פרק שלישי תהליכי הגלובליזציה מחוללים תהליכי פיתוח מרחביים בעשורים האחרונים מתרחשים בעולם תהליכים ר ב י ע וצ מ ה המ כ ונ ים "ג ל ו ב ל יז צ י ה". תהליכ

פרק שלישי תהליכי הגלובליזציה מחוללים תהליכי פיתוח מרחביים בעשורים האחרונים מתרחשים בעולם תהליכים ר ב י ע וצ מ ה המ כ ונ ים "ג ל ו ב ל יז צ י ה". תהליכים אלו משפיעים על הכלכלה, החברה והתרבות - ועל היישובים, הסביבה ואורח החיים של תושבי העולם כולו. בתהליכי הג ל ו ב ל יז צ י ה - מדינות, קהילות, חברות כלכליות ואנשים מכל רחבי העולם יוצרים קשרים פיזיים או וירטואליים הדוקים, כמעט ללא התחשבות במחסומים של גבולות מדיניים. כך מתאפשר מעבר מהיר של מוצרים, ה ון, אנשים, מידע ורעיונות - ממקום למקום; כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות משתלבות זו בזו ומזינות אלו את אלו; ובני האדם ברחבי העולם מפתחים טעמים ומנהגים תרבותיים דומים, כאילו העולם כולו הוא יחידה אחת. על כן יש המ כ נ ים את העולם בימינו - "כפר ג ל ו ב ל י". בפרק זה נבחן את הגורמים להתפתחות תהליכי הגלובליזציה, נכיר את מאפייני התהליכים הללו ואת השלכותיהם על מדינות העולם השונות, ונבחן את האופן שבו הם מחוללים בהן תהליכי פיתוח מרחביים. הגורמים להתפתחות הגלובליזציה תהליכי הגלובליזציה הם בראש ובראשונה תוצאה של שינוי עמוק באופי הפעילות הכלכלית בעולם. זהו סדר עולמי חדש המסיר במידה רבה את מגבלות הסחר ותנועות ההון בין אזורים שונים בעולם. מקובל לראות את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה במחצית השנייה של המאה ה- 19, והם הואצו והתחזקו במחצית השנייה של המאה ה- 20. ההתפתחויות הפוליטיות-כלכליות וההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו בתחומי התחבורה והתקשורת בשלהי המאה ה- 20 מהוות את הגורמים העיקריים לזירוז תהליכי הגלובליזציה. התפתחויות פוליטיות וכלכליות מאז מלחמת העולם השנייה היה העולם נתון להשפעה של שתי מעצמות: מן הצד האחד גוש מדינות המערב, וארצות הברית בראשו - ומן הצד האחר גוש מדינות מזרח אירופה, וברית המועצות לשעבר בראשו. במשך כ- 40 שנה, עד סוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20, התקיים מאבק איתנים בין שתי מעצמות-העל, ארה"ב ובריה"מ, על כוח ועל תחומי השפעה. תקופה זאת מ כ ונ ה "תקופת המלחמה הקרה" בגלל אופי המאבק בין המעצמות: הייתה זו תקופה של מתח רב, חשדנות הדדית, פעולות ריגול, מרוץ חימוש - שכלל חימוש גרעיני, תחרות על "כיבוש החלל" ועימותים צבאיים מקומיים, אך לא מלחמה כוללת. המלחמה הקרה הסתיימה עם התפוררות המשטר הקומוניסטי בבריה"מ ובמזרח אירופה. תושבי האזור ניצלו את היחלשותה של בריה"מ, ובתהליך מהיר שינו המדינות שבריה"מ סיפחה אליה, זו אחר זו, את המשטר במדינותיהן והכריזו על עצמאותן. תהליך התפרקות הגוש המזרחי הסתיים בשנת 1990 עם נפילת חומת ברלין, כאשר גרמניה, שבתקופת המלחמה הקרה נחלקה לשתי מדינות - גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית - התאחדה מחדש בשלטון דמוקרטי. בעקבות אירועים אלו נפתחו הגבולות בין מערב אירופה 118

למזרחה, חל שינוי דרמטי במאזן הכוחות הגאו-פוליטי בעולם, והתרחש גם שינוי כלכלי עצום. ארה"ב, שנותרה המעצמה הכלכלית המובילה בעולם, והאיחוד האירופי ש"נולד" לאחר נפילת חומת ברלין, מובילים ומקדמים את הקפיטליזם n ואת התפיסה הכלכלית התומכת בשוק חופשי. n תפיסות אלו מצויות בבסיס הגלובליזציה, והמסר העיקרי שלהן הוא כי צמיחה ושגשוג כלכלי תלויים בצמצום ככל האפשר של מעורבות המדינה במשק ובמתן אפשרות לכוחות השוק לנהל את הכלכלה באופן חופשי. כל מדינות העולם מנסות להשתלב בכלכלה הגלובלית, אלא שהשתלבות זו מחייבת אותן לערוך רפ ו רמ ות כלכליות הכוללות את הפעולות האלה: הסרת ההגבלות על הסחר במטבע חוץ כדי לאפשר זרימת הון חופשית ממדינה למדינה. הסרת מ כ ס ים n והגבלות על היבוא וחשיפת השוק המקומי ליבוא מתחרה מכל העולם. תהליכי ה פ רט ה n מואצים, שבהם מעבירים נכסים שהיו בבעלות ציבורית )תשתיות, נדל"ן, שירותי בריאות, שירותים פיננסיים ועוד( לבעלות פרטית. צמצום התמיכה הכלכלית של המדינה: הפחתת ס ו ב ס יד י ות n ותקציבים למפעלים ולמגזרים שונים בחברה. מדינות שהנהיגו רפורמות כלכליות כאלה )או חלק מהן( פתחו למעשה את השווקים שלהן לתהליכי הגלובליזציה - למעבר חופשי של הון, סחורות, שירותים ועוד. בצד מדינות שנהגו כך בעבר, כמו ארה"ב ומדינות מערב אירופה, נפתחו גם השווקים בסין, הודו, רוסיה ועוד מדינות במזרח אירופה, אמריקה הדרומית ומזרח אסיה. מתנגדי כלכלת השוק טוענים שההפרטה מגדילה את אי השוויון בחברה, מכיוון שהיא יוצרת שתי מערכות של ישרותים: מערכת ישרותים פרטית לאוכולסייה האמידה, ומערכת ציבורית, מפותחת במידה פחותה, לאוכולסייה שאיננה אמידה. א. הציגו טענה המתנגדת לטענה המוצגת למעלה, ובססו אותה על נשי נימוקים לפחות. ב. איזו משתי הטענות מקובלת עילכם מדוע האיחוד האירופי בשנת 1992, עם הקמת "האיחוד האירופי" Union( )EU - European, נוצר בעולם כוח פוליטי חדש, שהוא אחד הכוחות החזקים ביותר בזירה הבין-לאומית. באיחוד האירופי מאוגדות כיום )2010( 27 מדינות, ויש לו מאפיינים של פ ד רצ י ה - מדינה אחת, שהיא איחוד של מדינות, בדומה לארה"ב או לברזיל. לאיחוד האירופי יש דגל כחול עם 12 כוכבים צהובים, עיר בירה - ב ריס ל שבבלגיה, פרלמנט - ובראשו מדינה שהיא הנשיאה התורנית של האיחוד, מטבע - א יר ו )פועל בחלק ממדינות האיחוד, המהוות יחד את "ג ו ש הא יר ו"( ו- 23 שפות - השפות הרשמיות של המדינות החברות בו. במדינות האיחוד האירופי מתגוררים כחצי מיליארד תושבים, והוא נופל במספר תושביו רק מסין ומהודו. בעבר נעשו כמה ניסיונות לאחד את אירופה לישות מדינית וכלכלית אחת. הקהילייה הכלכלית האירופית,)EEC( שנקראה גם "השוק האירופי המשותף" - ארגון שהקימו בשנת 1957 בלגיה, הולנד, גרמניה המערבית, צרפת, איטליה ולוקסמבורג - הוא שסלל את הדרך להקמת האיחוד האירופי כמה עשרות שנים אחר כך. ק פ יט ל יז ם: "ק פ יט ל" משמעותו "הון". קפיטליזם הוא שיטה כלכלית-חברתית, שבה אמצעי הייצור, השיווק וסחר החליפין נמצאים בבעלות פרטית. הקפיטליזם מושתת על עקרון היוזמה החופשית, ולפיו בעלי ההון חופשיים לנצל את רכושם ולהשקיע אותו כדי להפיק ממנו רווחים בת נ א י תחרות. התפיסה הקפיטליסטית מעודדת תחרות חופשית וצבירת הון ודוגלת בצמצום ההתערבות של המדינה בחיי הכלכלה. ש וק חופשי: כינוי להתנהלות כלכלית במדינה או בעולם, שבמסגרתה יזמים פרטיים מבצעים את רוב ההחלטות והפעולות, והממשלה כמעט שאינה מתערבת בפעילות הכלכלית ואינה מגבילה אותה. בשוק חופשי המחירים נקבעים לפי הביקוש והה יצ ע ולא לפי תקנות ממשלתיות או התערבות חיצונית אחרת. מ כ ס: מס המשולם על סחורה מיובאת, והוא אחד ממקורות ההכנסה של מדינות. הטלת מכס נובעת גם מן הרצון להגן על הסחורה המקומית מתחרות של סחורה מיובאת. הפרטה: העברת הבעלות על חברות, מפעלים או שירותים ממשלתיים או ציבוריים לידי אנשים פרטיים. ס ו ב ס יד י ה: תמיכה כספית, על פי רוב של הממשלה, המוענקת למפעלי תעשייה, לחקלאות או למוסדות כדי לאפשר את המשך פעילותם או כדי להוזיל את מוצריהם לצרכנים. 119

לכל לדיון ד ליה ת האיחוד האירופי הוא ש וק כלכלי גדול, שחשיבותם של הגבולות המדיניים בתוכו - פחותה. אזרחי מדינות האיחוד רשאים לגור, לעבוד וללמוד בכל אחת מן המדינות, ללא צורך באישור כלשהו. האיחוד האירופי היום הוא כוח כלכלי ופוליטי בעל חשיבות ו של "האיחוד האירופי", נוצר בעולם כוח פוליטי חדש,והשפעה המהווה את רבהאחד בעולם, הכוחות ומדינות החזקים רבות באירופה ומחוצה לה מבקשות להצטרף אליו. גוש המדינות המשתייכות לאיחוד האירופי הוא מעוז של יציבות והמשכיות בעולם באיחוד האירופי מאוגדות כיום 27 מדינות באירופה, ויש לו מאפיינים של פ ד רצ י ה מדינה משתנה, ותהליכי הפיתוח המתקיימים בו מבוססים היטב. ת, בדומה לארה"ב או לברזיל. לאיחוד האירופי יש: דגל דגל כחול עם 12 כוכבים צהובים; ה; פרלמנט ובראשו עומדת מדינה שהיא הנשיאה עם התורנית זאתשל יש לציין האיחוד;כימטבע ניהולו של א ירוֹהארגון נתקל בקשיים, לדוגמה: אזרחי מדינות בעלות כלכלה חזקה, כמו גרמניה ובריטניה, חשים שהם נושאים בנטל המדינות החלשות מהוות יחד את "גוש הא ירוֹ"); ו 23 שפות השפות הרשמיות של המדינות החברות בו. מהם; ואזרחי מדינות חזקות פחות, כמו יוון ופורטוגל, טוענים כי הכניסה ל"ג ו ש הא יר ו" במדינה אך לא לעליית שכר. זאת ועוד: פתיחת הגבולות ומהודו. מחירים מסין לעליית תושביו רק הביאה תגוררים קרוב לחצי מיליארד תושבים, והוא נופל במספר כלכלי גדול, שאין בו כמעט משמעות לגבולות המדיניים, ומי הגבירה מאוד שנוסעאת ממדינה ההגירה למדינה אינו ממדינות חלשות למדינות חזקות, והתוצאה היא יציאה של כוח אדם חזק ויוזם ממדינות חלשות וכניסה של המוני מהגרים למדינות החזקות. כונו! אזרחי מדינות האיחוד רשאים לגור, לעבוד וללמוד בכל אחת מהמדינות ללא צורך גל הגירה זה מצטרף לגל ההגירה לאירופה מן המדינות העניות שבאפריקה ובאסיה, והגבולות הפתוחים של האיחוד האירופי מאפשרים נדידה של מהגרי העבודה בכל של הארגון הזה פשוט ואינו נתקל בקשיים רבים. כך, רחבי לדוגמה, אזרחי היבשת. מדינות חזקות מהבחינה טניה, חשים שהם נושאים על גבם את נטל המדינות קשיים החלשות; אלו ואזרחי ואחרים מדינות פחות מעוררים דיון חזקות,ציבורי נוקב במדינות האיחוד האירופי, ובמדינות הכניסה לגוש הא ירוֹ הביאה לעלייה גדולה של המחירים אך כאיטליהלא ויווןשלאףהשכר. נשמעים זאתקולות ועוד: הדורשים להתנתק מן החבר ות בארגון. אוד ת המדינות החברות באיחוד האירופי, והמדינות המועמדות להצטרפות אליו יא: א 55 המדינות החברות באיחוד האירופי, ם מוני ל רה 1. מהם היתרונות והחסרונות של ההשתייכות לאיחוד האירופי לגבי מדינה באיחוד שרמת הפיתוח שלה גבוהה )למשל צרפת(, ומהם היתרונות והחסרונות של השתייכות לאיחוד האירופי לגבי מדינה שרמת הפיתוח שלה נמוכה יותר )למשל בולגריה(. 2. האם הייתם ממילצים למדינות השוכנות סביב הים התיכון להיעשות איחוד של מדינות כמו האיחוד האירופי נמקו. 3. היכנסו לספר הדיגיטיל, למאמר העוסק בהתפתחות האיחוד האירופי, והכינו תרישם זרימה המתאר את השלבים בהקמת האיחוד. 4. בנשת 2010 חל משבר כלכיל ביוון. היכנסו לקישור בספר הדיגיטיל וקראו את המאמר "היום יוון, מחר פורטוגל - מחרתיים ספרד". מהי טענת הכלכןל כלפי אופן הטיפול במשבר שהתרחש ביוון כדאי גם לגלוש באתר 37 population.cet.ac.il 120

התפתחויות בתחומי הטכנולוגיה, התחבורה והתקשורת בלי ההתפתחות הטכנולוגית שהתרחשה במחצית השנייה של המאה ה- 20, ובעיקר בלי המהפכה הטכנולוגית בתחומי התחבורה והתקשורת, לא הייתה הגלובליזציה מגיעה לממדים ולעוצמה שאליהם הגיעה. המהפכה הטכנולוגית משנה את משמעותם של המרחק והזמן: בעולם שבו אפשר להעביר באופן מידי מידע ממקום למקום ולהגיע פיזית ממקום למקום בזמן קצר ובמחיר נמוך - נוצרים קשרים חדשים בין מדינות, חברות כלכליות, קהילות ויחידים ממקומות שונים בעולם. קשרים אלו הם התשתית לקיומה של הכלכלה הגלובלית, והם גם הבסיס שממנו צומחות ההשפעות החברתיות והתרבותיות של תהליך זה )עוד בנושא - בפרק העוסק בתחבורה ותקשורת(. עיינו ביחידה הראשונה, בפרק העוסק בתחבורה ותקשורת. ציינו שולשה תהילכי פיתוח התורמים להאצת הגולבילזציה וקשורים לחידוישם בתחומי התחבורה והתקשורת. מאפייני הגלובליזציה התרחבות הסחר העולמיn הסחר העולמי מבוסס על יצוא ויבוא של סחורות ושירותים בין מדינות העולם, בהתאם לכללים בין-לאומיים ולכללים המקומיים של כל אחת מהמדינות. קשרי מסחר בין מדינות היו קיימים כבר בתקופות היסטוריות קדומות, אבל הסחר העולמי קיבל תנופה גדולה מאז התפשטות הקולוניאליזם, וגידול מואץ נוסף בהיקפי הסחר העולמי מתרחש החל במחצית השנייה של המאה ה- 20, עם התגברותם של תהליכי הגלובליזציה. לאחר מלחמת העולם השנייה קבעו המדינות המנצחות הסכמי סחר, המכונים "הסכמי גאט" Trade(,)GATT - General Agreement on Tariffs and שעל בסיסם התנהל המסחר העולמי עד - 1995 עת הוקם "ארגון הסחר העולמי" Organization(,)WTO - World Trade שתפס את מקומם והוא פועל עד היום. ארגון הסחר העולמי מייצג שאיפה למינימום מכסים, מ כ ס ות והגבלות אחרות, העלולות לפגוע במעבר החופשי של סחורות ממקום למקום. בארגון חברות כיום )2010( 153 מדינות, ומקום מושבו בז'נבה בשווייץ. ארגונים אחרים האחראים להתרחבות הסחר העולמי הם השוק האירופי המשותף, שלימים היה לאיחוד האירופי והשפעתו על היקף הסחר היא עצומה; וארגון נפט"א )n NAFTA - North America,)Free Agreement שהוקם כדי לעודד סחר חופשי בין מדינות צפון אמריקה )ארה"ב, קנדה ומכסיקו(. התרחבות הסחר העולמי מורגשת בחיי היום-יום של תושבי העולם; בעוד שבעבר היו מוצרי היבוא יקרים ורק מעטים רכשו אותם - הרי כיום, במרבית מדינות העולם, נסחרים מוצרי יבוא רבים, וחלקם אף זולים מן התוצרת המקומית. לדוגמה: בישראל אפשר למצוא יינות מצרפת ומצ'ילה ושמן זית מארצות הים התיכון, שמחירם לעתים קרובות נמוך ממוצרים דומים מתוצרת הארץ. עדות נוספת להתרחבות הסחר היא המוצרים, הסחורות והשירותים החדשים הצצים בשווקים חדשות לבקרים ומעידים שיוזמות היצרנים וצריכת הלקוחות בכל רחבי העולם ג ד ל ות ומתרחבות בהתמדה. סחר עולמי :)worldtrade( מונח כלכלי הקשור לקשרי יצוא ויבוא בין מדינות העולם. סוגים שונים של בירה מיובאת במרכול בברזיל 121

היקף היצוא העולמי של סחורות ושירותים בשנים נבחרות )במיליוני דולרים( 2008 15,717 2003 7,377 1993 3,676 1983 1,838 1973 579 1963 157 1953 84 1948 59 מקור:,2010 WTO בורסה: מוסד כלכלי שבו מוכרים וקונים ניירות ערך, כמו מניות ואיגרות חוב, המקנים בעלות על חלק מסוים מהון של חברה שנסחרת בה או זכות לקבל תשלומים מאותה חברה. נייר ערך: תעודה, מניה או איגרת חוב שמקנות בעלות על חלק מחברה או זכאות לקבלת תשלומים מאותה חברה. מניה: מסמך המקנה בעלות על חלק מסוים מהון של חברה מסחרית בע"מ. בבורסה קונים ומוכרים מניות. איגרת חוב: תעודה המונפקת על-ידי חברה, מוסד, ממשלה או תאגיד, ובה התחייבות לשלם כספים )קרן וריבית ולעתים גם הפרשי הצמדה( בתאריכי פירעון קבועים. חזית הבורסה בניו-יורק בד בבד עם הגידול בסחר הבין-לאומי בסחורות ובשירותים, גדל והתרחב מאוד הסחר הפ ינ נ ס י )המסחר בכספים(, והוא מתנהל ברובו בב ו רס ות, n שבהן מוכרים וקונים נ י יר ות ע רך n שונים כמו מ נ י ות n או איגרות חוב. n בעזרת תקשורת המחשבים והאינטרנט תושבי כל המדינות יכולים להשתתף במסחר בכל הבורסות הפזורות ברחבי העולם. ואכן היקף המסחר בבורסות העולם עצום, והוא מסתכם בטריליוני )מיליוני מיליונים( דולרים ביום. התפתחות הסחר ב שירותים ובסחורות וכן הסחר הפיננסי העלו את רמת החיים במדינות רבות, אך גם יצרו תלות כלכלית בין המדינות בעולם, והתלות יוצרת מצב שבו משבר כלכלי באחת המדינות פוגע במדינות רבות אחרות. ואמנם מעת לעת פורצים משברים כלכליים בין-לאומיים, ובהם שני המשברים הגדולים שהתרחשו בעשור הראשון של שנות האלפיים: בשנת 2000 התפשט ברחבי העולם משבר בתעשיית ההייטק, ובשנים 2009-2008 החל בארה"ב משבר כלכלי בתחומי הנדל"ן והפיננסים, והתפשט ממנה לכל רחבי העולם. יש הטוענים שהתרחבות הסחר הבין-לאומי פוגעת בשוויון ההזדמנויות, והנפגעות הן המדינות הפחות מפותחות. אחת הטענות היא שהסכמי הסחר אילצו את המדינות הפחות מפותחות לפתוח את השווקים לסחורה מן המדינות המפותחות, ואילו המדינות המפותחות לא נהגו כך והגבילו את פתיחת השווקים ואת יבוא המוצרים ממדינות פחות מפותחות. טענה אחרת גורסת כי בהסכמי סחר בין-לאומיים הסכימו מדינות שונות על המשך מתן ס ו ב ס יד י ות לחקלאות כדי להגן על חקלאיהן, וגרמו בכך לירידה במחירי התוצרת החקלאית בעולם. עניין זה פגע במיוחד במדינות הפחות מפותחות, שבהן החקלאים אינם מקבלים סובסידיות ושמוצרי החקלאות הם ענף היצוא העיקרי שלהן. נוסף על כך המדינות הפחות מפותחות מתקשות לשווק את מוצריהן בגלל תשתיות התחבורה הלקויות ובגלל רמת מוצריהן הנמוכה יחסית. לעתים עוברות שנים רבות עד שמדינות אלו מצליחות לייצר מוצרים העומדים באמות המידה של המדינות המפותחות. 1. כיצד הטלת מ כ ס על סחורות מיובאות מגנה על הסחורה המקומית 2. כיצד מתן ס ו בסידיות לחקלאות במדינות שונות מגן על החקלאים המקומיים, ומדוע הוא פוגע במיוחד במדינות הפחות מפותחות 3. א. הביאו דוגמאות של חמישה מוצרים מיובאים זוילם ממוצרים מתוצרת ישראל, וכתבו היכן מיוצר כל אחד מהם. ב. שערו, כיצד על אף הוצאות ההובלה המוצר זול יותר ממוצר מקומי 4. הציגו נימוקים לטענה זו: הגידול בסחר העולמי נובע מהתפתחות אמצעי התחבורה ומהוזלת עוליות ההובלה והאחסון וכן מן הרפורמות הכלכילות המתרחשות במדינות העולם. 5. הציגו נימוקים המבססים את הטענה, שהתרחבות הסחר הבין-לאומי פוגעת בשוויון ההזדמנויות של מדינות עניות. הביעו את דעתכם בסוגיה זו. 6. היכנסו לספר הדיגיטיל וקראו את אחד המאמרים על המשברים הכלכילים הבין-לאומיים שהתרחשו בעשור הראשון של נשות האלפיים. כתבו: מה היו גורמי המשבר, מה היו תוצאות המשבר מי היו הנפגעים העיקריים 122

המדינות המובילות ביצוא בסחר העולמי, 2008 המדינות המובילות ביבוא בסחר העולמי, 2008 דירוג מייצאות ערך )במיליארדי דולרים( החלק של המדינה בסחר גידול הסחר )באחוזים( דירוג מייצאות ערך )במיליארדי דולרים( החלק של המדינה בסחר גידול הסחר )באחוזים( 7 14 18 23 14 1 16 6 14 22 13.2 7.3 6.9 4.6 4.3 3.8 3.5 3.4 2.9 2.7 2,169.5 1,203.8 1,132.5 762.6 705.6 632.0 573.2 554.9 469.5 435.3 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 17 12 9 15 10 8 10 33 4 9.1 8.9 8.0 4.9 3.9 3.6 3.3 3.0 2.9 2.9 1,461.9 1,428.3 1,287.4 782 633 605.4 538.0 475.6 471.6 458.6 גרמניה סין ארצות-הברית יפן אנגליה צרפת איטליה בלגיה רוסיה בריטניה ארצות-הברית גרמניה סין יפן צרפת בריטניה הולנד איטליה בלגיה קוריאה הדר' 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מקור: אזור היקף היצוא והיבוא באזורים שונים בעולם, 2006 )במיליוני דולרים( אסיה )בלי המזרח התיכון( אמריקה התיכונה והאיים הקריביים אירופה אמריקה הצפונית אמריקה הדרומית מקור: ארגון הסחר העולמי, 2008 יבוא 3,374,602 יצוא 3,735,374 333,766 6,492,605 1,906,820 430,494 366,825 6,251,620 2,633,515 324,428 היצוא מסין )במיליוני דולרים( 1. עיינו בנתונים שבטבלאות: א. מה משותף למדינות המוביולת בעולם ביצוא ויבוא ב. מה אפשר ללמוד מן הנתונים על עוצמת תהילכי הגולבילזציה ג. כתבו נשי גורמים לפחות היכוילם להסביר את ההבדילם בסחר הבין-לאומי בין אזורים שונים בעולם. 2. עיינו במפת היצוא של סין: לאן מופנה עיקר היצוא של סין חפשו מידע וכתבו מהם המוצרים העיקריים שסין מייצאת. מה אפשר להסיק מכך על כלכלת סין 123

יתרון יחסי: עיקרון כלכלי העוסק ביכולת של עסק, חברה או מדינה לייצר סחורות או שירותים בעלות זולה יותר מאחרים בגלל יתרון מסוים. על פי עיקרון זה, כדאי לכל חברה או מדינה להתמחות ולייצא את הסחורות או את השירותים שבהם יש לה יתרון יחסי - וכך להרוויח יותר משיווקם. היתרון היחסי והסחר העולמי על פי התאוריה הכלכלית הקלסית, שהייתה מקובלת עד שנות ה- 70 של המאה ה- 20, היתרון היחסי n שיש לכל מדינה הוא היוצר שוק חופשי והוא הבסיס לסחר העולמי. היתרון היחסי מבוסס על ההבדלים בין המדינות במשאבים הטבעיים והאנושיים וברמה הטכנולוגית. עקב הבדלים אלו כל מדינה יכולה להתמחות ולייצר מוצרים מסוימים ביעילות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יותר ממדינות אחרות. על פי עיקרון זה, כל מדינה תשפר את מצבה, אם תמכור מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי, ואם תרכוש ממדינות אחרות מוצרים שבהם יש לאותן מדינות יתרון יחסי. לדוגמה: ארה"ב מתמחה בייצור מוצרי הייטק וביוטכנולוגיה, וחוף השנהב מתמחה בייצור קקאו ושנהב. כל עוד כל אחת מהן מתמחה בתחום שבו יש לה יתרון יחסי, כדאי לה לסחור עם רעותה. עיקרון זה עומד ביסוד הסחר בין מדינות שונות בתנאי תחרות חופשית. דוגמאות רבות לכלכלה המבוססת על פיתוח יתרון יחסי מצויות בקרב המדינות הפחות מפותחות. מדינות אלו פיתחו יתרון יחסי באמצעות יצוא של מחצב טבע המצוי בתחומן או יבולים של גידול חקלאי המתאים לתנאים הפיזיים השוררים בהן. דוגמאות בולטות לכך הן סעודיה, איחוד האמירויות ואיראן המייצאות בעיקר נפט; חוף השנהב המייצאת קקאו וקפה; גאנה המייצאת בוטנים; וסרי לנקה המייצאת תה. אלא שבמדינות אלו היצוא מבוסס במידה רבה על מוצר בודד או על מוצרים אחדים, ולפיכך הן נחשפות לסיכונים כלכליים - בעיקר בגלל שינויים ברמת הביקוש של המוצר בעולם. השינויים בביקוש גדולים וחדים, ונובעים משינוי בטעמי הצרכנים, מייצור מוצרים חלופיים, מכניסת מתחרים חדשים לשוק או מירידת הצריכה עקב משברים כלכליים. השינויים התכופים בביקוש גורמים תנודות חריפות במחירי המוצרים, ובשעה שהמחירים יורדים - כלכלתן של המדינות הללו נכנסת למשבר כלכלי עמוק. המדינות התלויות ביצוא מוצר אחד או מוצרים אחדים מודעות בדרך כלל לסכנות הכרוכות בכך ומשקיעות מאמצים בגיוון כלכלתן. לדוגמה: סעודיה ומדינות המפרץ השקיעו בעבר משאבים רבים בפיתוח החקלאות במקביל להפקת הנפט, וכיום הן מנסות לפתח את ענף התיירות ואת ענף השירותים הפיננסיים. מלון ומרכז נופש בדובאי, אחת ממדינות המפרץ הפרסי א. בחרו חמש מדינות בעולם, עיינו במפות כלכילות באטלס וציינו שמות של משאבים ומוצרים ישכוילם ילצור יתרון יחסי למדינות אול. ב. היכנסו לספר הדיגיטיל, לקישור לאתר ה- CIA. מצאו מה מייצאות המדינות שבחרתם והשוו למידע שהוצאתם מהאטלס. האם המידע דומה בנשי המקורות, ואכן המשאבים והמוצרים שציינתם יכוילם ילצור יתרון יחסי למדינות שבחרתם 124

קקאו וקפה - בסיס הכלכלה של חוף השנהב חוף השנהב, השוכנת במערב אפריקה, הייתה בעבר קולוניה צרפתית ורק בשנת 1960 זכתה לעצמאות. החקלאות הייתה הבסיס שעליו נבנתה כלכלתה של חוף השנהב בתקופה הקולוניאלית, ועד היום כ- 70% מתושביה עוסקים בחקלאות ובשירותים הנלווים למגזר זה. כיום חוף השנהב היא יצרנית הקקאו הגדולה בעולם )קרוב ל- 40% מן הקקאו בעולם גדל בחוף השנהב( ומהמגדלות והיצואניות הגדולות בעולם של פולי קפה. ההכנסות מיצוא מוצרים חקלאיים אלו הן מרכיב מרכזי בכלכלה המקומית. היתרונות היחסיים של חוף השנהב בגידול וביצוא של קפה וקקאו הם קיומם של שטחים פוריים נרחבים, תנאי אקלים מתאימים וכוח עבודה זול. אלא שהתבססותה של חוף השנהב על יצוא חקלאי של שני גידולים עיקריים יוצרת רגישות גבוהה לתנודות במזג האוויר ובמחירי הגידולים. ואכן בעשרות השנים האחרונות ידעה חוף שנהב תנודות חריפות בתמ"ג. בסוף שנות ה- 80 תרמילי קקאו בשלבי הבשלה שונים נקלעה חוף השנהב למשבר כלכלי עקב צניחה במחירי הקקאו בעולם. במחצית שנות ה- 90 חלה התעוררות כלכלית שהתבססה על השקעות זרות, גילוי שדות נפט וגז וליברליזציה במערכת הבנקאית. ואולם בסוף שנות ה- 90 נקלעה המדינה למשבר כלכלי נוסף עקב צניחה חדה נוספת במחירי הקקאו בשוקי העולם. הירידה בהכנסות - בצירוף גידול אוכלוסייה מהיר, אי-יציבות פוליטית ושחיתות במערכת השלטון - גרמו לרמת החיים במדינה, שנחשבה לאחת הגבוהות ביבשת, לרדת באופן חד. כל אלו הובילו להפיכה צבאית ולמלחמות אזרחים הנמשכות עד היום. מגדלות הקקאו הגדולות בעולם, 2007-2006 חוף השנהב גאנה אינדונסיה קמרון ניגריה ברזיל מקור: אקוודור מדינה הרפובליקה הדומיניקנית מלסיה תפוקה )באלפי טון( 1.3 תפוקה עולמית )באחוזים( 37.4 20.7 12.7 5.0 4.6 4.5 3.4 1.4 0.9 720 440 175 160 155 118 47 30 א. עיינו באטלס במפות המתאימות. מצאו מהם המאפיינים האקילמיים והפיזיים המשותפים למדינות מגדולת הקקאו הגדוולת בעולם. ב. קראו את התנאים הדרוישם לגידול הקקאו: עצי הקקאו גדילם באזורי גבעות שגובהן 400-200 מ'; לגידולם נדרשת קרקע פורייה, אקילם גשום וכמויות גשם סדירות; לצמיחה אופטימילת של עצי הקקאו נדרש צל של צמחים גבוהים יותר. איול מן התנאים הלול קיימים במדינות המופיעות בטבלה ג. מהי מסקנתכם באשר לתפרוסת גידול הקקאו בעולם 125

יתרון לגודל: עיקרון כלכלי המציג מצב שבו ככל שאזור, יישוב או חברה כלכלית גדולים יותר בהיקפם, כך בדרך כלל הם יעילים יותר, רווחיים יותר ומצליחים יותר. היתרונות לגודל נחלקים ליתרונות פנימיים, שמהם נהנית חברה כלכלית בשל גודלה - וליתרונות חיצוניים, הנובעים מכך שהחברה ממוקמת באזור שבו מתקבצות יחדיו חברות מסחריות רבות. אלפא רומאו 159 פיאט ברבו רנו מגאן נסחו נשי הבדילם מרכזיים בין גישת היתרון היחסי ותאוריית הסחר החדשה. תאוריית הסחר החדשה התאוריה המבוססת על עקרון היתרון היחסי אינה מסוגלת להסביר את כלל תהליכי הסחר העולמי. מתברר כי רוב היקפו של הסחר העולמי מתקיים דווקא בין מדינות שרמת הפיתוח שלהן דומה והן סוחרות זו עם זו במוצרים דומים. למשל: צרפת וגרמניה מוכרות זו לזו מוצרים כגון מכוניות, מכונות לתעשייה או דברי מזון; יפן מייצאת לארה"ב כלי רכב מסוימים ומייבאת ממנה כלי רכב אחרים. צרפת, גרמניה, יפן וארה"ב רוכשות אמנם גם קקאו מחוף השנהב ובננות מקוסטה ריקה, אבל יבוא זה מהווה חלק זניח מכלל קשרי הסחר שהן מקיימות. תאוריית סחר חדשה ומודרנית - "תיאוריית הסחר החדשה" Theory( )NTT - New Trade - התפרסמה על ידי הכלכלן פול קרוגמן, שזכה בשנת 2008 בפרס נובל לכלכלה. תאוריה זו מתבססת על המאפיינים של מערכת הסחר העולמית בימינו: הסחר מושפע מהיתרון לגודל - n מתברר כי ככל שאזור, יישוב או עסק גדולים יותר, כך הם גם יעילים ורווחיים יותר, ולפיכך הם יכולים להוזיל את מוצריהם ושירותיהם ולהתחרות במוצרים ושירותים אחרים הקיימים בשוק. מדינות שונות מפתחות יתרון יחסי בכמה ענפי כלכלה - מדינות סוחרות בדרך כלל עם מדינות ברמת פיתוח דומה, ובדרך כלל הן סוחרות במספר קטן של מוצרים ושירותים. כדי למקסם את ההכנסות הן מתמחות במוצרים ושירותים מסוימים, ויוצרות יתרון יחסי בתחום המוצרים והשירותים האלה. היקף הסחר מושפע מגודל השוק המקומי - ככל ששוק הצרכנים המקומיים במדינה מסוימת גדול וחזק יותר, כך גדל היקף הייצור באותה מדינה. בעקבות כך נוצרים עודפים ליצוא, וממדי הסחר של אותה מדינה גדלים. התחרות בין עסקים ובין מדינות מתקיימת בתנאי שוק שאינו חופשי לגמרי - למרות תהליכי הגלובליזציה, השוק החופשי מוגבל על ידי מעורבות ממשלתית במערכות הכלכלה של המדינות, ועל ידי מונופולים - חברות ענק המשתלטות על השוק של מוצר או שירות מסוים ואינן מאפשרות קיום של תחרות חופשית. הצרכנים ברחבי העולם מבקשים לבחור מתוך מגוון של סחורות, מוצרים, ושירותים - ובכך הם מכתיבים את הביקוש לאותם סחורות, מוצרים או שירותים ואת הייצור שלהם. לעלויות ההובלה של המוצרים חשיבות ביצירת קשרי מסחר - עלויות ההובלה של מוצרים גבוהות, וכללית הן עולות עם המרחק. הדבר מוביל ל ת ש וא ה )שיעור הכנסה( גדולה יותר, כשהסחר מתקיים בין מדינות שכנות, וכשמרחק ההובלה קטן. על בסיס המאפיינים הללו לכל אחד מן המוצרים והשירותים המיוצרים ברחבי העולם נוצר שוק של סחר בין-לאומי - שחברות גדולות מאוד שולטות בו, וכל אחת מהן מתמחה בגרסה אחרת של אותו המוצר. מכיוון שהחברות גדולות - הן יכולות להוזיל את מוצריהן על אף התחרות המוגבלת. החברות הגדולות פועלות במדינות שרמת הפיתוח שלהן דומה, והגרסאות השונות של אותם המוצרים מגדילות את מגוון הבחירה העונה על דרישות הצרכנים. כך, בעקבות סחר במכוניות בין צרפת לאיטליה, הצרכן באיטליה יכול לבחור לא רק בין פיאט לאלפא רומיאו אלא גם בין רנו לסיטרואן. התוצאה היא שמרבית הסחר בעולם מתנהל בין מדינות שרמת הפיתוח שלהן דומה, היוצרות יתרון יחסי במוצרים דומים וסוחרות ביניהן במוצרים הללו. לכאורה מצב זה מנציח את חלוקת העולם למדינות מפותחות ופחות מפותחות, ואין בו בשורה או תקווה לפיתוחן של המדינות הפחות מפותחות. אבל פול קרוגמן טוען שזהו מצב זמני, והפיתוח המהיר המתקיים במדינות המפותחות "יחלחל" ויגיע גם למדינות הפחות מפותחות )על נימוקיו - בפרק הבא(. סיטרואן C6 126

חברות ותאגידים רב-לאומיים שולטים ברוב הפעילות הכלכלית בעידן הגלובליזציה רוב הפעילות הכלכלית בעולם מצויה בידי חברות רב-לאומיות. n לכל חברה רב-לאומית יש מפעלים בכמה מדינות, והם פועלים באותה עת פיתוח לפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי החברה. תאגידים וחברות אלו מסוגלים לת מ רן בין מדינות, והם בוחרים למקם את מפעליהם ועסקיהם באזורים שונים בעולם, לפי שיקולים של כדאיות כלכלית. החברות יכולות להעביר מפעל למקום שבו כוח העבודה זול יותר או מיומן במיוחד. רוב החברות הרב-לאומיות מחזיקות את הנהלותיהן ואת מרכזי הפיתוח שלהן במדינות המפותחות - בצפון אמריקה )ארה"ב וקנדה(, באירופה )במיוחד בגרמניה, צרפת, בריטניה והולנד( וביפן - משום שבהן מצוי כוח אדם משכיל ומיומן. תהליכי ייצור המוצרים והרכבתם, שלעתים הם חלק מתעשייה עתירת עבודה, n מתבצעים בדרך כלל במדינות הפחות מפותחות. התאגידים מנצלים את כוח העבודה הזמין, את שכר העבודה הנמוך ואת היעדר החובה במדינות אלו להעניק לעובדים זכויות סוציאליות כמו ימי חופשה, ימי מחלה או ביטוחים למיניהם. החברות הרב-לאומיות מנצלות גם את העובדה שת ק נ ות הפיקוח על הסביבה במדינות הפחות מפותחות אינן קפדניות, וכך הן חוסכות בהוצאות התקנת אמצעים להגנת הסביבה. בחירת מיקום המפעלים תלויה גם ברמת התשתיות, באיכות כוח האדם, במדיניות הפיתוח של המדינה ובכוחם של האיגודים המקצועיים הפעילים בה. במדינות שבהן כוח האדם אינו מיומן, ולא קיימות בהן תשתיות טכנולוגיות מפותחות, יוקמו מפעלים שהטכנולוגיה הנדרשת להפעלתם פשוטה יחסית, כמו תעשיות הטקסטיל והמזון. ולהפך: במדינות שרמת כוח האדם ורמת התשתיות שלהן גבוהה - יוקמו תעשיות עתירות ידע. עוצמתן הכלכלית של החברות הרב-לאומיות נובעת מן היתרונות התחרותיים שיש להן: יש להן מידע עדכני על מוצרים, שווקים, וכוח עבודה - באמצעות החברות ה ב נ ות והמפעלים שלהן הפזורים ברחבי העולם. יש להן גם מאגר גדול של הון, טכנולוגיה וכישורי אנוש, והן נהנות גם מן היתרון לגודל - כלומר, מן היתרונות הנובעים מעצם היותן ארגון גדול: עלויות הייצור של חברות גדולות נמוכות יותר מאלו של חברות קטנות, כי ההוצאות הקבועות, הקיימות בכל חברה, מתחלקות בין מוצרים רבים יותר. לדוגמה: עלות עיצובו של לוגו לחברה גדולה מתחלקת בין מיליוני המוצרים שיימכרו בצירוף לוגו זה, בעוד שאותה עלות בחברה קטנה נחלקת בין פחות מוצרים. משום העוצמה הכלכלית של התאגידים והחברות הרב-לאומיות, מדינות רבות מעוניינות בכניסתם לתחומן. הם משקיעים כספים; מעודדים את פיתוח התשתיות, התעשייה והשירותים; מאיצים את המסחר; משלמים מסים ומספקים מקומות עבודה. כדי לעודד חברה רב-לאומית או תאגיד רב-לאומי: חברה שיש לה מפעלים וסניפים ביותר ממדינה אחת. החברה מקימה מפעלים, מתמזגת או יוצרת הסכמים של שיתוף פעולה עם חברות במדינות שונות. ההנהלה ומרכזי הפיתוח של מרבית החברות הרב- לאומיות מצויים במדינות המפותחות, בעוד הייצור מתבצע במקרים רבים במדינות הפחות מפותחות. תעשייה עתירת עבודה: תעשייה המבוססת על עובדים רבים בתהליך הייצור, שרובם חסרי הכשרה מקצועית ממושכת. הבניין של הנהלת החברה הרב-לאומית ג'נרל מוטורס, בעיר דטרויט שבארה"ב חמשת התאגידים הגדולים בעולם, 2007 שם התאגיד מחזור מכירות )במיליארדי דולרים( א. הסבירו כיצד החברות הרב-לאומיות תורמות לצמיחת הכלכלה במדינות ברחבי העולם. ב. הסבירו במה החברות הרב-לאומיות מקשות על פיתוח הכלכלה במדינות רבות. 351 347 319 274 וול-מארט stores( )Wal-Mart אקסון מוביל Mobil( )Exxon רויאל דאץ' של Shell( )Royal Dutch בי.פי )BP( ג'נרל מוטורס Motors( )General מקור: הבנק העולמי 207 127

מיקור חוץ: שיטת ניהול של ארגון או חברה, ולפיה עובדי הארגון עוסקים רק בפעילויות הליבה שלו, והפעילויות האחרות מועברות לעובדים או לחברות חיצוניים. שיטה זו מאפשרת לארגון להשקיע את מ רב המשאבים בתחום התמחותו, וכך לחסוך זמן ועלויות. צמיחה כלכלית: הגידול הכלכלי הנמדד על פי הגידול בתמ"ג במרווחי זמן נתונים. שיעור הצמיחה הכלכלית מבטא בדרך כלל את השינוי )באחוזים( בתמ"ג משנה לשנה. את כניסת החברות הרב-לאומיות לתחומי המדינה, מדינות רבות מציעות להם מענקים, הקלות במסים ותמריצים למיניהם. חברת א ינ ט ל היא דוגמה לחברה רב-לאומית, המייצרת ש ב ב ים )צ 'י פ ים( לתעשיית המחשבים. היא מעסיקה כ- 91 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ- 6,000 עובדים בישראל. אינטל נחשבת למעסיק הפרטי הגדול בישראל ונהנית ממענקים של המדינה, המעודדים את החברה לפתח את עסקיה בישראל. לעתים התאגידים רוכשים חברות מצליחות במדינות שונות בעולם או מתמזגים אתן, וכך הם מגבירים את כוחם הכלכלי. לדוגמה: חברת המזון נ ס ט ל ה רכשה חלקים גדולים של חברת אוסם, וחברת י ונ יל יו ור היא כיום הבעלים של מפעלי מזון וטיפוח רבים בישראל, בהם תלמה, בלו בנד, בייגל את בייגל, ד אב, פינוק ועוד. בעשור האחרון החברות הרב-לאומיות גילו שיש יתרון כלכלי בהעברת פעילויות מסוימות, ובעיקר שירותים כמו שירותי שיווק, באמצעות הטלפון )ט ל מ רק ט ינ ג(, שירות לקוחות, פיתוח מוצרי תוכנה ועוד - למקור חיצוני זול ואיכותי המתמחה בביצוען, גם אם הוא נמצא במרחק רב מן הלקוחות שהוא משרת. כיום החברות הגדולות נעזרות בשירותי מיקור חוץ n במדינותיהן וגם בחברות מ יק ור חוץ ענקיות, שהוקמו לרוב במדינות פחות מפותחות. החברות הרב-לאומיות תורמות לצמיחתן הכלכלית n של מדינות רבות, אך לא אחת הן גם פוגעות בכלכלתן. חברות אלו, שהאינטרס היחיד שלהן הוא צבירת רווחים, "נודדות" אחרי כוח אדם זמין, זול ואיכותי, ואין הן מהססות לסגור חברה או מפעל ולפטר עובדים, כששכר העבודה במקום עולה או כשהעובדים מתארגנים ובמקום פורצת שביתה על רקע דרישה להטבת תנאי העבודה. תעשיית מיקור החוץ בהודו הודו היא אחת ממדינות העולם הפחות מפותחות, שפתחה שעריה לתאגידים רב-לאומיים. כיום הודו מציעה להם תשתיות תקשורת מפותחות וכוח אדם זול עד כדי שישית, ולעתים אף שמינית, מעלותו של עובד בארה"ב. יתרון חשוב לכוח האדם בהודו הוא השפה האנגלית השגורה בפי חלק מההודים עוד מימי השלטון הבריטי. כמו כן עלויות השימוש בערוצי תקשורת ושיחות בין-לאומיות עדיין זולות בהודו יחסית לרוב מדינות המערב, וכן גם עלויות שכירות של מבנים לתעשייה ושירותי משרד. עם יתרונות אלו נעשתה הודו למרכז חשוב לאספקת שירותי מיקור חוץ לחברות ענק רב- לאומיות דוגמת ג'נרל אלקטריק, HP ומיקרוסופט. חברות מיקור חוץ ענקיות בהודו דוגמת סטיאם) Satyam ( וויפרו )Wipro( מספקות לחברות הרב-לאומיות שירותי טלמרקטינג - שיווק בטלפון, שירות לקוחות, פיתוח מוצרי תוכנה, שירותי בדיקת תוכנה ועוד ועוד. נציגי השירות והמתכנתים עוברים הכשרה במוקדי שירות הלקוחות ובמרכזי הפיתוח בהודו על מנת ללמוד את התרבות העסקית, את המבטא הנכון ואת השפה העסקית הרלוונטית לסוג השירות שהם אמורים להעניק ללקוחות. כך, באמצעות תשתית תקשורת ומחשוב מפותחת, לקוח מאנגליה יכול להתקשר למרכז השירות הטכני של מוצר שרכש ולקבל שירות מנציג שירות הנמצא בהודו. תעשיית מיקור החוץ בהודו מתפתחת בקצב מהיר, ולפי נתוני שנת 2006 הועסקו בתעשייה זו 370 אלף איש במחזור פעילות של 5.2 מיליארד דולר בשנה. התפתחות זו הביאה להקמתם של מרכזים להשכלה מקצועית ומרכזי תעסוקה, ואלו תרמו לקידום אוכלוסיות חלשות בהודו. עם זאת, שירותי מיקור החוץ בהודו מעוררים גם בעיות רבות, מקצתן נובעות מהבדלי תרבות בין נציגי השירות לבין הלקוחות, ומקצתן - מהבדלי השעות בין המדינות, המקשים על מתן השירות. בשנים האחרונות החל שכר העבודה בהודו לעלות, ובעקבותיו חברות רב-לאומיות רבות מחפשות יעד אחר, זול יותר, להעביר אליו את פעילות מיקור החוץ. מרכז שירות לקוחות בהודו 128

עלות העסקת עובדי ייצור במבחר מדינות ואזורים יחסית לעלות בארה"ב, 2006 האיחוד יפן האירופי מזרח אסיה )ללא יפן( מכסיקו פיליפינים סין ארה"ב 1. עיינו בגרף והסבירו באמצעותו מדוע הייצור עובר מן המדינות היותר מפותחות של העולם למדינות הפחות מפותחות. 2. הציגו טיעון רחב הכולל נימוקים בעד ונגד הטענה כי יש להפחית למינימום את כניסתם של מהגרי עבודה ילשראל. אינדקס 29.98$=100( 140 120 100 80 60 40 20 0 מקור: U.S. Bureau of Labor Statistics, Division of International Labor Comparisons מיליוני אנשים מהגרים ממקום למקום בעולם הגל ו ב לי, שבו קיים מידע זמין על המתרחש בעולם, מיליוני אנשים מהגרים ממקום למקום במטרה להיטיב את תנאי חייהם. המהגרים מודעים לפערים הקיימים ברמת הפיתוח בעולם, והם מבקשים לחיות במקומות שרמת הפיתוח שלהם גבוהה. מרבית המהגרים הם אנשים עניים, המצטרפים לאחד משני זרמי ההגירה העיקריים המתקיימים כיום בעולם: הגירה חיצונית - n מן המדינות הפחות מפותחות אל המדינות המפותחות; והגירה פנימית - n מן האזורים הכפריים אל הערים. לעתים ההגירה היא לצמיתות, ולעתים היא הגירה סיבובית - n לזמן מוגבל, מעונה הנמשכת כמה חודשים ועד שהייה בת כמה שנים, בעיקר לצורכי עבודה. בהגירה החיצונית מרבית המהגרים הם מהגרי עבודה, המבקשים לפרוץ את מעגל העוני שבו הם נתונים בארצותיהם, והם משמשים כוח עבודה זול בכל מקום שהם מגיעים אליו. בהגירה הפנימית, במדינות הפחות מפותחות, מרבית המהגרים הם חקלאים המעדיפים את העבודה במוקדי התעסוקה העירוניים, שבהם השכר אמנם נמוך, אך בכל זאת גבוה יותר מן השכר שקיבלו בכפרים. מתפתחות ערי עולם בעידן הגלובלי מתפתחות ערי עולם, n המשמשות מוקדים לפעילות הכלכלית הגלובלית וצמתים מרכזיים בכלכלה העולמית. בערים אלו מתרכזת הפעילות של החברות הרב- לאומיות, ובהן מתבצעות הפעולות העסקיות הבין-לאומיות. בערי העולם פועלות הבורסות החשובות בעולם; מרוכזות הנהלות ונציגויות של תאגידים בין-לאומיים ונציגויות של ארגוני סחר; ומצויים שירותים מתקדמים הקשורים לכלכלה הגלובלית, כמו שירותי ייעוץ ופיתוח כלכלי, חברות בין-לאומיות של רואי חשבון, עורכי דין, שיווק ופרסום. אפשר לומר שבין הכלכלה הגלובלית ובין ערי העולם מתקיימים יחסי גומלין של העצמה הדדית: תהליכים כלכליים גלובליים תורמים לביסוסה של עיר העולם, ועיר העולם מעצימה ותורמת להתפשטותם של תהליכי הגלובליזציה )עוד על ערי עולם - ביחידה העוסקת בעיר(. הגירה חיצונית: תנועה של מהגרים החוצים גבולות מדיניים ועוברים ממדינה אחת - מדינת המוצא, למדינה אחרת - מדינת היעד. הגירה פנימית: הגירה ממקום למקום בתחומיה של אותה מדינה - מאזור לאזור, מיישוב ליישוב או בתחומו של אותו יישוב. הגירה סיבובית: מהגרים )בדרך כלל מהגרי עבודה( השוהים ביעדי ההגירה תקופה קצובה )עונה אחת עד שנים אחדות(, ובחלוף התקופה הם חוזרים למקומות מוצאם. עיר עולם: עיר המשמשת מרכז לכלכלה הבין- לאומית. בעיר עולם נמצאות הנהלות של בנקים גדולים, משרדים ראשיים של חברות בין-לאומיות, בורסה חשובה ועסקים רבים המספקים לכל אלו שירותים מגוונים. ערי העולם מצויות במדינות מפותחות, והחשובות שבהן הן לונדון, טוקיו וניו יורק. 129

א מ ריק נ יז צ י ה: תהליך שבו אוכלוסיות רבות ברחבי העולם מאמצות מאפיינים תרבותיים, חברתיים וכלכליים הנהוגים בארה"ב, ותוך כדי כך מאבדות את המאפיינים הייחודיים שלהן. תרבות צריכה: מושג המתאר את מנהגם של אנשים לרכוש ולצרוך מוצרים רבים יותר מן הנדרש להם. לתקשורת ההמונים תפקיד נכבד בעיצוב תרבות הצריכה. האחדה תרבותית מאז ומעולם הושפעו התרבויות השונות זו מזו: האימפריות של העולם העתיק הנחילו את תרבותן לעמים שכבשו ולעתים אף כפו אותה עליהם; ומגלי עולם והמהגרים שבאו בעקבותיהם אל ה"עולם החדש" הביאו אתם את אורחות חייהם ואת מנהגיהם. בדרך זו טכנולוגיות חדשניות ורעיונות מהפכניים שהומצאו במקום אחד התפשטו למקומות ולתרבויות אחרות ברחבי העולם. תהליכי הגלובליזציה המתרחשים כיום משפיעים באופן דומה אך בעוצמה רבה יותר, והם גורמים לשינויים תרבותיים ברחבי העולם בהיקף שלא היה כמותו. התפתחות אמצעי התחבורה והתקשורת מאיצה העברה של רעיונות, מנהגים וידע הנוגעים גם לתרבות, לערכים ולסגנונות חיים. כתוצאה מכך הדמיון בין מרכיבים תרבותיים במקומות שונים ג ד ל, ונוצרת תרבות כלל-עולמית אחידה בתחומי המוזיקה, האופנה, האדריכלות, האוכל ועוד. לפניכם כמה מאפיינים בולטים של ההאחדה התרבותית: תהליכים של "א מ ריק נ יז צ י ה" מציפים את העולם - תושבים מכל מדינות העולם מ א מ צ ים מרכיבים שונים של התרבות, הכלכלה והפוליטיקה האמריקניים. תהליך זה מ כ ונ ה "א מ ריק נ יז צ י ה". n את סימני האמריקניזציה אפשר לזהות כמעט בכל מקום בעולם: קניונים, פרסומות, מכנסי ג'ינס, סרטי ו ול ט ד יס נ י, א ן- ב י-א יי, פרסי האוסקר - כולם הגיעו מאמריקה; סניפים של רשת המזון האמריקנית מקדונלד'ס מצויים היום כמעט בכל הערים הגדולות בעולם; רוב המבוגרים משלמים היום בכרטיס אשראי, שהוא המצאה אמריקנית; והאנגלית הולכת וכובשת את העולם כשפה הבין-לאומית וחודרת גם אל שפות ותרבויות מקומיות. לדוגמה: רבים משתמשים במילים באנגלית - OK,BYE וכדומה; ורבים מבתי הקפה, המסעדות והחנויות בארץ ובעולם נושאים שמות באנגלית. תרבות הצריכה משתלטת על העולם ומשפיעה על סגנון החיים - תרבות הצריכה n היא כינוי לסגנון חיים, שבו בני אדם צורכים מוצרים ושירותים בכמות גדולה בהרבה מזו שהם זקוקים לה כדי לחיות ברווחה. " ש ו פ ינ ג" )קניות( נחשב לפעילות המקנה מעמד רחוב בטוקיו ביפן. לפי הלבוש, יכלו האנשים שבתמונה להיות בני כל עיר אחרת בעולם 130

חברתי, זהות והרגשת שייכות לחברה. מבקרי תרבות הצריכה טוענים שפעם צרכו בני האדם מוצרים כדי להתקיים, והיום דומה שרבים "קיימים כדי לצרוך". יותר ויותר בני אדם בעולם מעריכים את חייהם לפי יכולתם הכלכלית לצרוך מוצרים. המבקרים טוענים שתרבות הצריכה אינה תופעה טבעית ומכתיבות אותה מערכות כלכליות-שיווקיות היוצרות בקרב הצרכנים צורך מ ד ומ ה במוצריהן באמצעות פרסום מתוחכם. המ ס ר השיווקי הוא שקניית מוצרים, בעיקר מותגים, n מסבה הנאה ומשפיעה על אושרנו. וכך, למעשה, סגנון החיים הצרכני עונה על אינטרסים כלכליים של חברות רב-לאומיות המעוניינות בהפצת מוצריהן ובמקסום רווחיהן. מ ות ג: מוצר, שירות או חברה, בעלי צורת זיהוי חיצונית מוגדרת, שכתוצאה מפעולת שיווק ופרסום מוצלחת נתפסים בעיני הצרכנים באופן חיובי, והם מוכנים לשלם עבורם יותר מכפי שוויים. מפת התפרסות סניפי מקדונלד'ס בעולם סניף מקדונלד'ס בס א ול, בירת קוראה הדרומית עיינו במפת ההתפרסות של רשת מקדונלד'ס בעולם. א. לאיול מדינות חדרה הרשת תחילה, ולאיול רק לאחרונה מדוע לדעתכם ב. ציינו שמות של חמש מדינות שטרם נפתחו בהן סניפים של מקדונלד'ס מדוע לדעתכם הק נ י ון - סימן היכר של תרבות גלובלית הק נ י ון - מרכז הקניות הנמצא כמעט בכל עיר בעולם, הפך לאחד מסמלי תרבות הצריכה והגלובליזציה. הקניון הוא ביטוי לתרבות פנאי ובילוי, שתמציתה ש יט וט בין החנויות, רכישת מוצרים, צריכת מזון מהיר, בילוי בסרט או במסעדה - והכול תחת קורת גג אחת. הקניונים ברחבי העולם הם לרוב כה דומים זה לזה, עד כי נדמה שהם "משוכפלים". הם מתוכננים על פי עקרונות שיווקיים הממריצים את המבקרים לרכוש מוצרים ושירותים ומאופיינים בריבוי חנויות רשת ומותגים, רבים מהם בין-לאומיים. מימין - קניון בג ' ק רט ה באינדונזיה, משמאל - קניון בליסבון בפורטוגל א. מצאו מאפיינים משותפים לנשי הקניונים שבתמונות. ב. פרטו את המאפיינים הדומים לקניונים שבתמונות ולקניון הקרוב למקום מגוריכם. 131

מנגד - תרבויות שומרות על ייחודן - בד בבד עם תהליכי ההאחדה התרבותית מתקיים גם תהליך הפוך, שבו תרבויות מקומיות מתחזקות, וקבוצות אוכלוסייה שונות פועלות לשימור הייחוד התרבותי והזהות המקומית - והן חוזרות למנהגים שנדמה כי נשכחו. צאצאי הא ב ו ריג 'ינ ים, ילידי אוסטרליה, למשל, עסוקים כיום בשימור המסורת של אבותיהם; האיחוד האירופי משקיע משאבים בשימור שפות עתיקות; ושירה בציבור של שירים ישראליים בל ו וי ית חבורות זמר ש ב ה להיות צורת בילוי מועדפת על ישראלים רבים. נגני רחוב מצאצאי האבוריג'ינים, התושבים הילידים של אוסטרליה, לבושים בגדים מסורתיים ומנגנים בכלי מסורתי עתיק - ה דיג ' ריד ו התהליך הפועל בכיוונים מנוגדים - מצד אחד האחדה ומצד שני שמירה על הייחוד - נקרא "ע ול מ ק ומ י ות" )מן המילים עולמי ומקומי(, והוא מלמד על חיפוש דרך ביניים שתאפשר לאמץ מאפיינים שונים של התרבות הגלובלית בלי לאבד את הייחוד המקומי. האיחוד האירופי משמש דוגמה לתופעת הע ול מ ק ומ י ות: מגמתו המוצהרת היא להגביר את השותפות בין המדינות החברות בארגון - בהקשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים - ועם זאת הוא פועל לשימור תרבויות ושפות מקומיות. ואולם בתוך רבות מן המדינות החברות באיחוד קיימות תנועות חברתיות וזרמים לאומיים הדורשים הכרה, אוטונומיה, ואף הפרדה מוחלטת ממדינת האם. כך קורה בבלגיה, בבריטניה, בספרד, באיטליה ובעוד מדינות. א.האם לדעתכם המפגש בין ה"עולמי" לבין ה"מקומי" הוא מפגש מ פ רה ומעישר או שהוא מצב של התנגשות, שבו צד אחד שואף לגבור על הצד האחר הסבירו את עמדתכם והביאו דוגמה. ב.באיול תחומים חשוב לדעתכם לא לאבד את המ ק ומ י ות היעזרו ברישמה: מוזיקה, לבוש, עסקים, מנהגי חגים, שפה, דת, תחומים אחרים ג.מי לדעתכם אחראי לא יז ון "הנכון" בין ה"מקומי" ל"עולמי" - הממשלה האזרחים התאגידים המוסדות הבין-לאומיים נמקו את תשובתכם. ההשפעות החיוביות והשליליות של הגלובליזציה על מדינות העולם עדיין אי אפשר לשער את תוצאות הגלובליזציה לטווח הרחוק, אבל לאחר כ- 50 שנה של תהליכי גלובליזציה אינטנסיביים אפשר לסכם סיכום ביניים ולבחון את המגמות והכיוונים של השינויים המתרחשים בעולם. כיום ברור כי יתרונותיה וחסרונותיה של הכלכלה הגלובלית משתנים מעת לעת וממדינה למדינה, וכי הם תלויים במגוון גורמים. נסקור את יתרונותיהם וחסרונותיהם של התהליכים המאפיינים את הכלכלה הגלובלית במדינות הפחות מפותחות ובמדינות המפותחות. הגלובליזציה במדינות פחות מפותחות בחלק מן המדינות הפחות מפותחות יש לתהליכי הגלובליזציה השפעה רבה, והן עוברות תהליכי שינוי מהירים. רבות מהן עברו תוך תקופה קצרה מכיבוש קולוניאליסטי לעצמאות מדינית ולהשתלבות בתהליכי הגלובליזציה. השפעות אלו באות לידי ביטוי בדרכים שונות והן אינן חד משמעיות: חלקן משפרות את חיי התושבים, וחלקן מרעות את תנאי החיים של חלק גדול מהאוכלוסייה. נסקור כמה מן ההשפעות העיקריות של תהליך הגלובליזציה על המדינות הפחות מפותחות: 132

היבטים חיוביים צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים השתלבותן של מדינות פחות מפותחות בשוק הגלובלי פותחת לפניהן אפשרויות להגברת קצב הצמיחה של כלכלתן. ההאצה בקצב הצמיחה נובעת מהון n זר המושקע ברבות מהן, ומהגדלת ההכנסות מיצוא. כך ג ד ל ההון העומד לרשות המדינה לשם האצת הייצור, ג ד ל ה הכנסת התושבים וגדלה הצריכה המניעה את הכלכלה. ההשתלבות בשוק העולמי מביאה אתה גם את הצורך בשיפור רשת התחבורה ורשת התקשורת; בהעלאת רמת השירותים וגיוונם; העלאת רמת החינוך, ההשכלה והכשרת העובדים; ושכלול המערכת הפיננסית. כל אלה תורמים לפיתוח מואץ ולהעלאת רמת חייהם של התושבים. ואמנם, בהשוואת הנתונים של מדדי הפיתוח במדינות הפחות מפותחות כפי שהם היום לנתונים שהיו לפני 50 שנה - ברובן אפשר לראות שיפור מתמשך. זאת ועוד: כיום קצב הצמיחה הממוצע של המדינות הפחות מפותחות מהיר יותר מקצב הצמיחה הממוצע של המדינות המפותחות, דבר המעיד על תהליכי שינוי מהירים ברבות מהן. עם זאת יש לזכור כי נתוני הצמיחה אינם מבטאים את גודל התמ"ג של המשק, אלא רק את השינוי החל בו. למשל: הצמיחה בברזיל בשנים -2008 2007 הייתה 5.1%, והמשמעות היא שהתמ"ג של המשק הברזילאי גדל בשנים אלו ב- 5.1% לעומת התמ"ג בשנים 2007-2006, אך אין פירושו של דבר שרמת הפיתוח של ברזיל הגיעה לרמת הפיתוח של ארה"ב, ושהסכום הכללי של התמ"ג בברזיל גדול מהתמ"ג הכולל של המשק האמריקני, שצמח באותן שנים רק ב- 0.4% )ראו טבלה בהמשך(. בקרב המדינות הפחות מפותחות יש מדינות שקצב הצמיחה של כלכלתן מהיר, והן מצליחות לצמצם את הפער הכלכלי בינן לבין המדינות המפותחות. עם מדינות אלו נמנות כמה ממדינות מזרח אסיה, ובראשן סין והודו. לעומתן - בחלק ניכר ממדינות אפריקה, כמו ס ומ ל י ה, אתיופיה וא רית ריא ה, תהליכי הפיתוח עדיין איטיים. בזכות תהליכי הגלובליזציה המדינות הפחות מפותחות, שצמיחתן מהירה, מאמצות את המבנים הכלכליים הנהוגים במדינות המפותחות. הן עושות זאת בתהליך מזורז ומהיר מזה שעברו בזמנן המדינות המפותחות, וברוב המקרים מוטמעות קודם כול השיטות הכלכליות, הטכנולוגיות והמדעיות הדרושות לשילוב המדינה בשוק העולמי. גם הרעיונות החברתיים, שיטות הממשל והעקרונות והערכים המקובלים במדינות המערב מוטמעים במדינות הפחות מפותחות, אך תהליך זה מתרחש בקצב איטי יותר. לדוגמה: מדינות המפרץ הפרסי אימצו את העקרונות הכלכליים והטכנולוגיים המערביים, אך הן אינן ממהרות לאמץ את דפוסי ההתנהגות הפוליטית והחברתית ואת שיטת המשטר הדמוקרטי וממשיכות לקיים משטר ריכוזי; זכויות נשים )ברוב המדינות האלה( נחותות לעומת זכויות הגברים; והמערכת המשפטית בחלק גדול ממדינות אלו מבוססת על ה ש ריע ה - מערכת החוקים הדתית האסלאמית. הון: הכסף ושאר האמצעים והמשאבים - כמו ציוד, מבנים ומיכון - העומדים לרשות אדם או מפעל בזמן נתון או המושקעים בעסק לצורך הפעלתו. מאז שנות ה- 70 של המאה שעברה כלכלתה של מלזיה צומחת במהירות, ונהוג לשייכה לקבוצת המדינות שנקראות "הנמרים האסייתים". מלזיה כלולה כיום בקבוצת המדינות המפותחות בעולם. בתמונה העיר ק וא ל ה ל ומ פ ור, בירת מלסיה נשים מוסלמיות בתלבושת מסורתית בקניון מודרני בסגנון מערבי בעיר ריאד בערב הסעודית 133

המדינה סין הודו ברזיל מצרים בוליביה קניה רואנדה ניז'ר נפאל שינויים בתמ"ג לנפש במבחר מדינות פחות מפותחות, 2008-1960 )בדולרים( מקור: הבנק העולמי תמ"ג לנפש, 1960 92 תמ"ג לנפש, 1985 292 תמ"ג לנפש, 2008 3,266 1,017 8,205 1,990 1,720 783 458 364 438 300 1637 685 901 312 281 211 154 84 208 149 168 98 41 139 53 נתוני תמ"ג ושיעורי צמיחה במבחר מדינות, 2008-2007 המדינה ארה"ב צרפת יפן ישראל ברזיל סין הודו מצרים מקור: הבנק העולמי תמ"ג לנפש, 2008 )בדולרים( 46,350 שיעור צמיחה שנתי, 2008-2007 )באחוזים( 0.4 0.4-0.7 4.0 5.1 9.0 6.1 7.2 44,508 38,455 27,652 8,205 3,267 1,017 1,991 עיינו בטבלת נתוני התמ"ג וישעורי הצמיחה במבחר מדינות: א. האם המדינה בעלת ישעור הצמיחה הגבוה היא גם המדינה בעלת ערך התמ"ג הגבוה ביותר מהו ההסבר לכך ב. הוכיחו שהפערים בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות הולכים ומצטמצמים. צמיחת מוקדי תעסוקה חדשים ופיתוח אזורים נחשלים תהליכי הגלובליזציה מביאים להקמתם של מוקדי תעסוקה חדשים במקומות רבים בעולם. תאגידים רב-לאומיים משקיעים הון רב בבניית פרויקטים, מפעלים ואזורי תעשייה חדשים במדינות הפחות מפותחות. חלק ניכר של המפעלים מוקמים באזורי הגלעין של המדינה - בערים הגדולות, בערי הנמל וביישובים לאורך נתיבי התחבורה, ומיעוטם באזורי שוליים - בעיקר בקרבה למשאבים כמו מחצבים, יערות ואתרי תיירות. מוקדי התעסוקה מייצרים מקומות עבודה חדשים ומצמצמים את מספר המובטלים במדינה; מחזקים את הערים הגדולות והופכים אותן למרכזים של שירותים עסקיים ופיננסיים; תורמים לפיתוח התעשייה המקומית; מביאים טכנולוגיות מתקדמות ומעודדים את פיתוח תשתיות התחבורה והתקשורת. כל אלה מעלים בסופו של דבר את רמת החיים של תושבי המדינה. מבט על קו הרקיע המודרני של העיר שנזן בדרום סין. בשנות ה- 70 עוד הייתה שנזן כפר דייגים קטן, אך בעקבות הרפורמות הכלכליות שהתרחשו בסין, פתיחתה לשוק הבין-לאומי ומיקומה בקרבת הונג קונג, החלו להגיע אל העיר השקעות זרות רחבות היקף )למעלה מ- 30 מיליארד דולרים(. הכסף הופנה לבניית מפעלים ולהקמת חברות משותפות למשקיעים זרים ולסינים, והרחיב את אפשרויות התעסוקה בעיר. מהגרים רבים היגרו אליה, העיר הלכה והתפתחה, וקצב הצמיחה שלה הוא כיום מן המהירים בעולם. השתלבותה של שנזן בשוק העולמי באה לידי ביטוי בהתרחבות הנמל שלה, שהוא כיום השני בגודלו בסין, אחרי נמל ש נ ג ה יי. 134

תמורות במגזרי התעסוקה כפי שראינו בפרק הראשון ביחידה זו, תהליכי הצמיחה והפיתוח המתרחשים בעולם משנים את מבנה התעסוקה. מתוך רצון להשתלב במערך הבין-לאומי, רבות מהמדינות הפחות מפותחת משקיעות בהכשרה של כוח העבודה שלהן - החל בעובדים מקצועיים זוטרים בתעשיות שמוצריהן משמשים ליצוא, דרך דרג מנהלי ביניים ובעלי מקצועות חופשיים, וכלה במנהלים בכירים הנדרשים לסגל לעצמם את המנהגים והמוסכמות המקובלים בעולם העסקים המערבי. בעולם הגלובלי קיימת דרישה גדולה גם לנותני שירותים ברמה בין-לאומית בתחומי הבנקאות, הכלכלה, המשפטים והשיווק. בתחומים אלו דרושים עובדים השולטים בשפות זרות ומבינים את עולם העסקים הבין-לאומי. כך עובר כובד המשקל התעסוקתי מן החקלאות למגזרי התעשייה והשירותים. גם ההשקעות של גורמי חוץ והאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים המגיעים בעקבות תהליכי הגלובליזציה מצמצמים את מספר המועסקים בחקלאות ומגדילים מאוד את מספר המועסקים בתעשייה ובענפי השירותים הקשורים לייצור מוצרים ליצוא. עוד שינוי ההולך ומתהווה בשוק העבודה של המדינות הפחות מפותחות בעקבות תהליכי הגלובליזציה, הוא העלייה המתמדת בשיעור ההעסקה של נשים. שיעור העלייה של העסקת נשים במדינות אלו אינו אחיד ואינו רצוף, אך קיים מ ת א ם גבוה בין רמת הפיתוח של המדינה לבין היקף העסקת הנשים בעבודות שאינן קשורות לעבודות הבית - וששכר בצדן. שינוי הדרגתי במגזר התעשייה מדינות פחות מפותחות, שזה עתה החלו להשתלב בכלכלה העולמית, מייצרות בדרך כלל מוצרים "מסורתיים", דוגמת מוצרי טקסטיל, שאינם מתבססים על טכנולוגיות מורכבות. בשלב זה יתרונן העיקרי הוא בשכר העבודה הנמוך - המאפשר למכור את המוצרים במחיר נמוך מזה של מוצרים דומים במדינות היותר מפותחות, וכך להשיג עליהן יתרון. אבל כאשר רמת החיים במדינה הפחות מפותחת עולה, המעסיקים נאלצים לשלם שכר עבודה גבוה יותר, המוצרים מתייקרים, כושר התחרות פוחת - והמדינות מצמצמות את ייצור המוצרים המסורתיים, עתירי העבודה, ומתבססות יותר ויותר על ייצור מוצרים עתירי ידע המבוסס על כוח אדם מיומן ומקצועי. לדוגמה: בשנות ה- 50 השתייכה ישראל לקבוצת המדינות הפחות מפותחות, וכלכלתה התבססה על ייצור ויצוא של מוצרי טקסטיל וחקלאות. עם הזמן התרחשה בישראל צמיחה כלכלית מהירה, רמת השכר עלתה, מפעלי טקסטיל ומזון רבים נסגרו, וחלקם עברו למדינות אחרות - דוגמת ירדן. בד בבד מתפתחת בישראל מאז שנות ה- 90 תעשייה עתירת ידע וטכנולוגיה, ומוצריה שינו את מפת היצוא של ישראל. קראו את הקטע על קוראה הדרומית:. 1 א. איול גורמים אחראים להפיכתה של קוראה הדרומית למדינה מפותחת ב. דרגו את הגורמים לפי סדר חישבותם בעיניכם. נמקו את הדירוג. 2. עם היווסדה, שויכה מדינת ישראל לקבוצת המדינות הפחות מפותחות, אבל כמו קוראה הדרומית, עברה תוך כמה עשרות נשים לקבוצת המדינות המפותחות. א. מצאו מידע וכתבו מהם הגורמים לפיתוחה של ישראל ב. ציינו מאפיינים משותפים ילשראל ולקוראה הדרומית. 135

קוראה הדרומית - צמיחה כלכלית מהירה והשתלבות בתהליכי הגלובליזציה קוראה הדרומית נמנית כיום עם קבוצת המדינות המפותחות בעולם. היא מדורגת במקום ה- 26 )אחת לפני ישראל( במדד הפיתוח המשולב )ראו טבלת המדינות בסוף הספר( ונחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בחדשנות ובמוצרים עתירי ידע דוגמת ענפי האלקטרוניקה והרובוטיקה. קוראה הדרומית היא גם אחת מחמש המדינות המובילות בייצור מכוניות, והיא יצרנית הספינות הגדולה בעולם. כלכלתה של דרום קוראה מבוססת במידה רבה על סחר עולמי, ובשנת 2009 היא דורגה במקום ה- 9 בעולם בהיקף היצוא ובמקום ה- 10 בעולם בהיקף היבוא. אלא שעד לפני כ- 50 שנה היה מצבה של קוראה הדרומית שונה לחלוטין: במלחמת קוראה )1953-1950( היא נהרסה כמעט כליל, וכלכלתה התבססה בעיקר על חקלאות, דיג ומעט תעשייה. התוצרת החקלאית שימשה בעיקר לצריכה עצמית, וכמעט שלא נותרו עודפים ליצוא ולקבלת מטבע זר. פחות מ- 20% מתושבי המדינה זכו לחינוך פורמלי כלשהו, וההכנסה לנפש הייתה דומה לזו של המדינות העניות באפריקה ובאסיה. זאת ועוד: קוראה הדרומית היא מדינה קטנה יחסית בעלת שוק מקומי מוגבל, נעדרת משאבי טבע ומצויה בעימות צבאי מתמיד עם קוראה הצפונית השכנה. כיצד אם כן הצליחה קוראה הדרומית לעבור שינוי כה דרמטי בתחילת שנות ה- 60 של המאה ה- 20 החלו בקוראה רפורמות כלכליות מרחיקות לכת שהתמקדו בהקמת מפעלי תעשייה קלה, המבוססים על כוח עבודה רב, ובעידוד היצוא. באותה תקופה שלט הצבא בקוראה, ואף שכלכלתה נפתחה לשוק החופשי, השלטון עדיין היה דיקטטורי. בשנות ה- 70 החלה הממשלה לתמוך בהקמת תעשייה כבדה ומפעלים כימיים ובבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות. משקיעים זרים, שראו את הצמיחה הכלכלית המתרחשת במדינה, בחרו להשקיע בה והאיצו את תהליכי הפיתוח. במקביל להשקעות הרבות בתעשייה, השקיעה קוראה גם במערכת החינוך ובהכשרה של כוח עבודה מקצועי ומיומן. רפורמות אלו השתלבו היטב בערכי החריצות וההערכה הרבה לידע וללמידה המושרשים בתרבות הקוראנית. בשנות ה- 80 הפכה קוראה לדמוקרטיה. כתוצאה מכל אלה, בשנים 1990-1960 היה קצב הצמיחה הכלכלית במדינה השני בגודלו בעולם, והמדינה זכתה לכינוי "הנ ס על נהר האן" )שם הנהר הזורם בבירה ס א ול(. בעקבות הפיתוח הכלכלי המהיר התרחשו בקוראה תהליכים רבים המזוהים עם צמיחה כלכלית: עלייה ברמת ההכנסה לנפש - ובהתאם לכך ברמת החיים; עלייה ברמת ההשכלה; צמצום מגזר החקלאות והתרחבות מגזר השירותים; כניסת נשים לשוק העבודה המתמחה; תהליכי עיור מואצים; צמיחת חברות מסחריות גדולות ועוד. תהליך צמיחה מהיר התרחש באותן שנים גם בהונג קונג, בסינגפור ובט י יו ואן, והדבר העניק להן את הכינוי "ארבעת הנמרים האסיאתיים". הגידול בתמ"ג של קוראה הדרומית, 2007-1960 תמ"ג 1,000,000 900,000 800,000 700,000 600,000 500,000 400,000 300,000 200,000 100,000 0 1910 1920 1930 1940 1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 הכלכלה הקוראנית גדלה כמעט מ- 0 ללמעלה מטריליון דולרים בפחות מ- 50 שנה המשפט לא טוב. הצלחתה של קוראה באה לידי ביטוי בסאול הבירה, שהיא כיום אחת מערי העולם, ובהצלחתן הבין-לאומית של חברות קוראניות רבות המ ו כ ר ות לכול דוגמת יונדאי, קיה, סמסונג ו- LG 136

היבטים שליליים ניצול עובדים בתנאים קשים הגלובליזציה תורמת רבות לרווחיהם של בעלי ההון והחברות הגדולות, אך בעקבותיה נוצרים בדרך כלל תנאי עבודה קשים למיליוני עובדים. הצמיחה המהירה והתחרות הקשה מאלצים את המעסיקים להוזיל את מחיר מוצריהם, והם עושים זאת על ידי העסקת עובדים זולים ככל האפשר. לשם כך המעסיקים פונים אל הקבוצות החלשות בחברה - נשים חסרות השכלה ומקצוע, מהגרים, נערים ואף ילדים. שכרם של אלה נמוך להחריד, גם לפי אמות המידה של המדינות הפחות מפותחות. במקרים רבים, נוסף על השכר הנמוך, העובדים אינם זכאים לתנאים סוציאליים בסיסיים כמו ימי מנוחה, ימי חופשה או מחלה, הגבלת מספר שעות העבודה, ביטוח נגד תאונות וביטוח פנסיוני. גם התנאים הפיזיים שבהם הם עובדים אינם תנאים ראויים. יש המכנים את התופעה "ע ב ד ות מודרנית" וקוראים להפעיל לחץ על המדינות והחברות הרב-לאומיות, הפוגעות בצורה קשה בזכויות העובדים. לפי נתונים משנת - 2002 פועל ייצור בתעשיית הטקסטיל בארה"ב מרוויח כ- 8 דולרים לשעה )בשבוע עבודה של 37 שעות(, פועל באותה תעשייה בהונג קונג מרוויח 3 דולרים לשעה )בשבוע עבודה של 60 שעות(, ואילו באינדונסיה פועל ייצור בתעשיית הטקסטיל מרוויח 0.15$ לשעה )בשבוע עבודה של 70 שעות(. בסין מיוצרים כ- 70% מכלל הצעצועים בעולם, 30% ממכשירי הטלוויזיה, 24% ממכונות הכביסה, 20% מן הטלפונים הסלולריים, 30% מזוגות האופניים, 70% מן המצתים ועוד. פועל ייצור סיני עובד יותר מ- 12 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, מקבל חופשה בת יום אחד פעם בחודש - ומרוויח כ- 35 שקלים בחודש. חברת נייקי חברת נייקי היא דוגמה לתאגיד בין-לאומי המנצל את תהליכי הגלובליזציה ביעילות. מטה החברה ממוקם במדינת אורגון בארה"ב, ושם מתבצעים תהליכי העיצוב, הפיתוח והשיווק של הנעליים. הייצור מתבצע במדינות שונות, לדוגמה: נעלי air max מיוצרות מ- 52 חומרי גלם שונים המגיעים מחמש מדינות. כל נעל עוברת 120 ידיים של פועלים בשרשרת ייצור, הדורשת תיאום מלא בין הגעת חומרי הגלם למפעל ובין שלבי הייצור. בבעלות החברה כ- 150 מפעלי ייצור באסיה המעסיקים כ- 350 אלף עובדים. במקרים מסוימים עובדי ייצור אלו מרוויחים 0.11$ לשעה, בעוד שכרו של מנכ"ל נייק בשנת 2008 היה 9.3 מיליון דולרים. המדינות שבהן קיימים מרכזי פיתוח, סניפים ומפעלים של החברה הרב-לאומית נייקי 137

סחר הוגן - מסחר עם מוסר סחר הוגן Trade( )Fair היא תנועה חברתית, המציעה שיטה אלטרנטיבית לשיטת הסחר החופשי הרווחת כיום בעולם. בניגוד למשווקים הרגילים, המבקשים להגדיל את רווחיהם ככל האפשר, ובניגוד לשיטת הסחר ה"חופשי" הפוגעת לעתים קרובות בתנאי העבודה של העובדים - מטרת המשווקים הפועלים על פי עקרונות הסחר ההוגן היא לדאוג גם לרווחתם של העובדים. באמצעות צמצום פערי התיווך בין היצרן לצרכן הם דואגים שהיצרנים יקבלו תמורה הוגנת עבור המוצרים שהם מייצרים, והם גם מפקחים ובודקים שהייצור ייעשה בתנאי עבודה הולמים תוך שמירה על הסביבה. תנועת הסחר ההוגן מתמקדת במוצרים המיוצרים במדינות הפחות מפותחות ומיוצאים למדינות המפותחות, ובהם פולי קפה וקקאו, תה, סוכר, כותנה ומוצריה ועבודות יד. מוצרי סחר הוגן מיוצרים במקרים רבים על ידי קואופרטיבים מקומיים של עובדים, המתארגנים יחדי על מנת לייצר ולשווק. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים הללו לספק לכל חבריהם תמיכה סוציאלית הכוללת הטבות בריאות, טיפול בילדים ואפשרות להלוואות. נוסף על כך הם מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם. "בתמורה" הם מסייעים בידם לשווק את מוצריהם ישירות לצרכנים ומעבירים לידיהם את הרווחים. מוצרים הנמכרים תחת המותג "סחר חופשי" הם לרוב יקרים ממוצרים מקבילים אחרים, אך הצרכן הרוכש אותם יכול להיות בטוח כי יוצרו בתנאים אנושיים המכבדים את העובדים ולא מתוך ניצול. זאת ועוד: הצרכן הרוכש מוצרים אלו יודע כי מרבית הסכום ששילם עבור המוצרים יגיע אל היצרנים עצמם ולא אל שרשרת ארוכה של מתווכים, כפי שקורה בסחר החופשי. בדרך זו יכולים צרכנים במדינות מפותחות לעודד סחר הוגן ולתמוך בתהליכי פיתוח המעודדים את כבוד האדם ולא רומסים אותו. כתובת האתר של הארגון: www.fairtrade.org.uk מיץ שיוצר וש ווק על פי עקרונות הסחר ההוגן אחת הסיסמאות של הסחר ההוגן אומרת: "בכל פעם שאתה קונה מוצר, אתה עולל להיות שותף במזימה שבה מנוצילם חייו של עובד עני במדינת עולם שיליש, העובד 14 שעות ארוכות, שבעה ימים בשבוע, בתנאים מחפירים ותוך סיכון בריאותו, ללא זכויות סוציאילות ותמורת שכר רעב, הנע מדולר עד דולר וחצי ביום." הסבירו: כיצד שותף הצרכן ה"רגיל" למזימה, וכיצד תורם הסחר ההוגן למיגור התופעה חוסר אחידות בשיפור ברמת החיים רבים מהתושבים במדינות הפחות מפותחות אינם נהנים מהצמיחה הכלכלית ומהעלייה ברמת החיים. המדדים המשמשים לבדיקת רמת החיים הם מדדים ממוצעים - ובפ וע ל רק חלק קטן מן התושבים, בעיקר בעלי ההון, המשכילים ויזמים בעלי כישורים, זוכים לעלייה של ממש בהכנסותיהם. העלייה ברמת החיים של רבים מן התושבים, לעומת זאת, קטנה ביותר. יש אנשים שאינם מצליחים להתאים את עצמם למצב החדש, ורמת חייהם אף יורדת. בהכללה אפשר לומר שתהליך הצמיחה במדינות הפחות מפותחות, לפחות בשלביו הראשונים, מביא להקצאת רווחים לא שוויונית ולגידול בפער בין עניים לעשירים. הפערים הגדלים בחלוקת ההכנסה ואי-השוויון גורמים לתחושות תסכול וכעס אצל שכבות רחבות מאוד בציבור זה. ואולם בטווח הארוך מרבית התושבים נהנים אף הם מעלייה ברמת החיים. הפער בהכנסות גדל גם בשל התפתחותם של ענפים חדשים המבוקשים בעולם המודרני ודחיקתם של בעלי מקצועות מסורתיים הנעשים מיותרים. כניסתן של חברות רב- לאומיות, המביאות אתן אמצעי ייצור ושיווק מתקדמים, גורמת לעתים קרובות לסגירתם של עסקים קטנים שאינם מסוגלים לעמוד בתחרות. כך נדחקים לשולי החברה בעלי מקצועות מסורתיים שבעבר התפרנסו בכבוד, וכיום הם נאלצים לעבור לעיסוקים חדשים. לדוגמה: בשעה שהתעשייה מייצרת נעליים במחירים נמוכים, אין עוד צורך בסנדלרים. אנשים מעדיפים לרכוש זוג חדש במקום לתקן את זה שהתבלה. וכן - ברגע שלענף 138

הטקסטיל מוכנסות מכונות טווייה ואריגה מודרניות, הולכת ונדחקת פרנסתם של הטווים והאורגים המסורתיים. לא כל העובדים המסורתיים מצליחים להסב את מקצועותיהם ולעבור לתעסוקות חלופיות - חלקם בשל גילם המבוגר, אחרים בשל היעדר יוזמה או כישורים - ויש בהם הנותרים מחוסרי עבודה. לצד הפגיעה בהכנסתם של תושבים אלו מתרחשת לעתים פגיעה גם במעמדם החברתי. הקהילה, שאינה זקוקה עוד לשירותיהם, דוחקת אותם לשוליה, והמארג החברתי המסורתי של החברה הולך ומשתנה. לפערים הנוצרים בין עשירים לעניים יש גם ביטוי מרחבי: כפי שראינו, תהליכי הצמיחה משנים את מפת התעסוקה במדינות הפחות מפותחות. אזורים שהופכים להיות מוקדי תעסוקה חדשים מתחזקים, ואוכלוסייה חזקה ומשכילה מהגרת אליהם ומעצימה אותם, בעוד שהמוקדים הישנים נחלשים ומאבדים מחשיבותם. עקב כך נוצר פער - שבא לידי ביטוי בתחומי הכלכלה, התשתית, התרבות והחברה - בין המרכזים הכלכליים לבין אזורי השוליים. בפרק הבא נדון באי-השוויון הנוצר ברמה הלאומית ונבחן את היבטיו המרחביים. היעלמות מאפייני התרבות המקומית תהליכי הגלובליזציה מאופיינים בהיווצרות האחדה תרבותית, ותרבויות בכל רחבי העולם, ובהן גם במדינות הפחות מפותחות, הולכים ומאמצים מאפייני תרבות מערביים ואמריקניים. כך הולכות ונעלמות תרבויות מסורתיות בנות אלפי שנים, ונכחדים מנהגים, שפות, מאכלים, אופנות לבוש, יצירות ספרות ומוזיקה ועוד. בצד התפשטותה של התרבות המערבית לעבר מדינות פחות מפותחות, ההשפעה התרבותית פועלת גם בכיוון הפוך. למשל: המטבח הסיני, המטבח ההודי והמטבח התאילנדי נפוצים היום ברחבי העולם; תורות רוחניות ופילוסופיות, אמנויות לחימה, סגנונות ייחודיים של מחול ומוזיקה, שיטות רפואה ייחודיות ובראשן הרפואה הסינית - כל אלו מקורם במדינות הפחות מפותחות והם מושכים אליהם תלמידים ומאמינים רבים בכל רחבי העולם. עם זאת, ההשפעה של התרבות המערבית על התרבויות של המדינות הפחות מפותחות עדיין חזקה יותר מהשפעתן של התרבויות הפחות מפותחות על התרבות המערבית. רבים מבקרים את ההשפעה החזקה של התרבות המערבית על תרבויות אחרות וטוענים שזהו אימפריאליזם תרבותי, החודר אל תרבויות מקומיות ייחודיות, משתלט עליהן ומכחיד אותן. לדעת אותם מבקרים, תהליכים אלו עלולים לגרום להכחדתן של תרבויות ושפות מקומיות, ולהיעלמותן של אומות ומדינות בעלות היסטוריה, מסורת ותרבות ייחודיים. 1. במה מתבטא ייחוד תרבותי האם לדעתכם חשוב לשמור על ייחוד תרבותי מדוע 2. איול מרכיבים בתרבות חשוב לשמר הציעו דרכים לישמור המרכיבים האלה. 3. כדי להתמודד עם ההאחדה התרבותית חוקקה ישראל חוקים לעידוד יצירה מקומית. לדוגמה: חברות טולויזיה חייבות לקנות ולשדר כמעט 50% של יצירה מקומית בולח הישדורים שלהן. הביעו דעתכם על חוק זה. הכנת תבלין הפלפל בשיטות מסורתיות בהודו בחגים ובאירועים, הבודהיסטים נוהגים ללכת למנזר, ושם הם עורכים טקסים המלווים במוזיקה, בסיפורים ובהגשת מנחות לבודהה. בתמונה: בני הדת הבודהיסטית בטקס דתי היוגה היא שיטה ודרך חיים שהתפתחה בהודו והתפשטה לכל רחבי העולם. בתמונה: שיעור ביוגה 139

הגלובליזציה חודרת למעבה הג'ונגל ביערות הגשם של בוליביה, לאורך נהר אמזונס, שוכנים כמה כפרים, ובהם חיים כ- 10,000 בני אדם - בני צ'ימנה )Tsimane( - מרוחקים ומבודדים מכל תרבות אחרת. הדרך להגיע לכפריהם של בני הצ'ימנה קשה וארוכה, ואת הקטע האחרון שלה יש לעבור בסירת קאנו. תושבי הכפרים מתפרנסים מציד, דיג וגם מחקלאות זעירה. הם חיים בבקתות מעשה ידיהם, וכדי להגיע מבקתה לבקתה יש לעבור בתוך צמחייה סבוכה. הכפרים אינם מחוברים לרשת המים, החשמל או הביוב וכמובן שלא לרשת הטלפון או האינטרנט. הקשר היחיד של יושבי הכפרים האלה עם העולם שמחוץ לג'ונגל הוא באמצעות טלפון לווייני ותחנת רדיו של המיסיונרים. לכאורה נראה שהשפעת הגלובליזציה אינה יכולה להגיע לכאן. אולם השפעת המסחר הבין-לאומי מגיעה גם לכאן ומשנה אט אט את אורח החיים של התושבים. פריטים שונים המיוצרים במרחק אלפי קילומטרים מצליחים לעבור בדרכים העקלקלות של הג'ונגל ולהגיע לשימושם של בני הצ'ימנה. לדוגמה: ילדי הכפר כבר לובשים בגדים שנתפרו ונסחרו במקומות אחרים בעולם, וילד בן 9 לובש חולצה שהשאיר אחד המבקרים בכפר ועליה דמותו של מיקי מאוס; את האוכל מבשלים על גבי מדורה, ומגישים בקליפת אגוז, אבל הבישול נעשה בסיר המוצב על אש שהודלקה במצת - ושניהם קרוב לוודאי יוצרו בסין. סירות מנוע )מתוצרת ימאהה, יפן( מקצרות מאוד את המרחק ומקרבות את הכפרים אל העולם שמחוץ לאזורם, הצעירים מאמצים להם צורת לבוש ודרכי התנהגות מערביים, וכך הולכת התרבות המקומית ומשתנה. לאחרונה בנו שלטונות בוליביה מבנה אבן שישמש כבית ספר, והעבירו אליו חשמל בעזרת מתקן סלולרי שחובר למצבר ישן של מכונית. לא חלף זמן רב והטלוויזיה והדי.וי.די הראשונים הופיעו במקום. עכשיו כבר אפשר לראות את בני הכפר צופים מרותקים בסרט על מלחמת שוורים בספרד או בקונג פו מאסיה, אף שאינם מבינים את השפה ואינם מכירים את התרבויות שמחוץ לכפרם. כיצד ישפיעו השינויים הגלובליים הללו על תרבות הפנאי של המקומיים, ומה יקרה לתרבותם העתיקה - אפשר רק לשער. ילדים בני הצ'ימנה בסירת קאנו בדרך לכפר א. ציינו כמה מסממני הגולבילזציה שהצילחו לחדור למעבה יערות הגשם. ב. תארו כיצד לדעתכם ייראו הכפרים של בני הצ'ימנה בעוד 10 נשים. מקור: על פי כתבה שפורסמה במגזין TheMarker כשמוגלי פגש את מילטון פרידמן"/אורי חפץ. דצמבר 2009. הפגיעה באיכות הסביבה תהליכי הצמיחה הכלכלית והתיעוש גורמים לפגיעה הולכת וגדלה בסביבה הטבעית: הם מייצרים פסולת; מדללים את משאבי הטבע; מזהמים את מקורות המים, הקרקע והאוויר; מצמצמים את מגוון המינים על פני כדור הארץ ותורמים להתחממות הגלובלית. במדינות הפחות מפותחות הפגיעה בסביבה חמורה במיוחד, כי הן מצויות בשלב של תהליכי תיעוש ופיתוח תשתיות מואצים. בעקבות תהליכי הגלובליזציה חלק ניכר מהתעשיות המסורתיות, ובהן מפעלים מזהמים רבים, עוברות למדינות הפחות מפותחות. מדינות אלו נמנעות מלטפל בנושאים סביבתיים, המייקרים את הייצור, ומסכימות לייצר בשטחן מוצרים מזהמים כדי לספק לתושביהן מקורות תעסוקה ולעודד את הצמיחה הכלכלית. זאת ועוד: במדינות פחות מפותחות לא קיימת בדרך כלל חקיקה מ ס פ ק ת הדורשת עמידה בתקנים מחמירים בנוגע לאיכות הסביבה. גם במקרים שחקיקה כזאת קיימת, היא כמעט אינה נאכפת. חברות רב-לאומיות ויזמים אחרים, המעוניינים להגדיל את רווחיהם, מרוצים מהגישה הזאת ומנצלים אותה לפתיחת מפעלים או חוות חקלאיות ענקיות, ללא אמצעים להגנה על הסביבה. ובמקומות שבהם קיימת חקיקה, היזמים בדרך כלל עוקפים אותה, לעתים באמצעות תשלום שוחד לפקידי ממשלה. 140

הגלובליזציה יצרה בעיה נוספת: מדינות מפותחות מתקשות למצוא פתרון לפסולת המצטברת במדינתם, במיוחד לפסולת הרעילה, והן מעבירות אותה לעתים להטמנה בשטחן של מדינות פחות מפותחות. למשל: פסולת רדיו-אקטיבית הנוצרת בתחנות כוח גרעיניות במדינות מפותחות מועברת ומוטמנת במדינות פחות מפותחות. שינוע חומרים מסוכנים להטמנה במדינות פחות מפותחות פוגע גם הוא בבריאות התושבים. הקמת מפעלים מזהמים במדינות הפחות מפותחות, ניצול משאבי הטבע שלהן ושינוע פסולת ממדינות מפותחות והטמנתה במדינות פחות מפותחות - יוצרים מצב של אי-צדק סביבתי: הזיהום אינו מתחלק בעולם באופן שווה, אלא מתרכז באזורים מוחלשים מבחינה כלכלית ופוליטית. האוכלוסיות באזורים אלו אינן מודעות לנזקים הנגרמים בעקבות הזיהום, אין להן הון, מיומנויות וכוח להיאבק בתופעה, ויתרה מכך: הן נמצאות במ ל כ וד, מאחר שהמפעלים המזהמים הם מקור פרנסתן. הצד השני של תהליך התיעוש בסין - יבוא של זיהום מהמערב מפעל הפלדה "תיסנקרופ" הגרמני פורק והועבר לסין עד ראשית שנות האלפיים פעל מפעל הפלדה "תיסנקרופ" בעמק הרוהר בגרמניה, ועד אז החולצות הלבנות שלבשו הגברים לכנסייה בימי ראשון נעשו אפורות עד שהיו חוזרים לבתיהם. לפני כעשור פורק המפעל והועבר לעיר האנדאן בסין. עכשיו 8.5 מיליון תושבים החיים בעיר סובלים מתופעה דומה: הכביסה התלויה לייבוש מוכתמת ב פ יח שפולט מפעל הפלדה הסמוך, והילדים אינם נרדמים בלילה מפאת הרעש. אבל המפעל מייצר מקומות עבודה ומשכורות קבועות - והתושבים אינם מתלוננים... על פי ג'וזף קאהן ומארק לנדלר, ניו יורק טיימס )פורסם בהארץ( תיעוש נרחב - זיהום נרחב בסין לצד העלייה המהירה ברמת החיים, התיעוש הנרחב בסין הביא עמו גם השלכות סביבתיות חמורות. חלק ניכר מן התעשייה הסינית היא כיום תעשייה כבדה המייצרת זיהום רב, ובעיקר זיהום אוויר ומים. בעשורים האחרונים קלטה סין רבות מן התעשיות המזהמות שמדינות אירופה שמחו להיפטר מהן והפכה למובילה בייצור פלדה, אלומיניום, בטון, כימיקלים ומוצרים מזהמים אחרים. במחקר שעשה הבנק העולמי נמצא כי 16 מתוך 20 הערים המזוהמות בעולם נמצאות בסין! הערים התעשייתיות בסין מכוסות בקביעות בערפיח. בשנים 2005-2000 עלתה צריכת האנרגיה בסין ב- 70%, ונתון זה מעיד הן על היקף התיעוש הן על היקף הזיהום. על פי התחזיות, סין צפויה בשנים הקרובות לעקוף את ארה"ב כמייצרת גזי החממה הגדולה בעולם. תעשייה מזהמת באזור סנז'ן בסין יש הטוענים: "אם המדינות הפחות מפותחות לא רוצות ישהיה בהן זיהום - עילהן להתארגן ולהיאבק בתופעה!" מה דעתכם על טענה זו 141

הגלובליזציה במדינות המפותחות נראה כאילו המדינות המפותחות הן המרוויחות העיקריות מתהליכי הגלובליזציה. הבעלים וההנהלות של מרבית החברות הרב-לאומיות, מובילות הגלובליזציה, מצויים במדינות אלו. באזורי גלעין אלו מצויים הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים, שם מצויים גם הארגונים ומקבלי ההחלטות השולטים בכלכלה העולמית. כל אלו תורמים לצמיחתן הכלכלית של המדינות המפותחות ולעלייה ברמת החיים של תושביהן. ואולם גם בקרב המדינות המפותחות אפשר למצוא היבטים מגוונים של הגלובליזציה - חלקם, כאמור, חיוביים וחלקם שליליים. היבטים חיוביים התפתחות אזורי תעשייה חדשים התחרות בין החברות הרב-לאומיות בכלכלה הגלובלית החדשה מבוססת על זיהוי מדויק של הגורמים הגאוגרפיים בעולם ועל המיקום של כל פעילות כלכלית )הפקת חומרי גלם, ייצור, אחסון, תפקודי משרד, שיווק וניהול( ב מ ק ום האופטימלי עבור כל חברה שכזאת. כפי שראינו, החברות הרב-לאומיות מחליטות איפה למקם את המפעלים - על פי כוח האדם, רמת המיומנות, גובה השכר, התאגדויות מקצועיות, מסים והוצאות ההובלה. על בסיס זה נסגרים מפעלים במקום אחד - ונפתחים מחדש במקום אחר. כך יוצרת הגלובליזציה הפרדה מרחבית של כוח העבודה. במדינות המפותחות מתפתחים מרכזים של תעשייה עתירת ידע ושל מחקר ופיתוח מתקדמים. דוגמה למרחב תעסוקתי חדש במדינות המפותחות, אפשר לראות בהתפתחותו של עמק הסיליקון במדינת קליפורניה במערב ארה"ב. "עמק הסיליקון" הוא כינוי לאזור הסמוך לעיר סן פרנסיסקו בארה"ב. באזור זה שוכנות לאורך כ- 100 ק"מ ערים שכלכלתן מבוססת על תעשיית ההייטק. האזור קיבל את שמו בשל ריבוי תעשיות השבבים שהיו בו בעבר. כיום מרוכזות בעמק הסיליקון חברות רבות המייצרות מוצרים עתירי ידע, מרכזי מחקר ופיתוח וכן שירותים עסקיים מגוונים. עמק הסיליקון נעשה שם נרדף לתעשייה עתירת ידע. "עמק הסיליקון" הוא כינוי הסמוך לעיר סן פרנסיסקו בארה"ב. באזור זה שוכנות לאורך כ- 100 ק"מ ערים שכלכלתן מבוססת על תעשיית ההייטק. האזור קיבל את שמו בשל ריבוי תעשיות השבבים שהיו בו בעבר. כיום מרוכזות בעמק הסיליקון חברות רבות המייצרות מוצרים עתירי ידע, מרכזי מחקר ופיתוח וכן שירותים עסקיים מגוונים. עמק הסיליקון נעשה שם נרדף לתעשייה עתירת ידע. מימין: חברת "אורקל", משמאל: חברת "יאהו" 142

דרישה לעובדים מומחים במדינות המפותחות מתפתחים כל העת ענפי כלכלה חדשים, המבוססים על טכנולוגיות מתוחכמות ודורשים התמחות, ידע או מיומנות ייחודיים. תהליכי הגלובליזציה עונים על צורך זה - ביצירת שוק עבודה בין-לאומי, ובאמצעותו עובדים מומחים עוברים ממדינה למדינה בהתאם לביקוש. מעמדם של העובדים בענפי הכלכלה המתוחכמים גבוה בהשוואה לעובדי התעשיות וענפי הכלכלה המסורתיים. הם זוכים לתנאי עבודה משופרים ונחשבים לבעלי השכר הגבוה במשק. עוד תופעה המאפיינת את דפוסי העבודה בעידן הגלובליזציה הוא קיצור שבוע העבודה. הדרישה הגוברת מצד העובדים להרחבת שעות הפנאי שלהם מצד אחד, והעלייה המתמדת בפריון העבודה מן הצד האחר, מאפשרים לעובדים ולמעסיקים ליצור אותה תפוקה בפחות שעות ובפחות ימי עבודה בשבוע. שיפור באיכות הסביבה במהלך המאה ה- 20 החלה להתפתח מודעות לנזק העצום הנגרם כתוצאה מהזיהום הסביבתי המתלווה לייצור התעשייתי ולאורח לחיים המודרני בכלל. המדינות נאלצות להתמודד עם השאלה, כיצד לשלב את המשך פיתוח הכלכלה המודרנית עם הצורך למזער את הנזקים שפיתוח זה גורם לסביבה. תהליך הגלובליזציה, המאיץ את הפיתוח הכלכלי, נותן למדינות המפותחות מענה חלקי לסוגיה זו: כאמור, בעקבות הגלובליזציה עברו חלק ניכר מהתעשיות "המסורתיות", שהן המזהמות העיקריות, מן המדינות המפותחות אל המדינות הפחות מפותחות. המעבר נבע משיקולים כלכליים, אך בעקיפין הוא הועיל לשיפור איכות הסביבה במדינות המפותחות, למשל: סגירה של מפעלים מזהמים רבים מתעשיות הרכב, הפלדה והכימיה באזור שיקגו ו"האגמים הגדולים" בארה"ב, שלא עמדו בתחרות עם תעשיות דומות שקמו במדינות פחות מפותחות, הביא לשיפור באיכות הסביבה באזור. צמצום מספר המפעלים המזהמים ובעקבותיו - ירידה בחשיבות הכלכלית של המפעלים המזהמים שנשארו במדינות המפותחות - מאפשרים להחמיר את התקנות והתקנים הקובעים את רמת הזיהום המותרת. ואולם בראייה כלל עולמית - אין כל שיפור! המפעלים המזהמים לא נעלמו, כי אם עברו לאזורים אחרים בעולם. יתר על כן, בשל החקיקה הנחשלת בדרך כלל בנושאי איכות הסביבה במדינות הפחות מפותחות, מ ע ב ר תעשיות מזהמות למדינות אלו מאפשר לבעליהן להשקיע פחות משאבים במניעת הזיהום, כך שרמת הזיהום הכללית בכדור הארץ רק הולכת וגדלה. קווירין מאתיס, מהנדס מכונות מארה"ב, עובד במפעל "אינטל" בקריית גת שבישראל תמונה מ"לחיות יחד בישראל ד" עמ' 68 למטה אתר משוכלל לאיסוף פסולת בצפון מדינת ישראל. בד בבד עם העברת מפעלי תעשייה מזהמים למדינות פחות מפותחות, המדינות המפותחות משקיעות משאבים רבים בפיתוח אמצעים טכנולוגיים לשיפור איכות הסביבה בתחומן. אחת הסוגיות החשובות היא טיפול בפסולת ש כ מ ות ה גדלה במהירות עם העלייה ברמת החיים. 143

היבטים שליליים מהגרי עבודה והגירה בלתי חוקית אחד ממאפייניה הראשיים של הגלובליזציה הוא גל של הגירה בין-לאומית, שממדיו עצומים. רוב המהגרים הם אנשים ממדינות פחות מפותחות, המהגרים למדינות המפותחות בניסיון למצוא מקורות פרנסה ולהיטיב את רמת חייהם. המדינות המפותחות זקוקות למהגרי עבודה, כי ברובן חסר כוח אדם, בעיקר לעבודות הפשוטות, ומהגרי העבודה נכונים לעבוד בשכר נמוך ובתעסוקות שבהן התושבים המקומיים אינם מעוניינים לעבוד. בדרך זו גם אלה וגם אלה מרוויחים. ואולם כאשר הגירת העובדים נעשית זרם חזק ובלתי נשלט - מתעוררים קשיים. מדינות המוצא של המהגרים סובלות מ"בריחת מוחות" - הגירה של אוכלוסייה חזקה, אנשים מיומנים ומשכילים - אל המדינות המפותחות. ואילו במדינות המפותחות כניסתם של עובדים זרים רבים יוצרת מתחים בין האוכלוסייה המקומית לאוכלוסיית המהגרים. המובטלים המקומיים חשים התמרמרות ואף שנאה כלפי מהגרי העבודה הזרים ש"תפסו" כביכול את מקום עבודתם. המתח והתחרות מתחדדים, במיוחד בתקופות של משברים כלכליים המלוות בפיטורים של עובדים רבים. התחרות במהגרי העבודה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות המקומיות, מעמיקה את הפערים במדינה בין השכבות הכלכליות השונות, פוגעת בריבוד הכלכלי הקיים ומפירה את איזונו, יוצרת מתיחות בין-גזעית )אירופים לבנים מול שחורים אפריקנים(, מתיחות בין-דתית ואתנית )מוסלמים מול נוצרים, אסיאתים מול אירופים( ומעוררת ומגבירה את תופעת הק ס נ ופ ו ב י ה )שנאת הזר(. כתוצאה מן התופעות הללו מדינות מפותחות מגבילות את ההגירה באמצעות חוקי הגירה נוקשים. הן קובעות מכסות לכניסת מהגרי העבודה, מרחיבות את הפיקוח והבקרה על הכניסה לתחומיהן, ומגרשות עובדים שתוקף אישורי העבודה שלהם פג. ההגבלות על ההגירה יצרו תופעה של הגירה לא חוקית, המלווה בתופעות שליליות כמו מסחר בבני אדם )בעיקר בנשים(, ניצול אנשים תמימים והתעללות בהם. גירוש עובדים לא חוקיים כרוך לעתים קרובות בבעיות אנושיות קשות, והמדינות המפותחות מתלבטות ביחס למדיניות ההגירה הראויה. מהגרי עבודה רבים מקימים משפחה, אבל מכיוון שהם נמצאים באותה מדינה באופן לא חוקי - הם מנוצלים בתנאי עבודה קשים, ילדיהם לא תמיד זוכים למסגרות חינוך, והם אינם מקבלים שירותי בריאות ראויים. נוסף על אלה הם חיים בפחד מתמיד מפני פשיטות המשטרה וגירושם חזרה לארצם. תמונה מצביה של מהגרי עבודה 144

מאזן הגירה במדינות נבחרות בשנים 2005 2000, )במספרים מוחלטים( 2005 2000 המדינה 2005 2000-700,000-300,000 זימבבווה 641,231 465,677 115,000 276,321 ישראל 5,675,799 7,980,001-170,000-95,028 ניגריה -340,460-276,910-2,058,276-787,754 סין -770,000-550,000 760,594 191,910 צרפת 930,064 951,974 המדינה אוסטרליה ארה"ב אתיופיה בנגלדש גרמניה מקור: הבנק העולמי טבלת הנתונים שלפניכם מציגה את מאזן ההגירה במדינות נבחרות בנשים 2000 ו- 2005. א. באיול מן המדינות שבטבלה עיקר ההגירה היא אל מחוץ למדינה )מאזן הגירה שיליל( ובאיול - עיקר ההגירה היא אל תוך המדינה )מאזן הגירה חיובי( ב. מהו ההבדל העיקרי בין המדינות המפותחות למדינות הפחות מפותחות באשר למאזן ההגירה מהו ההסבר לכך ג. מדוע לדעתכם ירד מספר המהגרים המגיעים לארה"ב ומדוע ירד מספר המהגרים ילשראל ד. צרפת וגרמניה הן שתי מדינות מפותחות ביבשת אירופה. מהו ההבדל ביניהן באשר למאזן ההגירה בנשים 2000 ו- 2005 שערו מהו ההסבר להבדל זה. מהגרי עבודה בצרפת בשנות ה- 60-50 של המאה ה- 20, עם סיום הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה, נזקקה צרפת לכוח עבודה שיאייש מקצועות לא פופולריים. הפתרון של ממשלת צרפת היה יבוא עובדים מן המושבות לשעבר. לחלק ממהגרי העבודה ניתנה אזרחות צרפתית, מתוך כוונה לאפשר להם להשתלב ולתרום באופן מלא לחברה הצרפתית. תחילה נדמה היה כי העובדים הצפון אפריקנים וגם השחורים האפריקנים השתלבו היטב בצרפת, וכי הם נדבך חשוב ויעיל בכלכלה. אבל בשנות ה- 80-70 הלכה וגברה ההגירה, במיוחד של מהגרים לא חוקיים, שהגיעו לצרפת ללא כישורי תעסוקה והשכלה מתאימים וכמעט ללא ידע על מאפייניה וערכיה של החברה והתרבות הצרפתיים. במצב זה הם יכלו להשתלב רק בעבודות כפיים בלתי מקצועיות, ששכרן נמוך. המהגרים הגיעו לערים הגדולות, ששם היה ביקוש גדול לידיים עובדות, והתרכזו בשכונות נפרדות בפרברי הערים. שכונות אלו נעשו במשך הזמן לגטאות עוני ופשע המופרדות מן השכונות האירופיות הלבנות. במשך הזמן הצטרפו אל המהגרים בני משפחה, מספרם עלה בהתמדה, והם הלכו ותפסו פלח רחב יותר בשוק העבודה. עקב כך עלתה האבטלה בקרב האוכלוסייה המקומית, והתחזקו רעיונות ומפלגות לאומניות - שחלקן מנצלות את המצב כדי ללבות את שנאת הזרים ולפגוע במעמדם ובזכויותיהם של מהגרי העבודה. בפריז היום מופיעים לעתים קרובות שלטי נאצה וכתובות בגנות המהגרים ה"גוזלים וחומסים את פרנסתם של הצרפתים הטהורים", וכלי התקשורת ומערכות הבחירות בצרפת משמיעים סיסמאות פוליטיות כגון: "סלקו את הזרים" ו"האבטלה בגלל הזרים". שנאת הזרים, תופעות גזעניות, עוני ואבטלה בקרב המהגרים - הם חומר דלק חברתי. משנת 2005, מדי שנה, יוצאים אלפי מהגרים מצפון אפריקה בהפגנות אלימות. המפגינים הם בני הדור השני והשלישי למהגרים. הם עצמם נולדו בשכונות עוני של הערים וממשיכים לחיות בהן, והם טוענים שהחברה הצרפתית מפלה אותם לרעה. כדי להקטין את נזקי תופעות ההגירה, מפעילה צרפת חוקי הגירה ובהם מכסות הגירה. בד בבד פועלת ממשלת צרפת לקידום המהגרים, להכשרתם המקצועית ולפיזורם ברחבי צרפת. כמו כן נערכות פעולות מניעה ואכיפה נגד שנאת זרים ואלימות כלפי מהגרים ועובדים בלתי חוקיים. נסחו שולש דילמות העומדות לפני הממשולת במדינות המפותחות בקשר לעובדים הזרים. 145

פגיעה בתעשייה המקומית - נטישת ענפי תעשייה מסורתיים ואזורי תעשייה ותיקים תהליכי הגלובליזציה והתפתחות הסחר העולמי יוצרים מציאות שבה יזמים ממדינות מפותחות מניידים את עסקיהם למדינות פחות מפותחות, שבהן עלויות הייצור נמוכות יותר, ויש בהן יתרונות נוספים בתחומי הנדל"ן, המיסוי, החקיקה הסביבתית ועוד. המוצרים של חברות המניידות מפעלים - זולים יותר מן המוצרים המיוצרים במדינת האם המפותחת, ועל כן מפעלים נוספים הולכים בעקבותיהם ואף הם מניידים את מפעליהם אל המדינות הפחות מפותחות. ניוד המפעלים מגדיל אמנם את הכנסות החברה, ומאפשר לצרכנים ליהנות ממוצרים זולים יותר, ואולם בה בעת הוא פוגע בעובדי המפעלים שנסגרים, המאבדים את מקור פרנסתם. זאת ועוד: לא כל המפעלים מצליחים להעביר את הייצור למדינות אחרות, ואלה שנותרים אינם מצליחים לעמוד בתחרות - ונאלצים להיסגר. לדוגמה: רבות מחברות הטקסטיל שפעלו בארץ סגרו את מפעליהן בשנים האחרונות מאחר שלא הצליחו לעמוד בתחרות שהציבו להם שוקי המזרח. חלקן אמנם העבירו את הייצור למדינות פחות מפותחות - ובהן ירדן ומצרים השכנות - ואולם עובדה זו אינה מסייעת לרבים מעובדי המפעלים, והם מצאו את עצמם מובטלים וללא פרנסה. רבות מחברות הטקסטיל פעלו קודם לכן בדרום הארץ ובצפונה, ולאחר סגירתן או העברת הייצור מחוץ לישראל - גברה האבטלה באזורי הארץ האלה. כדי לשמור על מקומות העבודה ולהגן על התעשייה המקומית, מדינות שונות מגבילות את היבוא או מטילות מסים ומכסים על המוצרים המיובאים. ואולם פתרון זה, המשמש חלקית במדינות מסוימות, מנוגד לרעיון השוק החופשי ולהסכמי הסחר בעידן הגלובליזציה. נטישת ענפי התעשייה המסורתית וסגירתם של מפעלים מקומיים מביאים להתנוונותם של אזורי התעשייה הוותיקים, שהתבססו על תעשיות אלו, וליצירת פערים בינם לבין אזורי תעשייה חדשים, שבהם מצויים ענפי תעשייה מתקדמים ומתוחכמים יותר. באותם אזורים שבהם מרוכזים מפעלים שנסגרו מתפתחים כיסי אבטלה; רבים מן העובדים בתעשיות המסורתיות אינם עובדים מקצועיים, והם מתקשים למצוא עבודה חלופית. תהליכים אלו הם מן הגורמים להגדלת אי-השוויון בקרב תושבי המדינות המפותחות בין אזורים שונים בתוך אותה מדינה. על כך תוכלו להרחיב ולקרוא בפרק הבא. הדגל - ישראלי, היצרן - סיני... ביום העצמאות 2009 דיווחה התאחדות התעשיינים בישראל כי 90% מדגלי הלאום שנקנו לקראת החג היו תוצרת חוץ, רובם ככולם תוצרת סין. יצרני הדגלים בארץ אמנם הורידו את המחירים ב- 30%, אך ללא הועיל. מחירי הדגלים המיובאים מסין עדיין זול יותר. אם יוסיפו היצרנים בישראל להוריד את מחיר הדגלים וינסו לקרבם למחיר הדגלים הסיניים - עסקיהם עלולים להתמוטט. כדי להחזיק מעמד נאלצים אותם יצרנים לפטר עובדים, ולעתים אף בכך אין פתרון של ממש והם נאלצים לסגור את מפעליהם. 146

תעשיית הספנות בס נ ד רל נ ד שבבריטניה יורדת מגדולתה בעבר היו תושבי העיר ס נ ד רל נ ד שבצפון מזרח אנגליה גאים בתעשיית הספנות שבעירם ואף טענו לתואר "עיר הספנות הגדולה בעולם". מסורת של בניית אניות החלה באזור עוד לפני המאה ה- 19, ובתחילת המאה ה- 20 עבדו בתעשיית הספנות כשליש מתושביה הבוגרים של העיר. בתקופת השיא הועסקו בענף כ- 50 אלף עובדים. אלא שבסוף המאה ה- 20 נסגרו מרבית המ ס פ נ ות, וכלכלת העיר נפגעה קשות. בתקופות שבהן פרחה בסנדרלנד תעשיית הספנות, החלו תושבי העיר לעבוד במספנות בשנות העשרה לחייהם, מיד עם תום לימודיהם. הם לא ראו כל אפשרות אחרת - גם אבותיהם ושאר בני משפחתם היו עובדי מספנות. המתקבלים לעבודה עברו תקופת חונכות, שבה למדו את המקצועות השונים הקשורים לתעשיית הספנות, ובהיכנסם לעבוד במספנות ראו בהן מקור פרנסה לכל החיים. גם החיים החברתיים והקהילתיים סבבו סביב העבודה במספנות. במהלך שנות קיומה ידעה תעשיית הספנות באנגליה עליות ומורדות. בעת מלחמה הייתה לתעשייה עדנה - ולאחריה היה פוקד אותה משבר. כך קרה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה - מספנות רבות נסגרו. אבל בשנות ה- 30 חלה התאוששות, עם תחילת ההתחמשות לקראת מלחמת העולם השנייה. התאוששות נוספת חלה בתחילת שנות ה- 60, כשהתעורר הצורך להחליף את הספינות שנפגעו או נעלמו במהלך מלחמת העולם השנייה. ואולם מן המשבר שהחל פוקד את תעשיית הספנות משנות ה- 70 של המאה ה- 20 כנראה שתעשייה זו כבר לא תוכל להתאושש. בעקבות התפתחויות טכנולוגיות שאיפשרו בניית ספינות גדולות יותר ובעקבות פתיחת השווקים בעולם, התקשתה תעשיית הספנות המקומית לעמוד בתחרות, במיוחד מול תעשיית הספנות שהלכה והתפתחה ביפן ובקוראה. במדינות אלו בנו ביעילות רבה יותר ספינות גדולות יותר. החל בשנות ה- 70 נאבקו חברות הספנות הבריטיות על השגת השקעות והזמנות עבודה, וכשלא יכלו לעמוד בתחרות - נסגרו מרבית המספנות, ואלפי עובדים נותרו מובטלים. בקרב המובטלים היו גם עובדי תעשיות תומכות ונותני שירותים שהיו קשורים לתעשיית המספנות. המבוגרים מקרב העובדים, שהיו כבר בני 60-50 שנה, התקשו למצוא עבודות אחרות, ורבים מהם היו לנתמכי סעד. אחרים התפזרו ברחבי המדינה בחיפוש אחר מקום עבודה חלופי. מעטים עברו הכשרה ועברו לעבוד במקומות אחרים, גם מחוץ למדינה. הצעירים בני המקום לא ראו עוד במספנות את עתידם, ובשנת 1988 נסגרה המספנה האחרונה בסנדרלנד. במקביל לסגירת המספנות הלכו והתפתחו בסנדרלנד ענפי תעסוקה חדשים. בעיר נפתח מפעל של חברת המכוניות "ניסאן", והוקמו פארקי תעשייה שבהם החלה להתפתח תעשייה עתירת ידע. השינויים במבנה הכלכלי של העיר באים לידי ביטוי גם בשימושי הקרקע שלה, והאזורים ששימשו בעבר את המספנות הוסבו לאזורי מגורים, מסחר ובילוי. קראו באתר הספר את הכתבה "ענף הטקסטיל: 14 אלף עובדים חיים על זמן שאול", המתארת את מצבו של ענף הטקסטיל בארץ, וענו על השאולת: א. כיצד השפיעו התהילכים הגולבילים על תעישית הטקסטיל בישראל ב. ול הייתם אתם בעילם של אחד ממפעיל הטקסטיל שעוד נותרו בארץ, כיצד הייתם נוהגים לאור תהילכי הגולבילזציה ג. האם לדעתכם יש מקום להתערבות הממשלה בענף הטקסטיל נמקו. דילמות גלובליות תהליכי הגלובליזציה משפיעים על תחומי חיים רבים הן במדינות המפותחות הן במדינות הפחות מפותחות, ויש להם השלכות חיוביות ושליליות על אורח החיים של כולנו. מאחר שהגלובליזציה מייצרת מרחב משותף שבו אנשים, תרבויות, כלכלות ומדינות - קשורים, משפיעים ותלויים אלה באלה, צצות לא פעם בעיות ועולים ניגודי אינטרסים הנובעים מכך שתהליכים שמיטיבים עם צד אחד, לא תמיד מיטיבים עם הצד האחר. נעמוד על כמה מן הדילמות שצצות בעקבות תהליכי הגלובליזציה ומעסיקות ארגונים ואנשים רבים ברחבי העולם. 147

ארגון המדינות המתועשות The Group of Eight -( G8(: ארגון כלכלי בין-לאומי הכולל את ארה"ב, אנגליה, צרפת, קנדה, גרמניה, איטליה, יפן ורוסיה. שמונה מדינות אלו מייצגות יחד יותר מ- 50% מן הכלכלה העולמית. הארגון מתכנס אחת לשנה ודן בנושאים מתחום החברה והכלכלה. התכנסות הארגון מלווה בהפגנות הקוראות למנהיגי העולם לטפל בבעיות הגלובליות הנוגעות לסביבה, לסחר צודק, למיגור העוני וכדומה. היעזרו בטקסט ובתאוריה של רוסטוב )בסיום הפרק הראשון של יחידה זו( והביעו דעתכם לגבי הטענה של פול קרוגמן, שרמת התפתחותן הנמוכה של המדינות הפחות מפותחות היא רק שלב בהתפתחותן הכלכילת. האם תהליכי הגלובליזציה מנציחים את התלות של המדינות הפחות מפותחות במדינות המפותחות אחת הטענות העיקריות המושמעות כיום נגד הגלובליזציה קובעת שהתהליכים הגלובליים מנציחים את השליטה של מדינות המערב המפותחות במדינות שהיו נתונות לשלטונן במהלך התקופה הקולוניאלית, והפעם בדרך חדשה - המ כ ונ ה "נאו-קולוניאליזם". אמנם המדינות שהיו בעבר ק ול ונ י ות השתחררו זה מכבר מהכיבוש ונעשו מדינות לאום עצמאיות, אך מבחינה כלכלית הן עדיין תלויות בהחלטות המתקבלות בארגונים המשתייכים למדינות המפותחות, ובהם החברות הרב-לאומיות והגופים הכלכליים הבין-לאומיים, דוגמת הבנק העולמי וקרן המטבע. וכך, באמצעות הכלכלה הגלובלית והסחר העולמי, מדינות המערב עדיין משפיעות על הכלכלה, ודרכה גם על החברה ואף על התרבות - של המדינות הפחות מפותחות. השפעה זו היא לעתים כה גדולה, עד כי יש הרואים בה כיבוש של ממש. כיצד משיגות מדינות המערב שליטה בעידן הגלובליזציה על פי "תאוריית התלות", שהתפתחה במחצית השנייה של המאה הקודמת בידי שורה של כלכלנים, נעשו המדינות המפותחות - ה"גלעין" הדומיננטי של העולם, בעוד שהמדינות הפחות מפותחות הן ה"שוליים" )ה פ ריפ רי ה( של העולם. מדינות הגלעין מנצלות את כוח העבודה הזול ואת משאבי הטבע של מדינות השוליים - כפי שעשו בתקופה הקולוניאלית. מדינות השוליים תלויות בהן, ותלות כלכלית זו מונצחת באמצעות הגלובליזציה וה"כלכלה החופשית". בהקשר זה מושמעת לא אחת ביקורת כלפי ארגונים בין-לאומיים, דוגמת הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית, על שהפרויקטים הגדולים שהם מממנים במדינות הפחות מפותחות מבוצעים בידי חברות רב-לאומיות, המגבירות את תלותן של מדינות אלו בהן. הביקורת על הבנק העולמי עוסקת גם בדרישות שהבנק מציב כתנאי לקבלת ההלוואות: המדינות הנזקקות נדרשות להפריט את המערכות הציבוריות שלהן ולהקטין את היקף השירותים הניתנים לציבור מטעם המדינה. בשנים האחרונות הודו שני המוסדות הללו שהפריזו בדרישותיהם מן המדינות המצויות במשבר - וצמצמו את הדרישות. בשנת 2005 הסכימו מנהיגי המדינות החברות בארגון המדינות המתועשות - 8G - n למחוק לחלוטין את החוב לקרן המטבע ולבנק העולמי של 18 המדינות העניות ביותר בעולם )14 מתוכן באפריקה(. לצד המקבלים את תאוריית התלות, יש המערערים על ת ק פ ות ה, בעיקר מן הסיבה שמדינות שהיו בעבר קולוניות, בעיקר באסיה, הצליחו לשבור את התלות, רמת הפיתוח שלהן הולכת ועולה, ועצמאותן הכלכלית גוברת, כפי שקורה לדוגמה בהודו. האם תהליכי הגלובליזציה מיטיבים עם החזקים בלבד כפי שראינו, מטרתן של החברות הרב-לאומיות לגרוף רווחים גדולים באה לא אחת על חשבון רווחתו של הציבור. למשל: הקמת מפעלים במדינות פחות מפותחות מעשירה את בעלי החברה ומתאימה לאינטרסים הכלכליים של מנהיגי המדינה, אבל העובדים במפעלים אלו "משלמים את המחיר" - תנאי העסקתם מחפירים, ושכרם נמוך. יש הטוענים, שעל אף המצב הקשה שבו מצויים חלק גדול מן העובדים, מדובר בשלב הכרחי בפיתוח הכלכלי של המדינות הפחות מפותחות. לדבריהם, גם המדינות המפותחות עברו את השלב הזה בפיתוח )במרוצת המאה ה- 19, במהלך המהפכה התעשייתית(, על כן בהמשך, עם העלייה ברמת הפיתוח, ילך מצב העובדים וישתפר, כפי שהשתפר מצבם של העובדים במדינות המפותחות. לטענתם, אין קשר בין תנאי העבודה לגלובליזציה, וספק רב אם תנאי העבודה של העובדים היו טובים יותר אילו הייתה מדינתם בוחרת בדרך של 148

התבודדות ונמנעת מלהצטרף לשוק הגלובלי. כהוכחה לטענתם הם מציגים את העלייה ברמת הפיתוח המתרחשת בשנים האחרונות במדינות כגון סין ווייטנאם. במקרים רבים מצליחות החברות הרב-לאומיות לפתח אזורים נחשלים ולשפר את תנאי החיים של התושבים באזורים אלו. עם זאת, הדרישה להפחתת המעורבות הממשלתית ולהפרטה, דרישה הנלווית במקרים רבים לכניסתן של חברות אלו למדינות הפחות מפותחות, "משחררת" במקרים רבים את הממשלות במדינות אלו מן החובה לטפל בצורכי האוכלוסייה המקומית, ומן הצורך לפתח אזורים נידחים, שלא מגיע אליהם סיוע מבחוץ. התושבים במקומות אלו "נופלים בין הכיסאות" וסובלים גם מאזלת ידה של ממשלתם וגם מן הדרישות הגבוהות של המשקיעים הזרים. דוגמה - בקטע שלפניכם. הלטינו-אמריקנים חוזרים לשלוט במשאביהם צינורות המים עוברים ליד ביתה של רמדיוס קויוניה, המתגוררת באל אלטו שבבוליביה. היות שאין לה כסף לשלם את מחיר ההתחברות שדורשת החברה הצרפתית, 450 דולרים, היא נאלצת לכבס את הבגדים ולרחוץ את שלושת ילדיה במימיו הקפואים של פלג מצחין. בעקבות התקוממות של המוני אזרחים נגד החברה הצרפתית הזרה, ביטלה הממשלה את החוזה עם "אגואס דל איימאני", חברה בת של התאגיד הצרפתי הענק "סואס". ואולם בכך לא תמו צרותיה של רמדיוס ושל עוד 130 מיליון תושבים באמריקה הדרומית. באזור שבו אספקה של שירותים בסיסיים היא עדיין הסוגיה הבריאותית והפוליטית הבוערת ביותר, לא ברור אם התושבים אמנם יוכלו לקבל אספקה של מים נקיים בעתיד הקרוב. ממשלת בוליביה וממשלות אחרות, שניסו בעבר להתמודד עם המשימה, נטשו אותה בגלל העלות הגבוהה, והעדיפו להטיל את המשימה על חברות פרטיות. כיום, עם בלימת מגמת ההפרטה, החלו היקפי ההשקעות הזרות ברחבי האזור להצטמצם, והבעיה חוזרת שוב לפתח המדינות עצמן, המתקשות להתמודד עמה אף יותר משהתקשו לפני עשור. במדינות רבות באמריקה הדרומית בולטים התנגדות עזה וזעם רב של האזרחים על הכוונות להפריט חברות ומתקנים של אספקת מים, חשמל ותקשורת, כתנאי לקבלת הלוואות מהבנק העולמי ומקרן המטבע הבין-לאומית. ההתנגדות העזה למדיניות השוק החופשי - שניזונה בין היתר מן התחושה שהיא מבטיחה יותר משהיא מסוגלת לקיים, ג וב ה מחיר מופקע ומספקת לעתים שירותים קלוקלים - הביאה למחאות המוניות נגד הממשלה ואילצה את החברות הזרות להתקפל. בפרו, בבוליביה ובאקוודור חלה ירידה ניכרת בהיקף ההשקעות הזרות, בעיקר של חברות נפט הכביש הראשי לטונארי שבבוליביה בין-לאומיות. הלוחמים נגד מגמות הגלובליזציה שואבים עידוד ממה שהם מפרשים כהצלחתם של תושבים מקומיים להבטיח את שליטתם במשאביהם הטבעיים. אחרים, נלהבים פחות, רואים באופק אי יציבות פוליטית מדאיגה מלווה ברגשות טינה וזעם, בשל העובדה ששירותים בסיסיים, כמו מים נקיים וחשמל, אינם מסופקים באופן הגון ושוויוני. מקור: מן העיתונות 149

התנגדות לגלובלזיציה השינויים שמחוללים תהליכי הגלובליזציה מעוררים תנועות התנגדות הפועלות ברחבי העולם. רוב התנועות אינן מתנגדות לעצם תהליכי הגלובליזציה, שהרי גלוי לכול שהם מביאים שגשוג כלכלי ועלייה ברמת החיים. התנגדותן מכוונת כלפי השלכותיהם השליליות. "התנועה נגד הגלובליזציה" Anti-Globalization( )Movement אינה גוף אחד מאורגן. היא כוללת אלפי ארגונים אזרחיים ברחבי העולם שמטרותיהן שונות, ובהם קבוצות של אזרחים, מפלגות, ועדי עובדים ועוד. גם הביקורת והתביעות של ארגונים אלו אינן אחידות, ולעתים קרובות נשמעות תביעות שונות ואפילו נוגדות של ארגונים שונים. ואלו הן הטענות המרכזיות העומדות במוקד הפעילות של התנועות נגד הגלובליזציה: 1. פגיעה בממשלות ובדמוקרטיה - בגלל היחלשות המדינה מול התאגידים והמוסדות הבין-לאומיים )כמו הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי(, רבים בעולם חשים שיכולתם להשפיע על אורח החיים שלהם הולכת ופוחתת. התנועה נגד הגלובליזציה נאבקת כדי שהמוסדות הבין-לאומיים יפעלו בדרכים שקופות ודמוקרטיות, ושההחלטות המתקבלות בהם ובתאגידים הגדולים יקדמו ערכים חברתיים, שיתאימו גם לרצונות הציבור ולא רק לרצון הא ל יט ות הכלכליות. 2. פגיעה בכוח העבודה - תהליכי הגלובליזציה גרמו בעשור האחרון להעסקת כוח אדם זול בתנאים מחפירים במדינות הפחות מפותחות וכן לפיטורים נרחבים במדינות המפותחות. התנועה נגד הגלובליזציה נאבקת למען פיקוח על תאגידים, מוסדות בין-לאומיים וממשלות, על מנת שאלה יקפידו על תנאי העסקת העובדים במדינות הפחות מפותחות וישמרו על זכויות העובדים בתחום המדינות המפותחות. 3. פגיעה בסביבה - הגלובליזציה גורמת לפגיעה חמורה בסביבה. התנועה נוקטת צעדים שיחייבו את התאגידים, המוסדות הבין-לאומיים וממשלות העולם להביא בחשבון גם בשיקולים סביבתיים. למשל: להפחית את הפליטות של גזי חממה ולצמצם את כריתת היערות.. 4 פגיעה בייצור ובעסקים מקומיים - תהליכי הגלובליזציה מביאים לריכוז הייצור והעסקים בחברות גדולות רב-לאומיות. התנועה פועלת נגד השתלטות התאגידים על השווקים המקומיים ומעודדת ייצור מוצרים מתוצרת מקומית.. 5 חלוקה לא צודקת של המשאבים העולמיים - תהליכי הגלובליזציה מיטיבים רק עם המדינות העשירות, ולמעשה אינם מקדמים את טובת כלל העולם. התנועה שואפת להגביר את השוויון והצדק בחלוקת המשאבים העולמיים. דרכי הפעולה של התנועה נגד הגלובליזציה מגוונות, וכוללות בין השאר פעילות משפטית, שנועדה לחייב את התאגידים לנהוג על פי א מ ות מידה מוסריות בפעילותם הכלכלית, וכן הפגנות נרחבות שנועדו לעורר את דעת הקהל העולמית להשלכות הגלובליזציה ולהביא לשינוי במדיניות הגופים הבין-לאומיים ובראשם ארגון המדינות המתועשות) G8 (, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי. לדוגמה: בארה"ב בשנת 1999 הגיעו ארבעה תאגידי הלבשה לפשרה עם 50 אלף עובדים של קבלני מ ש נ ה בתעשיית הטקסטיל באיי סאפייאן שבאוקיאנוס השקט הנמצאים בשליטת ארה"ב. באיים אלו ממוקמת תעשיית טקסטיל גדולה, המייצרת מותגי הלבשה ידועים כמו ט ומ י ה יל פ יג ר וג א פ. תאגידי ההלבשה העסיקו במפעליהם עובדים זמניים מארצות אסיה כמו סין, הפיליפינים ותאילנד בתנאים המנוגדים לחוק האמריקני - ונתבעו על כך. סופה של התביעה היה בפשרה: התאגידים הפקידו מיליון דולר ורבע בקרן תמיכה בעובדים בגין תנאי העסקה נצלניים ומחפירים. מאחורי התביעה עמדו ארגונים לשמירת זכויות עובדים כמו Global ו- Sweatshop Exchange.Watch מפגינים ושלטי מחאה בהפגנה נגד הגלובליזציה בכינוס ארגון הסחר העולמי, 2005 150