ועדות הרפרטואר של "סל תרבות ארצי"

סל תרבות ארצי מתוך מבוא לספר ההיצע תשע"ב אוגוסט 1122 תכנית סל תרבות ארצי קיימת במתכונתה הנוכחית עשרים ושלוש שנה. בתקופה זו התגבש מנגנון כלכלי חינוכי, המצליח לחשוף את התלמידים המשתתפים בו למופעים ולפעילות בתחום התרבות בתוך בית הספר ומחוצה לו, וזאת בתחומי התאטרון, המחול, המוזיקה, הספרות, האמנות הפלסטית והקולנוע. בהיעדר תוכנית חובה להוראת אומנות ולפיתוח אוריינות אמנותית בבתי הספר, משמש סל תרבות ארצי כמוקד מרכזי המפגיש תלמידים במערכת החינוך עם תחומי היצירה השונים. מאז הקמתו שינה סל תרבות ארצי מציא ות בכמה מובנים. בראשיתו הקיף הסל כמה עשרות אלפי תלמידים בלבד, ואילו כיום הוא כולל כשש מאות אלף תלמידים ופועל בכמאה ועשרים רשויות מקומיות על בסיס תשלומי הורים, השתתפות מדינה ותמיכת הרשוי תו המקומיות. מתוך צורת ההפעלה של הסל נוצר משק עשיר של מופעים ופעילות ענ פה עם תו תקן של איכות ופיקוח על מחירים; הדבר מבטיח יתרונות לכל הצדדים השותפים, ובתוכם משקי הבית, בתי הספר, הרשויות המקומיות, משרד החינוך, מוסדות התרבות והיוצרים. 1 יעדי מטרות ויעדים סל תרבות ארצי, כפי שנקבעו לראשונה עם כינונו ונערכו מחדש במהלך קיומו, עולים בקנה אחד עם מטרות שמגדירות לאמנות: 1.1 המדינות המפותחות חשיפה אל התרבות העכשווית, הישראלית והאוניברסלית, במיטבה שנות בתכניות חינוך ביסוד מטרה זו עומד היעד החברתי לחלוקה מחדש של ה"הון התרבותי", אך גם הצורך האנושי לבניית זהות עצמית וקולקטיבית. 1.1 יעד יצירת תשתית תרבותית משותפת, חינוך לפלורליזם תרבותי וכיבוד תרבותו של הזולת זה, הכרוך בהשפעה על הזהות המשותפת, ואף נקשר בשיח על מושג המורשת הישראלית והיהודית. מדגיש את הממדים הרב-תרבותיים, 1.1 חינוך לאסתטיקה, פיתוח כישורי הערכה וביקורת ופיתוח טעם אישי 1

יעדים אלה נוגעים לסוציאליזציה לקראת צריכה איכותית של תרבות. סוגיה זו קיבלה משנה חשיבות בדור האחרון על רקע הפוסט-מודרניזם, הגלובליזציה והמסחור. על רקע זה מתבלט ביתר שאת הצורך לצייד את הדור הצעיר ביכולת עמידה איתנה אל מול תרבות הרייטינג והמותגים, המאיימת להשתלט ולהבליע ערכים אסתטיים ודפוסי חשיבה שנבנו נדבך על גבי נדבך במשך דורות. 1.1 קישור לתוכנית הלימודים יעד זה, שמטרתו להרחיב ולהעמיק את ההקשר שבו נחווית היצירה האמנותית, עלול להתפרש באופן פשטני ומתוך תפיסה דידקטית-ערכית צרה, בבחינת אילוסטרציה לחומר הנלמד. מאידך גיסא הודגשה ה"השפעה על האקלים הבית-ספרי", בכך שהחוויה האמנותית-האסתטית ותכניה מעניקה למחנך הזדמנות ללבן נושאים חברתיים-הומניים, הנוגעים לערכים ולתפיסות עולם במשמעות הרחבה של מונחים אלה. 1.1 חינוך לצריכת תרבות חשיפה ממוקדת, ממושכת ומבוקרת לאמנות טובה, המלווה בקישורים המתאימים לביקורת ולמכלול התרבותי ובמתן ההזדמנות לעבד את החוויה ובפרט בגיל צעיר עשויה להביא עם הזמן לפיתוח כישורים לצריכת אמנות ולהערכתה. אם נקבל את ההנחה שיש ערך חברתי בצריכה ובהערכה של אמנות, הרי שיש גם ערך חיובי בעידוד ההתנסות. לחינוך לאמנות שלושה מרחבים קשורים ומשלימים: לימוד תאורטי, צפייה והתבוננות באמנות במיטבה והתנסות מעשית. בנייתו של עולם תרבותי משמעותי בעל ה קשרים מותנה בשלושת המרחבים הללו גם יחד. 1.1 אתגרים חדשים בד בבד נחשפנו לאתגרים חדשים, הקשורים בתהליכי הגלובליזציה, בהפצתן של צורות תקשורת וטכנולוגיות חדשות ובהתחזקות החברה הצרכנית. תופעות אלה מאירות מחדש היבטים של רב תרבותיות ויחסי מרכז ופריפריה, ומעלות בעוצמה שאלות הנוגעות לחינוך הדור הבא לצריכת תרבות. כבר כיום ברור לכל עין כי הדור הנוכחי במערכת החינוך צורך צורות חדשות של תרבות ואמנות. גוברים הלחצים של "תרבות הריטינג", ו"בידור" מחליף את מקומה של "תרבות". התרבות ה"גלובלית" היא לעתים בעלת השפעה עמוקה על התרבות הישראלית. כמשקל נגד לכוחות אלה גובר הצורך לחזק את החינוך כשחקן בשדה התרבות ולחזק את היכולת לעמוד באתגרים הללו. 2

וועדות עבודה דרכי רפרטואר ותבחינים 2 וועדות הרפרטואר וועדות הרפרטואר הן הזרוע המקצועית של סל תרבות ארצי. הן מחליטות מה יכלול מאגר ההיצע האמנותי. במסגרת הסל פועלות שש וועדות, אחת לכל אחד מתחומי האמנות שבהם פועל הסל. עם חברי הוועדות נמנים מומחים בתחומי האמנות השונים ואנשי חינוך לאמנות, הן מן האקדמיה והן משדה האמנות עצמו. חברי הוועדות אינם מעורבים בהפקה פעילה כלשהי, למניעת ניגוד עניינים. הוועדות מופעלות על ידי מטה הסל אך הן בעלות עצמאות שיפוטית, ולנציגי השדה החינוכי )רכזים ומורים( לוועדה המייעצת ונציגי המטה אין עליהן סמכות. חברי הוועדות מתמנים על ידי הוועדה המייעצת ועושים תפקידם בהתנדבות. 1.1 הצורך בקיום וועדות רפרטואר תכנית סל תרבות היא תכנית חינוכית ביוזמת ובמימון משרד החינוך. המשרד הסמיך את מטה הסל כזרוע הביצוע שלו לתפעול התכנית. מאידך, לעובדה כי הפעולה איננה מתבצעת בתוך המשרד ועל ידי עובדיו נודעת משמעות בהקשר לשמירה על חופש האמנותי של מתווי המדיניות שלו, קרי וועדות הרפרטואר. האחריות המוטלת על וועדות הרפרטואר היא מורכבת; מחד עליהן לפעול בשום לב בבחירת היצירות המובחרות אליהן יחשפו תלמידי מערכת החינוך בישראל, לגוניהם התרבותיים, במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית בכספי ציבור, ומאידך מוטלת עליהן גם החובה לנהוג בהוגנות כלפי היוצרים ומוסדות התרבות. לפיכך, פועלות הוועדות על פי כללים שיבטיחו אמות מידה אובייקטיביות ומניעת ניגוד עניינים, מבלי לוותר על חופש אמנותי בבחירת הרפרטואר המיטבי. 1.1 אופן פעולת הוועדות 1.1.1 חברי וועדה מתמנים לזמן קצוב. חברי וועדות הרפרטואר ויושבי הראש שלהן מתמנים על ידי ה"וועדה המייעצת לסל תרבות", שהיא הגוף המתמנה על ידי שר החינוך ומדווח לו. חבר וועדה מתמנה לשלוש שנים. יו"ר וועדה מתמנה לארבע שנים. חבר ויו"ר אפשר שיכהנו תקופת כהונה נוספת אחת. 1.1.1 חברי הוועדות מתחייבים למניעת ניגוד עניינים ולסודיות. 3

החלטה על פי אמות מידה אמנותיות קבועות מראש ועומדות בנורמות ציבוריות. 1.1.1 1.1.1 אמות המידה עוברות רענון מעת לעת. בהתאם לרוח הזמן, למטלות וליעדים, העומדים לנגד עיני הוועדות. 1.1.1 אמות המידה הינן שקופות ומפורסמות לציבור. 1.1.1 לבקשה שנדחתה על ידי הוועדה זכות ערעור אחת. 1.1.2 תוקם וועדת ערר ייעודית. תמונה ע"י הוועדה המייעצת ותפקידה לדון בערעורים הנוגעים להליך, אך לא לשיקול הדעת האמנותי של וועדות הרפרטואר. סדר הפעולה של הוועדות פנייה להיכלל בהיצע 3 1.1 1.1.1 מי רשאי לפנות לכל אמן, יוצר או גוף אמנותי הזכות להגיש בקשה להיכלל בהיצע האמנותי של סל תרבות ארצי, בתנאי שהם עומדים בתנאי הסף שקבעו וועדות הרפרטואר. וועדות הרפרטואר רשאיות לפנות באופן יזום ליוצרים ולהציע להם להגיש מועמדותם להיכלל בהיצע. 1.1.1 תנאי הסף-הגשת קורות חיים ופרופיל מקצועי הפונים יהיו אמנים או גופים מקצועיים, שאמנות היא עיקר עיסוקם ואשר עברו הכשרה מקצועית במוסד לימודים מוכר. הוועדה רשאית להתחשב בניסיון המקצועי של האמנים במקום בהכשרתם הממוסדת. האמנים יפנו באמצעות הטופס המיועד לכך באתר סל תרבות ארצי. כמו כן, הפונים ישלחו חומרים מקדימים לאימייל rutha@matnasim.org.il החומרים יכללו: א. קורות חיים של כל היוצרים והאמנים הנוטלים חלק בהפקה; הישגים עיקריים וביקורת עיתונות ותקשורת. ב. הרציונל האמנותי מאחורי ההפקה. 4

ג. ד. ה. תיאור המופע. במופעים מתחום המוזיקה והמחול )ובמופעים מיוחדים מתחום הספרות( יש לצרף טקסט של קטעי הקישור וההנחיה. שימוש באמצעים אמנותיים. בהתאם לבקשת יו"ר הוועדה, יועבר DVD של היצירה בתחומי התאטרון והמחול. בתחום האמנות הפלאסטית יועבר דיסק/תיק עבודות. הפנייה עם החומרים הנלווים תועבר לאישור יו"ר הוועדה. קבע יו"ר הועדה כי המופע עומד בתנאי הסף, ייקבעו לו מועדי צפייה. בקשה שלא תישלח במלואה לא תטופל. שפת המופע / היצירה הינה עברית או ערבית. בכל מקרה אחר תתקבל החלטה לגופו של עניין. 5

1.1.1 ספרות, קולנוע, אמנות חזותית הפונים ישלחו בדאר רשום או באמצעות שליח בארבעה עותקים חמרים מקדימים: א. טופס הפנייה המקורי. ב. קולנוע- 4 עותקי סרט ומערך שיעור; קורות חיים של הבמאי; תקציר הסרט. יובהר, כי לא יתקבלו סרטים שהופקו במסגרת פרויקט גמר. ג. ספרות -4 עותקים מהספר, קורות חיים ומערך שיעור. ד. מופע ספרותי- כמו בתחום התאטרון. ה. שעת סיפור- פניות לתחום זה יתקבלו רק מיוצרים בעלי רקע מקצועי במשחק. בבקשה להצטרפות להיצע בתחום זה יש לצרף: קורות חיים, לרבות רקע במשחק; DVD של המפגש; רשימת הסיפורים; סוג הטקסט של הסיפורים )מקורי / מתורגם / קלאסיקה ספרותית/עיבוד(. יצוין עוד כי שעות הסיפור מיועדות לגילי גן חובה- ב'. ו. אמנות חזותית- קו"ח, מערך שיעור ותיק עבודות של המפגש יוגשו על גבי דיסק. את תיק העבודות עצמו ניתן להגיש באופן ידני במשרדי סל תרבות ארצי. יצוין כי וועדת אמנות פלאסטית מתכנסת פעמיים בשנה. 1.1.1 התחייבות שלא לעשות שימוש לרעה בחמרים המוגשים החמרים שיוגשו לא יוחזרו לפונים. סל תרבות ארצי מתחייב לשמור על זכויות היוצרים של הפונים, לא לעשות כל שימוש בחמרים ולא להעבירם לאחרים, למעט לחברי וועדות הרפרטואר. חברי הוועדות מחויבים לסודיות. 1.1.1 הליך הצפייה. מניין תקני )3-5 לפחות( של חברי הוועדה יצפו במופע, כשתינתן עדיפות לצפייה במופע בעת שהוא מוצג בפני תלמידים. לאחר הצפייה, הבקשה תידון בפגישת הוועדה הקרובה. כל חבר וועדה שצפה במופע ישלח את חוות דעתו המנומקת בכתב לפני הדיון. 1.1 הליך האישור. 1.1.1 ההחלטה מתקבלת ברוב מוחלט של חברי הוועדה שצפו במופע. אם לא התקבלה הכרעה תתקיים צפייה על ידי חברי וועדה נוספים. 1.1.1 מגיש הבקשה מקבל הודעה בכתב על ההחלטה. 6

במקרה שהוועדה לא מצאה את המופע ראוי להיכלל בהיצע תישלח הודעה מנומקת, פרט למקרים שבהם ביקש מפיק המופע שלא לקבל נימוקים. 1.1.1 לכל פונה זכות ערעור אחת בלבד. ביקש הפונה לערוך שינויים במופע לאור הערות הוועדה, יגיש את השינויים המתוכננים. ההחלטה בערעור תתקבל על פי דעת הוועדה השנייה בלבד בפה אחד. לא הגיעו החברים להחלטה בפה אחד, יישלחו חברים נוספים או יו"ר הוועדה, אשר קולו יהיה המכריע. התשובה תישלח למפיק ללא נימוקים ולא תהיה זכות ערעור נוספת. 1.1.1 תוקף האישור. אישור המופע תקף למשך שלוש שנים מיום שחתם המפיק על הצהרה. בתום שלוש שנים יצא המופע ממאגר ההיצע וניתן יהיה להחזירו בפנייה מחודשת. האחריות להגשת המופע להארכת התקופה היא על מפיק המופע ועליו לעשות זאת לא יאוחר מ- 6 חדשים מתום תקופת האישור. המפיק יגיש טופס פנייה להזמנת הוועדה לצפייה )אין צורך בהליך מקדמי(. מופע שלא נדרש ולו פעם אחת במהלך שלוש השנים יוצא מהסל לצמיתות ללא אפשרות לחזור, אלא אם החליטה הוועדה אחרת, וזאת למופעים איכותיים בעלי מוניטין, ועל סמך תכנית הפצה שיגיש המופע. יו"ר הוועדה רשאי להחליט על אישור הארכה ללא צפייה מחודשת, על פי שיקול דעתו הבלעדי. מופע שיתקבל עליו מידע, במהלך שלוש השנים, הנוגע לשינוי המפרט המאושר, שחיקת התפאורה והתלבושות, תחלופה של מבצעים ללא אישור הוועדה וכד', תצפה בו הוועדה בצפייה חוזרת והוא עלול לאבד את האישור שניתן לו למשך תקופה. 4 אוטונומיה. וועדות הרפרטואר הן אוטונומיות ונתונה להם הסמכות להחליט על פי שיקול דעתן המקצועית בלבד. כל וועדה קובעת את אמות המידה על פיהן תשקול את העבודות המוגשות אליה. 5 תבחינים 1.1 תבחינים חוצי וועדות בשנים האחרונות הונהגו תבחינים ברשויות המחלקות תמיכות למוסדות בתחום האמנות ולאמנים. סל תרבות ארצי אינו נדרש לתבחינים אלו, שכן אין הוא מחלק 7

תמיכות. וועדות הרפרטואר מעריכות כל מופע לגופו, תוך שהן נשענות על הידע המקצועי המצטבר של חבריהן, כמאה במספר. חברי הוועדות מכהנים משכי כהונה קצובים על מנת למנוע קיבעון, משוא פנים, אפליה או ניגוד עניינים. שיפוט אמנותי הוא מורכב ואינו ניתן לניסוח במספר מצומצם של תבחינים. ראשית הדיון באסתטיקה בפילוסופיה היונית, אריסטו ואפלטון. ראה מאמרים באתר סל תרבות ארצי : http://www.saltarbutartzi.org.il/index.asp?categoryid=157. גם בביקורת אמנות, כבתחומי האקדמיה, המשפט או החינוך, למשל, קיים מנעד רחב בשיקול הדעת של המבקר, המושפע מיחסיות, מנורמות מקצועיות, מרוח התקופה וכמובן אף מטעם אישי. ואולם, מומחים בתחומם מצוידים בידע נרחב, בקריטריונים רלוונטיים, בהכרות עם יצירות מופת, בקישורים יחסיים למגמות מקומיות ובינלאומיות וביכולת לנסח את שיקוליהם באופן מקצועי. מרביתם נוטלים חלק בגופי שיפוט מגוונים מתוך תחושה של שליחות, והם מצויים בנורמות של מנהל תקין, של כבוד ושל צדק, ומודעים למגבלות המעמד ולאחריותם לתפקידם. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהצהרה ברורה מראש על האופן בו יבחנו המופעים, כדי שכל המופעים המגישים את מועמדותם ייבחנו באופן מקצועי ושוויוני, לפי אמות מידה אחידות. א. ב. ג. ד. ה. 1.1.1 התאמה למטרות סל תרבות ארצי המופע יתאים למטרות וליעדי סל תרבות ארצי כהגדרתן בסעיף 1מטרות ויעדים. המופע יתרום לתהליך מתמשך של חינוך לאמנות, לפיתוח חוש הערכה וביקורת, לגיבוש טעם אישי וייתן כלים לפענוח יצירות באופן עצמאי. המופע יעניק לתלמיד חוויה אמנותית משמעותית ומורכבת, המציבה אתגר אינטלקטואלי ורגשי. לא יתקבלו מופעים המהווים אילוסטרציה לקידום תכנים וערכים חינוכיים באמצעות אמנות, חשובים ככל שיהיו, אשר אינם פתוחים לפרשנות. לא יתקבלו מופעים המשמשים לצרכים הפגתיים, בידוריים או טקסיים, בלא שיהיה להם ערך מוסף אמנותי. 1.1.1 התלמיד במרכז השיקול הראשון והעיקרי היא החוויה האמנותית אליה ייחשף התלמיד. בידיעה כי מספר החוויות האמנותיות להן ייחשף התלמיד בתקופת לימודיו בבית הספר הוא מוגבל, מוטלת על הוועדות אחריות לוודא, כי כל מופע ישאיר חותם משמעותי רגשי ואינטלקטואלי. 1.1.1 כל מופע ייבחן לגופו, ולא ביחס למופעים אחרים. 8

1.1.1 מכלול צורה ותוכן תיבחן רמתו המקצועית והאמנותית של כל אחד ממרכיבי המופע בנפרד, תוך איזון היחסים בין המרכיבים השונים. היחס בין התוכן לאמצעים האמנותיים יהיה מאוזן. 1.1.1 מקוריות ואמירה אישית הוועדות ישקלו את מקוריות היצירה, הכנות והאוטנטיות שלה. א. ב. ג. 1.1.1 נאותות ההפקה הוועדות ישקלו את מורכבות ההפקה בהתאם לגיל קהל היעד שימוש מורכב באמצעים אמנותיים המותאם לטיב היצירה איכות הביצוע 1.1.2 נאותות התכנים לא יועלו מופעים בעלי מסרים פוגעניים כלפי יחידים או קבוצות בחברה הישראלית. 1.1.5 איכות ההנחיה או תיווך היצירה במופעים או מפגשי אמן הכוללים הנחיה תיבחן גם איכות ההנחיה ויכולתו של האמן לתווך את היצירה לתלמידים. על ההנחיה להתמקד במספר מצומצם של נושאים, להיות מותאמת לקהל היעד, רהוטה ומובנית. היחס בין ההנחיה לבין היצירה יותיר את היצירה במרכז. ייבחנו יכולתו של המנחה להקנות כלים להאזנה, צפייה או קריאה, ולעורר אספקטים לדיון עם ילדים ונוער, התקשורתיות ויכולת העמידה של האמן בפני קהל ויכולתו לסחוף ולשתף את התלמידים בדיון. 1.1 דבר הועדות א. 1.1.1 תאטרון המסר והעיצוב התיאטרלי תכנית סל תרבות ארצי עוסקת בחינוך לתיאטרון ולא בחינוך באמצעות תיאטרון. הוועדה אינה רואה את תפקידה כמי שבוחנת את האמירה של ההצגה אלא את אופן עיצוב האמירה בשפת התיאטרון, מתוך הכוונה לחוויה מורכבת, המגרה את הדמיון ומשאירה מקום לפרשנות ולחשיבה אוטונומית. שאלת המינון בין האמירה לאמצעים הדרמטיים, והאופן בו מבקשת ההצגה להעביר את תכניה, היא השאלה המרכזית. בהצגה הדידקטית קיים חוסר איזון בין הפן הטענתי לזה החוויתי, ה"איך" משרת בה את ה"מה". אם האמירה של ההצגה מובאת באופן דוגמטי, כך שההתכוונות חשופה לחלוטין, ללא כל מורכבות, ההצגה הופכת להיות.2.1.3 9

הטפה, אינדוקטרינציה, שאינה משאירה מקום לפרשנות. הצגות כאלו אינן יכולות לחנך לתיאטרון מאחר והאמצעים התיאטרליים שבהן נדחקים לתפקיד משני ומשמשים ככלי בלבד, בעוד החוויה התיאטרלית אינה מתקיימת. ב. המושגים הבסיסיים לבחינת הצגה ומכלול המרכיבים עליהם יש לתת את הדעת ומערכת היחסים ביניהם: 2. הדיון נסב אודות ה"טקסט התיאטרלי". הטקסט התיאטרלי מכיל בתוכו הן את העולם הבדיוני והן את העולם הבימתי. בעוד העולם הבדיוני נשען ברובו על המחזה, העולם הבימתי מורכב מכל מה שקורה על הבמה )משחק, בימוי, תפאורה וכד'(. 1. לא ניתן לדרג היררכית את המרכיבים השונים. הצופה נחשף אל הטקסט התיאטרלי בהינף אחד, כל המרכיבים מופיעים בהצגה בו זמנית והצופה קולט את כל הרבדים מיידית. הצגה טובה היא הצגה שאינה יכולה להתקיים בלי המדיום שלה, בלי התיאטרון על כל מרכיביו, ולכן הדירוג שלהם יהיה חסר טעם. 3. יש לבחון בהיבט כללי את הטקסט התיאטרלי, מידת מורכבותו, מידת השפעתו על הצופה, איכות החוויה המופקת ממנו, מידת מקוריותו ובחינת האמת האמנותית שלו. 4. יש צורך גם לפרק את הטקסט התיאטרלי לכל מרכיביו ולבחון אותם אחד לאחד. ניתן להסתמך על רשימת המרכיבים כפי שכבר נוסחה על ידי תיאורטיקנים של התיאטרון, דוגמת פאטריס פביס: - העקרונות האסתטיים )מה מהווה הפרעה אסתטית אל מול שלמות אסתטית(. - מה רואים על הבמה )תפאורה, תלבושות, אביזרים מידת ההתאמה(. - ביצועי השחקן )ייחודי/קונבנציונלי, באיזה מידה הוא "מאבד את עצמו" בתוך התפקיד(. - המוסיקה ופעלולי הקול )אופן השתלבותם(. - הטמפו, הקצב של ההצגה. - הטקסט )מידת האינטרפטציה שהוא מאפשר, מה מעניין בו(. - הקהל כמרכיב בהצגה )איך הוא מגיב(. - כלכלת הסממנים )היחס בין המרכיבים, האם יש כלכלה נכונה של כל המרכיבים שאמורים ליצור בסופו של דבר את החוויה התיאטרלית(. 11

1.1.1 מוזיקה מטרות הפעילות המוזיקאלית: א. לחשוף את המאזינים לרפרטואר המייצג מוזיקה אמנותית מתרבויות שונות ובסגנונות שונים. ב. לזמן לתלמידים חוויה רגשית ורוחנית, המבוססת על אמנות מופשטת. ג. לפתח מיומנויות האזנה וצריכה מושכלת של מוזיקה איכותית. ד. להפגיש את התלמיד עם סגנונות מוזיקאליים שונים, תוך התוודעות אל מאפייני ההרכב המבצע, אל רזי השירה או הנגינה בצוותא, אל תפקיד המנצח, הסולן, או כלי בולט בתזמור. ה. ליצור הקשבה ותשומת לב אצל התלמידים ולהעלות את המודעות לתרבות, לסבלנות ולסובלנות. הוועדה בתחום המוזיקה תעריך את המופעים על פי : 2. איכות ורמת הנגינה והשירה ללא הישענות על פליי-בק. 1. התאמת משך היצירות, מידת המורכבות שלהן, והרעיון המארגן העומד בבסיס הקונצרט לקהל היעד. 3. היגיון פנימי בבחירת הקטעים נושא, רעיון, מטרה. 4. קשר בין היצירות המושמעות ומעבר מובנה והגיוני בין יצירה ליצירה. )מלחין אחד, ז'אנר אחד או נושא מרכזי(. 5. על היצירות להיות מקוריות ובביצוע ההרכב / הכלי המקורי. במידה ומושמעות יצירות בהרכב אחר - יש לדאוג לעיבודים מקצועיים ונאמנים ככל שניתן להרכב המקורי, וכן יש להפנות את תשומת לב השומעים לדבר. 6. יחס בין הנחייה למוסיקה: 7. ההנחייה תכוון להאזנה ותימשך לא יותר מ 11% מזמן הקונצרט. 8. ההנחייה תהייה מקצועית ותסייע להבנת המוזיקה, כאשר היצירה המוזיקאלית על תכונותיה הבולטות ודרכי ביצועה, היא העיקר. 9. ההנחיה בכל השפות תהייה בשפה תקנית ובהירה, תוך התחשבות בגיל המאזינים. 21. על ההנחיה לשרת את המוזיקה ואת החוויה הנובעת ממנה, ולא למשוך את תשומת הלב לסוגה אחרת. 22. מומלץ לערוך את קטעי הקישור בסגנון הנמנע מכל נימת התיילדות. 11

21. הפעלת תלמידים מומלצת רק כאשר היא מוסיפה ממד נוסף להבנת החומר וקליטתו במספר מוגבל של יצירות, וכאשר הדבר באמת מתבקש מאופיין המיוחד. 23. מידע המידע הנכלל בהנחיה יהיה מבוסס על מקורות מבוקרים ואמינים, רלוונטי ליצירה המושמעת, למלחין או לדרכי הביצוע, ובעיקר - יתרום לחוויה הרגשית של המאזינים. אין להשתמש בהנחיה ללימוד ידע לעצמו. 24. על המופע ליצור ולאפשר חוויה מוזיקאלית-אמנותית כדי שהמשתתפים הצעירים יצאו ע ם ערך מוסף, אשר יעורר בהם רצון לשוב ולשמוע מוזיקה איכותית באולם הקונצרטים או במפגש עם אמן מבצע. 25. תנאים טכניים, אולם אקוסטי. 26. הגברה דרושה רק במקרים של צורך מובנה בתוך הז'אנר, ואזי רק במידה מינימלית, מאוזנת ולא מופרזת, העלולה לשבש את חווית ההאזנה והקשב של התלמידים. הדבר חשוב בעיקר במופעים שיש במרכזם טקסט החיוני להבנת היצירה והמלחין. 1.1.1 מחול חברי הוועדה מייחלים למגוון של מופעים איכותיים, ליצירה מקורית פורצת דרך ואמצעי ביטוי מרגשים, תוך התייחסות אל היצירה כמכלול היוצר חוויה אסתטית ורגשית. שיפוטם של מופעי המחול יתייחס לאיכותם האמנותית ובהתאמה לקהל היעד. בהערכת מופע יילקחו בחשבון ההיבטים: אחידות, מורכבות ואינטנסיביות של היצירה. בתוך כך ייבחנו תבניות, שפת התנועה, הדינמיקה והתפקיד שממלאים המוסיקה, הטקסט המילולי והמשחק ותרומתו של כל אחד מהם למכלול. תיבחן רמתם המקצועית של מרכיבי הביצוע, רמת הרקדנים, התפאורה, התאורה והתלבושות. הוועדה אימצה גישה פלורליסטית שאינה דוחה מראש סוגות מחול שמעמדם בקונצנזוס שנוי במחלוקת. לפיכך, לא יידחו על הסף מופעים שעל פניהם נראים כבלתי הולמים, כל עוד לא הוגדרו כמופעי בידור גרידא. מתוך הכרה בתרומתו של המחול האתני ומתוך שאיפה לפתיחות ולפלורליזם תרבותי, וכן לאור העובדה שמחול אתני העולה על במות הינו מחול שעוצב אמנותית תהיה ועדת המחול פתוחה אף לתחום זה. מופעי מחול אתני יישפטו על פי העקרונות, הפרמטרים והקריטריונים המקובלים.2.1.3.4.5.6 12

בשיפוט מופעי מחול אמנותי תוך התייחסות להיבטים הייחודיים של סוג מחול זה. 7. תגובת הקהל לא תישקל כקנה מידה לאיכות. 6 מחירים ועדת המחירים היא הזרוע שתפקידה לעצב מדיניות בתחום התמחור, לבחון את מחירי המופעים ולהבטיח מחירים הוגנים. חבריה מתמנים על ידי מנכ"ל החברה למתנ"סים. הוועדה מתמחרת את המופעים בהתאם למפרט שמגיש מייצג המופע. הוועדה נעזרת ביועצים מקצועיים. במקרה של מופע או מפגש העוברים שינוי מהותי )כגון החלפת אמנים מופיעים או שינוי במפרט הטכני(, חייבים מפעיליהם )מפיקים/אמנים( ליידע בדבר את ועדת הרפרטואר או את ועדת המחירים בהתאמה. הוועדות יחליטו אם דרושה צפייה נוספת במופע ויאשרו את השינוי בכתב. הוועדות מפעילות בקרה מדגמית על מופעים ומפגשים ורשאיות לגרוע אותם מן ההיצע או לשנות את מחירם לפי שיקול דעתן. ההחלטה המנומקת תימסר לאמן/מפיק. א. אמנויות הבמה: מופע שיוכלל בהיצע יגיש תוך חודש ימים לכל היותר לוועדת מחירים של סל תרבות ארצי את מרכיבי ההפקה במטרה להגיע להסכמה על המחיר. לאחר מכן יחתום על הצהרה כי יעמוד בתנאים ובדרישות. ב. ספרות אמנות חזותית וקולנוע: המחירים למפגשי אמן לכל תחום הם אחידים והאמן יחתום על הצהרה כי יעמוד בתנאים ובדרישות. 7 חמרי עזר מופע שיוכלל בהיצע יתבקש לערוך חומרי הכנה למפגש ולמופע בשיתוף עם הצוות החינוכי של סל תרבות ארצי. 13