תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"א, מיום 7/2/2011 שאלון: 034114 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החומרים ע"י שמוליק אריאלי שאלה מספר 1 אישה נכה, המתגוררת בקומה העליונהבבניין ללא מעלית, התקינה מ ע לון )מ תקן מיוחד להעלאת כיסא גלגלים(. מתקן זה מאפשר לה להגיע לקומת מגוריה ולהיכנס לדירתה באופן עצמאי, כמו כל דייר אחר בבניין. השכנים של הדיירת הנכה דרשו ממנה לפרק את המעלון, בטענה שהוא מכע ר את חדר המדרגות ומוריד את מחירי הדירות שלהם. א. זהה: הזכות שביקשה הדיירת הנכה לממש באמצעות התקנת המעלון היא הזכות לשוויון. הצגת המושג: משמעותה של זכות זו היא מתן יחס שווה לכל אדם ללא הבדל דת, גזע, לאום, מין והשקפה פוליטית. זכות זו כוללת מתן יחס שווה מהמדינה והחברה לשווים, מתן יחס שונה לשונים. מימוש השוויון בפני החוק בא לידי ביטוי בשני מובנים: 1. חקיקה אין להפלות בין בני האדם בזכויות ובחובות, כדי שלא ייווצר מצב שבו החוק עצמו מעניק זכויות יתר לפרטים או לקבוצות מסוימות או שולל זכויות יסוד מפרטים או מקבוצות מסוימות. 2. שוויון בפני החוק יש לאכוף את קיום החוק לגבי כל בני האדם במדינה בצורה שווה. החובות, האיסורים והעונשים הקבועים בחוק חלים על כל בני האדם במידה שווה. הסבר: הדיירת הנכה התקינה מעלון על מנת שתוכל להגיע לקומת מגוריה באופן עצמאי. ע"י התקנת המעלון האישה מממשת את זכותה לשוויון כיוון שהיא יכולה לעלות לקומת דירתה כמו כל שאר הדיירים. ציטוט מן הקטע: "מתקן זה מאפשר לה להגיע לקומת מגוריה ולהיכנס לדירתה באופן עצמאי, כמו כל דייר אחר בבניין." ב. זהה: הזכות שבשמה דרשו השכנים מהדיירת לפרק את המעלון היא הזכות לקניין חומרי. הצגת המושג: זו הזכות להחזיק ברכוש פרטי וליהנות ממנו ללא התערבותם של אחרים וללא חשש כי יילקח מבעליו. קניין חומרי כולל רכוש כמו: קרקע, בית, כסף וכדומה. 1
הסבר: השכנים טענו כי המעלון מכער את חדר המדרגות ומוריד מן הערך של הדירות שלהם. ולפיכך, לטענתם יש פגיעה בזכותם לקניין חומרי. ציטוט מן הקטע: " השכנים של הדיירת הנכה דרשו ממנה לפרק את המעלון, בטענה שהוא מכע ר את חדר המדרגות ומוריד את מחירי הדירות שלהם." שאלה מספר 2 מועצת עירייה מסוימת אישרה תקציב לבניית מתקני ספורט בעיר. כעבור שנה נחקר ראש העירייה על ידי המשטרה בחשד שהעביר כסף מתקציב זה שלא כדין לעמותה חברתית שבראשה עמד. בחקירתו במשטרה הדגיש האיש שלא לקח את הכסף לעצמו אלא העביר אותו לעמותה זו, שמטרתה לסייע לקשישים ולחל ק מזון ובגדים לנזקקים. לדבריו, הוא עשה זאת כדי שהעמותה תוכל להמשיך לפעול לרווחת הקשישים והנזקקים. א. זהה: סוג העבריינות הפלילית שראש העירייה נחשד בה היא עבריינות שלטונית. הצגת המושג: עבריינות זו מבוצעת על ידי אדם הממלא תפקיד ציבורי, המנצל את כוחו ומעמדו בזמן כהונתו. עבריינות זו אינה מבוצעת למטרת רווח אישי אלא לטובת ציבור מסוים או לטובת המדינה. הסבר: ראש העיר ניצל את מעמדו הציבורי על מנת להעביר תקציב שלא כדין לעמותה חברתית שעמד בראשה. מכיוון שראש העיר לא פעל למען טובתו האישית אלא על מנת לבנות מתקני ספורט בעיר הוא נחשד בעבריינות פלילית. ציטוט מן המקור: "מועצת עירייה מסוימת אישרה תקציב לבניית מתקני ספורט בעיר. כעבור שנה נחקר ראש העירייה על ידי המשטרה בחשד שהעביר כסף מתקציב זה שלא כדין לעמותה חברתית שבראשה עמד." ב. זהה: הזכות החברתית שהעמותה מקדמת, לטענת ראש העירייה היא הזכות לרמת חיים נאותה. הצגת המושג: זוהי זכותו של כל אדם לחיות באופן שבו ימולאו צרכיו הבסיסיים, וזכות זו היא מהיסודות של מדינת רווחה. אין מדובר במובן הפשוט והצר של הזכות שלא לגווע ברעב, אלא לחיות ברמה סבירה ואנושית. רמת חיים בסיסית היא תנאי חיוני לקיומו של אדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות רציונאליות. הסבר: ראש העירייה העביר כספים לעמותה כדי שתוכל לחלק מזון וביגוד לנזקקים ולסייע לקשישים. בכך הוא פעל למימוש זכותם של הנזקקים והקשישים לרמת חיים סבירה. 2
ציטוט מן הקטע: "הוא עשה והנזקקים." זאת כדי שהעמותה תוכל להמשיך לפעול לרווחת הקשישים שאלה מספר 3 שני מוסדות של מדינת ישראל המבטאים את האופי היהודי שלה הם: 1( הכנסת הממשל בישראל הוא ממשל פרלמנטארי והכנסת היא בית הנבחרים )הפרלמנט( של מדינת ישראל, ובה מיוצג מגוון הדעות הקיים במדינה. עקרון שלטון העם מתבטא ביחסי הכוחות המפלגתיים בכנסת כיוון שאזרחי ישראל בוחרים את נציגיהם בכנסת באמצעות בחירות. הכנסת מונה 120 חברים )ח"כים(, שהם נציגים של כלל המפלגות שהשתתפו בבחירות ועברו את אחוז החסימה. הרכב חברי הכנסת משקף את יחסי הכוחות של המפלגות השונות בקרב באזרחים שהשתתפו בבחירות כיוון שהבחירות בישראל הן יחסיות. 2( בתי הדין הרבניים בתי דין העוסקים בנושאים של נישואין וגירושין, וענייני תשלום מזונות. הפסיקה בהם נעשית על פי ההלכה היהודית. שאלה מספר 4 שלב הקריאה השנייה הח"כים דנים ומצביעים בנפרד על כל סעיף וסעיף שבהצעת החוק. אם יש התנגדות לסעיפים שונים בהצעת החוק, תוחזר הצעת החוק לדיון בוועדה. לאחר שהוועדה תערוך שינויים בהצעה, תבוא ההצעה למליאה לקריאה שנייה נוספת, והכנסת תצביע שוב על כל סעיף וסעיף בנפרד. שלב הקריאה שלישית מליאת הכנסת מצביעה על הצעת החוק כולה. ההצבעה מתקיימת לאחר שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. על כל החוק שקיבלה הכנסת חותמים נשיא המדינה, ראש הממשלה, והשר שהחוק למשרדו. רק חוק חתום תקף. שאלה מספר 5 החובות של אזרח במדינה דמוקרטית הם: 1. לציית לחוקים במדינתו. 2. לשלם מיסים למדינה בה הוא חי. 3. להתריע על עוולות הנגרמות לפרט או לקבוצה במדינה. 4. לבקר את רשויות השלטון כשהן חורגות מסמכותן. 5. להיות נאמן למדינתו. 3
6. להשתתף בתהליכים פולטים המתרחשים במדינתו. )שימו לב כי בשאלה זו התבקשתם להציג רק שני חובות(. שאלה מספר 6 אחריות מיניסטריאלית - אחריות המוטלת על כל שר מתוקף היותו שר הממונה על ביצוע מדיניות משרדו ועל המנגנון המבצע את התפקידים שבתחום משרדו. השר אחראי גם על ואפילו לדברים שנעשו במשרדו בניגוד דברים שנעשו בתחום משרדו ואשר לא ידע עליהם, למדיניותו הכללית או בניגוד להוראותיו המפורשות. השר חייב לפרט את מדיניותו כלפי לקחת על במקרה של תקלה בתפקוד משרדו על השר ראש הממשלה, הכנסת והממשלה. את האחריות על עצמו. שאלה מספר 7 דמוקרטיה מתגוננת בעקבות הלקח שנלמד ממעשי הנאצים באירופה, קיימת ברוב מדינות אירופה תפיסה שזכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה, אם נשקפת לה סכנה. לפיכך המדינה רואה את עצמה רשאית לחוקק חוקים שיגבילו את פעולתן של קבוצות אנטי דמוקרטיות, על ידי פגיעה בזכויות יסוד כגון: חופש הביטוי, חופש התנועה, ההתארגנות וההפגנה. במקרים חמורים יותר המדינה יכולה להוציא את הקבוצה האנטי דמוקרטית אל מחוץ לחוק, ולאסור את החברות בה. בגישה זו טמונה סכנה לדמוקרטיה כיוון שקיים חשש שהשלטון יפגע בזכויות אדם ואזרח בשם הצורך בהגנה על המדינה ובטחון תושביה, וכן החשש שהקבוצות הנרדפות על ידי השלטון, תרדנה למחתרת ותעבורנה לשימוש באלימות. שאלה מספר 8 עקרון הגבלת השלטון בכל מדינה קיים "שלטון" שבאמצעותו שולטת המדינה על שטחה ואוכלוסייתה. שלטה זו משמעה, שלרשות השלטון במדינה עומדת עוצמה רבה, שמוענקת לו במדינה הדמוקרטית על ידי העם באמצעות בחירות. קיים חשש שהשלטון ינצל את עוצמתו הרבה, על מנת לפגוע בזכויות האדם, האזרח והמיעוט, ולהשליט מצב של עריצות רוב. לדוגמא: השלטון יכול לקבל באמצעות הצבעת רוב רגילה את ההחלטה או לדחות או לבטל את הבחירות וכך למנוע מהמיעוט את האפשרות להחליף את השלטון. לפיכך יש להגביל את כוחו של השלטון על מנת שלא יחרוג מסמכויותיו ויפעל בעריצות ושרירות לב. בדמוקרטיה התפתחו 4 מנגנונים שנועדו להגביל את השלטון, והם הפרדת 4
רשויות, בחירות, חוקה ומוסדות פיקוח. עקרון הגבלת השלטון הוא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה, אך אינו מספיק כשלעצמו. שאלה מספר 9 משאל עם זהו הליך של הכרעת אזרחי המדינה באמצעות הצבעה. האזרחים יכולים להביע את דעתם בעד או נגד מדיניות שהשלטון מבקש ליישם. משאל עם הוא ביטוי לדמוקרטיה ישירה. השימוש במשאל עם עלול להעמיק את השסע הלאומי בישראל מכיוון שמשאל עם מוכרע על פי הצבעת הרוב ובמקרים בהם ההבדלים בין הרוב והמיעוט הם קבועים כמו ההבדל הלאומי בין היהודים לערבים בישראל, המיעוט הערבי יכול להרגיש מתוסכל וממורמר מכיוון שאין לו סיכוי להשפיע על התנהלות השלטון וגורם זה יכול להעמיק את השסע. כמו כן משאל עם מחריף מחלוקות משום שהוא דורש הכרעה חד משמעית בהצבעה זו, ולכן הוא מחדד עמדות ולא מעודד להגיע לפשרה ולהסכמה במציאות היהודית-הערבית שהיא טעונה ובעלת עמדות מנוגדות. שאלה מספר 10 חוק השבות חוק הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל. מטרתו להבטיח רוב יהודי בארץ. הוא נועד גם לשמור על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בנוסף לכך, הוא מגדיר מיהו יהודי, וכן מהווה בסיס לאזרחותם של היהודים בארץ. לדעת כותב המאמר חוק השבות מממש את היותה של ישראל מדינה יהודית. מכיוון שמטרת החוק הוא לשמור על רוב יהודי במדינה. בנוסף חוק זה מבטא את המחויבות של המדינה כלפי יהודי התפוצות. הכותב טוען כי מדינת ישראל לא רק משמשת מוקד להזדהות לאומי ורגשי, אלא מאפשרת גם לכל יהודי לשוב למולדתו מתי שיחפוץ. ציטוט מן הקטע: "אני סבור כי תמצית קיומה של ישראל כמדינה יהודית באה לידי ביטוי בחוק השבות....זו הדרך לשמר רוב יהודי במדינה. בנוסף החוק מבטא את המחויבות של המדינה ליהודי התפוצות. ישראל לא רק משמשת מוקד הזדהות לאומי ורגשי ליהו די כל העולם, אלא גם מאפשרת לכל יהודי לשוב למולדתו בכל עת שירצה" שאלה מספר 11 השסע הדתי - השסע הדתי מתנהל בין החברה הדתית לחברה הלא דתית. ישנם מספר גישות שונות לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודיית, לגבי מערכת היחסים בין דת ומדינה. גישות אלו מעוררות מחלוקות בחברה הישראלית. עיקר המחלוקות הם בנושאים 5
כמו: אפיו של יום השבת, חקיקה דתית בחוקי המדינה, שאלת מיהו יהודי ועוד. השסע בין הדתיים לבין הלא דתיים מגיע לעיתים לאלימות פיזית ומילולית ואף לפנייה מרובה לביתי המשפט. לדעת כותב המאמר אחד הגורמים לשסע בין הדתיים ללא דתיים הוא נושא החקיקה הדתית בחוקי המדינה. הגישות הדתיות למדינה מתייחסות להלכה היהודית כאל דבר מחייב ומכאן שהם בעד חקיקה דתית כגון חוק החזיר. בעוד הציבור החילוני רואה בחקיקה הדתית כפייה דתית הפוגעת בזכות לחירות ובנגזרת שלה החופש מדת. ציטוט מן הקטע: "כמדינה דמוקרטית ישראל צריכה לאפשר לאזרחיה היהודים, שהם רוב במדינה, להחליט אם ברצונם לקיים אורח חיים יהודי, ואם כן כיצד לעשות זאת. לדעתי חקיקה דתית נוספת עלולה להגביר את ההתנגדות לדת ואת הניכור מהיהדות, ולכן היא אינה רצויה" שאלה מספר 12 האמנה החברתית - רעיון האמנה החברתית הוא רעיון תאורתי המבוסס על כך שבני האדם הסכימו מרצונם החופשי להתארגן בחברה ולקבל על עצמם כללים, חוקים, פיקוח ומגבלות. הסכמה זו הינה סוג של ברית בין האדם למדינתו. האדם נאלץ לאבד חלק מחירותו הטבעית, אך הוא זוכה לביטחון קיומי ולדאגה לצרכיו ולזכויותיו על ידי המדינה בה הוא חי. רעיון זה בא לידי ביטוי בדברי כותב המאמר כיוון שלפי דעתו ראוי לערוך דיון בו ישתתפו אזרחי המדינה כדי להבין את המשמעות שלמדינה יהודית דמוקרטית. לפי דעתו בדיון צריך גם לנסות ולנסח עקרונות וערכים שהיו מקובלים על כל האזרחים במדינה. ובכך ניתן יהיה להבטיח את היציבות החברתית במדינה ולנסות לגשר בין הקבוצות השונות בה. ציטוט מן הקטע: "דיון זה אמור גם לנסות להגיע לניסוח של עקרונות וערכים המקובלים על הכול והמכירים בצרכים וברצונות של כלל האזרחים. הדבר יסייע למדינה להבטיח את יציבותה החברתית ולגשר בין הקבוצות השונות החיות בה." שאלה מספר 16 באחד המפעלים בישראל החליטה הנהלת המפעל לאסור הקמה של נציגות עובדים. כמה פועלים במפעל פנו למנהל והתלוננו כי מעשה זה של ההנהלה פוגע בזכות מסוימת של העובדים. המנהל דחה את תלונתם. בעקבות זאת פנו הפועלים האלה לשאר העובדים בקריאה לפעול יחד א תם לשיפור מצבם של כלל העובדים במפעל. 6
זהה: הזכות של העובדים שנפגעה בעקבות ההחלטה של הנהלת המפעל היא הזכות לחופש ההתאגדות. הצגת המושג: זוהי זכותו של הפרט להתארגן בקבוצה, והיא נובעת מתוך ההכרה שאין לאדם קיום מלא ובעל משמעות ללא קשרים עם זולתו. כיצור חברתי, אדם מעדיף להשתייך למסגרת קבוצתית. באמצעות הקבוצה יכול הפרט להגיע להישגים שלא ניתן להגיע אליהם לבד. מבחינה חברתית פוליטית זכותו של הפרט להתאגד ולפעול למען מטרה משותפת יחד עם אחרים. התחום הבולט ביותר של חופש ההתאגדות הוא בהתאגדות פוליטית, החיונית לחברה חופשית. ללא האפשרות להתארגן במסגרת מפלגתית לצורך השתתפות בבחירות לא תתקיים דמוקרטיה אמתית. הסבר: החלטת ההנהלה על איסור הקמת נציגות עובדים היכולה לשפר את מצבם של העובדים במפעל, פוגעת בזכות לחופש ההתאגדות של העובדים. ציטוט מן הקטע: " באחד המפעלים בישראל החליטה הנהלת המפעל לאסור הקמה של נציגות עובדים." שאלה מספר 17 בעלי בניין באחת הערים בקנדה אסרו על יהודים שגרו באותו בניין לבנות סוכות במרפסות דירותיהם בחג הסוכות. כך נמנע מהדיירים היהודים לקיים את אחת ממצוות החג. הדיירים היהודים עתרו לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את האיסור על בניית הסוכות. הם טענו שאיסור זה פוגע באחת מזכויותיהם. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, ופסק כי ליהודים מותר לבנות סוכות במהלך החג, במרפסות של דירות הנמצאות בבתים משותפים, גם אם בעלי הבניינים מתנגדים לכך. זהה: הזכות שבית המשפט הגן עליה בהחלטתו היא הזכות לחופש הדת. הצגת המושג: זכותו של הפרט לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, ולקיים את הפולחן, הטקסים, התפילות והמנהגים המתחייבים מהדת. הסבר: בית המשפט פסק כי ליהודים מותר לבנות סוכות במהלך חג הסוכות כחלק מההכרה בחופש הדת של היהודים לנהוג לפי מצוות החג. ציטוט מן הקטע: " בית המשפט העליון קיבל את העתירה, ופסק כי ליהודים מותר לבנות סוכות במהלך החג, במרפסות של דירות הנמצאות בבתים משותפים, גם אם בעלי הבניינים מתנגדים לכך." 7
שאלה מספר 18 כל אדם המבקש להפוך לאזרח במדינה מסוימת נדרש לעמוד בכמה תנאים: עליו לשלוט בשפה הרשמית המשותפת לכל הקבוצות במדינה, וכן לקבל על עצמו מחויבות לערכים הדמוקרטיים, המקובלים במדינה. זהה: סוג הלאומיות שעליה מבוססת האזרחות במדינה זו היא לאומיות פוליטית. הצגת המושג: קבוצת לאום שמבוססת על יסודות פרי בחירה. כמו אידיאולוגיה וערכים משותפים ופחות על בסיס של מרכיבים אתניים. הסבר: כל התנאים שהוצבו על מנת להיות אזרח במדינה מסוימת מבוססים על יסודות פרי בחירה, כגון: שליטה בשפה הרשמית, מחויבות לערכים הדמוקרטיים. ולכן, סוג הלאומית שעליה מבוססת האזרחות במדינה היא לאומיות פוליטית. ציטוט מן הקטע: "כל אדם המבקש להפוך לאזרח במדינה מסוימת נדרש לעמוד בכמה תנאים:... וכן לקבל על עצמו מחויבות לערכים הדמוקרטיים, המקובלים במדינה." שאלה מספר 19 באחת המדינות פרסמה רשות הדואר חוברת הנחיות בנושא הנפקת בולים חדשים. בחוברת נאמר כי רצוי שהאיורים על גבי הבולים החדשים יהיו מגוונים ויתבססו על נושאים המייחדים קבוצות שונות באוכלוסייה, כגון תלבושות עממיות, טקסים ומאכלים אופייניים לקבוצות שונות. זהה: עיקרון דמוקרטי שבא לידי ביטוי בהנחיות של רשות הדואר לבחירת האיורים הוא עיקרון הפלורליזם. הצגת המושג: זהו העיקרון השני בעקרונות הדמוקרטיה, ומונח זה בא מהמילה PLURAL שפרושה המילולי הוא "ריבוי" או "הרבה". המשמעות היא שבגל מדינה דמוקרטית קיים ריבוי של קבוצות, דעות, ואינטרסים שונים, שצריכים לבוא לידי ביטוי. לריבוי זה קיימת זכות קיום, ולכן קיימת חובה מצד המדינה להכיר בזכותן של הקבוצות השונות לשמור על ייחודן במסגרת המדינה. הפלורליזם מבוסס על כבוד הדדי ועל הזכות להיות שונה מצד אחד )סובלנות(, תוך שמירה על הבסיס המאחד את כול כחברה אחת מאידך )הסכמיות(. הפלורליזם הוא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה. 8
הסבר: ההנחיות של רשות הדואר לגבי האיורים על הבולים החדשים שיהיו מגוונים ויתבססו על נושאים של קבוצות שונות באוכלוסייה, משקפים ריבוי ומגוון. ובכך, בא לידי ביטוי עיקרון הפלורליזם. ציטוט מן הקטע: "רצוי שהאיורים על גבי הבולים החדשים יהיו מגוונים ויתבססו על נושאים המייחדים קבוצות שונות באוכלוסייה, כגון תלבושות עממיות, טקסים ומאכלים אופייניים לקבוצות שונות." שאלה מספר 20 אני תומכת בשיטת הבחירות לכנסת. נימוק ראשון: יצירת ממשל פרלמנטרי הממשל הנוצר מבחירות הוא ממשל פרלמנטארי, והוא הראי של החברה. מספר המושבים שבהם זוכה כל מפלגה יהיה יחסי לאחוז הקולות הכשרים בהם זכתה מציבור הבוחרים, ולכן הפרלמנט משקף את הבוחרים על פי המפלגות שמייצגות אותן ועל פי גודלן. נימוק שני: דגש על הייצוגיות הדגש בשיטה זו היא הייצוגיות וביטוי לעיקרון הפלורליזם. השיטה היחסית מאפשרת למפלגות רבות לזכות בנציגים רבים בפרלמנט ובכך לייצג מגוון דעות רחב יותר. 9