מסדרת מדריכי ארגון משפחה חדשה המדריך למשפחה החדשה אהבה ופירותיה המדריך המלא לפריון ופוריות
משפחה עתידה" "עתידה מאת אירית רוזנבלום עו"ד מחר אולי נפליגה למקומות שלא ידענו מעולם, מקומות בהם תחת חופת הקידושין יעמוד שבט שלם של הורים שלכולם חלק בהורות על בני הזוג הטריים, האחת היא האם הפונדקאית, לצידה האב תורם הזרע, מאחוריו האם הביולוגית ולידה האב המאמץ, סמוך להם עומדת התורמת הביצית אז מי הם באמת ההורים המאושרים, אולי כולם?! התמונה הזו איננה דמיונית כלל, היא משקפת את ההתרחשות הטכנולוגית של המאה ה 21 המבשרת לנו, כי המשפחה החדשה היא לא בהכרח זוג, אהבה וילד, אלא שלעיתים קרובות, כל אחת מן החוליות הללו נוצרת תוך התערבות של שותפים רבים נושאי המטען הגנטי שלנו, המונעים באמצעות טכנולוגיה מדעית מפותחת ביותר. בנק הזרע המפעל האנושי הגדול ביותר בבנק הזרע מוקפאים כמה מיליארד זרעי אדם, שניטלו מתורמים והם מוחזקים בקשיות קטנות צהובות, המזכירות משהו את צורתה של קשית המוכרת לנו ממשקה ה"טרופית", ומוחזקות קבוצות, קבוצות בתוך מכלים דמויי דודי שמש. בנות הזוג ירוס- חקק, לסביות, שהצליחו לפרוץ את "קיר הזכוכית" של בנק הזרע בישראל, עת התגברו באמצעות בית המשפט העליון, על פקודת בריאות העם המנדטורית וזכו בהזדמנות נדירה, להסתייע בשירותי בנק הזרע, על אף היותן נשים רווקות ואף מבלי לעבור בדיקה פסיכולוגית להתאמה הורית. פריצת הדרך הזו, תזמן לנו בדורות הבאים צאצאים חדשים, שלא יידעו את אביהם, אם יזכו לגדול אצל זוג הורים, קרוב לודאי שיהיו אלה בני זוג מאותו המין ואם לאו ככל הנראה יסתפקו בהורה יחיד. השימוש בבנק הזרע בדרך זו, יוצר שינוי דרמטי כל כך, בדפוסי החשיבה שלנו, באופן שלא נוכל עוד להתעלם מן העובדה שאפשר להביא ילדים לעולם גם מבלי שתהיה להם דמות מיתולוגית של אב. השאלה עד כמה הדבר נכון, כלל איננה רלוונטית, כי המציאות הזאת כבר קיימת ותוצאותיה מהלכות בינינו. לפני כשנתיים, העליתי לראשונה את הרעיון, להעמיד את בנקי הזרע לרשות הקפאת זרע של חיילים. יסודות הרעיון, טמונים בניצול האפשרות לסייע לגברים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי, בדרך של נטילת מנת זרע שלהם, הקפאתה ושימורה, למצב בו בעתיד, אם מסיבה כלשהי, יפגעו החיילים, ניתן יהיה לעשות שימוש לטובתם בזרעם שהוקפא. על אף השאלות המוסריות העשויות להתעורר בהקשר זה בעיקר לגבי מי זכאי לעשות שימוש בזרעו של החייל, זהו פתרון טכנולוגי מופלא, המשרת את יכולתו של הפרט לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן. ככל שגוברת ההכרה
בזכות האדם על גופו, כך גוברת ההכרה בזכות האדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו. עובדה היא כי חיילי הצבא האמריקאי לפני צאתם למשימה בעיראק הקפיאו את זרעם וייתכן כי אחדים מהם כבר נדרשו לעשות בו שימוש. אין ספק כי עצם קיומה של הטכנולוגיה יביא בסופו של דבר את הצורך להכריע, גם בסוגיות המוסריות המתעוררות כתוצאה מהשימוש בה, כפי שקרה בנושא הפונדקאות. פונדקאות - ה"רחם המארח" הפונדקאות היא קידמה טכנולוגית רפואית, העושה שימוש ביכולתה הפיסית של אשה אחת לטובתה של אישה אחרת, ראשונות הפונדקאיות הראשונות נודעו כבר לפני אלפיים שנה, אז נהגו הנשים לסייע אחת לרעותה בהנקת התינוקות, רפואת המאה ה 20 למדה לנצל את הקדמה ופיתחה את היכולת לשתול ביצית מופרית, מזרע וביצית של בני זוג, ברחם של אישה זרה, על מנת שתישא ברחמה את העובר שלהם. בתום ההריון, תחזיר הפונדקאית את העובר שייוולד לה, לבני הזוג. יכולת מופלאה זו, הביאה אושר גדול למאות בני זוג חסרי ילדים. במקרה כזה לא קיים כל קשר של ממש מבחינה, גנטית, בין הילד שזכה לאירוח מלא, ברחם של אישה אחרת לבין אותה אישה. השאלה מי היא האימא, העסיקה רבות את המחוקק ולא פחות את הגורמים הדתיים, עד שמצאו פתרונות הלכתיים, אלא שבסופו של דבר החוק המאפשר את הפונדקאות בישראל, החמיץ את ההזדמנות להסדיר את אפשרויות ההפריה האחרות כמו פונדקאות לטובת רווקים, הורים משותפים שאינם בני זוג, או בני זוג מאותו המין. בהקשר זה עלתה השנה לכותרות עתירתו של ארגון משפחה חדשה, בעניינה של רווקה אשר ביקשה להסתייע בשירותיה של פונדקאית, בית המשפט העליון החליט באותו עניין שלא להתערב והפנה את העניין לטיפולו של המחוקק. הגם שהשאיר בית המשפט את הרווקה המיוסרת ללא פתרון הוא ביקש להביע את צערו על כך, אך לא יותר הפתרון היחיד כיום, העומד לרשות אותה רווקה, הוא בדרך של אימוץ ילד. מדוע אצה לו הדרך, למדע, להתפתח ולהתקדם כל כך בענייני הפריון, ההריון, וההולדה?! ובכן התשובה לכך מחייבת התבוננות בשינוים הפיסיים, המתחוללים בגופנו האנושי, תוך התחשבות באינסטינקט שבנו הממלא את הגוף וממלא את הנפש, לקיום ולהישרדות וזאת על דרך של העמדת דור חדש הנושא את מטעננו הגנטי. השינוי המשמעותי ביותר בדמוגרפיה האנושית הוא הירידה בשיעור הילודה, אשר ראשיתו בהתערבות מכוונת של הממסד למנוע ריבוי אוכלוסין, וסופו שהפך להיות כמעט טבעי, עקב קשיי פוריות אובייקטיביים של האוכלוסייה האנושית. על פי אומדנים של האו"ם במהלך המאה ה 20 פחתו שיעורי הילודה בעולם כולו ביותר מ 40%. ההסברים המקובלים לירידה בשיעור
הילודה הם : מדיניות ממסדית מכוונת להפחתת הילודה, עלייה מתמדת בהשכלת הנשים, מעורבות נשים בשוק העבודה ועלייה בגיל הנישואין. אולם הסיבה המשמעותית ביותר לירידה בפריון והפחתת הילודה נובעת כתוצאה מאי פריון. אי פריון מופיע בזוג אחד מכל 6 זוגות בעולם המערבי. ב- 50 אחוזים מהזוגות הסובלים מאי פריון הסיבה טמונה בגבר. בישראל כ 20%- 16% מהזוגות סובלים מבעיות פריון. בהעדר פריון לצד הצורך הבלתי נכבש להיות הורים, מתגייסים המדע והטכנולוגיה הרפואית. ואל תתפלאו כל כך אם מחר כבר לא נצטרך באמת בני זוג אנושיים לצורך הולדה, כי נוכל לעמוד בתור, לקבלת מספר של זרע או ביצית ולייצר לנו ילד משלנו, בצלמנו ודמותנו. מחר כנראה נוכל סוף סוף לשמור ולקיים את הזוגיות להנאתנו ואושרנו בלבד, ואת היתר תעשה עבורנו הטכנולוגיה המדעית.
רפואיות לשרות האדם טכנולוגיות זה התחיל מתי השימוש בטכנולוגייה הרפואית לצורכי פריון והפרייה חוץ גופית, העסיקו את המדענים משחר ההיסטוריה. יחד עם זאת סיפורי ההצלחה הממשיים מתחילים רק במחצית השנייה של המאה העשרים. ב 1973 דווח לראשונה על הריון שנוצר מחוץ לגוף האישה ובשנת 1978 אירעה הלידה הראשונה כתוצאה מהפרייה חוץ גופית. המאה השלישית המאה הארבע עשרה- 1777 הוגי דעות יהודים, מעלים לדיון את האפשרות של הפרייה אנושית באמצעים מלאכותיים. בחצי האי ערב, מדווחים על שימוש בהפרייה מלאכותית להרבעת סוסים. כומר איטלקי עורך ניסויים של הפרייה מלאכותית על זחלים 1785 נסיון ראשון של הפרייה מלאכותית על ידי ג'והן האנטר ולידת תינוק באותה שנה. רוברט דיקינסון עורך נסיונות ראשונים של נטילת 1890 זרע מתורמים, עבודתו נעשית בחשאיות גמורה, בשל הפחד מפני התנגדות הכנסיה. אודות דווח מקדם בכתב העת הבריטי( BMJ ) 1945 הריונות ארבע תרומות לצורכי פריון 1955 מוצלחים בוצעו תוך כדי שימוש בזרע מוקפא שהופשר. התקדמות משמעותית בידע אודות תהליכי הביוץ, שנות השישים הפוריות והתפתחות עוברית ושימוש בטכנולוגיות, תוך בטניות לצפייה בתהליכים. לראשונה הושגה הפרייה חוץ גופית במעבדה. 1969 יצירת הריון מבחנה ראשון בעולם, הושג על ידי 1973 צוות מדענים אוסטרלים בסופו של דבר ההריון לא החזיק מעמד. מדענים הצליחו ליצור הריון חוץ גופי ראשון בגוף 1977 האשה, אולם ההריון נוצר מחוץ לרחם. לואיס העונה לשם תינוק המבחנה הראשון בעולם, 1978 בראון, שנוצר בטכנולוגיית הפרייה חוץ גופית (IVF) על ידי צוות הרופאים חוקרים האנגלים, בוב אדוארדס ופטריק סטפטואס.
לראשונה בעולם מדווח צוות המדענים אלן טרונסון ולינדה מור מאוסטרליה, על הקפאה של עובר אנושי. תורמת הביצית הראשונה בעולם מאפשרת לאשה שלא היו לה ביציות משל עצמה, להרות באמצעות ביציות אשה תורמת. תאומי מבחנה ראשונים בעולם, נולדים באוסטרליה. הריון ראשון ולידה כתוצאה משאיבת זרע, מאדם שעבר ניתוח כריתת צינור הזרע שנכשל. בגיל 62 יולדת הגברת רוסאנה דלה את בנה ריקארדו לאחר טיפולי הפרייה חוץ גופית שביצע הרופא האיטלקי סברינו אנטינורי, באותה שנה מדווח לראשונה על הריון בשיטת הזרקת זרע לתא ביצית.(ICSC) לידתה של הכבשה המשובטת דולי. צוות מדענים אמריקאי איטלקי, מכריז על עבודתם לפיתוח, האדם המשובט, הראשון. סברינו אנטינורי שהתמחה בהריונות של נשים שעברו את גיל הפריון, טוען כי יצר שלושה הריונות אנושיים משובטים האחד ברוסיה ושניים במדינות מוסלמיות, אין כל אישור מדעי להכרזתו. 1983 1984 1985 1986 1992 1997 2001 2002
(IVF) מלאכותית הפריה In Vitro Fertilization מקרים שהיו באמת ילדי המבחנה סנדרה ואיבור מבריטניה נישאו ב 1970, ומיד, החלו לנסות להביא ילדים לעולם. לאחר שנה של ניסיונות הבינו שמשהו לא בסדר. בשנת 1984 לאחר פגישה עם הרופא, התברר שסנדרה פיתחה נוגדנים לזרעו של איבור, שהרגו את הזרע עוד בטרם הייתה לו הזדמנות להפרות את הביצית. בני הזוג עברו מספר ניסיונות טיפוליים כושלים, שחלקם מומנו ע"י תחנת טלוויזיה שהתעניינה בסיפורם. בשנת 1986, מספר ימים לאחר שהושתלו ברחמה של סנדרה 4 עוברים, התבשרו בני הזוג כי, לאחר 17 שנים רצופות של ניסיונות שווא, הפעם זה הצליח! במאי 1987 נולדו התאומות מישל אליזבת' ולאורה ג'יין. זו היתה לידת מבחנה הראשונה באזור דרום מערב ארצות הברית. באופן מפתיע ביותר, כשנה לאחר מכן הרתה סנדרה באופן טבעי, ובינואר 1989 נולדה קארן. באותה תקופה, בשנת 1986, כבר נולדה החמישיה הראשונה של ילדי מבחנה בני הזוג ג'קובסן, מלונדון כולם בנים!. השח והמט זוג שעבר טיפולי הפרייה בבריטניה נדהם לגלות כי התאומים שנולדו להם בתום ההריון היו שחורים - למרות ששני בני-הזוג לבנים. המדובר, כפי הנראה, בטעות של עובדי המרפאה: ישנן כמה אפשרויות: או שביצית של האישה הופרתה ע''י זרע של גבר אחר; או שהושתלה בה, לאחר הטיפול, ביצית של זוג אחר; וייתכן גם (בסבירות נמוכה יותר) כי מדובר בפגם גנטי אצל אחד ההורים שגרם לילדים להוולד שחורי-עור, הילדים גדלים באושר אצל הוריהם.
דברים שכדאי לדעת הפרייה חוץ גופית - המפגש בין תא הזרע לתא הביצית, וכן ההפריה ביניהם מתבצעים בצלחת מעבדה, ואפשר אף לגדל את העובר במשך זמן מה מחוץ לגוף האישה. כך יכולים הרופאים והמדענים להתערב בתהליך ההפריה ולעזור לו. הפריה החוץ- גופית משמשת במקביל גם לברור תקינות ההפריה מצד הביציות והזרע. השלבים הטיפוליים בהפרייה חוץ גופית מתבצעים אך ורק בבית חולים או במרפאה במחלקה מוכרת בלבד. בשלב ראשון, מעודדים ביוץ של יותר מביצית אחת על ידי כך שנותנים לאישה תרופות המכילות כמות גדולה של ההורמונים המתאימים. בשלב השני שואבים משחלת האישה ביצית, וליתר דיוק מספר ביציות, באמצעות מחט שואבת או בשיטה אחרת (הטכנולוגיות הולכות ומשתכללות). נהוג לגרום לשחרור מספר ביציות של אישה באותו מחזור, על מנת למנוע את הצורך בהוצאת ביצית כל חודש וכדי להגדיל את סיכויי ההפריה. במעבדה מפרים את הביציות בתאי זרע שעברו הכשרה ושיפור, להגברת יכולת החדירה: מוסיפים את הזרעונים לביציות במבחנה, בתנאים דומים לתנאים השוררים במקום המפגש הטבעי שלהם - בגוף האישה (למשל, בטמפרטורה של 37 מעלות צלסיוס ובלחות המתאימה). בשלב זה הזרעונים נקשרים לביציות, חודרים לתוכן ומפרים אותן. לעתים, כאשר מספר הזרעונים שהגבר מייצר הוא קטן במיוחד, או כאשר יכולת ההפריה של הזרעונים ירודה מאוד, לא ניתן להסתפק בציפייה למפגש אקראי בין הזרעונים לבין הביציות בתוך המבחנה. במקרה כזה, בעזרת צינורית דקיקה שואבים זרעון אחד ומזריקים אותו ישר למטרה - לתוך הביצית. כך יכולים גם זרעונים מעטים ואיטיים "לעשות את העבודה". לאחר הצלחת ההפריה, ממשיכים לגדל את הביציות המופרות במעבדה, וחלק מהן מתפתח לעוברים זעירים בני 2 עד 16 תאים, חלק מהעוברים מושתל ברחם האישה וחלק אחר מוקפא ונשמר למקרה שההריון לא ייקלט. שלב החזרת העוברים לגוף האישה, הינו שלב קריטי בתהליך ההפריה החוץ-גופית, ובשתיים מתוך שלוש החזרות אל הרחם נכשלות. היקלטות של העובר ברחם מושפעת מאיכותו ומהכנת רירית הרחם. ככל שמשתילים יותר עוברים, כך גדל הסיכוי שאחד מהם ייקלט ברחם ויתפתח. רוב הרופאים בוחרים לשתול לפחות 2 עוברים ברחם האישה, כדי להגדיל את סיכוייה להרות. לנשים בגילאים
מתקדמים יותר מעל 35 או 40 הסיכויים להרות נמוכים אף יותר, ולכן לעתים יכולים לשתול ברחמן אפילו 6 עוברים. מסיבה זו מתפתחים פעמים רבות בעקבות הפריית מבחנה תאומים, שלישיות ואפילו שביעיות! מילון מונחים ומושגים "לול" נטרול מערכת ההפריה הספונטנית של האישה במגמה להרבות את מספר הביציות הנוצרות בכל מחזור ביוץ (בבחינת "כל המרבה הרי זה משובח"). שאיבה - הוצאת הביציות מן השחלה בתהליך כירורגי. הפריה - הפגשת הביציות עם זרע שעבר השבחה במעבדה לשם יצירת עובר. למי זה מיועד נשים עם חסימה חצוצרתית, או הדבקויות קשות בהן שאיבת הביציות היא האמצעי היחיד להפגיש אותן עם הזרע, גברים הסובלים מחוסר מולד של צינורית הזרע ורק שאיבת הזרע מתוך יותרת האשך מאפשרת להזריע את ביציות האישה. נכון להיום, רוב המקרים מהווים מכלול של כמעט כל בעיות הפוריות, אשר כעקרון קיים סיכוי להרות בהן גם ללא הפריה חוץ- גופית, כגון: הדבקויות סביב החצוצרות והשחלות, חסימה חלקית של חצוצרה או חצוצרות, פגיעה בתפקוד החצוצרה, מיעוט זרע, נוכחות נוגדנים נגד הזרע באישה, עקרות לא מוסברת ועוד. מקרים אלה, במידה ובני הזוג ניסו להרות במשך תקופה ארוכה ללא הצלחה, מופנים לניסיון הפריה חוץ-גופית כאל שיטת טיפול נוספת ולא בהכרח סופית לפתרון הבעיה. חברי/ות הקופה זכאים/ות לבין ארבעה לשישה ניסיונות הפריה בשנה עד להבאת שני ילדים, ועל פי המלצת משרד הבריאות. גיל האישה מוגבל עד 45 לגבי הפריה מהביציות של עצמה, ועד גיל 51 לגבי תרומת ביצית. בעלי/ות הביטוח המשלים של הקופה זכאים/ות לטיפולי הפריה וזכויות נוספות למבוטחים/ות בביטוח המשלים.
מה אומר החוק כיום היקף טיפולי הפוריות בישראל הוא מן הגבוהים בעולם והרפואה הישראלית היא מן המובילות במחקר הרפואי, בתחום הטכנולוגיה של הפריה רפואית וטיפולי פוריות. ההסדרה החוקית הראשונית של הנושא היתה בחקיקת משנה של שרת הבריאות [תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), תשמ"ז- 1987 ]. איסור השתלה לא תושתל ביצית מופרית באשה שלא תהיה אם הילוד אלא בפונדקאית. לא תושתל ביצית מופרית באשה הנמצאת בקרבת משפחה לתורמת הביצית. ביצית שניטלה מאישה לתרומה תושתל באשה אחרת אם ניתנה הסכמת התורמת לתרומה. לא תושתל באשה ביצית שניטלה מתורמת אלא אם כן הופרתה בזרע בעלה של האישה. עובדות שרציתם לדעת 7,800 ילדי מבחנה נולדים בישראל מידי שנה משהו עולמי לידות מרובות ילדים נפוצות בקרב לידות מבחנה הרבה יותר מהרגיל. כך למשל, מהנתונים שפורסמו בארה"ב, בשנת 46% 2001 מכל הילדים שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית היו תאומים, ו- 8% נולדו בשלישיות או יותר מכך. מחקר אחר גילה כי ב כ- 25% מן המקרים בהם נולדו שלישיות, נבע הדבר מהשתלת מספר עוברים בהפריה חוץ גופית, 68% נבעו משימוש בתרופות המעודדות גירוי שחלתי, ורק ב- 7% הנותרים היה מדובר בלידות רגילות.
מלאכותית הזרעה בלועזית: artificial insemination הזרעה מלאכותית היא החדרת נוזל זרע אל הרחם, צוואר הרחם או הנרתיק באמצעים מלאכותיים, במטרה לגרום להתעברות. מקרים שהיו באמת תביעת פיצויים מזרע של תורם שלא הווכן כראוי אישה בארה"ב קיבלה פסק דין שהעניק לה פיצויים בסך 435,000 דולר, מכיוון שעברה הליך של הזרעה מזרע של תורם שלא הוכן, נבדק ונשטף כנדרש, ולכן עשוי היה להכיל וירוסים מסוכנים (איידס, צהבת וכיוב'). למזלה של האישה, היא "יצאה בזול", עם שבוע של כאבים, שלשול והקאות...: ילדה בת 11 שנולדה מתרומת זרע אנונימית דורשת לחשוף את תורם הזרע הילדה לקתה במחלה כליתית, ומשלא נמצאו ממצאי מחלה זו אצל משפחת אמה, פנתה המשפחה לבית משפט בתביעה כנגד בנק הזרע, שהתרשל בבדיקת זרע התורם נושא המחלה. כמו כן ביקשה המשפחה את עדות התורם תוך שמירה על האנונימיות שלו. בית המשפט בארצות הברית נעתר לבקשה והורה לחייב את התורם להעיד, תוך שמירה על האנונימיות שלו, למטרות חקר האמת. בית המשפט קבע כי הסודיות והאנונימיות של התורם אינם יכולים להיות מוחלטים. דברים שכדאי לדעת הזרעה מלאכותית היא פעולה פשוטה יחסית שאינה גורמת כאבים, והיא מבוצעת במרפאה או בבית: אם ההזרעה היא אל הרחם או צוואר הרחם, היא נעשית ע"י רופא, בתנוחה של בדיקה גינקולוגית. אם ההזרעה היא נרתיקית, היא יכולה להיעשות גם בבית, ע"י האישה או בן זוגה, וצריך רק להקפיד לשכב עוד כ- 15 דקות על הגב עם אגן מורם על כרית כדי להבטיח שמירב הזרעים יגיעו לרחם. מחקר שנערך בשנת 2000 הראה כי בדרך זו, הסיכויים להרות עולים בשיעור ניכר. ההזרעה מכוונת ליום המשוער של ביוץ האישה, ולכן היא נעשית בימים הסמוכים לביוץ. לרוב גם חוזרים על הפעולה יותר מפעם אחת בכל מחזור ביוץ, כדי שכמה שיותר תאי זרע יחכו לביצית, כאשר זו תשתחרר מהשחלה ותגיע לחצוצרה. קביעת מועד הביוץ נעשית על ידי רופא באמצעות אולטרא סאונד.
תרומת הזרע יכולה להיות של בן זוג, של תורם זר או ערבוב זרע של בן זוג עם זרע של תורם. כמה זה עולה: עד 2,000 דולר לטיפול. בישראל, ניתן מימון להזרעה ע"י קופות החולים, אך עלות תרומת הזרע עצמה (כמה מאות שקלים) אינה ממומנת. למי זה מיועד בני זוג בדרך-כלל משתמשים בהזרעה מלאכותית לטיפול בזוגות עם אי-פוריות עקב בעיה של הגבר, כגון נפח פליטה נמוך, ספירת תאי זרע נמוכה, או תנועתיות לקויה של תאי הזרע. אפשר להשתמש בטכניקה זו גם לטיפול באי-פוריות הנגרמת בגלל בעיות ברירית צוואר הרחם או עקב גורמים חיסוניים אצל האשה. רווקות אישה הבוחרת להביא ילד לעולם בלא עזרה של בן זוג, והמתעתדת לגדל את הילד בעצמה, ללא דמות אב, יכולה לעבור טיפול הפריה בזרע של תורם, הנלקח מבנק הזרע. בנות זוג בנות אותו המין (לסביות) אשר למרות זוגיותן מוגדרות כרווקות. שימוש בהזרעה מלאכותית מזרע של בן הזוג הוא נדיר יחסית, והסיבה היא ברורה: לרוב הגברים יש "כלי הזרקה" משלהם שבאמצעותו הם יכולים להעביר את החומר הגנטי שלהם לתוך נרתיק האישה, בדרך זו העברת החומר היא נעימה יותר לשני הצדדים המעורבים. המקרים בהם תיעשה הזרעה מזרע בן הזוג הם אותם, מקרים בהם לגבר קיימות בעיות אונות, פליטה מוקדמת או איבר מין לא תקין מבחינה אנטומית. כלומר, אלה הם מצבים בהם הגבר יכול להפיק זרע פעיל, אך הוא אינו יכול להביא אותו אל יעדו. במקרים אלה, יוכל הגבר להפיק את החומר הגנטי באמצעות אוננות, והוא יוזרק לאישה בשיטת ההזרעה. לעומת זאת, נקיטה בהזרעה מלאכותית ע"י גברים עם כושר תנועה ירוד של הזרע או ספירה נמוכה לא תהיה יעילה כלל וכלל, מכיוון, שאין זה מספיק רק לקרב את הזרע אל הרחם, ע"י הזרקה ישירה. ההזרעה המלאכותית אינה מהווה פתרון גם במקרים של דחיית הזרע ע"י דם האישה. במקרים כאלה יש צורך להיעזר בזרע של תורם, שנלקח ברגיל מבנק הזרע.
השימוש בתרומת זרע הוא נרחב ביותר, ובדרך זו נולדים אלפי תינוקות מדי שנה. אולם דרך זו טומנת בחובה בעיות אמוציונליות, אתיות ודתיות מסוימות. אצל בני זוג המבקשים להשתמש בתרומת זרע, נדרשת זוגיות טובה, ולרוב אף מומלץ שהם יעברו יעוץ של גורמים טיפוליים, כדי לעכל את הידיעה שילד שהם יגדלו, בפועל, לא יהיה ילד משותף. עם זאת, לרוב נהוג להתאים את "סוג" תורם הזרע לבן הזוג הלא פורה, מבחינת לאום, גובה, צבע שיער ועיניים. מילון מונחים ומושגים השבחת זרע - שם כוללני ולא מדויק למספר שיטות, שהמשותף להן הוא לקיחת הזרע שהגבר פלט באוננות, טיפול מעבדתי בו והפגשתו עם הביצית באמצעות החדרתו לרחם בהזרעה מלאכותית או באמצעות הפריה חוץ גופית. באופן כללי אפשר לחלק את השיטות לשתי קבוצות עיקריות: שיטות שנועדו להפריד את תאי הזרע מנוזל הזרע, ושיטות שנועדו להפריד את תאי הזרע הטובים מהפגומים up),swim בשיטת איסוף ה"קרם דה-לה קרם" של הזרע ששחה למעלה ויצר את השכבה העליונה במבחנה). טכנולוגיות רבייה מסייעות (ART) חלק מהזוגות עשויים להזדקק לפעולות רפואיות יותר מורכבות ומיוחדות, המיועדות להגדיל את מספר הביציות ו/או תאי הזרע המיוצרים, או להפגיש את הביציות עם תאי הזרע. טכניקות ART כרוכות בשימוש בהורמונים שונים לגירוי ההתפתחות של ביציות רבות ככל האפשר. התפתחות זו של ביציות מרובות מגבירה את הסיכויים להפריה והריון. בנק הזרע מקום עם הרבה חומר גנטי... שבו מאוחסנות בהקפאה מנות זרע שניתנו ע"י תורמים אנונימיים, גברים שעוברים טיפולי פוריות יחד עם בנות זוגם, או גברים שביקשו להקפיא את זרעם לצורך שימורו, על מנת להבטיח את המשך דורם במקרה של פגיעה עתידית בפוריותם, בריאותם או חייהם. נכון להיום, קיימים 14 בנקי זרע בישראל, המצויים ברוב בתי החולים בארץ. תורם זרע גבר המאפשר שימוש בזרעו לצורך הבאת ילדים לעולם ע"י מי שאינה בת זוגו. תרומת הזרע נבדקת למחלות מדבקות או זיהומיות, חריגות גנטיות, ובמקרים רבים גם למחלות תורשתיות. מנות הזרע מוקפאות תחילה לחצי שנה, כדי לוודא שהיא אינה נגועה באיידס.
עובדות שרציתם לדעת מחקר שפורסם בשנת 1990 הראה כי בארה"ב, כ- 80 אלף תינוקות נולדים מדי שנה באמצעות הזרעה מלאכותית מתורם זרע. לעומת זאת, בתחילת שנות ה- 2000 גדל מספרם בארה"ב לכ- 300,000 בשנה. אחוזי הצלחה למחזור טיפול: נעים בין 25%-5%. במידה ומשולב טיפול הורמונלי, שנועד להגדיל את הפרשת הביציות, הסיכויים הם כמעט 25%. באוכלוסיות ללא בעיות פוריות, הטיפולים הם כ- 80%. הסיכויים להרות בתוך שנה מתחילת משהו עולמי מחקר חדש מאוניברסיטת באפלו במדינת ניו יורק מגלה כי תאי הזרע אצל מעשני מריחואנה נעים מהר מידי ומוקדם מידי. התוצאה: הזרעונים "מתעייפים" עוד לפני ההגעה לביצית. שרידים של החומר הפעיל במריחואנה נמצאו גם במערכת המין של נשים מעשנות ברוב המדינות, כמו גם בישראל, תרומות הזרע הן אנונימיות במחשבה שאם המידע יתגלה, רבים יימנעו מלתרום את החומר הגנטי שלהם. באנגליה, המידע היחיד שיכולים לקבל "בוגרי מבחנה" הוא, האם ישנה קרבת דם בינם לבין אלה שאיתם הם מתכוונים להתחתן. בשוודיה, אוסטריה ומדינת ויקטוריה באוסטרליה, צאצאים של תורמים קיבלו את הזכות לאתר את הוריהם הביולוגיים. בחלק ממדינות אחרות, כגון בקנדה, לתורמים ניתנת זכות הבחירה האם להישאר בעילום שם או לא. בקליפורניה, עוד באמצע שנות ה- 80, הוקם בנק זרע שבו התורמים בחרו האם יהיה ברצונם לאפשר לילדיהם לגלות את זהותם לאחר שיגיעו לגיל.18
פונדקאות פונדקאות הינה השתלת ביצית מופרית ברחמה של אשה אחרת, שמטרתה התפתחות הריון ברחמה של האשה הנושאת (הפונדקאית) עבור ההורים המיועדים. לאחר לידת הילד עובר התינוק להוריו המיועדים באמצעות צו הורות אשר ניתן בבית משפט לענייני משפחה. צו ההורות הוא צו בדבר האפוטרופסות של ההורים על הילד וקיום יחסי הורות ביניהם. לאחר מתן הצו ההורים המיועדים הופכים להיות הוריו של הילד לכל דבר ועניין. פונדקאות הוזכרה לראשונה בתנ"ך כאשר שרה לא יכלה ללדת, ובמצוקתה ביקשה להיעזר בפונדקאות נוסח הימים ההם. מקרה זה חזר בשנית ובשלישית כאשר רחל ולאה נהגו באותו אופן. בישראל נחקק בשנת 1996 חוק ראשון מסוגו בעולם המסדיר את עניין הפונדקאות - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996. מקרים שהיו באמת סמדר ורמי הם זוג בשנות השלושים לחייהם. הוא איש הייטק, היא עורכת דין. לצערם סמדר איננה יכולה להרות מסיבה רפואית. הם בדקו אופציות שונות להפוך להורים אימוץ, הפריה, תרומת ביצית ופונדקאות. לאחר בירור מקיף וכיוון שהיה חשוב להם שילדם יהא ילדם הביולוגי המשותף החליטו לפנות לאופציה של פונדקאות. לאחר מספר חודשים מפרכים של פגישות עם פונדקאיות פוטנציאליות פגשו השנים את מירי. נוצרו ביניהם כימיה טובה והם ניהלו שיחות ארוכות עד שחשו כי מירי היא האדם המתאים לעבור איתו את ההליך המורכב והארוך להבאת ילדם לעולם. לאחר שהועדה אישרה את ההסכם שערכו עם מירי, פנו להליך הרפואי. אחרי 5 ניסיונות של הפריה ולילות רבים מורטי עצבים ואינספור בדיקות הריון, התבשרו סמדר ורמי, סוף כל סוף כי מירי בהריון. את ההריון עברו צמוד מאוד אחד לשני, אך הקפידו לשמור על מרווח מחיה נוח לשלושתם. אחרי 9 חודשים ולידה קיסרית אחת, נולדו להם במזל טוב התאומות מיכל ושירה. אין מילים לתאר את האושר שחשו שלושתם כשמשימתם המשותפת עברה בהצלחה מרובה.
בבריטניה הסתייעה אם בביתה על מנת שתשמש לה כפונדקאית לפני מספר חודשים רעשה בריטניה מהסכם פונדקאות מעורר מחלוקת במיוחד. בהסכם הסכימה בחורה צעירה בת 18 להיות האם הפונדקאית עבור אמה וזאת לאחר שההריונות האחרונים של אמה הסתיימו בהפלות. האם נישאה בשנית והיא אמה לארבעה ילדים מנישואיה הקודמים, אך רצתה להביא ילד נוסף לעולם מבעלה הנוכחי. הבת נשואה ואמא לתינוקת.ההסכם עורר ויכוח סוער בבריטניה בין מומחים לנושא האם אין זהו סוג של גילוי עריות ואם אין בכך גרימת נזק פסיכולוגי לכל המעורבים בפרשה ולילד שיוולד. אם פונדקאית תבעה את ההורים המיועדים כי חייבו אותה לעבור הפלה באוגוסט 2001 הגישה פונדקאית מבריטניה תביעה נגד הורים מיועדים, תושבי ארצות הברית, לאחר שהם סירבו לקבל את התאומים שילדה הפונדקאית. ההורים טענו כי ההסכם עם הפונדקאית חייב אותה להפיל את אחד העוברים, וכיוון שהיא סירבה לבצע את ההפלה, והם מצידם רצו ילד אחד, אין הם מוכנים לקבל כעת את התאומים. הפונדקאית הינה אם חד הורית שאין ביכולתה הכלכלית לגדל את התאומים והיא החלה לאחר הלידה לחפש הורים שירצו לאמץ את התינוקות. דברים שכדאי לדעת הליך הפונדקאות לאחר שנוצר קשר בין ההורים המיועדים לפונדקאית, הם נדרשים לפנות לועדה מיוחדת שהוקמה שמטרתה פיקוח על הליכי הפונדקאות ואישורם, ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. יש לערוך הסכם בכתב, בין האם הנושאת להורים המיועדים. על ההסכם לקבל את אישור הועדה בהתאם להוראות החוק. לאחר אישור ההסכם יוצאים לדרך ומתחיל ההליך הרפואי של הפריה חוץ גופית והשתלת הביצית המופרית ברחמה של האם הפונדקאית. עם התקדמות ההריון מחוייבים הצדדים להודיע לפקיד סעד על מקום הלידה ועל תאריך הלידה המשוער וזאת בתום החודש החמישי להריונה של האם הנושאת. מיד עם הלידה ולא יאוחר מעשרים וארבע שעות לאחר מכן יודיעו הורים המיועדים או האם הנושאת לפקיד הסעד על לידת הילד. עם לידתו של הילד יהיה הילד במשמורתם של ההורים המיועדים ויחולו עליהם כלפיו האחריות והחובות של הורים כלפי ילדיהם.
לאחר הלידה ממונה פקיד סעד להיות אפוטרופוס בלעדי על הילד משעת לידתו ועד למתן צו ההורות או עד למתן צו אחר הקובע את מעמדו של הילד. במועד הסמוך ככל האפשר לאחר הלידה יועבר הילד מהאם הפונדקאית להורים המיועדים. העברתו של הילד תתבצע בנוכחות פקיד סעד. תוך שבעה ימים מיום לידתו של הילד על ההורים המיועדים להגיש בקשה לבית משפט לענייני משפחה למתן צו הורות. אם ההורים המיועדים לא הגישו בקשה כזו, תוגש הבקשה על ידי פקיד סעד באמצעות נציג של היועץ המשפטי לממשלה. עם מתן צו ההורות על ידי בית המשפט הופכים ההורים המיועדים להוריו לכל דבר ועניין של הילד הן מבחינת הרישום והן מבחינת כל החובות והזכויות שלהם כלפי ילדם. במידה ובית המשפט לא נתן צו הורות, והאם הנושאת ביקשה כי צו ההורות יינתן לה, רשאי בית המשפט לעשות כן, אלא אם כן נוכח, לאחר קבלת תסקיר מפקיד הסעד שיש בכך ניגוד עם טובת הילד. במידה ולא ניתן צוו הורות להורים המיועדים, והאם הנושאת לא ביקשה שתוענק לה אפוטרופסות, או שבית המשפט גילה כי הדבר נוגד את טובת הילד, הוא רשאי לקבוע בצו כל הוראה אחרת בדבר מעמד הילד כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין. איך מגישים בקשה לאישור ההסכם לפונדקאות יש להגיש בקשה לאישור הסכם לועדה ולצרף אליה את המסמכים הבאים: חוות דעת רפואית בדבר אי היכולת של האם המיועדת להתעבר או לשאת הריון (או שהריון מעמידה בסכנת חיים); חוות דעת רפואית בדבר ההתאמה לתהליך של כל אחד מהצדדים להסכם; כמו גם חוות דעת פסיכולוגית; אישור של פסיכולוג/ עובד סוציאלי כי ההורים המיועדים קיבלו ייעוץ בדבר אפשרות הורות אחרת. במידה וההתקשרות בין הצדדים נעשתה באמצעות תיווך בשכר, יש להגיש את ההסכם לועדה בצירוף פרטי המתווך. הוועדה תבחן את המסמכים, ורשאית לדרוש מהצדדים כל חומר נוסף, או לשמוע כל אדם אחר לפי ראות עיניה. אישור הסכם פונדקאות הוועדה תאשר את ההסכם לאחר ששוכנעה כי כל הצדדים עשו את ההסכם לנשיאת עוברים בהסכמה מלאה ומתוך רצון חופשי. כמו כן, כולם מבינים את משמעות התהליך ותוצאותיו. לא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת או בשלום הילד שייוולד. לא קיימים בהסכם סעיפים הפוגעים או מקפחים את זכויות אחד הצדדים או הילד שייוולד. לאחר אישור הוועדה, חותמים הצדדים על ההסכם בפניה. כל שינוי בהסכם דורש אישור מהוועדה.
התשלום וועדת האישורים רשאית לאשר הסכם בדבר תשלומים חודשיים לאם הנושאת לכיסוי הוצאות שונות הכרוכות בביצוע ההסכם (דוגמת ייעוץ משפטי, דמי ביטוח, פיצוי על ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה, או הפסד זמני של כושר השתכרות). הפונדקאית מתחרטת מה אז כאשר הפונדקאית חוזרת בה מההסכם ומבקשת להחזיק בילד לאחר הלידה, עליה להוכיח לבית המשפט כי חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את חזרתה מן ההסכם, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד. לצורך ההחלטה תינתן גם חוות דעת של פקיד סעד. לאחר שבית משפט נתן צו הורות לא יכולה הפונדקאית לחזור בה מן ההסכם ולהתחרט. בית המשפט יכול לאשר לאם הפונדקאית לחזור בה מן ההסכם ולקבוע כי היא תמונה כאם ואפוטרופוסית על הילד, והוא יהפוך להיות ילדה לכל דבר ועניין. כמו כן רשאי בית המשפט לקבוע בצו הוראות בדבר מעמד הילד ויחסיו עם ההורים המיועדים או עם אחד מהם. במידה ובית משפט נוכח כי מתן צו הורות להורים המיועדים נוגד את טובת הילד והאם הפונדקאית מבקשת את האפוטרופסות על הילד, ייעתר בית המשפט לבקשתה, אלא אם כן הדבר נוגד את טובת הילד. מה אמר בית המשפט הגבוה לצדק לארגון משפחה חדשה לפני מספר שנים פנתה אישה פנויה, לארגון משפחה חדשה, רווקה ללא בן-זוג, בשנות הארבעים לחייה. האישה לא יכלה להרות או ללדת כיוון שרחמה נכרת, אך הייתה עדיין פוריה. כיוון שהאישה לא יכולה להרות לא נותר לה אלא לפנות להסתייע בטכנולוגיות רפואיות מתאימות, בראשן תהליך הפונדקאות. מגופה של האישה נשאבו ביציות, ואלו הופרו בהפריה חוץ-גופית בזרעו של תורם אנונימי. טיפול זה עלה יפה ונוצרו שבע ביציות מופרות. האישה ביקשה להשלים את התהליך על דרך השתלתן של הביציות המופרות ברחמה של א ם פונדקאית, ולעניין זה פנתה אל ועדת האישורים. ועדת האישורים דחתה את בקשתה של האישה על הסף - בלא לדון בה לגופה - אך בשל כך שאין לה בן-זוג. האישה לא השלימה עם תשובתה של ועדת האישורים, אך כל ניסיונותיה לשנות את ההחלטה לא צלחו. פניותיה ותחינותיה כולן נדחו בתשובה כי בלא בן-זוג - כמצוות החוק - לא תידון בקשתה לגופה. האישה פנתה לארגון משפחה ויחד עמו עתרה לבג"ץ לביטול החלטתה של ועדת האישורים. הטענות שהועלו היו כי על-פי חוק הפונדקאות ועל פי הדין הכללי בישראל זכאית האישה להיות אם מיועדת על פי החוק וכי ועדת האישורים חייבת היא, גם בהיעדר בן-זוג, לבחון את בקשתה לגופה. בג"ץ אומנם דחה את בקשת האישה כי יינתן לה אישור להסתייע בפונדקאות אך קיבל את הקביעה העקרונית כי חוק הפונדקאות כניסוחו
כיום מפלה לרעה, לכאורה, נשים שאין להן שינוי החוק הוא תפקידה של הכנסת. בן-זוג. בית המשפט קבע כי הוקמה ועדה ציבורית של משרד הבריאות בחודש אפריל 2004 החליט שר הבריאות על הקמת ועדה ציבורית מקצועית לבדיקת נושא הזכאות לכריתת הסכם ומטרתה לבדוק את סוגיית הרחבת מעגל הזכאות שלפי החוק, וזאת לעניין נשים המעוניינות להביא ילד לעולם באמצעות אם נושאת שלא מזרע בן זוגן, בין אם המדובר בזרע של גבר המוכר להן, ובין אם מדובר בתרומת זרע אנונימית מבנק הזרע. למי זה מיועד בני זוג בלבד ולא הורים יחידים ולא בני זוג מאותו המין. בני הזוג נקראים בחוק "הורים מיועדים". עליהם להוכיח כי האם המיועדת איננה יכולה להרות או לשאת הריון. אך שני בני הזוג חייבים להיות פוריים, כלומר שניתן ליצור מהביצית של האם המיועדת ומהזרע של האב המיועד, ביציות מופרות. אם האב המיועד איננו פורה, בני הזוג לא יוכלו להיעזר בפונדקאות כיוון שכרגע החוק לא מאפשר שימוש בתרומת זרע לצורכי פונדקאות. הזרע המשמש להפריה חייב להיות של האב המיועד והביצית אסור שתהיה של האם הנושאת, הפונדקאית. כמו כן נדרש שההורים המיועדים יהיו מעל גיל 18 ויהיו תושבי ישראל. האם הנושאת נדרשת להיות בת דתה של האם המיועדת, ואולם אם הצדדים הינם לא יהודיים רשאית ועדה מיוחדת לאשר את הפונדקאות. מה אומר החוק החוק מאפשר סיוע בפונדקאות רק למי שהם בני זוג איש ואישה, המבקשים להפוך להורים. הצעת חוק משנת 2003 אותה הגיש ארגון משפחה חדשה, מציעה תיקונים לחוק הפונדקאות, במטרה לאפשר להורים מיועדים נוספים להיעזר בשירותי הפונדקאות, וכן לאפשר להורים המיועדים להיעזר בתרומות ביציות וזרע אם קיימת בעיה להפרות עם הביצית והזרע של ההורים המיועדים. מטרת התיקון המוצע היא להחיל את החוק על בני זוג ידועים בציבור כמו גם על יחידים.
בית המשפט העליון בעניין דרישת ארגון משפחה חדשה, פנה בקריאה אל הכנסת, לפעול לשינוי החקיקה הקיימת בנושא פונדקאות אשר תאפשר גם ליחידים ללא בני זוג להיעזר בשירותי פונדקאות. ארגון משפחה חדשה סבור כי שלילת האפשרות מיחידים להסתייע בפונדקאות, מהווה הפלייה פסולה, שאין לה הצדקה עניינית ועומדת בניגוד לעקרון השוויון וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומונעת מהם את זכותם הבסיסית להיות הורים. הצעת החוק קובעת כי לצורך הפריה חוץ גופית תוכל אישה יחידה לקבל תרומת זרע ואיש יחיד יוכל לקבל תרומת ביצית לצורכי הפריה. וכן במידה ואין אפשרות להשתמש בזרע או בביצית של אחד מההורים המיועדים יוכלו גם הם להשתמש בתרומת זרע או תרומת ביצית להפריה, ובלבד שהדבר ייעשה עפ"י הוראות החוק. מילון מונחים ומושגים ועדה לאישור הסכמים וועדה הממונה על ידי שר הבריאות והיא מונה שבעה חברים: שני רופאים בעליי תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה, רופא בעל תואר מומחה ברפואה פנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן, איש דת לפי דתם של הצדדים. החברים בוועדה מתנים בהתייעצות שרים האמונים על התחומים השונים (שר העבודה, שר המשפטים, שר הדתות). בהרכב וועדת האישורים יהיה ייצוג של שלושה חברים לפחות מבני כל אחד מהמינים. תפקיד ועדה הוא לפקח על הליך הפונדקאות, לאשר את הסכם הפונדקאות בין הצדדים ולוודא כי הצדדים אכן מתאימים לקריטריונים שנקבעו בחוק ועל ידי הוועדה. החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות של החברים בועדה. ישיבות הועדה הן בדלתיים סגורות ואין לפרסם דברים שנאמרו או נמסרו בוועדה. אם נושאת "פונדקאית" אישה הנושאת הריון עבור ההורים המיועדים. אישה שאינה נשואה, אולם הועדה לאישור הסכמים רשאית לאשר התקשרות עם פונדקאית שהיא נשואה, אם הוכח לועדה כי ההורים המיועדים לא הצליחו אחרי מאמץ סביר להתקשר בהסכם עם פונדקאית שאינה נשואה. כמו כן אסור שהפונדקאית תהיה קרובת משפחה של אחד מההורים המיועדים. הורים מיועדים איש ואישה שהם בני זוג, המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד.
אם מיועדת אימו העתידית של התינוק, הביצית המופרית הינה שלה ושל האב המיועד. גיל האם המיועדת לא יעלה על 50. על האם המיועדת להגיש חוות דעת רפואית מפורטת של רופא מומחה לגבי מחלות גניקולוגיות; סיכום כל ההריונות וצורת סיומם אם היו לה; הסיבה לעקרות, והטיפולים שעברה; מחלות כלליות שעשוי להיות להם קשר לאי יכולתה של להרות או לשאת הריון. כמו כן עליה לבצע בדיקות מעבדה: סוג דם, בדיקות נוגדני איידס, דלקת כבד B ו C,.V.D.R.L אב מיועד אביו העתידי של התינוק, הביצית של האם המיועדת מופרית מזרעו. גיל האב המיועד לא יעלה על 60 שנה. על האב המיועד לבצע את הבדיקות הבאות: נוגדני דלקת כבד B ו- C ונוגדנים לאיידס ובדיקת זרע (ספרמוגרם) במכון מוכר. הסכם לנשיאת עוברים הסכם בין הורים מיועדים לפונדקאית לגבי הסכמתה של האם הפונדקאית להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים. ההסכם חייב לקבל את אישור הועדה לאישור הסכמים. עובדות שרציתם לדעת עד כה ידוע כי על כמאה וחמישים בקשות לאישור הסכמים שאושרו בועדה. 66 ילדים שנולדו לאחר הליך פונדקאות מתוכם 14 זוגות של תאומים. בבריטניה ההערכות מדברות על חמש מאות ילדים שנולדו בהליך פונדקאות מאמצע שנות השמונים. בארה"ב מדווח כי בשנת 2000 היו 20 אלף לידות לאחר פונדקאות. משהו עולמי רוב מדינות העולם לא התירו שימוש בפונדקאות או אסרו במפורש את השימוש בה. מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות והנאורות בעולם בתחום זה שכן מדינות רבות אוסרות על פונדקאות בחוק או אינן מסדירות כלל את הנושא בחקיקה. יחד עם זאת, מדינות אחרות, בהן אוסטרליה, הונגריה וחלק ממדינות ארה"ב (למשל קליפורניה) התירו פונדקאות. בחמש ממדינותיה של ארצות הברית קיימים הסדרים החקיקתיים המקיפים ביותר בנושא ובאחת מהן (ניו-המפשייר) הורה יחיד יכול להיעזר בשירותי פונדקאות.
שיבוט מקרים שהיו באמת תרמה לאחותה התאומה רקמת שחלה לריפוי עקרותה של האחות שתי אחיות תאומות מצאו דרך מקורית להיעזר בגנטיקה שלהן כדי לעזור אחת לרעותה. אחת האחיות לא הצליחה להרות וכל טיפולי הפוריות וההפריה החוץ גופית שעברה נכשלו. בהתחלה תרמה לה האחות ביציות, אך גם פעולה זו לא צלחה. או אז הציעו הרופאים כי ישתילו רקמת שחלה מהאחות הבריאה לאחותה העקרה. כיוון שהאחיות הן תאומות ההתאמה ביניהן כמעט מושלמת ולא היה חשש כי הרקמה תדחה. האחות הבריאה עברה הליך הקרוי "קצירת שחלה" ובו הוצאה רקמת שחלה מתאימה אשר הושתלה על שתי שחלותיה של האחות העקרה. הביאו תינוקת לעולם כדי שתוכל לתרום לאחיה החולה מח עצם בשנת 2002 הביאו זוג הורים ישראלים תינוקת לעולם לאחר הפריית מבחנה על מנת שתוכל לתרום מח עצם לאחיה החולה. מקרה זה היה השלישי בעולם בו נעשה שימוש בטכנולוגיה רפואית להולדה של עובר המתאים גנטית לביצוע השתלה עבור אחיו. ההליך התבצע בארה"ב ובישראל. ההורים החליטו להביא ילד לעולם אשר מתאים גנטית לביצוע השתלה של מח עצם, אשר הייתה דרושה לבנם הבכור שהיה חולה במחלה גנטית הפוגעת בתפקוד מח העצם. בתחילה ערכו הרופאים אבחון גנטי מדוייק של הבן החולה על מנת להביא למקסימום של התאמה עם העוברים שיווצרו. ההורים נסעו לארצות הברית ושם בוצעה לאם הפריית מבחנה. לאחר ההפרייה נבדקו העוברים למציאת העובר שמתאים להשתלה עבור האח וכמובן לוודא שהעובר איננו חולה. לאחר מציאת העובר המתאים הוא הושתל בחזרה ברחם אימו. עם לידת התינוקת נלקח מחבל הטבור דם אשר שימש להשתלה לאחיה כעבור מספר חודשים. דברים שכדאי לדעת על פי הערכות של האו"ם במהלך המאה העשרים חלה ירידה של 40 אחוז בשיעורי הילודה בעולם כולו. ההסברים שניתנים לכך הינם מדיניות של המדינה להפחתת הילודה, עלייה מתמדת בהשכלתן של נשים במיוחד, עליה במעורבותן של נשים בשוק העבודה ועלייה של גיל הנישואין. אך הסיבה המרכזית נעוצה בירידה בכושר הפיריון של נשים וגברים כאחד.
למי זה מיועד עם הגידול בבעיות הפיריון ושיפור האמצעים והמחקר הרפואי התגייסה הטכנולוגיה הרפואית למציאת פתרונות שישפרו פיריון ויכולת הולדה. לכולנו זכורה לטובה הכבשה דולי, אשר היוותה פריצת דרך מדעית מבחינת מימוש היכולת לגרום לשיבוט. אך בד בבד העלתה את החששות מפני שימוש שאינו מבוקר בטכנולוגיות הרפואיות לצורכי פיריון. הטכנולוגיה הרפואית מציבה בפנינו אתגרים לא פשוטים הקשורים לתחום הפיריון ובעיות מתחום האתיקה, המוסר והחברה. מה אומר החוק בישראל חוקק בשנת 1999 חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה), תשנ"ט 1999. לאחרונה הוארך תוקפו של החוק עד לשנת 2009. מטרת החוק היא למנוע שיבוט לצורכי רביה בבני אדם. החוק קובע כי לא תתבצע התערבות גנטית בבני אדם לאור ההיבטים המוסריים המשפטיים, החברתיים והמדעיים של סוגי התערבות אסורים והשלכותיהם על כבוד האדם. כמו כן מטרת החוק היא כי תבחן המדיניות בנוגע לסוגי ההתערבות האמורים לאור ההיבטים האמורים תוך התחשבות בחופש המחקר המדעי לצורך קידום הרפואה. החוק אוסר ביצוע פעולה שהיא שיבוט אדם או ביצוע פעולה שהיא שימוש בתאי רביה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם. בחירת מין העובר דוגמא לשימוש בטכנולוגיה רפואית הקשורה לצורכי פריון, היא האפשרות לבחור את מין הילוד בצורה מכוונת ולא להשאירה למזל בלבד. בהליכי הפריה ניתן מבחינה טכנולוגית לבחור מה יהיה מין העובר. להחלטה זו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת אף מבחינת קביעת הרכב האוכלוסייה העולם. בישראל קבע חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מספטמבר 2003 כי אמנם קיימת טכנולוגיה לקביעת מין הילוד, אך היא מעוררת שאלות אתיות ומוסריות חשובות, אשר טרם לובנו בצורה מקיפה והזמן לדיון בהם יארך זמן. משרד הבריאות בסיוע אנשי מקצוע מגבש כללים בנושא ועד לגיבושם הסופי אין לבצע פעולה של בחירת מן הילוד בתהליכי הפריה או בכל הקשר אחר, שלא לצורך מניעת מומים מולדים הקשורים למין הילוד. ברוב ארצות אירופה, ביניהן גרמניה, אנגליה, הולנד, צרפת, בלגיה ואיטליה, נקבע כי אין אסור השימוש בטכנולוגיה זו לבחירת מין העובר.
מילון מונחים ומושגים ועדת הלסינקי עליונה ועדה שמונתה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), תשמ"א 1980. הועדה כוללת 10 חברים ובהם אנשי ציבור, פרופסורים במוסדות אקדמאים ובניהם רופאים בעלי תואר פרופסור מן המנין; המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו ויושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל. תפקידה של הועדה לעקוב אחר התפתחות הרפואה, המדע, הביוטכנולוגיה, הביואתיקה והמשפט בתחום הניסויים הגנטיים בבני אדם, בארץ ובעולם. על הועדה להגיש... ולייעץ לשר הבריאות בנושא הניסויים הגנטיים בבני אדם. שיבוט אדם על פי החוק שיבוט אדם הינו הינו יצירת עובר אדם על ידי העברת גרעין מתא גוף לתוך ביצית או לתוך ביצית מופרית, שממנה הוצא הגרעין במטרה ליצור אדם הזהה מבחינה גנטית כרומוזומלית לאחר, אדם או עובר, חי או מת; וכן החדרה של עובר משובט לרחמה או לגופה של אישה או לרחם או לגוף אחר. תא רביה תא זרע או ביצית של אדם. עובדות שרציתם לדעת מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי, המערבי סובל מבעיות פיריון. אחד מכל שישה זוגות בעולם משהו עולמי רוב ארצות העולם אוסרות באופן מפורש בדומה לישראל התערבות גנטית ושיבוט.
פריון שימור הטכנולוגיות הרפואיות של העידן הנוכחי, מתגייסות יותר ויותר לטובת שיפור איכות ותוחלת חיינו כמו גם שימורם, חלק משימור חיי אדם הוא גם שימור תאי המין והרבייה שלו עד כדי כך, שאנו יכולים היום לשמר את כושר הפריון שלנו גם מעבר לגיל הפריון או אף לאחר מותנו, אלה הן הטכנולוגיות של שימור עוברים בהקפאה, הקפאת ביציות וזרע והקפאת רקמות שחלה. כיום נועדו הטכנולוגיות הללו רובן ככולן למי מאתנו, הסובל מבעיות פריון או מחלות כלשהן, אשר מונעות ממנו להיות פורה, כך שאותן טכנולוגיות מאפשרות לו, לשמור תאי ביצית או זרע ליום בו ירצה לברוא לעצמו צאצא. מקרים שהיו באמת לידת תינוק מזרע שהוקפא למשך 21 שנים לאחרונה התפרסם בירחון היוקרתי לרביית האדם, תאור מקרה של לידת תינוק בריא מהפריה בתאי זרע שהוקפאו למשך 21 שנים. ההפריה בוצעה באמצעות שימוש במערכת מיקרוסקופית שבה לוקחים תא זרע חי,בודד, שהופשר מהקפאתו, ומחדירים בהזרקה ישירה לתוך ביצית שנשאבה קודם לכן מבת הזוג. לאחר ההפריה מחזירים את הביצית המופרית לרחם, שיטה זו קרויה Intra Cytoplasmic-Sperm Injection יתרונה של שיטה זו הוא האפשרות להשיג תאי זרע גם מתאי זרע מוקפאים. לידת תינוק בריא מצביעה על כך שלמרות שעברו 21 שנים מהקפאת תאי הזרע, הרי הפשרתם הותירה מספיק תאי זרע תקינים על מנת לבצע את תהליך ההפריה. ההצלחה מצביעה, למעשה, על האפשרות להציע לגברים צעירים להשתמש בהקפאת זרעם לשמוש בעתיד מצד אחד, ולהאריך את משך הזמן שבו משמרים את תאי הזרע מצד שני, שכן איכות הזרע נשמרת זמן ממושך. התינוקת אמה הרמון נולדה מביצית שהוקפאה בסוף שנת אלפיים, אחרי תשע שנים של טיפולי פריון, הצליחה סטייסי הרמון, להרות, בדרך חדשנית ביותר. ד"ר ג'פרי בולדט - אמבריולוג, היה הרופא שטיפל בה, והוא אשר הציע לה לנסות את הטכניקה, המאד חדשנית של הקפאת ביציותיה, לאחר שתישאבנה מגופה, למרות שלא היו לו סיפורי הצלחה לספר לה חש הרופא כי אין מה להפסיד כאן. ארבע עשר ביציות נשאבו מגופה של טייסטי עשר מתוכן שרדו את תהליך ההפשרה ולאחר מכן הוזרק לתוכן נוזל הזרע, שניים הפכו לעוברים ואחד הפך למי שנולדה אחר כך והפכה לאמה ביתם של בני הזוג סטייס ודיויד הרמון. הד"ר בלודט, הצליח בדרך זו ובטכניקה מיוחדת של
שאיבת המים מהביצית, לשמור על טיבה של הביצית למרות ההקפאה ולהצמיח תקווה חדשה לנשים בעולם. הדרכים לשימור הפוריות הקפאת עוברים לפני הטיפולים ניתן לשאוב ביציות ובטכניקות של הפריה חוץ-גופית להפרות אותן בזרע בן הזוג. את הביצית המופרית ניתן להקפיא ולהחזירה בעתיד לרחם שהוכן מראש באמצעות טיפולים הורמונלים ויש לציין כי זוהי כיום דרך בדוקה ומקובלת המביאה לשיעור הריונות גבוה. הקפאת ביציות טכניקה דומה לטכניקת הקפאת עוברים. בשיטה זו מקפיאים את הביצית בלבד ללא הפריה. שיטה זו חדשה יותר והניסיון בה מועט. מכיוון שבכל טיפולי הפריון אצל נשים (הידועים בשמם המקצועי טיפוליIVF ) נשאבות מגוף האשה בין שש ל- 12 ביציות, ומחזירים לרחם רק בין שתיים לחמש ביציות מופרות - מקפיאים את השאר למקרה שהטיפול לא יצליח או למקרה שבעתיד תרצה האשה ילדים נוספים. השיטה הנפוצה בישראל היא הקפאה לאחר שלב שבו הביציות המופרות כבר התחלקו ל- 4 עד 8 תאים. בשלב זה כבר ניתן לקבוע את איכות העובר הראשוני, ורק אלה שהמבנה התאי שלהם תקין, עוברים לשלב ההקפאה. שיעור ההריונות המושג לאחר הקפאה והפשרה בשיטה זו הוא כ- 15%. כאשר מקפיאים עוברים בוגרים יותר, בני 7-6 ימים, רק כ- 50% מהעוברים מגיעים בהתפתחותם לשלב שניתן להקפיאם. עדיין אין מידע סופי לגבי שיעור ההריונות לאחר הקפאה מאוחרת כזו, אבל התוצאות מעודדות. הביציות המופרות מוקפאות בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. אפשר להשאיר אותן בהקפאה תקופה ארוכה מבלי ששיעור ההישרדות שלהן ייפגע, אך בכל אופן רק חלקן - לפי המחקרים השונים בין 30% ל- - 83% ישרדו את תהליך הקפאה וההפשרה. לאחר ההפשרה, רק הביציות המופרות שממשיכות להתחלק מוחזרות לרחם. שיעור ההישרדות של העוברים לאחר הקפאה כזו הוא כ- 70%. שיעור ההריונות הוא עד 40%.
השפעת ההקפאה על הישרדות הביציות הדעה הרווחת בין החוקרים היא שהקפאה בכלל, והקפאה ממושכת במיוחד, פוגעת בעיקר בביציות מופרות שאיכותן ירודה כבר בשלבים הראשונים. קיימת סברה שעוברים ראשוניים אלה לא היו נקלטים ברחם גם אם היו מוחזרים במצב טרי. כמה עבודות בספרות הרפואית דיווחו על ירידה בשיעור ההישרדות של הביציות המופרות לאחר הקפאה לתקופה ממושכת. בארץ ידוע על ירידה של כ- 10% בשיעור ההישרדות של הביציות המוקפאות לאחר הקפאה של שנתיים ומעלה. הקפאת רקמות שחלה בשיטה זו מקטע שחלה נישמר בהקפאה עמוקה עוד לפני תחילת הטיפולים. לאחר הטיפולים ניתן לגרות את רקמת השחלה באמצעים הורמונלים ולהפיק ביציות. ביציות אלו יכולות לשמש בעתיד להשגת הריון. שימור זרע הקפאת מנות הזרע משמשת בישראל לשתי מטרות האחת כבנק של תורמי זרע, בו זרעם של התורמים ישמש לבני זוג חשוכי ילדים, כאשר הגבר הנו עקר, או לנשים רווקות שאין להן בן זוג בכל מקרה זהות התורם תישאר חסוייה. השנייה כבנק לשמירת זרע של גברים המבקשים לשמר את זרעם לפני שהם מקבלים טיפולים רפואיים או כימיים שונים עקב מחלות, אותם טיפולים עלולים לפגוע באיכות הזרע. את הזרעונים שהוקפאו ניתן להפשיר בעת הצורך ולהשתמש בהם להפריית בת הזוג. הפריה זו תתבצע באמצעות הזרעה מלאכותית או על ידי הפריה חוץ גופית, כפי שיקבע על פי איכות הזרע. במידה ובן הזוג עומד בפני טיפולים כימוטרפים או קרינתיים, ניתן לשמר דוגמית מזרעו לשימוש עתידי. למרות ששיעור ההריונות בשיטה זו קטן מהרגיל, זוהי עדיין שיטה טובה ונוחה להתגבר על פגיעות עתידיות באיכות וביצור הזרע. מה אומר החוק השימוש בטכנולוגיות השונות של שימור הפוריות מיועדות אך ורק למי שהרשות ניתנה להם על פי חוק. הקפאת זרע- תינתן לכל גבר המוכן לתרום מזרעו לצורכי שימוש עתידי אנונימי או שמבקש הוא לשמר לעצמו את זרעו לשימוש עצמי עתידי,
בנסיבות רפואיות כמו בשל חשש שזרעו יפגע בעתיד, או לשימוש עצמי בעתיד. הקפאת ביצית תתאפשר רק לגבי אשה שנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות וכאשר רופא אחראי קבע כי הקפאת ביצית במקרה שלה, תקדם את הטיפול הרפואי בה. הקפאת עוברים מיועדת לבני זוג, או רווקות, שנטלו זרע אנונימי מבנק הזרע, והם משמשים לצורך טיפול הפוריות בהם, ולהשרשתם בעתיד ברחמה של האשה בעלת הביצית. בני זוג יוכלו לבקש באישור הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לבקש להשריש את עובריהם המוקפאים ברחמה של אם פונדקאית, רווקים שאין להם בן זוג לא יוכלו. הקפאת רקמות שחלה מיועדת, לנשים הסובלות מליקויי פוריות, לפי אותם קריטריונים שנקבעו לגבי הקפאת ביציות. מילון מונחים ומושגים זירמה נוזל הזרע הנוזל שזורם מן הפין בעת פליטת הזרע, כל פליטת זרע מכילה בין 300 ל 500 מליון תאי זרע הנוזל מכיל חומר המספק אנרגיה לתאי הזרע וחומרים דמויי הורמונים ביצית תא מין נקבי שנמצא בשחלה היא איבר הרבייה העיקרי של האשה. עובדות שרציתם לדעת שיעורי ההשרשה ברחם לאחר ההקפאה לאחר ההפשרה מוחזרות הביציות המופרות לחלל הרחם. הצוות בתל השומר מצא הבדל קטן בשיעור השרשת העוברים הראשוניים ברחם לאחר הקפאה קצרה - 15.8% - ולאחר הקפאה ממושכת של למעלה משנתיים -.12.9% הריונות מוצלחים חוקרים שונים בדקו את הקשר בין הקפאת ביציות מופרות, שיעור ההריונות לאחר ההפשרה וההשלכות על מצב התינוקות שנולדו. התוצאות הושוו למצב שלאחר לידה של יילודים אשר נולדו לאחר החזרת ביציות מופרות טריות, שלא עברו הקפאה. נמצא, ששיעור ההפלות היה שווה )כ- 12.5%(, אולם שיעור ההריונות היה נמוך יותר לאחר הקפאה ארוכה. כאשר בודקים את שיעור הסיבוכים במהלך ההריונות בין הקבוצות השונות לא נמצא הבדל בין ביציות מופרות שעברו הקפאה לאלו שהוחזרו לרחם בעודן טריות. לא היה הבדל במספר התינוקות שנולדו במשקל נמוך, במספר לידות הפגים או בתמותת תינוקות זמן קצר לאחר הלידה. משהו עולמי בארצות הברית מוקפאים כיום 100,000 עוברים בשלים להשרשה ברחם אשה.
חדשנית של ארגון משפחה חדשה הצעה זרע לחיילים בנק ביולוגית" "צוואה הצעת ארגון משפחה חדשה הקפאת זרע מתרומות חיילים בדבר פתיחת בנקי הזרע בישראל למטרת ההצעה חייל צה"ל המתגייס בגיל 18 לצבא ומשרת כ 36 חודשי שירות חובה, עלול לסכן את חייו ובריאותו מהלך השירות הצבאי, כאשר הוא נתון לאחריות המלאה של המדינה המתחייבת לפצותו במידה ויפגע ויאבד כושר תפקודי כלשהו, אולם אחריות זו איננה חלה על אובדן כושר הפוריות, כזה הנגרם באופן ישיר כתוצאה מהשירות הצבאי, מחמת מאמץ יתר, תנאים פיסיים קשים מהרגיל, פציעה או מוות. פיתוח שיטות הפריה חוץ גופית, יצרו מהפכה של ממש בטיפול בבעיות אלו. אחד הפתרונות האפשריים לסייע לגברים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי היא נטילת תרומת זרע שלהם, הקפאתו ושימורו למצב בו בעתיד, אם מסיבה כלשהי נפגע החייל התורם, ניתן יהיה לעשות בכך שימוש לטובתו שלו. פקודת בריאות העם, 1940 מהווה את הבסיס החוקי לטיפול בנושא של מעבדות רפואיות הפקודה קובעת עוד כי, שר הבריאות רשאי בתקנות לקבוע לגבי מעבדות לפי תחומי פעילותם המקצועית וסוגי הבדיקות הנערכות בהן, הוראות בדבר רישום מעבדות וכן הוראות בדבר מתן היתר לאדם להיות מנהל מעבדה; כשירויות והתמחויות של עובדי מעבדה; תנאים לפיהם ינוהלו מעבדות לרבות ביצוע בדיקות, בטיחות במעבדה, איסוף דגימות וטיפול בהן, רישום ודיווח והבטחת איכות הפעילות של המעבדות; תנאים אשר יקוימו במעבדות לצורך מתן שירותי המעבדה; סידורי תברואה; פעולות עיקור וחיטוי; ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח 1957 מסדיר פיקוח על מצרכים ושירותים, לרבות דרכי הנהלתם של מפעלים העוסקים בפעולה חיונית. קיים סעיף עונשין בחוק לגבי מי שהפר תנאי של רשיון או היתר לפי חוק זה. "זרע להפריית ביצית יהא רק זרע שיועד מראש להפריה ושהתקבל בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מתורם או מבעלה של האשה שממנה ניטלה הביצית, או מבנק זרע מוכר על ידי משרד הבריאות.
מה אומר החוק החוק אינו מגביל אדם לבקש לתרום את זרעו לבנק הזרע, על מנת להקפיאו ולעשות בו שימוש בעתיד, אלא מגביל את השימוש בזרע כפי שאמור בתקנות בריאות העם. תקנות בריאות העם בנק זרע קובעות מהו בנק זרע חוקי ומוסמך אשר בסמכותו ליטול תרומת זרע ולהקפיאה. למעשה אין כל מגבלה גם היום לתרום זרע לבנק הזרע, על מנת שיעשה בו שימוש כתרומה לבני זוג שאינו מצליח ליצור הריון משותף בשל אי פוריות הגבר או אי התאמת זרעו לאישה, או לצרכיה של אישה רווקה שאין לה בן זוג. החידוש לפי הצעת ארגון משפחה חדשה, לא יהיה לעצם התרומה אלא למימון התרומה על ידי המדינה, ולמצב בו התורם יזקק לתרומה זו בעתיד בשל נסיבות שהביאו לאובדן פוריותו במהלך השירות הצבאי. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 1992 הוא אבן היסוד לזכויות האדם בישראל. על אף שזכויות היסוד כובדו גם לפני 1992, הרי שמאז המהפכה החוקתית, חוקי היסוד מחלחלים לכל סוגייה, בה דן בית המשפט ובית המשפט מפרש את המקרה שלפניו, תוך בחינתו בכפוף לחוקי היסוד. לכבוד האדם חשיבות בין היתר, ביכולתו של הפרט לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן. סעיפי החוק השונים, מעמידים את שמירת כבוד האדם כזכות על, המחייבת שיתופו של האדם בהחלטות על גורלו, ומאפשרת פיתוח מקיף ומואץ של הלכות "ההסכמה מדעת", הנוגעות לזכויות האדם. החוק קובע: ש"אין פוגעים בחייו בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" כיום ניתן להקפיא בישראל בפועל ב- א. בבתי חולים ציבוריים ב. בבתי חולים פרטיים תרומות זרע ב 13 בנקים לזרע המצויים השיקולים שהנחו את מציעי ההצעה להקפאת זרע חיילים בית המשפט העליון של ישראל קבע בפרשת דולברג כי לזרע שלא כמו רקמה תאית רגילה יש תכונות ייחודיות כגורם מפרה. עקב תכונותיו המיוחדות של הזרע, אין לעשות בו שימוש, אלא בהסכמה מפורשת של בעליו. פעולה בניגוד להסכמה יכולה להוות משום גניבה. עשיית שימוש בזרעו של אדם להפריה ללא הסכמתו של בעל הזרע נוגדת גם את כללי האתיקה הרפואית.
ארגון משפחה חדשה מציע להגדיל את מרחב האפשרויות להקפאת זרע תוך מודעות לרגישות המיוחדת שמדובר בחיילים בריאים וצעירים ולמגבלות, שתפקידה של החקיקה למנוע. הסכמה להקפאת זרע מחייבת יותר מהסכמה מודעת רגילה. הסכמה להקפיא זרע תלווה בטופס עליו התורם יצטרך לחתום. כמו כן ייקבע מנגנון שיוודא שהתורם מבין את המשמעויות הכרוכות בכך. המלצות לחקיקה שתדרוש לוודא שאין פגיעה בזכויות הילד שייוולד אם וכאשר בעתיד ייעשה שימוש בזרע. השיקול אודות טובת הילד יתחשב במצבה הנפשי ובמוכנות להורות של האם העתידית בהתחשב בעובדה שהיא אשתו או בת זוגו של החייל או במידה ומדובר באישה שלא הייתה בת זוג או אף לא הכירה את החייל כלל. משרד הבריאות יהיה אחראי לשמירה על כללי החוק על ידי המערכת הרפואית במסגרת אמצעי בקרה שהוא אמור להפעיל לצורך הנושא, ולא במסגרת של חקיקה ראשית. יוכנס תנאי סף שיקבע כי התנאי לקבלת תרומת זרע הוא בעקבות שירות צבאי ומהלכו. החוק יאפשר קיום נהלים שיכללו בין היתר הגבלות כלשהן או מניעות אחרת. הדיון יתקיים בוועדה מקצועית שסמכויותיה יקבעו לגבי קביעת נהלים אלו. התורם יחתום על מסמך לשמירת/הקפאת זרע ובו ישאיר הנחיות מפורטות, מה ייעשה בזרע במקרה ויפגע, לרבות פגיעה פיסית או נפשית או ייאבד את חייו. כל מהלך שירות החובה הצבאי, שירות בקבע ושירות במילואים ולכל המאוחר עד הגיע האדם לגיל 45, תישא המדינה בהוצאות אחזקה ושימור הזרע. חייל שנפגע מהלך השירות הצבאי או שירות מילואים פעיל, באופן שנותר בחיים אולם אינו יכול להיות פורה ויש לו תרומת זרע של עצמו, יוכל לקבל מימון מלא מהצבא עבור טיפולי ההמשך והשימוש בזרע שהקפיא לצורכי הפריה. חייל שחס וחלילה קופחו חייו במהלך השירות הצבאי והוא הותיר אחריו תרומת זרע מוקפא, יחולו לגביו הוראות מיוחדות שידונו בנפרד. השימוש במנת זרע שהוקפאה (על פי המלצות המציעים) על פי ההצעה יש לטפל בסוגיית הקפאת הזרע הן בתרומות שהוקפאו על ידי חיילים שעודם בחיים והן בתרומות שהוקפאו על ידי חיילים שאיבדו את חייהם במהלך השירות הצבאי או שירות המילואים הפעיל, והותירו אחריהם מנת זרע מוקפאת.
כיצד ינהגו בתרומה חייל שנפצע או איבד את כושר פוריותו, ויש לו תרומת זרע מזרעו מוקפאת בבנק הזרע, ייתן הוראות כיצד לנהוג ולהשתמש בזרעו והבנק ינהג על פי הוראותיו. חייל שנפטר או נהרג במהלך שירות צבאי פעיל והיה נשוי או הייתה לו בת זוג, וטרם מותו הוקפאה מנת זרע שלו והוא נתן הסכמתו בכתב, שניתן לעשות בה שימוש לאחר מותו, תהא אשתו/בת זוגו בלבד, רשאית להשתמש בתרומת זרע שהשאיר. חייל שנפטר במהלך שירות צבאי פעיל ולא היה נשוי ולא הייתה לו בת זוג וטרם מותו הוקפאה מנת זרע שלו והוא נתן הסכמתו בכתב, שניתן לעשות בה שימוש לאחר מותו, במידה ולא השאיר אחריו הוראה מפורשת אחרת, רשאים הוריו לבקש לעשות שימוש במנת הזרע של בנם לאחר שימצאו אישה מתאימה אשר תסכים ובכתב להרות מזרעו של החייל שנפטר. לעניין זה יש להקפיד היטב על הוראות ברורות באשר לזכויות ההורים לגבי הנכד העתיד להיוולד, תוך שימת לב מיוחדת לטובתו של הילד. חייל שנהרג או נפטר ולא השאיר הוראות מפורטות בזרעו ויש להשמידו מייד לאחר מותו. לא ייעשה שימוש לפי תפיסתנו החובה המוסרית הנובעת מכבוד האדם היא הכרה בזכות האדם על גופו, והכרה בזכות האדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו. הביטוי הנאות ביותר לזכות זו היא האפשרות להעניק לאדם את היכולת להעמיד לעצמו צאצאים, גם אם הוא עושה כן מתוך ידיעה שלא יזכה לראותם לעולם. ההכרה בצורך האנושי להביא צאצאים כדמותנו וצלמינו כצורך בסיסי היא המטילה עלינו כחברה ועל הצבא כגורם אחראי, את החובה להגשים זכות זו ולסייע להצלחתה ככל שניתן. יש להקים מערכת של שמירת נתונים, אשר נותנת אבטחה קפדנית, והגישה אליה תהיה מוגדרת על פי חוק ותיושם בהתאם לו. הסוגיות המועלות כאן בחלקן תוסדרנה בדרך של נהלים והוראות ובחלקן חייבות הסדרה בדרך של חקיקה.