ת רומת הה Venture Capital לכ לכ לת יש ראל סיכום 2005 ביוני 15
הקדמה אנחנו שמחים להגיש לבאי הועידה השנתית של איגוד משקיעי הון הסיכון הישראלי עבודת מחקר אשר הוכנה עבור האיגוד על ידי חברת מודלים כלכליים בראשות ד"ר יעקב שיינין. כוונתנו הייתה להגיע לבסיס עובדתי משותף אשר יעזור בהבנת תשתית ה VC בישראל. הדו"ח מנתח לראשונה בצורה מקיפה את תרומת השקעות ההון סיכון לכלכלת ישראל בעשר השנים האחרונות ומצביע על תפקידה ותרומתה הייחודית בהווה ובעתיד. החוברת מוגשת למשתתפי הכנס השנתי של ועידת ה IVA מתוך כוונה להגיע לבסיס עובדתי משותף, בסיס אשר יעזור להבנת תעשיית ההון סיכון בישראל. אנחנו בטוחים שדו"ח זה יתרום רבות לדו שיח המתנהל בימים אלה אודות המדיניות הממשלתית כולל קביעת מדיניות וצעדים אסטרטגים לטווח ארוך ביניהם נושאים כמו חינוך, מחקר ופיתוח ושוק ההון. יורם אורון יו"ר איגוד קרנות הון סיכון ישראלי שותף מייסד ורטקס הון סיכון האיגוד הישראלי של מש ק יעי הון ה סיכו ן,(IVA) הוקם בשנת 1996 והוא משמש כנציגם של קרנות ההון סיכון הישראליות ושל תעשיית ה.Private Equity מטרות ה IVA לקדם ולהאיץ את פעילות ההון סיכון בישראל תוך אספקת מידע, קשרים בינלאומיים, פרסומים ויצירת סביבה תומכת לטובת משקיעים ויזמים בשוק הישראלי. ב IVA חברים מעל 150 קרנות הון סיכון ישראליות, חברות השקעות, חברות אחזקות, בנקי השקעות, ספקי שירות, פירמות ראיית חשבון ופירמות עורכי דין. מידע נוסף באתר האינטרנט: www.iva.co.il מ ודלים כלכליים בע"ממ הינה חברת הייעוץ הכלכלי המובילה בישראל. פעילותה מתרכזת בחמישה תחומים: הערכה וניתוח של המגמות בכלכלה הישראלית, ריכוז מידע על ההתפתחויות הכלכליות במדינות מפתח בעולם והשפעתן על ישראל, ניתוחים ענפיים ותחזיות ביקוש למוצרים מרכזיים, ביצוע בדיקות כדאיות וניתוחים עסקיים, ניתוח חברות ציבוריות וייעוץ בשוק ההון. החברה הוקמה ב 1986 ע, "י ד"ר יעקב שיינין, כלכלן בעל ניסיון רב בעבודות ישומיות וניהול פרוייקטים כלכליים גדולים בארץ ובחו"ל. ד"ר שיינין משמש כמנהל החברה. מידע נוסף באתר האינטרנט: www.modelim.co.il 22 טיוטא
תוכן ענ י ינ י ם 4 5 27 מבוא............................................... סיכום ומסקנות.................................... פוטנציאל הצמיחה של המשק.................. ה ו כן ע"י ד"ר י עק ב ש ייני ן וחן הרצו ג טיוטא
מבו א עבודה זו, אשר הוכנה עבור איגוד משקיעי ההון סיכון בישראל, בוחנת את התרומה של השקעות הון הסיכון Capital) (Venture לצמיחת המשק הישראלי. כבר מעל 10 שנים פועלים גופי ה VC בישראל, אבל לא מצאנו ניתוח מלא ועקבי של תרומת ה VC למשק, ולדעתנו קיימת אי בהירות בנושא. הניתוח כאן מתייחס רק לתרומה למשק הלאומי ולא לכדאיות למשקיעים עצמם, לקרנות ה VC או למנהלי הקרנות. תרומה למשק ב עבודה זו מש מעותה גידו ל בתוצר המקומי של י ש ראל וגידול במועסקים. אנו נ ו תנים משקל גדול לתהליכים הי ו צרים ש ינו י י ם בפר מטרים אלו לטווח א רוך. במוד ל ים כל כל י ים במהלך עבודה זו עושה שימוש בחומר רב שנאסף ועובד השנים. הנתונים לגבי ההשקעות והגיוסים של קרנות ההון סיכון התקבלו מ IVC.Research Center נתונים אלו לא נבדקו על ידנו. 44 טיוטא
סיכום ומס קנות 1.
ב י שראל VC גיו ס והשקעו ת ל ש נ י ם 1995 2004, ב מי לי ו ני דו ל רים השקעות ודמי ניהול של קרנות ה VC בניהול ישראלי, בישראל 5,760 6,590 ה שקע ו ת VC ב ני ה ול זר, ב י שראל 12,340 סה""ה בישראל וד מי ניהול, VC כ הש קעות 2,300 1,000 ה שקע ו ת VC י ש ראליות בחו"ל ואחר מקורו ת זמיני ם לה ש קע ה ש ל קרנות VC י ש ראליות 15,640 סה""ה זרות בישראל VC השקעות בניהול יש ראלי + VC כ גיוס קרנות מקור:,.IVC Research Center מודלים כלכליים 66 טיוטא
התרומ ה הישירה של הה VC גופי ה VC השונים (בניהול ישראלי ובניהול זר) השקיעו בישראל מעל 12 מיליארד דולר בעשור האחרון על ידי משקיעים זרים בעיקר. השקעות אלו יחסית לתוצר, מייצגות את השיעור הגבוה ביותר בעולם. רוב ההשקעות (כ 70%) מנותבות לערך מוסף מקומי, בעיקר תשלומי שכר לעובדים ישראלים. במשק הנמצא באבטלה, משמעות הדבר תרומה ישירה לתוצר המקומי (בשונה מהשקעה במכונות וציוד מחו"ל). תהליך גיוס ההון והשקעו ת ה VC נמשך גם בשנת 2005. השנה צפויה השקעה בהיקף של כ 1.5 מיליארד דולר וגיוס הון ע"י קרנות VC בניהול ישראלי בהיקף של כ 1 מיליארד דולר. ניתן לומר, כי כיום השקעו ת ה VC תורמות ישירות מעל 1% לתוצר המקומי של ישראל. 77 טיוטא
להאצת תר ו מת הה VC היתר ו ן הי חסי של י שראל השילוב הנדיר שהתרכז בישראל בין יכולת טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בחברות האלקטרוניקה והתוכנה ביחד עם רמה מחקרית גבוהה, קשרי יצוא חובקי עולם, ויכולת גיוס הון נדירה, היא זו המאפשרת קצב צמיחה חסר תקדים בענפי האלקטרוניקה והתוכנה. יתרון יחסי זה הקיים במשק הישראלי יכול להמשיך מספר רב של שנים בתנאי שתשכיל ישראל לשמור על כל המרכיבים. להשקעות ה VC תפקיד חשוב במימוש יתרון יחסי זה. בישראל שיעור ההשקעות של ה VC מהתוצר הינו הגבוה ביותר בעולם ובמקביל גם שיעור התוצר של ענפי "טכנולוגית המידע והתקשורת" (ICT) מסה"כ התוצר במשק הינו הגבוה ביותר בעולם. 88 טיוטא
99 טיוטא שיעו ר השקעו ת שיעו ר השקעו ת VC ICT ב VC ICT מהתמ מהתמ"גג 0.8% 0.7% 0.6% 0.5% 0.4% 0.3% 0.2% 0.1% 0.0%,2002 IVC Research Center מקור:,1999 2002 OECD למ"ס שיעור השקעות VC מהתמג ישראל ארהב קנדה קוריאה שבדיה בריטניה הולנד אירלנד צרפת פינלנד בלגיה איחוד נורבגיה ניו זילנד דנמרק גרמניה אוסטרליה איטליה שוויץ יוון ספרד פורטוגל אוסטריה יפן
VC להשקעו ת ICT הקשר בין תו צר הה 14 13 12 ישראל שיעור תוצר ICT מהתמג 11 10 9 8 7 6 5 ארה"ב פינלנד* קוריאה אירלנד בריטניה יפן הולנד שבדיה קנדה צרפת R 2 = 0.57 4 0.00 0.10 0.20 0.30 0.40 0.50 0.60 0.70 0.80 0.90 שיעור השקעות VC ב ICT מהתמג * פינלנד הוצאה מהמדגם כיוון שהיא מוטת נוקיה. מקור: 10 טיוטא 2002 IVC Research Center למ"ס,,2002 1999 OECD, Census USA
התרומ ה הנוס פת להון ה אנושי תשלומי ה ש כר ליש ראלים לפיתוח טכנולוגיות מעש יר א ת הניס י ו ן ו הידע המצטבר ו מהוו ה נכס, אומנם לא מוחש י, אבל חש וב למשק הי ש ר אלי גם במצבים של סגירת מיזמים ש אי נם כדאיים עסקית. י ש לר אות ב ה שקעות ה VC במיזמים שנ סגרו כתרומה לפי תוח הבסיס הטכנולוגי בי ש ראל. כישלו ן מקומי עסקי א ינ ו כשלו ן מנקודת רא ו ת המשק ה לאומי. אנו רואים בניסיון המצטבר (הצלחות וכישלונות) חלק בלתי ניפרד מהיתרון היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגיה המתקדמת. 11 טיוטא
Start התרומ ה לתח ום הה Up כ 90% מההשקעות של ה VC הינם בחברות Start Up (הזנק) בשלבי התפתחות ראשוניים והשקעות ה VC הם הגורם הדומיננטי, המממן חברות אלו. להערכתנו, ללא מקורות המימון של ה VC לא היה תחום חברות ה Start Up בישראל מתפתח לרמה הנוכחית (ראה הקשר לעיל). ענפי האלקטרוניקה והתוכנה כוללים מגוון חברות שבראשית דרכן היו חברות Start Up שהבשילו לחברות רגילות. קצב הצמיחה של ענפי האלקטרוניקה והתוכנה מושפע מקצב הבשלת חברות ה Start Up שהוא תלוי ברמת ההשקעות של ה.VC הרוב המכריע של השקעות ה VC (כ 90% ) הוא בתחום האלקטרוניקה והתוכנה (כולל ציוד רפואי). 12 טיוטא
התרומ ה לצמיח ת ענ פי אלקטרונ י קה והתוכנה כיום מעל 40% מתוצר ענפי האלקטרוניקה והתוכנה הינו בחברות שגופי VC השקיעו בהם (בעשור הראשון לפעילותם), לעומת כ 10% בלבד בשנת 1995. ענף האלקטרוניקה והתוכנה צמח בעשור האחרון (1995 2004) בקצב שנתי ממוצע של כ 11%. להערכתנו, תהליכים פנימיים בענף אפשרו לו לצמוח בקצב שנתי גבוה של כ 7%. ואולם, תוספת של 4 נקודות האחוז לצמיחה נוצרה בעקבות בגרותם של חברות Start Up וכניסתם לתחום החברות הבוגרות. לאור זאת, אנו רואים את התרומה המשמע ו תית ביותר של השקעות ה VC בכך שהן תורמות בעקיפין לכ 35% מ צמיחת התוצר של ענפי האלקטרוניקה והתוכנה. 13 טיוטא
אומדן ת ו צר ענ פי אלקטרונ י קה ות ו כנה במי ל יארדי דו לר ים של 2004 2004 10.4 1995 3.9 סך תוצר ענפי אלקטרוניקה ותוכנה תוצר חברות אלקטרוניקה ותוכנה שאינן מושקעות ע "י *VC 3.5 5.9 4.5 0.4 תוצר חברות אלקטרוניקה ותוכנה מוש קעות ע"י *VC *חברות מושקעות ע"י VC בעשור הראשון לפעילות החברות מקור: למ"ס, מודלים כלכליים 14 טיוטא
מודל הצמיחה בענפי האל ק טרוניק ה והתוכנה בישראל, 1995 2004 1995 15 טיוטא
לצמי חת ע נ פי VC תר ו מת האלקטרוניק ה והתוכנה ב ישראל שי ע ו ר צמ יחה ש נ תי מ מ ו צ ע, 1995 2004 7.2% שיעור צמיחת ענפי אלקטרוניקה ותוכנה, ללא השקעות *VC תרומת השקעות VC לצמיחה 4.2% 11.4% סה""ה כ שיעור צמיחה שנתי של ענפי אלקטרוניקה ותוכנה מקור: למ"ס, מודלים כלכליים * הונח כי 20% מ השקעו ת שבוצעו ע"י VC היו מת קי י מ ות גם ללא.VC 16 טיוטא
סיכום התרומ ה הכוללת במערכת הכלכלית הקיימת כיום בישראל, המשך גיוס השקעות זרות למימון חברות הזנק,,Start Up בהיקף שנתי מינימאלי של 1.5 מיליארד דולר הינו הכרחי להשגת קצב צמיחה מתמשך ביצוא של כ 11% לשנה בענפי האלקטרוניקה והתוכנה (כ 8% לשנה בתוצר כולל לשוק המקומי). קצב צמיחה שאפתני זה נדרש כדי לאפשר מעבר המשק לתוואי צמיחה מואץ של כ 6% שיאפשר לישראל בתוך 20 שנה להגיע למיקום ה 15 בעולם (כיום אנו מיקום 22). במבנה הקיים קשה לראות אלטרנטיבה לתרומה הייחודית של השקעות ה VC לתמיכה בחברות.Start Up זהו מקרה נדיר שמעטים מצליחים לשכנע משקיעים זרים להשקיע בפיתוח טכנולוגי במדינת ישראל עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. 17 טיוטא
ניצול היתר ו ן הי חסי של י שראל ישראל הינה כלכלה קטנה מאוד וחסרת מסה קריטית לייצור "מוצרים סחירים" לשוק המקומי. לחברות י שר אליות קש ה להגיע למעמד בינלאומי ב כיר ש י אפ שר ה שא ר ות לאו רך זמן י צו ר מוצרי ם סטנדרטיי ם לשו ו קים ה בינלאומיים. לכן אנ ו ר וא י ם ש ה י תרו ן ה יחסי של י ש ראל ה ינו ייצ ו ר מוצ רים יי חודי ים ומכירת ידע וטכנולוגיות. במצב בו יש מגוון רחב של טכנולוגיות וידע, ישנו כמובן פוטנציאל שחלק מהמיזמים יהפכו לחברות יצור גדולות ומצליחות בישראל (ישקר, טבע, אמדוקס, צק פוינט ודומיהן). בנוסף, תעשייה של מוצרים מתקדמים אינה חייבת להיות מבוססת על חברות ישראליות. אינטל, מוטרולה, ווישי לדוגמא הינן ההוכחה לכך. 18 טיוטא
מכירת ידע וטכנולוגי ות ה יתרו ן הי חסי של י ש ראל ה ינו כאמור בפיתו ח רעי ו נות וטכנולוגיות ובי יצ ו ר מוצ רים יי חודים. לאור זאת אנו בדעה שענף יצוא מרכזי של ישראל לטווח ארוך, יהיה מכירת פיתוח רעיונות וטכנולוגיות (פוטנציאל הייצור שלו יהיה גדול משמעותית מכושר הייצור המקומי). אנו מקווים שתחום זה יתרחב ויהפוך למרכז עולמי של רעיונות וטכנולוגיות שישראל תייצא לחו"ל ("עמק הסיליקון" אינו מרכז ייצור עולמי אלא מרכז פיתוח). 19 טיוטא
אין בר י חה מסיב י ת של יד ע ו טכנולו גיו ת ברוב ה מכריע של ה מקרים בהם מעורבים כספי ה VC נ שא רת (ב שלב זה לפחות) פעילות ה פי תוח ב י ש ראל. להערכתנו, הר וב המכריע של המפתחים נ שא רי ם בי ש ראל א ם כי חלק מראש י המפ תחים מפסיק להתעסק בתהליך פ יתו ח טכנולוגי לאחר מכירת המי זם. ככל ש חברות ה Up Start בי ש ראל מתפתחות ומצליחות, מהוו ה הדבר דו וקא תמריץ לי ש ראלים לחזור ליש ר אל ולהקים בה א ת המיזמים. הר וב המכריע של ה י שר אלים העוס קים ב תהליכי ה פי תוח נ שא רי ם בי שרא ל גם כאש ר הפעילות מו עברת לחו"ל. 20 טיוטא
של מ שקיע י ם EXIT ה מטרת המשקיעים הזרים הינה מכירת חלקם במיזם ברווח.(Exit) זהו הבסיס לכניסתם לקרנות ה VC ולהשקעתם בישראל. ה Exit במקרה של הצלחה מתבצע באחת מ 4 האפשרויות: הנפקה בבורסה לציבור (בעיקר בארה"ב). מכירה לחברה ישראלית שמרכזה בישראל. מכירה לחברה זרה שממשיכה את הפעילות בישראל. מכירה לחברה זרה והוצאת הפעילות מישראל..1.2.3.4 כל אחת מהאפשרויות הינה לגיטימית והבחירה נעשית לפי מיצוי היתרון היחסי והמחיר המוצע. בפועל כ 75% מערך החברות שבהם בוצע Exit הוא נעשה באמצעות אפשרויות 1 ו 2. 21 טיוטא
חשש שווא מב ריח ת פעי לו ת ייצורי ת מניתוח שביצענו עולה, כי כ 10% בלבד מהחברות שהושקעו ע"י ה VC והגיעו לשלב ה Exit, העבירו את כל פעילותן לחו"ל. ברוב המכריע של המקרים נשארה הפעילות המרכזית בישראל ובוודאי פעילות הפיתוח. תהליך קביעת מיקום פעילות הייצור הינה בהתאם ליתרון היחסי במשק ואנו רואים בהעברת חלק שולי של מפעלי הייצור לחו"ל חלק מהתהליך הטבעי. סביר להניח שחברה אשר קונה פעילות ומעוניינת להעבירה לחו"ל משלמת מחירים הגבוהים משמ ע ותית ממחיר השוק בבורסה ולכן לעתים יש הגיון כלכלי למכור ידע וטכנולוגיה ולפתח חדשים תחתיהם. אנו, בדעה שפעילות בישראל יכולה להיעשות ואכן נעשית גם על ידי חברות זרות (ראה אינטל, מוטרולה וכו') והיכולת להגדיל את הייצור במשק מותנה בתנאים כלכליים אטרקטיביים לייצור בישראל (מדיניות ממשלתית). 22 טיוטא
מחיר המכירה של הטכנולוגי ה נתונים מארה"ב מראים כי שיעור התשואה הממוצע לתקופה ארוכה של השקעות ה VC הינו כ 13% לשנה במונחים ריאליים, אולם עם תנודתיות חזקה מאוד (משנת 2000 שיעור התשואה עדיין שלילי). זהו לה ערכתנו שיעור ת ש וא ה ס ביר לה שקעו ת בסי כון ולכן הו א מייצג במקביל מחיר סב י ר בגי ן המיזם. רוב השקעות ה VC בישראל נעשו משנת 2000 ובינתיים הם לא מגלמים שיעורי תשואה חריגים ולכן לטענה שהמשקיעים הזרים רוכשים בישראל, (ברמת המאקרו ולא ברמת מקרה בודד) רעיונות וטכנולוגיות במחירים זולים אינה מתיישבת עם המציאות. 23 טיוטא
מע נקי "המדען" והשקעו ת הה VC השקעות ה VC מנותבות ברובן המכריע למיזמי ם חדשים החל משלב ה Seed ו הילך. ככל שההיצע יהיה גדול יותר ישראל תהייה אטרקטיבית יותר, השקעות VC יזרמו לישראל. ויותר ואולם, בשלב הראשון במיזם שהוא שלב החממות,(Incubator) גופי ה VC לא נוטים להשקיע כיוון שקיים קושי אובייקטיבי בהערכת הסיכויים. בשלב הקריטי להתחלת התהליך של המיזם, המקורות הכספיים העיקריים הם של היזמים (ושותפיהם הקרובים ה ( Angels ומענקי "המדען". ככל שיהיו יותר מיזמים ברמת החממות כך יהיו יותר Start Ups שגופי ה VC יוכלו להשקיע בהם. לכן אנו רואים בהגדלת מענקי המדען למיזמים חדשים תנאי הכרחי להגדלת המקורות הכספיים של גופי ה VC 24 טיוטא
Start Ups מי זמי אומדן מי מון 2004, מי לי ו ני דו לרי ם שיעור מימון המדען הראשי שלב המימון Incubators 20 100% Seed 160 13 7% R&D 600 45 7% Revenue growth 705 0% הון סיכון $ 1,465 M מ דען ראשי $ 78 M מקור:, IVC Research Center מדען ראשי, מודלים כלכליים 25 טיוטא
הכפלת מספר המיזמ ים החדשים בשנת 2004 היו מענקי המדען לשלב החממות רק 20 מיליון $ המיזמים של גופים קטנים כ 80 מיליון $. ולכל להערכתנו, ניתן להכפיל את מספר המיזמים בישראל על ידי הכפלת הסיוע לגופים קטנים. כיוון שהקריטריונים להצלחה בשלב הראשוני אינם כה ברורים לא בהכרח קבוצת המיזמים השנייה (במידה של הכפלה) תהיה בעלת סיכויים נמוכים יותר להצלחה עסקית. אנו בדעה שבשלב הראשוני עדיף שלא יעשה ע"י קרנות ה VC בשל קיומו של יתרון לשימוש בכספי "המדען" עקב כשל שוק בהערכת הסיכויים. אנו מעריכים שהגדלת תקציב המדען בעוד 80 מיליון דולר להכפלת ההשתתפות במיזמי Start Up יכול להביא בתוך מספר שנים להכפלת השקעות של VC בישראל והכפלת מספר הקרנות בארץ. 26 טיוטא
פוטנציאל הצמיחה 2. של המשק
הפוטנציאל ו המימו ש לישראל פוטנציאל צמיחה גדול מאוד הגלום בענפי הטכנולוגיה המתקדמת, שהוא "מנוע הצמיחה" העיקרי של המשק. ישראל נמצאת כיום בקבוצה מצומצמת של מדינות המובילות בתחום. השילוב הנדיר, שהתרכז בישראל, בין יכולת טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר, רמה מחקרית גבוהה (אקדמיה), קשרי יצוא חובקי עולם, ויכולת גיוס הון נדירה, הוא זה המספק את "הדלק למנועי הצמיחה". הסיכון בפיתוחים טכנולוגיים גבוה מאוד, הסיכוי, בהתאם. בעבר, בעיקר גופים מוסדיים, עסקו בפיתוח הטכנולוגי. בשנים האחרונות, יזמים פרטיים ומשקעים פרטיים נכנסו לתחום. י שראל ה שכילה ו ה צליחה לגייס ה ו ן זר למטרה זו ב ש יעורי ם ש אי ן להם אח ורע ב עולם. התוצ אה ה י א קצב הצמיחה ה מדהים של ענפי ה טכנולוגיה בי שרא ל. 28 טיוטא
מי קומה היחסי של כלכלת י שראל כלכלת ישראל נמצאת במקום ה 22 בעולם במדד "התוצר הלאומי לנפש. אולם משנת 1980 ועד היום לא חל כל שיפור במיקום היחסי (בשליש התחתון של מדינות המפותחות). בחינת הדי ר ו ג של י ש ראל מראה שבתח ומים טכנולוגיים מסוימים י ש ר אל הינ ה בי ן המקו מות ה רא ש ונ ים בעולם. מבחינת הפוטנציאל, ישראל יכולה להיות בין 15 הכלכלות המובילות בעולם, אולם הפוטנציאל לא נוצל. במהלך תקו פה זו הצליח ו מדינו ת כגון, אי רלנד, ספ רד ודר ום קור יא ה לש פר א ת מיקומם הי חסי ב אופ ן משמעותי ביותר. 29 טיוטא
22 25 תוצר מקומי לנפש שיע ור אבטלה די ר וג י שר א ל ביחס ל 30 המדינות המפותחות (ה (OECD 26.6 16.9 (אלפי $ (2004 (2004) ישראל 10.4% ממוצע OECD מקום יחסי 7.5% 25 (מתוך (28 35.8 38.0 מדד ג יני לפערי ה ה כנס ה (2002) 27 (מתוך (28 500 440 ה יש גי ם במדעי ם לכית ות ח (2000) 1 2.0% 4.5% ה וצאה למחקר ו פית ו ח (% מהתוצר ( 2 15% 26% ה ש כלה אוני ב ר סיטאית (% מגילא י 25 64 שנת 2002) 7 77.5 79.3 תוחלת חיים (שנים 2002) 30 טיוטא
תנ אי המאקרו של ישראלי מנקוד ת מבט מא קרו כ לכ ל י ת, המשק הי שרא ל י נמצ א ע ת ה במצב הטוב בי ו ת ר מאז הקמת המדי נ ה. א ול ם, הו א ע ד י י ן א י נו מנצל את ה הזדמנ ות לש יפו ר מ יקו מו ה י חסי. לישראל אין חוב חיצוני, אין גירעון במאזן התשלומים, ע ודף עצ ום של רזרבות במט"ח, האינפלציה מהנמוכות ביותר בעולם המפותח, הגירעון בתקציב המדינה נמוך מאשר בהרבה מדינות מפותחות. נטל הביטחון של ישראל ירד דרסטית לכ 5.5% מהתוצר (לעומת כ 13% באמצע שנות השמונים) והוא צפוי להמשיך ולרדת לכ 4% בתוך 10 שנים (ארה"ב מעל 3%). פוטנציאל היצור של ישראל גבוה מאוד עקב האבטלה הגבוהה כיום והתפוקה הנמוכה לעובד (פריון נמוך). לישראל נגישות עצומה לשוקי ההון בעולם אולם עדיין רמת ההשקעות במשק נמוכה מאוד. 31 טיוטא
תו ו אי צמיחה מו אץ לי שראל מוד ל י ם כלכ ל י ים לכנס הרצלייה בדצמבר 2004, הראנו בעבודה שהכינה שלישראל פוטנציאל להגיע למקום ה 15 בעולם מבחינת התוצר לנפש, בתוך 20 שנה (2025). ש ר ה אוצ ר מר בנימין נתניה ו ורב ים מראש י המשק קי בלו א ת הגי ש ה שלנו ש ה וצגה בכנס הרצ לייה ו ה יא כיום מש משת בסיס לתוכניות האסטרטגיות לטוו ח א רו ך ברמה הלאומית. תווא י זה מש מעותו קצב צמיחה ממוצע ש ל כ 6% לשנה במשך 20 ש נה ו ה וא י ביא לי די מימו ש את מרבי ת עוצמתה הכלכלית של י ש רא ל, בתו ך 20 שנ ה. מנוע הצמי חה ה מרכזי להשגת יעד זה הו א הי יצ ו א של ענפי הטכנולוגיה המתקדמת ש המרכזיים שב הם הם ענפי ה אלקטרונ יק ה ו התוכנה. 32 טיוטא
פוטנציאל התפתח ות המשק הישראלי 196 17 % 30 % 21 % 2025 שנת 124 14 % 34 % 48 % מצב נוכחי 2004 תו ו אי ש מירת הפער 3.8 % תו ו אי צ מי חה מו אץ מקום 15 383 42.4 5.9 % מקום 22 250 27.7 מקום 22 מיקום יחסי 115 תוצר, במיליארדי $ 16.9 תוצר לנפש, אלפי $ 2005 קצב הצמיחה משנת 50 ייצוא, במיליארדי $ 12 % השקעות ללא דיור ב % תוצר 43 % הוצאות הממשלה מהתוצר 103 % החוב הלאומי יחסית לתוצר מתוך עבודה שהוכנה לכנס הרצליה דצמבר 2004 33 טיוטא
תו ו אי צמיחה מו אץ לי שראל על פי תווא י צמיחה, מעל ל 70% מהייצ וא י ה י ה ש ל ענפי הטכנולוגיה המתקדמת, אולם רק 11% מהמועסקים יעבדו בענפים אלו. רובם של ה מועסקים ב משק י עבדו בתחומי המסחר, ה ש יר ו תים ו התעש יי ה לש וק ה מקומי. ה יצ וא של ענפי הטכנולוגיה המתקדמת יאפ ש ר יב ו א של מוצרי ם שא י ן לנו יתר ו ן יחס י ביצו ר ם. הפ רי ו ן הגבו ה של ענפי ה טכנולוגיה ה מתקדמת יא פש ר עליה ברמת הח יים שתתבטא בכך שר וב העובדים במשק יעבדו בתחומי המסחר ו ה ש י רותים. 34 טיוטא
אלקט רוניקה שירותי תוכנה 12.7% 9.7 3.6 0.0 חברות הזנק* Up) (Start סה"כ אלקט ר וניקה ותוכנה כימיה ותרופות מתכת, מכונות, כלי תעופה באחוזים מתוך סה"כ הייצוא סה"כ ייצוא 11.2% 9.8% 10.9% 8.0% 6.2% 9.6% 3.4% 6.8% 69.0 24.5 103.2 29.5 31% 208.3 2015 29.1 11.2 44.0 15.2 7.8 67.1 59% 47.1 42% 113.4 7.4 4.3 11.7 5.8 3.7 תח זית יצוא ע נפי טכנולו גיה מ תק דמת ב ת וואי צמי חה מו אץ ענפי טכנולוגיה מתקדמת באחוזים מתוך סה"כ הייצוא ענפים אח רים מי ליארדי דו לרי ם ש ל 2004 2025 13.3 146.9 70% 63.7 2004 21.3 40% 31.4 60% 52.6 קצב גי דול מ מוצע 35 טיוטא * בשנת 2004 לא נרשם ייצוא של חברות הזנק.
ענפים א חר ים תח זית מו עסקים ב ענ פי הטכנולוגי ה המתק דמת ב תו ו אי צמיחה מו אץ אלקט רוניקה שירותי תוכנה 5.8% 2.5% 53.4 3,576 36.8 2,904 16.4 2,136 חברות הזנק* Up) (Start סה"כ א לקטרונ יקה ות ו כנה כימ יה ו תרופ ות מתכת, מ כ ונ ו ת, כ ל י תעופה ענפי טכנולוגיה מתקדמת באחוזים מתוך סה"כ מועסקים סה"כ מועסק ים במשק באל פים 3.2% 2.6% 3.3% 2.6% 1.3% 2.6% 2.5% 2025 122.5 109.4 285.3 50.3 121.1 457 11% 4,033 2015 102.7 88.4 227.9 41.4 107.1 376 11% 3,280 2004 63.5 64.0 143.9 29.5 91.5 265 11% 2,401 קצב גי דול מ מוצע 36 טיוטא