טקסט וקונטקסט

שיח הפנטסיה של העיתונות הישראלית: בין "התרחיש הגרוע מכל" ל"מה היה קורה אילו?" ד"ר מוטי נייגר בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה דוא"ל: mottin@netanya.ac.il

אתגור מושגים: News ו - Journalism רבות מן הידיעות לקרות?' או 'מה 'מה קרה?'. עוסקות בשאלה יכול לקרות?' ולא 'מה עומד רק בשאלה

כמה נפוץ שיח העתיד? בחינת המקרה של העמודים הראשונים בעתונות היומית בישראל בעשרים השנים האחרונות מצביעה כי רוב )60%-75%( מהכותרות הראשיות עוסקות גם בעתיד ולא רק בארועים שהתרחשו בעבר. מעיון בשאר הכותרות בעמוד הראשון עולה כי כחמישית מהן מתייחסות לארועים שעתידים להתרחש או שיש חשש שיתרחשו. בניגוד לתפיסה המקובלת של העתונות, זו אינה מדווחת רק על מה שקרה, אלא עוסקת בספקולציות.

מהם תתי-הז'אנר? שיח העתיד מגוון מאוד: מתחזית מזג האוויר ועד חזיונות אפוקליפטיים שמימושם יוביל לפורענות קשה ובתווך מופעים שונים, ברמות ספקולציה משתנות )"היום יפגש שר החוץ עם הנשיא האמריקאי", "לאחר הבחירות יבוטלו חמישה משרדי ממשלה"(.

מהי המשמעות? לשימוש בעתיד משמעות פוליטית ותרבותית עצומה במשולש הדמוקרטי: תקשורת, ציבור ופוליטיקאים. שימוש שכזה, בעיקר ברמות ספקולציה גבוהות, מהווה קרקע פוריה ל"ספינים" תקשורתיים, מאבקים על תקציב, "בלוני ניסוי" פוליטיים, הפחדת הציבור, יצירת סולידאריות והטעייה. מן הבחינה התרבותית, מעיד השימוש על המצב הפוסט- מודרני בו ניתק הקשר בין סימנים לרפרנטים.

ממצאים במספרים כותרות ראשיות מבין הכותרות הראשיות וכותרות המשנה שנבחנו לאורך 20 שנה )240=N( נמצא כי בין 63% ל- 75% הכילו התייחסות לעתיד. כלומר, רוב מוחלט של הכותרות. מעניין כי אין שינוי לאורך השנים ולאורך כל 20 השנים אנו רואים סדר גודל דומה. ממצא זה מעניין מאוד וכאמור, הוא מאתגר את מושג העתונות כפי שאנו מתייחסים אליו.

ממצאים במספרים כלל הכותרות ניתוח כלל הכותרות וכותרות המשנה במדגם )1745=N( מצביע כי לאורך השנים אין שינוי במספר הכותרות המתייחסות לעתיד והוא נע בצורה עקבית בין 17 ל- 19 אחוזים. שני הנתונים - לגבי הכותרות הראשיות ולגבי כלל הכותרות - יכולים להתפס כהפתעה, מכיוון שאפשר היה לצפות שלאורך השנים בשל סיבות של דרמטיזציה ורייטינג נמצא יותר כותרות המתייחסות לעתיד. הממצאים, כאמור, סותרים זאת..

אין כתיבה על עתיד בלי ספקולציה הממצא לפיו אין שינוי בכמות מופע שיח העתיד בעתונות לאורך עשרים שנה, דחף לבחינה איכותית של שיח זה. מתוך כך, מתברר כי הרכיב המבחין בין המופעים השונים של העתיד הוא מידת הספקולציה שננקטת בהם.

רמות שונות של ספקולציה רמת הספקולציה נגזרת מטווח-הזמן עליו דנים בידיעה )קצר, בינוני, ארוך או בעתיד הלא-ידוע( ומן המקורות עליהם נסמכים העתונאים )הודעות רשמיות על לוחות זמנים של פוליטיקאים, הערכות ופרשנות של העתונאי בהסתמך על מקרים דומים בעבר או על מקורותיו, יועצי תקשורת, פוליטיקאים ואנשי צבא בעלי אינטרס(. מתוך כך, נראה כי אפשר למיין לארבעה ז'אנרים את שיח העתיד לפי רמות ספקולציה: 1.עתיד צפוי )בטווח הקצר(; 2. הערכה מבוססת )בטווח הקצר-בינוני(; 3. הערכה לא-מבוססת )בטווח הבינוני- ארוך(; 4. עתיד עלום )בטווח זמן לא ידוע(.

רמה ראשונה: עתיד צפוי רמת ספקולציה נמוכה ברמה זו אפשר למצוא את התחזיות הטריוויאליות ביותר נוסח "גשם צפוי בהרים" )מבוסס על מדידות( או "בעקבות התחזקות היורו צפויה עליה במחירי המכוניות האירופיות" )מבוסס על נסיון העבר ועל היסק הגיוני(. אך גם ידיעות המבוססות על הודעות רשמיות או לוחות זמנים ידועים כמו: "שולץ יבקר מחר בישראל", ו"ועדת הכנסת תדון היום בהשעיית אריה דרעי". )"צפוי", "צפויה"(

רמה שניה: הערכה מבוססת - רמת ספקולציה בינונית: רמה זו מתייחסת לעתיד קרוב. "הערכה מבוססת" אינה נסמכת על מדידות או הודעות רשמיות על לוחות זמנים, אלא על הצהרות גורמים בתוך המערכת הפוליטית שהכתב סומך על דבריהם, ונסיון העבר מלמד אותו שכך יתנהלו הדברים. לכאן שייכות כותרות נוסח "לקראת השלמת הנסיגה מלבנון: הממשלה תאשר היום תקציב להערכות קו העימות", "מחר תושבת לשעתיים מערכת החינוך", "כל סיעות הקואליציה ידחו היום את הצעת האי-אמון".

רמה שלישית: הערכה בלתי- מבוססת - רמת ספקולציה גבוהה: רמה זו עוסקת, בדרך כלל, בעתיד בטווח הבינוני והארוך, והיא מתפרסמת בתקשורת למרות שלכתב או לקורא ברור יש הרבה גורמים שיכולים למנוע את מימוש התרחיש. לעיתים, הכותרת מנוסחת בלשון מסייגת, המעידה כי למדיה ברור כי זו רק אופציה של מציאות אפשרית.

ומה מראה המציאות? ומה מראה המציאות? מתוך החמישה בוטל רק אחד )המשרד לשיתוף פעולה שנתפר למידתו של פרס בממשלת ברק גם כדי להוציאו מן המשחק הפוליטי אבל לא בבעיטה( ובמקביל נוסף "שר לעניני ירושלים" כדי למצוא משרה לנתן שרנסקי, כך שלמעשה לא חל שום צמצום במספר משרדי הממשלה ואף נוספו שרים ללא תיק. גם בבחירות הקודמות עלה שמו של שרנסקי בהקשר העתיד כשהעתונות פרסמה כי "מחריף הקרב על הקול הרוסי; נתניהו שוקל להציע לשרנסקי את האוצר" )6/5/99, "מעריב"(. נוצר מצב המעורר בקרב אוכלוסיית בוחרים פוטנציאלית את התקווה כאילו בעתיד יציע נתניהו לנתן שרנסקי את תיק האוצר, למרות שברור שתיק מרכזי שכזה, בוודאי בעידן נתניהו, לא ימסר לשרנסקי.

"ניפגש בבגדד בעוד שבועיים" תת-סוגה נוספת כאן היא הציטוט של אישים שאינם בכירים בנוגע לעתיד. אב הטיפוס בעיני היא הכותרת "ניפגש בבגדד בעוד שבועיים" שהייתה הכותרת הראשית בעמודו הראשון של "מעריב" בימים טרום תחילת המערכה בעירק )2003(. מי שיעמיק חקר בידיעה בעמודים הפנימיים יגלה שהציטוט שייך לחייל אמריקאי בשם ניק, הנושא על גבו תיק. זהו. ללא תואר. ללא שם משפחה. הציטוט הזה מגיע לאחר חודשים של המתנה. אולם, מה שנראה כציטוט חסר שחר. מתברר כדי קרוב לאמת כשבועיים לאחר מכן.

חקירת מחדלים ושיח העתיד סוג אחר של שיח עתיד ברמה הזו עוסק בחקירה עתידית של מחדלים )לכאורה( ועבירות )לכאורה( שנחשפו. במקרה כזה, לאחר שנחשף ארוע המציג את הקהילה, שליחיה או מוסדותיה באור שלילי מודיעה התקשורת כי "הארוע ייחקר". בניסוח המטיב עם המערכת נשמע כי "צה"ל פתח בחקירה" או ש"המפקח על הבנקים החל לחקור". סוג כזה של שיח, בדרך כלל מתייחס לעתיד רחוק בו יתפרסמו מסקנות, ולעיתים קרובות, אנו שומעים כי נפתחה חקירה, מוטל אשם ראשוני על אדם או מערכת, אך איננו שומעים כיצד היא נסתיימה החקירה. לסוג כזה של שיח יש יתרון חשוב מבחינת הסדר החברתי order(,)social כך ברור כי מוקעים פשעים ומתחזקת האמונה במערכת אכיפת הנורמות, והחברה ממרקת את עצמה. מנגד, לעיתים קרובות מדי, הציבור אינו שומע מה עלה בגורל החקירה, עובדה היוצרת בעיה חברתית ומוסרית.

רמה רביעית - העתיד העלום - רמת ספקולציה גבוהה מאוד כאמור, לעיתים התקשורת מסיבות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות בוחרת להשתמש בספקולציות דרמטיות ביחס לעתיד בטווח הבינוני והארוך אך יש שהיא מרחיקה אל עתיד לא-ידוע, בו יכולים להתרחש או היו יכולים להקרות התרחישים הגרועים מכל

שני מופעים שונים של עתיד ברמה הזו: א. התרחיש הגרוע מכל scenarios( :)worst case אלו הן ידיעות העוסקות בארוע דרמטי שעלול להתרחש בעתיד לא ידוע ומכילות איום שאינו קונקרטי )"טילי השיאב האיראנים יכולים להגיע עד לב ישראל"(. ב. מה היה קורה אילו? if?( :)what would have happened ישנם דיווחים המתייחסים לארועים שקרו בעבר, אך לשונם מתבוננת, למעשה, ב"עתיד שנמנע" כדי לשאול שאלות על סכנות ואיומים. מה היה קורה אילו לא חיסלנו/סיכלנו את "הפצצה המתקתקת", מה היה קורה אילו לא עצרנו את ספינת הנשק )"הקטיושות יכלו לאיים מעזה על אשקלון, מקלקיליה על תל-אביב ומרמאללה על ירושלים"(.

דיונים בעיתונות הקשורים בשיח זה: איומים בטחוניים: אירן, עירק )ושיח טרום תקציב(. איומים טכנולוגיים: באג 2000 איומים בתחומי הבריאות: איידס, סארס, שפעת העופות איומי איכות סביבה: התחממות )החור באוזון( איומים דמוגרפיים

דיונים הקשורים בשיח זה: בעיקר שיח בטחוני: "סיכולים ממוקדים" אסונות שנמנעו הצלחות צה"ל )"הטיל כמעט פגע בגן ילדים"(

רמה מאיימת ז'אנר זה הוא המאיים מבין הז'אנרים. כאן אפשר למצוא כותרות העוסקות בעתיד נוסח "הסארס יותר מסוכן מאיידס" וידיעות המפרטות כיצד העולם ידבק במהירות. כאן אפשר למצוא דיון בטווחי הטילים של האויב יחד עם מפות המציירות את הטווח המאיים. כאן אפשר למצוא גם כותרות כמו "הקסאם כמעט הרג את המשפחה" כשהכוונה היא שהטיל הזה היה יכול, והטיל הבא אולי )כך הפכו רקטות הקסאם לאיום קיומי על ישראל(, וטווח הטילים האירני מטיל מורא על האזרח.

אחוזים worst case scenarios לסיכום מדע בדיוני? שיח הפנטזיה! רמות ספקולציה בכותרות 2003 2001 1999 1997 1995 1993 שנים 1991 רמת ספק ולצ יה 1+2 רמת ספק ולצ יה 3+4 1989 1987 1985 100.0 90.0 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0

סיכום בייניים קיימים ארבעה ז'אנרים בכתיבה ) 1.עתיד צפוי; 2. הערכה מבוססת; 3. מבוססת; 4. עתיד עלום(. על העתיד הערכה לא-

אחוזים ניתוח כמותי של הז'אנרים בשיח העתיד רמות ספקולציה בכותרות 2003 2001 1999 1997 1995 1993 שנים 1991 רמת ספק ולצ יה 1+2 רמת ספק ולצ יה 3+4 1989 1987 1985 100.0 90.0 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0

המשמעות הפוליטית של שיח העתיד מן הבחינה הפוליטית, ברור כי שיח העתיד בעיקר ברמות הספקולציה הגבוהות - הוא שיח שיוצר ארועים במקום לדווח עליהם. יצירת ארועים היא קרקע פוריה לספינים תקשורתיים, להפרחת בלוני ניסוי, ליצירת רושם של עשייה, לטיוח עובדות קשות )"הארוע יחקר"(, להעצמת איומים, ליצירת סולידאריות ולהצדקת פעילות ממשל. ברמות מסוימות יש לשיח העתיד פונקציונאליות עבור הפרט, אך זו מתעמעמת, גם אם לא נעלמת, ככל שרמת הספקולציה עולה וככל שהעתונאים, כתבים כעורכים, הופכים לכלי שרת במשחק כלכלי-פוליטי.

המשמעות התרבותית של שיח העתיד את המעבר לרמות הספקולציה הגבוהות אפשר לראות כתהליך המעבר למצב פוסטמודרני בו: א. ישנה התנתקות משיח רציונלי ומקונטקסט, ובמקומם הפלגה למחוזות הפנטזיה ולארצות המשחק. ב. מתרחש ניתוק בין גורמים ותוצאות, כשתרחישים המופרחים בהווה לא נבחנים במבחן המימוש בעתיד. ג. מבכרים התבוננות בארועים דרמטיים יחידים והבלטתם על חשבון תהליכים. ד. בולט שיבוש ערכים מוסרי הארוע ייחקר אך אנו לא יודעים את התוצאות. ה. אובד הקשר בין הסימנים ובין הרפרנטים שלהם במציאות. אובדן המנתק את הקורא מן הממשי.

דמוקרטיה ללא אזרחים במצב פוסטמודרני זה בו משתמשים הפוליטיקאים ואנשי הצבא בשיח העתיד לצרכיהם, ברור כיצד צומחת הדמוקרטיה ללא אזרחים )" Without Democracy Entman, 1989.)Citizens", אנו חוזים בחברה בה נעלמים האזרחים הרציונאליים והמיודעים well-( )informed מן המרחב הציבורי ובמקומם עולים צרכני תקשורת אמוציונאליים. אלו מביטים בבעתה בחזיונות העתיד של האורקל ממדיה, בתקשורת, שעיניה מכוסות בצעיף הפוליטיקאים ואנשי הצבא.

ניתוח לעומק של ההסברים לשיח העתיד )עשרה הסברים והסבר - טיול בין תיאוריות של תקשורת(.1 טכנולוגי,.2 תרבותי,.3 פונק'-מוסדי,.4 פונק'-פרט, 5. שגרת המדיה, 6. פוליטי, 7. כלכלי, 8. סוציולינגוויסטי, 9. ניאו-מרקסיסטי, 10. פסיכולוגי, 11. סוצ'-מדה"מ

ניתוח לעומק של ההסברים לשיח העתיד מה יכולה להיות הסיבה למופע דומיננטי כל כך של "שיח העתיד" בעיתון, שאמור, לפחות, כך הוא נתפס, לעסוק באירועים שהיו?

הסבר טכנולוגי: המושג "news" מקבל משמעות חדשה. אם עד המצאת הטלגרף "חדשות" יכלו להיות גם ידיעות בן כמה חודשים, הרי בעידן האינטרנט - המשלב את יתרונות החזותיים של העתון והטלוויזיה עם מהירות התגובה של הרדיו )ולמעלה ממנה( - ארוע הוא "חדש" למשך זמן קצר מאוד. למעשה, כשמתרחש ארוע לא-צפוי, תוך דקות הוא יופיע באינטרנט, דיווח ראשוני יופיע ברדיו, ואח"כ בטלוויזיה. כל כלי תקשורת "מפסיד" במהירות התגובה לכלי תקשורת מתקדם ממנו. עד שהידיעה תגיע לעיתון הבוקר הקורא כבר פגש אותה בכמה מקומות. כאמור, גם הטלוויזיה מפסידה בתורה לרדיו ולאינטרנט. כדי להיות רלוונטי כלי התקשורת צריכים להציג מידע חדש על הארוע. וכשהארוע נגמר מה שחדש הוא השלכותיו על העתיד.

הסבר תרבותי: תפקיד העתונות אינו רק להעביר מידע )כמו שמציע קארי( אלא העתונות מציעה לנו לשאול שאלות על עצמנו, מי אנחנו כקהילה, היא מציעה לנו עוגנים בעולם חסר פנים )בניגוד לעולם הקדם מודרני בו חיה הקהילה כמשפחה מורחבת(. כלומר, בקונטקסט כזה העתונות מציעה לא רק מבט חוקר אל העבר )כדי להגדיר את ההווה(, אלא, אולי בעיקר, נסיון לשאול מה קורה הלאה? לאן הולכים מכאן )בטווח הקצר, הבינוני והארוך(?

ההסבר המוסדי: התקשורת מוסד מתווך, שבלעדיו לא יכולות שלוש הרשויות השלטוניות לפעול ולתפקד. מייחס לתקשורת תפקיד שלטוני, ויש המגדירים אותה כמעין "רשות רביעית" של הממשל. ההסבר המוסדי לשימוש בשיח העתיד יטען כי מוסד התקשורת הנאבק על מקומו בין מוסדות האחרים בחברה, נדרש לשם כך להדגמת מומחיות expertise(.)demonstration of העיסוק בעתיד מאפשר להדגים מומחיות מכיוון שהתקשורת ממצבת את עצמה כמי שמסוגלת לחזות דברים שאחרים לא יודעים שעומדים לקרות.

4. הסבר פונקציונליסטי ברמת הפרט אחד התפקידים של התקשורת הוא לסייע לאדם לשלוט בסביבה או, אם להשתמש בטרמינולוגיה הפונקציונליסטית correlation surveillance and,)wright), 1960 אנשים פועלים מתוך ציפיותיהם ומאוויהם כפי שמציע לאסוול בציטוט שבראשית המאמר. מתוך התפקיד הזה, התקשורת אינה רק מדווחת על מה שקרה, אלא צריכה להכין את האדם לשינויים בעולם סביבו )במזג האוויר, בסביבה הצרכנית, בסביבה הפוליטית(. הסבר מיקרו זה, כמו הסברי המיקרו שיבואו להלן, נכון לרמה ספקולציה זו אך גם לרמות ספקולציה גבוהות יותר. :

5. הסבר "שגרת המדיה": הסבר זה נובע מכיוון חקר חדר החדשות )newsroom( והאופן שבו פועלת תעשיית החדשות ( Ruge, Galtung & Tuchman, 1973 ;1970; רייך,.)2003 העתונאים כקהילה פרשנית )2003 Meyers, )Zelizer, ;1992 בוחנים האחד את השגי השני, ומנסים להכות בעמיתיהם ולרצות את מנהליהם יותר משהם מבקשים לספק את הקהל. בתעשייה שכזו התחרות על "סקופים" ו"בלעדיות" גדולה וקשה. כדי להתמודד עם תחרות זו מגייסים העתונאים את העתיד. יש שיכנו זאת "סתם עצלות": הכתיבה על העתיד בלי לזוז מהבית במקום לעבוד קשה בשטח. בכל מקרה, דיווח ופרשנות על ארועים העומדים לקרות מאפשרים לעתונאים להיות רעננים ומקוריים. כשהעתונאים כותבים ברמת ספקולציה גבוהה ופרשנותם מתממשת בסופו של דבר, יש לשימוש בעתיד גם יתרון שיווקי. אז נמצא כותרת גג נוסח: "כפי שפורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות".

6. ההסבר הפוליטי כניסה אינטנסיבית של יועצים פוליטיים ומומחי תקשורת )spin-doctors( לתוך הפוליטיקה, מאפשר לפוליטיקאים להשתמש בתקשורת ככלי במשחק הפוליטי. ככלי כזה אפשר להודיע על משא ומתן גם כשהוא לא מתקיים בפועל, להכריז על מינויים בעתיד שאיש לא חושב להכתירם למעשה, לאיים בשביתה או בכל סנקציה אחרת כדי לבדוק את התגובה בצד השני, ולהודיע על חקירה כך שהפוליטיקאי מוצג כמתפקד גם כשמתגלים סדקים. זירת הז'אנר הזה היא גם הזירה להפרחת בלוני ניסוי במערכת הפוליטית.

7. ההסבר הכלכלי העתיד הוא כר פורה לתסריטים דרמטיים. דרמה וספקולציה משמשות כדי להגביר רייטינג, להתחרות ביריבים, וכדי ליצור את המרכיב שיבחין את העתון ממתחרהו. חוקרי תקשורת אחדים יטענו כי זהו ההסבר המרכזי. למרות חשיבותו, מחקר זה מעדיף להציג תמונה מורכבת ולהציגו בצד הסברים אחרים.

.8 יטסיווגנילויצוסה רבסהה רבסה הז ןעוט יכ םייק רשק ןיב הרבחה ןיבו.התפש לש הרקמב,לארשי הרבח,רבשמב הנעטה איה יכ םייק רשק קודה ןיב םירבשמ םייטילופ םיבר היארלו( יוביר )תוריחבה בצמהו ינוחטבה עוערה ןיבל הפשה תשמתשמש תובר םילעפב םיכייאמו םייביטלוקפס.המרדבו הרבח רבשמב ההתת לע הדיתע חווטב ינוניבה ךוראהו רבדהו.הפשב יוטיב ידיל אובי

יטסיסקרמ-ואינה רבסהה.9 רבסה אצויה תיבמ ןשרדמ לש תוירואיתה תויתרוקיבה וסינש ןוחבל עודמ אל עיגה תכפהמ םילעופה וא דציכ חילצמ ןומגהה טילשהל ותורמ,הינומגה( הירואיתה.)תילכלכ-תיטילופה תוירואית ולא ונעטי יכ,ןוטלשה תועצמאב,תרושקתה רצוי תא םשורה אוהש עדוי המ טלוש,הרקי הווהב טלושו,דיתעב ןכומו.וינפמ ןנוגתהל ןוויכמ ןוטלשהש ריכמ תא,דיתעה היהי הז ישפיט ןכוסמו םמוקתהל.ודגנ רבסה,הז ומכ ולא,וינפלש ןוכנ.האבה המרל םג

10. ההסבר הפסיכלוגי ההסבר פסיכולוגי: שימוש בז'אנר הזה הוא התמודדות של הקהילה עם פחדיה. באמצעות הדיון הציבורי בתרחישים הגרועים מכל, מאווררת הקהילה את המקומות האפלים. במובן זה, העיסוק בעתיד הוא הציור על קיר המערה. כפי שהאדם הקדמון צייר על קירות המערה כדי להתמודד עם פחדיו מפני החיות הגדולות, מתוך אמונה מאגית בכוחו של הציור, כך החברה מטפלת בעצמה. אפשר להוסיף לכאן אמונה במשמעות המאגית של המילה. כלומר, זהו לא רק אוורור הפחד אלא גם נסיון להשפיע על העתיד, ולגעת בו. תוקפו של הסבר זה מתחזק על רקע הגאות וההתענינות הרבה בת הדור בתחומי "העידן החדש".)New-Age(

ההסבר הסוציולוגי- מדע המדינה.11 הסבר זה שואב את כוחו מתוך היפותזת מדינת הקסרקטין )The Garrison State Hypothesis של הרולד לאסוול.)Lasswel( לאסוול מציע מאפיינים לדפוס התפתחות של מדינה בה המומחים לאלימות הופכים להיות מוביליה. גם אם ישראל אינה ממלאת באופן מלא אחר מאפייני מדינת הקסרקטין, הרי רבים מהם מופיעים בה ובולט מקומם החשוב של קציני צבא בפוליטיקה הישראלית. מומחים אלו רואים את העולם דרך החרך שבחומה ולאלו יש אינטרס ברור לשמר את מקומם כמרכזיים בחברה, ולכן נשמע מהם דברים המעצימים את האיומים על המדינה. דברים אלו מובילים לספקולציות עתידיות ברמה הרביעית, מובילים לתלות בסקטור הצבאי ומובילים לכך שהסקטור הציבורי והאזרחי יזדקקו להם וכך לא יפגעו תקציביהם )ראה לדוגמה פרויקט החץ והלביא(.