נר מצוה

י ז י י י " י יי ו י וי יי י י ו י ו יו ו ו

ו ' " " " הלף הגיני כחבו כזר דולי זי ורדים בו ומו נצח נוגלה זובבת ש וי זולף חול יריעו שושני זלת כודו וול ידו בנןריח רו נחב מלכ זח בכל זאדו ושהלה גדילים על כניה ארבה שירים שולי קולים ושזנה חרוזיהם חוליס כל הוה כשר לבו וא יו אוה בלה נוה רי נר זצוה ויצו לי להיו זגי לא בראשו קוב כלאשר " והודי והשי בי אחיי נשי ורוחי שי זלבךמי כי אוכל זא י לנגד ל שג לשות רצךי זח בו א אשי בז לזנך ישיטו ריונך ולשזי וה זבקשי הכות ריה הם רק לןירבו ביהם ' יש בם ין בם ואיןטבי כזוהם אום השי י ים הראשוה בקשי וא זהאור ני פי א חיי יבהיי אהה וקבים ור נד למזכר תי וש י י וא בוי וצריך זר וזולי ווד לא הריי חוה רק אי י הנים תי וה זה לי וד לםכזו זוםי וי י כשר גלוי לני גים אשר ם אלי זאוםים בי ותוארי וי חוי להסים ל םרים הוא רק לזן יזידום ' האוהי החברי שורה עיונה באויות נהדרים ם רוב י לא ן לו מזוגים ני כול נה וארי בי ובוד וא ואים ג ו נ לו ואזונה גול האוי בא אוכל חלילה א וזה כבודו זזה בן ח מז שו ז יו דיף " נוחוז

יג א ראו יניו שוו ידו הגיו סי רק כי א אז ל ' שוואזגיו והנלו יוניוכי כבוו על ברו ז ידו ינו נז וקן יוו ויזל ות ד נ והודו של כי יי בו לאצדקה כיאיןלםויך זה על זה וידי בז רקכל הסזה זוקה הבדיקה ובלה יפה היקה י ף לו הל ילם ויהגה על ויגוגם כול וו בםים השל לי ובה ים הוגה ול יבין אלה הדברי וכי סירי ל תולים והכזב וווכי ז הזקו ה בנזלו הנדקו תונ אשר לחנווקי וזיי גלה י גורא לי ל גולה יי בפוהל א ודו געל על ידי קלה הזילהכי צדקי ו ארו ןאלאזדי דכילה גגאי גול לצדיק ורה לאכול וז דל ורא זהאין גירה לבל בוםות גטיןז' התי כז'' וזול "ה הון זה שבאו עי שלציקים ע' וש נאו קלו ובכנוה ה שם גוקווו הנזוייי ם עיגיך הזירים וגזוםי לקוים הקדג ארח ירי רק על אף בזכלים אםורים לא נאמרו הדרים אלהבאים אחריהם באו ידיהם הירי קלו רבו הלוודיי וכבודאלים הםרדבריהם להרהר אחר משים ע ואנכי גו כה יודע כנה של יג לדוגמא והיא בספר או אח נבלהוהיה מוה ב וא כלמה רב א גדולאכל את מבהמ ונצא נלה בארזים קי גוהישואזובי הדלים הרזי כגזונו הרקי רק ווכה נבקש מלהי של השלים והנזים הזרכ בנ חשכה וילנו גוכל היכה רק באורו ווחזי לנוכל בורה ובהלכה יאי לכו וגלכה יד גזסכיםעלסריןאזי שר רעיוןיה אשול באיז הכר ואוו יהיה בחרוזים יים עודים ו כספירים זלים לל ורא ייו נכםים לא רק א להיר לים סדר ולים ק בחים וכולים בל צוי עבר בש כולי

ו עברוארם בלולים כי הורא מאומה מם לא ינחול ככחו יבחול ויהיו עלי התול כל דברי א מעו בשש והנ ובה יריעות וין כנ זהואין זולתו ויןלקרא עליס שם כבו מלכותו נזגילת אם ר כבודוגדוה לא הוק תן בשפתו אשר חכמתוי הודה ש שאף שאין רואה תובתו לא כן הוא בצדקתוכי אד הזת נר באגרתו נתיבתו " לרגוואו אשר לא כבד בהסכמתו רק ע לבדהו הדרתו ה רבהבלו ל אחדכי יעתו ולא אוכל להעיד על לס דברי אחד מכם מאחרים אתעס מהם נכלם אה הכלר לא וכללהעלותכי ההואות גדולות ולכן בם והלות יה וא מכודו ובודם חילות ועל רוב אבתכם ישלס ה' עלכם בכל אבק ו ויי בניכ לה ותו נדח הגולהי בוימיכם תוך עיר תלה במהרהובעגלא לקבו "בי לםן אמן " נא ב ה' ירים ניםן וים מכל חםן הח" יינו כקדם בחדש ניםן ויח הצאשר בהבך ושש קש וחש אל דק עבד י ש ת וח

ו י עדישכב וירדם לוי במזל אמו רז"ל זה ואף ס"ח ווחבליהיה גגרש עשיר ור החכם יהיהאו שכל כ גבוה בהיכל הבחירה יד האדם מםורה עליון בזה ז ודע עלשכל אנוש כילא ישיגנה אףאם יעמיק חקר חבוה חכזי יראל והאומוח אשר עלולשמי החכמוח הנבז הענזיובה חקירוים וכ ולא מצאו ל גשי חיל ידיהם ורק הגו אזירה אחח דעחו מכרעח אגה מכרח וזולח זה מכל חבה רוש במולא מגוך אל חדרוש ועל חול החקירה ע'השכל והםברה אמרם לחזל עליה על כמה לוי במזל חשובה נצחח כל וגוכחח י א הל חקירו ואח וזא זנס אסחר אר מוח מנרוח ואחח מהנה נזה גשתנה גם ועלח על חנוכ ולת מגילחה אר קדשה זגלוח חה לכה אש ביום כלנה להיל עלעדה נאמנה חו קריאחהבנגיגה מדי שגה בשגה ובלילה ברכה בראשיחוחכה ולכחבה על קלפים וגוילים זעורוח כבשיםועגלים בשה עבריח ובכחב אשורית ביו שחורה ובגידים חוה וגם עמוד בסופה צמוד האלהים שן גבוהים עוד כחור כמשהור שנהאוחהאבי השירה בשירחו הגוכה וי כוך וין וגס הרבה משוררים הרבועליה אנזרים בשרים ורנגים בכמה ו מינים מנים שוגים הם כנזעדגי מלים ונזהם כסירים סבוכים גווני וגם בעלי הש"ם והנזדרש בנולה מגרש גדול ורחב ידום והוסיו עליו כלי כפלים דור דור ודוריו דור דור ומרשיו עד אר גם הנשים וכיוצא בהם באשים פיה ורמזיה דרשוחיה יודעי וודוחיה וגם הלומי שמו עליה ין ומאו בה מקום להחגדר הבישואוהאדר י למשוךאליה לב הבחורים מסכח כורים בזחבר עמיר שיח ישויר חם בשיח בקבוק מים שמי הנלאה ל הכים רב נאורב עדה דה ים ליבה עים אל הערה חמרא ורב כרא עםרבי בקבוק ורבי ביא ורב כםא כל רז מהם אכםה מם דע בט דלא ידע כל אחדמלאכו בהב בער עובד ואחים די בד זכר כלם לח הבל ובלונף עד על הבי לעים אהוים שלו מנו ל האדם באה ול לאבנים

לאביונים כסים שה ונםויגון ואנחה זגדנו וו נו מכא החשמונאיםי הה לאי לא וגיל ול וסא שים שלשה נרו לא אגדא גוארים קצרים גגרים ונים ול ומונים בס' ר ובי הגאונים במקים שאין כל יד און גוגלה קטנה יקהישנה זול אח רה יראל לא נארה ללטה להיו מלק שול ארזמנה ום א נוד יד אנטיויסנקראוישלהקוראים מגיל החשמונאים מגיל א ולמש אינה ידוה רק י השוה כיהיא לא םה בכל סר אר כ יש ביד ל הלה אשר בכל קהלה ישה ב כה לה יבד לפלה נמצא ביד אשיםלה ר ר וגם בהם לקנוו ביוחה ב אוהבי הלכות דם אד מיר ושם ממשפחה הסר ז מידם הים ביים ה בו אד אשרזה מצאיבני םפר ונם קדם ל ולו מי כי ז הלה ה ש בקרי שפר כלו כלאשר ובכן הןאמרי כי לד באהל לא דפו א רבים המון הם שואם בכל ם וכן הה אשר להגלה מהמסה כלהרואהישאה מדוהיהאי נסחכה להב מהסים הדים אשר גדר ים הב אי אם מאל לכנהאשר נטה כי הא הוא לא ושוה ד ימי ב םגד באים ובום ברם ואישלא ולבאים וד ל ש צל הן מס א מד בהם זה המחזה וי לא ים הוטמאה ובה רק וק לה ארוכה ושמה ימים מד נמצא אר שם ה ה' הברכה א מכה ודבזה הנם ישימהולה נלהונאהור ל אר כי שם ה גזרשמדי ממנו םלא ו נ הם ד ואלאהיו שים אננו לא הנו יודים ולא הנו גים הי אל גזר ןהנינ רננהזדוונים יה לינו הקים וקים זרו לה ומילה ד באו ו ל שב וד לבלי רה הארורה ל קרן הרהי באל אד כירה ומו לכו מה ואם לילהגזרם לא בטלה יו יו פרא סורר לא ורה ולא ולהודו ומההיה הלא לק וור יה ולנ והוה הוה וגם כל האומואר ה וה ננו והי מצוהר

בגלנו לדו רו ל גוי כחכזו והם אונת בא קנו האל ואחדוו גם הם היונשארים אנשים חטאם פראי רבו בודת אליליהגזגואליםהגולים הינוניםובוכם ז וה הינו נלים כובויהם ולא כי באנו ל קבים ורק נד ו גלל הנס הזה הגול ונבד זרוננו זכרון ורחגו לא אבד ונם היה לנו ולנינו ולבני בנינו וכל יושבי בל סו הנרו לואורו יקב קדוש ואחרי הבל אלהים יחצו והדישו א וא וקרב אלהייראליריצו אלו הם נרגוזיםבשנוי נוסח להנםים שבין ורים חג האורים כי בשל פורים קו לבטא בלשוגנו כד יהם הן ליהם דייא יהם אשר מטן ש הש וול י דוקא ול ג האורים קנו אוים ך ישראל לם האכי יון הרשה היה קבוה להיו על ל הורו גזר לו ישורון ד הדורהארון לשכחם ורך ולהבירם חקי רצונך לכלול ל וד הנוסחא נכפלה שוה גדוה שי ולךישראל הזנים הראשונים והאחונים אשר שם ישראל לים ול זר י י ייי י ל אחד א הכל לויבזל דו שובוגבובו לי לים חילים חילים ואז ילם יחד לזר רז"ל רג נשו בקור ר י ביד כל אדם לארוג קטנה אשר היהלוגה החשונאים שר קדם ביי הגבורים הנוראים חבר י כל אשר נפשם בכפם לד זו נשיהם וטפם ל האלהים וילחמו לחז שוכן גבוהי ור ונשו נופה בסרה וםוה וה' שוים השקיף ול אויביהם אוםהקיף וחדוליהם גטה ובראיי אומו ויהי וחנה אהב ישראל לפל הרוכה היר ויכיך שר אבי המשוררים ל נס ורים אש כו

כנך ה י א ל קורו והנם והבורו ל בה' וש ככוב ניווס וי בה דים ' ד הרש ו בהנולים בוגיל ואר בל הקדש חוזיה ובמקאי קד שקולי סי סדר מאבה סדרים שויה ל ווד אחריהם בי קונו האויו בנוי ולשם בא מרי לוי גבו כארי בבוד בנינה וחברי כל י רצונו כצונו זכוו הי ינו סרה ה וה הנמד ל מסר בתים הם קיד שבה ב גה קראי יהודי ודרי ובי אגתי בש " של וג"אז חר בראשה הקדגזי ועוד אגתי אחר בש רי ל והשמי ובראשה הקדגוה כלם שים יניך לאזניך נבחר נקא הרישלך לפניך זה הסר אמרי שפר לבי אוה לקרוו בשם הנוכי הואיגיהאורה ל ה ברה גזצו לזכור מידנלאויו שוויו וגבורויו אשרהגדיל מנו לשו אוינו בכל פם ום גויום הינו לם כמאר המשורר ום ירולו זמירויו ודולה' קראו בשמוהודיו במים לילויו מרו לו שיחובכלנלאויו ווד כאלהנוצא בהלויו ובדבי נביאנו הדושיס ובש"ס ובמדרשס נר מצוה ר נוכה המואר בש מוא כי מבוא ביוי וסי וזצאי ראיי כינר מצוה מלא גספרוילה אדוני חכם בי דיףנונביאכגווהר כש בדדוק מולב כזה יהא ולה בהם " כוני לרוןאורי י והגיוןלבי לפיאלהיאבי " הוא" ינחנובמגלי ויחזק לנו כל בדק ויד וישיב הדרו דק וויבינו י והודו ליון שכן כבודו כקדס וכבחלה בוהרה ובגלא ימינו אמן אל חשוב גחשבכאש ור וים לי וראני ואוי להב כי שייזא ואוד לש כבו חלילה לך לחוד

י כי לכך ודי כי בוחן לבבו ויו מחו וזרי וקצרי מל ואמש יו קמ וחר והכבוד יי רפי ביג כפי רק לשמו ולזכרו נפש או כיט ורפכי הוא חונ והש וכבר די גלויה הקדי ויה לסרי לגו הנפס בובי' מט פאם לחלק א"ח זה שמו ס כיאניהאביון נק הריון כל מחשבה זרה של כבוד ופארה רק הכלשםהאל המקודש יגדלויקדש בוך מי ואיובפיכל חיאוה ההקדמה קרא נא ברוח נכונה ויניך זינה טוב מחשבי בכל בודי וכל ושי לשם אלוה ושי הדבר הציר המחבר לחסדי אלהי סובר ו"בי יא'בירחכסו הנאר חנוכה חו" נדר שנ בנ ר צוה אור לפ"ק ווד באסימן " רני לפניך ה' לפג' בד אל דוק וחוג אשש " " ודאוי שלא חרשי יוד שבולי א " יה נים כליל חכם לבב כח הזדי בג" ורוח א כיה'פלוני אלמיני בלים זו ואזי יי ה' ו ן כבודו הח הגיני בודו וזני " זא הלו הנרו ונרי יוי לטה א ריוני ר להיבו ובה לבו שהי נצ ל ל שאלו אשר שאל ל פך ון נגל היונים וז גזשוח ננסו בהיכל לפנים ול נם הברכה אר בו אלהי זרכה של כי דברזהלא ורש לא בש' במדרש וגם ביםח יני זיה ל אניוכום ידוה וגם איןזכיריגלויה וגםלא נקב בזגיל ההן בסרו לא זירו ובכן דו היקרה וישרה זה יום ם וו כי אינו הזיאלא םפור וקרוב להיו זרח גפקק א אשר ם לבבי בזא אוזה בי להודיך והצר בפ כ ידידי לא ידיך ייה צרוה נאוג ונכינה ד שא

יגי נכינה כי ירא להיםאה היי חוה וחה ולאה גחלים וזליםכגידים קשו על שמםק לי אר יהיה דוק נך לוחו המקובל באיוה והוא זםרים י קבו בדב האננשם הזיו בלב כלישראל בכל אריאל א גל כלם קו בו הוגיםוזסריםוזרבים ליו דברם בלב וים ל שגווגח יגוי וודיים אוו לבנים ובנויהם היובים על ברכהם לקטגי אף בוד דולקות בהב ש ויס באר הוא בטול שוחו בהמון הנרו הם וכל אשר ם ומעילםלא ראה ולא נמ של לאכ הנטמ הדר אמונה באלו הנםים אשר הם זכוגםים וכו ו לב כלישאל נחלהאל ה והנה ב כי כבו בהדו והדו כחב מספק ולבו מפק וקרשאמונויהיהטומן מנםך שהו במבדברים המן ומהראויל ככה אםלא חמהשוכה והר לבך ווב אריס קשים ומרים ל יי א וש שך א היתה וא מכל דבר למםוולמחה אש ר המדו כב וחלה יכםה אחי הנכד לה נאבד מהאמה ד הרה הצרה ל והטהורה ף םהיהכדברי דבריחברי כי זכר ה הנם בשום יןוחדש רק מאחרשהוא מור הנקד ם א קדוהבפיכלהאה מחוב בו להאמין ולא שאילולא ימין שהכארכםת א וקח י א והיה ו בלם שאהאה י וש לפכי כלכם דבר כל הדר בם' ובמדרשים מיר ויהקים ל זה הנםגבוהנם בםשבתכא'ב "ל מי "ר בכה בכםלויומידחיכה מנא איון דלא חכה לםפד ודלא התבהון שכשגכנםו יום להיכל המ מאוכל ביהו שהיכל בית חשאי צחום דקוולא צאו אלא אחד כשגבר לכו ולא היהבו פ אלא ם שלשן שהיהמונח בחומושל כהג אד והדלו מוה לשנה להלי אחרת קבום בי מ וים יים טוביס בהללוהודאה כל ימים ש והנ

י ואי חנוכה דהיינו כוונ שואל למ לד שאין צי וים חגזה שלחנוכהכל יק דא"כ היה לו למי ום גם שנצחו החשונאים ייוןהאכזר הטים א להשיב והנוא בכחו הנצחו וגבוו וחבולויו של זה בו הימיםהאלז להלל הגדו והודאה לא בשביל פך השמן ווד שנם הדב פשו הזה לכלישאל וא"כ מה זו שאלה מאי הלא הנצח ה גל דו חכה נם ל הנצחון פוסם ושים אוה אלא השואל היא כנ מא ם זה של חוכה שננו לחג ו"ל כ שם הזה וחגזה הוא הוא לשון חנוך כמו המזבח לנ חנוכ חכה הנצחון וכיצדמאיםלו השם ול זההיב שובה מצאו נצח חכה שא דש זה וא שם הנם שנשה להם המנורה אלא אחדשל והבו ה' הברה בחנו לכן ננו לו שם חנוכה א שמ ש" ז"ל "ל אי חנוה ל אה נם פ נפרש כפ שכח הלא בוה "ל וכוו לדי ל אהנם קבוה בנרות לא יאימו לנם וככ מה"שאז"ל בל הנרו יוםל שם ש' הנצ והשיב גא מפנשנשהלהם נסאחר והגא בשמן של מנוה לכןבעיה בנרו אבל יק החגבהלל וודאה הוא רק נם וכן נאה דבי הר"בםזל בפג' דחכה הקדים בשב להודינו הנצ גזוחהנים ובטול "י החשמונאיכז ואח"ך הודינו נם הךשל שמןוכחב ומניזה הקו ח' מים האלו יי שמחה והלל נודליקיןבהןהגרוח ' וכנו 'ל בזה להוינושויקר השוחה ו וההללוהודא םהנצחון והנו הם ל נם השמן חובים להלל וכןהד והשכל בים שהרי בלא נםהך ולהוו לההצלה מצרה ובפט ל ואינה והיא נבאם ק א הצל הד קי"ז ע' יו"ד ב כמ"ש מ פםח היאו יה ד השר יהיה כל וב קדש חג רכ ד "ש לכ וכ מהו דלי זה אי השם לשג אחר קשה קם והוה ולה אר גם בלה ווםים טובים בהל דם ל ניכ מצאי ב' ם"ג בהכי ל דהשע בים ואחהחפו ול וום להלק הו שכב ל ק יים

מים שום יוים וובים בהלל והדא "ש וכ'ב הב"ח בם ר"אם ז"ל י' "ש לדוח אח זה זז'ש ר"י ז"ל חר' וו' "ש ואום וא טובים בלל ו וכי גרינן יז והידא לא גרים יבח דזהאי דרי ז"ל לא בא אלא קבי חרי לודנו דהו שלא גרום ובלל בחוםכח וא"ו ברא דשמ ימים וביכ וגם לל וודאה ל זה חב בלאכה שלא נקבו אלא לקרוח הלל לשאור שאו ולומר ל הנםים בודאה " ואכ וכרחיםלגרום רקבהללבלא וא" דהיגו שום יים וביםבהללוהודאהואולאבאסור שחמלאכוזהכו בה"ג ז"ל לא גרים אלא לשנה אחרח קבוםמנה ימים וחו"למ האחימאד שיר דל הנרוחקאי וקביוח הלל וודה הרוח אצלם ולאשאיל אלא לט היהברידו ל צאחי ב' דושים כחי' מםמדרשסיקא וראייוב בפםיקחא למה שכח אח ההלל מפני שכחוב בו ה' 'ל זה קורי שהלל חןבשבילנם נרוח ל וה רה רין אח וא יפשר לנ ממ א א ווה י שהרי לשו גמור לכל והחיוח הה וא"כ כי ווחיומחאימים כ מהזושאלה םוי החא ה הנסי שחי אה ואר לפר " ש הללבלא ברכה ב"כנ גםבלילה ו שיש שורין וי אורח ו נים במקוו מקומו אחר הדלח הנרוח ואפרשך לבל הכםיקא מה וןאח ההלל ור"ל בשלמא בלה ולזשואל בחרי והיב כה משום נם הצחוי אלא לילה ל הנרוח מפגי מים דכחיב ביה אל ה' אל של נרו לנו הוא רו נ המ שהנס ויא לדח המנוה י"כ מדליקין א הנו בס' ונ כ"ל הגדולל פךהן רוך מילה דוה ד ר" הו במניח גיח כמ"ש הב"ח אח' ם יוח החנאים הראום כידו במדר ושלש והי פםיקא ג"ל בכל םרי גאיםהראום "בג' ם' אגודה והאחרו והב "י ה"בם מג' כלבו רח ור הור ובי' וה' ובל י הר" ו' ריש כליה בי וצי" "ב ונים פ' רי ובמ' הלכח וה ל דיני הרו לותך הוח בנס ן ל זה נלם מין כבודך לי והםיבבים ואי

ו ו והסובבים אחוהה טובא ומה גם אשר כי לא אמ זצאת הוד בזגלת הנבזה כמים חז אנוכו שום זכר לז ין ליה כי בםופה מבואר הדבר היטב ראה וד וביה ובגו השקפ ושרים שלא נוצא לזה הנם זכ חזינ ויני ב'יוסיון הכהן איןזו ליאה הן מצד שהואז"ל לא כתב יו ליום לזן ודו לוכן לדראחן ל י הניינים והזלחזות ל אשר םר הש כבר בכלישראל נרונק בשנה ונ ע"י הדלקתנר חנוכהמדישנה אשרלא שכח מפי זרם ווה לו דבר פורםם וודאפשר שנשגזטמידו או המדיםים וידווקבו דברזההיה הוה ויהיהבכל ם שכן או מיד הזיקים הבורים כידוע לכלהיגה בםרים ובפרט הםפר הזה אר רבו בו ההקות בזמנים שוניס וקה הרבהבחסירויירושנוי נוםחחו כושבאוצישאוחיו"דיויפון "ש כילאנזכר דבר זה בנוםחביי ויהוכו' ג וד כב צדק גם בזה לא שהרי נור בו וכו' וכו' וכאן ואל ואח בני והדליקו וה נ הדלק נרו בצרו מל ושה קש הלחן הב הקרב הקור הקר ריכ הנר הזקד והשובה שוטה וכו' ולזהבחרו להזכיררק הדלקהנרו קרבנו לכל ובין זני שנשה בהם נם וברכתו לכן בחרו בוציא לםה הנםבזכירהזו מנ הנס ודי להזכיר רק לודי הדלק הנו מאחר שהואגוי כל אדם ואפי' לנים ולקנים וידו בנוםח ללישאומרים להדלקת הנרו שהוא יקיומין הנרו נזכר במם םיפרים פ ש הדבר של נם פך מבוא השמןאנחנו מדליקין שאנחנו הללואנחנו זדלקין ל הנםיםוכו' ואם אומרי הנרו לנסהנצון וה נין לנםהנצחון אלאודאי של נס הנרו הנשה המקדש שהוא השזן אנחנו מדליקין בנרו ' והשאימרים פ לידכהגיך הדושם מאי נקא מינה אם היו או "י שט אחר היקר הוא שנשה בדים י כהני הנםי יהיה ל יד וכן בגדה אומרים להם נס נ שיהיה ש" וכו'

וו' ויוציאנו ה' אלהינו מש ולא אורין ע"י משה ואהרן ולוה אןמזיריןע"י הניך אלאודאי שעלנס שקאי נעשה ע"י הראויים הקדושי בקדש ולא וצאו הכהני לשר ולהדליק א הנרו שון ודאישהיו צער גדול והפללו לה' ויקשב ה' וישוע הו והציא להם פ"הש ובירךאוו בזום זהאי שיר זיר הניךהקדושים ו וה שאומרים ללו קש הם וו' ולמה יהיוקדש ואסו הנרו להזש אם לאמנישהזרלנם"הלמנור ק בקד ולאמורידיןלהשמש בהם שויש ול ולן אוחם בהם ש "חנוכה" ועלי ראוי ור למהברו האלו רק בם לקרו הימי שהו רוזז רק לזרחנוך הזנורהדוקא היהלהם לקום בשם אחרהולל ני סהנצחוןונס חנוה י היו בקיאים בלשון יו הני ינן ער אוהיוקויןלו רק בשם חגהנצחון וול' ונם דיו ידו ועה ואניצריך ההדלקה שם פ" זהאשר לור בשלשה פנים האחד י הנצחון היה וםופק נ אצלם אם הוא וני רון מעשה האומה וחשיבוה לפני ה' או זפנישלארצה ה' ללוחם ד לקיים החו גם וו'לא זא ולא געלתים שאזאין שוב כל וא ך שאינואלא ללו הנ אינם ראויים מסי מני ההרח בוללקיים שפיו דוקא אבל הם כלל כארראו שאחר מו השוה וההשק ה' ידו שני אזנ להם גדול ל פך השמן וברו הוי אזי דעו והכירו מא חסדו לעשו נ שעשה האומה ובים לפני הזום ב"ה שעל ן גדיל וישרי מהס בניםגדולים חדשים ולן ופנישנס פהש הורה להם לןבחרו לבקרי ואה מורה הנצחון היה ל שרון מעשהם לקרו בשם חנוה ש ל מנורה שאירע בה נס נ חנוכ היים האלה ה' בה שנחקולמה ה ה נס ז לנא טב הלא היויוליםלהגויןעל הונורה עדשיינו שגוןטהור הדל לדור חרון שנלחמו ום הנראה בוה וא די להוד שהלחו י אל היו חלילה בביל והדרור הגשמי מול היונים נ החו ו ח

ו כמו מלחמות החופששל האומות אלא הכל היהבשביל הדת עשה ה' להםאתהנס הגדול שא והאמונה שגזרו היונים לבטל מהם ולכן באחת מעבודות המקדששהיא המנורה והיא רומזת ג"כלאור התורה כמ"ש בעקידתיצחק שער ז"ט וכנז"ש הגאון מלב"ים ז"ל בפ' תרומה וכ"כ רוב הפרשים ז"ל עייע' וח' ימים ששרתה בה הברכה רומזים לחינויהמילהשגזרולבטל נוהם ושבעהנרותיה רומזים לשבעתימי השבתשרצוג"כלבטל זהםכידוע וכזו שקדושת שבת מתחלתמיום ד' ונגמרת בסוף יום ג' שאחריו כנז"ש בא"ח סי' רצ"ט בטור ובי' ובשע' ע"ש שהם ג'מכאן וג' מכאןושבת באמצע כן עשהאתהנונורה ג' קנים מכאן וג'קנים נוכאן והשביעי שהוא עיקר הזנורה באמצע ועודנרמזובהכל המועדיםוראשי חדשיםשרצולבטל זהם כ שיי בנונורה כ"ב גביעים כמ"שרש"י ז"ל בפ' תרומה שהם רמז לכ"בימים שהם קדושים בשנה והם ח' ימיס ש"פ ב' ימים של שבועות ב'ינוים של ר"ה הרי י"ב וכור עם ט' ימים של סוכות הרי כ"ב ויש בהם עוד י"אכפתורים פמ"ש רש"י שם והם כנגדי"א ראשי חדשים ותדש שנים עשרהוא ר"ה וכבר נרנזז בכ"ב גביעים ויש בה עוד ט' פרחים כנזשרש"י שםוהם כנגד ח' ימי חנוכה ויום פורים הרי לך מבואר שהכל רמוז במנורה כמ"ש בספרי 'זים חיים" תשו' רע"ח ע"ש ולכן מפני שע"יהנס הזה נודעה טהרת נוחשבתם בנולחמום כמה שנים שהיא רקלמען התורה והעבודה על כןקראולימיםהאלה חנוכה על שםחגוכת המנורה הג'הוא כי שם חנוכה כוללכל החנוכים הטובים שעשולקיום והמקדש והאונזה חנוכת הבית שהרסוהיונים והם בנו הז המזבח לבנינו נסשלחנוכת אותהוחנכוה חנוכת והקרבת קרבנותיו המנורה חנוך הבנים וההמון לתורה ולמצות שנשתכחובימי המלחמות והמהומות חנוכת הנולכות שנמסרהלחשמונאיםמאותוזמן ועדהחרבן נוך עבודת האדנזה ומקנהוקניןששבתוכלינוי משךהמלחמות גם נרמז בה שבוביום חנו ושקטו מהמהומות כ"ש הר'בפי' על הר"יפ ז"ל בפ' במ' שכתב בשםי"א חנוכה נוטריקון חנוכ"ה ע"ש ומפני כל זה בחרו רק בשם חנוה וכל אלה הדברים נפוחים הם למבין וישריםלמוצאי דעת אמרתי לרמוזשני הנםים בחניכה נויקון חג נצחון ונם כד השמן הרי

לךידיד נפשי לחשי ורחשיי מבוארבאר היב ל פיכל הוטב ל רונו היקה והישנה הירהוהנכונה שכל אדהאישואחדהאשה באלוהנסם אשר ונוססים בכל אפסי ים ויציב אז הכל וקים והזכחיש קםאוכולם אר נרו יכבהלולם זי וואין ייו יזכה אשיםטהורים וזלך וקדושי לזר בנרויה לול ומדה טובה זרוה הבא וך דודחנה קרי חזינ כזה יוד הקובל באומתנו הקדושה הם כאבני נזר ונכו וזהיר ייו בשכר הנשושיני נכוןלבי בטוח י באור חורהאשר בלבוזרוח שיהיוהבים ליו כאלו ראה אום ביניו ול וה שר כםור וך וחאך כופר ויה שאל כבודו ל כפל הדברים וס אשר בנוח ביי אזוריס הט וראה ירוש נאה םוף סרי וים חיי אשר שלחי זה שבוים וייטב ביי וברכני נפך ואסיים בש"ש ל טו"ב מאלהיהורכה למלו קש ולכל צל המסופפי קרו נאמן אהבו המוכן לשרו בלב טהור ובנפ חפצ מא ודיצה ו"בי למסאן יא' בירח מרחשון ש' ל"ק ציר בד אל דוק וחוג אשש בחירי הו"נפשי י בגיל ובורו''שזח וש " " " להודי יכ הידידאהוב ורי השיב שובה ברובאהבה בדבים ווקים ורבים ויהיאוון פךהשמן נ טובי ו ו ידתי

ו יו ון יי י י יויו יי יו י י ייו י י וי וו י יך י י ך י ן יך י י יך גי ונמחה בך י חפצך ו"בי למ"סאן וחפ אהוב נרלמשיחי ונגיל בירחניםן רני ושמחי שנת " הח"ו דאלאיוםבחג אני ם"ט לפ"ג " בעזר חייםלאר אדיר ונאורוחלקיו םרי הקטןנזים והפיצויובישראל האל ונכבדים יר רבי נוחלי ביקחכמים ונונים רבנים וגונים יחיו רוכים נזשכילים וחרדים חיי טיבים ונזורכים ל הורה ול הבודה כלםהריצואלי נזבי ברכה וודה הפר ווד שיר ושחואזרישפר לל והל כל יצא שעי וטיו ובו רי אויר"יקא וילו"ני ולזי"קא הא וכו'וכו' ולחו כבי בקה הרה ללחו אלי ו לבקשם ושלחי וקבלי זאם כבי יל בילו ונרי ט יחיו חי ולם וישלם ה' פעלם וזי ורו ברכו ולו שלחואלי איזה יש הם מחרוןידיעה שו כן פקועה וי נזאמצעים ועלינזו זראשים הרי לקחונאיזה נחים ואחי י אר שובו והרו אומר ומלים כלם דברים בלי ויש חכזים זבינה יניה דריהם רצו ינלכו וברשם נצודו ויש לוןלאיחנזיצו א גוים כבו אלה הדברים ויש בו שובה י לי ידוי ום חזה רקה וחרבה ולכל אחד גי הראוילו בשובי אפים ד עגו ורו לי וי כל ובנוק שפי ז באיכו ים דך כוד אר היה כוונם רק לין שי לי חן וגם קבלו יה ואבה ד והי ידי דרי יקר ז בנו בדי להוציא וכו ה כלם ה לאורה ך ההוצה גה א והכם והז

וזמן לנין יהיה הלזאורווזה היי ק ואךהוג נרו ו'יזורלי י י י בו אלואוהבו ווב אוצרכלי חה אם פה נכבו הח"הש והכולל בישראל בנ"שק שוואל כוו"ה מצייאו הבהיר אן לל כאו נרו יאי וו כודו וי ו ו הגיי בודו כלו רצוף לבן הבהי אהבכל לבבווא רב בכם ל וב שמחכםברי מים חםכןימח לבכם בים ילים אמן בב מ"ש כינמצא אצלו ס' חייםהנמח ביושלים כבו ק וב"בא ושםבל כ ו חכה אסרלשו ו חוה החשל הק' בשםלקריסיטי משום שמןפילה וכאןאין בלי ווד מאו המנוה דבי היה "י כאבוקה נלק מלאה אור או יש ממשו אדם וכאן "י מכה יד מני וה מים השי "כ וכ"ז הוא הך מאי דכינא בספרי להי חם ט' אנ בנ ב"ח מס' הנ"ל האחי הבי י לי גם אני ששל יי כי מצ יש"ולמא אצלי כת וכ"ז במקומי ליבןהמחב' ואינו ומד ומאי דכיבנא בה איםרו זה להיא להי יסי א המחר' והודו והד דמש שמן ם ילה די ל וה מכב אח כל או שהי י אשכ נהלו חנכ בנו מפ שון כמושמן כמש מום בס רג' וככ' במ' שם וככ' שוהלא לקמחיה וכבר מחי צל שם דמאן הב"כי דאוס נ ליהאמוחיה בסר אליה רבה "ש הרלך דלא בן שמן מור צלול איכחי שא לדבר אי ביה מצוה איכא ר הי שכל היכשו והכא נמ לנ ושל נחקי של מה לי של נחש מרוט אור השמן נה חוטי היק דב הל א הוא ודה אלו הי נש

נתשת ודאי שבהןהיו מדליקין מני שאיןבהן חלאה וזוהמא במקד הוא כמו בלאות בגדים וד שאור האליקטריסיטי בלא תישת זמשית גם זה אינו כי בלא תוטי נתשת לא יהיה נתלה בשית כלל הרי אם רק אתד מהחוטין לא הא תאר כלל כמו השמן שלא יאיר בלא תילה יר ואכ יקר תלייתהאור הוא בתוטין והויודאי כמו תילה וודבאיזה םר מצינו דבינן הלא היקרהוא האור יהיהאיך יהיה והרי האור תיש ממשות יההשמןיכוללהאירבלא תילה אםבינן א צמך תילה ליך לזנורה הלא ודאי דלא בינן וא"כ נאסור בשבילחסרון דברשאינו חובה אי' במנורה רק משום דלא אי אשר ירתא שבט התולף סתלי זקן אתד תת ובר אורת ברי מרי ו"ס שיש במקום כרים שגדלים בהה צים ומהם איז דקים יזה שמליקים אותםלהאיר כמו שוה זלי היו ושים נרותחנוכה מי רבניהם זכור הוא כד וה לייא שם אח קם רור ל מש"דר אתד נזאר'הק תוב"בא בטנא דבינן הבדמתא ז שן ופתילה ויבו היכא רמיזא והלאכב הטורבסי' ר"א וזל הנס בנרו תקנולהדליק נרותבכללילה איר וין כי ש נושזע פוט שהיקר הם הנרות יהיו באופן שייו רקלא יהיו כאבוקהואלואין ושין אבוקה ואך זפני שבזזניהם ובוקוזויהם היו זליקין בשנזנים ותילית כן נקואת יניהם ואזרו וד ל השזנים והתילות כשרים לנ"ח ותו'לו וק הרר והנאני הדבר זאד וגםאיראיי העצים זאירים כזו וה רי לך יהיו ות מורש לא בינן מן ולא תילה רק נרות דוקא דולקו שהיו ל אי וד שהמנורה יתה נדלקת י אם וכאן "י נזכונה אתר המ"חר מכבודו וכזדומה לי לא זר חקי יד הליקריסייכי און הדלקתווכביוכך וא כי באוו הנת של ההדלקהוהכבוי זתובריםשני ראשי וי החד הוא זשוך ויד זרם ליקטרייי נחש ושור ם חוטי השוקים הולאים והרחובו מהוכונה גולההכלית והאדהוא משיך נזח ד זית הבית וכמטה הדם פתת היא זר חיטי הונורה לצ ההדל מש אהרחובות ואז הזנירה והוי הכבויים חוי הדלוקי נדלק ג כדליק

יג כמדליק פתילה נזנר וכשנזטה הנוחח לצד הכבוי הוא נזפריד וטי המנורה נזוי ואז הנזנורה ו''ש בםרי י יי הרחו כבי תשובה צ"דלנין "ש הרילך בואר יר ההדלקה והכבוי שב הם "י המקיף לצדין וא''כ הרי ההדלקה וה ''י וצו אד הזת אדם נוש לא "י נזכוגה כאשר שב וף שבנוצות הנזונה הקטננה ם הנופתח ונזדליק אין דבר נזתחבריהחוי נה הבו מארשהכל בכח אדם הנוקיף ודדהויר כאוה אחר הנ''חר נזכבודו הרם לא ארו '' אבוה אלאבגזלא קרהשמן והקיפה תילות בלא נושו כפיחכלי שאזלהב הילות מחרב ז"ז ולא הוי לייהו שם גר רק אוקה כמ'ש רש"יז''ל בשבתדף כ"ג "ש אבלאם כה ליה שאז כל ר זובדל בפני צזו אם שה בות וגות כלי פתילו בכל ודאידכרים לכתחלה א מאחרשכל פתילה ואורה נובדל גביי אח הטור בי' בסי' מחברתה וככ' רבי תרא ''ש וכאן הרי הוירנזובלים ופרדיםזה וזה ינזלאים אורה ושנזחה ולא יהיו גרוים חלילה גות ובות וא''כ וברור דאור החשנזל פו נזל ופתילו כשרלרחגוכהוודלו משפהבכורה וליוקרינןו''ח ו'נר נזצא חןביי ה' אי אור ברור היהאורהאליקריםיטי נזצוי דפשו ש משום שי אפשר בזמן ודא בוהיומדליקיןהורה להיות בתיו המד החולין באורם דולים של אור החשנזל היקר הה שהוא מין שמ דוגמא של מל ובבית אלהינו הקדוש דליקבשנזןזית שאי' ניים הגרויםנזואים אותו בז"הז שנזזנו דליק בבית בשמן זית היה יכר ושו ההדלק בב"א ושום ש"י האחרוןשיבה וי שהכינהשוה ביראל ''י ר המרבי שון בהשון חרויה כנזד ומנה ה ד ובה היה ם בשבת דף כ"ב "ב "ש המרבי מרגה של גם בוההיה ה ס " ששה בנר כמ" ו אורה כמדרגת חמש אמ"פ או חר בכח שרה או פחות יה חן האלהיהשוכן בצן אין מרלה'להראות פלאויובכל אופן שירצה שכןהוא ודא דיב ה לשות ממו רות חנוכה ויהיו וא ווחים ל פתחי וכל במתח מיוחד או מזו להדק כא בי לזה מסודרי אחד שה צמ מח הקפו כ פשו הכ

וטוברור לכלבלשכלישר וחוג ש ובורו שמח ושש אחיךהצעיר עדאל דוק ושלו י יו י יפה נעים ור לא חמודו מפואר וו י וגדוש א כמ"הר יחק הכהן יצו החונה כע טו הדו בעובי' ונס יע"א "שלמא דמר לעד ההיר גיעני בידו יםג הדרו והידו כב חן על וש ואו ובכ רוב שמחך אה ואנשי חרך בםרי מים ים כן גנפשכ בניןירושלים לפארתולהלה ובעגלא אמן ם' החים על במהר מש כבודו כי זה אלידו ימי שאסר בהלכו בירושלים שם כ חנוכה הנדפ וראה א חנוכה אור החשמל הך אי דנא נשאי כבי אים לעשו נו בסרי גי ידעי חדי מים חיים ידעי גם זה כמשלש העירני אד מוב' יהבי חם דבדו יעא' על זה והרי ך פשגן הכב זובי אליו משל דברים מובלי במליצ ידידי חכ חקר חקיר אריכו צחה וזה וכן דריך קצרה הלא האלהים נן חכזה גדולה כלכליו ללאל וחביריו של ידה יכלו בואהובכל כמה הכןוא ממנו א למעלה לעשו לשהאיש אשראין האלהי שגאמר עליו ובפרמדע להמלך שלמה החכם מכל עד וכל ויש הם אד מנע וג שלמה על כא ה' והנה אכ דוע ולמה אוה ה'חכז אלינו וממלאים האליקטריםיי שו היו מאירים א בי ורהושנזחהיור ויור אלפי אלפים מאור השמן אשראורו ידו מאום הללו אל אל והאביוים הפחוים והגרועים דור העניי וין נה אהה ובא א כי ואלת הרה וכ דרש וחקר ולהשיב כודך דר חצי דבר בי הרבה בעין להתונ היישב על והצר א הל שוב

יו גדוה ואחר ההוננו חקיר חקר יידי כי נאהלקוצד האח להשיב על זה חזובו י הי הנה ידוע שכל הנזצאים בדרך שי החכמו קו דב שה כלם לייים בח האצור וון וך האויר ה בור בכמו ול זה איי באחד הסרים שפי' מאמר שמואל הל בו זציעא ק''ז היינו הכל וי באויר וגם אי הצעיר פירש " שהם ד זדוי עושה זלכיו משריו ש הו רוחו לי עס אש הליקריסיי שכ כל הכו הלויי באוי בולם לוה הל ש ז ו ויועושידברו ידוע והה וכיה שהרה עים שנו בולם ו בדרי כז" הרבה זדברי איש הור מ זוזו שד"ח ח' רז"הכללים ' שאםף או בעי נזרו בזה זל ש כןריי וד בס'אזרי בינה ל חכ ו ידי שאלה דבר הרבה בזה נין שא ור הב ראשוים האחרוני האיקליי הויר בי ג זדוו לורו וג ש הוקל וישהובד ראיו גדולו והיא על זה עש בדורו לפול הללו אריצאו יול שהחזו להיו לצא ורו לפול קדוזים כח לא יויכילים " האי היו כחז הללו או יור מהם כיאוו א האוירלאהיה אשר הוו לחכמחם לועל ש זאים א ולזרו בקי כמושאי צא ג' לכל לחו לכל י ח וז אור שלזה הל מ הרוי חז לפול ח לכל דבריש ון הראוי לו לצא ו השמם וכ יו הזם םרי אין ה' בזה וא"כ אשי לכל חפ ח ולשנו איןכאן חקישיא לל דורוח הגי היא כי נה מצבבני הא וסקים רק גדולוח ומורס יו ידו בולחזו קוזים שכל הלכיו יאזריו ורא יור זחיו ףוהיו זיד חמה זסיסיםגויבגויוזלכהבמזלכהכאשרידוע זה בםרי וניראו בש כ אינם ובים ההםוריי ילכל של של זההזמן לעול ונה ניני הואו החכמו יושביה שלום שהכלנניזהם ומתענגים הם אבל בעו אלא הם כליזין בהם לו המות להשמ ולזה כל בעו להאיד ולהום ל זמן והכל אוזרים הלואי ולי הזדינו ' מלה אלו הכזו ויושיה ואכ אם שלא היו ו החכזוביל הי בורו

ו י ימיהסהיו רק ודאי שלא היו זניחי מלחמו וים כ שלמה וכל היו נאבדים נאר בורו בולם רי הבריו וי הולם ואב חרבושםכןהלים ' מבני האדם רק עד הדורות או הללו ול יופי ודר הב אר בחרו לם להנג ל רוב שלו זה כי המך לגזה עה ע ברים ומ למ אזר אדם אחד ש"מ מצאי ואשה בכל אלה לא זצאי ז' מהו ליו ל מאל גולי ישראל והוא ראה ל הדב בליל קהל שהביא לניו אשה גדולה בני אח ובצניע ו אי להרוג את בעלהי והואיקח אוה ל נשיולולאה וביודעו כי ד נשים קלה ועשה כל אשר אר לכן נן רב של ביד עו חדשה בלה קגזה ליו לשחטו וחילהלוליך יא ל לא ובהק ובהיו חרב טלצוארו בחזקיד יש ו לקבול נח ורק ולהבי ושגו ונידט לו הדבר וי הזלך שהח הלך " גז טליה הי לפניו ושוב ביא וד המלך יש אד לניו ופהו לרוג זםר א אשחו בחולאשה והוא ין לו א וביודוכי לא יעשה ואומ בידו חרב חדה בעזדו ל אשובהיוה ישנה להרגה פפיו והחזיר והאי חבו ל נדנה ואז ידו שרל כי בר נם ל שהו ה' פיהו אכן הדבר הזה הראשונים כ היו אשה בבחינ דורו אשר היה דם להלהשמידלהרוגולאבד ולן הםיר מהם המקו לו החכנזוח למן איחריבו בם העולם ללו דורו ואך לומר א שהם אובי שלום וה אום ואין איש ל וכרח ג מגלהאוםלבניישאל ם קרובו דוקא בבחינ דזהאינו כי שהיה שהיולומדים מהם םשאר אומווגםישראל יו וים רצונו של מקים יו זה זה ואזהיו ב מאבדים ל זא"ז אלו החכזו נלחמי לכן הסתירם ה' גם הם בדורות קדומים היה "ז הבה שלישיהוא כי זצוי אצל ל ום הה ' גלהכל הללו לם חכמו האונז והיו ממשים בהם ל"ז היוהמציאים מםיים אום מיניכל חי בהם ואר שגםהצדיקיםהמיים היונים כמו ווגף להטו א בראום הבריו ורו ללו ושוררו ומזרו שבימינו לאים אורה שזןובלא חריה והראינוט וכן אום בי "ז פילה וכ"ש בראום אוה באוירון כאשר ידאה בל ודאי שהיו הנ רוב

ו היו הכל רודפים אחריה בחשבם שכל הוא מכחהאלהו כילאידו שהכל וא ועשה אר בראאלהים ה או לשו וד שהממציאים היו ושים צמ אלוהו ואפש חכם כי באה לם מז' אשר ובים הפ ה וליוא בם אם היה ה' ום רק כר מטיםבהם גל להקדוי ו"מ היו הרשם לומדים אום ויו שאהאומו י' בחיי ה"ל וכ"ש ארי גים כי גם נוצ וי"ז היה ומרבה ברא "ז בולם הדוי יבדי הבל הרבה כידו מפש ויור מאר יה גם הללו יו הי ואפש ל נכר בדורו וין זהאוו ם' דף ל"ח ל גרמו שהיו קיאין בזשה הקר בי יו אבינם שהיו בקיאין חם גי ובי ויבוד לוד ם שזא ילמיד אם שאינו הגון וילך בו רצו ולא בכך ול זה הזכיו לשח "ש אבל ה שהק"בה קר ו "ז מן ויאה לאלו א חכמו להגלו הול הרביעי הוא שאף שאו רז"ל הכל בידי שמים לג' וכןארובנדה ט''ז ' ו ברכו מיא מי זו הא לה או חלשחכסאו שיר או ני "ש והם טי צק לוי מ קאור גבו והרש ולו או דיק כי ר ל נמצא אדם בחיים מ"מ כאשרנבונן נין האדם מצד בחירו ללמוד כמ'' וב לויה בחיר גס הכזה יכ ובונה בבחיר הא צרי ליו חכז ולהיק חילה ואז הזר האלי ישי פשו בחלה בתכמה וכח בחירו גטה בכזו גזרו לי קייםבו ליו נגזר ליוליות יפש אם ייה אזי הסיד השגזר ו ואף מי ול זה אמרו בשם' מגילה ו' בחכמה ישיג ממגה אי ב יג אר יחק אם אדם יגי ולא זצאחי אל ד אמן " לאיגי וזאי אל יאמ און ל יגי ואי אן "ש ואף אבל במשא ומן סייאהוא דאמרינן הי ל בברי ור וכןמרגלא "ש ה אלא הה"דשאר חכזו וןשזיא אודוקא בד" בפומייהודאנשי סגולה לחכמהשקיהואףבשאוןכיבידחרוצים וב וזלם בוש מי יו"ד דהיינושלאיוכלו להשיג גז שי

יו אזלינןבר מיעוא צריך יגיעהלכל בר ואף מי מזולהיות גי חצי ר טי הריצות והזיזות ישיג איזה דבר וכן אגזרי איגשי זריזות מזל דייו עיהזריזות ישיג חציגוזל טוב וכןאמרו בסגהרין "ט עא שב שני הוה ואבבא אומנא לא חליף משום כג צריכה שהזריזו במלאכה מועלתלולהנצל גזהעב ולכן מאחר גם הכמה בחירה חלה להות בחרתו ללמודולחקור בחמות אכהוייא האד לה בחירם כבחירת הזעשים להרעאו להטיב וכשםשאין להקשות למה למהלאנטל ה"בה הבחירה זהרשעיםכךאיןלהקשותעל בהםלהוציא החכמו לאנתגלו בדורותהראשונים כי לא הטו בחירם העמיק אום לועל ולכן געלמו גזהם וגם שזכרתוכיוצא בהם לא הקדושי הזיו חקית חמם בגשמיות רק באלהיות גתגלו להם וכ"ש ו עוד וה בע שא המישי י חמת הקדושים שזכרת ודכוייהו וכל תשוקתםהו להוסף חכמהעל חכמה בברים הם ל המועילים וחיצות הגשניים חלילה בדבים הרוחנייםהאלהיים שה הנצית ר ולאושר האומה הישראלית ללכתבדרכי התורה וחקתיה לנ ומטיה ומצותי וכל הכמות צריכית לזה להם כי גלה ' אות בהדרםיאיאפר להם לקייםמצותיו כו בגין המשכן והגזקדש נתן ה ותבוגה בהמה לא היו יכולים לעשותם וזולתם חמ ש ל החכותהצוניותהגשיות אשר הרה והוליד הזמן הזה אין בהם זל צורך הורה והמצות וגם לקיום העולם אין בם צורך שו לקיו יקרי שהי כל הדורות שעברו חיו וגתקיימו והאריכו ימים בלעדי הזמן ורק הםליופי וחן בע ציור וכיור לבית שר ראוי בהעדרם חכמו לדירהאף למה ה' לאותם הקדושים דברם שין וא יגל להם בהם צורך ולא היוגותעגייגים הם ולא שמחים בהם ונוכל לומר יו כי ייו אותם עסוק בדברים האלהים דוי מה גם שהדבר ברור אצלי והוא ווכע ומוכרח אצל כל בעלשל ישר כל הקדושים שזכרת וכיוצא בהם יו בקיאים בכל בע הוח ויור כמי הדורותהללו ורקלארצו להוציאם לועל יות לא ירידולבםילב כל ישראל התוה שר והמצו ל רידולם בורותהללו ד שנחה ותוה מרוביראל כי יך ילה ל שזשהרבינו "ה דכתיב ביהבל יי גאןהוא הדע לומ

ל י"ב קדושים וגלה ד ה ה וכו' דרג המלכי ז"לבי' בב הגבוהים רתי הרמ"בם הזשגיו הז' ליוובהלכות יודי התורה פז' ו"ח כמ" וב'בםהדרי המוה יו" בהיסו ח"ב פלה' ויור מהמה פ' איש האלים במד" ברכ " נלמים ונו שהרו והילידו "ש החכו ויו איךחלילהיהו חכמיהאמות גסו החומר רלילב ורלי בש הנצמדים לכל או שבחרו ה' זכלישראל כמש קראי שם נזבזהוכןבצלאל רא וכו' יכו' לא ואלאאוו בלאלוכ' מו רואלהי בחמ וי' שם וכן מה דכתיב ביה ה' חכנוה לשלה וי מ"בילקו הרבה ו' מ"א ה' וכיב ב שלמה ל כםא ' שנלמו מא וכ ה"א וי' שם לקוט םק א ה א אדשלא רצולהאם כ החכמות הגשמחלה אלא דר כ"ל פו במקו יול ירא לפו שלאלהרילבם ב ישראל בה לקם ורה היכו שהם החמו האל וקא "א בור הי כו הם רק ' וצויו חצ וכן וכל והמצו תמצא כל ואזהרות "נך והש"סין האי והמדשי הם או דוקא כי הם ק ל סהה ומ ו הד בזה אחריה הםישר ואושר האדם וכל ות וכן ארו במגחו אומ ובב מא אחותשל רישמאל ר' ישמאל לדי א אלבן לאימוש א כל הורה ב קרא הקראכג הזה יו ל מהו ללמו חכמ סר התורה הזה צא ובק ה לא ן א ן לילה ש וכ "ש שא גא יך וראה בנח בה ק ו בברכה שה של ק"ש חכמ ויאים ולמ זם אגשי כ"הג שבראו ך אבת ה' אלהובשכבנו ו' שמח ל ולם ו' ל כן ונל בי וכי הם וכו ובם נהגה יכ לידם וחלך וכ ואהב שכל חנ לא תור ממלולמים בזה ובא זה שכיל וב כם הוה דוקא ביקוינו היה וצו ברוח ר וחנתנ תם מםרם ה' רק שאר האו החכמו הגש ום לה כ והתסבהםולירחרי הבשברא בשה בראש ימים זרוו ורוב ורק הללו מלוו דורו בו את שרקו בנבוו ליול ברא וכרי

פקו ליהם מנהג אותיהם וננו בם לחקור החילו בחכו לוציאלפול מהצפון בחיק הטב הורא ב"הדכתיב ביה ישמח ה' במעשיו כביכול אין שמו שמה אלא בישי רצוו ושומרי ורו ומצויו לא וכל זה וזיוודורשיהבל יפתוולהרו בכמוח חצוניו גשמיו לו זל אין לו לה"בה בולמו זו אלא ארב במלו קצו של הלכה בלבד ח' כי עלים משיג האדם האוצר הני בכו ועל נשי זה יים מל נחזד והו ז גול וגוראנםע לםבוב רי מכותו את א כ לד שופיהם ושוריהם ויבאאלאת רים הגדולו מש ינה ל וב נשגבות ויא אי בחומו ובמגדלי וירו ד יגיו כלה גי מדואילני אוה אזיו וכונשו ל מוקפ וסר חינים בל רחובויה ניבויה מרוצפו במשטר ישרוכל איני אני וכל בני האם מהנה לא נדרה ימה גזי תענוג אח הזך וישל היר מי ל אלה וישב וו דב ש ש א בגידל הכל מכםף א אנכי אנכי הוא שעיי ופו הנכנ לב המדינה להיא סי ויהיו נקראים לני לאו ויא א החשונו המל כי כל הנכנות כסף נושים מגנבים ושודדים ה ו ימ ושכירים וישי מלאכה ומר בדברים נגד קי ורוצ שה המלכו ם חדשים ליושבי היר ויום הזלךולא אמר דבר הלי מי נע יד למדיה ויצא אוה חרבה ושוממה אח ולמח היו וצה אין חיזה לא מגדל לא ירה לא גן ולא דס וכל י חוצויה שר היר מה השמזון הזה אשר וישאל א מלאו עבי ני רואה ביר וישיהו אדנין אין מוצא כי לבנו ולנו לכם אנשי יי דרך איןגנב שודד איןרוצח איןשכור הי כ יכל אזונה החקים אי חקת הלואי משיה ש ומ הקבו נפשי ומשרים לשכ הידי ולהיל מסם חדשים אין א יי ליק לנשיםירים ווהם ובכן נה יר אשר אה רואה ל דריו ויקם וילךלואל רצי הל וי ויהי

השנה וישלח אליוכל ות והםגנים ויאפ המל לקופ וכל שרי חלק להם כבוד איש איש כפי אוו עיר המינו וין לשר אוה שוממ בוד מדרגה או בוו הגבוה לשר הר הבנוה ביפה לא ןמאומה ורקגזרלהסירו והמשוכלל מקוו והנישו קשה וימה מאדוישאל אדוי מה כל החרדה י הלא עבדי מ וירמשלי זל מנו הזא באמונ כאבני נזר יפיה ורה ויר אוו הר יא של המרגה שכבד ד הצה מקום אשרלו שפל וי נשא ויאמר הוו האם חצי ורצוני ויום מלכוי ונהו הו ביוי העים ו מלך והאבנים הלאס לבי וחוזק מלכוי הואיושרלבבכל הוים או עליהם אימי שלא יעשו דבר נגד חקי ומשלי ל דגל בהיו ואה הכל ספר הוא עדנאמן ורא בחיל רועלב כל א יושבי ירך שבונוי ולדור וו' וכל רוע שכלם מאיו גנו ולצו נצמדו בהם מפני ווםר ידיעך לנהלם המו בוב ויושר כל ואוי טיפשווסכלו ואבנים והשוקים ליו העצי המדו ון ור הקצה מאוו הר פ נכבד שר כל יוב ארו מיזי והרחובו רךכלם הפ צדיים עושי רצוני וא"כ ם לא עשיי יפ השפלי ואוו נשאי ויודה שר לדברי ויקד שאו וישו ויא מלניו הל ' אינו ביופי מובן רצוו צבאו הטב שמל מא ובטול ורה ח רק ולבדו והמצו רו מדו יא הליכה בדרכיו אוו ופרסום אלהוו לירא וחפו כל הימים לב שלם כמש' ועהישראל ' שואל מ ראה וכו וכז"ש עוד אי' מעז אכ כי ו דור ז ברייו" אם משפט חםד וע ם יכה ה' ואהב לכ כי ה' ו ו' כיב יהלל חכם בחכמו כי אם אל כי א ויש א שה וכ ירמיה ' ו באלה חפצי ה' דקה בארכי נא שפ הוות פים ומאמריםכיא ה ופי םרו לר ב המ ודו ים ורו צאנכם כמארהכוב כ וב הקבו אכם וכורמיכם ואם ה' קראו שרי אלו יארלכם ישיה א ור"ל זרים כ הנכר יסו כל ם הדבר כל בדו ה' וב וקראו בי ם רק ד רםו בב בשם א

ג ו בשםכהני ה'וזשריאלהינו כוש' ואם היולי וגוי זמלכ הני קדוש וכו' יט' שנוו כל קדוים ויוצא בם שידו א כלזה ף שרו שזכר חכזם גם טל כל חדרי הטבט כו שנזצא הי זרחפ בכוה ריז בנ'ובכזה אזרים בם' ובמדרש ובר נחברו פוקי ים םם רבים ונזרים טנוים בטוני ישרחל הטוברים זפוזרי וההוים רי הף הה ישראל הזגיד הטול נס הו וכו' וטוד סרים בשזום מחברים מחכמי ושזו וכו' ורבני ישראל נזכרו הר"ג זוהרר' מרדי לונגיאן ז"ל " הקדו מנוחה והנוטה וכב ם שנהשלו רק שכשב או היהודים לדם לס הט דברים יקרים וכלהראשונים ז"ל בו ט שגעםקו בזה היו דיקים וסידים וחרדים נוים האלים בטביד ולא שזוטל לםלהוציא דבר לול לזטןלאיוציאואף זמן קן ו מזנםבטנייני כי כל וזם רק וך הגזיו חצ הי ברוניו הללו רוביראל טזבוהרוניו ורודפים רקאחרי גשמיו דורו אנו ה ארים ואוונה ישקיףוירא וארי הד יו י אי זשמיםוינולזןשו בב זטלו זה טהבזצודי זר לייישי להיב על טל חקירו וברוב כשר קשה נפשו וישים לבו וטיני קדו טל כל דר וד אירכאשר חור וכי יצא כל טם נ כי כל הדברים נכוחים לזבין ויים לוצאי יש וטי דט כורק הרבה וה להריך על ודי זי דכיבנא לזטלו וז בז רוב או לי חכוו אז יויף טיד זו וום איך ציר אל ק והוש אר ח וש ו בור " הר"צה לפ"גהשיב בגיל שוב כי בוף להוט בצו ברים ודיצ המליצ שח הדברים וחם טליה טם חש הט"יא אדר

ו ו י י ו ו וו ו י י וו י שני בבוי סעי צאתי בארגז הכתבים זבת שעבראשר בהם כבודו ואל שבו כבי החול ''כת אוו חנוכה לבית הכנסת שנשאל כבודו השבאיזה זקום ינינו נ וכודו כנהגו בביתועל וזוזת הבית השלי או בקום את השיב א שכבר גוקאיובתראי באוה הכת להניחוכנו בבי י א ישצו' לו להיחה רק בכול דרום ואך השיב י ב היר השבש' הדוםהיה בעות ועלזה שואל ועכת' כדעת והנה אם נהג זה וקר לכה זו אולא דברזה יתו בהררי קדש בשם' ד ידי דנחות צת ע"ב נחת הרה בקדש דבי זרח ד וערב בענ סיו"א ב"ר נת ת"א בס ס ס ב ודרום םים "ש וב רב" ה ואך הרבם ' ב תה" צשהלה כדברי בי חברו ע"ש ש"הכג ום י בש דו ה םוים כא"רש "ש כבו "ת זכרלנס שנעשה מרה היא קדש דמ לכן רא לד ה לדת רי להתם הרה את נריה רא ולדעת ר"א נר יהיונויה ב"הכסד דרום שאז סודרים לרב נר כו שהתה הנורה בות לצד רב ב מוךלכותל דרו ב"ר יח הדליק יה לצד רב ואז נותיה םידרים ה בקדש שפני הכהן וסם בל ה"ד "ל ונרא נהא ופשטיה בין צפון לדרום אנ הייי הג יתימנהיג כושראיתי ברוב הנוקית "ש ור"ל להתה רק בדרום וכ"כ רב בקו א "ל ש וכבי תרו ל " והמנהג פוט לקבעה רק בכול דרום ונצאו סודם זרח לערב "ש והיא דת רביכ"ל והשמע ב ד"ש מן בש'להניחו בכותל דרום לאו דינא כתב כן מצד המנהגדוקא וכ"שם ורם בד כן המנהג בלוםר "ש מקוות מדריםביןצון וכב שין לו לה לדרו והטו שיש כת לו על ילסוך וודהביא דעתרש"ל שכב ממנג מאת שי שא

שאין הגיח במנהג ורקצריכים שיהיומסודיםביןמזרח למערבדוקא דהיינו בול דרום עש וזה הת" שכב נהרא נרא ושטיה מדברי רבי נ"ל זוע הפפשוט שאין המנהג בז וג ק הודיענו שהונהג במקווולהניחאוה בצד לב דום כז"של פשו מינוראינו קצה שכב בסי' ע המח"ב עי' ה' בשםהה הרדבז ז"ל שזום שנהגו להיח נח ר"ע בבי"הכנ בין מזרח הוא ע''ש הרי לך דק הפך ה"הד ומרן לזע טעו וש"לזל וב על שהוא טעו אני אומ דמאח מנהג שאין מדינא אלא ממנהגא ביהכנ עשה כמנהגההקדום כל ז וכן מצאי פורש שוג' בסי' רעא עי' יח' שבעי הדב יע" אין מקפידיןעל שוםכול מאחרשמןז"ל לא פק שאלו"ניקי לכותל דרום זדינא אלא זמנהגא שהוא זכר קל ל המנוה הנח במקדש ע"ש ראיי כמה שאין מקפידין בזה זקוזו ומם הוא ופני מגטפין ומטנפין הםפלים שחם לכן שנרו ל שמש בור נוי בול שיהיה וע"ז דלהיא דב פשו מקו להיחה בדרום בלי ובלי פידא ומאן דהו טוב וחלוק שו ידרים אש הש"ע הזגיד משרים זהו זה שיש להיב כבודו בז דע אלהינו זה קוינולו ויושיענו ויש וד מה להאריך ואיןצריך בזר כי הדברים שוים וברורים לבעלישל הישים ושלום נאזאבו דאל דוק וחוג אשש וו וו וו הו י ו ו ו ו וי ו שערמשני' זא שבועיםאשר חזרי ממעי ומצאי בארגז הזכבים כבודו הבהיר מי"חכליו מכ אשר בושאולשאל כבודו הביםשל האידנא אודו אשר

ו אשר וביכותלי המזוזות הוא ר זהכיל נח ל גבו ובנגיהכל דו תהיויןושאל וישך מה וונף וגם היא כבה ולו המקו אותה בוסרםאי אפשר תצור בד שלא םגר וצריך הל כי לילהלביא גולקחים ויש קבה ולהירה וולי י כ ארחונן וה גםכי הוא ר וכליוצא ל י ונכנ רוהכניס צמו לינס ל לו רבנ בה בבגדיו אח אשר יג ו שזו צדו לא ש יוכל לשור צמו בכל ם כיסירכה יגקט ליכנס כדרכו הוא קר ושן שגון יסיד הוקוף בכן באיה כול יניחה הפת הנרו וג אי זיכרחים רק כודו גם באיזה יליק בפני להדי בכול רום כבי"הכנ ובכ אולא נס א בני אל ובחמשכבו בב ין זליקן ל גג אנגו אלה ה דידידיכי ות פתחים המים שזרת ועוד כי לו הבתים בפנים ואיןבמה ל ני הרוח יכם הנרו קבי נרות קום להג הרוח שזאם כבתהזיק ל והו"ל שהיד כ תר"ג ס יב יקה ולהד כ"ש הג"א ב ה " ז"ל " ואכצריךלמוד לניה ופנסו וכ בידו הר כל לח וקי תכבה דלק הא אשר ולכן מדליקין אלא נים א החצרות והו כי צות הלקה מחלה היתה ל פחי תי פרםוי הורים והשבים ולזההגבילו י לי מו ני לר"ה זנה מבח ד שתלה רגל ןהשוק בשב כמ"ש דףכ"א "ב מפני הים קיפה התרמודי שאיןנדליקןאלא בנים שי ואךהאידנא כמ"ש רביבסי' ר"א היש לילו "ש לי לילו ברש ז"ל "ש וברור דשרי להדליקכ"א בכל ום אשר ירצה שו אי' מצותנתינה ל וזתשנול הבית כדי וא שיכולים לקי י בג כמ"ש שם בש"ם שיהיה בנות נ"חמשמאל ומזה יין "ש כן סקו הוםקים שה כן זת היכא דלא ד סוב "א לשו נר לצו אשר כ" שאי אש כל אחד אש חכ כג להכיל נרו וגםצריך שכ"א מבי הבית יח כדי שייההיכר ד דליקין או לז הי במקום יוחד כ כ מהרו ותיו יח נריו במקום רה בהגהב' לתר"א או אחד כמ" ור שכל ז "ש אני בנדד דלא אפשר ג" היםה' כ מקצתם

ז זקצתס ואפי' באד הם מי איפשר ויניחנה באחד מכי הית דכבר נוילייהו אורה ל היכא דאשר אשר היכא לא אשר וגםלאבענןכול רום בני דלאאפשר חולין יש דלא אמרוכול אלא בי"הנ די"ב שהיא זקדש מעט ולכן עו דרו בהזכר למקדש הזנורהבכול דרום רבי כז"ש בנזנחו בהנ לדע כח ע"ב ע'ש וגםבבי"הכעצנזהלא םק מרן בש' דבעינן ול דרום דינא אלא זזנהגא כמ"ש בשוג' י' ר"עא םק"יח ונהרא נהרא ושטיה ומ'ז ראוי להניחה בכול שיהיה בבי ע פני בני ייבתן ושום רוני ניםא שיראו הנרו נוכ הב ב לרגע וכן נוהגי בחדר שוט וברור שבחדר זרג חדר האוכל אי הזטו א האוכלמדליק נזשום פרווי ניסא כי בחדר אין הנזו אנזרו נכנם רק עד שכיבה ארשבר כו וליכא פר"ן וכן ש בםי' גרא הסנה נוניחה על שלחנו ודיו וקהנזרן לום ובש האוכל ליקין ר'א ע"ש שע נזז שבי ל נוורם ב' ר''עז ו זלקיןעל הח ושת הכנה עלהלן ו "ש כי נהשנשאי הנה שהיה חולה ושאל אם בא זא היו זול ' ותו בחדר ול ני בי אצלו ל יובי אד רצה שם הוו זליק שם וי שידליק נושום "ן וח לורו שיהי טםדחישי' לשנה הבאה ריא ויאנור אשקד נזי דלקי בחר ה נדליק שם ואני לחי לו באזנו כי ל המטו ג וו פגום דלאארו אשקד אלא הלויים בזקדש בדי חשש ז"ש "ח "ב ובסוכה ע''א ובםנרין כ"ב ע''ב אנזוראים ונגדים נ' שו'ואו' בנונחו בהם נוצאו כזש בי נזים חיים וג וש' בזה ועוד להיס דעתו אורי חליו יזכירהו שזחוו דליק שם וז הרכין ראשוואזר ישר על אנשים וונים שיש להם בכל קב חכנוי חבור שיעיר נהאר ליהו להקדיםהלווד יא שרי שאל לילהללמוד רי ילו לדליק אולא זה נר' ל יי דרי וא" בענין י אריכו ההה וא יובו בוננו כם זים שא נזובי שח ביעום איש נוהםלא נעדר ראויים להליק חלה קיים יהי הוצוה

ו המצוה בזמנה כאר נזכרה בגמרא שהוא ד שלה גושקהנז רגל ןהשוק שכל אותוהזגוןהוא ווה ןהזוחר לדליק ונזרןזל דפסקבי' תר' השקיה מדליקין לא זקדיזיןולא הוא לשוןהרז"בםז"ל שבםו תיקו מהש'דשת ם ויש טליו רי ע" רור ל ז אירי רק על נר ל ולא ל נ כנו' דה" ב השוג' בי' תר"א וי' להש''בוי ח"א ו' ון ריי " " איגי לנזי שהרבהללל בזה וולה יוד כת"י קדושי תשו' מדבריו הוא שהיקר כפשט "ס וכ"ש והר"אשז'ל כל הזן החגזה ד שכלה רגל ון הוק הרי" שהוא חצי ה הכל גוששק גויקרי ויה זן הוובחר וכן הנהג בכל הגזקווותלדליק רק אחר ערבית שכבר שקה החמהזמןרב שו והוא דלא ז'ל כרגו"ב ודלא כהש'דיק כוותיה ואפשר שם המנהג הוא לישאידנא מדליקין פנים וליכא רווי ניםא אלא לבגי הבית לכן לא ידו ל הזנזן כש' גזורם שם בהגה ולכןגם ל הבור ערבית ושו בנים ע' להדליק רותיהם אחר קביו ריים אחר הזנהג ליל לחק ואי' אםאינם וובטחיםלחזורללגודם לגבול לנוד ואי' גזקצם אד גזם הדת גוה אין לגרום בול תורה י' לאחד בשיל ההדקה אחר שהידנא זדליקין נים ואין קדי בם' ציךליזהר הזנוןהנזכר וף כתב המג"א שם ק" בקיו דאפי' ללוודאםור ואי' ם חיל וק רש"ל והב"חז"ל ב זמגה " ומשזעדוירי םהאידנא מגו נוכל לוור דהייודוקא ביחיד ביו דיכול מצוה זזנה ויזור ושגי אם להדליק לא הלומ לו ללוודו אבל יחיד הלומד עם בים בקום אר יל יודודלאמבטלינןליהגזלודו םרבים יחזור למוםקביעותו גם הם שהיא מצוה רה בשביל דלקה בזנהדבל מההאידנא ואין החוש מצאי הדבר הולם בה כלל גופור ' נזי מח"ברבםי' םי' ב' שכב וז"ל כב 'ר הורות שלפנינו אנאמרהר בפםקו כת"יוז"ליראה לגדולי א המאירי לאום זגוגיםשהיו ודליקין וצריך היר לעוברי רכים בל בז"הזהוילואין אנו בחו אלא בני הבית ידליק כל צריכי תירו ד להי שיעלה ווד וכן ם הח והגי הצרי שירצה וגדולי בי

ני היבה להדליק שעומדים בית ודרשם עכ"ל ע''ש אח ז"ל ושוע דבין וובחים לחזור בין אים מובחים בכל וזדברי אין היו וקדיזין למודם להדלקה וה גם מאחר שהדליו ברוב עם בי"הכנבערביתונפרסםלניהם הנם אין דבראםיאחרולהדיק בביחם אחר למודם טעם הגון נ'ל עוד בזה כי אחר מודם כשיבוו לבית וידליקו וישבועלשלנםנוכח הנרוח עוד שהם דולקין פר"ן י הם ולבני ביתם הסובבים כ אום אבל אם ידליקו וילכו יכ להם ליכאפ"ןלדידהו וגם בני ביתם על הוב ישבו בבי הבשי אויכנםולבתיהכנים מנהג העוםי וישארו הנרותדולקין לבדם באיןרואהובאיןמבין על מה אנחנו מדליקין וליכא פרסומי וא"כ הדבר ברור שחק לגוודם קודם נים שאלתידידי על גות נוכה עושין מבדיל נרותיהן שאין ווקיןלהכיל שמן המםפיקאי' עד עשרהנזיגו"טין ם כשרים לנ'ח 'י בהןשוןבכל פעם עדחצי שעה שהוא שיעורזון לה או לא שוסי ב זה הוא גופורש בש"ע בי' חר"ה ם וז"ל יש זי שאומר דכיון דהדלקה ושה מצוה שיתן בנרכדישיעורקידם הדלקה אבל אם והדליק ואח"ך צרי הוםיף ן דכדי שיעור לאיצא י"ח ביר והואלשון הרא"ש ז"ל בשת ובו רבי' שם וכ"ף רבי' עכ"הור ם והקשה שם כ'א י ע" "רח וז"ל תיזא זחר שהר"אש והור כחבוכן ולא אכחן מאן דליגעלייהו והדיןטעזו ונמוקו עמו אמאי כתבו בשםישמישאוזר ולא כתבו בסם עכ'ל ע"ש והשוג' שם קד הכלל ע" ת ורןז"ללכתובבצרישמישאורעל שתבוהוםקיםז"ל שדרכושל םרהשלאמצאה בשאר פוסקים אע"פ שלא מצא חולק עליה ע"ש וכ'הרכי' שמעינןמזה דליכא חלק בדבר ש ע" שו א ולור היא כיה שון כשיעור והוא ללק דהיינו דוקא לא תן בהואדאורינןלאיצא י"ח אבל אםאינה זכיל כיור כנ"דד שרי לבך ולדליק וד כיעור דזה זה לי " זכיל זהלי יה דמאר דבעינן שיעור שלם תלה ולהוםי אינו מכילה הא ליכא שיור שלם תחלה נר' גרע פי וארב דנד שאי

אי יא אפי''ה א יא וצן ה י"ח ז זכילים כיור וכל הרואה ישוב שהי א שהנו כ"ש נ''דד נירלעיןכל שאין בה שיעור ודאי ין הפ"ר ללה כז''ש וזל לא י' וברכו יצ י'וציך ולזורולהדליקה בברכה עכ"ל דרו ו הם בן צריך לדרוש לכובהיוה שבירך אשונו רנוהשיו לבל דבר זה לוזנים ברי להודילצוו לע לה נרו כו ועליו ווזעישמ ב רכ ו ל גוח הברכה להדליק נר של אוורי יידי שי של חכה אום של אםיש קב ל וה לד תיב ול םאלא בירושלי רק ג' ברכה הוא שנ במחלוק נום דםוכהלכה' יכא פלאבזה רי"לס"לשיבך קול ח ורב "ל אק"בו ל נח ז הדלק ד"ג "א איא להד יק ר של כה בש וכן יא בשם'ד בם' םופרים פרק ך' הלכה'לפי הראש זל י גירם לנו הסחא ק לד יק נר דוקא א כר א חכה א ל הר"אשז"ל נכה כי נר לה ור חכ " דוק א וב פ' קיא כתוב ג"כשל חכ ע"ש וכ וי ר והור והגובל להדליק וביקו הכלבו ז"ל י"ף והרבםוהר"ש נר ל חכה ' רש"ל ז"ל סי' אך כב שיאר וכ" תש בנים ל חכה יבה ולאשל חנוה בש והם כוב יו ל ובפםבכל השובה וכל הספר לאנצא שב שום ואין דברזה בוה כלל " וכ ה"ה בש הש"ל סברכלל זלב' בס ר"ו כב בליל א' רך ג' להדליק וכו' ונר' המדלי דל נכן לומר דהכי נ" פשו ברכו מברןג של רקבאלהוינמה הם השלש ברכו סח הברכה דלא הירהבביו הנאן שהא אפל דקדק יב ל כל ההך מצד דברי הור וה"ס כדרכו בקדש י להי ה או המנהג זה שהוא ה"ם הוםקים כ"ל ולכן ב ה ובפר

ולכן פשוטאצלישלא נפל לדקדק נוח ואפשר קרוב שהוא בש" ז"ל בה וק זיד הזיקים או הזדפיםים נט הגאוןבעל פר"ח גזר שנוסחת ה"ע יקר ונוסחת אוז ה' ור"בם וכו' שכתבו של ינה יקולא חנו נן ם כלל והר"י וזה פלא וכח גדול הפך ה"ם והפוםקים לגזו שו הגדולים הנצ י שום והש"וג ב בשם חז"י שר"ת שו ע נ"ח בהוך הוא נח"ל "ש ועוד ו"ך כדי שיהיה םר להדלי יג תוו י'ג וכל הוא דברים הדברים נג ודו ז ר התיבו והגאיןחידא בב'רכי ווחברנתןשגי נוים לזהואין בה כדי חיזה כלל ז אין ם ואין כח אפי' בם הגון שיוכל לחות י שו דברי וג' זידי וראה ודזייהו ומנהג הולם כנ"ל " ה" ינו שוה בזה כי ראיי וזעי הרבה ברכין של חנוכה וכן נצא בהרבה םורי ונז''ש כבודו שאין לנזחות כי ל ופשו ביד וונת ל פי ווםקי ו'ל והזדגים תיבת שליש להם נוסחת כז' ה'' לנוי לסזוך כי הנין אינו זשתנה וליכא קידא ו"ש הש"בא ז'ל בבה םי' קנ"ז שאין מפידין בלון כלשאנו שוזרים נין "ש שאלת בנין שצ שבירך ל ההלל קרוא או נזקלגזו לך ביי הלוג בירך לגמור ונואריו זן נזרו ו הות אם זירין אוו אולא רבי' הורבםי' ת"ח ובי' ב שנזרם ר מרונורק ז'ל היה זברך לקוא ת ההלל ביזים שגוזרין אוו כי היה ונזר שהברך לגזור א אם יחסר או או תיבה הוי בכו לבטלה אבל רא"ש ז"ל היה ור שין אח לקדק בזה כי לגור הוי ירושו לרות כו ויקין יו גוזרין אותו שפירושו היו ורין אוו "ש נדריו ז''ל דלקוא נזשו ולגור ד אינון הנהיגו הרש בברכה יןיי הדלוגליזי לו הגזר "פ הבנה ור שטחית דוקה ורן ב' כ'ב ר"ח וכ" בהלכו לרוא ובםי' רז''ד בהלכות סוכה וגוזין הלל וזבכין שברכי לגור את ההלל "ש וחר שכן ם כת לגור ביזי חזירין אותו לגזור הינו לקוא ביר רבי' בי' כ"ב וכ שם הדלו אי

י ילי ב מי שהוירך בר"ח גמור י איןציךלזור ה מורם ם וז' ש ומיה נלוד בו"ח ירך לקרוא "ש וכפ ליכא אן דאור א ביי הגמר י לחור שהרי אפי' בימי הלוג שא שברכין לגזור אפי"האםבירך לגור בימי הגמר כ' ס"ל לקרוא י כוותיהבסי' תפ"ח "א דאיכ ור ואיןשאיןזחזירין שרכי אוו אי ופם ין לא נו אמן הזירו מה"ר ו" וא ואמר לגוור או לרוא הויא שאו וו אושנזכר איו שט ברכתו ברוויהו אקבו לגמורלקרואאתההלל או להפךלקרוא יצאוגם בזה רוויהו אינון וכ"פ מרן בי' ר"טם"ב ח לגמוי דין בפ"הג ם שכל"ש ובב"הט ברור שאת אלו ש סק וכלזה לא זזמורי וה בחרו בימי הלוג ללג קשני לנואהבי וודלמה תק לגל יקר הג הוא כי ל ירות שו מנג בר" בבבל לור הלל אל ואשרבובי בר"ח שנהגו בו הולם ש' ף "ב "ש ם הנהג וד מש כ" תכב "ש ב בכ כוד ר"ח אשל ב אבר רב ו" מו אהי וחו"המ ום שביי ומיני ת התום' ד בכ " הבו ו' אמית הלל בהםאלא מנהג כי "א "ה י"ח ימי " בר"חי והוא פשטהגרא שם א יכןהיאת הרמ"בם ז ב"ג מהלת חכה וכן ת כל לת הרמבןזל ו " הפשי כמ"ש וכן הור באח ם " וכ"שם "ש בשם ולכןכי לוח המ" מ"ש בולי בשם מרש הרו "ש הלק רב קבוה מ"ם הלל לכן אומרי שאסאלא נהג ולא קה לומ בה ום חשיולאמצאתי שום ט הזמי לא רו ואשר לל מזמו אזהלי הוא לפי ז אג שלא ג שלם צי ק ש ש מזמי ובחרו החת כמ"ש בתוכ והואו כייושלי ובות לי בה ברכו יוינ כ שהוא ללה כלו בר ל ן החת מז יאאת ירי ה גם רא הל אבן ו' ד ותן ל מצים וקרית וזור הפרטי ישרא כלו מב יציא " תורה בא

תורהוכו' ומזמור מןהמצרכלו יקר כיהוא מורה ל ההצלה רה והואה ל' ולכן לא רו לדלג ום אווה וק ברו זהז לבעזרת הנ"ל זהו הנר' לקוצד לשיב על כל שאלו כבוד עושה מהנלאות גדולות לבדו כי חםדו וא עמנו ככל לול יש לאותיו מור ומצויו ופיו ותורויו אמן חקתי י י ' יו הו ו ה ו יו י ו הבהיר הגיגי בזודו את כודו על וראית שאל מזמור הבית דוד הקשה וע'ת וכי דוד חנוכ י וכו' בנאו והלא הוא בנאו של ל איןכאן קושיא כי אינו חוזר הש לדו הבית לזמור שיר מזמור לדד תקן שי דהיינו ל חנוכת כי אל מחלה חשב ינה אותו כ"ש בש"בז' זה המזור לזרו בעת חנוך הבי שהו או אשר שמע זנתן שאח וכין הנביא כי שלהבנו יבנה הבית מח לבו והכין ו זה יר למרו וכ'רי' זל ואר זפרשים " רזל החניבשוחר וב ובילקוט תהלים הקשו "פ הדרש כמש' בשזח וכי אוותרצובשנים הד "דחשבה ד כבו ה מצרה לעה כןכתיבהבית לד כי ה חש הו הק"ב נה או כמש"ל שהק"בה הבטיו ואר לו א תה מת צא וה ביתי לם אלאעל כל קרן וקרבן זר רי שמ ואומרים לך ש תשמך א אפשר לומר דוד א אשר הן כל וכל בגית ואולמיו צר לכל בנין הביתולכל ליו הכין כלהכ וג י ולכיו

י ויו וליויו וחדיו ום הכהנים לזשוח כז'ש והויי דה"א זםי כ"ב ד סופו ולכן ל בדין הוא ל שמו כבנה שלה שקהבי יש לומר פ "ש רול ל' א ב ד להכניסהארוןלבית ק"הקדבושרים ה ביהקובש בזה והתלל כנה ולא נה זכרה לחסדידוד בך וכשאז שזוו היאשעדה תלו ננה ונתחו השרים "ש ולן א " י לפיחת רים לכן ראוי שתרא ל שזו ולכן ה שחבר זה הזור אור ברוהקהבית לדוד או לה הוא הוםיף אש הזה כי בית ל שםאביו הז' ום להודי לקרו הטי שאביו הםו הוא שחר הזנור כ ישאל הז שכל סוקי הזה ל הזו ורי ג הצל כללו מצרה ורוזותם וודאם לה' לכן אזרוהו ג בחנוכ ש וגם ביי ית ני יי זרא כ"ש ם בשוח"ט ובילקו ארוהו ורדכי ותלייו כ"ש רש"י ז"ל שם בהים זם מדרש ז סיקא זואי "ש וכן מצאיו אר מהר ח " בד כלו הלבוש "ש ם בחנוכת החונאים י כ"ש שי במסכח ולזה ושו שאמרוה קו כל שונת יוי חגוכה ג לה הלכה ב' רזלאזר ול י"ב זהו ה שיש להשיב לכבודו ל זה אלויו כלםיצא חשובה כוגה סוי שא יי' בספי ים י ול שלו ז י י יו ול ו יונ ו ו י ו ו " הבהיר ואל כין ל ורם הגיני בא"ח סי' כב וזל יא' לאכול בחוכה ר שי גבי לי

ו האויב עכל הנס נעשהבחלב האכיל יהודי א לי וכב וזל ולא ידתי ה ולה עשתהשתיית לאויב בשבילההוקבע החל זה המנג שאם ד לשכרו כאשר נזעי הא דר שין החלב ידו נושכר ומבריא ועלכן נונים אוו רופיםלולים י מאז ואכנה עולה עשה זמני הרבה חוו וק כח י ולתשו דעי דע ידי החלב כשהוי בא בשול כבד ה ומכביד גוף השוה רבה ולפעים גם חלבה ממ אם היה חה בו לה א כל ובר הפר הבים כמו המוח ימהריישה משהו הוו ר ס ה לג וכ ואך י' הבשול יל כבדו כאשר שמענו וראינו עשים בים זה כ"ש םר ארח הרבה וסרה ממנו כל מחה ומריא החו י ע"ש וכ"פ רשי ז"ל נין יל ם יא שופטים ד' מזה לח וק "ל נאד החלב הגוף להת נרדם שחל מיד א םירהיהגוו י י" וג וכ"כגם הרד"קשם ע"ש היא עכל אד והיגיעה של מרוצי לברוח כוד תום וע ש כבדע העו הלב נלהעתרדה וכ"כהרלב'שם ירוש ר ל חזר ושם םי' ' "ה ם יבע כלזה שכב ול חלב ננה ם אם לול ה לד ם מים לעם ין כ"ל ורל יראה שיב תרג חל ולא ורצה וו הוא עיף מאד עד דו שוי ח שנבלל לאחהדר בתה ו החלב בקום ים דת טוי א יר שלא וכשר אה כי א הרש ז ד יד תשלחה רקכדישחיןאםירשאולא ננה החב כדי לשכרו או להידו כ רבו ישעיה שם בירוש זני שחלב ש ע" ע" ם' י"ג אכל דה וכןאיתא קי ה כריו שה דבשאו חב ד ה ע"ש הר"ב וכ ונג לקד ו הג שחלב ל בפ"ק ש וא קד מלכו ביא י היה יף רה כיש לור הידוע ש א לב שרו אם ו הרה אי וו אל לי יי יול יש ור

משכר רקמכביד אפשר ין כבו והא ננה ו היה מצויליהבאוחההגו שה או אפשר דל שפחדה יגיששרוצה של לשכרו שגז הרגו כדי אבל לאהיה לו ידי דבר כ ז יו משכ הכלבו החל דברירבי' הרמ"אז"ל מקורן ו'הלבוון ובס איא וזל והאכילו ה בילשל גבינה י שיצמא ויה לרוב תכר כ"ל ''שי וי' ויה לרוב כמ"ש ין לי ה" בסי ת"ש וכן בש"ג הורדי בב '' הו שב זה ול לי כי גינה אוכים המלכים היא חדשה וטריה ולא תביא לידי צמאון ולכןנל כנוח שכב הר'ןזל שםב"ב וחתכה דש וז"ל ואכילה לראש האויבים גבינה לכרוו א ראו ובחו כלם ול זה נהגו גבינה בחנוכה כל ש מה אומרת גביגה לאכו לשרוו והנר' בזה הוא כי לד גרה של דרך ורי אוכל גבה הלשוה לבאחר ששה רב מל אידיםחוים מורבי וחלב האידים י לוח ומנרבים ואוח ולי וו ורבוב גז י ומפילים רדמה גדולה הן הן ל ו ו וזהו שכתבהר"ןז"ל והאכה אוו לשכריו הנסי אחר ג ה הרבה האלהאוו גבהלחוקשכרותו ד שכב א שש ום י ם היה הגה מהוכ מה הי וחה נ ובר גריותאודאי שוסיף תת כח השכרות מהר ר' היה כן ב הרמא גבה זכר לחלב גצא שכ בס' ש כלבו ול רבי ז"ל ורןשמהם שאב דברשום זכר ללב גבה אלא ש א להייכה הגבה ושה אוה כחב ר ולזה בג"כלשון " והאכה ל החלב שהוא שקה היה גבה לומר מאח ליהוהאאח שותכה וק ש מצאי ב'מים כ של מש מרן בי' ס"ב תר" פשומיי שלא למה ושמחה כב ל הנהג בו הראוםזל מט ושחה גם לנם בחכה קבו נהגו לחי האבוגבינה וחלב לא זכרלשה ה שבו הרגה הידי א היה לאכול כי לא אלא בה נהלהיסיף בשיה ובלא ה מה ה כי קר משה ה איה לם רק נרא ביכ וכן שכר