3.1 העסקת יהודי תושב חוץ פרק 3: סוגיות מיוחדות-מומחים זרים יהודי תושב חוץ אשר אינו מחזיק באזרחות ישראלית מבין ארבעה מסלולים להסדרת העסקתו בישראל. ומעוניין לעבוד בישראל, יכול לבחור באחד המסלול הראשון הוא העסקה כמומחה זר לכל דבר, על פי אשרה מסוג ב- 1 והיתר העסקה למומחה; המסלול השני הוא העסקה על פי אשרה מסוג ב- 1 לפי המלצת הסוכנות היהודית; המסלול השלישי הוא דרך התאזרחות בישראל מכוח חוק השבות - באמצעות אשרת עולה ותעודת עולה; והמסלול הרביעי הוא זה של ישיבה בישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א- 1 (עולה בכוח). לצורך זה, "יהודי תושב חוץ" כולל, כמובן, כל יהודי במובן ההלכתי, וכן כל אדם שהוא "זכאי חוק השבות", קרי ילד ונכד של יהודי, בן זוג של יהודי ובן זוג של ילד ושל נכד של יהודי (למעט אדם 1 שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון). במועד כתיבת הספר, הועלו מספר הצעות על ידי חברי כנסת לצמצם את מתחם הזכאות על פי חוק השבות ליהודים בלבד. 3.1.1 העסקה כמומחה זר יהודי תושב חוץ המועסק בישראל כמומחה זר על פי אשרה מסוג ב- 1 והיתר העסקה למומחה, אינו נחשב כתושב ישראל וחלים עליו בדיוק אותם כללים החלים על כל מומחה (או עובד זר) אחר. בין היתר חלים עליו כללי הכבילה הפרסונאלי םי או הסקטוריאליים לפי העניין, והוא אינו מורשה לעבור על דעת עצמו מהמעסיק אשר קיבל היתר העסקה עבורו למעסיק אחר. כמו כן, על מי שמבקש להעסיקו בישראל להוכיח כי מתקיימים בו הקריטריונים להגדרת "מומחה", לרבות תשלום שכר שלא יפחת מכפל השכר הממוצע במשק. כמי שאינו נחשב תושב ישראל, על מעסיקו של עובד זה להבטיח את תנאי ההעסקה בהתאם לחוק עובדים זרים (ראו לעניין זה פרק "זרים ודיני העבודה בישראל"). 3.1.2 העסקה בהמלצת הסוכנות היהודית כאמור, ליהודי תושב חוץ אפשרות נוספת לעבוד בישראל, זאת על פי אשרה מסוג ב- 1 "בלתי מוגבלת". אדם כאמור רשאי לבקש את המלצת הסוכנות היהודית להענקת האשרה. במקרה של מתן אשרה על ידי משרד הפנים, בהמלצת הסוכנות היהודית, יכול המבקש לקבל אשרה מסוג ב- 1 למשך שנה אחת. במקרה כזה אין צורך להוכיח כי היהודי תושב החוץ עומד בקריטריונים להגדרת "מומחה זר". הבדל נוסף בין מומחה זר "רגיל", לבין יהודי תושב חוץ שקיבל אשרה מסוג ב- 1 במסלול זה, הוא שהיהודי תושב החוץ רשאי לעבוד אצל כל מעסיק בישראל. הבדל מהותי נוסף, הוא כי יהודי העובד בישראל תחת אשרה במסלול זה, לא יהיה זכאי להקלות והטבות המס להם זכאי מומחה זר העובד בישראל תחת אשרת מומחה רגילה. על מעסיק עובד זר בעל אשרת ב- 1 אשר נתקבלה בשל יהדותו, חלה חובת תשלום היטל מעסיק לעובדים זרים, זאת בהתאם להנחיית מס הכנסה מחודש יולי 2007. בחודש אוקטובר 2006 נכנס לתוקף נוהל חדש של משרד הפנים, לפיו לשכות מינהל האוכלוסין יחדלו מהענקת אשרות עבודה לעובדים זרים, על בסיס היותם יהודים (בהמלצת הסוכנות היהודית). נוהל זה הוקפא כחודש לאחר כניסתו לתוקף בשל סיבות משפטיות ולחצים אחרים שהופעלו על משרד הפנים. עם הקפאת הנוהל פורסם כי בכוונת מינהל האוכלוסין להעלות בפני הכנסת בקשה לשינוי המדיניות באשר ליהודים תושבי חוץ, אשר תעוגן באמצעות תיקון לחוק הכניסה לישראל. 1 סעיפים 4 א- 4 ב לחוק השבות, תש"י- 1950.
ב( 3.1.3 העסקה כעולה חדש על העסקתו של יהודי תושב חוץ אשר בחר להתאזרח בישראל מכוח חוק השבות לא חלה כל מגבלה, ודינו לעניין זה כדין כל אזרח ישראלי. פירוש הדבר הוא, בין היתר, כי כל מעסיק בישראל רשאי להעסיקו מיד עם עלייתו לישראל והצגת תעודת עולה. בנוסף, לא חלה על העסקתו מגבלת שכר כלשהי, פרט להוראות שכר מינימום והוראות חוק נוספות הקשורות בהעסקת עובדים בישראל. כמובן שאין צורך להוכיח כי העולה עומד בקריטריונים להגדרת "מומחה זר", ואין צורך בהנפקת היתר העסקה במיוחד עבורו. עולה חדש רשאי לעבור ממעסיק למעסיק כראות עיניו, ליהנות מזכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובני משפחתו זכאים גם הם לעבוד בישראל ולהיות מבוטחים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בקשה לאשרת עולה יש להגיש במשרדי הממונה על המחוז שבו נמצא מקום מגוריו של המבקש או במשרד הפנים בירושלים. אם המבקש נמצא בחו"ל יש להגיש את הבקשה בנציגות הדיפלומטית או 2 הקונסולרית של ישראל. אם הוכח כי המבקש זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תינתן לו אשרת עולה. על פי חוק, שר הפנים רשאי לסרב להעניק אשרת עולה רק במקרים נדירים המפורטים בחוק, דהיינו אם התברר כי המבקש פועל נגד העם היהודי, או שהוא עלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון 3 המדינה, או שהוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור. 3.1.4 העסקה כתושב ארעי "בודק עליה" אפשרות נוספת העומדת לרשותו של יהודי תושב חוץ המעוניין לעבוד בישראל היא לקבל מעמד של תושב זמני בישראל. תקנות הכניסה לישראל קובעות כי זכאי חוק השבות המעוניין לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א- 1. אשרה כזו, הידועה כאשרה ל"עולה בכוח", ניתנת בדרך כלל לתקופה של שנה, וניתן להאריכה עד 4 שלוש שנים. האשרה מאפשרת למחזיק בה לעבוד כחוק בישראל, אצל כל מעביד, בלא צורך לקבל עבורו היתר העסקה וללא כל הגבלה של שכר מומחה או הגבלה אחרת. גם במקרה של העסקה כתושב ארעי חלים הכללים המפורטים בפסקה הדנה בהעסקת עולה חדש, כלומר, קיום הכללים והחוקים הנהוגים ביחס לתושבים ישראלים, היעדר הצורך בהוכחת עמידה בקריטריונים של מומחה זר, מעבר חופשי בין מעבידים וזכויות רגילות ביחס לביטוח לאומי וביטוח בריאות. 3.2 חובת שירות צבאי על פי החוק חלה חובת השירות הצבאי על מי שהוא אזרח ישראל או "תושב קבוע" במדינה. חוק שירות ביטחון קובע כי "תושב קבוע" הוא, בדרך כלל, אדם שמקום מגוריו הקבוע נמצא בשטח שחל 5 עליו משפט מדינת ישראל. ככלל, עובד זר בישראל (ובכלל זה מומחה זר) לא ייחשב כ"תושב" בישראל. כך לדוגמא, עובד או מומחה זר אינו זכאי לזכויות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המוקנות 6 לתושבי ישראל בלבד, לאור תיקון לחוק ההסדרים של שנת 2003 הקובע כי אזרחים זרים המחזיקים באשרות ב- 1 לא ייחשבו כתושבי ישראל לצורך חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי עובד זר השוהה בישראל, לעולם לא ייחשב כתושבי ישראל, 6 2 3 4 5 תקנה 2 לתקנות השבות, תשט"ז- 1956. סעיף ( 2 לחוק השבות. תקנה 6 א( ( לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד- 1974. סעיף 1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] תשמ"ו- 1986. סעיף לחוק ההסדרים 2003.
לכל צורך שהוא. קביעות אלה מייתרות את הצורך לבדוק בכל מקרה פרטני את התקיימות המבחנים המקובלים לקביעת "תושבות", שהם בעיקר מבחן הזיקות (מרכז החיים) ומבחן היעדר הזמניות בשהייתו של האדם במדינה. חוק שירות ביטחון קובע כי "תושב קבוע" הוא גם אדם ש"רואים את שהותו (בישראל) כישיבת קבע". מי ששוהה בישראל על פי רשיון לישיבת ביקור, לישיבת מעבר או לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, ונשאר במדינה שישה חודשים לפחות לאחר שפקע תוקפו של הרשיון מבלי שחודש, עשוי להיחשב כ"תושב קבוע" בהתמלא שני תנאים: הוא קיבל התראה בכתב משלטונות הצבא לפיה עליו להשיג רשיון לישיבה בישראל בתוך שלושה חודשים מיום מסירת ההתראה לידיו; 7 הוא נותר במדינה ללא רשיון ישיבה לאחר תום שלושת החודשים..1.2 לשון החוק בעניין זה היא מפורשת, וגוברת כמובן על חוות דעת או הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, בפועל צפוי השוהה הבלתי חוקי במקרים הללו לגירוש מהמדינה ולא לשירות בצה"ל, כך שהאפשרות לגייס עובדים או מומחים זרים השוהים בישראל שלא כחוק נותרת תיאורטית בלבד. מובן כי מי שמתאזרח בישראל, לרבות יהודי המתאזרח במדינה על פי חוק השבות, חייב בשירות צבאי. על פי הוראות חוק שירות ביטחון, ניתן לזמן לשירות צבאי גבר שנמצא כשיר לשירות והוא בין הגילים שמונה-עשרה עד עשרים ותשע). כמו כן ניתן לזמן לשירות צבאי אישה שנמצאה כשירה לשירות והיא בין הגילים שמונה-עשרה עד עשרים ושש. משך השירות ואופיו תלוי במינו של החייב בשירות ובגילו בעת שנקרא להתייצב לשירות סדיר. קיימות הוראות ביחס להקלות לאנשים ששירתו שירות צבאי סדיר בצבאות זרים והתאזרחו בישראל לאחר מכן. קיימות גם הוראות נפרדות ביחס לרופאים ולרופאי שיניים. היעדרות משירות הצבאי ישראלים בחו"ל חוק שירות ביטחון קובע כי מי שנקרא להתייצב לשירות צבאי רואים אותו כמי שנמנה על הכוחות הסדירים של הצבא מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות. עוד קובע החוק כי במידה ולא התייצב, רואים אותו כמי שעזב את השירות בניגוד לחוק. חוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנעדר מהמקום שבו היה חייב להתייצב כדין, דינו מאסר של שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך. החוק קובע גם כי עריק הינו מי שנעדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא. כוונה שכזו מיוחסת לאדם אשר נעדר מן הצבא ללא רשות למעלה מ- 21 ימים. החוק קובע עונש מאסר מקסימום של 15 שנה על ביצוע עבירה זו. עבירת העריקות מן השירות הינה עבירה פלילית, אלא אם הנאשם הוכיח כי במועד ההתייצבות לא היה תושב קבע בישראל ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום חובת ההתייצבות. החובה להתייצב למי שנקרא לשירות ביטחון לפי החוק נותרת בעינה כל עוד לא מולאה החובה, זאת מבלי לפגוע באחריות הפלילית המוטלת על מי שלא התייצב בזמן שנקבע לכך. דוגמא: שמשון נולד בישראל בשנת 1982 והמשיך להתגורר בישראל עם הוריו עד שנת 2002. שירותו הצבאי של שמשון נדחה עקב לימודיו באוניברסיטה במסגרת עתודה אקדמאית. שמשון גויס במהלך לימודי העתודה לצבא וקיבל מספר אישי. עם זאת, בשל לימודיו לא עבר שמשון טירונות או הכשרה צבאית אחרת. עם סיום לימודיו יצא שמשון את ישראל לטיול והחליט שלא לשוב עם סיום הטיול. שמשון נשא אישה והתאזרח בצרפת, שם הוא מתגורר עד היום. בהתאם לרישומי הצבא שמשון נעדר מן השירות שלא ברשות משנת 2002. במידה ששמשון יגיע לישראל הוא קרוב לוודאי ייעצר עם כניסתו ויואשם בפני בית דין צבאי בעבירת עריקות אשר העונש 7 סעיף 45 לחוק שירות ביטחון.
עליה עומד על עד 15 שנות מאסר; נוסף על כך, עם הגשת כתב האישום לשמשון יהיה רישום פלילי. דין דומה חל גם על אזרח ישראלי אשר יצא את ישראל לאחר גיל 16 וחצי ולא הסדיר את יציאתו עם שלטונות הצבא. ביחס לצעירים אלו ניתן לקבל את התחשבות שלטונות הצבא בנסיבות אישיות, אך זאת רק אם מבוצעת פניה לשלטונות הצבא טרם ההגעה לישראל. ישראלים בחו"ל יכולים להסדיר את מעמדם מול שלטונות הצבא, הן באמצעות פנייה לקונסוליית ישראל בחו"ל והן על ידי פנייה לשלטונות הצבא בישראל בבקשה מתאימה. פנייה ישירה בישראל באמצעות בא כוח מקצרת בדרך כלל את תהליך הסדרת המעמד. ראוי לציין כי בדרך כלל, הדין החל על חייל אשר לאחר גיוסו יצא לחופשה בחו"ל ולא חזר לשירותו הצבאי, הינו חמור הרבה יותר מזה של צעיר שנסע עם משפחתו לחיות בחו"ל, עוד בטרם גיוסו בפועל, ולא חזר לישראל גם לאחר שהוגדר כמלש"ב (מיועד לשירות ביטחוני) על ידי שלטונות צה"ל. 3.3 הזמנת מבקר או מומחה ממדינת עימות אזרחים של מדינות המוגדרות בישראל כ"מדינות אויב", וכן אזרחי סודן ופקיסטן, אינם רשאים להיכנס כיום לישראל ולא ניתן להעסיק אותם בישראל כמומחים, אלא באישור חריג ומיוחד. כך לדוגמא, אזרח סורי שגר במשך שנים כפליט בצרפת ועובד בשלוחה הצרפתית של חברת הייטק ישראלית, הורשה להיכנס לישראל לאחר שהחברה ביקשה וקיבלה אישור חריג מיוחד לכניסתו לישראל לצורך ביקור. כניסתם לישראל של אזרחי מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות ובהן מרוקו, מלזיה, אינדונזיה ומדינות מוסלמיות שהיו חלק מבריה"מ לשעבר, מותנית בקבלת אישור גורמי הביטחון. הנחיות אלה נובעות מן החשש שארגוני טרור ינסו להחדיר לישראל אזרחים מהמדינות הללו לצורך ביצוע פיגועי טרור, איסוף מידע ומשיקולי ביטחון נוספים. בעניין זה כפוף משרד הפנים לנוהלי ולהחלטות גורמי הביטחון. באפריל 2005 פורסם כי נמנעה כניסתו של אמן הראפ הצרפתי מוניר טרודי לישראל לצורך הופעות, משיקולי ביטחון. הנימוק שניתן להחלטה הוא שטרודי הוא יליד טוניסיה, אחת המדינות שהנחיות גורמי הביטחון מתייחסות אל אזרחיהן כמקור סיכון פוטנציאלי לביצוע פיגועי טרור. יצוין כי נכונותם של בתי המשפט בישראל להתערב בשיקולי גורמי הביטחון בעניין כניסה לישראל היא מצומצמת מאוד, בוודאי בהשוואה לנימוקים חברתיים-כלכליים לסירוב כניסה לישראל. 3.4 העסקת בן זוג של אזרח המצוי בהליך מדורג בן זוג זר של אזרח ישראלי, המצוי ב"הליך המדורג" לקבלת אזרחות ישראלית (ראו לעניין זה פרק סוגיות שונות בדיני הכניסה והישיבה בישראל), מקבל בדרך כלל עם כניסתו לתהליך אשרת מבקר זמני מסוג ב- 1, המאפשרת למחזיק בה לעבוד בישראל. אשרה זו מכונה אשרת עבודה בלתי מוגבלת כפי שמצוין על גבי האשרה המוטבעת בדרכונו של בן הזוג. בשלבים הבאים של התהליך ובמקביל להתפתחות הקשר הזוגי, מקבל בן הזוג הזר מעמד של תושב ארעי, באשרה מסוג א- 5, ולבסוף הוא עשוי לקבל (בכפוף להגשת בקשה מתאימה) מעמד של תושב קבע ואזרחות ישראלית. אשרת ב- 1 שניתנת לבן הזוג הזר של האזרח הישראלי מאפשרת לו לעבוד בישראל ללא מגבלה. כלומר, "כללי הכבילה" אינם חלים על העסקת בן הזוג והוא רשאי לעבוד אצל כל מעסיק בישראל. ראוי להדגיש כי כל גורם בישראל רשאי להעסיק עובד המצוי בהליך המדורג לקבלת אזרחות כאילו היה אזרח ישראלי מן השורה, ללא צורך בקבלת היתר העסקה מיחידת הסמך במשרד התמ"ת. על העסקה זו לא חלות ההוראות החלות על העסקת עובד זר, למעט הצורך בקיום חוזה כתוב בשפה הברורה והמובנת לעובד.
העסקת בן הזוג הזר בישראל מותרת כל עוד הוא מצוי בהליך המדורג. בעניין זה לוקח על עצמו המעסיק סיכון מוגבל, הואיל והעסקת העובד הזר עלולה להיפסק באופן פתאומי עם ביטול האשרה על ידי משרד הפנים ללא כל שליטה או ידיעה מוקדמת של המעסיק. ביטול האשרה צפוי כאשר בני הזוג נפרדים במהלך ההליך, כאשר בן הזוג הישראלי הולך לעולמו תוך כדי ההליך המדורג, או כאשר משרד הפנים מגיע למסקנה כי הנישואים אינם כנים וכל מטרת הנישואים היתה לסייע לאזרח הזר להיכנס להליך המדורג ("נישואים פיקטיביים"). 3.5 ספורטאים זרים ספורטאי זר המועסק בישראל מחויב בקבלת אשרת עבודה מסוג ב- 1. התעלמות ממדיניות זו מביאה לא אחת למצבים שבהם ספורטאים זרים המגיעים לישראל, אם לצורך התרשמות כללית מהספורט הישראלי, אם למבחני קבלה או כדי להצטרף לקבוצות ישראליות, מעוכבים ונעצרים עם כניסתם לישראל, זאת מכיוון שהם הגיעו לישראל כדי לעבוד, מבלי שההכנות הדרושות לכך בוצעו. הבנה ויישום של המדיניות הקובעת כי העסקת ספורטאים זרים תהיה כמומחים זרים המועסקים על ידי אגודות הספורט, וכן ייעול המדיניות ושיפורה, ימנעו מצבים מביכים ולא נעימים הנגרמים לספורטאים זרים עם כניסתם לישראל. 3.5.1 המדיניות המשפטית הנוכחית מדיניות משרד הפנים ביחס להעסקת ספורטאים זרים בישראל מעוגנת בהסדר ייחודי, לפיו אישורי העבודה לספורטאים זרים ניתנים באופן בלעדי על ידי משרד הפנים. זאת לעומת מומחים זרים בתחומים אחרים, בהם נדרשת פנייה לאישור הבקשה באמצעות יחידת הסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. יחידת הסמך - אשר הוקמה לפני מספר שנים - פועלת ביעילות ובנחישות לאיזון האינטרסים בין הצורך בניוד בעלי מקצוע ייחודיים לישראל, לבין הצורך בהבטחת מקומות עבודה לישראלים. הגורמים המפקחים על השחקנים הזרים הם התאחדויות הספורט ואיגודי הספורט. לדעת המחברים, נכון וראוי להשוות את מעמדם של ספורטאים זרים, ככל שניתן, למעמדם של מומחים זרים גם מבחינת הנוהל, תוך קביעת פרמטרים מתאימים. תפקיד יחידת הסמך יהיה לבדוק את עמידתו של כל ספורטאי זר בפרמטרים המתאימים ואילו תפקיד משרד הפנים יהיה לטפל בהנפקת אשרת העבודה. בפועל, את הליך הנפקת אשרת העבודה והיתר העבודה עבור ספורטאי זר יוזמת לרוב הקבוצה או אגודת הספורט המעוניינת להביא את הספורטאי למסגרתה בישראל. גורם כזה יכול להיות, לדוגמא, קבוצת כדורגל או כדורסל. כמו ביחס לכל מומחה (ועובד) זר, היתר ההעסקה עבור ספורטאי זר ניתן לגורם המקומי, אשר בדרך כלל הינו אגודת ספורט, ומכוחו רשאי הספורטאי הזר לשחק רק במסגרת הקבוצה הספציפית. משרד הפנים רשאי לקבוע באילו תנאים תאושר האשרה ואיזו אשרה תוענק לספורטאי הזר בסופו של התהליך. נדמה כי במקרים רבים, כמו במקרה של שחקן הכדורגל רוברטו קולאוטי, החלטותיו של משרד הפנים מושפעות מפניות ולחצים של גופים ציבוריים ופרטיים חיצוניים, בעלי אינטרס בתהליך קבלת אשרה עבור ספורטאי זה או אחר. לחצים אלו נוצרים שלא לצורך כתוצאה ממדיניות טעונת שיפור של העסקת ספורטאים זרים בישראל. העסקת ספורטאים זרים בישראל בניגוד לחוק, כמו העסקת כל מומחה או עובד זר אחר, חושפת את הקבוצה או את אגודת הספורט לסנקציות פליליות חמורות, הכוללות קנסות כבדים ובמקרים מסוימים גם מאסר בפועל של מנהלי הקבוצה. ספורטאי העובד בישראל שלא כדין, חשוף לסכנה שייעצר ויגורש מישראל. במקרה כזה עלולה כניסתו לישראל להימנע במשך שנים רבות והוא עשוי למצוא עצמו מסורב כניסה למדינות נוספות, בשל עבירות על חוקי ההגירה של מדינת ישראל. התייחסות רצינית לעניין סוגיית שילובם של שחקנים זרים בספורט הישראלי, ניתנה בוועדת גלברד אשר מינה השר מתן וילנאי ב- 16 באוגוסט 2000. בוועדה הועלו שיקולים הנוגעים להעסקת ספורטאים זרים בישראל, לרבות הצורך בהטלת מכסות על העסקת ספורטאים זרים בענפים
8 השונים. על פי דו"ח הוועדה, עיקר המחלוקת בנושא הספורטאים הזרים אינו סביב עצם העיקרון של העסקת ספורטאים זרים, אלא "על היישום, ובעיקר המינון, דהיינו, כמה שחקנים זרים לשתף". פן נוסף בסוגיית העסקת ספורטאים זרים הינו תשלום מס. נא ראה בעניין זה התייחסות בפרק 10. הספורטאים הזרים שילמו בעבר 25% אחוז מס הכנסה. בהתאם להצעת משרד האוצר לתקציב שנת 2007, משלמים הספורטאים הזרים כיום מס מלא בשיעור 49 אחוז על הכנסותיהם. משמעות הדברים המיידית הינה, כי השחקנים הזרים משתכרים פחות, או לחילופין הקבוצות נאלצו להעלות את שכר הבסיס שלהם. על פי הסבר משרד האוצר, במצב שבו ניתנות הטבות מס לשחקנים זרים, מעדיפות אגודות הספורט לשכור שחקני חוץ ולא שחקנים ישראלים בשל הבדלי עלויות. לטענת משרד האוצר, הדבר פוגע בשחקנים ישראלים ובעתיד הספורט הישראלי. במקור ניתנה ההקלה במס כדי למשוך לישראל זרים מצטיינים, אולם כיום מספרם בישראל גדול מאוד, ואיכותם אינה עולה על שחקנים ישראלים. בשל האמור, החליט משרד האוצר כי יש צורך בשינוי מדיניות המס הנהוגה כלפי ספורטאים זרים. לטענת משרד האוצר, הטבת המס לספורטאים זרים מעוותת את הקצאות הממשלה לתמיכה בפעילויות ספורטיביות בכלל ובתמיכה באגודות הספורט בפרט. לפיכך הוחלט במשרד האוצר להביא את ההצעה לביטול הטבות המס הניתנות לקבוצות ספורט בגין שחקנים זרים, כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2007. ספורטאי זר רשאי לנכות בארבע השנים הראשונות לשהותו הוצאות אירוח בסך של 270 ש"ח ליום, וכן דמי שכירות. 3.5.2 התאזרחות ספורטאים בישראל הגבלת מכסות הספורטאים הזרים בישראל הביאה את התאחדויות הספורט ואיגודי הספורט לחפש פתרונות אשר יאפשרו לעקוף את הגבלת המכסות באמצעות חיפוש דרכי אזרוח של ספורטאים זרים. על פי חוק האזרחות רשאי שר הפנים להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שאינם אזרחי ישראל בתנאים שנקבעו בחוק (גיור, נישואים לישראלים וכו'), או בדרך של התאזרחות לפי שיקול שר הפנים. סעיף 5 לחוק האזרחות קובע כי שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית לבגיר שאינו אזרח ישראל, אם מתקיימים בו מספר תנאים: המבקש נמצא בישראל; המבקש היה בישראל שלוש שנים מתוך חמש השנים שלפני יום הגשת בקשתו לאזרחות; המבקש זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע; המבקש השתקע בישראל, או שהוא מתכוון לעשות זאת; המבקש יודע "ידיעת מה" את השפה העברית; המבקש ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שעם קבלת האזרחות הישראלית יחדל להיות אזרח חוץ. באמצעות אזרוח השחקן הזר, מעוניינות אגודות הספורט השונות לאפשר לשחקן להמשיך לשחק בשורותיהן וכך "לפנות מקום" לספורטאי זר אחר, שכן ספורטאי זר המתאזרח בישראל אינו נכלל במכסת הספורטאים הזרים אשר רשאית אגודת הספורט להעסיק על פי החלטות התאחדויות הספורט השונות. לעתים מעוניינת התאחדות הספורט אף היא בהתאזרחותו של ספורטאי זר. זאת על מנת שיוכל לשחק במדי נבחרת ישראל בענף הרלוונטי. הצורך באזרוח השחקן תוך פינוי מקום לשחקן חדש, מהווה. 8 מסמך רקע בנושא ספורטאים זרים בישראל, מוגש לוועדה המיוחדת לנושא בעיית העובדים הזרים, 7 במאי 2002.
מתכון ודאי להפעלת מסכת לחצים על קברניטי משרד הפנים. יצוין כי "פינוי המקום" יעשה רק לאחר הסדרת מעמדו של הספורטאי מול שלטונות צה"ל (שירות צבאי מלא/חלקי או פטור). אפשרות נוספת להתאזרחות הינה מתוקף נישואים לישראלי או לישראלית, במסגרת "ההליך המדורג". במסגרת ההליך ובהדרגה יקבל הספורטאי מעמד בישראל, ממעמד של עובד, דרך תושבות ארעית, תושבות קבע ולבסוף אזרחות מלאה. מקרה ידוע בישראל הוא התאזרחותו בישראל של הספורטאי רוברטו קולאוטי. קולאוטי נשא אישה ישראלית וקיבל מעמד תושב ארעי עקב נישואים אלו. קברניטי נבחרת ישראל רצו לצרפו להרכב נבחרת ישראל, דבר אשר אינו יכול להיעשות, ע"פ חוק פיפ"א, אם הוא אינו מחזיק לפחות בתעודת מעבר ישראלית (אשר מעמדה פחות מדרכון). לאחר לחצים רבים על משרד הפנים, הוענקה לקולאוטי תעודת מעבר, דבר אשר אפשר לו להצטרף באופן מיידי לנבחרת ישראל. 3.5.3 מדיניות והנחיות משרד הפנים משרד הפנים בוחן את בקשות הקבוצות לספורטאים זרים ומוודא שבקשות הקבוצות עומדות במכסת השחקנים הזרים שנקבעה להן, על פי הנחיות משרד הפנים. אם וכאשר הבקשה מאושרת, היא נשלחת לקונסוליה הרלוונטית, וזו תנפיק לשחקן את אשרת השהייה והעבודה בישראל. לדברי מנהלת מחלקת אשרות במשרד הפנים, מתן אישורי כניסה כרוך בסוגיה עקרונית של סמכויות בקביעת מספר הספורטאים הזרים בענפים השונים. לדעתה, לא צריכה להיות עדיפות לספורטאים זרים על פני עובדים זרים אחרים בקבלת אשרות עבודה, ולדעת משרד הפנים יש לשקול את האפשרות להגביל את מספר הספורטאים הזרים בישראל. להגבלה כזו התנגדו איגודי הספורט השונים, אשר טענו כי סמכות ההחלטה בדבר מספר הספורטאים הזרים בענפים אשר באחריותם צריכה להיות שלהם בלבד. לדברי המחלקה המשפטית של משרד הפנים, ההתייחסות לספורטאים הזרים היא כאל עובדים זרים המגיעים לעבוד בישראל, ולכן לא קיימת חקיקה ספציפית בנושא זה והוא מוסדר בתקנות בלבד, בעיקר בתקנות של האיגודים השונים. 3.5.4 דוגמאות נוספות דוגמא לפרשייה אשר במרכזה עומד ספורטאי זר אל מול משרד הפנים, התרחשה עם נחיתתו בישראל של הכדורגלן היפני, קוז'י נקאטה, אשר הגיע על מנת להתרשם ולהיבחן לקבוצת בית"ר ירושלים. עם הגיעו לנתב"ג נמנעה כניסתו של השחקן, מאחר שלא הונפקה עבורו אשרת כניסה מתאימה. יו"ר בית"ר ירושלים פנה לשרים בכירים של הליכוד וכן לבכירים נוספים במשרד הפנים על מנת שיאפשרו את כניסתו של נקאטה לישראל. מספר ימים קודם לכן נאלצה בית"ר ירושלים לחתום על ערבות כספית גבוהה, זאת על מנת להכניס לישראל את הכדורגלן הפרגוואי אמיליו מרטינז, אשר אף הוא הגיע לישראל על מנת להיבחן לקבוצת בית"ר, אך ללא אשרת כניסה מתאימה. פרשייה מדהימה נוספת של ניירת וביורוקרטיה התעוררה גם בעניינו של שחקן הכדורגל הניגרי של קבוצת הפועל ירושלים, צ'ארלס אוצ'ה, אשר הופתע לגלות כי הוא נמצא בישראל זה שנתיים ללא אשרת שהייה חוקית (!) התברר כי התאחדות הכדורגל אינה דורשת הצגת אישור עבודה או שהייה של השחקנים הזרים כתנאי לרישומם כחברי הסגל, אלא מסתפקת באישור מן הקבוצה על כך שהשחקן "שייך לה". כתוצאה מכך שותף אוצ'ה במשך שנתיים במשחקים רשמיים בליגה על אף היותו שוהה בלתי חוקי בישראל. ממשרד הפנים נמסר כי הנושא ייבחן לפני שתתקבל החלטה אם לגרש את אוצ'ה בגלל שהייתו הלא חוקית, או להתיר לו להישאר בארץ. בחודש ספטמבר 2006 פורסם כי מכבי נתניה צפויה לקבל הודעת גירוש מהארץ של הבלם לואיס מרין מקוסטה ריקה השוהה בארץ ללא אשרת עבודה מתאימה. כמו כן פורסם כי משרד הפנים עלול לקנוס את המועדון באלפי שקלים בגין הפרת חוקי העסקת עובד זר. 3.5.5 ביקורת, מסקנות והמלצות
כאמור, סוגיית היעדר גורמי בקרה, פיקוח והיזון חוזר ממשלתיים על תהליך קבלת אשרת עבודה או שהייה לספורטאים זרים בישראל מתעוררת כתוצאה ממדיניות קלוקלת של העסקת ספורטאים זרים בישראל. הצעת שר התמ"ת, אלי ישי, לפיה משרד המסחר והתעשייה יפקח על הבאת זרים לקבוצות ספורט בישראל, יכולה לפתור את הבעיה. אולם בשלב זה לא ברור כיצד יתנהלו התהליכים ואיך הנוהל החדש ישפיע על התחום. הסדרת מעמדם של ספורטאים כמומחים זרים, בניגוד להסדר הנוהג לפיו ספורטאים זרים הינם ככל עובדי הכפיים הזרים, יתבטא גם באופן שבו הרשויות הרלוונטיות בישראל רואות את הנושא, וייתכן שיסייע בשיפור יעילות ההליך. בדומה לאבחנה שבין עובדים למומחים בתעשייה ובשירותים, ניתן לאמוד את חשיבותם הרבה של הספורטאים הזרים לקידום ופיתוח הספורט בישראל. מחקרים שנערכו מצביעים כי שילובם של הספורטאים הזרים הביא להתעניינות רבה יותר של הקהל הישראלי בענפים בהם שולבו, בעיקר בענפי הכדורסל והכדורגל. הרחבת מעגל העניין בספורט הביאה להגדלת היקפי זכויות שידורי הטלוויזיה והרדיו, הנאמדות במיליוני דולרים לשנה, דבר אשר גרם להכנסות נוספות לאגודות הספורט. חלק נכבד מהכנסות אלו מופנה לקידום ספורטאים ותשתיות ספורט בישראל. התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל, כמו רצונה להבטיח הדדיות ביחס לטיפול בספורטאים ישראלים המועסקים במדינות זרות, מהווים שיקול נכבד התומך בצורך ליצור מידה רבה יותר של ודאות ביחס לאפשרות העסקת ספורטאים זרים בישראל. המלצת המחברים הינה כי משרדי הממשלה העוסקים בהנפקת אשרות עבודה לספורטאים זרים, יפרסמו נהלים מסודרים וברורים ביחס למתן אשרות עבודה תקפות לספורטאים, וכן נהלים להנפקת אשרות קצרות מועד לכניסת ספורטאים למבחנים וכדומה. על התקנות לאזן בין האינטרסים של הקבוצות לשיפור הרמה גם באמצעות הבאת ספורטאים איכותיים, לבין הפגיעה בספורטאים הישראלים. במסגרת תהליך קבלת ההחלטות ראוי כי משרדי הממשלה ישתפו את נציגויות התאחדויות הספורט בישראל. בכוחם של נהלים ברורים וידועים מראש למתן באופן משמעותי את הלחצים המיותרים של אגודות ספורט ומקורביהן בעלי ההשפעה על קברניטי ופקידי משרד הפנים. נהלים ברורים, אשר יוכנו תוך שיתוף פעולה בין משרד הפנים, משרד התמ"ת, משרד החינוך, התרבות והספורט, אגודות הספורט ואנשי מקצוע העוסקים בהליכי קבלת אשרות עבודה בישראל עבור מומחים זרים, צפויים ליעל את הליכי מתן אשרות עבודה או שהייה לספורטאים זרים. 3.6 בדרנים ואמנים זרים מעמדם של בדרנים ואמנים זרים המופיעים בישראל הינו במקרים רבים כשל עובדים זרים לכל דבר ועניין, לכן עליהם לפנות לקבלת אשרה מתאימה בטרם הגעתם לישראל לצורך קיום הופעות. בהתאם לנסיבות יכולה האשרה להיות אשרת עבודה ב- 1 או אשרת מבקר מיוחדת ב- 2. על הגורם המקומי הצפוי לארח או להעסיק את הבדרן או האמן הזר לפנות תחילה ליחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בבקשה למתן היתר העסקה עבור הבדרן או האמן. במקרה של העסקת בדרן או אמן זר בישראל, הגורם המקומי האופייני הנותן את חסותו לאמן הינו אמרגן, מפיק של פסטיבל או מופע, או מארגן של יריד או תערוכה. עם זאת, הצורך בהיתר העסקה לבדרן או לאמן זר קיים רק כאשר הופעות ארוך בישראל, בן למעלה מחודש ימים. הבדרן או האמן מגיע לסיבוב לאחר הנפקת היתר ההעסקה, על הגורם המקומי לפנות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים בבקשה להנפיק אשרת עבודה לעובד זר עבור הבדרן או האמן הזר. על הגורם המזמין לצרף לבקשתו את היתר
ההעסקה אשר ניתן על ידי יחידת הסמך (באותם מקרים שבהם יש צורך בכך), וכן מכתב מפורט המסביר את הצורך בכניסת האמן לישראל בצירוף טפסים ומסמכים הנדרשים על פי נהלי משרד הפנים. בבקשה להיתר העסקה עבור בדרן או אמן זר אין צורך להוכיח כי האדם שעבורו מתבקש ההיתר יקבל שכר השווה לפחות לכפל השכר הממוצע במשק. עם זאת, ולצורך מניעת פגיעה באמני ישראל, יש להציג בפני יחידת הסמך במשרד התמ"ת אישור אמ"י (אגודת אמני ישראל) להעסקת האמן הזר, כתנאי לקבלת היתר ההעסקה. במקרים רבים מגיעים בדרנים ואמנים זרים לישראל לפרקי זמן קצרים ולפעמים אפילו להופעה בודדת. כאשר בדרן או אמן זר מגיע לישראל לתקופה של עד חודש בודד, אין צורך בקבלת אשרה מסוג ב- 1 עבור הבדרן או האמן, אך יש לפנות למשרד הפנים בבקשה מפורטת לקבלת אשרת מבקר מיוחדת מסוג ב- 2 אשר תונפק בקונסוליה הישראלית במדינת מגוריו או בנמל הכניסה לישראל עם הגיעו לישראל, זאת במידה שאינו נדרש לקבלת אשרה טרם נסיעתו לישראל בשל לאומיותו. לעתים קרובות קורה כי אמרגנים או גורמים מזמינים אחרים אינם טורחים לבקש עבור האמנים אשרת עבודה והיתר העסקה מסוג ב- 1, או במקרה של ביקור קצר מועד אשרת מבקר מיוחדת. הסיבות הפסולות מעיקרן להחלטה שלא לבקש אשרת מבקר מסוג ב- 1 הן: ההליך הממושך של הנפקת אשרת ב- 1 והיתר העסקה בישראל, שבמקרים רבים אינו מעשי בשל ההתרעה הקצרה להגעת הבדרן או האמן לישראל; העובדה שהעסקה חוקית של הבדרן או האמן בישראל כרוכה בתשלום אגרות בקשה והעסקה; הסיכון שהאשרה וההיתר לא יינתנו מכל סיבה שהיא. מחדלו של הגורם המזמין מלבקש את האשרה וההיתר הנדרשים נובע לעתים מחוסר ידיעה על אודות הצורך באשרה והיתר ושל התנאים להנפקתם. כך למשל, בדצמבר 2001 לא הותרה כניסתם לישראל של שני תקליטנים הולנדים, מוכרים ומוערכים, אשר הגיעו לארץ כדי להופיע במסיבות השנה החדשה באילת. המפיק הישראלי אשר הזמין את השניים לא טרח לקבל עבורם מראש אשרת שהייה מתאימה והיתר העסקה. בעקבות תלונה מוקדמת אשר הוגשה, ככל הנראה של תקליטנים מקומיים אשר התאכזבו מכך שלא קיבלו בעצמם את ההזדמנות להופיע במסיבות השנה החדשה, עוכבו השניים בנמל התעופה עם הגעתם לישראל והוחזרו מיד חזרה להולנד. מעבר לאי הנעימות שנגרמה לתקליטנים ההולנדים, יש להניח שגם מארגני המסיבות בישראל ניזוקו בפרשה זו, וגם המבלים שציפו לתקליטנים מוכרים ומוערכים. מעט תשומת לב והקפדה על ציות לכללים היו מונעים את התסבוכת כולה. מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שגורמים מקומיים מנצלים לעתים קרובות את הכללים הנוגעים להעסקת עובדים זרים בישראל על מנת להכשיל תחרות מצד ספורטאים, בדרנים או אמנים זרים. ביולי 2005 הנחתה הממשלה את שר האוצר לפטור או לקבוע הנחה באגרה השנתית להעסקת אמנים זרים בישראל, ובלבד שהאמן צפוי לשהות בישראל לא יותר משלושה חודשים. כמו ביחס לפטור או להנחה מאגרה בגין העסקת ספורטאי זר, גם הנחייה זו טרם עוגנה עד כה בתקנות מתאימות. 3.7 אנשי אקדמיה על פי החלטת הממשלה, העסקת אנשי סגל אקדמי וחוקרים זרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 9 אינה כפופה למכסות כלשהן. לצורך העסקת איש סגל אקדמי או חוקר זר בישראל, אין צורך להוכיח כי האדם עבורו מתבקש היתר ההעסקה יקבל שכר השווה לפחות לכפל השכר הממוצע במשק. על מנת להעסיק איש סגל אקדמי או חוקר זר במוסד להשכלה גבוהה בישראל, יש להגיש בקשה מתאימה ליחידת הסמך לעובדים זרים ולאחר מכן ללשכת מינהל האוכלוסין. מגיש הבקשה יכול 9 "מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים לשנת 2005", החלטת ממשלה מס' 3021 (עז/ 1 ) מיום 6.1.05.
להיות נציג המוסד האקדמי הרלוונטי, שאושר לצורך זה על ידי מנכ"ל המוסד להשכלה גבוהה. על הבקשה לכלול את המלצת המוסד האקדמי וכן התחייבות ליציאת העובד מהארץ בתום העסקתו, ועליה להיות חתומה על ידי נציג מורשה של המוסד האקדמי. 3.8 רופאים ועובדי רפואה זרים העסקת עובדי רפואה זרים בבתי חולים בישראל למטרות השתלמות אינה כפופה למכסות כלשהן, וזאת על פי החלטת הממשלה מס' 3021 (עז/ 1 ). יחד עם זאת, ביחס להעסקת עובדי רפואה נקבע כי לא יינתנו יותר מ- 50 היתרים בשנה להעסקת עובדי רפואה זרים שאינם רופאים משתלמים בבתי חולים 10 בישראל. העסקת רופאים ועובדי רפואה זרים אחרים כמשתלמים בבתי חולים בישראל טעונה היתר עבודה של משרד הבריאות, המהווה המלצה להענקת אשרת כניסה ורשיון ישיבה מסוג ב- 1 (לעובד) או ב- 2 (למשתלם) לאנשי רפואה זרים בישראל. לבקשה המוגשת למשרד הפנים יש לצרף מכתב מפורט המסביר את הצורך בכניסת הרופא או עובד הרפואה הזר לישראל, בצירוף טפסים ומסמכים הנדרשים על פי נהלי משרד הפנים. המוסד הרפואי המבקש להעסיק רופא או עובד רפואה זר בישראל, אינו נדרש להוכיח כי העובד ישתכר בישראל שכר השווה לכפל השכר הממוצע במשק או יותר. 3.9 אנשי תקשורת זרים העסקת צלמים וכתבים זרים בישראל טעונה המלצה של לשכת העיתונות הממשלתית, המסונפת למשרד ראש הממשלה ואחראית לתיאום הקשר שבין הממשלה לעיתונאים הזרים בישראל. תעודת העיתונאי המונפקת על ידי לשכת העיתונות הממשלתית אינה מהווה אישור שהייה ועבודה בישראל עבור איש התקשורת הזר, והיא מוענקת לו רק לאחר שהונפקו לו האישורים הנדרשים. על פי הנהלים, תעודת עיתונאי, תעודת טכנאי שידור ותעודת עוזר תקשורת לאיש תקשורת זר תינתן ככלל לאדם בן למעלה משמונה-עשרה, שאינו אזרח או תושב ישראל ועומד במספר תנאים מצטברים: הוא מועסק במדינת ישראל, במשרה מלאה, על ידי אמצעי התקשורת, כעיתונאי או כטכנאי תקשורת או כעוזר תקשורת, לפי העניין, בתחום החדשות, ועיקר עיסוקו בכך; הוכח, להנחת דעתה של לשכת העיתונות הממשלתית, כי הוא עוסק בעבודה עיתונאית או הועסק כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת בתחום החדשות על ידי אמצעי תקשורת, בישראל או בחו"ל, באורח קבע, במשך השנה שקדמה להגשת בקשתו למתן התעודה; הוכח, להנחת דעתה של לשכת העיתונות הממשלתי, כי בכוונת אמצעי התקשורת שאצלו הוא מועסק להעסיק אותו במדינת ישראל, בתחום החדשות, במשך תקופה של שנה לפחות ממועד הגשת הבקשה למתן תעודה. איש תקשורת זר, שאינו אזרח או תושב ישראל ומעוניין לעבוד בישראל באופן זמני או לשהות בישראל כמבקר, יכול לקבל תעודת עיתונאי מבקר אם הוא עומד, ככלל, בשני תנאים מצטברים: הוא יועסק במדינת ישראל, במשרה מלאה, על ידי אמצעי תקשורת כעיתונאי או כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת, בתחום החדשות, ועיקר עיסוקו יהיה בכך; הוכח, להנחת דעתה של לשכת העיתונות הממשלתית, שהוא יועסק בישראל על ידי אמצעי תקשורת בעבודה עיתונאית או כטכנאי שידור או כעוזר תקשורת באופן זמני (במשך תקופה קצרה משנה), או שהוא מצוי בשנת עבודתו הראשונה; הכללים האמורים חלים, בשינויים המחויבים, גם על העסקת איש תקשורת זר שהוא משתתף חופשי (Freelancer) בישראל. 10 "היתרים להעסקת עובדים זרים", החלטת ממשלה מס' 4024 מיום 31.7.05.
א ) לפי הנהלים, לא תוענק תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית לאיש תקשורת זר המועסק באמצעי תקשורת הפועל בלא היתר או רשיון הנדרש בהתאם להוראות כל דין. כמו כן, לא תוענק תעודה כזו לאדם שהורשע בעבירה נגד ביטחון המדינה, או לאדם שמסר ללשכה מידע כוזב בבקשתו לקבל תעודה או אישור לפי כללים אלו; לאיש תקשורת זר שמנהל לשכת העיתונות סבור, לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון, כי הוא עלול לסכן את ביטחון המדינה; לאיש תקשורת זר שהוא תושב או אזרח של מדינת אויב, או לתושב אזור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל אלא אם מנהל לשכת העיתונות סבור, לאחר התייעצות עם גורמי הביטחון, כי ניתן לשלול אפשרות לקיומה של סכנה לשלום הציבור ולביטחון המדינה מצדו של איש התקשורת הזר. בחודש נובמבר 2006 החליט מינהל האוכלוסין כי כתבים זרים יוכלו להגיש בקשה להארכת אשרת העבודה מעבר לתקופה של חמש שנים ושלושה חודשים הקצובה בחוק הכניסה לישראל. כמו כן הוחלט כי רק במקרים של מניעה ביטחונית לא תוענק הארכת אשרת עבודה לעיתונאי הזר. תפקידה של לשכת העיתונות בתהליך הארכת אשרת העבודה צומצם לכדי מתן אישור כי מבקש האשרה הוא אכן עיתונאי, ותו לא. 3.10 אנשי דת סעיף 6 (ג) לתקנות הכניסה לישראל קובע את קיומה של אשרה מסוג א- 3. מטרת האשרה הינה לאפשר לאנשי דת לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתם בישראל, ולקבל מעמד של תושב ארעי. עוד קובעות התקנות כי המוסד הדתי שאליו משתייכים אנשי הדת יהיה אחראי על יציאתם של אנשי הדת מישראל עם סיום האשרה. בהתאם לנוהלי משרד הפנים, על המבקש אשרת איש דת לפנות תחילה בבקשה מתאימה למחלקה לענייני דתות במשרד הפנים ולהמציא מכתב תמיכה של ראש הנציגות הדתית בישראל שאליה משתייך המבקש, וכן מכתב תמיכה משגריר הוותיקן בישראל (לנציגי עדות נוצריות). במידה והבקשה מאושרת, תנחה המחלקה למחלקת אשרות במשרד הפנים להנפיק אשרת איש דת עבור המבקש. בעבר היתה סמכות הנחיה זו מופקדת בידי משרד הדתות. משרד הפנים מנפיק אשרות לאנשי דת מסוג א- 3 בהתאם למכסה שנתית ספציפית מידי שנה. במידה שהמכסה נוצלה במלואה, הרי שתונפק לאיש הדת אשרת עבודה מסוג ב- 1. אשרה זו תוחלף בדרך כלל לאשרת אנשי דת בשנה לאחר מכן. הנפקת האשרה מבוצעת במשרד הפנים, כאשר המבקש מקבל מעמד של תושב ארעי למשך שלוש שנים. האשרה ניתנת להארכה עד לחמש שנים. מגבלת חמש השנים ביחס לאשרה זו הינה בהתאם לנוהלים פנימיים של משרד הפנים ואינה מבוססת על חקיקה ספציפית. הארכה של האשרה מעבר לחמש שנים דורשת הגשת בקשה מתאימה להארכת האשרה באופן חריג, תוך הצבעה על נימוקים מיוחדים המבססים את תרומתו הייחודית של איש הדת. הבקשה נדונה בדרך כלל על ידי ראש מינהל האוכלוסין, לו מואצלת הסמכות מאת שר הפנים ולו שיקול דעת רחב בקבלת ההחלטה. במקרים רבים מאשר שר הפנים להאריך את תוקפה של אשרת איש דת מסוג א- 3 מעבר למגבלת חמש השנים הקבועה בנוהלי המשרד, לאחר שנוכח כי יש טעם ממשי לכך. אפשרות נוספת הינה לפנות לקבלת מעמד של תושב קבע מכוח סעיף )(4) 2 לחוק הכניסה לישראל, עם תום חמש השנים שבהם שהה איש הדת בישראל מכוח אשרת א- 3. הבקשה תידון על ידי שר הפנים, או מי שהוסמך לכך מטעמו. 3.11 בני משפחה של אנשי סגל דיפלומטי זר מעמדו של בן משפחה של איש סגל דיפלומטי זר העובד בישראל לעניין יכולתו לעבוד בישראל הינה כשל כל אזרח זר אחר, היות שהוא אינו אזרח או תושב ישראל. לפיכך, בן משפחה של איש סגל דיפלומטי זר אינו רשאי לעבוד בישראל ללא קבלת היתר עבודה.
על פי החלטת הממשלה מס' 3021 (עז/ 1 ) מיום 6 לינואר 2005, העסקת בני משפחה של אנשי סגל דיפלומטי זר בישראל טעונה המלצה של משרד החוץ. כמו כן נקבע בהחלטה כי העסקת בני משפחה של אנשי סגל דיפלומטי זר לא תהיה כפופה למכסות כלשהן. בדרך כלל נוהג משרד החוץ לגלות גמישות סבירה בהמלצותיו למתן היתר תעסוקה לבני משפחה של חברי הסגל הדיפלומטי. זאת הן מטעמי הדדיות והן מטעמים סבירים של רצון להקל על נציגים רשמיים של מדינות זרות במהלך שהייתם בישראל, ומתוך מחשבה כי הקלת ההתערות בישראל רק תועיל למדינה. 3.12 העסקה ללא היתר סנקציות פליליות ואזרחיות העסקת מומחה זר (או עובד זר) ללא היתר מהווה עבירה העלולה לגרור סנקציות פליליות חמורות הן כלפי המומחה הזר והן כלפי החברה המעסיקה ומנהליה. הסנקציות הן בדרך כלל קנסות כבדים, אם כי במקרים מסוימים מוטלים גם עונשי מאסר בפועל. בשנים האחרונות ניכרת החמרה הן בחקיקה נגד מעסיקי מומחים או עובדים זרים בניגוד לחוק והן בפעולות האכיפה שמבצעת מנהלת ההגירה נגדם. ההתייחסות לאכיפה ולענישה להלן תקפה באותה מידה ביחס להעסקת מומחה זר וביחס להעסקת עובד זר "רגיל". העסקת עובדים זרים שלא כדין הינה עבירה חמורה, 11 אדלר : כדבר נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב "לחובתו של המשיב עליינו לציין כי מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית מוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם 'עבודה זולה'. אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים, דבר שאינו קיים במקרה דנן". 3.12.1 קנסות חוק עובדים זרים קובע כי מי שמעסיק עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו, או שהוא מעסיק עובד זר בלא היתר כדין מהרשויות הרלוונטיות, צפוי לקנס כבד בסך 52,200 ש"ח בגין כל עובד (או לקנס מנהלי קצוב בסך 10,000 ש"ח לכל עובד). כמו כן צפוי המעסיק לקנס נוסף בגין כל יום שבו נמשכת העסקת העובד הזר שלא כדין, בסך 5,200 ש"ח (או לקנס מנהלי קצוב בסך 900 ש"ח לעובד). קנסות גבוהים יותר מוטלים במקרים שבהם העובד הזר הועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק. במקרים כאלה צפוי המעסיק למאסר שנה או לקנס בסך 104,400 ש"ח (או לקנס מנהלי קצוב בסך 10,000 ש"ח), וכן לקנס נוסף בסך 5,200 ש"ח בגין כל יום שבו נמשכת העסקת העובד הזר 12 שלא כדין (או לקנס מנהלי קצוב בסך 900 ש"ח). שיטת הענישה הנפוצה ביותר כלפי מעסיקי עובדים זרים בניגוד לחוק היא הטלת קנסות מנהליים על המעסיקים. עבירות על חוק עובדים זרים מוגדרות כיום כעבירות מנהליות, דבר המקל מאוד הטלת וגביית הקנסות ממעסיקים, אף ללא צורך בהגשת כתבי אישום. הקנסות המנהליים מוטלים על מעסיקים מכל הענפים, ועל אף שהמקרים הזוכים לעיקר תשומת הלב הציבורית הם אלה שבהם מוטלים קנסות בגין העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק בעבודות משק בית - מעסיקים של מומחים זרים בלתי חוקיים אינם פטורים מקנסות. 11 ע"פ 1001/01 מדינת ישראל נגד נפתלי ניסים פד"ע ל"ח 145. 12 כל הסכומים נכונים למועד כתיבת הספר.
ביטוי חד-משמעי להחמרה באכיפה ניתן למצוא בנתוני הקנסות אשר הוטלו בין החודשים פברואר נובמבר 2006 בגין העסקה לא חוקית ועבירות על חוק עובדים זרים: בתקופה זו הטיל משרד התמ"ת קנסות בסך 32 מיליון ש"ח, הוטלו כ 6,165 קנסות ונפתחו 2,832 תיקים נגד מעסיקים נוספים. במקרים חמורים יותר, כגון מקרים של העסקת מספר רב של עובדים במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק או מקרים של עבירות חוזרות, מוגשים כתבי אישום נגד מעסיקים. בעת האחרונה ניכרת החמרה בענישה שנוקטים בתי המשפט כלפי מעסיקי עובדים זרים בניגוד לחוק, באותם מקרים שבהם מוגשים כתבי אישום במקום הטלת הקנס המנהלי. הקנסות שמטילים בתי המשפט על מעסיקי עובדים זרים בניגוד לחוק נעים סביב סכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים למעסיק. כך לדוגמא הטיל בתחילת 2005 בית הדין הארצי לעבודה קנס בסך 125 אלף ש"ח על חברה שהעסיקה 13 שלושה עובדים זרים בניגוד לחוק, וקנס בסך 25 אלף ש"ח באופן אישי על מנהל בחברה. בפברואר 2004 הורשעה חברת כוח האדם "פרודקטיב", על פי הודאתה ובמסגרת עסקת טיעון, בהעסקת ארבעה עובדים זרים בניגוד לחוק בשנים 1999 ו- 2000. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב גזר על החברה קנס בסך 525,000 ש"ח והתחייבות בסך 104,400 ש"ח שלא לבצע עבירות על חוק עובדים 14 זרים. במרץ 2004 נעצר אחד ממנהלי ובעלי רשת חנויות "כלבו חצי חינם", בחשד להעסקת עובדים זרים באופן בלתי חוקי לאחר שבמתחם "חצי חינם" בחולון נמצאו 18 עובדים זרים בלתי חוקיים 15 מדרום אמריקה. זמן קצר לאחר מכן הטיל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על רשת "חצי חינם" קנס בסך 139,200 ש"ח, והתחייבות למשך שלוש שנים שלא לבצע עבירות על חוק עובדים 16 זרים, בגין העסקה של שני עובדים זרים בעבודות ניקיון, בניגוד לחוק, בשנת. 2001 בחודש יולי 2004 גזר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קנס בסך 187,920 ש"ח על חברת "ס.מ.ר. שירותי סיעוד" בגין העסקה בניגוד לחוק של שני עובדים זרים. בחודש נובמבר 2006 גזר בית הדין לעבודה בבאר שבע את הקנס הכבד ביותר שהוטל אי פעם בישראל בגין העסקה לא חוקית של עובדים זרים. קנס בסך 4.7 מיליון ש"ח (מעל מיליון דולר ארה"ב) הוטל על חברת כוח האדם "מ.ד חיימוביץ' בע"מ" אשר העסיקה עובדים זרים שלא כחוק. בגזר הדין נקבע כי החברה העסיקה 32 עובדים זרים בין השנים 1998 2003 ללא היתר עבודה, ללא ביטוח רפואי, ללא חוזה עבודה ובלי שמסרה תלושי שכר לעובדים. על כל אחד ממנהלי החברה הוטל, באופן אישי, קנס של 70 אלף ש"ח. סכום הקנס שנפסק במקרה זה, למעלה מ- 146 אלף ש"ח בגין כל עובד, מדגים היטב את החמרת אכיפת הוראות חוק עובדים זרים ביחס למעסיקים, ואת מגמת הרשויות ובתי המשפט להפוך את העסקת העובדים הזרים בניגוד לחוק לבלתי משתלמת עבור המעסיקים. כאמור, הדברים הללו נכונים במידה שווה גם ביחס להעסקת מומחה זר באופן בלתי חוקי בישראל. 3.12.2 מאסר וסנקציות אחרות העסקת מומחה זר או עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל מהווה גם עבירה על חוק הכניסה 17 לישראל, וכזהו המצב גם ביחס לתיווך להעסקתו של מומחה או עובד זר שאינו רשאי לעבוד בארץ. מומחה זר שלא ניתן היתר להעסקתו בישראל אינו רשאי לעבוד בישראל; מעסיקו או מי שתיווך להעסקתו צפוי לעונש מאסר של שנתיים או קנס. מעסיק, או כל אדם אחר, שסיפק לינה לשוהה בלתי חוקי או סייע לשוהה בלתי חוקי להשיג מקום לינה, או הסיע שוהה בלתי חוקי, צפוי גם הוא לעונש מאסר של שנתיים או קנס. שוהה בלתי חוקי מוגדר כמי שנכנס לישראל שלא כדין או יושב בה שלא כדין, לרבות מומחה זר או עובד זר המועסק בלא היתר העסקה. 13 ע"פ 1005/04 (ארצי עבודה) מדינת ישראל נ' עולם יפה מעץ בע"מ ואח', פסק דין מיום 19.6.05. 14 ת"פ 1349/02 (עבודה ת"א) מדינת ישראל נ' פרודקטיב בע"מ ואח', גזר דין מיום 4.2.04. ראו גם: "קנס בסך של 525,000 ש"ח לחברת 'פרודקטיב' בגין העסקה בלתי חוקית של עובדים זרים", משרד התמ"ת, הודעה לעיתונות, 22 פברואר 2004. 15 עינב בן יהודה, "בעל 'חצי חינם' חשוד בהעסקת זרים שלא כחוק",,TheMarker.com 4 מרץ 2004. 16 "קנס בסך של כ- 140,000 ש"ח ל'כל בו חצי חינם' בגין העסקה בלתי חוקית של עובדים זרים", משרד התמ"ת, הודעה לעיתונות, 21 מרץ 2004. 17 סעיף 12 א לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.
18 יחידת האכיפה במשרד התמ"ת מפעילה נגד מעסיקים גם סעיפים פליליים מחוק למניעת הסתננות, במקרים של העסקה בניגוד לחוק של עובדים זרים שהם תושבי שטחים או אזרחי לבנון, מצרים, 19 סוריה, סעודיה, ירדן, עיראק או תימן. המדיניות השיפוטית במקרים כאלה היא לגזור כמעט בכל 20 מקרה עונשי מאסר בפועל משמעותיים. מובן שהאכיפה בהקשר זה אינה מתייחסת בדרך כלל למומחים הזרים, אשר לרוב הם אינם אזרחי מדינות אויב. גם בחקיקת המס הישראלית נעשה שימוש נגד מעסיקי עובדים זרים בלתי חוקיים בישראל, היות שהעסקת עובד בלתי חוקי מלווה לרוב באי תשלום מס. חקירות בעניין העלמת מס על ידי מעסיקי 21 עובדים בלתי חוקיים מתבצעות בשיתוף חוקרי רשות המיסים במשרד האוצר. אמצעי אכיפה נוסף נגד מעסיקי מומחים זרים או עובדים זרים בניגוד לחוק הוא הטלת הוצאות הרחקתם מישראל של המומחים הזרים או העובדים הזרים ובני משפחותיהם מישראל על המעסיק. הוצאות ההרחקה הן בעיקר עלות כרטיס הטיסה ועלות החזקת המומחה או העובד הזר, ולעתים אף את בני משפחתו, במשמורת, עד תקרה של 7,500 ש"ח לעובד (להרחבה בעניין זה ראו פרק "מעצר וגירוש עובדים זרים"). 3.12.3 הצעה לתיקון מספר 19 לחוק הכניסה לישראל 22 בחודש יולי 2006 הגישה ממשלת ישראל הצעה לתיקון חוק הכניסה לישראל. מטרת הצעת חוק הינה למנוע תמריץ לשהייה בלתי חוקית בישראל. בהתאם להצעת התיקון, לא יוכלו שוהים בלתי חוקיים להכשיר את שהיתם בישראל, אלא בחלוף תקופות אשר נקבעו במסגרת החוק, בכפוף לנסיבת חריגות המפורטות בחוק. ההסדר זה יחול גם אם נישא האזרח הזר לאזרח ישראלי. על פי הצעת התיקון לחוק, אדם ששהה בישראל שלא כחוק עד שלושה חודשים, יורחק מישראל לשנה אחת לפחות. אם שהה בין שלושה חודשים לשנה, יורחק מישראל לשנתיים לפחות. אם שהה בין שנה לשלוש שנים - יורחק מישראל לשלוש שנים לפחות. שהיית יתר של מעל לשלוש שנים - יורחק מישראל לחמש שנים לפחות. 3.12.4 השלכות נוספות כאמור בפרק "מבקרים עסקיים בישראל", לגירוש מומחה זר בשל מחדלו של המעסיק יש גם השלכות במישור היחסים בין המומחה הזר לבין המעסיק. מומחה זר שגורש יהיה מנוע כניסה לישראל במשך מספר שנים - לכל מטרה שהיא (ולא רק לצורך עבודה בישראל). כמו כן הוא צפוי לקשיים ניכרים בקבלת אשרות כניסה ועבודה במדינות רבות אחרות, לרבות ארה"ב, בשל העובדה שבדרכונו נרשמה עבירה על חוקי הגירה. מצב זה עשוי לחשוף את החברה המעסיקה ואת מנהליה לתביעת נזיקין מצד המומחה הזר שגורש מישראל, היות שהוא פוגע באופן ממשי בקריירה העתידית של המומחה. עניין זה אינו תיאורטי, וכבר נרשמו מספר מקרים שבהם הוגשו תביעות כאלה. נוסף על כך, במקרה כזה צפויים להיפגע סיכוייו של המעסיק לקבל היתרים להעסקת מומחים בעתיד. דיון מקיף בסוגיות הללו מופיע, כאמור, בפרק "מבקרים עסקיים בישראל". 18 חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד- 1954. 19 סעיף 6 לחוק למניעת הסתננות קובע כי "מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני העונשים כאחד". סעיף 8 לחוק למניעת הסתננות קובע כי "מי שנתן מחסה למסתנן, או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או כדי להקל על שהותו שלא כדין בישראל ונוכח בית-הדין לדעת שהוא כבר נתן מחסה או סעד כאמור, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה או קנס עשרת אלפים לירות או שני העונשים כאחד". 20 ראו לדוגמה ת"פ (שלום ת"א) 2340/04 מדינת ישראל נ' ישראל עוזרי (גזר דין מיום 14 באפריל 2005), ו-ת"פ (שלום ת"א) 2938/03 מדינת ישראל נ' עיסה כראמה (גזר דין מיום 23 בנובמבר 2004). 21 http://www.hagira.gov.il/immigrationcms/about 22 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19) מיום 12 ביולי 2006.