מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: ברית במשבר מחקר וכתיבה: אסף שרון שיבי גרינפילד מיכאל מנקין עודד נעמן ג'סי רוטמן דליה שחם עיצוב: יוסף ברקוביץ'

מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: ברית במשבר מחקר וכתיבה: אסף שרון שיבי גרינפילד מיכאל מנקין עודד נעמן ג'סי רוטמן דליה שחם עיצוב: יוסף ברקוביץ'

מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: הצלחה במשבר _ 2 מבוא מעמדה הבינלאומי של ישראל הוא נושא שאינו יורד כבר שנים מעל סדר היום הציבורי. האם ישראל מתקרבת למצב של בידוד בינלאומי? מהי מידת הנזק שגורמים החרמות המתוקשרים המוטלים על מוצרים ישראלים? ומה ניתן לעשות כדי לעצור את ההידרדרות המהירה ביחסים עם ארצות-הברית ואירופה? כל אלה הן שאלות שמעסיקות, בצדק רב, הן את אזרחי ישראל והן את הנהגת המדינה. אלא שנושא זה לא זוכה לדיון רציני ומעמיק דיו, שהולם את מידת חשיבותו עבור עתיד מדינת ישראל. רוב השיח הציבורי מתקיים במישור בלתי-רציונלי ונשען בעיקר על סיסמאות ריקות ולא על עובדות ונתונים. ככזה, הוא מיטלטל באופן קיצוני בין נבואות אפוקליפסה היסטריות מצד אחד, לבין שאננות מופרזת ורשלנית מצד שני. מחקר זה הוא ניסיון לבחון את מעמדה הבינלאומי של ישראל באופן שקול וענייני, תוך הסתמכות על נתונים מבוססים ומדדים אובייקטיביים. זאת במטרה להגיע להערכה מדויקת ככל הניתן הן של מצבה הנוכחי של ישראל והן של הסכנות וההזדמנויות המונחות לפתחנו. המחקר מבוסס על בחינה של שלושה תחומים עיקריים: דיפלומטי-מדיני, תרבותי-מחקרי וכלכלי. ככלל, מעמדה הבינלאומי של ישראל הוא סיפור הצלחה כמעט יחיד מסוגו. כל ראשי הממשלה מאז קום המדינה הבינו את החשיבות האדירה שבקיום יחסים הדוקים עם ארצות הברית ואירופה, במיוחד נוכח הבידוד הגיאו-פוליטי של ישראל במזרח התיכון, המלווה את המדינה מראשית ימיה. העולם, מצדו, הוכיח כי הוא מעוניין בשיתוף פעולה קרוב עם ישראל. המקום המרכזי שקנתה לעצמה המדינה בקהילה הבינלאומית במגוון רחב של תחומים - מדע, תרבות, שת"פ צבאי ומודיעיני, דיפלומטיה ועוד - הוא הישג שראוי להתגאות בו. נבואות הזעם לגבי בידוד בינלאומי של ישראל מוגזמות. ניתוח של הזירה הדיפלומטית מראה כי ישראל לא מבודדת מהעולם; מדינות רבות מקיימות עמה יחסים כלכליים, תרבותיים ודיפלומטיים ומגלות עניין רב בטיפוח ובחיזוק יחסים אלה. בניגוד לדעה הרווחת ולמסרים היוצאים חדשות לבקרים ממשרדים ממשלתיים שונים, מדינת ישראל לא סובלת מדה-לגיטימציה. החרם על ישראל הוא תופעה שולית יחסית, שאינה מצליחה לקנות אחיזה בקרב הקהל הרחב, אף לא בקרב האליטות ברחבי העולם. זאת מאחר שהרוב המכריע של הגורמים שבאים במגע עם ישראל מכירים באופן חד-משמעי בזכותה להתקיים ואינם מטילים ספק בצדקת קיומה. בין ישראל לבנות בריתה קיימת לא רק שותפות אינטרסים אד-הוקית אלא גם קירבה רעיונות וערכית. בעשור האחרון, וביתר שאת מאז עליית נתניהו לשלטון ב- 2009, ניתן לזהות בישראל מצד אחד הערכת-יתר של כוחה ומצד שני הערכת-חסר של הנזק שעלול להיגרם

מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: הצלחה במשבר _ 3 עקב הרעה משמעותית או ניתוק היחסים עם ארצות-הברית ואירופה. תפיסה זו גוררת התנהלות כושלת ברמה הבינלאומית שגובה מישראל מחירים כבדים. ניתן להעריך כי המשך התנהלות זו יגרור בעתיד נזקים כבדים עוד יותר. העשור האחרון מבשר על תופעה נוספת: בכל פעם שמתגלע משבר בין ישראל לאחת מבנות בריתה - מה שקורה בשנים האחרונות לעתים תכופות יותר ויותר - מנסים קברניטי המדינה להסיט את תשומת הלב הציבורית מן המחלוקת הקשה אל עבר יעד חדש ומבטיח: הודו, מזרח אירופה, דרום אמריקה, סין ועוד. בחינה של הנתונים הכלכליים בארץ ומעבר לים ושל היחסים הבין-מדינתיים עד כה, מלמדת כי הטענה שיש תחליף ליחסינו ההדוקים עם ארצות הברית ואירופה היא מופרכת מעיקרה. בדיקה של מגוון פרמטרים בשלושה תחומים - תרבותי-מדעי, כלכלי ומדיני - מראה במובהק שכמעט %100 מהמקרים שבהם יחסי החוץ של ישראל אינם אופטימליים קשורים במישרין לשליטה הישראלית על השטחים. בעניין זה קיים קונצנזוס בינלאומי כמעט מוחלט, השולל את המדיניות הישראלית מעבר לקו הירוק. על-פי כל הערכה סבירה, גם אין סיבה לצפות כי הוא ישתנה. המחשבה שלפיה ניתן להתעלם ממחלוקת קשה זו בין מדינת ישראל לבין הקהילה הבינלאומית היא מחשבה בלתי- אחראית שאינה מעוגנת במציאות. המדיניות הישראלית בנוגע לשטחים לא פוגעת רק ביחסיה עם העולם אלא גם ביעילותה של הדיפלומטיה הישראלית. משרד החוץ וגורמים דיפלומטיים אחרים נאלצים לנהוג במדיניות-חוץ סכיזופרנית: ברמה הפורמלית הם מחויבים לתפיסת שתי מדינות לשני עמים, אלא שדה פקטו הם משקיעים משאבי זמן רבים ויקרים בהגנה על מדיניות ישראל בשטחים. לאור כל זאת, מנהיגות ישראלית אחראית חייבת לקחת בחשבון את הסכנות הנשקפות לה מהתעצמות הקרע עם המערב. במקביל, עליה להפנים כי כל פתרון לסכסוך הישראלי- פלסטיני חייב לעלות בקנה אחד עם ערכי היסוד של הדמוקרטיות המערביות, וכי המשך הדחייה של פתרון זה מסב לישראל נזק משמעותי שהשפעתו על חיי אזרחיה רק תלך ותגדל בשנים הקרובות.

מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: הצלחה במשבר _ 4 תוכן עניינים 2-3 מבוא 5-6 הקדמה 7-12 פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב 13-18 19-30 פרק 3: משבר היחסים עם המערב 31-40 פרק 4: פתרון המשבר 41-42 המלצות מדיני ות 43-55 הערות שוליים

הקדמה _ 5 הקדמה בשנים האחרונות גוברים הקולות המתריעים מפני בידודה הבין-לאומי הגובר של מדינת ישראל. קולות אלה נשמעים מכל רחבי המפה הפוליטית וגם מחוץ לה מאנשי תרבות, חברה וצבא בישראל. 2 עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל היא שלחשש זה אין כל בסיס: ישראל אינה עומדת בפני מגמת בידוד בין-לאומי. 3 אמנם, מודים גורמים בממשלה, מדינות רבות דוחקות בממשלת ישראל לשנות את קווי מדיניותה, ולאחרונה הכריז האיחוד האירופי על שורת צעדים המחמירים את ההבחנה בין ישראל להתנחלויות; אולם מכך, לטענתם, אין להסיק שמעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית מתערער. על פי הממשלה ההפך הוא הנכון: מצבה של ישראל מעולם לא היה טוב יותר, מעמדה של ישראל איתן מתמיד, מעורבות ישראל במוסדות הבין-לאומיים גדולה מתמיד וקשריה הדיפלומטיים רבים מתמיד. משרד החוץ, למשל, פרסם סרטון בשם "כך נראה בידוד מדיני?" המציג תמונות שבהן נראים שר החוץ הקודם וסגנו באותה עת לוחצים את ידי דיפלומטים וראשי מדינות מרחבי העולם. 4 מאמרים רבים טוענים שישראל במגמת התעצמות ואינה נתפסת עוד כמדינה מבודדת. הגדיל לעשות לאחרונה שר הכלכלה והמסחר נפתלי בנט, שטען כי מעמדה הבין- לאומי של מדינת ישראל מצוין ודחה את הטענות על התגברות הבידוד הבין-לאומי של ישראל. 5 שני הצדדים בוויכוח מסכימים שלתהליך בידודה של ישראל מהעולם אם תהליך כזה אכן מתרחש עלולות להיות השלכות דרמטיות. ישראל היא מדינה קטנה עם משאבי טבע מצומצמים ומשאבי הון אנושי, חברתי וטכנולוגי משמעותיים; לכן שגשוגה הכלכלי של ישראל, כמו חוסנה החברתי ועתידה הביטחוני, תלוי בקשריה עם מדינות אחרות. קשרים אלו מתקיימים ברבדים רבים תרבותיים, חינוכיים, חברתיים, עסקיים וכלכליים ומשפיעים על איכות החיים בישראל ועל האפשרויות העומדות לפני אזרחיה. היצוא הישראלי הוא כ- 40% מהתמ"ג, 6 וכך כמעט מחצית מהמשק תלוי באופן ישיר ביחסים עם לקוחות וספקים ממדינות זרות, וכמעט כל שאר המשק תלוי ביחסים אלה באופן עקיף, כפי שהם מתבטאים בשער המטבע ובביקושים לסחר פנים. בידוד בין- לאומי של ישראל יביא לפגיעה קשה ביכולתה של ישראל להשתמש במשאבים העיקריים שעומדים לרשותה הן בתחום האנושי והן בתחום הכלכלי, שכן מימוש משאבים אלו מותנה בקשרי סחר ופיתוח איתנים עם המערב. ישראל זקוקה לקשריה עם הקהילה הבין-לאומית גם בגלל מיקומה הגיאוגרפי. המזרח התיכון אמנם נתון לחוסר יציבות פוליטית, אך הוא בעל חשיבות אסטרטגית לכלכלה ולביטחון העולמי. לכן האזור מתאפיין בתהפוכות ובשינויים תכופים המשלבים מעורבות בין-לאומית קדחתנית. בידוד בין-לאומי של ישראל יביא לפגיעה קשה ביכולתה להשפיע על עתיד האזור, וכפועל יוצא על עתידה שלה. דוגמה עכשווית לכך התגלתה במאמצים הישראליים למנוע זליגה של חימוש אסטרטגי לידי החזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. התקיפות על מצבורי נשק בסוריה, שבפרסומים זרים מיוחסות לישראל, לא היו מתאפשרות אילולא פעלה ישראל בתיאום עם המדינות המובילות באירופה, עם הממשל האמריקני ועם בית המלוכה הירדני. היעדר קשרים

הקדמה _ 6 תרשים 1: יצוא כאחוז מהתמ"ג יצוא במיליארדי שאר מרכיבי התוצר במיליארדי 57% 444.4 43% 332.7 דיפלומטיים קרובים עם גורמי כוח אלו ואחרים עשוי להגביל קשות את מידת השפעתה של ישראל על מהלכים ביטחוניים וכלכליים באזור. לבסוף, מגילת העצמאות קוראת לקהילה הבין-לאומית "לתת לעם היהודי יד בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים". בידוד בין-לאומי של ישראל יהיה כישלון של מדינת ישראל ושל התנועה הציונית בהגשמת אחת משאיפותיהן העיקריות: ייסוד מדינה לעם היהודי שתתקבל כחברה שווה בקהילה הבין-לאומית. לפיכך התכחשות לסכנה או לשינוי מהותי במערך היחסים הבין-לאומי של ישראל עתידה לגבות מהחברה הישראלית מחיר כלכלי, פוליטי, חברתי, ביטחוני וערכי כבד מנשוא. מטרת מסמך זה היא לעצור את ההתכחשות המסוכנת: להכיר בסוגיית הבידוד של ישראל, לבחון אותה כחלק משאלת מעמדה הבין-לאומי ולהציג בקווים כלליים פתרון למשבר הנוכחי. מעמדה הבין-לאומי של ישראל הוא תוצאה של מאמץ מתמשך שנחל הצלחה גדולה, וכיום הישגיה של ישראל בתחום זה עומדים בפני משבר. מן הניתוח המופיע במסמך זה עולה מסקנה חד-משמעית בדבר הסיבות שהביאו את ישראל אל סף המשבר. המשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית וההתעקשות של ממשלות ישראל להתמיד בפרויקט ההתנחלות בשטחים אלו, המנוגדים למשפט הבין-לאומי ולקונסנזוס המערבי, אחראים במישרין ובאופן בלעדי לכרסום במעמדה הבין-לאומי של המדינה. כל זמן שההתנחלויות עומדות על תלן, צפויה להתגבר הסכנה לבידוד ישראל.

פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי _ 7 הבידוד הגיאופוליטי 1 הבידוד הגיאופוליטי מאפיין את ישראל מאז הקמתה. כידוע, מדינות האזור לא קיבלו את הכרעת האו"ם בדבר הקמת מדינת ישראל והתנגדו לקיומה באמצעים צבאיים, דיפלומטיים וכלכליים. אמנם עם השנים השלימו חלק ממדינות האזור עם קיומה של ישראל וכמה מהן אף קשרו אתה קשרי מסחר ודיפלומטיה, אך רוב מדינות האזור עודן מתנגדות לנורמליזציה מלאה ביחסים עם ישראל. הסכמי השלום שנחתמו עם מצרים ועם ירדן צמצמו את חזית הלוחמה הישירה, אך לא הביאו לנורמליזציה אזורית מלאה. מבט במפה הגיאופוליטית מגלה כי מרחב הבידוד גולש מעבר לשכנותיה המידיות של ישראל, וכולל תחום רחב ממזרח לישראל וממערב לה. תרשים 2: ההשתלבות הגיאופוליטית של ישראל במרחב תורכיה יוון איטליה ספרד פורטוגל איראן כווית עירק סוריה לבנון ישראל ירדן מלטה תוניס מרוקו מצרים לוב אלג'יריה ערב הסעודית מאוריטני אריתריאה סודן צ'אד ניז'ר מאלי יחסים דיפלומטיים ללא קשר דיפלומטי ללא קשר דיפלומטי, קשרי מסחר לשעבר קשרים דיפלומטיים שנותקו

פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי _ 8 הבידוד הגיאופוליטי משפיע על מעמדה הבין-לאומי של ישראל במגוון תחומים, גם אם במידות שונות, כפי שיובהר להלן. 1.1 משמעותו הכלכלית של הבידוד הגיאופוליטי המרחב המזרח-תיכוני הוא אזור סחר רחב אשר באופן רשמי חסום בפני המשק הישראלי. יחסי עסקים ומסחר בין ישראל ובין המדינות השונות במרחב מתקיימים אפילו עם מדינות שעמן ישראל מצויה בסכסוך אבל אלו מוגבלים בהיקפם ומתקיימים לרוב תחת מעטה חשאיות, המצריך לעתים הקמת חברות בת זרות ואף קווי ייצור נפרדים, ויש בהם מידה רבה של סיכון פוליטי; 7 היבטים אלו אף מייקרים את עלויות העסקה. יתרה מזו, ביחסים עסקיים עם מדינות אלו חברות ישראליות אינן זכאיות למגוון השירותים שניתנים במסחר עם מדינות שעמן יש לישראל יחסים דיפלומטיים )למשל סיוע של נציגויות סחר, ביטוח ואשראי סחר חוץ ועוד(. היעדר יכולת לנצל את המיקום הגיאוגרפי של ישראל לשם תובלה יבשתית מגביר את התלות בתובלה ימית ואווירית ומגדיל את עלויות התובלה והאנרגיה. נוסף על כך, ישראל אינה מנצלת את היתרון האסטרטגי של מיקומה הגיאוגרפי, אשר שימש לאורך ההיסטוריה כאזור מעבר המקשר בין שלוש יבשות. שיעור ההובלה היבשתי של סחר החוץ הישראלי מזערי, ואינו מגיע אפילו ל- 1% מכלל הסחר. 8 משמעותו של נתון זה היא שישראל מתפקדת ברוב תחומי פעילות המשק כמדינת קצה, וסופגת את העלות של אובדן ההזדמנויות הנגזרות ממעבר תדיר של סחורות בין נמליה ומפיתוח תשתיות התחבורה והתקשורת המתלווה לכך. ישראל מתפקדת כמדינת קצה גם בתחום התיירות. תרומתו הישירה והעקיפה של ענף התיירות למשק הישראלי מוערכת ב- 8% מהתמ"ג ו- 8.2% מכוח העבודה. 9 אפילו הגבולות הפתוחים בין ישראל לחלק תרשים 3: תיירות מתוך התמ"ג 8% 71.1 תיירות במיליארדי שאר מרכיבי התוצר במיליארדי 92% 858.7

פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי _ 9 משכנותיה מטילים מגבלות ביטחוניות ופוליטיות על מעבר תיירים. תוצאות הבידוד הגיאופוליטי ניכרות בפער בין ישראל לשכנותיה בהיקף התיירות הנכנסת ובצמיחתה. מספר התיירים שנכנסו לישראל ב- 2010 )2.8 מיליון( היה כמחצית ממספר התיירים שנכנסו לירדן בתקופה זו )4.5 מיליון(, כשליש ממספר התיירים שנכנסו לסוריה )8.5 מיליון( וכחמישית ממספר התיירים שנכנסו למצרים )14 מיליון(. בין השנים 2011-2007 צמחה התיירות הנכנסת לישראל ב- 36%, שיעור דומה לזה של ירדן )33%( ומצרים )32%( ונמוך במידה רבה מהצמיחה בסוריה ובלבנון, שבהן צמחה התיירות הנכנסת בשנים אלו בלמעלה מ- 100%. 10 ההסבר לצמיחה הגדולה במספר התיירים שנכנסו לישראל בשנים האחרונות הוא פריחה בתחום התיירות הצליינית נוצרים הבאים לישראל כדי לבקר באתרים דתיים. תיירות צליינית היא 22% מכלל התיירות הנכנסת לישראל. לבסוף, רק 11% מהתיירים הנכנסים לישראל עוברים במעברים היבשתיים. 11 הבידוד הגיאופוליטי מונע מישראל לתפקד כמדינת מעבר ולהפיק תועלת מהצמיחה האזורית בתחום התיירות. תרשים 4: מספר תיירים לשנה בישראל ובשכנותיה מצריים סוריה ירדן ישראל לבנון 16,000,000 14,000,000 12,000,000 10,000,000 8,000,000 6,000,000 4,000,000 2,000,000 0 2007 2008 2009 2010 2011 1.2 משמעותו התרבותית של הבידוד הגיאופוליטי הבידוד הגיאופוליטי מתבטא גם בנתק ובניכור תרבותי בין ישראל )ליתר דיוק, החברה היהודית בישראל( ובין העולם הערבי והאסלאמי, למרות חיבור תרבותי חזק בין קבוצות רחבות באוכלוסייה ובין מדינות אלה; חיבור הנובע מקשרים היסטוריים, לשוניים, חברתיים ואמנותיים. אמנם בעזרת

פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי _ 10 התקשורת הדיגיטלית אפשר לעקוף מכשולים שהיו בעבר בלתי עבירים, אולם כמו היחסים הכלכליים, גם הקשרים התרבותיים נשארים ברובם פרטיים, וירטואליים ואנונימיים. ניסיונות ליצירת קשרי תרבות ושיתופי פעולה פומביים נתקלים בחומות של חשדנות ועוינות גם במדינות שעמן מקיימת ישראל קשרים דיפלומטיים. בסרטו התיעודי של זאב רווח "בן הארץ", שיצא בשנת 2012, מתעד היוצר את סירובם של שחקנים מרוקנים לשתף פעולה עם יוצר ישראלי מסיבות פוליטיות. 12 1.3 משמעותו המדינית של הבידוד הגיאופוליטי הבידוד האזורי מביא להתנגדות כמעט גורפת של מדינות ערב ושל מדינות הוועידה האסלאמית להצעות ולעמדות ישראליות, ובכך מגביל מאוד את מעמדה של ישראל בתחום המוסדי. קיומה של קואליציה אזורית שמבקרת ותוקפת את ישראל בבמות בין-לאומיות שונות מעלה את העיסוק השלילי בישראל בפורומים בין-לאומיים, ובכך פוגע גם בתדמיתה. ארגון האומות המאוחדות משמש תשתית למוסדות ממשל גלובלי מסוגים שונים. הפעילות באו"ם והיכולת להיבחר לעמדות הובלה בארגונים השונים שלו נעשית על פי רוב במסגרת "קבוצות עבודה". מרחב הבידוד הגיאופוליטי מיוצג במערכת האו"ם על ידי שלוש קבוצות בעלות עליונות מספרית: מדינות ערב )22(, ארגון הוועידה האסלאמית )56( והמדינות הבלתי מזדהות )118(. קבוצות אלו, בהרכבים מתחלפים, פועלות להגבלת ההשתתפות וההשפעה של ישראל בפורומים בין-לאומיים שבהם היא חברה. עד שנת 2000 הייתה ישראל המדינה היחידה שלא השתייכה לאף קבוצת עבודה באו"ם בשל הניתוק מהקבוצה האזורית והיעדר קבוצה "טבעית" אחרת להשתייך אליה )למשל על בסיס דתי או תרבותי(. במאי 2000 הצטרפה ישראל כחברה חלקית ב"קבוצת מערב אירופה ואחרות" WEOG:(.)Western European and Others Group שרת החוץ של ארצות-הברית דאז, מדלן אולברייט, אמרה כי הצטרפות ישראל לקבוצה היא צעד חשוב לעבר מקומה הטבעי כשותפה מלאה באומות המאוחדות. יש לציין כי חברות ישראל בקבוצה מוגבלת לפעילות בארגוני האו"ם בניו-יורק, ואינה חלה על הפעילות בז'נבה ובמקומות אחרים. ההצטרפות לקבוצת WEOG פתחה בפני ישראל לראשונה את האפשרות להגיש ולהעביר הצעות בנושאים שונים בעצרת הכללית. החברות בקבוצה נתנה גם בסיס תמיכה לשדרוג מעמדה של ישראל בכמה מארגוני המשנה באו"ם. כבר בשנים 2004-2003 הציגה ישראל מועמדים לשש משרות בכירות באו"ם ומונתה פעמיים לנשיאות המתחלפת של הקבוצה. היחסים האסטרטגיים עם מדינות מערב אירופה סללו את הדרך לפריצה, גם אם חלקית, של המחסומים הגיאופוליטיים בעצרת הכללית של האו"ם, ואילו היחסים עם ארצות-הברית מספקים לישראל חומת מגן בכל הנוגע להחלטות הגוף הביצועי של האו"ם מועצת הביטחון. למעלה מרבע מההחלטות שעליהן הטילה ארצות-הברית וטו בין השנים 2011-1972 היו מכוונות להגנה על ישראל בין מניעת גינוי של ישראל או דרישה לפינוי שטחים, בין מניעת תמיכה מוצהרת בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית. 13 נוסף על כך, עד שנות התשעים לא היו לישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות אסיה ואפריקה. במהלך שנות התשעים, בעקבות תהליכי שלום וסיום המלחמה הקרה, הרחיבה ישראל את מערך היחסים הבילטרליים שלה באופן ניכר וחסר תקדים. 14 מגמה זאת נעצרה לקראת סוף שנות

פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי _ 11 התשעים, והתהפכה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. עשר מדינות ביטלו מאז את היחסים הדיפלומטיים שייסדו עם ישראל. 15 סוגיה נוספת שפוגעת במערך היחסים הבילטרליים של ישראל בתחום המדיני נוגעת למיקום הנציגויות הזרות. בכל העולם מקובל שהנציגות המרכזית ממוקמת בעיר הבירה של מדינת היעד. מבין השגרירויות הזרות בישראל, אף לא אחת נמצאת בירושלים. כמה מדינות פתחו שם בעבר שגרירויות, אך עד שנת 2006 עברו כולן לתל אביב. הקונסוליות הזרות בירושלים פועלות בעיקר מול הרשות הפלסטינית, ורובן ממוקמות במזרח העיר. עובדה זאת מצביעה על פער עקרוני בין ישראל ובין כל חברותיה, המדינות המקיימות עמה קשרים בילטרליים מלאים. הלכה למעשה, מדינות העולם מתנות את ההכרה שלהן בטענה הישראלית כלפי ירושלים כבירת ישראל ביישום עקרון שתי המדינות ובהקמת עיר בירה פלסטינית לצד הבירה הישראלית. תרשים 5: נקודות ציון משמעותיות במעמד הבינ"ל של ישראל 1978 הסכמי קמפ דיוויד 1979 הסכם השלום עם מצרים 1985 הסכם סחר חופשי עם ארה"ב 1991 ועידת מדריד 1993 הצהרת העקרונות - הסכמי אוסלו 1994 הסכם טאבה 1995 הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי 2000 צירוף ישראל ל- WEOG באו"ם 2007 תחילת תהליך השדרוג מול האיחוד האירופי 2009 הקפאת תהליך השדרוג מול האיחוד האירופי 2010 פרשת המרמרה 2010 צירוף ישראל ל- OECD

פרק 1: הבידוד הגיאופוליטי _ 12 סיכום: הבידוד הגיאופוליטי של ישראל, שאותו סקרנו בחלק זה, הוא עובדת היסוד של יחסי החוץ של ישראל ושל מעמדה הבין-לאומי. מבחינה כלכלית ותרבותית בידודה של ישראל במרחב המזרח-תיכוני הופך אותה למדינת קצה ומונע את מימוש היתרונות הגלומים במיקומה כגשר בין שלוש יבשות. מבחינה מדינית מטיל הבידוד הגיאופוליטי מגבלות כבדות על ישראל כיוון שההתנהלות בזירה הבין-לאומית נעשית פעמים רבות במסגרת קואליציות אזוריות. למעשה ישראל היא מדינה מזרח-תיכונית, אך לעובדה זאת אין כל ביטוי חיובי ביחסיה הכלכליים, הדיפלומטיים והתרבותיים עם שאר העולם.

פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב _ 13 ההתגברות על הבידוד: 2 הברית עם המערב מעמדה האזורי של ישראל השתפר לאורך השנים. השיפור מתבטא בהסכמים עם מצרים וירדן, בביטול החרם הערבי במסגרת הסכמי אוסלו ובטיפוח יחסים דיפלומטיים ופתיחת שווקים ברוב מדינות אסיה ואפריקה עם תום המלחמה הקרה. עם זאת, בכל שנות קיומה התמודדה מדינת ישראל עם הבידוד הגיאופוליטי בעיקר באמצעות פיתוח מערך משוכלל של יחסים אסטרטגיים עם ארצות-הברית ואירופה. כבר בשנות החמישים ובראשית שנות השישים פעל בן-גוריון רבות כדי לפתח בריתות אסטרטגיות אלו, ראשית עם צרפת של דה-גול ובהמשך עם ארצות-הברית. 16 לאורך שנים עמלו רבות ישראל, אירופה וארצות-הברית כדי למסד שותפות אסטרטגית שמיטיבה עם ישראל ועם מעצמות המערב. 2.1 חשיבות הברית עם המערב כלכלה: מערב אירופה וצפון אמריקה הם שוקי הסחר הראשיים של ישראל; שווקים אלו יחד הם כ- 70% מסך סחר החוץ )יבוא ויצוא( של ישראל. הסכמי הסחר החופשי של ישראל עם ארצות-הברית ועם האיחוד האירופי הם לפיכך תשתית הכרחית לחוסן הכלכלי של ישראל. היחסים עם ארצות- הברית ועם האיחוד האירופי משמשים גם בסיס חשוב לצמיחת המגזרים הטכנולוגיים בישראל. יחסים אלה הם מקורות ההשקעה העיקריים במחקר ובפיתוח )דרך קרנות ממשלתיות או משקיעים פרטיים(, בהזנקים )סטארט-אפים( ובחברות הנסחרות בשווקי ההון הזרים )בעיקר נאסד"ק(. ישראל חברה בשלושת המוסדות הכלכליים הגדולים בעולם ארגון הסחר העולמי,)WTO( הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. כמדינה קטנה ההשפעה היחסית של ישראל בארגונים אלה היא שולית, אך היא מיוצגת בפורומים שונים, מצליחה לקדם אינטרסים ייחודיים לה 1 ומקבלת דוחות התקדמות חיוביים על ביצועיה. 18 הצטרפות ישראל לארגון המדינות המפותחות )OECD( בספטמבר 2010 סימנה שיא חדש במעמדה הכלכלי הבין-לאומי. ההצטרפות לארגון אינה סמלית בלבד; היא תוצאה של מהלך דיפלומטי ארוך ומורכב אשר הצריך גם שינויים חקיקתיים ורגולטוריים. החברות בארגון היא בסיס לשיתוף פעולה הדוק יותר עם חברות הארגון המדינות הדמוקרטיות המובילות בעולם בכל הנוגע לקביעת סטנדרטים במדיניות גלובלית ולשיתוף במידע. 19 מאז שנות התשעים הרחיבה ישראל מאוד את מערך הסכמי הסחר שלה. הסכמי הסחר החופשי הקיימים היום חולשים על 65% מסחר החוץ של ישראל וכוללים כמעט את כל יבשת אמריקה ואירופה. 20 שותפות הסחר המרכזיות של ישראל הן מדינות האיחוד האירופי )34% מהיצוא, 55% מהיבוא( וארצות-הברית )35% מהיצוא, 15% מהיבוא(. 21

פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב _ 14 הסכם הסחר החופשי הראשון שחתמה ארצות-הברית היה ההסכם עם ישראל בשנת 1985. בראשית דרכו העניק ההסכם יתרון משמעותי לישראל מבחינת גישה לשוק האמריקני. ההסכם שימש גם כבסיס לעידוד סחר בין ישראל לשכנותיה במסגרת ה- Industrial QIZ (Qualified,)Zone אשר החיל את תנאי ההסכם עם אזורי תעשייה ייעודיים בירדן ובמצרים. עם השנים חתמה ארצות-הברית הסכמי סחר חופשי עם מדינות נוספת, בהן גם ירדן, והיתרון היחסי שהעניק ההסכם לישראל נשחק במידה מסוימת. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, ומערך ההסכמים אתו הוא המפותח ביותר ומעניק לישראל מעמד ייחודי. הראשון מבין שני הסכמי היסוד הוא הסכם ההתאגדות Association(,)Agreement אשר נחתם בשנת 1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000. הסכם זה עוסק בהסדרת דיאלוג פוליטי קבוע, קידום שוק חופשי וחילופי תרבות, חברה וכלכלה. ההסכם השני הוא תוכנית הפעולה במסגרת מדיניות השכנות האירופית Policy(.)European Neighborhood ישראל היא המדינה היחידה המוגדרת כ"שכנה מועדפת" neighbor( )privileged במסגרת מדיניות השכנות. 22 על בסיס שני הסכמי המסגרת הללו חתמה ישראל שורה של הסכמים פרטניים עם האיחוד האירופי במגוון תחומים, בהם שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי וליברליזציה הדדית במוצרי חקלאות. 23 הודות למגוון ההסכמים הללו ישראל נהנית היום מהטבות כלכליות במערך הסחר שלה עם האיחוד האירופי כגון תעריפי מכס מופחתים ביצוא וביבוא, גישה מסחרית לשוק הפנימי האירופי, היתרים לחילופי מידע נרחבים בין גורמים באיחוד ובישראל ופתיחה הדרגתית של תוכניות התמיכה והסיוע של האיחוד בתחומי תרבות, מדע, תעשייה, חינוך וסביבה. הרווח השנתי למשק הישראלי בעקבות ההסדרים האלה נאמד במאות מיליוני יורו בשנה. אולם לישראל אין הסכם סחר חופשי עם אף מדינה באסיה, אף על פי שהסחר עם אסיה הוא כיום 25% מסחר החוץ של ישראל ונמצא במגמת עלייה. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת מקיים משא ומתן בנושא עם סין, הודו ודרום-קוריאה, אך עד כה אין דיווחים על התקדמות משמעותית. מדינאות ובטחון: ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שבהן הכירה ארצות-הברית כ"בעלת ברית שאינה חברה בנאט"ו", מעמד המעניק גישה למידע ולציוד צבאי, תיאום ושיתוף פעולה עם משרד ההגנה האמריקני וקידום טכנולוגיות צבא וחלל. באופן מצטבר ישראל היא המוטבת הגדולה ביותר של סיוע החוץ האמריקני מאז מלחמת העולם השנייה, והיא מקבלת למעלה משלושה מיליארד דולרים בסיוע ביטחוני מארצות-הברית כל שנה. לאחרונה נוספו 275 מיליון דולר לסכום זה כמימון אמריקני למערכת "כיפת ברזל". 24 הקשר הישיר של ישראל עם נאט"ו התפתח מאז אמצע שנות התשעים, והוא מאפשר לישראל שיתופי פעולה אסטרטגיים והשתתפות בתרגילים בקנה מידה עולמי. שיתופי פעולה נקודתיים יותר מתבטאים בסיוע ביטחוני של מדינות מובילות באיחוד המספקות אמצעי לחימה מתקדמים לישראל בהנחות מפליגות, כדוגמת עסקת הצוללות הגרעיניות "דולפין" בין ישראל לגרמניה. 25 התמיכה של ארצות-הברית ואירופה מתבטאת במיוחד באו"ם. צירוף ישראל לקבוצה הגיאוגרפית "מערב אירופה ואחרות" בשנת 2000 מאפשר לישראל לעקוף את הבידוד הגיאופוליטי בנושאים מסוימים ולהשתלב במוסדות האו"ם. יתרה מזו, הווטו העקבי של ארצות- הברית על החלטות מועצת הביטחון שמכוונות נגד ישראל מעניק לישראל מטריית הגנה חשובה.

פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב _ 15 תרבות: שילוב ישראל בליגות הספורט השונות באירופה, ואף בתחרות האירוויזיון, מפצה במידת מה על הבידוד הגיאופוליטי בתחום התרבות ומשקף גם את ההעדפה ותחושת השיוך התרבותית של ישראלים רבים. בתחומים מגוונים מוסיקה, אמנות, ספורט, אקדמיה ובידור ישראלים רבים רואים עצמם כמשתייכים לתרבות המערבית. כמו כן, אירופה היא היעד המרכזי של התיירות היוצאת מישראל כ- %25 )כמיליון תיירים בשנה(. אמנם קהילות ותרבויות רבות בישראל נוטות פחות לתרבות אירופית או אמריקנית, אך אין ספק שהיחסים ההדוקים של ישראל עם אירופה וארצות-הברית עיצבו את הישראליות של ימינו. השפעתו העמוקה של המערב מתבטאת בתרבות, בכלכלה, בביטחון וכמובן בקשריה הדיפלומטיים של ישראל. הברית עם המערב אפשרה לישראל להיות במזרח התיכון מבלי להיות במזרח התיכון: להתקיים במזרח התיכון מבחינה גיאוגרפית ולהתקיים במערב מבחינה כלכלית, תרבותית וצבאית. בשנות התשעים ריככו הסכמי אוסלו את הבידוד הגיאופוליטי של ישראל במגוון אופנים; הבולט שבהם הוא כינון יחסים דיפלומטיים עם מדינות שונות באזור וחתימה על הסכם השלום עם ירדן. נוסף על כך, לאחרונה אושררה היוזמה הערבית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המציעה פתרון כולל לסכסוך בין ישראל לפלסטינים ולמדינות האזור. 26 פתרון לסכסוך שייחשב בר תוקף בעיני מדינות האזור יאפשר צמצום משמעותי של הבידוד הגיאופוליטי ויקטין את התלות של ישראל במדינות המערב. אך לעת עתה הפשרה אזורית כזו אינה נראית באופק, ותלות ישראל במערב רק גדלה. לאור תלות זאת ולאור המשבר המתרגש ראוי לשאול: מהו יסוד יחסיה ההדוקים של ישראל עם המערב? 2.2 יסודות הברית עם המערב: אינטרסים וערכים 2.2.1 הברית עם ארצות-הברית לאחר שנים של בנייה ושותפות, הברית בין ישראל לארצות-הברית נתפסת כמובנת מאליה. זה מכבר נאם ראש ממשלת ישראל מול הקונגרס בארצות-הברית לקול תשואות חברי הקונגרס האמריקנים מכל גוני הקשת הפוליטית, והכריז שאין ידידה טובה יותר לישראל מארצות-הברית ואין שותפה נאמנה יותר לארצות-הברית מישראל. הנשיא האמריקני מצדו, כמו רבים מקודמיו בתפקיד, הכריז בהזדמנויות רבות לאחרונה בנאומו בירושלים שהמחויבות של ארצות-הברית לביטחון ישראל אינה ניתנת לערעור. 27 הקרבה בין ישראל לארצות-הברית אינה מוגבלת להנהגה האמריקנית; היא מחלחלת גם לציבור הרחב. סקרים מראים שבקרב הציבור האמריקני ישנה אהדה רבה לישראל, במיוחד כשזו עומדת מול המדינות הערביות הסובבות אותה. 28 אהדה זאת אינה מובנת מאליה, במיוחד בהתחשב בכך שהיו שנים שבהן לא נהנתה מדינת ישראל מתמיכה רחבה וחד-משמעית בארצות-הברית. ג'ורג' מרשל, שר החוץ האמריקני ב- 1948, התנגד לקריאה לעצמאות ישראלית; הוא לא היה הקול היחיד בממשל האמריקני שהביע עמדה זו. 29 העמדה האמריקנית הרואה בישראל בת ברית שאינה ניתנת לערעור התגבשה לאורך שנים ומבוססת על עקרונות שונים.

פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב _ 16 ישראל וארצות-הברית: אינטרסים אסטרטגיים במזרח התיכון בנייר עמדה שפרסם מכון וושינגטון Policy( )Washington Institute for Near East ב- 2011 טוענים החוקרים בלקוויל וסוקומב שארצות-הברית מפיקה תועלת מהקשר בין שתי המדינות ומשתמשת בו לקידום האינטרסים שלה. 30 החוקרים מצביעים על כמה אינטרסים אמריקניים במזרח התיכון: א. מניעת הפצת נשק להשמדה המונית ב. מאבק בטרור ובכוחות האסלאמיים הרדיקליים שמצמיחים אותו ג. תמיכה בשינוי דמוקרטי באזור ד. מאבק בהתפשטות השפעה איראנית באזור ה. הבטחת זרימה חופשית של גז ונפט במחירים סבירים ו. פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתהליך של משא ומתן ז. ביטחון לישראל ישראל, כך לטענתם, תומכת כמעט באותן מטרות: א. מניעת הפצת נשק להשמדה המונית, במיוחד של איראן ושל ארגוני טרור ב. מאבק בטרור ובקיצוניות המכונה בישראל "הג'יהאד העולמי" ג. קידום יציבות ופיתוח דמוקרטיות ליברליות במזרח התיכון לטווח ארוך ד. קידום גבולות בני קיימא על בסיס העיקרון "שתי מדינות לשני עמים" כיוון שמטרותיהן של שתי המדינות דומות כל כך, לטענת החוקרים, התפתחו שיתופי פעולה רבים בעשרות השנים האחרונות, בעיקר בתחום הידע הביטחוני. אפשר להטיל ספק בתיאורים אלו של מטרות ארצות-הברית וישראל, אך קשה להכחיש שהמדינות חולקות הבנה משותפת של הגורמים המאיימים עליהן במזרח התיכון. מכאן צומחת שותפות צבאית ואסטרטגית המבוססת על התמודדות עם איומים משותפים. ישראל וארצות-הברית: ברית הערכים המשותפים - דמוקרטיה בנאום שנשא ברק אובמה לקבוצת הלובי היהודית איפא"ק )AIPAC( בשנת 2012, הכריז שהקשר בין ישראל לארצות-הברית אינו מבוסס רק על אינטרסים משותפים אלא גם על שותפות ערכית. 31

פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב _ 17 לדבריו, הערכים המשותפים שחולקות האומות הללו כוללים "את האמונה שחירות היא זכות שניתנה לכל ילדי האל; את הניסיון שמלמד אותנו כי דמוקרטיה היא צורת השלטון האחת והיחידה שיכולה באמת להיענות לשאיפות של אזרחים". 32 את הניתוח הערכי אפשר לשמוע מנשיאים אמריקנים לאורך ההיסטוריה; הנשיא קנדי טען: "העם הזה, מאז ימי הנשיא וודרו וילסון, יצר והמשיך מסורת של חברות עם ישראל בגלל שכולנו מחויבים לחברות הרוצות שלום וזכויות הפרט". ג'ורג' בוש האב אמר: "החברות, הברית שבין ארצות-הברית לישראל, בנויה על יסודות של ערכים דמוקרטיים משותפים, היסטוריה ומסורת משותפת, שמחייה את שתי המדינות שלנו". דוח של משרד החוץ הישראלי קובע אף הוא: "הברית בין ישראל לארצות-הברית תמיד תשרוד כיוון שהיא בנויה על יסוד מוצק של ערכים דמוקרטיים". 33 אף על פי שלעתים רחוקות מנהיגי המדינות נדרשים לפרט מה הם הערכים הדמוקרטיים שעליהם מבוססת השותפות בין המדינות, הצהרות אלו מעידות ששתי המדינות רואות את הברית ביניהן כמבוססת על שיתוף ערכי ורעיוני. 34 2.2.2 הברית עם אירופה לישראל קשרים עם מוסדות האיחוד האירופי וגם קשרים ישירים עם רוב מדינות אירופה. ישראל ואירופה: אינטרסים משותפים באגן הים התיכון העניין של אירופה באגן הים התיכון נובע מטעמים היסטוריים, מסחריים, תרבותיים ופוליטיים. קשרי הממשל והסחר ניכרים ברשת הדרכים העתיקות והנמלים הפזורים לאורך כל חופי הים. מדינות אירופה, בעיקר הדרומיות, ראו מאז ומעולם את הים התיכון ואת השטחים שסביבו כאזור ההשפעה הטבעי שלהן. גישה זאת התבטאה במגוון מערכות יחסים, משליטה קולוניאלית ועד תיירות. עד היום משמש הים התיכון, דרך תעלת סואץ, אפיק מסחר מרכזי של אירופה עם אסיה. הקמת האיחוד האירופי הפכה את אירופה לגוש מתרחב והעלתה שאלות בנוגע לגבולותיה המזרחיים והדרומיים ובנוגע ליחס בין גוש היורו ובין הכלכלות הנפרדות המקיפות אותו, אשר נחשבות ליציבות פחות. בשנת 1995 השיק האיחוד האירופי את "תהליך ברצלונה" Barcelona( )Process במטרה לבסס שיתוף פעולה יציב ומפרה בין האיחוד ובין מדינות אגן הים התיכון. בשנת 2004 הוחלט על הקמת "איחוד אגן הים התיכון" Mediterranean(,)Union for the שמטרתו לשמש מסגרת ארגונית הדוקה יותר מ"תהליך ברצלונה". האיחוד הוקם רשמית בשנת 2008 ונמנות עמו כל מדינות האיחוד האירופי וכל המדינות המקיפות את הים התיכון, ובכלל זה הרשות הפלסטינית וירדן. מטרותיו הן קידום שיתוף פעולה בנושאים אסטרטגיים כגון ביטחון, פיתוח תשתיות תחבורה, אנרגיה, מסחר ותקשורת; הגנה על איכות הסביבה; קידום שיתוף פעולה בחינוך ובמחקר. 35 "איחוד אגן הים התיכון", שבו חברה מדינת ישראל, הוא מרכיב מרכזי ב"מדיניות השכנות של אירופה".)European Neighborhood Policy(

פרק 2: ההתגברות על הבידוד: הברית עם המערב _ 18 לישראל עמדה חשובה ב"איחוד אגן הים התיכון". יש לה יתרונות יחסיים בתרומה לפעילות הארגון בתחומים השונים, החל בביטחון וכלה בטכנולוגיות מתקדמות וביכולתה לקדם תהליכים שונים בתחומים אלה. האיחוד רואה חשיבות רבה בשיתוף ישראל במרחב השכנות של אירופה, ואף מוכן לשלם עבור כך מחיר מדיני: האיחוד מקפיד לשתף את ישראל בפעילויותיו, ומסרב על פי רוב להיכנע לתכתיבי הבידוד הגיאופוליטי. ישראל ואירופה: היסטוריה כמו במקרה של ארצות-הברית, הקשר עם אירופה כרוך בהזדהות רגשית וערכית. יסודותיו של קשר זה נעוצים במחצית הראשונה של המאה העשרים. שלושה גורמים עיקריים תרמו לקשר זה: הגורם הראשון הוא מוצאה האירופי של חלק ניכר משכבת מייסדי המדינה, שחלקו תרבות וערכים אירופיים שהנחילו למדינה הצעירה ולמוסדותיה. עובדה זאת מתבטאת בתרבות משותפת ובקשרים אישיים ומוסדיים ארוכי שנים; הגורם השני הוא תפקידן של מדינות אירופה, ובפרט בריטניה וצרפת כמעצמות המנדט הרלוונטיות, בעיצובה הגיאופוליטי של ישראל ושל המרחב הסובב אותה. על כן אירופה רואה את עצמה כמחויבת לשגשוגה של ישראל כחלק משגשוג כללי באזור; לבסוף, השואה ורגשות האחריות והאשמה הכרוכות בזיכרון השואה הביאו את מדינות אירופה, ובמיוחד את גרמניה, ליצור קשרים אסטרטגיים עם ישראל. זיכרון זה מוצא ביטוי בהקשרים רבים, סמליים ומעשיים. ישראל ואירופה: ערכים משותפים - דמוקרטיה המעמד המועדף של ישראל במערך ההסכמים עם האיחוד האירופי מושתת על מחויבותה לערכים דמוקרטיים ולזכויות אדם. על פי מסמכי היסוד של מדיניות השכנות האירופיות,)ENP( יחס מועדף יינתן למדינות שכנות על בסיס "מחויבות הדדית לערכים משותפים" של האיחוד )קרי, זכויות אדם ודמוקרטיה(. 36 מחויבותה של ישראל לערכים אלה הוא בסיס ליחסיה עם האיחוד. זאת גם הסיבה לכך ששאלת עמידתה של ישראל בסטנדרטים דמוקרטיים נמצאת פעמים רבות במוקד מחלוקות עם ההנהגה הישראלית. חלק ממדינות אירופה, למשל, אינן תומכות בהגדרה של ישראל כמדינה יהודית כיוון שהגדרה זו, לתפיסתן, פוגעת במעמדה הדמוקרטי של ישראל. 37 סיכום יסודות הברית עם המערב: הבריתות האסטרטגיות עם מדינות המערב מאפשרות לישראל ל שגשג ולקדם את האינטרסים שלה למרות בידודה הגיאופוליטי. הברית חשובה גם למערב לארצות-הברית ולאירופה כאחד. הברית נטועה בתמונת עולם משותפת, ובייחוד בהבנה משותפת של לגיטימיות פוליטית ושל הקשר שלה לשוויון אזרחי. ללא השותפות הערכית, הקשר בין ישראל למערב היה יכול להיות רק קשר אינטרסים מקרי ותלוי בנסיבות משתנות. הקשר הקיים מאפשר שיתוף פעולה מעמיק וארוך טווח.

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 19 משבר היחסים עם המערב 3 מהנתונים שנסקרו בפרק הקודם עולה שאף על פי שישראל מבודדת מבחינה אזורית, הרי היא אינה מבודדת בזירה הבין-לאומית. מדינת ישראל מתגברת היטב על הבידוד הגיאופוליטי שבו היא נתונה מאז הקמתה בזכות ברית אסטרטגית-ערכית עם מדינות המערב. בניגוד למיתוס הדה-לגיטימציה שקנה לו אחיזה בשיח הציבורי בשנים האחרונות, 38 בקרב מדינות המערב כמו ביתר המדינות המפותחות הנתונות להשפעתן אין כיום אף מדינה שמטילה ספק בלגיטימיות של מדינת ישראל, ששואפת לבודד אותה או להתנתק ממנה. למעשה, ההפך הוא הנכון: המדינות המערביות מגלות יחס אוהד לישראל, מעוניינות לשתף עמה פעולה בסחר, תרבות, מדע וביטחון ועושות מאמצים ניכרים לשלב את ישראל בקהילה הבין-לאומית. עם זאת, בחינה של מעמדה הבין-לאומי של ישראל על פי המדדים השונים מגלה הזדמנויות שהוחמצו, מגבלות וכשלים. חשוב מזאת, הממצאים מעידים שהיחסים של ישראל עם המערב מתערערים, ומערך שיתוף הפעולה מצוי במגמת היחלשות שעשויה להידרדר לכדי משבר של ממש. 3.1 מעמדה הדיפלומטי של ישראל מדד גלובליזציה מדד ה- Index KOF Globalization מדרג את רמת הגלובליזציה של 181 מדינות בעולם בשלושה תחומים כלכלי, חברתי ומדיני, והוא מדד מקיף ומוסכם. 39 מדד KOF הפוליטי משקלל נתונים עובדתיים על ייצוג דיפלומטי, חברות בארגונים ובאמנות בין-לאומיות ותמיכה בכוחות שמירת שלום. 40 במדד לשנת 2013 דורגה ישראל במקום ה- 58 בגלובליזציה פוליטית במקום ה- 29 מבין 34 מדינות ה- OECD )אשר תופסות את רוב המקומות בשלושת העשיריות הראשונות ברשימה(, ובמקום החמישי מבין מדינות המזרח התיכון. 41 תרשים 6: מדד הגלובליזציה הפוליטית לשנת 2013 איטליה הממלכה המאוחדת ניו-זילנד 204 גואם 56 6 1 צרפת שוודיה אתיופיה 205 איי הבתולה 57 7 2 בלגיה ברזיל ישראל 206 איי מריאנה הצפוניים 58 8 3 ספרד פורטוגל אקוואדור 207 האי מאן 59 9 4 אוסטריה מצרים תאילנד 208 איי התעלה 60 10 5

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 20 תרשים 7: מיקום שכנות ישראל על פי מדד הגלובליזציה הפוליטית לשנת 2012 10 מצרים 36 ירדן 58 ישראל 114 לבנון 128 סוריה משמעות הנתונים היא כי ישראל משולבת בפחות מוסדות בין-מדינתיים ומקיימת פחות קשרים בילטרליים מרוב מדינות ההתייחסות שלה. נאט"ו תחום נוסף של שיתוף פעולה דיפלומטי הוא מעורבותה המוגבלת של ישראל בנאט"ו. במהלך השנים האחרונות השפעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני על יחסי ישראל עם נאט"ו מורכבת. מצד אחד, שיתוף הפעולה עם נאט"ו לא נפגם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" )2009( או בעקבותיו, ובמהלך הלחימה אף הגיע מזכ"ל נאט"ו לביקור בישראל. מצד שני הבהיר המזכ"ל כי כל מעורבות של נאט"ו ככוח בין-לאומי בעזה ובגדה כרוכה בשלושה תנאים: הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, בקשה של שני הצדדים למעורבות נאט"ו ואישור מועצת הביטחון של האו"ם. 42 באפריל 2012 דיווח עיתון "הארץ" שתורכיה התנגדה להשתתפות ישראל בכנס נאט"ו שנערך בשיקגו במאי 2012. ישראל אכן לא השתתפה בכנס, אך בנאט"ו הכחישו שהדבר נבע מהתנגדות תורכיה. 43 על כל פנים, נראה כי הצטרפות ישראל לנאט"ו כחברה מן המניין אינה עומדת על הפרק. רוב המקומות שבהם נדרשת ופועלת נאט"ו חסומים בפני ישראל בשל הניתוק הגיאופוליטי, ומעורבות של נאט"ו ככוח בין-לאומי בסכסוכים בין ישראל לשכנותיה ובינה לפלסטינים הותנתה זה מכבר בחתימה על הסכם שלום המקדם את פתרון שתי המדינות. אף שקריאות לצירוף ישראל כחברה מן המניין בנאט"ו עלו מפי מנהיגים ישראלים ואמריקנים מאז שנת 2007, ההשערה המקובלת היא שפתרון הסכסוך עם הפלסטינים על בסיס עקרון שתי המדינות הוא תנאי יסוד למהלך כזה. 44 האיחוד האירופי גם מעמדה של ישראל באיחוד האירופי עומד בפני קשיים. לכל מדינה עם קשר לאיחוד יש תוכנית עבודה plan( )action שמתווה את גבולות היחסים בין שני הצדדים. אין להקל ראש בחשיבות תוכנית זו שכן היא מגדירה את כל תחומי האינטגרציה הכלכליים בשווקים האירופים, וכן את תחומי הפעולה הביטחוניים והפוליטיים המשותפים. 45 נוסף על כך היא מגדירה קשרי תרבות וחברה בתחומי המדע והאקדמיה ובשיתופי פעולה תרבותיים. בנובמבר 2007 ביקשה ישראל מהאיחוד שדרוג משמעותי ביחסים עמה שיאפשר לישראל אינטגרציה מלאה במנגנוני האיחוד הכלכליים והביטחוניים, ברגולציות, בניהול, בכלכלת פנים ועוד. 46 לאחר

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 21 תהליך שנמשך כשנה וחצי הסכימו פה אחד מדינות האיחוד לקדם את השדרוג. העובדה שהאיחוד הסכים לאינטגרציה כה משמעותית ראויה לציון, בעיקר מול אלו הטוענים שאירופה מובילה קו אנטי-ישראלי. אין כיום מדינה אחרת מלבד ישראל שהייתה זוכה להשתלבות כזו באיחוד. אולם בשנת 2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", הוקפא השדרוג. אף על פי שתהליך השדרוג הוקפא בעקבות המבצע, הוא נשאר בקיפאון בגלל המשך המדיניות הישראלית בשטחים. בניטה פררו ולדנר, נציבת יחסי החוץ של האיחוד, כתבה: "העסקה עדיין על השולחן ]...[ אנו צריכים ראיות ברורות שהממשלה החדשה רצינית באשר לקידום תהליך השלום. החתירה תחת אפשרות ההגעה להסכם, במיוחד על ידי בניית התנחלויות לא חוקיות, לא עוזרת". 47 תגובת ישראל לא איחרה לבוא: ישראל איימה על אירופה שאם תמשיך לתקוף את ישראל באופן פומבי, יודרו האירופים מהתהליך המדיני. 48 ישראל ביקשה זמן נוסף כדי לגבש מתווה חדש להמשך התהליך מול הפלסטינים. ארבע שנים לאחר מכן, וכשבוע לאחר החלטת האיחוד האירופי ליישם את החלטותיו בדבר ההתנחלויות, החלה ישראל בסבב נוסף של משא ומתן מול הפלסטינים בתיווך אמריקני; אולם רבים בקהילה הבין-לאומית ובישראל נותרים ספקנים כל עוד מסרב ראש הממשלה לחשוף את כוונותיו באשר לתנאים ההכרחיים לצורך הסכמה על הסדר הקבע. ההפסד למשק הישראלי וחשוב לא פחות, לשותפות המדינית עם אירופה גדול מאד. גם אם תשנה אירופה את עמדתה בעתיד בדבר השדרוג, את השנים הללו ואת מאות מיליוני היורו שאבדו במהלכן לא תוכל ישראל להחזיר. מעמד והשפעה בין-לאומית ישראל נחשבת כיום בזירה הבין-לאומית למדינה בעייתית ואף סרבנית בכל הנוגע לזכויות אדם, לטיפול בפליטים, להגדרה עצמית ולהתפרקות מנשק. המדיניות והעמדות שישראל נוקטת באשר לזכויות הפלסטינים בגדה ובעזה עומדות לעתים קרובות בניגוד לנורמות המקובלות בזירה העולמית, ולפיכך יכולתה לפעול בנושאים אלו מוגבלת. גם המתקפה הדיפלומטית על ישראל מצד המדינות הבלתי מזוהות מקשה מאוד על יכולתה להשפיע ולפעול בתחומים אלה. על פי רוב ישראל נמצאת בעמדת הגנה והצטדקות בזירת ההחלטות הבין-לאומית בנושאים אלה. ישראל מתנגשת עם מדינות המערב גם בתחום המשפטי. הקונסנזוס הבין-לאומי מבחינה משפטית באשר לגדה המערבית הוא שמדובר בשטח כבוש בריבונות העם הפלסטיני. עובדה זאת מובילה לחיכוכים חוזרים ונשנים עם ערכאות משפטיות בחוץ לארץ ובעיקר באירופה. הדוגמה הבולטת ביותר היא ההכרעה של בית המשפט הבין-לאומי לצדק )ICJ( שתוואי גדר ההפרדה שנבנתה בין ישראל לרשות הפלסטינית )בחלקו על שטח שמעבר לקו הירוק( הוא בלתי חוקי. לפסקי דין כאלו השפעה רבה על מעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל. שלא כמו גופים אחרים של האו"ם, שנחשבים בעלי הטיה פוליטית נגד ישראל, ה- ICJ ידוע כגוף אובייקטיבי. יכולתה של ישראל להציג את עצמה כמדינה שומרת חוק נפגעה קשות, והנזק ההסברתי שנגרם לה מכך הוא רב. ביטוי נוסף למשבר הדיפלומטי הוא הגינויים הרבים למעשיה ולפעולותיה של ישראל. כל נשיא

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 22 אמריקני מאז 1967 קרא להפסקת הבנייה בהתנחלויות. מנהיגים אירופים רבים, וגם האיחוד עצמו, גינו לא פעם את פעילות ישראל. בדצמבר 2012 גינתה בחריפות מועצת הביטחון של האו"ם )הכוללת את בריטניה, צרפת, גרמניה ופורטוגל( את ההחלטה לבנות 1,500 יחידות דיור חדשות בשכונת רמת שלמה במזרח ירושלים. דוברת משרד החוץ האמריקני הוסיפה שהם מאוכזבים מאד ממעשיה של ישראל, וש"התוכניות החדשות לבנייה חותרות תחת השלום. מנהיגי ישראל ממשיכים להגיד שהם תומכים בנתיב שיוביל לפתרון שתי המדינות, אולם מעשים אלה מסכנים עוד יותר את האפשרות הזו". 49 גם שרת החוץ של האיחוד האירופי קטרין אשטון מביעה שוב ושוב אכזבה מהמשך הבנייה בהתנחלויות, המקשה על הניסיונות להגיע להסדר ומנוגדת לחוק הבין-לאומי. 50 נוסף על כך, רק במאי האחרון נזף שר החוץ האמריקני בשגריר ישראל בגלל הכשרת מאחזים על ידי הממשלה, 51 ושר החוץ הבריטי אמר בביקורו בישראל באותו החודש שישראל מאבדת את תמיכתה בבריטניה ובמדינות אירופיות נוספות בשל הבנייה בהתנחלויות, שאותה הם מגנים. השר הוסיף שלמרות שיתוף הפעולה עם ישראל בתחומים רבים, הם מתנגדים להתנחלויות בכל תוקף. 52 אם כן, אפשר לראות שגם אם התמיכה המעשית בישראל לא פסקה, שמה של ישראל הלך והשחיר בשנים האחרונות עם התגברות ההתנגדויות הרשמיות לשליטתה בשטחים. 3.2 מעמדה התרבותי של ישראל המשבר הנוכחי משפיע גם על מעמדה התרבותי של ישראל. הארגון הבין-לאומי המוביל בתחום התרבות הוא אונסק"ו. חמש אמנות נחשבות לבסיס הדיפלומטיה התרבותית.. ישראל אשררה אחת מתוך חמש האמנות )משנת 1954( וחתמה על אחת )משנת 1972(. המדד של Institute for Cultural,Diplomacy המשמש לדירוג הדיפלומטיה התרבותית של מדינות, מעניק שתי נקודות על כל אמנה מאושררת ונקודה על כל אמנה חתומה. ישראל, עם שלוש נקודות, מדורגת במקום השלישי מהסוף, מתחת לכל מדינות ה- OECD המופיעות במדד ומתחת לכל מדינות המזרח התיכון המופיעות בו, למעט מאע"ם )מדינת האמירויות הערביות המאוחדת(, שגם לה שלוש נקודות בלבד. המעורבות הנמוכה של ישראל בפעילות אונסק"ו משקפת מתיחות ארוכת שנים בין המדינה לארגון סביב מעמד שטחי הגדה המערבית, ובמיוחד ירושלים המזרחית. נראה כי המתיחות ביחסים עם הארגון הגיעה לשיא חדש בשנת 2011, כאשר אישר הארגון את הצטרפות הרשות הפלסטינית כ"מדינת פלסטין" לאמנה להגנה על מורשת הטבע והתרבות העולמית משנת 1972. ישראל הגיבה בכתיבת הערת התנגדות לאמנה ובהקפאת תשלום של שני מיליון דולר לארגון, אך לא ניתקה את יחסיה עם הארגון ולא החזירה את השגריר. חופש העיתונות מדד נוסף ששופך אור על משבר מעמדה הבין-לאומי של ישראל הוא מדד חופש העיתונות של הארגון "עיתונאים ללא גבולות" Borders(.)Reporters Without המדד מבוסס על סקרים מקיפים

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 23 בנוגע למידת ההתערבות והפגיעה של המדינה בסיקור החדשות של הנעשה בתחומה. ישראל דורגה במדד משנת 2011 2012 במקום ה- 92 מבין 179 המדינות. 53 זאת ירידה חדה בדירוג מאז שנת 2008, שבה דורגה ישראל במקום ה- 46. בדירוג זה מצויה ישראל מתחת לכל מדינות ה- OECD למעט תורכיה, אך מעל רוב מדינות המזרח התיכון. מדד זה ייחודי בכך שישראל מדורגת בו פעמיים, מתוך הפרדה בין דירוג ישראל עצמה Territory( )Israeli לדירוג ישראל בשטחים הכבושים.)Extra-territorial( המדינה היחידה מלבד ישראל שזכתה לדירוג כפול כזה היא ארצות-הברית. תרשים 8: מדד חופש העיתונות לשנת 2012-2011 פינלנד 61 איטליה 148 טורקיה 24 פולין 1 שוויץ 166 מצריים 28 בריטניה 70 יוון 8 ישראל 176 סורייה 92 38 צרפת 10 קנדה ספרד 93 לבנון 12 שוודיה 39 16 גרמניה 47 ארה"ב 128 ירדן בכל הנוגע לחופש העיתונות בשטחים הכבושים דורגה ישראל במקום ה- 133 מתחת ללבנון, מאע"ם, קטר, עומאן וירדן, אך עדיין מעל הרשות הפלסטינית, ערב הסעודית, מצרים, סוריה ואיראן. בדירוג האחרון משנת 2013 אוחד הדירוג של ישראל והשטחים הכבושים, ומשום כך ירדה 54 ישראל למקום ה- 112. על פי מדד החופש העולמי של Freedom House ישראל מדורגת כמקום "חופשי" יש לה דרגת חופש 1, הדרגה הגבוהה ביותר, בזכויות פוליטיות; ודרגה 2 בחירויות אזרחיות. דירוג זה מעמיד את ישראל במקום נמוך יחסית לרוב מדינות ה- OECD )כל המדינות למעט יוון, הונגריה, מקסיקו, דרום- קוריאה ותורכיה נמצאות בדרגה 1 בשני המשתנים( ובעמדה גבוהה מאוד יחסית לכל שאר מדינות המזרח התיכון. בדוח לשנת 2012 סומנה ישראל כאחת המדינות שהחופש בה נמצא במגמת ירידה. ההסבר נעוץ ביוזמות החקיקה נגד ארגונים הקוראים לחרם על ישראל: "מגמת הירידה של ישראל נקבעה בשל העברת החוק המכונה חוק החרם, אשר מאפשר לתבוע בתביעות אזרחיות יחידים וקבוצות שקוראים לחרם תרבותי, כלכלי או אקדמי על מדינת ישראל והתנחלויות הגדה המערבית". 55 בהקשר זה ראוי לציין שהביקורת מופנית כלפי מדינת ישראל בתוך הקו הירוק ולא מעבר לו. במילים אחרות, לא רק המדיניות בשטחים פוגעת במעמד ישראל בעולם, אלא גם פעולות שמתבצעות בתוך ישראל כדי להגן על מדיניות זו.

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 24 חילופי תרבות בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הגבלות על חילופי תרבות בין ישראל לאירופה ולארצות-הברית על רקע פוליטי. אפשר להבחין בשתי תופעות: חרם פוליטי מוצהר בשל מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים: זרוע התרבות של תנועת החרם על ישראל, ה- BDS, זוכה להצלחות רבות יותר מהזרוע הכלכלית. 56 הזרוע האחרונה הצליחה עד כה להניע חרמות רק בכל הנוגע לפעילות עסקית בשטחי הגדה, ואילו הקריאות לחרם תרבותי נענות הן בהחרמה של אירועי תרבות בחוץ לארץ שבהם משתתפים ישראלים והן בסירוב של אנשי תרבות מחוץ לארץ לבקר ולהופיע בישראל. 57 בנושא זה קיים הבדל מהותי בין יצוא תרבות ליבוא תרבות. נראה שהחרם על תרבות ישראלית בחוץ לארץ, המוגבל מאוד בהיקפו, מתקיים רק כאשר האירוע נערך במימון ממשלת ישראל או בתמיכה רשמית שלה, ומתבטא בעיקר בעיסוק תקשורתי. גם ההגבלות החדשות של האיחוד האירופי באשר לתמיכה עתידית בשיתופי פעולה תרבותיים עם ישראל נוגעות רק לארגונים ולמוסדות שנמצאים מעבר לקו הירוק. לעומת זאת הסירוב להופיע בישראל מקבל ביטוי רחב יותר, בעיקר בקרב אמנים המזוהים עם פעילות פוליטית אנטי-מלחמתית. עם זאת נראה כי ניסיונות החרמה מאורגנים של אנשי תרבות, ספורט ואקדמיה מישראל בחוץ לארץ אינם זוכים להצלחות מתמשכות ואינם נהנים מתמיכת המוסדות המובילים ואמני ה"מיינסטרים" בזירת התרבות הבין-לאומית, אשר משתפים את ישראל ואת יוצריה בעשייתם. חרם סמוי: תופעה משמעותית יותר, אם כי מתועדת פחות, היא תופעת החרם הסמוי. אנשי מקצוע ישראלים מתחום התרבות, האמנות והאקדמיה מספרים כי הם נתקלים לעתים קרובות בסירוב של גורמים בין-לאומיים להשתתף בחילופי תרבות עם ישראל )בין בהזמנת ישראלים לחוץ לארץ ובין בהשתתפות באירועים בישראל( מתוך רצון להימנע מהמטען הפוליטי השלילי המעורב בחילופים אלה. יש לציין שרובו ככולו של המטען נוגע למדיניות ישראל באשר לפלסטינים ולשטחים הכבושים. ככלל, מניעי החרם הסמוי הם הסתייגות מוסרית ממדיניות ישראל; חשש "למשוך אש" )כתוצאה מלחץ ציבורי שמפעילים ארגוני החרם(; חשש מפני סיכון ביטחוני, מ"כאב הראש" של קשיים לוגיסטיים ומאי-נעימות הכרוכה בהסדרי הביטחון בביקורת הגבולות; ולעתים גם סלידה מ"חיבוק הדוב" שממשלת ישראל נותנת כאשר היא משווקת את חילופי התרבות לצורך המיתוג הלאומי שלה. חרם מסוג זה הוא סמוי מבחינה זאת שרובו מתנהל מחוץ לעיני התקשורת, בתכתובות מקצועיות ובשיחות אישיות. הוא אינו מלווה בהצהרות אידיאולוגיות או במחויבות עקרונית להחרמה, אלא מתבטא בהימנעות. תופעה זו, אשר באה לידי ביטוי נרחב כל כך בתחומי התרבות, האמנות, הבידור והאקדמיה גם אם היקפיה אינם מתועדים מצביעה על אחד המחירים הלא מוכרים של בעיית התדמית הישראלית עקב ההתנגדות הגורפת למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. תיירות גם בתחום התיירות חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. למעלה מ- 40% מהתיירות הנכנסת

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 25 לישראל מגיעה ממדינות אירופה, אך מאז שנת 2000 עלתה התיירות מכלל אירופה בשני אחוזים בלבד: התיירות מבריטניה ירדה ב- 14%, מהמדינות הנורדיות ב- 37% ומהולנד ב- 42%. במשך התקופה הזו גדלה התיירות מרוסיה פי 5.3; לעומת 3% מכלל התיירים בשנת 2000, בשנת 2010 היו התיירים מרוסיה, צליינים בחלקם הגדול, 16% מכלל התיירות הנכנסת. בהנחה שתיירים מרוסיה משקיעים פחות כסף בישראל מאשר תיירים אירופים, לשינוי זה גם משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. תרומתו הישירה והעקיפה של ענף התיירות למשק הישראלי מוערכת ב- 7.8% מהתמ"ג ו- 8.2% מכוח העבודה. תרשים 9: מגמות בתיירות הנכנסת לישראל משנת 2000 16% 40% למעלה מ- 40% מהתיירות הנכנסת לישראל מגיעה ממדינות אירופה בשנת 2010 היו התיירים מרוסיה, 16% מכלל התיירות הנכנסת 5.3 נתון זה מהווה גידול פי 5.3 מ- 3% מכלל התיירים בשנת 2000 ל- 16% ב- 2010 2% משנת 2000 עלתה התיירות מכלל אירופה בשני אחוזים בלבד התיירות מבריטניה מהמדינות הנורדיות מהולנד -14% -37% -42% 3.3 מעמדה הכלכלי של ישראל גלובליזציה מדד KOF הכלכלי משקלל משתנים הכוללים סחר חוץ )יצוא ויבוא(, השקעות זרות )נכנסות ויוצאות( ותשלומים לעובדים זרים כאחוז מהתמ"ג, וכן משתנים בנוגע להגבלות ומיסוי על יצוא ויבוא של סחורות, הון וידע. במדד KOF הכלכלי לשנת 2013 דורגה ישראל במקום ה- 24 בגלובליזציה כלכלית במקום ה- 14 מבין מדינות ה- OECD ובמקום השלישי מבין מדינות המזרח התיכון כשמעליה בחריין במקום התשיעי ומאע"ם במקום ה- 11. 58 רמה גבוהה זאת של גלובליזציה היא מאפיין יסוד של מדינות קטנות אשר כמו ישראל, הפיתוח

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 26 שלהן תלוי יותר בקשרים לכלכלה העולמית ואחוז ניכר יותר מהתוצר שלהן קשור לסחר ולהשקעות חוץ. אכן, כל חברות ה- OECD המדורגות מעל ישראל הן מדינות קטנות יחסית. מדד נוסף המשקף את התדמית הבין-לאומית של ישראל בתחום הכלכלי הוא מדד השחיתות העולמי Index( )Corruption Perceptions של ארגון.Transparency International 59 מדד זה בוחן את רמת השחיתות הסובייקטיבית כלומר התפיסה הרווחת בקרב מומחים ואנשי עסקים באשר לרמת השחיתות במדינה. ככל שדירוג המדינה נמוך יותר, כך השחיתות בה רבה יותר על פי מדד זה. בשנת 2011 דורגה ישראל במקום ה- 36 במדד, הנמוך ביותר עבורה אי פעם, במקום ה- 25 מבין מדינות ה- OECD והשלישי במזרח התיכון, מתחת לקטר ולמאע"ם. תרשים 10: מדד הגלובליזציה הכלכלית לשנת 2013 סינגפור בלגיה ניו זילנד 146 בנגלדש 22 6 1 לוקסמבורג הונגריה גיאורגיה 147 איראן 23 7 2 אירלנד אסטוניה ישראל 148 נפאל 24 8 3 מלטה בחריין מלזיה 149 אתיופיה 25 9 4 הולנד שוודיה קטאר 150 בורונדי 26 10 5 דירוג אשראי דירוג האשראי של ישראל על פי חברת דירוג האשראי S&P הוא A+. הדירוג הגבוה ביותר הוא,AAA ו- A + מוגדר כדירוג בינוני-עליון. ישראל ממוקמת במקום ה- 32, עם צ'ילה וסלובניה. 60 על פי דוח של מרכז "אדווה" מיקום זה מדאיג בעיקר כי הפער בינו ובין מדד הפיתוח האנושי של Human Development Index שבו מדורגת ישראל במקום ה- 17 הוא פער גדול. 61 לדעת מחבר הדוח, "הסיבה העיקרית לדירוג האשראי הנמוך יחסית הוא חוסר היציבות באזור בכלל והסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט. דירוג אשראי נמוך פירושו תשלום ריבית גבוהה יותר על הלוואות שהממשלה נוטלת בחוץ לארץ וגם על הלוואות שאנשי עסקים נוטלים בחוץ לארץ". 62 סוכנות דירוג האשראי S&P הבהירה כי הסוכנות "הייתה שוקלת להעלות יותר את דירוג ישראל אם ישראל הייתה פועלת להפחתת האיום הביטחוני שנשקף לה. הידרדרות במצב הביטחוני עלולה להביא ללחצים להורדת הדירוג של ישראל". 63 הסכמי סחר כל מערך הסכמי הסחר של ישראל עם אירופה מבחין בין מוצרי השטחים למוצרים מתוך ישראל.

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 27 על פי הסכמים עם האיחוד מוצרים ישראליים פטורים ממכס, ואילו מוצרים מהשטחים אינם זוכים לפטור זהה כיוון שהשטחים אינם נחשבים חלק מישראל. 64 הפגיעה במשק הישראלי היא כפולה בהקשר זה, שכן מאז 2007 ישראל מפצה את התעשיינים והחקלאים מהשטחים בעשרות מיליוני שקלים לשנה על ההפסד בשוק האירופי. 65 למרות ההבחנה בין מוצרים המיוצרים בשטחים לאלו המיוצרים בישראל, ישנם קולות הקוראים להגביל סחר עם ישראל באופן כללי בשל האפשרות שמוצרי התנחלויות ימצאו את דרכם לאירופה כמוצרים ישראליים. 66 מגבלות בין-לאומיות בתחום הכלכלי חלות לא רק על הקשרים עם אירופה אלא גם על הקשרים עם ארצות-הברית, שמתנה את הערבויות שלה בכך שלא יושקעו בהתנחלויות. גם ההסכם עם ה- OECD נוגע רק לתחומי הקו הירוק. בכל הפרסומים של OECD מופיעה הערה שמציינת כי בנתונים המסופקים על ידי ישראל אין לראות הסכמה של הארגון להתנהלות ישראל בשטחים: המידע הסטטיסטי הנוגע לישראל מסופק על ידי הרשויות הישראליות הרלוונטיות ובאחריותן. השימוש במידע זה על ידי ה- OECD נמנע מכל שיפוט ביחס למעמדן על פי המשפט הבין-לאומי של רמת הגולן, מזרח ירושלים וההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. 67 ראוי לציין גם את ה- of ACAA (Agreement on Conformity Assessment and Acceptance,)Industrial Products הסכם שמטרתו להשיג תו תקן אירופי למוצרים ישראליים )כרגע בתחום התרופות בלבד, עם אופציה להתרחבות בהמשך(. חתימה עליו תחסוך בדיקות תקן נוספות באירופה, אשר מייקרות מאוד את תהליך היצוא. הסכם זה נחתם כבר ב- 2010 והיה יכול להכניס למשק הישראלי מאות מיליוני דולרים עד היום. 68 אלא שבמקרה זה סירב הפרלמנט האירופי לאשרר את התהליך והוא הוקפא בשל כך למשך שנתיים, ואושר לבסוף רק ב- 22 באוקטובר 69 2012. גם במקרה זה הנימוק המפורש לסירוב להמשיך בתהליך הוא הניגוד בין המדיניות הישראלית לקונסנזוס הבין-לאומי, דהיינו השלטון הצבאי בשטחים. הפגיעה במקרה זה לא הייתה דווקא בתעשייה הממוקמת בשטחים, אלא בתעשייה הישראלית כולה.דוגמה נוספת להשפעת המשבר במעמדה הבין-לאומי של ישראל על ההזדמנויות הכלכליות שלה נוגעת להחלטת הפרלמנט האירופי משנת 2007 בנוגע להקמת אזור סחר חופשי עם מדינות אגן הים התיכון. ההחלטה מציינת את תהליך אוסלו כמרכיב יסוד במדיניות השכנות של אירופה, וקובעת בין היתר כי הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים הוא מכשול לקידום הסחר החופשי באזור. ההחלטה דרשה במפורש מישראל להשיב לפלסטינים את כספי המסים שגבתה בשמם, וביקשה כי כל הסחורות המיוצרות בשטחים הכבושים יסומנו בנפרד מישראל. 70 חרמות כלכליים אף שבמינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת יש מי שאחראי לאיסוף המידע ולטיפול בבקשות של חברות שנתקלו בחרמות מפורשים, אין נתונים רשמיים על היקף התופעה או על ההשפעה שלה על תדמית ישראל. על פי הערכות לשכות המסחר ועל פי דיווח ארגוני החרם עצמם, בניגוד לתחום התרבות

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 28 אין פגיעה מהותית בסחר. ניכר כי הציבור במדינות הסוחרות עם ישראל, כמו ממשלות המדינות האלו, אינו מעוניין להחרים את ישראל; להפך, ישנו ניסיון ליצור אינטגרציה מלאה ככל האפשר. עם זאת גוברת התמיכה בהחרמת מוצרי התנחלויות, או לכל הפחות בהפרדה משפטית ועקרונית בין ייצור בתוך שטחי ישראל לייצור מעבר לקו הירוק. מגמה זאת מתבטאת למשל בכך שכל ההישגים של תנועת ה- BDS נוגעים לפעילות עסקית מעבר לקו הירוק 71 וכן ליוזמות פרטיות וציבוריות במדינות שונות להקפיד על סימון נפרד של מוצרי התנחלויות הנסחרים בחוץ לארץ. 72 שיאה של מגמה זאת הוא בהחלטה העדכנית של האיחוד האירופי להוסיף לכל ההסכמים העתידיים שייחתמו עם ישראל פסקת הגבלה המפקיעה את חלותם באשר לארגונים ולמוסדות ישראליים בגדה המערבית. 73 באפריל 2013 קראו 13 מדינות מהאיחוד האירופי 74 ליישם את ההחלטה לסמן מוצרים ישראליים הבאים מהתנחלויות כדי לאפשר לצרכנים להחרים אותם, אך לבקשת ארצות-הברית יישום ההחלטה מעוכב בינתיים. 75 נכון לעכשיו זהו עיכוב זמני; אפשר לצפות כי עד סוף שנת 2013 יחליט האיחוד לסמן מוצרי התנחלויות. 76 בינתיים העביר האיחוד בראשית יולי 2013 החלטה אחרת ולפיה בכל הסכם עתידי תידרש ישראל להכיר בכך שהאזורים שמעבר לקו הירוק בגדה ובמזרח ירושלים הם שטח כבוש, ושעליהם לא חל ההסכם הנידון. 77 גם בתחום הכלכלי מסתמנת תופעה מדאיגה של חרם סמוי. התופעה אינה מתועדת אבל מתגלה שוב ושוב בשיחות עם דיפלומטים ואנשי עסקים ישראלים. מדובר במקרים שבהם אין סירוב מוצהר ומפורש לעסקים עם ישראל, אלא הימנעות מעסקאות או העדפה של שותפות עסקיות ממדינות אחרות כדי לחסוך את הסיכון הפוליטי הכרוך בעסקים עם ישראל. חברות ישראליות הסוחרות באירופה, באסיה ובאפריקה נוהגות לפעול תחת מותג "זר" שאינו מזוהה עם מדינת המקור. גם בנושא זה אין איסוף מסודר של מידע וקשה להעריך את גודל התופעה, אך אפשר לשמוע עליה מאנשי עסקים רבים הסוחרים ברחבי העולם. מסקירות ומבירורים מדגמיים עולה החשש שהחרם הסמוי בתחום הכלכלי נרחב ובעל השלכות ממשיות לכלכלת ישראל. סיכום: המשבר הנוכחי והקונסנזוס הבין-לאומי בכל התחומים שנבחנו נמצא שהמכשולים הקיימים ואלו הצפויים בעתיד כרוכים כולם בשליטה הישראלית בשטחים ובאוכלוסייה הפלסטינית. המסקנה הבלתי נמנעת היא שהשליטה הישראלית בשטחים חותרת תחת הישגיה הכלכליים, המדיניים והתרבותיים של ישראל בזירה הבין-לאומית. לפי העמדה הרווחת בקהילה הבין-לאומית, השליטה הישראלית באוכלוסייה הפלסטינית יכולה להיות מוצדקת רק כמצב זמני ובהיעדר ברירה. פעולות רבות של כוחות הביטחון הישראליים אינן קבילות בעיני הקהילה הבין-לאומית; מגבלות התנועה בשטחים, השליטה הכלכלית והמינהלית והיעדר שלטון חוק תקין מגונים תדיר על ידי הקהילה הבין-לאומית; עצם השליטה הצבאית על אוכלוסיה אזרחית נתפסת כבלתי לגיטימית. אולם יותר מכול ישנה התנגדות גורפת בעולם להתנחלות הישראלית בגדה המערבית )וברצועת עזה עד 2005(. יישוב יהודים באזורים שנכבשו ב- 1967 נתפס במסגרת הקונסנזוס הבין-לאומי כמנוגד לחוק הבין-לאומי האוסר על העברת

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 29 אוכלוסייה אזרחית של המדינה הכובשת אל השטח הנכבש. כמו כן, התפיסה המוסכמת במערב היא שההתנחלויות הן מכשול לפתרון הסכסוך בין ישראלים לפלסטינים. התמשכות השליטה הישראלית בשטחים והעמקתה מובילה למשברים חוזרים ונשנים בין ישראל למדינות המערב, ביניהן גם ידידותיה הקרובות ביותר. אלא שבסיס הביקורת על ישראל במערב בנושא השטחים הוא גם הבסיס לקבלתה של ישראל על ידי המערב. כפי שראינו, מחויבותה של ישראל לערכי הדמוקרטיה, זכויות האדם והשמירה על החוק הבין-לאומי היא אחד היסודות של הברית עם המערב; אך ערכים אלו עצמם הם גם הבסיס להתנגדות המערב לשליטה הצבאית של ישראל בשטחים ובאוכלוסייה הפלסטינית. הקשר של המערב עם ישראל והביקורת של המערב על ישראל נובעים מאותם עקרונות. לכן אין טעם לקוות שישראל תוכל לשמור על קשריה עם המערב וגם להמשיך לשלוט בשטחים בניגוד בוטה לקונסנזוס הבין-לאומי. כשישראל דוחה מעליה את הביקורת הדמוקרטית על הכיבוש, היא דוחה גם את תמיכתן של ידידותיה הגדולות ביותר מאז הקמתה. זאת ועוד, המחויבות הבין-לאומית לסיום השליטה הישראלית בשטחים ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית מביאה לתלות של ישראל בפלסטינים ובהנהגתם. הקונסנזוס הבין-לאומי מאלץ כל מנהיג ישראלי להצהיר על מחויבות לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה פלסטינית ולתלות את מימושה בנכונות הצד השני. המשך השליטה הישראלית נסבל על ידי העולם רק בהיעדר אלטרנטיבה. כל זמן שישראל יכולה לטעון שהיא מחויבת להקמת מדינה פלסטינית, שהיא חותרת לכך ביושר ושהצד הפלסטיני הוא שמסכל זאת, היא יכולה לעמוד נוכח הקונסנזוס הבין-לאומי. ככל שמתערער האמון במחויבות הישראלית למתווה וככל שהטענה שהפלסטינים אינם משתפים פעולה מאבדת מאמינותה בעיני העולם, ישראל מוצאת את עצמה בעימות חזיתי עם הקונסנזוס הבין-לאומי. דוגמה לתהליך זה אפשר לראות בהשוואה בין יחסה של בריטניה לאקדמיה הישראלית ליחסה של בריטניה לאקדמיה בשטחים. ב- 2006, בעקבות החרמת האקדמיה הישראלית על ידי איגוד עובדים בריטי, פרסם משרד החוץ הבריטי הודעת נגד שבה הצהיר שהחרמת ישראל אינה פרודוקטיבית ופועלת בכיוון הלא נכון. הבריטים הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה האקדמי. 78 בכך עצר הממשל הבריטי התפשטות החרם על מוסדות ישראלים. אלא שממשלת בריטניה נקטה עמדה שונה בתכלית בנוגע לאקדמיה הישראלית בשטחים. בקיץ 2012 קידמה ממשלת נתניהו מהלך שיהפוך את המכללה האוניברסיטאית באריאל לאוניברסיטה רשמית. תגובת בריטניה לא איחרה לבוא בדמות גינוי פומבי שבו טען שר החוץ הבריטי: "הדבר מוביל לאוניברסיטה הראשונה בישראל שתוקם מעבר לגבולות הקו הירוק, ובהתנחלות בלתי חוקית על פי החוק הבין-לאומי". השר הבריטי אף קשר בין שני סוגי המקרים ואמר: "המהלך מגיע דווקא בעת שבה אנו מרחיבים את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות בבריטניה ובישראל, לאחר שהממשלה הבריטית נקטה עמדה נחרצת מול המערערים על הלגיטימיות של ישראל באמצעות החרמת מוסדות חינוך ותרבות". 79 המסר של בריטניה ברור: התמיכה הבין-לאומית באקדמיה הישראלית מותנית בכך שלא יוקמו מוסדות אקדמיים ישראליים בשטחים הכבושים. ההתנגדות הבריטית להפיכת המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה מן המניין אינה סותרת את התמיכה הבריטית באקדמיה

פרק 3: משבר היחסים עם המערב _ 30 הישראלית ב- 2006, אלא משקפת את העקרונות שעליהם מושתתת תמיכה כזאת. כמו כן, האיחוד האירופי נמנע מלתמוך בתנועת החרם על ישראל, אך באפריל האחרון שקל האיחוד לחייב סימון של מוצרי ההתנחלויות, ולאחרונה התקבלה החלטה באיחוד להבחין בין ישראל להתנחלויות בכל הסכמי שיתוף הפעולה העתידיים שייחתמו בין הצדדים. 80 הקונסנזוס הבין- לאומי מבחין באופן ברור בין הלגיטימיות של ישראל ושל המוסדות הישראליים ללגיטימיות של ההתנחלויות ושל הנוכחות הישראלית בשטחים. דוגמה נוספת היא מכתב חריף ששלחו מנהיגים אירופים בולטים לשרת החוץ של האיחוד האירופי באפריל האחרון, ושבו התלוננו על הפסיביות האירופית באשר לכיבוש ולהתנחלויות. הם האיצו במנהיגי אירופה לנקוט קו תקיף יותר, מתוך שהם מבחינים בין ישראל שבגבולות הקו הירוק להתנחלויות. המנהיגים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות ישראל בשטחים ותלו בה את האחריות למתרחש בהם. 81 כשם שהשותפות הערכית והאסטרטגית עם המערב מחזקת את ישראל, כך הפער בסוגיית השטחים הכבושים וההתנחלויות, שנגזר מערכים אלה, מזיק לה. הניגוד בין המדיניות הישראלית בשטחים לקונסנזוס הבין-לאומי מביא לכך שגופים מדינתיים שונים נמנעים משיתופי פעולה עם ישראל שעשויים להתפרש כתמיכה במדיניותה. מסקנת פרק זה היא שהסיפוח למעשה של שטחי הגדה המערבית מביא לבידוד ישראל בזירה הבין-לאומית, בידוד שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.

פרק 4: פתרון המשבר _ 31 פתרון המשבר 4 4.1 תגובת ישראל והעמקת המשבר מאז 1967 עמדתה הרשמית של ישראל היא שהשליטה הישראלית בשטחים היא עניין זמני. מאז תחילת תהליך השלום בשנות התשעים נוסף נדבך לעמדה זאת: הכיבוש ייפתר עם הקמת מדינה פלסטינית. ממשלות ישראל טוענות באופן עקיב שהטעמים להתמשכות השליטה הישראלית בשטחים אינם תלויים בישראל. ישראל מצביעה על חוסר יציבות אזורית, היעדר נציגות פלסטינית אחראית, דרישות פלסטיניות לא סבירות, "סרבנות" פלסטינית להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ועוד. כל אלו מוצגים כמכשולים בפני משא ומתן שיוביל לפתרון הסכסוך: סיום השליטה הצבאית בשטחים ובפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית. כך מאשרת ישראל את הקונסנזוס הבין-לאומי וטוענת שהיא פועלת לפיו. אלא שככל שגובר החשד שישראל אינה מעוניינת בפתרון שתי המדינות, כך היא נדרשת למאמצים דיפלומטיים גדולים יותר. מאמצים אלו מופנים מצד אחד להצגת פעולותיה של ישראל לקידום המשא ומתן ולקידום פתרון שתי המדינות, ומצד שני לקידום דימויה של ישראל כמדינה מערבית, דמוקרטית, ליברלית, משגשגת ושוחרת שלום. אמנם לאורך השנים לא התיישבה מדיניות החוץ של ישראל עם מדיניותה בשטחים, בעיקר עם הרחבת מפעל ההתנחלויות, אלא שבשנים האחרונות מדיניות החוץ הישראלית משתנה אט- אט. הפער בין פעולותיה של ישראל להצהרותיה מצטמצם כיוון שישראל חוזרת בה ממחויבותה הרשמית לפתרון שתי המדינות. בנאום שנשא חודשיים אחרי שנבחר לראשות הממשלה ב- 2009, ושזכה לכינוי "נאום בר-אילן", הכריז נתניהו כי "בהינתן תנאים כאלה ואחרים נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית". 82 נתניהו בעצמו אמר למחרת שנשא את דבריו בעקבות לחץ בין-לאומי. 83 מאז נאום בר-אילן המשיכה הממשלה בראשות נתניהו את הבנייה בגדה המערבית ואף האיצה אותה. שרים בכירים בממשלה וחברי כנסת בולטים במפלגתו של נתניהו הכריזו פעם אחר פעם על התנגדותם להקמת מדינה פלסטינית. 84 גבריאלה שלו, שגרירת ישראל באו"ם בין 2008 ל- 2010, מספרת על נאומו של שר החוץ דאז אביגדור ליברמן באו"ם, שבועיים לאחר שפרשה מתפקידה: "בא ליברמן, עלה על בימת האו"ם ואמר את ההפך הגמור משתי מדינות לשני עמים ]...[ חשבתי לעצמי, מה הייתי עושה אם הייתי שם? קמה ויוצאת? בחיים לא. בכל זאת, דגל ישראל. והאיש עמד שם ונשא נאום של 'ישראל ביתנו', הפוך ממה שביבי אמר וממה שאני הדהדתי". 85

פרק 4: פתרון המשבר _ 32 בשנים האחרונות נקטה ממשלת ישראל צעדים נוספים שאינם עולים בקנה אחד עם השאיפה להקים מדינה פלסטינית. הממשלה קידמה תוכניות לימוד שבמסגרתן נלקחים תלמידי בתי ספר בישראל לשטחים; 86 הממשלה הפכה את המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה; 87 הממשלה הידקה את השליטה הישראלית בשטחי C. הביטוי הבולט ביותר למגמה זאת הוא הניסיון החוזר ונשנה של ממשלת נתניהו להכשיר מאחזים בלתי חוקיים, ניסיונות שהובילו בין היתר להקמת ועדה בראשות השופט אדמונד לוי שקבעה, בניגוד בולט לקונסנזוס הבין-לאומי ולעמדת מערכת המשפט הישראלית עצמה, שהגדה המערבית אינה שטח כבוש אלא חלק מישראל הריבונית. 88 גם לאחר חידוש שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים בקיץ 2013 המשיכה ישראל בהרחבת התנחלויות, כולל במזרח ירושלים. 89 אישיות דיפלומטית מפוצלת המדיניות ההפכפכה בעניין השטחים מטילה עול מתמשך גם על הדיפלומטיה הישראלית, ועול זה גובה מחיר מדיני כבד. ממשלתו השלישית של נתניהו נמנעה מלאמץ את פתרון שתי המדינות באופן רשמי, ושרים ובעלי תפקידים בכירים בממשלה מצהירים לעתים קרובות על התנגדותם למהלך. דני דנון, סגן שר הביטחון, הביע את דעתו כמה פעמים בנושא ואמר שהוא "מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, רעיון שתי המדינות הוא לא טוב", 90 ובנוסף ש"הממשלה תתנגד לפתרון שתי מדינות ותעשה הכל כדי לבלום ניסיון להקים מדינה פלסטינית". 91 רק לאחרונה אמר נפתלי בנט, שר הכלכלה והמסחר, כי "הניסיון להקים מדינה פלסטינית נגמר". 92 פעולות אלו והצהרותיה הרשמיות של ישראל מאז היבחרו של נתניהו לראשות הממשלה יוצרות מדיניות חוץ לא עקיבה, מלאת סתירות, ומחזקות בעולם את החשד שישראל אינה מחויבת לפתרון הסכסוך ולכן גם אינה פועלת לפי הקונסנזוס הבין-לאומי. הדיפלומטיה הישראלית נדרשת להסביר ולהגן על שני סדרי יום הפוכים באשר לשטחים: מצד אחד סדר יום התואם את הקונסנזוס הבין-לאומי וחותר למדינה פלסטינית, בין היתר על ידי קריאה מתמשכת לחידוש המשא ומתן ללא תנאים מוקדמים, ומצד שני הגנה על העמקת השליטה הישראלית בשטחים. מינויו של זאב אלקין, ממתנגדיו המובהקים של פתרון שתי המדינות, לסגן שר החוץ ולדיפלומט הישראלי הבכיר ביותר )היות שראש הממשלה נתניהו מחזיק בתיק החוץ(, אינו מסייע להאחדת מסריה של ישראל כלפי בעלות בריתה בעולם. 93 ב- 2010, למשל, בעת ביקורו של סגן נשיא ארצות-הברית ג'וזף ביידן בישראל במטרה לחדש את המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית, הכריז משרד הפנים הישראלי על בניית 1,600 יחידות דיור חדשות במזרח ירושלים. ביידן אמר בתגובה: "מהלכים כאלו חותרים תחת האמון שאנחנו צריכים כעת". 94 הייתה בכך משום הפרה בוטה של מחויבותה הרשמית של ישראל לפתרון שתי המדינות. במרס 2011 יצא שגריר ישראל בדרום-אפריקה אילן ברוך לפרישה מוקדמת במחאה על מדיניות הממשלה ומשרד החוץ. במכתב ששלח לעובדי משרד החוץ תיאר ברוך את הקשיים שבהם נתונה

פרק 4: פתרון המשבר _ 33 מדיניות החוץ הישראלית: "ממשלת נתניהו הראשונה שידרה ניכור פוליטי כלפי הסכם אוסלו, גם אם רשמית ובלית ברירה נותרה מחויבת לו מבחינה מדינית". על ממשלות ברק, שרון ואולמרט כתב ברוך כי פעלו בזירה המדינית מתוך הכרה מוצהרת שאין לסכסוך פתרון זולת סיום הכיבוש ויצירת התנאים לשתי מדינות לשני העמים. "למרות דבקותן במפעל ההתנחלות, הממשלות הללו התמסרו גם להעצמה זהירה של תהליך שלום", כתב הדיפלומט הבכיר. אלא שלדבריו: בישראל גבר בשנתיים האחרונות קולם של המטילים ספק או אף המבקשים למגר את הסיכויים להבשלת התנאים לחידוש המשא ומתן על הסכם שלום כולל. ממשלת נתניהו השנייה, כמו זאת הראשונה למרות 'נאום בר-אילן' מצטיירת כנאחזת בסטטוס קוו ומייתרת חתירה מדינית להסדר קבע. מאז השבעת הממשלה לפני כשנתיים, נרשמה מפי דובריה הסתייגות עקבית מהתביעה הבין-לאומית לנסיגה משטחים כבושים, התנערות ממתווה אנאפוליס, התעלמות ממפת הדרכים והתכחשות ליוזמה הערבית לשלום כולל במזרח התיכון. נוצרה עקב כך דינאמיקה מדינית ממארת, המאיימת על מעמדה הבין-לאומי של ישראל וחותרת תחת אושיות הלגיטימיות לא רק של הכיבוש אלא גם של עצם חברותה במשפחת העמים. 95 הסתירות במדיניות החוץ הישראלית מתגלות לא רק ביחסים דיפלומטיים רמי דרג, אלא גם בהתנהלותה של ישראל אל מול הציבור האירופי והאמריקני. למשל, ב- 2009 פרסם משרד התיירות הישראלי מודעה בבריטניה. במודעה נראה ילד צולל בים תחת הכותרת "חווה את ישראל" Israel(,)Experience ובתחתית הודפסה מפה של מדינת ישראל שכללה את שטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ורמת הגולן. למינהל הפרסום התקין האנגלי Standards( Advertising )Authority הגיעו תלונות רבות בדרישה להסיר את הפרסום כיוון שהוא מטעה את הציבור ויוצר רושם שהשטחים הכבושים הם חלק ממדינת ישראל הריבונית. משרד התיירות קיבל את התלונות והסיר את הפרסומים. 96 שרשרת האירועים חזרה על עצמה ב- 2011, ושוב החליט משרד התיירות לקבל את דרישת הבריטים. בלשון דוברות משרד החוץ: "משרד התיירות השיב לתלונות אלה ועדכן את המודעות כך שהצבע של רמת הגולן שונה ביחס לשאר המדינה, אזורי יהודה, שומרון ועזה סומנו בצבעים אחרים וקו הגבול של 1967 סומן בגוון צבע שונה". 97 במילים אחרות, משרד התיירות בחר להתייחס לשטחים שמעבר לקו הירוק כשטחים שאינם חלק ממדינת ישראל הריבונית. בזמן שמשרד התיירות הבחין בין השטחים הכבושים לשטחים הריבוניים של ישראל נערך בישראל קמפיין שמטרתו לטשטש את גבולות הקו הירוק. שר החינוך גדעון סער הכריז על תוכנית לימודים חדשה שתכלול ביקור לחברון ולימוד על ה"שיבה ליהודה ושומרון" תוך כדי הצהרה שמטרת התוכנית היא "לחזק את זיקתו )של התלמיד( למורשת הנטועה בהר". 98 כך, בזמן שישראל מצהירה כלפי העולם שהגדה המערבית אינה חלק ממנה ושנוכחותה שם זמנית, משרד החינוך פועל במגמה להטמיע בקרב כלל התלמידים את ההכרה שהגדה היא חלק ממדינתם.

פרק 4: פתרון המשבר _ 34 מודעה שפרסם משרד התיירות של ישראל בבריטניה ב- 2009 ועידכן בשל תלונות הציבור על סימון גבולות המדינה הפער בין מדיניות ישראל כלפי חוץ ומדיניותה כלפי פנים חייב, בסופו של דבר, לבוא לכדי משבר. ישראל מחנכת את דור העתיד שלה לראות בשטחים הכבושים חלק מהותי מישראל ובכך מציבה תאריך תפוגה ליכולתה לשמר כלפי חוץ את ההפרדה בין ישראל לשטחים. ישראלים המשוכנעים בריבונותם על השטחים לא יקבלו לאורך זמן מדיניות חוץ שסותרת את אמונתם, ומדינות המערב ייראו בפער זה סימן לכך שמדיניות החוץ הישראלית אינה משקפת את עמדתה האמתית של ישראל. שינוי אוריינטציה נסיגתה ההדרגתית והמבולבלת של ישראל מעמדתה הרשמית מלווה באימוץ מדיניות חוץ חדשה. במאמר שפרסם סגן שר החוץ לשעבר דני איילון תחת הכותרת "בידוד? איזה בידוד?" הסביר כי "אומות רבות יותר מבעבר מבינות כי שינוי האוריינטציה במדיניות החוץ שלנו פותח דלתות רבות יותר, ואנו מבטיחים אינטגרציה רבה משהייתה". 99

פרק 4: פתרון המשבר _ 35 אכן, "שינוי האוריינטציה" במדיניות החוץ של ישראל ניכר בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו הקודמת. מהות הכיוון החדש היא התרחקות משותפים אשר מעמידים את סיום הכיבוש כתנאי לתמיכה בישראל. הפנייה לשותפויות חדשות על פני השותפות האסטרטגית עם המערב היא סימן לכך שהממשלה מכירה במגבלות שמטילה השותפות האסטרטגית, ועל כן מנסה לפתח שותפויות חדשות. למשל, ממשלת נתניהו השקיעה מאמצים בהידוק הקשרים עם הימין בארצות-הברית ובאירופה. בין השאר כוונו מאמצים אלו לקבוצת הלובי האמריקנית.)CUFI (Christians United for Israel קבוצה זאת פועלת רבות כדי לקדם את מדיניות נתניהו בארצות-הברית, אך היא גם מזוהה עם האגף הימני בארצות-הברית, ומנהיגה ג'ון הייגי תמך במועמדים רפובליקנים רבים בעבר. בקיץ 2011 הזמין חבר הכנסת דני דנון לישראל את השדרן האמריקני הימני קיצוני גלן בק כדי להפגין את הקשרים החזקים הנרקמים בין השלטון הישראלי לימין הקיצוני בארצות-הברית. 100 ערב הבחירות בארצות-הברית פרסם דני דנון ספר שעיקרו ביקורת על יחסו של הנשיא אובמה לישראל. בספר ובכלי התקשורת קרא דנון לאזרחי ארצות-הברית לבחור במועמד הרפובליקני כי ברק אובמה "קיבל כמעט את כל דרישות הפלסטינים". 101 נתניהו עצמו נחשב מקורב לרפובליקנים רבים ונתמך כלכלית על ידי שלדון אדלסון, תומך גדול של המפלגה הרפובליקנית ומממן עיקרי של מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות ב- 2012. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות-הברית הפגין נתניהו אהדה רבה לרומני ואף תקף במקרים שונים את התנהלות אובמה במזרח התיכון. דיוויד רמניק, עורך המגזין "הניו-יורקר", כתב בספטמבר 2012: "נתניהו נדמה נחוש, יותר מתמיד, לקומם את נשיא ארצות-הברית, וכבן ברית של הקמפיין של מיט רומני לעשות עצמו גורם מכריע בבחירות 2012". 102 לעמדות ולמעשים אלה מחיר מדיני גבוה שמשלמת מדינת ישראל כולה. ג'ו קליין, כתב בכיר ב"ניו-יורק טיימס", אמר: באשר לישראל, וסגן יושב ראש הכנסת ]דני דנון[ וראש הממשלה, אני לא חושב שאי פעם, בארבעים השנים שאני עושה את זה ואני מנסה להיזכר שמעתי על עוד דוגמה של בעל ברית של אמריקה המנסה לדחוף אותנו למלחמה באופן כל כך בוטה, ומנסה להשפיע על בחירות אמריקניות באופן כה בוטה כמו שביבי נתניהו ומפלגת הליכוד בישראל עושים עכשיו. אני חושב שזה מזעזע ומגעיל. זאת לא הדרך שבה חברים מתייחסים זה לזה. זה ציני וחסר בושה. 103 הסנטורית ברברה בוקסר, המזהה את עצמה כתומכת נלהבת של ישראל, שלחה מכתב לנתניהו שבו היא מביעה אכזבה קשה מספקותיו של נתניהו בנאמנות ארצות-הברית לישראל. 104 אובמה ניצח בבחירות, ונתניהו סיכן את יחסי ישראל עם ארצות-הברית ושיבש אותם מבלי להביא לתוצאות שלהן קיווה. 105 בארצות-הברית מדיניות החוץ הישראלית החדשה מערערת את הקשר של ישראל עם המפלגה הדמוקרטית ותומכיה; ואילו באירופה מדיניות החוץ הישראלית החדשה מערערת את יחסי ישראל עם מוסדות השלטון של מדינות שונות. איתותים ואמירות קשות של ממשלת ישראל נגד ממשלות

פרק 4: פתרון המשבר _ 36 אירופה והאיחוד האירופי הפכו כמעט לדבר בשגרה. שינוי האוריינטציה הדיפלומטי נחל כשלון בשני הערוצים. באירופה ניכר הכישלון, עם הפנייה הפלסטינית לעצרת הכללית של האו"ם בבקשה להכיר בפלסטין כמדינה. בספטמבר 2011 התגלה חוסר העקיבות של עמדת הממשלה כאשר הרשות הפלסטינית פנתה לאו"ם בבקשה להכיר בה כמדינה חברה. משהתברר שרוב העולם עתיד להצביע לטובת קבלת הבקשה הפלסטינית, קבע נתניהו שרוב העולם אינו חשוב לישראל אלא רק "המיעוט המוסרי", כלומר ארצות-הברית ואירופה. למרות ההכרה לכאורה בחשיבות השותפות עם אירופה וארצות-הברית, לא חלפו שלושה חודשים ובדצמבר 2011 גינו מדינות אירופה את בניית ישראל בהתנחלויות, לפי מדיניותן המוצהרת ולפי הסכמים שישראל חתומה עליהם. משרד החוץ הישראלי תקף את הגינוי והכריז כי מדינות כגון בריטניה, צרפת וגרמניה "איבדו את אמינותן והפכו לבלתי רלוונטיות". 106 "המיעוט המוסרי" הפך ל"בלתי רלוונטי" בן לילה. באירופה, בניגוד לארצות-הברית, לא רק השמאל והמרכז נוקט קו תקיף נגד מדיניות ישראל בשטחים, אלא גם הימין המתון. דוגמה בולטת היא הקשר הסבוך של ממשלת ישראל עם ממשלת גרמניה הנוכחית בראשות אנגלה מרקל, המייצגת את הימין המתון. מרקל הביעה פעמים רבות ביקורת על הבנייה בהתנחלויות, ואף הביעה ספק ברצונו של נתניהו לקדם משא ומתן עם הפלסטינים. 107 גם ניקולא סרקוזי הימני, נשיא צרפת הקודם, דרש מישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות. 108 בהיעדר תמיכה אירופית למדיניות הממשלה החלו חברי כנסת מהליכוד לפנות לגורמי ימין קיצוני באירופה שיכולים להיות שותפים חדשים. סגן שר פיתוח הנגב והגליל בממשלה הקודמת איוב קרא נפגש ב- 2010 עם מנהיג מפלגת החופש האוסטרית, היינץ כריסטיאן שטראכה. המנהיג האוסטרי הכריז: "אנחנו נתמוך בישראל במלחמה בטרור כדי שהשואה לא תחזור על עצמה, וניתן לה גיבוי בכל צעד שתנקוט בהגנה על ביטחונה ואזרחיה". 109 ביקור זה זכה לגינויים רבים ולקריאות להדיח את חבר הכנסת על כך שנפגש, לדברי המבקרים, עם "ניאו-נאצי". 110 הביקורת הושמעה בעיקר על ידי גורמים במפלגת "קדימה", ואילו הליכוד וממשלת נתניהו בחרו שלא להגיב. אחד הביטויים הנוקבים ביותר לכישלון הדיפלומטי של ממשלת נתניהו השנייה התרחש בימים האחרונים לכהונתה. ב- 29 בנובמבר 2012 קיבלה הרשות הפלסטינית מעמד של מדינה משקיפה באו"ם ברוב מוחץ של 138 מדינות נגד תשע ובהימנעות 41 מדינות. 111 כמעט כל ידידותיה ושותפותיה של ישראל תמכו בהצבעה או נמנעו ממנה למרות מסע לחצים אדיר מצד ישראל. בתגובה לכישלון הודיעה ממשלת ישראל שתתחיל בנייה בשטח E1 המחבר בין ירושלים למעלה אדומים, ושהבנייה בו יוצרת מכשול לרצף טריטוריאלי במדינה פלסטינית עתידית. 112 תגובה עוינת זאת לא גרמה למפנה בעמדה הבין-לאומית, אלא רק הביאה לסבב גינויים נוסף של המדיניות הישראלית. כך למשל, בפברואר 2013 פרסם מזכ"ל האו"ם באן קי מון דוח המבקר בחריפות את החלטת ישראל לחדש את הבנייה בשטח זה. 113 לעמדה זאת שותפות כמעט כל בנות בריתה של ישראל. 114 מגמה זאת נמשכת עד היום. בראשית יולי 2013 פרסמה הנהגת האיחוד האירופי את ההנחיות המעשיות הנגזרות מהחלטות האיחוד הקודמות אשר מבחינות בין ישראל להתנחלויות. על פי הנחיות אלו, כל הסכם לשיתוף פעולה שעליו תחתום ישראל עם האיחוד יחייב התייחסות מפורשת

פרק 4: פתרון המשבר _ 37 בכתב לכך שההסכם אינו חל על ארגונים ומוסדות ישראליים בשטחים. התגובות המתלהמות של ראש הממשלה, אשר טען כי האירופים מבקשים לכפות על ישראל גבולות לא לה, 115 ושל שר הכלכלה נפתלי בנט אשר כינה את ההחלטה האירופית "פיגוע כלכלי", 116 לא תרמו לפתרון המשבר. למרות לחץ רב מצד ישראל סירבו האירופים לדחות את הפרסום הרשמי של ההנחיות החדשות, ואלו פורסמו במועד המתוכנן. 117 הדוגמאות שלעיל מעידות שתגובת ישראל למשבר הדיפלומטי שבו היא כבר מצויה רק מחמירה את המשבר, מערערת עוד יותר את אמינות מחויבותה לפתרון שתי המדינות ויוצרת לה תדמית של מדינה המתנהלת באופן קפריזי ולא עקיב, מדינה שקשה לסמוך עליה ומסוכן לתת לה יד. 4.2 זמן חסד: חלון הזדמנויות לפתרון המשבר למרות המשבר הנוכחי, ישראל טרם איבדה את נאמנותן של ידידותיה הקרובות במערב. אלא שיש כמה סימנים לכך שתמיכת ארצות-הברית ואירופה בישראל נחלשת; מעמדה של ישראל בתקופה הנוכחית שברירי מאוד. סימן לשבריריות תמיכתה של ארצות-הברית אפשר למצוא בדברי רוברט גייטס, לשעבר שר ההגנה