א.ס.ף - תגובת המדינה לצו הביניים ובקשה לביטול צו ארעי - להגשה

בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כבוד השופט ד"ר יגאל מרזל עתמ 53765-03-12.1.2.3.4.5 העותרים א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל האגודה לזכויות האזרח בישראל רופאים לזכויות אדם המרכז לקידום פליטים אפריקאים מוקד סיוע לעובדים זרים ע"י ב"כ עו"ד ענת בן-דור ו/או עו"ד ד"ר יובל לבנת מן התכנית לזכויות פליטים הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב 69978 טל': 03-6405264 פקס: 03-6407422 - נ ג ד - המשיב שר הפנים ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז ירושלים - אזרחי רח' מח"ל 7, ירושלים, ת.ד. 97763 49333, טל': 02-5419555 פקס: 02-5419582 תגובת המדינה לבקשה למתן צו ביניים; בקשה לביטול הצו הארעי ובקשה לקיום דיון דחוף,14.5.12 בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום תגובת המדינה לבקשת העותרים למתן צו ביניים. וההחלטה מיום מובאת בזאת 29.3.12 המדינה סבורה כי דין העתירה דנן להידחות על כל ראשיה תוך דחיית כל הסעדים המבוקשים בה. נוכח עמדת המדינה אשר תובא להלן, עמדתנו כי סיכויי העתירה נמוכים ומשכך אין בסיס גם לבקשה למתן צו ביניים. משכך, להלן נבקש כי בית המשפט ידחה את בקשת העותרים למתן צו ביניים וכן יורה על ביטול הצו הארעי מיום 29.3.12. אף כלפי מי שהרחקתו הפיזית לדרום סודן לא תתאפשר באופן מיידי בשל טעמים כאלה או אחרים, מבקשת המדינה כי תיוותר בידה האפשרות לאכוף את הסמכויות המוקנות לה בדין, לרבות השמה במשמורת, לשם מימוש הסמכויות הנתונות לה בדין. המדינה מבקשת כי בנסיבות העניין, ונוכח העובדה כי בשלב הנוכחי מנועה המדינה, בשל הצו הארעי, מלפעול להרחקת יוצאי דרום סודן השוהים בישראל אף כי בהתאם לחוות דעת עדכנית אין מניעה לעשות כן, בית המשפט הנכבד יקבע את העתירה לדיון דחוף.

2 פתח דבר: עניינה של העתירה דנן, בהחלטת שר הפנים אשר באה לידי ביטוי במנשר מיום 31.1.12 בו קראה רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים ליוצאי דרום סודן השוהים בישראל לשוב למולדתם מרצון וההודעה כי החל מיום 1.4.12 יינקטו פעולות אכיפה. בעתירה, אשר הוגשה ביום 29.3.12, עותרים מספר ארגוני סיוע לביטול ההחלטה מיום 31.1.12, ולהביא לחידוש רישיונות השהייה של יוצאי דרום סודן המצויים בישראל, לקבוע קריטריונים מנחים לקבלת החלטות בעניינים הכרוכים להחלתה ולסיומה של מדיניות אי הרחקה זמנית בישראל, ולפרסם את דבר זכאותם של יוצאי דרום סודן השוהים בישראל לפנות בבקשה מקלט פרטנית לפי אמנת הפליטים. המדינה סבורה כי דין העתירה להידחות. לאחר שחלפו כמעט חודשיים מיום ההחלטה עד למועד הגשת העתירה, גובשה במהלך הימים והשבועות האחרונים חוות דעת עדכנית ומקיפה של משרד החוץ באשר לכלל ההיבטים הנוגעים למצב הכללי והבטחוני בדרום סודן, ולאפשרות לבצע אליה הרחקות בנקודת הזמן הנוכחית. חוות הדעת הכוללת הועברה גם לעיונו של המטה לבטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, כמשרד המרכז את פעולות הממשלה הנוגעות להשבת מסתננים למדינותיהם (ראו פירוט בהמשך אודות החלטת ממשלה מספר 3936). בקליפת אגוז, על בסיס הראיות שנאספו, סבורים הגורמים המקצועיים כי אין מניעה לבצע הרחקות ו/או לסייע לחזרות מרצון לדרום סודן, וכי המצב במדינה אינו יוצר חשש ממשי קונקרטי לפגיעה בחייהם או בגופם של כל המוחזרים למדינה. יוער כי מטבע הדברים, נוכח מועד הגשתה של העתירה דנן ונוכח הזמן שחלף מאז ההחלטה מסוף ינואר, אין נפקות ממשית בדיון אודות המצב ששרר בדרום סודן עובר ליום 31.1.12, ואשר הביא את המדינה לקבל את ההחלטה הראשונית. דומה כי הדבר ברור אף לעותרים (נפנה בהקשר זה לסעיף 29 לעתירה). משכך, להלן תפורט בהרחבה עמדת המדינה נכון להיום, כולל מתן רקע כללי בנוגע לאזור סודן ודרום סודן והבאתם של עיקרי חוות הדעת של משרד החוץ אשר מצורפת לתגובה זו. בסופו של יום נבקש, כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטול הצו הארעי, ולמעשה על דחייתה של העתירה דנן, וזאת לאחר שהופעל שיקול דעת מקצועי תוך הבאת מכלול השיקולים הרלבנטיים. ההחלטה נשוא העתירה התקבלה כדין, בסמכות, ותוך התבססות על נתונים מפורטים ועל שיקול דעת מקצועי, ולא קמה עילה להתערבות בית המשפט הנכבד בהחלטה..1.2.3.4.5.6 עיקרי העובדות הצריכות לעניין: ביום 31.1.12 התפרסם המנשר מטעם רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בו נקראו יוצאי דרום סודן השוהים בישראל לשוב למולדתם מרצון. הוסף כי עד ליום 31.3.12.7

3 תציע רשות האוכלוסין לאלו המעוניינים לחזור לדרום סודן מרצון סל סיוע, כולל מענק בסך 1,000 אירו לאדם. כן נמסר כי החל מיום 1.4.12 יינקטו פעולות אכיפה כלפי יוצאי דרום סודן אשר לא יעזבו את ישראל מרצונם החופשי (המנשר צורף לעתירה ע/ 1 ). הרקע לקבלת ההחלטה נבע מכך שעוד בחודש יולי 2011 הכריזה דרום סודן על עצמאות ובהינתן המצב בדרום סודן. במהלך השנים האחרונות הסתננו לישראל עשרות אלפי נתינים אפריקאים, ובהם כמה אלפים של אזרחים סודנים. נוכח חוסר היכולת לבצע הרחקות לסודן, נמנעה מדינת ישראל מביצוע החזרות בכפייה לסודן. המדובר במדיניות אי הרחקה זמנית בה נוקטת מדינת ישראל בנסיבות מסוימות, בעת כזו או אחרת, וכלפי מדינות מסוימות, בכפוף לקיומן של הערכות מצב רציפות הנערכות מעת לעת, אודות מדינות אלה, אשר לעיתים מביאות את הגורמים המקצועיים למסקנה כי המצב בהן אינו מאפשר הרחקה בחזרה למדינה זו באותה העת. ביום 11.12.2011 התקבלה החלטה מספר 3936 של ממשלת ישראל בדבר הקמת מתקן משמורת לשהייתם של מסתננים ובלימת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל. בסעיף 5 להחלטה הנחתה הממשלה את מנהל רשות האוכלוסין וההגירה להיערך לפעול לתחילת אכיפה נגד מעסיקי מסתננים כאשר מועד תחילת האכיפה ייקבע על-ידי ראש הממשלה בהתייעצות עם שרים נוספים בשים לב לכלל נסיבות העניין ולהתחייבויות המדינה בבג"ץ. בסעיף 6 להחלטה 3936 הטילה הממשלה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז את עבודת משרדי הממשלה לניהול מגעים מול מדינות מוצא שונות לשם החזרתם הבטוחה של מסתננים השוהים בישראל או להרחקתם למדינות אחרות לרבות עידוד יציאה מרצון. בפרק הזמן שלאחר הקמתה של דרום סודן וכינון יחסים דיפלומטיים איתה, בחנו הגורמים הרלבנטיים במשרד ראש הממשלה, משרד הבטחון, משרד החוץ ומשרד הפנים את המצב בדרום סודן ואת האפשרות להורות על תחילת ביצוען של החזרות למדינה זו, תוך יישום החלטת הממשלה 3936. יש לציין כי ההחלטה על סיום מדיניות אי ההרחקה הזמנית כלפי דרום סודן לא נתקבלה בין לילה. דרום סודן הוקמה בחודש יולי 2011 ובתווך כיננו היא ומדינת ישראל יחסים דיפלומטיים ואף נשיאה הנבחר של דרום סודן הגיע לביקור בישראל ונפגש עם ראש הממשלה. המצב הכולל והאפשרות להחזיר באופן בטוח לדרום סודן נוטר על-ידי גורמי המקצוע במהלך מספר חודשים, עד שבשלהי שנת 2011 הוחלט כי המצב יציב מספיק ומאפשר חזרה לדרום סודן לרבות של סודנים אשר לא יצאו מרצון. כידוע, ההחלטה אודות סיום המדיניות כלפי דרום סודן שפורסמה ברבים חודשים מספר קודם לכן, לא נתקפה עד ליום 29.3.12, עת הוגשה העתירה דנן, בין על-ידי ארגוני הסיוע ובין על-ידי מסתננים שמוצאם מדרום סודן..8.9.10.11.12.13.14

4 עוד לפני הגשת העתירה, ולאור השינויים במצב בדרום סודן, הוחלט כי תגובש חוות דעת עדכנית כוללת על-ידי משרד החוץ ובשיתוף המטה לבטחון לאומי באשר למצב הבטחוני השורר בדרום סודן וכן ביחס למצב הכללי במדינה, ותוך גיבוש מדיניות עדכנית של הממשלה בסוגיית האפשרות לביצוע החזרות לדרום סודן. כבר כעת יש לומר בתמצית כי משרד החוץ סבור כי ניתן מבחינת המשפט הבינלאומי להפסיק את מדיניות אי ההרחקה הזמנית שננקטה כלפי כל יוצאי דרום סודן המצויים בישראל. המדובר בחוות דעת מקיפה וכוללת אשר קיימת בה התייחסות הן למצב הבטחוני החיצוני והפנימי בדרום סודן והן למצב הכלכלי וההומניטארי במדינה. בכפוף להגבלות מסוימות אשר יפורטו להלן, נקבע כי המצב בדרום סודן יציב מספיק ומאפשר החזרות. חוות הדעת מבוססת על עבודת מטה שקיים משרד החוץ על-מנת לבחון את המצב הכללי בדרום סודן וזאת, בין היתר, על בסיס ביקור שערך נציג משרד החוץ הקודם לדרום סודן, השגריר דן שחם, בדרום סודן במרס 2012 וכן מביקורו האחרון של שגריר ישראל לדרום סודן, ד"ר חיים קורן, במאי 2012. בסופו של דבר הועברה חוות הדעת הכוללת של משרד החוץ אשר עוסקת בכלל ההיבטים הנוגעים לסוגיית ההרחקה לדרום סודן הן בהיבט העובדתי והן בהיבטים המשפטיים, לעיונו של סגן ראש המטה לבטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, אל"מ (מיל' ד) "ר ערן לרמן, אשר בהתייעצות עם ראש המטה לבטחון לאומי, האלוף (מיל') יעקב עמידרור, מצא לנכון לאמץ את חוות הדעת במלואה..15.16.17 עמדת המטה לבטחון לאומי ועמדת משרד החוץ בעניין דרום סודן מצ"ב ומסומנים כנספח מש/ 1. עמדת המדינה נכון להיום, על דעת שר הפנים וראש הממשלה, היא כי אין מקום לשנות מהחלטת משרד הפנים מיום 31.1.12. היינו, המדינה סבורה גם כיום, כי בשים לב למחויבויותיה על-פי אמנת הפליטים והדין הפנימי והבינלאומי, ההחלטה על הפסקת מדיניות אי ההרחקה הזמנית כלפי דרום סודן היא החלטה נכונה וסבירה, שאין מקום להתערב בה..18 רקע ונתונים אודות המצב העדכני בדרום סודן: 1 סודן כללי : סודן קיבלה עצמאות בשנת 1956. המשטר הסודני מאופיין כצבאי בעל אוריינטציה איסלאמית לאורך שנות עצמאותה של המדינה. במהלך המאה הקודמת התרחשו בסודן 2 מלחמות אזרחים ממושכות בין "הצפון" ל"דרום" (הרפובליקה של דרום סודן כיום). הקונפליקטים הפנימיים במדינה הם תולדה של שליטת האזור הצפוני הן ברמה.19 1 המידע מבוסס על חוברת המידע של ה- C.I.A Central Intelligence Agency The World Factbook זמין ב:.https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/su.html

5 הכלכלית, והן ברמה הפוליטית על שטח נרחב אשר מיושבים בו קבוצות אתניות ודתיות שונות. מלחמת האזרחים הראשונה הסתיימה בשנת 1972 אך פרצה מחדש בשנת 1983 ונמשכה בשני העשורים שלאחר מכן. המדובר היה בעימות אשר הסתיים בהרג של אזרחים רבים (יש כאלו המעריכים זאת ביותר מ- 2 מיליון בני אדם) ובעקירתם של מיליונים נוספים. שיחות שלום בין הצדדים התנהלו בין השנים 2002-2004 ובחודש ינואר 2005 נחתם 'הסכם השלום הכולל': CPA The final North/South Comprehensive Peace Agreement אשר העניק לתנועת ההתקוממות מהדרום אוטונומיה למשך של 6 שנים כאשר נקבע שבתום תקופה זו ייערך משאל עם בשאלת מתן עצמאות לחבל דרום סודן..20 2011 CPA ואכן, משאל עם בהתאם למתווה ה- נערך בחודש ינואר ותוצאותיו הראו.21 9 תמיכה בולטת לרעיון העצמאות של דרום סודן. דרום סודן הכריזה על ב- עצמאות ביולי 2011. ב- 14 בילוי 2011 התקבלה דרום סודן כחברה באו"ם. מדינות רבות אחרות הכירו בה, ובהן חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון - ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין וגם מדינת ישראל. יש לציין, כי אף לאחר הכרזת העצמאות של דרום סודן, באזורים שנויים במחלוקת בשטח סודן קיימים עימותים (דרום כורדופאן והנילוס הכחול פנימיים חבלים השואבים השראה מפיצול הדרום וחותרים אף הם להינתק מסודן). כמו-כן קונפליקט ותיק יותר קיים בחבל דארפור אשר מצוי בדרום-מערב סודן והוא פרץ עוד בשנת 2003 והביא לעקירתם של 2 מיליון בני אדם ולהרג של 200,000 עד 400,000 בני אדם. החל 2 משנת 2007 לקח ארגון האו"ם את הפיקוד על כוח שמירת השלום שהוקם במקום operations UNAMID African Union/United Nations Hybrid) (in Darfur ובהדרגה הביא לייצוב המצב. בשנת 2010 הוקדם כוח גבול משותף לסודן ולמדינה סמוכה נוספת לחבל דארפור צ'אד, וכוח זה גם נתפש כמי שסייע להפחתה בעימותים אלימים באזור הגבול בין סודן וצ'אד. יש לציין כי המצב בסודן ובדרום סודן הביא להגירה נרחבת מחוץ לסודן: החל משנת 2006 שיכנו מדינות שונות (צ'אד, אתיופיה, קניה, קונגו, אוגנדה) מעל לחצי מיליון מאזרחי סודן שיצאו את המדינה ובתוכם כ- 240,000 מחבל דארפור. מנגד, החל משנת 2011 ישנה גם כניסה של אזרחי מדינות שכנות לסודן לתוך המדינה מאריתריאה, צ'אד ומאתיופיה. בדיווח אודות פעילות נציבות האו"ם לפליטים בסודן לשנת חתימת הסכם השלום (CPA) אכן הוקמה מדינת דרום סודן ביולי 3 2012 נמסר כי 6 שנים לאחר 2011 והדבר הביא לתמורות אף ביחס לפליטים ועקורים (אזרחים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם לאזור.22.23 2 להרחבה באשר לכוח שמירת השלום של האו"ם בחבל דארפור, משימותיו העדכניות והסמכויות המוקנות לו ראו:.http://www.un.org/en/peacekeeping/missions/unamid/ 3 זמין ב:.http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/page?page=49e483b76&submit=GO

6 אחר בתוך גבולות המדינה.(IDP`s - Internally Displaced Persons - בדיווח נמסר כי שלוש מדינות המחוז שבגבול שבין סודן ודרום סודן הפכו לאחר ההכרזה על העצמאות לאזורי 'קו ראשון' שבין המדינות. באזורי גבול אלה כבר היה קיים קונפליקט עוד טרם הוכרזה מדינת דרום סודן. ביוני 2011 התקבלה החלטה 1990 של 4 מועצת הבטחון של האו"ם במסגרתה הוסדרה הקמתו של כוח בטחוני בינלאומי בחסות האו"ם Abyei) (UNISFA UN Interim Security Force for אשר יפקח 5 על אזור הגבול שבין הצפון והדרום ויגן על האזרחים ועל עובדי הסיוע במחוז זה. 6 דרום סודן כללי ודיווחי האו"ם אודות המצב העדכני: כאמור לעיל, בשנת 1956 הוכרזה עצמאותה של מדינת סודן, כולל השטח הדרומי בכפוף לציפייה כי תושבי האזור הדרומי יוכלו ליטול חלק פעיל במערכת הפוליטית המדינתית. במרוצת הזמן התברר, כי הממשלה הערבית בחרטום (בירת סודן) לא תאפשר השתתפות פעילה של תושבי הדרום במערכת השלטונית. נסיבות אלה הולידו כאמור מלחמות אזרחים: הראשונה כאמור בשנים 1955-1972 והשנייה בשנים 1983-2005 במהלכן נהרגו למעלה מ- 2 מיליון איש, רובם אזרחים, ורובם מרעב. כאמור, שיחות שלום מתמשכות הסתיימו בהסכם השלום משנת 2005 אשר הקנה אוטונומיה בת 6 שנים לאזור דרום סודן ובסופן משאל עם באשר לסטאטוס הסופי. בינואר 2011 הצביעו 98% מתושבי דרום סודן על רצונם בהקמת מדינה עצמאית היפרדות מסודן וזו כאמור הוכרזה כעצמאית ביום 9.7.11 על-ידי התנועה השלטת באזור, "התנועה העממית לשחרור סודן,(SPLM) ובהסכמת סודן (בראשות הנשיא בשיר). דרום סודן משתרעת כיום על שטח של כ- 620,000 קמ"ר כאשר בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא ג'ובה,(Juba) ומוכרות בה 17 קבוצות אתניות/שבטיות מרכזיות. המדובר במדינה המוגדרת בהכללה כמדינה אפריקנית נוצרית והיא מהווה את החברה ה- 193 בארגון האומות המאוחדות (המדינה החדשה בעולם). אוכלוסיית המדינה מוערכת נכון לחודש ינואר 2012 בכ- 8 מיליון איש (כאשר הערכות נוספות נעות בין 9 לכ- 15 מיליון). המדובר ברפובליקה המורכבת מ- 10 מדינות מחוז, כאשר חלוקת הכוח במדינה ובממשלה מבוססת על מפתח שבטי. הקבוצה הדומיננטית בדרום סודן היא הדינקה (Dinka) והנשיא וראש הממשלה המכהן כיום Mayardit Salva KIIR הוא בן שבט הדינקה והוא גם מנהיג ה"תנועה העממית לשחרור סודן" ) Sudan SPLM.24.25,(People's Liberation Movement התנועה השלטת במדינה. 4 זמין ב:.http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N11/389/50/PDF/N1138950.pdf?OpenElement 5 6 להרחבה באשר לכוח שמירת השלום של האו"ם בגבול סודן-דרום סודן, משימותיו העדכניות והסמכויות המוקנות לו ראו:.http://www.un.org/en/peacekeeping/missions/unisfa/index.shtml המידע מבוסס על חוברת המידע של ה- C.I.A Central Intelligence Agency The World Factbook זמין ב:.https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/od.html

7 כאמור לעיל, ביום 27.6.11 התקבלה החלטה 7 1990 של מועצת הבטחון של האו"ם אשר ניתנה בשים לב להסכם השלום משנת 2005 ולאחר שנחתם ביום 20.6.11 באדיס אבבה הסכם בין ממשלת סודן מחד גיסא, והתנועה העממית לשחרור סודן (SPLM) מאידך גיסא, ומטרתו הייתה להסדיר את הבטחון באזור הגבול שבין המדינות Area).(Abyei ההחלטה ניתנה על רקע חשש גובר מהמצב הבטחוני השורר באזור הגבול שבין המדינות ופרצי אלימות אשר הופנו כנגד אזרחים. מועצת הבטחון החליטה להקים כוח בטחוני אשר יישלח לאזור הגבול.(UNISFA) המנדט למעשה ניתן לצורך השבת הבטחון באזור הגבול שבין סודן לדרום סודן. ביום 8.7.11 התקבלה החלטה 8 1996 של מועצת הבטחון של האו"ם. ההחלטה ניתנה על רקע הכרזתה הצפויה של מדינת דרום סודן כעצמאית יום לאחר מכן. ארגון האו"ם בירך על הקמת מדינה זו וחזר על מחויבותו לשמירה על ריבונותה, עצמאותה הטריטוריאלית ואחדותה הלאומית של דרום סודן. מועצת הבטחון הפנתה להסכם מיום 20.6.11 שמטרתו הייתה להסדיר את הבטחון באזור הגבול בין המדינות. כמו-כן הפנתה ההחלטה להסכם מיום 29.6.11 בין סודן וממשלת דרום סודן שעסק בבטחון גבולות ובהקמת מנגנון משותף לנושאים בטחוניים. מועצת הבטחון קבעה, כי המצב בשעתו באזור עודנו מהווה סיכון לשלום ולבטחון באזור ועל-כן החליטה על הקמת כוח משימה מיוחד למדינת דרום סודן: UNMISS The United Nations Mission in the.republic of South Sudan המטרה בהקמת כוח משימה זה הייתה לעזור בשמירה על השלום והביטחון בדרום סודן בניסיון לחזק את הממשלה הצעירה ואת 9 יכולת המשילות שלה ואת היכולת לפתח קשרים חיוביים עם שכנותיה. ביום 14.12.11 התקבלה החלטה 10 2024 של מועצת הבטחון של האו"ם בשים לב להסכם סודן-דרום סודן מיום 29.6.11 אשר קבע כי יש ליצור רצועת בטחון מפורזת ) SDBZ (safe demilitarized border zone באזור הגבול בין המדינות והבקשה כי האו"ם ייטול חלק בפיקוח על אזור מפורז זה ובמנגנון פיקוח בין-מדינתי ) JBVMM (Joint Border Verfication and Monitoring Mechanism שהוקם על-ידי ממשלות סודן ודרום סודן לצורך פיקוח על אזור הגבול המפורז. מועצת הבטחון הכירה בצורך הדחוף של שתי המדינות להליך של נורמליזציה בגבולן המשותף אשר המצב הבטחוני בו היווה סכנה לשלום וליציבות. לצורך כך הורחבו סמכויותיו של כוח המשימה של האו"ם שנשלח לאזור הגבול שבין המדינות (UNISFA) כך שיהיה שותף גם בפיקוח וביישום של המנגנון הבין-מדינתי.JBVMM ביום 22.12.11 התקבלה החלטה 2032.26.27.28 7 זמין ב:.http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N11/389/50/PDF/N1138950.pdf?OpenElement 8 זמין ב:.http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N11/405/83/PDF/N1140583.pdf?OpenElement להרחבה באשר לכוח המשימה לדרום סודן, משימותיו העדכניות והסמכויות המוקנות לו ראו: 9.http://www.un.org/en/peacekeeping/missions/unmiss/ 10 זמין ב:.http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N11/637/87/PDF/N1163787.pdf?OpenElement

8 11 של מועצת הבטחון של האו"ם בה נקבע כי בשל המצב באזור הגבול שבין סודן ודרום סודן, יוארך ב- 5 חודשים המנדט של כוח המשימה של האו"ם באזור. מועצת הבטחון דרשה כי המדינות יפרשו מחדש את כוחות הצבא המצויים באזור הגבול בו פועל כוח המשימה ואת הקמתו של כוח משטרתי כאמור בהסכם הבין מדינתי מיום.20.6.11 האו"ם קרא לממשלות להגיע לפתרון מוסכם, בדרכי שלום בנוגע לאזור הגבול שבסכסוך. ביום 6.3.12 נמסרה הצהרתו של נשיא מועצת הבטחון של האו"ם. בדיווח זה נמסר, כי מועצת הבטחון מודאגת נוכח הדיווחים על אירועי אלימות בגבול שבין סודן ודרום סודן הכוללים הזזת כוחות והפגזות. מועצת הבטחון דרשה מהצדדים להפסיק את הפעולות הצבאיות באזורי הגבול ולשים סוף למעגל האלימות וציינה כי המטרה המרכזית אליה שואפת הקהילייה הבינלאומית הוא קיומן של שתי מדינות לאום עצמאיות סודן ודרום סודן בעלות משטר דמוקרטי, שלטון חוק, שוויון, תוך הגנה על זכויות אדם. מועצת הבטחון קראה לממשלת סודן ולארגון SPLM-N לשוב ולהידבר בהתאם להסכם המסגרת מיום 28.6.11 על-מנת להגיע לסיום המחלוקת בכל הנוגע לאזורי הגבול בדרום מדינת סודן - Kordofan South וה- Blue Nile ולסיום האלימות שם. מועצת הבטחון גם קראה לממשלות סודן ודרום סודן לפתור את הסכסוכים הנוגעים למרבצי הנפט בדרום ולהגיע להסדרים כלכליים בין הממשלות. כמו-כן קראה מועצת הבטחון לממשלות לוודא כי ינוהלו הליכים ברורים לרכישת אזרחות במדינה המתאימה. ביום 23.3.12 נמסר דיווח מפורט של מזכ"ל האו"ם אודות המצב באזור הגבול שבין סודן ודרום סודן.Abyei מזכ"ל האו"ם מסר בדיווחו, כי המצב הבטחוני באזור הגבול נותר מתוח ובלתי צפוי עם המשך שהייתם של כוחות צבאיים בלתי מורשים באזור תוך הפרת ההסכם מיום 20.6.11. באשר לסוגיית ההגנה על אזרחים באזורי הקרבות, נכתב כי לא זוהתה התגברות באיומים בפניהם עומדים תושבי המקום..29 הצהרת נשיא מועצת הבטחון של האו"ם מיום 6.3.12 ודיווח מזכ"ל האו"ם למועצת הבטחון מיום 23.3.12 מצ"ב ומסומנים כנספח מש/ 2. ניתן אולי לסכם בנקודה זו ולציין כי המצב באזור הגבול שבין המדינות מתוח ומתנהלת במקום לחימה בעצימות משתנה. הקהילייה הבינלאומית בראשות האו"ם מודאגת ממצב זה ונעשים מאמצים להרגעת המצב בין באמצעות כוח המשימה של האו"ם המוצב באזור, ובין אם בסיועם של גורמים בינלאומיים אחרים. עוד ניתן ללמוד כי אין המדובר בלחימה רציפה ובכל מקרה לחימה זו מרוכזת באזורי הגבול הצפוניים והשפעתה על מצב הביטחון במרבית שטחה של המדינה (המשתרעת על 620,000 קמ"ר) קטנה. יש להוסיף כי ניתוח דיווחי האו"ם מצביע על כך שחלק מהמצב הבטחוני הרעוע באזור נובע ממאבקים פנימיים בסודן בין השלטון המקומי וקבוצת מורדים. גם מאבק זה ידע עליות ומורדות כאשר הקהילייה הבינלאומית לוחצת על קיום הסכם המסגרת שנחתם בין הצדדים. בהתאם לניתוח האמור, אין בנמצא דיווחים כי הלחימה בגבול סודן-דרום סודן זלגה באופן משמעותי לאזורים רחבים יותר. דומה כי המדובר בעימות שמלווה בפרצי.30 11 זמין ב:.http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N11/650/45/PDF/N1165045.pdf?OpenElement

9 אלימות לא קלים, אבל הוא נקודתי וככל שמתרחקים מאזור הגבול, קטנה סכנת הפגיעה ממנו. מערכת היחסים שבין סודן ודרום סודן, יודעת עליות ומורדות לאורך זמן והלחימה מתרחשת במקביל לקיומו של משא ומתן בחסות האיחוד האפריקאי. כך למשל, בהסכם מסגרת שנחתם ביום 13.5.12 בין ממשלות סודן ודרום סודן נדונה הסדרת היחסים הנוגעים לאזרחי מדינה אחת החיים אצל השנייה. בפתח ההסכם מצהירות המדינות, כי אזרחי המדינות מעוניינים לחיות בשלום, האחד לצד השני, ולבנות מערכת יחסית הרמונית ושכנות טובה. המדינות מכירות בכך שקיום כלכלי של שתיהן כרוך בכך שאזרחים משני הצדדים יוכלו להיפגש וייהנו מחופש תנועה, מן האפשרות לרכוש ולמכור קניין ולבצע פעולות כלכליות במדינה השכנה. בהסכם נקבע שתוקם וועדת משותפת אשר תפקח על יישום הצעדים הנוגעים לטיפול במעמדם של אזרחי המדינות המצויים בשטח המדינה האחרת ") the treatment of nationals of each State in.("territory of the other State בהסכם נקבע כי הוא יפוקח על-ידי ארגון אפריקאי חיצוני ) Level AUHIP The African Union High (Implementation Panel אשר גם יעזור למדינות ליישמו..31 העתק מההסכם בין סודן ודרום סודן מיום 13.5.12 מצ"ב ומסומן כנספח מש/ 3. ביום 12.5.12 פרסמה נציבות האו"ם לפליטים כי מזכ"ל האו"ם בירך את ממשלת דרום סודן על החלטתה להסיג את הכוח המשטרתי שלה מאזור הסכסוך ב- Abyei וקרא אף לממשלת סודן לעשות כן, ולשתי המדינות (סודן ודרום סודן) להגיע להבנות כוללות באשר לאזור הגבול השנוי במחלקות..32 הדיווח אודות הצהרת מזכ"ל האו"ם מיום 12.5.12 מצ"ב ומסומן כנספח מש/ 4. ביום 15.5.12 דיווחה נציבות האו"ם לפליטים כי החל מבצע להטסתם חזרה של כ- 12,000 אזרחי דרום סודן אשר נותרו 'נטושים' (stranded) בעיירה בסודן. המבצע נערך בחסות ארגון ה- (International Organization For Migration) IOM ובתמיכתן של ממשלות סודן ודרום סודן. בדיווח נמסר עוד, כי הקבוצה הראשונה של המוחזרים הגיעו לבירה ג'ובה שם יינתן להם דיור זמני עד שיכולו להמשיך ולהתקדם למקום מגוריהם הסופיים. בדיווח גם נמסר כי סוכנויות הסיוע של האו"ם וארגוני סיוע אחרים עזרו ליותר מ- 375,000 אזרחי דרום סודן אשר חזרו מסודן במהלך 18 החודשים האחרונים. בדיווח צוין כי קיים זרם גדול של פליטים החוצים את הגבול בשל הלחימה המתקיימת במדינות המחוז הצפוניות של דרום סודן ובמדינות המחוז הדרומיות של סודן. לעניין ההחזרה נפנה גם לסעיף 80 להלן..33 הדיווחים אודות מבצע הטסתם והחזרתם של אזרחי דרום סודן במהלך חודש מאי מצ"ב ומסומנים כנספח מש/ 5. עמדת המטה לבטחון לאומי ומשרד החוץ באשר למצב העדכני בדרום סודן:

10 העימות בין סודן ודרום סודן: משרד החוץ סבור, כי הגם שבהליך היפרדותה של דרום סודן מסודן נותרו מספר סוגיות עקרוניות בלתי פתורות (בעיקר בהקשר זה סוגיית הנפט אשר נמצא ברובו בשטח הדרום אבל משונע, מזוקק ומיוצא באמצעות הצפון לו יש גישה לים, ובנוסף סוגיות של סימון גבול, המעמד האזרחי של דרומיים (דרום סודנים) החיים בצפון, החזרת החוב החיצוני המשותף) היכולות להוביל לסבב לחימה במועד עתידי, הרי שככל ויתקיים כזה, צפוי כי הוא יאופיין באזורי הגבול שבין המדינות וספק רב אם יגלוש באופן משמעותי לאזורים נרחבים יותר. נזכיר כי שטחה של דרום סודן הוא 620,000 קמ"ר (פי 29 לערך משטחה של ישראל). משרד החוץ מציין, כי היחסים בין סודן ודרום סודן הינם מורכבים ונזילים. מאז הכרזת העצמאות יודעת מערכת היחסים בין המדינות עליות ומורדות והדברים משתנים בתדירות די גבוהה. ביטוי לכך היה במהלך ביקורו של השגריר דן שחם במדינה, אשר בתחילתו דיווח על אווירת אופטימיות בשל פסגה אשר עתידה הייתה להתקיים בין המדינות בתחילת אפריל, אך לקראת סוף הביקור התקבלו דיווחים על תקיפות אווירות באזור הגבול. עם זאת, הלחימה, ככל ומתקיימת, מתרכזת באזור הגבול (לשם גם כאמור נשלח כוח משימה של האו"ם), במדינות המחוז הצפוניות של דרום סודן - Upper Unity,.Nile, Jongley במדינות אלה מוסר משרד החוץ כי המצב הבטחוני אכן נזיל יותר וזאת בשל הלחימה באזורים שבין מדינות מחוז אלה לבין מדינות המחוז של סודן בהרי הנובה - Kordofan South וה-.Blue Nile למעשה הלחימה באזור מתפתחת לעיתים ללחימה נקודתית של צבא סודן בצבא דרום סודן ולעיתים אף להפצצות אוויריות של צבא סודן על ערים ו/או מחנות פליטים בגבול הצפון-מזרחי של דרום סודן. המידע הקיים מצביע על כך כי בכל הנוגע לתקיפת אוכלוסיה אזרחית, הרי שצבא הצפון עושה לשם כך שימוש בתקיפות אוויריות ספוראדיות ובכוח צבאי קרקעי מוגבל בקרבת הגבול ובקרבות נקודתיים. נסכם בנקודה זו ונאמר כי עמדת גורמי המקצוע היא כי לאור המרחק הרב בין אזורי הקרבות בצפון-מזרח מדינת דרום סודן ובין שאר שטחה העצום של מדינה זו, וכן נוכח יכולת מוגבלת של צבאות סודן ודרום סודן והקושי התחבורתי הקיים באזורי הגבול, ספק רב אם לחימה בין המדינות יכולה להתפשט ולהוות איום על האוכלוסייה האזרחית המתגוררת בשאר חלקי המדינה..34.35.36.37 מצב בטחוני פנימי בדרום סודן: כאמור בדיווח מזכ"ל האו"ם מיום 6.3.12, בדרום סודן קיימים חיכוכים על רקע שבטי- קהילתי. החברה הדרום-סודנית מורכבת כאמור לעיל ממספר שבטים ומקבוצות אתניות לא מעטות אשר לחלקן תסכול בשל הדומיננטיות והשליטה של שבט הדינקה, כמו גם יריבויות על שטחי מרעה ו/או סכסוכים על רקע של גניבות בקר..38

11 משרד החוץ מציין כי השותפות בין כל הקבוצות, שהייתה במהלך המאבק להיפרדות מסודן, התעמעמה לאחר הכרזת העצמאות של המדינה. בנוסף לזמינותם של כלי נשק וניסיונות אופורטוניסטיים לצבירת כוח (מפקדי צבא לשעבר אשר לא שולבו במערכת השלטונית) הביאו לפרצי אלימות בעוצמות משתנות אשר לפי דיווחי האו"ם לעיתים הסתיימו במאות הרוגים. עם זאת יש לציין כי גם במדינות מחוז אשר פרצה בהן אלימות, כדוגמת מדינת המחוז,Jonglei הרי שזו נוטה להתמקד באזורים הכפריים אשר הנגישות התחבורתית אליהם בעייתית ולוקח זמן לכוחות הצבא להגיע למוקדי עימות מן הסוג הזה. נמסר כי אף במקום כמו Jonglei בו פרצה אלימות בהיקף גדול באזור הכפרי, הרי שבבירת המחוז Bor לא נמסר על תקריות מן הסוג הזה. יתירה מכך, בשל הנוכחות של כוחות הבטחון בערים הגדולות הרי שמספר התקריות האלימות בהן מועט הרבה יותר וקיימת תחושת משילות. משרד החוץ מעריך כי ממשלת דרום סודן מתייחסת ברצינות לבעיות בטחון הפנים ורואה עצמה כמחויבת לבטחון כלל האזרחים, מכל השבטים. נעשים מאמצים להבטיח את השלום ובטחון הציבור, בעיקר באמצעות כוחות הצבא. עם זאת, גודלה של המדינה, מחסור בדרכים באזורי הכפרים וחוסר היכולת כיום לשנע כוחות בדרך האוויר, מקטינים את כוחו של הצבא לטפל באירועים באופן מיידי. משרד החוץ מציין כי לא ניתן לבטל את האפשרות כי אירועים אלימים יפרצו שוב במדינת Jonglei ובאזור הגבול בין המחוזות כאמור אירועים אלה אינם מרוכזים.Lakes יחד עם זאת, Warap, Unity ו- באזורים העירוניים..39.40 מצבם של מבקשי מקלט אשר חוזרים לדרום סודן ובכלל זאת אלה שכבר חזרו מישראל: משרד החוץ מדווח כי בשנתיים וחצי האחרונות חזרו מאות אלפים מאזרחי דרום סודן לארצם.(Returnees) לרוב המדובר בכאלה אשר התגוררו בסודן עצמה וחזרו לשטח הדרום. מרבית החוזרים מגיעים עם רכוש מועט ומטופלים על-ידי הארגון הבינלאומי להגירה Migration) (IOM - International Organization For בשיתוף פעולה עם המשרד לעניינים הומניטאריים של ממשלת דרום סודן. בשיחה עם השגריר שחם ציין תת השר לעניינים הומניטאריים, כי הממשלה המקומית עושה מאמצים מתמשכים להחזרת תושבים לדרום סודן אם במאמצים יבשתיים ואם במאמץ אווירי כגון הטסתם של 200 איש ממצרים. מדיניותה של ממשלת דרום סודן היא להביא לכך שהחוזרים למדינה לא יישארו בריכוזים העירוניים ליד הגבול, אלא ימשיכו ליעד סופי. עם זאת, הודגש כי הממשלה אינה כופה מעברים מן הסוג הזה. השגריר דן שחם נפגש עם גורמים שונים מהם עלה כי אזרחי דרום סודן חופשיים לבחור מקום מגוריהם בכל אחת מ- 10 מדינות המחוז של המדינה. עם זאת, לבני המחוז יש עדיפות לגבי קבלת קרקע ציבורית-מחוזית (כ- 400 מ"ר) בחינם לצורך בניית בית מגורים, כולל בערי הבירה של המחוזות. באשר למצבם של אלו שחזרו לדרום סודן מישראל, הרי שבדיקה שערך ארגון Operation Blessing העלתה, כי מאות דרום סודנים שחזרו במהלך השנים -2010.41.42.43

12 2011 מישראל, לא דיווחו על בעיות בטחון מיוחדות. בשיחות שנערכו עם זרים ממדינות שכנות המתגוררים בדרום סודן עלה כי אלו מרגישים בטוחים לחלוטין להסתובב ברחובות הערים השונות. יש לציין, כי בניגוד אולי למצב בו מצויים חוזרים מסודן לדרום סודן, הרי שעל-בסיס בדיקת ארגון Operation Blessing עלה, כי אלו שחזרו מישראל בעבר שבו לארצם עם חסכונות של כמה אלפי דולרים אותם צברו בארץ במהלך השנים, אך מנגד מגיעים עם רכוש מועט. בדיקה העלתה כי אלו שחוזרים מישראל, בדומה לחוזרים משאר המדינות, נוטים להתרכז בערים ועובדים בתחומים של מסחר זעיר (חנויות הלבשה, פלאפונים, קיוסקים) ואחרים עוסקים בבניין, חקלאות זעירה ואף ייבוא מחו"ל. החוזרים המתגוררים כיום בבירת המדינה ג'ובה, דיווחו על קשיים במציאת מגורים להשכרה. כמו-כן, דווח כי מבין החוזרים מישראל, עלו מספר מקרים ספורים בלבד של כאלו שלא היו להם אמצעים כלכליים או קשר משפחתי/שבטי כלשהו בדרום סודן. אף במקרים אלה המשיכו החוזרים ביחד עם חברים או מכרים למשך זמן מה עד למציאת עבודה ומגורים..44 המצב הכלכלי-הומניטארי בדרום סודן: הכלכלה הדרום סודנית ככלל נשענת במצב הנוכחי על המגזר הממשלתי אשר מממן עצמו באמצעות תמלוגי נפט. מדווח על הגעתם של משקיעים למדינה על-מנת להשתלב באפשרויות ההשקעה והפיתוח בתחומי התשתיות, משאבי הטבע וכיוצ"ב. עם זאת, במצב הנוכחי מרבית השירותים ההומניטאריים מסופקים ונתמכים על-ידי עשרות מדינות תומכות וארגוני סיעוד בינלאומיים שפועלים באזור מזה שנים. תכנית המזון העולמית (WFP) מצביעה על סכנת רעב במדינה בעקבות גשמים מועטים ולא סדירים אשר עשויים להביא לחוסר בטחון תזונתי ואף רעב לאוכלוסיה של כמיליון איש בדרום סודן. עם זאת קיימת היערכות לנושא ויינתן במידת הצורך סיוע במזון לאזורים הרלבנטיים, כפי שנעשה במשברים דומים אחרים בקרן אפריקה לרבות במדינות שכנות וותיקות כגון, קניה ואתיופיה. באופן מסורתי, רוב אוכלוסיית הדרום מתגוררת בכפרים (אחוז המתגוררים בערים נכון לשנת 2009 עמד על כ- 22%) ומתבססת על חקלאות מסורתית במשקים משפחתיים. תושבי הערים מועסקים חלקם במגזר הציבורי או עוסקים במשלחי יד חופשיים ובמסחר זעיר. אין כיום בדרום תעשייה בהיקף משמעותי אשר מספקת מספר רב של מקומות עבודה, אך לשגריר שחם נמסר, כי ניתן בהחלט להתפרנס בכבוד במדינה. השגריר שחם ביקר במספר ערי מחוז כולל עיר הבירה ג'ובה וגם בעיר Malakal (בירת מדינת המחוז (Upper Nile ובעיר Aweil (בירת המחוז,(Northern Bahr-El-Ghazal אשר מהוות תחנות מעבר ו/או תחנות סופיות לרבים מהחוזרים לדרום סודן. השגריר דיווח על שכונות חדשות ונרחבות שמוקמות לטובת החוזרים בבנייה מסורתית, כאשר בבירה ג'ובה הבנייה לרוב באיכות גבוהה יותר..45.46.47

13 בכל הנוגע לחינוך, משרד החוץ מציין, כי במרכזי האוכלוסייה והערים ישנם בתי ספר יסודיים לכיתות א' עד ח'. בערי הבירה של מדינות המחוז קיימים גם בתי ספר תיכוניים ממשלתיים ופרטיים. במספר ערים יש גם אוניברסיטאות המאפשרות לימודי השכלה גבוהה. בדיקה של ארגון Operation Blessing העלתה כי מרבית ילדי החוזרים מישראל נרשמו לבתי ספר ונקלטו בחברת בני גילם. בכל הנוגע למערכת הבריאות, משרד החוץ מדווח כי הגם שישנם בתי חולים בערי הבירה של מדינות המחוז הרי שהם במצב ירוד ומסוגלים להעניק שירותים בסיסיים בלבד. בערים פועלות מרפאות פרטיות או ציבוריות המופעלות על-ידי ארגוני סיוע בינלאומיים. ידוע כי הממשלה הדרום סודנית דואגת לחיסון הילדים המקומיים. בדיקת ארגוןBlessing Operation העלתה, כי רוב החוזרים מישראל לא דיווחו על בעיות בריאות משמעותיות..48.49 המסגרת המשפטית: רקע מתן מעמד בישראל למבקשי מקלט: 1951 מדינת ישראל הצטרפה כצד לאמנת ז'נבה (להלן גם "אמנת הפליטים") בשנת.50 (השנה בה נחתמה האמנה), וכן הצטרפה לפרוטוקול משנת 1967. על-פי האמור בסימן א', סעיף א( 2 ) לאמנה, מוגדר "פליט" כמי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו "בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או איננו רוצה בכך בגלל הפחד האמור". בהתאם להוראות האמנה, המקלט שיש להעניק לפליט הינו מקלט זמני - עד לשוך הסכנה ממנה נמלט, או עד ליישובו מרצון במדינת המקלט או במדינה שלישית בטוחה. בראשית הדברים, ומתוך מחשבה על כך שבעיית הפליטים תבוא לידי פתרון בתוך מספר שנים לאחר מלחמת העולם השנייה, נקבעה באמנה מגבלת מועד, והיא הוחלה אך לגבי אנשים שנרדפו כתוצאה מאירועים שהתרחשו לפני 1.1.51. בשנת 1967 נחתם פרוטוקול לאמנה, אשר הסיר את מגבלת המועד שהייתה קבועה באמנת הפליטים, כך שמדינות שהצטרפו לפרוטוקול, קיבלו על עצמן לטפל בבקשות למעמד פליט כתוצאה מאירועים אשר התרחשו בזמן כלשהו. מדינת ישראל הצטרפה כצד לאמנת הפליטים בשנת 1951 (השנה בה נחתמה האמנה), וכן הצטרפה לפרוטוקול משנת 1967. האמנה לא נקלטה כמות שהיא בחקיקה הפנימית הישראלית, בהתאם לשיטה הנהוגה בישראל, אך מדינת ישראל מכבדת כמובן את המחויבות הבינלאומית אשר נטלה על עצמה בגדרה של האמנה..51.52.53.54

14 כמו כן, מכבדת ישראל את העיקרון, לפיו אין מרחיקים אדם למדינה שבה קיימת סכנה ממשית לחייו. מדינת ישראל יישמה במהלך השנים את האמנה בין בדרך של מתן מקלט על בסיס פרטני, ובין בהימנעות מהחזרה למדינת המוצא של מי שצפויה לו סכנת חיים במדינתו. סודנים רבים אשר הסתננו לישראל, רובם ככולם ללא טענה פרטנית הנוגעת לאחד היסודות הקבועים באמנת הפליטים, זכו בשנים האחרונות להגנה זמנית מפני הרחקה. כאמור לעיל, בחודש יולי 2011 הוקמה מדינת דרום סודן. בנסיבות אלה סבר המשיב בעבר וסבור כך כיום, כי מי שהסתנן לישראל ומוצאו הוא מדרום סודן, הרי שמדינת דרום סודן היא מדינתו והמקום הבטוח אליו יכול הוא לחזור ולחיות שם את חייו..55.56.57 מדיניות "אי הרחקה זמנית": במקרים בהם מוגשת בקשה פרטנית למקלט מדיני על ידי מבקש קונקרטי על בסיס טענות פרטניות שיסודן באמנת הפליטים, תיבחן הבקשה בהתאם להוראות נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, ובאופן פרטני. לצד זאת, לעיתים, וכעניין של החלטת מדיניות, מקבלת מדינת ישראל החלטה כללית שלא להרחיק נתיני מדינות מסוימות, בתקופה מסוימת, ובהתקיים נסיבות מסוימות, למדינה מסוימת. לפעמים החלטת מדיניות כזו הינה פרי המלצה של האו"ם. מדינת ישראל אינה מחויבת לקבל המלצה כאמור והדבר נתון להחלטתה ככל מדינה ריבונית, בשים לב לנתונים הרלבנטיים בכל עת נתונה. כך למשל, המדיניות הנהוגה כיום בישראל לגבי מסתננים מאריתריאה היא "מדיניות אי ההרחקה" הזמנית לאריתריאה. מסתנן אשר זוהה באופן ודאי כאריתראי, הרי שלאחר שניתן בעניינו צו הרחקה כדין, יכול ויקבל רישיון ישיבה זמני מכוח סעיף 2 א( )(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952, עד שניתן יהיה לממש את הרחקתו מישראל, למדינה כלשהי. ורק על-מנת לסבר את האוזן בנוגע למשמעויותיה של 'מדיניות אי ההרחקה הזמנית' הניתנת על-ידי ממשלת ישראל נציין, כי השמועה אודות מדיניות מדינת ישראל הנוכחית ביחס לאריתריאים נפוצה בקרב מסתננים שמוצאם ממדינות שונות באפריקה, וכן במצרים ובמדינות המעבר, ומסתננים רבים, המגיעים לישראל ממדינות אפריקה השונות, טוענים כי הם אריתראים, על מנת לקבל חסינות, ולו זמנית, מפני הרחקה מישראל. כאמור לעיל, "חסינות" זו אינה גורפת, הינה זמנית, הינה תלוית הנסיבות הכלליות ובפרט הינה תלוית הנסיבות הפרטניות. בשנים האחרונות, לאחר שמדינת ישראל החליטה, בתקופה נתונה ובשל מצב משברי במדינה כזו או אחרת בעולם, כי בעטיו אין היא פועלת להרחקתם של נתיני אותה מדינה למדינה זו, החלה להתפתח תופעה של מסתננים לישראל, אשר מזדהים בפני הרשויות כנתיני אותה מדינה דווקא, קרי - מדינה שהינה לעת הזו מדינה במשבר, שאין מרחיקים.58.59.60.61.62

15 אליה לעת הזו. כך היה בעבר, לדוגמא לגבי ליבריה (ראו למשל עע"מ 1549/04 פליקס לברי נ' משרד הפנים, תק-על 2004(1), 2561 (2004)), וכך היה לגבי מדינות נוספות באפריקה כגון חוף השנהב וכגון סודן. בשנים האחרונות ובמימדים דרמטיים ביותר, אנו עדים להתגברות התופעה, חסרת התקדים, של המסתננים דרך גבול מצרים, המשתרע על-פני כ- 220 קילומטרים, שברובו הגדול היה גבול פרוץ ללא מכשול של ממש. למותר לציין, כי תופעת ההסתננות לישראל דרך הגבול עם מצרים היא, כיום ובשנים האחרונות, בראש ובראשונה תופעה של "הגירת עבודה" או "הגירה כלכלית", ולא על רקע רדיפה מטעמים המנויים באמנת הפליטים. והנתונים יעידו. בשנת 2008 נתפסו 9,264 מסתננים, ובשנת 2010 נתפסו 14,741 מסתננים. לצורך ההמחשה, בחודש יולי 2011 לבדו (עת הכרזת העצמאות של דרום סודן) נתפסו 1,686 מסתננים, בחודש אוגוסט 2011 נתפסו כ- 2000 מסתננים. זאת ועוד, מראשית שנת 2012 עד ליום 15.5.12 הסתננו למדינת ישראל 7,500 איש. יודגש כי הרוב הגדול של המסתננים בשנה האחרונה, כ- 70% בקירוב טוענים להיותם אריתריאים, וזאת על רקע מדיניות אי ההרחקה הזמנית לאריתריאה. נעיר, כי הנתונים שלעיל מתייחסים למסתננים שנתפסו עם הגעתם לישראל והגעתם תועדה על-ידי הרשויות. הנחת העבודה היא, כי מספר נוסף של מסתננים, שגודלו אינו ידוע, הגיע לישראל בלי שהיה במגע עם הרשויות. כפי שיבואר להלן, עד לפני מספר חודשים, אף כלפי מי שמוצאם מדרום סודן והסתננו לישראל הוחלט להחיל מדיניות של אי הרחקה אולם מדיניות זו הסתיימה, כאמור, נוכח הקמתה של מדינה ריבונית עצמאית בדרום סודן ובשל האינדיקציות לפיהן המצב במדינה אינו מצדיק עוד את מדיניות אי ההרחקה ביחס למי שמוצאו מדרום סודן, לדעת הגורמים המקצועיים בישראל..63.64.65 עמדת המדינה: דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות, כשם שדין העתירה להידחות: הלכה פסוקה היא כי בבוא בית המשפט לבחון בקשה למתן צו ביניים יביא הוא בחשבון את שאלת מאזן הנוחות ושאלת סיכויי העתירה (ברמ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (ניתנה ביום 18.3.03)). כמו-כן ידוע, כי בין שני השיקולים קיים יחס של "מקבילית כוחות" שמשמעותה היא, כי ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך (ברמ 8601/10 ק.מ.מ. מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב ואח' (ניתנה ביום 20.12.10)). נציין כי ככל וסיכויי העתירה נמוכים יותר, גוברת הדרישה כי תוכח נטייה בולטת של מאזן הנוחות לצידו של המבקש (עעמ 4514/11 סולמון מוגיליינסקי ואח' נ' שר הפנים (ניתנה ביום 14.8.11)). בנסיבות המקרה דנן יטען המשיב כי סיכויי העתירה להתקבל נמוכים: בסופו של יום העותרים העומדים מאחורי עתירה כללית וכוללנית, מבקשים כי בית משפט נכבד זה.66.67

16 יתערב בשיקול דעתם המקצועי של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, של שר הפנים, גורמי המקצוע במשרד החוץ והמטה לבטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ולמעשה של ממשלת ישראל, אשר נסמכת כיום על עמדת גורמי המקצוע בישראל לפיה המצב העדכני בדרום סודן אינו מחייב המשך של מדיניות אי ההרחקה. יש לציין, כי חלק מהסעדים המתבקשים בעתירה צופה פני עתיד כך למשל הטענה, כי יש לקבוע קריטריונים לדרך קבלת החלטה אודות מדיניות אי הרחקה או להפסקתה. בהקשרו של סעד מבוקש זה נבקש לציין, ראשית, כי לשיטת המדינה, המאטריה בה עסקינן אינה מתאימה ואין להידרש במסגרתה לקריטריונים קבועים מראש לא בשאלה מתי תקבע המדינה כי היא נוקטת במדיניות אי החזרה זמנית כלפי מדינה זו או אחרת, ולא בשאלת התנאים הנקודתיים להפסקתה של מדיניות כזו; שנית, המדינה הנחתה עצמה לבחון מעת לעת, בשים לב לכלל הנסיבות הרלבנטיות הצריכות לעניין, באמצעות הגורמים המוסמכים לכך בישראל (לרוב הכוונה הינה למשרדי החוץ, הפנים, משרד ראש הממשלה, וכן משרד המשפטים) את סוגית נחיצותה ו/או המשך נחיצותה של מדיניות אי הרחקה זמנית למדינה כזו או אחרת. לא ניתן לשיטתנו לקבוע מראש רשימה סגורה של 'קריטריונים' (להחלת מדיניות זמנית כאמור או להפסקתה) בהקשר זה, מה גם שיש לזכור כי המדינה חופשית להודיע בכל עת על החזרות של נתינים ממוצא כזה או אחר, למדינה שלישית בטוחה; שלישית, ברי כי בכל מקרה אין הדבר רלבנטי להחלטה הנתקפת במסגרתה של העתירה דנן שכן אין לשמוע טענה לפיה יש לבטל את ההחלטה בשל העדרם כביכול של קריטריונים מראש כבקשת העותרים, מקום בו הופעל שיקול דעת מקצועי ונשקלו כל השיקולים הנוגעים לעניין; רביעית, קיים קושי רב בניסיונם של העותרים להסתמך על הנחיות נציבות האו"ם לפליטים בעניין הפסקת מעמד פליט (כלשונם, כמקורן "השראה" סעיף 95 לעתירה): קיימת שונות מושגית בין מדיניות אי ההרחקה הזמנית ביחס לאי החזרה קבוצתית של נתיני מדינה מסוימת למדינה מסוימת ובין ביטול מעמד פליט, וברי כי המבחנים להפסקתה של מדיניות הגנה זמנית קבוצתית, שונים מאלו של ביטול מעמד פליט שניתן באופן אינדיבידואלי על בסיס בחינה פרטנית. חמישית ולסיכום נקודה זו, המבחן המקובל בדין הישראלי קובע כי רשות מינהלית צריכה להידרש לקבלת החלטה כאשר מונחת בפניה תשתית עובדתית רלבנטית. הינו, לא ב'מבחן הקריטריון' מדובר, אלא בכך שהרשות בחנה את כל הנתונים הצריכים לעניין (בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז( 3 ) (1982)). 29 בנסיבות דנן, עמדת המדינה היא כי ההחלטה התקבלה, לאחר שקילה חוזרת ונשנית של כלל התשתית הרלבנטית לעניין, וכי אין כל עילה או מקום להתערב בה. המדינה תטען להלן כי עקרון אי ההחזרה בין אם מכוח סעיף 33 לאמנת הפליטים ובין אם מכוח כללי המשפט הבינלאומי המנהגי מאפשר החזרתם של יוצאי דרום סודן אשר הסתננו ושוהים בישראל אף שלא מרצונם. בנסיבות המקרה דנן, המדינה תטען כי לא קמה העילה להתערבות בשיקול הדעת המקצועי והמדיני. יתר על כן, אף מאזן הנוחות לא נוטה לטובת העותרים. נפתח בכך..68.69

17 מאזן הנוחות אינו לטובת העותרים ואף אינו לצד אלו מדרום סודן אשר הסתננו לישראל ושוהים כאן כיום: העותרים טוענים בסעיף 16 לבקשה למתן צו ביניים כי המשיב מבקש לסיים "באופן פתאומי, מהיר ונמהר מדיניות שנקט בה במשך שש שנים". העותרים טוענים כי למול אי הנוחות שתגרם לאינטרס הציבורי מהמשך שהייתם של מספר אנשים בישראל גוברת זכותם של יוצאי דרום סודן להמשיך ולשהות בישראל ולא להיחשף לסיכוני מלחמה, אלימות, רעב וכו'. כאמור לעיל, ההחלטה אודות סיום המדיניות כלפי יוצאי דרום סודן לא הייתה מהירה או נמהרת. דרום סודן הוקמה בחודש יולי 2011 והחלטת המשיב נתגבשה בסוף חודש ינואר 2012, מקץ למעלה מחצי שנה. לא ברור לאיזו "מהירות" ו"נמהרות" מכוונים העותרים, במיוחד מקום בו בהודעה מיום 31.1.12 ניתן פרק זמן של חודשיים נוספים להתארגנות לעזיבה מרצון. כמו-כן קשה להבין את הטענה כי ההחלטה היא "פתאומית". נציין לעניין זה כי כאשר ננקטת מדיניות של אי הרחקה זמנית ממילא נבחן המצב בכל מדינה באופן רציף ובשלב מסוים, עם התבהרות המצב, יש מקום לקבל החלטה. בכל הנוגע למקרה הקונקרטי של דרום סודן, לא ברורה 'טענת הפתאומיות' כלל, הואיל וכל בר דעת יכול היה להסיק כי עם הקמת מדינת דרום סודן הריבונית, ומעת שיובהר כי היא מסוגלת לדאוג לבטחון תושביה, הרי שברור וניתן לצפות לכך כי המדינה תבקש כי יוצאי דרום סודן ישובו לארצם החדשה וכי יהיה מקום להפסיק את מדיניות אי ההרחקה הזמנית. בנוסף, ממילא במסגרתה של עתירה כה כוללנית כבענייננו קיים קושי מובנה להכריע בסוגיית מאזן הנוחות שכן לא מובא בפני בית המשפט הנכבד עניינם של אנשים פרטניים. מכל מקום, במצב בו מונחת כיום חוות דעת מפורטת באשר למצב בדרום סודן, אשר אומצה על-ידי כלל הגורמים המוסמכים והיא מאזנת נכונה בין הקשיים בדרום סודן אל מול המצב הבטחוני הכללי אשר מאפשר ליוצאי דרום סודן השוהים בישראל לחזור לסודן מבלי שיעמדו בפני סכנה קונקרטית לחיים או לגוף. הליך ההחזרה ייערך באופן אחראי ובטוח ומטעמים אלה מאזן הנוחות תומך אף הוא במסקנה, שדין הבקשה להדחות..70.71.72.73 סיכויי העתירה אינם גבוהים המצב בדרום סודן אפשר מרצון : בחודשים האחרונים חזרות מרצון, ומאפשר כיום גם החזרות שאינן לאחר עיון ובחינת נסיבות העניין, מצאו הגורמים המקצועיים במשרד החוץ, כי התלות ההדדית הכלכלית הקיימת בין שתי המדינות (סודן ודרום סודן) מצמצמת את סכנת המלחמה הכוללת והממושכת בין המדינות (תלות זו באה להכרה וביטוי בהסכם שנחתם ביום 13.5.12 והובא לעיל): בארות הנפט מצויים בדרום סודן אבל התשתית לייצא אותן.74

18 מצויה בסודן; עדרי בקר וסוחרים נודדים מסודן לדרום סודן בעונה היבשה; כמו-כן שתי המדינות תלויות בתמלוגי הנפט וקיים לחץ בינלאומי (בעיקר מצד סין) למציאת פתרון אשר יביא לחידוש הפקת הנפט. נוסיף כי במקום פועלים כוחות לשמירת שלום של האו"ם הן ספציפית באזור הגבול שבין סודן ודרום סודן,(UNISFA) והן כוח משימה של האו"ם בדרום סודן עצמה.(UNMISS) משרד החוץ סבור, והדבר גם מבוסס היטב בחומר שפורט לעיל, כי היה ותתרחש לחימה בין המדינות הרי שזו תתמקד באזורי גבול ספציפיים, ולא קיים סיכוי ממשי שתקיף את שטחיה המרכזיים של דרום סודן. אמנם המצב במדינות המחוז הצפוניות של דרום סודן Nile- Upper ו- Unity נזיל יותר ומושפע מהלחימה, אך ברור כי אלו שישובו לדרום סודן, כולל אלה שיוחזרו מישראל, חופשיים להתגורר במחוזות אחרים בדרום סודן, אף אם מוצאם המקורי לא היה מהאזורים הללו. ונזכיר, ענייננו במדינה ששטחה 620,000 קמ"ר. אף בחינת המצב הבטחוני הפנימי בדרום סודן מובילה את הגורמים המקצועיים למסקנה, כי אין מניעה לבצע החזרות למדינה זו. כאמור לעיל, בדיקה העלתה, שגם כך מרבית המוחזרים לדרום סודן מישראל, כמו גם ממדינות אחרות, מתיישבים בערים הגדולות בעוד שאתגרי בטחון פנים מאפיינים יותר את אזורי הכפר, ובעיקר את מדינת המחוז (הצפונית).Jonglei גם כאן למותר לציין, שאין מניעה שלא לחזור למדינה מחוז זו דווקא וניתן לחזור לאזורים אחרים (10 מדינות מחוז אחרות) במדינת דרום סודן. משרד החוץ בדעה, כי נוכח נתונים אלה, הרי שרמת בטחון הפנים של המוחזרים באופן כללי סבירה ואינה שונה מיתר תושבי הערים בדרום סודן, ולא נראה, כי הסכסוכים השבטיים מעמידים בסכנה נקודתית את אלו שיורחקו מישראל. כאמור, כל אזרח סודני יכול לבחור להתגורר בכל אחת מעשר מדינות המחוז ויכול לעבור בין מדינת מחוז אחת למדינה אחרת. משרד החוץ הוסיף, כי ידוע על מעט מאוד בעיות עם אלו שחוזרים לדרום סודן ממדינות אחרות, לרבות אלו שחוזרים מסודן. בנקודה זו נבקש להדגיש, כי במהלך ביקורו נפגש השגריר דן שחם עם גורמי ממשל. לא למותר לציין, כי בין ישראל ודרום סודן קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ונשיא דרום סודן ביקר בעבר בישראל. השגריר שחם נפגש עם סגן הנשיא של דרום סודן ועם שר החוץ, תת השר לעניינים הומניטאריים, ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים המקומי ועם מושלי המדינות Upper Nile ו-.Northern Bahr-El-Ghazal עם כל הגורמים הללו שוחח השגריר שחם בנושא הקהילה הדרום סודנית בישראל והנושא גם עלה במהלכם של ביקורים קודמים. משרד החוץ מעריך, כי נוכח התיאום הקיים בין הצדדים ישנה הבנה ומוכנות של ממשלת דרום סודן לסייע בידי מדינת ישראל על-מנת לנהל את הליך ההרחקה וההחזרה בצורה נאותה..75.76.77.78.79

19 נבקש להוסיף בנקודה זו, כי משרד החוץ ביקש לברר את עמדתן של רשויות הגירה אחרות ביחס ליוצאי דרום סודן אשר שוהים בשטחן. יודגש כי מדובר במידע שנאסף על- ידי נציגויות ישראל השונות, באמצעות מגעים עם הגורמים הרלבנטיים בכל מדינה:.80 א. ב. ג. ד. ה. ארצות הברית: העותרים מפנים לכך שרשות ההגירה האמריקנית האריכה את ההגנה הזמנית Status) (TPS - Temporary Protected לנתיני סודן ודרום סודן עד לחודש מאי 2013 וזאת על-ידי השר לביטחון המולדת בארצות הברית Security).(Secretary for Homeland בדיקה מעלה כי נתיני דרום סודן קיבלו את ההגנה הזמנית הזו החל מיום הקמת המדינה וזאת לאחר שנתיני סודן זכאים להגנה זו משנת 1997. בארצות הברית חיים כיום 241 נתיני סודן אשר קיבלו את ההגנה הזמנית ו- 7 נתיני דרום סודן אשר ביקשו הגנה זמנית ומתוכם אושר המעמד לשלושה. לשם ההשוואה, אף לפי הערכותיהם השמרניות יש לומר של העותרים, עומד מספרם של יוצאי דרום סודן בישראל על 700 פי מאה ממספרם בארצות הברית. בנסיבות אלה סבור המשיב, כי החלתה או הארכתה של המדיניות בארצות הברית אין לה השלכה על ענייננו. בריטניה: רשות ההגירה הבריטית מסרה, כי ממשלת בריטניה מנהלת מגעים עם ממשלת דרום סודן בנוגע להליך ההחזרה וכאשר מגעים אלו יושלמו צפויה בריטניה לאכוף הרחקות על נתיני דרום סודן אשר לא יעזבו באופן וולונטארי. דנמרק ונורבגיה: משרד הפנים הנורבגי מסר, כי אין מניעה כללית להרחיק נתיני דרום סודן בחזרה לארצם. צוין כי 2 נתינים דרום סודנים חזרו לארצם באופן "'וולונטארי למחצה" (לשני המוחזרים עבר פלילי). כיום קיים רק מבקש מקלט אחד מדרום סודן אשר הגיש בקשה בנורבגיה. ממשלת דנמרק אינה מבחינה נכון להיום בין אזרחי סודן ודרום סודן כלל ובשנים האחרונות לא בוצעו הרחקות כפויות לסודן, אך יחד עם זאת נמסר כי אין מניעה כזו אף כיום. נכון לחודש אוקטובר 2011 שהו בדנמרק 17 סודנים (צפון או דרום) המיועדים להחזרה. גרמניה ובלגיה: בגרמניה ישנם כ- 18 נתינים דרום סודניים אשר צפויים לעזיבה אף כי ממשלת גרמניה לא החלה בהרחקה ולא צפוי כי תעשה כן בקרוב. בבלגיה התקבלו עד היום 2 בקשות מקלט מדרום סודנים ולא קיימת מדיניות בנושא. ספרד: בספרד כ- 250 נתינים סודנים ודרום סודניים (הנתון שנמסר אינו רשמי ולא קיימת עדיין הבחנה ביניהם) ואלו קיבלו אישורי שהייה זמניים. ממשלה ספרד נמנעת נכון להיום מלבצע הרחקות לדרום סודן. דומה, כי האמור לעיל מחדד את ייחודיותה של מדינת ישראל בטיפולה בתופעת ההסתננות ממדינות אפריקה. ישראל היא המדינה המערבית היחידה (למעט שתי מושבותיה של ספרד בצפון אפריקה המוקפות היום בגדר גבוהה) שאזרחי אפריקה יכולים להגיע אליה בדרך היבשה. עד לאחרונה הגבול הדרומי של ישראל, בן 220 קילומטרים היה פרוץ. משכך, אין זה מפתיע שמספרם של יוצאי דרום סודן המתגוררים בישראל גבוה פי כמה וכמה מיתר המדינות המערביות שנסקרו לעיל, וכי ככל הנראה לא.81

20 קיימת רשות הגירה מערבית נוספת המתמודדת עם מספרים דומים של נתינים סודנים ודרום סודנים, וודאי לא ביחס לגודל האוכלוסייה הכללית. לפיכך ברור מדוע רואה לנכון מדינת ישראל לבחון את המצב בסודן ובדרום סודן באופן שוטף, כמו גם לגבי מדינות אחרות אשר ביחס לתושביהן השוהים בישראל הוחלט על מדיניות אי הרחקה זמנית למדינותיהם, ולסיים מדיניות זו בשלב בו גורמי המקצוע סבורים כי המצב הכולל בהן יציב מספיק ומאפשר החזרה בטוחה. כזה הוא המצב הנוכחי בדרום סודן, הדבר נבדק בחודשים האחרונים וביתר שאת נבחן לאחרונה גם בשים לב לטענות שחלקן עולה בעתירה. נוכח העובדה שהגורמים המקצועיים סבורים, לאחר שבדקו את הנושא באופן נרחב ויסודי, כי המצב בדרום סודן בטוח מספיק ומאפשר החזרתם של יוצאי המדינה חזרה לגבולותיה וכי לא נשקפת סכנת חיים בדרום סודן, הרי שיש מקום להפסיק את המדיניות הכללית שהייתה נהוגה בנושא. יובהר כי המדינה דוחה את ניסיון העותרים להוסיף לעיקרון אי ההרחקה הקבוע באמנת הפליטים מרכיבים שאינם כלולים בו, והלכה למעשה מרחיבים אותו באופן דרמטי, הרבה מעבר לכוונתה של האמנה. במלים אחרות: קבלת טיעוניהם של העותרים תביא למצב, שבו יוכלו נתיני מרבית המדינות באפריקה להסתנן למדינת ישראל, והנסיבות בהן תהיה המדינה רשאית, לדעת העותרים, לפעול להרחקתם של אותם מסתננים חזרה ליבשת, תהיינה חריגות ביותר. העותרים מרבים להשתמש במינוח 'עקרון ה- non-refoulement החוץ אמנתי' (ראו בסעיפים 58-61 לעתירה) ומכוונים לכך, כי עקרון ההגנה הקבוע בסעיף 33 לאמנת הפליטים יחול לא בהכרח רק כאשר מתקיימת סכנת רדיפה הנובעת מאחד מחמשת האלמנטים הקבועים באמנת הפליטים. אכן, בבג"ץ 4702/94 בעניין אל טאיי נקבע, כי "אין לגרש אדם למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה", ככלל של המשפט הבינלאומי המנהגי שמדינת ישראל מחויבת אליו ונוהגת על-פיו. ברם, המדינה סבורה כי ההחלטה בנוגע לסיום המדיניות הזמנית כלפי יוצאי דרום סודן עומדת באמת מידה זו. העותרים טוענים טענות אודות הדין החל באיחוד האירופי ובארצות הברית (סעיפים -62 76 לעתירה). לא מצאנו כי המבחן אותו קבע כבוד הנשיא ברק בבג"ץ אל טאיי הנזכר לעיל, מבחן המדריך גם כיום את ממשלת ישראל בדבר הצורך לוודא כי לא יישקפו למורחק סכנות לחייו או חירותו, שונה מהם מהותית. מכל מקום, מדינת ישראל מכירה בכך כי היא מחויבת, בין אם על-פי הדין הפנימי ובין אם בהינתן כללי המשפט הבינלאומי המנהגי, לציית לעקרון ה- non-refoulement גם בנוגע למבקשי מקלט או מסתננים בלתי חוקיים אשר אינם עומדים בתנאי אמנת הפליטים, ולא מוכיחים באופן פרטני כי הם צפויים לרדיפה בשל אחת מהעילות הקבועות באמנה. הלכה למעשה, המדינה מקיימת עקרון זה ואינה נוהגת להרחיק אנשים למדינות בהן חייהם או חירותם יהיו בסכנה או במקומות בהם צפויים המורחקים להיות נתונים לעינויים או יחס ועונשים בלתי אנושיים ואכזריים..82.83.84.85.86.87

21 אף בדירקטיבה האירופית אליה מפנים העותרים Qualification the (Subsidiary Protection נקבע כי הזכאים להגנה (המוגדרת כ- Directive הם מי שיש סיכון ממשי שיסבלו נזק רציני (" suffering real risk of.("serious harm הגדרת המונח 'נזק רציני' כאמור בסעיף 15 לדירקטיבה מובילה למסקנה כי המדובר בחשש ממשי לחיים או לשלמות הגוף המתקיים במצבים בהם כאשר המקום אליו מורחק האדם נוקט בשיטה של עונש מוות או מקיים הוצאות להורג; כאשר יש חשש כי במדינה יינקטו כנגד המוחזר עינויים או יחס וענישה בלתי אנושיים או משפילים או במצבים בהם קיים חשש אינדיבידואלי לחייו של האזרח המוחזר בשל אלימות בלתי מובחנת הנובעת ממצבים בהן מתקיימת אלימות בלתי מובחנת הנובעת מעימות צבאי בין מדינתי או פנימי. עמדת המדינה כיום היא שהמצב הבטחוני הכללי בדרום סודן סביר ומאפשר החזרה בטוחה. בדיקת משרד החוץ, בין אם בהסתמך על הביקור של השגריר דן שחם ושל השגריר לדרום סודן ד"ר חיים קורן, בין אם בהסתמך על מקורות מידע אודות המצב בסודן ובדרום סודן, ובין אם בהסתמך על בדיקה מול אלו שחזרו באופן וולונטארי מישראל לסודן, העלתה, כי הלחימה בגבול סודן-דרום סודן מתנהלת בעוצמות משתנות וספק רב אם תזלוג לעימות בין-מדינתי כולל, ולא קיים חשש ממשי כי תתרחב אל מעבר לאזורי הגבול המצויים במחלוקת. מדינת דרום סודן היא מדינת ענק, בירתה ג'ובה מרוחקת קילומטרים רבים ביותר מאזור הלחימה וכך גם ערים ומדינות מחוז אחרות. מי שיחזור לדרום סודן ויתיישב באזורים אלה לא צפוי כי יהיה חשוף לסכנות הנובעות מהלחימה בגבול שבין שתי המדינות, ככל וזו תתקיים אף בהיקפים גדולים יותר. כמו-כן המדינה סבורה, כי העותרים לא עמדו בנטל הראיה הנדרש להוכיח כי מצב הבטחון הפנימי בדרום סודן כה קשה, עד כי הוא מהווה סכנה לחיים של אלה החוזרים. ראיה לכך היא, כי מאות חוזרים מישראל לדרום סודן בשנתיים האחרונות נקלטו רובם ככולם במדינה, לרוב התיישבו בערים הגדולות, ולא דיווחו על בעיות בטחוניות משמעותיות. יש לזכור, כי המדובר במדינה צעירה הנעזרת בארגונים בינלאומיים, ובהם כוח משימה של האו"ם, על-מנת לבנות את המנגנון הממשלתי ולבסס את שלטון החוק. אכן, ידועים מקרים של פרצי אלימות על רקע שבטי שתוארו על-ידנו דלעיל ומתוארים גם בעתירה. עם זאת, לא הוצגה בעתירה, ולדעתנו גם לא קיימת, תמונת מצב לפיה מצב הבטחון הפנימי בדרום סודן מהווה סכנת חיים לכל האזרחים. עוד יוסף כי לטעמנו אין בסיס לטענת העותרים בדבר העדר מידתיות. טענה זו באה בסוף העתירה ונדמה כי לא בכדי. הטעם לכך הוא כי כפי שפורט, אין בהחלטת המדינה להפסיק את מדיניות אי ההרחקה הזמנית משום פגיעה בחיים, בכבוד ובשלמות הגוף. כך היה אולי אילו הייתה מבקשת המדינה להרחיק לדרום סודן שעה שהמצב במדינה היה מהווה איום ממשי ו/או בסבירות גבוהה על החוזרים. כאמור בהרחבה בתגובה זו ובעמדת משרד החוץ זה אינו המצב. משכך יש לדחות גם טענה זו..88.89.90.91

ו( ג( 22 הפעולות ואמות המידה המנחים את המדינה באשר להחזרות ו/או הרחקות לדרום סודן: ראשית, לא כל יוצאי דרום סודן המצויים בישראל יורחקו לדרום סודן בכפייה. ממשרד הפנים נמסר בהקשר זה כי לפחות 200 איש נרשמו אצל רשות האוכלוסין לאחרונה כמי שמעוניינים לחזור מרצון לדרום סודן וכ- 80 מתוכם נרשמו עוד בתקופה בה ניתן היה לקבל מענק בסך 1,000 יורו לאדם, והם יהיו זכאים למענק זה גם כיום ככל שיבחרו לחזור מרצון למדינתם (זאת בנוסף לכ- 500 איש שחזרו מישראל לדרום סודן בעבר). הטיסה שאמורה הייתה להחזיר אנשים אלה התעכבה מטעמים טכניים, אך רשות האוכלוסין מצויה בקשר שוטף עימם. ככלל, כפי שגם נכתב בחוות הדעת של משרד החוץ, המדינה פועלת בתיאום עם הממשלה המקומית בדרום סודן בסוגיית ההחזרות. יחד עם זאת, נראה כי בסופו של יום, המדינה תידרש לבצע אף הרחקות בכפייה לדרום סודן, וזאת בשל התמריצים הכלכליים הקיימים להישארות בישראל. יש לשוב ולהדגיש, כי מהלך ההחזרות יתואם עם הממשלה המקומית באמצעות משרד החוץ ושגריר ישראל לדרום סודן. כפי שכתב משרד החוץ בחוות דעתו, קיימים אזורים מעטים יחסית בדרום סודן אשר המצב הבטחוני בהם נזיל יותר (בין אם בשל המתיחות עם סודן ובין אם בשל מתיחות בין שבטית). במקרים כאלה מנחה עצמה רשות האוכלוסין וההגירה להתייעץ באופן פרטני עם משרד החוץ, על-מנת לוודא כי המוחזרים יוכלו להתאקלם כיאות במקום היעד, או כי קיימת אפשרות סבירה כי יוכלו לחזור למקום בטוח אחר. כמו-כן הוחלט כי משרד הפנים ומשרד החוץ ישתפו פעולה במקרים מן הסוג המדובר לעיל וכן במקרים בהם יהיה המדובר בהחזרות של אוכלוסיות בסיכון. כאמור לעיל וכפי שנמסר בבקשת המדינה מיום 3.5.12, המדינה תאפשר הגשתן של בקשות מקלט פרטניות לאלו שהופסקה כלפיהם מדיניות אי ההרחקה הזמנית כלפי דרום סודן ולמי שסבור כי עומדת לו טענת מקלט פרטנית. ממשרד הפנים נמסר כי בעת האחרונה הוגשו כ- 100 בקשות פרטניות אשר נבחנות לגופן. ככלל, כל עוד מצויה הבקשה הפרטנית בטיפול לא יורחק מבקש המקלט מישראל: סעיפים 4 הטיפול במבקשי מקלט של רשות האוכלוסין וההגירה. ( ו- 7 ח( ( לנוהל 6,( משרד הפנים שוקל, בכפוף לביטולו של הצו הארעי ודחיית הבקשה לצו ביניים והעתירה, לאפשר לקבל סיוע בדמותו של מענק כספי מסוים לאלו שיבחרו לחזור לדרום סודן באופן וולונטארי ולא בכפייה. הדברים ייבחנו בהתאם למצב בשטח בעתיד הקרוב ובכפוף למצב המשפטי הנתון..92.93.94.95.96 סיכום: נוכח כל האמור לעיל סבורה המדינה, כי ההחלטה על סיום מדיניות אי ההרחקה הזמנית כלפי דרום סודן היא נכונה, סבירה והתקבלה כדין. המדינה מבקשת בנסיבות אלה, כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטול הצו הארעי מיום 29.3.12 ודחיית הבקשה לצו ביניים..97