The Israeli Speech, Hearing and Language Association www.ishla.org.il ishla@017.net.il ח.פ. 58808797/1 ניירעמדה יעוץובקרתתהליךשיקום שמיעה אחד מכלשלושה מבוגריםבני 65 ומעלההנו לקוישמיעהועשוילהזדקקלשיקום שמיעתילשיפור תפקודו התקשורתי. היעדר שיקום שמיעתי הולם עלול לגרום למבוכה, ללחץ חברתי, להימנעות חברתית, למתחולעייפות, הן לאדםלקויהשמיעהוהןלבני משפחתוולחבריו. שיקוםשמיעההנו תהליךמתמשךשבמהלכו נוצריםיחסימטפל-מטופל המבוססיםעל אמוןוהכרות אישיים. הידע המעשי והניסיון שקלינאי התקשורת צובר במהלך עבודתו עם מטופלים בהתאמת מכשירי השמיעהתורמיםרבותלהצלחת התהליךהשיקומי. התהליךכולל: בדיקתרופאאא"ג בדיקתשמיעה ייעוץמקצועיבמכוןהשמיעה התאמתמכשיריהשמיעה ביקורותוליווימקצועי עלידיקלינאיתקשורתלאורךשנות השימושבמכשיריהשמיעה. (להרחבהראהנספחא') תאורהמצבכיום: עד היום לא הונהג נוהל מובנה ואחיד להתאמת מכשירי שמיעה. במהלך שנת 2011, בעקבות הרחבת סל הבריאות להשתתפותברכישת מכשירי שמיעה לבני 65 ומעלה נוצר מצבשבו קופות החוליםקבעו נהלים שונים ומסורבלים שמקשיםמאוד על תהליך התאמת מכשיריהשמיעה (ראה נספח ב'). בשל נהלים אלו נדרשים המטופלים ובני משפחותיהם להיטלטל בין רופאים, מרפאות קופ"חומכונישמיעה. התהליך אורךזמןרבוכרוך בבזבוזמשאבים. בנוסףלכך, הנהליםוהטפסים השונים בקופות החוליםאינם נגישים למטופל. זאת, יחדעם סרבול התהליך מערערים את אמונו שלהמטופל ופוגעים ביחסימטפל-מטופלשהנם חשוביםביותר להצלחתהתהליךהשיקומי. 1
ההחמרה בה נוקטותקופות החוליםנולדה בעקבותהטיוטה המחמירה (דרישת הפרדה) שנכללה בטיוטהשהפיץמשרדהבריאותבחודשיוני 2011. דרישתהפרדהזובוטלה עלידימשרדהבריאותואינה מופיעהבנוסחהסופי בחוזרמנהלהרפואה, מתאריך 11 באוקטובר 2011. כמוכןאין להתעלםמכך שהקופותפועלות גם משיקולים כלכליים. לדעתנו משרד הבריאות אמור להתערב ולגרום להקלת והנגשת השרות לכל המטופלים הזכאים לכך. מאז פרסומו של חוזר מנהל הרפואה מס' 34/2011 בחודש אוקטובר 2011 והשינויים בתהליך התאמתמכשירי השמיעהשהוכנסוע"יקופות החוליםהשונות, ננקטו מספר פעולותלתיקוןהמצב ע"יקלינאיתקשורת וגופיםשוניםהקשוריםלתחוםאךללאהועיל. אגודת קלינאי התקשורת בישראל רואהחשיבותרבה בהגדרת הליך מוסדר ואחיד להתאמת מכשירי שמיעה ואביזרי עזר לשמיעה, אשר מאפשר מתן שרות מיטבי ומקצועי למטופל. על הליך זה להיות מקצועי, הוגן, מבוקר וחסר פניות ולאפשר שמירה על הזכויות הרפואיות והשיקומיותשלהמטופלים. המלצות: בבסיסושל ההליך עומד הצורך ליצור רצף טיפולי משולב עם מנגנוני בקרה ופיקוח, אשר יבטיחו מתןשירותמקצועיוראויבלילהקשות עלהמטופלשלאלצורך. האחריות המלאה על האבחון התפקודי ועל תהליך שיקום השמיעה (בהיבט של מכשירי שמיעה ואביזריעזר) הינהשלקלינאיהתקשורתבלבד, והאבחון הרפואיהינובאחריותםשל רופאיאא"ג. מנגנוןהבקרההעיקרייתבססעל הטפסיםשיועברולקופהכמצוייןלהלן..1.2.3 נוהלהבקרההמוצעע"יאגודת קלינאיהתקשורת: המטופליפנהלמכון שמיעהבקהילהאו במרכזרפואיעלפי בחירתולצורךביצועבדיקת שמיעהעל ידיקלינאיתקשורת. במהלךתהליך השיקוםיפנה המטופללבדיקתרופאא.א.גאשר, בהתאם לממצאיםהקליניים, יצייד אותובאישורשאיןמניעה רפואיתלשימושבמכשירישמיעה. תוקפה שלבדיקתשמיעהלצורכיהתאמת מכשירישמיעהיהיהעדשנה. מכון השמיעה יעביר ישירות לקופת החולים לצורך בקרה את תוצאות בדיקת השמיעה, סיכום האנמנזהוטופססיכוםיעוץ (מקוצר). קופתהחוליםתעביראת האישורלזכאותהמטופללמכשירישמיעה ישירותלמכוןהשמיעה..1.2.3.4.5 2
6. מכשירי השמיעה יותאמו למטופל במכון השמיעה ע"י קלינאי התקשורת, בהתאם לשיקולים המקצועיים, תוך התחשבות והתייחסות לאמצעים ולטכנולוגיות המתאימותוהעדכניות ביותר. במידתהצורךיילקחומידות אישיותשלתעלותהשמע. 7. המטופלירכושאת מכשירהשמיעה והם יינתנולו לתקופת ניסיוןשל 30 יום. אםלא יהיה מרוצה ממכשירי השמיעה תינתן לו האפשרותלהחליפם במכשירישמיעה אחרים אולהחזירם ולקבל את כספובניכוידמי טיפולשיוגדרומראש. 8. במסגרת תהליךשיקוםהשמיעה במכון השמיעהיינתןלמטופל במידתהצורךגםיעוץלגבי אביזרי עזר ומערכותאלחוטיות, ויובהרולוזכויותיו ברכישתאביזריםאלו. גםהתאמת אביזריעזר תעשה ע"יקלינאיתקשורתותחת מנגנוןהבקרההמוצעלעיל. 9. התאמות מכשירישמיעה הנערכות שלאבמכון שמיעה מוסדר לרבותבביתהמטופל, בבית אבות, בעת אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי, יבוצעו אך ורק ע"י קלינאי תקשורת, באישור הרופא המטפל. ראוי שפגישות אלה תערכנה בנוכחות נציג נוסף: נציג מקצועי מהמוסד, בן משפחה או אפוטרופוס. קופות החולים יפקחו על הגורמים המורשים לבצע התאמות מכשירים שלא במכוני שמיעה. 10. ישלהתאיםאת נהליהתאמתמכשירי השמיעהלמגזריםשוניםבעלי מאפייניםתרבותייםמיוחדים. 3
נספחים נספחא' תהליךשיקוםהשמיעה תהליךשיקוםהשמיעהכולל: בדיקתרופאאא"ג בדיקתשמיעה ייעוץבמכוןהשמיעה: הכרתהמטופל ולקיחתאנמנזה, הסברעל ליקויהשמיעהוהשלכותיו, תיאום ציפיות, הסבר על הפתרונות השיקומיים האפשריים, הסבר על השימוש וההסתגלות למכשירי השמיעה, דיוןוהגעהעם המטופלובני משפחתולהחלטהמשותפת לגביהפתרוןהשיקומיהרצוי התאמת מכשירי השמיעה: לקיחת מידות של תעלות השמע (במידת הצורך), כיוון המכשירים, הסברלגבישימושוהסתגלות, תרגול, תקופתניסיון, ועוד ביקורותוליווימקצועי לאורךכל חייהמכשירים נספחב' נהליהתאמת מכשיריםבקופותהחולים למרות שמשרד הבריאות ריכך עמדתו הראשונית ואינו דורש עוד הפרדה בין המכון האודיולוגיבו מתבצעת בדיקת השמיעה לבין הגורם המתאים ומוכר את מכשיר השמיעה, רוב קופות החולים הוציאו נוהלים הכוללים הפרדה וכן הנחיות אחרות הגורמות לפגיעה במטופלים ובקלינאי התקשורתכאחד: "טרטור" המטופלובנימשפחתו- באחתהקופות הנוהלאינואחידבין המחוזות. המטופלנאלץ לנסוע למרפאות הקופהאו לבי"ח המרוחקים ממקוםמגוריו. הוא נאלץ להמתין מספר חודשיםעד קבלת התורים הרלוונטיים, ולעבור כ- 6-7 שלבים (בדיקת רופא, בדיקת שמיעה, חזרה לרופא, בדיקת שמיעה חוזרת בקופ"ח, יעוץ ע"י קלינאי הקופה ומילוי טפסים, קבלת אישור זכאות, יעוץ במכון השמיעה, התאמת מכשירי שמיעה). זימון התורים מבוצע באמצעותמערכות בלתי נגישות, בעיקרלקשישים. בקופה אחרת המטופל נאלץ לבצע את בדיקת השמיעה אך ורק במכוני השמיעה של הקופה או במכונים שבהסדר עם הקופה לבדיקות שמיעה. במידה ועוברים יותר משישה חודשים בין מועד הבדיקה לבין סיום תהליך התאמת מכשירי השמיעה המטופל נאלץלחזור שוב על כל התהליך לפנותלרופאא.א.ג. ולחזורעלבדיקתהשמיעה 4
בזבוז כספים הוצאות נסיעה גבוהותעקב השלבים הרבים בתהליך וריבוי הפגישות הנדרשות. לעיתיםנדרשתנסיעה למקומותמרוחקיםאולאנגישים. תשלוםעבורטפסי 17 מרובים. ישלהוסיף לכך אובדןימיעבודהשלבניהמשפחה המלוויםלעתיםקרובותאתהתהליך. ערעור אמונו של המטופל בתהליך השיקומי הפרדת התהליך השיקומי ומתן יעוץ נוסף ע"י קלינאי תקשורת של הקופה, שלרוב אינם עוסקים בפועל בשיקום שמיעה, גורמים לערעור יחסי מטפל-מטופל החשובים ביותר להצלחת התהליך השיקומי. התניית קבלת הזכאות לסל הבריאות בקבלתיעוץ נוסףבקופה, מציגהאת קלינאיהתקשורתהעוסקים בשיקוםהשמיעה כלאמקצועיים ובלתיאמיניםכמוכן, בחלק מהקופות, קלינאיתקשורתהעובדים במכוניםשאושרובמסגרת הסכם להתאמתמכשירישמיעה, אינםמורשיםלבצעאתבדיקתהשמיעה. נגישות נהלים בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח, פרק נגישות שרות, הנהלים הקיימים בקופות החולים אינם נגישים ואינם מותאמים לאוכלוסיה קשישה ולקוית שמיעהבכללולאוכלוסיה שאינהדוברתעבריתבפרט. שאלון התאמת מכשירי שמיעה השאלון אשר פורסם בחוזר מנהל הרפואה ארוך מידי וכולל שאלות פוגעניות הגובלות בפגיעה בצנעת הפרט. בשאלון קיימות שאלות שיוצרות רתיעה ופחד בקרב חלק מהמטופלים הקשישים, למשל: האם אתה מבלה הרבה במסעדות? האם אתה הולך לביתכנסת (אוביתתפילהאחר)?. לקיחתאחריות על הייעוץותוצאותיו בתהליךהמסורבלבומספרגורמים מייעציםלפציינטלגבי השיקום השמיעתי, נשאלת השאלה מי אמור לקחת אחריות על תוצאות הייעוץ, על שביעות רצון המטופל ועל הצלחת התאמת המכשירים או כישלונה. במיוחד הדבראמור כאשר אין הסכמה בין הקלינאיהמייעץבקופתהחוליםובין הקלינאיהמתאיםבמכוןהשמיעהלגבי המכשיריםהמומלצים. 5