הבנת סדר הדברים א פרק כ' ו י ב א ו ב נ י י ש ר א ל כ ל ה ע ד ה מ ד ב ר צ ן... מי מריבה ומות אהרן הפסוק הראשון של הפרק מכיל כפילות: בני ישראל, וכל העדה. פרק זה עוסק באירועי השנה הארבעים ליציאת ישראל ממצרים, השנה בה הסתיים עונשם של דור היוצאים ממצרים בעקבות חטא המרגלים והפסוק בא ללמדנו מהו ההרכב של בני ישראל בה מדובר מפרק זה ואילך : רש"י ]א:[ כל העדה - עדה השלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים: בחודש הראשון א ראב"ע ]א :[ בחדש הראשון - בשנת הארבעים, והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה רק בשנה הראשונה ובשנת הארבעים. הערה למורה :כיצד אנו יודעים שמדובר על שנת הארבעים) מורים המלמדים תלמידים חלשים יכולים לוותר על הבנת שנת הארבעים ואולם לתלמידים חזקים חשוב לתת לעיין בפסוקים ולהוכיח שאכן מדובר בשנת הארבעים ולא רק שאלו דברי ראב"ע ) ו י ב א ו ב נ י י ש ר א ל כ ל ה ע ד ה מ ד ב ר צ ן ב ח ד ש ה ר א ש ון ו י ש ב ה ע ם ב ק ד ש ו ת מ ת ש ם מ ר י ם ו ת ק ב ר ש ם: בכדי לזהות את התאריך במדויק נזדקק לעיין בפסוקים נוספים בפרקנו ובפרק ל"ג בו מופיע סיכום המסעות : פרק כ : ו י ס ע ו מ ק ד ש ו י ב א ו ב נ י י ש ר א ל כ ל ה ע ד ה ה ר ה ה ר: כב ו י ר א ו כ ל ה ע ד ה כ י ג ו ע אה ר ן ו י ב כ ו א ת אה ר ן ש לש ים י ום כ ל ב ית י ש ר א ל: כט בפרק כ' מתוארים מיתתם של מרים ואהרון, ומצוין החודש בו מתה מרים. הביסוס לשנה בה אירעו שתי מיתות אלו הוא בפרשת מסעי : במדבר פרק לג )פרשת מסעי( לז ו י ס ע ו מ ק ד ש ו י ח נ ו ב ה ר ה ה ר ב ק צ ה א ר ץ א ד ום: לח ו י ע ל אה ר ן ה כ ה ן א ל ה ר ה ה ר ע ל פ י ה 'ו י מ ת ש ם ב ש נ ת ה אר ב ע ים ל צ את ב נ י י ש ר א ל מ א ר ץ מ צ ר י ם ב ח ד ש ה ח מ י ש י ב א ח ד ל ח ד ש. מסקנת הפרשנים היא: רשב"ם : ותמת שם מרים - בחודש הראשון של סוף ארבעים שנה ]של שנת הארבעים[. שהרי מת אהרן אחריה בחדש החמישי בשנת ארבעים לצאת בני ישראל, כדכתיב בפרשת אלה מסעי: נמצינו למדים אם-כך, שפרק כ' מתאר את אירועי המחצית הראשונה של שנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים מ- א' ניסן )מות מרים( ועד א' אב )מות אהרן.( הערה למורה :הבנת ציר הזמן, והמעבר מן השנה השניה לשנה הארבעים בספר מדבר, הוא נושא חשוב להדגשה לתלמידים, כמו גם הכלל שמביא הראב"ע של העדר הנבואות והמעשים במהלך אותן שלושים ושמונה שנים שבתווך. העמקה - המשך פירושו של רש"י : בחריגה מן המהלך ההיסטורי של האירועים, מחבר רש"י בין מותה של מרים ובין פרק י"ט בו עסקנו בפרה אדומה. 1
ותמת שם מרים - למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף מיתת צדיקים מכפרת: סמיכות הפרשיות הזו היא ערכית ואמונית. מיד אחריה מופיעה סמיכות פרשיות בין מות מרים ומי מריבה, אותה מפרשים חז"ל כסמיכות פרשיות עניינית: סמיכות הפרשיות מות מרים וסיפור מי מריבה א ב ו ת מ ת ש ם מ ר י ם ו ת ק ב ר ש ם: ו לא ה י ה מ י ם ל ע ד ה ו י ק ה ל ו ע ל מ ש ה ו ע ל אה ר ן: ו י ר ב ה ע ם ע ם מ ש ה ו י אמ ר ו ל אמ ר ו ל ו ג ו ע נ ו ב ג ו ע אח ינ ו ל פ נ י ה:' ג ו ל מ ה ה ב את ם א ת ק ה ל ה' א ל ה מ ד ב ר ה ז ה ל מ ות ש ם א נ ח נ ו וב ע יר נ ו: ד ו ל מ ה ה ע ל ית נ ו מ מ צ ר י ם ל ה ב יא א ת נ ו א ל ה מ ק ום ה ר ע ה ז ה לא מ ק ום ז ר ע ות א נ ה ו ג פ ן ו ר מ ון ומ י ם אי ן ה ל ש ת ות: ו י ב א מ ש ה ו אה ר ן מ פ נ י ה ק ה ל א ל פ ת ח א ה ל מ ו עד ו י פ ל ו ע ל פ נ יה ם ו י ר א כ ב וד ה' א ל יה ם: ו רש"י : ולא היה מים לעדה - מכאן=) מסמיכות הפרשיות (שכל ארבעים שנה היה להם הבאר בזכות מרים: הערה למורה :חשוב להדגיש את המושג סמיכות פרשיות שיש משמעות בהצבת הפרשיות אחת לאחר השניה. העמקה: רש"ר הירש על בארה של מרים: הבאר שליוותה אותם מחורב דרך כל המדבר באה להם בזכות מרים, פעילותה השקטה של מרים לעתידו המוסרי של העם נודעה עתה לעין כל. מותה היה בו משום אבידה לאומית, ודבר זה ניכר מיד אחרי מותה, כאשר פסקו מי הבאר של חורב. העמקה: תלמוד בבלי תענית ט ע"א רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן,ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן, ומן. באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה. מתה מרים - נסתלק הבאר. שנאמר )במדבר כ( 'ותמת שם מרים', וכתיב בתריה ]אחריו[ 'ולא היה מים לעדה...' הערה :למדרש זה נחזור כשנעסוק גם בתחילת פרק כ"א בקישור בין מות אהרון והמלחמה עם הכנענים. המורה צריך להחליט האם ללמד מדרש זה כאן או שם. הערה למורה :למדרש זה נחזור כשנעסוק גם בתחילת פרק כ"א בקישור בין מות אהרון והמלחמה עם הכנענים. המורה צריך להחליט האם ללמד מדרש זה כאן או שם. להעמקה תפיסת הנצי"ב בנוגע למבנה הספר מופיעה בהקדמה לספר במדבר, כדאי לעיין שם שוב הנצי"ב רואה את הפסקת נס הבאר בתחילת השנה הארבעים כחלק מהמעבר מהשגחה ניסית של ימי המדבר להשגחה טבעית שתאפיין את חייהם בא"י. לדבריו: אבל ראוי לדעת, דבשנה האחרונה היה סוף הליכות הנסיי בהנהגה נפלאה ההולכת לימין משה זרוע תפארת ה', ועתה היו עומדים ליכנס לא"י ולהתנהג בהליכות הטבע תחת השגחת ה'. על כן התנהג הקב"ה עמם בשנה זו בדרך הממוצע. וכמו אומנת ילד היונק העומד להגמל מחבל, כבר איזה משך לפני היגמלו, מרגלת את הילד מעט מעט באכילת לחם. ומכל מקום לעת הצורך מניקתו עד שהוא נגמל לגמרי, כי קשה להחליף סדר החיים בפעם אחת. כך החל המקום יתברך להפרישם מן הנס ולהעמידם על הליכות עולם 2
הטבע, וללמדם איך יעשו בעת שתהיה השגחה לענוש אותם ולמנוע טובה וגשמי השנה..., והנה, כשנפסקו המים מן הבאר הבינו ישראל שזהו לא בתורת עונש על איזה דבר, אלא כדי להרגילם לחיים טבעיים, וההכרחי למים ימצאו בקדש... וכאשר באמת לא מצא להם מים שבקדש לכל העם ובעירם, התרעמו 'למה הבאתם את קהל ה...' ' תגובת משה ואהרון לתלונת העם ו ו י ב א מ ש ה ו אה ר ן מ פ נ י ה ק ה ל א ל פ ת ח א ה ל מ וע ד ו י פ ל ו ע ל פ נ יה ם ו י ר א כ ב וד ה' א ל יה ם: אבן עזרא ]ו:[ ויבא משה ואהרן מפני הקהל - כדמות בורחים. ויפלו על פניהם - להתפלל. וי"א, לדרוש את השם בנבואה : * מה הייתה תגובתם של משה ואהרן לתלונת העם? מי מריבה הוא אירוע מכונן וחשיבותו רבה. ודווקא משום כך אנו רואים שיש בו מרכיב משמעותי שהוא עמום מאוד וכדברי רמב"ן )פסוק ח'( : החטא במשה ואהרון ב"מי מריבה", אינו מתפרסם בכתוב. ננסה אם כן לשפוך אור על מרכיב עמום זה ולהבין מהו החטא, כפי העולה מתוך הכתובים ומן הפרשנות : בירור החטא על פי פשט הכתובים ציווי ה' ביצוע ע"י משה ואהרון ק ח א ת ה מ ט ה ו י ק ח מ ש ה א ת ה מ ט ה מ ל פ נ י ה' כ א ש ר צ ו ה ו ו ה ק ה ל א ת ה ע ד ה ו י ק ה ל ו מ ש ה ו אה ר ן א ת ה ק ה ל א ל פ נ י ה ס ל ע ו י אמ ר ל ה ם ש מ ע ו נ א ה מ ר ים ה מ ן ה ס ל ע ה ז ה נ וצ יא ל כ ם מ י ם: וד ב ר ת ם א ל ה ס ל ע ל ע ינ יה ם ו י ר ם מ ש ה א ת י ד ו וי ך א ת ה ס ל ע ב מ ט ה ו פ ע מ י ם 3
וה וצ את ל ה ם מ י ם מ ן ה ס ל ע וי צ א ו מ י ם ר ב ים ו ה ש ק ית א ת ה ע ד ה ו א ת ב ע יר ם ו ת ש ת ה ע ד ה וב ע יר ם י ע ן לא ה א מ נ ת ם ב י ל ה ק ד יש נ י ל ע ינ י ב נ י י ש ראל ל כ ן לא ת ב יא ו א ת ה ק ה ל ה ז ה א ל ה אר ץ א ש ר נ ת ת י ל ה ם: מהם הבדלים בין ציווי ה' לביצוע של משה ואהרן? )הפרשנות נובעת מן ההבדלים הללו העולים מן הכתובים( העמקה - רשות: ר' יצחק עראמה בעל 'עקידת יצחק:' ש א ל ה ק ש ה ו ח ז ק ה ב ח ט א ו ש ל מ ש ה ר ב ינ ו ו ע ונ ש ו, ש 'ה ר י ש ל ח ן ו ה ר י ב ש ר ו ה ר י ס כ ין ל פ נ ינ ו ו א ין ל נ ו פ ה ל א כ ל' )ק ד וש ין מ ו, ע"א.( ו ז ה: כ י מ צ ו ת ה' ל מ ש ה ה יא כ ת וב ה ל פ נ ינ ו, ו ה מ ע ש ה א ש ר ע ש ה לא נ ע ל ם מ נ ג ד ע ינ ינ ו, ומ ח ר ון אף ה' י ש ת ומ ם ל ב נ ו, ו א ין א ת נ ו פ ר ו ש ע ל ז ה ש י ש כ ך א ת ה א ז ן ב ח ט א וב י ש וב ה כ ת וב ים. הסברים לחטא במי מריבה )התלמידים צריך לדעת הסבר אחד מתוך ההסברים המוצעים:( הערה למורה :אנו ממליצים למורים לבחור את המתאים לתלמידיהם וללמד שניים מבין הפירושים על מנת להבין את גודל השאלה :( שימו לב שבכל פירוש יש הסבר למהות החטא ופירוט ההשפעה שלו על העם. רש"י: יא פעמים - לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין,לפי שלא צוה המקום להכותו אלא' דברו אל סלע ודברתם אל הסלע' ]והמה אחר ולא הוציא, אמרו שמא צריך להכות כבראשונה, שנאמר )שמות יז, ו( 'והכית בצור', ונזדמן להם אותו סלע והכהו:[ יב להקדישני - שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום, קל וחומר אנו: 4
לפי רש"י: א.החטא במעשה שעשו משה ואהרון - הכו ולא דיברו. ב.חומרת החטא הוא בכך שמנעו מעם ישראל ללמוד לקח. רמב"ם )מצוטט בפירוש רמב"ן:( ו ה ר ב ר ב י מ ש ה )סוף פ"ד משמנה פרקים( ס ב ר ב ו ס ב ר א, ו אמ ר כ י מ ש ה ר ב ינ ו ע ל יו ה ש ל ום ח ט א ו ה וא ש נ ט ה ל צ ד ה ר ג ז נ ות ב אמ ר ו 'ש מ ע ו נ א ה מ ור ים', ד ק ד ק ע ל יו השם יתברך ש י ה י ה אד ם כ מ וה ו כ וע ס ל פ נ י ע ד ת ב נ י י ש ר א ל ב מ ק ום ש א ין ר א וי ב ו ה כ ע ס, ו כ ל כ י וצ א ב ז ה ב ד ין ה א יש ה ה וא ח ל ול ה ש ם, מ פ נ י ש מ ת נ וע ות יו כ ל ם, ומ דב ר יו ה י ו ל מ ד ין ו ה י ו מ ק ו ין ל ה ג יע ב ה ם א ל ה צ ל ח ות ה ע ול ם ה ז ה ו ה ע ול ם ה ב א, ו א י ך י ר א ה ע ל יו ה כ ע ס ו ה וא מ ן ה פ ע ל ות ה ר ע ות ו לא ת ב א כ י א ם מ ת כ ונ ה ר ע ה מ ת כ ונ ות ה נ פ ש?...ו כ א ש ר ר א וה ו ש כ ע ס, אמ ר ו ש ה וא ]משה רבנו[ ע ל יו ה ש ל ום א ין ב ו פ ח ית ות מ ד ה, ו ל ול י ש ה י ה י וד ע ש ה ש ם כ ע ס ע ל ינ ו ב ב ק ש ת ה מ י ם ו ש א נ ח נ ו ה כ ע ס נ ו א ות ו י ת ב ר ך לא ה י ה כ וע ס. לפי הרמב"ם : א. חטאו של משה היה חטא שבמידות משה כעס על העם במקום שלא נצרך בו כעס. )ראו, נחמה ליבוביץ', בעיונים לספר במדבר, עמ' 242.( ב. חומרת החטא היא משום שהתקבל הרושם על ידי העם, שה' כועס עליהם, בעוד ה' אמר למשה לתת לעם פתרון, לא מתוך כעס,בכך לא התקיים אותו קידוש השם שיכול היה להיות לולא כעס משה עליהם. פירוש רמב"ן...ו ה א מ ת כ י ה ע נ י ן ס וד ג ד ול מ ס ת ר י ה ת ור ה - כ י ב ר אש ונ ה ]בסיפור מסה ומריבה בספר שמות[ אמ ר ל ו )ש מ ות יז, ו( 'ה נ נ י ע ומ ד ל פ נ י ך ש ם ע ל ה צ ור ב ח ור ב ו ה כ ית ב צ ור', י אמ ר כ י ש מ י ה ג ד ול ע ל ה צ ור ב ח ור ב ש ה וא כ ב וד ה' ה א ש ה א וכ ל ת ב ר אש ה ה ר, וב ע ב ור כ ן לא ה כ ה א ל א פ ע ם אח ת ו י צ א ו מ י ם ר ב ים, א ב ל ב כ אן לא פ ר ש ל ו כ ן. ו ה ס כ ימ ו ש נ יה ם ]משה ואהרן [ל ה כ ות ב צ ור פ ע מ י ם ו ה נ ה ז ה ח ט א,ו ע ל כ ן אמ ר ' לא ה א מ נ ת ם ב י', ל ש ום א מ ונ ה ב ש מ י, וב א מ ונ ה י ע ש ה ה נ ס. ו נ א מ ר 'מ ר ית ם פ י', כ י מ ר ו א ת ר וח ק ד ש ו ה נ ק ר א ב כ ל מ ק ום 'פ י ה' ', ול כ ך אמ ר 'מ ע ל ת ם ב י', ו א ין מ ע יל ה א ל א ש יק ור. ו ה נ ה ה ח ט א מ ז כ ר מ פ ור ש ב כ ת וב, ו כ ן אמ ר ה מ ש ור ר )ת ה ל ים קיד, ז-ח( 'מ ל פ נ י א לה י ע ק ב ההופכי ה צ ור א ג ם מ י ם'. ו כ ן ת וכ ל ל ה ת ב ונ ן ז ה ב ת פ ל ת מ ש ה ש אמ ר )ד ב ר ים ג, כ ד( 'ה' א לה ים א ת ה ה ח ל ות ', כ י ה ת ח נ ן ל ש ם ה נ כ ב ד ש י מ ח ול ל ו. ו ע ל ד ע ת ר ב ות ינ ו )ס פ ר י( שמזכירין ל ו ה כ ע ס, י ת כ ן ש ה כ ה ב צ ור ו י צ א ו ט יפ ים ב מ ע וט כ ו נ ת ו ע ל ה כ ע ס, ו ת מ ה ו א ל ה ד ב ר, ו ה ס כ ימ ו ש נ יה ם ל ה כ ות פ ע ם ש נ י ה ע ל ה צ ור כ א ש ר ה ז כ ר ת י, ו ה וא ה ח ט א ע ל ש נ יה ם: ו ע ל ד ע ת י ט ע ם 'ו ד ב ר ת ם א ל ה ס ל ע' - כ מ ו ע ל ה ס ל ע, ו כ ן 'כ ה אמ ר ה' צ ב א ות א ל ה ע מ וד ים ו ע ל ה י ם ו ע ל ה מ כ ונ ות ב ב ל ה י וב א ו' )י ר מ י ה כ ז, י ט-כ ב( י צ ו ה ש י אמ ר ו ל ע ינ י ה ע ד ה ב ה י ות ם נ ק ה ל ים כ ל ם ש ה ש ם י וצ יא ל ה ם מ י ם מ ן ה ס ל ע, ו כ ן ע ש ה... רמב"ן רואה את החטא בהכאה הכפולה על הצור. לדעתו, משה נצטווה לדבר אל הסלע, אך הכוונה מראש הייתה גם להכות. את הדברים ביצע משה במדויק הוא דיבר אל הסלע )רמב"ן מבין את המונח 'דבר אל הסלע' כ'דבר על הסלע', כלומר לפני הסלע, כפי שעשה משה(, ואחר כך הכה פעם אחת במטה. אך בניגוד למה שקרה בחורב, שם התגלות השכינה גרמה לסלע להוציא מימיו, כאן לא הופיעה השכינה והמכה הראשונה לא עזרה, או הוציאה כמות קטנה של מים. החטא היה המכה הכפולה, שעליה לא נצטוו, ובכך היה 5
חטאם. דעת רבנו חננאל...ה ח ט א ה וא אמ ר ם )פסוק י( ה מ ן ה ס ל ע ה ז ה נ וצ יא ל כ ם מ י ם', ו ר א וי ש י אמ ר ו' י וצ יא ה 'ל כ ם מ י ם', כ ד ר ך ש אמ ר ו )שמות טז, ח'(ב ת ת ה 'ל כ ם ב ע ר ב ב ש ר ל א כ ל' וגו', ו כ ן ב כ ל ה נ ס ים י וד יע ום כ י ה' י ע ש ה ע מ ה ם ל ה פ ל יא. ו א ול י ח ש ב ו ה ע ם כ י מ ש ה ו אה ר ן ב ח כ מ ת ם ה וצ יא ו ל ה ם מ י ם מ ן ה ס ל ע ה ז ה, ו ז ה ו ' לא ק ד ש ת ם א ות י' )דברים לב, נא(. ומ ע ש ה ה ר אש ון ב צ ור אמ ר )שמות יז, ו( 'ה נ נ י ע ומ ד ל פ נ י ך ש ם ע ל ה צ ור ב ח ור ב', ו ש ב ע ים ה ז ק נ ים ר וא ים ע מ וד ה ע נ ן ע ומ ד ע ל ה צ ור ו ה נ ס מ ת פ ר ס ם כ י מ ע ש ה ה' ה ג ד ול ה וא, א ב ל ב כ אן לא ר א ו ד ב ר ו ט ע ו ב מ א מ ר מ ש ה ו אה ר ן. ו י ת כ ן ש י אמ ר ב ז ה 'מ ע ל ת ם ב י' )דברים לב, נא(, כ י ה נ ה נ ה מ ן ה ה ק ד ש נ ק ר א מ ע יל ה... לפי רבנו חננאל: א. החטא היה בכך שניתן היה להבין מדברי משה ואהרן שהם מייחסים את הנס לעצמם "המן הסלע הזה נוציא לכם מים." ב. חומרת החטא היא בכך שחלק מן העם טעו לחשוב שמשה ואהרן הם המוציאים מים, ולכן נאמר: " לא ק ד ש ת ם א ות י." בנוסף עומד רבנו חננאל על פרטים חשובים נוספים: ההבדל בין מה שנעשה כאן לבין מה שנעשה בספר שמות פרק יז בצור בחורב הוא מה שאומר ה': 'הנני עומד שם על הצור בחורב'. ומכיוון ששם הייתה התגלות בעמוד ענן שעמד על הצור שממנו יצאו המים, לא ניתן היה להטיל ספק, שה' הוא זה שהוציא את המים. אך כאן, לא היה עמוד ענן, ולכן התקבל הרושם בעם, שמשה ואהרן הם אלה המוציאים את המים. בעקבות הסבר רבנו חננאל מבאר רמב"ן את הביטוי 'מעלתם בי'. מעילה היא העברה של חפץ מקודש לשימוש של חול. חטאו של משה היה שהעביר נס שהיה אמור להיות קודש, דהיינו, נעשה על ידי ה', לחול לנעשה על ידי משה ואהרן. הסברו של רבנו חננאל מסביר היטב את חלקו של אהרן, שהרי נאמר' מים', כלומר, משה ואהרן ביחד אמרו משפט זה ובכך היה החטא. ויאמרו...המן הסלע הזה נוציא לכם לסיכום הפסוק הראשון של הפרק מעיד על כך שדור המדבר מת ואילו פרשת מי מריבה משלימה את התמונה ומעידה על כך שההנהגה שליוותה את ישראל במדבר, הנהגתם הניסית והמיוחדת של משה ואהרון, אף היא לא תכנס לארץ: כדאי להקדיש זמן לקריאת והבנת המהר"ל ותפיסתו המהותית על דור המדבר ומשה כמנהיגו. העמקה: 6
המהר"ל בספרו גבורות ה :' ר' לוי אמר ]על משה[ כי במדבר מניחן ובמדבר עתיד להחזירן, פירוש מפני כי משה שהיה איש אלקים ראוי שיהיה מנהיג ישראל במדבר, שכבר אמרנו כי הדברים האלקיים שייך להם המדבר ביותר... ואלו היה משה כמו שאר אדם שהיה טבעי היה שייך לו הנהגת הישוב, אבל משה איש אלקים שייך לו המדבר בפרט. דברי המהר"ל מאירים את הקשר בין משה ודור המדבר, ומעידים על השוני בין ההנהגה הנדרשת לעם ישראל במדבר לזו שתדרש בארץ ישראל. ד ו י ש ל ח מ ש ה מ ל אכ ים מ ק ד ש א ל מ ל ך א ד ום כ ה אמ ר אח י ך י ש ר א ל א ת ה י ד ע ת א ת כ ל ה ת ל אה א ש ר מ צ את נ ו: טו ו י ר ד ו א ב ת ינ ו מ צ ר י מ ה ו נ ש ב ב מ צ ר י ם י מ ים ר ב ים ו י ר ע ו ל נ ו מ צ ר י ם ו ל א ב ת ינ ו: טז ו נ צ ע ק א ל ה' ו י ש מ ע ק ל נ ו ו י ש ל ח מל א ך ו י צ א נ ו מ מ צ ר י ם ו ה נ ה א נ ח נ ו ב ק ד ש ע יר ק צ ה ג ב ול ך: יז נ ע ב ר ה נ א ב אר צ ך לא נ ע ב ר ב ש ד ה וב כ ר ם ו לא נ ש ת ה מ י ב א ר ד ר ך ה מ ל ך נ ל ך לא נ ט ה י מין וש מ אול ע ד א ש ר נ ע ב ר ג ב ול ך: יח ו י אמ ר א ל יו א ד ום לא ת ע ב ר ב י פ ן ב ח ר ב א צ א ל ק ר את ך: יט ו י אמ ר ו א ל יו ב נ י י ש ר א ל ב מ ס ל ה נ ע ל ה ו א ם מ ימ י ך נ ש ת ה א נ י ומ ק נ י ו נ ת ת י מ כ ר ם ר ק א ין ד ב ר ב ר ג ל י א ע ב ר ה: כ ו י אמ ר לא ת ע ב ר ו י צ א א ד ום ל ק ר את ו ב ע ם כ ב ד וב י ד ח ז ק ה: כא ו י מ א ן א ד ום נ ת ן א ת י ש ר א ל ע ב ר ב ג ב ל ו ו י ט י ש ר א ל מ ע ל יו: עם ישראל מגיע אל איזור מיושב, ועובר לראשונה בסביבות עמים אחרים. העם הראשון איתו הם נפגשים הם האדומים, צאצאי עשיו, אחיו של יעקב אבינו. הפניה אל האדומים, היא כפניה אל אחים) מלאכי )א': ב(...ו א מ ר ת ם...ה ל וא אח ע ש ו ל י ע ק ב (... בבקשה לעבור דרך ארצם בדרך לארץ ישראל. הבקשה נתקלת בסירוב, והם מנסים בפעם שניה לבקש בדרך אחרת. העמקה - השוואה בין שתי הבקשות מאדום : בקשה ראשונה )פסוקים יד-יז( בקשה שניה )פסוקים יט-כ( יד... כ ה אמ ר אח י ך י ש ר א ל א ת ה י ד ע ת א ת כ ל ה ת ל אה א ש ר מ צ את נ ו: יט ו י אמ ר ו א ל יו ב נ י י ש ר א ל טו ו י ר ד ו א ב ת ינ ו מ צ ר י מ ה ו נ ש ב ב מ צ ר י ם י מ ים ר ב ים ו י ר ע ו ל נ ו מ צ ר י ם ו ל א ב ת ינ ו: טז ו נ צ ע ק א ל ה' ו י ש מ ע ק ל נ ו ו י ש ל ח מ ל א ך ו י צ א נ ו מ מ צ ר י ם ו ה נ ה א נ ח נ ו ב ק ד ש ע יר ק צ ה ג ב ול ך: 7
יז נ ע ב ר ה נ א ב אר צ ך ב מ ס ל ה נ ע ל ה לא נ ע ב ר ב ש ד ה וב כ ר ם ו לא נ ש ת ה מ י ב א ר ו א ם מ ימ י ך נ ש ת ה א נ י ומ ק נ י ו נ ת ת י מ כ ר ם ד ר ך ה מ ל ך נ ל ך לא נ ט ה י מ ין וש מ אול ע ד א ש ר נ ע ב ר ג ב ול ך: ר ק א ין ד ב ר ב ר ג ל י א ע ב ר ה: על משמעות ההבדלים. 1 מפשוטו של מקרא נראה שהניסוח המפורט בתחילת הבקשה הראשונה "אחיך" ותיאור קורותיהם של ישראל, מטרתו הייתה לעורר את רגשי האחווה והרחמים של האדומים כלפי בני ישראל, בגלל קרבתם המשפחתית: האדומים היו מבני עשיו, ובני ישראל הם בניו יעקב אבינו, אחיו של עשיו.. 2 רמב"ן כ, יט: במסלה נעלה - הנה מתחלה] בבקשה הראשונה [היו אומרין לבא בערים, רק ישתמרו ]יזהרו[ שלא יכנסו בשדה ובכרם, כדרך מחנות עם רב, ששוללים את הגרנות ונכנסים בכרמים. אבל ילכו בדרך המלך, שהיא דרך הרבים לא דרך היחיד. והיו אומרים שלא ישתו כלל המים אשר להם בבארות לצרכם. אחרי כן] בבקשה השנייה [שלחו להם, שלא יקרבו לערים כלל אבל ילכו במסלה העולה לארץ כנען, שהיא סלולה וכבושה לכל, ואם ישתו מימי הנהרות בדרכים הם והבהמות בעברם בנהר יתנו דמיהם שנהנו מהם, על כן אמר רק אין דבר - שאין בזה הפסד שום דבר לפי רמב"ן בבקשה הראשונה הם הבטיחו להתנהג באופן שונה מדרך בה נוהגים מחנות גדולים, ולא להשתמש או לפגוע ברכוש הפרטי של האדומים, אלא ללכת בדרך המלך, שהיא דרך ציבורית לאחר שראו שהאדומים מגיבים בתוקפנות הם הבטיחו בבקשה השניה להתרחק מהערים וללכת בדרך צדדית, ובמידה שישתמשו במי הנהרות, הם ישלמו עליהם. הסירוב האדומי ותוצאותיו : 2
למרות בקשותיהם של ישראל מגיבים האדומים בתקיפות רבה לשתי הבקשות: תגובת אדום לבקשה הראשונה תגובת אדום לבקשה השנייה יח ו י אמ ר א ל יו א ד ום לא ת ע ב ר ב י פ ן ב ח ר ב א צ א ל ק ר את ך: כ ו י אמ ר לא ת ע ב ר ו י צ א א ד ום ל ק ר את ו ב ע ם כ ב ד וב י ד ח ז ק ה: כא ו י מ א ן א ד ום נ ת ן א ת י ש ר א ל ע ב ר ב ג ב ל ו כא ו י מ א ן א ד ום נ ת ן א ת י ש ר א ל ע ב ר ב ג ב ל ו ו י ט י ש ר א ל מ ע ל יו: אדום מממש את איומו שבבקשה הראשונה ויוצא למלחמה כנגד מחנה ישראל, ובני ישראל לא נלחמים בו מדוע הם לא משיבים מלחמה?את הסיבה נמצא בדברים פרק ב' בתיאור הציווי : דברים פרק ב ד ו א ת ה ע ם צ ו ל אמ ר א ת ם ע ב ר ים ב ג ב ול א ח יכ ם ב נ י ע ש ו ה י ש ב ים ב ש ע יר ו י יר א ו מ כ ם ו נ ש מ ר ת ם מ א ד: ה אל ת ת ג ר ו ב ם כי לא א ת ן ל כ ם מ אר צ ם ע ד מ ד ר ך כ ף ר ג ל כ י י ר ש ה ל ע ש ו נ ת ת י א ת ה ר ש ע יר: כאן מופיעה האחווה בציווי ה' - אחיכם בני עשיו, בשל האחווה הזו אין לישראל זכות להלחם עם שעיר / אדום, אלא רק לבקש את רשותם. מות אהרון : כב ו י ס ע ו מ ק ד ש ו י ב א ו ב נ י י ש ר א ל כ ל ה ע ד ה ה ר ה ה ר: כג ו י אמ ר ה' א ל מ ש ה ו א ל אה ר ן ב ה ר ה ה ר ע ל ג ב ול א ר ץ א ד ום ל אמ ר: כד י אס ף אה ר ן א ל ע מ יו כ י לא י ב א א ל ה אר ץ א ש ר נ ת ת י ל ב נ י י ש ר א ל ע ל א שר מ ר ית ם א ת פ י ל מ י מ ר יב ה: כה ק ח א ת אה ר ן ו א ת א ל ע ז ר ב נ ו ו ה ע ל א ת ם ה ר ה ה ר: כו ו ה פ ש ט א ת אה ר ן א ת ב ג ד יו ו ה ל ב ש ת ם א ת א ל ע ז ר ב נ ו ו אה ר ן י אס ף ומ ת ש ם: כז ו י ע ש מ ש ה כ א ש ר צ ו ה ה' ו י ע ל ו א ל ה ר ה ה ר ל ע ינ י כ ל ה ע ד ה: כח ו י פ ש ט מ ש ה א ת אה ר ן א ת ב ג ד יו ו י ל ב ש א ת ם א ת א ל ע ז ר ב נ ו ו י מ ת אה ר ן ש ם ב ר אש ה ה ר ו י ר ד מ ש ה ו א ל ע ז ר מ ן ה ה ר: כט ו י ר א ו כ ל ה ע ד ה כ י ג ו ע א הר ן ו י ב כ ו א ת אה ר ן ש לש ים י ום כ ל ב ית י ש ר א ל : את התאריך למותו של אהרון ראינו כבר בפסוקים מפרשת מסעי ( במדבר לג :( לח ו י ע ל אה ר ן ה כ ה ן א ל ה ר ה ה ר ע ל פ י ה 'ו י מ ת ש ם ב ש נ ת ה אר ב ע ים ל צ את ב נ י י ש ר א ל מ א ר ץ מ צ ר י ם ב ח ד ש ה ח מ יש י ב א ח ד ל ח ד ש: לט )ו אה ר ן ב ן ש לש ו ע ש ר ים ומ את ש נ ה ב מ ת ו ב ה ר ה ה ר. 9
בכך מתממש העונש שנגזר על אהרן בעקבות מי מריבה: " לא ת ב יא ו א ת ה ק ה ל ה ז ה א ל ה אר ץ א ש ר נ ת ת י ל ה ם" )פסוק יב.( תגובת העם למותו של אהרון: רש"י] כט:[ כל בית ישראל - האנשים והנשים, לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו: משנה מסכת אבות פרק א, משנה י"ב: הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. הערה למורה :רש"י מביא את הדברים בהשוואה לתיאור מותו של משה בסוף ספר דברים שם לא נאמרת המילה 'כל :'דברים פרק לד )ח( ו י ב כ ו ב נ י י ש ר א ל א ת מ ש ה ב ע ר ב ת מ ו אב ש לש ים י ום. היבטים נוספים בתיאור מותו של אהרן- להעמקה: הכהונה הגדולה עוברת בירושה לאלעזר בן אהרון סמוך למיתתו של אהרון, והידיעה של אהרון טרם מותו, כי אלעזר יהיה הכהן אחריו מהווה תנחומים עבורו )כפי שמפרש המדרש שמביא רש"י(, תאור מותו של אהרון נלמד לפרטיו בעזרת פירוש רש"י : רש"י : )כה (קח את אהרן - בדברי נחומים. אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך, מה שאין אני ]משה[ זכאי לכך ]בניו של משה רבנו לא ירשו את מקומו אלא יהושע בן נון[ )כו (את בגדיו - את בגדי כהונה גדולה הלבישהו והפשיטם מעליו לתתם על בנו בפניו. אמר לו הכנס למערה, ונכנס. ראה מטה מוצעת ונר דלוק. אמר לו עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. קמוץ פיך, וקמץ. עצום עיניך, ועצם. מיד חמד משה לאותה מיתה, וזהו שנאמר לו )דברים לב, נ( כאשר מת אהרן אחיך, מיתה שנתאוית לה: )כז (ויעש משה - אף על פי שהדבר קשה לו לא עכב: )כט (ויראו כל העדה וגו' - כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו היכן הוא אהרן. אמר להם מת. אמרו לו אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המות. מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה, ראו והאמינו: מותו של אהרון הוא חלק משלבי סיום הנהגתם של מרים אהרן ומשה ומדגים גם את ההבדלים ביניהם, ההמשכיות, יחסם של ישראל. כאן יכול מורה לבחור להביא את המדרש שהובא בתחילת היחידה על שלושה פרנסים לסיכום. 11