ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות גליון מס 2 דצמבר 2007 טבת תשס"ח 6 הנחיות להדברת עשבים בפלחה בעונת הגידול תשס"ח 21 מי מפחד מעמידות של עשבי

ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות גליון מס 2 דצמבר 2007 טבת תשס"ח 6 הנחיות להדברת עשבים בפלחה בעונת הגידול תשס"ח 21 מי מפחד מעמידות של עשבים רעים לקוטלי עשבים? 24 בזיעת אפיך תאכל לחם - קווים לדמותו של האיכר המקראי 31 מזרעה לירקות Agricula Italiana תוצרת איטליה 42 חידושים בהידראוליקה

ניר ותלם ירחון לנושאי גידולי שדה ומיכון והנדסה בחקלאות ירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה, שה"מ, משרד החקלאות והמכון להנדסה חקלאית. מיסודו של גן שדה ומשק" ו"מיכון והנדסה בחקלאות" מו"ל: ארגון עובדי הפלחה כתובת המערכת: ארגון עובדי הפלחה, ת.ד 30 הרצליה ב', טלפון. 09-9604080, פקס. 09-9604087 אתר: www.falcha.co.il דוא"ל: falcha@cotton.co.il עורכת: מיכל צוריאל דוא"ל: nir-vetelem@cotton.co.il עורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה: יוסף כץ דוא"ל: mikun@cotton.co.il מערכת: גרשון שליסל, פיני מהר"מ, נחום הלפגוט, שלמה שמואלי, אבישי וזה, ד"ר זאב שמילוביץ פרסום ומודעות: בנושאי גד"ש אהובה צרפתי: 03-71661 02-2723062 פקס: 03-716614 ahuvatz@bezeqint.net פרסום ומודעות: בנושאי מיכון והנדסה נעמי חיימוביץ: 03-730713 02-272293 פקס: 03-730866 הפקה: פרסום "שיאים" דפוס האוזר בע"מ ת.ד 83 גבעתיים 3108 pc@hauser.co.il המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות תוכן העניינים הנחיות להדברת עשבים בפלחה... 6 השפעת עצירת מתן מים על צמח החריע... 1 דישון חנקני בחיטה, רגבים 200-7... 17 מי מפחד מעמידות של עשבים רעים לקוטלי עשבים... 21 טרקטור הזכוכית... 23 בזיעת אפיך תאכל לחם.... 24 מזרעה לירקות תוצרת איטליה... 31 מערכות בקרה לצינון חממות המבוססות על מערכות ערפול הדרגתיות... 36 הדרכה - חידושים בהדראוליקה... 42 מה חדש - מנוע חדש מ-.G.M... 44 בחברות ובמפעלים - רשמים וחידושים מתערוכת פראגו... 0 תערוכות וירידים בשנת 2008.... מדורים: נושא לדיון... 4 בין עלון לעלון... 6 על הפרק... 27 בשער: טרקטור מתוצרת "לנדיני", דגם "רקס" מיובא ע"י חברת "ד. צפניק" ובניו. זכה בתואר "טרקטור השנה" לשנת 2008, בתערוכה לציוד חקלאי בהנובר, גרמניה. 3 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

נושא לדיון זרעי חיטה מאושרים ומושבחים בדצמבר 200, הועבר ואושר בכנסת תיקון לחוק הזרעים ובו מוגדר, בין השאר, שכל מי שמוכר ועוסק במסחר בזרעים צריך להיות מפיק מוסמך לזרעים ורק הוא רשאי למכור זרעים מאושרים ומושבחים". זרעים אלה גודלו במקור לזרעים ועברו אישור של השרותים להגנת הצומח, השרות לביקורת זרעים. אנו תמכנו בחוק זה, מתוך מטרה לדאוג שאיכות הזרעים, שמגדלי ישראל משתמשים בהם תהיה הטובה ביותר ולצורך כך פרסמנו במדורנו, ב"גן שדה ומשק" מס"' 1/06, קריאה לציבור החקלאים לעבוד לפי החוק, ולהשתמש רק בזרעים מאושרים ומושבחים. ההתעוררות שלי לחזור לנושא זה באה כתוצאה ממחסור לכאורה של זרעי חיטה בעונת הזריעה האחרונה. היקף הזריעה בעונה זו גדל בצורה משמעור תית, עקב מחירי החיטה הגבוהים בשוק העולמי והיה צורך בזרעים נוספים. אחת מחברות הזרעים פנתה אלינו, ארגון עובדי הפלחה, אל המדריכים ואל השרות להגנת הצומח, לאשר להם לקחת גרעיני חיטה המיועדים לטחינה, ולהופכם לזרעים רטרואקטיבית. החיטה הזו היתה מעורבת ומורכבת ממספר זנים, ומהרבה שדות ובניגוד מוחלט לחוק. ארגון עובדי הפלחה לא אהב בקשה זו בלשון המעטה" והודיע ששום שיקול מסחרי לא ינחה את מדיניותנו בנושא זה. מתוך הכרת הבעיה, סוכם עם המדריכים, להקטין את שעור הזריעה לדונם ב- 10%. להערכתנו, הצעה זו גורמת לנזק המינימאלי ביותר. בסופו של דבר, לא היה צורך ב"הכשרת" גרעינים לזרעים, והדברים הסר תדרו. הלקח לעתיד צריך להיות, שחברות הזרעים יכינו מלאי, הגדול ב- 20% לערך מהכמות הצפויה להיזרע בשנה רגילה. כמות זו תבטיח זרעים למקרה שיהיה גידול בזריעה, וכן למצב שיהיה צורך להיקף גדול של זריעה נוספת )במקרה של בצורת ממושכת לאחר גשמים ראשונים(. עתירת טחנות הקמח בעיתון הקודם של ניר ותלם", כתבתי בסיפוק, שזכינו במשפט והשופטת דחתה את טענות העותרים. כנראה שהשמחה היתה מוקדמת. למרות שבפסק הדין נכתב שיש רשות לעותרים לערער על פסק הדין תוך 30 יום מיום הגשת פסק הדין, נזכרו העותרים לאחר 4 יום! לפנות לבית המשפט העליון ולבקש לאפשר להם לערער, למרות שעבר הזמן. כזכור, העתירה היתה כנגד משרד החקלאות וכנגדנו. אנו הבענו התנגדות נחרצת לאפשרות לחזור לסאגה הזו, שאם תתקיים תגזול זמן רב שלנו, תעלה הרבה כסף בהגנה משפטית, ותשאיר אותנו בערפל עוד תקופה ארוכה. לצערנו, מחלקת הבג"צ במשרד המשפטים, ללא התייעצות עם משרד החקלאות ועם פרקליטות מחוז תל אביב, שניהלה את התיק מטעם משרד החקלאות, בבית המשפט המחוזי, הביעה הסכמה לתת לעותרים לערער, על אף חלוף הזמן החוקי. אנו ממתינים לפסיקת הרשם בבית המשפט העליון, באם לאפשר זאת או לא. התחושות שלנו הן שיש כאן משהו לא תקין מהיסוד. אותו משרד משפטים, המקפיד בדרך כלל על שמירת ממון הציבור ומונע מהחורגים לפרוץ גדר, הביע כאן הסכמה מהירה. אין לנו מנוס מהחשיבה, שהקשרים הקולגיאליים והחברות הכריעה את עמדתם. הדברים שנכתבו אז רלוונטיים גם להיום, ואולי יותר. איכות הזרעים גרמה וגורמת לשיפור מתמיד באיכות המוצר הסופי - גרעיני חיטה לקמח. אנו מקווים שרשם בית המשפט ישקול אחרת את הדברים. גרשון שליסל מנכ"ל 4 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

בין עלון לעלון חיטה הגשמים שירדו בשבועיים האחרונים של נובמבר ובשבוע הראשון של דצמבר, עשו פתיחה סבירה לעונה, למרות שבמזרח הנגב עדיין לא ירד מספיק גשם. נשאר לקוות שבהמשך יגיע הגשם גם לאזורים שקופחו ונוכל להתחיל את העונה. ארוע הזרעים שעברנו עם חברת הזרע" מטופל על ידינו ברמה הארצית; נפגש איתם וננסה להסיק מסקנות ולהפיק לקחים לעונות הבאות. אין סיבה שחברת הזרעים הגדולה תעמוד במצב בה אינה יכולה לתת תשובות הולמות למגדלים. התחייבויות לאספקת חיטה - 2008 בימים הקרובים אנחנו מתכוונים לסכם ולחתום עם הקונים, על קניית החיטה לעונה הקרובה, כאשר שני שלישים מהכמות תימכר במחיר קבוע של $ 288 לטון, והשליש הנותר, יימכר ללא קביעת מחיר מראש. המחיר ייקבע ביום הקציר, פחות או יותר, כאשר מחיר המינימום יהיה $288 לטון. נקווה שמחיר השוק לכמות הנותרת, יהיה גבוה יותר. נכון להיום, נאספו התחייבויות ל- 120,000 טון לערך, כאשר האזור שבו ההתחייבות הנמוכה ביותר הוא משקי הדרום. בכל שאר האזורים אנחנו עומדים לפי הממוצעים הרב שנתיים. נשאלת השאלה, לפחות מבחינתי, מה קורה באזור הדרום? הגנות - בימים האחרונים נשלחו מכתבים המכילים מידע על מנת להנחות את צוות ההגנות, כיצד לנהוג. בעקרון, ברגע שהגענו להסכם עם הקונים על מחיר קבוע, אין בעצם משמעות להגנות, ולכן ננסה למכור אותן ולהחזיר את הכסף למגדלים. נכון להיום, ערך ההגנות מזערי, משהו כמו $0. לטון. נמתין ונראה לאן השוק יתגלגל. תמיכה - קבלנו את כל האישורים, יצאו כל המכתבים, ואני תקווה כי בימים הקרובים נוכל להעביר למגדלים שנמצאים מדרום לקו הבצורת )אזור ה'( את הכסף. הסכום דומה לזה ששולם לפני שנה. סוף חשבון - 2007 זהו נושא נוסף שנותר פתוח. להזכירכם, הזכיינים ) תבואות"( חייבים לנו כ- $10 לטון בממוצע, כאשר לטענתם, נגרם להם נזק באי אספקת החיטה, כפי שהתחייבנו. נראה שהעניין יגיע לפתחו של בית המשפט, וייקח זמן רב לפני שנראה את הכסף שמגיע לנו. עשינו ניסיונות רבים בתקופה האחרונה לפתור את המחלוקת בין הצדדים, ללא התערבות משפטית, אבל ללא הצלחה, וזהו כנראה המוצא האחרון שלנו. חימצה אנחנו לקראת המזרע הקרוב. נראה כי שטח המזרע יקטן באופן משמעותי לעומת השנים שעברו, המחיר לעומת זאת נשאר יציב, כ- 3.2 לק"ג. בשטח נשמעות הצעות, מצד חלק מהסוחרים, לשלם מחיר גבוה מהמחיר הנ"ל. לעניות דעתי, יש לשמור על המחיר ברמות הנוכחיות. מחיר גבוה מדי יביא בהכרח להורדת מכסים על היבוא וירידת המחיר, אולי לא בעונה הקרובה, אבל בעונות הבאות, בוודאי. לכן, לדעתי, הפעלת לחץ להעלות את מחיר חימצה לא תפעל לטובתנו. חמניות המזרע המתוכנן יציב כל שנה ועומד על כ- 70-80 אלף דונם, ונראה שגם בעונה הקרובה יהיה באותו היקף. אנחנו שומעים ורואים שמתחיל להתרחש שינוי במטבע בו נרכשות החמניות, ויש בידינו חוזים הנקובים בש"ח, כאשר מדובר על סכום 4,900-,000 לטון באמבטיה, עם עד 10% פחת. אני חושב שזהו כיוון נכון, כאשר כל התפוקה שאנחנו מוכרים, כולל החמניות, יימכרו בשקלים ולא במטבע אחר. לכן המלצתי לעבור בעונה הקרובה למכור חמניות בשקלים. אפשר וצריך להתעקש. תירס גרעינים המחירים בעלייה ונמצאים כרגע ברמות של כ- $290 לטון במחסן הקונה, זה אומר כ- $26 לטון בשדה, לפני קציר והובלה. בהחלט גידול טוב ופשוט יחסית, באלטרנטיבות הקיימות. ובמחיר אטרקטיבי. כותנה המזרע המסתמן עומד על 7-8 אלף דונם - בהחלט מזרע קטן ולא משקף את רמות המחירים באקלה ובאקלפי. הפימה פחות או יותר יציבה, לפי הערכות מועצת הכותנה, המחירים בפתח בעליה, מפאת הקטנת המזרע. כמו כן, יש להכניס לחשבון את העידוד שנותנת המועצה לכל דונם, כ- 6. בהחלט נתון שיש להתחשב בו ולשמור על היקף הגידול בארץ. שטח המזרע הוא של 100-110 אלף דונם. תחמיצים ושחת כידוע לכם, מחיר תחמיץ חיטה נקבע על 8 לטון חומר יבש בקמה. בימים הקרובים, לאחר התארגנות של פורום מרכזי המזון, ייקבע המחיר המומלץ לתחמיץ תירס וסורגום ומחירי השחתות לעונה הקרובה. כאשר נסגור ונגיע להסכמות, כמובן ניידע אתכם. ירקות לתעשייה אפונה - אנחנו בתחילת המזרע. הכמות המוזמנת כמו בעונת 2007, חלוקת הזרעים באמצעות משקי עמק יזרעאל ומנפטת העמק, מתנהלת כסדרה. מחירי הזרעים פחות או יותר כבשנה שעברה. בהתאם למתווה הפחתת הערבויות שאנחנו נותנים לפרי גליל, אנחנו ניתן השנה ערבויות על 2,400 טון לעומת 3,000 טון בעונה שעברה, כאשר ההזמנה של פרי גליל עומדת על 4,200 טון. התכנית שלנו בשלוש השנים הקרובות היא לסיים את פרשת הערבויות. נקווה שנוכל לעמוד בהחלטות שנתנו לעצמנו. תירס - מחירי ההספקה לעונה הבאה סוכמו עם המפעלים, רמת המחירים עומדת במסגרת האלטרנטיבות הקיימות. התמורה לדונם לתירס תעשייה, תירס גרעינים ותחמיץ, פחות או יותר שווה. גם כאן חשוב לשמור את הגידול בסל הגידולים שלנו. ירידה גדולה מדי בהיקף המזרע תביא להפחתת מכסים והורדת מחירים גדולה. עגבניות - המפעלים משום מה מרגישים שאינם יכולים ואולי אינם רוצים, להעלות את המחיר לקראת העונה הקרובה. אנחנו לעומת זאת, משוכנעים כי ללא תוספת משמעותית במחיר, לא נוכל לגדל בעונה הקרובה, ומכיוון שמועד זריעת הזרעים במשתלות מתקרב והולך, שלחנו מכתב למגדלים, בו פרטנו באיזה מחיר נהיה מוכנים לספק עגבניות. נקווה שכולם קבלתם את המכתב ותנהגו לפיו. שעועית - שוב קבלנו פנייה מהמגדלים, להתארגן וללכת כגוף אחד, לנהל משא ומתן על מחיר השעועית לעונה הקרובה. נכון להיום, חתמו רוב המגדלים על התחייבות לנהל את המו"מ באמצעות נציגי שולחן הירקות. מספר מצומצם של מגדלים, לצערי כאלה שמגדלים שטח גדול, עדיין לא הצטרפו, מה שמעמיד בסימן שאלה את היכולת שלנו לייצב את המחיר ואת תנאי האספקה. נקווה שבימים הקרובים יהיה שינוי, וגם הם יצטרפו. נקווה להמשך הגשמים, ועל כל הארץ. פיני מהר"מ, ראש מדור גד"ש ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

הנחיות להדברת עשבים בפלחה בעונת הגידול תשס"ח 2007-2008 שי כיתאין-שה"מ התמודדות עם עשבים במחזור הגידולים - כללי עם סיום הזריעה והתחלת ההצצות - תשומת הלב צריכה להיות מופנית לעבר הדברת עשבים בגידולי חורף. הדברת העשבים בחיטה היא פעור לה יקרה ומורכבת הדורשת שיקול דעת מרבי, על מנת שנשתמש בקוטלי העשבים המתאימים ביותר, במינון ובמועד המתאים ביותר לכל חלקה וחלקה. זה הזמן לצאת לשדות ולבדוק את סוגי העשבים, רמת השיבוש ולקבל את ההחלטה הנכונה מבחינה כלכלית. בשדות החיטה יש חשיבות רבה להדברת עשבים רחבי עלים, היות ולעשבים אלה יש נוף ויכולת כיסוי גדולה, המתחרה בחיטה על משאבים כגון: מים, חומרי הזנה וקרינה. בנוסף, חומרי הדברה לרחבי עלים בחיטה זולים יותר, מאשר החומרים להדברתם בקטניות. בהדברת עשבים דגניים בחיטה, התכשירים שעור מדים לרשותנו יקרים ואינם מסוגלים לתת פתרון לכל סוגי הדגניים. בנוסף לכך שימוש רצוף בחור מרים אלו יגרום לחדירה וקצב התרבות מואץ של דגניים קשי הדברה. )ברומית, בן חיטה, שעורות למיניהן (, לכן נשתדל להדבירם בגידולים רחבי עלים כגון קטניות בהם ניתן להשתמש בקוטלי דגנים כלליים שמחירם זול יותר והם מדבירים את מגוון הדגנים. ניהול ממשק הדברת עשבים נכון מבוצע במספר שיטות: א. מחזור גידולים: מחזור הכולל דגניים, קטניות וגידולי חורף וקיץ אחרים באותה חלקה, מאפשר הדברת עשבים מיכנית יעילה יותר ושימוש במשפחות שונות של קוטלי עשבים. ממשק כזה יבלום התפתחות עמידויות של עשבי הבר לקוטלי העשבים. ב. חציר ותחמיץ : יעילים בהפחתת תפוצת זרעי עשבים. ג. ניהול חקלאי נכון: רכישת זרעים ממקור אמין וידוע, זריעת זרעים נקיים מזרעי עשבים, זריעה בזמן, מספר זרעים אופטימאלי, דשן בכמות מספיקה, זנים בעלי יכולת תחרות בעשבים ושריפת קש. ד. טיפול בכרבים: שילוב של עיבודים עם קוטלי עשבים כלליים. ה. תיעוד: בעידן זה כאשר התגלתה עמידות בחלקות לקוטלי עשבים דגנים, רחבי-עלים וקוטלי עשבים כללים, חובה לרשום את כל הפעילות בתחום הדברת העשבים שנעשתה בחלקה!!!! 1. טיפולים בכל קוטלי העשבים בחלקה )שנתי(. חומרים, מינונים, מועד וסוג הריסוס. 2. סוג העשבים בחלקה. 3. הערכת הדברת העשבים. במידה ועשב לא הודבר להתיחס אליו כאל עשב עמיד עד שלא יוכח אחרת. )עשב שלא הודבר, אפשר להביא לצורך בדיקה במעבדה בפקולטה לחקלאת ברחובות בתאום עם המדריכים(. )ראה טבלאות 1-3 ב'( טופיק 100 להדברת חפורית, שיבולת שועל, זנב שועל וזון בשילוב עם קוטלי עשבים רחבי עלים: 1. טופיק 100 להדברת שיבולת שועל 30 סמ"ק/ד', להדברת חפורית וזנב שועל 40 סמ"ק/ד' ולהדברת זון 60 סמ"ק/ד', בשילוב עם: קוורץ, או יגואר, או תכשירי ברומוקסניל )ברומינל,ברומטריל,ברומינקס(. 2. טופיק 100 להדברת שיבולת שועל במינון 40 סמ"ק/ד' ולהדברת חפורית 0 סמ"ק/ד' בשילוב עם: דרבי, לוטוס, אקופרט, אקספרס, אמבר. 3. טופיק 100 להדברת שיבולת שועל במינון של 0 סמ"ק/ד' ולהדברת חפורית במינון של 0-60 סמ"ק/ד' לפי גובה העשב, בשילוב עם: אורורה,דופלוזאן או אופטיקה במינון 100 סמ"ק/ד'. 4. טופיק 100 להדברת שיבולת שועל וחפורית במינון 60 סמ"ק/ד': בשילוב עם דופלוזאן או אופטיקה במינון 200 סמ"ק/ד', או אורורה, או אורורה טורבו או אלבר מ.. טופיק 100 להדברת זון: בשילוב עם יגואר או תכשירי ברומוקסניל במינון של 60 סמ"ק/ד', מינון של 80 סמ"ק/ד' בשילוב עם שאר התכשירים. אין לשלב- טופיק עם אלבר סופר, אלבר 40, סאנאפן סופר, אמינובר, סווג', לנטמול D ומוניטור. בשילוב אילוכסן+ יגואר יש הפחתה ביעילות הדברת חרציות. בשילוב יגואר עם הוסאר, אין להעלות את מינון היגואר מעל 40 סמ"ק/ד'. )ראה טבלה מס' 4( הדברת עשבים בגידול קטניות לשחת וזרעים שדות נקיים מעשבים מבטיחים את טיב השחת, אחוזי חלבון גבוהים, צבע ויבוש אחידים. השמדת 6 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

טבלה 1: חומרים להדברת עשבים דגניים בחיטה. שם התכשיר עשבים מודברים מינון לדונם )סמ"ק או גרם( סמל הקבוצה 6. B אולימפוס 70% משטח: סיבה, תפ DX )מינון משטחים על-פי הוראות היצרן( אילוכסן + אגרוטין A )*( 10 סמ"ק/ד'+% 0.2 אגרוטין 200 סמ"ק/ד'+ אגרוטין 0.2% רגישים: חפורית: מצויה, מוזרה. ברומית: מטאטא, הגגות. בן-חיטה: אריכה. שיבולת שועל. שעורת תבור דו-טורית- 80% הדברה. שעורה מכחילה: הדברה חלקית. זון: דיכוי חלקי. זון. שיבולת שועל, חפורית וזון. פומה סופר 0 A שיבולת שועל. פומה סופר 80 A שיבולת שועל, חפורית. טופיק 60 A זון טופיק 40 A חפורית מוזרה, מצויה, זנב שועל טופיק 30 A שיבולת שועל טיפטופ 30-40 A שיבולת שועל טיפטופ 40-0 A חפורית מוזרה, מצויה. אטופס 60-80 A זון אשון. אטופס 60 A מוניטור משטח: DX הוסאר+ משטח סיבה או- משטח DX B 3.-.0 בהתאם לרמת השיבוש 0.2% 20 ש"ש, חפורית, זון. 0.1% 0.2% B -)*( משטח זהראקס 0.% 10 ) 3 (-על-פי ידע נצבר. ש"ש, חפורית מצויה, מוזרה וקטנה, זנב שועל רגישים: שעורה עכבר, תבור, מכחילה, תרבותית. ברומית: הגגות, מטאטא. חפורית: מצויה, קטנה. רגישים חלקית: חפורית מוזרה,שיבולת שועל. )$(- רגישות גדולה אבל לא מוחלטת. *- אולימפוס- יישום רק לפני גידול חיטה שניה. העשבים בשטחי הקטניות במחזור הגידולים, משמעותה הזדמנות פז למלחמה יעילה בעשבים וספיחים ממשפחת הדגניים, בעיקר קשי הדברה כמו: מיני שעורת בר, ברומית, בן-חיטה ועוד. הדברת עשבים ממשפחת הדגניים מתבצעת ביעיר לות בעזרת מערכת עיבודים נכונה, מועד זריעה מתאים ושימוש מושכל בחומרי הדברה. הדברת עשבים ר"ע ממשפחות המצליבים, סוככים, מורכבים, חלמיתיים וקטניות, קשה הרבה יותר וגם התוצאות מוגבלות ויקרות. לכן יש לנקוט באסטרטגיה שונה של הדברה אגרו-טכנית וכימית, בהתאם לרמת השיבוש הצפויה בכל חלקה וחלקה. )ראה טבלה מס' 6( ציוד ליישום חומרי הדברה ציוד קרקע 1. אחזקה לא נכונה של ציוד ריסוס הקרקע, עלולה לגרום לבעיות של רחף. 2. הפעל את המרסס במינימום הגובה המעשי. סכנת הרחף גדלה כאשר הדיזות גבוהות. 3. דיזות בעלות זווית של 110 מעלות מיצרות טיפות טובות יותר, בהשוואה לדיזות 80 מעלות, המחייבות הרמה גבוהה יותר של המרסס לחפיפה ומגדילות את סכנת הרחף. 4. שמירה על לחץ מתאים בדיזה. הגדלת הלחץ תגביר את הסיכוי לרחף.. דיזות המיועדות לעבודה בלחץ נמוך מומלצות. 6. בריסוס קרקע הרצון לנסוע מהר יותר וחסכון בנפח התרסיס, עלול לגרום לרחף. 7. במקרה של אי הכרת מערכת הריסוס, רצוי לא לרסס כאשר עלולה להיות בעיית רחף. ריסוס אויר מספר סיבות גורמות לכך שריסוס אויר מסוכן יותר מריסוס קרקע: 1. נפח ריסוס נמוך. 2. גודל טיפות קטן. )משתמשים היום בדיזות המייצרות טיפה גדולה(. 3. טיסה בגובה. 4. סיבובים מחוץ לשטח המרוסס. כאשר יש סיכוי לרחף אפשר לוותר על החומרים בדרגת סיכון גבוהה לרחף, כמו -2,4 D ולרסס חומרים חלופיים. במקום הריסוס חייבים, הטיס והדגלן, לשים לב לשנוי במזג האוויר שיגרום לרחף. גודל השטח המרוסס כאשר מרוסס שטח גדול בכמויות גדולות של חומר פעיל, אנחנו מגדילים את הסיכוי לרחף. יעילות קליטת הטיפות על המטרה. שונות המטרות מביאה 8 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

BENTAZONE PENDIMETHALIN DIFENOCONAZOLE TEBUCONAZOLE MCPP-P 2,4 -D CLODINAFOP CLOQUINTOCET PROPARGYL MEXYL w w w. t a r s i s - a g r i c h e m. c o. i l Dow AgroSciences

טבלה 2: חומרים להדברת עשבים רחבי עלים בחיטה. שם התכשיר סמל קבוצה מינון סמ"/ד' מועד יישום בחיטה סמל קבוצה אלבר 10-180 O 40 אלבר מ 200 O אלבר סופר 10-200 O אמינובר 90-120 O סוואג' 100-7 O אל-עשב סופר 200 O סאנפן סופר 180-200 O סאנפן ד' 180 O לנטמול- 10 O D אולימפוס 2-4-6. B 70% עלים אמבר 2.0-1. B ק.הצצה, 2 עלים אקספרס 3 1. B עלים אקספרס + ברומקסניל 3 0+1. C+B עלים אקספרס + יגואר 3 40+1. B+ F+C עלים אקספרס + קוורץ 3 20+1. F+B עלים ברומקסניל + קוורץ 3 20+7 F+C עלים ברומקסניל 3 10 C עלים גלין 1. B קדם הצצה/ 3 עלים קוורץ 3 20-30 F עלים אורורה 3 4 E עלים אורורה טורבו 3 30-60 O+E עלים לוטוס 3 12 E עלים לוטוס+דופלוזאן 3 100+12 E+O עלים מטרובוזין )1( C 3 10 עלים מוניטור 3 2.-3. B עלים דופלוזאן 3 200 O עלים יגואר 3 100-7 F+C עלים דרבי )3( B 3 3-6 עלים באלאנס 3 3- F עלים אקספרס + אורורה טורבו 3 30 1 E+O+B עלים דרבי+ אורורה טורבו 3 30+4 B+E+O עלים אופטיקה 3 200 O עלים אקופרט + דופלוזאן +E O 100+4 3- עלים אקופרט + אקספרס 2-4 1.+4 E+B עלים אקופרט + דרבי 2-4 4+4 E+B עלים אקופרט + אלבר מ 2-4 100+4 E+O עלים הוסאר 3 20 B עלים 6 עלים/ראשית התארכות פרקים ועד התבטנות. לאחר מכן, רק משלב של חצי גרגר ואילך. 1- מטרובוזין = סנקור, לקסון. 2- יש להימנע מטיפול בקוטלי עשבים כאשר הגידול בעקה. )יובש, קור(. 3- אמבר קדם הצצה: מינון מומלץ 2.0 גרם/ד' למניעת הצצת כל סוגי המצליבים. הערה: לקבלת מידע מלא על כושר ההדברה ועשבים מתחמקים נא לעיין בתווית. 10 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

טבלה 3 א': יעילות קוטלי דגניים בשילוב עם קוטלי רחבי עלים קוטלי דגניים לוטוס יגואר אלבר מ קוורץ גלין ברומוקסניל אקספרס אמבר קוטלי ר"ע אותנו לקליטה שונה של קוטלי העשבים. מזג האוויר אינוורסיה 1. המצב המסוכן ביותר לקבלת רחף בריסוס נובע מהיפוך מצב באטמוספירה, בעיקר כשמשולב עם לחות גבוהה. 2. לא לרסס במצב של אינוורסיה. 3. כאשר קימת אינוורסיה הטמפרטורה עולה במקום לרדת. האנוורסיה כמו שמיכת" קור הנמצאת מעל הקרקע, בדרך כלל בגובה של פחות מ - 0 מטר. אוויר אינו עולה מעל שכבה זו, עשן וריסוס שוקעים במקום, והאיר נוורסיה יכולה להזיז אותם רחוק מהמטרה. 4. האינוורסיה נוצרת בלילות צחים. רוח ומער רבולות אוויר מונעים היווצרותה. שמיכה" של ערפל, אבק, עשן, סימנים של עשן וקולות המגיעים ממרחקים מהווים סימנים בסיסיים למצב של אינוורסיה.. עשן יכול לשמש כבדיקה למצב אינוורסיה. העשן לא יתפתח כלפי מעלה אלה יתקדם בגובה אחיד מתחת ל"שמיכת" האינוורסיה. טמפרטורות גבוהות חומרים הורמונלים כמו - D2,4 ו- MCPA לא מומ מלץ לרסס בטמפרטורה שמעל 26 מעלות צלסיוס, בשל הגדלת הסיכוי לרחף והתאיידות החומרים. לחות הימנעו מריסוס בתנאי יובש, בחומרים הרגישים להתנדפות או המראה. הסכנה גדלה בטמפרטורות גבוהות וליד גידולים רגישים. לחות גבוהה מאריכה את חיי הטיפה ומגדילה את קליטת קוטלי העשבים בצמח. לחות מגדילה את הסיכוי לרחף בתנאי אינוורסיה. רוח מהירות רוח בטוחה לריסוס עד 10-12 קמ"ש. המנע מריסוס במצב של רוח הבאה מכיוונים שונים. מדריך כללי * בדוק תמיד לפני הריסוס גידולים רגישים אילוכסן ש"ש - + + + - + - טופיק + + + + + + + + פומה סופר ש"ש ש"ש + - + - + הוסאר + - + + + )2(+ מוניטור אולימפוס) (???? +? +? טבלה 3 ב': יעילות קוטלי דגניים בשילוב עם קוטלי רחבי עלים קוטלי דגניים קוטלי ר"ע דרבי אורורה דופלוזאן מטריבוזין סוואג' אורורה טורבו אילוכסן - - - -? טופיק + + + + )2( + )1( בעיית הדברת ש"ש, חפורית )מוזרה,מצויה( זון. )1( פומה סופר - - - -? ש"ש הוסאר )4( - - - - מוניטור )3( + דופלוזאן+ קוורץ +?? +?? - אולימפוס )( מקרא טבלה:? אין מידע. + קוטלי דגנים פועלים היטב. - פעילות קוטלי דגניים נפגעת. ש"ש- קוטל דגניים מדביר שיבולת שועל בלבד. בזן בית-השיטה: מותר לשלב טופיק עם: יגואר, קוורץ, ברומוקסניל. ) 1 (-כצ"ט אינם ממליצים על שילוב של טופיק עם: גלין, מטריבוזין, אקספרס+מטרבוזין, סוואג'. )2(- בעיית הדברת גדילנים. )3(- בעיית הדברת שיבולת שועל, חפורית מוזרה וגדילן. )4(- בעיית הדברת שיבולת שועל. ) (-שילובים בתוית מתיחסים רק לזן גליל. 12 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

טבלה 4: שילוב קוטלי עשבים עם דשן ראש בחיטה.)חומרים שמורשים בתווית(. דרבי לוטוס+ אמבר טופיק אורורה אורורה אמבר סוג דשן שיטות ריסוס דופלוזאן קדם הצצה טורבו +++ -+ + +++ ++ -++ -++ +++ תמיסת אוריאה קרקע 21% -++ -+ + +++ ++ -++ -++ +++ אוראן 32% אוויר קרקע בטיחות לחיטה: +++ :טובה. ++ :בינונית. + :נמוכה. - : סימני צריבה. --- : צריבות, התיבשות, נינוס. *: שילוב אוראן עם אחד התכשירים ידביר ספיח חמנ ניות. * אין לרסס טופיק עם אוראן בזן בית השיטה. * גורמים שמשפיעים על איכות הטיפול:עומק הרטבה,קור,יובש,לחות באוויר ועל הצמחים. טבלה : קוטלי עשבים, שיטת יישום, ונפח תרסיס מומלץ. בסביבה. * יידע את השכנים על תוכניות הריסוס שלך. * רסס בתנאי סביבה סבירים ועל תיקח סיכונים מיותרים. * קרא את תוויות החומר ופעל בהתאם להוראות. * בדוק שמתקבלת טיפה בגודל המתוכנן. * נקה מיד בתום הריסוס את המרסס. * בדוק ניקיון המרסס והפילטרים לפני הריסוס הבא. )בעיקר אחרי ריסוס בחומרים קשי תמס כגון: אורורה, אלבר סופר, סולפוניל אוריאה ועוד(. חומר אולימפוס אילוכסן הוסאר טופיק, טיפטופ, אטופס מוניטור פומה סופר אופטיקה, דופלוזאן נפח תרסיס מהאוויר ליטר/ד' בין -3 בין -3 נפח תרסיס מינימאלי מהקרקע ליטר/ד' בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 בין 20-10 20-10 )30-10( )לא מצוין בתוית( 10 )לא מצוין בתוית( 10 )לא מצוין בתוית( 10 )לא מצוין בתוית( 10 )בתוית )30-1 10 )בתוית )30-20 10 30-10( בתוית( 10 בין 20-10 )בתוית )30-10 20-10 בין 20-1 בין 20-1 בין 20-10 בין 10- בין 10- בין -3 בין -3 בין -3 בין -3 בין -3 בין -3 לא מומלץ לא מומלץ בין -3 בין -3 תוכנית עבודה לפני ריסוס 1. תכנן את העבודה. בדוק גודל החלקות, גודל המיכל, זמינות המים ואספקתם. 2. בדוק היטב את מצבם של העשבים והגידול )גיל,גודל, עקה(, לפני בחירת קוטל העשר בים. 3. קרא את הוראות היצרן. בדוק שקוטל העשבים יפגע אכן בעשבי המטרה. 4. עבוד בהתאם להמלצות בתווית. חברות ההד דברה השקיעו כסף רב בפיתוח המוצר.. מצבי עקה שעלולים לגרום עיכוב גידול: עצירת גשמים ו/או מגבלת מים בקרקע, הזנה לקויה, טמפרטורות נמוכות, או גבוהות. 6. השתמש במים באיכות טובה. DB-2,4 )דיב ביקן( רגיש לאיכות המים, אבל לא רק הוא. 7. השתמש בציוד ריסוס שנבדק ומתוחזק באופן קבוע. 8. בדיקת פעולת המרסס בתנאי שדה. )גובה המוט,שקיעות,חפיפה ועוד(. 9. בדיקת מערכת סימון רוחב הפס. )האם נמצאת במקום(. 10. בדוק את עוצמת הרוח בריסוס. )רוח עוז אורורה אורורה טורבו לוטוס אקופרט אל-עשב סופר אל-עשב מ אלבר סופר אלבר מ אמינובר סאנפאן סופר אקספרס דרבי אמבר ברומטריל, ברומינקס, ברומינל יגואר קוורץ סנקור באלנס 13 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

טבלה 6: חומרים להדברת עשבים בקטניות - יעילות הדברה ומינון לדונם. חומר, מינון לדונם סמל הקבוצה בזנט, בזאגרן אפונה- 200-100 סמ"ק/ד'. בקיה, תלתן- 10 סמ"ק/ד' סמל הערות קבוצה C בקיה שדות,בקיה פופני ואפונה. החל מ- 4 עלים להדברת ר"ע בטיפול קרקע. אקופארט 4 סמ"ק/ד' + בזאגרן 7 סמ"ק/ד'. E+C בקיה שדות ופופני.החל מגובה 10 ס"מ. טרבוטרין- 10 סמ"ק/ד'. )איגרן, טרבוטרקס(. C זרת לחומר להיכנס לנוף,לא לרסס ברוח חזקה(. 11. לא לרסס חומרים הנקלטים דרך הנוף כאשר צפוי לרדת גשם, כפור או ערפל כבד בצמוד ליישום. 12. בדוק ורשום את כמות קוטלי העשבים שצריך לכל מטען וחלקה. 13. הוסף משטחים בהתאם להמלצות הכתובות בתווית. 14. הקפדה על נפח תרסיס. 1. עבוד עם דיזות שיאפשרו הדברת עשבים מיטבית. ניתן להשתמש בקדם הצצה לאפונה בטיפול קרקע. להדברת דגניים אחר הצצה בבקיה,אפונה דן ותלתן. A DIM פוקוס אולטרה 120- סמ"ק/ד'. להדברת דגניים אחר הצצה חימצה, בבקיה ותלתן. A FOP גלנט סופר 3 סמ"ק/ד'. דגנול -F 0 סמ"ק/ד' טרגה סופר- 100-0 סמ"ק/ד' סלקט סופר 70- סמ"ק/ד'. ליאופרד - 7 0 סמ"ק/ד'. שוגון 0 סמ"ק/ד'. פנטרה- 100 סמ"ק/ד'. אספסת,בקיה,חימצה,תלתן ואפונה. אפונה. להדברת דגניים אחר הצצה בבקיה, אספסת,חימצה ואפונה. להדברת דגניים אחר הצצה אפונה, בקיה וחימצה. להדברת דגניים אחר הצצה באפונה, בקיה וחימצה. להדברת דגניים אחר הצצה באפונה, בקיה, חימצה ואבטיח. A FOP A FOP A DIM A FOP A FOP A FOP הערות לטבלה 1. בקוטלי הדגנים הנ"ל לא מופיע קטילת ברומית ובן חיטה. נציגי החברות טוענים שכל החומרים קוטלים אותם. 2. בחלקות משובשות במיוחד או בעשביה בוגרת יש להתייעץ עם המדריכים או אנשי חברות על תוספת במינון. 3. יש להימנע מטיפול בקוטלי עשבים כאשר הגידולים בעקה. 4. שילובים: בזגראן או בזנט עם קוטלי דגנים: הצלחת הטיפול זה תלויה במספר גורמים גיל העשב, נפח תרסיס, סוג המרסס ועוד, התוצאות במקרים רבים מאכזבות,לכן מומלץ לא לטפל ביחד ולהפריד את הטיפולים.. ניתן לרסס קוטל דגנים לאחר ריסוס אקופארט בקטניות רק לאחר 7 ימים. להדברת דגנים אחר הצצה בבקיה, אפונה ותלתן. A FOP הערה: טיפול באלבר-מ להדברת עשבים רחבי-עלים על הנוף של אפונה-דן איננו מאושר בתוית. פילוט סופר- 0 סמ"ק/ד'. 14 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

השפעת עצירת מתן מים על צמח החריע חנה בדני, כאמל נאשף ושמואל גלילי - מינהל המחקר החקלאי, בית דגן כדי להעלות את שיעור החומר היבש בצמחי החריע לתחמיץ, עבודה זו בודקת הפסקת השקיה סמוך למועד הקציר. תקציר הכנת תחמיץ חריע איכותי אפשרית כאשר שיעור החומר היבש שבצמר חים הוא כ- 28%, אולם, במועד האופטימאלי לקציר לתחמיץ צמחי החריע מכילים רק כ- 18% חומר יבש בלבד. בעבודה הנוכחית נבדקה בבית צמיחה האפשרות להעלות את שיעור החומר היבש בצמחי חריע המיועדים לשימור כתחמיץ, באמצעות הפסקת ההשקיה סמוך למועד הקציר. הפסקת ההשקיה 29 ימים לפני מועד הקציר לתחמיץ גרמה לניצול כל המים הזמינים בשכבת הקרקע 0-70 ס"מ והעלתה את שיעור החומר היבש שבצמחים מ- 18% עד ל -26%, מבלי לפגוע ביבול. עלייה זו בשיעור החומר היבש מאפשרת יצירת תחמיץ חריע בקציר ישיר. הקדמה החיטה היא גידול השדה העיקרי בישראל. עקב מיעוט הגשמים בדרום הארץ, לעיתים קרובות החיטה לא מגיעה להבשלת גרעינים. למרות המאמצים, בבירור זני חיטה העמידים יחסית ליובש ובאימוץ שיטות אגרוטכניות שונות לייעול הניצול מי הגשמים, הכדאיות הכלכלית של גידול חיטה, באזור בו כמות המשקעים נעה בין 20-300 מ"מ, גשם לעונה מוטלת פעמים רבות בספק. לכן, גידול עמיד ליובש שאינו מיועד לגרגירים, כמו חריע למספוא, עשוי להוות פתרון משלים לשטחים הללו. החריע Safflower( )Carthamus tinctorius, הוא צמח קוצני השייך למשפחת המורכבים, מקורו באסיה, והוא גודל במשך אלפי שנים במצרים. מפרחיו הפיקו צבעים ומזרעיו שמן. בשנות התשעים המאוחרות של המאה הקודמת אותרו, מתוך זני החריע המיועדים לשמן, מספר זנים חסרי קוצים, שנמצאו מתאימים להאבסת בקר ושיכולים לתת מענה למחזור הזרעים ולניצול שטחים פתוחים. החריע הוא צמח בעל מערכת שורשים עמוקה, אשר עשוי לעבור עקות יובש בעונת הגשמים וליצור יבול כלכלי. נוסף על כך, החריע הוא צמח פוטופריודי, דהיינו, פריחתו נקבעת לפי אורך שעות היום. פריחת החריע בארץ מתרחשת בתחילת - אמצע חודש מאי, וזוהי התקופה האופטימאלית לקציר לתחמיץ. ברם, במועד זה צמחי החריע מכילים שיעור נמוך של חומר יבש כ- 18%, שאינו מאפשר יצירת תחמיץ טוב )1(. ניתן לייצר חריע טוב על ידי הפחתת שיעור המים והעלאת שיעור החומר היבש ל- 3% עד ל- 32% באמצעות הקמלה במשך מספר ימים לאחר קציר. דרך זו נכשלה בגלל המסה הרבה של היבול וההפסדים הרבים בעת הפעולות המכניות להחשת הייבוש )2, 3(. פתרון נוסף אפשרי הוא ייבוש החריע בסוף עונת הגידול ויצירת תחמיץ בקציר ישיר. מטרת העבודה: לבדוק את ההשפעה של מניעת ההשקיה סמוך למועד הקציר על צבירה ושיעור של החומר היבש בצמחי חריע. חומרים ושיטות נבדקו שני טיפולי השקיה: 1. השקיה רציפה - ביקורת. 2. הפסקת ההשקיה 29 ימים לפני המועד האופטימאלי לקציר לתחמיץ. כל טיפול בוצע בחלקה נפרדת. שתי החלקות היו בגודל של 3X מ', 6 שורות לחלקה. הזריעה התבצעה בתאריך -20.1.06 בבית צמיחה מקורה פולי קרבונט, למניעת השפעת הגשם. לפני הזריעה ניתן דישון חנקני בשיעור 8 ק"ג/ד' חנקן צרוף. במהלך הגידול, עד לתאריך 1.4.06, ניתנה השקיה מידי שבוע בהיקף של 2 מ"מ מים לכל אחת משתי חלקות הניסוי. לאחר המועד הנ"ל ניתנה השקיה רק לחלקת הביקורת )מושקית(. החלקות נדגמו 22 10, ו- 29 ימים לאחר הפסקת ההשקיה. לקביעת שיעור המים הזמינים בקרקע, נלקחו דוגמאות קרקע עד עומק של 70 ס"מ. אחוז המים הזמינים נקבע בגרבימטריה. מכל אחת מהחלקות נלקחו בכל דגימה 30 צמחים בשש חזרות, צמחים בכל חזרה. בכל חזרה נמדדו גובה הצמחים, משקל רטוב ויבש של העלים, הגבעולים והצמח השלם. הניתוח הסטטיסטי מבחן נעשה בתוכנת.JMP 3.1 F תוצאות ודיון הפסקת ההשקיה בתאריך 1.4.06 גרמה לניצול כל המים הזמינים בשכבה 0-70 ס"מ. למעשה, כבר בתקופה של 19 יום לפני המועד האופט טימאלי לקציר לתחמיץ לא היו מים זמינים בשכבה זו )איור 1(. יש לציין, שהתפתחות הצמחים בבית הצמיחה הייתה נורמאלית ולא הייתה שונה מההתפתחות של צמחי חריע בשדה מסחרי. מספר הצמחים היה כ- 30,000 1 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

צמחים/דונם, והיבול היבש היה כ- 1 טונה/דונם, כפי שמקובל בשדה מסחרי )1( 30.000( X משקל צמח( )איור.)2 כתוצאה מהפסקת ההשקיה עלה שיעור החומר היבש שבצמחים ל- 26% בהשוואה ל- 20% בצמחים שקיבלו השקיה סדירה. עליית השיעור של החומר היבש הייתה הן בעלים והן בגבעולים )איור 3(. הפסקת ההשקיה לא השפיעה על יבול החומר היבש, הן של הצמח השלם והן של העלים והגבעולים )איור 2(. שיעור החומר היבש האופטימאלי להכנת תחמיץ הוא 3%, אולם כבר בשיעור של -28% חומר יבש ניתן להכין תחמיץ טוב. אנו מניחים שהארכת התקופה של מחסור במים זמינים, אם באמצעות הקדמת מועד הפסקת ההשקיה או באמצעות דחיית הקציר לתחמיץ בשבוע נוסף, תעלה את שיעור החומר היבש בטיפול היבש לרמה טובה להחמצה בקציר ישיר. כמות המים הזמינים בקרקע נבדקה רק עד לעומק 70 ס"מ. יש לשער שגם מתחת לעומק זה לא היו מים זמינים. השערה זו מתבססת על: 1. הניסוי נערך במבנה מקורה שקוף, שלא אפשר חדירת גשמים. 2. ההשקיה הייתה מוגבלת לשיעור ההתאדות מגיגית. 3. הצמחים בטיפול היבש נראו קמלים. 4. מועד הפריחה שלהם הקדים בכשבוע ימים בהשוואה לטיפול המושקה. הצמחים בטיפול היבש היו נמוכים מאלו שבטיפול הרטוב )איור 4(. כל הסימנים הללו מעידים על כך שהצמחים בטיפול היבש סבלו מעקת מים. לסיכום, תוצאות הניסוי הנוכחי מראות, שעל ידי הפסקת השקיה סמוך לקציר, ניתן להשיג תכולת חומר יבש בצמחי חריע, המאפשרת קציר ישיר לתחמיץ. רשימת ספרות 1. לשם, י., ברוקנטל, י., לנדאו, י., אשבל, ג., ויינברג, צ. וברוש א. )2000(. חריע גידול חדש למספוא. משק הבקר והחלב 286:32-27. 2. לשם, י., כץ, י., לוי, א., בריקמן, ר., לנדאו, י., דבש, ל. וברקאי ד. )2001(. השפעת טיפולים מכניים על קצב הייבוש של חריע לשחת באזור הנגב. גן שדה ומשק יוני 14-12. 2001: 3. לשם, י., כץ, י., מאיר, י., בריקמן, ר. ודבש, ל. שימור חריע כשחת. גן שדה ומשק יוני 13-12. 2001: איור מס' 1: כמות המים הזמינים מעל נקודת הכמישה בשכבה 70-0 ס"מ בשני טיפולי השקיה של צמחי חריע. זמן 0 מציין את מועד ההשקיה האחרונה בטיפול היבש שהתבצעה ב- 1.04.06. איור מס' 4: השפעת עצירת ההשקיה על גובה צמחי חריע בשני טיפולי השקיה איור מס' 2: השפעת עצירת ההנ שקיה על יבול החומר היבש בצמחי חריע בשני טיפולי השקיה. - A בגבעולים, - B בעלים ו- C - בצמח השלם. איור מס' 3: השפעת עצירת ההשקיה על שיעור החומר היבש בצמחי חריע. - A בגבעולים, - B בעלים ו- C - בצמח השלם. 16 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

דישון חנקני בחיטה רגבים, 200-7 עופר גורן- מדריך גד"ש, שה"מ, איתן סלע- הדרכה גרנות, שחר תבור- דשן גת תקציר בשנים 2006-7 200-6, נערכו במתכונת זהה שני ניסויי דישון חנקני בגידול חיטה בקיבוץ רגבים. קרקע השדה בשנה הראשונה הייתה פורייה יותר מאשר בשנה השנייה. המודל הקיים לחיזוי הצורך בדישון ראש נמצא אפקטיבי ככלי תומך החלטה לחקלאי. טיפולי הדשן היותר יעילים היו: בקרקע פורייה- דישון יסוד מלא, ובקרקע דלה- דישוני הראש. ההשפעה על אינדקס הגלוטן ומשקל האלף בעיקרה גנטית. בתנאי מחסור, המשקל הנפחי מצוי במתאם שלילי ליבול ולחלבון. מבוא לקראת עונת הזריעה עולות השאלות הבאות: האם, מתי וכמה חנקן כדאי ליישם בגידול חיטה? ומה הערך העשוי להתקבל עבור ק"ג חנקן צרוף לדונם ביישום לפני הזריעה ו/או על ראש הגידול? שלא כמינרלים אחרים הנחוצים לגידול, כגון זרחן ואשלגן שאינם נוטים להישטף ו/או להתפרק ומצויים בשיווי משקל יציב עם תמיסת הקרקע, החנקן אינו שומר על יציבות לאורך זמן באף אחת מתרכובותיו הזמינות לצמח. כיוון שמידת יציבות וזמינות החנקן תלויים מאוד בתנאי הקרקע, וכיוון שנחיצותו לגידול חיטה אינה מוטלת בספק, כמו גם עלויות הדשן והיישום ליחידת שטח, נבחנו חמישה משטרי דישון בגידול חיטה לגרגרים, המשלבים דישון יסוד וראש, בהם גם היקש לא מדושן כלל. מתכונת זו נבדקה שנתיים רצופות בקיבוץ רגבים, בשני שדות חיטה אשר נבדלו ברמת פוריות הקרקע, כל שנה בשדה אחר. מטרת הניסוי: בחינת יעילות דישון חנקני בגידול חיטה לגרגרים. מילות מפתח: חיטה לתחמיץ, חיטה לגרגרים, דישון חנקני, יבול, איכות. 17 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

קרקע זבל אורגני כרב עיבודי יסוד גשם עד לזריעה זריעה גשם להנבטה דישון ראש NO3% בעלים קציר לגרגרים טבלה 1: נתונים, תאריכי ביצוע ומאפיינים בשתי שנות ניסוי הדישון ברגבים. טיפול ביקורת 1/2 יסוד 1/2 יסוד+ראש יסוד מלא יסוד מלא+ראש 200-6 )חלקת בננות"( כבדה, אדמת סחף -6 קוב/ד' שנתיים לפני הניסוי בקיה לשחת דיסק * 2 )כבד וקל( 4 מ"מ 13.11.0 ביבש, זן- גליל" * לא נלקחו צמחים מחלקות טיפולים הכוללים דישון ראש, כיוון שייושם לאחר הדיגום. טבלה : תוצאות בדיקות ריכוז החנקה )% )NO3 בצמחי החיטה מטיפולי הדישון בניסויים ב- 2006 וב- 2007. אותיות שונות מציינות הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של 0.0>P. חומרים ושיטות מתכונת ומבנה הניסוי- חד גורמי, טיפול דישון חנקני )שילוב של דישון יסוד + דישון ראש(, בבלוקים באקראי בשש חזרות. אופן הדישון החנקני- ביסוד- יישום באמצעות מזרע טורית ג'ון דיר 4 מטר עם אוריאה גרגרית.- בראש- יישום ע"י מתקן כינור" עם אוריאה גרגרית. בכל אחת מהשנים גשם ירד במהלך ואחרי יישום הדשן. דיגומי צמחים שלמים- לבדיקת ריכוז החנקות בעלים )המשמש לחיזוי הצורך בדישון ראש חנקני( נלקחו צמחים שלמים מכל חלקה בטיפולים: 4, 2, 1, לפני דישון הראש, ונמסרו למיצוי מימי של העל לים במעבדת שירות שדה במשרד החקלאות בחדרה. בשנה הראשונה, לאחר דישון הראש נלקחו צמחים לאותה הבדיקה מכל החלקות בניסוי. קציר לגרגרים- התבצע באמצעות קומביין לניסויי שדה ברוחב 1.2 מ'. אורך הקציר נמדד בכל חלקה בנפרד ומכל חלקה נלקחה דוגמת גרגרים לבדיקות איכות. סטטיסטיקה- ניתוחי השונות נערכו ב-.1 JMP IN במבחן Student's ברמה של 0.0>P. t, תוצאות על פי מודל המסתמך על בדיקות של ריכוזי החנקה )NO3( בצמח השלם בגיל 4-6 עלים בחלקות רבות לאורך מספר שנים ונתוני היבול של חלקות אילו, ניתן לחזות בדיוק יחסית רב את הצורך בדישון ראש חנקני. ציר ה- X מתאר אחוזי החנקה בצמח השלם וציר ה- Y מתאר את התוספת או הפחיתה ביבול הגרגרים באחוזים, ביחס ליבול הפוטנציאלי ללא דישון המבוטא על ידי קו האפס. )ראה תרשים מס' 1( התוצאות המוצגות בטבלה ממחישות את הבדלי פוריות השדות בין שתי שנות הניסוי. על סמך נתוני תכולת החנקה בצמח השלם, בשנת 2006 בשדה הפורה )ראה טבלאות 1 ו- 4 בפרק חומרים ושיטות( תכולת החנקה בטיפול שכלל דישון יסוד מלא עלתה במובהק על הביקורת, אך נתוני כל הטיפולים מצביעים על הצורך בתוספת של דישון ראש. ראוי לציין שעיתוי דיגום הצמחים בשנה זו מעט מאוחר ביחס להנחיות מודל החיזוי בתרשים 1. בתרשימים 2 ו- 3 מוצגים תוצאות יבול הגרגרים ואחוזי החלבון בגרגרים בהתאמה. הפערים בפוריות שני שדות באים לידי ביטוי בנתוני הניסוי. בין 2006 ל- 2007 הפער ביבול הוא כמאתיים ק"ג גרגרים לדונם וכ- 1.% חלבון בגרגרים. הפער בין הטיפול הטוב ביותר לביקורת מצטמצם ב- 2006 לעומת 2007 בשני מדדים אילו. בשנת 2006 יש יתרון מובהק ביחס לטיפול הביקורת לכל הטיפולים אשר דושנו ביסוד ב- 8 יחידות חנקן לעומת אילו שדושנו ב- 4 יחידות בלבד. בין שני הטיפולים ללא דישון הראש, הטיפול שקיבל דישון יסוד מלא עלה ביבולו במובהק על הטיפול שקיבל מחצית מנת הדשן. בתנאי פוריות קרקע טובים של שנה זו, דישון מלא ביסוד נראה כמספק על מנת להניב את התוצאות הטובות יותר. בשנת 2007 בתנאי פוריות קרקע דלים נראה יתרון משמעותי יותר לתוספת של דישון ראש. יתכן שעיתוי דישון ראש מאוחר ב- 2007 מחד ומאידך כמות גשמים רבה בסוף אפריל 2006 )טבלה 2(, הביאה, כפי הנראה, לשטיפת חנקן מאוחרת לעומק, כל אלו גרמו לתרומה המשמעותית של הדשן שניתן על ראש החיטה ב- 2007. מהשפעת טיפולי הדישון על שיעור החלבון בגרגרים בתרשים 3 מתקבלת תמונה הדומה לתוצאות יבול הגרגרים בתרשים 2, ואף ברורה יותר. כמו ביבול הגרגרים, בשנת 2006 בקרקע פורייה נמצא יתרון מובהק בתכולת 26.1.06 7 עלים / % מביקורת 100% 113% 143% 141% 12% 2.01 c 2.32 bc 2.91 ab 2.88 ab 3.10 a *11.2.07 6-7 עלים 0.2 b 0.41 ab - 0.60 a - 23( 20.11.0 מ"מ( 8.1.06, בגיל -6 עלים דיגומי צמחים: 22.1.06 3.1.06, 24..06 יח"' N ביסוד הטיפול מספר 0 היקש 1 4 1/2 יסוד 2 4 1/2 יסוד + ראש 3 8 יסוד 4 8 יסוד + ראש טבלה 3: הטיפולים בניסויי הדישון ברגבים. *3.1.06 4- עלים 2.44 2.0-2.69 - יח' N 0 0 4 0 4 0 4 4 8 8 2006-7 )חלקת לול"( רנדזינה אפורה, גירית לא ניתן לפחות 4 שנים חיטה לגרגרים דיסק * 2 )כבד וקל( 110 מ"מ 26.11.06 ביבש למחצה, זן- גדרה" 3( 26.12.06 מ"מ( 18.2.07, בגיל 7-8 עלים דיגום צמחים: 11.2.07 10.6.07 אפריל סה"כ מרץ ינואר פברואר דצמבר אוקטובר נובמבר שנה/ חודש 72 112 10 6 164 13 4 23 200-6 37-81 168 111 8 46 73 2006-7 טבלה 2: כמות משקעים- מ"מ גשם לפי חודשים בקיבוץ רגבים. יח"' N בראש 0 0 4 0 4 סה"כ יח"' N 0 4 8 8 12 K CaCl 2 מ"ג/ל"' P -אולסן מ"ג/ק"ג N -חנקתי מ"ג/ק"ג שנה 21 31 9 200/6 6 37 36 2006/7 טבלה 4: רמות NPK )ח"מ( בבדיקות קרקע שנלקחו מעומק 0-20 ס"מ לפני הזריעה. תאריך ביצוע עיתוי דישון הראש 18 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

החלבון בגרגרים, רק לחלקות שקיבלו טיפולים של מנת דשן מלאה ביסוד ביחס לביקורת. בשנת 2007, בקרקע דלה יחסית, טיפולים שקיבלו דשן ראש עולים במובהק על הביקורת. בשונה מיבול הגרגרים, רמת החלבון בטיפול היסוד המלא לא נבדלת במובהק מהביקורת. כפי הנראה במדד זה קיים קשר ישיר בעל מתאם גבוה בין זמינות חנקן לצמח בשלבי מילוי הגרגרים לבין תכולת החלבון בהם. תוצאות משקל האלף, אינדקס הגלוטן, והמשקל הנפחי בשתי שנות הניסוי מובאים בטבלה. בתוך כל אחת מהשנים לא נמצאו הבדלים מובה הקים במשקל האלף של הגרגרים בין טיפולי הדישון, וההנחה היא שקיימת השפעה מועטה לדישון חנקני על מדד זה. הפער של 4 גרם לערך בין שנת 2007 לשנת 2006 יכול לנבוע מהבדל גנטי בין שני הזנים )ראה סע' זריעה" בטבלה 1( יותר מהשפעת תנאי הסביבה. מדד המשקל הנפחי מבטא סידור טוב יותר של הגרגרים בנפח נתון. ככל שהגרעין מלא יותר שטח פניו יותר עגול וחלק ולכן סידור הגרגרים במרחב כולל פחות חללי אויר. לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים בשנת 2006 במדד זה ואילו בשנת 2007 יש ירידה במשקל הנפחי בטיפולים שכללו דישון ראש. בשנת 2007 בקרקע יחסית פחות פורייה, ידוע שתוספת החנקן לקראת ההשתבלות ומילוי הגרגרים יכולה להשפיע גם על ייצור מספר גרגרים רב יותר בתוך כל שיבולית. באביב אותה שנה תכולת הרטיבות בקרקע הייתה נמוכה, עקב סיום הגשמים מוקדם יחסית בעונה )טבלה 2(, ומכאן מילוי לקוי של הגרגרים המביא למשקל נפחי נמוך יותר. לערכי אינדקס הגלוטן שנמצאו בניסוי אין כפי הנראה משמעות בהקשר לטיפולי הדישון. הבדלים מובהקים אמנם קיימים בין הטיפולים בשנת 2007 אולם אין לנו הסבר ליתרון של אף אחד מהטיפולים. ממוצע ערכי אינדקס גלוטן גבוהים יותר, כ- 46 בשנת 2007 לעומת כ- 3 בשנת 2006, מאמתים תוצאות סקר ארצי שנערך לאחרונה, המצביע, בין היתר, על יתרון גנטי לזן גדרה" על זן גליל" במדד זה. סיכום ומסקנות 1. הרכב הקרקע, פוריותה, מחזור הגידולים וכרב הגידול מהווים גורמים בעלי השפעה מכרעת על תוצאות היבול והאיכות בגידול חיטה לגרגרים. 2. השימוש בדיגום צמחים בשלב של 4-6 עלים בחיטה, לחיזוי הצורך בתוספת חנקן כדישון ראש, הינו אמצעי טוב ככלי תומך החלטה לחקלאי. 3. בשדה בעל פוריות התחלתית גבוהה נמצא יתרון ביבול גרגרים ובתכולת החלבון לדישון יסוד מלא ביחס למחצית מנת דשן. בתנאים שצוינו אין יתרון לתוספת דישון ראש. 4. בשדה בעל פוריות התחלתית נמוכה יחסית נמצא יתרון ביבול גרגרים ובתכולת החלבון לדישון הראש כתוספת לדישון היסוד.. אין באמור לעיל המלצה לטיפול גורפת, כיוון שאפקט הדישון מושפע לעיתים מכמות המשקעים השנתית ובעיקר מאופן ועיתוי פיזורם בשנה נתונה. 6. בתנאים שאינם מיטביים למילוי הגרגרים )כגון יובש באביב(, בדישון ראש חנקני קיים בדרך כלל מתאם שלילי בין היבול ותכולת החלבון בגרגרים לבין משקלם הנפחי. תרשים 1: מתאר את כדאיות הדישון בחנקן בשלב של 4-6 עלים בגידול חיטה לגרגרים. כאשר ריכוז החנקה בצמח השלם יותר מ- 1.6% מומלץ לא לדשן, וכאשר ריכוז החנקה בצמח נמוך מ- 1.% מומלץ לדשן. 19 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

7. משקל האלף של הגרגרים ואינדקס הגלוטן כמעט שאינם מושפעים על ידי תנאי הדישון אלא בעיקר מגורמים גנטיים הקשורים לזן. הבעת תודה, על שיתוף הפעולה והעזרה בביצוע הניסויים: ליורם אנטיקולי וניצן מינרבי מגד"ש רגבים. למוניב וצוות אחיטוב-סיבן". לדני זוהר, עוזי נפתליהו ואפרים צוקרמן. לגדי ריטבו, ולצוות מעבדת שירות השדה במשרד החקלאות בחדרה. תרשים 2: יבול הגרגרים בכל ניסוי בשנים 2007 2006, בהתאם לטיפולי הדישון. אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים באותה השנה ברמה של 0.0>P תרשים 3: שיעור החלבון בגרגרים בכל ניסוי בשנים 2007 2006, בהתאם לטיפולי הדישון אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים באותה השנה ברמה של 0.0>P 2007 2006 2007 2006 2007 2006 שנה הטיפול/ מדד משקל אלף אינדקס גלוטן משקל נפחי 81.a 82.3 6.3a 39.7 39.2 44.9 ביקורת 81.a 82.2 40.0b 37.0 39. 43.8 ½ יסוד 81.6a 82.1 4.a 30.0 39.9 43.2 יסוד 81.0ab 82.1 4.0ba 28.8 38.9 44.2 ½ יסוד + ראש 80.6b 82.6 36.8b 3.7 39.0 43.3 יסוד + ראש טבלה 6: מדדי איכות של גרעיני החיטה לפי טיפולי הדישון. אותיות שונות באותו הטור מציינות הבדל מובהק בין הטיפולים ברמת של 0.0>P. רוצים לפרסם בעיתון? התקשרו לטלפונים: 02-272293 נעמי 02-2723062 אהובה 20 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

מי מפחד מעמידות של עשבים רעים* לקוטלי עשבים? ברוך רובין, הפקולטה לחקלאות, רחובות אני מניח שמרבית קוראי מסכימים שללא קוטלי עשבים חיינו היו נראים אחרת. רבים מאיתנו בילו שעות וימים ב"גיוס" שנערך לסייע למגר את העשבים הרעים בשטחי הכותנה, התירס או החמניות. כולם חשבו שהמלחמה בעשבים הרעים בכל האמצעים, חשובה והיא חלק בלתי נפרד מממשק הגידול. כשם שהשימוש בחידושים טכנולוגיים כמו ההשקיה בטר פטוף חסך כוח אדם בהעברה וגרירה של קווי המטרה. כך ההדברה הכימית של עשבים רעים שיחררה את מרבית העובדים והמתנדבים מפעילות לא אהודה" שחובה לבצע. השיפור העצום שקוטלי עשבים בררניים הביאו איתם לחקלאי המודר רני, נוצל עד תום. כוח האדם בענפים קטן פלאים ומספר קטן של עובדים מיומנים שנעזרו בכלים חקלאים הולכים וגדלים, בקבלני ריסוס וקטיף ובכימיקלים יעילים, השתלט על כל שטחי הפלחה והגד"ש, כמעט ללא ירידה ברווחיות. השינוי הדרמטי הזה הביא בעקבותיו ברכה וקללה כשהם ארוגים ומסובכים זה בזה, עד כדי אי-אבחנה מי הוא מי. נוצרה תלות לא בריאה בהדברה כימית תוך הזנחה של פעולות אגרוטכניות פשוטות כמו קילטור מדויק; שימוש במרסס מכוון, ואפילו מחזור גידולים. מאידך, ההתייקרויות של חומרי ההדברה ומתח הרווחים שהלך והצטמצם, אילצו את המגדלים וחברות הכימיקלים להפחית מינונים ולנסות תערובות תכשירים במינונים מופחתים כדי לשמור על הכדאיות ולהשביע את רצונו של מרכז המשק. העשבים הרעים הגיבו בהתאם. לחץ הסלקציה שהופעל עליהם על ידי שימוש חוזר באותם תכשירים, לעיתים שאריתיים, החיש את התפרצות העשבים העמידים ואת תפוצתם בכל רחבי הארץ. העדר מחזור זרעים, ובמקרים רבים גם העדר אלטרנטיבות לאותם קוטלי עשבים מסוימים, החמיר את המצב. התנאים ה"אידיאליים" לאבולוציה של אוכלוסיות עמידות נמצאים מתחת לאפנו, בבתי גידול שהם למעשה מונוקולטורה מובהקת צידי הדרכים, היערות והמטעים. צידי דרכים טופלו ומטופלים בקוטלי עשבים שאריתיים ובמינונים גבוהים, שכן מחד, לא נדרשת פעילות בררנית ואין חשש לפגיעה בגידולים הממתנים את המינונים. מאידך, נדרשת פעילות איור 1. שדה )ללא גידול( משובש בכבדות בחפורית מוזרה עמידה למעכבי ACCase לאחר ריסוס בקלודינאפופ- פופארגיל. רבדים 2006. ממושכת של התכשירים כדי לצמצם או אף למנוע את השיבוש בעשבים בקיץ. ואכן האוכלוסיות הראשונות שנתגלו בארץ כעמידות לקוטלי עשבים טריאזינים נמצאו על ידי אריה ניר וצוותו בצידי דרכים ובפסי אש ביערות, ונלמדו לעומק על ידי טוביה יעקובי. המצב במטעים מדאיג במיוחד מהטעם הפשוט שזו מונוקולטורה קלאר סית" בה הגידול מתוכנן מלכתחילה לעשרות שנים, נוהלי ותכשירי הדברת העשבים קבועים למדי, המרווחים בין העצים גדולים וחלק ניכר מהמטעים )הנשירים( חשופים לאור כל החורף וחלק מהשטח חשוף גם בקיץ. תנאים אלה מאפשרים לעשבים רעים להשתלט בקלות על השטח בין השורות ובתוכן. היישום החוזר )מספר פעמים בשנה( של אותם תכשירים )העדר מחזור הדברה מתוכנן( במינונים גבוהים, מגדיל אף הוא את לחץ הסלקציה על אוכלוסיות העשבים. הפרטים העמידים שהיו חלק מאוכלוסיית העשבים הכללית נותרו בחיים, פרו ורבו והשתלטו על השטח עד כדי שליטה מלאה, תוך תפיסת מקומם של הפרטים הרגישים שהודברו על ידי התכשיר. גם בגידולי השדה החד שנתיים אנחנו מצטיינים" בהפעלת לחץ * השימוש במונח עשבים רעים" )לפי קביעת האקדמיה ללשון עברית( בא כדי להבדיל בינם לבין עשבי בר" שלא בהכרח גורמים לנו נזק וגם כדי לא להשתמש במונח הדוחה עשבים שוטים" המקובל על כל מיני פוליטיקאים כי העשבים, כפי שנראה, רחוקים מאד מלהיות שוטים. 21 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

הסלקציה על אוכלוסיית העשבים הרעים. העדר מחזור גידולים ו/או מחזור הדברה אמיתי ושימוש במינונים לא מתאימים, הביא לתוצאות לא מחמיאות בהתפרצות של אוכלוסיות עשבים עמידים למגוון גדול של קבוצות קוטלי עשבים, המעמידה לדעתי בסכנה אמיתית את גידולי הפלחה והמספוא. לכן התשובה לשאלה בכותרת היא: אני מפחד מהעמידות לקוטלי עשבים. אשתדל לנמק את חששותיי בהמשך. הדברת עשבים דגניים בגידולי שדה ובירקות מתבססת כיום על קוטלי עשבים בררניים הפוגעים כמעט בכל העשבים הדגניים מבלי לפגוע בגידולים שאינם ממשפחת הדגניים )יש להיזהר מהשימוש בהכללה רחבי עלים" ו"צרי עלים" שאינה נכונה לענייננו(. הבררנות הזו מפותחת כל כך שניתן להדביר באופן בררני עשבים דגניים בתוך גידולים דגניים כמו חיטה ותירס. דה עקא, כל התכשירים הבררנים האלה, על אף שיוכם הכימי לקבוצות שונות )פופים, דימים ו דנים(, פועלים באותו מנגנון פעולה הם נקשרים אל האנזים ACCase החיוני ליצור ליפידים בצמח ומעכבים את פעילותו. לכן, כל מוטציה באנזים זה שתביא לשינוי ביכולת ההקשרות של קוטל העשבים לאנזים תהפוך את הצמח לעמיד. יתרה מזו, חלק מהמוטציות הידועות לנו כיום )ויש לפחות 6 מוטציות שונות( מונעות הקשרות של מרבית קוטלי הדגניים הקיימים כיום בשוק, בעוד שמוטציות אחרות מונעות הקשרות של קבוצת קוטלי עשבים ספציפית בלבד. מכאן שאוכלוסיית עשב רע דגני שהתפתחה בה עמידות לאחד מקוטלי הדגניים עלולה בפוטנציה להיות עמידה לכל קוטלי העשבים מעכבי ה ACCase האחרים גם כן. עמידות צולבת זו מקשה עלינו מאד שכן בתנאים הנוכחיים אינה מאפשרת תכנון משטר הדברה כימי אלטרנטיבי. עד היום זיהינו אוכלוסיות רבות של עשבים רעים דגניים העמידות למעכבי ACCase בכל רחבי הארץ; המדובר באוכלוסיות של העשבים זון אשון rigidum( )Lolium ממגן, גילת, רוחמה ומעוז חיים; חפורית קטנה minor( )Phalaris מגילת, חפורית מוזרה paradoxa(.p( מרבדים ומשמר העמק, שיבולת שועל נפוצה sterilis( )Avena מאור-הנר ונחשון. גם עשבים דגניים רב שנתיים פיתחו עמידות למעכבי - ACCase דורת ארם צובא halepense( )Sorghum נתגלתה בחלקת כותנה ביגור, ואני בטוח שיש עוד אוכלוסיות רבות שלא נחשפו. אמנם קיים מספר לא מבוטל של תכשירים אלטרנטיביים מקבוצות כימיות שונות, המסוגלים להדביר עשבים דגניים אלה ושניתן לשלבם בממשק הדברה כולל, אך חייבים קודם לכל לבחון את התאמתם למחזור הגידולים בעיקר מבחינת פעילותם השאריתית לגידולים עוקבים. תמונה מאיימת לא פחות מצטיירת לעינינו בעמידות למעכבי ALS הנפוצים כל כך בשימוש, כמעט בכל הגידולים ובשטחים לא חקלאים. כיום יש 4 קבוצות כימיות חשובות של קוטלי עשבים הנקשרים לאנזים ALS ומעכבים את פעילותו. התכשירים פועלים במינונים נמוכים מאד ולחלק מהם פעילות שאריתית ממושכת בקרקע. התופעה החלה בראשית שנות התשעים בעמידות ירבוז מופשל retroflexus( )Amaranthus וירבוז שרוע blitoides(.a( לסולפומטורון )אוסט( ביער צעיר בצומת גנות, ומשם התפשטה לעשבים רעים המשבשים גידולי תבואה ומשתייכים למשפחות בוטניות שונות כמו חרצית עטורה coronarium( )Chrysanthemum, טוריים מצויים erocoides(,)diplotaxis ילקוט הרועים bursa-pastoris( )Capsella וככל הנראה קיימת עמידות גם בעשבים רעים נפוצים נוספים כמו שלח ספרדי) hispanica )Erucaria ודרדר הקורים. procurrens( )Centaurea גם בעמידות זו שנמצאה בארץ למעכבי,ALS מנגנון העמידות מבוסס על מוטציות באנזים ALS המשפיעות על מידת ההיקשרות של קוטל העשבים לאתר המטרה בו הוא פועל. נמצאו מוטציות באתרים שונים, המשפיעות באופן שונה על יכולת ההיקשרות של קוטלי עשבים מקבוצות שונות, ועל יכולת ההדברה שלהם. כך יוצא שמוטציה מסוימת מקנה עמידות לקוטלי עשבים מקבוצת האימידזולינונים אך לא לתכשירים מקבוצת הסולפוניל אוראה ולהיפך. שוב, מצב המקשה מאד על בחירת ממשק הדברה אלטרנטיבי שיכלול בתוכו מעכב ALS כלשהו. בעיה מיוחדת היא העמידות ההולכת ומתגברת לגלייפוסט, המסכנת את אחד הכלים החשובים ביותר העומדים לרשותנו כיום, להכנת שטחים ולהדברת עשבים במטעים ובשטחים לא חקלאיים. בעיה כאובה זו ראויה לדיון במאמר נפרד, ולכן על אף חומרתה, לא אדון בה כאן. המצב מחריף עוד יותר כאשר ידוע לנו בבירור שגם בעתיד הנראה לעין לא יעמדו לרשותנו קוטלי עשבים בעלי מנגנון פעולה חדש. משמעות הדבר שנצטרך למצוא פתרונות לבעיית האוכלוסיות העמידות רק באמצר עות מנגנוני הפעולה הקיימים בקוטלי העשבים הזמינים כיום בשוק. סביר מאד להניח שתופענה תערובות שונות של תכשירים ישנים", אבל קשה לתלות בהן תקוות להתמודדות אמיתית בבעיית העשבים העמידים לקוטלי עשבים שימשיכו להופיע בקצב הולך ומתגבר אם לא נשנה משהו בסיסי בחשיבה שלנו. עלינו לאמץ שוב את כללי ה התנהגות חקלאית טובה" המכונה בלע"ז - Practice.Good Agricultural משמעותו של מונח זה היא שיש לשלב יחד עם ההדברה הכימית גם שיטות אגרוטכניות כמו מחזור זרעים, עיבודים מתאימים, זרעים נקיים, שינוי מועדי זריעה, שינוי עומד של גידולים חקלאיים כדי לאפשר תחרות יעילה יותר של צמחי הגידול בעשבים הרעים. שילוב נכון של אמצעים יאפשר הדברת עשבים נאותה לאורך זמן מבחינה כלכלית יחד עם שמירה על קוטלי העשבים הקיימים ועל איכות הסביבה החקלאית. אפשר להגדיר גישה זו גם כהדברה משולבת של עשבים רעים - Management.IWM - Integrated Weed אימוץ הגישה הזו יכול לפחות להפחית את ההתפשטות והנזקים הנגרמים על ידי האוכלוסיות העמידות מבלי להוריד את הכנסות החקלאי. דווקא בימי מצוקה כלכלית בחקלאות יש צורך דחוף לשנות את דפוסי החשיבה שלנו, ולבחון דרכים נוספות איור 2. שדה חיטים בנגב המערבי משובש בחרצית עטורה עמידה למעכבי.)ALS 2007( להתמודדות עם העשבים הרעים בשדותינו. מאמר זה מתבסס על עבודותיהם של תלמידי המחקר איתם זכיתי לעבוד בפקולטה ואני מודה להם על כך מקרב לבי. אשמח מאד אם הדברים שנאמרו יפתחו דיון הפתוח לציבור מעל דפי העיתון. לקריאה ומעקב אחר מה שקורה בעולם בנושא עמידות לקוטלי עשבים ניתן לבקר באתר המתעדכן ברציפות.http://www.weedscience.org 22 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

טרקטור עטיפת גבס וסיליקון על גלגלי המאסי פרגוסון, בלול הריק במושב רמות מאיר. בתערוכת הזכוכית מציאות שבירה," שמתקיימת במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בין הרבה תכשיטי זכוכית, כדים, אגרטלים ואביזרים דקורטיביים לתליה על הקיר, בולט בייחודו טרקטור ענק עשוי זכוכית. בחלל הממוזג של התצוגה רואים טרקטור ענק, ליתר דיוק חתיכות טרקטור ענק עשויות זכוכית, תלויות בחוטי אלומניום אל התיקרה, יוצרות אשליה כאילו הן צפות באויר, מטילות צל עמום על הקיר מאחור. טרקטור אמיתי, מסי פרגסון, בגודל טבעי שימש את נועה הגלעדי ביצירה שלה. שבעה חודשים נמשכה העבודה עד לתוצאה הסופית. בלול הריק במשק במושב רמות מאיר עטפה גלעדי את הטרקטור בגבס וסיליקון כדי לעצב את חלקיו בזכוכית. נועה הגלעדי בת 29, בוגרת בצלאל במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, החליטה לחבר את הקצוות. חיבררה את העולם של ימי ילדותה במושב, כבתו של אב שעסק בחקלאות והעולם של ימי בגרותה, הכולל עשייה אמנותית בזכוכית והתוצאה הינה יצירת אומנות ייחודית ומסקרנת. הטרקטור מדבר על ערכים שמבחינתי אני לא מרגישה שהם קיימים עוד, אומרת הגלעדי, "המטרה היתה לקחת את כל הסמלים שהטרקטור מייצג: כוח, עוצמה, חלוציות, שורשיות. הקשר בין אדם ואדמתו ולהפוך את הכל". וכך כותבת נועה הגלעדי, על יצירתה: אני יושבת תחת אחד העצים במטע, קרני שמש אחרונות מחממות לי את הגב, רוח קלה מנשבת בין העלים, מצננת קצת את חום יולי שעומד באוויר. אבי נפטר לפני קצת יותר מחצי שנה. אני מתבוננת בפירות המנגו המכופפים את העצים וחושבת כמה מוזר שהוא לא יהיה פה עוד חודש, כשהקטיף יתחיל. זה הבייבי שלי" נהג לומר, וגם כשהיה ממש חולה התעקש לרדת למטע, להרכיב זנים חדשים, להוריד תפרחות, לרסס ולקטוף. אבי, אמיר הגלעדי, היה איש מיוחד, שהאמין בערכים של פעם: חלוציות, שורשיות, עבודת האדמה והוצאת לחם מן הארץ. ערכים שאותם ספג בבית, כבן לאנשי העלייה השלישית, וכחניך בבית הספר כדורי" כשהיה עדיין מוסד אידיאולוגי להכשרה חקלאית. אחד הסממנים החזקים ביותר של ילדותי הוא הטרקטור של אבי. זיכרונות ילדות רבים שלי קשורים בו. באחד מהם אבא שלי נוהג בטרקטור, אני ואחותי יושבות על כנפי הטרקטור משני צידיו, אוחזות באקדחי הריסוס ובמקום לרסס את העצים מרססות אחת את השנייה. זיכרון אחר הוא של חג שבועות במושב בו הוטלה על הקבוצה שלי המשימה לייצג את ענף הפרחים. לא הייתה ילדה גאה ממני בכל המושב. כל אותו סוף שבוע שלפני החג קישטנו את הטרקטור והעגלה עד שכבר אי אפשר היה לראות אותם מרוב פרחים. הטרקטור מהווה עבורי סמל לעוצמה, כוח ושורשיות. הפיכת הקרקע ועיבוד האדמה שהיו עד לפני חמישים שנה משאת נפשו של כל מתבגר שגדל על מיתוס הצבר נעשית כיום ברובה על ידי עובדים תאילנדים. דור הצברים הולך ומזדקן והפרדסים שכיסו פעם את הארץ הולכים ונכרתים לטובת מרכזי קניות חדשים. המיצב שלי מורכב משלושה אובייקטים. טרקטור מזכוכית תלוי בעזרת כבלים של נירוסטה, ואתה לא תהיה, 200, נועה הגלעדי, זכוכית, יציקה. פרוייקט גמר בהנחיית דפנה קפמן והילה לולו-לין, המחלקה לעיצוב קירמי וזכוכית בצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים. עלי מנגו עשויים אבקת זכוכית ורגליו של אבי יצוקות שעווה. כשהתחלתי לעבוד על הפרויקט אבי ביקש ממני לתעד כל שלב בשבילו. הוא היה חוקר פרחים במכון וולקני והצעצועים האהובים עליו היו המחשב הנייד והמצלמה הדיגיטאלית אותם לקח לכל מקום, מצלם ומתעד. כך יצא שתיעדתי את כל התהליך, החל מיציקת הסיליקון על הטרקטור, דרך יציקת הגבס לתבניות הסיליקון, עד לשלב הסופי של הפלת הזכוכית בתנור על תבניות הגבס. נועה הגלעדי 2006 23 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

בזיעת אפיך תושבי ארץ ישראל בתקופת המקרא והמשנה שתו הרבה יין, כמעט ליטר ביום, גידלו חיטה בטרסות על מדרונות ההרים, חצבו נקרות בסלעים, נלחמו באיתני הטבע ובמזיקים, לא קיבלו פיצויי בצורת כפי שמעיד המקרא: בזיעת אפיך תאכל לחם". מיכל צוריאל בספרות התלמודית, חקלאי ראוי לשמו אם הוא הבעלים של שדה, כרם ומטע זיתים. חיטה שמן זית ויין," אומר ד"ר איתן איילון, ממוזיאון ארץ ישראל, המשק הקדום היה משק אוטרקי כלומר משק שהשתדל לספק את כל צרכיו בעצמו. אנחנו משערים, על פי המקורות ופחות על פי הממצאים ארכיאולוגיים, שהאדם השתדל לגדל מעט מכל דבר. לכל יחידת משק היו כמה עיזים וכבשים לחלב וצמר, כמה תרנגולות בעיקר לביצים ופחות לבשר, כרם ענבים, עצי זית, ופיסת אדמה לגדל חיטה שעורה וקטניות. כנראה שלכל חקלאי היו כמה מכוורות לדבש. כמעט ולא אכלו בשר, רק במועדים מיוחדים כמו חגים, היו לוקחים את החיות הזקנות לשחיטה." מאחר וכל משק סיפק את צרכיו, גידלו חיטה בכל מקום גם בהרים, שם חלקות הקרקע האפשריות לגידול מצומצמות והאקלים אינו מתאים. זאת היתה המציאות. אנשי ההר גידלו דגנים כמו שכניהם בעמקים הרחבים והפוריים כי לא היתה להם ברירה. סביר להניח שהיבול היה מועט בהשוואה ליבול העמק, אך הקריטריון לא היה כלכלי. זה היה כורח המציאות, מדגיש ד"ר איילון, לא היתה קיימת אפשרות ללכת ולרכוש קמח או ככרות לחם מוכנים ממישהו אחר. צריך לזכור כי בתקופה ההיא המושג שנראה לנו כל כך טבעי באורח החיים המודרני - קניות - לא היה קיים. מי שרצה לאכול לחם היה צריך לגדל חיטה. המסחר עצמו היה מצומצם ביותר. סחר החליפין היה מוגבל בעיקר לסחורות כמו מלח וכלי עבודה ממתכת." הדגנים העיקריים היו חיטה ושעורה. שעורה יותר עמידה מחיטה ולכן נטו לגדלה במקומות צחיחים יוצר, אומר ד"ר איילון ומוסיף כי נראה שבתחילה השעורה שימשה לייצור בירה ורק אחר כך תוך כדי שימוש חשבו על לחם. בכלל, בני ישראל הקדמונים שתו הרבה בירה ויין. בהעדר אמצעים לשימור פירות טריים לאורך זמן, היו חייבים לקחת את היבול מהכרם ולהכין צימוקים ויין. אם אדם כיום במדינה שותה בממוצע עד 6 ליטרים יין בשנה, הרי החקלאי מתקופת המקרא שתה חצי ליטר עד ליטר יין ביום. הסיבה שלא הסתובבו שיכורים היא כיוון שמהלו את היין במים."מסביר איילון, שתחום התמחותו היא התרבות החומרית בתקופה העתיקה ומוסיף: איכות המים לא היתה טובה. מים הגיעו מבורות וטעמם לא היה כנראה ערב לחיך ולכן היה קל יותר למהול ביין ולשתות." במשנה במסכת כתובות, יש רשימה של מה אדם צריך לתת לפרודתו, כי אז מזונות נחשבו מזונות כלומר סוגי מזון והם מפרטים: לחם, קטניות, שמן זית ופירות יבשים. חז"ל השמיטו מן הרשימה, יין כי חשבו כי נשים ששותות יין יתנכרו לטיבען הנשי הכנוע ולכן העדיפו חז"ל את להשאיר את הנשים הגרושות ללא אספקת יין. גן נעול מעיין חתום בתקופה העתיקה הבחינו בין שתי צורות גידול: חקלאות בעל וחקלאות שלחין. חקלאות בעל נסמכת על מי הגשם העונתי בלבד. את המונח חקלאות בעל ירשו בני ישראל מיושבי הארץ הקודמים שעבדו את אל הגשם הוא הבעל. מאמיני אל הבעל נעלמו מעל האדמה אך השם נותר והוא משמש אותנו גם כיום. חקלאות שלחין היא חקלאות המבוססת על השקייה. המים נשלחים על פני שלח המדרגה, השלח הוא פני השטח של המדרגה או הטרסה. חקלאות שלחין בהר פירושה עבודה קשה עבור האיכר ובני ביתו. ספי בן יוסף, במאמר הנקרא דרך האיכר בהר" מתוך הספר: דרך ארץ אדם וטבע," מתאר את התהליך: ראשית, חיפש )האיכר( שכבות סלע הנושאות מי תהום את מקומן של אילו גילו לו צמחי המים אופייניים: הפטל הנענעה, הכרפס, הגרגיר הברוניקה ודומיהם, שמציאותם במקום שאין בו זרימת מים מעידה על מה שהתרחש מתחת לפני השטח. משגילה את הסלע שיש בו מים, עשה כמעשהו של משה רבנו, שרועה צאן היה וכנראה רכש מומחיות מיוחדת בחשיפת מקורות מים והיכה בסלע. ומשהכה בסלע - המשיך לחצוב ולנקר, כשהוא מעמיק לתוך השכבה נושאת המים וחושף עוד ועוד נקודות נביעה אפשריות. כאשר גמר האיכר לנבור בסלע, הרחיב את הניקרה שחפר ואף חצב חדר תת קרקעי שישמש מאגר ראשוני למים. יכול היה לעלעל בשיר השירים ולמצוא את שמו הקדום של המתקן הידרולוגי זה: גל נעול מעיין חתום." )שיר השירים ד', י"ב( אם תרצו הרי לנו גם תאור יצירתו של המיתקן: הגל )המים( היה נעול בסלע, עד אשר חצבו לתוך השכבה הנושאת מים והפכו 24 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

תאכל לחם אותו למעיין חתום - גם הוא סגור בסלע, אבל לשימושו של האדם במשטר ובשיטה. את שיטת ההשקאה בערוגות נוכל לראות בכפר כמו בתיר )ביתר(. עומד האיש הממונה על חלוקת המים בבריכה, מפשפש בידיו בתוך מימיה, כשהוא תר אחרי פתח המוצא למים וחולץ ממנו פקק העשוי סמרטוט כרוך בבוץ ועשבים. משנפתח הפתח זורמים המים בתעלה הראשית, אל תעלה משנית, ממנה לתעלה קטנה יותר עד שהם מגיעים אל מי שתורו להשקות בהם את חלקתו. הלה כבר אורב למים, ומשהם מגיעים הוא פותח במעדרו פתח בגובל והמים פורצים פנימה אל הערוגה ומציפים אותה. משהוצפה הערוגה שב הפלח ומכה במעדרו בקרקע, מחזיר את הגובל למקומו והמים ממשיכים לזרום במורד התעלה, עד למקום שבו תפתח דרכם לערוגה הבאה. ומי שאין מעדר בידו, פורץ וסותם את הגובל בבעיטת כף רגל יחפה ככתוב בדברים י"א י' והשקת ברגלך כגן ירק." היתרון בחקלאות שלחין, אומר ד"ר איתן איילון, הוא שניתן לגדל כמה מחזורי גידולים בשנה. בצורה זו גודלו הקטנייה הראשונה שבוייתה הלא היא החומוס ויותר מאוחר גם עדשים. לא תחסום שור בדישו האיכר בעת העתיקה לא היה יכול להיעזר במיכון או עובדים זרים, שיקלו על עבודתו. גופו ושתי ידיו היו כלי העבודה העיקרי וכמובן גופם של כל בני משפחתו. כשהיה צורך גוייסו כל בני המשפחה לעבודת השדה, כולל ילדים וזקנים. חריש השדה בוצע במחרשת עץ, שפלחה את הקרקע. את המחרשה משכו בני אדם אחד מקדימה ואחד מאחורה המתקדמים יותר נעזרו בבהמה שמשכה בעול. דגמים דומים לדגם המחרשה בעת העתיקה עדיין ניתן היה למצוא בארץ, בתחילת המאה הקודמת, בעיקר בשימוש בכפרי הערביים. יתכן, שהאיכרי התקופה העתיקה, נהגו כמנהג הפלחים הערביים וביצעו חריש של תלמים שתי וערב. בהתחלה חורשים תלמים לאורך השדה ולאחר הזריעה מבצעים חריש רוחבי, על מנת שיטמנו הזרעים היטב באדמה. לאחר שגדלה החיטה, הגיע זמן הקציר. מאחר ובתקופת בית ראשון ובית שני אנו עוסקים, אי אפשר להפריד בין הדת לחקלאות. החקלאים בצעו את הטקסים שדורשת הדת. קציר השעורים החל בפסח במוצאי היום הראשון של פסח, שהוא יום שבתון ואז גם מתחילה ספירת העומר הנהוגה גם בימינו. כפי שכתוב במקורות: מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבועות" )דברים ט"ז, ט'(. את החיטה או השעורה קצרו במגל, עשוי מעץ או לסת של בהמה שאבני צור או פיסות מתכת, קובעו בו על מנת לקצור את החיטה. בזמן הקציר השתדלו הקוצרים להגן על עצמם באביזרי לבוש שונים כמו כפפות, מגינים לברכיים ולרגליים, שרוולים ועוד אביזרים, שמטרתם להקל על אחיזת המגל. אנחנו למדים על כך משום שבמשנה קיים פרק שלם העוסק באביזרי 2 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007

עור והאם הם מקבלים טומאה. כלומר מה קורה ששרץ, למשל חרק, נלכד בכפפת עור האם הדבר הופך את הכלי לטמא? הקוצרים מאגדים את אלומות החיטה לעומרים. ונושאים אותם לגורן. התבואה נערמת בגורן וכדי להגן עליה מבעלי חיים למשל, נהגו להקיפה בגדר עשוייה אבנים ועץ בתוספת קוצים. ישנם גרנות פרטיות ויש ציבוריות המשותפות לכלל הציבור. מעריכים כי האיכר הקדום בילה שליש מחייו בגורן. לאחר מכן הגיע תור הדיש שמטרתו להפריד את הגרעינים מן השיבור לת. קושרים את הבהמות בשורה ומוליכים אותם מעל החיטה. החיכוך בין הפרסות לבין החיטה יוצר את ההפרדה. כדי לא לגרום לבהמה סחרחורת היה נהוג לכסות את עיניה ולשנות את כיוון ההליכה מידי פעם. האיכרים גם נהגו לחסום את פיות בעלי החיים כדי למנוע מהם לאכול את השיבולים אך התורה מתייצבת לצד בעלי החיים וקוראת לאיכרים: לא תחסום שור בדישו." )דברים כ"ה, ד'( כלומר, אתה לא יכול גם להעביד את החיה וגם להרעיבה, תהיה אנושי. כאשר מדובר בכמויות קטנות ניתן לבצע דיש בצורה ידנית. חובטים בשיבולים באמצעות מוט עץ או מקבת. בתקופות יותר מאוחרות הוכנס לשימוש המורג, מדובר בכלי העשוי לוח עץ כבד, משונן בחלקו התחתון, בעזרת אבנים או מתכת. החיכוך של האבנים עם החיטה יוצר את ההפרדה. המורג נגרר על ידי בהמה. פעולת טחינת הגרגרים נעשתה בידיים בלבד. מאחר ולא היו אמצעים לשימור המזון כל משפחה נדרשה לאפות לחם מידי יום. פעולה זו היתה מנת חלקן של הנשים, מספר איתן איילון, כל אישה נדרשה לטחון את הגרגרים בערבה. אם בן אדם צורך כחצי קילו קמח ביום, ואם יש שישה אנשים במשפחה ממוצעת, הרי אישה נדרשה לטחון שלושה קילו קמח מידי יום. טחינת קילו קמח נמשכת כשעה ולכן אנחנו מעריכים שכל אישה בילתה שלוש שעות מידי יום בטחינת הגרגירים. למעשה בני הבית התעוררו משנת הלילה לקול טחינת הריחיים. אומר ד"ר איילון. חילדון וקימחון החקלאיים הקדומים, כמו אילו המודרנים, נאלצו להתמודד עם איתני הטבע, מחלות ומזיקים שפלשו לשדות והמטעים. פרופסור מרדכי כיסלו יחד עם עמיתתו ד"ר אורית שמחי, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן מתמחים במציאת מזיקים בתקופות הקדומות. 26 ניר ותלם גליון מס' 2 דצמבר 2007 במקרא, בספר דברים כתוב: יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפך עד אבדן." )דברים כ"ט יב( "הירקון, מכיל בקרבו משמעות נוספת של המילה ירוק הכוללת גם את החלודה או צבע החלודה", מסביר פרופסור מרדכי כסלו, "כלומר גם בספר דברים, עוד בתקופת משה רבנו הכירו את מחלת החילדון, הצובעת את החיטה בצבעי חלודה וגורמת לשדות לכמוש". חדקונית האסמים, חורבת ראש זית, בגליל, מתקופת הברזל. הממצאים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגית מאשרים את המקור התנ"כי לפיו החקלאים הקדומים סבלו מחילדון. פרופסור כסלו, מצא שרידי חילדון על מוץ של חיטה, מלפני 3,300 שנה. השרידים התגלו בתוך כלי קיבול שנמצא בחפירות בתל בטש, באזור המצוי בין צומת נחשון וצומת ראם. השרידים, המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה, מלמדים כי החקלאים הקדומים סבלו מחילדון, פטרייה התוקפת עלים ואשר מוכרת היטב לחקלאי בן ימינו. מעבר לכך, ניתן ללמוד על המזיקים בעולם העתיק בשתי דרכים, מסביר פרופסור כסלו, באזורים יבשים כמו מצדה נשתמרו מזיקים בשלמותם. במר קומות שבהן היתה שריפה ניתן למצוא שרידי מזיקים באפר. כיוון שחרקים מלווים את בני האדם בכל מקום - בשדה, במקומות ששימשו לאיכסון מזון, במהלך הארוחות ולבסוף גם בזבל. שלושה מזיקים, שנמצאים איתנו גם כיום, הטרידו את שלוותם של החר קלאים הקדומים: חדקונית האסמים, משוננת החזה, נובר התבואה. לחיפושיות אלו יש שלד נוקשה וחלקים ממנו השתמרו גם אם התרחשה שריפה. "חדקונית האסמים היא חיפושית שמצאנו אלפים כמותה במקומות רבים בארץ", אומר פרופ' כסלו, "זוהי חיפושית שנחשבת כאחת מעשרת המזיקים המרכזיים בימינו. שניים עד חמישה אחוזים מכלל החיטה שמיוצרת בעולם נהרסת על ידי המזיק הזה. מדובר במיליוני טונות שהולכים לאיבוד". פרופסור כסלו מצא את חדקונית האסמים בחפירות בגליל בתל זית, מתקופת הברזל המאוחרת, שיש המכנים אותה גם תקופת המלוכה העברית, שלטון דוד המלך ושלמה המלך, אחריו. כיצד יכלו החקלאיים הקדומים להתגונן מפני מזיקים אלו? אנחנו יכולים רק לשער," אומר פרופסור כסלו, ואנחנו משערים, כי בארכיאולוגיה אין לנו צילומי לווין, על סמך מנהג שנוהגים חקלאים באפריקה. הם מערבבים אבקה המתקבלת משחיקת אבני גיר לתוך הגרגרים. המעטה החיצוני של החיפושיות נשחק בשל הגיר ואז המים מגופן מתאדים והן מתות. כך נלחמו בחיפושיות. למרות שיש חשש כי גם השיניים של האנשים, שהכינו לחם 1. חילדון על מוץ של חיטה, תל בטש, מתקופת הברונזה התיכונה. מהגרגרים שעורבבו באבקת גיר, נשחקו.