ץוחה םרוגכ תורומתל יפנעב קשמה יברעה ץראב לארשי ו879( 1914 ) * סיריא ןומגא אובמ םירושעה םינורחאה 7וטל תיעה ינאמ לארשי ץראב ן ונייפאתה העפשהב תיברעמ תרבוג תכלוהו ימוחתב םייחה םינושה עקרב ךילהתל הז וד התעיקש תצאומה הירפמיאה תינאמתועה דחמ אסיג תורומתו תויתרבחתוילכלכ תויטילופו הפוריאב ךדיאמ אסיג רושימב ירשק ה אטבתה רבדה תרושב תויוחתפתה ב ןצחה לארשי ץרא * ן אוצייה אובייהו ימה ולדג םירועישב םיהובג אובייה לדג םירועישב םיהובג אוצייהמ ןובשחבו ימה ןמתסה ףדוע אוביי סמ ילכ טישה ונגעש למנב ופי לדג דואמ סמו תוניפס רוטיקה לדג ףא רועישב הובג רתוי תישארמ האמה תומגמ וצאוה םירשעה הלא םע תאז רבעמב הנשמ הנשל ויה םיתעל תודונת תוקזח ףקיהב ןצחה ושלחנש תארקל ףוס הפוקתה םימרוג םיינוציח ןוגכ תופוקת תואיג לפשו קושב ימלועה תומחלמ תויוחתפתהו םיקשמב םירחתמ םימרוגו םיימינפ ןוגכ תודונת תומכב םילוביה תופגמו ועיפשה תויוחתפתהה חווטב רצקה ךוראהו דחי םימרוגה םיינוציחה ויה םייטנאנימוד רתוי חווטב ךוראה הלאו םיימינפה חווטב רצקה אוצייה יומסה חתפתה דואמ הפוקתב וז עקר לודיגה ףקיהב תוניילצה תורייתהו איבהש לודיגל תשיכרב תורוחסה םיתורישהו ךרדב וז םרת אוצייה יומסה המורת תיתועמשמ םוצמצל רעפה רצונש ןיב אוצייה אובייהו ימה ךרד םילמנה רמאמ הז ססובמ דחא יקרפמ ירוביח תוחתפתה ןרחה לארשי ץרא ותעפשהו קשמה הרבחהו 1914 1879 רוביח םשל תלבק ראותה ךמסומ תטיסרבינוא הפיח הפיח 1984 ןלהל[ : ןומגא ]ןרחה יתדות הקוה הנותנ פורפל דג רבליג ותכרדהבש יתבתכ רוביח הז יתדות הנותנ תכמל רקחל חרזמה ןוכיתה זכרמלו רקחל י"א הבושייו די יבצןב תטיסרבינואב הפיח ןרקל רקחמה םש ואדנל תונרקלו תודחואמה תורדתסהה תוגלמה וקינעהש יל ךלהמב תנכה הדובעה םוחיתה יגולונורכה הפוקתה עבקנ דצמ דחא יפ הנשה היבגל ונידיב ויה םינותנה םימדקומה רתויב ןתחה לארשיץרא התואב הפוקת דצמו ינש הנשה הב הצרפ םלועהתמחלמ הנושארה עוריא ןמסמה תא המויס הפוקתה םע תאז תויה ןוידהש בוסנ תורומת תאש דעומ ןתושחרתה השק ןמסל ךיראתב קיודמ וניאר םיכיראתב ל"נה תרגסמ תיללכ ןוידל וב וללכנ םיתעל ןתושחרתהש תועפות הלחה טעמ םדקומ וא רחואמ רתוי רשא תרגסמל תיפארגואיגה הנודנה חנומב לארשי ץרא הנווכה לארשיץראל ברעממש ןדריל תולובגב( )טדנמה הפוקתב הנודנה םרט המייקתה תרגסמ וז תילאירוטירט הדיחיכ תדרפנ איהו )ל 7 1 הללכנ יתשב תודיחי הירפמיאה תוילהנמ תינאמתועה האר ןומגא ןנוחה 75 תוסחייתהב םעטה תרגסמל תיקשמ תינוטו םרטש הדלונ רבסוי ןלהל ןלהל ואבוי הרצקב תונקסמ חותינה תוחתפתה טרופמה ךרענש לארשיץוא ןרחה ןומגא לצא ןקחה 144 15
סיריא ןומגא ןיב ירצומ אוצייה םיטלובה ירפ רדהה אוצייה רצומ רתויב טלובה יאלקחה יפ ףא ףקיהש אוציי ןגדה ללוכה םיריחמב( )םיפטוש ה וי םוסמוסה ףילחהש תא הנתוכה לודיגכ אוצייל הנמנ םע ירצומ אוצייה יאלקחה םיטלובה םע תמישר ירצומ הכאלמה היישעתהו אוצייל ונמנ שארב הנושארו ןובסה ןמש תיזה םירצומ ינשו םישדח השודקישימשת תורכזמ( )תויתד ןייו תורומתה םדמב אוציי ירצומכ ויה תועפשומ ףוריצמ םימרוג םיימינפ םיינוציחו שוקיבה וררועש ץראל ןךחב םיאנתהו םלודיגל ץראב תמישר ירצומ אובייה םיטלובה הכירצירצומ הללכ ןוזמ יטירפ רפסמ( )דוגיבו תורתומירצומ רוצייירצומו םלגירמוח( ןיינבירמוח )קלדו המישרב וז ה הפוקתב הנודנה םלקשמ יסחיה ירצומ תורתומה רוצייהו ןיב ירצומ הכירצה ה םלקשמ יסחיה ליטסקטה ירצומ )הנתוכ( האוושהב אוצייל לודיגה ףקיהב ירצומ אובייה םינושה םיריחמב( )םיפטוש עפשוה תוחפ עבטימרוגמ ו ביצי רתוי בכרה המישרה ועיפשה םימרוג ןוגכ לודיג היסולכואה םייוניש ילגרהב התכירצ תוליעפה תילכלכה תורחתהו ןיב םינאוביה הפוקתב הנודנה דרי ולקשמ יסחיה למנ תורייב ב ןקחה לארשי ץרא וידיקפתו ונתשה : ודיקפת תטילקב תורוחס תורישי לארשי ץראמ הילאו םצמטצה ודיקפתו ןועטשב ימי לארשי ץראל בחרתה תמישר ילמנ ןסחה יפוחב לארשי ץרא הלדג החתפתהו םהיניב הדובעתקולח למנ ופי בושחה םהיניב חתפתה למנכ םיורי אוביתורוחס תטילק( )םירקבמו למנ אוצי םירדהה ןובסהו למנ הזע הניש וידיקפת תא םייתרוסמה ךפהו ימורדה ןגדה למנל למנ וכע בושחה רתויב דע עצמא האמה ט"יה עקש למנו הפיח ה ומוקמב למנכ ןגדה ינופצה רחאלו תיינב וק תליסמ תבכרה קשמדהפיח למנכ אוביה ןופצל ץראה ןדריהרבעלו יחרזמה םימרוגה םיינוציחה ועיפשהש םוחתב הז ויה רקיעב רופיש הרובחתה תימיה תמקהו וק תליסמ תבכרה םיוריופי ש טקיורפ יתפרצ םימרוגה םיימינפה ויה תיינב וק תליסמ תבכרה קשמדהפיח ש טקיורפ ינאמ תוע םבצמו עורגה רתי יעצמא הרובחתה תיתשביה ו יתוריש למנה ןלקשמ יסחיה ה לארשי ץרא ןדחה ב תויפוריאה תופתושה הפוקתב הנודנה ךא ה םע תופתוש רוזאב רקיעב םירצמ היכרותו היסא( )הנטקה בחרתה יאוול תאצותכ תקה תורשקתהה תכרעמל הלכלכה תימלועה : ןה ושמיש רקיעב םידעיכ אוצייל תורוחסו הפוריאמ לארשי ץראל ונעטנ ןהילמנב ןכ םיארמ םינותנה םייטסיטאטסה היכרותמ אוביי םירצממו ףקיהב לודג תואיצמהמ אובייו יפוריא ףקיהב ןטק תואיצמהמ ןיב תופתושה תוטלובה ברעמב הכישמה הינטירב דול שארב היתובקעב רבעבכ תפרצ הירגנוהורטסואו ןדמש ןותנ הדיריב הדמ הינמרג הפתוש השדח ל ילארשי ץראה ה דחוימב ףוסמ תונש םיעשתה וטלבו היגלב הילטיא היסור תירבהתוצרא םיקשמו קוחרה חרזמב ץרא לארשי האביי בורמ תופתושה ברעמב טרפ הינטירבל רתוי רשאמ האציי ןהילא היסחיב םע הינטירב ןוזיא ןיב אוצייה אובייהו םימרוגה םיימינפה ועיפשהש םיינוציחהו ןדמ 108 תופתושה מל םע לארשי ץרא וקלחנ השול םיגוס : המאתה קושה יפואל חותיפ תורוניצ קוויש תוינידמ תוליעפו תיטילופ תויוחתפתה הלא ב ןצחה לארשי ץרא הפוקתב הנודנה תוררועמ הלאש רבדב תדימ ןתעפשה יפנע קשמה ימוקמה ןוידב ןלהל דונ תורומתה ושחרתהש יפנעב הלכלכה
ע( א סחר החוץ והמשק הערבי 1948 1879 המקומית אשר לסחר החצן נודעה השפעה על התרחשותן זאת במטרה לבחון באיזו מידה תרם הידוק קשרי הסחר בין הכלכלה המסורתית של ארץ ישראל לבין רכת הכלכלה העולמית בכלל וכלכלות ואילו הרב גורמים בתקופה במשק הנדונה המפותחות נטלו היתה חלק בפרט למודרניזאציה בהובלתן ארץ ישראל בכלכלה המקומית חלק מהמשק העות מאני ונמנתה מה עם משקיות אחדות בתוכו היא הפכה ליחידה נפרדת רק בתום מלחמתהעולם החורגת ממסגרת דיון זה ועל רקע גורמים ואירועים שספק אם אופי התמורות יחידות מנהליות הראשונה בתקופה התמורות שיידונו להלן נמנו עמם אולם דומה כי בחינתן של תמורות אלה ביחס למסגרת טריטוריאליתמשקית שטרם הוקמה יש בה כדי להאיר את ראשיתם של תהליכים שהבשילו בה לאחר הקמתה ולתרום להבנת אופיים הייצור ענפי החקלאות החקלאות היתה הענף הכלכלי העיקרי במשק המקום הראשון 3 עלכן כבר הבחינו משקיפים הארץ ישראלי 2 וגם בייצוא המסחרי היא תפסה את בני שהתרחשו במינזר זה בתקופה הנדונה משקיפים אלה וכן בדרךכלל תמימידעים באשר לגורמיה רובם האגרריים בפרט ובמיבנה המסורתי של הכלכלה מודרניזאציה סחר 4 החךן למרות הרכב הגידולים ומשקלם הסכימו התקופה במיעוטן של היחסי התמורות חוקרים שדנו מאוחר יותר בתופעה היו נעוצים היו שהללו באופי היחסים בכלל אשר הציבו מכשולים או עיכבו תהליכי זאת בתחומים אחדים חלו תמורות ובתחומים אלה ניכרה גם השפעתו של היחסי למשל אחד התחומים הבולטים שסחר החדן הביא בהם ינויים גידול ההדרים בפרט וגידולי המטע בכלל התרחבו ענף הגפן הסומסום כתבואת קיץ שהחליפה את הכותנה ובאזורים אחדים החליפה את גדל התפשט גידול הדורה והתרחב י 1 ראה : 1831 Syria the Economic Development of ת[ hf S Kalla The Role of Foreign Trade 161 קק 1969 11 נ 1 Arbor edlch) The American University thesis 1914 Unpublished Ph D 162 ]להלן : קלה[ שם הוא הסתמך על רופין לפיו החקלאות תרמה ב 1915 72 אחוז לתוצר הלאומי " הגולמי של סוריה כולה )כלומר הולאןתים העותמאניים של חלב דמשק וביירות והס 2 נ קים של לבנון וירושלים( השווה : /) Ruppin Syria : מ(/ Economic: (translate and abridged by Straus) New York 1918 11 12 קק שם מובא אומדן של מיבנה התוצר הזה ממנו מהווה החקלאות כ 80 אחוז אגמון סחר החפן עמ 6349 ראה למשל : Year ConsulJago ט 0 [ 00 the Trade and Commerce ofdamascus for the ו Report by 1879 Damascus March 1880 א ט House of Commons Parliamentary Papers (?onsular 1002 1003 1005 1006 קק 26 part 0 א Reports ולהלן: 5 שפזש) 1 1819 ר 261 א( )ובאותו אופן " " ק " % יתר הדר חות מסידרה זו([ France Le Secretaire d ambassade Charg(f au consulat giniral de FouquesDuparc mouvement commercial ז 0 mar time de Beyrouth י 1905 ת 6 France!0 ministire du comrnerce de lindustrie 01 des 0010 ט 1 א ministire des affaires itrangires קנ)( ו 1907( ) 607 0 ת Rapports Commerciaux ]להלן : 1905 RC 607 Bey )ובאותו אופן יתר הדו"חות 4 מסידרה קסם אל קק 19078 Pales RC 739 מחמד רפיק אלתמימי ומחמד כהגת ולאית בירות : אל זו([ 7475 גנובי בחרות 1917 עמ 5956 ]להלן : תולדות בנק לאומי ולאית בירוקי נ גרוס ואחרים בנקאי לאומה בהתחדשותה : לישראל ירושלים 1977 עמ 42 ]להלן : גרוס בנקאי לאומה[ 2 3 4
ק ל! חריש במחרשתמסמר וצמדבקר גידול לאוץ הדגנים 5 כל אלה היו גידולים שרווחיותם בתקופה הנדונה עלתה בשל הביקוש להם בחךן והניעה התמורות את בהרכב החקלאות בתקופה המגדלים הגידולים להרחיבם החקלאיים ומשקלם היחסי התבטאו בתהליך נוסף שאפיין את הנדונה : העמקת ההתמחות וחלוקת העבודה האזורית בגידולים החקלאיים במלים אחרות העמקת אוריינטאצית השיווק של גידול באזור צריכה בחקלאות שהרי ככל שעלה משקלו היחסי מסוים גדלה תלותם של חקלאי אותו אזור בשוק למכירתו והחלפתו במוצרי אחרים לאזורים אחדים יצאו כבר בעבר מוניטין כמרכזים של גידול חקלאי זה או אחר כך נודע החורן כ אסם התבואה של סוריה 6 הרשכם חברון כמקור הענביס ותוצרתם בתקופה בגידול שעורה וזיתים הביקוש היחסיים ומושבות של כמרכז גידול הכותנה של ארץ ישראל והר הנדונה התבלטו בתהליך זה אזור עזה והנגב הצפוני ודורה אזור יפו והשרון בגידול הדרים העמקים הצפוניים בגידול דגנים סומסום למוצרים האזורים המהגרים אלה בשפלת בשוק החוף העולמי בגידול את עודד גפנים לתעשיית ההתרכזות היי 7 8 בגידולם השונים בלטה זו מגמה במיוחד לאורך תוך החוף בו נכללים ניצול היתרונות רוב האזורים הדיון המפירט בתמורות אלה אצל אגמון סחר החרו עמ 7549 ראה גם : ש אביצור חיי ידם יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה תלאביב ] 972 עמ 223222 ]להלן : אביצור חיי יום יום[ החורן נכלל בתקופה הנדונה ק בדיון אף עלפי שלא נכלל בגבולות ארץ ישראל המנדטורית וזאת מפני שרוב יצוא הדגן שלו התנהל דרך נמלי עכו וחיפה CR 13 11 Damas 614 CR 2 1 Caiffa 1879 127 RC 607 Bey 1905 קק 45 RC 739 Schdlch European Penetration and the Economic Development of ק 1878 14 51 ק Pales 19078 Palestine 185682 1) ן 4 ט( ןטען)( Studies ו the Economic and social " Palestine 4950 52 קק 1982 Nineteenth and Twentieth Centuries Oxford אגמון סחר החסן עמ 49 75 Trade the Conditions andfrospects ח 0 קע Weakley Report ] Syria U K Board of trade Commercial Intelligence Committee או ~ Parliamentary Papers ולהלן: the : Weakley חס Consul Dickson Report LXXXVII Accounis and 1911 49 Trade and commerce of Palestine for the year 5 ט 19 FO Diplomatic and Consular Reports the 5 ק ק 1906( ) 3561 0 ת AnnuaISeries ]להלן : 1905 Pales AS 3561 )ובאותו אופן יתר הדו"חות מסידרה זו([ 24 ק 739 RC ולאית בירות עמ 52 53 Pales RC 1058 Caiffa 67 4849 קק 19078 1909 10 388 356355 244243 5 6 7 8 1 10
סחר החוץ והמשק הערבי 1948 1879 שמנינו בכך יש כדי להעיד על הקשר בין תהליך זה ובין התמורות בסחר לנמלים העניקה מלכתחילה יתרון לאזורים אלה והגבירה הדחף את להתמקד החתן שכן הקירבה בגידולים אשר תנאים טבעיים אתרים )כגון קרקע אקלים וכיו"ב( ששררו בהם העניקו יתרון נוסף בגידולם לייצוא גם העמקים הצפוניים נכללים ברשימה זו כיוון שעם פתיחת מסילת הרכבת חיפהדמשק השתפרו מאוד אפשרויות ההובלה מהם אל את גידוליהם נשאלת לייצוא 9 הנמל והתפתחות זו עוררה את חקלאי האזור לכוון השאלה באיזו מידה הגיעה ההתמחות בתחום הגידולים עד לרמת החקלאי הבודד? כלומר האם ניתן לדבר גם על הקצאת קרקעות או חלקן הארי ביחידה משקית נתונה לגידול אחד? היסטוריונים אחדים גרסו ששיטת העיבוד החקלאי המשותף להתקיים אף עלפי שבעקבות חוק הקרקעות העותמאני משנת ולהיות החלקות המכשולים הגידול י י רות מוחלפת בסבב קרק ברישום בין העיקריים וחיים שם על החלקות בדיהן בפועל בכפרים 1858 בשיטה זו הפלאחים לבר גרבר ראו יבוד מצאו ) 1902 1901 ( ופרוטוקולים של פירוק המשאע באזור זה ובאזורים ואחדים הם חלקות בהסתמך מחוז מועצת על הנדונה לטענתם הדעה הרווחת כי חוק 1858 חלקי כל לגבי תקפה גדולות מהקונסולים מפות ירושלים יותר הזרים ולהכנסת עות מאניות היתה המשאע 0 י אמורה שהעבירה בארץ ישראל שיפורים לרישום שונים קרקעות ) 1909/ 10 1905/6 1904/ 5( כפי הארץ המשיכה להתבטל את עיבוד את כי אחד בתהליך בטאבו תהליך נוספים כגון עמק יזרעאל אכן התבצע הלכה לשה בתקופה שמרמזים המאוששים טענה זו 3 י מפאת קוצר היריעה נסתפק נשאר ביחס לארץ ישראל על הניר בלבד אינה המקורות שברשותם הביא קלה גם 2 ] נתונים בהערה כי ההערכה שהמצב לא אחיד באזורי הארץ השונים נראית סבירה אולם יש לבדוק מקורות מקיפים יותר כדי רטט את התמונה במלואה גם הקשר בין פירוק המשאע ובין הבר יבוד חלקות גדולות בפרט והמודרניזציה בחקלאות נבחן טרם בכלל אך ומקו התלות כי נראה של הרבה החקלאות ] 3 1 66 1 12 קק 10 RC 1058 Caiffa 1909 102 שנות ק Weakley תחזית על תהליך זה נתן הקונסול הבריטי בביירות Trotter 11 כאשר החלו עבודות ההקמה של המסילה מחיפה לחורן עלידי חברה בריטית בתחילת התשעים ראה 12 ק /45 1279 Bey 189192 דיון מפורט בתופעת המשאע כסוריה וארץ ישראל ובמקורות התפתחותה ההיסטוריים ראה : Firestone ר 9 10 ת[ ~Land Equalization and Factor Scarcities : תשעת[ Ottoman Imperial Central Russia and the Late Holding Size and the Burden of Impositions " Journal 41 ) 1981 ( 4 ן 813833 קק ראה גם תיאור התופעה והסכר שונה למקורותיה אצל א גרנובסקי המשטר הקרקעי בארץ ישראל תלאביב 1949 עמ 230219 209 207 ]להלן : גרנובסקק CR 49 קק 19078 81"5 ע 739 ב( 1009 1008 קק 1879 185 ת 8 ]( ץ 261 6768 G ראה למשל The Impact of Change קלה עמ ת 0 Studies ( ט )" oz 1) Owen The Middle East Palestine Nineteenth Century ת[ Traditional Society ת 0 ק 495 Palestine During the Ottoman Period Jerusalem 1975 ] 17 178 גרוס בנקאי לאומה עמ 31 35 1800 the World Economy תו 11 1 267271 על קק 1981 London 1914 ]להלן : אוון[ שם הוא מציג במפורט את נושאי רישום הקרקעות והבעלות הקרקע גרנובסקי עמ 212 על ההיבט המשפטי של שיטת המשאע והחוקים העותמאניים בנושא ראה : מ 1 ד דוכן דיני קרקעות במדינת ר קרק ישראל ירושלים 1952 עמ 07 ] 114 118 113 וח גרבר מפותרישום קרקעות בארץישראל בתקופה העותמאנית קתדרה 22 )טבת תשמ "ב( עמ קלה עמ 178 177 12 13
ך[ איריס אגמון בחסדי החקלאיים שמים היתה של ודלותם המונוקולטורה הפלאחים סיכון בנוסף יטת כלכלי גבוה מדי 4 ן המשאע שברוב לכך גרמו הגידולים עם זאת נראה כי ריכוזיות גידולים )ולאודווקא גידול אחד בלבד( ברמת החקלאי הבודד התפתחה בתקופה הנדונה ובמושבות במלים אחרות העיבוד קרקעות אפוא בעיקר בגידול הדרים בגידולי הייצוא באזורי ודגן גפנים שפלת והשרון החוף המובהקים שגודלו באזורים בהם הוכנסו לגל חדשות או שגודלו עלידי מגדלים בעלים חדשים )כגון במושבות( 5 ] מתקבל הרושם כי התמחות בגידולים בדרג המשק הבודד התפתחה כאשר אפשרויות הייצוא של היבולים קיזזו את סיכוני המונוקולטורה וכאשר שיטת המשאע לא היתה קיימת מלכתחילה תמורה השכירה רישום כאשר אחרת התרחשה בתקופה הנדונה יחסי בתחום העבודה בחקלאות לנושיהם 6 י גם בעבר עיבדו חלק מהפלאחים קרקעות שלא היו העבודה בבעלותם על בסיס חכירה תהליך הקרקעות בעקבות חוק 1858 תואר תים קרובות כתהליך בו התרחבה תופעת החכירה פלאחיס הפכו רבים על אריסים אדמתם לאחר ששקעו בחובות אך בתקופה הנדונה הופיעה גם עבודה שכירה בעלת אופי שונה ונאלצו להעבירה נראה כי הופעתה היתה קשורה בכך שההתרכזות במספר קטן של גידולים )תים גידול יחיד( בחלקות גדולות חייבה את המגדל להיעזר בכוח עבודה עליו להשלים איסוף את כך היבול נוסף במיוחד בפרק הזמן הקצר יחסית שבמהלכו הזדקק הפרדסן לפועלים לקטיף רבים ההדרים ואריזתם בחודשי החורף בעל הכרמים לבוצרים בקיץ ובעל שדות הדגן לקוצרים ומאלמים באביבכן כוח עבודה זה נמצא לו מקרב תושבי הכפרים והערים השכנות חלקם פלאחים מחוסרי עבודה תים משפחות שלמות שהועסקו בעונת הקטיף פועלים של שכירים בעבודות החקלאות השוטפות בלבד 8 י ובשמירה 9 י זאת בנוסף להעסקה קבועה סוג העסקה זה נבדל תים מהדפוס המסורתי שתואר יל גם בכך שהפועלים לא התגוררו דרךקבע במקום עבודתם הם הגיעו השכנים לפרדס או בבוקר בראשית השבוע או העונה מביתם בכפר או בעיר לכרם שבו הועסקו בודה בלבד 20 החידוש לא אפוא בעצם התופעה של ראה למשל 67 55 קק 19078 Pales RC 739 שם ציין דוריה (Durieux) איש הקונסוליה הצרפתית בירושלים את הגיוון המשקי שננקט אף במושבות המהגרים כנגד סיכוני המונוקולטורה ראה בהקשר זה גם הדיון בפיתוח ענף הגפן במושבות אצל אגמון סחר החסן עמ 7570 אגמון סחר החרן עמ 7549 198 197 173 וראה גם להלן ראה למשל גרוס בנקאי לאומה עמ 3938 אביצור חיי יום יום עמ 189 194 גרנובסקי עמ 295279 מ"י אלחסיני אלתטור אלאגתמאעי ואלאקתצאדי פי פלסטין ארכיה יפו 1947 עמ 115 108 ]להלן : אל חסינק קלה עמ 171 178 אוון עמ 267 271 א אלנמר תאריח גבל נאבלס ואלבלקא ג : אלנטם אלחדית ה שכם ]ללא תאריך[ עמ 5049 נלהלן : אלנמר ג[ י 1888 France ט 1 minist re de lagriculture א du comnlerce ק 225 עהד תטכיק Le Consul de France 4 טס Les productions au Hauran BCF 1889( ) 225228 עק xx~ Bullefin Consullaire Franfais ~ ]להלן : Hauran )225228( 20 1888 )ובאותו אופן יתר הדו "חות מסידרה זו([ 56 1005 1006 קק 1879 ק CR י 261 Damas : 7739 (שנ השווה Pales 19078 קק 10 5 RC 1058 Caiffa 1909 19 2930 ק CR 26 ffa 1898 Jerus AS 2217 1018 ק 1879 שם 2217 AS RC 739 Pales 19078 קק 5862 RC 1058 Cafffa עייס 1 1909 2?ionism Before World War 7 ארץישראל 1875 1975 69 ק 19078 Pales 58 RC 739 ק %? Arabs ~and 1 י 4 ז[ 4 וןמ 1%3 3 44% 3738 קק 1976 Los Angeles 761 וע אביצור תמורות בחקלאות "תמורות בחקלאות[ תלאביב 1977 עם 183 ]להלן : אביצור 14 15 16 17 18 19 20 1 12
סחר החוץ והמשק הערבי 1948 1879 עובד המיד עבודתו כוח את לרשות הביד באופי אלא בעין או במזומן שכר תמורת ה תעשייתי של סוג זה של יחסי עבודה : כוח עבודה זמני הנשכר ם ביצוע קטע אחד בלבד בתהליך הייצור מבחינה היתה זאת התופעה נוסף ביטוי הנדונה להעמקת ההתמחות וחלוקת העבודה עם זאת בדומה לתמורות האחרות גם זו לא הקיפה את כל הגידולים ובכל האזורים צם טבעה היא אפיינה את הגידולים עתירי העבודה Oabourintensive) והגפנים ן 2 ביותר בעיקר ההדרים שתי התמורות האחרונות שכלול שיטות העיבוד והרחבת השטח הובד היו קשורות ומושפעות זו מזו התיאורים וההתרשמויות של הקונסולים הזרים ושל החוקרים מהעדר של תמורות בבעליחיים ממש ובעבודה בחקלאות התייחסו בעיקר יטות שימוש העיבוד בכלים פרימיטיביים ידנית ברב כך תוארה בדרך כלל אולם שכלולים אחדים שימוש העדר בדישון הדברה ומחזורזרעים מתקדם שפותחו החקלאות המקומית הן במקורות הזרים והן באלה המקומיים 2 הוכנסו בשיטות העיבוד מחזור הזרעים באזורי גידול הדגן למשל שופר עלידי הכנסת הסומסום כתבואתחורף השיפור בהקשר זה התבטא רק בהחלפת הגידולים הקודמים )כותנה ודורה( במחזור הזרעים ולא בשכלול שיטת המחזור המסורתית שיטת שני השדות 23 אולם התרומה שתרם הסומסום )שכזכור גידולו התרחב במקום גידול הכותנה על רקע ביקושו בשוק להכניסו למחזור העולמי( לטיוב הקרקע אחרי קציר הדגן נוסף על יתרונותיו בשוק עודדה פלאחים במקום גם הזרעים הדורה 24 השכלול הבולט ביותר בחקלאות בתקופה זו הכנסת מנועי השאיבה עלידי הפרדסנים המקומיים להשקאת עולה בבירור מהעדויות הפרדסים במקום השאיבה באמצעות בהמות השפעת סחר החרן בהקשר זה בנושא ההדרים היו ענף החקלאות בעל אוריינטאצית הייצוא המובהקת ביותר 25 רווחיות הגידול נבעה ישירות מייצוא יבוליו והיא הניעה לרכוש שטחי קרקעות מתאימות ולנטוע בעליהון במיוחד סוחרים פרדסים בהן או בקרקעות שהיו כבר בר %2 ותם 26 התרחבות הפרדסים ויציבות רווחיהם הביאו להצברהון בידי הפרדסנים והבטיחו להם המשכיות רווחים גם בעתיד אלה יצרו תנאים ומוטיבאציה להכנסת שיפורים בשיטות העיבוד וההשקאה היוזמה יפו הראשונה היתה מקומית ב 1892 התכנית לא יצאה לפועל ומשנשלח ב 1898 השיג יוסף נבון זכיון להקמת מפעל השקיה לפרדסי סוכן מטעם חברת מנועים גרמנית ליפו והדגים ק גרוס בנקאי לאומה עמ 4443 ראה גם יל הערות 20 17 Damas 1879 1006 Jerus 1879 1021 CR ולאית כירות עמ 61 5956 ר 1 26 " 385369 2425 קק CR 26 11 ק 10 1909 Caiffa RC 1058 635 ק " הערה ) 11 495 ק BCF 16 קלה עמ )635639( Galilee 1887 )יל Baer 171 168 ולאית בירות עמ 59 ומת היתה שיטת שלושת השדות זאת השיטה לטיוב הקרקע שפותחה והיתה נהוגה ברב אירופה זה זמן רב לפי שיטה זו מחזור הזרעים כלל שני גידולים ותקופת שמיטה חשובות על התפתחות החקלאות האירופית בפרט וכלכלתה בכלל 112 113 קק 10 1909 Caffa RC 1058 אביצור חיי יום יום עמ 188 ראה גם הגידולים ומשקלם היחסי דיון מפורט במד ההדרים כמוצריצוא ובהכנסת מנועי השאיבה אצל סחר אגמון נודעו לה השלכות יל הדיון בהרכב החפן עמ 6360 ו( וו 137 136 דרך ק 5762 קק 19078 Pales Pales 1905 5 RC 739 3561 צג 56 קק 1900 Pales 52584 ג ולאית בירות עמ 196 שם נמסר על נטיעת פרדסים באזור קלקיליה אשר כל יבולם 000 5 תיבות נה מיוצא יפו קלה עמ 171 170 על הבר להדרים במושבות ראה : ד גדי ומ נאור רוטשילד אבי היישונ ומפעלו בארץ ישראל ירושלים 1982 עמ 101 21 22 23 24 25 26
פעולה של לבוא 27 מנוע שאיבה בפרדסים השכלולים נעשה שהוכנסו גם נוכחו שימוש בחקלאות הפרדסנים בדישון בתקופה תפקידו של סחר החוץ בהכשרת התנאים וודית בארץ ישראל בתקופה עשו וכלים שימוש בשיטות העיבוד ובכלים שהביאו בכדאיות והדברה 28 הנדונה מודרניים 29 בדין וחשבון נים 1909 10 ערך גי ההשקעה כה בהיותם וההזמנות איחרו לא למנועים ספורים הבליטו עוד יותר את למודרניזאציה המחקרים הדנים בהתיישבות הגרמנית הנדונה מדגישים את תרומת המתיישבים בתחום זה בכך שהם השוואה בין רווחיותם של שלושה משקים טיפוסיים בארץ ישראל מאירופה ובדרך זו היו חלוצים בהכנסת שיטות הנציג הקונסולרי הצרפתי בחיפה Guy) עלבי גרמני ויהודי ואכן ברשימת האינוונטר של שני האחרונים נמנו כלים ומכשירים חקלאיים שונים מפירות הפיתוח הטכנולוגי הערבי 30 של אולם הרב המקומיים של העובדה מאוששת את וגם רווחיותם ששכלולים כי הגירסה אלה נמצאה לא מיבנה יותר גבוהה באחוזים המשק של מזו אחדים שימשו בדרך כלל דגם לחיקוי עלידי החקלאים המשק והיחסים הכלכליים בו מנעו מהפלאחים אמצעים מספיקים להשקעה בשיטות העיבוד ומאידך גיסא לא משכו את בעלי ההון המקומיים להשקיע בהן עלכן עיקר התרומה של התיישבות המהגרים בתקופה זו התבטא בהגדלה ישירה התוצר ובמידה פחותה בהרבה במודרניזאציה של החקלאות המקומית לפיכך השכלולים הטים שהוכנסו בשיטות העיבוד יאף גידול התוצר שנבע מהתיישבות המהגרים האירופים אינם מסבירים באופן מלא את הגידול שחל בייצור החקלאי בתקופה הנדונה יתירה מזו המקורות כך על מצביעים מגידול האוכלוסיה ואם כתוצאה לייה ברמת שבתקופה זו גדלה גם הצריכה המקומית אם כתוצאה החיים שלה ן 3 הגידול בייצור החקלאי אפוא בעיקר פרי של הרחבת השטח הובד חוקרים הצביעו על תופעה זו בעיקר כעל תוצאה של חיזוק השליטה העות מאנית בפרובינציות שהביאה להגברת בטחון החיים והרכוש באזורים שיושביהם ובדיהם נסו מהם בעבר מתגרת ידם הקשה של נוודים פוים או של גובי הגברת הבטחון אכן היתה תנאי לכך ששטחי קרקע נרחבים המישור הקשים גידול כגון המסים 32 נראה כי בארץ ישראל בפרט בעמקים ובאזורי להגנה יוכנסו לגל העיבוד אולם הדחף להתרחבות זו נבע ממקורות האוכלוסיה המקומית וההתיישבות החקלאית של המהגרים הגרמנים נוספים 33 וודים 5 ט[ 0 נ 1350 AS גרוס בנקאי 2584 AS 56 קק 1899 81"5 ע 2405 צג 4 ק 1893 קק 1900 Pales 67 לאומה עמ 53 א כרמל התיישבות הגרמנים בארץישראל בשלהי התקופה העותמאנית : בעיותיה המדיניות והבין לאומיות ירושלים 1973 עמ 59 ]להלן : כרמל התישבות הגרמנים[ 27 ק 62 RC 739 Pales 19078 AS 2584 ראה למשל כרמל התיישבות הגרמנים עמ 228227 אביצור חיי יום יום עמ 326325 Pales ~ 28 29 1900 ק 4 בהפרשים קטנים מכפי שניתן לצפות לאחר ניפוי טעויות החישוב בטכסט הגיעו הפרשים אלה לכ 5 רווח במשק הגרמני יותר מאשר במשק הערבי וכ 5 1 אחוז נוספים במשק ודי יותר מאשר בגרמני 1 אחוז לדעת גי השוואת העלויות הריאליות במשקים ודי והגרמני היתה לה כי רווחיות המשק בהרבה וזו של המשק ודי נמוכה בהרבה ראה 2532 קק 10 RC 1058 Caiffa 1909 907 ] ק 9 Pales 3974 5 ג 6 ק Jerus 1698 5 ג ק 1879 Damas ע 1 26 1895 קלה עמ 161 160 אוון עמ 174 1009 אולם הגרמני גבוהה CR גרוס בנקאי לאומה עמ 43 על רכישת קרקעות ועיבודן באמצעות ארגוני ההתיישבות ודית ראה דיון מפורט בספרה של לאה דוכן לנדוי התבררת הציוניות לרכישת קרקעות באוישראל 1897 1914 ירושלים עמ 24651 התיישבות ראה גם הגרמנים עמ 57 על גידול האוכלוסיה המקומית ראה אגמון סחר החוץ עמ 193 188 כרמל 30 31 32 33 1 14
אורזי פריהדר נוסף מניע להרחבת השטח הובד ארץ ישראל בשוק העולמי וכתוצאה מכך הרחבת השטח הובד לחקלאות רק באורח תרם היא החרן וסחר הגידול בביקוש עלייה בכדאיות עזה אזור הפיכת לחלק מהמוצרים החקלאיים של גידולם דוגמה מאלפת לקשר בין והנגב הצפוני נוצל בעבר אשר חלקי למרכז גידול וייצוא השעורה והדורה של ארץ ישראל 34 במקרה זה סחר החוץ לא רק להרחבת השטח הובד באותו אזור אלא גם לחיזוק הבטחון והשליטה בו גורם ש כאמור תנאי להתרחבות השטח הובד תרומה זו התבטאה בכך שבגידול הדגן באותו אזור לקחו שבטי הבדווים חלק ואפשר שהקל את הטלת מרות השלטון המרכזי הגורמים 36 הנגב שהעלו בראשית המאה חשוב והדבר הגביר את נטייתם לישיבת קבע למחצה 35 עליהם הכפפתם למרות זו היתה ככל הנראה בין העשרים את הצורך בהקמת בארשבע כמרכז שלטוני בטי תהליך דומה של בר הדרגתי לחקלאות והתיישבות עברו שבטי נומאדים גם באזורים אחרים בארץ ישראל בעמק החולה עמק בית שאן ובקעתהירדן השפעת סחר החקן לא היתה כה ישירה וברורה 3 התרחבות השטח שהיתה בין הובד קשורה ברווחיות הייצוא במישרין אך ובין במקרים אלה שבעקיפין היתה אם כן המכשיר העיקרי להגדלת הייצור החקלאי ההשקעה שהתחייבה ממנה היתה קטנה יחסית להנהגת שכלולים בטווח דיה ורווחית בעלי הקצר היו הקרקע בדרך כלל מרוחקים ק 8 1905 Pales AS 3561 4 ק 11 Gerber Modernization RC 284 Pales 1894 Trade NineteenthCentury Palestine The Role of Foreign חן החין[ 260261 קק 1982( ) 1 טנ( 3 XVIII Bedouin MES אהלן : fromגרבר History סחר the ת[ Bailey The Century: NegevReconstructing ם Nineteenth ען 1 ו Oral Traditions Asan and 35 ק 1980( Studies xlv 1 (March 5051 קק 19078 Pales 9 RC 739 ק דיון בנושא התיישבות הנומאדים ראה אצל AS 3561 Pales 1905 אגמון סחר החרן עמ 190 188 34 35 36 37
איריס אגמון מהפעילות שהוכיחה החקלאית עצמה את עצמה במרוצת וראו בקרקע והעיור הביאו לייה גדולה במחירי הקרקע ויעד חברתי נכס לרווחים ספקולטיביים 38 כך מספיק אינטנסיביות התבטא הגידול הדחף באמצעות תפיסה הזמן כאשר ההגירה מאירופה ההתעניינות הדתית בארץ ישראל להגדיל את השכלולים התפוקה הפלאחים הטכנולוגיים בהרחבת עצמם ומת זאת לא היו בעלי הון שפותחו השטח באירופה הובד 39 ולא בהגברת כאמור רק בפרדסנות המצב שונה וייתכן שהדבר קשור גם בכך שבעלי הפרדסים בניגוד לבעלי קרקע בענפים שכן ההדרים ולא הקרקע אחרים היו במקרים רבים ורבים ישירות בניהול העיבוד החקלאי בלבד היו יעד השקעתם מלכתחילה 40 גם מאפיין זה של הפרדסנות ניתן לראות על רקע אוריינטאצית היצוא המובהקת שייחדה את הענף משלב מוקדם אשר בענף זה התרחשה אפוא הן התרחבות של השטח הובד והן הכנסת שיפורים בשיטות להתרחבות השטח כלל בהתפתחותו העיבוד הובד אף עלפי השטח כל שסך גדל הובד בתקופה הנדונה המשיכה להתקיים בצד מגמת התרחבותו תופעה של נטישת קרקעות וכפרים עד סוף התקופה יש עדויות על פלאחים שנטשו את כפריהם ואדמותיהם בחוסרכל ככל הנראה בעוד השלטון המרכזי הצליח בצמצום תופעת פשיטות הנוודים ובכך הבטיח את הפלאחים נותרו מייצגיו ומדיניותו של השלטון באזור הכפרי אויביהם נבעו בעיקר מכובד עולם של המיסוי מצבה המדיני והכלכלי של כדי לגרום לחיסולו של מפניהם 300 ניטש העיקריים של הפלאחים נטישותיהם והגיוס שהפלאחים היו נושאיהם העיקריים וככל שהורע האימפריה הם העיקו יותר י 4 במצב זה די בשנת בצורת או מגפה כפר שלם כך אירע למשל לכפר זןתא שבנאחית נ סאעין הכפר מנה כ נפש אך לאחר שכשליש מהם גויסו ורבים מהנותרים חלו היגרו התושבים זקנים רק בו ונותרו מותם סף על אחדים הזדמנות מוד על פלאי הטכניקה הרבית לאימוצה אפוא אין 42 שגם תימה במושבות לא היו מסוגלים ניתנה אם לחורן הכפר לפלאחים להשקיע את הדרוש המלאכה והתעשייה התמורות שהתרחשו בענף זה היו טות ומתונות יחסית 43 ק 25 רובן היו קשורות בהרכב המוצרים ומשקלם היחסי תמורות יטות הייצור ובאופי חומרי הגלם והמוצרים התרחשו בשוליים בלבד CR 12 ע( 1006 1005 קק 1879 185 חבםץ 261 )5873 ( Pales 1885 ק 73 RC 739 Pales 1907 8 38 RC 1058 Haiffa 5455 קק גרוס בנקאי לאומה עמ 53 כרמל התיישבות הגרמנים עמ 1909 10 53 52 39 40 קלה עמ 168 170 שם 1058 RC על מצבם הכלכלי של הפלאחים ראה גם אגמון סחר החרן עמ 170 169 אביצור תמורות בחקלאות עמ 183 התפתחותו השונה של ענף זה השפיעה גם על הגורמים ליית מחירי הקרקעות באזור יפו ראה גם 58 61 62 קק 19078 Pales RC 739 בהשוואה לגורמים המוזכרים באותו AS אלנמר ג עמ 5047 גרוס בנקאי מקור שם עמ 54 55 6869 קק 19078 Pales לאומה עמ 3938 41 42 43 417 Damas 1887 ק 3 RC 739 ולאית בירות עמ 104 103 הדיון במסכת הגורמים לכך חורג ממסגרת זו דיון מפורט בנושא ראה : Firro Handicrafts and ן Industries ח 1 Syria and Palestine י 1914 1800 Unpublished paper presented 10 the International Conference חס the Economic History of the Middle East 1800 1914 Haifa 14 19 December : 1980 ]להלן : פירו[ קלה עמ 197 198 69 קק 1905 Bey ac 607 ראה גם להלן הערה 44 6 ך ך
ץוחה קשמהו יברעה 1879 1948 רלדנס דדונ םיורי ורקיעב רבד ףנע הז ראשנו ב יפוא יתרוסמ : דוביע םילובי םייאלקח רקיעב הכירצירצומל םייסיסב ןוגכ ןמש חמק ןובס םיגיראו טעמ םלג ירמוח םיאבוימ ושמיש רזע תיישעת הנטק המקוהש םיזגרא םיקשו הזיראל הדוס הסנכוה ךילהתב ןובסה רוציי ףדצ רדו ואבוי רבעבכ ןתבישל תורכזמב םיטיהרו תורגסמ רוצייה ויה תונטק ןקלח תויתיב תויתחפשמו טעמו דאמ ןוכימ בלוש ןהב רקיעב חמק תונחטב דב יתבו םידחא ןכו היישעתב ומיקהש םירגהמה םינמרגה םידוו 44 ולקשמ ףנע הז רצותב ןטק האוושהב תואלקחל 45 לארשי ץרא העדונ תוחפ םירוזאמ םירחא טנבלב הירפמיאבו תועה תינאמ ירצומב הכאלמ היישעתו םיידוחיי המ םכש הטלב תיישעתב ןובסה ליטסקטהו ה 46 ןורבח רוצייב תיכוכזה תיבו םחל םיוריו רוצייב תורכזמה 47 ןכתיי ש עקר הז ךילהת תעיקש הכאלמה תימוקמה ןייפאש תורשקתה תא רוזאה תכרעמל הלכלכה תימלועה ףא יכ אל חספ לארשי ץרא ריתוה תא ומושיר הב הדימב התוחפ םרוג ףסונ םרתש ךכל רושק הדבועב קלח ןטק דבלב ירצוממ הכאלמה היישעתהו תימוקמה ויה אוביירצומ םירחתמ הפוריאמ 48 זכרמ רוציי ליטסקטה םכשב ש רושק מ ירשקב םיקודה םע זכרמה בושחה קשמדב עקש ברע הפוקתה הנודנה 49 םלוא תורמל אובייה יביסאמה השבלה ירצומ םילוז הפוריאמ אל הלסחתה תיישעת ליטסקטה תימוקמה לילכ תחתו תאז המיאתה המצע םיאנתל ורצונש תעפשהב תורומתה ב ץוחה ןיב ירצומ ליטסקטה םיאבוימה וללכנ םירצומ יתלב םירמגומ ןוגכ םיטוח םפוריצ םלגרמוחכ חוכל הדובעה ימוקמה לוזה רשפיא הארנכ תא התודרשיה הכאלמ וז הכישמהש ססבתהל יכילהת רוצייה םייתיבה םיטושפה הקפיסו קושל ימרקמה תרצות הלוז דואמ תוכיאמ הדורי 50רתויב תרצותל תאזכ שוקיב עובק ברקב 44 תיאלו תוריב 5654 385 45 קק 1894 Pales 284 RC הלק 215 יניסחלא 126 123 סורג יאקנב המואל 54 רוציבא ייח םוי םוי 246244 וריפ 22 26 32 29 45 האר ליעל הרעה 2 46 א רמנלא חיראת לבג סלבאנ אקלכ לאו ב : לאוחא דהע עאטקאלא םכש 1961 273 272 284 286 ןלהל[ : רמנלא ]ב 47 70 ק 1885 Pales )5873 ( BCF 12 1022 ק 1879 Jerus CR 261ץ הארו השודקה ישימשת אוצייב ןויד לצא ןומגא ןקחה 6968 7 1 1 48 וריפ 33 רברג ץוחה 253251 49 ןומגא ןפחה 57 וריפ 14 12 סחיב הירוסל קשמד בלחו עיגה הלק ( )204203 הנקסמל יכ ףוסמ האמה הלח תוששואתה ףנעב ליטסקטה ימוקמה 50 רוציבא ייח םוי םוי 267266
ןבא יתתס םילבסו םיורי תובכש היסולכואה תוטועמ םיעצמאה ן רוצייה השענ רפסמב םיזכרמ יבחרב ץראה דחא םיטלובה הזע םש וט ךילהתב רפסמ םירחוס וקפיסש םלגה רמוח תא עבקנש ריחמב םדי םינרציל םייתיבה ונקו םהמ תא תרצותה תאז ריחמב עבקנש םדי שרפהה ןיב ריחמ רמוח םלגה רצותהו רמגומה ילאמינימ המ רשפיאש םהל רוכמל ותוא קושב ימוקמה ריחמב ךומנ ךא יאדכ 52 הכאלמ תרחא הקוזינש תפצהמ קושה אובייב יפוריא הרחתמ התיה רוציי תיכוכזה ילכ תיכוכזה הפוריאמ ויה םילוז תוכיאבו הבוט רתוי רוציי תיכוכזה יתרוסמה םנמא אל םנ ןיטולחל האצותכ ךכמ לבא םצמטצה העבראל הכאלמיתב ןורבחב וחילצהש דורשל 53 ןויסנ דחא ירישעמ םוקמה וידבכנו ראופ דעס םיקהל הפיחב תיכוכז פמ חוויד ויש דנארטרב Bertrand ) )17 גיצנה ירלוסנוקה יתפרצה תישארב תונש םיעשתה אל רכזנ דוע תויודעב תורחואמ רתוי 54 וליפא ונויסנ ןורבה דלישטור םיקהל ינרדומ תיכוכז פמ העקשהב תרכינ תולוחב ט ~ הריט תנמ יבשותש בקעי ןורכז ורציי וב תא םיקובקבה תיישעתל ןייה תובשומה כנ לוז רתוי אבייל םיקובקבה תא רשאמ םרצייל םוקמב ו הז םימרוגה דחא ונוכל 55 הכאלמ תפסונ העפשוהש אובייהמ יפוריאה ךא ךרדב הנוש התיה רוציי םילכה םייתיבה םירמוחמ םינוש יאוולתאצות אובייה לדגה טפנ הפוקתב הנודנה התיה תורבטצה תומכ הלדג תכלוהו חפ תוזיראמ טפנה תוקירה םיחפה ושמיש םימ תביאשל וא םלגרמוחכ ץופנ רוצייל םילכ םילוז שומישל יתיב ןוגכ תוחלצ 56 ךא ןה חפה ןהו ילכ תיכוכזה םיאבוימה אל ופילחה לילכ תא ירמוח םלגה םיימוקמה םייתרוסמה רוצייב םילכ לכל םישומישה ךכ מל הכישמה תכאלמ תורדקה םייקתהל תומוקמבש דועבו םידחא ןוגכ הללאמרב איה המצמטצה ירה םירחאב ןוגכ הזעב העדי גושגש 57 51 האר ןוידה אוביב ירצומ ליטסקטה לצא ןומגא ץוחה 83 82 52 רוציבא ייח םוי םוי 269 8 1 1 53 70 ק 1885 Pales 5873( ) 12 BCF רוציבא ייח םוי םוי 272 54 11 ק 1894 Caiffa 295 RC 18 ק 1893 Caiffa 246 RC 55 ידעלג רואנו ליעל( הרעה )26 6665 56 רוציבא ייח םוי םוי 260 262 57 רברג ץוחה 251 254 הוושה וריפ 31
ץוחה קשמהו יברעה 1879 1948 דועב תוכאלמש הלא ורבע ךילהת העיקש המאתהו םיאנתל םישדחה רציש אובייה יפוריאה ובחרתה רפסמ יפנע הכאלמ היישעתו םייתרוסמ רשא אל םהל אובי הרחתמ תוכאלמו תושדח תודחא וסנכוה קשמל תעפשהב תורומתה ב ץוחה רוציי ישימשת השודקה תורכזמהו עדי הפוקתב הנודנה גושגש בר האצותכ שוקיבהמ הפוריאב הקירמאו ןה דצמ םיריית םיניילצו ועיגהש לארשי ץראל ןהו תועצמאב תונמזה אוצייל ימ "י רוציי ןמש תינה םוסמוסהו בחרתה בקע שוקיבה הפוריאב רוזאב דצמו תיישעת ןובסה תימוקמה דב יתב םידחא ףא וסינכה ןוכימ ךילהתל רוצייה 9 ףוסבלו תיישעת ןובסה תיתרוסמה הבחרתה הססבתהו רקיעכ ללגב תונעיה שוקיבל םיקוושמ םינכש רשא תקה םירשקה םיימה ם התיה תחא תורומתה תוטלובה ב ץוחה הפוקתב הנודנה 60 תיישעת ןובסה אל הטלק םישודיח םייגולונכט ךילהתו רוצייה הב ראשנ יביטימירפ רבעבכ 6י תאז תורמל המוקמ טלובה תמישרב ירצומ אוצייה ףאו יבש יפ תונבסמה םילודגה םכשב זכרמה בושחה רוצייל ןובס לארשי ץראב ונמנ םע םילודגה ןוהה יב םש ךכ מל וראתב תא ךילהת רוציי ןובסה ןייצמ ןאסחא רמנ לא יכ תאפמ ותויה ךילהת הכ ךשוממ םילוכי קר יב ןוה בר קיזחהל תונבסמ 62 ןכתיי ש עקר הז חתפתה םכשב דוע תישארב האמה ט "יה סופד תמקה תויופתוש רוצייל ןובס תועצמאב םכסה םותח ןיב ןרצי עיקשמל 6י ףוסב הפוקתה רסמ ילקיו (Weakley ) יכ אקווד ינרצי ןובסה םירישעה םיענמנ רציילמ םנובשח םירציימו יפל תונמזה רשאכ ןימזמה קפסל תא ןמש תיזה םלו רובע רתי ירמוח םלגה ירחוס ןובסה תמועל תאז וגהנ יפל תודע וז קינעהל םהיתוחוקלל יארשא ןמזל ךורא דחוימב ו הז דיעמ ןוהתודותע תורכינ 64 ןכתיי יכ רבסהה רדעהל היצאזינרדומה תיישעתב ןובסה ןצענ םימרוגב םידחא םהיש ןתינ דומלל אקווד תוחתפתההמ רוציייפנעב םירחא קשמב ימוקמה הארנ יכ וגושגש תורמל אוצי ןובסה ילאיצנטופה ופוסב רבד לבגומ ופקיהב םושמ א לוכי טלקיהל ברעמב 6 םרדעהל ןילמוגיסחי ןיב היישעת וז ברעמהו התיה הכה תפסונ רשקהב ןודנה : א ומכ ףנעב םירדהה רסח תיישעתב ןובסה ףחדה יפוריאה ללכשל תא ךילהת רוצייה ידי ו ךכ וליזוהל וביטיהלו דצמ ינש תושרל ינרצי ןובסה םיימוקמה ד הדובע חרכ לוז תסנכהש דועב ןוכימ התיה הכררכ אל קר העקשהב תינושארה ההובגה אלא עדיב הפהל הקזחאו םיעובק עדי הזכ אל אצמנב דמי יפכו ןוכימה ןויסנ רפסמב חמק תונחט םיוריב ורדעה רקיי תא רוצייה הדימב הכפהש חמק אבוימ לוזל 66 רתוי 58 האר ןויד טרופמ לצא ןומגא ץוחה 42 34 6968 האר רוציבא ייח םוי םוי 274273 59 5860 קק רוציבא ייח םוי םוי 256252 ע ילארשי תודלותל םיתיזה ןמשהו לילגב תעקבבו תיב םרכה הפוקתב תועה תינאמ תפוקתבו טדנמה הרדתק 15 )ם " שת ןסינ ( 97 100 ןומגא ןיחה 6664 60 ןומגא םש 6866 133 134 61 תיאלו תוריב 119 121 62 רמנלא ב 291 289 יק ך ך 63 םש 293 292 64 6364 קק Weakley 65 186 ק 1886 Pales 188 ( י ן77 ) 14 BCF האר ןומגא ןרחה 6867 66 םש 6261 81 136 האר רוציבא ייח םוי םוי 250 251 321
ע( ק איריס אגמון כי התעשייה החדשה הבולטת שהוכנסה בתקופה הנדונה למשק המקומי בהשפעת היתה מצומצמת מאוד הושפעה מצד אחד מהתרחבותו והוזלתו של סחר החוץ אף בהיקפה היתה תעשיית הארגזים לאריזת פרי ההדר לייצוא הכנסתה הייבוא שאיפשרו את ייבוא חומר הגלם העץ מצד שני הדחף להקמתה ניזון יחד עם שורה של שיפורים בתהליך ייצור ושיווק ההדרים מהביקוש הגדול לפריהדר בחרו לארץ 67 נסיון מקומי נוסף להכנסת תעשייה חדשה בתקופה הנדונה צרפתי המלחמה נוסף הגרמניות חלבון בהשפעתם ראשד של זה מפעל לייצור בשמים הוסב לתמורות וחלמון אפנדי ביהם בעלהון חיפאי שהקים בחיפה פרצן עקב המפעל לייצור ספירט 68 אך מלחמת העולם בשיתוף הייצור במפעל לא החל מהנדס עם כלל ובזמן אלה הופיעו בתקופה הנדונה מספר ענפי מלאכה ותעשייה למחצה במושבות אלה וודיות כגון תעשיית היין סדנאות נגרות ונפחות מפעלקרח מכונות ייצור דבש הרבה ובקטרים של מסילת בר הושפעו לתחומי בעיקר המושבות 69 המלח אלה היו בדרך כלל יוזמות של בני הפיתוח או מההגירה כמוכן האירופית הוקמה לארץ בחיפה ובהקשר סדנה הנדון לטיפול חרגו לא בקרונות חיפהדמשק % נעשו גם מספר נסיונות להפקת מחצבים בעיקר מאזור ים אירופה שלא הרחיקו לכת הרבה בר להשגת הזכיון הראשוני כנראה בעיקר עקב קשיי התחבורה והמדיניות העות מאנית י 7 ענף השירותים הפנים סחר הנתונים על היקף סחר הפנים ואופיו לוקים בחסר רב בהשוואה לאלו על בתחום אלה זה ניתן ללמוד רק מתוך נתונים סחר החצן על התמורות בודדים תיאורים התרשמויות ומסקנות עקיפות מתוך עולה כי בתקופה הנדונה התקיימו קשריסחר הדוקים למדי בתוך אזורי הארץ בין הכפרים והעיר הסמוכה להם ובין האזורים השונים כך למשל נמסר שכ 40 אחוז מיבולי קיא טבריה נמכרים מחתן לאזור בעוד שיבולים חקלאיים מאזורים אחרים מגיעים אליו בכמויות גדולות 30 אחוז מיבולי קיא בית שאן נשלחים לפי אותו מקור לאזורי חיפה נצרת ג נין טבריה ושכם 7 חסיני מתאר בספרו מכירת דגים טריים מהכנרת בצפת נצרת ומקומות נוספים בגליל אגמון סחר החרן עמ ולאית בירות עמ 236 152 150 149 6261 3 BCF 12 )5873 ( Pales ראה למשל ק 5363 ג 126 Jerus Jaffa 1887 ק CR 21 Ciaffa 1879 : 1058 Caiffa 1909 10 ק 18 ן( 246 Caifa [)] 11 10 קק 1892 1893 32 ן( ק ק ולאית בירות עמ 52 : 233 אביצור חיי יוםיום עמ 270 264263 החרן עמ 7570 פ 1885 71 159 על תעשיית היין ראה אגמון סחר פיק מייסנר פחה : חלקן הרכבות באוץ ישראל ובשכנותיה האיש מסילותיו וקורותיהן קתדרה 10 )טבת תשל"ט( עמ 116 נושא התחבורה יידון ]להלן : פיק מייסנר פחה[ בפירוט להלן על הפקת מחצבים AS 1350 Jerus ראה למשל WeakleS 4 ק 1893 22 ק 10 RC 1058 Cafffa 1909 4347 קק 19078 Pales 7576 RC 739 קש על מספר נכבדים מקומיים שקיבלו בסוף התקופה זכיון לחיפושי נפט ראה 0 Shari (Jourt ש 4! ש 7! The Lewenberg " ם Jiaifa as " Sourcefor the socioeconom~calriiistory ץ 7 ( ofhaifa: the Period Haifa Ottoman ק 9 ולאית [) 20 1979 ה 7903[9[ כירות עמ 369 400 ראה גם )225228( Hauran 1888 67 68 69 70 71 72 20: ו
סחר החוץ והמשק הערבי 1948 1879 ומכירת דגים מומלחים בירושלים עיון ודמשק והמומלחים ודמשק דגי התולה הטריים נמכרו לפי תיאורו בצפת מרג בזחלה ויתר ערי לא ניתן לומר בוודאות האם התהדקו קשריסחר אלה ביחס הלבנון 73 בהעדר נתונים דומים מהתקופה הקודמת בר ובאיזו מידה אך התפתחויות אחדות במשק יוצרות את הרושם כי גם סחר הפנים לא קפא על שמריו בתקופה אוריינטאציית הייצוא שאפיינה יותר ויותר חלק נפי הייצור בתקופה במסחר בחיים הנדונה הכלכליים באמצעות העמקת תהליכי המונטיזאציה זו הגבירה את הצורך וההתמחות בכלכלה המקומית הפלאחים קיבלו בדרך כלל את שכרם בעין כלומר נותר בידיהם חלק מיבול שדותיהם כ 20 אחוז לפי חישובו של במצרכים בסיסיים המקומי ווקים אביצור 74 כדי לספק את צרכיהם עליהם להחליף חלק ממנו אחרים באזורים שהתמחו בגידול מסוים עליהם למכור את רובו וק או לייצוא 75 זאת בנוסף לחלק מהיבול שנאסף על ידי חוכרי המסים ( 9 לת? מון( והגיע באמצעותם 76 כך למשל הפלאחים בחורן נהגו למכור את כל החיטה לייצוא ולהשאיר את השעורה והדורה לקיומם ולמכירה בשוק מחירי השעורה והדורה לייצוא נמוכים לות ההובלה תמורה הסחר המקומי מאחר שלפני הקמת המסילה לחיפה היו לנמל עבור מחצית כמות החיטה קיבלו מהמובילים ואילו המחצית השנייה שימשה כתשלום למובילים תמורת ההובלה לנמל 77 בתהליך ייצור הסבון התהוותה עוד לפני התקופה הנדונה חלוקת למסבנות ריכת מצד הפנימי בשכם קניות שבטי התמורה וחליפין הנוודים בשוק שקיבלו של בבקעת הירדן מיצרני הסבון עסקו על באיסוף חלקם אשלג זה עבודה שהשפיעה על קשרי באזור בתהליך ים המלח הייצור שכם 1 שני הייבוא להתרחבותו בתהליך המקומית לירידים גורם הצליינות זה והן וגיוונו הפכו סחורות סחורות שהיקפו גדל הייבוא לנקודותמיפגש הייבוא מאוד שהתרכזו חשובות בתקופה תחילה בסחר הנדונה בנמלים שבועיים נוסף הביאה הערים הקדושות יחסית אפקט מתחום הפנים אזורי השתלב בסחר נשלחו משם רי והבין אזורי 79 שימשה הפנימי והובלתו להם ותרם הארץ אשר התוצרת הן התנקזו וק העירוני אליו הגיעו גם הפלאחים מכפרי האזור שבהם מכרו את תוצרתם וקנו את החרן סחר שתרם להרחבת צרכיהם 80 המסחר הפנימי הצליינות והתיירות לכך שבתקופות החגים הנוצריים החשובים חג המולד והפסחא היו לנצרות שוקקות חיים הפעילות המסחרית שהביאו הצליינים בעקבותיהם היתה קטנה משום שרבים מהם היו וטיאמצעים עם זאת לבואם במספרים גדולים בזמן נתון מצטבר התיירים ומתם אף שמספרם קטן יותר היו בעליאמצעים והביאו 121 אלחסיני )עמ 100 ) אינו מציין את המקורות לתיאוריו אביצור חיי יום יום עמ 193 194 ראה גם 1888 226 ראה ק 20 )225228( נ( Hauran על התשלום בעין RC 739 Pales 292291 גרנובסקי עמ ראה למשל 66 5758 קק 19078 ק 636 BCF 16 )635639( Galilie 1887 225226 קק 1888 BCF 20 )225228( Hauran אלנמר ב עמ 289 הערה 1 ק 77 1 RC 1058 Caiffa 1909 10 ק ק CR 20 י Jaffa 1882 635 AS 363 Jerus Jaffa 1887 )225228( Hauran 1888 228 AS ק 1 363 Jerus and Jaf[a 1887 ק BCF אלחסיני עמ 20 144 143 אביצור חיי יום יום עמ 284 73 74 75 76 77 78 79 80
ומטבעות שטרות עות מאניים להגברת בשוק הפעילות המסחרית ופריסתה השנה ימות כל עלפני ובמקומות סחר החוץ השפיע על סחר הפנים גם בתחום קביעת המחירים בשוק וגורמים העולמי מקומיים הביאו ליות בשוק המקומי בשוק עליות ואילו נוספים בארץ ן 8 המקומי עליות מחירים המקומי אחרים מותנו עלידי יבוא משלים 82 רוב התמורות בסחר הפנים שציינו יל החלו להתרחש עוד לפני התקופה כתוצאה הנדונה 83 מבצורת ונראה עלכן כי השפעת סחר החצן בתחום זה היתה מצומצמת ואיטית יותר בהשוואה לזו שבתחומים האחרים הנמוכה מצבה ובמיוחד קו של מסילת אחד של זו הגורמים שעיכבו רכת התחבורה לאחד הפך התפתחות בסחר יותר מהירה הפנים הפנימית במיוחד ככל שגדל המרחק ככל ממישור החוף הנראה רמתה המכשולים העיקריים בהתפתחות סחר הפנים ותרם לכך שערי והנמלים 84 הנמל כגון יחסית יפו הפכו בתקופה הנדונה למרכזים החשובים לסחר הפנים הקוני ולא רק הסיטוני 85 הרכבת עברהירדן יפוירושלים 86 תרם לכך שגם ירושלים הפכה וק מרכזי לאזורים מרוחקים המימון זה תחום בתקופה והבנקאות באופן אולי שיקף המובהק ביותר את השפעת סחר החוץ ומאפייניה במשק המקומי הנדונה בשל תלותו הרבה של המסחר בשירותים הפינאנסיים בפתח התקופה הנדונה ראה דיון בנושא אצל ראה למשל 6 1907 ק ק אגמון סחר החרן עמ 4234 ראה גם אביצור חיי יום יום עמ 285 286 AS 2217 Jerus 1898 7 : AS 3974 Pales ראה למשל אלנמר ב עמ 286 על אספקת מוצרינפחות משכם לירושלים עכו וחיפה בראשית המאה הי" ט ראה גם יל הערה 78 77 ק 10 RC 1058 Caiffa 1909 6 ק ברכת 101 וראה להלן דיון AS אל חסיני עמ 3974 Pales 1907 5873( ) 12 BCF אביצור חיי יום יום עמ 284 התחבורה 6465 קק 1885 Pales ק 6 AS 3974 Pales 1907 81 82 83 84 85 86 1 22
ן סחר החוץ והמשק הערבי 1948 1879 סופקו פעלו התקופה הצראף כולם כל השירותים הפינאנסיים גם בנקים פרטיים קטנים התחוללו התחזק בבעלות שתי ותפקידיו תמורות במשק על ידי המלווה בריבית המסורתי אחדים כגון הבנקים של ואלירו ברגהיים בולטות במישור )צואף ) ובירושלים ושפיטלר 87 זה שתיהן בהשפעת סחר החתן : התרחבו בערים צצו שני ומצד החשובות מוסדות מימון במרוצת מדו של מודרניים אירופית הגידול בהיקף סחר החקן ומגמות ההתמחות והשיווק את ההזדקקות לאשראי בכל בא לפעול ן ישראל עת באותה בכלכלה המקומית הגבירו כאמור יל הדרגות מהפלאת עד ליצואן והיבואן סניפי הבנקים הזרים שהחלו ועסקו במימון סחר החצן נמנעו בדרך כלל ממתן הלוואות לפלאחים הונם המצומצם של האחרונים ושכיחותן הגבוהה של עונות יבולים כושלות בשל פגעי מזג האוויר אשראי לטווח ומחלות הלוואות מתן כרכו ובינוני קצר לטווח עבור רב בסיכון הבנקים ואילו ארוך שתמורתו חייבים היו למשכן את הקרקע כרוך עבורם בסיבוכים במימוש המשכון בשל הקשיים בהעברת בעלות על קרקעות לידי זרים פתיחת הבנק העות מאני לחקלאות היתה אמורה לפתור את הבעיה על ידי הענקת הלוואות בריבית נמוכה לא הבנק של המוגבל הונו איפשר זאת 88 כך נשאר תחום מתרחב זה בשליטת המלווים לפלאחים אולם לשה בריבית שהיו עלפירוב בעלי קרקעות וסוחרים עשירים הללו סיפקו את האשראי בריבית קצוצה שהיתה עשויה להגיע שרות אחוזים נה הריבית המימון יבולים היתה כנראה גבוהה שהאזור ככל יותר רי מרוחק החוף שבהן שכנו מוסדות הזרים וככל שהמלווים המקומיים היו מונופוליסטיים הפלאחים ש בידם למשכן רק תלויים היו וקרקע במיוחד בהם 89 מאחר שהלוואה בריבית היתה אסורה עלפי חוקי המקומיים להמחשת דרכים תופעה להכשיר זו נפוצה הלוואה בריבית טיפוסי מסוג את תיאר התהליך גי ובלבד הקוראן מצאו המוסלמים מקרב בעלי ההון שלא להחמיץ מקורהתעשרות משגשג זה ( צט](( הנציג הקונסולרי הצרפתי בחיפה ב 1910 טקס זה : המלווה ביר ללווה חפץ שלו בנוכחות עדים ויד עליו את העדים שהלווה קנה ממנו את החפץ בסכום שהוא לשה סכום הקרן הלווה מוכר לו מייד הקרן מסחרית והריבית הרווחת סחורות והריבית אך טרם שילם לו את החפץ במכירה חוזרת יני העדים תמורת סכום הקרן ונשאר חייב סכום שהיו כביכול מחיר הקנייה כשרה 90 בדרכים תחום זה כי המקורי כך הופכת העיסקה ממתן הלוואה יסקה ין אלו נמנו מוסלמים רבים עם המלווים עיסוקם הבדי של הנוצרים וודים ן 9 בריבית זאת בניגוד לדעה מקור נוסף לרווחים נפל בחלקם של המלווים המקומיים מהמרת מטבעות התנועה הגוברת של ואנשים מחצן לארץ בתקופה הנדונה הצורך את עמה הביאה בהמרת מטבעות זרים ~ נם אק צי יו וים ם עמ / 29 298 ק 51 ( (ז 1 24 ב עב 294 אב 10 1909 לח 81 [ 1058 ק 81~5 ק 739 1) אלנמר ג עמ 50 51 ולאיתבירות עמ )7 26 1 ~ [)amat 1907 8 122 105 104 גרוס בנקאי לאומה עמ 67 68 קלה עמ 30 ה קק 1879 1004 1005 RC 11058 Caiffa קק 10 1909 5556 ולאית ן 2 ך בירות עמ 105 104 ק 56 RC 1058 Ca fa 129 128 ~ עמ 1909 10 ראה למחל קלה דברך מתייחסים בעיקר לצפקסועה שם ייתכן שרוב המלותם היונוצרים ההודים אולם לאור האמור יל ספק אם האיסור הדתי הוא ההסבר ובדה זה 87 88 89 90 91
איריס אגמון ונוקימיים 92 בעוד שבערים הגדולות ניתן שות במטבעות זרים שימוש יומיומי ושערי החליפין בחלפנים נקבעו והללו שם עלידי הבנק שערי את הכתיבו העות מאני 93 החליפין הרי ביתר המקומות המבקר תלוי לחלוטין כראות עיניהם 94 בערים בהן התרכזה פעילות סחר החצן העיקרית בערים אירופיים נוספות נפתחו המאה סוף לקראת הי"ט וראשית יפו ירושלים וחיפה המאה העשרים 1892 ואחרכך ובמידה פחותה בנקים של סניפים אחדים החשובים בהם היו לפי סדר הופעתם : הבנק הצרפתי Lyonnais Cridit ( ביפו ואחרכך בירושלים( הבנק הגרמני t[)elltschepal stina )בירושלים 1896 ~ בלונדון Bank ודית הבנק החוב ביפו חיפה שכם נצרת עזה( בנק אפ"ק שנוסד The AngloPalestine co t )ביפו העות מאני העות מאני למימון פעולות ההתיישבות 1903 ואחרכך בירושלים חברון חיפה צפת( ש לשה בשליטת בעלימניות מבריטניה וצרפת ו קשור במינהלת The Imperial Ottoman Bank )בירושלים 1904 מקומות( 95 בנקים שונים מבנק בבנק גילו אלה עסקו במתן שירותי מימון ובנקאות מכל הסוגים )פרט לבנק הבנק הגרמני פעיל ביותר במימון הסחר עם גרמניה ואחרכך ובעוד ביפו למשכנתאות( בהדגשים עלפי 96 העדויות זה באפ"ק כרוך בנטילת סיכונים בחתן לארץ וליבואנים הסחורות היו הגדולים ובבנק העות מאני נכונות להעניק אשראי גם לסוחרים קטנים מה ש ניכרים שכן על רקע קשיי הנזילות במשק ותלות הבנקךמבשערי הריבית פשיטותרגל אשראי של קצרמועד סוחרים כנגד כאלה שטרי תופעה שכיחה 97 המטען עצמן הריבית נעה בין אחוזים 106 הבנקים להגברת הנזילות ולהורדת רמת שערי הריבית הכלכלית בכלל ולחיזוק היצואנים והיבואנים אשראי הבנקים העניקו ליצואנים שהוארך מאוחר יותר כנגד נה בהתאם לתנודות באירופה 98 בכך תרמו במשק וכתוצאה מכך להגברת הפעילות בפרט 99 כמוכן הם תרמו למודרניזאציה של שיטות המימון השימוש בכף והחסכון בהנהיגם במגזרים שבהם פעלו את השימוש בהמחאות פקדונות והשקעות פינאנסיות 00 ן נוסף על הבנקים נפתחו בתקופה הנדונה בערים הגדולות גם סניפי דואר מטבע חצן והמבקרים ובהעברות בארץ ן 0 י חדצדדיות כמוכן מחוץ לארץ כאמור בערים הגדולות הם בכך נענו נפתחו סוכנויות של חברות ביטוח המשיכו לפעול וגשג מלווים בין היתר שונות 02 ן חלפנים זרים שעסקו בהמרת ובנקים לדרישות פרטיים התיירים קטנים גרוס בנקאי לאומה עמ 39 41 ק 52 RC 1058 Caiffa 1909 10 קלה עמ 128 129 23 ק Weakley 26 ק : א( 739 Pales 19078 אביצור חיי יום יום עמ 297296 24 RC 1058 Caiffa 1909 10 ק ק 22 א[ 19078 Pales 739 AS 3561 ~ Pales 1905 ק 7 Weakley ק 51 גרוס בנקאי לאומה עמ 7069 ק 51 7 RC 1058 Caiffa 1909 10 ק AS 2584 Pales 1900 : א( 6 2426 קק 19078 Pales 739 ק 132! 31 AS קלה עמ 8 Bey 1885 ק 6 7 AS 3771 Pales 1906 בנקאי לאומה 5355 קק ק 3561 AS קלה עמ 30! 29 2224 קק Weakley גרוס Pales 1905 עמ 67 RC 1058 Caiffa 1909 10 על הערכת תרומת הבנקים הזרים למשק הסורי בכללו ראה קלה עמ 133 132 ק 53 : א( 26 1058 Caiffa 1909 10 ק Pales 739 :(ז 2 19078 שם עמ 58 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101! 02 1 :24
בנק אנגלופלסטין ירושלים למיניהם והמודרניים במתכונת המסורתית מוסדות בצד המימון הזרים קיומם אלה בצד אלה יד על גידול הצרכים בתחום השירותים הבנקים המודרניים לא ענו של המוסדות המסורתיים הפינאנסיים צרכים אשר על כולם שניות זו אפיינה במידה רבה את החדירה האירופית הכלכלית לארץ ישראל ואת השפעת משקי הרב המפותחים על המשק המקומי בכלל בתקופה גורמים ובין אירופיים יזמו והקימו בארץ ישראל הנדונה : שירותים שהיו חיוניים לקיום הפעילות הכלכלית האירופית ובהם שירותים פינאנסיים אלה פעלו בתוך הרכת הקיימת בנקודות המיפגש בינה את לרשת הרב דהיינו בערים בכלל ובערי הנמל בפרט מבלי ששינו יקרם את עקרונותיה ומבלי תפקידיה המסורתיים המוסדות המסורתיים מצדם הרבים שהמוסדות הזרים הותירו פנויים והם פעילותם את הרחיבו טיפלו בפעילויות החדשות בכליהם באזורים המסורתיים התחבורה והתקשורת התמורות בתחום זה התרחשו כמו במישור הפינאנסי תוך זיקה חזקה לתמורות בסחר החוץ 03 ן התחבורה הימית לארץ ישראל עברה בתקופה הנדונה שינויים ובמס כלי השיט שפקדו מדי שנה את נמלי אירופה וארץ ישראל בין ניכרים : חל גידול רב במספר הארץ ב 1892 נוסד קו השיט הישיר הראשון בין )יפו( ובעקבותיו נוסדו קווים נוספים קווי השיט שנמלי ארץ ישראל היו תחנותיהם נעשו מגוונים מאוד תעריפי ההובלה הוזלו במידה ניכרת וחלו שיפורים באיכות ובמשך זמן השירות 104 באותה האפשרויות ברקע ינויים אלה עמדו השיפורים הטכנולוגיים הרבים שעברה הספנות תקופה השינויים התרחשו ביוזמתן של חברות השיט שנפתחו במשק הארץ ישראלי להובלת סחורות האירופיות ואנשים שהתחרו ביניהן על תחרות זו דחפה אותן לחפש דרכים פר ולהוזיל את התחבורה הימית ובתורה תרמה היא אגמון סחר החרו עמ 4 נ 40 3220 116 104 72 BCF 18 )266268( Bey ק 1"5 שץ )5873( 12 BCF ון 12 1885 1186 צג 3340 קק 10 3436 RC 1058 Caiffa 1909 קק 1894 חלק מתמורות אלה נדון ביתר פירוט אצל 1905 Bey 285286 RC 607 קק 1888 Pales 1892 ק 3 AS 1350 Jerus 1893 צג 67 קע 1898 5 ט[םנ 2217 5 ג 34 קק 1895 5 ט[ 0 נ 1698 4 AS ק ו 1626 צג 5 3 קק 8" ק 9 7 AS 3223 Pales 1903 ק Pales 1900 1972 עמ 3428 ראה גם יל הערה 103 2584 ש אביצור נמל יפו בגאותו ובשקיעתו תלאביב 103 104
נמל יפו למימוש חלק גדל והולך מפוטנציאל סחר החצן של שיט גרמניים אירופיות ועוד איגוד Confirence LAnvers ארץ ישראל כך למשל הקימו מספר חברות קווים בו שהיו בריטיים הולנדיים האיגוד למרות שפעל כקרטל בתחום ההובלה הימית הציע בקו ב 1910 מרסייחיפה מחירהובלה ש זול בכשליש מהמחיר שהציעה באותו קו חברת השיט הצרפתית Messageries Maritimes ובשיעורים שונים ממחירי חברות אחרות קשרי הדואר הימי ששירתו גם את המסחר הן בתוך האזור והן מחוצה על רקע שיפור התחבורה הימית" " ן שפעלו כמוכן במקביל לגידול בהיקף סחר החרן והתפתחות הנמלים לאורך חופי השימוש בהובלה בספינות וסירות מפרש בין ביםהתיכון 05 י לו התהדקו מאוד אף הם הארץ התרחב הנמלים כאמצעי משלים לתחבורה היבשתית אולם נראה כי שלא כמו בתחום ספנות הקיטור חלה במרוצת התקופה ירידה במס כלישיט אלה מגמה זו אפשר להסביר בחלוקת העבודה שהתפתחה בין נמלי הארץ בגידול במספר קווי השיט הישירים שהגיעו מאירופה גם לנמלים קטנים יחסית ובמאפייני התפתחות התחבורה היבשתית שיידונו ומת להלן 07 ן התמורות בהובלה האפשרויות למימוש הפוטנציאל המסחרי של הימית ניקזו את הלחצים לחוליה חה זו הנמלים ליטת מינהל המכס המינהל התקציב והן בתחום השלטון היו צם העות מאני הימית השינויים בנמלים עצמם התרחשו באופן חלקי ובאיטיות ארץ ישראל שנפתחו בעקבות השיפורים בהובלה שהפכו צווארבקבוק אלה היו נתונים המינהל המרכזי באיסתנבול המינהל המוניציפאלי במקום או בביירות ודרכי פיתוחם חשפו את חוותיו ואוזלת ידו של מינהל זה הן בתחום הארגוני 08 ן הליכי קבלת הזכיונות היו ממושכים ומורכבים ההקצבות מטעם נמוכות ופרויקטים שכבר אושרו סבלו תים מזומנות מתכנון לקוי שנטל את הטעם ביצועם בנמל יפו למשל הוקם ב 1904 מיתקן חיטוי ש אמור לבטל את תלותו של AS 2405 Pales קק 10 RC 1058 Caiffa 1909 ראה גם 7 קק 1907 Pales AS 3974 6 ק 1899 3438 8 105 106 107 108 ע( 112 ק AS 3771 Pales 1906 6 אגמון סחר החרן עמ 116 104 61 2220 על כפיפות הנמלים למינהל המכס בביירות ראה התלות במינהל המוניציפאלי והמרכזי ראה 9 10 קק Weakley 28 ק 19078 Pales RC 739 על להלן הערות 111 109
ג" יצוא חביותיין מייקבי ראשון לציון דרך נמל יפו נמל יפו בשירותי הקרנטין של נמל להפיק ממנו להתקדמות בנושאים סדר הקמתם בנמלי חיפה יפו תועלת 09 י ביירות אולם העדויות השונות רצופות בתיאורי מאחר שלא נבנה בצדו רציף מתאים לא ניתן העיכובים המכשולים והציפיות אלה 0 ין עם זאת למרות שסבלו מחוות רבות בתחום ממדיהם תפקודם וכיו"ב הוקמו במרוצת התקופה מזחים בתימכס מחסנים מתקני חיטוי ורציפים ועזה ולאור הקשיים שהוזכרו יל היתה בכך התקדמות בלתימבוטלת ן י י הל היוזמה האירופית והן התחרות הימית ניכרו גם בתחבורה בחלק מהמקרים גורם האירופית שאיפיינו והאיצו את התמורות בתחום התחבורה כב הזכיון להקמת מסילה בין יפו קודם לכן נמסר לאזרח שגייסה את ההון וניהלה את המסילה שהושלמה הכללי ולירושלים בצפון שעוררה היבשתית וליתר דיוק במסילות הברזל ודווקא עות מאני היוזמה העות מאנית התגלתה אלא שבתחום זה הן היו כיעילה בהם יותר וירושלים ששמועות על הקמתה ריחפו בחלל לפחות עשר שנים יוסף נבון ב 1888 אולם הלה העבירו לידי חברה צרפתית העבודה ו זה אפוא פרויקט צרפתי מראשיתו ועד סופו 2 מ הנחת ב 1892 היתה קשורה בגידול בתנועת התיירות והצליינות לירושלים בעניין ירושלים כמרכזחלוקה בקרב אזורי 3 ) צמות י אירופה ובגידול הארץ דובר כבר ב 1878 על הצורך במסילה מהתורן בהיקף הייבוא לירושלים גופא כו כדי לקדם את יצוא דגני החורן הקונסול הבריטי בביירות דיקסון (Dickson) ועמיתו בדמשק יאנו ( 880 נ( דיווחו אותה מינויו של כי שנה מדינת פאשא כמושל )ואלי( דמשק ורר תקווה שהוא יביא להקמתה של ק 48 19078 Pales RC 739 8 ק 2050 AS 5 ק Pales 7 AS 3223 ק קק 1904 Pales AS 3410 AS 3561 Pales 1905 1895 Jerus 4 AS 1698 ק 186 נ AS 5 Pales 1892 ק AS 1023 Pales 189091 Jerus 1897 קק 89 AS 2217 קק 1898 5 ט[ 67 AS 2405 Pales 1899 קק 10 RC 1058 Caiffa 1909 10 12 13 57 ק Pales 53771 ג 9 1906 ק 1"5 בץ 53561 ג 8 1905 1903 ק 58 ולאית בירות עמ 233 ראה הדיון בנחבא אצל AS 363 Jerus Jaffa אגמון סחר הח"ן עמ 104 116 529 AS ן 3 ק 1887 Jaffa 1888 3 AS 1018 AS 529 1888 3 AS 773 Jaffa 1889 45 MS 288 JaffaJerus Railway 1893 RC 739 ק 11 3771 Pales 3 AS 1906 1023 Pales ק ק ק ק CR ע 261 Jaffa 1879 6 AS 3561 Pales 1905 קק 67 AS 3771 3028 5 MS 288 27 ק 19078 Pales אגמון סחר החין עמ JaffaJerus Railway 1893 ק קק 189091 ק 1893 Jerus AS 1350 Pales גרוס בנקאי לאומה עמ 50 51 קלה עמ 138 1906 109 110 111 112 113
ץ ק ביתמכס בנמל יפו המסילה 4 יי תקווה זו (Block) ועכו 5 ין קונסול בריטניה נכזבה אך הבריטים המשיכו לחתור להקמת המסילה וב 1882 דיווח בלוק בביירות על זכיון להקמתה שקיבלו שבעה נכבדים מביירות דמשק לא נמסר מה עלה בגורלו של זכיון זה ומדוע לא הגיע לכלל במשותף יוסף אליאס שנים 6 ין העות מאני ופילינג ) 1188 הע 4 " אותה עת קיבלה חברה צרפתית זכיון למסילה בתוואי מימוש אך ב 1891 קיבלו הבריטי זכיון להקמת המסילה בתוך ארבע מקביל ביירותדמשק שנועדה להטות אליה את יצוא החורן ומור על ההשפעה הכלכלית הצרפתית בביירות ועל השליטה ברשת המסילות בצפון סוריה 7 י י עבודות מסילת )אף כי נעשו נסיונות להמשיך את הפרויקט עד החורן שהחלו בחיפה ב 1892 נפסקו לשה ב 1894 ) 1900 בדיווחים הקונסולריים נכתב כי הפסקת העבודות נבעה מהעדר מקורותמימון ואייכולת מוד בלוח הזמנים שקבעו תנאי הזכיון 8 י ן אם נלוו לכך גם מאמצי הכשלה צרפתיים אם לאו לא ניתן לומר בוודאות על סמך מקורות אלה לאחר שהוקם קו ביירותדמשק 9 ו ן המתחרה ולא הצליח למרות בדיותו להטות אליו את יצוא החורן ולאחר שמסילת חיפהדרעה העותמאנית כבר היתה ובדה קיימת הכשילו בעלי קו 1438 ק 1879 Bey 992 CR 36 ק 1878 Bey 616 CR 19 111 ק 1031 1032 קק 1882 Bey 11 ץ CR 25 CR 13 11 Damas 1878 10 12 קק 189192 Bey AS 1279 אגמון סחר החצן עמ 112 111 ק 1891 6 Damas 1121 Damas על השליטה הצרפתית כמסילות אחרות בסוריה ראה למשל 1894 קלה עמ 136 RC 290 Bey 14 AS 1589 שג 15 ק ק 290 Bey ב[ 1894 1893 Caiffa י 246 (א 11 18 ק RC 159 Cafffa 1892 3 ק 1894 על המשך העבודות עד 1900 ראה אגמון סחר החצן עמ 120 הערה 56 בדיןוחשבון של הקונסול הבריטי בביירות מ 1890 נמסר על שמועות בדבר ביטול מסילת עכודמשק ומאבק בשאלת מסירת הזכיון לביירות או דמשק 2 ק 1890 Bey AS 908 פיק )מייסנר פחה עמ ) 111 גורס שהצרפתים הם שהכשילו את הפרויקט ראה גם קלה עמ 136 135 על הרקע ניין שגילו בעליהון אירופים 114 115 116 117 118 119 28 נ 1 בהשקעות בתחבורה באימפריה העותמאנית