רשתות חברתיות לאקדמיה- ידע ומידע מדעי וחלון הזדמנויות לספריות דר' יפה אהרוני אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
רשת חברתית הגדרה- webopedia Abbreviated as SNS a social networking site is the phrase used to describe any Web site that enables users to create public profiles within that Web site and form relationships with other users of the same Web site who access their profile. Social networking sites can be used to describe communitybased Web sites, online discussions forums, chatrooms and other social spaces online. http://www.webopedia.com/term/s/social_networking_site.html
We define social network sites as web-based services that allow individuals to (1) construct a public or semi-public profile within a bounded system, (2) articulate a list of other users with whom they share a connection, and (3) view and traverse their list of connections and those made by others within the system. The nature and nomenclature of these connections may vary from site to site. Social Network Sites: Definition, History, and Scholarship danah m. boyd1,, Nicole B. Ellison2, Article first published online: 17 DEC 2007 DOI: 10.1111/j.1083-6101.2007.00393.x
רשתות חברתיות לאקדמיה ורשתות חברתיות תופעת הרשתות החברתיות היא חלק מ- WEB 2.0 שמאפיין מרכזי שלו היא שיתופיות, כתיבה ולא רק קריאה המשתמשים יוצרי התכנים, שימושיות, יישומים דוגמת יישומים שולחניים, דמוקרטיזציה, אינטרקטיביות תופעת הרשתות החברתיות לאקדמיה חלק מאותם כלים ויישומים שיתופיים לאקדמיה שמהווים את מה שמכונה Science 2.0 + Science = יישום של טכנולוגיות שיתופיות של ווב 2.0 למטרות מדעיות ולמחקר
סקירה מקיפה של כלים ויישומים שיתופיים במסגרת science 2.0 http://eprints.rclis.org/bitstream/10760/16162/1/science20_rebiun_2011.pdf
Social networks act as excellent virtual laboratories, offering all the services required by a research group: communication systems, channels for sharing resources, document storage and discussion forums
מידע וידע מדעי רשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה כמקור למידע וידע מדעי מידת השימוש ברשתות אלו משמעות רשתות אלו לספריות מבחינת תרומתן למידע לספרנים ולמשתמשים ולתקשורת המדעית
מחקר שבדק את השימוש ברשתות חברתיות כלליות במוסדות האקדמיים בישראל הפוטנציאל של הרשתות החברתיות במוסדות החינוך הגבוה כאמצעי לשיתוף ידע אקדמי לא נוצל עד כה המדגם כלל 73 חשבונות בפייסבוק ובטוויטר של אוניברסיטאות ומכללות בישראל. בדק את השימוש ברשתות חברתיות מכמה אספקטים: תכנים, דפוסי פעולה, ואינטראקטיביות בנוסף לסטטיסטיקה תיאורית Overall, this study implies that the potential of SNS as means of sharing academic knowledge in higher education institutes in Israel has not been actualized yet
רשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה שינוי הדרך בו נעשה המחקר פלטפורמות ייעודיות לאקדמיה שמושתתות על החזון של מדע 2.0 תקשורת בין אנשי מדע תקדם יצירה והפצה של ידע חדש, האינטרקציה היא בסיס למחקר מצליח נועדו לספק צרכים אלו לאפשר לחוקרים לאתר חוקרים בתחום, לקיים תקשורת עם עמיתים לשתף מידע חברים בהן אנשי מדע חוקרים ואנשי אקדמיה מאפשרות שירותי מחקר תקשורת, ערוצים לשיתוף מקורות מידע, אחסון מסמכים, וקבוצות דיון ברשתות החברתיות החוקרים יכולים לשתף לא רק את התוצאות הטובות אלא קשיים בדרך, בעיות לבטים וכו' מאפשרות התעדכנות בזמן אמת מגדילות את הנראות של המחקר כאשר רשתות חברתיות אלו מאמצות את עקרון תנועת הגישה הפתוחה הן מאפשרות גם לחפש מידע, לגשת למידע ולהפיץ את העבודה המחקרית.
רשתות רב תחומיות ורשתות ייעודיות לתחום מסוים
מעקב אחרי המחקר בזמן אמת, הושקה בסוף, 2008 חלק מתנועת הגישה הפתוחה
חברים בה אנשי מדע ידועים כולל חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן
רשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה - Academia - פייסבוק לחוקרים הרשמה חופשית מאפשרת מגוון אפשרויות: יצירת פרופיל כולל תחום מחקר ורשימת פרסומים איתור חוקרים עם פרופיל דומה מעקב אחר החוקרים בתחום והפרסומים העדכניים שלהם, כולל אופציה ל- RSS יצירת דף אישי, העלאת מחקרים ושיתופם סטטיסטיקה על הצפיות בדף והורדות מידע באיזה מילות מפתח אנשים השתמשו כדי לחפש אותך בגוגל חיפוש באתר בנושאים שונים והתוצאות כוללות חברים ברשת שזהו תחום עניינם עם אפשרות לעקוב אחריהם ורשימת פרסומים בנושא לצפייה והורדה
בזמן ההרשמה מקבלים הודעה על המערכת למעלה ממיליון פריטי מידע קרוב למיליון משתמשים
אפשרות לשאול שאלות פתיחת פרופיל אישי. זיהוי מחקרים שלי על ידי המערכת והוספתם לפרופיל לאחר אישור.
דוגמה לשאלה לענייננו - מה השימוש של חוקרים אקדמיים במדיה חברתית או ברשתות חברתיות למטרות מחקר. בתשובות אני יכולה לקבל מידע רב על רשתות חברתיות כלים של ווב 2.0 ועוד
דרך התשובות לשאלה הגעתי למקורות מידע מעניינים ושימושיים http://webgear.pbworks.com/w/page/32226714/a
באתר יש מנוע חיפוש שמספק תשובה לשאלה מאספקטים שונים. למשל חיפשתי מנועי חיפוש קיבלתי מידע מאספקטים שונים של הנושא כולל מידע על אנשים חברים ברשת שזהו תחום עניינם, ואני יכולה לעקוב אחריהם
קיבלתי מאמרים של חברי הרשת בנושא ואני יכולה לראות ולהוריד את הטקסט המלא שלהם
המערכת מציעה גם תחומי עניין באותו נושא ובכל תחום עניין אני יכולה לראות את החוקרים חברי הרשת שזהו תחום עניינם ולעקוב אחריהם
אנשים מרחבי העולם כולו שזהו תחום עניינם
פריטי מידע בתחום עניין זה שאני יכולה להוריד
נוסדה ב- 2008 נבנתה על ידי אנשי מדע שמונעים על ידי הקונספט של Science 2.0 ומוגדרת באתר כפלטפורמה החברתית הראשונה של Web 3.0 שמיועדת לאנשי מדע וחוקרים ברחבי העולם. ה- 3.0 Web בא לידי ביטוי ביכולתה של המערכת לזהות קשרים סמנטיים "",semantic relations ולהציע למשתמש על סמך הפרופיל שלו עמיתים, קבוצות ומקורות מידע רלוונטיים לו, ובמנוע החיפוש של המערכת שמוגדר במערכת כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות. הושקה ב- 2008
באתר יש מנוע חיפוש סמנטי שמחפש במקורות פנימיים ובמאגרי מידע חיצוניים חופשייים כולל pubmed, CiteSeer, arxiv ואחרים. מחפש בלמעלה מ- 35 מיליון מאמרים מדעיים במסגרת פעילות הרשת מאגר הפקדה עצמי שמאפשר למשתמשים גישה חופשית למאגר גדול של מאמרים בטקסט מלא.
לדוגמה: חיפשתי רשתות חברתיות לאקדמיה, קיבלתי למעלה מ- 10000 פרסומים
אפשר לעקוב אחר נושאים תחומי עניין
מעקב אחרי חדשות הרשת
שירות וובי שמשלב מאפיינים של רשתות חברתיות ותוכנה ביבליוגרפית. כרשת חברתית היישום הפך למאגר מחקרי גדול נוסדה ב- 2007 כתוכנה ביבליוגרפית ויקטור הנינג
בינואר למעלה מ- 33 מיליון מאמרים
אפשר להעלות מאמרים בהתאם למדיניות זכויות היוצרים של העורך שלך היום
רשת בעלת מאפיין ייחודי : מערכת לניהול תוכן שהיא מספקת לחבריה, מאפשרת לחוקרים ליצור דפי תוכן ללא צורך בידיעת, html להקים שרת לקבל שם תחום ועוד. זאת בנוסף למאפיינים אחרים אופייניים לרשתות יצירת קבוצות, העלאת פרסומם ושיתופם, קבלת עדכונים מחברים ועוד.
רשתות אקדמיות ייעודיות לתחום או לחומרים מסוימים
מאפשרת דיונים בנושא שיטות מחקר והוראה צאט שירות שאלות ותשובות פורומים לדיונים /http://www.methodspace.com
פורום לדיונים בנושא שיטות מחקר פורומים לדיונים
קהילה מקוונת לחוקרים בתחום הביורפואי
יוזמה מסחרית, רשת שמשמשת בעיקר חוקרים בתחום הביורפואי מ- MIT ואוניברסיטת הרווארד יוזמה מסחרית, רשת שמשמשת בעיקר חוקרים בתחום הביורפואי מ- MIT
היא רשת חברתית חופשית למרצים ולסטודנטים ברמות חינוך שונות. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה, מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד.. באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים
רשת שמשמשת פורטל מדעי לאיתור קבצי וידאו. מנוע חיפוש עם מאפיינים חברתיים, יצירת פרופילים אישיים ומוסדיים וקבוצו
סקירה מקיפה של כלים ויישומים שיתופיים במסגרת science 2.0 http://eprints.rclis.org/bitstream/10760/16162/1/science20_rebiun_2011.pdf
השימוש ברשתות החברתיות גדל העניין ברשתות חברתיות כנושא מחקר. מאז 2004 חל גידול שנתי של למעלה מ- 21% במספר הפרסומים השנתיים בנושא. אך האם גידול זה עולה בקנה אחד עם השימוש ברשתות חברתיות בקרב האקדמיה? מממצאים ראשוניים של סקר של למעלה מ- 3000 חוקרים עולה שלמעלה מ- 55% מהחוקרים סבורים שרשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים שימושיות. למעלה מ- 37% מהנחקרים משתמשים למטרות אישיות ברשתות חברתיות ורק 12% למטרות מקצועיות. באופן כללי השימוש ברשתות חברתיות בקרב חוקרים צעירים רב יותר, אך עיקר ההבדל הוא בשימוש ברשתות החברתיות למטרות אישיות, בעוד שההבדל בשימוש ברשתות החברתיות למטרות מקצועיות הוא זניח http://www.researchtrends.co m/issue16-march- 2010/research-trends-8
סקר שערכתי מפברואר 2012 עד אפריל. 2012 ההפצה דרך רשימות תפוצה רשימות תפוצה של הספריות באוניברסיטת תל אביב ורשימת דיוור ארצית למדעי החברה בישראל - - ישראל מדעי החברה-. רשת דואר אלקטרונית המיועדת לאפשר קשר יעיל ואמיץ בין סגל אקדמי, סגל מינהלי ותלמידי מחקר במדעי החברה בארץ. הרשת הוקמה בפברואר 2008
ציינו אלו מבין הרשתות החברתיות הבאות לאקדמיה אתם מכירים? 28% 6% 20% 45% 13%
ציינו באילו מבין הרשתות החברתיות אתם חברים 24% 12% 48% 18%
אילו שימושיים אתם עושים ברשתות החברתיות? 28% 26% 4% 28% 34%
מה מידת שביעות הרצון שלכם מהרשתות החברתיות? 38% 8% 16% 8% 8% 18%
איך נודע לכם על הרשתות החברתיות לאקדמיה? 30% 3% 13% 58%
? האם הייתם מעוניינים לקבל הדרכה מהספרייה בנושא הרשתות החברתיות 30% 13% 57%
דרוג האתרים מחושב על פי שקלול של ממוצע המבקרים ביום והדפים שנצפו באתר במשך 3 חודשים אחרונים דרוג ACADEMIA בהשוואה לפייסבוק על פי ALEXA
חלון הזדמנויות לספריות - פוטנציאל מאחר שהשימוש לא גבוה יש מקום לעודד משתמשים מעוניינים בהדרכות מהספרייה בשל העובדה שחוקרים מעלים חומרים חופשיים אפשר לראות ברשתות אלו מאגרים מעין מאגרים מוסדיים אלא שהם בעלי אופי בינלאומי והמשימות דומות
רשתות חברתיות כחלון הזדמנויות לספריות כתפקידן במאגרים המוסדיים- לנקוט בגישה פרואקטיבית לידע את אנשי הסגל, ולעודד להעלות חומרים לרשתות אקדמיות אלו, ובכך יצירת תדמית של ספריות עדכניות ולעודד את התקשורת המדעית בין הספרייה ואנשי הסגל להדריך כיצד להשתמש ברשתות אלו להשתמש ברשתות כמקור מידע בספרייה, במיוחד כאשר יש מנוע חיפוש ומאגר גדול כמו במאגרים המוסדיים, לשתף פעולה בהיבט הטכני וליזום אולי מנוע שיחפש בכל המקורות דוגמת base שמהווה מנוע חיפוש אחד למסמכים שבמאגרים המוסדיים והוא יוזמה של ספריות Bielefeld University Library Germany או Scientific commns שהוא גם יוזמה של ספריות אוניברסיטת st gallen בשוייץ
רשתות חברתיות מדעיות כתשתית לכלים חדשים להערכה מדעית Altmetrics - גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית שמושתתים על הווב החברתי ובתוכם הרשתות החברתיות לאקדמיה רשתות חברתיות שותפות לפיתוח כלים חדשים להערכה מדעית
אפשרויות פיתוח API - מנשק תכנות יישומים Application -Programming Interface כינוי לערכות קוד פקודות פונקציות מוכנות מעין בלוקים לבניין שהמתכנת משתמש בהן לפיתוח יישומים ומשאפים שמשלבים את היישום עם יישומים נוספים
דוגמאות ליישומים שזכו תומכים במדדים חדשים להערכה מדעית שמתבססים על הווב החברתי ReaderMeter -מאשאפ של קוראים. נתוני הקריאה הושגו באמצעות ה- API של מנדלי - Sciencecard - הצגה ויזואלית סטטטיסטית ברמה של מחבר ומאמר מבוססת על הצריכה של תוכן מדעי על ידי אוכלוסייה רחבה אתר שבאופן אוטומטי אוסף מדדים ציטוטים, הורדות, אלטמטריקס של חוקר מסוים. כל מה שחוקר צריך לעשות הוא לספק מספר מזהה ייחודי של מחבר כמו authorclaim או MICROSOFT ACADEMIC SEARCH ID
שיתוף פעולה של מנדליי עם אוניברסיטת קמבריג '- חוקרים יוכלו לסנכרן בין מנדליי והמאגר המוסדי שלהם יוכלו להפקיד במאגר המוסדי ישירות ממנדלי - עידוד הפקדה מוסדית
גרסה מוסדית של הרשת החברתית מנדלי אפשרות ליצור קישורים למשאבי הספרייה, ליצור פורמט ציטוטים מוסדי, לדווח על פעילות שיתוף הפעולה. ספרנים יכולים ליצור קבוצות משלהם ולהזמין חברים מהמוסד להצטרף לקבוצה ובכך יוכלו לראות מה החוקרים קוראים ומפרסמים על כל ההשלכות שיש לכך לגבי הספרייה והתקשורת המדעית עם החוקרים מנדלי המוסדי - מטרתו להגביר את מעורבות הספרייה בקרב אנשי הסגל
החומרים ברשתות חומרים בזמן אמת מעוררים את שאלת ה- peer review חומרים אחרים מעוררים את השאלה של זכויות יוצרים
peer פרסום בזמן אמת והפצה מדעית review? מה קורה לתהליך ה- peer review
לשאלה של שיפוט peer review ברשתות אלו. שיפוט. שיפוט חברתי שיפוט ההמונים נכון לא הכול שפיט אבל צורה שונה של
social review כנגד Peer review איטי יקר 8 מיליארד דולר למנויים של כתבי עת שיפוט חברתי ההמונים שיפוט שנותן קרדיט, שיפוט של ציטוטים במנועי חיפוש חסרון איטי ברשתות חברתיות שיפוט בזמן אמת כמה עוקבים, צופים, מעירים הערות, מדברים על כך, אוהבים לא בהכרח איכותי שופטים יכולים להיות בדיעה מנוגדת, לא מספיק איכותיים מקצועיים סתם במצב רוח רע שיפוט קבוע ולא משתנה כאשר האימפקט שלו משתנה
altmetrics מדדים מגוונים כמו הווב בצורת קישורים, סימניות, דיונים יכולים להוות מדד אימפקט מתאים. מדדים אלה מהירים יותר מ- peer,review שלא כציטוטים מדדים אלה עוקבים אחר האימפקט מחוץ לאקדמיה, אחרי מאמרים משפיעים שאינם מצוטטים ואימפקט ממקורות שלא עברו את התהליך של השיפוט. כמובן שנושא ה- Altmetrics עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של ה- Altmetrics הופכים אותם להיות כדאי השקעה.
שאלת זכויות היוצרים
הגישה הפתוחה מאפיינים פרסומים מדעיים מקוונים נגישים למשתמש ללא תשלום מתן אפשרות חופשית לקריאה, להורדה, להעתקה, לשמירה, להדפסה, לשיתוף והפצה, לאפשר לרובוטים של מנועי חיפוש לאנדקס אותם,להעבירם כדאטה לתוכנות ועוד - ויתור חלקי על זכויות יוצרים ושימוש במודלים של רישיונות חלופיים "Open-access literature is defined by two essential properties. First, it is free of charge to everyone. Second, the copyright holder has consented in advance to unrestricted reading, downloading, copying, sharing, storing, printing, searching, linking, and crawling. The first property solves the pricing crisis. The second property solves the permission crisis Suber, P. (2003) Removing barries to research: An introduction to open access for librarians. College & Research Libraries News, 64. http://www.earlham.edu/~peters/writing/acrl.htm
Open Access תנועת הגישה הפתוחה - היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access הייתה יוזמת בודפסט בשנת 2002. היוזמה התמקדה במטרה לאפשר גישה חופשית לכתבי עת שפיטים ולשם כך קבלה שתי המלצות בהם ראתה את הדרכים להשגת המטרה והן: Self-Archiving אספקת כלים ועזרה לחוקרים להפקיד את המאמרים שלהם שעברו שיפוט, במאגרי ארכיון פתוחים. כאשר מאגרים אלה יעמדו בסטנדרטים של OAI Open Archives Initiative אזי מנועי חיפוש יוכלו לראות בהם מאגר אחד. באופן זה המשתמשים לא יצטרכו לדעת אילו מאגרים קיימים ומהו מיקומם על מנת להשתמש בהם. Open Access Journals הקמת דור חדש של כתבי עת פתוחים. ממשלות, אוניברסיטאות ספריות מו"לים וגופים אחרים נקראו להירתם למשימה. מאז היו יוזמות נוספות חשובות בתחום ה- Open Access ובהן ההצהרה של IFLA בנושא
מודלים עיקריים של גישה פתוחה לחומ שפיט גישה חופשית לכתבי עת ללא תשלום למשתמשים ולספריות, והמחברים או המוסדות אליהם הם שייכים שותפים בעלויות ההוצאה לאור Science Public Library of אירכוב עצמי החוקרים מפקידים את המחקרים שלהם, באתרי ווב, במאגרים נושאיים דוגמת E-LIS ו d-list בספרנות, arxiv.org או במאגרי הפקדה מוסדיים Gold road Green road - DOAB - מודל מתפתח של ספרים אקדמיים בגישה פתוחה דוגמת פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים אקדמיים בגישה פתוחה. מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.
גוף שתומך במוסדות החינוך באנגליה