פרויקט "" החל באוקטובר 0202 כמיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה והמרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, וצפוי להסתיים במאי-יוני 0200. שמה לה למטרה להציג חזון קיימות לשנת 0202 שאליו ישראל צריכה לשאוף. זאת על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות בישראל להבין את המגמות הקיימות, לאתר את הפערים להגשמת החזון, ולהצביע על הנתיבים בהם עליהם לצעוד על מנת להגשימו. פרויקט בסיס ידע מומחים חוות דעת בנושא: ניהול בר קיימא של חומרי גלם לתעשייה עורכת: ד"ר ורד בלאס, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב הדברים הנאמרים הם על דעת המחברת בלבד. 1
ג- הקדמה נושא ניהול משאבי טבע סקטורים השונים בתעשייה כולל בתוכו ראייה אינטגרטיבית של כלל המשאבים )כגון מסה ביולוגית, מתכות, מינרלים לא מתכתיים, המשמשים ומקורות אנרגטיים(. בישראל, ניהול חומרי גלם מתחלק לשלושה נושאים עיקריים: 0( אגריגטים וחומרי גלם למשק הבנייה ופוספטים(; ו- 0 ( והסלילה; גלם חומרי )0 מיובאים לשימוש התעשייה המקומית. הפקה ושימוש של מינרלים מקומיים וייצואם )כגון אשלג שונים לתעשייה אשר אינם קיימים בישראל כמשאב טבע אך היות ונושא חומרי הגלם לסקטור הבנייה והמינרלים המקומיים מטופל כיום תחת תמ"א 01 ב' ו- 1 ג', מסמך זה מתייחס בעיקר למגמות עולמיות ולמצב בישראל בנוגע למשאבים אשר אינם בהכרח קיימים ומופקים בישראל אך נמצאים בשימוש על ידי התעשייה הישראלית. תרשים 0 מדגים את החלוקה העיקרית של משאבי טבע שונים והמלבן האדום בתרשים מדגים את תחום תת-ההתמקדות של מסמך זה. לציין כי חשוב במדינת ישראל, בראשית. ההתייחסות לנושא ולכן, למרות שנושא זה 2 תרשים 0: חלוקת משאבי סביבה וטבע לפני נושאים חומרי גלם ניהול אינגרטיבי הבנת ההשפעות הסביבתיות-כלכליות וגיבוש לתעשייה היא המדיניות בנושא תופס תאוצה בעולם ומדינות משקיעות מאמצים בתחום, בישראל עדיין קיים מחקר ראשוני בלבד ומדיניות ראשונית בחלק מהנושאים חדשה יחסית זה עודן רבים ומחקר בתחום. 1 תמ"א ב' '- תוכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה: ב' אגרגטים למשק הבנייה והסלילה; ג' מינרלים תעשייתיים 2 התרשים מתוך סקירת ניהול משאבים של ה- WEF http://www.worldresourcesforum.org/issue 2
יש להדגיש שעקרונות רבים שמוצגים במסמך זה רלוונטיים לכל שלושת הנושאים הנ"ל, בייחוד ראיית מחזור החיים של מוצרים ותהליכים, כלכלה מחזורית, ותזרימי החומרים כבסיס לקבלת החלטות. היות ונושאי אנרגיה, מים, וקרקע נסקרו בהרחבה במסגרת חוות דעת מומחים נוספים לפרויקט בפרויקט "", מסמך זה מתרכז בנושא חומרי הגלם, מחזור, ופסולות, בדגש על מינרלים ומתכות שאינם נכרים בישראל אך נמצאים בשימוש על ידי התעשייה וחשובים לצמיחה. חלקו הראשון של המסמך מציג את הסוגיות העיקריות בתחום בעולם וקישורם לנושאי מדיניות כמו כן, מוצג ניתוח ראשוני של אופן השפעת סוגיות אלו בארץ. ניתוח זה אינו כמותי בשל מחסור משמעותי בנתונים זמינים ואמינים. בחלקו השני של המסמך מובא ניתוח של מגמות העבר וההווה ותהליכים עתידיים ומובאת התייחסות להשפעתן כולל המלצות להערכות ולהתמודדות עמן בישראל. הבסיס למסמך זה הם מסמכים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי צוותי מומחים בינלאומיים באו"ם, ב-,OECD באיחוד האירופאי ובמדינות שונות כגון פינלנד ואוסטריה. בנוסף לידע מקצועי של כותבת חוות הדעת ושימוש בנתונים חלקיים בנושא שקיימים בישראל. מסמך זה מהווה חוות דעת ראשונית בלבד על הנעשה בישראל. 3
פרק 0: סוגיות עיקריות וניתוח המצב בישראל א. מבוא לסוגיות העיקריות ומושגים בתחום תרשים 0 מדגים את הקשרים בין המושגים השונים והסוגיות הנידונות בפרק זה. בהמשך המסמך יובאו עיקרי הנושאים ויובהר כיצד הם רלוונטיים לישראל. ניהול סוף חיי מוצר שימוש חוזר מיחזור המטרה: Absolute Decoupling מדיניות: כלכלה מחזורית כלים להשגת המדיניות: שיפור יעילות משאבים סימביוזה תעשייתית פסולות תוצרי לוואי מוצרי ביניים ניהול השימוש בחומרי גלם מינרלים נדירים Dematerialization חדשנות תחליפי חומרים טכנולוגיות מיחזור תרשים 0: ניהול משאבים בר קיימא סכימה המטרה: המשך צמיחה כלכלית תוך "ניתוק מוחלט"- הפחתה משמעותית בפגיעה בסביבה )Absolute Decoupling( בעבר היה מקובל לחשוב שצמיחה כלכלית משמעותה גידול בצריכה ושימוש במשאבי טבע וסביבה. בעשור האחרון, ניתנת תשומת לב רבה לניסיון לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לבין דלדול משאבים ופגיעה בסביבה.- במשאבים- קרי, הגברת היעילות יושג זה ניתוק מצמצום הצריכה, או מהתייעלות השימוש הסביבתית בתהליכי הייצור והשימוש במוצרים ושירותים. 3 נתונים ממדינות שונות מראים על מגמה של "ניתוק יחסי" decoupling( (relative אך לא על "ניתוק מוחלט" לסה"כ הפעילות הכלכלית הנמדדת decoupling( (absolute משמעו שבראייה סביבתית שהינה ראייה מערכתית כוללנית, צמיחה כלכלית ופגיעה בסביבה. בהתאם להגדרת ה- OECD,UNEP 4 ו- השתפר לא המצב ניתוק יחסי מתרחש ולא מתקיים ניתוק כאשר בין אמיתי "ערך שיעור הצמיחה של המשתנה הסביבתי הרלוונטי הנו חיובי אך קטן משיעור הצמיחה של המשתנה הכלכלי" 3 נתוני דו"ח UNEP בנושא הוצגו בישראל על ידי ד"ר ארנסט פון ויצקר במסגרת סמינר מקצועי שנערך ב- 0202 באוניברסיטת ת"א בשיתוף מכון אקירוב, התאחדות התעשיינים והמשרד להגנת הסביבה על ידי הפאנל הבין לאומי של האו"ם לניהול בר קיימא של משאבים. למצגת ראו: http://envbiz.tau.ac.il/userfiles/file/decoupling/1_ernst.pdf http://www.unep.org/resourcepanel/decoupling/files/pdf/decoupling_report_english.pdf 4 4
"ניתוק מוחלט" לעומת זאת בא לידי ביטוי כאשר "היקף השימוש במשאב מצטמצם ללא קשר לשיעור הצמיחה של המשתנה הכלכלי". כלכלות מבוססות שירותים המעבירות את עיקר הייצור למדינות אחרות נתפסות לעיתים כמובילות בתחום ה-" ניתוק",)decoupling( אך בפועל, זוהי אחיזת עיניים. הצריכה נשארת באותה רמה והפגיעה הסביבתית למעשה "מועברת" למדינות בהם מתקיים הייצור כך שברמה הגלובאלית, אין הפחתה של השפעות סביבתיות, אלא אפילו החמרה. כלי מדיניות לקידום ה"ניתוק" וכלים למדידת השיפור נמצאים בשלבי פיתוח על ידי צוותים מה- OECD, האיחוד האירופאי, ופאנל מיוחד של האו"ם בנושא. מתווה המדיניות להשגת "ניתוק" ( :)decoupling כלכלה מחזורית כלכלה מחזורית מתייחסת למעבר ממערכות ייצור וצריכה לינאריות למערכות סגורות ומחזוריות. רוב מערכות הייצור והצריכה הלינאריות מבוססות על שימוש בחומרי גלם, ייצור, שימוש, וסילוק הפסולת למטמנות. התפיסה בכלכלה מחזורית, בתהליכי ייצורכמשאב ולא כמטרד בו ניתן לעשות שימוש חוזר רואה את הפסולת ותוצרי הלוואי מיטבי במוצרים, חלפים, וחומרים. על מנת להגיע לאחוזי השבה גבוהים של 02-02% יש צורך בפיתוח שוק מחזור, בחקיקה מתקדמת, סמביוזה תעשייתית )ראו עמ' 0(, ובקידום עקרונות ייצור וצריכה בת קיימא, ובכלל זה עריכת שינויים כבר בשלב התכנון של המוצרים והשירותים הנצרכים. יישום עקרונות אלה יכול להתבצע ברמות שונות החל מרמת המפעל, החברה, הסקטור, ועד לאזורים גיאוגרפיים ומדינות. קביעת מדיניות לקידום כלכלה מחזורית הנה חדשנית וקיימת באיחוד האירופאי וביפן הנחשבת למובילה בנושא. גם מדינות כגון סין כבר מקדמות מדיניות, חקיקה ויישום בתחום זה. למרות שקיים נסיון מועט יחסית בנושא בעולם, קביעת מדיניות בנושא הינה מאתגרת וקריטית להנעת התעשייה בכיוון זה. 5
כלים מרכזיים להשגת המדיניות בישראל: שיפור יעילות משאבים )Resource Productivity /Resource Efficiency ( שיפור יעילות השימוש במשאבים הוא הבסיס לניהול מושכל של משאבי סביבה. קיימות טכניקות שונות למדידה והערכה של יעילות זאת. כיום אין עדיין הסכמה בין כלכלנים לבין אנשי סביבה באשר לצורת מדידה אחידה. המושג ידי מועצת העסקים העולמית לפיתוח בר קיימא "יעילות סביבתית" Efficiency) (Eco הוצג ב- 0000 על )ה- World Business Council for (WBCSD) )Sustainable Development בועידת ריו. המושג מבוסס על הרעיון של "ליצור יותר ערך מוסף תוך פחות השפעות שליליות" או לפי ההגדרה " and creating more goods 5."services with ever less use of resources יעילות סביבתית יכולה להמדד על ידי יחס תשומה תפוקה )לדוגמא יחס תפוקת אנרגיה זמינה לתשומת אנרגיה( או במונחים של פרודקטיביות )לדוגמא טון תפוקה של חומר או מוצר כלשהי לכמות אנרגיה מושקעת או פסולת שמיוצרת בתהליך(. מונחים ומדדים נוספים מיעילות בתחום כוללים )כגון יחס פליטות לא רצויות לתשומת אנרגיה( ו "אינטנסיביות סביבתית" (eco-intensity( - ההיפך "אפקטיביות סביבתית" eco-( ) 6 effectiveness מושג המתייחס לכך שלא מספיק להתייעל, אלא צריך לעשות זאת במיקוד הנכון. לדוגמא, לא מספיק לשפר את היעילות הסביבתית של ייצור מוצר מותרות המזיק לסביבה, אלא יש לעבור לייצר מוצרים עם ערך חברתי סביבתי משמעותי גבוה. יעילות השימוש במשאבים מתייחסת לנושאים שונים כגון אנרגיה, טביעת רגל פחמנית, חומרי גלם ופסולות, מים, וכו'. קרקע, חברות, סקטורים, ערים, ומדינות מתחילות למדוד ולהשתפר בנושאים אלו, בעזרת מדדים שונים בתחום חומרים, אנרגיה, פליטות, שימוש במים, וכדומה. חשוב לציין כי עם הרצון להשתפר ולהגביר את יעילות השימוש במשאב מסוים, לדוגמא היעילות האנרגטית, יש לוודא כי באלומיניום כחומר קל יותר הדבר לא נעשה על חשבון משאב אחר. ובעל יכולת מחזור גבוהה, לדוגמא, כרוך גם בצריכת אנרגיה המעבר לשימוש יותר גבוהה בתהליך הייצור. גם טכנולוגיות מסוימות יכולות להיות בעלות השפעה סביבתית חיובית ושלילית במקביל. לדוגמא, טכנולוגיות ההתפלה אמנם מסייעת בידנו לייצר מי שתייה ממי-ים אך בתהליך הייצור עצמו נצרכת אנרגיה רבה וישנו שימוש במינרלים נדירים. 5 World Business Council for Sustainable Development (1992) Changing Course: A global business perspective on development and the environment, by Stephan Schmidheiny 6 McDonough W., Braungart M. (2002) Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things, Chapter 3, North Point Press, New York 6
ראייה סביבתית רחבה והבנת מכלול ההשפעות החיוביות והשליליות של שינוי חומרים ותהליכים הינה מחויבת על פני השלבים השונים של מחזור החיים שלהם ופיתוח טכנולוגיות חדשות המציאות. ארבעה כלים עיקריים לניהול המשאבים הרלבנטיים לישראל: ניהול סוף חיי מוצר: על מנת ליישם את עקרונות הכלכלה המחזורית, יש להגדיל משמעותית את ההשבה והמחזור של מוצרים, חלפים, וחומרים. סגירת המעגל באופן מחזורי והמנעות מסילוק פסולת למטמנות הינה הבסיס ל.0 7
היא כ- 05%, במדינות אפריקה, כך כך שניצול המשאבים קטן ואינו יעיל. הודו וסין, וחברות המיחזור הגדולות כדוגמת תופעה זאת הולכת וגדלה UMICORE הבלגית מפתחות תוכניות לעבודה משותפת עם הממחזרים המקומיים על מנת למנוע את התופעה תוך מתן הכנסה בעבור איסוף הפסולת ואי שריפתה. מיחזור מתכות, בייחוד המתכות היקרות הינו רווחי היום. לעומת זאת, מיחזור חומרים כגון זכוכית, טקסטיל, פלסטיק, ונייר רווחיים בחלקם, בעיקר תלוי באופן האיסוף ומי משלם על ובעקרון המסה קריטית של כמויות. במשאבים המושקעים בכריית חומרי גלם, החסכון העיקרי הוא כמובן בחסכון עם התייחסות להשפעות שונות של הכרייה כגון פסולת בתהליך, צריכת אנרגיה, פליטות למדיומים שונים וכו'. כמו כן יש להתייחס לעלות הסביבתית של איסוף המוצרים ותהליכי המחזור עצמם )כגון התכה בטמפרטורות גבוהות( לעומת החסכון הסביבתי ממניעת כרייה ראשונית. 7 מחקרים מראים שמיחזור בממוצע חוסך 12-02% מההשפעות ולעיתים אף הרבה יותר, ראשונית כדוגמת מיחזור אלומניום )צריכת אנרגיה של מהאנרגיה המושקעת. )צריכת אנרגיה של MJ 02 MJ 005 לק"ג( שבמהלכו לק"ג( יכולה לעומת כרייה להחסך פי 02 בארץ קיימים מפעלי מחזור לנייר )אמניר(, זכוכית )פניציה(, ופלסטיק, אבל לא למתכות. מתכות נאספות בארץ על ידי מפעלי מיחזור אך פעולת ההתכה עצמה אינה מתבצעת בישראל, לפחות לא בצורה פורמלית. בעולם כולו יש מעט מאד חברות שמייצרות מתכות smelters(,)primary חברות אלה (כדוגמת umicore בבלגיה ו- noranda בקנדה( מבצעות את המיחזור האמיתי של הפסולת האלקטרונית או כל מתכת אחרת בנוסף לפעילות העיקרית שלהם המבוססת על הפקת מתכות מכרייה ראשונית. כיום פוטנציאל המיחזור והיקף המיחזור הבלתי פורמלי של מתכות בישראל ובשטחי במחקר. הרשות הפלסטינאית אינם ידועים ונמצאים.0 "סימביוזה תעשייתית" symbiosis( )industrial יצירת "סימביוזה תעשייתית" בין מפעלים הינה דרך לשיפור ולניצול מיטבי של משאבים, תוצרי לוואי, ופסולות. בתהליך הסימביוזה התעשייתית, על ידי החלפת פסולות ופליטות ממפעל אחד כחומרי גלם לתהליכים מסוימים למפעל אחר משתפרת סך היעילות הסביבתית-כלכלית של תהליכי ייצור אלו בכך שמעבר לשיפור הסביבתי, מופחתות עלויות הטיפול בפסולת ועלויות רכישת והובלת חומר הגלם. סימביוזה תעשייתית הינה אחד מעקרונות הבסיס של תעשייה אקולוגית ecology( )industrial. הסוגיה העיקרית בתחום זה היא כיצד לזהות פוטנציאל סימביוזה וכיצד לגרום למפעלים שונים לשתף פעולה תחת אילוץ התחרותיות והסודיות העסקית. 7 http://massrecycle.org/recycling_benefits.html 8
אחד החסמים הגדולים בנושא זה הוא חשיפת מידע וסודות ייצור בין מפעלים. בארץ קיים ידע מועט מאד בנושא באקדמיה ובתעשיה, ואם נעשית סימביוזה הינה מקומית על בסיס עסקי בלבד, וללא כל תיאום או הכוונה של קובעי מדיניות. 0. ניהול השימוש בחומרי גלם כפי שניתן לראות בתרשים 0 מדוח ה- OECD )0202(, המציג את זרימת משאבי הטבע ברמה המשקית, ניהול משאבי הטבע של מדינה נשענים על שני נושאים משמעותיים: 0 (הכרייה וההפקה של משאבי הטבע הקיימים ו- 0 ( מדיניות ניהול הפסולת, ניהול הצריכה וייבוא חומרי הגלם. מסיבה זו במדינות המפותחות ישנו מעבר מניהול פסולת ומניהול כרייה והפקה של חומרי גלם לניהול אינטגרטיבי של חומרים ומשאבים. ניהול אינטגרטיבי זה כולל את יחסי הגומלין בין שלוש מערכות שונות: מערכות תעשייתיות, מערכות אקולוגיות ומערכות חברתיות. בשל כך, ניהול חומרים ומשאבים ברמת המשק מצריך מדיניות אינטגרטיבית של מדיניות ניהול משאבי הטבע, ניהול מדיניות מעגל חיי מוצר וניהול פסולת, אשר רק ראייה כוללת שלהם מאפשרת למשק לכוון לניתוק פגיעה סביבתית מצמיחה כלכלית. 8 תרשים 0: תרשים זרימת חומרים המערכות התעשייתיות: כפי שניתן לראות בתרשים 0, המערכות התעשייתיות עושות שימוש בשירותי המערכת האקולוגית ומפיקות חומרים מההון הטבעי. פסולת המיוצרת על ידי מערכות אלו ובה לא ניתן לעשות שימוש מופקדת חזרה 8 התרשים מדוח ה- OECD http://www.oecd.org/dataoecd/0/21/46102501.pdf : )0202( עמוד 6, תרגום על ידי צרויה שבח 9
לביוספרה. החומרים נעים בשרשראות אספקה אשר ראשיתן במשאבים הטבעיים וסופן במוצר או שירות מוגמר עבור החברה. חשוב לציין כי חלק מהחומרים נמצאים כחלק מהמלאי בתוך תשתיות קבועות לאורך זמן כגון מבנים בעוד שאחרים נצרכים במהירה ומסולקים. מערכות לייצור אנרגיה דומות לשרשראות אספקה אך המוצר הסופי הנו אנרגיה אשר בה נעשה שימוש בתוך המערכת התעשייתית עצמה או עבור צרכים אחרים של החברה כגון שימושים ביתיים או תחבורה. המערכות החברתיות: צורכות את המוצרים, השירותים והאנרגיה המיוצרת על ידי המערכות התעשייתיות ומייצרות פסולת אשר ממוחזרת או מועברת חזרה )הטמנה וכיו"ב( לביוספרה. מערכות אלו אף צורכות שירותי מערכת באופן ישיר )לדוגמא מים(. המוצרים הנצרכים על ידי המערכות החברתיות כוללים מוצרים עמידים ומתכלים. מוצרים עמידים כוללים מוצרים דוגמת מכוניות, בהם נעשה שימוש רב פעמי לאורך תקופה ממושכת ויתכן והם צורכים משאבים נוספים כגון אנרגיה. בתום השימוש בהם, שלב "סוף החיים", המוצר כולו הופך לפסולת, שאותה יתכן וניתן למחזר. מוצרים שאינם עמידים- מתכלים או חד פעמיים- הנם מוצרים בהם נעשה שימוש פעם אחת, או בצורה מלאה או שהם נצרכים בצורה חלקית, כאשר יתכן וניתן למחזר את החלק אשר לא נצרך. המערכות האקולוגיות: מפיקים חומרים. מייצגות את הביוספרה ואת מקור ההון הטבעי ממנו עבור ישראל מקור ההון הטבעי ממנו מפיקים את החומרים עשוי להיות מקומי )מן המערכות האקולוגיות המקומיות( או תלוי ייבוא. במידה והפסולת הנוצרת מקורה ביבוא, חומרים ממערכות אקולוגיות חיצוניות לישראל עוברים להטמנה בישראל ונוצר מצב בו ישנו "ייבוא של פסולת מחו"ל לישראל" כך שהעומס דגה או על וגדל הולך המערכת המקומית בקליטת הפסולות. דוגמאות למערכות אקולוגיות מתחדשות והעומס עליהן כוללות: מצאי מתחדש כגון יערות לפגיעה מתחדשים, אשר עשויות בהתחדשות כגון מתכות להתדלדל המצאי. )אשר מצאי במידה בהינתן וקצב משאבים מערכת ומביא מידי מוגבר הנו ההפקה נוסף הנו של משאבים שאינם איסוף מתאימה, למחזר ניתן פעמים רבות( או מוצרי דלקים פוסיליים )נפט, פחם וגז(, אשר זמינים להפקה אך אשר עתודותיהם מוגבלות ניתנות ולא לחידוש כך ובשל מצריכות מציאת תחליפים. ולבסוף, מדיות סביבתיות הכוללות מים, אוויר ואדמה, אשר איכותן 9 עשויה להיפגע. 9 ראו חוות דעת בנושא "מערכות אקולוגיות ושירותיהן"שנכתבה על-ידי פרופ' אוריאל ספריאל, במסגרת פרויקט "". ראו באתר: 11
מגמות עולמיות הקשורות בביקוש למשאבי טבע: על פי נתונים גלובליים של ה- OECD שהוצגו בכנס מקצועי בנושא שנערך בישראל 10 ב- 0202, אינטנסיביות החומרים הממוצעת, המחושבת כיחס בין הכרייה וההפקה הגלובאלית של החומרים ביחס לתמ"ג העולמי ב- 0222, הייתה כ- 2.0 טון עבור שווי כוח הקנייה במונחי $0225. נתון זה מהווה ירידה של 12% לעומת אז נדרשו 0002, 0.5 טון חומרים מהסביבה עבור כל יחידת ערך נוספת. למרות מגמה זאת, בשני העשורים האחרונים ניכרת עלייה בתלות האדם במשאבי הטבע. בעוד שב- 0002 כמות החומרים שנדרשה לנפש עמדה על כ- 0 טון לשנה )אשר מהווים כ- 00 קילו לנפש ביום(, הדרישה לחומרים עלתה ל -0.0 טון )כ- 01 קילו לנפש ליום(, וב- OECD מעריכים כי ללא שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה והייצור, מגמת העלייה תמשך. נתונים אלה ממחישים את הבעייתיות להגיע ל"ניתוק" אמיתי. אמנם אנו נעשים יותר יעילים ליחידת תמ"ג אך יכולת הקנייה, כמות הצריכה, ומספר הצרכנים עולה ואיתם סך כל השימוש האינטנסיבי במשאבי טבע. מגמות הקשורות בהיצע וזמינות משאבי הטבע: במיוחד במהלך השנתיים האחרונות עם נושא ההיצע של משאבי הטבע בלט עבודות מחקר ואנליזה ממוקדות של מדינות וארגונים בין לאומיים בנושא. הנושאים העיקריים שנבחנים הינם ירידת ריכוז המינרלים הזמינים בעולם, עליית עלויות הכרייה, ניהול סיכוני סביבה וביקוש, הכשרת מכרות שאינם בשימוש, כרייה במטמנות, והתרחבות היקפי הצריכה והייצור )בעיקר בשל פתיחת שווקי צרכנות חדשים בשווקים המתעוררים( והם באים לידי ביטוי בעלייה הדרגתית במחירי חומרי הגלם. משמעות הדבר היא שאנו צריכים לכרות יותר בשביל להשיג את אותה כמות חומר גלם עם הזמן. כרייה מוגברת זו משמעה השקעת רבה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת רבה יותר, יצירת פליטות וזיהום רבים יותר וכיו"ב. להיצע וזמינות משאבי הטבע השלכות רבות על התעשייה. זמינות חומרי גלם ועלותם מהווים סיכון ממשי לסקטורים השונים ולמשק כולו במיוחד במשק דוגמת המשק הישראלי המבוסס ברובו על ייבוא חומרי גלם. הגדלת אחוזי המיחזור המקומי באופן משמעותי עשויה להפחית את התלות בייבוא וההשענות על מחירים תנודתיים כמו גם ראשונית ולסייע בצמצום השפעותיה הסביבתיות. באופן זה להקטין את הצורך בכרייה מצטמצמת התלות גם בחומרי הגלם הראשוניים שמקורם ואספקתם אינם תמיד מובטחים. על מנת להמחיש את חשיבות הנושא לתעשייה, להלן דוגמא לשלוש מתכות מובילות בשימוש בתעשייה העולמית כולל היקפי הייצור, זמינות ועיקרי השפעות הכרייה של מתכות אלו. בהמשך המסמך יש התייחסות למשק הישראלי. 10 נתוני דוח UNEP בנושא הוצגו בישראל במסגרת סמינר מקצועי שנערך ב 0202 באוניברסיטת ת"א בשיתוף מכון אקירוב, התאחדות התעשיינים והמשרד להגנת הסביבה על ידי הפאנל הבין לאומי של האו"ם לניהול בר קיימא של משאבים. הנתונים מעלה הוצגו על ידי מר פיטר בורקי מה- OECD, קישורית למצגת: http://envbiz.tau.ac.il/userfiles/file/decoupling/3_peter_borkey.pdf 11
11 נחושת: נחושת נחשבת למתכת הבטוחה והטובה ביותר להולכת חשמל וחום ומשמשת בעיקר עבור אפליקציות של חשמל ואנרגיה )כ- 02% (. כמו כן נעשה בה רחב שימוש בכבלים ובתקשורת. בשל עמידותה גבוה בחום משמשת הנחושת באירופה למערכות האינסטלציה והחימום. ובלחצים גבוהים )0 כריית הנחושת ממוקמת בעיקרה בדרום אמריקה בפרו ובצ'ילה. עם זאת סין כבר נמצאת במקום הרביעי בייצור הגלובלי. העתודות העולמיות נמצאות במגמת ירידה בשל העלייה המשמעותית והקבועה בביקושים. סין לדוגמה הרחיבה את צריכת מתכות הבסיס שלה )הכוללת אלומיניום, נחושת, אבץ, עופרת, ניקל ובדיל( בכ 02% בין שנת 0222 ל- 0202. השפעות סביבתיות: כמו אלומינום, גם בייצור נחושת ישנן עלויות אנרגטיות גבוהות ותצרוכת אנרגיה זו מביאה לפליטה משמעותית של גזי חממה. תהליך הייצור אף פולט כמויות גבוהות מאוד של תחמוצת הגופרית, שני טונות של SO2 עבור כל טון של נחושת, המהווה גורם לגשם חומצי. הפקת הנחושת פולטת אבק חלקיקי סיליקה המהווים גורם תחלואה עבור מחלות אסטמה או עור. כפי שניתן לראות בתרשים 1, מחירי הנחושת העולמית נמצאים במגמת עלייה מתמדת. המחירים עלו באופן דרמטי מ- $5,052 לטון ב- 0220 ל- $0,100 לטון באפריל 0200. עלויות אלו הביאו לאחרונה לשימוש מוגבר בחלופות כגון אלומיניום. source: Copper futures 1990-2011 (www.tradingeconomics.com/commodity/copper) תרשים 4: מגמות במחיר הנחושת בין השנים 0002-0200 ב-$/ליברה 11 מתוך סקירה של ה- WEF הנמצאת באתר: http://www.worldresourcesforum.org/resource-snapshot-1- copper 12
12 אלומיניום : בהולכת אנרגיה. אלומיניום בין הנו מאפייניו טוב מוליך עמידות, חשמל של פוטנציאל וחום מיחזור ובשל גבוה הנו כך ועמידות נפוץ בפני קורוזיה. בשל משקלו הקל, מהווה מתכת מרכזית בתעשיית הרכב בזכות היכולת להפחית משמעותית את משקל הרכב ואת צריכת האנרגיה שלו מחד ולהגדיל את יכולת הקיבולת שלו מאידך. שימוש רחב באלומיניות נעשה גם בייצור רכבות, כלי טייס ואוניות. שימושים נרחבים נעשים באלומיניום באריזות ובבנייה. )0 סין הנה המדינה המובילה בייצור האלומיניום בעולם עם היקף ייצור של כשליש מסך הכל הגלובלי. על פי התוכנית הסביבתית של האו"ם ישנן עתודות של כ- 022 שנה של אלומיניום והוא אחת המתכנות הנפוצות בכדור הארץ )אינו מופיע עצמאית אלא בתרכובת עם מינרלים נוספים(. עם זאת מחזור מהווה חלק משמעותי בתעשיית האלומיניום עם שיעורי מחזור גלובלים של כ- 0.2 מיליון טון ב- 0202. מחירי האלומיניות הראו תנודתיות קלה אך לא גבוהה בשנים האחרונות. עם זאת, צריכת האנרגיה הגבוהה בתהליך הייצור הראשוני צפוייה להעלות את מחירי האלומיניום מכ- $0222 לטון בשנים האחרונות לכ- $0022 ב-.0200 השפעות סביבתיות: אחת ההשפעות הסביבתיות הבעיתיות ביותר בייצור אלומיניום היא פליטות גזי החממה הנגרמת בשל צריכת האנרגיה הגבוהה מאוד בתהליך הייצור הראשוני. תהליך ייצור טון אלומיניום מייצר בממוצע כ- 0.0 טונות של פחמן דו חמצני וכ- טון של PFCs שווי פחמן דו חמצני. באוקטובר 0202 התרחשה תאונה דרמטית בתהליך ייצור האלומיניום בהונגריה שבה קריסת סכר גרמה לזיהום רעיל אשר פגע באוכלוסיות באיזור והותיר פסולת רעילה בעומקים של כ- 0.5 מטר בכמה מקומות. בברזיל תהליך הייצור של האלומיניום המצריך השקעת אנרגיה רבה בייצור הראשוני מובילה לבניית סכרים ותשתיות הפוגעים בסביבה. צריכת אנרגיה זו )ולא מחיר האלומיניום או עתודותיו הגלובליות( מהווה את הקטליזטור העיקרי לחיפוש חלופות ולמיחזור אלומיניום. כפי שניתן לראות בתרשים 5, למרות השינויים לאורך זמן, העולמית נמצאים במגמת עלייה מתמדת. מחירי האלומניום 12 מתוך סקירה של ה- WEF הנמצאת באתר: http://www.worldresourcesforum.org/resource-snapshot-3- aluminium 13
Source: http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127675&dr=15y תרשים 5: מחירי אלומיניום בין השנים 0000-0200 ב-$/ליברה 13 זהב: מאפיינים זהב בראקציות בסקטור כגון משמש כימיות. החשמל, מוליכות אך במגוון מעבר גם רב טובה רחב של לתכשיטים, בתחום של חשמל הרפואה תהליכים עיקר וחום, ורפואת ומוצרים גמישות השימוש בזהב השיניים. בתעשייה גבוהה בזכות ואפליקציות בתעשייה פיתוחים נעשה עכשויים בהם נעשה שימוש באפליקציות חדשות לזהב כוללים ננו-טכנולוגיה, טיהור מים והתייעלות אנרגטית. על פי המכון הגיאולוגי האמריקאי, עתודות הזהב העולמיות עומדות על כ- 50,222 טון. )0 במשך שנים ארוכות דרום אפריקה הובילה בכריית הזהב, אך בשנת 0220 סין עברה לראש רשימה עם היקפי כרייה של כ- 00% מסך כל הכרייה העולמית. אם כי מיחזור זהב צפוי להוות נתח מהאספקה, על פי הנתונים המוצגים בסקירת ה-,WEF שיעורי המיחזור אינם צפויים לעלות באופן משמעותי בשנים הקרובות. השפעות סביבתיות: כריית זהב מייצרת כמויות עצומות של פסולת. ייצור אונקיית זהב אחת מצריך הסרה של כ- 052 טון של עפרות ומסלע. כמו כן, השימוש בחומר רעיל כציאניד בתהליך הייצור מהווה בעיה חמורה עם סיכונים בריאותיים לאדם ולסביבה. מחקרים של UNIDO ארגון הפיתוח התעשייתי של האו"ם מצא כי מכרות קטנים יחסית מייצרים כמויות גבוהות של כספית בעלי השפעות בריאותיות חמורות לכורים ולאוכלוסיות המתגוררות בסביבתם. 13 מתוך סקירה של ה- WEF הנמצאת באתר: http://www.worldresourcesforum.org/resource-snapshot-4- gold 14
ריכוז הזהב יורד בצורה דרמטית לאורך זמן בארצות העיקריות בהן הוא נכרה מחירו עולה כל הזמן, כפי הניתן לראות בתרשים 0. בעוד תרשים 6: מגמות במחיר הזהב בין השנים 0025-0200 ב-$/אונקיית טרוי באופן כללי, בעוד המשאבים הלא מתכתיים )לדוגמא חול וחצץ, אגרגטים, ומקורות אנרגיה( אשר נדרשים על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים עבור דיור, חימום, ותחבורה נמצאים בזמינות גדולה, נמצאות 14 שהולכת ונהיית בעייתית. 2 בתרשים והקלינטק. רוב המתכות מפורטות המתכות בהן משתמשים כיום חלק ממתכות אלו )כגון לשימוש התעשייה בזמינות חלקית בייצור לתעשיית האלקטרוניקה,)gallium, indium, and germanium כמות ייצורן היא הקטנה ביותר. למתכות אלו הולך וגובר הביקוש כיום וחלקן כבר מוגדרות כמתכות נדירות. במתכות אלו משתמשים במוצרים רבים לטכנולוגיות התקשורת והמידע. למינרלים אלה משמעות רבה עבור ישראל, גם אם הייצור של מוצרים אלו לא נעשה בישראל, תעשיית מחקר, פיתוח ותכנון המוצרים נמצאת בישראל וניהול השימוש במשאבים אלו באופן מושכל, אלו חיוניות עבור רכיבים אלקטרוניים, חשוב כבר משלב התכנון מדידה הראשוני. בנוסף, מתכות ושליטה מרחוק באפליקציות אשר אמורות להוות מפתח להגדלת יעילות ניצול משאבי סביבה ולהביא לחדשנות סביבתית בפיתוח תעשיית הקלינטק. 14 http://pubs.usgs.gov/circ/2007/1294/paper1.html 15
תרשים 7: מתכות אלקטרוניקה זמינות מינרלים אלה כחומרי גלם לתעשייה וההשפעה הסביבתית של כרייתם מהווים כיום אחת וסחר בין מדינות. מסוגיות המפתח בעולם כולו, סוגיית המינרלים הנדירים בייחוד בניהול שרשראות אספקה )rare minerals( גלובליות תפסה תאוצה כאשר מדינות כגון סין לדוגמא הגבילו את ייצואן של מתכות נדירות הנכרות בשטחן במהלך השנתיים האחרונות תוך יצירת משבר סחר של ממש המטופל כעת במסגרת ארגון הסחר הבין לאומי 15.(WTO( כפי שניתן לראות במפה בתרשים 0, עיקר המינרלים הנדירים מרוכזים ב- 00 מדינות, כאשר 05% מהייצור שלהם מתבצע היום בסין. 16 תרשים 8: מפת המצאות מינרלים נדירים 15 http://www.irishexaminer.com/business/kfeyaugbeycw/rss2/ 16 Source: http://europa.eu/rapid/pressreleasesaction.do?reference=memo/10/263&form 16
בדו"ח שפרסם האיחוד האירופאי בשנת 0202, זוהו 01 מינרלים נדירים אשר סווגו כקריטיים לתעשייה החדשנית והסביבתית, כגון תעשיית תאורת ה- LED היעילה, חדשנות בתאים סולאריים, התפלת מים וכו'. בטבלה 0 מוצגים המינרלים הנדירים אשר זוהו בדו"ח האיחוד והתעשיות החדשניות בהן נעשה שימוש בחומרים אלו. לנושא זה משמעות רבה והשלכות על עתיד התעשיות עתירות הידע בעולם כולו. נושא זה רלוונטי מאד עבור ישראל, המהווה מרכז לפיתוח מוצרים רבים אלו ומבקשת "להחזיר את התעשייה הביתה". מכאן ששיקולים הקשורים בזמינות מינרלים אלו הנם קריטיים, הן עבור אסטרטגיות של פיתוח מוצר והן עבור פוטנציאל ניהול שלב סוף החיים של מוצרים המיוצרים בישראל ומוצרים מוגמרים המיובאים לארץ. בישראל לא קיימים מינרלים נדירים אלו ורבים מהם רלוונטים לתעשייה הישראלית במיוחד בתחום ההייטק וטכנולוגיות חדשניות הכולל מוצרים בתחום התעופה, האופטיקה, המיחשוב, האלקטרוניקה הרפואית ועוד, התקשורת, כפי שניתן ללמוד מן הטבלה מטה הקושרת בין המינרלים הקריטיים לטכנולוגיות בהן נעשה בהם שימוש. ניהול נושא זמינות המינרלים הקריטיים בראייה ארוכת טווח הנו חלק ממדיניות האיחוד האירופי להתייעלות השימוש במשאבים, וזכתה למקום מרכזי באסטרטגיית האיחוד ל- 0202. 17 טבלה 0: מינרלים נדירים ושימושם - האיחוד האירופי טכנולוגיות חדשניות )דוגמאות נבחרות ) חומר הגלם גליום ניאודימיום אינדיום גרמניו תאים פוטו-וולטאיים דקים, מעגלים משולבים,)ICs( דיודה פולטת אור לבנה מגנטים קבועים, טכנולוגיות לייזר צגים, תאים פוטו-וולטאיים דקים כבל של סיבים אופטיים, טכנולוגיות אופטיות אינפרא-אדומות תאי דלק, זרז catalyst( ) פלאטינום טנטאלום כסף קובאלט פלדיום מיקרו קבלים, טכנולוגיות רפואה זיהוי עפ"י גלי רדיו, הלחמה ללא עופרת סוללות ליתיום-יון, דלקים סינטטיים זרזים, התפלת מי ים 17
ב. המצב בישראל "ניתוק" בישראל ומעבר התעשייה הישראלית לתעשייה בת קיימא- תמונת מצב בישראל קיימת כיום פעילות ראשונית בשימוש וקידום הכלים שתוארו בפרק א. הכניסה ל- OECD היוותה קטליזטור לחשיבה בנושא והמשרד להגנת הסביבה נמצא בשלבים שונים של בחינת הנושאים ובניית תוכניות לעידוד התעשייה למעבר לחשיבה מחזורית ויעילה בנושאי סביבה כמו גם הכנת תוכנית צמיחה ירוקה לטווח בינוני-ארוך. בחינת מגמות ומעקב אחר מדדים שונים נמצאים בראשיתם ונתונים כגון צריכת אנרגיה, מים, וייצור פסולת נמדדים 19 לנפש ולסך כל תושבי ישראל ומפורסמים על ידי הלמ"ס. בנוסף במסגרת פרויקט קיימות,0202 נבחנו מדדים שונים, בין היתר בתחום הפסולת והצביעו על כך שכמות הפסולת המיוצרת בישראל עלתה מ- 0.01 מיליון טונות בשנת 0000 ל- 1.5 מיליון טונות בשנת 0220. כמו כן בשנים 0220 עד 0220 ירד ייצור הפסולת ליחידת תמ"ג ב- 0% )00.2 ק"ג ל- 0222 דולר 20 בשנת 0220 לכדי 01.0 ק"ג ל- 0222 דולר בשנת 0220(. נתונים אלו מהווים דוגמא ל "ניתוק יחסי" בישראל. אך באופן כללי, לא ל"ניתוק מוחלט" הסוגיות הנ"ל באשר רלוונטיות לפסולת המיוצרת כתוצאה מהצריכה והצמיחה מאוד לכלכלה הישראלית ונוגעות ישירות למשק הישראלי מבחינה כלכלית, ניהול סיכונים וסביבה. תרשים 0 מציג את השלבים ההיסטוריים השונים במעבר מאסטרטגיות "קצה הצינור" ועד לחזית הידע בתחום התעשייה בת הקיימא 21 המייצרת תשתית לכלכלה מעגלית. בחינת הנעשה בישראל בהשוואה לתהליכי הייצור בר הקיימא סביבתיות והחדשנות הסביבתית מראה כי ישראל, המופיעים בתרשים, כמו מדינות רבות נוספות, השוואת הנעשה בארץ מראה כי ישראל נמצאת כמו גם השימוש בכלים ומתודולוגיות נמצאת כ- 02-05 שנה מאחור. בשלב המעבר לייצור נקי ושיפור יעילות סביבתית-כלכלית ובשלבים התחלתיים ביותר של גיבוש חשיבה של מחזור חיים שלם ( life.)cycle thinking שלבים התחלתיים אלו באים לידי ביטוי בחקיקה הסביבתית המתקדמת אשר אומצה בשנתיים האחרונות דוגמת אימוץ אחריות יצרן מורחבת בזרמי פסולת שונים והתפתחות איטית אך יציבה של אחריות תאגידית על ידי התעשייה. 19 http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=64&cyear=2008&cmonth=1 20 http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=169%3a2012-01-01-13- 39-49&catid=40&Itemid=94 21 OECDEco-Innovationהתרשים in Industry Enabling Green מדוח Growth)http://www.oecd.org/document/34/0,3746,en_2649_34173_44416162_1_1_1_1,00.html( 19
על תרשים 9: התפתחות הקונספטים במעבר לתעשייה נקייה וכלכלה מחזורית )מקור: (OECD מנת להביא למימוש הפוטנציאל הכלכלי מחד ולצמצום העומסים והפגיעה בסביבה מאידך, על ישראל לעשות קפיצת מדרגה מהירה ואפקטיבית בנושא. המחויבות ל- OECD ליישום תוכניות חקיקה ומנגנוני רשות בתחומים הנ"ל מהווים הזדמנות לקרש קפיצה במהירות היישום וההטמעה על ידי התעשייה. עד לפני כשנתיים לא היתה מודעות לרבים מהנושאים ולעולם התוכן המקצועית בתעשייה בישראל. הנושא העיקרי בו ישראל מובילה כבר הרבה שנים הוא נושא יעילות השימוש במים. יחד עם זאת בנושאים אחרים כגון ניהול אנרגיה והשבת פסולת ישראל נמצאת בצעדיה הראשונים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה וה- OECD אחוזי המיחזור וההשבה עומדים על פחות מ- 05% בסה"כ הכללי, לעומת 22-02% 22 ברוב מדינות אירופה. ניהול סוף חיי מוצר לפי זרמים נמצא בראשית דרכו אך צפוי שיפור ניכר בנושא בכמה שנים הקרובות כתוצאה מעליית מחירי ההטמנה, חוק האריזות, מעבר להפרדה במקור, וחוקים נוספים השמים את האחריות לטיפול על היצרנים והמשווקים אשר הוזכר קודם לכן. 22 הנתונים הוצגו עלי ידי ראש אגף פסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה במסגרת מעבדת חידושים פיננסים עבור פסולת בישראל של מכון מילקן אשר נערכה ב- 02.בינואר 0200. 21
ניהול בר קיימא של חומרי גלם בישראל הצורך בניתוח תזרימי חומר ברמת המשק נושא זמינות חומרי הגלם הינו נושא משמעותי ביותר למדינה כמו ישראל, אשר הינה ענייה באוצרות טבע ובשטחים פתוחים ומרבית חומרי הגלם בהם נעשה שימוש התעשייה מיובאים מחו"ל. על מנת לייצר מדיניות לניהול חומרים ומשאבי טבע בישראל יש צורך בנתונים לגבי תזרימי החומרים במשק הישראלי, בייחוד מקורם ושימושם. הנתונים הדרושים צריכים להיאסף ברמת הסקטור והמשק כולו, לכל חומרי הגלם והפסולות העיקריים, בשלבי הייצור, השימוש, וסיום השימוש. למרות שמרבית חומרי הגלם אינם נכרים בישראל אך מגיעים אליה או בצורת ייבוא חומרי גלם או בצורת ייבוא מוצרים מוגמרים, ההשפעות הסביבתיות וניהול צריכת חומרי הגלם של ישראל צריך לקחת בחשבון את הייבוא והייצוא. ניהול תזרימי חומרים על בסיס MFA עוזר לוודא כי פעילות הייבוא והייצוא נלקחת בחשבון במאזן הכולל של שימוש במשאבי סביבה לביסוס דרישות הצריכה והייצור בישראל. במסגרת איסוף חומרי רקע ונתונים לחוות דעת זאת הושקע זמן רב בנסיון למצוא נתונים רלוונטיים לישראל במשרד הגנת הסביבה, לסטטסיטיקה, במשרד האנרגיה והמים, התאחדות התעשיינים, זמינות הנתונים ואיכותם הנן מוגבלות המכון הגיאולוגי, במשרד התמ"ת, וכו'. הלשכה המרכזית מחיפוש הנתונים עולה כי מאד ולא קיים מאגר מוסדר של נתונים הבוחן את תנועת חומרי הגלם אל המשק הישראלי ובתוכו. ממצא זה הינו חשוב ומשמעותי ומחזק את הצורך ביצירת נתונים אלו והנגשתם. יצירת מסד נתונים זה הנה שלב ראשון הכרחי בתהליך אינטגרטיבי לניהול חומרי גלם לתעשייה. כלים שונים קיימים כיום לניתוחים ברמות שונות כגון: Material Flow Analysis (MFA) ניתוח תזרימי החומר- Total Cost Assessment (TCA) הערכת עלות כוללת- Economic Input/OutputAssessment (EIO) ניתוח תשומות- תפוקות Life-Cycle Assessment (LCA) ניתוח על פי מחזור חיים שלם- כיום, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה אוספת את נתונים דרושים לניתוחים אלו באופן שיטתי. ישנו מהלך התחלתי לניתוח תשומות-תפוקות אשר יוכל להוות בסיס טוב לניתוח ברמת המשק לכשיושלם. נתונים המעודכנים בניתוחים הסקטוריאלים של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לדוגמא, מלווים בהשגות באשר לאיכותם ואמינותם לדוגמה בשל טעויות רישום בטבלאות הייבוא, כגון הזרמת נתוני ק"ג במקום טון ולהיפך וכיו"ב. כך גם המצב בניתוח של חומרי הגלם הקיימים בישראל, הן במכרות ובמרבצים והן בתוך המשק )בפוטנציאל המיחזור של חומרים בשלב סוף חייהם לדוגמא(. עם זאת, כפי שיוצג בהמשך, הנתונים הקיימים וניתוחי מגמות שונים אשר נערכו בישראל מצביעים על עלייה בשימוש בחומרי גלם. התנודתיות במחירי חומרי הגלם מוכרת כבר כחלק מניהול הסיכונים 21
בסקטורים השונים בתעשייה, לדוגמה, מניתוח של התמ"ת, עלייה בריבית והתייקרות חומרי 23 הגלם מקשה על רווחיות הייצוא בענף הטקסטיל הישראלי. ביקוש והיצע- חומרי גלם בישראל צורכי התעשיה הביקוש לחומרי גלם בתעשייה הישראלית נסמך על ייבוא חומרי גלם ומשאבים מקומיים ובמידה מצומצמת ביותר על מיחזור ושימוש חוזר של חומרי גלם. באופן כללי נתוני הביקוש לסוגי חומרי הגלם השונים אינו ברור, בייחוד מתכות ומינרלים לשימוש התעשייה היצרנית. עבור תעשיית הבנייה לגביה ישנם נתונים טובים יותר )כפי שניתן לראות במסמך הניתוח של תמ"א 01 ב' -תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה למשק הבנייה והסלילה( יצאה אזהרה בזמנו על משבר קרב: "במהלך סיכום פעילות הקרן לשיקום מחצבות לשנת 0222, מתריעים משרד התשתיות הלאומיות והקרן לשיקום מחצבות כי עד שנת 0202 צפוי מחסור בחומרי גלם לבנייה ותשתיות. על פי בדיקה מקיפה שנערכה וכללה בדיקה פרטנית בעתודות של כל מחצבה ומחצבה בישראל, כולל נפח חציבה, צפוי מחסור בחומרים קריטיים באגרגטים )חצץ(,בזלת, חול, פוספטים וגיר למלט. הבדיקה מצביעה על הדלדלות העתודות במחצבות לקראת שנת 0202, אשר תגרום לעליית מחירים בחומרי הגלם והגבלת היכולת להכנת תכנית טווח ארוכה, הנחוצה כעת ללא דיחוי. לאור המחסור שהוצג במועצה הארצית לתכנון ובניה 24 הורתה זו על הכנת תכנית מתאר להבטחת אספקת החומרים לשנת 0202." למרות שההתרעה מתייחסת רק למחצבות לחומרים לבנייה, יש לה חשיבות רבה וניתן להשליך ממנה על משאבים נוספים שהרי המחסור בזמינות מחצבות ועל כן בהיצע משאבים מקומי צריך להשפיע ישירות על הצורך למחזר אחוז גבוה יותר של חומרים וכך לתת מענה חלקי לביקוש הגובר. סביר להניח שהתרעות דומות צריכות להבדק בנושא מתכות ומינרלים לתעשייה, כמו גם בחומרים טבעיים כגון ביו מסה. היעדר הנתונים והניתוחים המתאימים מקשים על ביצוע הערכות מושכלות ומתן המלצות קונקרטיות. בטבלה 0 מטה מוצגות כמה מהתעשיות המרכזיות בישראל יחד עם דוגמאות לחומרי הגלם העיקריים בהם נעשה שימוש בתעשיות אלו ותלותן בייבוא, על בסיס נתוני התמ"ת לתעשיות אלו. באופן כללי קיים מידע חלקי לגבי היקפי השימוש בחומרי גלם קיים לתעשיות מסוימות כגון הנייר והפלסטיק אך לגבי תעשיות כגון ביגוד והנעלה, מזון ומשקאות ומוצרי מתכת לא נמצאו נתונים מפורטים מעודכנים למעט נתוני קנייה חלקיים בהיקפים כספיים, לא כמויות של חומרים. נתוני תעשיית הבנייה והמלט לא הוכנסו בשל תוכנית תמ"א 01 ב המפרטת מאד את מצב תעשייה זאת. 23 אתר משרד התמ"ת: http://www.moit.gov.il/nr/exeres/ee29e4b5-16fe-4fb1-9f24-071665a31d80.htm 24 משרד האנרגיה והמים: http://energy.gov.il/abouttheoffice/speakermessages/pages/gxmsmnispokesmanquarry.aspx 22
טבלה 0: חומרי גלם עיקריים במשק הישראלי תעשייה מוצרי היי-טק 26 מוצרי נייר מוצרי עץ טקסטיל והנעלה מזון ומשקאות 27 מוצרי מתכת ליטוש יהלומים 28 פלסטיק וגומי דוגמאות לחומרי גלם ותלות בייבוא מוצרים אלו כוללים תעופה, תקשורת, מחשבים, אלקטרוניקה רפואית, ואופטיקה וכפי שניתן לראות בטבלה 0 בתהליך ייצורם נעשה שימוש רחב במינרלים 25 קריטיים.מסקירת המכון הגיאולוגי ב- 0221 עולה כי לא קיימים מינרלים קריטיים בישראל ולפיכך תעשייה זו תלויה מאד בייבוא. על פי ניתוח התמ"ת, חומר הגלם העיקרי של ענף מוצרי הנייר הוא פולפה, המוגדרת כ- "פולפה כימית מעצים בלתי מסיסים שאינם עצי מחט". הפולפה מהווה 02% מכלל ייבוא חומרי הגלם. 01% אחוזים מכלל הייבוא הם: " פולפה כימית מעצים בלתי מסיסים שהם עצי מחט". מנתוני התמ"ת ניתן ללמוד גם כי יבוא פסולות ונייר למחזור היה נמוך והיווה פחות מ- 1% מכלל חומרי הגלם )בערכים כספיים(. חל גידול בייבוא חומרי הגלם לישראל )הן בכמות והן בנתון המחיר( ועל פי סקירת התמ"ת נתון המחיר הוא נתון מדוייק יותר והוא מראה עליה של 01% לעומת השנה הקודמת. נתון הכמות מראה עלייה של - 00% בשני המקרים עלייה בייבוא חומרי הגלם אשר אינם בנמצא בארץ. חומרי הגלם העיקריים של הענף הנם עץ מנוסר, לוחות סיבית ולוחות עץ לבוד. מהטבלה ניתן ללמוד כי ישנו גידול משמעותי בייבוא חומרי גלם לענף, ערך חומרי הגלם המיובאים גדל ב- 02%. על פי ניתוח התמ"ת, התייקרויות משמעותיות באו לידי ביטוי בפורנירים, לוחות סיבית ועץ מצופף. ישנה הוזלה בעץ גס ושמירה על רמת מחירים בעץ מנוסר. בענף הריהוט, חומרי הגלם העיקריים של הענף הנם עץ מנוסר, לוחות סיבית ולוחות עץ לבוד. מנתוני התמ"ת עולה כי ישנה עלייה משמעותית בייבוא חומרי גלם לישראל, וערך חומרי הגלם המיובאים גדל ב- 02%. התייקרויות משמעותיות ניתן למצוא בפורנירים, לוחות סיבית ועץ מצופף. תלות בייבוא חומרי גלם תלות בייבוא עבור אריזות ועוד תלות רבה בייבוא חומרי גלם כגון עופרת, פלדה, ברזל, נחושת, ניקל, אלומיניום, זהב, כסף, אבץ, בדיל, בריליום, קדמיום, טיטניום, טנטלום, מגנזיום, כרום, גרמניום, ונדיום, גליום, הפניום, אינדיום, ניוביום, רניום ותליום. שימושים עיקריים של תעשיית המתכות קיימים באתר משרד התמ"ת ובסקירת התאחדות התעשיינים. תלות בייבוא חומרי הגלם חשיבות ניהול חומרי הגלם בולטת לאור ההבדלים המשמעותיים בין היקפי 23 27 25 "פוטנציאל חומרי הגלם המינרליים לתעשייה ולהפקת אנרגיה בישראל" )מכון גיאולוגי 0223(: http://www.gsi.gov.il/_uploads/196gsi-11-2004.pdf 26 סקירת תחום ניר לשנת 0222, הסקירה נכתבה ע"י: אילן דיבון, ודרורה מוסקוביץ, מינהל כימיה, סביבה שימושי משרד התמ"ת- http://www.moit.gov.il/nr/exeres/1c9e97b6-9044-4815-b89b D46FFFB2A94B.htm /http://www.cbs.gov.il/fortr חיפוש לפני סחורות מתכת שונות ורישו ייצוא דו
תעשייה דוגמאות לחומרי גלם ותלות בייבוא הייצור המקומי לעומת הייבוא בסקטור זה. בחישוב שנתי, יש עליה של כ- 00% בצריכת חומרי הגלם לתעשיית הפלסטיק והגומי. יש עליה משמעותית גם בהיקף היבוא של חומרי הגלם וגם באספקה של המפעלים המקומיים המייצרים חומרי גלם. על פי ניתוח הסקטור בדוח התמ"ת לשיקולים של כרייה מקומית ומיחזור חשיבות עולה בסקטור: "מפעלים שקמים בתקופה האחרונה הם מפעלי מיחזור פלסטיק יש דרישה מצד הלקוחות להשתמש בפלסטיק ממוחזר כחלק מתהליכי "קיימות" הנפוצים בימים אלו. סיבה זו הביאה לפריחה בענף מחזור הפלסטיק- ובעקבות המ חזור גם חיסכון במט"ח עקב הקטנת יבוא חומרי הגלם, יתרון סביבתי על ידי הקטנת הכמויות המוטמנות ומדי פעם גם יצוא של חומרי גלם ממוחזרים והבאת מט"ח נוסף לישראל." השינוי התפיסתי העולה מדברים אלו הנו אינדיקטור לזיהוי ההזדמנויות ב"כרייה אורבאנית"-כרייה מן "המכרות האורבאניים", אותם מאגרי פסולת הנמצאים באזורים עירוניים אשר מ חזור, שימוש חוזר ועוד הופכים אותם למאגר עצום של חומרים-ובמ חזור חומרי הגלם לעומת כרייה והפקה מסורתית שלהם ומעבר לחשיבה של כלכלה מעגלית. בנייה ומלט מוצרים כימיים שימוש וכרייה מקומית של אגרגטים, גיר דולומיט ומגנזיט, חרסיות עיקר חומרי הגלם כוללים אשלג, ברום ומגנזיום. יצוין כי התעשייה כוללת מו"פ ישראלי ייחודי לייצור חומצה זרחתית נקייה בהיקף המעמיד את התעשייה הישראלית במקום ראשון בעולם וכן ייצור חנקת אשלגן על ידי היצרן הגדול בעולם חיפה כימיקלים, שבבעלותו שני מתקני ייצור בארץ. המשך המסמך לא מתייחס לתעשיה זאת כפי שפורט בהקדמה למעט בתייחסות קצרה בפרק המשאבים המקומיים. 28 סקירת סקטור הפלסטיק, משרד התמ"ת,הסקירהנערכה ע"י אילן דיבון מנהל תחום פלסטיק, גומי וחומרי אריזה בתמ"ת, http://www.moit.gov.il/nr/exeres/728c22bb-9306-44d9-92a7-d644af060228.htm 24
משאבי טבע מקומיים למרות שנושא זה אינו המוקד של מסמך זה, מובאת התייחסות קצרה לנושא וקישורו לראייה 29 הכוללת של המסמך. על פי דו"ח השירות הגיאולוגי האמריקאי, כרייה של מינרלים לא מתכתיים נוספות מהווה מהווה 2.0 2.0 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי אחוז בלבד מהתל"ג הישראלי. של ישראל, התעשייה וייצור של ברזל, ומתכתות הישראלית הנה שחקן בינלאומי במספר מצומצם מאד של משאבי טבע לייצוא בעיקר של אשלג, ברום, מגנזיום ומוצרי הלוואי בתהליך ההפקה, ופוספטים. תזרים החומרים בארץ בישראל מאופיין בעיקרו בייבוא חומרי גלם ובייצוא מוצרים מוגמרים. שינוי פרופיל משאבי האנרגיה של ישראל עם התווספות מאגרי הגז הטבעי כבר נותן אותותו בשינוי הגישה לניהול משאבי אנרגיה אך בתחום חומרי גלם, המשאבים המקומיים מעטים מאד וניהולם מוגבל מאד וקשור ישירות בכלכליות, ותכנון שימושי קרקע. במגמות שימור שטחים פתוחים, שימור טבע, באופן כללי, היקף ומגוון חומרי הגלם המקומיים העומדים לרשות המשק הישראלי הינו מצומצם ביותר ובשל כך התעשייה נשענת על ייבוא חומרי גלם. כמו כן, גם עבור חומרי גלם הקיימים בארץ, שיקולים של תחרותיות מול מקורות חומרי גלם אחרים בעולם משחקים תפקיד מרכזי. ניתן למצוא דיווח חלקי על כמויות בדוחות אותם מפרסם השירות הגיאולגי האמריקאי המקבל את המידע ממשרד האנרגיה והמים בישראל תחת הסכמים שונים. למעשה, מן הנתונים שנמצאו לא ניתן להשליך על ההתאמה בין הביקוש הכולל של השוק הישראלי לבין ההיצע המקומי הקיים ולא ניתן כיום לבצע ניתוח זרימת חומרים במשק. חשוב לציין שלתנודות במחירי חומרי הגלם בעולם ישנה השפעה ישירה על ניהול המשאבים בישראל ברמת חומרי הגלם המופקים בארץ. דוגמה רלוונטית לשנים האחרונות הנה עליית המחירים בשוק הנחושת העולמי אשר הביאה לשיקולי הכשרת מכרות הנחושת בתמנע. על פי נתוני התמ"ת, בעקבות עליית המחירים מבוצעת מזה שנתיים כרייה נסיונית באזור תמנע לשם בחינת הכדאיות הכלכלית של הפעלה מחודשת של מכרות הנחושת ובהמשך הקמת תעשייה לייצור נחושת נקייה. 30 על פי דו"ח השירות הגיאולוגי האמריקאי מ- 0202, מכרה תמנע היה אמור להפתח שוב ב- 0200 למשך 02 שנה הבאות בהיקף 31 כרייה של 00,222 טון בשנה. לשם השוואה, העתודות העולמיות של נחושת מוערכות על ידי המכון הגיאולוגי האמריקאי בכ- 0 מיליארד טון כאשר הכרייה העולמית ב- 0202 הוערכה בכ- 32 00,022 מיליון טונות. זאת אומרת שהכמות המוערכת בישראל לכרייה שנתית של נחושת )במידה ותהפוך כלכלית( הינה פחות מ 2.2220 אחוז מהכרייה השנתית העולמית. לעומת זאת, לא נמצאו נתוני צריכה שנתית כוללת של נחושת בישראל על מנת להשוות את הכמות המקומית הפוטנציאלית להפקה לעומת הביקוש המקומי. חשוב לציין שגם אם מיזם תמנע המחודש לא ייצא לפועל בשנה הקרובה כמתוכנן, סוגייה של כדאיות כלכלית לחידוש הכרייה תשוב ותעלה 29 minerals.usgs.gov/minerals/pubs/country/2010/myb3-2010-is.pdf לא נמצא מידע חדש וזמין לסוף 0200 לגבי ההחלטה בסוגיית עתיד המיזם בתמנע. 30 31 http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/country/2010/myb3-2010-is.pdf 32 ניתוח נתונים בנוגע לנחושת- המכון הגיאולוגי האמריקאי: http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/copper/mcs-2011-coppe.pdf 25
בעתיד ככל שמחירי הנחושת עולים. לכן יש צורך בתכנון לטווח רחוק, הבנת הצרכים והערכות מתאימה במדיניות ומציאת חלופות לעמידה בגידול הביקוש. תלות בייבוא חומרי גלם כפי שצויין, היקף ומגוון חומרי הגלם המצומצם של ישראל אינו יכול לתת ולו מענה חלקי לצורכי התעשיות השונות אשר המרכזיות שבהן הוזכרו קודם לכן. בשל כך נשענת ישראל על ייבוא חומרי 33 גלם. כפי שניתן ללמוד מסקירות תקופתיות של התאחדות התעשיינים המגמה הנה של עלייה הולכת וגדלה של היקפי הייבוא עם תנודתיות במחירים בהתאם לשינויים הכלכליים ושינוי בשערי חליפין, דבר המשפיע על ניהול סיכונים לענפים השונים. הגדלת היקף המחזור המקומי של חומרים מסוימים ופיתוח טכנולוגיות מיחזור חדשות יכול להפחית את אי היציבות לאורך זמן. בעוד שלניהול החומרים והמשאבים בתעשייה חשיבות רבה בניהול חומרים ומשאבים בר קיימא ברמת המשק המקומי היצרני, חשוב לציין כי הוא לא פחות מרכזי במדינות אשר עברו או נמצאות בשלבים של מעבר לכלכלת שירותים, כגון ישראל. זאת בשל העובדה כי לצריכה של החומרים ולטיפול במוצרים בשלב סוף החיים שלהם השלכות סביבתיות רבות וכבדות משקל עבור המשק המקומי. למקום אחר". זאת בנוסף לשיקוליים אתיים וסביבתיים גלובלים של "העברת הבעיה הסביבתית סיכום באופן כללי, מדידת יעילות השימוש בחומרים ברמת סקטור אינה מתבצעת לרב סוגי החומרים ויש צורך לפתח מדדים בנושא, לכל חומר. כיום המניע העיקרי לתכנון בישראל נובע משיקולי תכנון מקומי, שטחים פתוחים ושימושי קרקע, ומדיניות כרייה וחציבה בעיקר של חומרי בניין. עיקר הפוקוס התכנוני היה עד כה בחומרים לבנייה ותעשיית הכימיקלים ומעט מאד תשומת לב ניתנה למינרלים ומתכות שנמצאים בשימוש על ידי התעשייה הישראלית וברובם לא זמינים מקומית. כאשר בכל העולם המגמה המסתמנת הינה צמצום זמינות משאבים ועליית השפעת היעילות הסביבתית של חברות, סקטורים, ומדינות על צמיחת המשק וחדשנות, מדינת ישראל צריכה לשאוף להוביל בנושא חדשנות בתחום היעילות הסביבתית של שימוש בחומרי גלם ומדידתה. בהיות ישראל מוטת ייצוא מוצרים ומוטת ייבוא חומרי גלם היכולת להוביל תחרותית מחייבת מעבר לחשיבה אסטרטגית ברמה ארצית, ולא רק ברמת החברה הבודדת או הסקטור הספציפי. 26 33 http://www.industry.org.il/?categoryid=1178
פרק 0: מגמות עבר והווה, תהליכים צפויים והמלצות א. מגמות והשפעותיהן בעבר הקרוב ועד היום שהשפיעו ומשפיעים על הסביבה בישראל בסוגיות הנ"ל בטבלה מטה ישנה התייחסות למגמות עכשוויות והשפעתן בנושאי סביבה ויעילות משאבים באופן יותר כללי ורחב. הטבלה מסכמת את ההשפעות שהיו למגמות אלו על נושאים רלוונטיים בישראל בהתייחסות למשאבי סביבה. מגמות עכשוויות השפעות התייחסות לנושא יעילות השימוש במשאבים כנושא סביבתי-כלכלי וכגורם משמעותי בצמיחה עתידית מהפכה תעשייתית במדינות מתפתחות וכניסתם של השווקים המתעוררים והמתפתחים למעגל הצריכה מעבר לניתוח כלכלי של השפעות סביבתיות ושילוב כלים כלכליים מבוססי שוק להשגת מטרות סביבתיות זיהוי נושאים סביבתיים ככאלו אשר יכולים להוות מנוע צמיחה והחלטת ממשלה בנושא צמיחה ירוקה )0200( חברות ישראל ב )0202( OECD אשר הנו ארגון כלכלי אשר אימץ מדיניות סביבתית רחבה וגיבש החלטות והמלצות בתחומים סביבתיים )כ- 02 מתוך כ- 002 החלטות והמלצות מועצת הארגון( להם מחוייבת ישראל, כמו גם מחוייבות ישראל ליישום המלצות דוח הערכת הביצועים הסביבתיים של ישראל אשר פורסם ב- 0200. בחינה מחודשת של תמלוגי המדינה משימוש במשאבי טבע )ראה דוגמת וועדת ששינסקי וכי"ל( הדלדלות זמינות משאבים ועלייה במחירי התשומות עבור התעשייה הישראלית. בחינה מחודשת של כדאיות כלכלית של כרייה בישראל. 27
מגמות עכשוויות השפעות המעבר ל- "עולם מופחת פחמן" ( carbon )constraint world הצבת מטרות להפחתת פליטות בצורה משמעותית כולל דיווח, דבר המשפיע גם על תחום חומרי הגלם דרך מתן קרדיט למיחזור. יצירת מנגנונים לעידוד הורדת פליטות )החלפת מקררים, מענקים לתעשייה, וכו'( מעבר לחקיקה על בסיס אחריות יצרן מורחבת עבור זרמי פסולת דוגמת צמיגים ואריזות, העלאת היטל ההטמנה בישראל, הצעת חוק שיקום קרקעות מזוהמות, חוק אוויר נקי ועוד. הכנה לקראת מעבר להפרדת פסולת במקור הכרה בבעיית ההתחממות הגלובלית כאמיתית ומשמעותית כבר עבור הדור הנוכחי מעבר לניהול פסולת משולב כמשאב: אימוץ עקרון המזהם משלם ועקרון הזהירות המונעת (precautionary principle) הפנמת עלויות סביבתיות הצורך בהפנמת עלויות טיפול בפסולת על ידי גופים נוספים לרשויות המקומיות תחרותיות וקידום חדשנות סביבתית מיקום ישראל בחזית הידע העולמי בתחום ניהול וטכנולוגיות מים והקמת מערך תומך לקידום תעשיות מים ואנרגיה במשרד התמ"ת 28
ב. תהליכים גיאו-פוליטיים וגיאו-סביבתיים המתחוללים או צפויים להתחולל בעולם ובמרחב האזורי וישפיעו על הקונטקסט של קיימות בישראל שינוי בתמהיל המשאבים העומדים לרשות ישראל גילוי משאבים חדשים: דוגמת מצבורי הגז הטבעי מול חופי ישראל, פצלי השמן בשפלת יהודה, וכו' כדאיות כלכלית לאור שינויים גלובליים: עלייה במחירי חומרי גלם בעולם עשויה להביא להכשרה של מכרות קיימים אשר הפקת חומרי הגלם בהם לא הייתה כלכלית בעבר.דוגמה לכך הוא התהליך הנבחן כיום בתמנע עם עליית מחירי הנחושת הגלובלים. חציבה בשטחי C באיזור יהודה ושומרון ומעבר חומרי גלם: למרות שהמדינה דחתה בג"ץ בנושא כריית אגרגטים לאחרונה )בג"ץ 34 (, 0001/20 הוא מהווה דוגמה לשינויים גיאו-פוליטיים עתידיים העשויים להשפיע על עתודות החציבה והכרייה וזמינות החומרים לכלכלה הישראלית. חשוב לציין שזוהי רק דוגמא אך הנושא של מעבר בין גבולות של חומרי גלם ומיחזורם צריך להלקח בחשבון. o פיתוח טכנולוגי/תעשייתי: המביא לעלייה בביקוש לחומר גלם מסוים ההופך את עתודות המשאבים לכלכליות, דוגמת המתרחש כיום בעולם עם התפתחות שווקי טכנולוגיות הייטק התלויות במינרלים קריטיים. הדלדלות משאבים קיימים: המשך הבצורת בישראל חייב הגדלה משמעותית של הקפי ייצור המים באמצעות התפלה. משמעות הדבר היא גידול במשאבים נוספים הדרושים להתפלה כגון אנרגיה וחומרי גלם לבניית המתקנים והפעלתם. רעידת אדמה/התגברות אירועי קיצון במזג האוויר כתוצאה משינוי אקלים: עשויות להיות בעלות השפעה על עתודות המשאבים הקיימים בארץ. 34 בג"ץ אשר הוגש על ידי עמותת "יש דין" )בג"ץ 2164/09 (, פסק הדין מתאריך ה- 06 בדצמבר 0200 נמצא בקישורית הבאה: http://elyon2.court.gov.il/files/09/640/021/n14/09021640.n14.htm 29
שינויים גיאו-פוליטיים גלובליים: חיזוק מעמדן של הודו, ברזיל וסין לעומת ארה"ב ואירופה הגברת הצריכה ועמה עלייה בביקושים למשאבים בשווקים המתעוררים, תחרות על משאבים מוגבלים ועליות מחירים שינויים בשרשראות אספקה וייצור גלובליות ועל מיקום התעשייה בישראל יצירת שותפויות אסטרטגיות בין מדינות בנושא משאבים שליטה מלאה של סין בהיצע המינרלים הקריטיים והנדירים כפי שצוין, עיקר המינרלים הנדירים מרוכזים ב- 00 מדינות, כאשר 05% מהייצור שלהם כיום מתבצע בסין. ניצול עמדת הכוח הנוכחית של סין החולשת על הרוב המכריע של המינרלים הקריטיים בעולם להטלת סנקציות והגבלים על ישראל כמעצמת חדשנות באופן דומה לסנקציות וההגבלים אשר מטילה סין על יפן בשנתיים האחרונות. שלטון לא יציב וניהול סביבתי כושל במדינות השולטות על משאבים מוגבלים )כגון ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו( מערכת פוליטית לא יציבה העשויה לפגוע בהסכמים קיימים וביכולת המדינה בעלת המשאבים לנהל משאביה באופן אמין ולפגוע בזמינות המשאבים עבור מדינות אחרות ניהול סביבתי כושל של המשאבים עשוי לאיים על זמינות המשאבים בעתיד אי וודאות לגבי שרשראות האספקה של חומרי גלם המגיעים לישראל ומידת "כשרותן" בכל הקשור לזכויות אדם שינוי שלטון במדינות האזור האביב הערבי ושינויים גיאו-פוליטיים כבר נותנים אותותיהם במעבר משאבים ומוצרים בין ישראל למדינות האיזור כדוגמת השפעה על הסכמי גז עם מצרים ופגיעה בצינור הגז. מעבר ל- "עולם מופחת פחמן" world( )carbon constraint קידום מדיניות של תמהיל אנרגיה דל-דלקים פוסילים במדינות ה- OECD צמיחה בשווקים לאנרגיות מתחדשות ולמוצרים יעילים אנרגטית התרחבות השווקים למוצרים תלויי מינרלים קריטיים דוגמת אנרגיות מתחדשות ומעבר אפשרי מתלות בדלקים פוסיליים לתלות במשאבים אחרים 31
גידול אוכלוסין: בעולם: גידול האוכלוסין בעולם ממשיך להוביל לעלייה בביקוש לחומרי גלם גם מחוץ לשווקים המתעוררים בישראל: כיום ישנה מגמה של גידול אוכלוסין. כפי שצויין קודם, גם צריכת חומרי הגלם בקילוגרם לנפש במדינות החברות בארגון ה- OECD אליו הצטרפה ישראל ישראל נמצאת כיום במגמת עלייה. לפיכך, המשך המגמה צפוי להמשיך להביא לעלייה בביקושים למשאבי טבע בישראל והרחבת היקפי השימוש במשאבים מקומיים וגידול משמעותי בייבוא לצורכי המשק. o o המשך פיתוח חקיקה סביבתית מתקדמת בעולם ניתוח סביבתי על בסיס חשיבה של מחזור חיים thinking( ) life cycle בישראל נמצא כיום בראשיתו. לעומתה, האיחוד האירופי פיתח פלטפורמה לקידום הנושא ונמצא כיום בעיצומו של תהליך הסדרת המתודולוגיה הנדרשת לתיוג מוצרים. נושא זה יכול להשפיע על תחרותיות מעבר לחקיקה כגון אחריות יצרן מורחבת כפי שנעשה כעת בישראל בנושא צמיגים ואריזות ובקרוב בתחום הפסולת האלקטרונית שמכילה הרבה מחומרי הגלם המיובאים. שילוב כלים כלכליים מבוססי שוק ברמה אזורית על מנת לקדם מטרות סביבתיות כגון צמצום פליטת גזי חממה, קידום מוצרים סביבתיים וצמצום עלויות סביבתיות ברמת המשק נעשה שימוש הולך וגובר בכלים מבוססי שוק. דוגמאות לכך הן הכנסת מנגנוני Trade Cap and לסחר בפליטות SO2 ו-,CO2 זיהוי סובסידיות מזיקות והסרתן, מיסוי ירוק ועוד. מנגנונים מסוג זה פועלים לרוב ברמה אזורית ויתכן וישראל תדרש להכלל בהם בעתיד. במנגננונים אלו קיימת היום התייחסות למתן קרדיט כתוצאה מפעולות מחזור חומרי גלם. 31
ג. מהן ההשפעות של התהליכים שהוזכרו לעיל על הסביבה והחברה, והאם הם ניתנות לשליטת הממשל בישראל? פרק זה מסכם את ההשפעות של התהליכים שפורטו בפרק הקודם ועד כמה הן ניתנות לשליטת הממשל בישראל: מגמות/תהליכים השפעות האם ניתן לשליטה כן לא חלקית שינוי בתמהיל המשאבים העומדים לרשות ישראל )מקומיים/ייבוא( השפעה משמעותית על המשק בישראל פגיעה בענפי תעשייה מסויימים הזדמנויות לחדשנות בפיתוח תחליפים, שינויים בתכנון ועיצוב מוצרים ושירותים ופיתוח תעשיות סביבה ניהול אסטרטגי של משאבים קיימים והרחבת הידע הגיאולוגי הקיים בידי מקבלי החלטות קידום מדיניות לפיתוח תעשיות סביבה תהליכים פיסיים המצמצמים את העתודות הקיימות התנהלות אסטרטגית מול אפשרות לשינויים גיאו-פוליטיים עתידיים דוגמת המחצבות בשטחי C או שינוי שלטון במדינות האזור עלייה במחירי תשומות= עלייה במחירי מוצרים תלות גבוהה יותר בייבוא עלייה בהשפעה הסביבתית כדאיות כלכלית לפיתוח בארץ )לדוגמא פתיחת מכרה תמנע מחדש( מעבר לכרייה במטמנות שינויים גיאו- פוליטיים גלובליים: חיזוק מעמדן של הודו, ברזיל וסין לעומת עלייה במחירי תשומות= עלייה במחירי מוצרים הדלדלות בזמינות משאבים זמינים מגמות גלובליות באמצעות יחסי חוץ ומדיניות סחר ושת"פ טכנולוגי 32
מגמות/תהליכים השפעות האם ניתן לשליטה כן לא חלקית ארה"ב ואירופה שינויים בשרשראות אספקה ובשיקולי קיימות הגבלת תחרותיות שליטה מלאה של סין בהיצע המינרלים הקריטיים והנדירים סכנת אספקה למשק הישראלי: עלול לפגוע בתחרותיות בתעשייה הן בפיתוח והן בייצור בשל הישענות על מקורות לא יציבים של אספקה שיקולי סחר מול מדינות החולשות על משאבים )בדומה לניתוח שערכה פינלנד( שלטון לא יציב וניהול סביבתי כושל במדינות השולטות במשאבים מוגבלים סכנת אספקה למשק הישראלי: הדבר עלול לפגוע בתחרותיות בתעשייה הן בפיתוח והן בייצור בשל הישענות על מקורות לא יציבים של אספקה ביצוע ניתוח ברמת משק של מינרלים קריטיים לתעשייה הישראלית וניהול סיכונים/חיפוש תחליפים/זיהוי הזדמנויות וחלופות באמצעות יחסי חוץ ומדיניות סחר ושת"פ טכנולוגי המעבר ל- "עולם מופחת פחמן" (carbon constraint world) פגיעה בתחרותיות מוצרים ישראליים בחו"ל יציאה של משקיעים זרים מישראל בשינוי תמהיל האנרגיה ובצמצום הפליטות ברמה ארצית כהכנה להסכמים בינלאומיים טרנד עולמי הזדמנויות להתייעלות משק קטן וגמיש יחסית המשך פיתוח חקיקה סביבתית מתקדמת בעולם הגבלות ייצוא ופגיעה בתחרותיות המשך קידום חקיקה דומה בארץ חקיקה מתאימה בנושא ואימוץ תקינה ומעבר לחקיקה על בסיס חשיבה של מחזור חיים ( life )cycle thinking הגדלת אחוז ההשבה 33
מגמות/תהליכים השפעות האם ניתן לשליטה כן לא חלקית והמיחזור כגון אחריות יצרן מורחבת שילוב כלים כלכליים מבוססי שוק להשגת מטרות סביבתיות פגיעה בתחרותיות הזדמנות להגדלת יעילות ומכירת היתרים אימוץ מערכות דומה או שילוב במערכות האירופאית הרחבת השימוש בכלים כלכליים בנושאי סביבה )מיסוי ירוק, מנגנוני סחר( והסרת סובסידיות מזיקות 34
ד. האם המדיניות הנוכחית בישראל כיום מצליחה להתמודד עם הבעיות ולנצל את ההזדמנויות להפחית פגיע ות וסיכונים ולבנות עמידות/כושר התמודדות עם שינויים למעט תחום המים ויעילות ניצול קרקע לחקלאות, מדיניות ישראל לא הביאה עד כה למובילות בנושא או לכושר עמידות וחסרה מודעות לנושאים מסוימים במשרדי הממשלה הרלוונטיים. משרדי התשתיות ומשרד האוצר, טיפלו בעבר בתכנון זה בעיקר בהקשר מקומי של תכנון שימושי קרקע, מתן היתרים, וגביית תמלוגים. עם השינוי במגמות וההשענות הרבה על משאבים מיובאים, יש צורך בהשתלבות בתכנון של משרדים נוספים כגון התמ"ת והאוצר. משיחות שקיימה מחברת חוות דעת זו עם גורמים רלבנטיים, עולה לדוגמא כי במשרדי התמ"ת והחוץ ישנה כיום מודעות מועטה לחשיבות נושא המינרלים הנדירים, נושא המטריד מדינות רבות שפועלות באופן אקטיבי בנושא ברמה המדינית. בנוסף, נתונים בסיסיים ומידע על משאבים )בייחוד מינרלים ומתכות לתעשייה(, השימוש בהם, כמויות הדרושות למשק הישראלי וכו' אינם קיימים באופן מוסדר עבור סקטורים שונים בתעשייה והינם קריטיים לביצוע תכניות עבודה וקבלת החלטות מושכלות שמבוססות על מודלים כמותיים. אם ישראל תאמץ מדיניות אינטגרטיבית דומה לזאת של האיחוד האירופאי סביר להניח שהיא תוכל להפחית סיכונים ולבנות כושר עמידות לאורך זמן. מומלץ לישראל לנקוט במדיניות רדיקלית בנושא, ובמקום לשכפל רגולציה ותוכניות שונות מארצות שונות בצורה לא מובנית, עליה להיערך להכנת תוכנית אסטרטגית לטווח בינוני וארוך שתמפה את המטרות בכל תחום ואת תוכנית הפעולה לעמידה ביעדים. לשם כך, יש צורך בגוף לאומי עם ראייה משקית שיקבע את האסטרטגיה והמדיניות ויחלחל אותה למשרדי הממשלה השונים, לביצוע בפועל. על ישראל לייצר חדשנות מתמדת, ולהוות דוגמא מובילה לבניית מנגנון צמיחה ירוקה. היתרון הגלום בגודלה הקטן יחסי מהווה קרש קפיצה למעבר מהיר יחסית למובילות ולקפיצת מדרגה ברמה בינלאומית.לאור התלות של המשק הישראלי בייבוא והיקף המשאבים המצומצם העומד לרשותו בארץ יש לשאוף להגיע לניתוק הצמיחה הכלכלית מהפגיעה בסביבה ולקדם מדיניות של כלכלה מחזורית. 35