IFRS 3 תקן דיווח כספי בינלאומי 3 צירופי עסקים International Financial Reporting Standard 3 Business Combinations גרסה זו כוללת תיקונים הנובעים מתקני ד

תמליל

1 תקן דיווח כספי בינלאומי 3 צירופי עסקים International Financial Reporting Standard 3 Business Combinations גרסה זו כוללת תיקונים הנובעים מתקני דיווח כספי בינלאומיים, אשר פורסמו עד 13 במאי 6134 ומועד תחילתם לא מאוחר מיום 3 לינואר.6135 תיקונים שמועד תחילתם לאחר 1 בינואר 7117 תקן דיווח כספי בינלאומי 1 והמסמכים הנלווים אליו תוקנו על ידי 8 תקן דיווח כספי בינלאומי 7 מכשירים פיננסיים פורסם בנובמבר 6117, באוקטובר 6131, בנובמבר 6131 וביולי 6132( מועד תחילה 3 בינואר 6136( תקן דיווח כספי בינלאומי תחילה 3 בינואר 6136( 33 הכנסות פורסם במאי 6132( מועד תקן דיווח כספי בינלאומי תחילה 3 בינואר 6137( 34 חכירות פורסם בינואר 6134( מועד מועד התחילה של התיקונים הוא לאחר 3 בינואר 6135 ולכן במהדורה זו הם לא שולבו אלא נכללו בנפרד, במסגרת נספח ג לתקן דיווח כספי בינלאומי 7, במסגרת נספח ד לתקן דיווח כספי בינלאומי 33 ובמסגרת נספח ד לתקן דיווח כספי בינלאומי

2 החל מסעיף תוכן עניינים מבוא* תקן דיווח כספי בינלאומי 3 צירופי עסקים מטרת התקן תחולה זיהוי צירוף עסקים שיטת הרכישה method( The acquisition זיהוי הרוכש קביעת מועד הרכישה הכרה בנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, בהתחייבויות שניטלו ובזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש, ומדידתם עיקרון ההכרה תנאים להכרה סיווג או יעוד של נכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ושל התחייבויות שניטלו בצירוף עסקים עיקרון המדידה חריגים לעקרונות ההכרה או המדידה חריג לעיקרון ההכרה חריגים לעקרונות ההכרה והמדידה חריגים לעיקרון המדידה הכרה במוניטין או ברווח מרכישה במחיר הזדמנותי, ומדידתם רכישות במחיר הזדמנותי תמורה שהועברה תמורה מותנית הנחיות נוספות לגבי יישום שיטת הרכישה לגבי סוגים מסוימים של צירופי עסקים צירוף עסקים שהושג בשלבים צירוף עסקים שהושג ללא העברת תמורה תקופת מדידה קביעה מה מהווה חלק מעסקת צירוף העסקים עלויות הקשורות לרכישה * לא תורגם לעברית 140

3 תוכן עניינים המשך( מדידה וטיפול חשבונאי עוקבים זכויות שנרכשו בחזרה התחייבויות תלויות נכסי שיפוי תמורה מותנית גילויים מועד תחילה ומעבר מועד תחילה מעבר מסים על ההכנסה הפניה לתקן דיווח כספי בינלאומי 9 ביטול תקן דיווח כספי בינלאומי 7114( 3 נספחים: נספח א - מונחים מוגדרים נספח ב - הנחיות יישום נספח ג - תיקונים לתקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים אישור על ידי הוועדה הבינלאומית של תקן דיווח כספי בינלאומי 3 שפורסם בינואר 7118* בסיס למסקנות* נספח תיקונים לבסיס למסקנות של תקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים * דעות מנוגדות* דוגמאות להמחשה* נספח תיקונים להנחיות של תקני דיווח כספי בינלאומיים החל מסעיף א 68 אחרים * השוואה בין תקן דיווח כספי בינלאומי 3 לבין תקן חשבונאות כספי אמריקאי (R141* טבלת התאמה* * לא תורגם לעברית בספר זה שולבו התיקונים לתקני דיווח כספי בינלאומיים הנובעים מנספח זה בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים הרלוונטיים. 141

4 ג תקן דיווח כספי בינלאומי 3 צירופי עסקים תקן דיווח כספי בינלאומי 1 צירופי עסקים 3 (IFRS מפורט בסעיפים 46-3 ובנספחים א- ג. כל הסעיפים בתקן מחייבים באותה מידה. הוראות התקן, המובאות באותיות מודגשות, מייצגות את העקרונות העיקריים של התקן. מונחים המוגדרים בנספח א מופיעים באותיות מוטות בפעם הראשונה בה הם מופיעים בתקן. הגדרות של מונחים אחרים מובאות במילון המונחים לתקני דיווח כספי בינלאומיים. יש לקרוא את תקן דיווח כספי בינלאומי 1 בהקשר למטרת התקן ולבסיס למסקנות, להקדמה לתקני דיווח כספי בינלאומיים ולמסגרת המושגית לדיווח כספי. תקן חשבונאות בינלאומי 6 מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות, מספק בסיס לבחירה ויישום של מדיניות חשבונאית בהעדר הנחיות מפורשות. מטרת התקן מטרת תקן זה היא לשפר את הרלוונטיות, המהימנות ויכולת ההשוואה של המידע שישות מדווחת מספקת בדוחותיה הכספיים לגבי צירוף עסקים והשפעותיו. כדי להשיג מטרה זו, תקן זה קובע כללים ודרישות לגבי הדרך שבה הרוכש 8.3 מכיר בדוחותיו הכספיים בנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, בהתחייבויות שניטלו ובזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש, ומודד אותם 9 מכיר במוניטין שנרכש בצירוף העסקים או ברווח מרכישה במחיר הזדמנותי, ומודד אותם 9 וכן תחולה.6 קובע איזה מידע יש לגלות כדי לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את המהות ואת ההשפעות הפיננסיות של צירוף העסקים. תקן זה חל על עסקה או אירוע אחר שמקיימ םי צירוף עסקים. תקן זה לא חל על 8 את ההגדרה של הטיפול החשבונאי ביצירה של הסדר משותף בדוחות הכספיים של ההסדר המשותף עצמו. 142

5 ג ג ב- ב- הרכישה של נכס או קבוצה של נכסים שלא מהווים עסק. במקרים אלה הרוכש יזהה את הנכסים האינדיווידואליים הניתנים לזיהוי שנרכשו כולל אותם נכסים שמקיימים את ההגדרה של נכסים בלתי מוחשיים, ואת הקריטריונים להכרה בהם, שנקבעו בתקן חשבונאות בינלאומי 16 נכסים בלתי מוחשיים (, ואת ההתחייבויות שניטלו, ויכיר בהם. העלות של הקבוצה תוקצה לנכסים האינדיווידואליים הניתנים לזיהוי ולהתחייבויות על בסיס ערכי השווי ההוגן היחסיים שלהם במועד הרכישה. עסקה או אירוע מסוג זה לא יוצרים מוניטין. צירוף של ישויות או עסקים הנמצאים תחת אותה שליטה סעיפים ב 3 2 מספקים הנחיות יישום קשורות(. 6 א. דרישות תקן זה אינן חלות על רכישה על ידי ישות השקעה, כהגדרתה בתקן דיווח כספי בינלאומי 31 דוחות כספיים מאוחדים, של השקעה בחברה בת אשר נדרשת להימדד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד. זיהוי צירוף עסקים.3 ישות תקבע אם עסקה או אירוע אחר הוא צירוף עסקים על ידי יישום ההגדרה בתקן זה, הדורשת שהנכסים שנרכשו ושההתחייבויות שניטלו יהוו עסק. אם הנכסים שנרכשו אינם עסק, על הישות המדווחת לטפל בעסקה או באירוע האחר כרכישה של נכס. סעיפים ב 5 17 מספקים הנחיות לגבי זיהוי צירוף עסקים ולגבי ההגדרה של עסק. שיטת הרכישה method( The acquisition 4. ישות תטפל בכל צירוף עסקים על ידי יישום שיטת הרכישה. 3. יישום שיטת הרכישה דורש 8 לזהות את הרוכש 9 לקבוע את מועד הרכישה 9 להכיר בנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, בהתחייבויות שניטלו ובזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש, ולמדוד אותם 9 וכן 143

6 ד ב- להכיר במוניטין או ברווח מרכישה במחיר הזדמנותי, ולמדוד אותם. זיהוי הרוכש בכל צירוף עסקים, אחת מהישויות המשתלבות תזוהה כרוכש. יש להשתמש בהנחיות בתקן דיווח כספי בינלאומי 31 כדי לזהות את הרוכש - הישות שמשיגה שליטה על ישות אחרת, כלומר הנרכש. אם אירע צירוף עסקים, אבל יישום ההנחיות בתקן דיווח כספי בינלאומי 31 אינו מצביע בבירור איזה ישות מהישויות המשתלבות היא הרוכש, יש להביא בחשבון את הגורמים בסעיפים ב לצורך קבלת החלטה זו. קביעת מועד הרכישה הרוכש יזהה את מועד הרכישה, שהוא המועד שבו הוא משיג שליטה על הנרכש. בדרך כלל, המועד בו הרוכש משיג שליטה על הנרכש הוא המועד שבו הרוכש מעביר משפטית את התמורה, רוכש משפטית את הנכסים של הנרכש ונוטל משפטית את ההתחייבויות של הנרכש מועד הסגירה. אולם, הרוכש עשוי להשיג שליטה במועד מוקדם יותר או מאוחר יותר ממועד הסגירה. לדוגמה, מועד הרכישה קודם למועד הסגירה אם הסכם בכתב קובע שהרוכש משיג שליטה על הנרכש במועד שקודם למועד הסגירה. רוכש יביא בחשבון את כל העובדות והנסיבות הרלוונטיות לצורך זיהוי מועד הרכישה. הכרה בנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, בהתחייבויות שניטלו ובזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש, ומדידתם עיקרון ההכרה ממועד הרכישה, הרוכש יכיר, בנפרד מהמוניטין, בנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, בהתחייבויות שניטלו ובזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש. הכרה בנכסים ניתנים לזיהוי שנרכשו ובהתחייבויות שניטלו כפופה לתנאים המוגדרים בסעיפים 11 ו

7 ב- תנאים להכרה הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו וההתחייבויות שניטלו חייבים לקיים במועד הרכישה את ההגדרות של נכסים והתחייבויות 1 במסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם, כדי שהם יהיו כשירים להכרה כחלק מיישום שיטת הרכישה. לדוגמה, עלויות שהרוכש צופה, אבל אינו מחויב לעמוד בהן בעתיד, כדי ליישם את תוכניתו לצאת מפעילות של נרכש או לסיים terminate( את ההעסקה של עובדים של נרכש, או למקם אותם מחדש, אינן התחייבויות במועד הרכישה. לפיכך, הרוכש לא יכיר בעלויות אלה כחלק מיישום שיטת הרכישה. במקום זאת, הרוכש יכיר בעלויות אלה בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים בדוחות הכספיים שלו לאחר הצירוף. בנוסף, כדי שהם יהיו כשירים להיות חלק מיישום שיטת הרכישה, הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו וההתחייבויות שניטלו חייבים להיות חלק ממה שהרוכש והנרכש או הבעלים הקודמים שלו( החליפו בעסקת צירוף העסקים, ולא להיווצר כתוצאה מעסקאות נפרדות. הרוכש יישם את ההנחיות בסעיפים כדי לקבוע איזה מהנכסים שנרכשו או מההתחייבויות שניטלו הם חלק מעסקת ההחלפה עבור הנרכש ואיזה מהם, אם בכלל, נוצרו כתוצאה מעסקאות נפרדות שיטופלו בהתאם למהותן ובהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים הרלוונטיים. היישום על ידי הרוכש של עיקרון ההכרה והתנאים להכרה עשוי לגרום להכרה בנכסים והתחייבויות מסוימים, אשר הנרכש לא הכיר בהם בעבר כנכסים וכהתחייבויות בדוחותיו הכספיים. לדוגמה, הרוכש מכיר בנכסים הבלתי מוחשיים הניתנים לזיהוי שנרכשו, כגון שם מותג, פטנט או קשרי לקוחות, אשר הנרכש לא הכיר בהם כנכסים בדוחותיו הכספיים משום שהוא פיתח אותם בישות וזקף את העלויות הקשורות להוצאה. סעיפים ב מספקים הנחיות לגבי הכרה בחכירות תפעוליות ובנכסים בלתי מוחשיים. סעיפים מפרטים את הסוגים של הנכסים הניתנים לזיהוי ושל ההתחייבויות שכוללים פריטים בגינם תקן זה קובע חריגים מוגבלים לעיקרון ההכרה ולתנאי ההכרה המסגרת המושגית לעריכת דוחות כספיים ולהצגתם של הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים IASC( אומצה על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים IASB( בשנת בספטמבר 6131 הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים IASB( החליפה את המסגרת המושגית במסגרת מושגית לדיווח כספי

8 ג סיווג או יעוד של נכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ושל התחייבויות שניטלו בצירוף עסקים במועד הרכישה, הרוכש יסווג או ייעד את הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ואת ההתחייבויות שניטלו, ככל שנדרש, כדי ליישם לאחר מכן תקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים. הרוכש יבצע סיווגים או יעודים אלה על בסיס התנאים החוזיים, התנאים הכלכליים, המדיניות התפעולית והחשבונאית שלו ותנאים רלוונטיים אחרים כפי שהם קיימים במועד הרכישה. במקרים מסוימים, תקני דיווח כספי בינלאומיים קובעים טיפול חשבונאי שונה בהתאם לאופן שבו ישות מסווגת או מייעדת נכס או התחייבות ספציפיים. דוגמאות לסיווגים או לייעודים שהרוכש יבצע בהתחשב בתנאים הרלוונטיים שקיימים במועד הרכישה כוללות את הדוגמאות הבאות, אך אינן מוגבלות לדוגמאות אלה סיווג של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות מסוימים כנכס פיננסי או התחייבות פיננסית בשווי הוגן דרך רווח או הפסד או כנכס פיננסי זמין למכירה או מוחזק לפדיון בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 17 מכשירים פיננסיים 8 הכרה ומדידה 9 יעוד של מכשיר נגזר כמכשיר מגדר בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 917 וכן הערכה אם יש להפריד נגזר משובץ מחוזה מארח בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 17 שהיא נושא של "סיווג" כפי שתקן זה משתמש במונח זה(. 35. תקן זה קובע שני חריגים לעיקרון בסעיף 833 סיווג של חוזה חכירה כחכירה תפעולית או כחכירה מימונית בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 35 חכירות 9 וכן סיווג של חוזה כחוזה ביטוח בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 2 חוזי ביטוח. הרוכש יסווג חוזים אלה על בסיס התנאים החוזיים וגורמים אחרים במועד ההתקשרות בחוזה או, אם התנאים של החוזה שונו באופן שהיה משנה את סיווגו, במועד של שינוי זה, שעשוי להיות מועד הרכישה(. 146

9 עיקרון המדידה הרוכש ימדוד את הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ואת ההתחייבויות שניטלו בשווים ההוגן במועד הרכישה. בכל צירוף עסקים, הרוכש ימדוד במועד הרכישה רכיבים של זכויות שאינן מקנות שליטה בנרכש שהן זכויות בעלות בהווה ומזכות את מחזיקיהם בחלק יחסי מהנכסים נטו של הישות בעת פירוק לפי שווי הוגן 9 או החלק היחסי של מכשירי הבעלות בהווה בסכומים שהוכרו בגין הנכסים נטו הניתנים לזיהוי של הנרכש. כל הרכיבים האחרים של זכויות שאינן מקנות שליטה ימדדו בשוויים ההוגן למועד הרכישה, אלא אם כן בסיס מדידה אחר נדרש לפי תקני דיווח כספי בינלאומיים. סעיפים מפרטים את הסוגים של נכסים ניתנים לזיהוי ושל התחייבויות שכוללים פריטים לגביהם תקן זה קובע חריגים מוגבלים לעיקרון המדידה. חריגים לעקרונות ההכרה או המדידה תקן זה קובע חריגים מוגבלים לעקרונות ההכרה והמדידה שלו. סעיפים מפרטים את הפריטים הספציפיים שלגביהם נקבעו חריגים ואת המהות של חריגים אלה. רוכש יטפל בפריטים אלה על ידי יישום הדרישות בסעיפים 13-66, אשר יגרמו לכך שפריטים מסוימים יוכרו תוך יישום תנאי הכרה נוספים על התנאים בסעיפים 33 ו- 36 או תוך יישום דרישות של תקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים, עם תוצאות השונות מאלה של יישום עיקרון ההכרה ותנאי ההכרה. 147 ימדדו בסכום השונה משווים ההוגן במועד הרכישה. חריג לעיקרון ההכרה התחייבויות תלויות תקן חשבונאות בינלאומי 15 הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים מגדיר התחייבות תלויה כ 8.66

10 מחויבות אפשרית, הנובעת מאירועי העבר, שקיומה יתברר רק אם יתרחשו, או לא יתרחשו, אירוע, או אירועים עתידיים, בלתי ודאיים, שבחלקם אינם בשליטת הישות 9 או מחויבות בהווה היות ש- 8 הנובעת מאירועי העבר אך אינה מוכרת לא צפוי תזרים שלילי של משאבים המגלמים הטבות כלכליות לסילוק המחויבות 9 או לא ניתן למדוד את סכום המחויבות במידה מספקת של מהימנות. i( ii( הדרישות בתקן חשבונאות בינלאומי 15 אינן חלות כאשר קובעים באילו התחייבויות תלויות יש להכיר במועד הרכישה. במקום זאת, הרוכש יכיר במועד הרכישה בהתחייבות תלויה שניטלה בצירוף עסקים אם היא מחויבות בהווה שנובעת מאירועים בעבר והשווי ההוגן שלה ניתן למדידה באופן מהימן. לפיכך, בניגוד לתקן חשבונאות בינלאומי 15, הרוכש מכיר בהתחייבות תלויה שניטלה בצירוף עסקים במועד הרכישה, גם אם אין זה צפוי שכדי לסלק את ההתחייבות ידרש תזרים שלילי של משאבים המגלמים הטבות כלכליות. סעיף 34 כולל הנחיות לגבי הטיפול החשבונאי העוקב בהתחייבויות תלויות..61 חריגים לעקרונות ההכרה והמדידה מסים על ההכנסה הרוכש יכיר וימדוד נכס מסים נדחים או התחייבות מסים נדחים שנובעים מהנכסים שנרכשו ומההתחייבויות שניטלו בצירוף עסקים בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 36 מסים על ההכנסה. הרוכש יטפל בהשפעות המס הפוטנציאליות של הפרשים זמניים ושל זיכויים לצורך מס שהועברו קדימה carryforwards( של נרכש, שקיימים במועד הרכישה, או שנוצרים כתוצאה מהרכישה, בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 36. הטבות עובד הרוכש יכיר וימדוד התחייבות או נכס, אם קיים( המתייחס להסדרי הטבת עובד של הנרכש בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 37 הטבות עובד

11 נכסי שיפוי המוכר בצירוף עסקים עשוי לשפות חוזית את הרוכש בגין התוצאה של תלויה או אי ודאות המתייחסים לכל או לחלק מנכס או התחייבות ספציפיים. לדוגמה, המוכר עשוי לשפות את הרוכש כנגד הפסדים מעל לסכום מוגדר בגין התחייבות הנובעת מתלויה מסוימת 9 במלים אחרות, המוכר יערוב לכך שההתחייבות של הרוכש לא תעלה על סכום מוגדר. כתוצאה מכך, הרוכש משיג נכס שיפוי. הרוכש יכיר בנכס השיפוי באותו זמן שבו הוא מכיר בפריט בגינו ניתן השיפוי, כאשר הוא נמדד לפי אותו בסיס שלפיו נמדד הפריט בגינו ניתן השיפוי, בכפוף לצורך בהפרשה לירידת שווי allowance( valuation בגין סכומים שאינם ניתנים לגבייה. לפיכך, אם השיפוי מתייחס לנכס או להתחייבות שמוכרים במועד הרכישה, ונמדדים בשווים ההוגן במועד הרכישה, אזי על הרוכש להכיר בנכס השיפוי במועד הרכישה, כאשר הוא נמדד בשוויו ההוגן במועד הרכישה. עבור נכס שיפוי שנמדד בשווי הוגן, ההשפעות של חוסר ודאות לגבי תזרימי מזומנים עתידיים, בשל שיקולי גבייה, נכללות במדידה של השווי ההוגן ולא נדרשת הפרשה נפרדת לירידת שווי סעיף ב 23 מספק הנחיות יישום קשורות(. בנסיבות מסוימות, השיפוי עשוי להתייחס לנכס או להתחייבות שנכללים בחריגים לעקרונות ההכרה או המדידה. לדוגמה, השיפוי עשוי להיות קשור להתחייבות תלויה, שאינה מוכרת במועד הרכישה, משום שהשווי ההוגן שלה אינו ניתן למדידה באופן מהימן באותו מועד. לחלופין, שיפוי עשוי להתייחס לנכס או להתחייבות, אשר נמדדים לפי בסיס אחר משווי הוגן במועד הרכישה, לדוגמה, נכס או התחייבות שנוצרים כתוצאה מהטבת עובד. בנסיבות אלה, נכס השיפוי יוכר וימדד תוך שימוש בהנחות עקביות להנחות ששימשו במדידת הפריט בגינו ניתן השיפוי, בכפוף להערכת ההנהלה לגבי יכולת הגבייה של נכס השיפוי, ולמגבלות חוזיות כלשהן לגבי סכום השיפוי. סעיף 35 מספק הנחיות לגבי הטיפול החשבונאי העוקב בנכס שיפוי א- 66 ב. ]סעיפים אלה נוספו כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי 34, אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר 6137, ולפיכך הסעיפים לא נוספו במהדורה זו. הסעיפים נכללים בנספח ד לתקן דיווח כספי בינלאומי 34.[ חריגים לעיקרון המדידה זכויות שנרכשו בחזרה 67. הרוכש ימדוד את השווי של זכות שנרכשה בחזרה, שהוכרה כנכס בלתי מוחשי, על בסיס יתרת התקופה החוזית של החוזה 149

12 המתייחס, ללא קשר אם משתתפים בשוק היו מביאים בחשבון חידושים חוזיים פוטנציאליים בעת מדידת שוויה ההוגן. סעיפים ב 13 וב 14 מספקים הנחיות יישום קשורות. עסקאות תשלום מבוסס מניות הרוכש ימדוד התחייבות או מכשיר הוני המתייחסים לעסקאות תשלום מבוסס מניות של הנרכש או להחלפה של עסקאות תשלום מבוסס מניות של נרכש בעסקאות תשלום מבוסס מניות של הרוכש בהתאם לשיטה שנקבעה בתקן דיווח כספי בינלאומי 6 תשלום מבוסס מניות במועד הרכישה. תקן זה מתייחס לתוצאה של אותה שיטה כאל "מדידה מבוססת שוק" של עסקת התשלום מבוסס מניות.( נכסים המוחזקים למכירה הרוכש ימדוד נכס לא שוטף או קבוצת מימוש( שנרכש, המסווג כמוחזק למכירה במועד הרכישה, בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 3 נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו בשווי הוגן בניכוי עלויות למכירה בהתאם לסעיפים לאותו תקן. הכרה במוניטין או ברווח מרכישה במחיר הזדמנותי, ומדידתם הרוכש יכיר במוניטין למועד הרכישה שימדד כעודף של א( על פני ב( להלן: הסכום הכולל של: התמורה שהועברה, שנמדדת בהתאם לתקן זה, אשר בדרך כלל דורש שווי הוגן למועד הרכישה ראה סעיף 37(; הסכום של זכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש, שנמדדות בהתאם לתקן זה; ושל בצירוף עסקים שהושג בשלבים ראה סעיפים 41 ו- 47 (, השווי ההוגן למועד הרכישה של הזכות ההונית בנרכש שהוחזקה קודם לכן על ידי הרוכש. i( ii( iii( הסכום נטו למועד הרכישה של הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ושל ההתחייבויות שניטלו, שנמדד בהתאם לתקן זה. 150

13 ג ד בצירוף עסקים שבו הרוכש והנרכש או בעליו הקודמים( מחליפים רק זכויות הוניות, יתכן שניתן יהיה לאמוד במהימנות רבה יותר את השווי ההוגן למועד הרכישה של הזכויות ההוניות של הנרכש, מאשר את השווי ההוגן למועד הרכישה של הזכויות ההוניות של הרוכש. במצב זה, הרוכש יקבע את סכום המוניטין באמצעות שימוש בשווי ההוגן למועד הרכישה של הזכויות ההוניות של הנרכש, במקום להשתמש בשווי ההוגן למועד הרכישה של הזכויות ההוניות שהועברו. כדי לקבוע את סכום המוניטין בצירוף עסקים שבו לא הועברה כל תמורה, הרוכש ישתמש בשווי ההוגן למועד הרכישה של הזכויות של הרוכש בנרכש, במקום שימוש בשווי ההוגן של התמורה שהועברה סעיף 16 א( i ((. סעיפים ב 24 - ב 27 מספקים הנחיות יישום קשורות. רכישות במחיר הזדמנותי לעיתים, רוכש יבצע רכישה במחיר הזדמנותי, שהיא צירוף עסקים שבו הסכום בסעיף 16 ב( עולה על הסכום הכולל של הסכומים המוגדרים בסעיף 16 א(. אם העודף הזה נותר לאחר יישום הדרישות בסעיף 14, הרוכש יכיר ברווח שנוצר כתוצאה מכך ברווח או הפסד במועד הרכישה. הרווח ייוחס לרוכש. רכישה במחיר הזדמנותי עשויה להתרחש, לדוגמה, בצירוף עסקים ש הוא מכירה כפויה שבה המוכר פועל בתנאי כפייה. אולם, החריגים לעקרונות ההכרה או המדידה לפריטים מסוימים שנקבעו בסעיפים עשויים גם הם לגרום להכרה ברווח או לשנות את הסכום של הרווח שהוכר( בגין רכישה במחיר הזדמנותי. לפני שהרוכש מכיר ברווח בגין רכישה במחיר הזדמנותי, הרוכש יעריך מחדש אם הוא זיהה בצורה נכונה את כל הנכסים שנרכשו ואת כל ההתחייבויות שניטלו ויכיר בנכסים ובהתחייבויות נוספים כלשהם שזוהו בסקירה זו. הרוכש יסקור את הנהלים בהם נעשה שימוש כדי למדוד את הסכומים שתקן זה דורש להכיר בהם במועד הרכישה לגבי כל הפריטים הבאים הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו וההתחייבויות שניטלו 9 הזכויות שאינן מקנות שליטה בנרכש, אם קיימות 9 לגבי צירוף עסקים שהושג בשלבים, הזכות ההונית בנרכש שהוחזקה לפני כן על ידי הרוכש 9 וכן 151 התמורה שהועברה.

14 המטרה של הסקירה היא להבטיח שהמדידות משקפות באופן נאות התחשבות בכל המידע הניתן להשגה למועד הרכישה. תמורה שהועברה התמורה שהועברה בצירוף עסקים תימדד בשווי הוגן, אשר יחושב כסיכום של ערכי השווי ההוגן של הנכסים שהועברו על ידי הרוכש, ההתחייבויות שהתהוו לרוכש מול הבעלים הקודמים של הנרכש והזכויות ההוניות שהונפקו על ידי הרוכש. אולם, חלק כלשהו של מענקי תשלום מבוסס מניות של הרוכש שהוענקו חלף מענקים שהוחזקו על ידי עובדי הנרכש, שנכלל בתמורה שהועברה בצירוף העסקים, ימדד לפי סעיף 11 ולא לפי שווי הוגן.( דוגמאות לצורות אפשריות של תמורה כוללות מזומן, נכסים אחרים, עסק או חברה בת של הרוכש, תמורה מותנית, מכשירים הוניים רגילים או.15 מכשירי בכורה הוניים, אופציות, כתבי אופציה וזכויות החברים ב אגודות שיתופיות. התמורה שהועברה עשויה לכלול נכסים או התחייבויות של הרוכש, שהערכים בספרים שלהם שונים משווים ההוגן במועד הרכישה לדוגמה, נכסים לא כספיים או עסק של הרוכש(. במצב זה, הרוכש ימדוד מחדש את הנכסים או את ההתחייבויות שהועברו בשווים ההוגן למועד הרכישה, ויכיר ברווחים או בהפסדים שנוצרו כתוצאה מכך, אם נוצרו, ברווח או הפסד. אולם, לעיתים הנכסים או ההתחייבויות שהועברו נותרים בתוך הישות המשולבת combined( לאחר צירוף העסקים לדוגמה, משום שהנכסים או ההתחייבויות הועברו לנרכש ולא לבעליו הקודמים(, ולפיכך נותרת לרוכש שליטה עליהם. במצב זה, הרוכש ימדוד אותם נכסים והתחייבויות בערכם בספרים מייד לפני מועד הרכישה, ולא יכיר ברווח או בהפסד בגין נכסים או התחייבויות עליהם הוא שולט גם לפני וגם לאחר צירוף העסקים ברווח או הפסד. תמורה מותנית התמורה שרוכש מעביר עבור הנרכש כוללת כל נכס או התחייבות שנוצרו כתוצאה מהסדר תמורה מותנית ראה סעיף (. 15 הרוכש יכיר בשווי ההוגן למועד הרכישה של התמורה המותנית כחלק מהתמורה שהועברה עבור הנרכש. הרוכש יסווג מחויבות לשלם תמורה מותנית אשר מקיימת את ההגדרה של מכשיר פיננסי כהתחייבות פיננסית או כהון, על בסיס ההגדרות של מכשיר הוני ושל התחייבות פיננסית שנקבעו בסעיף 33 לתקן חשבונאות בינלאומי 16 מכשירים פיננסיים 8 הצגה. הרוכש יסווג כנכס זכות לקבל חזרה תמורה שהועברה לפני כן, א ם

15 ג תנאים מוגדרים מתקיימים. סעיף 36 מספק הנחיות לגבי טיפול חשבונאי עוקב בתמורה מותנית. הנחיות נוספות לגבי יישום שיטת הרכישה לגבי סוגים מסוימים של צירופי עסקים צירוף עסקים שהושג בשלבים לפעמים רוכש משיג שליטה על נרכש שבו הוא החזיק זכות הונית מייד לפני מועד הרכישה. לדוגמה, ביום 13 בדצמבר 61X3, ישות א' מחזיקה זכויות הוניות שאינן מקנות שליטה בשיעור 13 אחוזים בישות ב'. במועד זה, ישות א' רוכשת זכויות נוספות בשיעור 21 אחוזים בישות ב', אשר מעניקות לה שליטה על ישות ב'. תקן זה מתייחס לעסקה כזו כאל צירוף עסקים שהושג step ( בשלבים, אשר לפעמים מכונה גם רכישה בשלבים.acquisition בצירוף עסקים שהושג בשלבים, הרוכש ימדוד מחדש את הזכות ההונית שהוא החזיק לפני כן בנרכש בשווי ההוגן שלה במועד הרכישה, ויכיר ברווח או בהפסד שנוצר כתוצאה מכך, אם נוצר, ברווח או הפסד. בתקופות דיווח קודמות, יתכן שהרוכש הכיר בשינויים בערך של הזכות ההונית שלו בנרכש ברווח כולל אחר לדוגמה, משום שההשקעה סווגה כזמינה למכירה(. במצב זה, הסכום שהוכר ברווח כולל אחר יוכר לפי אותו בסיס כפי שהיה נדרש אם הרוכש היה מממש במישרין את הזכות ההונית שהחזיק לפני כן. צירוף עסקים שהושג ללא העברת תמורה לפעמים, רוכש משיג שליטה על נרכש מבלי להעביר תמורה. הטיפול החשבונאי לפי שיטת הרכישה בצירוף עסקים חל על עסקאות אלה. נסיבות כאלה כוללות את הנסיבות הבאות הנרכש רוכש בחזרה מספר מספיק של מניותיו, שמשקיע קיים הרוכש( ישיג שליטה. על מנת פוקעות זכויות וטו של המיעוט, אשר לפני כן מנעו מהרוכש לשלוט בנרכש, שבו הרוכש החזיק ברוב זכויות ההצבעה. הרוכש והנרכש מסכימים לצרף את עסקיהם באמצעות חוזה בלבד. הרוכש לא מעביר תמורה כלשהי עבור שליטה על הנרכש, ולא מחזיק בזכויות הוניות בנרכש, בין אם במועד הרכישה ובין אם במועד מוקדם יותר. דוגמאות 153

16 לצירופי עסקים שמושגים באמצעות חוזה בלבד כוללות צירוף של שני עסקים בהסכם הידוק arrangement( stapling או יצירת תאגיד ברישום דואלי. בצירוף עסקים שהושג באמצעות חוזה בלבד, הרוכש ייחס לבעלים של הנרכש את סכום הנכסים נטו של הנרכש שהוכרו בהתאם לתקן זה. במלים אחרות, הזכויות ההוניות בנרכש, המוחזקות על ידי צדדים שאינם הרוכש, הן זכויות שאינן מקנות שליטה בדוחות הכספיים של הרוכש לאחר הצירוף, גם אם התוצאה היא שכל הזכויות ההוניות בנרכש מיוחסות לזכויות שאינן מקנות שליטה. תקופת מדידה אם הטיפול החשבונאי הראשוני בצירוף עסקים לא הושלם עד סוף תקופת הדיווח שבה צירוף העסקים אירע, הרוכש ידווח בדוחותיו הכספיים סכומים ארעיים בגין הפריטים שלגביהם לא הושלם הטיפול החשבונאי. במהלך תקופת המדידה, הרוכש יתאם למפרע את הסכומים הארעיים שהוכרו במועד הרכישה כדי לשקף מידע חדש שהושג לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה, ואשר, אם היו ידועות, היו משפיעות על המדידה של הסכומים שהוכרו לאותו מועד. במהלך תקופת המדידה, הרוכש יכיר גם בנכסים או בהתחייבויות נוספים, אם מושג מידע חדש לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות למועד הרכישה, ואשר, אם היו ידועות, היו גורמות להכרה באותם נכסים ובאותן התחייבויות לאותו מועד. תקופת המדידה מסתיימת מיד כאשר הרוכש מקבל את המידע שהוא חיפש לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה, או לומד שמידע נוסף אינו בר השגה. אולם, תקופת המדידה לא תעלה על שנה אחת ממועד הרכישה. תקופת המדידה היא התקופה לאחר מועד הרכישה, שבמהלכה הרוכש יכול לתאם את הסכומים הארעיים שהוכרו בגין צירוף עסקים. תקופת המדידה מספקת לרוכש פרק זמן סביר להשיג את המידע הדרוש לזיהוי ולמדידה של הפריטים הבאים, נכון למועד הרכישה, בהתאם לדרישות תקן זה הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, ההתחייבויות שניטלו וזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש 9 התמורה שהועברה עבור הנרכש או הסכום האחר ששימש לצורך מדידת מוניטין( 9 154

17 ג ד בצירוף עסקים שהושג בשלבים, הזכות ההונית שהוחזקה לפני כן על ידי הרוכש 9 וכן בנרכש המוניטין או הרווח בגין רכישה במחיר הזדמנותי שנוצרו. הרוכש יביא בחשבון את כל הגורמים הרלוונטיים בקביעה אם התוצאה של מידע שהושג לאחר מועד הרכישה צריכה להיות תיאום לסכומים הארעיים שהוכרו, או אם מידע זה נובע כתוצאה מאירועים שהתרחשו לאחר מועד הרכישה. גורמים רלוונטיים כוללים את המועד שבו המידע הנוסף הושג ואם הרוכש יכול לזהות סיבה לשינוי בסכומים ארעיים. קיימת סבירות גבוהה יותר שמידע שהושג זמן קצר לאחר מועד הרכישה ישקף נסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה, מאשר מידע שהושג מספר חודשים לאחר מכן. לדוגמה, המכירה של נכס לצד שלישי, זמן קצר לאחר מועד הרכישה, בסכום השונה משמעותית מהשווי ההוגן הארעי שלו ש נמדד באותו מועד, עשויה להצביע על טעות בסכום הארעי, למעט אם ניתן לזהות אירוע, שהתרחש בין המועדים ( intervening,event ואשר שינה את שוויו ההוגן. הרוכש מכיר בגידול בקיטון( בסכום ארעי שהוכר בגין נכס הניתן לזיהוי התחייבות( באמצעות קיטון גידול( במוניטין. אולם, מידע חדש שהושג במהלך תקופת המדידה עשוי לעיתים לגרום לתיאום בסכום הארעי של יותר מנכס אחד או התחייבות אחת. לדוגמה, יתכן שהרוכש נטל התחייבות לשלם עבור נזקים המתייחסים לתאונה באחד מהמתקנים של הנרכש, אשר חלקם או כולם מכוסים על ידי פוליסת ביטוח האחריות של הנרכש. אם הרוכש משיג מידע נוסף, במהלך תקופת המדידה, לגבי השווי ההוגן במועד הרכישה של אותה התחייבות, התיאום למוניטין, שנגרם כתוצאה מהשינוי לסכום הארעי שהוכר בגין ההתחייבות, יקוזז במלואו או בחלקו( על ידי תיאום מקביל למוניטין, שנגרם כתוצאה מהשינוי בסכום הארעי שהוכר בגין התביעה לקבל מהמבטח. במהלך תקופת המדידה, הרוכש יכיר בתיאומים לסכומים הארעיים כאילו שהטיפול החשבונאי בצירוף העסקים הושלם במועד הרכישה. לפיכך, הרוכש יתקן מידע השוואתי לתקופות קודמות שמוצגות בדוחות הכספיים ככל שנדרש, כולל ביצוע שינוי כלשהו בפחת, הפחתה והשפעות אחרות על רווח או הפסד שהוכרו בהשלמת הטיפול החשבונאי הראשוני. לאחר שמסתיימת תקופת המדידה, הרוכש יעדכן את הטיפול החשבונאי בצירוף עסקים רק כדי לתקן טעות בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 6 מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות

18 ג ב- קביעה מה מהווה חלק מעסקת צירוף העסקים יתכן שבין הרוכש לבין הנרכש היו קיימים יחסים או הסדר אחר קודמים לפני שהחל המשא ומתן על צירוף העסקים, או יתכן שבמהלך המשא ומתן הם נכנסו להסדר, שהוא נפרד מצירוף העסקים. בכל אחד מהמצבים, הרוכש יזהה סכומים כלשהם שאינם חלק ממה שהרוכש והנרכש או בעליו הקודמים( החליפו בצירוף העסקים, כלומר סכומים שאינם חלק מעסקת ההחלפה עבור הנרכש. הרוכש יכיר כחלק מיישום שיטת הרכישה רק בתמורה שהועברה עבור הנרכש, ובנכסים שנרכשו ובהתחייבויות שניטלו בעסקת ההחלפה עבור הנרכש. עסקאות נפרדות יטופלו בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים הרלוונטיים. סביר שעסקה שההתקשרות בה נעשתה על ידי הרוכש או על ידי הישות המשולבת, בשמם, או בעיקר לטובתם, ולא בעיקר לטובת הנרכש או בעליו הקודמים( לפני הצירוף, תהיה עסקה נפרדת. הדוגמאות המפורטות להלן הן דוגמאות לעסקאות נפרדות שאינן נכללות ביישום שיטת הרכישה עסקה שנועדה ליישוב הנרכש 9 יחסים קודמים בין הרוכש לבין עסקה שמתגמלת עובדים של הנרכש, או הקודמים שלו, עבור שירותים בעתיד 9 וכן את הבעלים עסקה שמשפה את הנרכש, או את הבעלים הקודמים שלו, בגין תשלום עלויות הקשורות לרכישה של הרוכש. סעיפים ב מספקים הנחיות יישום קשורות. עלויות הקשורות לרכישה עלויות הקשורות לרכישה הן עלויות שמתהוות לרוכש כדי לבצע צירוף עסקים. עלויות אלה כוללות עמלות למתווכים 9finder( עמלות ייעוץ, עמלות משפטיות, עמלות חשבונאיות, הערכת שווי, ועמלות אחרות בגין שירותים מקצועיים או שירותי ייעוץ 9 עלויות הנהלה כלליות, כולל עלויות החזקת מחלקת רכישות פנימית 9 ועלויות רישום והנפקת ניירות ערך המהווים חוב וניירות ערך הוניים. הרוכש יטפל בעלויות הקשורות לרכישה כהוצאות בתקופות שבהן העלויות מתהוות והשירותים מתקבלים, למעט חריג אחד. העלויות להנפקת ניירות ערך המהווים חוב וניירות ערך הוניים יוכרו בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 16 ותקן חשבונאות בינלאומי

19 ג ד מדידה וטיפול חשבונאי עוקבים.54 ככלל, לאחר צירוף העסקים רוכש ימדוד נכסים שנרכשו, התחייבויות שניטלו או התהוו ומכשירים הוניים שהונפקו בצירוף עסקים, ויטפל בהם, בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים שחלים על פריטים אלה, לפי מהותם. אולם, תקן זה קובע הנחיות לגבי מדידה עוקבת של הנכסים שנרכשו, ההתחייבויות שניטלו או התהוו והמכשירים ההוניים שהונפקו בצירוף עסקים, המפורטים להלן, ולגבי טיפול חשבונאי עוקב בהם: זכויות שנרכשו בחזרה; התחייבויות תלויות שהוכרו למועד הרכישה; נכסי שיפוי; וכן תמורה מותנית. סעיף ב 63 מספק הנחיות יישום קשורות. זכויות שנרכשו בחזרה זכות שנרכשה בחזרה שהוכרה כנכס בלתי מוחשי תופחת על פני יתרת התקופה החוזית של החוזה שבו הוענקה הזכות. רוכש, שלאחר מכן מוכר זכות שנרכשה בחזרה לצד שלישי, יכלול את הערך בספרים של הנכס הבלתי מוחשי לצורך קביעת הרווח או ההפסד במכירה. התחייבויות תלויות לאחר ההכרה לראשונה, ועד למועד שבו ההתחייבות מסולקת, מבוטלת או פוקעת, הרוכש ימדוד התחייבות תלויה שהוכרה בצירוף עסקים לפי הסכום הגבוה מבין הסכום שהיה מוכר בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 915 לבין הסכום שהוכר לראשונה, בניכוי, כאשר מתאים, הפחתה נצברת שהוכרה בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 36 הכנסות. דרישה זו לא חלה על חוזים שמטופלים לפי תקן חשבונאות בינלאומי

20 נכסי שיפוי בסוף כל תקופת דיווח לאחר מועד הרכישה, הרוכש ימדוד נכס שיפוי שהוכר במועד הרכישה לפי אותו בסיס שלפיו נמדדים ההתחייבות או הנכס בגינם ניתן השיפוי, בכפוף למגבלות חוזיות כלשהן על סכומו, וכן, לגבי נכס שיפוי שלאחר מועד הרכישה לא נמדד בשוויו ההוגן, בכפוף להערכת ההנהלה לגבי יכולת הגבייה של נכס השיפוי. הרוכש יגרע את נכס השיפוי רק כאשר הוא גובה את הנכס, מוכר אותו או מאבד בדרך אחרת את הזכות לקבלו. תמורה מותנית שינויים מסוימים בשווי ההוגן של תמורה מותנית שהרוכש מכיר בהם לאחר מועד הרכישה עשויים להיגרם כתוצאה ממידע נוסף שהרוכש השיג לאחר מועד זה לגבי עובדות ונסיבות שהיו קיימות במועד הרכישה. שינויים כאלה הם תיאומי תקופת מדידה בהתאם לסעיפים אולם, שינויים שנוצרו כתוצאה מאירועים שהתרחשו לאחר מועד הרכישה, כגון עמידה ביעד רווחים, הגעה למחיר מניה מוגדר, או הגעה לאבן דרך בפרוייקט מחקר ופיתוח, אינם תיאומי תקופת מדידה. הרוכש יטפל בשינויים בשווי ההוגן של תמורה מותנית, שאינם תיאומי תקופת מדידה, בדרך הבאה תמורה מותנית המסווגת כהון לא תימדד מחדש, וסילוקה העוקב יטופל במסגרת ההון. תמורה מותנית אחרת אשר 8 נמצאת בתחולת תקן דיווח כספי בינלאומי 7, תימדד בשווי הוגן בכל מועד דיווח, ושינויים בשווי ההוגן יוכרו ברווח או הפסד בהתאם לאותו תקן. i( גילויים ii(.59 אינה בתחולת תקן דיווח כספי בינלאומי 7, תימדד בשווי הוגן בכל מועד דיווח ושינויים בשווי ההוגן יוכרו ברווח או הפסד. הרוכש יתן גילוי למידע שיאפשר למשתמשים בדוחותיו הכספיים להעריך את המהות ואת ההשפעה הפיננסית של צירוף עסקים שהתרחש: במהלך תקופת הדיווח השוטפת; או 158

21 ב- לאחר סוף תקופת הדיווח, אושרו לפרסום. אך לפני שהדוחות הכספיים כדי לקיים את המטרה בסעיף 37 הרוכש יתן גילוי למידע המוגדר בסעיפים ב הרוכש יתן גילוי למידע שיאפשר למשתמשים בדוחותיו הכספיים להעריך את ההשפעות הפיננסיות של תיאומים שהוכרו בתקופת הדיווח השוטפת המתייחסים לצירופי עסקים שהתרחשו בתקופה או בתקופות דיווח קודמות. כדי לקיים את המטרה בסעיף 43, הרוכש יתן גילוי למידע המוגדר בסעיף ב אם הגילויים הספציפיים שנדרשים לפי תקן זה ולפי תקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים לא מקיימים את המטרות המפורטות בסעיפים 37 ו- 43, הרוכש יתן גילוי לכל מידע נוסף אשר נדרש כדי לקיים מטרות אלה. מועד תחילה ומעבר מועד תחילה 42. תקן זה ייושם מכאן ולהבא על צירופי עסקים אשר מועד הרכישה שלהם הוא בתחילת, או לאחר תחילת, תקופת הדיווח השנתית המתחילה ביום 3 ביולי 6117 או אחריו. יישום מוקדם מותר. אולם, תקן זה ייושם רק מתחילת תקופת דיווח שנתית שמתחילה ביום 11 ביוני 6115, או אחריו. אם ישות מיישמת תקן זה לפני 3 ביולי 6117, עליה לתת גילוי לעובדה זו ועליה ליישם את תקן חשבונאות בינלאומי 65 כפי שתוקן בשנת 6116( באותו מועד. ]סעיף זה נוסף כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי, 7 אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר, 6136 ולפיכך הסעיף לא נוסף במהדורה זו. הסעיף נכלל בנספח ג לתקן דיווח כספי בינלאומי 7.[ 42 א. 42 ב. שיפורים לתקני דיווח כספי בינלאומיים שפורסם במאי 6131 תיקן את סעיפים 11 37, ו-ב 34 והוסיף את סעיפים ב 46 א ו-ב 46 ב. ישות תיישם תיקונים אלה לתקופות שנתיות המתחילות ביום 3 ביולי 6131 או לאחריו. יישום מוקדם מותר. אם ישות מיישמת את התיקונים לתקופה מוקדמת יותר, עליה לתת גילוי לעובדה זו. היישום יהיה מכאן ולהבא מהמועד שבו הישות יישמה לראשונה תקן זה. 159

22 ב- 42 ג. 42 ד. 42 ה. סעיפים 43 א- 43 ה נוספו על ידי שיפורים לתקני דיווח כספי בינלאומיים שפורסם במאי ישות תיישם תיקונים אלה לתקופות שנתיות המתחילות ביום 3 ביולי 6131 או לאחריו. יישום מוקדם מותר. אם ישות מיישמת את התיקונים לתקופה מוקדמת יותר, עליה לתת גילוי לעובדה זו. התיקונים ייושמו ליתרות של תמורה מותנית הנובעות מצירופי עסקים שמועד הרכישה שלהם קודם למועד יישום תקן זה, כפי שפורסם בשנת ]סעיף זה נוסף כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי 7, אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר 6136, ולפיכך הסעיף לא נוסף במהדורה זו. הסעיף נכלל בנספח ג לתקן דיווח כספי בינלאומי 7.[ תקן דיווח כספי בינלאומי 31, שפורסם במאי 6133, תיקן את סעיפים 5, ב 31, ב 41 ה( ונספח א. ישות תיישם את תיקונים אלה כאשר היא מיישמת את תקן דיווח כספי בינלאומי ו. תקן דיווח כספי בינלאומי 31 מדידת שווי הוגן, שפורסם במאי 6133, תיקן את סעיפים 25, 11, 67, 61, תיקן את ההגדרה של שווי הוגן בנספח א ותיקן את סעיפים ב 66, ב 21, ב 21 24, ב 27 ו-ב 42. ישות תיישם תיקונים אלה כאשר היא מיישמת את תקן דיווח כספי בינלאומי. 31 ז ח. 42 ט. ישויות השקעה תיקונים לתקן דיווח כספי בינלאומי 31, לתקן דיווח כספי בינלאומי 36 ולתקן חשבונאות בינלאומי 65(, שפורסם באוקטובר 6136, תיקן את סעיף 5 והוסיף את סעיף 6 א. ישות תיישם תיקונים אלה לתקופות שנתיות המתחילות ביום ה- 3 בינואר 6132 או לאחריו. יישום מוקדם של ישויות השקעה מותר. אם ישות מיישמת תיקונים אלה לתקופה מוקדמת יותר, עליה ליישם גם את כל התיקונים הנכללים בישויות השקעה באותו מועד. ]סעיף זה נוסף כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי 7, אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר 6136, ולפיכך הסעיף לא נוסף במהדורה זו. הסעיף נכלל בנספח ג לתקן דיווח כספי בינלאומי 7.[ שיפורים שנתיים לתקני דיווח כספי בינלאומיים מחזור שפורסם בדצמבר 6131 תיקן את סעיפים 21 ו- 36 והוסיף את סעיף 45 א ואת הכותרת המתייחסת. ישות תיישם תיקון זה מכאן ולהבא לצירופי עסקים שמועד הרכישה שלהם חל ב- 3 ביולי 6132 או לאחריו. יישום מוקדם מותר. ישות יכולה ליישם את התיקון מוקדם יותר בתנאי שתקן דיווח כספי בינלאומי 7 ותקן חשבונאות בינלאומי 15 כפי ששניהם תוקנו על ידי שיפורים שנתיים לתקני דיווח כספי בינלאומיים מחזור 160

23 ( מיושמים אף הם. אם ישות מיישמת תיקון זה לתקופה מוקדמת יותר, עליה לתת גילוי לעובדה זו. 42 י. שיפורים שנתיים לתקני דיווח כספי בינלאומיים מחזור שפורסם בדצמבר 6131 תיקן את סעיף 6 א(. ישות תיישם תיקון זה מכאן ולהבא לתקופות שנתיות המתחילות ביום 3 ביולי 6132 או לאחריו. יישום מוקדם מותר. אם ישות מיישמת תיקון זה לתקופה מוקדמת יותר, עליה לתת גילוי לעובדה זו. 42 יא. ]סעיף זה נוסף כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי, 33 אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר 6136, ולפיכך הסעיף לא נוסף במהדורה זו. הסעיף נכלל בנספח ד לתקן דיווח כספי בינלאומי 33.[ 42 יב. ]סעיף זה נוסף כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי, 7 אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר, 6136 ולפיכך הסעיף לא נוסף במהדורה זו. הסעיף נכלל בנספח ג לתקן דיווח כספי בינלאומי 7.[ ]סעיף זה נוסף כתוצאה מתיקונים של תקן דיווח כספי בינלאומי, 34 אשר תחולתו היא מיום 3 בינואר, 6137 ולפיכך הסעיף לא נוסף במהדורה זו. הסעיף נכלל בנספח ד לתקן דיווח כספי בינלאומי 34.[ 42 יג א. 43 ב. מעבר נכסים והתחייבויות הנובעים מצירופי עסקים אשר מועדי הרכישה שלהם קדמו ליישום תקן זה לא יותאמו בעת היישום של תקן זה. יתרות תמורה מותנית הנובעות מצירופי עסקים אשר מועדי הרכישה שלהם קדמו למועד שבו ישות יישמה לראשונה תקן זה כפי שפורסם בשנת 6116 לא יותאמו בעת יישום לראשונה של תקן זה. סעיפים 43 ב- 43 ה ייושמו בטיפול החשבונאי העוקב ביתרות אלה. סעיפים 43 ב- 43 ה לא ייושמו בטיפול החשבונאי העוקב ביתרות תמורה מותנית הנובעות מצירופי עסקים שמועד הרכישה שלהם חל במועד שבו הישות יישמה לראשונה תקן זה כפי שפורסם בשנת 6116 או לאחריו. בסעיפים 43 ב- 43 ה המונח צירוף עסקים מתייחס אך ורק לצירופי עסקים שמועד הרכישה שלהם קדם ליישום של תקן זה כפי שפורסם בשנת אם הסכם לצירוף עסקים קובע תיאום לעלות הצירוף, אשר מותנה באירועים עתידיים, הרוכש יכלול את סכום התיאום בעלות הצירוף במועד הרכישה אם התיאום הוא צפוי וניתן למדידה באופן מהימן. 161

24 43 ג. 43 ד. 43 ה הסכם לצירוף עסקים עשוי לאפשר תיאומים לעלות הצירוף אשר מותנים באירוע עתידי אחד או יותר. התיאום עשוי להיות מותנה, לדוגמה, בשמירה על רמה מוגדרת של רווח או בהשגת רמה כזו בתקופות עתידיות, או בשמירה על מחיר השוק של המכשירים שהונפקו. בדרך כלל, ניתן לאמוד את הסכום של תיאום כזה במועד הטיפול החשבונאי הראשוני בצירוף ללא פגיעה במהימנות המידע, למרות שאי ודאות מסוימת קיימת. אם האירועים העתידיים אינם מתרחשים או שנדרש עדכון של האומדן, העלות של צירוף עסקים תותאם בהתאם. אולם, כאשר הסכם לצירוף עסקים דורש תיאום כאמור, תיאום זה אינו נכלל בעלות הצירוף במועד הטיפול החשבונאי הראשוני בצירוף אם הוא אינו צפוי או שאינו ניתן למדידה מהימנה. אם בתקופות עוקבות התיאום הופך צפוי וניתן למדידה באופן מהימן, התמורה הנוספת תטופל כתיאום לעלות הצירוף. בנסיבות מסוימות, הרוכש עשוי להידרש לבצע תשלום נוסף למוכר כפיצוי עבור ירידה בערך של נכסים שהועברו, מכשירים הוניים שהונפקו או התחייבויות שהתהוו או ניטלו על ידי הרוכש בתמורה לשליטה בנרכש. זה המקרה, לדוגמה כאשר הרוכש ערב למחיר השוק של מכשירים הוניים או מכשירי חוב שהונפקו כחלק מעלות צירוף העסקים ונדרש להנפיק מכשירים הוניים או מכשירי חוב נוספים כדי להשיב את העלות שנקבעה באופן מקורי. במקרים אלה, לא מוכר גידול בעלות צירוף העסקים. במקרה של מכשירים הוניים, השווי ההוגן של התשלום הנוסף מקוזז על ידי הקטנה שווה של הערך שיוחס למכשירים שהונפקו באופן מקורי. במקרה של מכשירי חוב, התשלום הנוסף נחשב כהקטנה בפרמיה או כגידול בניכיון על ההנפקה המקורית. ישות, כגון אגודה שיתופית, אשר עדיין לא אימצה את תקן דיווח כספי בינלאומי 1 ושהיו לה צירוף עסקים אחד או מספר צירופי עסקים שטופלו לפי שיטת הקנייה method( purchase תיישם את הוראות המעבר בסעיפים ב 46 ו-ב 47. מסים על ההכנסה בגין צירופי עסקים, אשר מועד הרכישה שלהם היה לפני המועד שבו יושם תקן זה, הרוכש יישם את דרישות סעיף 46 של תקן חשבונאות בינלאומי 36, כפי שתוקן על ידי תקן זה, מכאן ולהבא. במלים אחרות, הרוכש לא יתאים את הטיפול החשבונאי בצירופי עסקים קודמים בגין שינויים שהוכרו לפני כן בנכסי מסים נדחים שהוכרו. אולם, מהמועד שבו מיושם תקן זה, הרוכש יכיר בשינויים בנכסי מסים נדחים שהוכרו, כתיאום לרווח או הפסד 162

25 או, אם תקן חשבונאות בינלאומי 36 דורש זאת, מחוץ לרווח או הפסד(. הפניה לתקן דיווח כספי בינלאומי 9 45 א. אם ישות מיישמת תקן זה אך עדיין אינה מיישמת את תקן דיווח כספי בינלאומי 7, כל הפניה לתקן דיווח כספי בינלאומי 7 תקרא כהפניה לתקן חשבונאות בינלאומי 17. ביטול תקן דיווח כספי בינלאומי 7114( 3.46 תקן זה מחליף את תקן דיווח כספי בינלאומי כפי שפורסם בשנת 6112(. 1 צירופי עסקים 163

26 נספח א מונחים מוגדרים נספח זה מהווה חלק בלתי נפרד של התקן. העסק או העסקים שהרוכש בצירוף עסקים. משיג עליהם שליטה נרכש acquiree( הישות שמשיגה שליטה על הנרכש. רוכש acquirer( מועד הרכישה המועד בו הרוכש משיג שליטה על הנרכש. acquisition date( מערכת משולבת של פעילויות ונכסים שניתן להפעילה ולנהל אותה במטרה לספק תשואה בצורת דיבידנדים, עלויות מוזלות או הטבות כלכליות אחרות באופן ישיר למשקיעים או לבעלים אחרים, לחברים או למשתתפים. עסק business( עסקה, או אירוע אחר, שבהם רוכש משיג שליטה על עסק אחד, או על מספר עסקים. עסקאות שלעיתים מכונות "מיזוגים אמיתיים" או "מיזוגים בין שווים" מהוות גם הן צירופי עסקים, בהתאם לשימוש שנעשה במונח זה בתקן זה. בדרך כלל, מחויבות של הרוכש להעביר נכסים נוספים או זכויות הוניות אל הבעלים הקודמים של נרכש כחלק מעסקת ההחלפה עבור השליטה על נרכש, אם אירועים עתידיים מוגדרים יתרחשו, או אם יתקיימו תנאים. אולם, תמורה מותנית עשויה גם לתת לרוכש את הזכות לקבל חזרה תמורה שהועברה קודם לכן, אם יתקיימו תנאים מוגדרים. צירוף עסקים business combination( תמורה מותנית (contingent consideration 164

27 מונחים מוגדרים המשך( לצורך תקן זה, נעשה שימוש במונח זכויות הוניות כדי להתייחס באופן כללי לזכויות בעלות בישויות בבעלות משקיעים ולזכויות של בעלים, חברים או משתתפים באגודות שיתופיות. שווי הוגן הוא המחיר שהיה מתקבל ממכירת נכס או שהיה משולם להעברת התחייבות בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה. ראה תקן דיווח כספי בינלאומי 31(. נכס המייצג את ההטבות הכלכליות העתידיות הנובעות מנכסים אחרים שנרכשו בצירוף עסקים אשר לא זוהו בפני עצמם ולא הוכרו בנפרד. נכס הוא ניתן לזיהוי אם הוא 8 ניתן להפרדה, כלומר ניתן להפריד אותו או לפצל אותו מהישות ולמכור אותו, להעביר אותו, להעניק רשיון לשימוש בו, להשכיר אותו או להחליפו, בנפרד או יחד עם חוזה קשור, נכס ניתן לזיהוי קשור או התחייבות קשורה, מבלי להתחשב אם הישות מתכוונת לעשות זאת 9 או זכויות הוניות equity interests( שווי הוגן fair value( מוניטין goodwill( ניתן לזיהוי identifiable( נובע מזכויות חוזיות או מזכויות משפטיות אחרות, מבלי להתחשב אם זכויות אלה ניתנות להעברה או להפרדה מהישות או מזכויות וממחויבויות אחרות. נכס לא כספי, ניתן לזיהוי, חסר מהות פיזית. 165 נכס בלתי מוחשי intangible asset( אגודה שיתופית ישות שאינה ישות בבעלות משקיעים, אשר מספקת דיבידנדים, עלויות מוזלות או הטבות כלכליות אחרות באופן ישיר לבעלים שלה, לחברים או למשתתפים בה. לדוגמה, חברת ביטוח שיתופית, אגודת אשראי union( credit ואגודה שיתופית entity( co-operative הן כולן אגודות שיתופיות. mutual entity(

28 מונחים מוגדרים המשך( זכויות שאינן מקנות שליטה non-controlling ( interest ההון בחברה בת שאינו בעקיפין, לחברה אם. ניתן לייחוס, במישרין או לצורך תקן זה, נעשה שימוש רחב במונח בעלים על מנת לכלול מחזיקים בזכויות הוניות של ישויות בבעלות משקיעים ובעלים או חברים או משתתפים באגודות שיתופיות. בעלים owners( 166

29 נספח ב הנחיות יישום נספח זה מהווה חלק בלתי נפרד של התקן. צירופי עסקים של ישויות הנמצאות שליטה יישום סעיף 7 ג(( ב 3. אותה תחת תקן זה לא חל על צירוף עסקים של ישויות או עסקים הנמצאים תחת אותה שליטה. צירוף עסקים שבו מעורבים ישויות או עסקים הנמצאים תחת אותה שליטה הוא צירוף עסקים בו כל הישויות או העסקים המשתלבים נשלטים, בסופו של דבר, על ידי אותו צד או אותם צדדים, לפני צירוף העסקים ולאחריו, ושליטה זו אינה ארעית. ב 6. ב 1. ב 2. קבוצת יחידים תחשב לשולטת בישות כאשר, כתוצאה מהסדרים חוזיים, יש להם במשותף הכוח לקבוע את מדיניותה הפיננסית והתפעולית כדי להשיג הטבות מפעילויותיה. לפיכך, צירוף עסקים אינו נמצא בתחולת תקן זה כאשר לאותה קבוצה של יחידים, יש כתוצאה מהסדרים חוזיים, כוח משותף אולטימטיבי, לקבוע את המדיניות הפיננסית והתפעולית של כל אחת מהישויות המשתלבות כדי להשיג הטבות מפעילויותיהן, וכוח משותף אולטימטיבי זה אינו ארעי. ישות יכולה להיות נשלטת על ידי יחיד, או על ידי קבוצת יחידים הפועלים יחד לפי הסדר חוזי, ויתכן כי היחיד או קבוצת היחידים אינם כפופים לדרישות הדיווח הכספי של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים. לפיכך, ישויות משתלבות לא בהכרח צריכות להיכלל כחלק מאותם דוחות כספיים מאוחדים כדי שצירוף עסקים ייחשב כצירוף בו מעורבות ישויות הנמצאות תחת אותה שליטה. שיעור הזכויות שאינן מקנות שליטה בכל אחת מהישויות המשתלבות, לפני צירוף העסקים ולאחריו, אינו רלוונטי כדי לקבוע אם בצירוף מעורבות ישויות הנמצאות תחת אותה שליטה. בדומה, העובדה שאחת מהישויות המשתלבות היא חברה בת, שלא אוחדה בדוחות הכספיים המאוחדים של הקבוצה, אינה רלוונטית כדי לקבוע אם הצירוף הוא צירוף בו מעורבות ישויות הנמצאות תחת אותה שליטה. 167

30 ג ה ד ד ג זיהוי צירוף עסקים יישום סעיף 3( ב 3. תקן זה מגדיר צירוף עסקים כעסקה או אירוע אחר בהם רוכש משיג שליטה על עסק אחד או על מספר עסקים. רוכש עשוי להשיג שליטה במגוון דרכים, לדוגמה 8 באמצעות העברת מזומנים, שווי מזומנים או נכסים אחרים כולל נכסים נטו שמהווים עסק( 9 באמצעות התהוות התחייבויות 9 באמצעות הנפקת זכויות הוניות 9 באמצעות הספקת יותר מסוג אחד של תמורה 9 או בלי להעביר תמורה, כולל על ידי חוזה בלבד ראה סעיף 21(. ב 4. ניתן לארגן צירוף עסקים בדרכים שונות מסיבות משפטיות, מיסוייות או סיבות אחרות, שכוללות את הדרכים הבאות, אך עשויות לכלול דרכים נוספות 8 עסק אחד, או יותר, הופכים להיות חברות בת של רוכש או שהנכסים נטו של עסק אחד, או יותר, ממוזגים משפטית לתוך הרוכש 9 ישות משתלבת אחת מעבירה את הנכסים נטו שלה, או שהבעלים שלה מעבירים את הזכויות ההוניות שלהם, לישות משתלבת אחרת או לבעליה 9 כל הישויות המשתלבות מעבירות את הנכסים נטו שלהן, או שהבעלים של אותן ישויות מעבירים את הזכויות ההוניות שלהם, לישות חדשה שהוקמה לפעמים מכונה עסקת קיבוץ transaction( 9roll-up or put-together או קבוצה של בעלים קודמים של אחת מהישויות המשתלבות משיגה שליטה על הישות המשולבת. הגדרת עסק יישום סעיף 3( ב 5. עסק מורכב מתשומות ומתהליכים המיושמים לגבי תשומות אלה, שיש להם היכולת ליצור תפוקות. למרות שבדרך כלל יש לעסקים 168

31 ג תפוקות, תפוקות אינן נדרשות כדי שמערכת משולבת תקיים את הגדרת עסק. שלושת הרכיבים של עסק מוגדרים להלן 8 תשומה 8 משאב כלכלי כלשהו שיוצר, או שיש לו יכולת ליצור, תפוקות כאשר תהליך אחד או יותר מיושמים עליו. דוגמאות כוללות נכסים לא שוטפים כולל נכסים בלתי מוחשיים או זכויות לשימוש בנכסים לא שוטפים(, קניין רוחני, היכולת להשיג גישה לחומרים או לזכויות הדרושים לעסק ועובדים. תהליך 8 מערכת, תקן, פרוטוקול, מוסכמה או כלל כלשהם אשר, כאשר הם מיושמים על תשומה או על תשומות, יוצרים תפוקות או שיש להם היכולת ליצור תפוקות. דוגמאות כוללות תהליכי ניהול אסטרטגיים, תהליכים תפעוליים ותהליכי ניהול משאבים. תהליכים אלה בדרך כלל מתועדים, אבל כוח עבודה מאורגן שיש לו את הכישורים והנסיון ההכרחיים לבצע כללים ומוסכמות עשוי לספק את התהליכים ההכרחיים שיש להם היכולת להיות מיושמים על תשומות כדי ליצור תפוקות. בדרך כלל, מערכות חשבונות, חיוב, שכר ומערכות מנהליות אחרות אינם תהליכים שמשמשים כדי ליצור תפוקות.( תפוקה 8 התוצאה של תשומות ושל תהליכים שמיושמים על תשומות אלה שמספקת או שיש לה היכולת לספק תשואה בצורה של דיבידנדים, עלויות מוזלות או הטבות כלכליות אחרות ישירות למשקיעים או לבעלים, חברים או משתתפים אחרים. ב 6. כדי שניתן יהיה להפעיל ולנהל מערכת משולבת של פעילויות ושל נכסים לצורך המטרות שהוגדרו נדרשים שני רכיבים חיוניים - תשומות ותהליכים המיושמים על תשומות אלה, אשר יחד משמשים, או ישמשו, כדי ליצור תפוקות. אולם, עסק אינו צריך לכלול את כל התשומות או התהליכים שבהם המוכר השתמש להפעי העסקל אותו עסק, אם משתתפים בשוק מסוגלים לרכוש את ולהמשיך להפיק תפוקות, לדוגמה, על ידי שילוב העסק בתשומות ובתהליכים שלהם עצמם. ב 7. המהות של הרכיבים של עסק משתנה לפי הענף ולפי מבנה הפעולות הפעילויות( של ישות, כולל שלב הפיתוח של הישות. לעיתים קרובות, לעסקים מבוססים יש סוגים רבים ושונים של תשומות, תהליכים ותפוקות, בעוד שלעסקים חדשים יש מספר מועט של תשומות ותהליכים ולעיתים רק תפוקה אחת מוצר(. כמעט לכל 169

32 ד ג ב- העסקים יש גם התחייבויות, אבל אין חובה שלעסק יהיו התחייבויות. ב 31. יתכן שלמערכת משולבת של פעילויות ושל נכסים, שנמצאת בשלב פיתוח, לא יהיו תפוקות. אם אין תפוקות, הרוכש ישקול גורמים אחרים כדי לקבוע אם המערכת היא עסק. גורמים אלה כוללים, בין היתר, בחינה אם 8 המערכת החלה בפעילויות העיקריות המתוכננות שלה 9 יש למערכת עובדים, קניין רוחני, ותשומות אחרות, ותהליכים שניתן ליישמם על תשומות אלה 9 המערכת פועלת בהתאם לתוכנית להפיק תפוקות 9 וכן המערכת תוכל להשיג גישה ללקוחות שירכשו את התפוקות. לא נדרש שכל הגורמים האלה יתקיימו לגבי מערכת משולבת מסוימת של פעילויות ושל נכסים, שנמצאת בשלב פיתוח, כדי שהיא תקיים את הגדרת עסק. ב 33. הקביעה אם מערכת מסוימת של נכסים ושל פעילויות היא עסק צריכה להתבסס על בחינת השאלה אם משתתף בשוק יכול להפעיל ולנהל את המערכת המשולבת כעסק. לפיכך, בעת הערכה אם מערכת מסוימת היא עסק, לא רלוונטי לבדוק אם המוכר הפעיל את המערכת כעסק או אם הרוכש מתכוון להפעיל את המערכת כעסק. ב 36. בהיעדר ראיות סותרות, ניתן להניח כי מערכת מסוימת של נכסים ושל פעילויות שבה קיים מוניטין היא עסק. אולם, לא נדרש שלעסק יהיה מוניטין. זיהוי הרוכש יישום סעיפים 6 ו- 7 ( ב 31. יש להשתמש בהנחיות בתקן דיווח כספי בינלאומי 31 דוחות כספיים מאוחדים כדי לזהות את הרוכש - הישות שמשיגה שליטה על הנרכש. אם צירוף עסקים התרחש, אבל יישום ההנחיות בתקן דיווח כספי בינלאומי 31 אינו מצביע בבירור איזה ישות מהישויות המשתלבות היא הרוכש, יש להביא בחשבון את הגורמים בסעיפים ב כדי להגיע לקביעה זו. 170

33 ג ה ד ב- ב 32. ב 33. בדרך כלל, בצירוף עסקים שמבוצע בעיקר באמצעות העברת מזומנים או נכסים אחרים או באמצעות התהוות התחייבויות, הרוכש הוא הישות שמעבירה את המזומנים או את הנכסים האחרים או שמתהוות לה התחייבויות. בדרך כלל, בצירוף עסקים שמבוצע בעיקר באמצעות החלפת זכויות הוניות, הרוכש הוא הישות שמנפיקה את הזכויות ההוניות שלה. אולם, בצירופי עסקים מסוימים, שנהוג לכנותם "רכישות במהופך", הישות המנפיקה היא הנרכש. סעיפים ב מספקים הנחיות לגבי טיפול חשבונאי ברכישות במהופך. בנוסף, יש לשקול עובדות ונסיבות רלוונטיות אחרות לצורך זיהוי הרוכש בצירוף עסקים שמבוצע באמצעות החלפת זכויות הוניות, כולל 8 זכויות ההצבעה היחסיות בישות המשולבת לאחר צירוף העסקים - בדרך כלל, הרוכש הוא הישות המשתלבת אשר בעליה כקבוצה שומרים על, או מקבלים את, החלק הגדול ביותר של זכויות ההצבעה בישות המשולבת. לצורך קביעה איזו קבוצה של בעלים שומרת על, או מקבלת את, החלק הגדול ביותר של זכויות ההצבעה, ישות תביא בחשבון את קיומם של הסדרי הצבעה לא רגילים או מיוחדים כלשהם, ואת קיומם של אופציות, כתבי אופציה או ניירות ערך המירים. הקיום של זכות הצבעה גדולה של מיעוט בישות המשולבת, אם אין אף בעלים אחרים או קבוצה מאורגנת של בעלים עם זכות הצבעה משמעותית - בדרך כלל, הרוכש הוא הישות המשתלבת שהבעלים היחיד שלה או הקבוצה המאורגנת של הבעלים שלה מחזיקים את זכות ההצבעה הגדולה ביותר מבין זכויות המיעוט בישות המשולבת. הרכב הדירקטוריון של הישות המשולבת, או הגוף שממלא תפקיד מקביל לו - בדרך כלל, הרוכש הוא הישות המשתלבת אשר לבעליה יש את היכולת לבחור או למנות או להדיח את רוב החברים בדירקטוריון של הישות המשולבת, או בגוף שממלא תפקיד מקביל לו. הרכב ההנהלה הבכירה של הישות המשולבת - בדרך כלל, הרוכש הוא הישות המשתלבת אשר ההנהלה הקודמת( שלה היא דומיננטית במסגרת ההנהלה של הישות המשולבת. התנאים של החלפת הזכויות ההוניות - בדרך כלל, הרוכש הוא הישות המשתלבת שמשלמת פרמיה מעבר לשווי ההוגן לפני הצירוף של הזכויות ההוניות של הישות או הישויות המשתלבות האחרות. 171

34 ב- ב- ב- ב 34. ב 35. ב 36. בדרך כלל, הרוכש הוא הישות המשתלבת אשר הגודל היחסי שלה שנמדד, לדוגמה, במונחי נכסים, הכנסות או רווח( גדול בצורה משמעותית מזה של הישות או הישויות המשתלבות האחרות. בצירוף עסקים שמעורבות בו יותר משתי ישויות, קביעת הרוכש תכלול התחשבות, בין היתר, בשאלה מי מהישויות המשתלבות יזמה את הצירוף, כמו גם הגודל היחסי של הישויות המשתלבות. ישות חדשה שהוקמה כדי לבצע צירוף עסקים אינה בהכרח הרוכש. אם ישות חדשה הוקמה לצורך הנפקת זכויות הוניות כדי לבצע צירוף עסקים, אחת מהישויות המשתלבות שהיו קיימות לפני צירוף העסקים תזוהה כרוכש, באמצעות יישום ההנחיות בסעיפים ב יחד עם זאת, ישות חדשה שמעבירה מזומן או נכסים אחרים או שמתהוות לה התחייבויות כתמורה עשויה להיות הרוכש. רכישות במהופך ב 37. רכישה במהופך מתרחשת כאשר הישות שמנפיקה ניירות ערך הרוכש המשפטי( מזוהה כנרכש לצרכים חשבונאיים, על בסיס ההנחיות בסעיפים ב הישות, אשר הזכויות ההוניות שלה נרכשות נרכש משפטית(, חייבת להיות הרוכש לצרכים חשבונאיים כדי שהעסקה תיחשב רכישה במהופך. לדוגמה, לעיתים רכישות במהופך מתרחשות כאשר ישות פרטית פעילה רוצה להפוך לישות ציבורית, אבל לא רוצה לרשום את מניותיה. כדי להשיג זאת, הישות הפרטית תארגן שישות ציבורית תרכוש את זכויותיה ההוניות בתמורה לזכויות ההוניות של הישות הציבורית. בדוגמה זו, הישות הציבורית היא הרוכש משפטית משום שהיא הנפיקה את הזכויות ההוניות שלה, והישות הפרטית היא הנרכש משפטית, משום שהזכויות ההוניות שלה נרכשו. אולם, התוצאה של יישום ההנחיות בסעיפים ב היא זיהוי 8 הישות הציבורית חשבונאית( 9 וכן כנרכש לצרכים חשבונאיים הנרכש הישות הפרטית חשבונאית(. כרוכש לצרכים חשבונאיים הרוכש הנרכש חשבונאית חייב לקיים את ההגדרה של עסק כדי שהעסקה תטופל כרכישה במהופך, וחלים כל עקרונות ההכרה והמדידה בתקן זה, כולל הדרישה להכיר במוניטין. 172

35 ה ג ד ב 61. ב 63. ב 66. מדידת התמורה שהועברה ברכישה במהופך, בדרך כלל, הרוכש חשבונאית לא מנפיק כל תמורה עבור הנרכש. במקום זאת, הנרכש חשבונאית בדרך כלל מנפיק את מניותיו לבעלים של הרוכש חשבונאית. לפיכך, השווי ההוגן למועד הרכישה של התמורה שהועברה על ידי הרוכש חשבונאית תמורת הזכות שלו בנרכש חשבונאית מבוסס על מספר הזכויות ההוניות שהחברה הבת המשפטית היתה צריכה להנפיק כדי לתת לבעלים של החברה האם המשפטית את אותו שיעור בזכויות ההוניות של הישות המשולבת שנובע מהרכישה במהופך. השווי ההוגן של מספר הזכויות ההוניות המחושב בדרך זו יכול לשמש כשווי ההוגן של התמורה שהועברה תמורת הנרכש. הכנה של דוחות כספיים מאוחדים והצגתם דוחות כספיים מאוחדים, הנערכים לאחר רכישה במהופך, יופקו תחת השם של החברה האם המשפטית הנרכש חשבונאית(, אך יתוארו בביאורים כהמשך הדוחות הכספיים של החברה הבת המשפטית הרוכש חשבונאית(, עם תיאום אחד, שהוא תיאום למפרע של ההון המשפטי של הרוכש חשבונאית כדי לשקף את ההון המשפטי של הנרכש חשבונאית. תיאום זה נדרש כדי לשקף את ההון של החברה האם המשפטית הנרכש חשבונאית(. בנוסף, מידע השוואתי שיוצג בדוחות הכספיים המאוחדים האלה יתואם למפרע כדי לשקף את ההון המשפטי של החברה האם המשפטית נרכש חשבונאית(. כיוון שהדוחות הכספיים המאוחדים מייצגים המשך לדוחות הכספיים של החברה הבת המשפטית, למעט מבנה ההון שלה, הדוחות הכספיים המאוחדים משקפים את 8 הנכסים וההתחייבויות של החברה הבת המשפטית הרוכש חשבונאית( שמוכרים ונמדדים לפי ערכם בספרים לפני הצירוף. הנכסים וההתחייבויות של החברה האם המשפטית הנרכש חשבונאית( שמוכרים ונמדדים בהתאם לתקן זה. העודפים והיתרות ההוניות האחרות של החברה המשפטית הרוכש חשבונאית( לפני צירוף העסקים. הבת הסכום המוכר בדוחות הכספיים המאוחדים כזכויות הוניות שהונפקו, שנקבע לפי סיכום של הזכויות ההוניות שהונפקו על ידי החברה הבת המשפטית הרוכש חשבונאית( שהיו 173