הבדווים

תמליל

1

2 אצומ טבש טבשה ןוגרא יטילופיתרבח,ירוטסיה ןיעמ הנידמ" ריעזב, ץפנא הליכמה בור :הינממס,תוגיהנמ הירוטירט,) הריד ה( תכרעמ,תיטופיש גוציי יפלכ ץוח.המודכו יטבש ועיגה ץראל לארשי המכב םילג ךרל.הירוטסיהה ילג הרידחה םילודגה ויה תיי םאלסאה האמב,תיעיבשה תושלחיה ןוטה יהב הפוקתה תיברעה המודקה האמב תירישעה ו התדירי הירפמיאה תינאמ תועה יהב האמה הרשע ששה האמבו.הרשע עבשה קרפב םדוקה וניאר ןוטהש ינאמ תועה השע יהב ונוט םידעצה םינושארה תונשל חר ייח יבשות בגנה. יכילהת יונישה וכלה ומצעתהו האמב םינשה.תונורחאה הייסולכה תללוכ םויה תוצובק תויתרבח תוב אצומ,הנוש קוסיע הנוש םירוגמו סיסבו ילכלכ.םינוש יאצוי יצח יאה,ברע םיאור םמצע םיוודב. םייתמא םיוודב אצוממ רחא יב דמעמ תוחנ הנבמב יתרבחה.יוודבה ת וצובק ןיערגה יאצוי יצח יאה,ברע םיאור םמצע םיוודב. םייתמא םיוודב אצוממ רחא יב דמעמ תוחנ הנבמב יתרבחה.יוודבה םיחאלפ יטבש ברקב בגנב םייוצמ יתב בא םאצומש תוחפשמו וניא יטבשמ םידוונה אלא םורדמ,ףוחה רושימ םירצממ.ןורבח רהמו םינוכמ הלא יפב םיחאלפ ידבוע.המדא םיחאלפה ופרטצה םיוודבל לחה תונשמ םישוה האמה ימימ,הרשע עשתה דמחומ.י התמ תע ולחה עיגהל בגנה לא תוצובק תוחפשמו םיחאלפ ידבוע,המדא רקיעב,םירצממ הרטמב שפחל הסנרפ ברקב יטבש ר( מע.)217 יטבא וטש םיחטש םיבחרנ ולצונש קר לודיגל,הנקמ וחפסנ םיחאלפה תרגסמב תוחפשמ תודדוב ורשקנש יקשמל תיב,םייוודב ובלישו תלקח דצל קשמ לודיג.הנקמה ב המדאה יוודבה דימעה תושרל חאלפה ותמדא שי תרומת תיצחמ,םילוביהמ תרומת םכרע.ףסכב לככ רשקהש חאלפה ונורטפל,ךשמנ ורצונ תויוביוחמ תויתרבח תויטילופו,םיחאלפה ו ויה ביכרמל בושח.טבכב הגרדהב ולביק םיחאלפה םתוברת יכרדו םתוגהנתה לכב,םימוחתה יוניכה שרתשהש דע. םיחאלפ םיוודב יסחי ןילמוגה םיחאלפל שגפמה ירוטסיהה םיירפכל היה דימת לובגב.רבדמה תויושגנתהה םידוונה םיירפכל יבשוי עבקה ויה העפות.הצופנ םיאור םמצע יאשונכ תוברתה תיברעה,תירוקמה ןיאו םיאור םיחאלפב םיאלקחה יבשוי,םירפכה םיברע. םירוהט יוודבה שח זוב יפלכ חאלפה האורו ות תוחנכ ונממ םושמ,צומ אלו תוחפ ךכמ ב ותויה דבוע המדא קסועה תדובעב,םייפכ לומ יוודבה וניאש ליצאה לובכ.ותמדאל סחי זובה חאלפל ךשמנ ודוסיב,םויכ ךא ב םייוניש תרבועש הרבחה בו םיסרטניא,םיפתושמ תוופ יתש תוצובקה רוציל תיזח.תדחמ 228

3 לא ד יבע ימוחש( )רועה טעמכ לכ טבש יוודב ליכמ וכותב תוחפשמ ימוחש רוע םינוכמה לא. דיבע אצומ םבור.ןדוסמ ו וחפסנ ךרדב ללכ םידבעכ ךאו םיטעמ ויח ינבכ.ןירוח םוחתב,יתרבחה ובשחנ ןדוס יאצוי ינב ברקבש םיתוחנל, הרבחה סחיהו ילא היה לאכ.שוכר לא דיבע היה יולת תולת תטלחומ,ונורטפב לכב ךלהמ.וייח ןודאה טילחה םאב שפחי ורובע,השיא דימעהשמו,םיאצאצ וכפה שוכרל ןודאה עגרמ.םתדיל הלטובשמ תודבעה קוחב ידי רבח, םימלה דחוימבו תמקה תנידמ,לארשי ולח הרבחב םייוניש יקיחרמ :תכל ויה םיחרזאל יב תויוכז תויטילופ תלמ ונתינו ל תויורשפא תוילכלכ תושדח ןתועצמאבש וליג ינוויכ תוחתפתה,םייאמצע וליאכש ודעונ םתוצפל תורוד תודבע ברקב הרבחה. הנושארל ושבגתה טבשל יאמצע טבש ובא, לאלב בכרומש ינבמ תונוש תולומח ריעב טהר םא( יכ הניחבמ תינוגרא רגאמ וכותב תולומח םיטבשמ.)םירחא,ז ןיידע ןיא ל ירשק ןיאושינ יאדוובו אל העימט תידדה רעש. רחאל םוק הנידמה תויושר הנידמה ונימ ןב טבשה ףוסוי ובא לאלב. חישל יונימה אטיב רורחש םידבעה ינורטפמ םיירוטסיהה ו ןויוושה ותש הקינעמ הנידמה לכל.היחרזא םיוודב "םיברע ל םייק ונימיב שוטשט תולובג םיברע םירוהט םאצומש יצחב יאה ברע ל ינב ורבעש הנוש אצומ בורעיש ךילהת ר( מע )211 ולגיסו םמצעל ינממס תוברתה ןושלהו.תיברעה םויכ םיבשחנ םיברע םימע םיטבשו םאצומש וניא אקווד יצחמ יאה ברע הלאכ( יטבש םאצומילגב ברעממ קריע ןופצמו רבדמה.)ירוסה ודיפקהש רבעב דמ םסוחיי ינבכ,ברע םיאור םמצע םויה םירקמב םיבר שארב הנושארבו.םיברעכ ךכב םיאטבמ תוירדילוס תימל הצובקה השבגתהש ץראב םיברע כ. םיניתשלפ יעצמא םויק הרבחב תיתרוסמה םייתרוסמה ויה םידוונ םמויקש ירקיעה תתשוה לודיג.הנקמ גוס ב םייחה עבק ינייפאמ תודוונה יטבש. יפ גוס המהבה וחפיטש יפו הדידנה,בחרמב וקלחנ :תוצובקל םידוונה ילדגמ םילמגה לאחורה( )םידוונה ודדנ תובקעב,למגה הלכמה הייחמצ יחטשב הערמ.םיבחרנ רוזיפה ירוזא הערמה עבקש חווט הדידנה ו תורידת הזוזתה םוקממ.םוקמל ילדגמ םילמגה ובשחנ יבל סוחייה,םימחולבש םיבוטלו למגהו בשחנ םייח בל לגוסמה קפסל לכ םייסיסבה ויכרצ.ולדגמ בלח תוקאנה שמשמ,ןוזמ רמצב םישמתשמ רוצייל תועירי,להה םיללגהו רמוח.הרעב,למגה שמישש תמהב,אשמ היה דע ףוס תמחלמ םלועה הנושארה יעצמא הרובחת ירקיע תוירבדמב חרזמה.ןוכיתה יוודב גיצמ למג טשוקמ,הנותחל ןזומב תשרומל םש ו ג.ןולא 2 2 9

4 ילדגמ ןאצה הביש( לאחור םימוד )םידוונל םידוונה.הצחמל ןוויכ לודיגש ןאצה שרוד םיאנת םירפושמ האוושהב יאנתל לודיגה,למגה םירזגנ ךכמ יאנת םייחה היחמהו.םילדגמה להאמ יעור ןאצה עבקנ ךומס רוקמל םימ הערמלו.ןאצה רובע תומוקמה םיפדעומה רפסב,רבדמה םש תומכ םשגה איה T 5 תילובג הניאו תקפסמ,חאלפל ךא יד הב תוחתפתהל הערמ.יעבט,זעה ב םייחה ץופנה רדעב,ןאצה הקפיס םויק יעצמא תודוה הבלחל רישעה ר( מע.)117 הנורתי למגה תורשפאב רומיש בלחה ינשב :םירצומ ןמסה מח ןאצ,םיזע קיפעו ןבל.השקומ רשב,קווש ןאצה רעישו םיזעה שמיש תייווטל םיטוח תיינבלו.להה ילדגמ רקבה לא( )הראקב שי םיאורה ילדגמב רקבה הצובק.תידוחיי רבעב אל ויה םייוצמ ילדגמ רקב ברקב יצחב יאה ;ברע לודיג רקבה בשחנ יוזב יניעב,יוודבה םושמ ןיאש רקבכ ןייפאל.חאלפה םיוודב ילדגמ רקב םייוצמ רקיעב חרזמב הקירפא.הנופצבו םיחיכש םויכ יקשמ רקבה ברקב.בגנב םיווהמ רקיעב יקשמ,רזע בקעו תקוצמ יחטש הערמה םיעייסמ.הלכלכל םירוגמ הלכלכו ם רוגכ ןייפאמ שי םינוירוטסיה םיקלחמה הרבחה תיברעה תוצובקל הנשמ,תויתוברת יפ תרוצ םירוגמה תומוקמו.היחמה הקולחב וז אב ידיל יוטיב יונישה ךלוהה הווהתמו הרבחב רבעמב תודוונמ יבושייל.עבק רעיש ילה יבשות םילמג לא להא םיארקנ רבו ילה יבשויו םיזע תועירי לא להא, ט ח םיבשויה םילהב םיגורא להא לא טח םוגרתב :ישפוח ישנא. טוח ה,םיאלקחה,םיחאלפה וחפסנש הרבחל םינוכמ להא לא ט ע שוריפ גשומה ט ע רינ הרבעש הצובקה.תלקח ינוציקה יונישה רתויב תוחרב הייח הנוכמ להא לא טח םוגרתב :תיברעמ ישנא, ריקה הנווכהו יבשותל,םירעה לא היינאדמ,)םיינוריע( יתבש םייושע תוריקמ.םיקצומ ריקל שי תועמשמ תילמס תוברתב לכ תיב קצומ שיש ול תוריק לו טימהל ןוסא.ויבשוי הביסמ וז שי ינקז הלאכ םיפידעמה ררוגתהל תורצחב יתב,ינב םיפירצב וליפא.םילהב רבעמה תודוונמ תובשייתהל עבק ךילהת תוחתפתהה הרבחב ןייפאתמ רבעמב תודוונמ תובשייתהל עבק,)תועבקתה( רבעמבו לודיגמ הנקמ תלקחל ימוחתלו קוסיע.םיפסונ םיוודג האמה יהג הושעעשתה דצל םולצת.ילמג עגצנש סיפנוג.םימ יעגצג

5 רבעמה תלקחל לחה תוטילאב,תויתרבחה םי חישהו ונתנש המגודה.יטבש ינבל המזיב תימצע ושכר םירוטקרט,ענוממ בכרו ועייסש תלכלכל הנקמה רבעמלו.החלפל םינושארה וחש ידלי דומלל תיבב רפסה םקוהש,םי חיש ידליל הפוקתב תינאמ תועה ראבב.עבש ונמימ םידומיל ידליל תועצמאב םירומ םיריכש רפכהמ ריעה.תיברעה םיכלהמב ולא התייה ןיעמ תטיקנ ידעצ תוברקתה לא,ןוטה ישעמבו ר םי חישה יעצמא עיפשהל הבוטל םבצמ יללכה. רבעמה עוביקל רבעמ תורוצמ בושיי תוידוונ תולטלטימו להה( )להאמהו םיבושייל םיעובק :םינבמלו םילהמ,םיעובק ךרד םירירפכ םיבושיי םיירפכ,םירזופמ םירפכ דעו תורייעל.םירעו םוררב ץראה םיררוגתמ םילהב,םיעובק ינבמב תוכוס תושוחו תויושע,טיט,םינופירצב םינוחפב ינבמבו,םיקולב ךא תורידב,תוננכותמ תוליווב יתבבו תומוק םייטרפ.םיינרדומו תוחר םייחה םיאצמנ יונישךילהתב ךשמתמ לולכמב :םימוחת תורוצב,םירוגמה,הלכלכב הרבחב.תוברתבו שי םויכ הלאכ םייחה חרב םייח ירפכ הלאכו םייחה חרב םייח.ינוריע עגרמ יוודבהש ךפוה,ינוריעל םימצמטצמ ותיבב ותביבסבו םינממסה ונייפאש םיירמוחה וייח,רבעב תודוסיהו,םייתוברתה םייתרבחה םיינחורהו םייתרוסמה.םיטעמתמ בור ורבע ב םייניבה רבעמב תודוונמ תובשייתהל,עבק רשאכ וצמיא תלקחה קוסיעכ ו רפכה תרוצכ םירוגמ ןוגראו.יתרבח,םיתעל רשאכ תויורשפא לודיג הנקמה תומצמוצמ ןניאש,תומייק השענ רבעמ ןנכותמ,ריעל יפ בור יווילב קשמ ריעז דיל תיב.םירוגמה תלקחה בושייב ינוריעה תדקמתמ ילודיגב,הממח רשא םיכסוח חטשב ךא םישרוד.תוחמתה הנבמ ינרדומ ןב,םייתמוק ןתיב םירוהל להו חוריא.רצחב ייחבתורומתה ןתישארש וניאר ולחה בגנב.תינאמ תועה הפוקתה יהברבכ רחאל תויטבש תומחלמ תורוד,היחמ יחטש ופכ,םיינאמ תועה תונוטה תנשב,1897 תולובג תוטמה םינושה, המגמב קיספהל תומחלמ םיטבשה ר( מע.)218 טקש ןוחטיבו ועייס חותיפל ירדע ןאצה תובחרתהלו יחטש תלקח הברח רקיעב.הרועשלודיג הפוקתב ולחה וז םורדב ץראה תועקרק רוכמל ו תמקה עבש ראב )1900( ברקתהל ינממס לא םלועה.ינרדומה תפוקתב טדנמה עייס ןוטה םיכרדב תונוש,םיוודבל רבעמב תובשייתהל.עבק יונימ םי חיש תצעומ ףוגכ יארחאה תייסולכל, עייס ןוטל ויעגמב הייסולכה. חותיפ תורוקמ םימ ןתמו תורשפאה תשיכרל אופסמ לוז,הנקמל ומצמצ תומחלמה תורוקמ םימה הדידנהו יכרוצל.הערמ תונש תרוצבה תוברה וררג תוברועמ תיתממ העייסש הייסולכל תקפסהב ןוזמ צקהבו םיבאשמ תודובעל.חותיפ ךכ ללסנ שיבכ בערה ןופצב.בגנה עויסב תונוט טדנמה וחתפנ תנשב 1942 רובע הנושארל השו יתב רפס םינבל.בגנב הפוקתמ וז לדח ךוניחה תויהל תנמ הקלח ידעלבה תיליעה,תיטבשתיתרבחה קלחש הידלימ ודמל תיבב רפסה ראבב.עבש הטמ דוגיא המכ םיטבש ותונגראתהש ותוליעפו ורכינ דוחייב ירקמב,םוריח רקל המחלמ קבאמ רחא לומ הטמ.בירי תלקח הברח תלקח תססבתמה םיעקשמה.דבלב םידיפקמ ריתוהל םיחטש אלב דוביע רוזחמב,םינש ידכ תורפהל.עקרקה שיבכ בערה שיבכ ללסנש הדובעכ המוזי םיוודבל תרגסמב תיינב םיכרד אבצל תמחלמב םלועה.היינשה שיבכה ללסנ תיברעמ ראבל עבש שיבכ( )םיקפ דע ךומס.הזעל 2 3 1

6 ו ו וליא םיכילהת,םיירוטסיה,םיילכלכ םייתרבח םייטילופו יבה םכתעדל ךילהתל עוביקה ללכב ץראבו לארשי?טרפב בגנב יחרזא לארשי םוחת גייסה ירוזאו תוסרפתהה יטבש ברע תמקה.הנידמה ברע םוק הנידמה ויח בגנב 60,000כ,םיוודב תרגסמב העבש תוטמ 100כו.םיטבש םרפסמ קיודמה אל,עודי ןכש וענמנ חוודלמ םירפסמב םיקיודמ.םידקפמב םותב תמחלמ תמצעה תנש יהב 1948 ורתונ בגנב 11,000כ.שפנ ל הצש העשב שבכ,בגנה ורגיה בור יטבש ןדריל ;םירצמו םקלח וחרב םקלחו.ושרוג ךותמ העבש תוטמ ורתונ בגנב םיטבש ירבשו םיטבש השומ תוטמ.דבלב הטמ אהיתה היה יטננימודל תניחבמ רפסמ,וישנא ןכש טעמכ אל לבס הריגהמ ראשכ.תוטמה ינשב תוטמה םירחאה רת,המזזעו הרתונ הייסולכ,הנטק הלדגש ךרל.םינשה תוצובקה ירבשו םיטבש ורתונש ץראב ופרטצה םיטבשל ויהש.ץראב תוחפסיה ירבש םיטבשה הליטה םיפרטצמה לכ תכרעמ תובוחה תויוכזהו תולחה טבשב.יוודב שי תוצובק ורתונש ץראב ךא אל ופרטצה םיטבשל ןהו תודגמ יתבב בא אלו תרגסמב.טבש םינשב תונושארה רחאל םוק הנידמה ורצונ םירשק םירצמ יטבשל ורתונש ימוחתב לארשי ךומסב וקל.לובגה ופתתשה אל פ תוליעפב תינלבח תניוע בגנב ר( מע,)302 דוש תולועפב חצרו דגנ ל הצ םיבושייו םיילארשי,בגנב וחירבה תורוחס ומקמתהו ירדע.הנידמה יחטשב תנשב 1953 פ ל הצ דגנ םיוודב הפוסבש,המזזעה טבשמ ושרוג ימוחתל.םירצמ ורתונש ימוחתב לארשי וביוח ררוגתהל חטשב רדגומ ןופצב בגנה,גייס הנוכמה ויהו םינותנ ממב יאבצ ראשכ( םיברעה )הנידמב תנש דע.1966 ליבקמב השענ ןויסינ בל.הנידמב ןב ןוירוג הנימ ודידי עשוהי ןהכ ךוותמל ומעטמ םיסחיב. טלחוה סויג םיריעצ םיוודב ל הצל רקיעב םיששגכ תדיחיב(.)םיטועימ םילייחה ועייס דוכלל םיננתסמ,בגנל ופתתשהו םיפדרמב ירחא סויגה.ןויאדיפה תודיחי ל הצל תובוגת ררוע תודגונמ : ברקב דצמ דחא,הוג ינש דצמו תודגנתה עקר ימל.יתדו בגנב וחיכוה םתקיז הנידמל תומחלמב.לארשי תמחלמב םוי םירופיכה ודימעה תושרל הנידמה בור יצ םבכר עויסל ץמאמל.יתמחלמה ומכ,ןכ ומרת םיפסכ הוולמל המחלמ תורמל בצמה ילכלכה השקה בור.תוחפשמה גייס חטש 1,500 כ,ר מק הצקוהש ירוגמל ורתונש בגנב רחאל םוק.הנידמה חטשה ללוכ םוחתה ש,הנומיד,דרע לבוש ץוביק ראבו.עבש 232 עשוהי ןהכ.) ( דלונ.ביבא לתב הנמנ יריכב םימחולה.י חלה בשי רצעמב יטירב,האירתיראב ןדוס.הינקו 1952 ב ףרטצה ינושארל הדש.רקוב עיגהשמ ןוירוגךב תויחל הדשב רקוב הרשקנ םיינשה תודידי.הקומע ירחא תמחלמ תשש םימיה עייס תמקהב תיב רפס הדש רפכב.ןויצע ןויאדיפ חנומ תרוסמב תימלסומה :ושוריפש םימחול םיבירקמה.ייח םיסיוגמה תודיחיל ןויאדיפה ופש תוסחב םירצמ וכפה רובעכ ןמז דודגל רידס היהש ףופכ דוקיפל.ירצמה

7 ,ז האמה םיעשתה תונשמ רקיעב םירשעה םירכינ תיברעה הייסולכב ללכב הייסולכבו,טרפב יכילהת הנצקה תימל תודדחתהו םיסחיה.הנידמה גייסה רוזאב וסרפתה ןוילימ יצחו םנוד הצקוהו ל בחרמ 400,000 םנוד.דוביעל ליבקמב לחוה ןונכתב םבושיי יבושייב.עבק תורוצב תוכשמתמ םינשב יבה תריגהל םיוודב םינוש תומוקמל זכרמב ץראה,הלמר( דול ירפכו,)שלושמה שופיחב רחא.הערמ לטובשמ ממה יאבצה 1966( ) הרתוה העונת תישפוח לכב יבחר.ץראה תנידמ,לארשי תונידמ ראשכ,ןוכיתה חרזמה תנינועמ עוביקב ידכ םצמצל יתועיבת םיחטשל םיבחרנ ידכו םבל ייחב הנידמה.םיינרדומה םייחה ימוחת לכב היפרגומד הרבחה ת יוודבה ב גנב תייסולכ בגנב הלדג יפ 15 זאמ םוק,הנידמה תנש תישארבו 2003 התנמ 147,000 כ.שפנ יובירה יעבטה 5.5%.הנשב םשל האוושה יובירה יעבטה ייברע לארשי ןופצב ץראה 3%3.5%,הנשב יובירהו יעבטה ברקב םידוהיה 1%.הנשב בצקב יובירה יעבטה יחכונה הדיתע תייסולכ ליפכהל המצע ךותב.םינש עשת יפ תיזחתה היהי רפסמ בגנב תנשב ,000 כ.שפנ הייסולכה יבושייב איה הריעצ :דמ 54% כ םיבשותהמ תחתמ ליגל 14 הייסולכב( תיללכה.)29% הנבמל ליגה שי תובישח תיתרבח :תילכלכו החפשמה עיקשהל םיבאשמ םיבר ךוניחב,םידליה םל ב לדוג יקשמ תיבה שי טעמ םיסנרפמ הסנכההו שפנל הכומנ חוד( רקבמ הנידמה,ב52,2002 ימע.)96 םיבר םירבגהמ םיאושנ המכל,םישנ הדוליהו העיגמ החפשמל םיתעל תורשעל.םידלי הייסולכל ופסונ םינשב תונורחאה םישנ תובר רהמ ןורבח תרגסמבו יקוח דוחיא תוחפשמ ופרטצה םיוודבל 30,00020,000 םיברע רהמ.ןורבח המדק,יוניש תילארשיה הרבחב תובלתשהו לארשיב הרבח.יונישיכילהתב םתובלתשה הרבחב תעפשומ ךכמ ש ינב תד הנוש תדמ,בורה יב תוברת הנוש ו יב הקיז קבאמל ימלה םיברעה ל תנידמ.לארשי םימרוג הלא םיפסותימ םיישקל םירצונה הרבחב תובקעב יכילהת.היצזינרדומה תצאהל יכילהת יונישה היצזינרדומהו הרבחב ועייס םימרוג :םינוש יכילהת רויעה התמקה הרייעה לת עבש )1967( לחה ךילהת רויעה. זאמ ומקוה עבש,תורייע תורייעו תופסונ תצמנ.ןונכתב תובלתשהה תיטילופה םיגצוימ תסנכב יצנ( ןושארה היה חישה דאמח ובא )עיבר םיופו ףותישב הלועפ תוגלפמ.תונוש תוכרעמ ןוטה ימוקמה םתישארב ולהונ םיבושייה םיינוריעה רקיעב ידי תודיקפ תידוהי טעמו.םיוודב לוהינה תורייעב תויוודבה רבעוה ידיל םיבשותה 2 3 3

8 רחאל וכרענש הנושארל תוריחב תוימוקמ רזגמב יוודבה הרייעב טהר,)1989( הזרכוהש ריעכ תנשב.1994 םויכ לכ תויושרה תוימוקמה ןה.תורחבנ קוח ךוניח הבוח ךוניח םינבה תונבהו יפ תינכת ךוניחה.תיתכלממה תורומת הקוסעתב רפסמ םיטלקנה תועוצקמב םיימדקא ימוחתבו םיישפוחה תועוצקמה ךלוה,לדגו ז קלח מ רכינ םיופ םיקסועה םימוחתב,םינוש םקלח םייעוצקמ םקלחו יתלב.םייעוצקמ תלחה תכרעמ טפשמה הנידמה תודוסי םימיוסמ תרוסמב טופישה, ומכ גהונ תמקנ םדה תגירה השיאה,תפאונה אל םינתינ.םושייל היי תמרב תלקחה תסנכה ןוכימ יאלקח הרפיש םיגשיהה םייאלקחה הרשפאו תבחרה ימוחת.ערזמה רופיש תמר תירבה רבעמה האופרמ תיתרוסמ האופרל תינרדומ הת תלחות,םייחה הדרי תתומת תוקוניתה לחו לודיג.יפרגומד תרוסמ המדקל תרוסמה תסחייתמ םינוש םימוחתל ייחב :םוימויה תונגראתהל,תיטילופה הנבמל,ילכלכה תורגסמל תויתרבחה יפלו יתוברתה.הרבחה תונגראתהה תיטילופה הרבחה תיתרוסמה הדקמתה יניינעב.טבשה תרוסמה תבייחמ יוודבה תונמאנל שארב הנושארו.וטבשל תונמאנה טבשל תמדוק לכל תונמאנ.תרחא הנבמה ילכלכה םויה האור יוודבה תובישח חופיטב ירדע.ןאצ רדעה הווהמ סיסב,ילכלכ םילדגמ ןאצה ו,קווישל העונתה ךא היולת בחרמב תויושרה שרהב תויתכלממה תויארחאה צקהל יחטש,הערמ תומדא רוב,הנידמה םיחטשב בש קיזחמ.ל הצ רבעב ססבתה ףנע ןאצה קר הערמ,יעבט וליאו םויכ ססובמ תסבאה.ןאצה תורגסמה תויתרבחה רבעב ךייתשה טרפה קר תרגסמל תיתרבחה טבשה,יוודבה ךייתשמ םויכו תורגסמל םינוש םינוגראלו,םייעוצקמ( םייטילופ )המודכו רצויו ילגעמ םירשק םייתרבח ץוח.םייטבש ךכב הנוש ריעצה יוודבה ךרדב ללכ םינקזהמ םיגיהנמהמו.םייתרוסמה ידיב םינקזה םירתונ םיניינע סקטבש.תרוסמב לוהינ,םיבושייה ןוגרא תורגסמ םידומילה קבאמהו יטילופה ןויוושל תויוכז םישענ ידי.םיריעצה םיריעצה םיצור תוברועמ רושימב יתחפשמה תלבקב,תוטלחהה הרדגהב שדחמ המוקמ השיאה,החפשמב תריחבב ןב תב,גוז תיינב םיתב תשיכרו.הלכשה תוערכהה לכב םימוחתה הלאה ויה רבעב תלחנ תוגיהנמה.תיתרוסמה יפה יתוברתה הרבחה יוודבה ףאוש רומשל ותוברת ו יכרע,דוסיה,םילמסה יללכ,תוגהנתהה,םיגהנמה,תשרומה תכרעמ טופישה תיתרוסמה.דועו םינשב תונורחאה יוודבה דדומתהל תיי תעפשה,םאלסאה דחמש אסיג ללוש תרוסמה הקלחבש( המודק תורצוויהל,)םאלסאה ךדיאמו אסיג הצור רמשל הנויבצ ימלסומה הרבחה

9 1 2 ונייע רישב וסנו ריבסהל עודמ שח ורבחמ רופיצכ הפי ךותב בולכ.בו יוודבכ ינרדומ יחש שיטפה,ןדסל יוודבכ ינרדומ אציש חריק ןאכמ ןאכמו יוודבכ בשויש לומ ךסמה עמושו תודרח,ברע הכחמו רקוב ל בוט,"לארשי יח ינא רופיצכ הפי ךותב בולכ,בו א רסח הל הממ טרפ רבדל דחא :רקי יוודבכ,ינרדומ ןב רושעה...ןורחאה יח ינא,תועמדה,תומולחה ירוהרה בלה,תולחמהו אל הצור,המדקה ונת יל...השבכה ובא( )רמעומ יוודבה ןב ונימי ותרוסמש ץפח תינחורה רמשית חפוטתו,תורפסב תכרעמב ךוניחה.םינזומבו בושח יוודבל,םירחא יניעב ששוחל הנידמהדחוימבו תובישח שי.ויתובאתשרומל ת וינידמ רויעה ךילהת רויעה בגנב בושחה םיכילהתה םירבועה. תורטמ הנידמה תבחרהב תינכת :רויעה * םודיק רבעמה תודוונמ תובשייתהל.עבק * רופיש ינוחטיב.בחרמב * תריצע תוסרפתה תועקרק א.םתובב תישארב תונש םישישה וננכות שו תורייע תולודג לת(,עבש טהר )הפייסכו ויהש תורומא טולקל לכ תייסולכ. תנש דע 2002 ומקוה שש תורייע ריעו תחא הלודג,)טהר( יהבו הת הנש הטילחה הממה םיקהל םיוודבל העבש םיבושיי םיפסונ םירומאש ךושמל ילא םיסורפה.הירפירפב הרייעה הנושארה המקוהש התייה לת.עבש לת עבש הננכות ידי תויושרה התנבנו הב הנוכש"."המגודל תורידה ונבנש ויה תונטק ףא ולדוגמ לה אלו ומאת חר םייחה.יוודבה קר,םיטעמ בורל ידבוע להנמ,םיוודב וסנכנ רוגל.ונבנש תורידב הרייעה הטלק רקיעב םיחאלפ םיוודב ורפישש םדמעמ יתרבחה ידי רבעמה.תורייעל תויושר הנידמה ודמל ןויסינהמ לת,עבש ןונכתו תורייעה :יוניש רבע תויושרה וקליח חטשה הצקוהש בושייל ינוריעה תודיחיל,חטש לכבו הדיחי ורכמנ םיחטשה ינבל טבש הלומח.תחא היינבה התשענ ידי לכ החפשמ יפל היכרצ יפלו.התלוכי ךכ מל התנבנ.טהר יונישה ףא תוינידמב היינבה וריהצה 75% כ יבשותמ,טהר יפ ךרענש רקס רבמבונב ש,2001 םיבזכמ ייחמ ריעב יכו ויה םינכומ בושל תויחלו בחרמב ץוחמ ריעל המב הנוכמש.הרוזפה ז תורמל ץוחמש ריעל ןיא תויתשת תויסיסב ו קלח לודג םיתורישהמ םייתכלממה םיילפיצינומהו אל.םינתינ םויכ תררוגתמ תיצחמכ הייסולכה םיבושייב םיינוריע םירכומ התיצחמו ץוחמ םיבושייל.םיינוריעה ןיינב הצעומה תימוקמה.עבתב הווזפ גשומ לחהש חוור םינשב תונורחאה ותנווכו לכל הייסולכה םיבושייהו ץוחמש תורייעל ומקוהש ידי.הנידמה הרוזפה הנוכמ "הירפירפ" בושיי"."ינטנופס 2 3 5

10 יישוגי גנגג. עיינו גתכניות המר של תל שגע ורהט תכניות שתי העדים וגמה הן דומות? והסגירו הם מה ההגדלים גץ! 3 רהט תכנית מר כללית.! 1 ן מרכז העיירה גרהט. י > <! \(!! ע 2 3 6

11 תל שבע תכנית מר כללית. י ר ו י ם ל ח ק ר י ש ר א ל מקרא אזורי מגורים מבני ציבור מערכת כבישים שטחים ירוקים מספר התושבים ביישובים בנגב נתוני 2002 מפקד 1995 שם היישוב רהט 34,100 22,600 תל שבע 11,200 6,200 ערוער )ערערה( 10,500 6,600 כסייפה 7,940 4,000 שגב שלום 5,270 2,300 לקיה חסר מידע 6,090 חורה 7,570 2,600 פזורה 63,500 50,500 יישובים לא מוכרים סה כ 145,500 נפש 106,750 נפש ומדיניות העיור חוסר שביעות הרצון של מהיישובים שהקימה המדינה עבורם, נובע מכמה גורמים מרכזיים: המסורת והתרבות: החיים במסגרת עירונית למים לאורח החיים הבדווי המסורתי. האופי והמרקם של יישובים קטנים במרחב הולם יותר את צורכי, אופיים ותרבותם. ביישובים בגודל של שבט או חמולה נשמרות יותר הלכידות החברתית והעצמאות. 237

12 ה ב ו ת ה ק ר ק ע: ה מ ע ב ר ל עיי רו ת ו ל ל פ ג ו ע בז כויו ת ה ק ר ק ע היו ש בי ם א ד מו ת ניכר ה ב סי ס ש אינן מ ש ט ח י הכלכלי: ר שו מו ת היי שו בי ם ב עיי רו ת ב ב ו ת ם, ע דיין ח ש אינו וזי ק ת ם ר שו ם הבדווי ל ק ר ק ע ש ם ב מ צו ק ה נ ו ב ע ת היו ש בי ם ה כ ל כ לי ת רק י ה ם מ כ מ ה מי שי ב ת ם ( ר או סיבו ת: י ה. ע מ ו ד ח ל ק. ) 241 א בדן * מ קו ר ה ה כנ ס ה מ ענ פי ה כ ל כ ל ה ה מ סו ר תיי ם ( מ ר ע ה צ אן(. ה ת ע סו ק ה הבדווי ת ענ ף ה הו ב ל ה, ק ב לנו ת מ שנ ה ב ת ח ו ם הבניין ו עו ד, נ תונ ה * ל תנו דו ת. ש י ע ו ר ג בו ה מו ב ט לי ם; ח ל ק ם ב הי ע ד ר ע בו ד ה ו א ח רי ם ב סי רו ב ל ע בו ד * ב ע בו ר ש כ ר נמוך. ה מ צ ב ח מו ר ב מיו ח ד ב ק ר ב בני הנ ו ע ר ו הנ שי ם. גידול בהוצאות המתחייב מחיים בעיר ( מ סי ארנונה, שירותים, תחזוקת בית וכדומה(. * מ י ע ו ט ה ת מי כ ה ה מ מ ת י ת בי צי ר ת מ קו רו ת ת ע ס ו ק ה ו ת ע שיי ה. * ב עיו ת ח בר תיו ת: יריבויו ת ש ב טיו ת הנו צ רו ת מ ש כנו ת ש ב טי ם ש מ ע ר ך הי ח סי ם ביני ה ם היה ב ע ב ר ב עיי תי. ה ש פ ע ו ת חי צוניו ת: ח ש י פ ה ל ה ש פ ע ה חי צוני ת הגו ר מ ת ל ה ת ר ח ב ו ת ה ע ב ריינו ת ( כו ל ל ש י מ ו ש ו ס ח ר ב ס מי ם(, ו ה תג ב רו ת ה ל או מנו ת ו ה ה ק צנ ה ה ד תי ת. מ ע ר כ ת החינוך: ר מ ת מ ע ר כ ת חינו ך נ מוכ ה. ה ד ב ר בו ל ט ב ש י ע ו ר הנ מו ך זכאי ת ע ו ד ו ת בג רו ת ו ב שי עו רי נ שי ר ת ת ל מי די ם מ ה מ ע ר כ ת ע ד כדי 6 0 % ו מ ה )!(. מ ע ר כ ת ה חינו ך סו ב ל ת מ רי בוי מו רי ם ב ל תי מו ס מ כי ם, ל צ ד תנ אי ם פיזיי ם י רודי ם סלים אלפניש נולד בנגב בשנת בנו של שיח בדווי. למד קר וכתוב בגיל 14 וקיבל תעודת בגרות בשנת למד בפרינסטון קולג בלונדון, חי בגרמניה ומפרסם ספרי ילדים ופרוזה בגרמנית. ב תי ה ס פ ר. הורי ם ב י י כו ל ת ש ו ל ח י ם בני ה ם ל ל מו ד מ ח ו ץ ל עיי רו ת, בין א ם ביי שובי ם י הודיי ם או ב ב תי ס פ ר ע ר ביי ם ב מ ר כז ה א ר ץ ו ב צ פונ ה. ברומן בית מאובן סלי ם א ל פני ש, ב א לידי ביטוי י ח סו ה סופ ר ל ת הליך העיור:...הרי ע ת ה ש ר ר ה ת קו פ ת האבנים: ה ש ב ט ה חליף ה או הלי ם ה ש חו רי ם הע שויי ם מ שי ע ר עזי ם ב ב תי אבן. מר א ה הע דרי ם ה רועי ם הפ ך יו ת ר ויו תר ל ת מונ ת זיכרון, ו פ ת או ם ח ס רו ל שו כני ה או הלי ם נ בי חו ת כלבי ה ש מי ר ה ש קו ד ם ה ו מדי פ ע ם רוגזם. הד ג עיי ת העזי ם ו הכ ב שי ם והד צ ה ל ת ה סו סי ם ל א נ ש מ ע ו יותר. שו ב ל א הגי א פ ם ני חו ח גבינ ת העזי ם הטרייה. ב תו ש בי ם הנוגים ה זיכרון ענני ע ש ן א ש ר טי פ סו ל ש מי ם ב ע ת אפיי ת הפי תו ת. ה או הלי ם ה ש חו רי ם ש ה ת ר פ קו ב רו ח א ל הג ב עו ת נעל מו. ב מ קו מ ם ה ת ר ע מ ו ע ת ה א בן ב תי ו צ רי פי ם מ פ ח. מו ס א, מו סי ק אי ה ש ב ט, הי ה ל א יכול ל ה ת ח ב ר ל חי דו שי ם א ל ה. היו ד ב רי ם רבי ם א ש ר ל או ר ם הניד ב ר א שו, או ל ם ב ע צ מ ה י ת ר ה ה כ בי ד לי בו ה ע ד ר ה ח לו מו ת. מ ש ע ב ר לגו ר ב ב י ת ח ל ם ל א א בן יו תר. ת חי ל ה ח ש ב כי מו ס א ה ח ל ו מ ו ת ז קו קי ם כדי לז מן ל ה ת ר ג ל ל מ ע ב ר מן ה או ה ל אל ה בי ת. א ך ת קוו ת ו נ כז ב ה ו ה ח לו מ ו ת ל א ב או. מ א מצי ה מ דינ ה ל סיי ע ב קי ב ו ע הב דווי ם ידי ל א נ תנ ה ת שו ב ה ל מ צו קו ת הבדווי ם. ה מ צי או ת עי דו ד ה ק מ ת היי שו בי ם ה עי רוניי ם ביי שו בי ם ה עי רוניי ם מ בי א ה רבי ם מ הבדווי ם ל ה ע די ף מגו רי ם מ ח ו ץ ליי שו בי ם ה עי רוניי ם. מנ תוני ה ל ש כ ה ה מ ר כזי ת ל ס ט טי ס טי ק ה ע ו ל ה ש ב ש נ ת היו 4 % מ עו ב ד י ה ת ע שי ו ת בנג ב ב דווי ם. ה ב דווי ם מו ע ס קי ם ב עי ק ר ב ענ ף ה מזון ו ה מ ש ק או ת. ח ל ק ם כ מ ע ט א פ ס י ב ע נ ף ה ד פו ס, הגו מי ו ה פ ל ס טי ק ה, אך ב ע נ ף ה ח ש מ ל >

13 ו ה אל ק טרוני ק ה ג דל ח ל ק ם רוב ה עו ב די ם ה ב דווי ם מ ה ס ק ר ה קו ד ם הו ע ס קו ב ע נ פ י ( ה שי רו תי ם ) 1% ל 5 % מ ה מו ע ס קי ם. כגון הו ב ל ה ו מו ס בי ם או 1 7 % ב ענ ף ה בניי ה. בין ה מו ע ס קי ם ה ב דווי ם רק עו ב די ם ב ע בו ד ה ק בו ע ה ו ה ש א ר ה ם עו ב די ם ז מניי ם ו מו ע ס קי ם אילו ב עיו ת עו לו ת מ הנ תוני ם? כי צ ד ני תן ב ע ב ו ד ו ת מז ד מנו ת. ל ש פ ר מ צ ב ם ה כל כ לי הבדווי ם? ב ס ק ר ש ע ר כ ה ה ל ש כ ה ה מ ר כזי ת ל ס ט טי ס טי ק ה ל די רוג ה ר שויו ת ה מ קו מיו ת ל פי ה ר מ ה ה ח ב ר תי ת כ ל כ לי ת ה : ב א ש כו ל ה ר שויו ת הנ מו ך ביו ת ר נ מ צ או ת» 5 ע ש ר ר שויו ת. מ תו כן שנ מ ד ד ו הם: ה כנ ס ה ש ב ע ר שויו ת מ קו מיו ת ה ב דווי ם בנג ב. ה מ ש ת נ י ם מ מ ו צ ע ת ל נ פ ש, מ ס פ ר כלי ה ר כ ב ה תו ש בי ם, שי עו ר הזכ אי ם ל ת ע ו ד ת בג רו ת, שי עו ר ה ס טו דנ טי ם, שי עו ר דו ר שי ה ע בו ד ה, הי ח ס ו ה ת לו ת בין צ עי רי ם וזקנים ל מ פ רנ סי ם ו שי עו ר מ ק ב לי ג מ ל ה הציעו דרכים ל שי פו ר מ צ ב ם הבדווי ם ב מדדי ם ה שוני ם. ל ה ב ט ח ת ה כנ ס ה. חזות של שכונה ברהט. בדווים בשוק הבדווי השבועי בבאר שבע. הפזורה הכפרים הבלתי מוכרים הבדווי ם ה מ תגו ר רי ם ביי שובי ם בל תי מו כרי ם ידי ה מדינ ה. ח ק ל איי ם יי שובי ם ה פ רו סי ם ב מ ר ח ב, חיי ם ב רו ב ם ביי שו בי ם א ל ה ה מ כוני ם יי שובי ם ס פונ טניי ם או יי שובי צירי ב ש נ ת זוכים הפזורה, תנו ע ה, פזורי ם ש ט ח כו ל ל כ 6 0 0, ל ת מי כ ה ב ע ש ר ו ת היו בנג ב מ מ ת י ת ריכוזי ם, תו ך 8 0, , ל ה ק מ ת פ לי ש ה ת ש תיו ת, מ בני ם ל א ד מו ת ל א כיי שו בי ם דונ ם. מ דינ ה חו קיי ם. מוכ רי ם, ה ם ובניי ה יי שובי א ך פ רו סי ם ע ם ב ל תי ה פזו ר ה ז ל או ר ך חו קי ת אינ ם או ש ר ה ה ק מ ת ש ב ע ה מרכזי שי רו תי ם לפזו ר ה. ב שונ ה מ ה מגו רי ם ב עיי רו ת, הי שי ב ה ה ק ר ק ע ב מ ר ח ב נו תנ ת ת ח ו ש ת בי ט חון כלכלי, ש כ ן ני תן ל ה ת פ רנ ס מ ענ פי ה כ ל כל ה ה מ סו ר תיי ם גי דול צ אן ו פ ל ח ה. אף ה עו ב ד ה ש היי שו בי ם ב פזו ר ה ל א חו קיי ם, אין ה או כלו סיי ה ה חי ה ב ה ם רו צ ה ל ע בו ר ל עיי רו ת ש ה קי מ ה ה מ מ ה. או כ לו סיי ת ה פזו ר ה ה קי מ ה ה מו ע צ ה ה אזורי ת ל כ פ רי ם ה ב ל תי מוכרי ם ו אי חו ד ה כ פ רי ם ה בל תי מוכרי ם. שני הגופי ם ה ל לו מ ת פ ק די ם ל ל א תו ק ף ר ש מי. הגופי ם ה מיי ש בי ם ה מ מ ה מ אוגדי ם ב א רגון ה מנ הל ה ל קי דו ם הבדווי ם בנגב

14 בין א רגון זה ל שני הגופי ם ש כוננו ידי ה אוכלו סיי ה י ש מ ת ח ו ת ח רו ת. הגופי ם ה בל תי מוכרי ם פו י ם מנ ת ש ר ש וי ו ת ה מ דינ ה י ת כננו ע ב ו ר ה ב דווי ם מ גוון יי שו בי ם כפרי ם, יי שובי ם ק הי ל תיי ם, ו חוו ת ח ק ל איו ת, הכול ל פי ד רי שו ת ה קבו צ ה, אופיי ה, מ קו רו ת פ ר נ ס ת ה ו כ מו ת ה ק ר ק ע ש ה מ דינ ה ה כי ר ה בז כו ת ם י ה. התמורות במגורים מהל אל הבית ה או הל ה ש חו ר ה ה או הל הבדווי ה מ סור תי. ה מ ש תנ ה לפי גו דל ה מ ש פ ח ה. ש י ע ר הצ אן מ קנ ה ל או ה ל נ ע ש ה מ סיבי ש י ע ר צאן, וגודלו תכונו תיו: חו מ ר הגל ם מצוי, יישובי פזורה במרחב ליד דימונה. הייצור מהיר, ה קיפול קל, ה ט ל טו ל ויכול ת הפרי ס ה מהירים ו היריעו ת א טו מו ת לג ש מי ם. רוב פי ה או ה ל הו א י חי ד ת ה מגו רי ם מ ש פ ח ה א ח ת, ורק ל ע ת י ם זוג צ עי ר מ תגו ר ר ע ם הוריו, ע ד שי בנ ה ל ע צ מ ו מגורי ם מ ו. הו אי ל ו הב דווי ם ה ק פי דו אי ה פ ר טיו ת ה מ ש פ ח ה, ה ם ק ב ע ו כ ל לי ם נו ק שי ם לגי ש ה א ל או ה ל ה מגו רי ם. ה ס פונ טני ב פזו ר ה נו ס פי ם ל או ה לי ם ג ם מ בני ם ק שי חי ם אך ה מ א ה ל מ מ שי ך פי כל לי ת ר בו ת ה או הל, וז מ שו ם ש ה או ה ל ה מ סו ר תי אינו רק מ בנ ה אל א ג ם ב ת פ קו ד כל כלי ו ח ב ר תי. ביי שו ב ל ת פ ק ד מגורי ם. בית חדש ול מסורתי בסמיכות. בנו ף היי שובי ה עיי ר ה ה ב דווי ת פ ע ם ל א בו ל ט הבי ת בגו דלו. הבי ת הו א ב ב ו ת ו ר א ש חייבו ל א מ ש פ ח ה ג ר עיני ת או מו ר ח ב ת. ה ב תי ם הגדולי ם, שנ בנו פ ע ם ב י ה ם ל מ מ ש כל ח ס כונו תי ה ם ו ל ע תי ם ב צו ר ה ע צ מ אי ת, אף נ כ סי ם יוצרי הכנ ס ה ( מ ש איו ת, ט ר ק טו רי ם, מ קנ ה וכו (. ב די ע ב ד, ה ה ש ק ע ה מו צ ד ק ת כ מ עין ר כו ש א ח רון ל הו רי בני ם, ל א ח ר אבדן ה א ד מו ת ו ה מ קנ ה. ל טו ו ח ר חו ק, הבית בעיירו ת הברוויות מ ש ק ף בדרך כלל פ ש ר ה בין הצרכים הפרטיים, החברתיים והנורמות ה תרבו תיו ת ה חבר ה המודרנית. ה ק שרי ם ע ם ה חבר ה הכללי ת מ אפ שרי ם שי לו ב ט ע מי ם ו סגנונו ת ו ה ת א מ ת ם ל ט ע ם ה אי שי ול דרי שו ת ה חב ר ה הבדווית. א חד ה ק שיי ם במגורים העירוניים ה ב ש מי ר ה צנ ע ת הפ ר ט ובעי קר אי ח שי פ ת וילה בדווית. הנשים. נו ש א האירוח, ש הו א מע מודי התווך ה מ סור ת, זוכה ל מ קו ם נכבד בין תפ קודי הבית העירוני. מע ר ך ה שירו תי ם חייב ל ה ת ח ש ב ב הפרד ה בין בני הבית ל אורחי ם. השכונה ו המשפחה המורחבת מ ש תו כנן היי שו ב העירוני ה ר א שון ידי ה ר שויו ת ל א הוב א ב ח ש בון ה ארגון ה מ סו ר תי ה ח ב ר תי, ו הבניי ה נו ע ד ה ל מ סג רו ת מ ש פ ח ת יו ת. כי ון ה ת פי ס ה ה ת כנוני ת ב ת ל ש ב ע הביא ל מ ס קנ ה ש ו ק ר ב ת ה מ ש פ ח ה, וכי י ש ה עיי ר ה הבדווי ת ל הי בנו ת ב ש כונו ת ב סי ס ק ר ב ת ה מו צ א ל ת ת ה ד ע ת מ ר א ה ק צ ש כ ונ ו ת נ פ ר דו ת ב סי ס הומוגני: ש ב טי, ח מו ל תי או א פי לו מ ש פ ח תי. כני ס ת זר א ד ם ל ש כונ ה מ ע ו ר ר ת מי ד 2 4 0

15 ת שו מ ת ל ב מיו ח ד ת ו צ ע דיו ו כוונו תיו נ ב חני ם ב ק פי ד ה. ת ת ה ש כונ ה מ כונ ה ל ע ת י ם ב פי ה תו ש בי ם " קו ם" ( בי ת בין א ב(. ח ל קי ה מ ש פ ח ה ה מ צו מ צ מ ת מ ר ח ק ה מגו רי ם הו א ק טן, ו מ ר ח ק גדול יו ת ר מ ש ק ף ק ש ר מ ש פ ח ת י ק לו ש יו ת ר. זו מג מ ה תי ע צ ר כנ ר א ה ל או ר ה עו ב ד ה ש ב כ ל י חי ד ת ש ט ח ש כונ תי ת מ ת מ ע טי ם ה מג ר שי ם ה פנויי ם שיו כ לו ל ש מ ש דו ר ה ה מ ש ך. ב ה מ ח סו ר ב קר קע, יאלצו כנראה ב ע תי ד ל ה תגורר גם בב תי קו מו ת ביישוביהם. הקרקע על הבעלות ת פ רו ס ת היי שו בי ם הבדוויי ם ב מ ר ח ב הנג ב י צ ר ה עי מ ו ת ע ם ר שויו ת ה מ דינ ה ב ש א ל ת ה ב ו ת ב מג ר שי ם ה ק ר ק ע מו ס ד רי ם, ש י ה ו ה מ ח לו ק ת יו ש בי ם היא הבדווי ם. גם בנ ו ג ע כיו ם ל ש ט ח י יו ש בי ם ה מ ר ע ה רק כ 6 0,0 0 0 ו ה עי בו ד. ב דווי ם ב שנ ת נ ק ב ע ב חו ק העו ת מ אני ש ק ר ק ע ש אינ ה נ ת ב ע ת וב אופן ר ש מי אינה ב ב ו ת פ ר טי ת או ציבורי ת, ה ק ר קע ( ר או ע מ ב קב ל ת ע ם אי שו ר היא, ) ר כו ש ה תנו מ ה טונו ת. המדינה. ה עו ת מ אני ם, ש עו ד דו ה תיי ש בו ת בדווי ם הזכו ת ל ע ב ד ה א ד מ ה או ל ר עו ת י ה צ אן וב קר ה ברי טי ם אי מ צו חו קי ה ק ר ק ע העו ת מ אניי ם, אך ב שנ ת 1921 הכני סו תי קון ל חו ק ש פיו עי בו ד ה ק ר ק א מ קנ ה זכות ב ו ת י ה. רי שו ם זאת, נוהגיהם קו ם ע ם הבדווי ם "פיזור הגדול ה, א פ ש רו ה ק ר ק ע הברי טי ם כדין. ה מ סור תיי ם ה מ דינ ה ל מ דינ ה או כ לו סין" גם ה עו ת מ אני ת, אלו ק ר ק עו ת א ף מ דינ ה לזכו ת הבדווי ם והן הו ח ל ט ב דבר ע בו ר ק ר ק עו ת א מ שו ם ב ב ו ת נ מנ עו אי מו ץ ז כויו תי ה ם ה ח ש ש או כ לו סיי ת ה היו ( ב ב ו ת ש י ה ן ל ה ם " מנ ה ל ה חו ק מ רי שו ם שיו ט לו ה ק ר ק ע ה ק ר ק ע י ה ם ה עו ת מ אני א ד מו תי ה ם. הי הו די ת, ט ע נ ו קו ש אני ם הב דווי ם מ ק ר ק עי ה קי מ ה ש י ש הן מ סי בי ח ס ה א ד מו ת. י ש ר א ל "(. אל ה ה מ דינ ה בנג ב מ שו ם ל ה ם ש עי ב דו קר ק ע. ל ק ר ק ע, שז ה ש ד ג ל ה יי שו בי ם חז ק ה ה מ דינ ה או ת ה, ל א ו ה ח ל ת א ם ידי עי מ ו ת בין ב מ דיניו ת ל ע ו ל י ע ו ד ר ה ה יי ה מ ה ת קו פ ה ב ק ר ק עו ת מאז הי שנו ת ה שי שי ם מ ת פ ר סי ם הבדווי ם ש ט ח י ם גדלי ם ו הולכי ם. ע ם ה ק מ ת ה ה סיי ר ת הירוקה ( 6 ) 1 9 7, ש נ ו ע ד ה ל מ נ ו ע ה ת פ ר סו ת הבדווי ם ק ר ק עו ת ה מדינה, ת פ ס ה ל א ח ר ו ש ד ה ה מ ח א ה ח תי מ ת ת ע ו פ ה הב דווי ת ה ס כ ם ( נ ב טי ם( ת או צ ה ה ו ם ב אזורי ם ע ם ב ד רי ש ה מ צ רי ם ש ב ה ם לז כויו ת י ש בו ה ת עו ר ר ה ק ר ק ע. צור ך הבדווי ם. חו ק ל ה קי ם ה ו ם ב סי סי ם ) ( צב איי ם הכיר ל ר א שונ ה בז כו ת ה"חז ק ה" בדווי ם א ד מ ת ם ( א ך ל א בז כו ת ב ו ת ). מ שנ א ל צ ה העלייה הגדולה העלייה שהגיעה לארץ עם הקמת מדינת ישראל ופתיחת שעריה לכל יהודי ) (. במשך שלוש שנים וחצי הכפילה המדינה את מספר תושביה מ 650,000 נפ 1,300,000 נפש. קושאן תעודת קניין של מקרקעין. המונח החל מש בזמן השלטון העות מאני. סייות יווקה יחידה שהוקמה בשנת 1977 על ידי משרד החקלאות במגמה לפקח על השטחים הפתוחים ולאכוף את חוקי המדינה בהם. תפקידי הסיירת לאתר פוים טחי חקלאות ולקרקעות המדינה ולהרחיקם, ולמנוע פגיעה ביערות הקק"ל. תוק השלום "חוק רכישת מקרקעין בנגב תש"ם 1980", שנחקק במטרה לפנות כ 5,000 בדווים מאזור תל מלחתה )מזרח הנגב( ם הקמת שדה תעופה צבאי במקום השדות שפונו מסיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים. ה מ מ ה ל ה פ ק י ע ק ר ק עו ת, היא הכיר ה גם ב צו ר ך ל פ צו ת ה ו ם" נ כ פ ה ב י ת בי עו ת ה ק ר ק ע ה ס ד ר פ ש ר ה ש ב ו הבדווי ם ק ר ק ע ח לו פי ת ו ש ט ח י ם מו ש קי ם ל עי בו ד ח ק ל אי. הבדווי ם. ב חו ק ת מו ר ת ה ק ר ק ע ק בלו מגנים לא קשיתים של דווים ליד תל שגע )1978(. ו ע ד ו ת ר ב ו ת ב ד ר גי ם ש ו נ י ם פ ר ס מ ו ד ו ח ו ת ד ר כ י ם ל ה ת מו ד דו ת ע ם ב ח ב ר ה ה ב דווי ת ד רי שו ת גוב ר ה מ ת ח בינ תיי ם ל ק ר ק ע. הב דווי ם ח ד שי ם ל ש ט ח י ם פו ל ש י ם בדווי ם ו מ קי מי ם י ה ם מ בני ם ו ע ס קי ם. מ דו ב ר ב א ד מו ת מ דינ ה ד ע ת מנ הל מ ק ר ק עי י ש ר א ל י פנו תן. לבדווי ם י ש ת בי עו ת 241

16 1 4 0,0 0 0 כ מיליון דונ ם ק ר ק ע, ב ע ו ד ה מ דינ ה הגי ע ה ם ל ה ס ד ר דונ ם בלבד. הווי כו ח ה מ ת מ ש ך בנ ו ג ז כויו ת ה מגי עו ת לב דווי ם ב ש ט ח י ם יו שבי ם מצ רי ך ה סדרי ק ר ק ע מו ס כ מי ם, אך ה פ ע ר בין ה צ ע ו ת ה מ מ ה הבדווי ם מ ק ש ה ה פ ת רון. ש י ה ם ה ם לבין ד רי שו ת ב ש א ל ת ה קר קעו ת ק שו ר ה ג ם מדיניות אכיפ ת חוקי הבנייה ( הרי ס ת מבנים בלתי חוקיים(. ע ש רו ת אלפי מבני ם נבנו בנג ב ב ל א קבל ת אי שורי בנייה כחוק. רוב ה מבנים בנויים מחו מרי ם קלי ם ו מי עו ט ם מבני ם קבועי ם, כול ם אך ט עוני ם הריסה החוק. פי התחזקות התודעה הלאומית והדתית ב שני ם ה א ח רונו ת ניכרי ם סי מני חיזו ק ב ת ו ד ע ה ה ל או מי ת ב ק ר ב הב דווי ם ב א ר ץ, ו ב מיו ח ד בנג ב. ה תו פ ע ה גו ב ר ת ע ק ב ת ה לי ך ה עיו ר ה מ פ חי ת ב ה ד רג ה ה ת לו ת ב ח מו ל ה ו ב מ ש פ ח ה, ו חו ש ף ה או כ לו סיי ה ל ה ש פ ע ת גו ר מי ם חי צוניי ם. ביטוי ל ה ת ח ז קו ת ה תו ד ע ה ה ל או מי ת ב ש נ ת ת מ כו הבדווי ם ב עי ק ר ה ע ר בי ת ני תן ל ר או ת מכ ך ש ע ד ל ב חי רו ת ל כנ ס ת ב מ פ ל ג ו ת ה ציוניו ת הג דו לו ת. ל א ח ר מכן בו ל ט ה מ ע ב ר ל ת מי כ ה ב מ פ ל ג ו ת ה ע ר ביו ת. ב אינ תי פ א ד ה ה שניי ה צי ר פו ב דווי ם רבי ם קול ם ו מ ח ם ל ר חו ב ה ע ר בי. ה עו ב ד ה ש נ ש י ם פ ל ש ת י ניו ת ר בו ת מי הו ד ה ו שו מ רון ני ש או לבדווי ם בנג ב, גו ר מ ת אף הי א ל ת מי כ ה ב אינ תי פ א ד ה. ה שינוי ש ח ל בי ח ס ם הבדווי ם ל מ דינ ה ב ע ש ו ר ה א ח רון מו צ א בי טוי ב צ מ צו ם מ ס פ ר ה מ תנ ד בי ם ל ש י ר ו ת ב צ ה ל ו ב מ ש ט ר ה, ע דיין י ש ז ע ם אך מ תגיי סי ם ל מ סג רו ת ש ונ ו ת וי חי ד ת ה מ ר ח ב הבדווי צ ה ל פ ו ת פ ע י ל ו ת חינו כי ת ב ק ר ב ה או כ לו סיי ה הב דווי ת, ו תו ר מ ת לדו קיו ם. ג ם ת נ ו ע ו ת י הו דיו ת ע ר ביו ת ש ו נ ו ת ויי שו בי ם י הודיי ם א ח די ם פו י ם ל חיזו ק ה דו קיו ם ע ם הבדווי ם. ה ת מ ס דו ת ה ד ת ב ת חו ם ה חינו ך נ ע ז ר ת ב פ ע י ל ו ת הגו פי ם ה א ס ל א מיי ם ב מ ע ר כ ת ה חינו ך ו ה רוו ח ה. מ סי י ע ו ת ר שויו ת ה מ דינ ה ב עי ק ר ב ה ג ד ל ת מ ס פ ר ה כי תו ת, טי ב ה מ ת קני ם, טי פו ח ה ס בי ב ה וכ דו מ ה, אך הבדווי ם שו א פי ם ש מ ע ב ר ל חינו ך ה מ מ ל כ תי תו ק ד ש ג ם יו ת ר ת ש ו מ ת ל ב ל ע ר כי ם לי מודיי ם ו חינוכיי ם ה ק שו רי ם ל מו ר ש ת ה ת ר בו ת הבדווית, שי ב טי חו שי לו ב ם ב ח ב ר ה, תו ך מ תן כ בו ד ליי חו ד ה ת ר בו ת ם. ה תנו ע ה ה א ס ל א מי ת פ ע י ל ה ב ת חו מי ם ש ב ה ם ה ש ק עו ת י ה ה מ דינ ה אינן ע ו נ ו ת ל צר כי ם, והיא דו אג ת ל קיו ם חוגי ם ל בי עו ר ה ב ע רו ת, לי מודי ד ת, ע רי כ ת קיי טנו ת, ה פ ת גני ילדי ם, ס י ו ע ל מ ש פ ח ו ת נז ק קו ת, טי פו ל בנ ר קו מני ם ו עו ד. גופים א סל א מיי ם זכו ב ב חי רו ת ל ר שויו ת ה מ קו מיו ת ב שנ ת 1998 ב כל ה ר שויו ת הבדוויות בנגב. מוע מדי ה תנו ע ה ה א סל א מי ת נב חרו לר א שי הר שויו ת או סגניהם וכן כחברי מועצ ה. יי ת ה ש פ ע ת ה ה ד ת מבי א ה ל ה ת ע צ מ ו ת ה ת ו ד ע ה ה מו ס ל מי ת, ו ל הג ב ר ת ה מ ת ח ר ק ע ד תי ע ם ה ס בי ב ה הי הודי ת. ה צ ל ח ת ה ה ת נ ו ע ה ה א ס ל א מי ת ב ק ר ב הבדווי ם בנג ב נ ו ב ע ת ב עי ק ר מכ ך ש הי א אינ ה נ ת פ ס ת רק כ ת נ ו ע ה ד תי ת, א ל א ג ם כ ת נ ו ע ה ל או מי ת ו ח ב ר תי ת ש ה א ס ל א ם ו ה חז ר ה ב ת ש ו ב ה ח רו תי ם דגל ה. אף מ א מ צי ה מ דינ ה ל ש פ ר מ צ ב ם ה ב דווי ם, ה ב דווי ם אינ ם ש ב ע י! 6 רצון מ מ צי או ת חיי ה ם. ה ס בי רו מ מ ה נ ו ב ע ת ת ח ו ש ת ם

17 5 2 ב, : מ תו ך דו ת מ ב ק ר ה מ דינ ה " ל מגז ר ה ב דווי בנג ב ב עי ו ת ש דו ר ש ו ת 1 7 פתרון: יי שו בי ה ב דווי ם הו ק מו ב ר מ ת פי תו ת מז ע רי ת... ט ר ם הו ם ה ס ד ר ה ק ר ק עו ת ויי שו ב ת ב י ע ו ת ה ב ו ת מ צ ד ה ב דווי ם ק ר ק עו ת הנג ב ב הי ק ף כ מיליון דונ ם... מ ת לו ק ת נו ס פ ת בין ה ב דווי ם ל בין ה מ דינ ה נוג ע ת ל עניין מ ס פ ר היי שו בי ם ה ת ד שי ם ש י ה קי ם ל או כלו סיי ה הב דווי ת, מי קו מ ם ו אופיי ם...ב שני ם ה רונו ת ת ל ה יי ה ניכ ר ת ב ת ו פ ע ת הבניי ה ה ב ל תי תו קי ת ו פ לי שו ת ל ק ר ק ע ה מ דינ ה ב עי ק ר מ בני ם ק שי תי ם... " הציעו פ ת רונו ת ל ב עי ו ת ה מו ו ת ב דו ת מ ב ק ר ה מ דינ ה. המשפחה הבדווית ה מ סו רו ת ה ח ב ר ה הבדווי ת, מ א פייני ה ה כ ל כ ליי ם ו א רגונ ה ה ח ב ר תי נו צרו ב תנ איו היי חודיי ם ה מ דב ר, ב תנ אי נוו דו ת או נוו דו ת ל מ ח צ ה. ה מ ע ב ר ל ה תיי ש בו ת ק ב ע מבי א ל שינוי ב מ ס ג רו ת ה חיי ם הבדווי ם. המשפחה הגרעינית בחברה המסורתית ה מ ש פ ח ה הג ר עיני ת הי א ה ב סי ס ל ח ב ר ה הב דווי ת. ב או ר ח ה חיי ם הבדווי ה מ סו ר תי הגב ר הו א הדו אג ל כ ל כ ל ת ה מ ש פ ח ה. הו א יו צ א וב א, ו אילו ה אי ש ה הי א ה נו ש ב ע ו ל ו מ ש ק הבי ת. הי א טו ח נ ת ה ק מ ח, או פ ה, חו ב צ ת, מ ב ת ו שו א ב ת מי ם. היא ה דו אג ת ל ת קינו תו ה או הל, לבגדי ה מ ש פ ח ה, ל אי סו ף זרדי ם ב חו ר ף ו כ מו בן לגידול היל די ם. ל ג ב ר הבדווי מו ת ר ל ש א ר ב ע ע ד נ שי ם. הנו ש א אי ש ה מ ם מו ה ר ל מ ש פ ח ת ה. ני שו אי ם ב תו ך ה ש ב ט ע דיפי ם ני שי חוץ, ולקרובי ם "זכות קדימה" הנערה. ל ע תי ם מייעדי ם צ אצ איהם הע תידי ם להיוולד, זה לזה. ט ק ס האירוסין נחוג ל א ח ר ה ס כ מ ת אבי הכל ה ב תו ל ת ת ל ח תן, מ ש סו כ ם נו ש א המוהר. ה ח תונו ת נ ק בעו ת לימי האביב, ש אז מצוי ה ח ל ב ב ש פ ע, או לימים א ח ר הקציר. ל א חרונ ה גב ר המנהג ה ב נ שי ם ל ש ט חי מדינ ת י ש ר אל מ ה ר שו ת ה פ ל ש תיני ת ו מ מדינו ת ער ב. הנ שי ם ה בדוויו ת ש ו מ ר ו ת צ ני עו ת ן וכבודן: הן מ כ סו ת מ צ חן, חו ט מן ופיהן, הן אין הו ל כו ת לב ד ב ד רכי ם ו אינן מ פ ת ח ו ת ש י ח ה ע ם גב רי ם. המשפחה המורחבת בחברה המסורתית ה" ח מ ס" ( בי ת הו א א ב( ה מ ש פ ח ה ה מו ר ח ב ת, ק בו צ ת הי סו ד ל כ ל ה מ בנ ה ה ח ב ר תי ב ח ב ר ה הב דווי ת. ה ח מ ס מ אגד ב תו כו כ ל צ א צ איו ש ח י א ב ח מי ש ה דו רו ת קוד ם ל כן ו ש י ש ביני ה ם ק ר ב ת ד ם. ה ש ב ט הו א מ עין ת אגי ד ח מ סי ם. ב מ ק רי ם ש ב ה ם מ סג ר ת ה ח מ ס אינ ה מ סוג ל ת ל ס פ ק קיו ם או הגנ ה ל פ ר ט או ל מ ש פ ח ה, ה ש ב ט מ חוי ב ל ד אוג ל ה ם. ה מ ש פ ח ה ה מו ר ח ב ת היוו ת ה י חי ד ת הנ די ד ה וגרה ב מ א ה ל מ שו ת ף, ב סי ס ש ו ת פ ו ת ב מ ש ק ב י ה חיי ם ש ב מ ר כ זו ע מ ד גידול ה צ אן ( ע ז י ם ו כ ב שי ם(. ב היו ת ה ח ב ר ה פ טרי אר כלי ח היה ב ה מ קו ם מרכזי לזקן ה מ ש פ ח ה. ב ח ב ר ה הבדווי ת ה מ סו ר תי ת מ ע מ ד ו הזכר ב מ ש פ ח ה ע די ף מ ע מ ד ה ב ת. ה ד ב ר ב א לידי בי טוי ל מ בז כו ת פטויאוכלי מהמילה פטריארך אב בלטינית. משטר שבו האב ה ראש המשפחה, וה המחליט והקובע

18 לי רו ש ה, ה מכפיל ה חל קו הבן היור עו מ ת זה א חו תו היור ש ת. חוק זה נוצר כ תוצאה מנוהגים תרבותיי ם, ינו מעוגן ב קוראן ( ה ל כ ה אינה מ פל ה ל ר ע ה הבנו ת(. הערבות ההדדית מאפיין מרכזי ה מ ש פ ח ה ב בי הנוודו ת ו הנוודו תל מ חצ ה ה הלכידו ת וה סולידריות פר טיה. ה ח מ ס ה ה מ סג ר ת ש ב ה מיו ש מ ת ה ע ר בו ת ההדדית, ה מ חייב ת כל פ ר ט זכר. ל ל כי דו ת ה ח מ ס ו ל ע ר ב ו ת ה ה ד די ת בי טויי ם א ח די ם: א. מ חוי בו ת פ ר ט כ ל ( ז כ ר( ב מ ש פ ח ה ל הגן הנ פ ש. ב ע ק ב ו ת ר צ ח, חו ב ה לנ קו ם ד ם הנ ר צ ח או ל ת ב ו ע כו פ ר י ש נ פ ש. ב ל כי דו ת ה ש ב ט י ת אי תו ת כ ל פי היריבי ם ב. ל ה פו ך ש ו ל ה ב נ פ ש, מ פ גי ע ה ו ל הי מנ ע ב פ י צ וי( ( ה כ רו כ ה ל פ ש ר ה ל הגי ע ש מו ט ב מ ת מ ד ת. ד מי ם ל אי ב ת בני שו אין אופני ם: ב שני ה מ ת ב ט או ת מבי ת, ו בי צו ר ה ה מ ש פ ח ה כ בו ד הגנ ה ב תו ך ה מ ש פ ח ה ה מו ר ח ב ת ו ב ה ק פ ד ה ה תנ הגו ת הנ שי ם. ג. מ חוי בו ת להגן רכו שו פ ר ט כל בח מ ס, ו ב ש ע ת הצורך ל סייע לו כלכלית. ה חבר ה הבדווי ת פי ת ח ה כלים ל סיו ע כלכלי לבניה, אך ע ם ז את שו ם בדווי כ אד ם ב גאווה ל א י תבזה ב ק ב ל ת נדבה ובדימוי מ סכן ) ח אייב (. מ שו ם כך ני תנו ת לבדווי א פ ש רויו ת ל ה חזיר ה סיו ע ב טוו ח קצר, ב א מ צ עו ת שוו ה שוו ה או ע ר ך כ סף ל סיוע. ת מור ה ל סיו ע יכול ה פ ר ט ל ת ת ב ע ת אירועי ם ו ט ק סי ם חבר תיי ם ( ב א מ צ עו ת ש חי ט ה, בי שו ל או הג ש ה( ובדרכים נו ספו ת. בדרכים אלו נ מנ ע ת ה ת מיכ ה תווי ת מסכן, ומו קני ת לו ת חו ש ה שוו ה בין שווי ם. גדולים מ מ קבל א ח ד מ מרכיבי ה ל כי דו ת ב ח מ ס הו א ה ק ש ר ה כ ל כלי הנו צ ר מ ה שי תו פי ו ת ב ה ח ז ק ת ה ע ד ר, ו ח שי בו ת ו ה ח ב ר תי ת אינ ה נ ו פ ל ת מ ח ש י בו תו ה כ ל כ לי ת. ה צו ר ך ב טי פו ל ה ק צ בני ח ל קי ה ע ד ר לי ע די ם שוני ם ה מ ש פ ח ה. ע ק רון ה ה ד דיו ת ב ע ד ר ח י פ ו ש רו ע ה ש כי ר, ר כי ש ת מ ס פו א, ח לי ב ה, פריון, שיוו ק, ח לי פין ו עו ד, מ ל כ ד ה ה מ ש מ ר ע ד היו ם ה ק ש ר ו ה ל כי דו ת בין ה פ ר טי ם ו ה מ ש פ חו ת. מ ע ש ה חיובי ה פ ר ט נו תן ל ש ב ט כולו, ו ב מיו ח ד ל בני ה ח מ ס ו, סי ב ה ל חגוג. אך א ם ה פ ר ט ע ש ה מ ע ש ה י לי ( כ מו ר צ ח או פ גי ע ה ב כ בו ד( ע ת י ם גו ר ר נ ק מ ת דם, ו ל י ם בני ה ח מ ס ל ת ת הדין מ ע ש י ו ( כ לו מ ר, אי ש א ח ר ו ל ל ם ב חייו(. א ף הגיבוי ה או טו מ טי ש ה פ ר ט זוכ ה לו כ ל פי חו ץ, מוז מני ם ל ע ת י ם ה ע ב ריין ו מ ש פ ח ת ו ל בי רו ר פני מי ידי מנהיגי ה ח מ ס או ה ש ב ט. ה בי רו ר כו ל ל ל ע תי ם אז ה ר ה ש ה ס ת ב כ ו ת נו ס פ ת תג רו ר נידוי ( ת ש מי ס (. מ ש מ ע ו ת הנידוי היא הו צ ה פ ר ט ו מ ש פ ח ת ו מאוד, ש כן פי רו שו ה מ ע ש י הו א מ מ ע ר ך ה מ חוי בו ת ה ה ד די ת. ע ו נ ש הנידוי ח מו ר הו ק ע ה ב רבי ם ו ה ת ר ת הד ם ב ל א א פ ש ר ו ת לנ ק מ ה. י ש י ה רו אי ם ב ע ק רון ה ה ד דיו ת גו ר ם מ ס י י ע ל ה ש ת ל ב ו ת ה ב דווי ם ב ח ב ר ה 8 ה מו ד רני ת וי ש ה טו עני ם ש ע ק רון ה ה ד דיו ת מ הוו ה נגף אבן ב ת ה לי ך ה ה ש ת ל בו ת ה ב דווי ם ב ח ב ר ה. איזו ע מ ד ה נ ר אי ת ל כ ם? נ מ קו. מעמד הזקנים ב ח ב ר ה ה ב דווי ת ה מו ש ג זקן אינו מ תיי ח ס לגיל כ רונולוגי א ל א ל מ צ בו ו ל או פן ת פ קו דו ה א ד ם ב מ ש פ ח ה ו ב ח ב ר ה. א ב ש ב ניו מ ת חי לי ם ל ע בו ד ו ל פ ר נ ס 244

19 ה מ ש פ ח ה, מ ש ת ח ר ר ל מ ע ש ה מ ע ו ל ה ע בו ד ה הפיזי ת, ד ב ר ה מ ת ב ט א ב א מ ר ה הבדווי ת: " ס ל א מ ת א ללי ב רי חו כ" )י בו ר כו א ל ה הנו תני ם לך מנו ח ה(. ב ב זה ע ו ב ר ה א ב ל מ ע מ ד הז קני ם ב מ ש פ ח ה, ו ב מ ש ך הז מן הו א יוכ ר כ"זקן" ג ם ב ח מ ו ל ה ו ב ש ב ט. "הזקן" ה מ צ ט ר ף ל מ ע מ ד הז קני ם ע ש ו י ל היו ת א ד ם צ עי ר י ח סי ת ( ל רו ב הו א ב סו ף ש נ ו ת ה ו שי ם ל חייו(, ה מ סוג ל ע דיין ל ע בו ד ול הבי ו ת. מ ע ת ה הו א נ ע ש ה ל כ ל כ לן ה ר א שי ה מ ש פ ח ה ב כ ך ש ה ו א מ פ ק ח ע ב ו ד ת בניו, מר כז ה מ ש א בי ם ה מ ש פ ח תיי ם, מנ ה ל ו מ ק צ ה או ת ם ( ק ר ק ע, מ קנ ה, ע ס קי ם, ה קו פ ה ה מ ש ו ת פ ת ו ע ו ד(, כ א ש ר ל שי קו ליו ו ל ה ח ל טו תי ו י ש מ ש ק ל מ כ רי ע מו ל א לו ה בני ם ה בוג רי ם. בגילי ם מ ת מ ק ד "הזקן" ב בניי ת ה מ ש פ ח ה : הו א מ שי א בניו מו ק ד ם ע ד כ מ ה ש א פ ש ר, כדי שיו לי דו ילדי ם רבי ם כ כל ה א פ ש ר. ב דרך כ ל ל ג ם הו א ו א ש תו ה צ עי ר ה מ מ שי כי ם ל הוליד. מ ש פ ח ה ג דול ה הי א מ קו ר כו ח ויו קרה. נוהג ה פ רי ש ה ה מו ק ד מ ת א בו ת מ ע בו ד ה נ ב ע ב ע ב ר מ שני צ ר כי ם עי קריי ם: צו ר ך א. ל פנ ו ת מ קו מו ת ה ע בו ד ה ב מ ש ק ה מ סו ר תי ל צ עי רי ם, הו אי ל ו ב ח ב ר ה הב דווי ת ה מ סו ר תי ת ש ר ר ת מי ד מ צ ב א ב ט ל ה. ר צון ב. הז קני ם ל הגי ע מו ק ד ם ל מ ע מ ד י ט ה ב צ עי רי ם, כיוון ש ת ו ח ל ת ה חיי ם היי ת ה ב ע ב ר נ מוכ ה. התמורות בתפקודי המסגרת המשפחתית הי צי בו ת ו ה ה מ ש כיו ת ב מ בנ ה ו ב א רגון שינוי ב מ ע ר כ ת ה חו בו ת כל פ ר ט; ה ח ב ר תי הב דווי ם נ ש מ רו כל ע ו ד ל א ח ל מ ר ג ע ש ח ל שינוי, א פי לו ב ת פ קו ד ו פ ר ט א ח ד ב מ ש פ ח ה, ה ח ל ת ה לי ך ה ע ר ע ו ר כל ה מ בנ ה ו ה ארגון. ה שינוי ה ח ב ר תי ב ח ב ר ה הבדווי ת מ ת מ ק ד ב ו ש ה מ עג לי ה תיי ח סו ת : ה פ ר ט, ה מ ש פ ח ה ו ה ש ב ט. שינוי ב כ ל א ח ד מ ה ם ו בי ח סי הגו מ לין ביני ה ם יו צ ר ה ת מו ר ה ה כו ל ל ת ב ח ב ר ה. מעמד האישה הבדווית רוב הנ שי ם עדיין מנ הלו ת מ ש ק הבי ת כ פ עי לו ת יחידה, ורק נ שי ם מ ע טו ת רו כ שו ת מ ק צוע ויוצ אות ל ע בו ד מ חו ץ ל מ ש ק הבית. ש תי מג ב לו ת מ ק ש ו ת ת הליכי ה שינוי ב חיי נ עו צ ה ב עו ב ד ה ש ה א י ש ה אינ ה ע צ מ א י ת ו י ה ה אי ש ה הב דווי ת. ה מג ב ל ה ה ר א שונ ה ל ק ב ל ה ס כ מ ת ה מ ש פ ח ה ל צ ע די ם ש או ת ם הי א נו ק ט ת ( ל מ ע זי ב ת ה בי ת(. ה מג ב ל ה ה שניי ה נ ו ב ע ת מגיל הני שו אי ם ה מו קד ם. ב רו ב ה מ כ רי ע ה מ ש פ ח ו ת ו ה ח מו לו ת אין ה אי ש ה חו פ שיי ה ל ב חו ר בן זוגה ו ל א ה עי תוי ל ח תונ ת ה, ו כ כ ל ש מ ש י א י ם או ת ה מו ק ד ם יו ת ר כך פו ח תי ם ב פו סיכויי ה ל מי מו ש ע צ מי. א ם ב ע טיי ם נ מנ ע ה גם ב ע ת י ד בנ ו ג ע א פ ש ר ו ת י ת חו ל ל ה ס בי ב ה ל בנו ת. שינוי הלי מו ד ב פ ו, מ מ שי ה מו ד רני ת, מ ה בנו ת, הורי ם ב חיי ה חינו ך הרי רבי ם ה אי ש ה " חו ק ו ה ה ש כ ל ה. ש ב ע י חינו ך הבדווי ת, ר צון ב ע ו ד חו ב ה" מכ ך זה י הי ה ב ת קו פ ת ) ( ש ה מ דינ ה ב ר א ש מ חיי ב ה מנ ד ט כו פ ה ו ר א שונ ה ה ב רי טי ה הו רי ם חינו ך ה חו ב ה ג ם בנו ת. כך ל א ני תן לגנו ת או ת ם ה ס כ מ ת ם ל חינו ך ה בנו ת ש כן ע דיין קיים ל ח ץ מ צ ד הז קני ם ל ה פ ס ק ת לי מו ד ה בנו ת ע ם ה ת בג רו תן, כ א ש ר הני מו ק ה מ קו ב ל גיל הו א הני שו אי ם ו ח ש ש מ חי לו ל כ בו ד ה מ ש פ ח ה.

20 הנ שי ם א י כו לו ת ל מ מ ש ש א י פ ת ן ל ה ר חי ב ד ע ת ב מ סג ר ת לי מו די ם ב תיכון, מ ס תיי עו ת ל ע ת י ם ביל די הן ב לי מודי ה ה מ שך, כ א ש ר הן מ לוו ת שי עו רי ם או ב מ ע ק ב א ח ר לי מו די ה ם ב מ ס ג רו ת בי ת ה ס פ ר ה תיכון. יל די הן ב ה כנ ת ע ם ז, כ ב ר היום מ ס פ ר ה בנו ת ה לו מ דו ת ב חינו ך תיכוני ו תי כוני הו ל ך וגדל, ו ל א י ר ח ק היו ם ו מ ס פ ר ה בנו ת ה לו מ דו ת י ה מ ס פ ר ה בני ם ה לו מ די ם. פ ע ר ב ר מ ת ה ה ש כ ל ה ה בנו ת ל בני ם ו ל לי צו ר ב עיו ת, ש כן מ ח ד גי ס א הג ב ר הבדווי ו ל ל ח ו ש איו ם בין הני סיון ל כ פו ת בנו ת ס מ כו תו ו מ ע מ דו ני שו אין ע ם קרובי מ צ ד נ ש ו ת ה מ ש פ ח ה ו מ אידך גי ס א מ ש פ ח ה הנו פלי ם מהן ב ה ש כ ל ת ם הו א מ ת כון ל מ ש ב רי ם מ ש פ ח תיי ם. ה ת ה לי כי ם ש א ו ת ם ע ו ב ר ת ה ח ב ר ה ה ב דווי ת ה עי רוני ת מבי אי ם ב ה ד רג ה ל ה ת ג ב ש ו ת ה אי ש ה ח ד ש ה ב ת ד ע ה, נ ח ר צ ת ו ע צ מ אי ת, ש אינ ה מ ס כי מ ה ל חיו ת כפי ש חי ו א מ ה או ס ב ת ה. ע מ ו ת ו ת נ שי ם ב דוויו ת מ סיי עו ת ל קי דו ם מ ע מ ד הנ שי ם ו ל פי תו ח מ קו רו ת ת ע ס ו ק ה ע בו רן. א ף ה הג ב לו ת ה קיי מו ת ה אי ש ה, ח לי ם ב ה ד רג ה שינויי ם ה מ ק ד מי ם מ ע מ ד ה אי ש ה ב ח ב ר ה הב דווי ת. דוג מ ה ליוז מו ת ח ד שניו ת ש מ ע ו ר ב ו ת ב הן נ שי ם י ש ב עיי ר ה ל קי ה ב ה הו ק מו שני מ פ י ם: ר ק מ ת ה מ דב ר ו ל קי ה א ריג ת הנגב. סנ א א ל נ מ ה מ ר ק מ ת ה מ דב ר מ ס פ ר ת: כ ש ה ת ח לנ ו ה ש ת ת פ ו ח מ ש נ שי ם וכיו ם עו ב ד ו ת ר ק מ ת לנ שי ם ב ש בו ע,, ה מ ד ב ר מ פ י ם רובן מ ק ב לו ת כדי הן מ ל קי ה ו 1 5 מ הן מ כ פ ר ב ל תי מו כ ר ידי ה מדינ ה. יי ס דנו ש ב ה ם ל ש מ ו ר ה ד ר כ ה יו כ לו ו ע בו ד ה ה מ סו ר ת ל ע בו ד, ב בי ת. ו ב פ רוי ק ט ה דוג מ או ת ה ר ק מ ה ה ר ק מו ת א הנ שי ם ה מו כנו ת י אבדו... ב א ו ת הן ב כ פ רי ם ל מ ר כז מ בי או ת אין פ ע ם ל מר כז, ש ם ש מו נ ה נ שי ם ע ו ב ד ו ת גי מו ר ה מו צ רי ם. פ ע ם ב ח ו ד ש הן מ ק ב לו ת ת ו ם מפרי עמלן של הנשים הבדוויות. ע בו ד תן, בין ל 2,0 0 0 ש ק ל, ל פי מיו מנו ת ה רו ק מ ת. ג ם הן ש ו מ ע ו ת ה ר צ או ת בנו ש א ב רי או ת ו ש מי ר ת זכויו תי הן, חינו ך ועוד. מ ע צ ב ת ה מו צ רי ם ח ד ק ל מו סיפ ה: אנ חנו מ ב ו ת ה ר ק מ ה ה מ סו ר תי ת ב מו צ רי ם ע כ שוויי ם כ מו תי קי ם ל ט ל פו ן נייד, א רנ קי ם ק טני ם תי קי או ע ר ב ק טנ טני ם. ש פו ר ת מ מ מ צ פ ה ר מון ה א ח ר אי ת ל שיוו ק ב ל קי ה א ריג ת הנגב מ ס פ ר ת נ שי ם עבודות יד של נשים בדוויות. העבודות מיועדות וק המקומי ולייצ. מ כל ר חבי הנג ב עו ב דו ת ב א ריג ה ע ב ו ר ה מ פ : כל היי צו ר נ ו הו א ל פי מ סו ר ת הבדווי ם, ה ח ל ב טוויי ה כ י שו ר רו עי ם מ ע ץ, ד ר ך ה צ מ ר ש קוני ם מ רו עי ם מ קו מיי ם, וג ם ה צ בי ע ה, ה שזי ר ה ו ה א ריג ה כו לו נ ע ש ה ב ע ב ו ד ת יד. י ה סבירו כי צ ד מ ת מו ד די ם ה מ פ י ם בל קי ה ע ם מ כ לול ה תו פ עו ת ו ה צ רכי ם ה ח ב ר ה ה ב דווי ת בי מינו. שי מו ל ב ל כ ל ה פ ר טי ם! 9 כל ולו שינוי ה ק טן ביו ת ר הו א בג ד ר מ ה פ כ ה, ש ה רי 1 0 ה ל א מ צ פ ה ש ה א י ש ה ה ב דווי ת ת הי ה כ מו ה אי ש ה הי הו דיי ה או ה א מ רי קני ת ( ד ב ר י מנ ה ל בי ת ס פ ר (. ה סבירו ד ב רי ה מנ ה ל ס מ ך ה כ תו ב ב פ ר ק

21 שחיקת מעמדם של הזקנים ש חי ק ת מ ע מ ד ם ה מבוגרי ם והזקנים אבדן נכ סי היי צו ר ו ה הון ה מ סו ר תיי ם ב ח ב ר ה הברווי ת נו ב ע ת מ שני גור מי ם עי קריי ם: ה א ד מ ה, ה מ קנ ה ו ה הון ה ס מוי ( פי רו ב זהב, ה מ כונ ה צו ר ר ת חי א ה צ רו ר ה ח ס כו נו ת( וכן מ דיניו ת ה ס ע ד ה מדינ ה. מ רג ע ש א בי ה מ ש פ ח ה או זקן ה מ ש פ ח ה ח ד לו ל היו ת ב י ה מ א ה, ה ם ג ם ח ד לו ל היו ת ב י ה דע ה. ז קני ם מ דו ל ד לי ם מ ב חינ ה חו מ רי ת זוכי ם ע דיין ב כבו ד, א ך ה ה ת ח ש בו ת ב ד ע ת ם פו ח ת ת. מבוגרי ם וזקנים ש אינ ם מ ת ע ד כני ם ב שינויי ם ה ח ב ר תיי ם ה מ ת חו ל לי ם ב ח ב ר ה, מ א ב די ם י כו ל ת ם ל ה בין ה דו ר ה צ עי ר, ו ה ה כ ר עו ת ה מ מ שיו ת עו ב רו ת לידי הבני ם ה מ ש כי לי ם או ל ב י ה מ ע מ ד הכלכלי האיתן. ב מ ש פ ח ו ת ש ב הן הז קני ם ע דיין מ חזי קי ם בנ כ סי ם, נ ש מ ר ה ק ש ר בין ה צ א צ אי ם מ תו ך צי פיי ה לי הנו ת מ הנ כ סי ם. מ עו ר בו ת ה ה מדינ ה בגו ר לו ה פ ר ט ה ב א ה לידי בי טוי ב ה ע נ ק ת ה ב ט ח ת ה כנ ס ה ו ק צ ב או ת זקנה, הי א ג ם פ ג ע ה ב ע קי פין ב מ ע מ ד ם הז קני ם. מ ה ר ג ע ) 6 5 ש ה מ דינ ה ה ח ל ה ל ם ל מו ב ט לי ם גיל ( ע ד ולז קני ם, פ ח ת ה א ח ריו ת ה צ א צ אי ם לז קני ם. ה הו רי ם הז קני ם ש ב ע ב ר חיו בן ב בי ת הז קוני ם, ס מו כי ם היו ם ש ו ל ח נ ו הבן ה מ ק ב ל ב ע בו ר ם ק צ ב ת הז קנה. א ף ש ת ה לי ך ה עיו ר פ ג ע ב ת פ קו ד ם. הז קני ם מ חזי קי ם מ או ד מ ת ח ם ב מ ע מ ד הז קני ם, נ ש מ רי ם ס מ מני ם מ סו ר תיי ם אי רו ח גברי ש ק, ש ב ו ה ם מ ב לי ם רו ב ש ע ו ת היו ם. כ מ ע ט ב כ ל בי ת עי רוני י ש ש ק, בניגו ד ל מ א ה ל ה מ סו ר תי ש ב ו הי ה ש ק ב כל מ ש פ ח ה מו ר ח ב ת, וז מ שו ם ש הז קני ם מ ה ש ב ט ח ד לו ל ב ק ר א ל ה אל ה. ה מגורי ם ב תנ אי עי ר גו ר מי ם ל פי צו ל ח ב ר תי, ו ל חו ס ר א פ ש ר ו ת ל ה ח לי ף אינ פו ר מ צי ה, ל ה ת יי ע ץ ו ל ש מו ר ק ש ר. שחיקת מעמד השיח ים והמנהיגות המסורתית ה שינויי ם ה פו ק די ם ה ח ב ר ה הב דווי ת הו ל כי ם ו שו ח קי ם ג ם מ ע מ ד ם ה שי ח י ם ה מנ היגו ת ה מ סו ר תי ת. כו ח ם ה שי ח י ם ש ב א מ ק ר ב ת ם ל מ ע ר כ ת ה מ מ ל כ תי ת, הבי א ב מ ש ך ב מי מו ש ה ד רי שו ת, או תן הז מן דוו ק א ל ש ח י ק ת מ ע מ ד ם, ש כן אין ה ם י כולי ם ל ס י י ע מ ה ה מ ע ר כ ת ה פו לי טי ת ב מגז ר הבדווי. כיו ם ה צ עי רי ם מכירי ם צו רכי ה או כ לו סיי ה טו ב יו ת ר מ כ פי ש ה מנ הי גו ת ה מ סו ר תי ת מכיר ה, ו ה ם ה מובילי ם ה ה ת א רגנו ת ה פו לי טי ת. גור ם נו ס ף ה שו ח ק מ ע מ ד ה מנ היגו ת ה מ סו ר תי ת הו א ה פ ע ר ש בין ה פו לי טי ק ה ה א ר צי ת ל מ קו מי ת. ב מ פ ל ג ו ת ה א ר ציו ת, ה צ ב ע ת הבדווי נ ב ל ע ת כ ל ל זו ב תו ך ה בו ח רי ם ל מ פ לג ה. אך כ א ש ר הו א מ צ בי ע ב ב חי רו ת ל ר ש ו ת ה מ קו מי ת, ש ב הו א ל הזד הו ת ע ם ש ב ט ו או ע ם ה ח מו ל ה ו. ב ר א שי ת קיו מן ה תנ ה לו ה ר שויו ת ה מ קו מיו ת ה בדוויו ת ידי פ קי די ם י הודי ם ו מ ע ט ה ר שויו ת לני הול ע צ מי; ב ר ה ט כ ב ר מ ש נ ת בדווי ם, ו ב ת ל מ קו מיי ם. ש ב ע ע ם הז מן מ ש נ ת ו ב ה ד רג ה ע ב ר ו ב ב חי רו ת ל ר שויו ת ה מ קו מיו ת מ ת מו ד די ם ורק א ך צ עי רי ם, ב דרך כ ל ל מ ש כי לי ם ו ב י כי שו רי הנ הג ה, כ ש הז קני ם תו מ כי ם ב ה ם ב כו ר ח ם. גורם נוסף ל ש חי ק ת המנהיגות ה מ סור תי ת ה יי ת מ ע מ ד ה הדת. ר א שי ה תנו ע ה ה א סל א מי ת ה ם מנהיגים פולי טיי ם ה שו אפי ם ל היו ת ג ם מנהיגים חברתיי םדתיי ם. מ ע מ ד 2 4 7

22 ה שיח י ם נ ח ש ב בעיני ה ם ל ח ל ק מ ה ת ר בו ת הנוודית, שי סו דו ת מ סוי מי ם ב ה מנוגדים ל א סל א ם. הצעירי ם העו מדי ם ב ר א ש ה תנו ע ה ה א ס ל א מי ת נוגסים ב מ ע מ ד ה מנ היגות המ סורתי ת. גם ה שוני האתני בין בדווים אמיתיים לבין הפל א חי ם נוגס ב מ ע מ ד המנהיגות ה מ סור תי ת. ה מנ היגות ה מ סור תי ת ה ת ב ס ס ה ה ב ו ת האדמו ת, הוו ת ק ו ה מוצ א הערבי. ב קר ב הפל א חי ם ה ת ב ס ס ה ה שכלה, ק שרי ם ע ם ה טון וגיל ה מנ היגו ת קריטריונים כמו: צעיר. ה מנ היגו ת הפל א חי ם הי שגיות כלכלית, היא דינ מית יו תר ו הול מ ת תנאי הזמן, ב ה שוו א ה ל מנ היגו ת ה מ סור תי ת. ה ש חי ק ה ב מנ היגו ת ה מ סור תי ת א טי ת יו תר ביישובי הפזורה. ב ש ב טי ם ו ב ח מולו ת נ ש מרי ם עדיין דפו סי הארגון ה מ סור תיי ם הזקן שו מ ר מ ע מ דו ג ם וכן ה שי ח י ם החזקים. ש מי ר ת ע ר ך ה ע ר ב ו ת ה ה ד די ת ב עו ד מ א פייני ם ת ר בו תיי ם רבי ם ה ח ב ר ה ה ב דווי ת או בדי ם ע ם ת הליכי ה עיו ר, נו ת ר נו ש א ה ע ר ב ו ת ה ה ד די ת ב עינו. ויריבויו ת יו ת ר מ ב ע ב ר, כגון ה ש מי ר ה מ ת ב ר ר ש תנ אי ה חיי ם ב ע י ר מז מני ם חי כו כי ם כ בו ד ה ו צני עו ת ה ה אי ש ה. פגי ע ה ב אי ש ה נ ח ש ב ת כ פגי ע ה ב כ ל ה ח מ ס. סיכום: מ דינ ת י ש ר א ל מנ ס ה ל ס י י ש כ ב ו ת ש ב מ צו ק ה ב ע ז ר ת ה שי רו תי ם ה מ מ ל כ תיי ם ו ה ציבוריי ם, אך ע ז ר ת ה אינ ה עו נ ה ל ד רי שו ת ה הו ל כו ת וגדלו ת. כדי ל סיי נז ק קי ם, ה קי מו מ ש כי לי ם ב דווי ם ע מ ו ת ו ת ל ת מי כ ה ו עז ר ה הד די ת. מ צו קו ת הבדווי ם אינן מ צ ט מ צ מו ת ל ש א ל ת ה קיו ם ה ב סי סי ( כ מו מי ם, מזון, דיו ר(, א ל א ק ש ו ר ו ת ג ם בי צי ר ת מ ס ג ר ו ת ( מ ו נ י צ י פ ל י ו ת, כ ל כ לי ו ת ו פ ו ל י ט י ו ת( כ ד ר ך ל ה ש ת ל בו ת ם ב מ ר ח ב תו ך ש מי ר ת יי שו ת ם היי חו די ת. כ אז ר חי ם שווי ז כויו ת רו א ה ה מ מ ס ד בב דווי ם ח ל ק מ מ ר ק ם ה ח ב ר ה הי ש ר א לי ת, ו ה מ דיניו ת כל פי הב דווי ם מ דגי ש ה ה צו ר ך ב ה ש ת ל בו ת ם. ה ציגו ה מו ר כ בו ת ה עו ל ה מ ה שונ י ש בין ה מ סו רו ת ה ב דוויו ת ל מ א פייני ם 11 ה חיי ם ה מו ד רניי ם בי ש ר א ל ב ת חו מ י ה חיי ם ה שוני ם. ל עיו ן נו סף: א ב ו מ ו ע מ ר ס, ל ק ר קידו ם ו ה ש ת ל ב ו ת ה או כ לו סי ה ה ב דווי ת בנג ב ב ח ב ר ה. 1 הי ש ר אלי ת, ל ח ק ר ה מ דב ר. ר שי מו ת ב נ ו ש א הב דו אי ם,,2 4, מ ד ר ש ת ש ד ה בו ק ר ו ה מ כון בן דו ד י וע גונן, ב דווי ם ו ב דווי מ פ ל א חי ם ב ת ה לי ך ה עיו ר בנגב, מכון פ לו ר ס היי מ ר ל מ ח ק רי מ דיניו ת, י רו י ם בן דו ד י, ה ב דווי ם ב י ש ר א ל ח ב ר ה ב ת מו רו ת, מ כון י רו י ם ל ח ק ר י ש ר א ל ו ה מ כון ל מ ח ק רי מ דיניו ת ו שי מו שי ק ר ק ע, י רו י ם א גורן ( ע ו ר כ ת (, ה ב דווי ם בנג ב, ה מוז און ל ת ר ב ו ת הב דווי ם ו ארי א ל, י רו י ם.4 ת שנ ו. מ אי ר א, ה מ ת ח בין ב דווי הנג ב מ דיניו ת ו מ צי או ת, מכון פ לו ר ס היי מ ר ל מ ח ק רי מ דיניו ת, י רו י ם 248