צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 13 מפילוג הממלכה המאוחדת ועד שיבת ציון מבוא לספר מלכים ספר מלכים הוא הספר הרביעי והאחר

תמליל

1 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 13 מפילוג הממלכה המאוחדת ועד שיבת ציון מבוא לספר מלכים ספר מלכים הוא הספר הרביעי והאחרון בקובץ נביאים ראשונים. הוא מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל ודן בעיקר בתקופת המלוכה בישראל מסוף ימי דוד ומלכות שלמה )שהקים את בית-המקדש הראשון בשנת 950 לפני-הספירה( ועד לסיומה של המלוכה בישראל וגלות בבל בשנת 586 לפני-הספירה. ספר מלכים כתוב בסדר כרונולוגי, והוא נחשב לספר היסטוריוגרפי. )לכן, בשל העובדה שהוא ספר סובייקטיבי, הספר אינו יכול לשקף את ההיסטוריה באופן מדויק(. היסטוריוגרפיה - כתיבת ההיסטוריה באופן סלקטיבי, מתוך נקודת מבט של המחבר ועל פי מגמתו הדתית. ספר מלכים הוא ספר דתי-חינוכי, המבקש להעביר לקוראיו מסרים דתיים באמצעות השתלשלות ההיסטוריה של תקופת המלוכה. מגמת ספר מלכים - להסביר את השתלשלות האירועים ובעיקר את הגלות, כפועל יוצא של רצון ה', ובהתאם להשקפה של תורת הגמול: עורך ספר מלכים האמין שאלוהים גומל גמול מצטבר לדורות וגמול קיבוצי, ולכן מפרש את חורבן ממלכת ישראל וממלכת יהודה כעונש על חטאי המלכים בכל הדורות. לדעת ההסטוריוגרף, מלכי ישראל, בכל הדורות, חטאו יותר ולכן ממלכת ישראל חרבה לפני ממלכת יהודה, ואילו ממלכת יהודה אשר חטאיה פחותים, שרדה כ- 140 שנה אחרי חורבן ישראל, ורק אחר-כך חרבה. מגמת ההסטוריוגרף מתבטאת במסגרת הפרגמטית )נוסחאות קבועות(, ובעיקר בנוסחה הפותחת את קורותיו של כל אחד ממלכי ישראל ויהודה )ולעתים גם בנוסחת הסיום(. המגמתיות ניכרת גם בעצם החומר שהמחבר בחר לשלב בחיבורו. הנוסחאות הפרגמטיות בספר: קורותיו של כל מלך ביהודה ובישראל נפתחים בנוסחה קבועה בת שני חלקים: א. מסירת אינפורמציה הכוללת: שם המלך, גיל המלך, שם אמו ומשך כהונתו. ב. הערכה דתית של המלך - אם עשה הישר בעיני ה' או עשה הרע בעיני ה'. לגבי מלך מישראל, הקריטריון להערכה הוא ירבעם בן נבט - מלך שחטא והחטיא את ישראל. לגבי מלך מיהודה, הקריטריון להערכה הוא דוד - שנחשב למלך טוב, וכך גם מי שהולך בדרכיו. מעליית מנשה, משתנה הקריטריון ומי שהולך בדרכי מנשה, שנחשב למלך החוטא ביותר, זוכה להערכה שלילית. ג. נוסחת סיום על המוות ומקום הקבורה: לגבי כל מלך כתוב "כל יתר דברי. הלא הם כתובים על ". כשמדובר במלכי יהודה: "הלא הם כתובים על ספר דברי-הימים למלכי יהודה". כשמדובר במלכי ישראל: "הלא הם כתובים על ספר דברי-הימים למלכי ישראל". )חוץ משלמה, שעליו נכתב "על ספר דברי שלמה"(. ספר דברי-הימים למלכי יהודה, ספר דברי-הימים למלכי ישראל, ספר דברי שלמה, הם ספרים חיצוניים שאבדו ולא נכנסו לקאנון )התנ"ך לאחר חתימתו(.

2 מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 14 הסיבתיות הכפולה בספר מלכים: בספר מלכים קיימת סיבתיות כפולה, כלומר ההיסטוריוגרף מספק לקוראים הסבר כפול לכל אירוע היסטורי: א. הסבר ריאלי - המציאות )סיבות מדיניות(. ב. הסבר דתי - התערבות אלוהית )חטאים, שכר ועונש סיבות דתיות(. ההסבר הדתי נקרא היסטוריוסופיה. היסטוריוסופיה - כתיבת ההיסטוריה מתוך נקודת מבט המספקת הסבר דתי לאירועים. בכתיבה ההיסטוריוסופית תמיד יופיע אחד או יותר מהרעיונות הבאים: 1. ה' פועל ומתערב בעולם באמצעות מהלכים היסטוריים לשם הגשמת תוכניותיו. 2. עמים שונים הם כלי הענשה בידי ה' כדי להעניש את ישראל. 3. ירושלים היא העיר הנבחרת של ה', ובית יהודה הוא השושלת הנבחרת על ידי ה'. דוד הניח את יסודות המלוכה בישראל, אך סדרי העברת השלטון לבנו בכורו עוד לא היה מוסדר. מתוצאות סיפור הורשת כס המלוכה נוסדה המסורת בממלכת יהודה שהבן הבכור הוא היורש את המלוכה. מלכים א', פרקים י"א ו-י"ב: סיום דברי ימי שלמה ושקיעת ממלכתו פרק י"א - הרקע הדתי והמדיני לפילוג הממלכה הפרקים הקודמים העוסקים בשלמה המלך מתאפיינים בנימה חיובית כלפיו, וזוקפים לזכותו את בניית המקדש לעומתם, פרק י"א נוקט בנימה שלילית כלפי שלמה, והמחבר פותח בציון נישואי שלמה עם נשים נכריות, מפרט את חטאיו וזוקף לגנותו את פילוג הממלכה, ומכאן שלפנינו שני היסטוריוגרפים שונים המתארים את מלכות שלמה. פסוקים 10-1: חטאי שלמה שגרמו להידרדרות דתית של הממלכה?קראו פסוק 1 וכתבו באילו אמצעים נוקט המחבר כדי לתאר את נישואי שלמה עם נשים נכריות? 1. המחבר בוחר לפתוח את התיאור בשם התואר של שלמה "והמלך שלמה" כדי לרמוז על קשריו הדיפלומטיים. שלמה, כמלך, דאג לסוג כזה של קשרים עם הארצות השכנות. 2. המחבר נוקט בשיטת הכלל והפרט: "נשים נכריות רבות" - כלל, אחריו בא פירוט "ואת בת פרעה... מואביות, עמוניות, אדומיות, צדוניות, חיתיות" נישואים דיפלומטיים/ נישואים פוליטיים - מוכרים במזרח הקדום, והם בעלי חשיבות מדינית וצבאית. בנישואים מסוג זה מתחייב המלך המתחתן לספק לאשתו גם את כל צורכי פולחנה.

3 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 15?המספר מייחד את בת פרעה משאר הנשים הנכריות ששלמה התחתן עמן. כיצד הוא עושה זאת ומדוע? המספר נוקט בביטוי "ואת בת פרעה" השימוש באות ו' נועד להבעת הייחוד שלה על פני כל נשותיו האחרות, אשר הן אינן מצוינות בצורה יוצאת-דופן אלא ברבים "מואביות, עמוניות..." ולכך שתי סיבות: 1. לפי רש"י "שהייתה )בת פרעה( חביבה עליו מכולן". 2. להביע את הקשר הדיפלומטי הייחודי עם מצרים, המדינה היחידה השוכנת בדרום-מערב גבולה של ממלכת ישראל.?התבוננו בדברים כ"ג, 7-4, וענו: מדוע נישואי שלמה לנשים נכריות נחשב חטא? דברים כ"ג, " לא 7-4: י ב א ע מ ונ י ומ וא ב י ב ק ה ל ה' ג ם ד ור ע ש יר י לא י ב א ל ה ם ב ק ה ל ה' ע ד ע ול ם:ע ל ד ב ר א ש ר לא ק ד מ ו א ת כ ם ב ל ח ם וב מ י ם ב ד ר ך ב צ את כ ם מ מ צ ר י ם ו א ש ר ש כ ר ע ל י ך א ת ב ל ע ם ב ן ב ע ור מ פ ת ור א ר ם נ ה ר י ם ל ק ל ל ך : ו לא א ב ה ה' א לה י ך ל ש מ ע א ל ב ל ע ם ו י ה פ ך ה' א לה י ך ל ך א ת ה ק ל ל ה ל ב ר כ ה כ י א ה ב ך ה' א לה י ך: לא ת ד ר ש ש למ ם ו ט ב ת ם כ ל י מ י ך ל ע ול ם" )דברים כ"ג 7-4(. נישואי שלמה נחשבו לחטא, כי שני העמים, המואבים והעמונים, אסורים לבוא ב"קהל ה'" בגלל התנהגותם כלפי עם ישראל לאחר שיצא ממצרים.?איזה קושי נוצר מנישואיו של שלמה לנשים עמוניות ומואביות בהשוואה לחוק בדברים כ"ג, 7-4? כיצד יישבו חז"ל קושי זה? ומדוע? הקושי: כיצד ייתכן ששלמה נשא נשים מואביות ועמוניות בניגוד לחוק בדברים כ"ג, 7-4, האוסר נישואים עם עמים אלה? חז"ל יישבו קושי זה וטענו כי האיסור לבוא בקהל ה' לא חל על עמוניות ומואביות שנתגיירו; לטענת חז"ל נשותיו של שלמה נתגיירו טרם נישאו לו. חז"ל נקטו בגישה זאת כיוון שהחוק אוסר על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה', ואינו אוסר על עמונית ומואבית...כך נתנו חז"ל מעין לגיטימציה לנישואיו של שלמה עם נשים אלה.?אילו חטאים של שלמה נזכרים בפסוקים 10-1? 1. אהב נשים נכריות, אשר יש איסור בחוק לשאת אותן, כי הן עלולות להטות את לב בעליהן לעבודה זרה. 2. ריבוי נשים בניגוד לחוק המלך האוסר זאת"ו לא י ר ב ה- ל ו נ ש ים..." )דברים י"ז, 16(. לפי רד"ק "שתים רעות עשה שלמה" נשא נשים נוכריות הרבה נשים נוכריות 3. לבבו נטה מעם ה' אלוהי ישראל, והוא נוטה אחר אליליהן של נשותיו"ו י ל ך ש למ ה א ח ר י ע ש ת ר ת, א לה י צ ד נ ים, ו א ח ר י מ ל כ ם, ש ק ץ ע מ נ ים" )פסוק 5(, דבר הנוגד את חוק המלך "ו לא י ס ור ל ב ב ו..." )דברים י"ז, 16(. 4. שלמה לא רק נוטה אחר האלילים אלא אף בונה במה לכבודם "א ז י ב נ ה ש למ ה ב מ ה, ל כ מ ו ש ש ק ץ מ וא ב, ב ה ר, א ש ר ע ל פ נ י י ר ו ש ל ם, ול מ ל ך, ש ק ץ ב נ י ע מ ון" )פסוק 7(.?המספר המקראי מבקר את נישואי שלמה לנשים נכריות רבות כדי להסביר את חומרת עונשו. מנו את הדרכים שהוא נוקט כדי לבקר אותו, וכתבו מה זה מעיד על גישתו כלפי שלמה. על מנת להסביר את חומרת עונשו של שלמה מבקר המספר את חטאי שלמה ומעצים אותם: 1. הוא מפרט את כל הלאומים של נשות שלמה:מ וא ב י ות ע מ נ י ות א ד מ י ת, צ ד נ י ת ח ת י ת וכן את שמות אליליהן - ע ש ת ר ת, א לה י צ ד נ ים; מ ל כ ם, ש ק ץ ע מ נ ים. 2. נוקט לשון הגזמה - מגזים במספר נשותיו ופילגשיו של שלמה ומשתמש במספר טיפולוגי 1,000-1 נשים. ו" י ה י ל ו נ ש ים ש ר ות ש ב ע מ א ות ופ ל ג ש ים ש ל ש מ א ות". 1 מספר טיפולוגי - מספר נוסחאי לא ממשי. המספרים הטיפולוגיים הם: 3 7, 10, 12, 40, וכפולותיהם.

4 3. עורך השוואה ניגודית בין שלמה לבין דוד אביו - דוד עבד את ה', ואילו שלמה מרבה לחטוא. 4. מצטט בפסוק 2 חוק ועובדה מן העבר שעליה עבר שלמה - האיסור לשאת נשים נכריות: מ" ן ה ג וי ם א ש ר א מ ר ה' א ל ב נ י י לא ש ר א לת ב א ו ב ה ם ו ה ם לא י ב א ו ב כ ם א כ ן י ט ו א ת ל ב ב כ ם א ח ר י א לה יה ם ב ה ם ד ב ק ש למ ה ל א ה ב ה". א.שלמה עובר על החוק האוסר נישואים עם מואביות ואדומיות וזאת לפי החוק בדברים ז' 4-1 אשר אוסר נישואים עם עמים זרים: כ" י י ב יא ך ה' א לה י ך א ל...ה ח ר ם ת ח ר ים א ת ם לא-ת כ ר ת ל ה ם ב ר ית ו לא ת ח נ ם: ו לא ת ת ח ת ן ב ם ב ת ך לא-ת ת ן ל ב נ ו וב ת ו לא-ת ק ח ל ב נ ך: כ י-י ס יר א ת- ב נ ך מ א ח ר י ו ע ב ד ו א לה ים א ח ר ים...". ב. שלמה עובר על החוק המפורש בדברים כ"ג 4: האוסר על נישואין עם עמון ומואב " לא י ב אע מ ונ י ומ וא ב י ב ק ה ל ה' ג ם ד ור ע ש יר י לא י ב א ל ה ם ב ק ה ל ה' ע ד ע ול ם...". 5. משתמש במילה מנחה משורש נ.ט.ה - המדגישה את נטיית שלמה מעם ה'. לדוגמה:"...ו י ט ו נ ש יו א ת ל ב ו...". 6. אירוניה - שלמה זכה לעלות למלוכה בשל זקנת דוד ותשישותו הנפשית שאפשרו לנתן הנביא ולבת-שבע, לפלס את דרכו של שלמה לשלטון, אך גם הוא אינו מתפקד בימי זקנתו ונשותיו מצליחות להשפיע עליו לרעה: "ו י ה י ל ע ת ז ק נ ת ש למ ה נ ש יו ה ט ו א ת-ל ב ב ו א ח ר י א לה ים א ח ר ים...". 7. חוזר פעמיים על השורש א.ה.ב במשמעות נישא )התחתן( כדי להעצים את חטאו של שלמה - דבק בנשותיו לאהבה, ואוהב נשים נכריות וזאת כדי להדגיש שלא מדובר פה בנישואין דיפלומטיים. השימוש בשורש א.ה.ב מעצים את חטאי שלמה, אשר בפרק ג' תואר כמי שאוהב את ה':"ו י א ה ב ש למ ה א ת-ה' ל ל כ ת ב ח ק ות ד ו ד א ב יו..." )פסוק 3( אך עבר לאהבת נשים: "ו ה מ ל ך ש למ ה א ה ב נ ש ים נ כ ר י ות ר ב ות..." )פרק י"א פסוק.)1 8. ציון העובדה ששלמה חוטא למרות שה' נגלה אליו פעמיים והזהירו לא לחטוא: "ו י ת א נ ף ה' ב ש למ ה כ י-נ ט ה ל ב ב ו מ ע ם ה' א לה י י ש ר א ל ה נ ר א ה א ל יו פ ע מ י ם. ו צ ו ה א ל יו ע ל-ה ד ב ר ה ז ה ל ב ל ת י-ל כ ת א ח ר י א לה ים א ח ר ים ו לא ש מ ר א ת א ש ר-צ ו ה ה'. הביקורת על נישואי שלמה לנשים נכריות בפרק זה מעידה כי בפנינו עורך בעל השקפה היסטוריוגרפית שונה מהשקפתו של עורך הפרקים הקודמים א'-י'. מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 16 היסטוריוגרפיה - כתיבת ההיסטוריה באופן סלקטיבי, מתוך נקודת מבט של המחבר ועל פי מגמתו הדתית.?כיצד בכל זאת מלמד המחבר זכות על שלמה, ומה נוכל ללמוד על גישתו כלפיו? הוכיחו מן הכתוב. המחבר מלמד זכות בעקיפין על שלמה באומרו"ו י ה י ל ע ת ז ק נ ת ש למ ה, נ ש יו ה ט וא ת ל ב ב ו א ח ר י א לה ים א ח ר ים" )פסוק 4(, כלומר: רק לעת זקנתו נשותיו הטו את לבבו מעם ה', וכל עוד היה צעיר לא נהג כך. מכאן למדים שלמחבר השקפה דתית התומכת בבית דוד, אבל למרות גישתו זו הוא מבקר את המלך.?בפסוק "ו י ל ך 5 ש למ ה א ח ר י ע ש ת ר ת, א לה י צ ד נ ים, ו א ח ר י מ ל כ ם, ש ק ץ ע מ נ ים" קיים קושי רעיוני. כיצד המלך שבנה את בית-המקדש הלך אחרי אלילים? הסבירו כיצד מיישבים הפרשנים קושי זה, ומהי מטרתם? רד"ק: "ולא שעבד עבודת אלילים, אלא שהניח נשיו לעבוד עבודת אלילים לאלוהים אחרים, אף הניח אותן לבנות במות בירושלים לעבודת אלילים והוא שאמר: "אז יבנה שלמה" )פסוק 7( - שהניח לבנות ולא מיחה בהן". רש"י: "רבותינו אמרו: מתוך שלא מיחה בנשיו נקראת על שמו". פתרון הקושי: הפרשנים טוענים ששלמה עצמו לא עבד עבודה זרה, ועל כן לא נחשב לחוטא. הכתוב מייחס לו את עבודת האלילים ובניית הבמות, מפני שלעת זקנתו לא מנע - לא מיחה מנשותיו לעבוד את האלוהים שלהן ולבנות להן במות. הם טוענים, כי מפני שלא מיחה בנשותיו, נקרא החטא על שמו )רש"י(.

5 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 17 מטרת הפרשנים היא להמעיט בחטאו של שלמה, הנחשב לחכם שבאדם ולמאמין גדול אשר הקים את בית-המקדש לה'. הפרשנות המסורתית לא תואמת את הכתוב במקרא לפיו שלמה הלך בעצמו אחרי אלילים ועבד אותם. שיקוץ - כינוי גנאי לאלילים.?בפסוק 9 "ו י ת א נ ף ה' ב ש למ ה, כ י נ ט ה ל ב ב ו מ ע ם ה' א לה י י ש ר א ל, ה נ ר א ה א ל יו פ ע מ י ם" מביע המחבר את כעס ה' על שלמה. באיזה אמצעי נוקט המחבר בפסוק זה כדי להדגיש את כעס ה'? המחבר מציין שחרה אפו של ה' בשלמה )ויתאנף-כעס מאד(, אשר נטה לבבו מעם ה'. הוא מדגיש את כפיות-הטובה של שלמה אשר אלוהים התגלה אליו פעמיים: פעם בגבעון )ג', 5( ופעם שנייה בירושלים "וירא ה' אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון" )ט', 2(. למרות ההתגלות הכפולה של אלוהים לשלמה, חטא שלמה ונטה לבבו מעם ה' ולא שמר את חוקי ה'.?חטאי שלמה מעידים שאלוהים מגשים את הנאמר בפרק ג', 14, א ם "ו ת ל ך ב ד ר כ י ל ש מ ר ח ק י ומ צו ות י כ א ש ר ה ל ך ד ו יד א ב י ך ו ה א ר כ ת י א ת-י מ י ך". קראו גם פסוקים והסבירו קביעה זו. בפרק ג' התנה אלוהים את אריכות ימיו של שלמה בקיום מצוותיו, אבל בפרק י"א נראה ששלמה חטא לעת זקנתו ולא קיים את חוקי ה', משום כך אלוהים מענישו בפילוג המלוכה, שיתגשם בימי בנו. פסוקים 13-11: עונשו של שלמה אלוהים גוזר עונש על חטאי שלמה בגלל חטאיו, שפורטו בפסוקים פתיחת העונש מנוסחת בביטוי " י ע ן א ש ר ה י ת ה ז את ע מ ך", לאחר מכן "מקריא" אלוהים את "כתב האישום"ו לא ש מ ר ת ב ר ית י ו ח ק ת י, א ש ר צ ו ית י ע ל י ך" ולאחר מכן - גזר-הדין: "ק ר ע א ק ר ע א ת ה מ מ ל כ ה מ ע ל י ך, ונ ת ת יה ל ע ב ד ך" על מנת להדגיש את העובדה כי העונש הוא חד משמעי חוזר ה' פעמים לשם הדגשה על קריעת הממלכה:"ק ר ע א ק ר ע".?מדוע תמשיך להתקיים ממלכת דוד גם בעתיד למרות חטאי שלמה? הוכיחו מן הכתוב. ממלכת דוד תמשיך להתקיים גם בעתיד, אבל היא תיקרע באופן חלקי מעל שלמה: " ר ק א ת-כ ל-ה מ מ ל כ ה לא א ק ר ע ש ב ט א ח ד א ת ן ל ב נ ך". שתי הסיבות לכך: 1. " ל מ ע ן ד ו ד ע ב ד י" - ה' הבטיח לדוד את נצחיות השושלת. 2. " ול מ ע ן י ר וש ל ם א ש ר ב ח ר ת י" - ה' הבטיח גם את נצחיותה של ירושלים, בירת ממלכת דוד.?מהי המילה המנחה בפסוקים ומה משמעותה בקטע? המילה המנחה היא חזרה על השרש ק.ר.ע אשר מביע את גודל העונש הצפוי לממלכת שלמה. הממלכה תיקרע והכתוב מביע זאת באופן חד-משמעי בביטוקי ר ע א ק ר ע, אבל ישנה הסתייגות: קריעת הממלכה תיעשה לא בימי שלמה, אלא בימי בנו"א ך-ב י מ י ך לא א ע ש נ ה... מ י ד ב נ ךא ק ר ע נ ה" וקריעה זו תוביל לפילוג הממלכה: "ר ק א ת כ ל ה מ מ ל כ ה לאא ק ר ע, ש ב ט א ח ד א ת ן ל ב נ ך...".?ניסוח העונש מעלה תפיסת גמול אלוהית. מהי תפיסת הגמול וכיצד היא באה לידי ביטוי בכתוב? המחבר מעלה את שיטת הגמול לדורות, אשר על-פיה נענשים הבנים בעוון חטאי אבותיהם. שלמה חטא ולכן בנו ייענש )גמול שלילי(. מצד אחר שיטת הגמול לדורות מזכה את הבנים בזכות אבותיהם. אלוהים הבטיח את נצחיות ממלכת דוד ואת נצחיות ירושלים בזכות דוד, לפיכך לא יתרחש העונש בימיו של שלמה, שנהנה מזכויותיו של אביו, אלא בימי בנו )גמול חיובי(.

6 ?קראו שמואל ב', ז' פס' 16 האם קיימת סתירה בין הכתוב בשמואל ב', לבין מלכים א', י"א 13-11? הסבירו את תשובתכם. בין המקורות לא קיימת סתירה: בספר שמואל ב', ז' ה' הבטיח לדוד שושלת נצח: "ו נ א מ ן ב ית ך ומ מ ל כ ת ך ע ד-ע ול ם ל פ נ י ך כ ס א ך י ה י ה נ כ ון ע ד-ע ול ם" ובפרק י"א ה' קורע את הממלכה מבית דוד, אך מסייג את העונש:"ר ק א ת- כ ל- ה מ מ ל כ ה לא א ק ר ע, ש ב ט א ח ד א ת ן ל ב נ ך: ל מ ע ן ד ו ד ע ב ד י, ול מ ע ן י ר ו ש ל ם א ש ר ב ח ר ת י" - הבטחת ה' לדוד לא מתבטלת, אלא רק מצטמצמת בכך שלבית דוד יישאר שלטון על שבט אחד, ולא כל הממלכה תיקרע ממנו. פסוקים 28-14: הרקע המדיני-חברתי לפילוג הממלכה פסוקים על-פי השקפתו ההיסטוריוגרפית של המחבר, המבקר את שלמה, הינם התגשמות דבר ה' שהתאנף )זעם( בשלמה. את התגשמות העונש אפשר לראות כבר בימי שלמה בשלושה אופנים: באמצעות שלושה שטנים המהווים ביטוי להתנגדות לשלטונו של שלמה. פסוקים 22-14: ה"שטן" הדד האדומי: )שטן מחוץ למדינה( "ו י ק ם ה' ש ט ן ל ש למ ה, א הת ד ד ה א ד מ י, מ ז ר ע ה מ ל ך ה וא, ב א ד ום. ו י ה י ב ה י ות ד ו ד א ת א ד ום ב ע ל ות י וא ב ש ר ה צ ב א ל ק ב ר א ת ה ח ל ל ים, ו י ך כ ל ז כ ר ב א ד ום". )פסוק 15-14( ה"שטן" הדד האדומי, הינו ואסל - בן מלך אדום, כנוע, שהיה משועבד ליהודה בתקופת דוד, אך בימי שלמה, עם חילופי השלטון, השתחרר ושאף לנקום על הטבח שערך יואב, שר צבאו של דוד, במשך שישה חודשים בזכרים אשר באדום. שטן בספרי המקרא המאוחרים הינו חלק מהפמליה האלוהית, ואילו בספרי המקרא המוקדמים השטן הינו אויב מדיני. בפסוק 14 נאמר:"ו י ק ם ה' ש ט ן ל ש למ ה..." -ה' הוא שעורר את הדד להיות אויב למלכות שלמה. בפסוקים הבאים מסופר על הרקע ההיסטורי של הדד האדומי, בדרך הספרותית של מבט לאחור )פלאשבק( לתקופת דוד כפי שמסופר בשמואל ב', ח', אדום הייתה משועבדת לשלטון בית דוד מאז תקופת דוד: כשעלה יואב, שר צבאו של דוד, על אדום כדי לקבור את חללי בני ישראל, שנפלו באדום בזמן המלחמה הקודמת, הוא שהה באדום במשך שישה חודשים בזמן זה והכה כל זכר באדום. הדד, שבזמן המרד היה נער קטן השתייך לבית המלוכה, ויחד עם כמה משרי אביו, ברח והגיע אל פרעה מלך מצרים. פרעה נהג בהדד בכבוד הראוי לבן-מלך, הוא סיפק לו מזון, מגורים, ואזור להתיישב בו. מאחר שהדד מצא חן בעיני פרעה, נתן לו פרעה את אחות אשתו, את תחפניס, לאישה, אשר ילדה לו, את גנובת בנו, שגדל עם בני פרעה. לאחר שהדד שמע כי דוד ויואב שר צבאו מתו, הוא שב לאדום כדי להמרידה כנגד מלכות שלמה. מרידתו של הדד האדומי פגעה ביוקרתו של שלמה, והייתה אחד הגורמים המדיניים לפילוג הממלכה. מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 18 פלאשבק - הבטה לאחור, הגדת המוקדם בזמן מאוחר יותר, כאשר אירוע שהיה בעבר נמסר לקורא בזמן הווה מתוך כוונה לקדם את העלילה או להאיר אותה.

7 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 19 פסוקים 25-23: באמצעות ה"שטן" רזון בן אלידע )שטן מחוץ למדינה( "ו י ק ם א לה ים ל ש ו ט ן, א ת ר ז ון ב ן א ל י ד ע, א ש ר ב ר ח מ א ת ה ד ד ע ז ר מ ל ך צ וב ה, א ד נ יו. ו י ק ב ץ ע ל יו א נ ש ים, ו י ה י ש ר ג ד וד ב ה ר ג ד ו ד א ת ם, ו י ל כ ו ד מ ש ק ו י ש ב ו ב ה, ו י מ ל כ ו ב ד מ ש ק. ו י ש ט ן ה י ל י ש ר א ל כ ל י מ י ש למ ה, ו א ת ה ר ע ה א ש ר ה ד ד, ו י ק ץ ב י ש ר א ל ו י מ ל ך ע ל א ר ם" )פסוקים 25-23( גם סיפורו של רזון בן אלידע מסופר בדרך ספרותית של מבט לאחור )פלאשבק( ומציג את האויב החיצוני בביטוי "ויקם אלוהים לו שטן". רזון בן אלידע היה אחד מעבדי הדדעזר מלך צובא. כשדוד הכה את צבאות הדדעזר ומלכי ארם הכפופים לו, וכבש את הממלכות הארמיות מצפון, רזון בן אלידע ברח מאדונו הדדעזר, קיבץ את החיילים, שברחו על נפשם ונעשה לשר גדוד. לאחר מות דוד מנצלים רזון בן אלידע ואנשיו את שעת חילופי השלטון, והשתלטו על דמשק. רזון בן אלידע ואנשי גדודו הצליחו להמריד תחילה את האוכלוסייה בדמשק נגד מלכות שלמה, ורק אחר-כך גירשו את הנציבים המושלים בארם-דמשק מטעם שלמה ומלכו בה. מרידתו של רזון בן אלידע במלכות שלמה והצלחתו לנתק את ארם מעול מלכות שלמה, החלישו את הממלכה הישראלית מבחינה כלכלית וביטחונית, ועוררו גל מחאות כלפי שלמה.?הביטוי בפסוק 25 "ו א ת ה ר ע ה א ש ר ה ד ד, ו י ק ץ ב י ש ר א ל ו י מ ל ך ע ל א ר ם" מעורר קושי תחבירי. מהו הקושי וכיצד אפשר ליישב אותו? הקושי התחבירי הוא: מהי כוונת הדברים "ואת הרעה אשר הדד" בהקשר לספורו של רזון בן אלידע? פתרון לקושי: משמעות הצירוף היא: בנוסף על הרעה שעשה הדד, נוספה גם הרעה שעשה רזון בן אלידע.?קראו מלכים א', ה', " כ י 5-4, ה וא )שלמה( ר ד ה ב כ ל ע ב ר ה נ ה ר מ ת פ ס ח ו ע ד ע ז ה ב כ ל מ ל כ י ע ב ר ה נ ה ר ו ש ל ום ה י ה ל ו מ כ ל ע ב ר יו מ ס ב יב. ו י ש ב י ה וד ה ו י ש ר א ל ל ב ט ח א י ש ת ח ת ג פ נ ו ו ת ח ת ת א נ ת ו מ ד ן 2 ו ע ד ב א ר ש ב ע כ ל י מ י ש למ ה" ואת מלכים א', ה', 18, "ו ע ת ה ה נ יח ה' א לה י ל י מ ס ב יב א ין ש ט ן ו א ין פ ג ע ר ע" וכתבו מהי הסתירה הכרונולוגית שמתעוררת לנוכח קריאת הפסוקים על השטנים לשלמה במלכים א', י"א, 25-14? על-פי המסופר בפרק שלפנינו, מתברר שהשטנים הדד האדומי מדרום ורזון בן אלידע מצפון, היו בעבר ואסלים של דוד, אבל השתחררו משעבודו בתחילת ימי שלמה, עם חילופי השלטון. תיאור זה סותר את הכתוב במלכים א', ה', שמתאר שלום ששרר בכל ימי שלמה ולא היו לו אויבים.?כיצד אפשר לפתור את הסתירה בין הכתובים? לפי הפרשנות המסורתית - בכל ימי שלמה, כל עוד לא חטא שלמה, היה שלום בממלכה. בימי זקנתו, עם נטיית לבו מעם אלוהים, קמו השטנים לשלמה, אבל רק בימי זקנתו. לפי הפרשנות הביקורתית - שני השטנים אכן קמו לשלמה בראשית ימי מלכותו, והיו שם "כל ימי שלמה", והמחבר ההיסטוריוגרף בחר לשבץ את המידע הזה בפרק י"א כדי להראות שעונש זה הוא על חטאו בימי זקנתו, וכי אלוהים מכוון את ההיסטוריה. מתיאור השטנים שקמו לשלמה אפשר לזהות את ההיסטוריוגרף המקראי: סמיכות האירועים בין הופעת השטנים וההכרזה על העונש מרמזת כי השטנים שקמו מיד לאחר הכרזת ה' על פילוג הממלכה הופיעו ביוזמת ה': ו" י ק ם ה' ש ט ן ל ש למ ה..." פסוק 14, אולם בהמשך מתברר כי השטנים היו אויבי ישראל כבר מימי דוד ולמעשה נוכחותם בממלכה הייתה: " כ ל-י מ י ש למ ה". לאור הדברים ברור כי ההיסטוריוגרף המקראי בחר לתאר את רצף האירועים כדי להראות שהשטנים חידשו פעילותם בתחומי הממלכה כדי לממש את העונש לשלמה בשל חטאיו. התופעות ההיסטוריות של השטנים הן פועל יוצא של כעס אלוהים על חטאי שלמה. 2 הביטוי תחת גפנו ותחת תאנתו הוא ביטוי המציין במקרא שלום וביטחון.

8 פסוקים 40: 28-26, ההתנגדות לשלטונו של שלמה על ידי ירבעם בן נבט )אויב מבית( "ו י ר ב ע ם ב ן-נ ב טא פ ר ת י מ ןה צ ר ד ה, ו ש ם א מ ו צ ר וע ה א ש ה א ל מ נ ה,ע ב ד ל ש למ ה,ו י ר ם י ד ב מ ל ך. ו ז ה ה ד ב ר א ש ר ה ר ים י ד ב מ ל ך: ש למ ה ב נ ה א ת ה מ ל וא, ס ג ר א ת פ ר ץ ע יר ד ו ד א ב יו. ו ה א י ש י ר ב ע ם ג ב ור ח י ל; ו י ר א ש למ ה א ת ה נ ע ר כ י ע ש ה מ ל אכ ה ה וא, ו י פ ק ד א ת ו ל כ ל ס ב ל ב ית י וס ף". )פסוקים 28-26( ו י ב ק ש ש למ ה ל ה מ ית א ת י ר ב ע ם,ו י ק ם וי י ר ב ע ם ב ר ח מ צ ר י ם א ל ש י ש ק מ ל ך מ צ ר י ם, ו י ה י ב מ צ ר י ם ע ד מ ות ש למ ה" )פסוק 40(?יש המפרשים את פסוקים כאקספוזיציה לסיפור ירבעם בן נבט. מהם הפרטים החשובים הנמסרים על אודותיו בפסוקים שלפניכם וכיצד הם תורמים להתפתחות העלילה? ייחוסו: 1. ירבעם בן נבט היה משבט אפרים, מהעיר צרדה-שבט אפרים היה מרכזי ביותר בין שבטי ישראל והתחרה עם שבט יהודה, אליו השתייכו דוד ושלמה, על היוקרה לירבעם הייתה שאיפה להחזיר חזרה את השלטון לשבט אפרים. 2. הוא בן לאישה אלמנה, אשר שמה צרועה כבן לאישה מהמעמד הנמוך, מכיר מקרוב את סבל השכבות החלשות. כישוריו: 3. שימש כשר לשלמה המכונה "עבד לשלמה" ובהמשך מורד בו "וירם יד במלך" )פסוק 26(. אחד הפירושים למילה "עבד" במקרא הוא שר בכיר. ירבעם ניצל את מעמדו במלכות שלמה כדי לארגן מרד נגד שלמה. 4. ירבעם היה גיבור חיל - אמיץ, ונכבד ירבעם בעל כישורים מתאימים להנהגה - שאפתנות וכריזמה ולכן יכול היה לסחוף אחריו אנשים ולמרוד בשלמה. 5. ירבעם הצטיין בכל מלאכה אשר עשה, ובגלל כישוריו נבחר להיות אחראי על "סבל בית יוסף". ירבעם מונה להיות אחראי על עבודות הכפייה של שבטי הצפון, ובכך החל לבסס את מעמדו כמנהיג שבטי הצפון, דבר שסייע בידו לצבור כוח, כדי למרוד בשלמה. מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 20 אקספוזיציה - פרטים הנמסרים בתחילת הסיפור והכרחיים להבנת התרחשות העלילה.?מהו תפקידו של ירבעם בן נבט כאחראי על סבל בית יוסף, ומדוע שלמה מינה דווקא אותו? שלמה מינה את ירבעם כאחראי על בני השבטים אפרים ומנשה )שני בניו של יוסף( אשר נגבה מהם )כמו גם משאר שבטי ישראל( מס עובד. הוא היה גם אחראי על מי שעסק בעבודות הסבל )הכפייה(, שנעשו לצרכים ממלכתיים כמו חציבת אבנים, בניית ערי מבצר, חפירת תעלות, סלילת דרכים, וכדומה. שלמה מינה דווקא את ירבעם לתפקיד של האחראי על גיוס העובדים לעבודות "סבל בית יוסף", ובשל כישוריו האישיים רכש ירבעם ניסיון וידע המתאימים לתפקיד.?מדוע החליט ירבעם להרים יד )למרוד( בשלמה? שלמה, שהעלה את נטל המסים, הפלה בין השבטים ולא גבה מס משבט יהודה. אפליה זו גרמה להתמרמרות בקרב בני שבט אפרים המופלים. בנוסף על עבודות הסבל והכפייה, בעת בניית המילוא, דרש השלטון גיוס אנשים רבים דבר אשר הוביל אף הוא להתמרמרות ובעקבותיה החלה תסיסה נגד שלמה, וירבעם, שהיה מוכשר ומודע למצב, הסיק שאם ימרוד בשלמה יזכה לתמיכת העם בעקבות הקלת המסים, וימלוך במקום שלמה. אין זה מקרי שהמרד התחיל בבית יוסף, שכן שבט אפרים נהנה ממעמד גבוה יותר בתקופת הכיבוש והשופטים, והפסיד את ההגמוניה )השליטה( לבית יהודה, דבר שעורר קנאה בין השבטים.?למילוא שני פירושים שונים. מהם? 1. מקום נמוך שממלאים אותו עפר ואבנים, כדי להגביהו ולבנות עליו מבצר. 2. מילוי החלל שבין שתי חומות המקיפות את העיר בעפר ואבנים, כדרך לחזק את הביצורים.

9 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 21?קראו פסוק 40 וכתבו מהן תוצאות המרד? סיפור מרד ירבעם בשלמה לא מופיע במקרא, אולם מפסוק 40 עולה כי הקשר שקשר ירבעם נגד שלמה נכשל, ושלמה הצליח לדכא את המרד ורצה להעניש את ירבעם בעונש מוות כראוי לבוגד במלכות. ירבעם ברח במהירות ומצא מקלט מדיני אצל שישק מלך מצרים. מרידתו של ירבעם נכשלה, אך הוא ממתין במצרים )כמו הדד האדומי שציפה למות דוד כדי לנקום( לשעת הכושר כדי לשוב לישראל ולמרוד עם מותו של שלמה.?מה ההסבר לעובדה שירבעם בן נבט מקבל מקלט מדיני אצל מלך מצרים, אשר מוזכר ששלמה נשא את בתו? המחבר ההיסטוריוגרף, המבקר את שלמה, יוצר קשר של חטא ועונש בין האירועים: שלמה נשא את בת פרעה, חטא ולבבו נטה מעם ה'. עתה, דווקא פרעה נותן מקלט מדיני ליריבו של שלמה, לרמוז שממצרים נפתחת הרעה לשלמה ולצאצאיו.?את בריחתו של ירבעם למצרים וקבלת המקלט המדיני שם אפשר להסביר גם כאירוע מדיני המצביע על חוסר יציבות ביחסי ישראל-מצרים באותה תקופה. הסבירו טענה זאת. שישק מלך מצרים הוא פרעה הראשון לשושלת חדשה, ואילו פרעה, ששלמה נשא את בתו לאישה, היה המלך שנמנה עם השושלת הקודמת. פירושו של רד"ק מחזק דעה זו "פרעה חותן שלמה מת, וקם מלך אחר ששמו שישק, ולא היה אוהב שלמה, לפיכך ברח ירבעם אליו". פסוקים 39-29: נבואת אחיה השילוני פסוקים 32-29: המעשה הסמלי של אחיה השילוני פגישת אחיה השילוני וירבעם בן נבט פותחת בנוסחה"ו י ה י ב ע ת ה ה יא"- נוסחה זו היא נוסחת קישור בין סיפור מרד ירבעם, סיפור שנקטע, לפגישתו באקראי עם אחיה השילוני. יש הטוענים כי המחבר השמיט את פרטי המרד, ובמקומם הביא את נבואת אחיה השילוני, מתוך מגמה להראות שמעשי ירבעם הובילו אותו למלוכה על ישראל והם פועל יוצא של רצון האל. זהו קשר עקיף של סיבה ותוצאה: המרד ייעודו של ירבעם להיות מלך על ישראל.?מיהו אחיה השילוני ומדוע תמך במרד נגד שלמה? אחיה השילוני היה משילה, עיר השוכנת בצפון בית אל. שילה הייתה בעבר מרכז דתי מפואר ומכובד, בנחלת אפרים. העיר הייתה חשובה לפני שירושלים הפכה למרכז הדתי העיקרי. אולי אחיה קיווה שהפילוג יביא לירידה בחשיבותה של ירושלים ולעלייה מחודשת ביוקרת שילה )אינטרס אישי(..?מהו המעשה הסמלי שעושה אחיה ומה משמעותו? בין ירבעם לאחיה מתרחשת פגישה מקרית בשדה, בחשאיות, כך שאין לראות בכך מרד נגד המלכות. במעמד זה קורע אחיה השילוני שמלה, מחלק אותה לשנים-עשר קרעים המסמלים שנים-עשר שבטים. הוא מסביר לירבעם שקרע אחד המסמל שבט אחד יישאר בידי בית דוד ועשרת הקרעים המסמלים עשרה שבטים יועברו לידי ירבעם בן נבט. המעשה הסמלי של אחיה השילוני: קריעת השמלה כסמל לקריעת הממלכה.

10 ?בפסוקים קיים קושי: את שמלתו של מי קורעים? מיהו "המתכסה בשלמה החדשה" - אחיה השילוני או ירבעם? מיהו הנושא במשפט? מבחינה תחבירית שתי האפשרויות מתקבלות. אפשר שאחיה הוא שהתכסה ואפשר שירבעם. הדעת נותנת שהשמלה שייכת לנביא, כי מתוך השוואה לשמואל א', ט"ו, 28-27, אפשר לראות מקרה דומה: הנביא שמואל לובש את המעיל, וקורע את כנף-המעיל כדי לסמל את קריעת מלכות שאול, כך גם במקרה שלפנינו. כנראה היה זה מנהג עתיק, שנביא קרע את בגדו כדי לסמל קריעת ממלכה.?מהי המילה המנחה שמשתמש בה הנביא כדי לסמל את פילוג הממלכה? השוו לתיאור עונשו של שלמה בפסוקים וכתבו מה אפשר ללמוד מהשוואה זאת. המילה המנחה שאחיה משתמש בה היא מהשורש ק.ר.ע: הנביא עושה מעשה סמלי לתיאור הפילוג וקורע את השמלה לשנים-עשר קרעים, לאחר מכן מודיע לירבעם שהוא קורע את הממלכה מיד שלמה, ובידי שלמה יישאר רק שבט אחד בעוד ירבעם יקבל עשרה שבטים. גם בתיאור עונשו של שלמה בפסוקים משתמש אלוהים באותו שורש: ק.ר.ע. השימוש במילה מהשורש ק.ר.ע בשני המקרים מלמד שאחיה הוא מי שמעביר את המסר בשם ה', שהפילוג נבע מחטאיו של שלמה.?מהו הקשר בין נבואת העונש בפיו של אחיה השילוני בפסוק 32 לבין נבואת העונש של ה' לשלמה בפסוקים 13-11? בשני המקרים זוכה שלמה להמשכיות השושלת בזכות בחירת ה' בדוד ובירושלים. כפי שה' הבטיח לשלמה המשכיות, כך מנבא גם אחיה לירבעם בן נבט. דמיון זה מצביע על קשר לשוני המביע זיקה בין לשון אלוהים ללשונו של אחיה, אשר מעביר את דבר ה' באותה לשון. " ו ה ש ב ט ה א ח ד י ה י ה ל מ ע ן לו, ע ב ד י ד ו ד, ול מ ע ן י ר ו ש ל ם, ה ע יר א ש ר ב ח ר ת י ב ה מ כ ל ש ב ט י י ש ר א ל" )פסוק 32( "א ך ב י מ י ך לא א ע ש נ ה ל מ ע ן ד ו ד א ב י ך: מ י ד ב נ ך א ק ר ע נ ה. ר ק א ת כ ל ה מ מ ל כ ה לא א ק ר ע, ש ב ט א ח ד א ת ן ל ב נ ך, ל מ ע ן ד ו ד ע ב ד י ול מ ע ן י ר ו ש ל ם א ש ר ב ח ר ת י" )פסוקים 13-11(?בפסוקים ובפסוקים קיים קושי של אי-התאמה בין מספר הקרעים לבין חלוקתם לאחר פילוג הממלכה. כיצד נפתור קושי זה? הקושי: כיצד מבטיח אחיה לירבעם בן נבט עשרה שבטים בממלכת ישראל ושבט אחד לממלכת יהודה, )11 השבטים( אם קיימים שנים-עשר שבטים? פתרונות לקושי: 1. בממלכת דוד נכללים שבט יהודה ושבט בנימין. שבט בנימין היה קטן בשטחו ושכן מצפון ליהודה ונסתפח אליו. 2. בממלכת דוד נכללים שבט יהודה ושמעון, שבט ששכן מדרום ליהודה וברבות הימים נתמזג עם יהודה. מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 22 לפי נבואת אחיה השילוני: עשרה שבטים ישתייכו מעתה לממלכת ישראל, תחת שלטון ירבעם, השבטים יהודה ובנימין יישארו בתחומי ממלכת יהודה ובית דוד תחת שלטון רחבעם.

11 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 23 המעשה הסמלי של אחיה השילוני: 12 קרעים ממלכת ישראל ממלכת יהודה ירבעם מלך ישראל )ירבעם= י רב עם: רוב העם( רחבעם בנו של שלמה 10 שבטים 2 שבטים )בית דוד( 1+1 )יהודה ובנימין( פסוקים 39-33: הנאום הנבואי של אחיה השילוני?עיינו בפרק י"א בפסוקים שלפניכם וכתבו מהי ההשקפה הדויטרונומיסטית )ברוח ספר דברים( הטבועה בנאום אחיה השילוני? הסבירו והוכיחו מן הכתוב. " י ע ן א ש ער ז ב ונ י, ו י ש ת ח ול ו ע ש ת ר ת א לה י צ ד נ ין,ל כ מ ו ש א לה י מ וא ב, ול מ ל כ ם א לה י ב נ י ע מ ון, ו לא ה ל כ ו ב ד ר כ י, ל ע ש ות ה י ש ר ב ע ינ י ו ח ק ת י ומ ש פ ט י כ ד ו ד א ב יו: ו לא א ק ח א ת כ ל ה מ מ ל כ ה מ י ד ו, כ י נ ש יא א ש ת נ ו כ ל י מ י ח י יו, ל מ ע ן ד ו ד ע ב ד י א ש ר ב ח ר ת י א ת ו, א ש ר ש מ ר מ צ ות י ו ו ח ק ת י: ל ק ח ת י ה מ ל וכ ה מ י ד ב נ ו, ונ ת ת יה ל ך א ת ע ש ר ת ה ש ב ט ים. ו ל ב נ ו א ת ן ש ב ט ל מ ע ן א ח דה י ות נ יר ל ד ו יד ע ב ד י כ ל ה י מ ים ל פ נ י, ב יר ו ש ל ם, ה ע יר א ש ר ב ח ר ת י ל י ל ש ום ש מ י ש ם. ו א ת ךא ק ח, ומ ל כ ת ב כ ל א ש ר ת א ו ה נ פ ש ך, ו ה י ית מ ל ך ע ל י ש ר א ל. ו ה י ה א ם ת ש מ ע א ת כ ל א ש ר א צ ו ך, ו ה ל כ ת ב ד ר כ י ו ע ש ית ה י ש ר ב ע ינ י ל ש מ ור ח ק ות י ומ צ ות י, כ א ש ר ע ש ה ד ו ד ע ב ד י, ו ה י ית י ע מ ך וב נ ית י ל ך ב י ת נ א מ ן כ א ש ר ב נ ית י ל ד ו ד, ו נ ת ת י ל ך א ת י ש ר א ל. ו אע נ ה א ת ז ר ע ד ו ד ל מ ע ן ז את, א ך לא כ ל ה י מ ים" בנבואת אחיה השילוני באה לידי ביטוי ההשקפה הדויטרונומיסטית )ברוח ספר דברים( בכמה תפיסות: 1. חוסר הסובלנות כלפי עבודה זרה, המתוארת בקטע בפירוט רב, כמו שפירט המחבר בתיאור חטאי שלמה בפסוקים "ו י ל ך 7-5: ש למ ה א ח ר י ע ש ת ר ת, א לה י צ ד נ ים, ו א ח ר י מ ל כ ם, ש ק ץ ע מ נ ים. ו י ע ש ש למ ה ה ר ע ב ע ינ י ה'... א ז י ב נ ה ש למ ה ב מ ה, ל כ מ ו ש ש ק ץ מ וא ב, ב ה ר, א ש ר ע ל פ נ י י ר ו ש ל ם, ול מ ל ך, ש ק ץ ב נ י ע מ ון". 2. הבחירה בדוד ובירושלים, העיר אשר בחר בה ה' לשכן את שמו שם. הבחירה בדוד ובירושלים היא שגרמה להשארת שבט אחד ליהודה, וכך מובטחת נצחיות בית דוד ונצחיות ירושלים, העיר אשר האל המופשט, הטרנסצנדנטאלי )מעל לטבע( זכה בה לבית-המקדש, השוכן בה לכבודו - לשמו ולא לנוכחותו הפיזית. 3. שיטת הגמול לדורות /גמול קיבוצי. על-פי פסוקים 31-1 שלמה חטא. כיוון שהמלך נחשב לחוטא ומחטיא, חטאיו מיוחסים לא רק לו אלא לעם כולו )החטאים מפורטים בלשון "י רבים(: ע ן א ש ר ע ז ב ונ י, ו י ש ת ח ו ו ל ע ש ת ר ת א לה י צ ד נ ין, ל כ מ ו ש א לה י מ וא ב, ול מ ל כ ם א לה י ב נ י-ע מ ון, ו לא-ה ל כ ו ב ד ר כ י ל ע ש ות ה י ש ר ב ע ינ י ו ח ק ת י ומ ש פ ט י כ ד ו ד א ב יו" )פסוק 33(.?מהי משמעות הביטוי " ומ ל כ ת ב כ ל א ש ר- ת א ו ה נ פ ש ך"? )פסוק 37( ירבעם רשאי לבחור לעצמו עיר בירה, אך לא את ירושלים, השמורה לשלטון בית דוד.?מהי ההבטחה החוזרת שמבטיח ה' לירבעם בפסוק 39, ומהי ההסתייגות הנשמעת ממנה? ה' חוזר על ההבטחה לצמצום מלכות בית דוד " ו אע נ ה א ת ז ר ע ד ו ד ל מ ע ן ז את" - בגלל חטאי שלמה, כפי שהבטיח כבר. הענוי הוא קיום חלקי בלבד של המלוכה )שבט אחד ואחר כך הצטרף אליו בנימין(, אך ה' מסתייג מהבטחה זאת לגבי העתיד "אך לא כל הימים": בעתיד ישלוט מלך מבית דוד על כל השבטים.

12 מחבר ספר דברי-הימים אינו מזכיר את סיפור הקמת ממלכת ישראל שבפי אחיה השילוני, כי לפי תפיסתו הפרו- יהודאית, לממלכת ישראל אין לגיטימציה ומרד ירבעם בן נבט יוצא כנגד יהודה והלגיטימיות שלה. מחבר ספר מלכים, לעומת זאת מראה, שמרד ירבעם היה מימוש התוכנית האלוהית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בנבואת אחיה השילוני. המילים המנחות הן מהשורש נ.ת.ן ו-ל.ק.ח - המדגיש את לקיחת הממלכה משלמה ונתינתה לירבעם. ההסתמכות על החוכמה האנושית, בלא שיתלווה אליה קיום החוקים והמצוות, עשויה להכשיל גם את החכם באדם )שלמה(. פסוקים 43-41: חתימת מלכות שלמה שלמה מלך ארבעים שנה ונקבר בעיר דוד. מחבר הספר משתמש במקורות שונים לצורך כתיבת ספרו, אחד המקורות הוא "ספר דברי שלמה", שאינו מוכר לנו. ספר דברי שלמה הוא ספר חיצוני, אשר אבד ולא נכנס למקרא. המחבר הוא פרו-יהודאי, גישתו כלפי שלמה אמנם ביקורתית אבל הוא בעדו ובעד ממלכתו, ולכן הוא חותם את הספר בביטוי המשבח את שלמה "...ו ח כ מ ת ו..." ועל כי "... מ ל ך ש למ ה ב יר ו ש ל ם ע ל כ ל י ש ר א ל א ר ב ע ים ש נ ה". לסיכום: פרק י"א הוא נקודת מפנה בעמדתו של מחבר ספר מלכים כלפי שלמה, שכן עד לפרק י"א המגמה כלפי שלמה הייתה מגמה אוהדת, והחל מפרק י"א השתנתה המגמה והפכה להיות ביקורתית כלפי שלמה. בפרק י"א מבחינים בין היסטוריה להיסטוריוגרפיה, כלומר בין הצגת העובדות כפי שהתרחשו לבין שילובן במסגרת ההיסטוריוגרפית, שמטרתה להסביר את פילוג הממלכה. היסטוריה - תיאור קורות עם, למשל: שלמה נשא נשים נכריות. היסטוריוגרפיה - כתיבת ההיסטוריה מנקודת מבט אישית של המחבר מתוך מגמה, למשל: הבחירה בשורש א.ה.ב נעשתה מתוך מגמה להראות כי נישואי שלמה לנשים הנכריות נעשו מתוך תאוות נשים, ולא מתוך רצון להרחיב את הממלכה באמצעות קשרים דיפלומטיים. על פי פרק י"א לפילוג הממלכה סיבתיות כפולה: סיבה דתית - חטאי שלמה סיבה מדינית- ההתנגדות למלכות שלמה מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 24 מלכים א', י"ב - פילוג הממלכה הלכה למעשה בפרק י"א הובאו שתי סיבות לעונש הפילוג של הממלכה המאוחדת, אשר יתבצע בימי בנו של שלמה, רחבעם. פרק י"ב מוסיף על הסיבות הדתיות והמדיניות גם את ההסבר הפוליטי והתיאולוגי לפילוג הממלכה. האירועים המתוארים בפרק מעלים את השאלה אם מעשיו של רחבעם, בן שלמה, נעשו מתוך שיקול-דעת פוליטי ולכן כל אירוע ייבחן בהתייחס לשאלה זו. פסוקים 3-1: רחבעם עולה למלוכה שלמה, בניגוד לאביו, לא המליך את רחבעם בנו למלך לפני מותו, ורחבעם, כבן הבכור היורש את אביו, שלמה, קיבל לידו את הממלכה כשהייתה במצב מעורער.

13 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 25?עיינו בפסוקים 3-1 וכתבו כיצד מעידים פסוקים אלה על התרופפות מעמדו של רחבעם? הפסוקים מעידים על התרופפות מעמדו של רחבעם מכמה בחינות: 1. רחבעם אינו מולך מיד על כל ישראל. שבט יהודה אמנם מקבל אותו ללא עוררין, אבל כדי שיקבלו את מלכותו הוא נזקק לשתף את כל נציגי שבטי ישראל, ולכן הוא הולך לשכם. 2. ייתכן ששבטי הצפון סירבו להגיע לירושלים, ולכן נאלץ רחבעם להגיע אליהם, לשכם. יש הטוענים שעזיבת ירושלים, עיר הבירה, וההגעה לשכם, בירת שבטי הצפון, כדי לקבל את הסכמת העם למלכות רחבעם, מעידה על פגיעה במעמדו ועל פגיעה במעמדה של ירושלים כעיר בירה. 3. כל עוד מ לך שלמה, לא העזו שבטי הצפון לקרוא לירבעם המורד לשוב ממצרים, והוא לא העז לשוב בגלל חששו משלמה. לאחר מות שלמה, פנו שבטי הצפון לירבעם וביקשו ממנו לחזור ולשוב ממצרים כדי לייצגם בפני המלך רחבעם. הפנייה לירבעם, היענותו ושובו ממצרים, מעידים על היחלשות במעמדו של רחבעם. 4. ירבעם שברח למצרים בשלל חששו משלמה לא מעז לחזור אל תחומי הממלכה כל עוד שלמה חי, אך לאחר מות שלמה ועליית רחבעם לשלטון, ירבעם לא חושש ומעז לחזור, לא זאת בלבד, אלא הוא חוזר לפי בקשת העם שיבוא ויעמוד בראשם כדי להציג את דרישותיהם מרחבעם. 5. בהזדמנות שניתנה לעם עם חילופי השלטון, ירבעם העומד בראש העם מעז לבוא בדרישות למלך החדש, ומבקש להקל את עול המסים שהטיל עליהם שלמה. מובן שאם רחבעם לא ייענה לדרישת העם הדבר עלול לסכן את מלכותו.?עיר הבירה היא ירושלים, ובכל זאת רחבעם הולך לשכם לשם המלכתו. מדוע לא נערכה הכתרתו של רחבעם בירושלים הבירה? )שימו לב לחזרה על שמה של שכם בפסוקים 3-1(. לשאלה זו כמה תשובות המעידות על שתי גישות שונות למעשי רחבעם: א. על תבונה פוליטית ושיקול-דעת: 1. הליכתו של רחבעם לשכם אינה על-פי המקובל, ובצעד חריג זה יש מחווה, אשר מטרתה לפייס את שבטי הצפון שהופלו לרעה על ידי אביו. כך יזכה גם לנאמנותם. 2. ההליכה לשכם אינה כדי להתמנות למלך ולקבל אישור מ"כל העם", אלא צעד רשמי להכרת כל העם במלכותו, כך תתחדש הברית בין כל השבטים. ב. על חוסר תבונה פוליטית הנובעת משיקול-דעת מוטעה. 1. צעדו של רחבעם מעיד על חולשה שנבעה ממצב היחסים בין השבטים: על עשרת השבטים המכונים "כל ישראל" היה לתת אמון ברחבעם והוא נאלץ "לרדת" אליהם כדי לזכות באמון זה. ה"ירידה" אליהם מעידה על חולשה. 2. ירידתו של רחבעם לשכם מעידה על שיקול-דעת מוטעה לגבי מעמדה של ירושלים כעיר החשובה ביותר, אשר בה המקדש לכל ישראל. אם כדי להתמנות למלך נאלץ רחבעם "לרדת" לשכם, הוא פוגע גם במעמדה של עיר הבירה.?קראו שמואל ב', ה', 3-1. כיצד ההשוואה לדוד מעידה על היחלשות מעמדו של רחבעם? לאחר שדוד מולך על יהודה ושבטי ישראל מכירים בסמכותו ורוצים להמליכו גם עליהם, הם באים אל דוד, היושב בחברון: "ו י ב א ו כ ל-ז ק נ י י ש ר א ל א ל-ה מ ל ך ח ב ר ונ ה ו י כ ר ת ל ה ם ה מ ל ך ד ו ד ב ר ית ב ח ב ר ון ל פ נ י ה' ו י מ ש ח ו א ת- ד ו ד ל מ ל ך ע ל-י ש ר א ל" )שמואל ב', ה' פסוק 3( לעומת זאת במקרה של רחבעם, רחבעם נאלץ לבוא בעצמו אל העם במטרה לגרום להם לקבל את מלכותו עליהם: "ו י ל ך ר ח ב ע ם, ש כ ם: כ י ש כ ם ב א כ ל-י ש ר א ל, ל ה מ ל י ך א ת ו" )מלכים א', י"ב פסוק 1(, הליכתו של רחבעם אל העם מעידה על ירידה במעמדו. על-פי פסוקים 3-2 נראה שירבעם חוזר ממצרים לישראל לאחר שהעם מיהר לקרוא לו לייצג אותם. ריבוי הפעלים בפסוק מעיד על המאמץ שעשה העם ועל מהירות פעולתו לפתור את הבעיה העיקרית שעמדה בפניהם - עול המסים הכבד שהוטל עליהם.

14 "ו י ה י כ ש מ ע י ר ב ע ם ב ן-נ ב ט, ו ה וא ע וד נ ו ב מ צ ר י ם, א ש ר ב ר ח מ פ נ י ה מ ל ך ש למ ה, ו י ש ב י ר ב ע ם ב מ צ ר י ו ם. י ש ל ח ו, ו י ק ר א ו ל ו, ויבאו )ו י ב א( י ר ב ע ם ו כ ל ק ה ל ו י י ש ר א ל, ד ב ר ו א ל ר ח ב ע ם ל אמ ר..." פסוקים 15-4: הסיבות למרד ברחבעם פסוק 4: דרישת העם מרחבעם: "א ב י ך ה ק ש ה א ת ע ל נ ו, ו א ת ה ע ת ה ה ק ל מ ע ב ד ת א ב י ךה ק ש ה, ומ ע ל ו ה כ ב ד א ש ר נ ת ן ע ל ינ ו, ו נ ע ב ד ך ". הפסוק מצביע על כך שהעם תובע מרחבעם להקל את עול המסים הכבד שהוטל עליו בימי שלמה כפי שמתואר בפרק ה', העובדה כי העם תובע מרחבעם להקל במיסים, אינה מפתיעה, משום שלפי מנהגי התקופה במזרח הקדום, כשעלה מלך חדש לשלטון, היה ביכולתו להקל במיסים, שהטיל המלך הקודם לו בתפקיד, ולכן העם ראה לנכון לבוא בדרישה אל רחבעם, כדי שיממש את זכותו כמלך חדש ויקל במיסים הכבדים, שהטיל שלמה. לנוכח דרישות העם, רחבעם מבקש זמן כדי להתייעץ: ו" י אמ ר א ל יה ם,ל כ ו ע ד ש ל ש ה י מ ים ו ש וב ו א ל יו, י ל כ ו ה ע ם" )פסוק 5(. תשובת רחבעם לעם מצביעה על תבונתו הפוליטית - הוא אינו מחליט מיד ומתוך שיקול-דעת הוא דוחה את תשובתו ומחליט להתייעץ הן עם הזקנים והן עם הילדים ומצד שני היא יכולה להעיד על חולשתו וחוסר ביטחונו ולכן הוא מבקש זמן כדי להתייעץ עם הזקנים והילדים. פסוקים 7-6: ההתייעצות עם הזקנים?מיהם הזקנים, מהי עצתם, וכיצד היא מנוסחת? רחבעם נועץ בזקנים שהיו יועציו של שלמה "א ש ר-ה יע ו מ ד ים א ת- פ נ י ש למ ה...". הכינוי "זקנים" הוא כינוי מכבד, המעיד על ניסיונם ועל חוכמתם. עצתם מנוסחת בדרך של תנאי ותוצאה )פסוק 7(: תוצאה - אז... תנאי - אם... אם היום תהיה עבד לעם הזה, ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך לעבדים כל הימים מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 26 הזקנים משתמשים במילה המנחה מהשורש ע.ב.ד ומתנים: אם רחבעם יעבוד את העם היום, כלומר בזמן הקרוב, ואם המלך יענה לבקשת העם-ועניתם, התוצאה תהיה שבתמורה העם יעבוד את רחבעם כל הימים. "עבדותו" - פשרנותו של רחבעם תהיה לזמן קצר, והיא תתווה את התנהגות העם בעתיד: אנשי ישראל יהיו לו ל"עבדים" - נאמנים כל הזמן.?כיצד נבין את המילה "היום" בשתי משמעויות שונות? 1. מהיום - החל מהיום תעשה כרצון העם ואז העם יקבל אותך - לפי פרשנות זו העצה היא מוסרית. 2. רק היום - בזמן הקרוב תגיד לעם את מה שהוא רוצה לשמוע, ואחרי שתקבל את תמיכתם, תתנהג כרצונך - תכסיס פוליטי. יש הרואים בעצה זו עצה לא מוסרית, לפיה רחבעם אמור לרמות את העם. יש הטוענים כי בשל העובדה שהזקנים היו יועצי שלמה, הם אנשים מוסריים אשר מייעצים עצה מוסרית.?כיצד המילה "היום" בעצת הזקנים מעידה על חכמתם? חכמת הזקנים באה לידי ביטוי בעצתם המפייסת, אשר מביעה מחשבה ארוכת טווח: החלטתו של רחבעם "היום" תשפיע על גורלו "כל הימים".

15 צילום ו/או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית 27?השוו את עצת הזקנים במלכים א', י"ב, 7, לעצת הזקנים בדברי-הימים ב', י', 7 :"ו י ד ב ר ו א ל יו ל אמ ר, א ם ת ה י ה ל ט וב ל ה ע ם ה ז ה ור צ ית ם, ו ד ב ר ת א ל ה ם ד ב ר ים ט וב יםו ה י ו ל ךע ב ד ים כ ל ה י מ ים" מהן נקודות הדמיון ומהן נקודות השוני בין שני הניסוחים ומה אפשר ללמוד מכך על גישת המחבר? לפי שני הניסוחים, הזקנים מנסחים את עצתם כתנאי ותוצאה, ולפי שתי הגרסאות אפשר לראות בעצתם תכסיס פוליטי לא מוסרי. בשני הניסוחים מופיעה המילה "עבד" אבל בדברי-הימים המילה "עבדים" מיוחסת לעם בלבד. דברי- הימים אינו מציע שרחבעם יהיה להם עבד, שהרי מחבר דברי-הימים הוא פרו-יהודאי, )בעד בית דוד(, ולכן לא נמצא בדבריו נוסח שיש בו כדי לפגוע במלך מבית דוד, ולכן לא מתקבל על הדעת להציע לרחבעם להיות עבד ול ו לזמן קצר. פסוקים 11-8: ההתייעצות עם הילדים "ו י ע ז ב א ת-ע צ ת ה ז ק נ ים, א ש ר י ע צ ה ו; ו י ו ע ץ, א ת-ה י ל ד ים א ש ר ג ד ל ו א ת ו, א ש ר ה ע מ ד ים, ל פ נ יו" )פסוק 8( מכיוון שההתייעצות עם הזקנים לא התקבלה על דעת רחבעם, הוא פונה ל"ילדים" כדי לקבל עוד חוות דעת.?אופן הפנייה אל היועצים מרמז על נטיית לבו של רחבעם. במה שונה אופן פנייתו אל הזקנים מאופי פנייתו אל הילדים? בפנייתו אל הזקנים אומר רחבעם: "א י ך א ת ם נ וע צ ים ל ה ש י ב א ת ה ע ם ה ז ה ד ב ר" - פנייה המעידה על ריחוק. בפנייתו אל הילדים אומר רחבעם: "מ ה א ת ם נ וע צ ים ו נ ש י ב ד ב ר, א ת ה ע ם ה ז הא ש ר ד ב ר ו א ל י" - פנייה המעידה על קרבה, הוא מחשיב את עצמו כאחד מהם.?מיהם הילדים, מהי עצתם, כיצד היא מנוסחת ומה מטרתה? הילדים הם בני דורו של רחבעם שהיה בן ארבעים ואחת )מלכים א', י"ד, 21(. ה"ילדים", כנראה גוף מוסדי המשרת את רחבעם א" ש ר ה ע מ ד ים ל פ נ יו" ומקביל לגוף המוסדי שבו ה"זקנים", אשר שירתו את שלמה. הכינוי "ילדים" הוא כינוי גנאי המעיד על חוסר ניסיון. הילדים מייעצים: " כ ה ת ד ב ר א ל יה ם, ק ט נ י ע ב ה מ מ ת נ י א ב י. ו ע ת ה, א ב י ה ע מ יס ע ל יכ ם ע ל כ ב ד, ו א נ י א וס יף ע ל ע ל כ ם, א ב י י ס ר א ת כ ם ב ש וט ים ו א נ י א י ס ר א ת כ ם ב ע ק ר ב ים" )פסוקים 11-10( עצת הילדים היא עצה כוחנית, המעידה על אימפולסיביות והעצמה רגשית רגעית. המספר משתמש בכמה אמצעים ספרותיים כדי להעביר את עצת הילדים: 1. עצת הילדים מנוסחת כהשוואה בין אביו של רחבעם, שלמה, לבין רחבעם, והיא מדגישה את הניגודים בין האב לבין הבן: אבי - ואני. אבי העמיס עול כבד ואני אוסיף עליו. מטרתם של ניגודים אלה להבהיר שמדיניותו של רחבעם תהיה קשה מזו של אביו. 2. הילדים משתמשים גם בביטוי ציורי לצורך ההשוואה: הילדים ממשילים את ייסורי העם בשוטים בתקופת שלמה לרוכבי סוסים המאיצים בשוט את סוסיהם, ורחבעם "יגדיל לעשות" וייסר אותם בעקרבים, דימוי לקוצים חדים או שמדובר בעקרבים ממש. גם בעזרת דימוי זה רוצים הילדים לומר שמדיניותו של רחבעם תהיה קשה מזו של אביו. 3. הצעת הילדים מנוסחת כתקבולת, אשר מבטאת את אכזריותו של רחבעם, אכזריות שהובילה לתגובה קיצונית של העם - הכרזה על פילוג.

16 מיקוד בתנ"ך )שטרצר-שלף( תכנית חדשה 28 פסוקים 15-12: רחבעם מקבל את עצת הילדים רחבעם בוחר בעצת הילדים אשר מעלה את ביטחונו העצמי ומייקרת את תדמיתו בעיניו, עצה זו מציגה אותו כמלך סמוכתי וכוחני ולא כמלך כנוע וחלש. מצד אחד בחירת רחבעם בעצת הילדים יכולה להתפרש כהחלטה הנובעת משיקול-דעת ומניסיון להפגין מנהיגות, וזאת בניגוד לדבר הזקנים, שהציעו לרחבעם להשפיל את עצמו ולנהוג ול ו לזמן קצר כעבד לעם, הצעה שעשויה להתפרש בעיני העם כחולשה של המלך ועלולה להביא את המלך לאבד את מעמדו. מצד אחר רחבעם בחר בעצת הילדים בשל טיפשות וחוסר הבנה פוליטית.?מהו ההבדל בין משמעות הביטוי "ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצוהו" המופיע בפסוק 8 לבין משמעות אותו הביטוי בפסוק 13? בפסוק 8 רחבעם עוזב את עצת הילדים באופן זמני בכדי להתייעץ עם הילדים, בפסוק 13 רחבעם עוזב סופית את עצת הזקנים ומקבל את עצת הילדים.?השוו בין עצת הילדים בפסוקים לבין תשובת רחבעם לעם בפסוק 14. מהו השינוי שעורך רחבעם ומה אפשר ללמוד ממנו? רחבעם מקבל את עצת הילדים כלשונה אבל מחסיר את הביטוי הציורי ק ט נ י ע ב ה מ מ ת נ י א ב י. משינוי זה נוכל ללמוד שרחבעם ממתן מעט את עצת הילדים ומשמיט הערה שחצנית וגסה זאת גם כדי להימנע מפגיעה בכבודו של אביו, כי משמעות הביטוי שהחסיר היא: "קטני" - הקטן שבאברי, עבה יותר מ"מתני אבי", בנוסף לכך רחבעם מודע לעובדה כי הערה זו אינה נכונה והיא עלולה להציגו באור נלעג.?לפי פסוק 15, מהי גישתו ההיסטוריוסופית של המחבר לרחבעם? המחבר מדגיש שרחבעם עזב את עצת הזקנים הטובה ובחר בעצת הילדים המקשה על העם כי זוהי התערבות האל: כ י " ה י ת ה ס ב ה מ ע ם ה' ל מ ע ן ה ק ים א ת ד ב ר ו א ש ר ד ב ר ה' ב י ד א ח י ה ה ש י לנ י, א ל י ר ב ע ם ב ן-נ ב ט". מכאן, שלרחבעם במקרה זה לא היה שיקול-דעת אמיתי, וחופש-הבחירה ניטל ממנו כי כך היה רצון האלוהים. היסטוריוסופיה - הסבר החוקיות הדתית המכוונת את המאורעות ההיסטוריים. ה' מתערב בהיסטוריה ומגשים את נבואת אחיה השילוני לגבי פילוג הממלכה.?פסוק 15 מעורר קושי תיאולוגי-אמוני-דתי. מהו הקושי וכיצד אפשר לפתור אותו? על-פי האמונה עיקרון חופש הבחירה מנחה את המלך בהכרעותיו. איך קורה שמרחבעם ניטל עיקרון הבחירה החופשית, ואלוהים הוא שגרם לפילוג? הפתרון: "ו לא ש מ ע ה מ ל ך א ל כ י ה ע ם: ה י ת ה ס ב ה מ ע ם ה' ל מ ע ן ה ק ים א ת ד ב ר ו א ש ר ד ב ר ה' ב י ד א ח י ה ה ש י לנ י, א ל י ר ב ע ם ב ן-נ ב ט" ערוך כאן לפי עיקרון הסיבתיות הכפולה: טיפשותו של רחבעם המונעת ממנו לראות ראייה מקפת את הדברים, היא הסיבה שבגינה בחר בעצת הילדים )בחירה מוטעית(, אלא שבמישור הדתי, ה' הוא שהוביל את רחבעם לבחור בעצה הרעה, בעצה שמביאה בסופו של דבר לפילוג בעל משמעות לדורות, כי אחד מעקרונות האמונה הוא גם העיקרון של נטילת חופש-הבחירה ממנהיגים כדי לשנות את ההיסטוריה לפי ראות אלוהים.