תדפיס התפילות מתוך גואל ישראל פרקי אורות ליום העצמאות ויום ירושלים מבית מדרשו של מרן הראי"ה קוק עם סידור התפילה מיסודו של הרב משה צבי נריה זצ"ל בהוצאה

תמליל

1 תדפיס התפילות מתוך גואל ישראל פרקי אורות ליום העצמאות ויום ירושלים מבית מדרשו של מרן הראי"ה קוק עם סידור התפילה מיסודו של הרב משה צבי נריה זצ"ל בהוצאה מורחבת על-ידי ישיבת ההסדר רמת-גן ביוזמתו ובהדרכתו של הרב יעקב אריאל שליט"א

2 עור& ומלקט: ר% שריד עיצוב ועריכה גרפית: צביקי הירש עימוד מהדורה שניה: דוד הלל הפקה: הושעיה הררי כל הזכויות שמורות לישיבת ההסדר רמת ג% אייר תשנ"ח, שנת היובל למדינת ישראל מהדורה שניה, מתוקנת ומורחבת ניס 8 תש"ס ישיבת ההסדר רמת 9 ג 8 רח' האצ"ל 39 ת.ד רמת 9 ג טל' פקס' yeshiva_rg@yahoo.com הוצא לאור בסיוע: משרד החינו 3, התרבות והספורט מנהל התרבות / האג 6 לתרבות תורנית

3 גואל ישראל 7 הקדמת הרב יעקב אריאל שליט"א מדינת ישראל עומדת בפני אחת משעותיה הגדולות. מצד אחד "מדינה" בימינו משמעותה דמוקרטיה על כל מרכיביה, זכות שווה לכל אזרחיה, יחסי 2 מסודרי 2 ע 2 שכנותיה וע 2 יתר העול 2, דאגה לקיו 2 לעול 2 החיצוני והפנימי, לרווחה, לצדק, לחינו 8 ולכל התפקידי 2 החשובי 2 שמדינה מפותחת נוטלת על עצמה. מאיד 8, הש 2 "ישראל" מחייב את המדינה להיות ייחודית. היא מדינתו של כל אד 2 מישראל באשר הוא. יש למדינה אחריות לע 2 ישראל, לאר 9 ישראל, לתורת ישראל ולכל המורשת הישראלית הגדולה העוברת מדור לדור, מאבותינו ומהר סיני עד ימינו. אי: עוד מדינה כזו בעול 2, זוהי יצירה עצמית, מקורית, שאי: לה אח ורע. עבורנו אי: כא: שני דברי 2 שוני 2, וא; לא מקבילי 2 זה לזה. "מדינה" ו"ישראל" עבורנו זהו מושג אחד, כל זכות קיומה של המדינה הוא רק מכח היותה מדינת ישראל, על כל המשתמע מכ 8. הניסיו: להפריד בי: הדבקי 2 מערער חלילה את עצ 2 קיומה של המדינה. יו 2 העצמאות עבורנו הוא יו 2 שבו זכה ע 2 ישראל, בעזרת ה' יתבר 8, לראשונה אחרי אלפי שני 2, לריבונות משלו בארצו. יש ליו 2 הזה משמעות רוחנית עמוקה. בכיובל שני 2 מיו 2 הקמתה של המדינה עדיי: לא עיכלנו את כל משמעותו של זה היו 2 עשה ה', ועלינו להפני 2 יותר את התפיסה הציבורית הממלכתית הישראלית היהודית הזאת על כל מורכבותה, עומקה ורוחבה. בתפילות יו 2 העצמאות אנו פוני 2 לה' בתודה על אשר גמלנו, בציפיה להמש 8 גאולתנו ולהדרכה שה' יאיר את עינינו למצוא את דרכנו בנפתוליה ונבוכותיה של המציאות בה אנו נתוני 2. ראויות תפילות יו 2 זה לכוונה ולמחשבה עמוקה יותר, להביאנו להתעלות רוחנית גבוהה יותר, בכדי לסייע בידינו בכ 8 יצא סידור 'גואל ישראל' לאור מחדש. בשנת תשנ"ח, בשנת היובל למדינת ישראל רחש ליב 2 של תלמידי ישיבת רמת>ג: דבר טוב < להוציא מחדש את סידורו של מורנו ורבנו הרב משה צבי נריה זצ"ל ליו 2 העצמאות, שאזל כבר, ולהוסי; עליו תוספות והרחבות. הסידור התקבל בברכה על>ידי הציבור הרחב והמהדורה אזלה כולה. עתה התעורר הצור 8 בהוצאת הסידור מחדש, בתיקוני 2 קלי 2. יבואו על הברכה העורכי 2, המגיהי 2 וכל העוסקי 2 במלאכה. רבי 2 ה 2 ואי>אפשר לפרט 2, אשר שמו לילות כימי 2 להוציא דבר מתוק: מתחת יד 2. יישר כוח 2, יבר 8 ה' פעל 2.

4 8 גואל ישראל תודה מיוחדת לראש הישיבה הרב יהושע שפירא שליט"א על מפעלו הגדול להרבות תורה בתוככי עירנו רמת>ג: ומחוצה לה, ולמנהל הישיבה ר' ד: מארנ 9 הי"ו, על טרחתו המרובה למע: הישיבה בכלל ולמע: הוצאת ספר זה בפרט. יה"ר שיצליחו בכל אשר יפנו להגדיל תורה ולהאדירה. כמו כ: שלוחה תודתנו לרבנית רחל נריה הי"ו, על שנאותה לבקשתנו ואפשרה את הוצאתו לאור מחדש של הלקט, מתו 8 סידורו של הרב נריה זצ"ל. יארי 8 ה' ימיה בטוב ושנותיה בנעימי 2, ותזכה ע 2 כל ביתה לחזות בנוע 2 ה' בשובו לציו: ברחמי 2. ויהי רצו: שה' ישלח את אורו ואמיתו למדינת ישראל, ראשיה שריה ויועציה, לתקנ 2 בעצה טובה מלפניו לנווט את ספינת המדינה בי: הגלי 2 הסוערי 2 ולהביאה לחו; מבטחי 2 ולגאולה שלמה במהרה בימינו. הרב יעקב אריאל רמת ג:

5 גואל ישראל 9 הקדמת העורך מתו 8 שבח והודיה לה', שהחיינו וקיימנו לזמ: הזה, זכינו להוציא לאור את ספר>השירה הגדול הזה, ספר שכולו גאולה, ספר שכולו תהילה לבורא עול 2 על כל הניסי 2, הגבורות והתשועות, שעשה לאבותינו ולנו בזמ: הזה. ספר זה, יסודו בעבודת מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל, כולל הוא את נוסח התפילה ליו 2 העצמאות וליו 2 ירושלי 2, כפי שתיקנה הרבנות הראשית לישראל. מסביב לו ליקט הרב נריה כגור:, מקצת מתבואת הקודש מכל מקורות התורה וחכמיה המדברי 2 אודות גאולת ע 2 ישראל וארצו, ובמיוחד מתורת 2 של צדיקי עליו: אשר עוד בראשית זריחת גאולתנו הפכו את המר למתוק, האירו את חשכת הצרות הגדולות אשר עבר הע 2 בדורות האחרוני 2, ומהר גבוה בשרו לציו: < לכל תהלי 8 שיבת ציו:, שנראה היה כמעשה חולי: < ש< = עצמו ובתוכו מתגלה אלוהיו < "הנה אלוהיכ 2 ". הספר בכללו, מחולק לשלושה שערי 2 מרכזיי 2. הראשו: שבה 2 הוא < 'בשערי היו 2 ' < אשר כשמו כ: הוא. השני נקרא בפינו < 'שבחו גאולי 2 ' < וכולל בתוכו את סדר התפילות. שני השערי 2 הללו, מיוסדי 2 על עריכתו של הרב נריה זצ"ל, ועליה 2 נוספו ליקוטיו של מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א. הוספות אלו סומנו בסימ: מיוחד )! ( והודפסו באות קטנה יותר, להבחינ 2 מליקוטיו של הרב נריה זצ"ל. השער השלישי נער 8 על>פי הדרכתו של הרב אריאל שליט"א, ובו הוספנו סידרת מאמרי 2, מאמרי קודש מבית מדרשו של מר: הראי"ה קוק זצ"ל העוסקי 2 בענייני הגאולה. את אלו חילקנו לשבעה פרקי 2 : הראשו: שבה 2, הקרוי 'ליקוטי גאולה', הוא אוס; דברי 2 מגדולי ישראל אשר ציר; הרב נריה זצ"ל בסו; סידורו. עליו נוספו ששת הפרקי 2 : קדושת האר 9, ניצני גאולה, תחיית ישראל, וממנה יושע, מדינה ומלכות, ולבסו; < ירושלי 2 והמקדש < שייבנה במהרה בימינו. הננו מלאי תפילה ואמונה, שכש 2 שזיכנו ה' יתבר 8 לשופרו של היובל הזה < לראות את כנסת ישראל נגאלת מחבלי לידתה הקשי 2 ויציבה בריבונותה על אדמתה < כ: נזכה לראות בהמש 8 התהלי 8 הפנימי של התבגרותה, אשר מתו 8 כוחו>של>יובל תצליח להסיר מעליה את כל העבדות ונמיכות הרוח, את המחלות הרוחניות אשר נדבקו בה בארצות גלותה. "ואשיבה ידי עלי 8, ואצרו; כבור סיגי 8 ואסירה כל בדילי 8. ואשיבה שופטי 8 כבראשונה ויועצי 8 כבתחילה, אחרי>כ: יקרא ל 8 עיר הצדק קריה נאמנה" (ישעיה א כה>כז). ומתו 8 כ 8 נזכה לשופרו של משיח, לגאולתנו השלמה. העור 8

6 הנפת דגל המדינה 35 הנפת דגל המדינה מניפים את דגל המדינה בראשי הבתים בערב יום העצמאות לפני שקיעת החמה. וע' רמב"ן שמות י"ד, ח: ובני ישראל יוצאים ביד רמה, שעשו להם דגל ונס להתנוסס וכו' כדמות הנגאלים מעבדות לחרות. במקומות צבוריים בהם מונף הדגל, ראוי לומר פסוקים אלו: איש על דּ גלוֹ בא ת ת ל בית אב תם י חנוּ בּ ני י ש ר אל מ נּ גד ס ביב לא הל מוֹ עד י חנוּ : 21 נ ר נּ נה בּישוּ ע ת וּ ב ש ם א הינוּ נ ד גּ ל, י מ לּא יה וה כּל מ ש אלוֹ תי : נ ת תּה לּי ר אי נּס ל ה תנוֹ סס מ פּ ני ק ש ט ס לה: כּ ה א מר אד ני יה וה ה נּה א שּ א אל גּ וֹ ים י די ו אל ע מּים א רים נ סּי, ו ה ביאוּ ב נ י בּח צן וּ בנ ת י על כּ תף תּ נּ ש א נה: במדבר ב תהלים כ תהלים ס ישעיה מט! חמושי. 4 מוכני. עלו למלחמה למות במדבר ולא לשוב למצרי., ומלת וחמושי. כתרגומו 4 ומזורזי 7. והרצו 7 בזה, שנזדרזו כמל 5 ערו 5 למלחמה. ויצאו כדמות מלכי. בטכסיסי מלוכה ביד רמה, שזה רמז שיצאו בדגל פרושה לעיני כל רואה. וזהו כי יד על כס יה, שהוא כמו יד בדגל פרושה על כסא ה', עד שיעשה מלחמה בעמלק. ולזה קרא ש. המזבח ה' נסי, שהוא כמו ה' דגלי, כמו וכנס על הגבעה, ואי 7 נס בלא דגל ואי 7 דגל בלא יד. וזהו ובני ישראל יוצאי. ביד רמה ובנס פרושה ממש, ובבטחו 7 בש. ה' שהול 5 בראש.. וזהו וה' הול 5 לפניה. יומ., וזהו ובש. אלהינו נדגול. צרור המור, בשלח, עמ' 22 דגל כחול 4 לב 7 הוא צרו; של דגלי יששכר וזבלו 7 : "יששכר 4 ספיר, ומפה שלו צבועה שחור דומה לכחול... זבלו 7 4 יהלו., וצבע מפה שלו לבנה". במדבר רבה פרשה ב, ו גוו 7 הלוב 7 מורה על מדת החסד 4 ואות ודגל של שכינה, הוא מראה התכלת, הדומה לכסא הכבוד, שבזה יזכור מלכות שמי.. מלבי"., במדבר טו, לט, אות סח

7 36 גואל ישראל ישעיה יא ו נ ש א נס לגּ וֹ ים ו א סף נ ד חי י ש ר אל, וּ נ פצוֹ ת יהוּ דה י ק בּץ מ א ר בּע כּ נפוֹ ת ה א רץ: 3 ר' יהודה הלוי דּ ג לי כּן תּ רים על ה נּ ש א רים, וּ ת ל קּט נ פ ז רים כּ מ ל קּט ש בּ לים. 4 איש על דגלו באתות לבית אבות. יחנו בני ישראל 4 רבי אלעזר פתח: שמחו את ירושלי. וגילו בה כל אוהביה (ישעיה סו, י)... בגי 7 דחדוה לא אישתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא... כתוב אחד אומר עבדו את ד' בשמחה (תהלי. ק, ב) וכתוב אחד אומר עבדו את ד' ביראה (תהלי. ב, יא), מה בי 7 האי להאי, אלא כא 7 בזמנא דישראל שרא 7 בארעא קדישא, כא 7 בזמנא דישראל שרא 7 בארעא אחרא. זוהר במדבר ד; קיח, א מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו' (שיר השירי. ו, י) 4 ארבעה דברי. של שבח יש כא 7 לישראל, כנגד ארבע גליות, שארבע גליות שעמדו על ישראל לא כפרו בהקב"ה... איומה כנדגלות 4 אי 7 דגלי. אלא צבאות, שנאמר (במדבר ב, ג 4 ד) דגל מחנה וגו' וצבאו ופקודיה.. וכ 7 דגלי השמי. 4 המלאכי., ודגלי האר> 4 ישראל... ואדו 7 שניה. 4 הקב"ה. וכש. שהכל יראי. מהקב"ה, כ 5 הגוי. יראי. מישראל, שנאמר (דברי. כח, י) וראו כל עמי האר> כי ש. ד' נקרא עלי 5 ויראו ממ 5, לכ 5 נאמר איומה כנדגלות. שמות רבה פרשה טו, ו ד' נסי 4 ב' במסורה, הכא ואיד 5 : ואל עמי. ארי. נסי (ישעיה מט, כב), מה הת. נס ממש כמו "וכנס על הגבעה", א; כא 7 נס ממש, שקורא להקב"ה נסי ודגלי. בעל הטורי., שמות יז, טו אמר רבי יוחנ 7 : גדול קבו> גליות כיו. שנבראו בו שמי. ואר>, שנאמר (הושע ב, ב) ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו לה. ראש אחד ועלו מ 7 האר> כי גדול יו! יזרעאל, וכתיב (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בוקר יו! אחד. פסחי. פח, א

8 סדר התפילה 37 סדר התפילה על-פי תקנת הרבנות הראשית לישראל עם ערוב היום מתכנסים לבתי הכנסת, מדליקין נרות ומורידין לפני התיבה ש"ץ מרוצה לקהל, ופותחין במזמור של הודיה פסוק בפסוק בנעימה חגיגית. (המזמורים הנאמרים ביום ירושלים מופיעים לפני תפילת ערבית). ה דוּ ל יה וה כּי טוֹ ב כּי לעוֹ לם ח סדּ וֹ : 5 י א מרוּ גּאוּ לי יה וה א ש ר גּ א לם מ יּ ד צר: וּ מ א רצוֹ ת ק בּ צם מ מּ ז רח וּ מ מּ ע רב מ צּפוֹ ן וּ מ יּ ם: תּעוּ ב מּ ד בּר בּי ש ימוֹ ן דּ ר עיר מוֹ ש ב א מ צאוּ : 6 תהלים קז אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכי. להודות: יורדי הי., הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורי. ויצא. ברכות נד, ב ע. היות שחז"ל אמרו שבארבעה הצריכי. להודות הפרשה מדברת, הנה אי 7 ספק שתרמוז אל כל קהל הגולה ג. כ 7, לעת בוא הגואל... ואולי אל זה ירמוז בד' לשונות של גאולה האמור בגאולת מצרי., כי כימי צאתנו מאר> מצרי. יראנו נפלאות. פירוש קדמו 7 לתהלי., מיוחס לרשב".... ויש להוסי; בזה, כי אלו הארבעה ה. נגד ארבע הגלויות, וכול. ראה אות. אברה. אבינו עליו השלו., כמו שדרשו חז"ל על הפסוק והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, ולהנצל מכל זה הודיע לו ד' על ידי זכות הקרבנות והתורה. קר 7 אורה, תענית כז, ב וכנגד ארבע מלכויות הללו הזכיר דוד המל 5 עליו השלו. ארבע פעמי. הודאה וכו', ולפי שראה ברוח הקודש ישועה והצלה מכול 7, לכ 5 נת 7 הודאה כנגד כול 7... ולעתיד לבוא ישוב [אדו.] ע. שאר כל הכתות, לעזור ולתמו 5 בישראל. רבנו בחיי, ויקרא יא, ד תעו במדבר 4 אמר רבי יהודה ברבי שלו.: אמר הקב"ה, א; על פי שתעו 4 אני גואל., כמו שעשיתי במדבר. "ישראל נושע בה'

9 38 גואל ישראל ר ע בים גּם צ מ אים נ פ ש ם בּ הם תּ ת ע טּף: ו יּ צ עקוּ אל יה וה בּ צּר ל הם מ מּצוּ קוֹ תי הם י צּי לם: ו יּ ד רי כם בּ ד ר י ש רה ל ל כת אל עיר מוֹ ש ב: יוֹ דוּ ל יה וה ח סדּ וֹ ו נ פ לאוֹ תיו ל ב ני א דם: 7 כּי ה ש בּי ע נ פש ש ק קה ו נ פש ר ע בה מ לּא טוֹ ב: י ש בי ח ש ו צ ל מ ות א סי רי ע ני וּ ב ר זל: כּי ה מרוּ א מ רי אל ו ע צת ע ליוֹ ן נ אצוּ : ו יּ כ נע בּ ע מל ל בּם כּ ש לוּ ו אין ע זר: ו יּ ז עקוּ אל יה וה בּ צּר ל הם מ מּ צקוֹ תי הם יוֹ ש י עם: יוֹ צי אם מח ש ו צ ל מ ות וּ מוֹ סרוֹ תי הם י נ תּק: יוֹ דוּ ל יה וה ח סדּ וֹ ו נ פ לאוֹ תיו ל ב ני א דם: כּי ש בּר דּ לתוֹ ת נח ש ת וּ ב רי חי ב ר זל גּ דּ ע: א ו לים מ דּ ר פּ ש עם וּ מ עוֹ נ תי הם י ת ענּ וּ : כּל א כל תּ ת עב נ פ ש ם ו יּ גּיעוּ עד ש ע רי מ ות: ו יּ ז עקוּ אל יה וה בּ צּר ל הם מ מּ צקוֹ תי הם יוֹ ש י עם: י ש לח דּ ברוֹ ו י ר פּ אם וי מ לּט מ שּ חיתוֹ תם: תשועת עולמי." (ישעיה מה, יז) עול. אינו אומר, אלא עולמי.. ואומר והושיע ד' את אהלי יהודה (זכריה יב, ז). מדרש תהלי., פרק קז משחרב בית המקדש בעוונותינו הרבי. בטל קרב 7 תודה, תקנו חז"ל שעל כל פני. יתפסו הטוב במיעוטו וירוממוהו בקהל ע.. שו"ת חת. סופר, או"ח סי' נא נראה לי, שזה המזמור נאמר בנבואה על הגאולה מזה הגלות הארו 5 שאנחנו בו בצרות גדולות... וכשיגאל. האל ינצלו מכל זה ויודו לד' ויפרסמו נפלאותיו לבני אד. וישובו לארצ. החרבה ויכוננו בה ערי 4 מושב ויצליחו בה בכל מיני הצלחות, ומלאה האר> דעה כאשר ישלימו עצמ. בכל מיני שלימות כאמרו בסיו. דבריו "וכל עולה קפצה פיה", שרומז על שלימות המדות, וכ 7 "ויתבוננו חסדי ד'", שרומז על הצלחת שלימות המעלות. רבנו מנח. המאירי ז"ל

10 סדר התפילה 39 יוֹ דוּ ל יה וה ח סדּ וֹ ו נ פ לאוֹ תיו ל ב ני א דם: ו י ז בּחוּ ז ב חי תוֹ דה וי ס פּרוּ מ ע ש יו בּ ר נּה: יוֹ ר די ה יּ ם בּ א ניּ וֹ ת ע ש י מ לא כה בּ מ ים ר בּים: ה מּה ראוּ מ ע ש י יה וה ו נ פ לאוֹ תיו בּ מצוּ לה: ו יּ א מר ו יּ ע מד רוּ ח ס ע רה ו תּרוֹ מם גּ לּיו: י עלוּ ש מ ים י רדוּ תהוֹ מוֹ ת נ פ ש ם בּ ר עה ת תמוֹ גג: י חוֹ גּ וּ וי נוּ עוּ כּ שּ כּ וֹ ר ו כל ח כ מ תם תּ ת בּ לּע: ו יּ צ עקוּ אל יה וה בּ צּר ל הם וּ מ מּצוּ ק תי הם יוֹ צי אם: י קם ס ע רה ל ד מ מה ו יּ חשוּ גּ לּי הם: ו יּ ש מחוּ כי י ש תּ קוּ ו יּ נ חם אל מחוֹ ז ח פ צם: יוֹ דוּ ל יה וה ח סדּ וֹ ו נ פ לאוֹ תיו ל ב ני א דם: וירוֹ ממוּ הוּ בּ ק הל עם וּ במוֹ ש ב ז ק נים י ה ללוּ הוּ : י ש ם נ הרוֹ ת ל מ ד בּר וּ מ צ אי מ ים ל צ מּאוֹ ן: א רץ פּ רי ל מ ל חה מ ר עת יוֹ ש בי בהּ : י ש ם מ ד בּר ל א גם מ ים ו א רץ צ יּ ה למ צ אי מ ים: ויּ וֹ ש ב ש ם ר ע בים ו יכוֹ ננוּ עיר מוֹ ש ב: ו יּ ז רעוּ ש דוֹ ת ו יּ טּעוּ כ ר מים ו יּ עשׁ וּ פּ רי תבוּ אה: ו י ב ר כם ו יּ רבּ וּ מא ד וּ ב ה מ תּם א י מ עיט: ו יּ מ עטוּ ו יּ ש חוּ מע צר ר עה וי גוֹ ן: ש פ בּ וּ ז על נ די בים ו יּ ת עם בּת הוּ א ד ר : ו י ש גּב א ביוֹ ן מעוֹ ני ו יּ ש ם כּ צּ אן מ ש פּחוֹ ת: י ראוּ י ש רים ו י ש מחוּ ו כל ע ו לה ק פ צה פּי ה: מי ח כם ו י ש מר א לּה ו י תבּ וֹ ננוּ ח ס די יה וה: 9 8 מעלות עליונות נמסרו לנו במצות עשה 4 ומ 7 הגדולות שבה 7 זכרו 7 חסדי הש. יתבר 5 והתבונ 7 בה., שנאמר וזכרת את כל הדר 5 אשר הוליכ 5 ד'... וע. היות כי חסדי ד' רבו למעלה ראש ומי ימלל גבורותיו ישמיע כל תהלותיו... העיר המשורר עליו השלו. באמרו ויתבוננו חסדי ד'. חסדי ד' להחסיד ר' יוס; יעב"> ז"ל, בהקדמה

11 40 גואל ישראל תהלים צז יה וה מ ל תּ גל ה א רץ י ש מחוּ א יּים ר בּים: ע נן ו ע ר פל ס בי ביו צ דק וּ מ ש פּט מכוֹן כּ סאוֹ : אש ל פ ניו תּ ל וּ ת ל הט ס ביב צ ריו: ה אירוּ ב ר קיו תּ בל ר א תה ו תּ חל ה א רץ: ה רים כּדּוֹ נג נ מסּוּ מ לּ פ ני יה וה מ לּ פ ני אדוֹן כּל ה א רץ: ה גּידוּ ה שּ מ ים צ דקוֹ ו ראוּ כל ה ע מּים כּבוֹדוֹ : יב שוּ כּל ע ב די פ סל ה מּ ת ה ל ל ים בּ א לי לים! גאולת ישראל אשר אנחנו חוכי. לה: אל יחשוב החושב כי פתא=. ירד הש. יתבר 5 שמו משמי. אר>, לאמור לעמו צאו, או ישלח משיחו כרגע מ 7 שמי. לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצ. ירושלימה ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומי. תרד, כאשר הבטיח ע"י עבדיו הנביאי.. לא כ 7 קורא המשכיל, ודאי כל יעודי הנביאי. יתקיימו באחרית הימי., ולא יפול ח"ו דבר ארצה. א 5 לא במנוסה נל 5 ולא בחפזו 7 יו. אחד, כי א. מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קר 7 ישועה, עד וישראל יעשה חיל וישגה מאד באחריתו בקיו. כל היעודי. וההבטחות של הנביאי. הקדושי.. כאשר אברר בע"ה מ 7 הכתובי. ומדברי רז"ל, וג. המושכל יסכי. לה. דרישת ציו 7 להרב צבי הירש קאלישר, עמ' פח! דבר אל בני ישראל וישובו. לאשר יצאו בנ"י בחפזו 7 ממצרי. והיה שלא בהדרגה. ואי 7 זה דבר של קיימא. הוצרכו לשוב. והעני 7 כמ"ש והחיות רצוא ושוב. ע"י המרוצה מהתלהבות יותר מהכח. על זה צרי 5 להיות מיד בחינת שוב. ועי"ז יש לו קיו.. כי כל הגליות היה שיקבצו בנ"י כל הניצוצות קדושי. שנמצאי. בעול.. ואי 7 הרצו 7 לברוח רק לתק 7 גו; המיצר. ולעתיד שיהיה התיקו 7 בשלימות כתיב לא בחפזו 7 תצאו כו'. שפת אמת בשלח, תרל"ד! "יראו ישרי. וישמחו..." ישרי. רואי. מעשי ד'. ולואי שנזכה יותר ויותר להכלל בכלל הישרי., ואולי מוטב להזכיר 4 "הצדיקי. הישרי.", כדברי קדשו של הנצי"ב בפתיחה לספר בראשית צרי 5 להתרגל לפקוח את העיני. ולגלות אי 7 ק> נפלאות מתורת ד' ונפלאות ממעשי ד'. הרצי"ה קוק, מזמור י"ט למדינת ישראל (מובא בשלמותו בעמ' 299) מראית עיניה. של צדיקי. מעלה אות. למעלה העליונה, הה"ד וישא עיניו וירא (בראשית יח, ב) וירא והנה איל (ש. כב, יג) וירא והנה באר (ש. כט, ב) וירא והנה הסנה (שמות ג, ב) וירא פינחס (במדבר כה, ו) לפיכ 5 ה. שמחי. במראית עיניה., שנאמר יראו ישרי. וישמחו (תהלי. קז, מב). אסתר רבה פרשה ז, ט

12 סדר התפילה 41 ה ש תּ חווּ לוֹ כּל א הים: ש מ עה ו תּ ש מח ציּ וֹ ן ו תּ ג ל נה בּנוֹ ת יהוּ דה ל מ ען מ ש פּ טי יה וה: כּי א תּה יה וה ע ליוֹ ן על כּל ה א רץ מא ד נ ע לי ת על כּל א הים: א ה בי יה וה ש נאוּ רע ש מר נ פשוֹ ת ח סי דיו מ יּ ד ר ש עים י צּי לם: אוֹ ר ז ר ע ל צּ דּיק וּ ל י ש רי לב ש מ חה: ש מחוּ צ דּי קים בּ יה וה והוֹ דוּ ל ז כר ק דשוֹ : מ זמוֹ ר ש ירוּ ל יה וה ש יר ח דש כּי נ פ לאוֹ ת ע ש ה הוֹ ש י עה לּ וֹ י מינוֹ וּ זרוֹ ע ק דשוֹ : 12 הוֹ די ע יה וה ישוּ עתוֹ ל עי ני הגּ וֹ ים גּ לּה צ ד קתוֹ : 13 תהלים צח תשורי מראש אמנה (שיר השירי. ד, ח) 4 עתידי 7 ישראל לומר שירה לעתיד לבוא, שנאמר (תהלי. צח, א): "שירו לד' שיר חדש כי נפלאות עשה", ובאיזו זכות אומרי. ישראל שירה, בזכות אברה. שהאמי 7 בהקב"ה, שנאמר (בראשית טו, ו) והאמי 7 בד', היא האמונה שישראל נוחלי 7 בה, ועליו הכתוב אומר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה. שמות רבה, פרשה כג, ה זהו שאמר הכתוב (ישעיה מב, י) שירו לד' שיר חדש תהלתו מקצה האר> 4 שעתידי 7 לשורר שירה על תשועת 7 של ישראל. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו 4 אמר רב אחא: כל זמ 7 שישראל בגלות, כביכול ימינו של הקב"ה משועבדת, אבל כשישראל נגאלי 7 ראה מה כתוב הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו ללמד 5 שאי 7 שמחה שלמה עד שישראל נגאלי 7. מדרש תהלי. [בובר], צח [השירה] העשירית 4 לעתיד לבוא, שנאמר שירו לד' שיר חדש. כל השירות כול 7 קרויות בלשו 7 נקבה, כש. שהנקבה יולדת כ 5 התשועות שעברו היה אחריה. שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אי 7 אחריה שעבוד, לכ 5 קרויה בלשו 7 זכר, שנאמר (ירמיה ל, ו) שאלו נא וראו א. יולד זכר, כש. שהזכר אינו יולד כ 5 התשועה העתידה לבוא, לא יהיה אחריה שעבוד, שנאמר (ישעיה מה, יז) ישראל נושע בד' תשועת עולמי.. מכילתא בשלח פרשה טו, א

13 42 גואל ישראל ז כר ח סדּ וֹ ו אמוּ נתוֹ ל בית י ש ר אל, ראוּ כל א פ סי א רץ את ישוּ עת א הינוּ : ה ריעוּ ל יה וה כּל ה א רץ פּ צחוּ ו ר נּנוּ ו ז מּרוּ : ז מּרוּ ל יה וה בּ כנּ וֹ ר בּ כנּ וֹ ר וקוֹ ל ז מ רה: בּ חצ צרוֹ ת וקוֹ ל שוֹ פר ה ריעוּ ל פ ני ה מּ ל יה וה: י ר עם ה יּ ם וּ מ אוֹ תּ בל וי ש בי בהּ : נ הרוֹ ת י מ חאוּ כף י חד ה רים י ר נּנוּ : ל פ ני יה וה כּי בא ל ש פּ ט ה א רץ י ש פּ ט תּ בל בּ צ דק ו ע מּים בּ מי ש רים: מ ק דּש מ ל עיר מלוּ כה, קוּ מי צ אי מתּ וֹ ה ה פ כה, רב ל ש בת בּ ע מק ה בּ כא, והוּ א י חמוֹ ל ע ל י ח מ לה. זה היּ וֹ ם ע ש ה יה וה נ גי לה ו נ ש מ חה בוֹ : 14 הודיע ד' ישועתו 4 עתידי 7 אומות העול. שיקלסו להקב"ה בשעה שיגאל ישראל מביניה. שנאמר (תהלי. קב, כג) בהקב> עמי. יחדו, ואומר הודיע ד' ישועתו לעיני הגוי. גלה צדקתו. מדרש תהלי., פרשה קיז אמר רבי אבהו, כל ישועה שבאה לישראל, היא של הקב"ה, שנאמר (תהלי. צא, טו) עמו אנכי בצרה וגו' ואראהו בישועתי. מדרש תנחומא, אחרי מות מקדש מל 5 עיר מלוכה 4 כינויי. לכנסת ישראל. מתו 5 ההפכה 4 מתו 5 החורב 7 והגלות. הבכא 4 הבכיה לפי תרגו. הארמי ופירש"י (בתהלי. פד, ז) והוא 4 הקב"ה יחמול עלי 5.! "והשלישית יותר בה" (זכריה יג ח), שאי 7 מתיישבי 7 בארצ. אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרי., שניה זו גאולת עזרא, שלישית אי 7 לה הפסק. תנחומא [בובר], שופטי. סימ 7 י, י

14 סדר התפילה 43 ה תעוֹ ר רי ה תעוֹ ר רי, כּי בא אוֹ ר קוּ מי אוֹ רי, עוּ רי עוּ רי ש יר דּ בּ רי, כּבוֹ ד יה וה ע ל י נ ג לה. זה היּ וֹ ם ע ש ה יה וה נ גי לה ו נ ש מ חה בוֹ : א תבוֹ שי ו א ת כּ ל מי, מה תּ ש תּ וֹ ח חי וּ מה תּ ה מי, בּ י חסוּ ע נ יּי ע מּי, ו נ ב נ תה עיר על תּ לּהּ. 15 זה היּ וֹ ם ע ש ה יה וה נ גי לה ו נ ש מ חה בוֹ : י מין וּ ש מ אל תּ פרוֹ צי, ו את יה וה תּ ע רי צי, על י ד איש בּן פּ ר צי, ו נ ש מ חה ו נ גי לה. זה היּ וֹ ם ע ש ה יה וה נ גי לה ו נ ש מ חה בוֹ : 16 חזן וקהל בנעימה: קוֹ ל ר נּה וישוּ עה בּ א ה לי צ דּי קים י מין יה וה ע ש ה ח יל, 17 י מין יה וה רוֹ מ מה י מין יה וה ע ש ה ח יל: לא תבושי 4 ישעיה נד, ד: אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי וגו'. ימי 2 ושמאל 4 ישעיה נד, ג: כי ימי 7 ושמאל תפרצי וזרע 5 גויי. יירש וערי. נשמות יושיבו. איש ב 2 פרצי 4 כנוי למשיח ב 7 דוד הבא מבית פר> ב 7 יהודה. ונשמחה ונגילה 4 ישעיה כה, ט: ואמר ביו. ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. ישעיה כה, ט אנשי ירושלי. אומרי. מבפני. קול רנה וישועה, ואנשי יהודה אומרי. מבחו> ימי 7 ד' עושה חיל. מדרש תהלי., פרשה קיח

15 44 גואל ישראל ביום ירושלים אומרים את המזמורים הבאים: תהלים קכב תהלים קלב ש יר ה מּ עלוֹ ת ל ד וד ש מ ח תּי בּא מ רים לי בּית יה וה נ ל : ע מדוֹ ת היוּ ר ג לינוּ בּ ש ע ר י ירוּ ש ל ם: ירוּ ש ל ם ה בּנוּ י ה כּ עיר ש ח בּ רה לּהּ י ח דּו: ש שּ ם עלוּ ש ב טים ש ב טי י הּ עדוּ ת ל י ש ר אל לה דוֹ ת ל ש ם יה וה: כּי ש מּה י ש בוּ כ סאוֹ ת ל מ ש פּט כּ סאוֹ ת ל בית דּ וד: ש אלוּ ש לוֹ ם ירוּ ש ל ם ש ליוּ א ה ב י : י הי ש לוֹ ם בּ חי ל ש ל וה בּ א ר מנוֹ ת י : ל מ ען א חי ו ר עי א ד בּ רה נּא ש לוֹ ם בּ : ל מ ען בּית יה וה א הינוּ א ב ק ש ה טוֹ ב ל : ש יר ה מּ עלוֹ ת זכוֹ ר יה וה ל ד וד את כּל ענּ וֹ תוֹ : א ש ר נ ש בּע ליה וה נ דר ל א ביר י עק ב: אם אב א בּא הל בּי תי אם א ע לה על ע רשׁ יצוּ עי: אם א תּן ש נת ל עי ני ל ע פ ע פּי תּנוּ מה: עד א מ צא מקוֹ ם ליה וה מ ש כּנוֹ ת ל א ביר י עק ב: ה נּה ש מ ענוּ ה ב א פ ר תה מ צאנוּ ה בּ ש די י ער: נבוֹ אה ל מ ש כּנוֹ תיו נ ש תּ ח וה ל הד ם ר ג ליו: קוּ מה יה וה ל מנוּ ח ת א תּה ו ארוֹ ן ע זּ : כּ ה ני י ל בּשוּ צ דק ו ח סי די י ר נּנוּ : בּ עבוּ ר דּ וד ע ב דּ אל תּ ש ב פּ ני מ ש י ח : נ ש בּע יה וה ל ד וד א מת א י שוּ ב מ מּ נּה מ פּ רי ב ט נ א ש ית ל כ סּא ל : אם י ש מרוּ ב ני בּ רי תי ו עד תי זוֹ א ל מּ דם גּם בּ ני הם ע די עד י ש בוּ ל כ סּא ל : כּי ב חר יה וה בּ ציּ וֹ ן א וּהּ למוֹ ש ב לוֹ : ז את מנוּ ח תי ע די עד פּ ה א ש ב כּי א וּ תי ה: צי דהּ בּ ר א ב ר א ביוֹ ני ה א ש בּי ע ל חם: וכ ה ני ה א ל בּיש י ש ע ו ח סי די ה ר נּן י ר נּנוּ : ש ם א צ מי ח ק רן ל ד וד ע ר כ תּי נר ל מ ש י חי: אוֹ י ביו א ל בּיש בּ ש ת ו ע ליו י ציץ נ זרוֹ :

16 תפילת ערבית 45 מנהג הספרדים לומר חצי קדיש: י ת גּ דּל ו י ת ק דּש ש מהּ ר בּא. בּ ע ל מא דּי ב רא כ רעוּ תהּ וי מ לי מ לכוּ תהּ וי צ מח פּ ר ק נהּ וי ק רב מ ש י חהּ. בּ ח יּיכוֹן וּ ביוֹ מיכוֹן וּ ב ח יּי ד כל בּית י ש ר אל בּ ע ג לא וּ ב ז מן ק ריב. ו א מרוּ א מן. י הא ש מהּ ר בּא מ ב ר ל ע לם וּ ל ע ל מי ע ל מ יּ א. י ת בּ ר ו י ש תּ בּח ו י ת פּ אר ו י תרוֹ מם ו י ת נ שּ א ו י ת ה דּר ו י ת ע לּה ו י ת ה לּל ש מהּ ד ק ד ש א בּ רי הוּא. ל ע לּא מן כּל בּ ר כ תא ו ש י ר תא תּ ש בּ ח תא ו נ ח מ תא דּ א מי רן בּ ע ל מא. ו א מרוּ א מן. חזן קהל וחזן מתפללים תפילת ערבית בנעימת חג והוּא רחוּם י כ פּר עוֹן ו א י ש חית ו ה ר בּה ל ה ש יב אפּוֹ ו א י עיר כּל ח מתוֹ : יה וה הוֹ ש י עה, ה מּ ל י ע ננוּ ביוֹם ק ר אנוּ : בּ רכוּ את יה וה ה מב ר בּרוּ יה וה ה מב ר לעוֹ לם ו עד בּרוּ א תּה יה וה א הינוּ מ ל העוֹ לם, א ש ר בּ ד ברוֹ מ ע ריב ע ר בים, בּ ח כ מה פּ וֹ ת ח ש ע רים, וּ ב תבוּ נה מ ש נּה ע תּים וּ מ ח ליף את ה זּ מ נּים, וּ מ ס דּר את הכּ וֹ כ בים בּ מ ש מרוֹ תי הם בּ ר קי ע כּ רצוֹ נוֹ. בּ וֹ רא יוֹ ם ו ל י לה, גּ וֹ לל אוֹ ר מ פּ ני ח ש וח ש מ פּ ני אוֹ ר, וּ מ ע ביר יוֹ ם וּ מ ביא ל י לה וּ מ ב דּיל בּין יוֹ ם וּ בין ל י לה, יה וה צ באוֹ ת ש מוֹ. אל חי ו ק יּ ם תּ מיד י מלוֹ ע לינוּ לעוֹ לם ו עד. בּרוּ א תּה יה וה, ה מּ ע ריב ע ר בים. א ה בת עוֹ לם בּית י ש ר אל ע מּ א ה ב תּ, תּ וֹ רה וּ מ צוֹ ת ח קּים וּ מ ש פּ טים אוֹ תנוּ ל מּ ד תּ, על כּן יה וה א הינוּ בּ ש כ בנוּ וּ בקוּ מנוּ

17 46 גואל ישראל נ ש י ח בּ ח קּי, ו נ ש מח בּ ד ב רי ת למוּ ד תוֹ ר ת וּ ב מ צוֹ תי לעוֹ לם ו עד, כּי הם ח יּינוּ וא ר י מינוּ וּ ב הם נ ה גּה יוֹ מם ו ל י לה, ו א ה ב ת אל תּ סיר מ מּנּ וּ לעוֹ ל מים. בּרוּ א תּה יה וה, אוֹ הב עמּ וֹ י ש ר אל. יחיד אומר: אל מ ל נ א מן ש מע י ש ר אל, יה וה א הינוּ, יה וה א חד בלחש: בּרוּ ש ם כּבוֹד מ לכוּתוֹ לעוֹ לם ו עד דברים ו דברים יא ו א ה ב תּ את יה וה א הי בּ כל ל ב ב וּ ב כל נ פ ש וּ ב כל מא ד : ו היוּ ה דּ ב רים ה א לּה א ש ר אנ כי מ צ וּ היּ וֹ ם, על ל ב ב : ו ש נּ נ תּם ל ב ני ו ד בּ ר תּ בּם, בּ ש ב תּ בּ בי ת וּ ב ל כ תּ ב דּ ר וּ ב ש כ בּ וּ בקוּ מ : וּ ק ש ר תּם לאוֹ ת על י ד, ו היוּ לט טפ ת בּין עי ני : וּ כ ת ב תּם על מ זזוֹ ת בּי ת וּ ב ש ע רי : ו הי ה אם ש מ ע תּ ש מעוּ אל מ צוֹ תי, א ש ר אנ כי מ צ וּה א ת כם היּ וֹ ם, ל א ה בה את יה וה א הי כם וּ ל ע בדוֹ, בּ כל ל ב ב כם וּ ב כל נ פ ש כם: ו נ ת תּי מ טר א ר צ כם בּ עתּ וֹ, יוֹ רה וּ מ לקוֹ ש, ו א ס פ תּ ד ג נ ו תיר ש ו י צ ה ר : ו נ ת תּי ע ש ב בּ ש ד ל ב ה מ תּ, ו א כ ל תּ ו ש ב ע תּ: ה שּ מרוּ ל כם פּן י פ תּה ל ב ב כם, ו ס ר תּם ו ע ב ד תּם א הים א ח רים, ו ה ש תּ ח וי תם ל הם: ו ח רה אף יה וה בּ כם, ו ע צר את ה שּ מ ים ו א י ה יה מ טר, ו ה א ד מה א ת תּן את יבוּ להּ, ו א ב ד תּם מ ה רה מ על ה א רץ הטּ בה, א ש ר יה וה נ תן ל כם: ו ש מ תּם את דּ ב רי א לּה על ל ב ב כם ו על נ פ ש כם, וּ ק ש ר תּם א תם לאוֹ ת על י ד כם, ו היוּ לטוֹ טפ ת בּין עי ני כם: ו ל מּ ד תּם א תם את בּ ני כם ל ד בּר בּם, בּ ש ב תּ בּ בי ת, וּ ב ל כ תּ ב דּ ר, וּ ב ש כ בּ וּ בקוּ מ : וּ כ ת ב תּם על מזוּ זוֹ ת בּי ת וּ ב ש ע רי :

18 קריאת שמע וברכותיה 47 ל מ ען י רבּ וּ י מי כם וי מי ב ני כם על ה א ד מה, א ש ר נ ש בּע 18 יה וה ל אב תי כם ל תת ל הם, כּי מי ה שּ מ ים על ה א רץ: ו יּ א מר יה וה אל מ ש ה לּאמ ר: דּ בּר אל בּ ני י ש ר אל ו א מ ר תּ א ל הם ו עשׁ וּ ל הם צי צת על כּ נ פי ב ג די הם לד ר תם, ו נ תנוּ על צי צת ה כּ נף פּ תיל תּ כ לת: ו הי ה ל כם ל צי צת, וּ ר אי תם א תוֹ, וּ ז כ ר תּם את כּל מ צוֹ ת יה וה ו ע ש י תם א תם, ו א תתוּ רוּ א ח רי ל ב ב כם ו א ח רי עי ני כם, א ש ר א תּם ז נים א ח רי הם: ל מ ען תּ ז כּרוּ ו ע ש י תם את כּל מ צוֹ תי, ו ה יי תם קד ש ים לא הי כם: א ני יה וה א הי כם, א ש ר הוֹ צא תי א ת כם מ א רץ מ צ ר ים, ל היוֹ ת ל כם לא הים. א ני יה וה א הי כם: א מת: במדבר טו! יציאת מצרי. נועדה להיות ה' לנו לאלהי. 4 באר> ישראל, וכדברי הרמב".: לעול. ידור אד. באר> ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"., ואל ידור בחוצה לאר> ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לאר> כאילו עובד ע"ז, שנאמר: "כי גרשוני היו. מהסתפח בנחלת ה' לאמר ל 5 עבוד אלהי. אחרי.", ובפורעניות הוא אומר: "ואל אדמת ישראל לא יבאו". רמב". הלכות מלכי. פ"ה הי"ב מה שכופי 7 לעלות לאר> ישראל, אפילו לנוה הרעה... הוא משו. דלגבי מצוות ישוב א"י הוי הגריעותא כמא 7 דליתא, וכמ"ש שהדר בחוצה לאר> כאילו עובד ע"א, ושהדר בא"י ג. כשאינו הגו 7 בכ"ז דומה כמי שיש לו אלוה, וכיו 7 דחיי נשמות אויר ארצה יש תקוה שסופו לחזור למוטב. וממ"ש שכופי 7 לעלות לא"י אפילו ממקו. שרובו ישראל למקו. שרובו עכו". נשמע דהוא הדי 7 למקו. שרובו מומרי 7 4 דבהדי דכבשי רחמנא למה ל 5... ומכ"ש שאי 7 למנוע הרבי. מלעשות מצוה בשביל טענה כזאת וכאילו היתה רשות להתחכ. על מצות השי"ת. ר' אליהו מלובלי 7, דבר הלכה סי' לח

19 48 גואל ישראל החזן חוזר ואומר: יה וה א הי כם א מת: ו אמוּ נה כּל ז את ו ק יּ ם ע לינוּ, כּי הוּא יה וה א הינוּ ו אין זוּ לתוֹ, ו א נ חנוּ י ש ר אל עמּוֹ, הפּוֹ דנוּ מ יּ ד מ ל כים, מ ל כּנוּ הגּוֹ א לנוּ מ כּף כּל ה ע רי צים, ה אל ה נּ פ רע לנוּ מ צּ רינוּ, ו ה מ ש לּם גּמוּל ל כל אוֹ י בי נ פ ש נוּ, העוֹ ש ה גדוֹלוֹת עד אין ח קר, נ סּים ו נ פ לאוֹת עד אין מ ס פּר, ה שּ ם נ פ ש נוּ בּ ח יּים, ו א נ תן למּוֹט ר ג לנוּ, ה מּ ד רי כנוּ על בּמוֹת אוֹ י בינוּ, ויּ רם ק ר ננוּ על כּל שׁוֹ נ אינוּ, העוֹ ש ה לּנוּ נ סּים וּ נ ק מה בּ פ רע ה, אוֹתוֹת וּמוֹ פ תים בּ א ד מת בּ ני חם, ה מּ כּה ב ע ב רתוֹ כּל בּכוֹ רי מ צ ר ים, ויּוֹ צא את עמּוֹ י ש ר אל מתּוֹ כם ל חרוּת עוֹ לם, ה מּ ע ביר בּ ניו בּין גּ ז רי י ם סוּף, את רוֹ ד פי הם ו את שׁוֹ נ אי הם בּ תהוֹמוֹת ט בּע, ו ראוּ ב ניו גּבוּ רתוֹ, ש בּחוּ והוֹדוּ ל ש מוֹ. וּ מ לכוּתוֹ בּ רצוֹן ק בּלוּ ע לי הם, מ ש ה וּ ב ני י ש ר אל ל ענוּ ש י רה בּ ש מ חה ר בּה, ו א מרוּ כ לּם: מי כמ כה בּ א לם יה וה, מי כּמ כה נ א דּר בּ קּ דש, נוֹ רא ת הלּוֹת ע ש ה פ לא: מ לכוּ ת ראוּ ב ני, בּוֹ ק ע י ם ל פ נימ ש ה. זה א לי, ענוּ, ו א מרוּ : יה וה י מ לע לם ו עד: ו נ א מר: כּי פ דה יה וה את י עק ב, וּ ג אלוֹ מ יּ ד ח זק מ מּנּוּ : 19 בּרוּ א תּה יה וה, גּ אל י ש ר אל.! "אמר ר' יוחנ 2 איזהו ב 2 עוה"ב, זה הסומ 5 גאולה לתפלה של ערבית" (ש!). ברמז, מורה זמ 7 שחרית ואור היו. על הזמ 7 שהאד. באור ההצלחה, וערבית וחש 5 על הזמ 7 שהאד. נתו 7 בו בצרה ויגו 7. וכמש"כ בשאול ויל 5 הוא ושני אנשי. עמו ויבאו אל האשה לילה ודרשו רז"ל (ויקרא רבה כו) שהיתה השעה אפלה לה. כלילה. והנה עיקר עבודת האד. ותפלתו צרי 5 שתהיה למע 7 כבוד השי"ת ותקו 7 הכלל, וכדברי תנא דבי אליהו (רבא פרק ד) הנודעי.: "כל חכ. וחכ. מישראל שיש בו ד"ת לאמתו ומתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבוד. של ישראל וכו'". והמעלה היתירה של ההתחזקות היא שבשעת דחקו של אד., אע"פ שחסרי. לו הרבה עניניו הפרטיי. וחוש 5 לו מצדו, מ"מ תהיה תפלתו סמוכה לעני 7 הגאולה, שהיא עוסקת בתשועת הכלל, שהיא כבודו של הקב"ה וכבוד. של ישראל. עולת ראיה א, עמ' תטו 4 תטז

20 קריאת שמע וברכותיה 49 ה ש כּי בנוּ יה וה א הינוּ ל ש לוֹ ם, ו ה ע מי דנוּ מ ל כּנוּ ל ח יּים טוֹ בים וּ ל ש לוֹ ם, וּ פרוֹ שׁ ע לינוּ ס כּת ש לוֹ מ, ו ת קּ ננוּ בּ ע צה טוֹ בה מ לּ פ ני, והוֹ ש י ענוּ מ ה רה ל מ ען ש מ. ו ה גן בּ ע דנוּ, ו ה סר מ ע לינוּ אוֹ יב, דּ בר ו ח רב ו ר עב וי גוֹ ן. ו ה סר ש טן מ ל פ נינוּ וּ מ א ח רינוּ, וּ ב צל כּ נ פי תּ ס תּי רנוּ. כּי אל שוֹ מ רנוּ וּ מ צּי לנוּ א תּה, כּי אל מ ל חנּ וּ ן ו רחוּ ם א תּה. וּ ש מוֹ ר צא תנוּ וּ בוֹ אנוּ ל ח יּים וּ ל ש לוֹ ם מ ע תּה ו עד עוֹ לם. בּרוּ א תּה יה וה, שוֹ מר עמּ וֹ י ש ר אל ל עד. 20 חצי קדיש: י ת גּ דּל ו י ת ק דּש ש מהּ ר בּא. בּ ע ל מא דּי ב רא כ רעוּ תהּ וי מ לי מ לכוּ תהּ וי צ מח פּ ר ק נהּ וי ק רב מ ש י חהּ. בּ ח יּיכוֹן וּ ביוֹ מיכוֹן וּ ב ח יּי ד כל בּית י ש ר אל בּ ע ג לא וּ ב ז מן ק ריב. ו א מרוּ א מן. י הא ש מהּ ר בּא מ ב ר ל ע לם וּ ל ע ל מי ע ל מ יּ א. י ת בּ ר ו י ש תּ בּח ו י ת פּ אר ו י תרוֹ מם ו י ת נ שּ א ו י ת ה דּר ו י ת ע לּה ו י ת ה לּל ש מהּ ד ק ד ש א בּ רי הוּא. ל ע לּא מן כּל בּ ר כ תא ו ש י ר תא תּ ש בּ ח תא ו נ ח מ תא דּ א מי רן בּ ע ל מא. ו א מרוּ א מן.! "כיו 2 דתקינו רבנ 2 השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא" (ברכות ד.). א; שצרי 5 האד. שישי. מעינו אל ישועת הכלל, מ"מ צרי 5 הוא להיות עסוק בשלמותו הפרטית, אלא שצרי 5 שתהיה כונתו שע"י שלמותו יאוחד אל הכלל, ובזה איננו נפרד מהכלל ג. בהיותו עסוק בשלמותו הפרטית. על 4 כ 7, להוציא מדעת הסוברי. לבקש רק שלמות הכלל ומצד עצמ. ילכו בשרירות לב., יש קצת הפסק, של בקשת הפרט, בסמיכות הגאולה לתפלה, שהיא מורה שכל פניתו תהיה למע 7 הכלל, אלא שאי 7 זה הפסק כי 4 א. כתוספת מכשרת לענינה של הסמיכות הזאת בעצמה. עולת ראיה א עמ' תטו

21 50 גואל ישראל אד ני, ש פ תי תּ פ תּח, וּ פי י גּיד תּ ה לּ ת : בּרוּ א תּה יה וה א הינוּ וא הי אבוֹ תינוּ, א הי א ב ר הם, א הי י צ חק, וא הי י עק ב, ה אל ה גּדוֹ ל ה גּבּ וֹ ר ו הנּ וֹ רא אל ע ליוֹ ן, גּ וֹ מל ח ס דים טוֹ בים, וקוֹ נה ה כּ ל, וזוֹ כר ח ס דּי אבוֹ ת, וּ מ ביא גוֹ אל ל ב ני ב ני הם ל מ ען ש מוֹ בּ א ה בה. מ ל עוֹ זר וּ מוֹ ש י ע וּ מ גן. בּרוּ א תּה יה וה, מ גן א ב ר הם. 21! "וזכרתי את בריתי יעקב וא 9 את בריתי יצחק וא 9 את בריתי אברה! אזכור". הסדר הפו 5 : מיעקב לאברה.. יעקב 4 איש ת., יושב אהלי. 4 ברית התורה; ישנ 7 תקופות בה 7 המאחד את כל ע. ישראל הוא התורה. יצחק הנעקד 4 מסירות נפש; ג. כאשר יורדי. הדורות נותר עדיי 7 דבר המאחד את הע. כולו, והוא מסירות הנפש למע 7 ישראל. אברה. 4 עמוד החסד. כאשר אפילו ער 5 מסירות הנפש יחדל, ישאר דבר אחד המאחד את ע. ישראל 4 מידת החסד. לכ 7 חותמי. באברה.: מג 2 אברה!. בש. הרי"מ חרל"פ! "ואמר רבי אבי 7 הלוי מאי דכתיב יענ 5 ד' ביו. צרה ישגב 5 ש. אלהי יעקב, אלהי יעקב ולא אלהי אברה. ויצחק, מכא 7 לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה" (ברכות סד). הרגשות שבה. יתקרב האד. אל קונו, ה. חלוקי. לשני.. יש מה. שה. בנויי. על אות. הצדדי., שבה. נתיחדו ישראל מכל ע. ולשו 7 בבחירה וקרבת אלהי., היחשי. שבי 7 ע. ישראל לד' אלהי ישראל, ויש מה. שה. כלליי. 4 ביחש האד. ליוצרו. והנה אברה. ויצחק קראו בש. ד' בארח כללי, בלא התחלה בפעל של בני 7 אומה לעצמה, מתיחדת בענינה, עד שבא יעקב אבינו וממנו התחילה לפרח אומת ישראל, בתור אומה מתיחדת בגאו 7 ש. ד' אלהיה, כי כבר בא מועד להתחיל את ההכשרה הכללית ע"י ההבדלה הפרטית המיוחדת. אמנ. העניני. הכלליי. הקדושי. מישרי. ומזככי. את דעתו של האד., אבל עבודת הקרבה האלהית ביחוד בעת צרה, שהיא ראויה להיות קרובה לתקו 7 מעשי. טובי., המוסיפי. באד. רגשי קדש אהבת ד' ויראתו, מתגדלת היא בדברי. הקרובי. אל הלב ואל הרגש, המעוררי. את כל חדרי הנפש לשפו 5 שיחה לפני ד', שבדעתו כי ד' הוא אלהיו, אשר ימצא לדורשיו ייחד האיש הישראלי את רעיוניו על הער 5 הישראלי המיוחד ובו ימצא לבבו מלא קדש אהבה עזה והתרגשות גדולה לש. ד' אלהי ישראל, אשר קרבנו לעבודתו ונת 7 לנו את תורתו....כאשר קר 7 ישראל תתרומ. ובעניני. הפנימיי. שלו הרוחניי. והחמריי. כבר יהיה הכל מתוק 7, טוב ויפה, ברב

22 תפילת עמידה 51 א תּה גּבּ וֹ ר לעוֹ לם אד ני, מ ח יּה מ תים א תּה רב להוֹ ש י ע, מוֹ ריד ה טּל, מ כ ל כּל ח יּים בּ ח סד, מ ח יּה מ תים בּ ר ח מים ר בּים, סוֹ מ נוֹ פ לים ורוֹ פא חוֹ לים וּ מ תּיר אסוּ רים, וּ מ ק יּם אמוּ נתוֹ לי ש ני ע פר. מי כמוֹ בּ על גּבוּ רוֹ ת וּ מי דוֹ מה לּ, מ ל מ מית וּ מ ח יּה וּ מ צ מי ח ישוּ עה, ו נ א מן א תּה ל ה חיוֹ ת מ תים. בּרוּ א תּה יה וה, מ ח יּה ה מּ תים. א תּה קדוֹ ש ו ש מ קדוֹ ש, וּ קדוֹ ש ים בּ כל יוֹ ם י ה לּלוּ סּ לה, כּי אל מ ל גּדוֹ ל ו קדוֹ ש א תּה. בּרוּ א תּה יה וה, ה אל ה קּדוֹ ש. א תּה חוֹ נן ל א דם דּ עת, וּ מ ל מּד ל אנוֹ ש בּי נה, ח נּנוּ מ א תּ ח כ מה בּי נה ו ד עת. בּרוּ א תּה יה וה, חוֹ נן ה דּ עת. ה ש י בנוּ א בינוּ לתוֹ ר ת, ו ק ר בנוּ מ ל כּנוּ ל עבוֹ ד ת ו ה ח זי רנוּ בּ תשוּ בה ש ל מה ל פ ני. בּרוּ א תּה יה וה, הרוֹ צה בּ תשוּ בה. 22 יתרו 7, אז תבא בפעל ברכת אברה. "ונברכו ב 5 כל משפחות האדמה". אבל בעת צרה ראוי להרבות ולחזק את רכוש החיי. הפנימיי. הפרטיי., ישגב 5 ש. אלהי יעקב, וראוי לבעל הקורה, אע"פ שיש עמה סעיפי. וצדדי. רבי. השייכי. לה, שהוא יכנס בעוביה של קורה, שהיא מתאחזת בו ג. לענפי. רחבי. ורמי. ממעל וג. לשרשי. מסתעפי. מרובי. מאד מתחת, כי ג. עמי. רבי. יאמרו "לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלהי יעקב". עולת ראיה א, עמ' שכ 4 שכא! אנחנו חיבי. להתאזר בגבורת נשמה, בכחה של שירת התשובה. כל היגו 7 שלה מוכרח להתהפ 5 אצלנו לשירה רעננה, המחיה ומעודדת, המנחמת

23 52 גואל ישראל ס לח לנוּ א בינוּ כּי ח טאנוּ, מ חל לנוּ מ ל כּנוּ כּי פ ש ענוּ, כּי אל טוֹ ב ו ס לּח א תּה. בּרוּ א תּה יה וה, חנּ וּ ן ה מּ ר בּה ל ס ח. ר אה נא ב ע נ ינוּ ו רי בה רי בנוּ וּ ג א לנוּ ג א לּה ש ל מה מ ה רה ל מ ען ש מ, כּי אל גּוֹ אל ח זק א תּה. בּרוּ א תּה יה וה, גּוֹ אל י ש ר אל. ר פ אנוּ יה וה ו נ ר פא, הוֹ ש י ענוּ ו נ וּ ש עה, כּי ת ה לּ תנוּ א תּה, ו ה ע לה ארוּ כה וּ מ ר פּא ל כל תּ חלוּ אינוּ וּ ל כל מ כאוֹ בינוּ וּ ל כל מכּ וֹ תינוּ, כּי אל מ ל רוֹ פא נ א מן ו ר ח מן א תּה. בּרוּ א תּה יה וה, רוֹ פא חוֹ לי עמּ וֹ י ש ר אל. ומרפאה. ואז תהיה לנו התשובה ע. כל הגיונותיה חטיבה נעימה ומתוקה, שנהגה בה תמיד ועל פיה נסדר את כל מצעדי חיינו, לטובתנו הפרטית והכללית, בעול. הזה ובעול. ולגאולת הפרט ולגאולת הכלל כולו, לתחית האומה ולשיבת שבותה כימי עול. וכשני. קדמוניות. אורות התשובה יז, א! וא. יבוא אד. לחדש דברי. עליוני. בעסקי התשובה בזמ 7 הזה, ואל דברת ק> המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוי 7 שו. דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמ 7 מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יע> להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרי., כמו שאנו רואי. בעינינו. ומוקפת בהמו 7 נגעי. של עניי הדעת סובלי חלאי. רוחניי. 4 ודאי לא יועילו כל חשבונות העולי. בלב אד. שמחשבותיו הבל, נגד עצת ד' העליונה אשר דבר טוב על ישראל, לכונ 7 אור גאולה ודר 5 חיי. לשאר עמו, העתידי. להיות כול. שבי פשע. אגרות הראיה ב' איגרת שעח

24 תפילת עמידה 53 בּ ר ע לינוּ יה וה א הינוּ את ה שּ נה ה זּ את ו את כּל מי ני תבוּ א תהּ לטוֹ בה, ו תן בּ ר כה על פּ ני ה א ד מה, ו ש בּ ענוּ מטּ וּ בהּ, וּ ב ר ש נ תנוּ כּ שּ נים הטּ וֹ בוֹ ת ל ב ר כה, כּי אל טוֹ ב וּ מ טיב א תּה, וּ מ ב ר ה שּ נים. בּרוּ א תּה יה וה, מ ב ר ה שּ נים. תּ קע בּשוֹ פר גּדוֹ ל ל חרוּ תנוּ, ו ש א נס ל ק בּץ גּ ליּ וֹ תינוּ, ו ק בּ צנוּ י חד מ ה רה מ א ר בּע כּ נפוֹ ת ה א רץ ל א ר צנוּ. בּרוּ א תּה יה וה, מ ק בּץ נ ד חי עמּ וֹ י ש ר אל. ה ש י בה שוֹ פ טינוּ כּ ב ראשוֹ נה ויוֹ ע צינוּ כּ ב תּ ח לּה, ו ה סר מ מּנּ וּ י גוֹ ן ו א נ חה, וּ מ ע לינוּ מ ה רה א תּה יה וה ל ב דּ בּ ח סד וּ ב ר ח מים, ו צ דּ קנוּ בּ צ דק וּ ב מ ש פּט. בּרוּ א תּה יה וה, מ ל אוֹ הב צ ד קה וּ מ ש פּט. 23! ויראה לי כי כשתהיה הסכמה מכל החכמי. והתלמידי. להקדי. עליה. איש מ 7 הישיבה וישימו אותו לראש ובלבד שיהא זה בא"י כמו שזכרנו הנה האיש ההוא תתקיי. לו הישיבה ויהיה סמו 5 ויסמו 5 הוא אחר כ 7 מי שירצה שא. לא תאמר כ 7 אי אפשר שתמצא ב"ד הגדול לעול. לפי שנצטר 5 שיהיה כל אחד מה. סמו 5 על כל פני. והקב"ה יעד שישובו כמו שנאמר ואשיבה שופטי 5 כבראשונה ויועצי 5 כבתחלה אחרי כ 7 יקרא ל 5 עיר הצדק וזה יהיה בלא ספק כשיכו 7 הבורא יתבר 5 לבות בני אד. ותרבה זכות. ותשוקת. לש. יתבר 5 ולתורה ותגדל חכמת. לפני בא המשיח כמו שיתבאר זה בפסוקי. הרבה במקרא. פירוש המשניות לרמב"., סנהדרי 7 פ"א

25 54 גואל ישראל ו ל מּ ל ש י נים אל תּ הי ת ק וה, ו כל ה מּי נים כּ ר גע י א בדוּ, ו כל אוֹ י בי ע מּ מ ה רה י כּ רתוּ, ו ה ז דים מ ה רה ת ע קּר וּ ת ש בּר וּ ת מ גּר וּ ת כ לּם ו ת ש פּי לם ו ת כ ני עם בּ מ ה רה בי מינוּ. בּרוּ א תּה יה וה, שוֹ בר אוֹ י בים וּ מ כ ני ע ז דים. על ה צּ דּי קים ו על ה ח סי דים, ו על ז ק ני ש א רית ע מּ בּית י ש ר אל, ו על פּ לי טת בּית סוֹ פ רי הם, ו על גּ רי ה צּ דק, ו ע לינוּ, י המוּ נא ר ח מי יה וה א הינוּ, ו תן ש כר טוֹ ב ל כל הבּ וֹ ט חים בּ ש מ בּ א מת. ו ש ים ח ל קנוּ ע מּ הם, וּ לעוֹ לם א נבוֹ ש כּי ב ב ט חנוּ, ו על ח ס דּ ה גּדוֹ ל בּ א מת וּ ב ת מים נ ש ע ננוּ. בּרוּ א תּה יה וה, מ ש ען וּ מ ב טח ל צּ דּי קים. 24! מי שיודע מאר> ישראל, שטע. באמת טע. אר> ישראל, הוא יכול להכיר באחר, א. היה אצל צדיק על ראש השנה א. לאו. וא. אותו הצדיק, הוא גדול במעלה, או קט 7. וא. הוא צדיק אמיתי, א. לאו או א. הוא בעצמו צדיק. כי טע. אר> ישראל יכולי 7 לצייר לפני מי שיודע טע. שכל, כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת. אבל מי שיודע משכל, כגו 7 לומדי. שמרגישי. מעט טע. השכל בפשט וקושיא, כדר 5 הלומדי.. או חכמי. בחכמות אחרות, שמרגישי. טע. שכל, יכולי 7 להבי 7 טע. אר> ישראל, כי אוירא דא"י מחכי. (ב"ב קנח, ובזוהר פנחס רמה ע"ב, ובתיקו 7 כב). וטע. החכמה והשכל בוודאי יקר מאד, א 5 עיקר מעלת קדושת אר> ישראל הוא, רק על ידי השגחת הש. יתבר 5. ומחמת שהש"י מסתכל באר> ישראל תמיד, כ"ש (דברי. יא) תמיד עיני ה' אלקי 5 בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, עי"ז א"י מקודשת, ואוירה מחכי., כי עיני. ע"ש החכמה, כי התפתחות החכמה נקרא בחינת עיני., כ"ש (בראשית ג) ותפקחנה עיני שניה., ופירש"י על ש. החכמה נאמר. ומחמת שעיני ה' בא"י, שמסתכל בה תמיד, עי"ז אוירא דא"י מחכי.. א 5 מהיכ 7 נמש 5 ונתעורר זאת אצל הש"י, דהיינו בחינת עיני., להשגיח כנ"ל. זה נעשה ע"י נשמות ישראל, שהש"י מתפאר בה., בבחינת (ישעיה מט), ישראל אשר ב 5 אתפאר. ליקוטי מוהר" 7 מברסלב תורה מ

26 תפילת עמידה 55 ו לירוּ ש ל ים עי ר בּ ר ח מים תּשוּ ב, ו ת ש כּ ן בּתוֹ כהּ כּ א ש ר דּ בּ ר תּ, וּ ב נה אוֹ תהּ בּ קרוֹ ב בּי מינוּ בּ ני ן עוֹ לם, ו כ סּא ד וד ע ב דּ מ ה רה לתוֹ כהּ תּ כין. בּרוּ א תּה יה וה, בּ וֹ נה ירוּ ש ל ים. 25 את צ מח דּ וד ע ב דּ מ ה רה ת צ מיח, ו ק רנוֹ תּרוּ ם בּישוּ ע ת, כּי לישוּ ע ת ק וּינוּ כּל היּ וֹ ם וּ מ צ פּים לישוּ עה. בּרוּ א תּה יה וה, מ צ מי ח ק רן ישוּ עה. 26! והנה כתיב: "אויבי יאמרו וגו' מתי ימות ואבד שמו" (תהלי. מא, ו). ונראה הביאור בזה, דהנה באמת עני 7 בהמ"ק ומלכות בית דוד קשורי. ותלויי. זב"ז, וכדכתיב (במלכי. ח, טז) לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית וגו' ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל, הרי דבחירת דוד היתה הכנה לבני 7 בית הבחירה, ולהל 7 (ש. יא, לב) והשבט האחד יהיה לו וגו' ולמע 7 ירושלי. העיר אשר בחרתי וגו', הרי דלמע 7 ירושלי. הוזקקה מלכות ב"ד להיות קיימת עכ"פ בשבט אחד. ועוד ש. (טו, ד) להקי. את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלי., הרי דזו היא העמדת ירושלי., שתתקיי. שמה מלכות ב"ד. ועיי 7 ברמב". (פ"א ממלכי. ה"י) שפסק כ 7 להלכה, דבירושלי. אי 7 ממני 7 מל 5 אלא מזרע דוד בלבד, ומקרא מלא בספר תהלי.: ירושל. הבנויה כעיר שחברה לה יחדו וגו' כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד, הרי דזהו מתנאי ירושל. שיהיו בה סנהדרי 7 ומלכות ב"ד. והרבה מקראות במלכי. למע 7 היות ניר לדוד עבדי בירושלי., וג. בתפלת שמ"ע בברכת בונה ירושלי! אנו מסיימי 7 וכסא דוד מהרה לתוכה תכי 2, א; דנתקנה ברכה אחרת מיוחדת לצמיחת מלכות בית דוד, מ"מ אנו מזכירי 7 זאת ג. בברכת בונה ירושלי., משו. דזה שיי 5 ג. לבני 7 ירושלי.. וגבי בהמ"ז קי"ל (בברכות ד; מח) דכל שלא אמר מלכות ב"ד בבונה ירושלי. לא יצא יד"ח, וברמב". (פ"ב מהל' ברכות ה"ד): וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובה, מפני שהיא עני 7 הברכה, שאי 7 נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד עכ"ל. הרי דחזרת מלכות ב"ד הוא מעני 7 בניי 7 ירושלי. ואי 7 ירושלי. גמורה אלא בחזרת מלכות ב"ד לתוכה. חדושי רי"ז הלוי, תהלי., ד; נד! לישועת 5 קוינו כל היו!. "צפית לישועה" (שבת לא.). האד. באשר הוא אד. פרטי, הוא מוגבל בהגבלה צרה, בכל ישותו ומציאותו, נגד אותו הער 5 שצרי 5 הוא להשכיל בנפשו במה שהוא אבר מ 7 הכלל הגדול, של כל האומה, שהיא ג"כ מסתעפת לכלל המציאות, אשר פרטי הטוב והאור הולכי. ומצטרפי. אל החשבו 7 הכללי, באי 7 הבח 7 א. הכללות נראית לשעתה או תבא לאחר זמ 7, אבל נדע נאמנה כי בא תבא, וכל חלק מ 7 הטוב

27 56 גואל ישראל אב ה ר ח מן, ש מע קוֹ לנוּ, יה וה א הינוּ, חוּ ס ו ר חם ע לינוּ, ו ק בּל בּ ר ח מים וּ ב רצוֹ ן את תּ פ לּ תנוּ, כּי אל שוֹ מ ע תּ פלּ וֹ ת ו ת חנוּ נים א תּה, וּ מ לּ פ ני מ ל כּנוּ, רי קם אל תּ ש י בנוּ, ח נּנוּ ו ע ננוּ וּ ש מע תּ פ לּ תנוּ, כּי א תּה שוֹ מ ע תּ פ לּת כּל פּה ע מּ י ש ר אל בּ ר ח מים. בּרוּ א תּה יה וה, שוֹ מ ע תּ פ לּה. ר צה יה וה א הינוּ בּ ע מּ י ש ר אל, ו ל ת פ לּ תם ש עה, ו ה ש ב את ה עבוֹ דה ל ד ביר בּי ת, ו א שּ י י ש ר אל וּ ת פ לּ תם מ ה רה בּ א ה בה ת ק בּל בּ רצוֹ ן, וּ ת הי ל רצוֹ ן תּ מיד עבוֹ דת י ש ר אל ע מּ. ו ת ח זי נה עי נינוּ בּשוּ ב ל ציּ וֹ ן בּ ר ח מים. בּרוּ א תּה יה וה, ה מּ ח זיר ש כי נתוֹ ל ציּ וֹ ן. 27 שבאוצר כל איש פרטי מצטר; הוא ע. החיי. הכלליי., ההולכי. לכונ 7 את ישועת ד' הכללית בבא עתה. על 4 כ 7 התביעה היותר שלמה היא על כל מהל 5 החיי. של האד., א. נית 7 לו ערכו הכללי בתור צפיה לישועה. הצפיה כוללת ג. שימת 4 עי 7 תדירית, ג. באי 7 שו. יחש של הכרה גלויה חיצונית אל הישועה, כמו שהמצפה עומד על המשמר ימי. על שנה, ולא יעזוב עמדתו ג. באי 7 לפניו דבר מחודש, 4 וג. שבכל עת מצא של איזו הערה, שיראה שראוי לעשות איזה דבר לישועה, יחיש פעולתו ולא יעזוב, כמו שהמצפה בראותו ע"פ צפיתו, שבאה שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב וכאלה, עליו החובה לעשות מה שדרוש לעשות לטובת המצב, כ 7 יזרז לעת הנכו 7 בלא איחור רגע וזמ 7. לאלה שתי התכניות יחדיו, הנראות כמתנגדות זל"ז, ההתמדה בצפיה מחשבתית והזירוז בעת הכושר, צרי 5 להתרומ. בעומק העיו 7 של צפיה לישועה. עולת ראיה א, עמ' רעט 4 רפ! א; אנו אלו היינו מוכני. להתקרב אל אלהי אבותינו בלבב של., כי אז היה הוא יתבר 5 מושיענו כאשר הושיע את אבותינו במצרי. 4 עכשיו שאי 7 הדבר כ 7, אי 7 הדברי. שאנו אומרי. בתפלותינו: "השתחוו להר קדשו", ו"השתחוו להד. רגליו", ו"המחזיר שכינתו לציו 2 ", וכדומה, כי א. כדבור התוכי וכצפצו; הזרזיר, כי בלא כונת הלב אנו אומרי. דברי. אלה או דומיה., 4 כאשר העירות בצדק, שר הכוזרי.. ספר הכוזרי, מאמר שני, כד

28 תפילת עמידה 57 מוֹ דים א נ חנוּ ל, ש א תּה הוּ א יה וה א הינוּ וא הי אבוֹ תינוּ לעוֹ לם ו עד, צוּ רנוּ צוּ ר ח יּינוּ, מ גן י ש ענוּ א תּה הוּ א לדוֹ ר ודוֹ ר, נוֹ דה לּ וּ נ ס פּר תּ ה לּ ת על ח יּינוּ ה מּסוּ רים בּי ד, ו על נ ש מוֹ תינוּ ה פּקוּ דוֹ ת ל, ו על נ סּי ש בּ כל יוֹ ם ע מּנוּ, ו על נ פ לאוֹ תי וטוֹ בוֹ תי ש בּ כל עת, ע רב וב קר ו צ ה ר ים. הטּ וֹ ב, כּי א כלוּ ר ח מי, ו ה מ ר חם * כּי א תמּ וּ ח ס די, כּי מעוֹ לם ק וּינוּ ל. ו על כּ לּם י ת בּ ר ו י תרוֹ מם ו י ת נ שּ א ש מ מ ל כּנוּ תּ מיד לעוֹ לם ו עד, ו כל ה ח יּים יוֹדוּ ס לה, וי ה לּלוּ את ש מ בּ א מת, ה אל ישוּ ע תנוּ ו ע ז ר תנוּ ס לה, ה אל הטּוֹב. 28 בּרוּ א תּה יה וה, הטּוֹב ש מ וּ ל נ אה להוֹדוֹת.! לניסא זוטא מיהא חזיא קשיא. תימה מאי קשיא, הא אמר 7 לעיל דכי אמר ליה זרעה חטי 7 וזרע שערי ואשתדו;, דמצי אמר ליה אי זרעתה חטי 7 הוה מקיי. בי ותגזר אומר ויק. ל 5, וכ"ש כשלא זרעה כלל, דליכא הוכחה שהיה ראוי להשתד;! וי"ל דשמואל מיירי כגו 7 שאמר ליה זרע כל מה שתרצה, דהשתא לא מצי למימר הוה מקיי. בי ותגזר אומר ויק. ל 5, דבסתמא לא היה מקבל הקדוש ברו 5 הוא תפלתו של זה שיצליח כל מה שיזרע, א. לא שיעשה לו נס. ולא קאמר לעיל הוה מקויי. בי ותגזר אומר, אלא לפי שמתפלל על מי 7 אחד של חטי 7. תוס' ד"ה "לניסא זוטא", בבא מציעא קו. *הצעה לנוסח "על הניסי." מובאת בעמוד 168. אפשר להרהר בו כא 7.

29 58 גואל ישראל ש ים ש לוֹ ם טוֹ בה וּ ב ר כה, ח יּים חן ו ח סד ו ר ח מים, ע לינוּ ו על כּל י ש ר אל ע מּ, בּ ר כנוּ א בינוּ כּ לּנוּ כּ א חד י חד בּאוֹ ר פּ ני, כּי באוֹ ר פּ ני נ ת תּ לּנוּ יה וה א הינוּ תּ וֹ רת ח יּים ו א ה בת ח סד, וּ צ ד קה וּ ב ר כה ו ר ח מים ו ח יּים ו ש לוֹ ם. וטוֹ ב י ה יה בּ עי ני ל ב ר כנוּ, וּ ל ב ר את כּל ע מּ י ש ר אל, בּר ב ע ז ו ש לוֹ ם. בּרוּ א תּה יה וה, ה מ ב ר את עמּ וֹ י ש ר אל בּ שּ לוֹ ם. י היוּ ל רצוֹ ן א מ רי פי, ו ה גיוֹ ן ל בּי ל פ ני, יה וה צוּ רי וגוֹ א לי: ברכות יז אבות ה א הי, נצ ר לשוֹ ני מ רע וּ ש פ תי מ דּ בּר מ ר מה, ו ל מ ק ל לי נ פ ש י ת דּ ם, ו נ פ ש י כּ ע פר ל כּ ל תּ ה יה. פּ תח ל בּי בּתוֹ ר ת, ו א ח רי מ צוֹ תי תּ ר דּ ף נ פ ש י. ו כל ה קּ מים ו החוֹ ש בים ע לי ל ר עה, מ ה רה ה פר ע צ תם ו ק ל קל מ ח ש ב תּם. ( י הי רצוֹ ן מ לּ פ ני יה וה א הי וא הי אבוֹ תי, ש לּ א ת ע לה ק נ את א דם ע לי ו א ק נ א תי על א ח רים, ו ש לּ א א כעוֹ ס היּ וֹ ם ו ש לּ א א כ עי ס, ו ת צּי ל ני מ יּ צר ה רע, ו תן בּ ל בּי ה כ נ עה ו ע נ וה. מ ל כּנוּ וא הינוּ א הּ כּל בּ ש ר, י חד ש מ בּעוֹ ל מ, בּ נה עי ר, י סּד בּי ת ו ש כ לל הי כ ל, ו ק בּץ קבּ וּ ץ גּ ליּ וֹ ת, וּ פ דה צ א נ ו ש מּח ע ד ת ). ע ש ה ל מ ען ש מ, ע ש ה ל מ ען י מי נ, ע ש ה ל מ ען תּ וֹ ר ת, ע ש ה ל מ ען ק ד שּ ת, ל מ ען י ח לצוּ ן י די די הוֹ ש י עה י מי נ ו ע נ ני. י היוּ ל רצוֹ ן א מ רי פי, ו ה גיוֹ ן ל בּי ל פ ני, יה וה צוּ רי וגוֹ א לי: ע ש ה ש לוֹ ם בּ מרוֹ מיו, הוּ א י ע ש ה ש לוֹ ם ע לינוּ ו על כּל י ש ר אל, ו א מרוּ א מן. י הי רצוֹן מ לּ פ ני יה וה א הינוּ וא הי אבוֹ תינוּ, ש יּ בּ נה בּית ה מּ ק דּש בּ מ ה רה בי מינוּ, ו תן ח ל קנוּ בּתוֹ ר ת. ו ש ם נ ע ב ד בּ י ר אה כּי מי עוֹ לם וּ כ ש נים ק דמוֹ ניוֹת. ו ע ר בה ל יה וה מ נ חת יהוּ דה וירוּ ש ל ים כּי מי עוֹ לם וּ כ ש נים ק דמוֹ ניוֹת:

30 תפילת פתיחת עמידה הארו 7 59 אחרי תפילת שמונה עשרה חזן וקהל אומרים: פּ תחוּ לי ש ע רי צ דק אב א בם אוֹ דה י הּ : תהלים קיח 29 פותחין הארון ואומרים בקול רם: ש מע י ש ר אל, יה וה א הינוּ, יה וה א חד: בלחש: בּרוּ ש ם כּבוֹ ד מ לכוּ תוֹ לעוֹ לם ו עד. ואחר-כך אומרים שלש פעמים: יה וה הוּ א ה א הים. ישראל אומרי. שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד, ורוח הקודש מבשרת על ידיה. ואומרת (דהי"א, יז, כא) ומי כעמ 5 ישראל גוי אחד באר>. מכילתא דרשב"י בשלח טו, ב ומהיכ 7 זכו ישראל לקרות שמע, א"ר פנחס בר חמא ממת 7 תורה זכו ישראל לקרות שמע. כיצד, את מוצא לא פתח הקב"ה בסיני תחלה אלא בדברות, אמר לה.: שמע ישראל, אנכי ד' אלקי 5. נענו כול. ואמרו: ד' אלקינו ד' אחד. ומשה אמר: ברו 5 ש. כבוד מלכותו לעול. ועד. דברי. רבה פרשה ב, כב בגאולה ראשונה 4 ויאס; יהושע את כל שבטי ישראל שכמה וגו' ויתיצבו לפני האלקי. (יהושע כד, א), ויאמרו הע. אל יהושע: את ד' אלקינו נעבד ובקולו נשמע (יהושע כד כד). ש. ש., כה בגאולה שניה 4 ובכל זאת אנחנו כורתי. אמנה וכתבי. וגו' (נחמיה י, א), מחזיקי. על אחיה. אדיריה. ובאי. באלה ובשבועה ללכת בתורת האלקי. אשר נתנה ביד משה עבד האלקי. ולשמור ולעשות את כל מצות אדנינו ומשפטיו וחקיו. ש. ש., ל ושבת עד ד' אלקי 5 ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצו 5 היו. אתה ובני 5 4 שתשוב אל ד' בכל לבב 5 ובכל נפש 5 ותקבל עלי 5 ועל בני 5 לדורות. לעשות ככל אשר אנכי מצו 5 היו., כאשר עשו בגאולה השנית דכתיב (נחמיה י, א) ובאי. באלה ובשבועה ללכת בתורת האלקי. וגו'. רמב" 7, דברי. ל, ב

31 60 גואל ישראל ואומרים שתי פעמים: יה וה מ ל, יה וה מ ל, יה וה י מ לע לם ו עד. חזן וקהל: מי ש ע ש ה נ סּים ל אבוֹ תינוּ ו ג אל אוֹ תם מ ע בדוּ ת ל חרוּ ת, הוּ א י ג א לנוּ גּ א לּה ש ל מה בּ קרוֹ ב, וי ק בּץ נ דּ חינוּ מ א ר בּע כּ נפוֹ ת ה א רץ, ח ב רים כּל י ש ר אל ונ א מר א מן. במדבר י חזן (בטעמים) וקהל: ו כי תב אוּ מ ל ח מה בּ א ר צ כם על ה צּר ה צּ רר א ת כם ו ה רע תם 30 בּ חצ צר ת ו נ ז כּ ר תּם ל פ ני יה וה א הי כם ונוֹ ש ע תּם מא י בי כם: וּ ביוֹם ש מ ח ת כם וּ במוֹ ע די כם וּ ב רא ש י ח ד ש כם וּ ת ק ע תּם בּ חצ צר ת על ע תי כם ו על ז ב חי ש ל מי כם ו היוּ ל כם ל ז כּרוֹן ל פ ני א הי כם 31 א ני יה וה א הי כם: בשעה שהיתה לכל ישראל צרה, והיה הקב"ה עושה עמה. נס היו עושי 7 יו. 4 טוב והיו אומרי. הלל וכו'. ועיקר תקנה לא היתה אלא בנס שנעשה לכל ישראל, דכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכ! על הצר הצורר אתכ! והרעות! וגו'. רבנו יונה ברכות, פרק ב, בש. רבינו ת. "וביו! שמחתכ! ובמועדיכ!" 4 ששבת. מאר> אויב או נצחת. האויב הבא עליכ. וקבעת. יו. 4 שמחה כימי פורי. וחנוכה ושבעת ימי שמחה בימי חזקיה (דהי"ב ל, כג). אב 7 עזרא, במדבר י, י "והיו לכ! לזכרו 2 וגו'" 4 לא שהאלוה צרי 5 לכ 5 שיזכירו לו דבר או יפנו תשומת לבו לדבר, כי א. המצוות ה 7 הצריכות להעשות בשלמות, למע 7 תהיינה ראויות לגמול 4 כש. שכוונות התפילה יש לתת לה 7 מבע על צד השלמות האפשרית בתחינה ובבקשה, כי רק א. יהיו הכוונה והמעשה ג. יחד שלמי. כראוי, יבוא הגמול עליה.. כוזרי, מאמר חמישי, כז, בתרגומו של יהודה אב 47 שמואל השופר 4 סימ 7 טוב לישראל. מכילתא, פרשת יתרו

32 תפילת עמידה 61 סדר תקיעת שופר 61 תקיעה תוקעין תקיעה אחת ואומרים בקול רם (חזן וקהל): ל ש נה ה בּ אה בּירוּ ש ל ים ה בּנוּ י ה חזן וקהל: י הי רצוֹ ן מ לּ פ ני יי א הינוּ וא הי אבוֹ תינוּ, ש כּ ש ם ש זּ כינוּ 32 ל א ת ח ל תּא דּ ג א לּה, כּ נ ז כּה ל ש מ ע קוֹ ל שוֹ פרוֹ ש ל מ ש י ח. יש מוסיפים: וי הי רצוֹן מ לּ פ ני ש תּ ר אה בּ ע ני ע מּ י ש ר אל ה נּפוּ צים בּ כל ה א רצוֹת, וּ ב ח רבוֹת ירוּ ש ל ים א ש ר ה י תה ש מ מה, וּ מ ק דּ ש א ש ר הי ה מ ש לּח ו נ ע זב כּ מּ ד בּר, וּ ת ק נּא ל ש ם ק ד ש ה מ ח לּל בּגּוֹ יים, וּ ת ק בּץ ש א רית צ א נ מ כּל ה מּקוֹמוֹת א ש ר נפוֹצוּ ש מה, ו ה ש ב י ש ר אל אל נ והוּ ו א רמוֹן על מ ש פּטוֹ י ש ב. וּ ב אה ה מּ מ ש לה ה ראשוֹ נה, מ מ ל כת ל בת ירוּ ש ל ים, ו ע מד ו ר עה בּע ז יי בּ גאוֹן ש ם יי א היו, ו נ קווּ א ליו כּל הגּוֹ יים, ל קר א כ לּם בּ ש ם יי וּ ל ע בדוֹ ש כם א חד. כּי ל א נ חנוּ מ ח כּים, וּ מ צ פּים לישוּ ע ת, וּ מי ח לים ל המוֹן ר ח מי ו ח ס די. אל תּ בי ש נוּ יי מ סּ ב רנוּ ו אל תּ פּח נא מ ל כּנוּ את תּ ק ו תנוּ. ה ר אנוּ יי ח ס דּ ו י ש ע תּ תּן לנוּ, ו ק יּם לנוּ ה ב טחוֹ תי וּ מ לא לנוּ 33 נ חמוֹ תי! אי 7 לנו כח אמי> כזה, אשר יוכל להרי. קול שופרו למע 7 ישמע כל ע. ישראל ממזרח שמש עד מבואו, בקול רע., קומו בני. ותנו גאולה להא. הנהלאה, קומו כולכ. כאיש אחד ע. החיל והחוס 7 שלכ., ע. היקו. אשר ברככ. ה' ומהרו לגאול את אדמת הקודש, לית 7 אותה בידי בניה 4 בוניה, השבי. אליה מכל קצוות הגולה, להחיות שממותיה לבנות הנהרסות ולטעת הנשמה. אר> חפ> עמ' נ 4 נג ואי 7 שופר אלא של חרות שנאמר (ישעיה כז, יג) והיה ביו. ההוא יתקע בשופר גדול. אבל איני יודע מי תוקעו, תלמוד לומר (זכריה ט, יד) וד' אלקי. בשופר יתקע. ועדיי 7 אי 7 אנו יודעי. מהיכ 7 התקיעה יוצאה, זה שנאמר (ישעיה סי,ו, ו) קול שאו 7 מעיר, קול מהיכל, קול ד' משל. גמול לאויביו. ספרי במדבר, פרשת בהעלות 5 ויהי רצו 2 מלפני 5 וכו' 4 סיו. הבקשה הראשונה לרב סעדיה גאו 7 ז"ל.

33 62 גואל ישראל בּרוּ א תּה בּ בית מ ק דּ ש, וּ ברוּ א תּה בּ כל א פ סי ה א רץ. בּרוּ א תּה בּ ב ני י ש ר אל, וּ ברוּ א תּה בּ כל ל א מּים. בּרוּ א תּה בּדּ וֹ רוֹ ת העוֹ ב רים, וּ ברוּ א תּה בּדּ וֹ רוֹ ת ה בּ אים. בּרוּ א תּה בּי מי גלוּ תנוּ, וּ ברוּ א תּה בּי מי ג א לּ תנוּ. הוֹ ש י עה את ע מּ וּ ב ר את נ ח ל ת, וּ ר עם ו נ שּ אם עד העוֹ לם: חזן וקהל : י מ יי לעוֹ לם, א ה י ציּ וֹ ן, לד ר וד ר ה ללוּ י ה: ישעיה נב מנין שנות אתחלתא דגאולה - מנהג ביהכ"נ האיטלקי בירושלים. לאחר סדר תפילת ערבית, אחרי התקיעה וקריאת "לשנה הבאה", החזן מכריז: מה- נּאווּ על- ה ה רים ר ג לי מ ב שּ ר, מ ש מי ע ש לוֹ ם מ ב שּ ר טוֹ ב מ ש מי ע ישוּ עה, א מר ל ציּ וֹ ן מ ל א ה י : א חינוּ בּית י ש ר אל ש מעוּ : היּ וֹ ם... ש נים ל ת ח לּת גּ א לּ תנוּ בּ ה ק מת מ די נ תנוּ בּ א רץ אבוֹ תינוּ. ה ר ח מן הוּ א יכוֹ נ נהּ עד עוֹ לם ס לה. חזן וקהל: 34 זה היּ וֹ ם ע ש ה יי נ גי לה ו נ ש מ חה בּ וֹ.! ההרגשה של אור הישועה מקשקשת לפנינו כזוג, כל גבול אר> 4 ישראל כולו אומר כבוד וקורא להתעוררות רוחנית ומעשית איתנה, והקול עוד יחזק, מיו. ליו. ית 7 אומר רב, ומפרק לפרק ישגא החזיו 7, חזו 7 מופתי עולמי., כי בא מועד למועד 4 מועדי., וסודות יצירת עולמי. על גבול התעלומה עומדי. מוכני. להתפר> באורות מאופל. מלאי שירה ושכורי נחמה ותשובה יבאו גדודי. מעברי. לקומ. חרבות אר> חמדת עולמי.. אור החסד מתגבר בעול. ואהבת ישראל הולכת ומתלהבת בשורש נשמתה של כנסת 4 ישראל, ונחלי עדניה ימתיקו כל המרורי., שיפעלו לאמ> כח ולהרי. קול יעקב בעוז ד'. הנה החזו 7 מתחיל להתנוצ>. האומה הרזית שבה לאר> הרזי.. אר> הפלאות מתחלת להיות נודעת בחיי., והחיי. בבוא. אל תוכה אינ.

34 סדרספירת תקיעת שופר העומר 63 סוגרין הארון חזן וקהל מנעימים (במנגינת 'התקוה'): ש יר ה מּ עלוֹ ת בּשוּ ב יה וה את ש י בת ציּ וֹ ן ה יינוּ כּח ל מים: 35 אז י מּ לא ש חוֹ ק פּינוּ וּ לשוֹ ננוּ ר נּה אז י א מרוּ בגּ וֹ ים ה ג דּיל יה וה ל עשׁ וֹ ת עם א לּה: ה ג דּיל יה וה ל עשׁ וֹ ת ע מּנוּ ה יינוּ ש מ חים: שוּ בה יה וה את ש בי תנוּ כּ א פי קים בּ נּ גב: ה זּ ר עים בּ ד מ עה בּ ר נּה י קצ רוּ : הלוֹ י ל וּ בכ ה נ ש א מ ש ה זּ רע בּ א י ב א ב ר נּה נ ש א א ל מּ תיו: 36 תהלים קכו יודעי. את עצמ., כי ה. נתעלו, כי קודש קדשי. ה.. אבל עלילות לעלילות יצטרפו והאור יבקע מציו 7 וגור אריה יהודה יחל לחוש את רע. גבורתו. ת"ל שארצנו הקדושה הולכת ונבנית לעינינו. דבר ד' בידי עבדיו הנביאי., ע"ד שיבת ציו 7 וצמיחת קר 7 ישועה לבית ישראל על אדמת הקודש, הול 5 ומתמלא בחסדו הגדול. שבי גולה הולכי. ובאי. בחמדת נפש אל ערי יהודה, אשר החלו להתנער מעפר שממות 7, 4 ועינינו רואות ושמחות. אר> חפ> עמ' נד 4 נה שיר המעלות 4 בזה המזמור התפלל המשורר, שיזכו להיות בקבו> גליות ג. בלתי ראויי. לזה. פירוש ר' עובדיה ספורנו ז"ל! במדרש שלחי 5 פרדס רמוני. כו' ע"ש. העני 7 הוא כי כל זמ 7 שהיו בנ"י בגלות, לא יכלו להוציא מכח אל הפועל הקדושה והחיות ואלקות שהיה טמו 7 בה.. לכ 7 לא הכיר ג. מרע"ה. ואמר באיזה זכות כו' והשיבו הקב"ה בהוציא 5 כו' תעבדו 7 כו' הא' כו', פירוש שתיכ; כשיצאו לחירות יתגלה כוח 7 של ישראל. ובנ"י נבראו להיות צבאות ה' ולפרס. כבודו בעול., רק בהיות 7 כפוי 7 תחת יד מלכות בשר וד., אינ. יכולי. לקבל מלכות שמי., כדאיתא בזוה"ק פרשת בהר. ולכ 7 כשיצאו מתחת יד. התחילו לקבל מלכות ה', וזה הרמז "וחמשי. עלו בנ"י" 4 מזוייני.". כלומר שידעו שכל היציאה לחירות כדי להיות עוסק במלחמות ה', כמ"ש בס' חובת הלבבות שאמר לאותו פלוני שיצא ממלחמה קטנה למלחמה גדולה. כי לא היה המכוו 7 של הגאולה להיות פנוי., רק שקיבלו החירות כדי להיות מוכני. למלחמות מצוה. וזה הרמז "ויהי בשלח" 4 לשו 7 צרה, שעתה התחילו לחפש בשלימות עצמות 7, וראו שעדיי 7 חסרי. כל טוב, עד שעלו מעלות רבות, מדרגה אחר מדרגה, עד שקרבנו לפני הר סיני כו' כל הט"ו מעלות שחושב ש. בהגדה דפסח. שפת אמת בשלח, תרמ"ד

35 64 גואל ישראל קדיש שלם: י ת גּ דּל ו י ת ק דּש ש מהּ ר בּא. בּ ע ל מא דּי ב רא כ רעוּ תהּ וי מ לי מ לכוּ תהּ וי צ מח פּ ר ק נהּ וי ק רב מ ש י חהּ. בּ ח יּיכוֹ ן וּ ביוֹ מיכוֹ ן וּ ב ח יּי ד כל בּית י ש ר אל בּ ע ג לא וּ ב ז מן ק ריב. ו א מרוּ א מן. י הא ש מהּ ר בּא מ ב ר ל ע לם וּ ל ע ל מי ע ל מ יּ א. י ת בּ ר ו י ש תּ בּח ו י ת פּ אר ו י תרוֹ מם ו י ת נ שּ א ו י ת ה דּר ו י ת ע לּה ו י ת ה לּל ש מהּ ד ק ד ש א בּ רי הוּ א. ל ע לּא מן כּל בּ ר כ תא ו ש י ר תא תּ ש בּ ח תא ו נ ח מ תא דּ א מי רן בּ ע ל מא. ו א מרוּ א מן. תּ ת ק בּל צלוֹ תהוֹ ן וּ בעוּ תהוֹ ן ד כל בּית י ש ר אל ק דם אבוּ הוֹ ן דּי ב ש מ יּ א, ו א מרוּ א מן. י הא ש ל מא ר בּא מן ש מ יּ א ו ח יּים טוֹ בים ע לינוּ ו על כּל י ש ר אל, ו א מרוּ א מן. עוֹ ש ה ש לוֹ ם בּ מרוֹ מיו, הוּ א י ע ש ה ש לוֹ ם ע לינוּ ו על כּל י ש ר אל ו א מרוּ א מן.

36 סדר ספירת העומר 65 סדר ספירת העומר ל ש ם יחוּ ד קוּ ד ש א בּ רי הוּ א וּ ש כי נ תּיהּ בּ ד חילוּ וּ ר חימוּ, לי חד ש ם י"ה בו"ה בּ יחוּ דא ש לים בּ ש ם כּל י ש ר אל. ה נ ני מוּ כן וּ מזוּ מן ל ק יּם מ צ ות ע ש ה ש ל ס פי רת העוֹ מר, כּמוֹ ש כּתוּ ב בּתּ וֹ רה: וּ ס פ ר תּם ל כם מ מּ ח רת ה שּ בּת מיּ וֹ ם ה בי א כם את ע מר ה תּנוּ פה, ש בע ש בּתוֹ ת תּ מימוֹ ת תּ ה יי נה, עד מ מּ ח רת ה שּ בּת ה שּ בי עית תּ ס פּרוּ ח מ שּ ים יוֹ ם, ו ה ק ר ב תּם מ נ חה ח ד ש ה 37 ל יה וה:! ר' יוחנ 7 אמר: לעול. לא תהא מצות העומר קלה בעיני 5, שעל ידי מצות העומר זכה אבינו אברה. לירש את אר> כנע 7, הדא דכתיב "ונתתי ל 5 ולזרע 5 אחרי 5 את אר> מגורי 5 וגו'" (בראשית יז, ח), על מנת 4 "ואתה את בריתי תשמר" (ש., בראשית יז, ט). פסיקתא דרב כהנא פרשה ח, ד! משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקר 7 של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמי. ואר> ישראל, וכמו שכתוב "א. לא בריתי יומ. ולילה וגו'". והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרי. כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה ועני 7 גדול הוא לה., יותר מ 7 החירות מעבדות, ולכ 7 יעשה הש. למשה אות צאת. מעבדות לקבלת התורה, כי התפל עושי 7 אות לעול. אל העיקר. ומפני כ 7, כי היא כל עיקר 7 של ישראל, ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יו. טוב של פסח עד יו. נתינת התורה, להראות בנפשנו החפ> הגדול אל היו. הנכבד הנכס; ללבנו, כעבד ישא; צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכס; אליו שיצא לחירות, כי המני 7 מראה לאד. כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמ 7 ההוא. ספר החינו 5, מצוה ש"ו! זהו סוד התכונה העקרי של ספירת העומר ב 4 מ"ט ימי. אלו. וגזירת הכתוב היא, שההתעלות הזאת תסומל דוקא ע"י דבר חומרי מהמדרגה הכי נמוכה, כמו קומ> השעורי. של העומר, שהוא מאכל בהמה להראות שהאד. אעפ"י שהוא קשור לחומריות, ואפילו הוא עומד בדרגא הכי נמוכה כמו מאכל בהמה, יכול הוא, א. ירצה, לעלות עד דרגת הקדושה היותר עליונה, דרגת מלאכי השרת.