<4D F736F F D20E4F9E0E9F4E420ECF2F6EEE0E5FA20312E646F63>

תמליל

1 מעבדות הנפט לחירות אנרגטית דו"ח אדם טבע ודין בענין ההשלכות הגיאו אסטרטגיות, הסביביות והכלכליות של התלות בנפט בישראל כתיבה: עו"ד תמר גנות המחלקה המשפטית, אדם טבע ודין תל אביב, מרץ,

2 1. הקדמה לא פעם מציגים בעולם בכלל ובישראל בפרט את האינטרסים הסביבתיים כעומדים אל מול אינטרסים כלכליים. לא פעם מוצגים אינטרסים אלו כנוגדים אינטרסים לאומיים אחרים, כגון אינטרסים בטחוניים. אולם האמת הפשוטה היא שהתנהלות אחראית מבחינה סביבתית לא זו בלבד שאינה עומדת בניגוד לאינטרסים לאומיים אחרים, אלא שהיא תנאי בסיס חיוני להגנה על אותם אינטרסים, והללו שלובים אלו באלו. משבר האקלים אשר אנו מצויים בפתחו מספק מקרה בוחן מרתק המדגים כיצד הכלים השלובים של סביבה, כלכלה וביטחון, מכתיבים יחדיו מדיניות חיונית וברורה של חיסכון באנרגיה, צמצום פליטת גזי חממה, התייעלות תחבורתית והשקעה בחלופות שונות במגזרים השונים להתנהלות יעילה ואחראית יותר. יותר מכך, התמונה הברורה שעולה מאנליזה אסטרטגית של היבטים אלו מעלה שאלות קשות לגבי המשך ההתנהלות האדישה ועצימת העניים מצד מקבלי ההחלטות בדרגים המדיניים הבכירים. מדענים, פעילים סביבתיים ואקדמאים זועקים ומתריעים מזה שנים כי המלך הוא עירום, ואילו המלך? הוא מוסיף להתנהל בזחיחות משל היה גופו עטוי במיטב המחלצות, ומצחו עטור זהב שחור, תרתי משמע. אלא שזהב שחור, כפי שנהוג לכנות היום את הנפט, רחוק מלהיות מצוי בשפע במדינת ישראל דהיום. למעשה מחירי הזהב השחור מאמירים מיום ליום, והתלות של העולם המערבי בכלל ושל ישראל בפרט בזהב זה משמעותה לא רק נטל כלכלי כבד, אלא גם חיזוק אקטיבי של מדינות עוינות והעמדת ישראל במצב מעורער מבחינה גיאו-אסטרטגית. במסמך מדיניות זה נתייחס לתלות הישראלית הגוברת והולכת בדלקים פוסיליים מיובאים, למשמעויותיה הפוליטיות והאסטרטגיות של תלות זו, להיבטים הסביבתיים הקשים של המדיניות המקבעת את המשך התלות, להשלכות הכלכליות ולבסוף, לצעדי מדיניות מוצעים. למען הנוחות נמקד את הדיון במגזר התחבורה, שהינו מהתורמים הגדולים לפליטת גזי החממה בישראל, לזיהום האוויר בארץ בכלל, והיא אשר מהווה את הלקוח המרכזי לנפט המיובא לישראל, ואולם על אף משמעותו הנרחבת, לא זכה במשך השנים להתייחסות ראויה, או לגיבוש מדיניות מושכלת וכוללת שתאפשר התייעלות אמיתית במסגרתו. 2. הגיעה העת לנתק את חבל הטבור האנרגטי! באורח החיים המערבי המודרני המאפיין את רוב רובה של מדינת ישראל, האנרגיה כמוה כדם הפועם בעורקי הערים, במפעלי התעשייה ובבתים הפרטיים. אל מול בזבזנות משוועת של אנרגיה, ואדישות מוחלטת כלפי צעדי מדיניות, ולו הקטנים ביותר, 1 שיכולים היו להביא לשינויים גדולים בחיסכון באנרגיה וצמצום הביקוש לחשמל, אנו מוסיפים לדרוש ולקבל עוד ועוד מה"דם" האנרגטי הזה. תפיסת הזמינות של האנרגיה היא כה גדולה עד שהפכנו לאדישים, לרדומים, ביחס להשפעות ייצור האנרגיה וביחס למקורות מהם היא מגיעה אלינו. 1 ראה דוחות אדם טבע ודין "חשבון החשמל של ישראל דופקים חשבון עם החשבון" מאי 2006 התייעלות אנרגטית במשק האנרגיה בישראל", 2004 וכן "לא 2

3 ייצור האנרגיה בישראל כיום, בין אם לתחבורה או לחשמל, מתבסס רובו ככולו על שריפת דלקים מחצביים. משמעות הדבר היא כי כלכלת המדינה, ביטחונה, ואורח החיים היומיומי של אזרחיה מושתתים על רגליים רעועות ביותר, אשר - לו יוסיפו הדברים להתנהל באותה מגמה - לא תוכלנה לשאת את משקלם. לא מבחינה סביבתית, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה גיאו-אסטרטגית ולא מבחינה בטחונית. ההיבט הסביבתי התבססות משק האנרגיה הישראלי על דלקים מחצביים מובילה לזיהום סביבתי כבד ולפגיעה קשה הן בסביבה והן בבריאות הציבור בארץ. ייצור חשמל מפחם, למשל, המהווה למעלה מ- 70% 2 מייצור החשמל על ידי חברת החשמל, מוביל לפליטת מזהמים קשים לאוויר ולבעיות סביבתיות נוספות. כך, מהתסקיר הסביבתי שהוגש לועדה לתשתיות לאומיות עבור התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, בלמעלה מ- 10%, עולה כי תחנה מעין זו תעלה את פליטת גזי החממה בישראל ותביא לפליטת מזהמים נוספים כגון חלקיקים, כספית, ותחמוצות גופרית. בנוסף, תחנות כוח פחמיות יוצרות בעיה של אפר פחם, תופסות שטחים נרחבים (ולרוב שטחי חוף), ועוד. מצבו של המגזר התחבורתי בישראל איננו טוב יותר, בהיותו מבוסס באופן כמעט בלעדי על נפט, ובעיקר על שימוש בבנזין ובסולר. האוויר בישראל, ובפרט במרכזי ערים. כפועל יוצא, מהווה מגזר זה "תורם" מרכזי ביותר לזיהום כך, למשל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2006 היה המגזר התחבורתי אחראי ל- 96% מכלל פליטת הפחמן החד חמצני בארץ, 32.4% מכלל פליטת תחמוצות החנקן, 86.5% מכלל פליטת הפחמימנים, ו- 21.2% מכלל פליטת פחמן דו חמצני. כיום, ניתן להעריך כי כ % מזיהום האוויר במרכזי הערים נגרם מתחבורה והשאר בעיקר ממקורות ייצור חשמל ואנרגיה. למען סבר את האוזן יובהר כי גם כלי רכב חשמליים מתבססים בסופו של דבר על דלקים מחצביים, באשר אף ייצור החשמל בארץ, כאמור קודם לכן, מבוסס על דלקים מסוג זה ובראשם פחם, על השלכותיו הסביבתיות המתוארות. במאמר מוסגר נציין כי נוסף על זיהום האוויר, גורמת התחבורה לעוד שורה של מפגעים עליהם יש לתת את הדעת, כגון רעש, זיהום קרקע מדלקים ושמנים, צמצום שטחים פתוחים, פגיעה במים ובמערכות אקולוגיות, תאונות דרכים, פסולת כלי רכב ועוד. ההיבט הכלכלי לזיהום האוויר הנלווה לשריפת דלקים מחצביים יש גם תג מחיר כלכלי. הטבלה שלהלן מתארת את הכמות השנתית (לשנת 2006) של פליטות המזהמים משריפת דלקים לאוויר, לפי השנתון 3 הסטטיסטי לישראל 2007, ואת העלויות של פליטה זו בהתאם לעלות פליטת המזהם לטון : 2 3 מתוך דין וחשבון סטטיסטי של חברת החשמל לישראל לשנת 2006 יודגש כי המחיר לטון פחמן מתבסס על הערכת חסר, והערכות עדכניות אומדות את מחיר הפחמן הצפוי על סכום גבוה בהרבה 3

4 המזהם פחמן דו חמצני תחמוצות גפרית תחמוצות חנקן חלקיקים פחמימנים פחמן חד-חמצני כמות פליטה שנתית (בטונות) 62,453, , ,265 17,328 42, ,764 עלות בדולר לטון 7 3,190 2,400 9,500 1, עלות לשנה 437,176, ,019, ,436, ,611,600 46,669, ,458,628 1,849,371,529 אחוז מסך העלות 23% 32% 25% 9% 3% 9% כלומר, הנטל השנתי הכלכלי הנופל על כתפי המשק הישראלי כתוצאה מההסתכמות הנרחבת על מקורות אנרגיה מחצביים הינו כבד ביותר. אולם הנטל הכלכלי אינו מתמצה בעלויות החיצוניות המתוארות לעיל. ישנו נטל כלכלי ישיר עליו יש לתת את הדעת. מחירי הדלקים הולכים ומאמירים מידי יום. מחיר חבית הנפט חצה זה מכבר את הרף של 100 דולר ארה"ב לחבית רף שלפני שנים מעטות נחשב כמעט דמיוני. מחירי הפחם מאמירים אף הם, גם אם נכון להיום עדיין באופן חריף פחות ממחירי הנפט, זאת בעיקר עקב ביקוש ממדינות הפיתוח תעשייתי מואץ דוגמת סין. כך, בחמש שנים האחרונות הוכפל מחיר הפחם. עם התדלדלות העתודות יש לשער כי מחירים אלו ילכו ויעלו, ועל כל תכנון צופה פני עתיד של משק האנרגיה בישראל, לקחת תחזיות מטרידות אלו בחשבון. ההיבט הגיאו-אסטרטגי בעוד שכפי שהודגם לעיל כל הפיתוח, הכלכלה, המשק ואורח החיים הישראלי נשענים כיום על דלקים מחצביים, הרי שלישראל, כידוע, אין מאגרי ענק של דלקים אלו. למעשה ישראל מייבאת 4 נכון להיום את כלל הפחם בו נעשה שימוש, וכן את כלל הנפט (כ- 11 מיליון טון) בו נעשה שימוש לצרכים השונים (לרבות לצרכי זיקוק הנפט עצמו). 4 או לכל הפחות את הרוב המכריע, באשר על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2006, כמויות פצלי השמן ו/או הנפט המצויות בישראל הן זניחות. 4

5 מקורות האנרגיה היחידים הניתנים להפקה מקומית, ואשר ישראל יכולה וצריכה להעדיפם על פני מקורות מיובאים אלו הינם גז טבעי (שעתודותיו המקומיות מוגבלות) ואנרגיות מתחדשות, ובראשן אנרגיית שמש. המשמעות של תלות מוחלטת במדינות זרות לשם אספקת צרכי האנרגיה של המשק היא תלות באותן המדינות אשר אצבען היא המונחת על המפסק של המשך הקיום של מדינת ישראל. המשוואה היא פשוטה ללא עצמאות אנרגטית לא ניתן לטעון בלב שלם לעצמאות מדינית או אחרת. "לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית" מתוך הכרזת העצמאות, ה' באייר תש"ח על מנת להתאים את דמותה העדכנית של מדינת ישראל לחזון המשורטט במגילת העצמאות, אנחנו חייבים לחתור לאלתר להפחתת התלות במדינות זרות כספקיות העיקריות של האנרגיה הישראלית. אמירה זו נכונה באופן מובהק לעניין השימוש בדלק לתחבורה. כפי שנראה להלן, צריכת הדלק לתחבורה נמצאת במגמת עלייה כבר מזה שנים. מעט מאוד, ללא כל ספק מעט מידי, נעשה על מנת לצמצם את צריכת הדלקים לתחבורה. אין פיתוח מספק של תחבורה ציבורית יעילה ונקיה, ואין 5 עדיין שיקלול של תמחור ריאלי של הנטל על כתפי המשק במחירי מכוניות ודלקים, אין הגבלה על מידת הזיהום של רכבים חדשים המיובאים לארץ, וככלל לא ננקטים צעדים מספקים לקידום מטרה זו. מן העבר השני, בהעדר נפט בשטח המדינה, נסמכת ישראל באופן מוחלט על ייבואו. ואולם, הרוב הגדול של עתודות הנפט בעולם מצוי בידי מדינות המצויות ברמות שונות של קונפליקט עם ישראל, שאינן מקיימות עימה יחסי מסחר או יחסים דיפלומטיים, ואשר לעתים הינן עוינות במוצהר. משמע, לא זו בלבד שאיננו נהנים מעצמאות אנרגטית, אלא שהמדינות בהן אנו תלויים בשל העדר עצמאות זו, הינן דווקא מדינות שאנו עושים כל מאמץ לחזק את כוחנו ומעמדנו עצמאותנו לעומתן במישורים אחרים. אין ספק שמאזן האנרגיה הישראלי כפי שהוא כיום מביא לפגיעה קשה במאמצים אלה. כי, יודגש, על אף שביחס לעתודות הנפט, ידידותיות יותר לישראל, מצויות הרי שהישענות על פחם כתחליף עתודות הפחם העולמיות במדינות שהינן אינה אלא משענת קנה רצוץ. זאת משום שכל תרחיש המתייחס למשבר נפט, חייב יהיה להתייחס באופן אחראי גם לעליה תוצאתית בביקוש לפחם שעתודותיו מוגבלות (הגם שידיים פחות עוינות אוחזות בהן). התוצאה תהא בניתוח האופטימאלי, תלות של ישראל במקור אנרגיה זר שמחיריו הולכים ומאמירים, ושאף עליו עלול להיסתם הגולל בשלב מסויים. אמנם, כפי הנראה ישראל לא תוכל להגיע בעתיד הנראה לעין לעצמאות אנרגטית מוחלטת, ואולם צעדים שיביאו לצמצום צריכת האנרגיה במשק, ולקידום אנרגיות חלופיות ונקיות אותן ניתן 5 צעדים בכיוון חשוב זה ממומלצים על ידי הוועדה למיסוי ירוק אולם באופן שאינו מספק, במיוחד נוכח היקף האיום והבעייתיות. עוד על כך בהמשך. 5

6 להפיק בגבולות הארץ (כגון אנרגיה סולרית), הינם צו השעה במטרה לצמצם את התלות במדינות זרות, לקדום עצמאות אנרגטית יחסית. ההיבט הבטחוני למרבה הצער, ככל שחולף הזמן מתברר כי הנפט, ובעיקר מתקני הנפט ואמצעי הולכתי השונים, מהווים יעד מועדף לארגוני הטרור. בכך הופכת התלות הישראלית בנפט, ובעיקר בנפט ממקורות זרים שאינם נמצאים בשליטתה הבטחונית-מדינית, לעיל), אלא לסיכון פוטנציאלי אמיתי. לא רק לבעייתית (מכל הסיבות שתוארו לא מעט התבטאויות נשמעות בשנים האחרונות המעידות על כך שארגוני טרור, ובפרט ארגוני טרור איסלאמיים, שמו לעצמם כיעד לפגוע במקורות נפט ובמתקני נפט, המסמלים את שלטון 6 הממון והמערב. כך עולה באופן בוטה גם מדבריו של אוסאמה בין לאדן, העומד בראש ארגון הטרור האיסלאמי אל קעידה: "אני קורא למוג'האדין לרכז את מתקפותיהם על הנפט שנגנב מהמוסלמים, שעיקר ההכנסות ממנו מגיעות לאויבי האיסלאם, ומרבית מה שהם מותירים נלקח על ידי הגנבים ששולטים 7 במדינותינו". הצהרות אלו מצאו את ביטויין בעולם המעשה, בהתקפות טרור נגד מתקני נפט בסעודיה, תימן ועוד. גם מיכליות ששינעו נפט מצאו עצמן תחת מתקפה. שני מקרים בולטים הינם הפיגוע נגד המכולה האמריקאית, ה- USS COLE בשנת בפיגוע קשה זה נהרגו 17 מלחים ונפצעו 39. הפיגוע ב- ;USS COLE הצילום מאתר מקרה נוסף המדגים את חומרת האיום אירע באוקטובר 2002 כנגד מיכלית הנפט הצרפתית Limburg ששינעה נפט מאיראן למלזיה. פיגוע זה הביא למותו של אדם אחד, לפציעתם של 12 נוספים ולנזק כספי לספינה שנעמד בכ- 45 מיליון דולר ארה"ב. דהיינו מתקנים להפקת וטיפול בנפט, מיכליות המשנעות אותו ועל אחת כמה וכמה מתקנים נייחים להובלתו (כפי שמתוכנן במספר תוכניות עליהן נפרט בהמשך) מהוות יעד נוח ואטרקטיבי 6 For example see: J.S. Simonoff et. All, "Trends for Oil and Gas Terrorist Attacks", Institute for Information Infrastructure Protection, Research Report no. 2, November 2005 עוד על הצהרות אל קעידה בדבר מתקני נפט כיעד לפעולות טרור ראה בכתבה מבית MSNBC מיום / (נצפה לאחרונה ביום ) 7 6

7 ה" לפעילות טרור, ואף נושא זה חייב להילקח בחשבון בעת תכנון משק האנרגיה, הן מן ההיבט של הסיכון לאספקת הנפט לישראל בעקבות התקפה אפשרית על מקורו, והן מן ההיבט של הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי לישראל עצמה ממתקני הזיקוק, מהמכליות המביאות את הנפט אל חופיה ומפרוייקטים מתוכננים עתידיים. 3. מאיפה מגיע הנפט לעולם? מעבר לתחושה האינטואיטיבית כי כדאי לנו לפעול לחיזוק העצמאות האנרגטית שלנו, חשוב לבדוק מאיפה מגיע אלינו כל הנפט הזה, ואפילו חשוב מכך לבדוק מאיפה הוא יוכל להגיע אלינו בעתיד. כאמור, ישראל מייבאת כ- 11 מיליון טון נפט בשנה. כיום, מגיע עיקר הנפט האמור מהים 8 הכספי דרך מדינות בריה"מ לשעבר, ובראשן רוסיה. אולם עתודות הנפט במדינות אלו, על מהוות כיום חלק קטן בלבד מהעתודות העולמיות. בתכנון צופה פני עתיד של משק האנרגיה הוא, 266 ובכלל במדינות ידידותיות לישראל, כה קטן, בפשטות, הולכות ומתמצות, והן עד שהסתמכות על מקורות אלו לא אחראי. עתודות הנפט למעשה, המצויות בידיים ידידותיות יותר או פחות, משתמשות לרוב בחלק בלתי מבוטל מהנפט המופק על ידן גם לצריכה עצמית. כך, כיום רוסיה וערב הסעודית מפיקות בפועל את מירב הנפט המופק בעולם, אולם בעוד בסעודיה ישנם כ- 23 מיליון תושבים בלבד, אשר אינם יוצרים ביקוש של ממש לנפט המיוצר, ברוסיה מתגוררים למעלה מ- 145 מיליון תושבים, אשר ללא ספק מהווים נתח משמעותי מהשוק הקיים לנפט המופק על ידה. יותר מכך, בעוד שעתודות הנפט הסעודיות עולות מיליארד חביות, העתודות הרוסיות מסתכמות בכ- 60 מיליארד בלבד. גם העתודות המצויות בצפון אמריקה (ובעיקר בקנדה) סביר שישמשו בעתיד לצריכה עצמית או לגיבוי הדדי 9 בין ארה"ב לקנדה. כאמור, עיקר עתודות הנפט מצויות כיום בידי מדינות שאינן ידידותיות לישראל, למסורת הדמוקרטית או למדינות המערב ככלל. למעשה, למעלה מ- 75% מעתודות הנפט מצויות כיום 10 בידי מדינות אופ"ק, כפי שעולה מהטבלה שלהלן: מדינה (על רקע אפור - חברות (OPEC ערב הסעודית קנדה אירן עיראק כווית האמירויות ונצואלה רוסיה לוב ניגריה כמות מוערכת (במיליארדי חביות) מתוך ע. סלע, נפט גולמי מידע כללי", משרד התשתיות פברואר שם 10 בהתבסס על נתוני ה- Energy Information Administration, U.S. Government 7

8 אם נמשיך בתסריט "עסקים כרגיל" לא נוכל להימנע בעתיד מתלות כמעט מוחלטת במדינות אלו כספקיות "החמצן" למשק הישראלי. אך מן הראוי, אם כן, לבחון יותר לעומק את המדיניות המוצהרת של מדינות אלו ומנהיגיהן כלפי ישראל, ארה"ב והמערב. כבר בפתח הדברים נזכור כי ההיסטוריה מלמדת שארגון אופ"ק אינו מהסס לעשות שימוש בכוחו כמי שמאגד את "מדינות הנפט", והדוגמה המובהקת ביותר לכך היא כמובן בשנת 1973, אז הקפיא הארגון את הזרמת הנפט לארה"ב ומערב אירופה כסנקציה עקב תמיכתם בישראל במלחמת יום כיפור. כשדברים אלו ברקע, ניתן לבחון את המדינות / האזורים השונים באופן ממוקד, ולבחון האם ניתן לסמוך עליהם בלב שקט כמקור לנפט בשנים הבאות. ערב הסעודית? די במבט חטוף בטקסטים מספרי לימוד סעודיים כדי להבין שיקשה עלינו להישען על מדינה זו כמקור נפט בו אנו תלויים למחייתנו. כך נכתב, למשל, בספר גיאוגרפיה סעודי לתלמידים בכיתה ח': "אין ספק כי כוחם של המוסלמים מציק לכופרים ומפיץ קנאה בלב אוייבי האיסלאם נוצרים, יהודים ואחרים אז הם זוממים 11 נגדם, מטרידים אותם, ומנצלים כל הזדמנות כדי להכחיד את המוסלמים". איראן? אכן, המתיחות השוררת בין אירן לישראל איננה בבחינת רמז נסתר. נראה כי מידי יום אנו 12 נתקלים באמירה מתוקשרת נוספת של מנהיגי מדינה זו כנגד ישראל. ואולם, לענייננו, יש חשיבות יתרה בהתייחסותם לנפט ככלי נשק כפי שבא לידי ביטוי בהתבטאויות שונות, כגון: 13 הנשיא האיראני, מחמוד אחמדינג'אד : "המערב זקוק לנו יותר מאשר אנו למערב" 14 המנהיג האיראני, איטוללה עלי חימני : "אם ארה"ב תפעל לא נכון כלפי אירן, אין ספק שזרם האנרגיה באזור יועמד בסיכון משמעותי" ונצואלה? התבטאויות ופעילות של הוגו צ'אבז, הנשיא הנבחר של ונצואלה, מדובר במדינה שלא ניתן להיבנות ממנה כמקור אספקה עתידי. כך, במקביל לפעילותו לחיזוק ארגון אופ"ק, מבהירות כי גם במקרה זה ניתן למצוא התבטאויות שאינן מותירות מקום לספק בדבר הכוח שמייחסת מנהיגות ונצואלה לנפט ולאפשרות הממשית לעשות שימוש בכוח זה בהתאם לרצון ולצורך: "אם בוש אחוז טירוף לחסום את ונצואלה או גרוע מכך לפלוש למדינה... אף לא טיפת דלק אחת 15 תגיע אליהם מונצואלה" A. Groiss, "The West, Christians, and Jews in Saudi Arabia Schoolbooks" (Center for 11 מתוך Monitoring the Impact of Peace an the American Jewish Committee, 2003) p למשל, ביוני 2006 אחמדינג'אד: "העולם יחזה בקרוב בהשמדת ישראל" ontrassid=0 (נצפה לאחרונה ביום ) בםברואר 2008 כינה את ישראל "חיידק מלוכלך" ו"חיית פרא" - (נצפה לאחרונה ביום ) 13 ראה בכתבת הגארדיאן מיום (נצפה לאחרונה: ) 14 ראה בכתבת ה- CBS מיום = (נצפה לאחרונה ביום ) 8

9 "אם ארה"ב תתקיף את איראן מחירי הנפט יעלו על $100 לחבית, ומעמד הביניים האנגלי ייאלץ להפסיק להשתמש במכוניות. אנחנו היינו עושים את אותו הדבר לו היינו תחת מתקפה. היינו 16 עוצרים את מעבר הנפט". רוסיה, אם כן? ובכן, גם רוסיה אינה מהססת לעשות שימוש בכוחה כספקית אנרגיה, כפי שהוכח בימי החורף קרים במיוחד בעונת, אז עצרה רוסיה את אספקת הגז טבעי לאוקראינה ה"מתמערבת", במה שניתן לקרוא כאיתות ליכולתה וכוונתה של רוסיה להשתמש בכוח זה שלה למטרות פוליטיות. מדברי סלסט וולנדר, מהתוכנית הרוסית ללימודים אסטרטגייים ובינ"ל באוניברסיטת וושינגטון באותה העת: "זו אינדיקציה לצורת החשיבה של ממשל פוטין: שרוסיה יכולה להפגין כוח ולהשתמש במאגרי האנרגיה שלה במונחים פוליטיים... נותן לציבור סיבה לבחון מחדש האם 17 רוסיה היא באמת אופציה לעקיפת התלות במזרח התיכון". 4. נפט להמונים נוהגים בעצימת עיניים אז מה קורה בישראל? שימוש בנפט במהלך העשורים האחרונים, חל גידול משמעותי במספר כלי הרכב ובכמות הנסועה קילומטרים לרכב בשנה) בישראל. הגרף שלהלן מציג את הגידול במספר כלי הרכב בישראל בין השנים (מס' גידול במספר כלי הרכב לפי שנים 2,500,000 מספר רכבים 2,000,000 1,500,000 1,000, ,000 סה"כ כלי רכב מנועיים מכוניות פרטיות משאיות שנים בשנת 2006 מספר כלי הרכב המנועיים במדינת ישראל עמד על- 2.2 מיליון, מתוכם 1.7 מליון כלי רכב פרטיים, וכ- 354 אלף משאיות. עיקר הגידול במספר כלי הרכב עם השנים נבע מגידול במס' כלי הרכב הפרטיים. בשנים האחרונות שיעור הרכבים הפרטיים מכלל כלי הרכב עומד על 77%! 15 ראה בכתבת סוכנות רויטרס מיום "צ'אבז מאיים להפסיק את העברת הנפט לארה"ב" 16 "Chavez issues oil price warning" Financial Times, May 15, "Russia's Conduct Worries its Partners" San Francisco Chronicle, January 5,

10 כ( אמנם, מקובל לראות את רמת המינוע בארץ כנמוכה לכאורה בהשוואה למדינות מערביות אחרות רכבים ל איש בשנת 2006), יחד עם זאת יש להתייחס לנתון זה בזהירות, ולבוחנו הן מול נתונים בפילוח אזורי (בתל אביב, למשל, עומדת רמת המינוע על המספר הגבוה במיוחד של 600 רכבים לכל 1,000 איש), והן לעומת העלייה ברמת הנסועה (מס' קילומטרים לרכב לשנה) של כלי הרכב השונים, המעידה על עלייה בהיקף השימוש ברכבים בכלל וברכבים הפרטיים בפרט. הגרף הבא מציג את פילוג אמדן הנסועה בישראל על-פי כלי הרכב השונים: אמדן נסועה (קילומטראז' ( לפי סוג 50, ,000 30,000 20,000 10,000 0 נסועה כוללת רכב פרטי משאיות תחבורה ציבורית הסעות (אוטובוסים ומוניות) מיליון ק" מ בשנה שנים כפי שניתן לראות מהגרף, עם השנים חל גידול משמעותי באומדן הנסועה, במיוחד ברכבים פרטיים. העליה השנתית הממוצעת בנסועה בעשור האחרון ( ) נאמדת בכ- 4 אחוזים, 18 זאת במקביל לעלייה דומה באחוזים במצבת כלי הרכב. בשנת 2006 הסתכמה הנסועה הארצית של כלי הרכב המנועיים ב מיליארד ק"מ לערך. לעומת שנת 1990,הנסועה השנתית הכוללת גדלה ב -132% ומצבת כלי הרכב גדלה ב- 114%! לעומת זאת המצב הפוך כשבוחנים את מידת הנסועה בתחבורה הציבורית: בשנת 2006 הסתכמה הנסועה באוטובוסים בקווים קבועים ב- 397 מיליון ק"מ בלבד (פחות מ- 1% מכמות הנסועה הכוללת) המהווה גידול של 16% בלבד מאז שנת השוואה של נתון זה למדינות רבות במערב אירופה מראה כי, במונחים של נסועה לרכב, ישראלים הם משתמשים כבדים ברכב פרטי הנסועה השנתית לכלי רכב לק"מ בישראל כבר עולה על זו של 19 מדינות רבות במערב אירופה. נסועה (ק"מ בשנה) לנפש 7, , , , , , , שנים ק"מ בשנה לנפש. פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2005 א.. אילון סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל, מוסד שמואל נאמן, נובמבר

11 במדינה צפופה כמו ישראל, תכנון נכון של מערך התחבורה ושל שימושי הקרקע היה אמור להביא דווקא להפחתת בנסועה לנפש (שמהווה למעשה מדד מסוים ליעילות) שהרי המצב הקיים גורם לכך שהפרט משקיע תשומות אנרגיה (בנסיעה ובזמן, ובשריפת דלק וזיהום האוויר) גדלות והולכות, תחת שאלו תפחתנה כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית ותשתיתית. יותר מכך, בהתחשב בכך שישראל היא מהמדינות הצפופות במערב, בוודאי מהנגב צפונה, הרי שאין לנו את המרחב להרחבת תשתית הדרכים באופן שיוכל להכיל את הכמות המאמירה של כלי הרכב. המשך העליה בשימוש ברכב מהווה אם כן גם איום על מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו במדינה. הסאה הוגדשה. חיזוק התלות בנפט כשלים במדיניות התחבורה ברי כי המשימה המרכזית העומדת בפנינו על מנת להפחית את צריכת הדלק המחצבי לתחבורה, ובכך להקטין את התלות הנוכחית שלנו במשאב זה על מקורותיו המפוקפקים והשלכותיו הסביבתיות, הינה בראש ובראשונה להביא להפחתת הנסועה הכוללת ברכבים פרטיים ומעבר לדלקים חלופיים. מכאן ניתן להצביע על הכשלים המרכזיים במצב הקיים במשק התחבורה בישראל: 1. העדפה ברורה בפועל של השימוש ברכב פרטי על ידי קובעי המדיניות, אשר באה לידי ביטוי במס' היבטים: עלות חסר למשתמש, דהיינו המשתמש ברכב פרטי מסובסד דה-פקטו, עקב אי הכללת עלויות חיצוניות של זיהום האוויר ופליטת גזי חממה על מי שגורם לזיהום; השקעה כבדה לפיתוח תשתיות כבישים תחת פיתוח של תשתיות רכבת, רכבת קלה ותחבורה ציבורית יעילה ואינטגרטיבית; ומדיניות שכר במגזר הציבורי ואצל מעסיקים גדולים המעודדת רכישת רכב (בעיקר מליסינג); 2. העדרו של תכנון תחבורה בראיה ארצית, בדגש על האזורים המטרופוליניים המשלב בין מערכות תחבורה מרובות נוסעים בתיאום עם מדיניות שימושי קרקע וחנייה; ריבוי של גופי תכנון בעלי אג'נדה עצמאית וכוחנית (מע"צ, נתיבי אילון, נת"ע, כביש חוצה ישראל, רכבת ישראל וכיו"ב); 3. פיגור מתמשך אחרי תקינה מקובלת במדינות מפותחות ביחס לפליטות מזהמי אוויר מכלי רכב, איכות דלקים ויעילות אנרגטית; 4. העדר עידוד מציאת מקורות אנרגיה חלופיים לתחבורה, כגון ביו דיזל ואתנול וישיבה על המדוכה בכל הקשור בקביעת תקנים לסוגי דלקים חלופיים ואמצעי הנעה חלופית או בעידוד החדרתם. אמנם, לאחרונה ננקטו צעדים לשיפור מסוים בכל הנוגע למדיניות התחבורה בישראל, ובפרט לבעיית זיהום האוויר מתחבורה, ובראשם דוח הוועדה למיסוי ירוק. אולם יוזמות אלו, מבורכות ככל שתהיינה, עדיין אינן מיושמות באופן מלא. כך, החלטת הממשלה שהתקבלה על בסיס הדוח האמור, מיישמת רק חלק קטן מהמלצות הוועדה. צעדים אלו אינם מספיקים ובוודאי שאינם מהווים פתרון כולל, רחב היקף וארוך טווח כנדרש אל מול חומרת הבעיה. ולכן המבחן האמיתי לשינוי מדיניות תחבורתית בישראל עודנו רחוק. 11

12 לעומת זאת, בפועל, אנו נתקלים לא פעם בהתנגדות של משרדי ממשלה, דוגמת משרד התחבורה, לנקוט בצעדים מתבקשים לשינוי המצב ולהפחתת זיהום האוויר מתחבורה, תוך הפחתת התלות בנפט. כך למשל, לעניין יוזמת משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה לקדם תקנים אשר יגבילו כניסת רכבים "בזבזני אנרגיה" לישראל, בדומה לנעשה כיום בתחום המזגנים, אשר זכתה באופן 20 תמוה להתנגדות מצד משרד התחבורה, ולבסוף לא יצאה אל הפועל. מדברי נציג משרד התשתיות בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת: "...המצב הנוכחי מאפשר להביא כלי רכב לכל קטגוריה, שצורכים כמויות אדירות של דלק ויש לזה גם בעיה כלכלית ואסטרטגית וכיו"ב, כאשר כביכול הרכב עומד בסטנדרטים, כי הם לא מספיק מחמירים. יכול להגיע רכב מחברה מסוימת, כל המכוניות שעולות בסביבות 100,000 שקל, מכוניות קטנות, חלק מהן צורכות 10,15,20 קילומטר לליטר. במצב הנוכחי אין לנו את הכלים 21 למנוע כניסה...". נוכח האיומים האינהרנטיים (סביבתיים, כלכליים, אסטרטגיים ובטחוניים) להמשך מדיניות עתירת נפט כפי שקיימת כיום, ברור כי הגיעה העת לעבור מדיבורים למעשים, ויפה שעה אחת קודם. חיזוק התלות בנפט קידום פרוייקטים תשתיתיים להעצמת נוכחות הנפט בנוף הישראלי במקביל להצהרות על הצורך בהפחתת השימוש בנפט, בין אם מסיבות של הפחתת זיהום האוויר ובין אם מסיבות אחרות, פועל משרד התשתיות בידו האחרת לקידם פרוייקטים שיחזקו את מקומו של הנפט במשק הישראלי. הדוגמה הבולטת ביותר לפרוייקט זה הינו מסדרון התשתיות 22 המתוכנן בין תורכיה לישראל. בהודעות שונות של דובר משרד התשתיות, עולה כי המשרד מייחס חשיבות רבה לפרוייקט זה אשר אמור להעביר לישראל תשתיות שונות מחופי ג'יהאן שבתורכיה, לרבות תשתיות תקשורת, גז ונפט. מבלי להתייחס בפירוט להשלכות הסביבתיות הכוללות שעלולות להיות לפרוייקט מסוג זה ואשר חייבות להיבחן תוך שיתוף ציבור מלא טרם הוצאתו אל הפועל, להשתמש בצינור זה להעברת כמויות גדולות של נפט גולמי לחופי אשקלון. נתייחס לענייננו רק לכוונה הכללת צינור נפט מעין זה במסדרון התשתיות (האמור לשמש להעברת מים, תקשורת באמצעות סיב אופטי ועוד), משמעותה הזרמת כמויות גדולות של נפט באופן קבוע לחופי ישראל. יותר מכך, קיומו של צינור למטרות אלו עלול לשמש בהמשך להעברת נפט לא רק לצרכי ישראל, אלא גם להמשך שינוע והעברה למדינות וצרכני נפט אחרים באזור. משמע, ישראל תהווה צומת מרכזית לזרימת נפט מסיבית. מגמה זו, להפיכת ישראל לציר מרכזי לשינוע וסחר בנפט בין מדינות מאזור ברית המועצות לשעבר ובין דרום אסיה והמזרח הרחוק, נוסף, להעברת כמויות גדולות של מקבלת משנה תוקף נוכח פרוייקט תשתיתי בעייתי נפט מאשקלון לאילת פרוייקט "הזרמה הפוכה" בצינור ר' בפרוטוקול מס' 156 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיום 5 ביוני 2007 בנושא הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו שם, בעמ' ר' הודעת הדובר מיום בעניין "פרוזדור תשתיות ימי"; הודעתו מיום בעניין "נאום השר בכנס הרצליה; ועוד. 12

13 קצא"א 23 (קו צינור אילת-אשקלון). תוכנית זו, אם תיושם, תביא לשינוע של מיליונים רבים של נפט גולמי בשנה. בכל שינוע של נפט גולמי, גם בסדר הגודל שנעשה כיום יש סיכון מסוים, עליו נרחיב את הדיבור מייד. אין כל ספק ששינוע כמויות גדולות פי כמה של נפט מעלות פי כמה גם את הסיכון ועלולות אף להחריפו מעבר להיבט הכמותי, כיעד לפעולות טרור. ברור כי יישום תוכניות מעין אלו נושא לא רק אלמנט הצהרתי בעייתי, בחיזוק תלותה של ישראל ב"אינפוזיית" הנוזל השחור, תחת פעולה נחרצת להפחתת התלות והפחתת השימוש בדלק, אלא גם מעמיד סיכונים בטחוניים וסביבתיים כבדי משקל. כאמור קודם לכן, התמקדותם של ארגוני טרור איסלאמיים במתקני תשתית הנפט אינה יכולה שלא לעמוד לנגד עינינו בעת תכנון והקמת מתקן תשתית נפט כה גדול. מתקן זה, אשר בסיסו יהא על חופה של אשקלון עשוי להוות יעד פוטנציאלי לארגוני טרור, הן בשל מהותו והן בשל מיקומו. במצב הדברים הנוכחי, בו אשקלון ספגה כבר כמה מתקפות של טילי גראד, ברור שהסיכון הנלווה להקמת פרוייקט נפט תשתיתי בסדר הגודל האמור רחוק מלהיות סיכון מבוטל. נוסף לסיכון הבטחוני האמור, חשוב לזכור שכל פרוייקט שיביא לתנועת מיכליות נפט מסיבית באזור אילת והים האדום מחזק סיכון נוסף בדמות שודדי ים בגלגולם המודרני קבוצות חמושות המתקיפות מתקנים, ספינות ומיכליות, בין היתר באזור זה. בשנים האחרונות נרשמו לא מעט מקרי תקיפה מסוג זה, לרבות כאלו הממוקדים ומכוונים כלפי מתקני / ספינות נפט. כך קובע ארגון ה- IAGS (המכון לניתוח ביטחון עולמי) בארה"ב: "...התפיסה הרווחת כאילו הקהיליה הבינ"ל הכחידה את הפיראטים הימיים רחוקה מן האמת. לא זו בלבד שהפיראטים מעולם לא הפסיקו לפעול, אלא שמספר התקפות הפיראטים על אוניות שולש בעשור האחרון דבר המעמיד את תופעת הפיראטיות ברמתה הגבוהה ביותר בהיסטוריה המודרנית. ובניגוד לסטריאוטיפ, הפיראטים המודרניים הינם לרוב לוחמים מאומנים, הפועלים מתוך ספינות המצויידות בטלפונים לוויניים ומערכות,GPS וחמושים בנשק אוטומטי, נשק נגד טנקים ורימונים..." 24 וחשוב להדגיש כל אירוע שיביא לשפיכתו של נפט לסביבה, וחד היא אם הסיבה לאירוע היא פעולה חבלנית, תקלה, כוחות טבע (רעידות אדמה) או כל סיבה אחרת, צפוי לגרום לנזק סביבתי בל ישוער. בעניין זה ניתן ללמוד מההיסטוריה הקשה שכבר קיימת לזיהומי נפט, ובפרט לאסון הסביבתי שנגרם מהתרסקותה של מיכלית הנפט אקסון ואלדז לחופי אלסקה ושפיכתם של כ מיליון ליטר של נפט גולמי לאורך רצועת חוף של כשני קילומטר עוד על יוזמה זו באתר קצא"א - (נצפה לאחרונה: ) G. Luft & A. Korin "Terrorism Goes to Sea" Institute for the Analysis of Global Security 2004 באתר: (נצפה לאחרונה ביום ) עוד על מקרה אקסון ואלדז והשלכותיו הסביבתיות - (נצפה לאחרונה ביום (

14 קורמורן שהוצל מזיהום הנפט בעקבות אסון אקסון ואלדז. צילום מאתר: הסכנה להתרחשות אירוע זיהום ים מקום בו משונעות כמויות נפט גדולות דרך קבע איננו תיאורטי גרידא. התוכנית הלאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בדלק שהוכנה על ידי 26 המשרד להגנת הסביבה מציינת מפורשות כבר בדברי המבוא כי "הסיכוי להתרחשות אירוע חמור בים התיכון בכלל ובאגן המזרחי שלו בפרט הינו גבוה יחסית... כ- 60 תאונות ימיות מתרחשות מדי שנה בים התיכון, מהן כ- 15 גורמות לזיהום הים בדלק." עוד קובעת לשון התוכנית של המשרד להגנת הסביבה כי: "התלמ"ת מיועדת לטפל בזיהום ים של מספר מאות טונות, עד כ- 4,000 טון דלק. זיהומי ים גדולים יותר ידרשו סיוע בינלאומי". ונזכיר, כמויות הנפט הגולמי אשר צפויות להיות משונעות גם דרך הים האדום, גדולות עשרות מונים על כמות זו. דהיינו, נוסף על הסיכון ממנו כבר סובלות ערי הנמל ומישור החוף כולו, צפוי להיווצר סיכון נוסף ומהותי גם באזור מפרץ אילת. למותר לציין כי באזור מפרץ אילת, המהווה פנינה תיירותית ואוצר טבע נדיר, והמאופיין ברגישות אקולוגית גבוהה, כל אירוע הזרמת נפט כמצויין קודם לכן צפוי להוביל לממדי אסון גדולים עוד יותר, בשל פגיעה במגוון הביולוגי הנדיר בה, פגיעה במוניטין ובאטרקטיביות שלה כעיר תיירותית, פגיעה באושיות הכלכלה המקומית, ועוד. 5. יש מה לעשות! מורה נבוכים צעדים ראשונים לצמצום התלות בנפט ולחיזוק העצמאות האנרגטית של ישראל אין כל ספק שנדרש תכנון מושכל, אחראי וארוך טווח של משק האנרגיה הישראלי על מכלול היבטיו. תכנון כזה חייב להתבסס על מידע מלא ומעודכן, להתייחס לכל ההיבטים שתוארו לעיל ואחרים, להיערך תוך שיתוף ציבור, ולהתפרסם. אסור ליתן יד להמשך המגמה המאפשרת קידום פרוייקטים יחידים רבי השפעה, בדומה לאלו שתוארו לעיל, במנותק מבחינתם במסגרת מדיניות בת קיימא כאמור לעיל ובהליכי קבלת החלטות נחפזים ובלתי ראויים. כאמור בפתח הדברים, נתמקד לעניין זה דווקא בתחום התחבורה. המשך גידול במספר הרכבים הפרטיים וגידול בהיקף הנסועה מעידים על הצורך הדחוף בקידום מדיניות תחבורה בת קיימא, אשר תתבסס על הפחתת צריכת הדלקים המחצביים יעילות הרכבים, צמצום מס' (בנזין, סולר, גפ"ם) מתחבורה, הגברת הנסיעות ברכב פרטי והסטת הנסועה לטובת תחבורה ציבורית 26 נוסח התוכנית זמין באתר המשרד להגנת הסביבה: (נצפה לאחרונה ביום (

15 ומערכות להסעת המונים. מדיניות תחבורה אמיתית ויעילה מעין זו תוכל לצמצם את זיהום האוויר, להפחית את כמות גזי החממה במדינה, להפחית מפגעים סביבתיים נוספים, ולמזער את הסיכון האסטרטגי והביטחוני הנלווה כיום לתלות הישראלית בנפט זר. מדיניות נכונה במשק התחבורה מתחבורה חייבת לכלול את האלמנטים הבאים: התאמת מערכת המס והפנמת העלויות החיצוניות כתוצאה מזיהום אוויר, מפגעים סביבתיים נוספים ופליטות פחמן במסגרת העלויות שנדרשים לשלם משתמשי הרכבים, בהתאם לקווי המתאר שהוצעו על ידי הוועדה למיסוי ירוק, ובסדר גודל שיגרום בפועל 27 לשינוי בהרגלי השימוש ברכבים פרטיים, ובכלל זה : דרוג כלי רכב ודלקים בהתאם להשפעתם על זיהום האוויר ופליטת גזי חממה; התאמת מס הקנייה לרכישת כלי רכב ואגרות רישיון רכב כך שיעודדו רכישת רכבים ידידותיים לסביבה; אגרת גודש בהתאם לשעות הנסיעה; מיסוי דלקים דיפרנציאלי בהתאם לפוטנציאל הזיהום; הגדלת זקיפת ההטבה לבעלי רכב צמוד, והפחתת התמריצים להחזקת רכב חברה, בין היתר באמצעות חיוב המשתמשים, ולא המעסיקים, בהוצאות הדלק; הקמת רשות מטרופולינית לתכנון תחבורה בהשתתפות משרד התחבורה, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, נציגי הרשויות המקומיות וגופי התחבורה (רכבת ישראל, נת"ע, אגד וכו') וכן נציגי ציבור ואקדמיה. הרשות תכין תוכנית אב תחבורתית ברמה העירונית, המטרופולינית והארצית, אשר תפנים עקרונות מקיימים בתחום התכנון התחבורתי כולל התחבורה הציבורית ומערכות הסעת המונים, תשתיות הכבישים וויסות תנועת כלי רכב בעיר. בנוסף, רשות כזו תהיה אחראית על תיאום (בתשתית ובלוחות הזמנים) בין מערכות התחבורה הציבורית, הנפקת כרטיסים משולבים ושירות מודיעין משותף וכן על העלאת רמת השירות. תכנון משולב של תחבורה ושימושי קרקע, באופן שיקטין את הצורך וכדאיות הנסיעות ברכב פרטי. זאת על-ידי הפנמת עקרונות תחבורה בת קיימא במסגרת קידום תוכניות מתאר כגון: מתן עדיפות למיקום שימושי קרקע עתירי פעילות באזור נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית, הפחתת תקני חניה בכלל ולמרכזי הערים בפרט, הגדרת חניוני חנה- וסע בשולי המטרופולין, התניית קידום תוכניות בקידום תוכניות לתחבורה ציבורית והסעת המונים וקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים ופיתוח סביבה ידידותית הנותנת עדיפות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. שדרוג מערך התחבורה הציבורית כך שיהווה אלטרנטיבה אמיתית לשימוש ברכב פרטי באמצעות תכנון יעיל של קווים, הקצאת ממשקים יעילים בין אמצעי תחבורה, מתן עדיפות לנתיבים ומסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית; גיבוש תכנית לשיפור תדמיתי של אמצעי התחבורה הציבורית בתחומים העירוניים ובכלל. תחבורה ציבורית יעילה 27 ראו התייחסות אדם טבע ודין להחלטת הממשלה בנושא בדוח "רפורמת מיסוי ירוק... דהוי", 16/1/08 15

16 מחייבת אספקת שירות מהיר ותדיר, נגישות מרבית לכלל האוכלוסייה, אמינות בשירות ונוחות לנוסע. קביעת תקנים ליעילות אנרגטית מינימאלית לכלי רכב שלא יאפשרו יבוא של רכבים שאינם יעילים ושיגבילו את הכדאיות לרכישה של כלי רכב ביחס ליעילותם. עדכון תדיר של תקנים ותקנות בנוגע לאיכות הדלקים, כך שיותאמו לתקני הדלק והנעות חלופיות במדינות הקהילה האירופית. הגבלת השימוש בכלי רכב ישנים, לא יעילים ומזהמים, וקידום תכניות לגריטה של כלי רכב ישנים. פיתוח ועידוד תשתיות ברשויות המקומיות לאזורי הליכה ברגל, ולמסלולים לרכיבה על אופניים או לאמצעי התניידות אחרים שאינם כרוכים בשריפת דלקים מחצביים; עידוד הליכה בטוחה של תלמידים לבתי ספר במקום נסיעה ושיתוף רכבים או הסעות מאורגנות ע"י מעסיקים גדולים ובמגזר הציבורי. עידוד נסיעה משותפת; מדיניות חניה לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית, לרבות: חניוני "חנה וסע" בכניסה למרכזי ערים; תמחור ריאלי של מחירי החנייה במרכזי הערים; הגבלת תקני חניה; מתן הנחות בארנונה לתושבים ללא רכב פרטי והעלאת הארנונה לתושבים עם מספר כלי רכב פרטיים (ארנונה על תפיסת מקום חניה); הפסקת בנייה של חניונים חדשים במרכזי הערים; חיוב בנשיאה בעלות חנייה במקום העבודה על העובד או שקלולה כחלק מהטבה זקופה החייבת במס לעובד; מתן אפשרות לגילום הוויתור על מקום חנייה בתמורה לתוספת סכום כסף במשכורת. 6. סוף דבר משבר האקלים ומפגע זיהום האוויר הקשה בישראל מחייבים פעולה מיידית כחלק ממדיניות ארוכת טווח להפחתת השימוש הישראלי בדלקים מחצביים במשק האנרגיה הישראלי, לרבות במגזרי התחבורה וייצור החשמל. כפי שהודגם לעיל, גם מניעים כלכליים, בטחוניים וגיאו- אסטרטגיים מובילים לאותה מסקנה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים מדינת ישראל חייבת לחתור לקראת עצמאות אנרגטית או לכל הפחות להפחתת התלות המוחלטת הנוכחית בדלקים מחצביים ככוח המניע של המשק הישראלי. אין ספק שמדיניות אחראית, מושכלת ומעל לכל בת קיימא, בתחום האנרגיה בכלל ובתחום האנרגיה לתחבורה היא צו השעה, והיא חייבת לתת את הדעת על היבטים אלו כולם. על מקבלי ההחלטות בישראל להתנער ממסורת ארוכת שנים של עצימת עיניים נוכח האיומים הנלווים להתנהלות הנוכחית ולכשלי המדיניות ולפעול לאלתר ליישום צעדים מתבקשים, זמינים וראויים - שחלקם פורט במסמך זה לקראת עצמאות אנרגטית במדינת ישראל, ועל מנת שנוכל כולנו, סוף סוף, לנשום לרווחה. 16