בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"מ ריזמנ'פקידשומהכפרסבא ע"מ ש.ריזמ בע"מ נ'פקידשומהכפרסבא בפני כבוד השופט אחיק סטולר המערערי 1.שלמהריזמ.

תמליל

1 בפני כבוד השופט אחיק סטולר המערערי 1.שלמהריזמ. 2 ש.ריזמבע"מ באמצעות עוה"ד ירו מהולל, נעה לב גולדשטיי ואד קדש נגד המשיב פקיד שומה כפר סבא באמצעות פרקליטות מחוז ת"א אזרחי פסק די בפניי שני ערעורי מס שהדיו בה אוחד כדלקמ: ע"מ שלמה רייזמ נגד "המערער") וע"מ ש. ריזמ בע"מ נגד פ"ש כפר סבא פ"ש כפר סבא (להל: "המערערת"). (להל: הרקע המערער הינו תושב ישראל, מהנדס בהשכלתו, סא"ל במיל, ששרת בסיירת מטכ"ל, מנהל ומחזיק ב 100% ממניותיה של המערערת. המערערת היא חברה משפחתית הנישומה בהתא להוראת סעי' 64 א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להל:"הפקודה"), והמערער הינו הנישו המייצג..1 בשנת 1986, ייסד המערער את חברת אזימוט טכנולוגיות בע"מ ח.פ אזימוט"), היא החברה הנמכרת. אזימוט הינה חברה העוסקת בפיתוח, "אזימוט (להל.2 1 מתו 63

2 ייצור, שיווק ומכירה של מערכות להרכשת מטרות ניווט לווי,(GPS) אלקטרו אופטיקה, ותקשורת נתוני המיועדי לשימוש צבאי ואזרחי. המערער שימש כיו"ר דירקטוריו באזימוט והחזיק במישרי ובעקיפי בכ 56% ממניותיה. משנת 1986 ועד לשנת 2003 שימש המערער כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריו של אזימוט; בשלב זה, בשל מגבלות רגולטוריות חדל לכה כמנכ"ל, והמשי- לכה כיו"ר דירקטוריו פעיל בחברה. ביו 20/07/2000 נרשמו מניותיה של אזימוט למסחר בבורסה לני"ע בתל אביב. המערער הודיע על בחירה בהחלת החלופה הקבועה בס' 101 (א)( 2 ) לפקודה, קרי מועד אירוע המס נדחה למכירת המניות בפועל. כידוע, בהתא להוראות סעי' 101 לפקודה, כנוסחו בשנת 2000, למי שרש מניות למסחר בבורסה עמדה האפשרות לבחור: הא מועד הרישו למסחר ייחשב כיו מכירת של המניות, או לבקש שלא ייחשב כ- ואירוע המס יידחה למועד מכירת המניות. כאמור המערערי בחרו שלא להתמסות במועד רישו המניות למסחר מכוח סעי' 101 לפקודה ולדחות את אירוע המס למועד מכירת המניות בפועל..3.4 הזר"), "המשקיע בשנת 2002 הוקצו 19% ממניות החברה למשקיע זר (להל: וכתוצאה החזיק המערער בכ 59% ממניות אזימוט. בשלהי שנת 2008 רכשה "אלביט") את מניות המשקיע חברת אלביט מערכות בע"מ ח.צ (להל הזר. הרכישה הפכה את אלביט למשקיע פאסיבי באזימוט בשיעור של 19%..5 בשנת 2009 החל מו"מ בי אלביט למערער בכדי לברר ההיתכנות למכירת זכויותיו באזימוט. הצדדי (המערער ואלביט) הגיעו להסכמות על מתווה העסקה, שעיקר הוא התמורה שתשול למערער בעבור מכירת כל זכויותיו הקשורות לאזימוט. לטענת המערערי נקודת המוצא בהסכמות אלו הייתה שהמערער יהא רתו להצלחת המיזוג ולצור- כ- ג יעביר לאלביט את המוניטי שלו בתחו הפעילות של אזימוט..6 2 מתו 63

3 אלביט רצתה להיות בעלת מניות יחידה באזימוט ולפיכ- במקביל לרכישת כל זכויות המערער, היא רכשה את כל יתרת המניות המוחזקות בידי הציבור בבורסה (כ 25% ממניות החברה). המערער הסכי לתנאי זה, ובלבד שהתמורה עבור מכירת זכויותיו לא תיפגע. כ- היה בפועל: סוכ כי העסקה תבוצע במתווה של מיזוג משולש הופכי; כאשר, במתווה זה, שנבחר על מנת לתת מענה למגבלות רגולטוריות שונות, ובכדי שנית יהא לאשר העסקה ללא תלות במיעוט בעלי מניות מקרב הציבור, הכרח היה שלכל בעלי המניות תוענק תמורה שאינה פחותה מזו של המערער (בעל השליטה), קרי מחיר אחיד ושווה לכל מניה..7 לפי עמדת המערערי המשמעות היא שעל א' שהתמורה עליה סוכ ע המערער שיקפה מכירת כל זכויותיו (לרבות המוניטי שלו), הרי שג בעלי המניות מהציבור נהנו מהסכמות אלו ו'רכבו על גבו', שכ התמורה ששולמה לה כללה הלכה למעשה ג את רכיב המוניטי של המערער..8 ביו , נחת הסכ בי שתי החברות הציבוריות אלביט ואזימוט. ההסכ"). ביו "ההסכ המערער נדרש לחתו באופ אישי על ההסכ (להל נית אישור האסיפה הכללית של חברת אזימוט לביצוע המיזוג. במסגרת ההסכ רכשה חברת אלביט את מלוא מניות אזימוט שהוחזקו בידי המערערת ובעלי מניות אחרי. בהסכ נקבע, כי המערער מתחייב להעביר לאלביט את המוניטי שלו. המערער הוסי' לכה כיושב ראש הדירקטוריו ג לאחר מכירת המניות. המערער נת שירותי ניהול לאלביט הרוכשת מש- כשנתיי לאחר מועד העסקה באמצעות חברה בבעלותו..9 במסגרת ההסכ, התחייב המערער לא להתחרות באלביט במש- 4 שני; וכ, להעמיד את המוניטי שלו בתחומי העיסוק של אזימוט לרשות החברה הממוזגת (התחייבות ללא הגבלת זמ). דיווחי אודות ההסכ הוגשו בזמ אמת לבורסה, לרשות ני"ע ולרשות המיסי, כאשר בכל המסמכי הללו דווח ג על העברת מוניטי המערער לאלביט. 3 מתו 63

4 והכרעה דיו 10. הצדדי חלוקי בשלוש סוגיות כדלקמ: מהו שיעור המס שיש להחיל על רווח ההו שנצמח מעסקת ראשונה סוגיה מכירת מניות אזימוט לאלביט? הא כעמדת המשיב, יש לקבוע את שיעור המס על בסיס חישוב לינארי, כ- שחלק רווח ההו הריאלי עד למועד הקובע חייב בשיעור מס שולי, ויתרת רווח ההו חייב במס בשיעור של 25%, או כעמדת המערערי, יש לקבוע כי כל רווח ההו שנצמח יחויב במס בשיעור של 25%. הא יש למסות את העסקה באופ שיש לייחס את מלוא התמורה שניה סוגיה למכירת מניות, כטענת המשיב, או שיש לראות את התמורה ככזו שחלקה שול בגי מוניטי אישי של המערער. מועד עסקת רווח ההו הא כעמדת המשיב, יש לייחס את שלישית סוגיה מלוא רווח ההו בגי מכירת המניות לשנת המס 2010, היא השנה בה נחת ההסכ ואושר ע"י האסיפה הכללית, או שכעמדת המערער, יש לייחס את רווח ההו לשנת קבלת התקבולי בפועל. מכירת מעסקת המס שיש להחיל על רווח ההו שנצמח שיעור הראשונה הסוגיה אזימוט לאלביט מניות מהו שיעור המס שיש להחיל על רווח ההו שנצמח מעסקת מכירת מניות אזימוט לאלביט? הא כעמדת המשיב, בהתא לסעי' 101 לפקודה יש לקבוע את שיעור המס על בסיס חישוב לינארי, כ- שחלק רווח ההו הריאלי עד למועד הקובע , חייב בשיעור מס שולי בהתא לסעי' 121 לפקודה, ויתרת רווח ההו חייב במס בשיעור של 25% לפי סעי' 91 (ב)( 2 ) לפקודה (כנוסחו קוד.11 4 מתו 63

5 לתיקו 187 לפקודה). או כעמדת המערערי, לפיה בהתא להוראות המעבר לתיקו 147 לפקודה, יש לקבוע כי כל רווח ההו שנצמח יחויב במס בשיעור של.25% המשיב לעניי שיעור המס טענות המשיב טע בהודעה המפרשת את נימוקי השומה, כי חלק רווח ההו הריאלי עד המועד הקובע (1/1/2003) חייב במס בשיעור מס שולי הקבוע בסעי' 21 לפקודה, ויתרת רווח ההו חייב במס בשיעור של 25% לפי סעי' 91 (ב)( 2 ) לפקודה. שיעור המס הנ"ל בגי מכירת המניות נקבע על ידי המשיב בהתא לסעי' 90 (ז)( 2 ) להוראות המעבר לתיקו 132 לעני סעי' 101 לפקודה. בסעי' זה נקבע כי א ביקש בעל מניות שרישומ של המניות למסחר בבורסה לא ייחשב למכירת בהתא להוראת סעי' 101 לפקודה ולא ביקש לחזור בו במועד מכירת מבקשתו, יהיה חלק רווח ההו הריאלי עד המועד הקובע חייב במס בשיעור הקבוע בסעיפי 121 או 126 לפקודה לפי העניי, ועל יתרת הרווח הריאלי יחולו הוראות סעי' 91 (א) או (ב) לפי העניי כפי שתוק בתיקו 132. עוד טע המשיב כי סעי' 90 (ז)( 2 ) הנ"ל נותר בתוק' ג לאחר תיקו 147 לפקודה, שכ סעי' 2 להוראות התחולה לעניי תיקו סעי' 101 לפקודה כפי שנחקק במסגרת תיקו 147 לפקודה, קובע כי המחיר המקורי ויו הרכישה של ני"ע שיו רכישתו קד ליו התחילה (1/1/2006) יקבעו כפי שהיו נקבעי אילו נמכר ניר ער- ביו האחרו של שנת המס במקרה דנ, אילו נמכרו המניות בתו שנת 2005 הוראות המעבר הנ"ל של תיקו 132 היו חלות ובהתא לחלופה השניה שבסעי' 90 (ז) החלה בנסיבות מקרה זה, שיעור המס היה מחושב ב"פיצול לינארי". במענה לטענת המערער כי לפי הסיפא של סעי' 2 הנ"ל להוראות התחולה כפי שנחקק במסגרת תיקו 147 לפקודה במכירת המניות, אי להחיל הוראות של פיצול ליניארי, מבהיר המשיב כי יש לקרא את סעי' 2 הנ"ל להוראות התחולה כפי שנחקק במסגרת תיקו 147 לפקודה, כסעי' המשמר את ההיסטוריה מתו 63

6 המיסויית של המניות, ויש לקרא את סעי' זה מראשיתו ועד סופו ולא להסתפק רק בקריאת הסיפא של הסעי'. המשיב הוסי' וטע כי המחוקק בסעי' 2 הנ"ל קבע כי בנסיבות בה נמכרו לאחר תיקו 147 לפקודה מניות שנרכשו לפני המועד הקובע, לא תחול הוראת סעי' 91 (ב 1 ) לפקודה אלא יש לשמור את ההוראות שהיו חלות על המניות קוד לתיקו 147 לפקודה (כפי שהיו אילו נמכרו המניות ביו האחרו של שנת 2005), בהתא לחלופות השונות הקבועות בסעי' 90 (ז) להוראות המעבר לתיקו 132 לפקודה. המשיב מבהיר כי הפיצול הליניארי הקבוע בסעי' 90 (ז)( 2 ) היא רק אחת מהחלופות הקבועות בסעי' 90 (ז) (חלופה החלה כאמור בנסיבות בה בעל מניות בחר שרישו המניות לבורסה לא ייחשב למכירת ולא התחרט על בחירתו זו), ונראה שבי היתר ג מסיבה זו לא הפנה המחוקק לסעי' 91 (ב 1 ) לפקודה. המשיב טע שפרשנות זו עולה בקנה אחד ע עמדת המחוקק שככלל, התיקו משנה את שיעורי המס שחלי על נכס רק מכא ואיל-, ומשמר את שיעורי המס החלי על נכס בהתא להיסטוריה החקיקתית. מנגד, פרשנות המערערי לפיה אילו נמכרו המניות בתו שנת 2005 שיעור המס החל היה נקבע בדר- של פיצול ליניארי ומתיקו 147 בוטל הפיצול הליניארי כולל שיעור המס השולי החל עד המועד הקובע, אינה סבירה, עלולה להפלות בי נישומי, ואי מקו לקבלה המערערי לעניי שיעור המס טענות 17. לטענת המערערי, בהתא לסעי' 80 (ט) לתיקו 147 לפקודה (המהווה חקיקה מאוחרת לתיקו 132, כ- שהוראותיו של תיקו זה גוברות כמוב על הוראות תיקו 132) נקבע במפורש כי שיעור מס רווח ההו שיחול על ני"ע סחירי, יהא שיעור מס אחיד, וכי החל משנת 2006, אי תחולה להוראות בפקודה לעניי 'פיצול לינארי' של רווח ההו הריאלי. לפיכ-, שיעור מס רווח ההו החל על מכירת מניותיו של המערער בחברת אזימוט, הוא שיעור המס הקבוע בסעי' 91 לפקודה. לעניי שיעור המס הכרעה 6 מתו 63

7 הצדדדי חלוקי בשאלה מהו שיעור המס שיש להחיל על רווח ההו שנצמח מעסקת מכירת מניות אזימוט לאלביט? הא כעמדת המשיב, יש לקבוע את שיעור המס על בסיס חישוב לינארי, באופ שרווח ההו הריאלי עד ליו חייב בשיעור מס שולי ויתרת רווח ההו חייב במס בשיעור של 25%; או כעמדת המערערי, שבהתא להוראות המעבר לתיקו 147 לפקודה, יש לקבוע כי כל רווח ההו שנצמח יחויב במס בשיעור של 25%. הנה כי כ, המחלוקת בי הצדדי היא בדבר פרשנות הוראות המעבר של תיקו על מנת להכריע במחלוקת שנפלה בי הצדדי בדבר שיעור המס אני סבור, כפי שסברו הצדדי, שיש לסקור את השינויי שחלו בנושא מיסוי רווחי הו בבורסה לאור- השני, עד לתיקו 147 שפרשנותו היא נושא המחלוקת בתיק זה. המצב הנורמטיבי עד 31/01/75 עובר לחקיקת סעי' 101 לפקודה טר חקיקת סעי' 101 לפקודה, רישו מניות למסחר לא היווה אירוע מס, והרווח שצמח ממכירת המניות בבורסה היה פטור. היתרו המיסויי נבע מכ- שפטור זה כלל ג את רווח ההו, שנצבר בתקופה שבה המניות הנמכרות היו בבעלות פרטית לפני רישומ בבורסה לני"ע. בנוס' לכ-, נית פטור לרווח הו ממכירת מניה הנסחרת בבורסה בישראל..19 המצב הנורמטיבי לאחר הוספת סעי' 101 לפקודה סעי' 101 לפקודה שנכנס לתוק' ביו 31/1/75 במסגרת תיקו 21 לפקודה, קבע כי רישו מניות של חברה פרטית למסחר בבורסה מהווה אירוע מס הוני של מכירת מניות החברה הפרטית, שמועדו ביו הרישו (אלא א כ ביקש בעל המניות כי הרישו לא יהווה אירוע מס ואז ימוסו המניות שנרשמו למסחר בעת מכירת המניות לראשונה לאחר רישומ למסחר) מתו 63

8 המחוקק יצר הבחנה בי רווח ההו שנצמח בתקופה בה הוחזקו המניות באופ פרטי רווח החייב במס, לבי רווח ההו שנצמח ממועד הרישו למסחר ועד למועד מכירת המניה רווח שהמשי- וחסה תחת פטור..21 סעי' 101 לפקודה קבע אפוא אירוע מס רעיוני, לפיו רישו מניות חברה פרטית למסחר בבורסה יחשב כמכירת המניות ביו הרישו, זולת א בעל המניות ביקש שלא יחשב כ- במסגרת הדו"ח שהוגש לראשונה לאחר רישו המניות למסחר. בהתא להוראת סעי' 101 לפקודה, טר תיקו 132 לפקודה, רישו מניות למסחר בבורסה בישראל חוייב במס בהתא לשווי נייר הער-, ביו הרישו. סעי' 101 לפקודה טר תיקו 132, קבע שלושה מסלולי אפשריי לחישוב מס על מחזיק מניות שנרשמו למסחר: במס ביו הרישו: חיוב במס רווח הו ביו הרישו למסחר חיוב אחד מסלול בבורסה בישראל בגי הרווח בתקופה שמרכישת המניות ועד לרישומ בבורסה, וביו מכירת יחול פטור ממס על פי סעי' 97 (ג) לפקודה, בגי הרווח בתקופה שממועד הרישו ועד למועד המכירה. חבות המס ליו מכירת המניות בפועלללל: חיוב במס רווח הו דחיית שני מסלול ביו מכירת המניות בפועל על פי התמורה שהתקבלה בידי המוכר ביו המכירה, בגי כל הרווח שנצמח ממועד רכישת המניה ועד למועד המכירה. דחיית חבות המס ליו מכירת המניות בפועל ובמועד המימוש שלישי מסלול "מתחרט" ובוחר לחזור למועד הרישו: חיוב במס רווח הו ביו הנישו המכירה בפועל, כאשר חישוב המס יעשה לפי שווי נייר הער- ביו הרישו, והמס יוטל בגי הרווח בתקופה שממועד רכישת המניות ועד לרישומ בבורסה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתא לסעי' 159 א(א) לפקודה. יש לזכור כי באותה העת קוד לתיקו 132 לפקודה, משטר המס הטיל שיעור מס שולי על מכירת מניות פרטיות ואילו מכירת מניות הנסחרות בבורסה היתה פטורה ממס מתו 63

9 תיקו 132 בתיקו 132 שתחולתו מיו 1/1/2003, הופחת שיעור המס על רווח הו, ונקבע שרווח מסוג זה ימוסה בשיעור של 25% (ס' 91 (ב)). יחד ע זאת, נקבע כי שיעור המס החדש יחול רק לגבי רווח הו הנצמח החל ממועד התיקו; ובהתא, שקבע את ההוראות הנ"ל בעניי 'פיצול לינארי' 91 (ב(ב(ב(ב 1 ), סעי' התווס' לפקודה של שיעור המס על רווח ההו (עד 2003 מס בשיעור שולי; אחרי %/20% בהתא לסיווג בעל המניות מהותי או רגיל)..23 במקביל להפחתת שיעורי מס רווח הו, בתיקו 132 בוטל ג הפטור ממס על מכירת ני"ע סחירי. חל' זאת, נקבע שמכירת ני"ע סחיר תחוב במס בשיעור 15%. הוראות בדבר מיסוי ני"ע סחירי נקבעו בחלק ה 3 לפקודה. ס' 105 יב הסדיר את שיעור המס הנ"ל (15%), וס' 105 יג קבע הוראות נוספות לעניי חישוב המס במכירת ני"ע סחיר. חל' פטור ממס רווח הו על ני"ע סחיר, נקבע שרווחי הו כאמור יחובו במס בשיעור 15%; ובס' 105 יג נקבעו הוראות לעניי 'יו הרכישה' ו'המחיר המקורי' של המניה: ככלל, ה'מחיר המקורי' ו'יו הרכישה' של המניה נקבע לפי השווי בבורסה ב (כ- שככל שנצמח רווח עד למועד זה, לא תחול חבות במס ביחס לתיקו ס' 101 והוספת ס' 105 מעבר הוראות בגינו). בתיקו 132 נקבעו ג לפקודה. ס' 90 (ז) וס' 90 (ח) להוראות המעבר הישנות הסדירו כללי לחישוב המס בגי מכירת מניות שנרכשו לפני ה ; ס' 90 (ז)( 2 ) התייחס לסיטואציה בה בעל המניות ביקש לדחות את אירוע המס למועד המכירה הראשונה של המניות בבורסה. בסעי' 90 (ז) להוראות המעבר של תיקו 132, נעשתה הבחנה בי שלושת הסיטואציות של מכירת ני"ע סחיר שחלו לגביו הוראות ס' 101 לפקודה: הראשונה בעל המניות חויב במס במועד ההנפקה. במצב זה, רווח ההו שנצמח החל ממועד ההנפקה ועד ל'יו התחילה' (קרי ה ) פטור ממס; רווח ההו שנצמח בי ה למועד המכירה חייב במס בשיעור 15% לפי ס' 9 מתו 63

10 105 יב לפקודה (ראה בס' 90 (ז) 1 (א)); וס' 90 (ז)( 1 )(ב) קבע הוראות לעניי חישוב המחיר המקורי ורווח ההו ביחס לחלק התמורה החייבת במס בסיטואציה זו. השנייה בעל המניות ביקש שרישו המניות בבורסה לא יחשב כמכירת, ולא חזר בו מבקשתו. כלומר, אירוע המס נדחה למועד המכירה בפועל של המניות. לפי ס' 90 (ז)( 2 ) לתיקו 132, חלק רווח ההו עד ה חייב בשיעור המס השולי; חלק הרווח שנצמח לאחר מועד זה, חייב בשיעורי מס רווח ההו רגילי, קרי אלו הקבועי בס' 91 (ב) לפקודה. השלישית במועד הרישו בבורסה, בעל המניות ביקש לדחות מועד אירוע המס, אול במועד מכירת המניות בפועל, חזר בו מבקשתו: אז הנישו נדרש לשל המס שהיה חייב בו אלמלא היה מבקש דחיית אירוע המס (בתוספת הצמדה וריבית); ויתר חישוב רווח ההו, יעשה בדומה לסיטואציה הראשונה הנ"ל. תכלית תיקו 147 המצב המשפטי שהיה בתוק' לאחר תיקו 132 לפקודה בעניי מיסוי רווחי הו ממכירת מניות, היה מורכב ומותנה בגורמי רבי: הא ני"ע נסחר או לאו; הא בעל המניות חויב במס בעת הרישו בבורסה או לאו; הא ביקש לחזור בו מבקשתו; מהו יו הרכישה של ני"ע ומה המחיר המקורי שלו (שנקבע לפי ס' 101 לפי שוויו בבורסה בשלושת הימי שלפני ); מועד רישו המניות בבורסה; ועוד. כאשר ככלל, רווח הו בגי מכירת ני"ע סחירי חויב במס בשיעור של 15%..24 ההסדרי שנקבעו במסגרת תיקו 132 היו מורכבי ויצרו חוסר אחידות וחוסר וודאות. לפיכ-, החליט המחוקק על רפורמה מקיפה נוספת במיסוי שוק ההו תיקו 147 לפקודה, שנכנס לתוק' ב דברי אלו עולי מדו"ח הועדה קפוטא מצא"); ש הומל 3 (להל:"דו"ח לתוכנית המיסי הרב שנתית, יוני מתו 63

11 בי היתר על רפורמה במיסוי שוק ההו, כאשר אחת התכליות המרכזיות הינה יצירת אחידות וודאות בקשר לשיעורי המס החלי על רווחי משוק ההו. ובלשו כותבי הדו"ח: העיקרית שנשמעה על הרפורמה במיסוי שוק ההו "הביקורת התייחסה להעדר אחידות בשיעורי המס, שגורמת לחוסר בהירות באשר לשיעורי המס שחלי על כל מכשיר ומכשיר. בי השאר, כי ריבוי שיעורי המס מקשה על המוסדות הפיננסיי, על נטע הקיימת השונות על האזרחי ועל מערכת המס, וכי השו המייצגי, המס על סוגי השקעות תחליפיי פוגעת בניטרליות של בשיעורי המס ויוצרת השפעות מס לא רצויות על שיקולי המשקיע. מערכת לדעת הוועדה חלק מהטענות שנשמעו בנושא זה אינ מוצדקות, עיקר השוני בשיעורי המס נבע מהצור- להטמיע את שכ המס ה זמניי, בשיעורי באופ הדרגתי. פערי אלו ב הרפורמה להיעל במש- הזמ. יחד ע זאת, חלק מהסדרי המיסוי וצפויי במסגרת הרפורמה יוצרי פערי קבועי בי שיעורי שנקבעו המס על סוגי שוני של הכנסות מהו, ואלו לא ייעלמו ללא (דו"ח קפוטא מצא בעמוד 78). חקיקה יזו." שינוי על רקע זה נחקק תיקו 147 שנכנס לתוק' ביו 1/1/2006. בי היתר, בתיקו 147 לפקודה הופחת שיעור מס רווח ההו ממכירת ני"ע 'רגילי' (לא נסחרי) מ 25% ל 20% (למעט בעלי שליטה); הושווה שיעור המס על דיבידנד ורווח הו; וכ נקבעו השינויי הבאי ביחס למיסוי ני"ע סחירי: שיעור המס על רווח הו ממכירת ני"ע סחיר הועלה ל 20% (בדומה לשיעור המס החל על ני"ע רגילי). כמו כ, ס' 101 לפקודה נותר בתוק' רק לגבי ניירות ער- שנרשמו בבורסה לפני ה , וזאת לאור השוואת שיעורי המס בי ני"ע רגיל לני"ע סחיר. לפיכ-, נוסחו של ס' 101 לפקודה לאחר תיקו 147 (הוא הנוסח הרלוונטי לענייננו), קובע כדלקמ: ( רישו מניות של חברה בבורסה בישראל או רישו מניות של (א).( 1 ) חברה תושבת ישראל בבורסה, מחו 3 לישראל שנעשה לפני שנת יחשב כמכירת מניות החברה ביו הרישו, זולת א,2006 המס 11 מתו 63

12 המניות ביקש שלא יחשב כ- שעה שהגיש לראשונה לאחר בעל דוח... הרישו ביקש בעל המניות שרישומ של המניות לא ייחשב כמכירת, (2) יחויב במס בעת מכירת המניות לראשונה ולא,(1) בפסקה ) כאמור 97 (ב(ב(ב(ב 2 ) (עד תיקו 147 נאמר: או סעי' 105 יב). הוראות סעי' יחולו רשאי בעל המניות לחזור בו,(2) על א' האמור בפסקה ) (3) המניות לראשונה ולשל את המס שהיה מכירת בשעת מהבקשה בשל הרישו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית......בתוספת מגיע החל ביו רישומ לבורסה ועד ליו המכירה כקבוע המס 97 (ב(ב(ב(ב 2 ) (עד תיקו 147 נאמר: 97 (ב 2 ) או או (ב) או 91 (א) בסעיפי ) (1) בפסקאות העני; חויב בעל המניות במס כאמור לפי 105 יב), יראו את יו רישו המניות למסחר בבורסה כיו רכישת ו( 3 ), ואת התמורה שנקבעה לעני אות פסקאות כמחיר המניות, שלה. המקורי לפי ס' 101, במידה והנישו בחר (בדיעבד או 'בזמ אמת') להתחייב במס בעת רישו המניות בבורסה, אזי בעת מכירת המניות בבורסה, המס שיחול עליו יחושב לפי ס' 91 (א) (חברות) או ס' 91 (ב) לפקודה (יחידי), קרי שיעור מס אחיד (25%/20% בהתאמה) (ולא יחולו שיעורי מס מופחתי בגי התקופה בה היה פטור ממס בגי רווחי הו בבורסה/שיעורי מס מופחתי לפי ס' 105 יב לפקודה). כמו כ, המחיר המקורי ויו הרכישה, יהא בהתא למועד רישו המניות בבורסה. וביחס לחלופה הרלוונטית לענייננו (הנישו בחר שרישו המניות בבורסה לא ייחשב כמכירת), ס"ק (2) מורה כי יחול חיוב רגיל במס בעת המכירה הראשונה של המניות (כאשר בהיעדר הוראות אחרות, בסיטואציה זו יחולו ההוראות הרגילות לעניי שיעור המס על רווח הו; המחיר המקורי; ויו הרכישה של המניות, כפי שאלו קבועות בפרק ה' לפקודה) מתו 63

13 עולה כי בעקבות תיקו 147 שיעורי המס החדשי והאחידי, ביחס לרווחי הו מכל סוגי ניירות הער-, הוסדרו בס' 91 לפקודה; ס' 91 (ב) קבע שיחיד חייב במס על רווח ההו הריאלי בשיעור שלא יעלה על 20%, ובעל מניות מהותי בשיעור שלא יעלה על 25%. ס' 91 (ב 1 ) המשי- להחיל ההוראות בעניי 'פיצול לינארי', קרי בגי החלק היחסי של רווח ההו שנצמח עד ל , חל שיעור מס שולי; ושיעור המס הקבוע בס' 91 (ב), חל בגי רווח ההו שנצמח לאחר ה דהיינו, נית היה לסבור, כטענת המשיב, לפיה בעת חישוב מס החל על מכירת מניות המערער, יש לבצע 'פיצול לינארי' בהתא לחלק הרווח שנצמח לפני/אחרי כפי שיובהר להל, הוראות המעבר לתיקו 147 מורות כי אי להחיל את דר- חישוב המס בהתא לשיטת הפיצול הליניארי..28 פרק ד' לתיקו 147 עניינו תחילה, והוראות מעבר. בפרק זה נמצא סעי' 80 (ט) שבו הוראות מעבר המתייחסות לתיקו סעי' 101 וביטול חלק ה 3 לפקודה (חלק שהוס' כזכור בתיקו 132 ובו הוראות בדבר מיסוי ני"ע סחירי). לסעי' 80 (ט) שישה סעיפי משנה; לענייננו יש חשיבות לס"ק 2 ו 3, וזה לשונ:.29 זה, לחוק 27 כנוסחו בסעי' לפקודה, 101 תיקו סעי' "לעני זה, יחולו לחוק 36 כאמור בסעי' לפקודה, חלק ה ה 3 וביטול אלה: הוראות...(1) המקורי ויו הרכישה של נייר ער- שיו רכישתו המחיר ליו התחילה ייקבעו כפי שהיו נקבעי אילו נמכר קד הוראות סעי' ;2005 האחרו של שנת המס ביו הער- נייר לפקודה לא יחולו לגבי נייר ער- כאמור. 91 (ב(ב(ב(ב 1 ) (2) 13 מתו 63

14 לתיקו (ט(ט(ט(ט 1 ) 90 הוראות סעי' (2) א' האמור בפסקה ) על ימשיכו לחול על נייר ער- כאמור באותו לפקודה 132 סעי';" (3) סעי' 80 (ט)( 2 ) לתיקו 147 מבהיר שתי נקודות מרכזיות ביחס למכירת ני"ע סחיר שחלו לגביו הוראות ס' 105 או 101:.30 (ברישא של הסעי') ה'מחיר המקורי' ו'יו הרכישה' של ני"ע שנרכש האחת לפני יו התחילה (1/1/03), ייקבעו בהתא להוראות שהיו בתוק' טר התיקו; קרי, ככל שבתיקו 147 יש הוראות שמה נית להבי שיש שינוי במונחי 'יו הרכישה' וה'מחיר המקורי', בא סעי' 80 (ט)( 2 ) רישא וקובע כי ההוראות שהיו קבועות טר התיקו לעניי יו הרכישה והמחיר המקורי של ני"ע סחיר, יוותרו בתוק' ג לאחר תיקו 147. (בסיפא של הסעי') היא שהוראות ס' 91 (ב 1 ) בנוגע ל'פיצול לינארי', השנייה אינ חלות ביחס למכירת ניירות ער- סחירי שנרכשו לפני יו התחילה. כלומר: ביחס ליחידי, שיעור המס החל הוא שיעור המס האחיד הקבוע בסעי' 91 (ב) לפקודה 20% (או 25% לבעל מניות מהותי). כפי שהוסבר לעיל, בהסתמ- על דו"ח מצא קפוטא, מקובלת עלי טענת המערערי לפיה בי היתר מטרת תיקו 147 הייתה לקבוע שיעור מס אחיד, יחד ע הוראות המעבר החדשות ביחס לני"ע סחירי שחלו לגביה הוראות ס' 101 או 105 לפקודה (ובפרט ס' 80 (ט)( 2 ) הנ"ל). התוצאה היא, שמצד אחד, בעל ני"ע סחיר 'מפסיד' את שיעור המס המופחת שחל עד ליו ; ובמקרה של בעל מניות שחל לגביו ס' 101, ושיל את המס בעת הרישו בבורסה, הרי שלא יוכל 'ליהנות' מכ- שעד שנת 2003 חל פטור ממס בגי רווחי הו מני"ע סחירי (ובניגוד לעבר, לא נית יהיה לחלק תקופת ההחזקה בני"ע הסחיר ל'פרקציות' שונות, שחלק חייבות, חלק פטורות וחלק חייבות במס בשיעורי מופחתי). מצד שני, יחיד בעל ני"ע סחיר 'מרוויח' מכ- שהמחוקק בחר לקבוע שיעור מס אחיד, ללא 'פיצול לינארי' לתקופה של לפני שנת 2003 ואחריה מתו 63

15 מטרת התיקו יצירת אחידות ופשטות במיסוי שוק ההו, באה לידי ביטוי ג בדברי ההסבר לחוק: המלצות בעקבות שנחקק לפקודה 132 מס' "בתיקו רוב בוטלו הציבורית לרפורמה במס הכנסה הוועדה שחלו על רווחי הו ממכירת מניות בבורסה הפטורי אביב ועל סוגי ריבית, ואול בהסדרי המיסוי בתל קיימי הבדלי בשיעורי המס החלי על סוגי שנקבעו שוני לדוגמה בעוד שעל הכנסתו של יחיד הכנסה הו ריאלי במכירת מניות שאינ רווח ועל רו מדיבידנד רווח הו על 25% בבורסה חל מס בשיעור של נסחרות במכירת נייר ער- הנסחר בבורסה חל מס בשיעור ריאלי עדדדד 88 סעיפי המוצעי לחלק ה' בתיקוני 15% שלללל 20% מוצע לקבוע, ככלל, מס בשיעור של לפקודה, 101 (הצעת חוק 186, כ"ז בסיו רווח הו בידי יחיד..." על התשס"ה, ). הנה כי כ, דברי אלו תואמי ג את התכלית של תיקו 147, ליצור אחידות, פשטות וודאות במיסוי שוק ההו. בעוד שעובר לתיקו 147 ההוראות בדבר מיסוי ני"ע סחירי היו מורכבות ביותר ולעתי כללו שלוש תקופות שונות, שבכל אחת חל שיעור מס שונה, בעקבות התיקו, ני"ע סחיר חייב במס בשיעור אחיד, כשהפרמטרי הרלוונטיי לחישוב המס, ה התמורה והמחיר המקורי של נייר הער-. כמוב ביטול פיצול לינארי של המס יש ויביא לאבד הכנסות לאוצר המדינה במרבית המקרי, א- נית בהחלט להתרש מדברי ההסבר כי המחוקק היה מודע לאבד ההכנסות, א- במאז האינטרסי העדי' את הפשטות והוודאות של מיסוי שוק ההו מתו 63

16 כאמור, עמדת המשיב, שיש להמשי- לחשב את מס רווח ההו על דר- ביצוע פיצול ליניארי, תומכת יתדותיה במספר טענות:.33 יש לבצע 'פיצול לינארי' מכוח ס' 90 (ז)( 2 ) להוראות המעבר של תיקו 132; שכ לטענת המשיב, מאחר ובס' 80 (ט)( 2 ) להוראות המעבר של תיקו 147 נאמר כי יהיו כפי שהיו אילו נמכרו ביו המקורי ויו הרכישה של נייר ער-" "המחיר האחרו של שנת 2005, כי אז סעי' ' 90 (ז)( 2 ) נותר בתוק' ג לאחר תיקו 147; את ההיסטוריה המיסויית" "לשמר כי ס' 80 (ט)( 2 ) לתיקו 147, נועד שיעורי המס שחלו טר כניסתו לתוק' של תיקו זה; לעניי ו כי אי ביצוע פיצול לינארי יביא לאפליה ועומד בניגוד לתכלית החקיקה. מסססס חוק שלללל פרשנות פרשנותו של חוק נעשית על פי תכליתו. כ- בדי הכללי וכ- ג בדיני המס (אהר "ברק המסי" משפטי כ"ח (3) 425, (1997), 441 להל: דיני "פרשנות ברק עקרונות מהצהרת המס בדיני תכליתית "פרשנות במאמרו"; עפר גרנות להל: מעשית" מיסי י"ח (2 א) 79, 8183 והאסמכתאות ש (2004), לפרקטיקה גרנות"). המסגרת לפרשנות התכליתית מתוחמת על ידי לשו החוק (ע"א "גרנות רחובות, פ"ד לט( 2 ) (1985), , להל: שומה פקיד נ' חצור קיבו 3 165/82 חצור"). מבי מגוו המשמעויות הלשוניות האפשריות של החוק, קיבו 3 "עני וחוק מס בכלל זה, תקבע המשמעות המשפטית הראויה על פי התכלית המונחת ביסוד הוראת המס. התחקות אחר תכלית זו תושפע מלשו החוק, ההיסטוריה שלו, ומערכי היסוד של השיטה (ברק במאמרו, בעמ' 441). התכלית נלמדת ג מתו- שיקולי מדיניות המונחי ביסוד דיני המס (גרנות, בעמ' 8788). כשמדובר בפרשנות תכליתית של דיני המס, על הפרש לצאת מנקודת הנחה שהמחוקק ביקש להטיל מס ולא ליצור פרצות. עליו להניח, כי בכוונתו הייתה ליצור כלי יעיל ולא חסר ער-. עליו להניח כי המגמה היא ליצור מערכת סבירה (פורס בנבו) מנו אסתר נ' חיפה שומה פקיד וקוהרנטית (ראו ע"א 1194/03 חצור: קיבו 3 (9/5/10)). ובלשונו של השופט ברק (כתוארו אז) בעניי מתו 63

17 דול-זכרמ יזוחמה טפשמה תיב מ"ע אבס רפכ המוש דיקפ 'נ מזיר מ"ע מ"עב מזיר.ש אבס רפכ המוש דיקפ 'נ ותמ יא" יא יא יא ינא ינא ינא ינא כומ כומ כומ כומ ללכ ללכ ללכ ללכ דימעהל דימעהל דימעהל דימעהל תתתתא קקוחמה קקוחמה קקוחמה קקוחמה ימכ ימכ ימכ ימכ השועש השועש השועש השועש תכאלמ' תכאלמ תכאלמ תכאלמ תבשחמ תבשחמ תבשחמ.'תבשחמ.'.'.' חסנה חסנה חסנה,חסנה ומכ ומכ ומכ ומכ טפושה טפושה טפושה,טפושה השוע השוע השוע השוע הכאלמ הכאלמ הכאלמ הכאלמ תישונא תישונא תישונא,תישונא ללללע היתושלוח היתושלוח היתושלוח היתושלוח הימגפו הימגפו הימגפו.הימגפו תתתתא ותונשרפ ותונשרפ ותונשרפ ללללש ותונשרפ קוח קוח קוח קוח ששששי ססבל ססבל ססבל ססבל ללללע ונושל ונושל ונושל ונושל לעו לעו לעו לעו ונויגה ונויגה ונויגה,ונויגה לעו לעו לעו לעו ותרטמ ותרטמ ותרטמ ותרטמ לעו לעו לעו לעו ותילכת ותילכת ותילכת,...ותילכת,...,...,... רשאכו רשאכו רשאכו רשאכו לקתנ לקתנ לקתנ טפושה לקתנ טפושה טפושה הארוהב טפושה הארוהב הארוהב תיארנה הארוהב תיארנה תיארנה תיארנה וווול הרואכל הרואכל הרואכל המותס הרואכל המותס המותס,המותס יא יא יא יא וילע וילע וילע וילע שאייתהל שאייתהל שאייתהל,שאייתהל אלא אלא אלא אלא וילע וילע וילע וילע תושעל תושעל תושעל תושעל 3מאמ 3מאמ 3מאמ 3מאמ ילאוטקלטניא ילאוטקלטניא ילאוטקלטניא ילאוטקלטניא וחבל וחבל וחבל וחבל תתתתא עקרה עקרה עקרה עקרה התקיקחל התקיקחל התקיקחל,התקיקחל תאו תאו תאו תאו הרטמה הרטמה הרטמה הרטמה שקיבש שקיבש שקיבש שקיבש קקוחמה קקוחמה קקוחמה קקוחמה גישהל גישהל גישהל,גישהל דעו דעו דעו דעו המכ המכ המכ המכ הרטמ הרטמ הרטמ הרטמ ווווז תנגועמ תנגועמ תנגועמ תנגועמ התואב התואב התואב התואב ושל ושל ושל המותס ושל המותס המותס )."המותס )." )." ינע)." ינע ינע 3וביק ינע 3וביק 3וביק רוצח 3וביק רוצח רוצח,רוצח מעב מעב מעב 'מעב (.(.(.(.36 ואר :ג א"ער דרבלסקא 3527/96 דרבלסקא דרבלסקא דרבלסקא להנמ 'נ להנמ להנמ להנמ ססססמ שוכר שוכר שוכר הרדח שוכר הרדח הרדח,הרדח ד"פ (5)בנ, ,(1998) :להל ינע" ינע ינע ינע דרבלסקא דרבלסקא דרבלסקא ;"דרבלסקא א"ע 1527/97 גנידליברטניא גנידליברטניא גנידליברטניא גנידליברטניא הרבח הרבח הרבח הרבח ינבל ינבל ינבל ינבל עממממ""""עעעב דיקפ 'נ דיקפ דיקפ המוש דיקפ המוש המוש אאאא"ת המוש 1,פ ד" (1)גנ 699 א"ע ;(1999) סלק 900/01 סלק סלק סלק דיקפ 'נ דיקפ דיקפ המוש דיקפ המוש המוש המוש ללללת ביבא ביבא ביבא ביבא,4 ד"פ (3)זנ 750 ;(2003) א"ע 4271/00.לללל.מ תועקשה תועקשה תועקשה תועקשה חותיפו חותיפו חותיפו חותיפו עממממ""""עעעב 'נ להנמ להנמ להנמ להנמ חבש ססססמ חבש חבש יעקרקמ חבש יעקרקמ יעקרקמ,יעקרקמ ד"פ (2)זנ 953.(2003) תונשרפה,תיתילכתה החנמה ונתוא תונשרפב לש יניד,ירחא הפי ג תונשרפל לש יניד.סמה,אולהש יא" יא יא יא הל הל הל הל יקוחל יקוחל יקוחל יקוחל יסמה יסמה יסמה יסמה יללכ יללכ יללכ יללכ תונשרפ תונשרפ תונשרפ תונשרפ הלשמ הלשמ הלשמ "הלשמ יינע) 3וביק 3וביק 3וביק 3וביק רוצח רוצח רוצח,רוצח דומעב,(75 המושו אופא לע שרפה שרפל תא תוארוה סמה אתהב תילכתל תחנומה.דוסיב הכלה תחוור,איה יכ התוהמ" התוהמ התוהמ התוהמ ללללש הקסע הקסע הקסע הקסע תעבקנ תעבקנ תעבקנ תעבקנ -רוצל -רוצל -רוצל -רוצל יניד יניד יניד יניד סמה סמה סמה סמה ללללע ייייפ תוהמה תוהמה תוהמה תוהמה תילכלכה תילכלכה תילכלכה תילכלכה תיתימאה תיתימאה תיתימאה תיתימאה ללללש הקסעה הקסעה הקסעה "הקסעה אישנה ירבד) קרב א"עב להנמ 6722/99 להנמ להנמ עממממ""""עעעמ להנמ ללללת ביבא ביבא ביבא ביבא תונכשמ 'נ תונכשמ תונכשמ תונכשמ ללכ ללכ ללכ ללכ ילדגמ ילדגמ ילדגמ ילדגמ יה יה יה יה וכיתה וכיתה וכיתה וכיתה עממממ""""עעעב לעקת (1)2004.(63 ללכ ינשרפ שרשומ 'סונ,עבוק יכ תא תוארוה סמה שי שרפל -ות תובשחתה נויגהב ילאקסיפילכלכה ואר) יינע :לשמל יינע יינע דרבלסקא יינע דרבלסקא דרבלסקא דרבלסקא 'מעב,כא.(403 וילעה טפשמתיב סחיי לקשמ תחא אל לש התניחבל הקסע יפלע התוהמ תילכלכה שריפו תא תוארוה סמה בשחתהב נויגהב ילכלכה ואר) :לשמל א"ע 4271/00.לללל.מ תועקשה תועקשה תועקשה תועקשה חותיפו חותיפו חותיפו חותיפו עממממ""""עעעב 'נ להנמ להנמ להנמ להנמ חבש ססססמ חבש חבש יעקרקמ חבש יעקרקמ יעקרקמ ד"פ,יעקרקמ (2)זנ 953 ;ע א" לובוס 5773/99 לובוס לובוס לובוס להנמ 'נ להנמ להנמ חבש ססססמ להנמ חבש חבש יעקרקמ חבש יעקרקמ יעקרקמ יעקרקמ ת לעקת,אאאא",(1) ;ע א" 3196/01 מלג מלג מלג 3ניפ מלג 3ניפ 3ניפ עממממ""""עעעב 3ניפ להנמ 'נ להנמ להנמ סכמה להנמ סכמה סכמה סכמה עמו עמו עמו ממממ"עמו

18 ת"אאאא 4, תקעל 2004(2), 2240; שומה פקיד נ' חטרישי פ"ד נח( 2 ) 682 ע; "א 468/01 (פורס בנבו) (4/1/05). סיוו יצחק 1 נ' אביב תלללל שומה פקיד ע"א 1240/00 לשו החוק: נקודת המוצא היא הלשו שנקט המחוקק. "אי ל- משמעות "נכונה" של דיבור, א אי לה עיגו לשוני ולו מינימאלי בתורת הלשו. חייבת להיות נקודת אחיזה חצור). דברי החקיקה קיבו 3 ארכימדית לפירוש הנכו בלשו החוק" (עניי הרלוונטיי בעניינו אינ ניתני לפירוש בשני אופני. אי כל "נקודת אחיזה ארכימדית" לטענות בעניי ביצוע 'פיצול לינארי' של שיעור המס החל על מכירת מניות אזימוט בידי המערער. שהרי בסעי' 80 (ט)( 2 ) לתיקו 147 נקבע בצורה לפקודה לא יחולו לגבי נייר ער- 91 (ב(ב(ב(ב 1 ) סעי' "הוראות ברורה וחד משמעית כי נייר הער- שבו מדובר הוא נייר ער- שנרכש לפני יו התחילה 1/1/03. כאמור". לגבי נייר ער- כאמור, לא יחולו ההוראות בדבר פיצול ליניארי המנויות בסעי' 91 (ב 1 ). לפיכ- לשו החוק תומכת בעמדת המערערי..37 בהוראות המעבר החדשות: ס' 80 (ב) קובע הוראות מעבר למכירת ני"ע זרי שיעור המס החל על "לעני בסיטואציות מסוימות, כאשר בס' 80 (ב)( 1 ) נקבע כי 2005". כלומר, רווח ההו יראו כאילו יו הרכישה של נייר הער- היה בשנת המס שהיו קבועי טר המס שיעורי כאשר המחוקק רצה להותיר בתוק' ג את תיקו 147, הדבר נעשה במפורש. שהיו קבועי המס" "שיעורי בסעי' 90 (ט)( 2 ) הנ"ל, אי כל התייחסות להותרת הרכישה' 'יו עד ל ; אלא רק להותרת בתוק' של הוראות בדבר המקורי' של המניה. ו'המחיר הוראה נוספת קבועה בס' 80 (ט)( 3 ) הנ"ל: סעי' זה, איננו רלוונטי במישרי לסוגיה שבמחלוקת. ס' 80 (ט)( 3 ) קובע כי על א' האמור בס' 80 (ט)( 2 ), ג לאחר תיקו 147 לפקודה, תמשי- להיות תחולה לס' 90 (ט 1 ) לתיקו 132. מבט בהוראות ס' 90 (ט 1 ) מלמד כי סעי' זה, שהיה חלק מהוראות המעבר הישנות, הסדיר די מיוחד לקביעת 'מחיר מקורי' של ני"ע סחיר שנרכש בעסקת צדדי קשורי. בעקבות תיקו 147 והוראות המעבר שלו, הוראות המעבר הישנות אינ רלוונטיות עוד; ובכדי להותיר סעי' כזה או אחר מהוראות המעבר לתיקו מתו 63

19 בתוק', נדרשת הוראת חוק מפורשת. לפיכ- אי לקבל את טענת המשיב לפיה ג לאחר תיקו 147 לפקודה, עדיי ישנה תחולה לס' 90 (ז)( 2 ) להוראות המעבר לתיקו 132. על מנת להשאיר את הוראות המעבר של תיקו 132 בתוק' נדרשת אמירה ברורה ומפורשת של המחוקק, בדומה לקביעה המפורשת ביחס להמש- תחולת ס' 90 (ט 1 ) להוראות המעבר של תיקו 132. בתיקו 147 אי כל הוראה דומה או רמז 'לשוני' לכ- שס' 90 (ז) לתיקו 132 ממשי- להיות בתוק'. כלומר כדי לקבוע ששיטת החישוב הלינארי ממשיכה לחול היה צור- בחקיקה מפורשת, ולא חקיקה על דר- פרשנות עקלקלה כפי שמציע המשיב. תכלית החקיקה: לעניי תכלית החקיקה כפי שהראתי לעיל, תכלית תיקו 147 הייתה לשנות את ההסדרי שנקבעו במסגרת תיקו 132 שהיו מורכבי ויצרו חוסר אחידות וחוסר וודאות. לפיכ-, החליט המחוקק על רפורמה מקיפה נוספת במיסוי שוק ההו בתיקו 147 לפקודה, שאחת התכליות המרכזיות שלו הינה יצירת אחידות וודאות בקשר לשיעורי המס החלי על רווחי משוק ההו. ברור שהותרת שיטת החישוב של הפיצול הליניארי לא תתרו לאחידות והוודאות הדרושה..38 היא שלעניי המחלוקת בשאלת שיעור המס שיש להחיל על רווח ההו שנצמח התוצאה מכירת מניות אזימוט לאלביט, ראיתי לקבל את עמדת המערערי שבהתא מעסקת יחויב במס לפקודה, יש לקבוע כי כל רווח ההו שנצמח 147 להוראות המעבר לתיקו ואי להחיל על המקרה את שיטת הפיצול הליניארי.,25% בשיעור של יש למסות את העסקה באופ שיש לייחס את מלוא התמורה למכירת הא שניה סוגיה כטענת המשיב, או שיש לראות את התמורה ככזו שחלקה שול בגי מוניטי מניות, של המערער אישי המשיב טענות 19 מתו 63

20 לטענת המשיב, כל התמורה שנתקבלה בידי המערער כתוצאה מההסכ, שולמה לו כביכול בגי מניותיו בחברה, ולפיכ- מלוא התמורה חייבת בשיעורי המס החלי על בעלי מניות מהותיי, הקבועי בסעי' 91 לפקודה..39 עיקר טענותיו של המשיב ה שנטל ההוכחה על קיומו של מוניטי ועל העברתו מוטל על כתפי המערערי, וה לא עמדו בו מהסיבות שמנויות להל:.40 איהבאת עדי רלבנטיי השאלות השנויות במחלוקת ה שאלות שבעובדה. כ- למשל השאלות הא למערער מוניטי והא השותפות התכוונה לרכוש ממנו מוניטי, ה שאלות עובדתיות לחלוטי. המערער בחר שלא לזמ עדי רלבנטיי מהחברה הרוכשת (אלביט) או לקוחות שהוסיפו להיות לקוחות אצל הרוכשת בקשר ע המוניטי האישי הנטע של המערער. המערער לא הוכיח קיומו של מוניטי. ג א היה למערער מוניטי, הרי שלא הוכח כי הוא נמכר בעסקת מכירת המניות. המערער לא הוכיח כי היו בידיו מוניטי באופ מנותק מחברת אזימוט אשר מניותיה נמכרו לחברת אלביט במסגרת עסקת המיזוג. ג א ייקבע כי המערער הוא בעל מוניטי כזה שיש בידיו יכולות ייחודיות להביא לקוחות כהגדרת המושג מוניטי בפסיקה, הרי שהוא בוודאי לא הוכיח כי מכר את המוניטי האישי. לא היתה מכירה של מוניטי אישי מחיר העסקה הינו נגזרת של מחיר מניה. דיווחי לבורסה של חברת אזימוט כעסקת מיזוג ולא עסקה למכירת מוניטי. דיווחי לרשויות המס לצור- קבלת אישור פטור מניכוי במקור העסקה הוצגה כעסקת מכירת מניות. ג א היו למערער מוניטי, הרי שמדובר במוניטי אישי שאינו נית להעברה. ג א היו למערער מוניטי אישי, וג א המערער הוכיח שמדובר במוניטי הניתני להעברה, המערער לא הוכיח מה שווי המוניטי שהועבר. המערער הערי- את שווי המוניטי האישי בשיטת האמדנה ואי לקבל הערכתו. 20 מתו 63

21 אי לית משקל למסמ- הקרוי "חוות דעת" המסמ- לא עמד בפני המשיב עובר להוצאת השומה. המערערי טענות לטענת המערערי, הוראות הסכ המיזוג, חוות הדעת הכלכליות שניתנו ה לרוכשת וה למערער, הדיווחי השוני לרשות לני"ע, לבורסה ולציבור, וכ הנסיבות הרלוונטיות לחברת אזימוט ולמערער כל אחד לחוד וכול יחד, מובילי למסקנה כי חלק מהתמורה ששולמה לו, נתקבלה בידיו בשל הויתור על המוניטי שלו והעברתו לידי החברה..41 והכרעה בשאלת המוניטי דיו מוניטי הוא 'נכס' כהגדרת המונח בס' 88 לפקודה ומכירתו חבה במס רווח הו. המחוקק מכיר בכ- שבמקרי מסוימי מוניטי הוא נכס הצומח ומתפתח בידי הנישו במהל- תקופת פעילותו העסקית. בפסיקה הותוו פרמטרי שנועדו להשיב על השאלה 'מהו מוניטי' ומתי מבוצעת מכירה של נכס זה..42 1, פ"ד נח( 2 ) 241, תלאביב אימפקט בע"מ נ' פקיד שומה אינווסט בע"א 5321/98 אינווסט"), נדרש בימ"ש העליו לשאלת הגדרתו "עניי ((2004) (להל: של המונח "מוניטי" ולנושאי אחרי הקשורי בו בתחו דיני המס. נקבע כי המוניטי מבטא את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו, מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותי שהוא מציע ואיכות המוצרי שהוא מספק. העסק בעל המוניטי משמר את הרגל של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו. מהגדרה זו של המוניטי, קרי שימור הרגל של לקוחות לשוב ולפקוד את העסק, נובעת תכלית מכירת של מוניטי להביא לכ- שאות לקוחות ישובו ויפקדו את בית העסק ג לאחר שהבעלות בו החליפה ידיי מתו 63

22 בעניי אינווסט מנה בית המשפט העליו מספר סממני המהווי אבני בוח לקיומה של עסקה למכירת מוניטי, ובה: העברת מרש הלקוחות; אינטרס המיסוי הנוגד בי הרוכש למוכר (טר תיקו 132 לפקודה), מכירתו של העסק כעסקחי במוב זה שהמוכר מוש- ידיו מעיסוקו באופ מוחלט ובכ- מוותר ג על קשריו ע לקוחותיו; וקיומה של תניית איתחרות המגבילה את המוכר מלנסות לשוב ולזכות בלקוחותיו. אי מדובר ברשימה סגורה ונדרשת בחינה של כל מקרה ומקרה על פי מכלול נסיבותיו כדי שנית יהיה להגיע למסקנה הנסמכת על משקל המצטבר של כל המאפייני..44 (פורס בנבו) ארצית לשומה יחידה שומה נ' פקיד שרו בע"א 7493/98 שרו") נכתב שגרעי המוניטי מצוי בקיומה של סבירות "עניי (15/12/03), להל: כי הלקוחות ישובו, מסיבה זו או אחרת, למקו העסק, וזאת, בי היתר, בהסתמ- על דברי פרופ' י' ויסמ שמסביר:.45 הגור עסק של עסק הכוונה לכוח המשיכה של "במוניטי לבוא של לקוחות. הגורמי למוניטי עשויי להיות מגווני, כוח המשיכה של הסימ המסחרי של המוצר או השירות כגו על ידי העסק; איכות המוצר או השירות; מחירי המוצע (ראו י' או המוצרי; יעילות העסק, מיקומו וכדומה" השירותי ויסמ דיני קניי חלק כללי (תשנ"ג) 360). המוניטי מבטאי, אפוא, את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותי שהוא מציע ואיכות המוצרי שהוא מספק. העסק בעל המוניטי משמר את הרגל של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו. בכ- תיארנו את תכונותיה של המוניטי, ומכא לאפשרות העברת בתמורה..46 אי לקבל את עמדת המשיב, לפיה מוניטי הוא 'נכס' השיי- תמיד לעסק עצמו, נפסק שרו ולא לבעלי העסק. עמדה זו אינה הולמת את ההלכה הפסוקה. בעניי 22 מתו 63.47

23 כי ליחיד (בעל מניות/שכיר) יכול להיות מוניטי נפרד משל התאגיד; ובעת מכירת התאגיד תיתכנה סיטואציות בה היחיד נפרד מהמוניטי שלו ומעבירו לידי הרוכש: בתחו עיסוקו. ש זה שרכש שטוב בחברה יכול ליצור לעצמו "שכיר יכול שיאפשר לו בעתיד לפתוח עסק עצמאי משל עצמו, בו יוכל לעצמו בתכונותיו, כדי להפיק מכ- תועלת כלכלית. אכ, ככלל, כל להשתמש עוד עובד השכיר במסגרת החברה, יוצרת יכולתו למשו- לקוחות לחברה עצמה, לה, ולא לו. על כ- עשוי מוניטי לשוב לעסק מ ולשכנע לבוא על שכרו מאת החברה. אלא, שכא הצליח שרו להוכיח כי הוא אינו נופל בגדר הכלל. חר' העובדה שפעל במסגרת חברה עסקית, עניינו הצליח שרו להוכיח כי הלקוחות זיהו עצמ עמו ולא ע החברה (הסיפא של פסקה 19 לפסק הדי). פעל." שבמסגרתה שרו, בדר- כלל המוניטי שיי- לעסק עצמו. אול יש מקרי כעולה מעניי חריגי, כדוגמת המקרה דנ, בה בעל העסק מהווה 'כוח המשיכה' כלפי לקוחות, שאז המוניטי (כולו או חלקו) עשוי להיות שיי- לו באופ אישי..48 ההכרעה במחלוקת שנפלה בי הצדדי תיגזר מהתשובה לשאלות שלהל: הא למערער יש מוניטי אישי באופ שהוא מהווה כוח המשיכה ללקוחות. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, יש להשיב לשאלה הא במסגרת ההסכ שבי הצדדי נמכר ג המוניטי האישי. ככל שהתשובה ג לשאלה זו היא חיובית, יש להשיב לשאלה מהו השווי של אותו מוניטי. התשובות לשאלות הללו יכריעו אפוא במחלוקת שנפלה בי הצדדי, דהיינו הא במסגרת עסקת המיזוג מכר המערער את מניותיו בחברת אזימוט, ובנוס' לכ-, ג מכר את המוניטי האישי שלו, ולפיכ- חלק מהתמורה ששולמה לו נועדה לשפותו בגי מכר המוניטי האישי..49 הא למערער מוניטי אישי 23 מתו 63

24 שרו, הכלל הוא שהמוניטי שיי- לתאגיד עצמו; והחריג לכלל בהתא לעניי הוא במקרי בה הלקוחות מזהי עצמ ע היחיד בעליו של התאגיד, שאז המוניטי (כולו או חלקו) שיי- ליחיד, במובח מהעסק..50 בעני דנ הגעתי למסקנה כי המקרה של המערער וחברת אזימוט מהווה את אחד מאות מקרי חריגי: העדי היו תמימי דעי כי המערער היה 'הפני' של אזימוט, הגור שהיווה את 'כוח המשיכה' כלפי לקוחות; ובמידה רבה, הלקוחות ראו זהות, כמעט מוחלטת, בי אזימוט לבי המערער. כ- למשל Col. שנקר"), שכיה במש- כ 15 שני בתפקידי בכירי "שנקר H.S Shankar (להל: בחברות הודיות BEL) ו (Alpha שהיו לקוחות מהותיי של אזימוט, ציי כי:.51 "I, and other senior persons in the defence industries market in India, regarded Azimuth as identical with Mr Reisman. In other words, from our viewpoint, Azimuth was Mr Shlomo Reisman and Mr Shlomo Reisman was Azimuth" (ס' 8 לתצהירו). אשכול") שכיה בתפקידי בכירי "אשכול דברי דומי נאמרו ע"י אלו אשכול (להל: בצה"ל והיה איש מפתח באישורי התקשרויות למוצרי תעשיות בטחוניות:.52 תמיד "...לכל אור- תקופת שירותי בצה"ל והיותי 'לקוח' של אזימוט את אזימוט ע מר רייזמ; ומבחינתי אזימוט הייתה שלומי רייזמ" זיהיתי (ס' 6 לתצהירו). ובחקירתו הנגדית: במסגרת התצהיר אתה מתייחס להתקשרויות של הצבא "ש. אזימוט? חברת שוני. נכו שההתקשרויות היו ע ח בפרויקטי 24 מתו 63

25 היו מוצרי של אזימוט. מבחינתי, כמוביל המהל- הפרויקטי ת: אזימוט הייתה מבחינתי שלומי רייזמ. צרי- לזכור, כמו הזה, כשאת אומרת אלביט, אז יש לה את הזה. כשאת הולכת שאמרתי, קטנה, בסו' האיש הוא שעומד בחברה הזו ומוכיח ל- לחברה (עמוד 164 לפרוטוקול זה התנהל ככה אית-, הוא החברה. ומדבר מיו 24/5/16). כלומר מר אשכול מעיד שמבחינתו חברת אזימוט הייתה שלומי רייזמ. שוה") שכיה כסמנכ"ל השיווק באזימוט (ובשלב מאוחר (להל:"שוה אבי שוה יותר כמנהל הפעילות שמוזגה מתו- אזימוט לאלביט), הצהיר:.53 מיד היה לי ברור שמר שלומי רייזמ אזימוט, לחברת "כשהצטרפתי הדמות הדומיננטית בחברה: המייסד; המוח החושב; הכוח המוש- הוא ועוד הרוב המכריע של הלקוחות הכיר את מר רייזמ וזיהה לקוחות את מר רייזמ ע החברה. בפגישות ע לקוחות, ג באלו בה מר על ידי הלקוח" והוזכר תמיד שמו הועלה כמעט לא השתת' רייזמ (ס' 56 לתצהירו). מורקו"), מנכ"ל חברת "מורקו זו ג דעת החדמשמעית של John Morcom (להל: פלדמ"), "פלדמ הבת של אזימוט, אינסטרו (לפני ואחרי המיזוג), וזאב פלדמ (להל: דירקטור באזימוט..54 לפי מורקו: " to the best of my knowledge, a considerable part of the " company s goodwill derives from Reisman s personal goodwill his understanding and knowledge of the market in 25 מתו 63

26 which the company operates and his ability to attract company. customers to the (ס' 5 לתצהיר). ולפי פלדמ: הארוכות שכיהנתי כדירקטור בחברת אזימוט, אני "מהשני לומר בפה מלא כי מבחינת הלקוחות ושוק התעשיות יכול הבטחוניות (בישראל ובעול), הייתה זהות בי אזימוט לבי מר...רייזמ היה הפני של החברה מול הלקוחות, והש רייזמ; העיקרי המשיכה את כוח היווה שנוצר לו לאור- השני הטוב (ס' 8 לתצהירו). הלקוחות השוני" כלפי וכ: "יש מקרי בודדי, שבה יש זהות כל כ- גדולה ומשמעות כל כ- גדולה של אד מול החברה שלו, שבמקרה של אזימוט ומר זה אחד המקרי הבולטי שקיימת זהות וקיימת רייזמ, באילנות כל כ- מכרעת לאיש מול החברה. א ניתלה משמעות כשמסתכלי מבחו 3, אז סט' ורטהיימר ויסקר, או גבוהי, ג'ובס ואפל, זה סוג המקרי שמזכירי את המשמעות של סטיב (עמ' 175 לפרוטוקול מיו 24/5/16). רייזמ בחברה הזו..." מר בדומה למרבית המקרי בה מוניטי מהווה נכס בידי יחיד, ג כא, המוניטי צמח והתפתח בידי המערער במש- עשרות שנות פעילות: הצטיינות בלימודי בטכניו; שירות צבאי כמפקד בסיירת מטכ"ל; מבצע אנטבה; צל"ש צבאי בקשר לפעילות הרכשת מטרות; מינוי לקצונה ללא קורס קציני; ועוד (ס' 814 לתצהיר המערער; עמ' 3032) מתו 63

27 המוניטי של המערער המשי- להתפתח ג במש- עשרות שנות פעילות אזימוט, ועל א' שההתקשרות הרשמית של הלקוחות היתה מול החברה, הלקוחות המשיכו לזהות את אזימוט ע המערער ושבו וביצעו עסקי ע החברה במידה רבה בשל שמו הטוב של המערער..56 המוניטי של המערער קשור קשר בליינתק ע עסקי החברה, ואזימוט נהנתה ממוניטי זה כבר מימיה הראשוני: כבר ב 1985 (לפני התאגדות אזימוט) עשה המערער שימוש בקשריו, לרבות פניות אישיות לאלופי ד שומרו; אהוד ברק; ולתא"ל דורו רובי, כדי לקד הפרויקט הראשו של החברה ש'נתקע' מסיבות לא ברורות (ס' 1618 לתצהיר המערער, נספחי ד'ז')..57 כפי שהסביר המערער: באופ אישי בזכות המוניטי שלי פניתי למקבלי ההחלטות "אני במערכת הבטחו ואלה המכתבי שנמצאי פה......דורו רובי שומרו שהיה באנטבה ואהוד ברק סג הרמטכ"ל שג הכיר וד זה מאוד לא שגרתי שפרויקט על מודול קט בהיק' של אותי....אבל מכיוו שהיה הרמטכ"ל... דולר מגיע לדיו אצל סג מיליו מוניטי......פניתי לאנשי האלה וניצלתי את המוניטי שלי לי (עמ' 47 לפרוטוקול מיו 22/5/16). מה שהציל את העסקה" וזה פרויקט נוס' ומהותי לאזימוט, שהיווה 'פריצת הדר-' העסקית של החברה, יצא לפועל במידה רבה בזכות העובדה שהחברה נהנתה ממוניטי המערער (ס' 7.1 לתצהיר אשכול, עדותו בעמ' 187; ס' 2022 לתצהיר המערער, עמ' 38). 27 מתו 63

28 המוניטי האישי של המערער המשי- להוות גור מכריע שהניע לקוחות לבצע עסקי ע אזימוט במש- כל תקופת פעילותה: כ- למשל אשכול איש משרד הביטחו שעבד מול חברת אזימוט הסביר כיצד אישר ההתקשרות מול אזימוט שכ סמ- באופ אישי על מר רייזמ (ס' 7.2 לתצהירו)..58 שוה העיד על התרומה המכרעת שהיתה למוניטי האישי של המערער בהתקשרות בעסקאות קריטיות (ס' 8 לתצהירו). המכירות בשוק ההודי היוו חלק קריטי מפעילות אזימוט (בשנת 2009 כ 30% ממחזור המכירות של החברה נבע מעסקאות ע חברת,(BELL כשמוניטי המערער היווה גור מכריע בהתקשרות אזימוט בעסקאות אלו. לדברי פלדמ:.59 העסקאות המשמעותיות ביותר של החברה בהודו, ש "באחת מוחשי ההבדל בי מאדמאד ממש בא לידי ביטוי זה עסקה ללא תהייה עסקה, זה באמת הקשר האישי שתהייה האישית והיחסי האישיי והמוניטי האישי וההיכורות (עמ' 208, ס' 12 לתצהירו). מביא מול הגור בהודו..." שמישהו אכ- עולה ג מעדות שנקר, שמציי כי בכל הפרויקטי שבוצעו (ע"י ALPHAאו BELL ע אזימוט), תמיד הקשר הראשוני היה מול המערער עצמו (ס' 10 לתצהירו); וכשנשאל הא בהסכמי מול אזימוט הייתה 'התנייה' לעניי הישארות המערער בחברה, ציי כי:.60 the basic mind and the person behind the agreement, was Mr. Reisman. Because of him we signed the agreement" (עמ' 140, שו'.( 1 28 מתו 63

29 ג חברת אינסטרו עשתה שימוש במוניטי המערער; מורקו סיפק דוגמאות לעסקאות שיצאו לפועל או התחילו להבשיל בגלל מוניטי המערער והיכרות הלקוחות אותו (ראו דוג' בס' לתצהיר מורקו):.61 when we were trying to development new technologies, a key problem was to find costumers, and to get a proper contacts into those costumers, not just in Israel but in other parts of the world. And Reisman was very, was able to find us those contacts and equally, to enable us to have (עמ' meetings with the correct people ".( 203 מוניטי המערער והעובדה שאזימוט נהנתה ממוניטי זה באו לידי ביטוי ג בדיווחי החברה. כ- לדוגמא בדו"ח דירקטוריו אזימוט ליו , נאמר.62 הינו בעל מוניטי, מצוי היטב בשוק הביטחוני בו "...רייזמ החברה ותור רבות לפיתוח עסקי ולקידו פועלת בי החברה לגורמי שוני בשוק, העסקיי ה הקשרי (נספח לא לתצהיר קבלני ראשיי וקבלני משנה..." לקוחות, המערער, עמ' 10). ובנוס', ג ה PPA של אלביט ) PPA,Purchase Price Allocation - קרי הקצאת מחיר הרכישה) וחוו"ד המומחה מלמדי כי חלק מער- החברה נבע ממוניטי המערער. מסמכי אלו נערכו ע"י גור בלתי תלוי, שנבחר ע"י אלביט, על מנת להערי- הפריטי השוני המרכיבי את שווי אזימוט. בעבודה זו הוש דגש על חשיבותו לאזימוט והודגשו השאר, ביחסי בי הענפי בענ', הבאי לידי ביטוי, "קשריו עבודה ארוכי שני מול הלקוחות והספקי השוני, המהווי מקור הכנסה עיקרי לחברה. כמו כ, למר רייזמ ידע וניסיו רב 29 מתו 63

30 31 כמו ג האמצעי לצאת לדר- עצמאית" בתחו, ל (עמ'.(PPA כעולה מחוו"ד המומחה ומה PPA, שווי אזימוט היה כ 50 מיליו דולר; שווי ה'מוניטי' של אזימוט היה כ 16 מיליו דולר; ושווי מוניטי המערער נאמד ע"י המומחה ב 6.8 מיליו דולר בלבד. משמע, ברי כי ג לאזימוט היה מוניטי (שלא שיי- למערער)..63 "לא הוכח כי היה בידי המערער מוניטי אישי" (ס' 21 המשיב דבק בעמדה לפיה המפקחת"). "המפקחת לתצהיר המפקחת מטע המשיב, הגב' ונסה מונובי 3 '; להל: המפקחת מונה מספר טעמי לעמדתה:.64 הוכח קיומו של מוניטי אישי של המערער במובח ממוניטי של "לא הייתה חברה ציבורית שהעסיקה עובדי ומנהלי ו"אזימוט החברה", ולא 'חברה של אד אחד'" (ס' 3031 לתצהיר). רבי, המפקחת התעלמה מהרקע הצבאי, העסקי וההנדסי של המערער, מהתפקידי שביצע באזימוט, ומתרומתו המכרעת לעסקי החברה ולאופ בו לקוחות תפסו אותה. כ- המפקחת העידה כי העובדות אות לקחה בחשבו לצור- בדיקה הא היה בידי המערער מוניטי, ה משנת 1999 ואיל- (ס' 7 ואיל- לתצהירה). זאת, על א' שהוצגו אי ספור אסמכתאות המעידות שהמערער היה בעל מוניטי בתחו עוד בשנות ה 80 של המאה הקודמת, ואזימוט עשתה שימוש במוניטי המערער כבר בתקופה זו..65 מנשאלה המפקחת על הסיבה להתעלמות מעובדות אלו, על פני כ 7 עמודי פרוטוקול (עמ' ), התחמקה מלתת הסבר מניח את הדעת לכ-, ולבסו' נאל 3 בית המשפט להתערב בחקירה הנגדית ובשלב זה נאותה המפקחת לענות: מתו 63

31 השופט: זה לא שונה, זה בסדר. אבל השאלה שלה למה "כב' כי המעורבות שלו,'87 התחלת את סיפור המעשה ב ב 87 לא אז למה כשאת כותבת רקע, את,'87 בתחו ב ב 87 התחילה זה והוא היה בצנחני והוא היה בסיירת אד הוא ב אומרת: מנכ"ל והוא היה בזה, והוא היה בזה והוא היה בזה ואח"כ עשה התחיל את פעילותו בתחו ה ה GPS, '87 שהוא עשה ובשנת מה בסדר? ת: רשמתי, אני הסיפור האמיתי. ואת משו מה וזאת זה השופט: כב' משנת ולא זה הכל,,'99 התחלת את הסיפור משנת השאלה, והחסרת פרק גדול מאוד בעיסוק שלו, שיכול להיות שהוא '87 ויכול להיות שלא, זה אני לא יודע, זאת השאלה. רלוונטי ת: פע, אני חוזרת, אני לא מבינה את השאלה בגלל עוד ג לא רשמתי שהוא למד באיזשהו בית ספר ו, שאני השופט: כב' נכו, זה לא רלוונטי, זה ת: מה שרלוונטי. רשמתי אזזזז לא רלוונטי איפה הוא היה בתיכו, זה לא זה השופט: כב' מה הוא עשה בצבא, או אולי זה כ רלוונטי, אני לא רלוונטי כרגע להגיד ל-. אבל תחילת הפעילות שלו בתחו בשנת יודע אנחנו,99 אולי זה כ רלוונטי לרקע, שזה לא התחיל ב ב 99 '87 פה על מוניטי אישי, אז יכול מדברי פה על מוניטי, מ מדברי (ע' 324 ".'87 שיש רלוונטיות לזה שהוא התחיל כבר ב ב 87 להיות 5 לפרוטוקול מיו 15/9/16). יתר על כ, במסגרת תצהירה, בו מפורטות העובדות שהובילו את המפקחת לקביעה לפיה "לא הוכח כי היה בידי המערער מוניטי אישי" ציינה המפקחת כי "המערער שימש כיו"ר דירקטוריו באזימוט" (ס' 9 לתצהירה). המפקחת התעלמה מתו 63

32 מהעובדה שבמש- 17 שני (בי ) כיה המערער ג כמנכ"ל; וכי הסיבה שחדל לכה כמנכ"ל היא א- ורק בשל דרישות רגולטריות של רשות ני"ע, וזאת על א' שעובדות אלו היו ידועות לה ובלשונה: גולדשטיי: תוכלי לאשר לי בבקשה שידוע ל- כי עד לב "עו"ד שימש ג כמנכ"ל החברה? המערער 2003 לשנת 2003 ת: ש: ת: ש: ת: ש: ת: ש: ת: שוב? הוא שימש כיו"ר הדירקטוריו ועד (מעיינת) שימש ג כמנכ"ל? הוא שואלת א ידוע ל-? אני שזכור לי. ממה ל- שכ? זכור שימש ג כמנכ"ל. שהוא.2003 לשנת עד זוכרת בדיוק עד מתי. לא לא יודעת? בדקת את זה? את כ, בדקתי, ש: ת: מתייחסת רק לכ- שהוא משמש כיו"ר דירקטוריו. אני את הוא 2003 עד '86 אות- א ידוע ל- שבי השני שואלת ג כמנכ"ל החברה? שימש זוכרת שהוא שימש כמנכ"ל, אני זוכרת ג שראיתי אני שהוא הפסיק לשמש כמנכ"ל בגלל איזשהו מסמ- איזשהו של הרשות לניירות ער-. אני לא זוכרת את משהו (עמוד 3267 פרוטוקול מיו 15/9/16). פשוט". התאריכי המכריע של התצהירי והנספחי "עיקר וא לא די בכ-, המפקחת הצהירה כי הוצגו בפני במסגרת דיוני השומות"; אול לא זו בלבד שדברי אלו אינ לא מתו 63

33 עולי בקנה אחד ע עדות המערער (ס' 80 לתצהירו, עמ' 51); אלא ג שבחקירתה הנגדית הודתה המפקחת שהרוב המכריע של האסמכתאות הוצג בפניה ולא הצליחה להיזכר במסמ- אחד שלכאורה לא הוצג בפניה טר הוצאת הצו (עמ' ). מסתבר שבמסגרת דיוני השומה המפקחת ביקרה בביתו של המערער שבו הייתה כתובתה הרשומה של החברה. בביקור הציג המערער בפניה קלסר מלא של מכתבי שיש בה כדי לבסס את הטענה בדבר המוניטי האישי שלו. המפקחת לא ביקשה את החומר (שצור' לימי לתצהיר המערער). ובלשונה:.69 "ש. ת: ש: ת: ש: ת: תוכלי לאשר לי בבקשה, כי במהל- הביקור הציג בסדר. בפניי- קלסר ובו עשרות מסמכי, מסמכי המערער הצביעו על המוניטי שלו? שלטענתו איזשהו קלסר ע כל מיני מסמכי ותעודות הוקרה היה שהוא הראה לי. ומכתבי לאשר לי בבקשה שלא לקחת את המסמכי תוכלי ע"י המערער? ביקור ל- באותו ב שהוצגו לא נוהגת לקחת מסמכי מבית העסק וזה ג לא אני עיינתי במסמכי. בסמכותי, לא בסמכות- אמרת? מה ז"א? זה (עמ' 3078). לו את הקלסר". לקחת בית המשפט העליו קבע, שהמדיניות המנחה היא, שעל פקיד השומה להפעיל את שיקול נגד פקידדדד פיקנטי דעתו בתבונה ובנפש חפצה וללא שרירות לב, ראו למשל ע"א 734/89 פ"ד מו' (5) סעי' 32 לפסק הדי: שומה השומה סמכות רחבה; בתי המשפט ולפקידי העניק לנציב המחוקק למנגנו השומה גיבוי כמעט לא מסויג בעשותו שימוש בסמכותו נתנו כדי. אול, לדעתי, דווקא משו כ- גדל הנטל וגוברת האחריות המוטלי על שכמ של פקידי השומה בחתירה לגביית מס אמת. א 33 מתו 63

34 א ראויה; להפעיל שיקול דעת בתבונה ובמקצועיות ישכילו הדרישה למסירת מידע אמי ומאומת בפנקסי נאותי תקיפות מהולה בפתיחות לשמוע ולהבי, בנכונות להתחשב בנישו תהיה ובמצוקותיו האמיתיות; א יצליחו ליצור תחושה של אמו הדדי אז תחושת הוגנות עשיית תקד אמינות בדיווח כי טוב ורצו בתשלו המס. ואמת ובהמש- לו שאמנ הוענקה לו סמכות ייאמר שמדובר בפקיד השומה "...ככל רחבה כדי שיוכל למלא את תפקידו כראוי, אול חלילה לו לנהוג בנוקשות רבה מדיי ובוודאי לא בשרירות לב. עליו להפעיל את שיקול בתבונה, לא לאטו אוזניו מכל הסבר ראוי שמציג לפניו דעתו המובאי לתשומת לבו. מסמכי ולא לעצו עיניו מפני הנישו אמנ בעניי פיקנטי הדבר נכתב לעניי שומה לפי מיטב השפיטה א- הדברי נכוני מקל וחומר ג לענייננו. עולה מהמקוב 3 שהמשיב בח העובדות באופ סלקטיבי, המפקחת התעלמה שני שבה היה המערער מנכ"ל, ולא הביאה בחשבו 17 מתקופה ארוכה בת כ רבי שיש בה להצביע על המוניטי האישי של המערער. קשה מססססמכי שהמפקחת זרקה את הח 3, והחליטה שאי למערער להשתחרר מהתחושה ואחר כ- שירטטה את המטרה. המפקחת התעלמה באופ בוטה מוניטי, מעובדות, ממסמכי רבי שהוצגו וכ התעלמה מתקופה ארוכה שבה היה המערער מנכ"ל החברה. תפקידה של המפקחת שדנה בשומה אינו לגבות מס ובנפש חפצה והכל על מנת לגבות בכל מחיר, אלא לשמוע את הנישו בפת בפתיחות אמת. ע כל הצער שבדבר, במקרה דנ, אי לי אלא לקבוע שהמפקחת לא מס עשתה מלאכתה נאמנה. בניגוד לגישת המשיב, כל הלקוחות ובעלי התפקידי שהעידו בהלי- זה ציינו כי מבחינת היתה זהות כמעט מוחלטת בי המערער לבי אזימוט, וכי שמו הטוב 34 מתו 63.70

35 והמוניטי של המערער הוא שהביא לקוחות להתקשר בעסקי ע החברה. המשיב התעל מההלכה לפיה ליחיד (שכיר/בעל מניות) יכול להיות מוניטי נפרד משל התאגיד, מקו בו הלקוחות מזהי עצמ ע היחיד ולא ע התאגיד עצמו. ג גישת המשיב לפיה מאחר ובחברה ציבורית עסקינ, חברה שהעסיקה עובדי רבי, אי זה אפשרי שחלק משווי החברה נובע ממוניטי המערער עמדה זו היא בניגוד להלכה הפסוקה ובניגוד לראיות שהוצגו. מאחר ושמו הטוב של המערער הוא "כוח המשיכה" כלפי לקוחות והוא הגור ל"לקוחות ישני לשוב לעסק היש", המשמעות היא שג למערער יש מוניטי וחלק משווי החברה מקורו במוניטי זה. פלדמ ביקש 'להיתלות באילנות גבוהי' וציי חברות כאפל או ישקר שאי חולק שנהנות ממוניטי מייסדיה; הדברי נכוני קל וחומר בחברת אזימוט, הפועלת בחוג הסגור של התעשיות הבטחוניות, שעה שהמערער היה הדמות הדומיננטית ופני החברה מול הלקוחות במש- למעלה משני עשורי. וכדברי שוה: היו מספר לקוחות יחסית מצומצ, לא מדובר "...לחברה בשוק שהוא של מאות לקוחות, זה עשרות לקוחות ובד"כ ה היו עסקאות חוזרות, המשכיות..." (עמ' 281); העסקאות אייל הירדני (מי שניהל את המו"מ ע אלביט הירדני"), ציי בהקשר זה "הירדני מטע המערערי), להל: הזאת, שזו חברה שנוסדה על ידי ב אד שעשרי "בנקודה או שלושי שנה, אני לא יודע כמה שני גידל אותה, היה לו את הרקע הבטחוני שלו, הקשר האישי ע הלקוחות, ג הזה, יש משקל גבוה. אני לא אמרתי ל- שיש אפס במקרה למוניטי של החברה, ג בכל זאת שג לש החברה, משקל יש לו ג איזשהו משקל. אבל בהחלט הקשר האישי אזימוט, כבעל שליטה, ג כמייסד, ג כמנכ"ל הרבה שני, ג ג 35 מתו 63

36 כיושב ראש, הוא מאד קשור לב אד עצמו, בניגוד לחברות גדולות" (עמ' 184). ג אשכול הבהיר כי מבחינת צה"ל אזימוט נחשבה ל'חברה קטנה' שזוהתה באופ מוחלט ע המערער, שבזכותו בוצעו רבות מהעסקאות של אזימוט מול משה"ב (עמ' ). ולפי שנקר That is because he, in my opinion, almost single handely built the company leadership, and great proffesional integrity " (עמ' 137, שו' ( 8 מ המקוב 3 עולה כי על א' שאזימוט היתה חברה ציבורית שהעסיקה עובדי רבי, מבחינת הלקוחות, דובר ב'חברה קטנה' שאחד הגורמי המרכזיי שמש- לקוחות להתקשר עימה בעסקאות היה המוניטי האישי של המערער. ג טענת המשיב לפיה אי המערער שונה מ"כל מנכ"ל מוצלח אחר", עומדת בניגוד לעדויות והראיות. בשונה מכל "מנכ"ל מוצלח אחר", המערער היה מייסד החברה וזוהה עימה באופ מוחלט למעלה משני עשורי; המערער הקי את כל המנגנו העסקי של החברה; היה אחראי על יצירת ההתקשרויות הראשונות של החברה ע לקוחות שאפשרו את המש- קיומה; ובמש- 25 שנות קיומה, שמו הטוב היה אחד הגורמי העיקריי לבחירת של לקוחות לבצע עסקי ע אזימוט..71 כפי שציי מורקו: to the best of my understandings, this was a relatively exceptional involvement of a CEO of a parent company in the operations of a 36 מתו 63