111 י NISW השלישית. קתדרה 27 חובקת מיגוון מאמרים המשתרע מן התקופה הכנענית ועד לימי העלייה סוגיות בתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל במאה מ כ מן הי "ט עו

תמליל

1 111 י NISW השלישית קתדרה 27 חובקת מיגוון מאמרים המשתרע מן התקופה הכנענית ועד לימי העלייה סוגיות בתולדות היישוב היהודי בארץישר במאה מ כ מן הי ט עומדות הפעם במרכזה של ההוברת יו ס ף מברר את נסיבות ייסודו של מוסד התמה בקהילית ארץישר פקידי ואמרכלי דערי באמסטרדם שהיה לימים גורם מרכזי בהתפתחותו של ה יישוב הקודש אריה הישן מורגנשטרן מצביע במאמרו על דרכי השימוש הראויות באוצרגלום של החומר ההיסטורי המצוי באגרות פקידי אמסטרדם ם כתיבה ביקורתית של תולדות התווך של הקהילה האשכנזיתפרושיה היישוב גלגולי ביתהחולים בקור חולים בירושלים אחד מודי בעיר מתגלים כמקור להבנת תהלי המודרניזאציה של ה יישוב הישן במחקרו של ישר פריידין צבי קרגילה מביא תעודה שנתגלתה זה לא מכבר אודות ביזת הקהילה היהודית בצפת בימי מרד הפלאחים בשנת 1834 עשרות תכניות והצעות להתיישבות יהודית בעברהירדן המזרחי הועלו במחצית השנייה של המאה הי ט על אחת הידועות שבהן שאף זכתה לדיון ממשי והיתה עשויה להתממש כותב צ בי א י לן לורנס אוליפנט בעל תכנית ההתיישבות ארץ הגד אמנם לא זכה לראות בהוצאת רעיונו הפועל אך פעילותו עוררה הדים רבים בקרב יהודי מזרח אירופה בתקופת הבראשית של תנועת חיבת המפעל הציוני שהביא ינויים ציון מיתוסים דרמאטיים בנוף הארץ יצר בו לא רק עובדות ממשיות א גם נופיים על אחד המרכזיים שבין ו מיתוס הביצות בארץישר כותבים בר גל יורם ושמו שמאי תופעת השממה מול ההתיישבות החדשה והביצות מול שדות פורחים הם דימויים שאחיזתם במציאות היא חלקית בלבד שכן הקפן של הביצות במציאות היה קטן ביותר אך עוצמתן הדימויית היתה כבירה בדיון על אפק הכנעניתמול אבן העזר הישריתלים משה כוכבי נדב נאמן ואיתמר זינגר הבטים שונים בתולדות האתרים שמשני עבריו של אבן העזר המקראית נתקיים מאתיים שנה לכל אגן הירקון מידי הפתים נעזב היישוב שנמצא באזור טרשי בראפק היישוב הישרי בעןבתקרטה היא אולי היותר כהתיישבות עה כאשר כבשו הישרים את וצחיח ותושביו עברו ככל הנראה לדור באפק בין המימצאים החשובים בשני האתרים קבוצת כתובות בה מיוצגים מרבית סוגי הכתב של המזרח הקדמון כתב היתדות מצרית חיתית הירוגליפית והכתב הפרוטוכנעני ברייתת התהומין היא התעודה הגיאוגראפית המפורטת ביוהר במקורות נתגלתה רפ זו אהדות שנים לפני חז ל כתובת הלכתית גדולה ברצפת ביתהכנסת של רהוב בעמק ביתשאן ובה נוסח נוסף של בריי פרנקל ישר הכתובת העוסק בצפון הארץ של היישוב היהודי פינקטיין ורן צדוק מבררים אתזהותם של המקומותהנמנים בקטע ובמשות שמותיהם הבריי משקפת ככל הנראה את שיא התפשטותו בגליל ומרת מצב שראשיתו קודמת לימי חיבורה של המשנה לדעת המחברים מן המים לחומר הבריי מבחינה היסטורית הוא תקופת החשמונאים או לכל המאוחר ימי הורדוס בשנים ביקרה במקומות הקדושים של ארץישר ושכנותיה בת אצולה מצרפת או מספרד בשם אגרה והעלתה על הכתב את רשמי ארץישר והפכו מושא למחקר כתיאור מסעה של צליינית אדוקה שני קטעים מן החיבור הביקור בהרנבו והמסע לקרניים שבבשל מסעה טים החיבורים שהשפיעו במידה כה רבה על מחקר בירורו של ישר רוזנסון בשת אתריהן של משואות ראש החודש ובנסיבות ביטול זו אורה לימור מביאה ומבארת המתוארות במשנה ובתלמוד המנהג ממשיך דיון המתנהל על דפי קתדרה יטתו אכן מרטבה היא קרן סרטבה שבבקעתהירדן וחוסר קשרהעין בין פסגה זו להרהמשחה איננו פוסל את האפשרי יהוי בתחנותביניים משום השימוש

2 תדעו תכרעמ רד לאומש בוטיחא פורפ עשוהי היראןב רד םהרבא ןמסורג פורפ ןונמא ןהכ פורפ לארשי יל ןיול הטיסרבינואה תירבעה פורפ םכלא למרכ תטיסרבינוא הפיח * פורפ הירא רשכ רד הדוהי ינינ תטיסרבינוא ביבת פורפ לאנתנ גרובצק תטיסרבינוא ןליארב * רד באוי רבלג רד בקעי טיבש * רד םרוי רירפצ * רד לארשי לטרב זכרמ תכרעמה רד םו יתליא ןיקתה םרוי הטרו תרזמ תכרעמה תימו םלושמ תבותכ תכרעמה הלהנימהו דת 7660 םיורי ם לכ תורומש תויוכזה דיל קחצי יבצןב םיורי Yad Izhak Benzvi Publictions )ט רדס םוליצ די קחצי יבצןב 9 בוציע הקפהו יניפ * תוחול םינפ הפיטעו רשפט תדרפה עבצ הרטקפס * הספדה סופד ךזתמ סופדו קנחא 9 הכירכ ךרכ םיורי ISSN

3 העזר אבן הישרית ואפק הבנענית משה כוכבי איתמר זינגר נדב נאמן ישר פינקטיין נערך הדיון בתל אביב המרכז ידי על ויישובה של יד יצחק בן צבי ואוניברסיטת לחקר תולדות ארץישר תל אביב בב שבט תשמ ב ) (

4 קפא תינענכה לומ ןבא רזעה תילארשיה השמ יבכוכ לת קפא הטרצתבזעו קפא תינענכה רזעה ןבאו תילארשיה קחרמהש תומוקמ ינש םהיניב וניה תוחפ תעשמ הכילה ; ךא תורמל םתבריק תיפארגואיגה םיקוחר םה דחא ינשהמ םינושו תילכת יוניש םתוברתב תירמוחה םהיתודלותבו י היתודלות קפא היפואו ימוניבה םיעבונ הדימב הבר המוקיממ םא תימוניבה ךרדה תירקיעה חרזמה ןומדקה ךרד םיה ךרד וז העיגמ הכלהמב ךרו רושימ ףוחה ץרא לארשי רבעמל ןיבש רצ ןוקריה תונייעמ ברעממ תועבגל םירפארה חרזממ קפא הבשי רבעמ המסח ותוא הסנרפתה ונממ ו םעפ הסרהנ ידיב תואבצ םישבוכ ורבעש וב לכ ימ הש ךרדב םיה םירצממ הנופצ וא דרי המירצמ יזכרממ היצאזיליביצה ןופצבש חרזמבו לובי היה רוחבל ול ביתנ חונ ירבעמב למרכה וא רושימב ףוחה בחרה ךא ועיגהב םוסחמל ןוקריה ץלאנ ףוקעל רהנה ךרד רבעמ קפא חרזממש ול רבעמ ינשה ורבעמ קפא חרזמב תכזע צמנ הטרצ איהש ילוא רזעה ןבא תיארקמה ; םינפלכ התבריקב ךרענ ברק רזעה ןבא ילרוגה ןגאב ןוקריה ולגתנ ורקסנ ףאו ורפחנ םיר םייגולוארא םיטעמ 2 לתה קפא לודגה םירבש הלא ו היהש דיחיה בשוימ הירוטסיהה רחשמ תופיצרב דעו 3ועהפוקתל תופוקתב השמיש תוטעמ ריעה הנכשש לתב זכרמכ ילכלכ ינידמו רוז ולוכ הטרצתבזע התמועל הניא א דחא ןיבמ המכ םיר םייתפוקתדח תישארמ הפוקתה ולגתנש תילארשיה ונכרעש רקסב ןיב הליש לחנ לחנל הנק םלוכ םיבשוי םוקימב ה הצק הנורחאה רהה תגרדמ תלפתשמה הברעמ ןיבמ םלוכ רחא בורקה רתויב קפ ףאו בשוי הלועה ךרדה קפאמ הלישל ומוקמ ןכ םיאתמ רתויב יוהיזל רזעה ןבאכ םתוכרעיה םוקמ ינב ברקל לארשי דגנ םיתשלפה אציו לארשי רקל םיתשלפ המחלמל ונחיו ןבא רזעה םיתשלפו ונח קפאב 4 1 תוריפחהנוחמ סירטפיטנאקפ ןוכמה היגולואר תטיסרבינוא ביבת הרפח ינשכ םיר הלא סירטפיטנאקפאב ףותישב תודסומ רקחמ םיינקירמא תלהנהבו בתוכ רמאמה רדו היחרפ קב הטרצתבזעבו ףותישב םע לארשי ןייטשלקניפ תטיסרבינואמ ןליארב 2 תודובעה ושענ תרגסמכ רקחמה יתביבסה ךרועש ןרכמה היגולואר תטיסרבינוא לת ביבאאביב זאמ 1972 ןגאב ןוקריה רקסה ךרענ ידי תוחמ סירטפיטנא קפא תחמ רושימ ףוחה ןכו ידי םידימלת םיחמתמה היפארגואיגב תירוטסיה גוחב היגלואר תויוברתו חרזמה םודקה תטיסרבינוא לת ביבא אביב 3 םר אנפוג עיצמ תוארל קפאב ריע הכולמה תירקיעה ןורשב תפוקתב נורבה הנוכיתה הארו היפארגוילביבב ןלה 4 לאומש א ד א

5

6 / 15 י / /

7 סירטפיטנאקפא ם תפמ תוריפחה לתב םידירשהו םיירקיעה 0 8 = תומוח ריעה תפוקתמ נורבה המודקה נורבהו הנוכיתה 02 = םירבק תפוקתמ נורבה הנוכיתה ra 1 = ןומראה תפוקתמ נורבה הנוכיתה 1ב ג = סילופורקאה ןופצמ ןומראה תפוקתמ נורבה הנוכיתה ב 11 םורדמ ןומרא ומה ירצמה ןמ האמה גיה הריפסה~ינפל ש = סירטפיטנא עבורה ירחסמה םידימאתיב בוחרה ישארה )ודראק( םורופו ןמ הפוקתה תימורה ]( = סירטפיטנא ןורטאית ןטק והצקו ימורדה ודראקה רורב ןיטולחל המ ךשמש םישנא רוזחל בשייתהלו ךשמב םיפלא תשמח הנש לתב קפא םה םימה םינימזה עפשב עקרק ףחסה הירופה ךרדהו הלודגה הכומסה ; ךא המ עינה םילארשיה תפוקתב תולחנתהה םיטפושהו םיעלסה תבשל רבעמה ינשה ורבעמש םיממושה הבושתה? ךכל היוצמ םייפואב םהיבושיי הלא םהש רומאכ םייתפוקתדח רמולכ התיה וז תובשייתה העשל םינענכהשכ םיתשלפהו םהירחא וט קפאב לכבו רושימה וענמו םילארשיהמ תדרל תוגרדממ רהה לא רושימה הרופה שבכנשמ ןגא ןוקריה ידיב דוד ושטינ םיבושייה םיילארשיה ילושכש רהה םיבשותהו ורבע רוגל קפאב ךומס םימל תודשלו תוקחה דוגינה ףירחה םייקה םויה ןיב תמדא םישרטה החיחצה הטרצתבזע ןיבל רושימה קוריה הרופה לת קפא היה םייק ימיב םדק רחואמ רתוי ראתמ ףסוי ןב והיתתמ ובש רוזאה םיקה סודרוה ריעה סירטפיטנא ריעה רשא הנב לת קפא דחאכ םיאנה תומוקמה רתויב לכב ותכלממ םוקמ וב םימ םיבר עקרק הירופ תורעיו 5 הטרצתבזע המייקתנ תוקספהב םיימכ הנש לכל רתויה הידירש תבכש יבוע וניא הלוע 6050 מ ס הטשהו השפתש וניא הלוע 43 םימאנוד עברא תונוע תוריפה תויגולוארא תוזכורמ ופשח טעמכ לכ ןתינה הפישחל רב ושרפו ונינפל ויתודלות ותוברת ו תירמחה רח רשע תונוע הריפח קפאב הידירש תובכש ילאמיסכמה ןייבוע ש ןיא ונא םיעדוי ןיידע ךא עיגהש יאדו םירטמל םידחא החטש רשאו עיגמ האמל םירשעו םאנוד ונא םייוצמ ןיידע תליחתב ךרדה תניחבמ יגולואראה רקחמה דבל ןמ הדוצמה תינאמתועה שארב לתה ונפשחש הרעש ו הדגסמ וביבסמש םינבמהו ונפשח טעמ ןמ ריעה סירטפיטנא ימימ ינשתיב הנשמה דומלתהו ; רקיעב עטק הבוחרמ יזכרמה ה ודראק וידדצ תויונחהו ןכו רכ ריעה םידימאתיב ב ספיספתופצר ןורטאיתו ןטק דש ךומס הסינכל תימורדה ריעל ונא םצמטצנ רואיתב קפא תינענכה ףלאב ינשה הריפסהינפל ; לחה ןומראב םודקה רתויב רכומה ונל קפאב םקוהש סילופורקאב ריעה דעו הבכשל תילארשיה הנושארה לתבש תישארמ האמה תירישעה הריפסהינפל שארב לת קפא חטשב םחתומה םויה ידי תומוח הדוצמה תינאמתועה ומקוה תפוקתב נורבה הפוקתה( )תינענכה הנוכיתה תפוקתבו נורבה הפוקתה( )תינענכה תרחואמה השימח 5 תוינומדק גי 15 1 ; זט 5 2 דועו תומוקמ

8 ן י סירטפיטנאקפ~ ; טבמ ירטמוזיא ןומראה הנוכיתה נורבה ת םוקתו ב 11 התע דע( ףשחנ ק עטק ןמ )ןומראה קפא לז ; םירדח םיפצורמ תפצרב חיט הבע ןומרא תפוקתמ נורבה הנוכיתה תונומרא יבג הד תונומרא הלא ושמיש למ קפא היומו הנש תואמ שמח ךשמב ןמ האמה ח יה הריפסהינפל דעו תיצחמל היינשה האמה גיה הומ קפא ךיסנה ב םשה ירומאה וליאקנעי רכזומ יבתכב תוראמה ןמש תואמה חיסי הריפסהינפל ןומראה לודגה רתויב ראופמהו רתויב היה לככ הארנה ןומראה נורבה תפוקתמ הנוכיתה םודקה רתויב הלאמ ולגתנש ונידי קלחב לתה 6 ויתוריק םיבחר רתוי ויתופצרו תובע רתוי הלאמ ןומראה ומידקהש רשא ףשחנ ודרומב יברעמינופצה לתה קר קלח ןמ ןומראה תפוקתמ נורבה הנוכיתה ב ףשחנ דע התע ונידי ובב ןושארה היה וב סכ םלוא ותרקתש הכמתנ ידי ינש םידו ומשוהש ריצב ךרואה ו םהיסיסב םידוה ויה םיירשע ןבא םרטוקו עיגה ינשל םירטמ םהי ומשוה ילוא ץעידו םהטוקש היה ןטק מ ךא רטוקה דמלמ ילוא לודגה םיסיסבה ויהש ןאכ םינבלידו םרובעש רטוק כ יחרכה םלו וסנכנ חתפב בחר רוטע תונמוא ביבסמו םלו ויה םירדח םינטק רתוי םירדחה דצב ינופצה ונעשנ וריק ינוציחה ןומראה ריק הנבנ לתה לולתה דרומב ו ןכ ופשחנ ויתודוסי ךשמב ןמזה ידי ףחסה ו דדשנ לילכ תפוקתב היינבה ימיב הנשמה דומלתהו ןמ םירדחה וילא וכמסנש 6 תנועב תוריפחה תירישעה הכרענש ץיקב ב משת הלחה ותפישח ןומרא םודק דוע רתוי תישארמ תפוקת נורבה הנוכיתה תואמ כ י ט הריפסהינפל תואבה תונועב לדתשנ ררבל םא סילופורקאה קפא היה םוקמ ןומרא ךלמה דוע תישארמ התויה ריעל תליחתב ףלאה ישיה הריפסהינפל

9 הל אפק ; ארמון המושל המצרי עם גמר חפירתו לא נותר הרבה חדרים אחרים בצדדים באולם הכס ובחדרים מן השתנתה תכנית האחרים של אולם הכס שרדו טוב יותר ונתברר שאף בהם הצדדיים היתה רצפת מלטטיח קשה שעוביה הגיע ל 3025 ס מ במרוצת הארמון ; אולם הכס בוטל ומרחבו חולק מחיצה בנויים בלבנים ובי של מטר ולה ומטויחים טיח לבן התונה נשרפו כליל בשריפה גדולה שיש ישר עם עליית השושלת היח המאה הט ז לפניהספירה אפק המזכיר לחדרימגורים בעזרת קירות הארמונות מתקופת הברונזה ליחסה מבחינה היסטורית לתהפוכות שקרו בארץ במצרים שפרעוניה ערכו מסעות כיבוש והרס בארץ באמצע הארמון הראשון של תקופת הברונזה )התקופה הכנענית( המאוחרת היה ודאי ארמונו של מלך התקופה של שיצא בראש אנשי עירו להביא את כניעתה בפני צבאו של אמנחתפ השני מלך זה אירוע הקודמת באנים האטימות ארמון שלו המוחלטת מצרים זה נבנה עדיין לפי הכיוון הכללי של הארמונות בני למים שנוצרה עלידי רצפות של המלט הארמונות הקדומים הטרידה כנראה לא ט את בוני הארמון החדש ואכן מצאנו ל הרצפות הקדומות תעלותניקוז בנויות אבן שהיו שקועות בשכבה עמוקה של אדמתבוץ תוצאה בלתינמנעת מיגשם שאינם מחלחלים במאה ארמון נבנה היד כללי כיוון בעל חדש שונה מזה של הארמונות שקדמו לו בחזיתו הצפונית נתגלתה שורה של בסיסיעמודים שהונחו במרחק מה מקירו החיצוני סגנון אדרלי המוכר מארמונות אחרים במזרח חצרו המרכזית היתה מרוצפת

10 1 תל אפק ; ראשיחיצים מברונזה שנמצאו תקועים בקירות ארמון המושל המצרי תל אפק ; שנמצאה המצרי צלמית בחורבות כנעני בסגנך המושל ארמון באבן ומנוקזת היטב ארמון נשדד באופן שיטתי עלידי בוני הארמון האחרון של פרעה בימי המצרי אפק רעמסס זה האחרון מארמונותהמלך של מלכי אפק לא נהרס בקרב א השני בניין זה נשתמר טוב יותר מן הארמונות הרחיבו את הקירות עד ובי של 1 40 אפק זה אשר היה ביתומבצרו של מושל האחרים בוניו תפסו אגף בפינת הארמון הקודם הם מטר כדי לאפשר בניית קומה נוספת ובנו ין מצודה קטנה שגודלה 20 על 20 מטר מצודה זו חותמת את סדרת ארמונות השליטים באפק בתקופה הכנענית קומת הקרקע של ארמון המושל נשתמרה תים עד לגובהה ולים חזר את תכניתה באופן מהימן ביותר כבש שתי אומנות לפני אחת האומנות פתה כניסה מצוי היה יותר קטן המקורי כשני מטר ואנו מרוצף הוליך הכניסה שהיתה בנויה בין בקצה הגבש המרוצף ניצבה שוקת שנחצבה מאבן גדולה אחת ט רבה משני הפתחים נכנסו לחצר פנימית מרוצפת שהובילה מצד רב לגרם מדרגות ומצד דרום לרכת חדרים השטח של קומת הוביל לקומה הקרקע שש המדרגות הראשונות נמצאו באתרן והיו עשויות אבן העליונה היא קומת המגורים קומה כשכלה הארמון כשריפה גדולה נתמוטטה הקומה העליונה ומחסנים שתפסו את מרבית גרם המדרגות זו שקירותיה היו בנויים לבנים לא שרדה תחתיה לבניה שחלק מהן נצרף באש השריפה מרישי העץ שתמכו כתקרה אבני בניין ששימשו אולי לחיזוק הגג ואפילו חלקיטיח צבעוני התמוטטו לאחר שנשרף חלקו התחתון של הארמון התמוטטות זו כיסתה על חלקו התחתון של הארמון ועל כל מה שנמצא בו ביום השריפה ראשיחצים העשויים ברונזה שמצאנום קרב תקועים בקירות המיבנה וברצפותיו ידים שהשריפה היתה שה ידי אדם לאחר ארמון המושל המצרי של אפק במאה היג לפניהספירה היה עשיר במימצאים בגלל היות אפק מרכז שלטוני על דרך בין לאומית נסיבות ההרס הביאו להשתמרות טובה במיוחד של המימצאים

11 על מלאכה רצפות המחסנים שבקומת הקרקע כלים נמצאו אפק הכנענית מול אבן העזר הישרית דיון בעיקר רבים כליחרס כלי בהם עבודה ובישול מהם כליאגירה ואחסנה שיים למכלול הכלים הרגיל בכנען במאה וכן הכלים כל היג לפני הספירה גם צלמיות החרס שנמצאו במקום סוג אחר של כליחרס היה קערות שטוחות כעין צלחות שבחרס שלהן היו טביעותקש וחומר אורגאני אחר כלים רבים ממין זה נמצאו בין שברי המפולת של הקומה העליונה ה היו קערות מצריות אופייניות ששימשו ככל הנראה את המושל ואנשיו שהתגוררו בקומה העליונה כליחרס וטרים שמוצאם מקפריסין ואף מיוון המיקנית היו גם הם בשימושם של המצרים כלים ה מאפשרים תיארוך מדויק למדי ומצביעים שהארמון כך על סביב נהרס לפניהספירה המימצא החשוב ביותר מארמון המושל באפק הוא ללא ספק זה הכתוב )ראה איתמר זינגר( שאפשר יסוד יהיה למקדש זאת עם יחד חשוב להלן דיונו של לדעת את נסיבות מציאתן של תעודות אפק הכתובות כדי להעריך את משותן הארכיאולוגית וההיסטורית להוציא כתובת אחת לוחית הה כל נמצאו איזיס העליונה של בית המושל השברים של שני נמצאו הכתובות באתרן מפולת בתוך כלומר העיים מקומתו הלכסיקונים ושברי התעודות האדמיניסטראטיביות ברדיוס של מטר אחד ליד מזוזת הפתח הקטן הרבי תעודות ה נצרפו היטב באש שצרפה גם את כל הלבנים שנמצאו בסביבה זו לוחותטין ה נמצאו בעיים כמטר ל מיפלס הרצפה של קומת מפולות העליונה הקרקע בין שברי הלבנים האבנים הטיח והעצים המפוחמים שנפלו מן הקומה בר ט גם גו ה למפולות קרוב לקירו המורהי והדרומי של הארמון שברמכתב בכתב קירו ליד יתדות ולידו עוד לוח שכתיבתו אך זה החלה לקירותיו החיצוניים של הארמון ושם בינות נמצאו טבעת פאיאנס מצרית בולה חיתית וכן הצפוני של המחסן הדרומי נמצא המכתב השלם מאוגרית חרט כתיבה וטר עשוי לידם וכן מחרוזת מצרית של הרוזיצדף ופאיאנס מקום עצם בסגנון מצרי היה מונח המימצא כ 60 ס מ ל רצפת המהסן וכן תנוחת המימצאים וסביבתם ידים על היותם חלק ממפולת הקומה העליונה ותוכנה רק לוחית של במרחק כאמור מטר כ 3 היסוד הידה על מקדש לאיזיס שנבנה כימי רעמסס השני לא נמצאה שאתרה א מפינתו הצפוניתרבית ארמון של המושל סמוך לממגורה התקופה הישרית שנחפרה במקום זה עמוק לתוך השכבות הכנעניות ושיבשה את מאוד להניח שלוחית זו אמנם הונחה ביסוד מקדש לאיזיס שנבנה באפק בימי למקדשים אחרים שנבנו עלידי המצרים המימצא הארכיאולוגי באשקלון עלפי מראשית סדרן סביר רעמסס בדומה על אדמת כנען מקדשים כה מוכרים לנו בביתשאן מן וככל תעודות בתל אף הנראה שרע היא צקלג אספקטים נוספים של תרבות אפק הכנענית נחשפו בחלקים אחרים של התל גילוי ערימה של גיניענבים סמוך לקיר הדרומי של הארמון קדם לגילוי של עשרות מטרים מרב לארמון היו מצויות שתי גתות דומות שישה קנקנייין כנעניים ה יקב המלכותי של אפק מטר מרובעים ובור איגום לתירוש במרכז בור האיגום היה אטום למים שנשתמר בצורה מפליאה במרחק כמה זו לזו לכל גת מישטחדרה בגודל בורשקיעה ובו מצאנו שתי הגתות היו בנויות מתשתית של אבנישדה וחלוקינחל ומצופות בטיח לא מוכרת לנו מציאות גתות דומות הבנויות במרכזו של תל בתקופה זו בדרךכלל מצויות הגתות בסים שליד הכרמים כשהן מצויות בתוככי שהן חצובות במחשוף ס במינן היישוב הרי באפק שבה לא מצוי שום מחשוף ס בנו התושבים גתות מיוחדות ה סמוך לבית המושל שפיקח על ייצור היין

12 זה כוכבי קל ביתהקברות של אפק מצוי היה קרוב לוודאי בתחום גבעות הגיר לכרות קברים ומצויות שמשפחות האצולה של אפק כ 200 מטר מדרום שם רותקבורה טבעיות יש אך המרוחקות שממזרח שבהן אחד מימצא המאפשר להסיק ברו להיקבר בקבר בנוי לא רחוק ממרכזו של היישוב במורד התל לאקרופוליס נחשף קבר משפחה מן המאה היג לפניהספירה כמו במקרה הגתות גם כאן בנו צמם אנשי אפק הכנענית קבר בשולי התל מפאת איהמצאותו של מחשוף ס מים לכריית קברים במקום סמוך ליישוב חדר הקבורה הקירות נטו באבנים קבורה מלאכותית שמונה היה מרוצף וקירותיו היו מדופנים פנימה הלכו ונעשו צרים וקרובים יותר עד שנחדו ונוצרה ין רת שלדים ביניהם שלדי ילדים ונשים נמצאו בקבר ששימש קרוב לוודאי בני משפחה מסוימת יותר מדור אחד בין שישים וארבעה חפציהלוואי שנמצאו החרס כלי לציון מקיפרוס כלים מיקניים וחיקוייהם המקומיים מראה וכן בקבר ראויים ופגיון מברונזה טבעותחותם אחדות שנתגלו ידות שאצילי אפק נשאו על אצבעותיהם טבעות קדומות לפי סגנונן ה היקסוסי שעברו כפי הנראה בירושה במשפחה המימצאים הארכיאולוגיים / לפניהספירה כריך חורבנה של אפק שום נתונים לזיהוי מחריביה של אפק תוצאה ישירה של דוי מרד המזרח בתקופה והתעודות שבכתב ובייחוד המכתב מאוגרית מצביעים על הריך הכנענית חורבן ממנו לא קמה עוד אין בידינו האם היה בעיר מרד בשלטון מצרים וההרס והשריפה הם זה? או אולי היתה זו פשיטה של גויי הים שהחלו טוף את חופי זו? על שות ה לא נוכל נות לפי שעה שארמונות שליטיה ההנוססו על האקרופוליס שלה במשך יודעים אנו רק שאפק מאות שנים חרבה ד הכנענית הרס אפק הוא שאיפשר ככל הנראה למחלחלים הישריים להגיע עד קירבת עמק השרון כאשר סרה אימת הכנענים והמצרים שבסיסם המרכזי באזור אפק של חורבנה מאז עברו דור שכימות ועד הכנענית מאורע זה של הפורה בגבעות שממזרח לה נהרס המידע הארכיאולוגי מלמדנו לראשית התיישבותם של הישרים תלאפק ; גתות הברונזה המאוחרת מתקופת

13 תלאפק ; כד ארכוב כליחרס מיקני מיובא שנמצא בחורבות ארמון המושל המצרי אפק הכנענית החדשה הניחו הארמון מגורים מגובבים שמימצאים ותחמו שונות הבתים המשיך התל אך חרבה אבן מש שואבת למתיישבים אפק בוני חדשים את גל החורבות ששרד מן הארמון ורק גוננו על אזור מגוריהם מאימת המפולת של אותה זו זה מזו בקירתמך שביניהן ביישובם מרחב נשאר של מתיישבים פתוח על זה ללא כל סדר ואף ללא רווח כגון קרסי חכות עשויים בשכונה ה ולנו להבחין בשתי שכונות שממזרח למפולות ביניהם היתה זו שכונה דלה היו הארמון אופיינית ברונזה משקלותעופרת של רשתותדיג ואף כמה שריונים סטראטיגראפיה בתל אפק ממגורות מדופנות אבן מן התקופה הישרית )מאה י לפניהספירה ) מתחתן מבנים פרטיים מן המאה היב לפניהספירה מחתתם שרידי ארמון המושל המצרי מן המאה היג לפניהספירה

14 תלאפק ; קנקניאגירה שנמצאו בתוך ממגורה מדופנת בטין מן התקופה הישרית )ראשית המאה הי לפניהספירה ) של צב המים איפשרו לנו להגדירה שכונת מן אמידים עם בתים ריבועיים כ שבונת הדייגים רבה יותר ומצפון לארמון החרב היתה גדולים בכל בית היתה חצר פנימית שתפשה כדי שני שליש השטח ומרחב אחורי שתים התחלק לכמה חדרים ששימשו כחדרימגורים בארץ מוכרים לנו מבנים דומים בני אותו מן ממש בתל אבוהואם שבשפך הקישון רק בעוד מקום גם שם נבנתה שכונה גדולה של בתים כה על שרידיה של עיר הנמל הכנענית האם יש קשר בין שתי התופעות ואולי שתיהן הן נסיונות התיישבות של שבטים מ גויי הים שהגיעו לחופי הארץ עוד לפני בואם של הפתים? עדות ארכיאולוגית מובהקת לקיום אפק הפתית אנו כלפנים יותר בשכבה רק מאוחרת מאמצע המאה היב ואילך מוצאים על הפתים בבואם לאפק ראו את תל החורבות של ארמון המושל שבימיהם היה כבר הרבה יותר נמוך הם לא ויתרו כקודמיהם על מקום זה א כרו בורות בשפך העיים של הארמון כשנתקלו בשרידי הקירות של קומת הקרקע שלו אף שדדו את אבניו לבניין בתיהם היו ה בתים בעלי ארבעה מרחבים עם אבן של חסרונה לבנייה לצורך בניית עמודים לתמה בתקרות עמודים כנהוג בכל הארץ בתקופה הישרית אך באפק שבה נר השתמשו הפתים ככל הנראה בגזעי העצים המצויים באזור בשפע הבתים את הגזעים הציבו על בסיס וגל מאבן שטוחה באפק נמצאה בשפע קיראמיקה פתית אופיינית הוטרת בצבעי אדום ושחור על צלמיות שבורה המיוחדות ועליה לתרבות הפתים שהוגדרו לראשונה בחפירות תל אשדוד רקע לבן וכן לוחיתטין חקוקות שורות אחדות בכתב שאינו מוכר לחוקרים נתגלתה אף היא בשכבה זו לכתב דמיון מסוים לכתבים של העולם כתבם ושפתם של הפתיסן האיגיאי ואולי תהיה לוחית זו זר בפענוח תעלומת הלנחית שטרם פוענחה הינה הכתובת היחידה מאפק שלא נתפרסמה עדיין 7 ך ין

15 ן ך 0 הרא ) 0 י ר ל [! יצא יצואי יוראת פיישתיפ יסיהמה ~ יחנן עי האגן הע!ר!פישתיפ חנו באפן ] כרעתןן * ד י שספל א דון ען ) ל) 1? ן 2 ו נא אי מחמי אשו בשיל! / ( גי וא! את אשו עשית ין ל 2 י דמיהן ל 4 1 גמנת 17 רח יי?? 12 ~ על ן ן 8 י * ד ד ן בית חורון =ליון 8 8 ן 8 מ =בה * ש 48 פל שת ם ן ן ש ש ( ) כ אפק אנטיפטריס ; קרב אבןהעזר מפת שדה הרכה במאה היב ותולדותיה ראה א אפק מול התגבש הפתית היישוב הישרי שבאבן העזר )על אבן העזר להלן דיונו של ישר פינקטיין ( ניין העימות בין אפק לאבן העזר ששיאו במלחמת אבןהעזר בימי שאול נזכיר כאן רק שני נתונים מבין רבים המאפיין את האתר בעזבתצרטה על שלוש שכבותיו כלומר לאורך כל תולדותיו הוא צפיפווק הדבה של הממגורות בורות האיסום המדופנים באבן שארי אבןהעזר אגרו בהן את תבואותיהם ממגורות כה אינן ידועות באפק הכנענית או הפתית והן מופיעות באזור לראשונה ב עם לפחות בשטח נמצאו בוא עזבתצרטה שברים שני הישרים של בעלת התרבות החומרית הדלה והפשוטה לא פיגרה אחר אפק הכנענית אחד גם בה היו יודעי קרוא וכתוב חזיון לא נפרץ בימים ההם באחת הממגורות אוסטרקון שהחו עליו חרותות חמש שורות ובהן ללה משמונים סימנים של הכתב הפרוטוכנעני הוא הכתב הקווי )להבדיל מכתב היתדות( הקדום ביותר המוכר 15

16 משה כוכבי לנו האותיות כתובות רובן ככולן משמ לימין ואילו בשורה התחתונה שככל הנראה נכתבה לראשונה מצויות עשרים ושתיים אותיות הףבית משמ בשינויים כמו מקדימה שמצוי את שהאוסטרקון לימין מף עד תיו בשיבושים או קלים 8 השינוי החשוב ביותר ביחס לסדר המסורתי הוא בסול סדר הפ א והעין ממש הדבר העין ברציפות בכל תקופת באקרוסטונים סדר זה האותיות שבמגילת בקטעי גם אה ובמקומות הףבית אחרים מכנתילת במקרא עגרוד שבהם שבסיני הפ א נראה זבתצרטה מצביע על ראשית קיומה של מסורת ישרית מיוחדת שנתקיימה ביתראשון עד שלבסוף נדחתה מפני מסורת אחרת המוכרת לנו עוד מן הףבית בכתב היתדות של אוגרית במאה היד לפני הספירה אין כל ספק שתוספת חשובה זו לאוצר המצומצם של כתובות בכתב הפרוטוכנעני תמשיך להעסיק את החוקרים עוד זמן רב אך ל הכל יש לציין את העובדה שבאחד מן היישובים הקטנים של המתנחלים הישרים בתקופת השופטים אימנו אנשים את ידיהם במלאכת היתה לא שלהם גבוהה הכתיבה אפילו אם רמת התרבות החומרית הכללית בראשית הף הראשון לפניהספירה ניטש האתר של עזבתצרטה )אבן העזר( תקופת התעצמות ישר כליל זוהי בימי דוד הפתים הוכו ונסרגו גרעין נחלתם שמדרום לאגן הירקון והישרים שבהר יורדים מקורות הירקון ומקימים את יישובם הראשון באפק יישוב ראשון זה מפיין עדיין גם הוא הסמוכות בממגורות מדופנות האבן שלו מסורת שהעבירו הישרים מן הגבעות אבןהעזר הישרית נוסדה עם חורבנה של אפק הכנענית הגיעה ימות מכריע עם אפק הפתית ואף ניטשה לתקופתמה שמכאן ואילך נמצאה בתחום ממלכת אך בסופו של דבר גברה וירשה את הפתים באפק עיר ישר ולימים בתקופת ביתשני המשנה והתלמוד היתה יר מחוז יהודית שסימלה בעיני חזל את גבולה הצפוני של ארץ יהודה האוסטרקון זבתצרטה הוא בוודאי המימצא כבר מחקרים רבים אודוהיו יש הקוראים בו מכתב הבודד החשוב ביותר שנתגלה בחפירה זו ומאז פירסומו נכהבו שלם יש המכחישים מכל וכל שזו רשימת ףבית ויש המנסים לקרוא מימין מ ולהפוך את הכתב על ראשו וראה בביבליוגראפיה שלהלן 8 וזל אפק ; מבחר כלינחושת וכליחרס מקבר משפחתי מן המאה היג לפניהספירה 16

17 ק ע ביבליוגראפיה נבחרת על החפירות באפק אנטיפטריס ובעזבתצרטה י התנחלות מ גרסי ופינקטיין ידסו יוסף בית ברב לאור נחלתו חפירות עזבת 6962 עמ ( תשלז( עמ צרטה צרטה בראילן דותן א דמסקי כתובת הא ב הא ב זבת ארץ ישר טז הפרוטוכנעני )תשמ ב( מתקופת השופטים ומשותו שם עמ עמ צרטה ( תשל ז( (ABECEDARY) בראילן סדר הפבית א כוכבי לתולדות אוסטרקון מתקופת ידטו השופטים זבת מ כוכבי מ אפק אנטיפטריס תל אביב חפירה של עונות חמש ארכיאולוגית בתל אפק אנטיפטריס 6862 קדמוניות עמ צרטה ( תשלז( וכתובותיו קדמוניות תשלז ) ( כוכבי מ כוכבי הארמון הכנעני של אפק ודמסקי פבית בכתב פרוטוכנעני י זבת יא א 6761 עמ מ כוכבי )תשל ח( פרחיה בק וגופנא ר אפק אנטיפטריס תל פולג תל בורגה ותל זרור ארבעה בשרון ארץישר טו ( תשמ א ( עמ עמ ארץ ( תשמב( 25 במחנה )עורך( היסטוריה מ אתרים מבוצרים מתקופת הברונזה התונה 11 א אפק אנטיפטריס 6228 כוכבי מ שנות פי חמשת המאוחרת 3829 נ נאמן שלטון א ומנהל התקופות בתקופת הברונזה ירושלים אפעל י ההיסטוריה של שם עמ הישרית עמ הקדומות ישר היסטוריה של מדינית ארץ ישר בימי השושלות היט כ י נ נאמן פינקטיין קבלת ם חפירות התואר עזבת דוקטור צרטה ותרומתן למחקר אוניברסיטת ההתנחלות תלאביב עבודה ג/ ]כהכנה[ לפילוסופיה Kleine Xgyptische Tempel Pal stina und die Landnahme der Philister 4 נ! קק 1953 Geschichte des Volkes IsraeC ~ 1 MUnchen Idem Das StUtzpunktsystem der Pharaonen ת 8 der ph nikischen KUste und תע syrischen ~ קק Manchen /שע י 6 תפ 1 תסתת 81 Cross 231 Newly Found Inscriptions תו ola Canaanite and Early Phoenician scripts 120 קק 1980( ) 238 Research Bulletin of the American Schools Orien Gophna שנ 4 Beck 11 The Rural Aspect of Settlement Pattern of Coastal Plain קק 1981( ) 8 iv Tel י 11 the Middle Bronze Age Goldwasser Orly Hieratic Inscriptions from Tel Sera תו Southern ת 88 ת 8 ם Orienta[ia 52 ) 1983( [fortheoming] 1824 קק 1981( ) 8 Aviv /שז Aphek Letter Fragment from Tel ועי 17 מון Hallo Helck יע Die eziehungen igyptens zu Vorderasien א 3 und 2 Jahrtausend )% קק ~ Wiesbaden zur ח

18 ס 1)eck משה כוכבי ן Kochavi 31 4 APHEKANTIPAI IS נ 797 מ 79 PRELIMINARY REPORT TelAviv 1976 ~ עק 1978( ) 20 EYPEDITION Acropolis and Inscriptions ט 1 Aphek Idem Canaanite Idem (ם APHEKANTIPATRIS ffie INSCRIPTIONS TelAviv 1978 Idem The History and Archaeolog] 0 AphekAntipatrls The Biblical Archaeologist קק ( 1981 ) Lemaire 24 AbEcidaire 1 ם exercises dicolier תם Epigraphie nordouest SEmitique Journal asiatique קק 1978( ) 266 Some Considerations ת 0 the Ostracon from Izbet Sartah Israel Exp[oration 3135 קק 1978( ) 38 Journal Naveh Idem The Antiquity of the Greek Alphabet story ofthe ~ Alphabet Jerusalem קע Ear[y~ תג ן 2( Owen 17 1 קק 1981( ) 8 אז (ש Akkadian Letter from Ugarit Aphek TelAviv 18

19 ג! כתובות אפק איתמר זינגר כתובות אפק הן אחד מהמכלולים האפיגראפיים הניינים שנתגלו בארץישר מן התקופה הכנענית עד כה נתגלו כתריסר זעירים במושגים שבהם השתמרו כתובות במצב השתמרות שונה החל בלוח שלם וכלה בפרגמנטים מספר סימנים בלבד אם כי גם מבחינה כמותית זהו מכלול גדול למדי ארץישריים עיקר עניינו של מכלול זה הוא בגיוון הרב של הכתובות ובעובדה שאחדות מהן הינן יחידות במינן בארץישר הגיוון מתבטא בסוגי תעודות התעודות לקסיקיות ( = מילונים( מכתבים חותמות ולוחיתיסוד אכדית וכנענית בכתב היתדות של ובכתבים למקדש ובונות המיוצגים תעודות בהן מצרית חיתית הירוגליפית וכתב ליניארי שטרם פוענח לכך לצורך העניין את הףבית הפרוטוכנעני זבתצרטה מרבית הכתבים העיקריים של המזרח הקדמון השכנה ן הרי שמיוצגים מינהליות שומרית אם נוסיף כאן חלק מן הכתובות בהן התעודות הלקסיקיות והמינהליות נכתב ככל הנראה באפק עצמה והדבר יד על הימצאותם של סופרים במקום ששלטו בכתב היתדות ובונות התרבות התקופה כתובות אחרות הגיעו מחוץ לארץישר והדבר יד על מדה של אפק בהן המכתב מאוגרית הבולה החיתית והכתובות המצריות ברך השלטון המצרי בכנען בסדר זה מן הפנים החוץ תובא הסקירה התמציתית להלן המסתמכת על דברי עמיתי שפירסמו את הכתובות אשתדל להדגיש את תרומתו העיקרית למחקר של כל פריט וארחיב ט יותר את הדיבור על המכתב מאוגרית שהיא הכתובת הארוכה ביותר מאפק וגם ניתן לקבוע את זמנה בקירוב רב הפרגמנטים הלקסיקיים 2 נמצאו באכדית שני פרגמנטים של מילתים תלתוניים הערובים בטורים אנכיים וטור בכנענית כפולה יתד עם בין המפרידה ההפתעה הגדולה היתה כמובן הטור הכנעני שממנו בכל המלים שורה 1 ראה 4 טור בשומרית טור נותרו לרוע המזל רק שתיים שלוש מלים Kochavi kan Ostracon of the Period of the Judges from Izbet Sartah Tel 4 נ ktwo Cuneiform Fragments A F Rainey Idem 14 Aviv Tel Aphek Tel Aphek lingual תז Cuneiform Fragment from Tel קק )ך 197 ) 1 13 ראה ; קק ( 1975 ) קק 1976( ) ו 3

20 קפא סירטפיטנא ; ינש יעטק ןולימ ינענכידבאירמוש םמויק םיטסקט םיילאקיסקל גוסמ ןענכב רשא ורבוח יפ תרוסמ דומיל תימטופוסמ היה עודי רוצחב מל הלגתנ טנמגרפ ןמ הרריסה תילאקיסקלה HAR~ra = hubullu הליבקמה( םילמ תוירמוש )תוידכאו םלואו יהוז םעפה תירמושה תוברתה תופש דצ הנושארה תידכאהו העיפומ תפש רובידה תינענכה רדסל םילמה םרט ואצמנ ןמ תוליבקמ תורפסה תודתיהבתכ ותריקסב מ יבכוכ וגצוה )ליעל ( וז לומ וז תוברת קפא תינענכה תבזע תוברתו הטרצ תילארשיה ןיב ראשה םוחתב הביתכה ןמז בר ירחא הירפוסש םידמולמה קפא וקיתעה ילואו ףא ורביח תומישר תוינולימ תובכרומ בתכב תוברתה הפוקתה השע דימלת הטרצתבזעב הנכשה ויתונויסנ םינושארה טורחל סרח תיב ףלאה ינענכוטורפה דיתעש תשרל תיפוס בתכ תודתיה טנמגרפה ב תשו םירוטה למ תמישר םילזונ םימ ןיי ןמש ילואו שבדו טנמגרפב ינשה רמתשה בטיה קר רוטה ירמושה הלמו תחא המ רוטב ינשה alpu רוש איהש השעמל הלוכי תויהל תידכאב ו תינענכב השק אוצמל הנכמ ףתושמ םיחנומה ןיב המישרב ; איה תללוכ רפסמ םיחנומ םייקח ןריצק )? (שירח )? הטיח (רמת )? רוש ךא ןיגוריסל םיחנומ םירחא לא וא םימש די לודג ביוא תניינעמ דחוימב תעפוה הלמה DINGIR UTUפ פ51=( )5 ןיא ליגר רוטבש ירמושה םישמתשמ המהב תיטנופ ו הרוצה המצע םע( המה )תיטנופ הרידנ בחרמב ה איה העיפומ םיבתכמב רוזאמ היקינפ תרכומו ןבומכ םלועב יתיחה וראותכ ךלמה םתרוצ 2)[

21 ש אפק אנטיפטריס ; לוחיתיסוד עם הקדשה איזיס לה אפק אנטיפטריס ; טבעת עם אמוןרע כתובת ברכה ל מקף של הכתיבה סימנים אחדים ובעיקר יתד הגלוסה הכפולה המשמשת של ארץישר ומקבילות טובות להם מוצאים דווקא בתור הפניקי בחוף חורגת ובסוריה ממסורת פרגמנט מינהלי הפרגמנט המינהלי הכתוב באכדית מכיל רק התחלה של ארבע שורות ובהן מספרים המציינים כמויות אך סוגי הפריטים לא השתמרו חשיבות הפרגמנט הינה בכך שהוא מראה שענייני מינהלה באפק הכנענית אם אכן נכונה השערתנו שהמסמך נכתב )מאות ופים( מימות במיוחד כמציינות כמויות של בחשבון באפק נכתבו באכדית הכמויות הגדולות תבואה מוצרים גם אך באים אחרים מימצאים כתובים מצרית 4 בין חפצים המימצאים המצריים הכוללים כליחרס חרפושיות וחפצים קטנים דאה 3 יש לציין במיוחד שני כתובים טבעת פאיאנס ועליה כתובתשבח ל אמוןרע ולוחית פאיאנס קטנה ועליה רני שם )חלאניב 2( 4 ראה קק Giveon Two Unique Eeptian Inscriptions from Tel Aphek Tel Aviv 5 ) 1978 ( א ו 2

22 איתמר זינגר יסוד שמו של רעמסס השני וכתובתהקדשה לה איזיס לוחיות מסוג זה שימשו במצרים ככתובות הפינה אבני עם שהונחו בבניית מקדשים הימצאותו שהוא זה חפץ של הראשון מסוגו בארץישר באפק וררת שות קשות כפי שמציין פרופ גבעון קשה להניח שהוא הגיע בדרך לכאן ואילו המסחר האפשרות השנייה שהלוחית שימשה באפק בתיפקודה המקורי מתמיהה עוד יותר לאור העובדה שאף במצרים עצמה מקדשים לה איזיס נדירים מאוד לפני התקופה התלמית חיתיתי בולה מימצא נוסף יחידי במינו בארץישר היא בולה )טביעתחותם עלגבי גוש טין שנועד לחתום משלוח כהו( חיתית עדיין ניתן להבחין בסימני החבל שקשר את החפץ שנשלח זוהי הבולה החיתית הראשונה שנתגלתה מחוץ לתהומי האימפריה החיתית מהטביעה המדל רק מחציתה הכתובת במרבו מוקפת שלוש טבעות nds נותרה לרוע וטרות עיטור נדיר למרי והו בחותמות חיתיים ויש בבך כדי לרמזו על מדו הרם של בעל החותם בכתובת ההירוגליפית נשתמרו ההירוגליפי( חלקי באופן והסימן התואר הראשון מלך בן /בת בשם )המנט משיקולים היסטוריים תוארכה הבולה לימיו של המלך תוזה השלום החיתי מצרי בשנה חצרות ונסה נסיך בין המבחין שבור שאינו מאפשר ת עתה לזהות את בעל החותם ה 21 לרעמסס השני המלוכה ואנשי אצולה חיתיים החיתית והמצרית המתבטאים בסימן החיתי חתושילי השלישי אחרי חתימת בתקופה זו נתקיימו קשרים הדוקים בין שתי בחילופי מכתבים ומהנות ובביקורי שליחים במצרים קשרים ו הגיעו יאם בנישואי רעמסס עם נסה חיתית בשנה ה 34 למלכותו תיארוך זה קיבל אישור נוסף עם גילוי המכתב מאוגרית ב 1978 מכתב מאוגרית 6 המכתב כתוב בכתב היתדות על שני צדדיו ואחת מדפנותיו של לוח טין בלתי צרוף הוא השתמר בשלמותו )סךהכל 41 שורות( פרט למספר קטעים פגומים בצד האחורי שניתן לקבוע את רה בקירוב רב יחסית ולכן חשיבותה כנתון כרונולוגי המסייע להוארוך המכלול הארכיאולוגי המכתב הדיפלומאטיה חיא ועבדך נשלח מאוגרית הבינלאומית של שבחוף הסורי מצרי לפקיד כאמור זוהי כתובת רבה לא רק מבחינת תוכנה א גם בכנען ון וזו התקופה המכתב אבי הגדול! אמור ואדוני )דיבר( כה תכוחלינו לרגלי אדוני ואבי נפלתי יהא נא שלום לאבי ואדוני ארץ אוגרית יברכוך וישמרוך אבי )בעניין( החיטה שלי! 250! כתוב הוא אכדית שפת הנציב של ארץ אוגרית בנך י המלך הגדול אדונך וי פא)ריסו( חיטה אשר נתן אדויה ביד תורשימתי בניפ[ו 1 ראה pp Singer ka Hittite Hieroglyphic Seal Impression from Tel Aphek Tel Aviv 4 ) 1977( עע ראה 17 1 י) 1981 ( Aviv 8 1 ש Tel Aphek Tel Akkadian Letter from Ugarit מ(ע Owen 1 ](

23 23

24 אשיפטריס ; קטע מכתב)?( שןךי עיי ן; סניה וו הי

25 תובותכ קפא ןויד ךכ רמא יבא 250 )וסיר( אפ הטיח אנריזחי ידיל היודא הנהו יבא הטיחה רשא תשקיב יתח ךל ךא יתשקב רשא (האבוה[ ])? לא ינפל יבא תתנ תעכ יבא ינוצר יתשקבב [ ] ילא ינודאו אנ ןתי [ ] דיב היודא [ ] תעכו היודא )( ףסכה [ ] אנבציתיו ינפל יבא יבאו אנ קוספי םהיניב תעכ הנתמכ יתח יב ךל האמ )לקש( רמצ )ןמגרא ( לוחכ הרשעו )לקש( רמצ )ןמגרא( םודא ורבת םיינש ךותמ תעברא םישנאה םירכזומה בתכמב חלושה ונילחוכת איחו ןעמנה םירכומ ונל תורוקממ םירחא םהו םראתמה בתכמה רבודמה תקסיעב האובת העצבתנש הארנכ ופיב בטיה תרכומש ריע סיסבכ ירצמ הדשו ירצמ להנימ תחת רישי עודי ויהש הב ינסחמ האובת תומכ הטיחה העיפומה טסקטב איה יפ שביתדימ הגוהנה תירגואב הירפמיאבו תיתיחה םרעב םיינרדומ רבודמ 15 ב ןוט הטיח בוריקב וז הניא תומכ הלודג דחוימב םא םיוושמ התוא תוקסיעל וכרענש תומוד תירגואב יפל( םיריבעמ תודועתה תחא םייפלא רוכ הטיח 500כ ןוט תירגואמ )יתחל ךא וז טלחהב תומכ תלטובמ האובתה האצי הארנכ ופימ ךרדב םיה עודיו ונל ירשק תונפס ןיב תירגוא םילמנל לארשיץראב םא לכ יטרפ בתכמה םירווחמ ןיטולחל רשפא רעשל רבודמהש תיינקב הטיח תירצמ ידי תירגוא שי ןיבהל תוהמ הקסיעה עקר עודיה ונל תורוקממ הפוקתה רוסחמ רומח האובתכ ימוחתכ הירפמיאה תיתיחה ללכב ץראכו יחח טרפב רוסהמ ךלהש רבגו רקל ףוס גיה האמה הריפסהינפל עיגהו ידממל רומח בער םיתיחה ונק הטיח תויומכב תירצמ תולודג ןה תורישי ןהו תועצמאב תירגוא םיראתה תשגדה םימרה םהבש הנופ ונילהוכת איה לא ( ינודא יבאו ) ןכו תמינ תופיחדה הלועה ןמ בתכמה םינבומ עקר תכימתל חלוש ותשקב ונילחוכת ינש יגוס רמצ עובצ רקי אוצירצומ ינייפוא תירגוא בתוכ בתכמה ונילחוכת רכומ בטיה ןוראמ תירגוא ; תירגואמ ו תודועתל שי ףיסוהל לככ הארנה הדועת תחא השותחמ תריב( תכלממ םיתיחה הילוטנאב ) ו בתכמה קפאמ לכה ךס רסירתכ תודועת רודיס תורוקמה ףצרב יגולונורכ תנבהו םיבה םינושה הריירקב הכוראה שיאה םיבייחמ רקחמ יפארגופוסורפ קדקודמ יפל יתנבה ןתינ םכסל םינותנה יתיצמת ןפואב ךכ בב ןושארה ימ דיקפת רירגש עבק וא חוכ הפוימ הנשמה רצחב תירגוא ךלמל בשיש יתיחה שימכרכב העדה( היפ תחוורה ימ ונילחוכת בב םיוסמ דיקפת םעטמ ךלמ שימכרכ תססובמ יתעדל רוזחיש העטומ דחאב ) םיטסקטה םב םיאבה הנמתנ ונילחוכת םידיקפתל םירב רצחב ךלמ תירגוא ראותה דיקפתהו םרה רתויב ביצנ )5ן1ת( )15111 תירגוא עיפומה בתכמב קפאמ רבתסמו ש ךייש בל ןורחאה הריירקב ונילחוכת ףוסיאמ םינותנה םינושה ןתינ היפארגויב ברהל שיא תניינעמ םיפבר היהש רז תירגואב ךותמ( הדועתה תיתיחה ןתינ דומלל םוקמ ואצומ )קיודמה ךא ה הב דמל םרה רתויב רשאב םינותנל םייגולונורכה ; ונילחוכת פ ונוט תעב ךשוממה ךלמ ינשה ורמתשי תירגוא ילואו( דע ימי ודמקנ )ישיה ןמ הדועתה תיתיחה ונא ש םידמל היה ןב םנמז הנישתנב ךלמ ורומא ו חיה יתשכיפ היהש ןיב עסונ יתח םירצמל םייתוכלמה ןיאושינה ברע תב ךלמ יתח הערפל 25

26 איתמר זינגר מלך הקריירה של חיא המצרי מקבל כוש )המשנה למלך התואר שליח המלך לליווי הנסה החיתית כנוביה( המכתב מרשימה לא פחות ככל הנראה יש לזהותו עם חי בן המוכר ממספר כתובות מנוביה לכל הארצות רות החוזר מחת ומביא את הגדולה שלה שנשאה לרעמסס בשנתו השני מתוך ה 34 הוא נושא בין השאר את הכוונה ללא ספק של מכתב רעמסס שנמצא בחתושה אשר דן בהכנות למסע הנסה וכן עלפי מדו הרם של חיא המשתקף מתוך המכתב מאפק אפשר ללמוד תפקיד את מילא שהוא הנציב המצרי משויות חשובות לתולדות אפק במאה הי ג ולתולדות ארץישר בשנת נשלח בארץישר 34 לרעמסס ( 1256 כנראה יו מספר או שנים 1245 כסינכרוניזם ישיר בין מצרים ואוגרית מכאן נובעות בכלל חיא פעל בכנען כבר לפניהספירה עלפי שתי הכרונולוגיות הנמוכות( והמכתב מאוחר יותר זהו נתון כרונולוגי רבערך הן לחפירות אפק והן לוח בלתי בתובל בסמוך למכתב מאפק נמצא לוח טין נוסף שפרט לסימנים בודדים נשאר בלתתוב אף הוא לא נצרף ואולי הוכן לצורך כתיבה או העתקה של מרגמנט מכתב (? ) 8 זהו פרגמנט קטן כתוב אכדית השייך כנראה גם כן למכתב נשתמרו בו רק סופי שורות שאינם מצטרפים לקונטקסט של ממש יש לציין שהדוקטוס )צורת מאוגרית הסימנים ) אינו זהה לזה של המכתב מרגמנט ליניארי בכתב כל הכתובות שנסקרו יל שיות לאפק הכנענית וזמנן המאה היג לפניהספירה בשכבה הפתית נמצא פרגמנט קטן הכתוב בכתב ליניארי )קווי( שטרם זוהה הסימנים חרותים על הטין בצורה קווית ולא בצורת יתדות ניתן להבחין בקווים קטנים שאולי מסמנים ספרות ובחלוקת השורה למלים באמצעות קווים אנכיים יש ט מדי סימנים שקשה להקבילם לכתב מוכר אך באופן כללי נראה שהוא שייך ולם הכתבים הליניאריים של המרחב האיגאי ההשוואה הקרובה ביותר לפי שעה היא עם הלוחות מתל דירעלא שיש מזהים אותה עם סוכות שכעמק הירדן אף הם לא דמיון בין שני עשוי הדבר פוענחו אך הוצע לראות בהם כתב של אחד מגויי הים אם זיהוי זה נכון ואם אכן יש הכתבים הרי שהדבר תואם את המבלול הארכיאולוגי שבו נמצא הפרגמנט מאפק לתרום להבהרת סוגיה היסטורית קשה אך ת עתה יש להמתין לנתונים נוספים ראה ד אוון שם w w Hallo 21 קע ( 1981 ) 8 Aviv Letter Fragment from Tel Aphek Tel 8 ראה

27 קפא האמב יה ג הכלממריעמ מימ זכרמל ירצמ בדנ ןמאנ ןויע אצמימב יגולואראה יפארגיפאהו הלגתנש תוריפחב קפא דמלמ תישארבש האמה גיה הריפסהינפל הלח הרומת תבר תועמשמ הלרוגב * ריעה זאמ הדוסיי תישארב ףלאה ינשה הריפסהינפל התיה קפא הכלממריע תינענכ םוקמו ובשומ טי יאמצע ; םידיעמו ךכ תרכזה ריעה הטיו יבתכב תוראמה תפישחו ןומרא ךיישה ותו ןמז קרפ תוריפחב רה תואיצמ וז הכשמנ לכ הנוכיתה נורבה תפוקת תרחואמה נורבה תפוקת בורו הנש תואמששכ בוריקב הייארו ךכל היוצמ הרדיסב הפוצרה ונבנש תונומרא יבג רב םלוא ךומס ףוסל תפוקת נורבה האמב גיה הריפסהינפל הכפה ריעה התיהו ירצמ מימ זכרמ טנש ןפואב רישי ידיב םידיקפ םיירצמ שי רוכזל ללכךרדב וכישמה הכלממהירע תוינענכה םייקתהל ןתנוכתמב תמדוקה רח השבכנש ץרא ןענכ הכפהו תויהל חטש שוב ירצמ הרומתה הלחש הלרוגב קפא תררועמ אופא האילפ ןמו יוארה תוסנל ןוחבלו םיעינמה ואיבהש םירצמה טוקנל דעצ הליחת שי ריבסהל םיחנומה הכלממריע מימזכרמו ירצמ םשה הכלממ ריע ןתינ רקחמב ינרדומה ונכשש תוכלממל יבחרב היגולאנא ךותמ ןענכ יונל הנידמריע חוורש )סילופ( ןוויב הקיתעה ידכ ןייצל הנידמ תב חטש םצמוצמ כרמבש הד ריע הריבה המשבש( הארקנ לכ ) הנידמה רשאו הב וזכרתה לכ תודסומ הגהנהה תימצעה להנימהו התוא הדיחי תינידמ ןענכב וגהנוה תונידמה ידיב םלמ ו( ידיב הגהנה תודסומ תימצע יפכ היהש לבוקמ )ןוויב ךכיפלו האי ןהל יונה הכלממירע ץרא ןענכ הקלחנ תורשעל תובר הכלממירע רחו ושבכש ץראה םיבייח ויה םירצמה אוצמל ןורתיפ ינוגרא םיאתיש ןה תואיצמל וז הירוחאמש תרוסמ םינש תואמ ןהו םהרוצל םה םירצמה ורחב ריאשהל םנכ יטי הכלממהירע ובשיש םיחטשב ושבכנש םדי וסחייתהו לכל הכלממריע תדדוב לאכ ןיעמ להנימזוחמ יאמצע וש ולהינ םהיעגמ טי הכלממהריע קזחוה יארחא הכלממה הפופכה ול ונממו ועבת םירצמה ןתמ לכ םימותה יולימו לכ ויהש תובוחה םילטומ םוחת היה תירצמ טבמתדוקנמ ונוט ןורתיפ חלצומ ירהש ךרדב וז הרבעוה תוירחאה הרישיה יחטש בור ןענכ ידימ תונוטה םיירצמה הלטוהו םכש םיטיה םיימוקמה ןונגנמ תירצמה תודיקפה שרדנ חקפל עוציב ונתינש תוארוהה םירצממ ןכו רשפל ךוותלו ןיב םידדצה םיצנה המגמב איבהל העיגרל תימינפ םיסח * האר המישר תיפארגוילביב ליעל רחא רמאמ מ יבכוכ 27

28 מ 0 ם כ 5 כ מ ע ט נא 00 5

29 ע( ע( על כדי להשתית את אחיזתם בשטח הנתון למרותם על יסודות מוצקים מצב העניינים בכנען אפק במאה היג ולאפשר להם לפקח מקרוב דיון וסוריה מימשל מצריים בימי כה על עזה ויפו סיפחו המצרים לתהומם ערים אהדות והפכו אותן למרכזי השושלת היח במאה הט ו לפניהספירה סופחו שש )או אולי שבע ) ערים בחוף הדרומי של הארץ ; אולסה וצומור בחוף הלבנון ; ביתשאן )ואולי גם זנועם ) הנתיב הראשי שהוליך מארץישר לאזור המימשל הללו דמשק ; וכומידי בדרום ( רכת נקודות המשען כפי שכינה אותן א ט( י אחראים על ניהולה של הפרובינציה המצרית בכוחן להתגבר על הבעיות היום יומיות שנתעוררו רק במקרים בקעת הלבנון במרכזי ישבו פקידים מצריים שהיו באסיה ולרשותם עמדו יחידותצבא קטנות שהיה חמורים ובעיקר בעת המאבקים עם צמות שכנות בצפון נץ היה שליט מצרים לוח כוה צבאי גדול כדי להתמודד עם הסכנות שאיימו על השטח הנתון למרותו בקרב נראה שרכת מרכזיהמימשל המצריות נוסדה בידי תחותמס השלישי בעקבות נצחונו הגדול מגידו 1482 ( לפניהספירה ( והיא נתקיימה במשך כל ימי השושלת היח )עד שנת 1300 לפניהספירה בקירוב( לרכת זו נודעו יתרונות בולטים באמצעות מנגנון פקידים מצומצם ויחידותצבא מועטות מצרים בידי עלה לקיים הממלכה המפורדות והמפוצלות לא סנו את עצם שלטונה את ברחבי התחום לה הכפוף שימשו משענת לטונות המצריים נוסף על העלאת מסים ומנחות את כל צורכי הפקידים וחילותהמצב המצריים הדרוש לקראת בואן של יחידות הצבא חומה שהסדרים שינויים משך ערי האחיזה המצרית בכנען ובמידה לא טה אף לפרעה סיפקו עריהממלכה בכנען ובעתות משבר היו מצוות להכין את כל המצרי ותים אף להצטרף יהן בדרכן צפונה אין אפוא ה ששירתו בצורה כה טובה את האינטרסים המצריים התקיימו כט בלי מאתיים בקירוב שנים על רקע זה יש לדון במימצא מחפירות מרכזמימשל אפק ראינו כי בראשית המאה היג הפכה העיר והיתה מצרי כשאת מקום ארמון השליט הכנעני תפס ארמון המושל שבו ישב ככל הנראה פקיד מצרי ואולי הנו בו גם חילותמצב לתחום אפק של סיפוחה במסגרת של מדיניות מצרית השלטון המצרי מצריים מן הראוי לבחון תחילה את השה האם היה בגדר אפיזודה אחד נדבך זה היה שמא או בודדת חדשה שניתן להבחין בה גם במקומות אחרים? כדי לנסות ולהשיב על שה זו יש לבחון את מצב הדברים בפרק זמן זה ברחבי ארץ כנען ימי בראשית השושלת היט )ראשית המאה היג לפניהספירה ) פתחו המצרים צבאית בנסותם לדחוק את רגלי החיתים מסוריה התונה ולהטיל מרותם על קדש במתקפה ואסורו שתי הממלכות החשובות ששכנו באזור שבין שתי הצמות היריבות במקביל לכך הרחיבו המצרים את היקף מסעותיהם בימי במזרח ולראשונה בימי הממלכה החדשה אנו שוים על מסעות מלחמה ברהירדן לאזורי אדום ומואב כדי לייצב את אחיזתם בכנען הידקו מלכי מצרים את אחיזתם בצפון סיני ובנו רשת מצודות ותחנוספקה לאורך הנתיב שקישר את מצרים עם דרום הארץ השושלות המצריים בכנען והכ היט ( בקירוב( התעצמה העיר עזה כונתה בתקופה זו בפי המצרים בשם הפעילות גם במרכזי המימשל פא כנען ( הכנען ( ודאי בשל 11 kdas StUtzpunktsystem der Pharaonen ח 8 der Phdnikischen kfist und מל Syrischen 1071] קק ת 8 ותתת 81 Kleine Schri/ten zur Geschichte des Volkes Israel 111 Manchen 21 1 ~

30 בדנ ןמאנ התויה ריעה הבושחה רתויב ןענכב טבמתדוקנמ תירצמ ריעב הנבנ שדקמ ל ימוה ירצמה ןומא םיחיו םיירצמ ודקפ התוא בוש בושו תוריפחב ופי האצמנ רעשתזוזמ היו ומש קוקח ססר ינשה ריעבו ומקוה הכמיתב קשניתבו םהבש ןתינ היה ןיקתהל תובכרמ ןדויצ תוריפחב ןאשתיב ולגתנ תובצמ םילספו ינוערפ םירצמ יחס( ןושארה ססר ינשה ססרו )ישיה ןכו עפש םירצומ ואבויש םירצממ ןכומכ תרכינ תעפשה תוברתה תירצמה בטיה םיטרפב םיינוטקטרא םיבר ואצמנש םישדקמב ופשחנש רב ינוערפ תושה טיה וקפתסה יזכרמב מימה םיקיתווה ופריצו םירע תופסונ םוחתל םנוט רישיה תודע הרורב ךכל היוצמ אצמימב יגולואראה העבראב םילת םורדב ץראה לת העראפלא לת המג ערש לת לתו יסח ואצמנ םינבימ סופיטמ ומיתב םיירצמ לתב העראפלא ףא אצמנ רבש ןקנק ירצמ ויש עובט ומש יתס ינשה ( ינפל הריפסה ) הארנו הריגאילכש היה ושוכר להנימה ירצמה לתב ערש אצמנ עפש רמוח אבויש םירצממ ללוכ ןהיש תורעק ובתכנ תובותכ תיטאריהב רו םיאצממ הלא ןתינ חינהל ימיבש תושה טיה וחפוס םילבח ךרו תלפש ףוחה ןיב לחנ רושבה םורדב לחנל המקיש ןופצב ופרוצו ומוחתל זכרמ ירצמה מימה ןפואב ע םירצמה וקיזחה לובגה לבח לכב ימורדה ץראה החופיסב קפא הנכשש תורוקמ ןוקריה ו ביתנה דיחיה ךילוהש של ; שדקמ ריפחה ב ג לת םורדהעראפ ; תיב ומה תפוקתמ( נורבה )תרחואמה צ8י א ן 8 לת ח נוע

31 קפא האמב גיה ןויד םורדמ ץראה הנופצל התכיפהבו מימ זכרמל ירצמ שי תוארל קלח תוינידממ וז הדעונש חיטבהל תונובירה תירצמה לכב ירוזא םורד ץראה יעצמא ףסונ ובש וטקנ םירצמה ידכ קיהל םנוט היה תרבעה ןהיתוסנכה םירע ןענכב םישדקמל םיירצמ שו תשדקה ישיה סמתוחת רפסמ ו םילאנאה תבותכב םירע לככ הארנה רוזיאב ץשבה םעוני( רוכלח הסגנו ) ל ןומא רבתסמו תוסנכההש םירעמ הלא ורבעוה תפוקל לאה ימוה ירצמה לבא יהוז ח יה תושה ימימ תדדוב תודע תויודעה בור תוינידמ וז תוכייש ימיל תוושה כסי סוריפפב סיראה א סוריפפ( בתכנש ימיב ססר יעיברה ראתמו ויתופמ ומדוק ססר )ישיה תורכזנ תוקנעה תובר ןתנש ססר ישיה םישדקמל םיירצמ םבור ןבומכ ימוחתב םירצמ ןיב רתיה תורכזנ המישרב וז תוסנכה ץראמ יהאצ יונ( יללכ םירצמב םוחתל ןוטה ירצמה ) היסאב ורבעוה רשא ישדקמל םילאה ןומא חתפו םירצמב ןכ תורכזנ סוריפפב עשת םירע ץראב ורוח ףא( יונ יללכ ירוז הירוס ) לארשיץראו ןתואש שידקה ססר ל ןומא שי לואשל ןכיה ונכש םירע הלא? תחא םירעה וללה התיה ע יפ סוריפפ סיראה הנבנ הב שדקמ ל ןומא שו בהנשתויחול ולגתנש ודיגמב העיפומ תבותכה האבה לכלכ/רכרכ תרמז לאה חתפ ךיסנה לודגה ןולקשא ראות ל חתפ ונימב דחוימ עיפומו קר הלא תובותכב רשפאו רעשל ריעבש ןולקשא םקוה שדקמ דובכל לאה ירצמה לתב ערש ולגתנ ןהיש תורעק ובתכנ תובותכ בתכב יטאריה תודחאבו תובותכמ הלא ומשרנ תויומכ האובתש רבתסמ האובת דואמ תולודג וז הנתינ סמכ תוהול השדקמש תירצמ וא הלספ וד םוקמב שלב התלגתנ הרעק ןיעמ וז היו תבותכ בתכב יטאריה ןויצו תויומכ האובת רבהסמו ש תוסנכהה שלמ ורבעוה ינהוכל דחא םילאה םיירצמה םיישארה רו ז ןתינ רעשל ימותש סמה שו םירע תוימורד ע של לתו ערש רשא הפוקתב תמדוק ורבעוה רצואה תפוקל ירצמה ורסמנ תוושה ימיב כטי ינהוכל ןומא לאה ישארה םירצמ ו תוסנכה ריעה ורבעוה ןולקשא ותואב ןפוא לאה ינהוכל חתפ ךרדב וז ואיבה ינוערפ םירצמ תוברועמל תרבוג הנוהכה חוכהתבר םישדקמה םילודגה םירצמב יניינעב ץרא ןענכ םיאצממה םייגולואראה ולגתנש תובכשב ןברוחה םיבושיי ומייקתנש האמב גיה תיצחמבו הנושארה האמה ב יה ינפל הריפסה יבחרב ץראה םידיעמ ףא םה תומצעתה תוליעפה תירצמה ןענכב ימיב תוושה כטי רו ז ןתינ עובקל תוברועמ תירצמה תרבוגה יניינעב היצניבורפה ה תינייסאה ויה םינפ תודחא דצמ םירצמ ינוערפ וריבגה דחא ףקיה םתוליעפ תיאבצה ו םתמצוע ירוזאב לובגה םוחתה קזחומה םדי ףאו וגאד חיטבהל ביתנה רשיקש התלדה תירצמה םע ץרא ןענכ ליבקמב ורבגת םירצמה ךרעמ ןוטה םה היסאב ךרדב חופיס םילבח םיפסונ םוחתל אצמנה םתובב הרישיה בוריעו הנוהכה חוכהתבר ישדקמ םירצמ יניינעב ץרא ןענכ קפא תינענכה הלפנ ףא איה ןברק תומגמל הלא רחו תואמ םינש תינידמ תואמצע הלדת תויהל הכלממריע הכפהו זכרמל מימ ירצמ םייקתנש תורשע םינש דע ברחנש לילכ תיצחמב היינשה האמה גיה ךכיפל ןתינ עובקל םיאצמימה קפאמ םילוע הנקב דחא םע לכ עודיה תורוקממ םירחא תוינידמה תירצמה ןענכב ימיב תושה ט יה

32 בדנ ןמאנ שי לואשל המ עינה םירצמה טוקנל תוינידמ השדח הגרחש הדימב הבר וזמ התיהש תלבוקמ ימיב תושה חיה? הבושתה הלאשל וז הרושק לככ הארנה רסוחב ותלוכי ךרעמ ןוטה םדוקה ססבתהש ורקיעב תכרעמ ירע הכלממה ו םיטיה םיימוקמה דדומתהל םע תואיצמה השדחה הרצונש לארשיץראב תוושה ימיב כסי תומצעתה ןחוכ תוצובק םידוונה ירוזאב םיילושה ןענכ ןתולחנתהו תיתגרדהה ירוזאב םירהה בגנה ןדריהרבעו לחה ףוסמ האמה ג יה הריפסהינפל ורצי בצמ שדח רוזאב םידדונה םיבשייתמהו םישדחה וזחאנ םילבחב ואצמנש ץוחמ ימוחתל ןוטה ירצמה ץראב תכרעמלו ירע הכלממה התסחש ולצב רטשמה הרבחה הלכלכהו םידוונה םילחנהמהו ויה םינוש םרקיעמ ןמ תכרעמה הילאש םאתוה לגתסהו ךרעמ ןוטה ירצמה ןענכב בצמ בייח םירצמה תוסנל אוצמלו רד ןורתיפ תושדח תונושה הלאמ וסונש רבעב םידעצהו םהבש וטקנ ודעונ קזחל םתוברועמ םירוזאב ויהש םינותנ םתטיל ןכו תוסנל םולבל ןחוכ הלועה םידוונה תוצובק ריבגהלו חוקיפה ןהי ןכאו הארנ םירצמהש החלצה ולחנ תינמז דעו האמה עצמ ביה ה םדיב קיזחהל םימוחתב ויהש םיפופכ םהל םייקלו םנוט בורב ילבח ץראה 2 ~ 1

33 ההתיישבות בהדוםההר בתקופת לאור חפירות עזבתצרטה ההתנחלות והשופטים ישר פינקטיין כרצוני זה בדיון להתרכז באספקט תפירות של אחד עזבתצרטה ; תרומתן יחזור תולדות ההתיישבות באזור בראפק למן 1200 לפניהספירה רך ועד המחצית הראשונה של המאה העשירית הארכיאולוגיות לפניהספירה ייחודו וההיסטוריות של השופכות חבל אור הארץ על אנו שבו תולדותיו הישרי הקטן של עזבתצרטה בשולי ההר ולחפירות אפק הפתית השוכנת במישור על מקורות ההתיישבות באזור מסקרים העדויות הארכיאולוגיות יש להוסיף ארכיאולוגיים דנים פרט הוא כאן לחפירות במיגוון באתר העדויות ההתנחלות הגדולה הכנעניתמצרית ואחרכך הירקון הולכים ומצטברים עתה נתונים רבים על דגמי מקיפים את הרקע לתופעות היישוביות שתתוארנה בהמשך גבעת עזבתצרטה ממוקמת בגבול של מזה בו הנערכים כחמשעשרה שנה את המקורות ההיסטוריים המשלימים את התמונה ומאירים הדום ההר עם מישור החוף שני חבליארץ ה שונים מבחינה גיאוגרפית והגבול ביניהם היה אף יישוביאתני אותו גבול הפריד בין המישור הכנעני שהיה בשליטה מצרית בתקופת הברונזה המאוחרת ועבר בחצי הראשון של המאה היב לידי הפתים לבין ארץאפרים ההררית הישרית את ההשתלות ההיסטורית יש לבחון אפוא על רקע התהלים שפקדו את שני עבריו של הגבול ה מישור החוף ברב ואשדות ההר במזרח רגישותו של חבל הארץ שבו אנו דנים גרמה לכך שגם מאורעות שהתרחשו במרחק רב ממנו נתנו בו את מרכז של ארץישר אותותיהם ועל כן ניתן לראות בו בבואה למצב המדינייישובי בשטחים נרחבים כדי להקל על הקורא נסכם תחילה בקיצור נמרץ את תוצאות החפירות בעזבתצרטה נקדים ונאמר כי השטח הגדול שנחפר עלידינו מאפשר שיחזור טוב יחסית של מיר היישוב בשכבות השונות שכבה ובכך 111 של ייחודו האתר מייצגת את היישוב הראשון מרכזית נרחבת מבחוץ צמודים יו חדרים הנראים במקום מירו סגלגל קיר הקפי התוחם חצר כסוגרים שפתח בודד מוביל מכל אחד מהם החצר החצר הגדולה שבמרכז היישוב )שטחו של היישוב כ 22 דונאם( חשיבות פרנסת המרעה בכלכלת התושבים בשלב הצאן המאה היישוב היא של לפני שכבה הספירה 111 הוקם ידה נכון על זה שכן החצר שימשה מן הסתם לכינוס עדרי בסוף המאה היג או בראשית המאה היב ונעזב בראשית 1 2 ~ ~

34 לארשי ןייטשלקניפ הבכש 11 תגציימ בושיי שדוחמ רח הפוקת הבוזע בב ןתינ ןיחבהל ןונכתב םיוסמ ראתימב זכרמב םקוה םיבחרמהעבראתיב לודג תודימ ףקוהש תורשעב תורוב ורפחנש תורוגממ עקרקב ונפודו םינבאב תונטק ילושב רה המקוה תרוגח םיתב םינטק רתוי םניינמש עיגה הארנכ 20ל שיו םהיניב םראתימש ןב העברא םיבחרמ בושיי וחטשש ללוכה 4 כ םאנוד םייקתה ךשמב רושע םינש וא םיינש ףוסב האמה איה הריפסהינפל ףוסבלו שטינ הטרצתבזע ריוואםוליצ לאמשמ ןימימו ןתינ ןיחבהל ריקב יפקהה הבכש 1ן1 ןכרמב תיב תעברא םיבחרמה הבכש 11 תורוגממו וביבס 34

35 עזבתגרטה שכבה ; 111 ראשים של צלמיותחרס בסגנון המצרי מן המאות הי בי א לפני הספירה שכבה 1 מייצגת שלב שבו שבה הגבעה ונעורה לחיים לאחר פרקזמן שנ של ארבעה המרחבים נושב שנית תוך שינויים קלים רוב שבהיקף הממגורות שכבה של עזובה בית בתכניתו א שעתה היה היישוב קטן ביחס 11 נסתמו נאשר היה המקום נטוש ; כמובן בטלו מן העולם הבתים החיצוני ובמקומם נחפרו מספר ממגורות חדשות תוך שימוש באבני הקירות היישוב של שכבה 1 התקיים גם הוא במשך עשור שנים או שניים במחצית הראשונה של המאה העשירית לפניהספירה כאמור נוטים אנו לרך את ראשיתה של שכבה 111 לסוף המאה היג או לראשית המאה היב לפניהספירה לריך המוקדם רומזים טיפוסים קיראמיים מסוימים המופיעים בה ואשר שיים למסורת הקדרות של תקופת הברונזה המאוחרת השה אופיו של תהליך ההתנחלות הישרי באזור הנדון בפרט ובארץישר הראשונה שלה יש חשיבות רבה להבנת בכלל היא האם הגיעו למקום ראשוני המתיישבים בשנותיה האחרונות של אפק הכנעניתמצרית כשעוד היה קיים בה בית המושל וארכיון התעודות או שמא הגיעו זמן קצר אחרי חורבן בית המושל של אפק חורבנה? נתון מרכזי בתיארוך הוא כידוע זמנה של התעודה מאוגרית שנמצאה בשכבת ההרס שלו אמנם סבירה ההנחה כי חורבן פקד את המקום זמן לא רב לאחר שהגיע המכתב לתעודתו אףעל פן התעודה מספקת לדעתנו רק את הריך המוקדם ביותר האפשרי לחורבן לשה סום כל הנתונים הארכיאולוגיים מאפשר את קביעת מועד חורבנה של אפק רק באופן כללי בריך כהו במחצית השנייה של המאה היג לפניהספירה אינה יישוב ההתנחלות הישרי היחיד בצפון ופתחת נחל שילה ומת זאת וה מרזבה בכיוון עד דרום חשוב לציין בהקשר זה כי עזבתצרטה באזור בשולי הגבעות של הדום ההר בין פתחת נחל קנה בדרום ברצועה שאורכה כ 7 ק מ נתגלו עוד חמישה אתרי התנחלות נחל פתחת נטוף בגבול כו אתרים עוד נתגלו לא הגבעות הרוז הגדול של אתרים ישריים מתקופת ההתנחלות מול אפק דורש אפוא הסבר אחת האפשרויות היא כי הדגם היישובי ה יד על כך שהמרכז החשוב של אפק היווה אבן שואבת לאוכלוסיה החדשה שהתיישבה באשרות הרביים של ההר הסיבות לכך היו לבטח 112(

36 לארשי ןייטשלקניפ תוילכלכ םאו ךכ רבדה המוד תרייטצמש ןאכ הנומת תניינעמ םויקוד ןיב יתש תוכרעמ תונוש וז וזמ ןמ הניחבה תיבושייה תילכלכה תיתרבחה תיעראהו דחאה ודיצמ קפארבעמ היה זכרמ יגטארטסא בושח ךרדה תימוניבה הלודגה ; וליאו ודיצמ ינשה הסרפנ תרוש םיבושיי םינטק הרבח צמנה תישארב ךילהת תולחנהה תורשפא תרחא איה לגה ילארשיה דקפ רוזאה תובקעב הנברוח קפא תינענכה ינפלו וקזחתהש םיתשלפה רוזאב התיה וז םייניבתפוקת הרצק הבש רצונ ללח יבושיי וימש ותוא םיבשייתמה םיילארשיה הבכש 111 הטרצתבזעב המייקתה תצורמב לכ האמה ב יה הריפסהינפל םידע_היבשותשכ תעפוהל םיתשלפה םתוססבתהו קפאב תוקזחתה םיתשלפה רושימב םיבב םינושארה הטרצתבזע ; תצובק םינקנק הבכשמ

37 תובשיתהה רההםודהב ןויד ךילהת םתובשייתה העגפ תרושב םיבושייה םיילארשיה םינטקה הרזממ קר תישארב האמה איה הפירחה תוחיתמה ןיב לארשי םיתשלפו תוחיתמ העבנש ץחלמ יבושיי ןמ רהה ןוול רושימה זא םיברתמ דואמ חומש יפכ רקסה םייברעמ ןופצה תורשאב םיילארשיה םירה םירפאץרא בצמה ךלהש רימחהו איבה ופוסב רבד תושגנההל הלודגה רזעהןבאב עצמאב האמה איה הריפסהינפל לאומש( א )ד ןידב וטנ טעמכ םירקוחה לכ חרזממ רזעהןבא שקבל ןודל ונתנווכב ןיא קפ היגוסב ןאכ וז קר ןייצנ ןיא תואדוו ומש וש םוקמ בושיי אקווד רשפא שי שפחל רזעה ןבא טעמ החרזמ ונרמ קו רתוי חטשב ילארשיה המ קחרמבו ןמ זכרמה יתשלפה קפאב םוקימ יושע םולהל בוט רתוי הדיקפת םוקמכ םזוכיר תוחוכה םיילארשיה הכרעמב לכב הרקמ םויאה יתשלפה ןווכ לא ךרדה תישארה התש םורדמ לחנל הנק לא רושימה ןמ בל רהה ילארשיה רמולכ לא הליש ש ןכ וקעזנ לארשי תנגהל היתואובמ המוד בושייה הבכש 111 הטרצתבזעב קיזחה דמ דע ברק רזעה ןבא םילוקיש םיימאריק םייפארגיטארטסו םיבייחמ עובקל דעומ האמה הנושארה תיצחמב ותשיטנ איה הריפסהינפל ךפהשמ רוזאה דקומל תוחיתמ ןיב לארשי תשלפו בזענ בושייה יקחה ןטקה רסחו הנגהה תסובת לארשי הכרעמב האיבה לככ הארנה םתשיטנל םיילארשיה םיבושייה םירחאה ברעמב רהה םודה ךשמל הפוקת הכורא םישימח הנש רתויו לכ ןמז הכשמנש הינומגהה תיתשלפה רוזאב ורצונ םיאנהה שודיהל בושייה ילארשיה ילושב תועבגה שי רושקל אופא הבכש בושייה תמקה 11 ףוסב האמה איה הריפסהינפל תישארל תפוקת הכולמה ; קר תובקעב ויתונוחצנ לואש םיתשלפה לאומש( א די ) םתפידהו ןמ רהה רזח בושייה ילארשיה טשפתהו לא תודרומ םירהה הברעמ הבכש 11 תבזעב הטרצ תחתופ ונינפב רהוצ לא רפכ ילארשי ןטק ןנכותמ ידמל ובו םינממס הרוטקטר תחתופמ עדיו יקח רכינ םרב בש לגלגה ךפהתהו הרהמב םיתשלפה וקעזנש הכרעמל תערכמה בוש לואש דגנ וזכיר םהיתוחוכ קפאב לאומש( א סכ א ) םנוחצנ ריזחה עובלגה ברקב םהל ל קפס הינומגהה ילושב רהה בצמב םיניינע הטרצתבזע יבשות דוע ולכי תבשל הכ רושימה לא בורק וצלאנו שוטנל םבושיי תגסלו החרזמ ןמזקרפל שי סחייל ףוס בושייה הבכש 11 ךא לובגב רהה רושימהו היהש רוזא שיגר רתויב לכל ךפהמ יאבצינידמ ולח רח ןמז רצק בוש תורומת תוקיחרמ היה תישארב האמה תירישעה הריפסהינפל םע תו דוד סכ הכולמה םיתשלפה וכוה זא םייפ רהב דודו םפדר ןועבגמ דע הרזג ירבד( םימיה א די זט ; לאומש ב ה הכ ) ךשמהב וידעצ םייטסארדה דגנ םיתשלפה ודעונש ריסהל תחא דימתלו םמויא םיזכרמה םיילארשיה רהב טלתשה דוד הארנכ רושימ ףוחה תשלפןופצב שי ךכל תויודע תויגולוארא תועייסמ הנברוח הבכש 10 הליסקלתב ונברוח בושייה לתב ג השיר ךפהמהו יבושייינוטקטראה לחש התואב תע קפאב דיעמה ירבדכ יבכוכ ליעל( )ונוידב תפידה םיתשלפה ןמ רוזאה זאמ עיפומ רב הנושארל ןממס ילארשי ינייפוא םתומדב הרוגממתורוב תונפודמ תומודה ול ופשחנש תורשעל הטרצתבזעב ; המ ןמזש רצק ןכמרח ונבנ םוקמב םיבחרמ העבראיתב תוטשפתה ותכלממ דוד הברעמ תישארב האמה תירישעה איה הרשפיאש שודיח ~ בו

38 לארשי ןייטשלקניפ בושייה הטרצתבזעב םרב זאמ חתפנש רושימה הרופה ינפב תובשייתה תילארשי היה דוע םעט ךשמהב הבישיה העבגה תיעלסה ןכו ורכע היבשות הגרדהב קפ הכומסה רשא הנכש םימתורוקמ םיבר ךילהת התשיטנ תיפוסה היה הטרצתבזע יתגרדה יאדו ןמ עריאו םתסה עברב ינשה האמה תירישעה הריפסהינפל ךכ רשפא ןיבהל דצ חתפתה הבכשב 1 בושיי גשגשמ המוד ל היהש םוקמב ןכל םדוק זאמ ךשמבו םיימכ הנש לכ דוע רצונ רוזאב ץחל יבושיי שדחתה בושייה ילושב תועבגה תופקשנה לא רושימה םירקסה םייגולואראה םידיעמ לג יבושיי שדח דקפ הביבסה קר האמב תינימשה הריפסהינפל התואב תע רבכ ויה םירכומ בור יר בושייה םינשיה תומוקמו בושיי םישדח ומקוה םתבריקב תעבג הטרצתבזע הרוענ דוע םייחל 1ץ2ץ

39 עוצקמ תינופצ תיברעמ לארשיץרא תתיירבב ןימוחתה לאפר לקנרפ לארשיו ןייטשלקניפ לילגה אתיירבב ימוחת לארשיץרא הדועתה תיפארגואיגה תטרופמה רתויב תורוקמב לזח איה אתיירבה ימוחת לארשי ץרא לכ וקיזחהש ילוע סלבב םיטקפסאה םייפארגואיגה המישר וז ונודנ רבעב הבחרהב 3 וכזו הניחבל תשדוחמ התלגתנשכ תבותכה תיתכלהה תפצרב ספיספה תסנכה תיב בוחר הבש עיפומ ן רתיה הסונ ףסונ אתיירבה וזה 4 עטקה טרופמה קיודמה ילאירהו רתויב המישרב קסועה ןופצב ץראה ןיבש רוזאב וכע סאינבו ו ילוא הרקיע אתיירבה ןאכ ךרו תוחפ תירישעמ ףקיה ורואית לובגה םירכזנ רתוי תיצחממ תומש תומוקמה םיעיפומה המישרב הלוכ עטק ללוכ םינויצ םיימוקמ םיטרופמ תומוקמו ירסח תובישח םמצעכ וניאש ןיממ רכזנ םיקלחב םירחאה תעדל ןמסוז לכ הנווכה אתיירבה איה עובקל תונקיידב וק לובגה עוצקמב תינופצ תיברעמ ונרוזאבשכ שי ןיעמ יולימ םינויצב םיטרופמ עטק ןיבש ליגר יתש תודוקנ תויפארגואיג תויזכרמ הביסה 5 ךכל הצוענ היפואב אתיירבה ; ןוו התרטמש הניה תרדגה םוחת ןתלוחת תווצמה תויולתה ץראב איה הגילפמ טוריפב לובגה לילגב ובש היה בושיי ידוהי ףופצ ךכיפלו וצצ וב תויעב 1 ךכ ןושל ישר ןיטיג ח אע 2 ימורי תיעיבש ופ אה ול גע ; אתפסות תיעיבש ד אי תרודהמ( ןמרביל )66 ; ירפס םירבד אנ 3 םירקחמה םיירקיעה אשונב םה צ נ רמייהסדליה ץרא היפרגואיג לארשי ח רב אמורד ) רתמ( תולובג ץראה םיורי הכשת ; ש ןיילק ימוחת ץראה תנשמב םיאנתה םש ; הארו י סרפ הידפולקיצנא ץרא לארשי א םיורי 1951 הגמ ; ש ןמרביל אתפסות הטושפכ תיעיבש קראוינ וטשת ; ש רד יבושי ןומרחה תפוקתב הנשמה דומלתהו ש םואבלפא םירחאו )םרוע( ןומרחה ויתולגרמו םיורי חת ; ז יארפס יקרפ לילג תפוקתב הנשמה דומלתהו תומ אמשת ; רירפצ תויצניבורפה לארשיץראב תומש תולובג ימוחתו להנימ צ םרב ש יארפס י רירפצ מ ןרטש )םרוע( לארשיץרא ןברוחמ תיב ינש דעו שובה ימלסומה םיורי כמשת ; F M Abel ; קק Neubauer La Geographie du Talmud Amsterdam קק 1933 ש La Palestine Paris Geographie 4 האר י ןממוז תבותכ תיתכלה קמ תיב ןאש ץיברת גמ )דת( ; לנה אתיירב ד ימוחת ץרא לארשי ץיברת המ )ו ת( ; לנה תבותכ תיבמ תסנכה בוחר תוינומדק 32 )ות( י ןמסוז ליעל( הרעה )4 ןתברת המ זע

40 ע א ו% רפ פרנקל וישר פינקטיין 41 יץ ץו 2?1 % קנתה יעיון גי ן) עתן ; לצ; עצויה אי ח*ר קדשא ן ן ממצה ף nullp ריקשעם ) / דתתה וו י / י ש/ 1 ףעימה ל ל כנדחה בית זהוהע 1 ק 34 גרעם ק 4 צסמא ל יי י רא מ מ // 11 ע א * olrn %מות ה 0 ך 0 ןק עי 77 שמ חע נ 0 קןת חקנו% 0 מ 1 מת מ ן )ן 0 ת 5 % aa מ % 5 ש א 2% הצעת זיהם של האשומם המכים מבע הצפתי רבי בצרתת ההחומץ 40

41 הלכתיות יומיומיות )להבדיל מהאזורים ופעלו חיו גם כאן המנהיגים הרוחניים זה מספר שנים מרכז רפ פרנקל חוליית המחברים סקר ראשוני של אתרי הגליל ניסיון נעשה להתמודד הבעיות עם מקצוע צפונית רבית של ארץישר האחרים מדבריים בחלקם שבהם היה היישוב דליל ביחס( והמדיניים של היישוב היהודי בארץ 6 הלבנוני סקר ארכיאולוגי בגליל הרבי ולאחרונה ערכו שני ברצועה הסמוכה לגבול הגיאוגראפיות היסטוריות המקומות שהוצעו לזיהוי בגליל הרבי וחלק מן האתרים בגליל הגיאוגראפיים פיסיים והישוביים של הבריי בחינה הכרוכות ישר 7 בעבודות ו בבריי ; כל נבדקו הלבנוני וכן נבחנו האספקטים האזור עלפי מחקרי השדה אפשר עכשיו וב ולבחון את מחודשת ולהציג הצעות זיהוי המבוססות על בדיקת האתרים בשטח ולא רק על פי קירבת השמות העתיקים מות ערביים כפי שהיה בעבר כידוע שני מיוצגים הבריי כתבייד מופיעה במקורות בשלוש מסורות )שהן לשה ארבע שונים( במרוצת שכט כל אחד מהם מופיע בצורות רבות הדורות שובשו השמות במסורות השונות כי עד בתוספ כך כדי ומשובשות וכמוכן נשתבש סדר הופעת המקומות ברשימה לפך נערמו קשיים רבים בפני החוקרים שניסו לזהות את המקומות הנזכרים משנחשפה הכתובת ההלכתית ברצפת בית הכנסת של שובשה בירי תיקים במרוצת יסודות טקסטוים מוצקים רחוב ובה נוסחה של הבריי מן מן העתיק שלא הרוררת נפתח פתח למחקר גיאוגראפיהיסטורי מחודש שלה על יותר 8 קיימות כידוע התייחסויות נוספות במקורות לגבול היחטוב היהודי בגליל עד כז )שביעית ו א ; דמאי א ג ; חלה ד ]מהדורת יח( ; מנהר לדרומא של כז )תוספ שבעית ד ו ]מהדורת ליברמן עמ 65[ ; תוספ חלה ב ו ליברמן עמ 99[( ; המהלך כו לאכזיב מימינו למורח הדרך טהורה משום ארץ העמים משמ לרב הדרך טמאה משום ארץ העמים עד כזיב ; ר יש כר יוסי אומר בשם אביו עד לבלבאן )גירסאות אחרות כלב כלאבי בלבו ירושלמי שביעית ו א לו עב ; תוספ אהלות יח יד למהדורת ליברמן עמ 617[ ; גיטין ז עב( אין כאן המקום לדון כמראיהמקומות הה אך ראה ר פרנקל ברה אחת העיירות האסורות בתחום צור הערה 4 )עתיד לראות אור בספר קדמוניות הגליל הרבי בהוצאת המועצות האזוריות סולם צור וגעתון( הסקר נערך בספטמבראוקטובר 1981 בסיוע צהל באר ש גרוטקירק נ גיצוב א כהנא וד פרידמן והשתתפו בו חברי חוליית הסקר של הגליל הרבי ש נתברר כי הבריי ברצפת רחוב קרובה לטקסט הספרי הן בנוסח והן בסדר הופעת המקומות )יל הערה )4 תרבתן מה עמ וכבר קליין )יל הערה )3 עמ ארגעת המקורות הרבניים עלפי הילדסהיימר )יל הערה 3( מול עמוד 16 נוסח רחוב )יל הערה 4( תרביץ מג מול עמוד 158 את רצף הופעת המקומות נכל נוסח השמות ראה זוסמן עלפי זוסמן הוכנסו לטבלה לפי הסדר של רצפת רחוב המספור מציין ן

42 תבותכה תפצרב בוחר הלמ בור תומשה םיעיפומה תורוקמב ךא םלוכ ןלה הלבטב םיגצומ תשמח םיחסונה םינושה עטקב עוצקמה תיברעמ תינופצ 9 תפצר בוחר ירפס אתפסות די בתכ ןיוו אתפסות ימורי די בתכ טרופרא 1 תמוח וכע 1 תמוח רכע 1 הרוש וכעד 1 ארומ וכעד 1 ארומ וכעד 2 ימ ומ 2 וינמ 2 שיר איימ קתעגד 3 שיר תעמ ןתעגר 12 שאר ימ קתעג 3 ויג המצע 3 ויג המצע 3 ןיתעג אמרג 4 ןתעגר אמרג 13 קתעג המצע 4 התרבכ 4 אתרבכ 4 אתרבכ 2 אתירבכ 3 אתרבכ )התרבכ( 5 תיב התיינז 5 תיב אתינז 5 אתינזנ 5 רגא אתינז 4 תיב אתינז )אתינז( 6 הרטסק הלילגד 6 ארצק ילגד 6 אירטצק ילגד 6 ארטצק לילגד 2 ארצק איריצק( ) ירטצק( )הלילגד ילגד 7 הייעבוק התייאד 7 אייבק אתיער 7 איעבוק )איאבוק( 7 איבק אתיער 5 איעברק ןורד 8 הייצממ התכריד 8 איצמ אתבעד 13 איצממ אתגד 12 איצממ אתכעד 11 אייצממ )איצממ ( 9 התלמ םיירוכד 9 התומכ ןירכד 8 אתלמ רוכד אתהבאד 10 התרחס ריתיד 10 אתרוחנ ריתייד 12 אתרהס )אתרהס( 11 אתמומ רובד 6 אתלמ רד רתיד אתלמ( )ריבד 11 הלחנ לאצבד 11 חנ לאצבאד 16 חמ לאצפיד 12 תיב טיע 12 תיב רע )דע( 10 אתרחס ריתיד 10 אתרתמ ריתייד 13 התשרב 13 אתשערמ 15 תשרחמ )שרחט( 15 תשרחמ 15 תשחרמ 14 ילוא התכר 14 ול אתבר 18 םלוא אתבר 14 יליע אתבר 17 םלוא אתבר 15 התבקינ ןויער 17 אתביקנ ןויעד 20 אתבוקנ )אתבקנ( 17 אתפיקנ ןויעד 18 אתבקונ ןויעד ןויעד 16 בסמ החנפס 15 ףסימ 14 רפסמ פדמ( ) 13 ימ רפש 14 ימ רפס 16 אתנפס 11 אתפנס 9 אתפינס 9 אתפנס )התפנס( 9 יירוכ יירס( )אתבר 7 יירוב אתבר 10 אינפת )ינפת( 8 תילפת 8 םינפת 17 אתשלוע לוע( )אתש 19 לדגמ )דגמ( בורח 16 לדגמ בורח 16 לדגמ )לודגמ( בורח 42

43 מקצוע צפונית רבית של ארץישר סום זיהוי הצעות המקומות המופיעים ברצפת רחובה עכו חומת עכו העיר של חומתה 1 * 2 ראש מי גיאתו היינות בראש נחל אשחר( נ צ ( רשת ישר( געתון עין א תינה ועין ענקלית )עין ירק ועין * עצמה גיאתו געתון( ג עתון חרבת )חורבת נ צ * כברתה כברי נ צ עד גילוי רצפת רחוב טענו חוקרים כי מקורו בשיבוש עתה מהלכו של הגבול במורד מסתבר הנחל ח הופעת הקטע 42 בכיוון הפוך למהלכו הכללי של הגבול כי זו צורת התיאור המקורית דומה כי הכוונה היתה לציין את * 5 כיח זניתה חרבת זויניתה )חורבת בית געתון שני לתיאור ומשקיף המקומות געתון חורבת על מגבוה 2( ו 5 ) נזכרים בבריי הראשון מן השני ומן ולמזרח זניתה( נ צ האתר נמצא ל עינות חרף קירבתם משום שהם מהווים כנראה נקודת ציר רבה קסטרה דגלילה חרבת ג ליל )חורבת גליל( נ צ אשעב נ צ קובעייה דאייתה אייתה עיתה הכפר 8 * ממצייה דירכתה ירכתה אולי חרבת כורה שממזרח יתה אשעב נ צ מלתה א 9 כוריים דכוריים כנראה כוריה חרבת שמצפון לכפר עין אבל נ צ מקורב 2 ן סחרתה דיתיר את יתיר מקובל לזהות בכפר יעטר נ צ לשה אפשר גם להציע את זיהויה עם הבפר אסירי שמצפון לחרבת כוריה העדפת יהוי הראשון נובעת הכללת האזור ההררי של ג בל )נ צ ) משתי סיבות איתורו של נחלה דבצ )להלן( והתפיסה שביסודה בתחום עמל עולי שהחזיקו בבל ראה בספרות שפורטה יל כהערה נ אתרים שנסקרו עלידי המחכרים )הגליל הרכי ר פרנקל בדרום לבנון ר פרנקל וי פינקטיין( מצוינים ככוכב הצעות יהוי החדשות מצוינות ב% לחלקן הגיע באופן עצמאי ספראי חרכת )יל הערה )3 כברסא בשטח נהריה של ימינו הוצעה גם היא בעבר כמקומה של כברתה קק 1923( ) עמ 124 אולם במקום לא נמצאו כל עתיקות וראה פרנקל הילדסהיימר הבחין בקיומן רב של ברור כי יש ראה למשל Dalman )( ; Nach קלן )יל הערה )3 )( Paldstinajahrbuch )יל הערה 6( של חרבת כורה וחרבת כוריה אך באין טקסט ברור זיהה בהן את מל דבור וכוריי המקורות בהמה )יל הערה 3 עמ 4645( ואחרים הלכו בעקבותיו עתה כשבידינו נוסח רחוב נות את יהויים *42 ~

44 לאפר לקנרפ לארשיו ןייטשולקניפ % 11 הלחנ לאצבד הנווכה ל קפס לחנל אצמנה תוכימסב בושייל םשב לאצב םשה רמתשה הארנכ לבגב ליצב ןופצמש תיערזל נ( צ ) ונופצמש ץורע קו םישרמו לכמ םוקמ המוד תנווכ אתיירבה וקלחל ןויה ידאו אצמנה קוידב ןיבש וקב תברח הירוכ רפכהו רטעי ןיינעמ ןייצל שממ מ ףיעס ןופצמ רפכל לבד נ( צ ) צמנ תברח הליצע התואש ךירצ ילוא תול םע לאצב 12 % תיב טיע רפכה התיע טזא םורדמ ןינבתל נ צ התשרב רפכה תישערב חרזממ ןורח נ צ % * ילוא התבר רפכה הלוח ברעממש תוילגרמל נ צ * 15 התבקכ ןויער הלימה התבקנ ןתינ ןיבהל םירהרבעמכ בקנ( )תיברעב יפ תרוצ תוכימסה שי תול םוקמה םע דחא תומה םומסה ןויעל ינופצה הצקבש )ןיבד לת( ק ןויע 16 בסמ ההנפמ ויוהיז םוקמ השק רמייהסדליה ססבתהש םישבושמה תורוקמה ההיז ותוא םע םוקמ םשב Mesaphar רכזנש לצא םאיליו רוצמ ותואש שי תול הארנכ רוזיאב םעבגשמ ן3 הארנ התע יפל תבותכ בוחר שי ושפחל החרזמ ןויעמ תומוקמה םיפסונה םניאש םיעיפומ תבותכב בוחר תשו םיחסונה םהכש םימושר תעברא תומוקמה םיפסונה םידמלמ רדס םתעפוה םמוקמו( )חטשב יירוכ יירס( )יירוב אתבר ; אינפת תילפת( )םינפת ; אתשלוע )אתש לוע( בורח לדגמו המוד ןתינ תול ןוחטיבב יסחי אינפת תילפת( )סינפת םע ןינבת הרייעה בורח לדגמ ו םע רפכה גמ לד םילסא חרזמ ןופצמש הל נ( צ ) ןכומכ ןתינ ילוא תול יירוכ יירט( )יירוב אתבר םע תברח סאירב ברעממש וא ארפכל םע תברח ןופצמש הרודלא סירחל הארנ םא ןכ תומוקמה הלאה םירצוי וק ינש ינופצ וקל לובגה הוותומש יפ חסונ בוחר םילדבהה ןיב תוסריג בוחר ירפסהו תואחסונהו תורחאה םיעיפומ ןהבש תומוקמה םיפסונה שי שרפל תושיגכ תויתכלה תונוש וא םיחוסינ םינוש התו תואיצמ תיבושיי ןוו לובגהש ראותמה תבותכב בוחר ירפסבו רצוי יפכ וניארש וק רשי דיחאו ידמל התיה וז הארנכ הסריגה תיסיסבה םלוא ויה וללכש םוחתב לארשי ץרא םירפכ םידחא םיפסונ םהבש התיה היסולכוא תידוהי םמוקמש ןופצמ וקל ןודנה ן4 13 רמייהסדליה ליעל( הרעה )3 56 יפ םאיליו רוצמ הארו השיג המוד רשאב התרכזהל ביזכא לובגב לארשיץרא לצא רירפצ ליעל( הרעה )

45 מקצוע צפונית רבית של ארץישר הרקע ההיסטורי יישובי הבריי של הבריי משקפת ללא ספק את שיא התפשטותו של היישוב היהודי שהראו החוקרים כי כט ול היה בגליל אכן היא מייצגת כפי המאוחרים מציאות היסטוריתיישובית ולא גבולות פוליטיים 5! אך יש להניח לכל מצב יישובי יש שורשים מדיניים 6! דומה כי המצב היישובי שאותו מרת הבריי להתפתח מראשיתו רק בתקופה של שלטון יהודי חזק ויציב באזור אין ספק כי הבריי המתוארכת לתקופת המשנה מרת מצב שראשיתו קודמת לימי בשיבת את לרך חיבורה ולם שמה הנתלה ציון עולה כי אנשי הדור ראו אותה כוגנת במציאות עתיקת יומין לפך גם אם נסכים נוסח הבריי למאה המתוארת בה קודמת הרבה לריך החשמונאים )כדעת הילדסהיימר( השנייה מאוחרת יותר השתנה המצב המדיני יוסף בן לספירה 7! נגיע המציאות של ראשיתה כי למסקנה זה ; הומן המים מבחינה היסטורית הוא לרעתנו תקופת או לכל המאוחר ימי הורדוס )כדעת קליין( 8 ן א שבתקופה מתתיהו בסוף ימי ביתשני כבר מר מצב אחר קדש העיר החשובה ביותר בגליל העליון נזכרת אצלו )מלהמות ב יח א ) כעיר צורית במקום אחר הוא מזכיר מקום בשם מרות הוצע לזהות עם הכפר חרבת מארוס הטרנטיבה מירון 9 י שמדרום מזרח ( M כגבול ארץ הגליל )מלחמות pje ) עם מרון ~אראפ שמצפון לאביבים )כיום בגבול למה י 2 לנו נראה זה אחרון )זיהוי עדיף ( ג ג א( את סרית זו אבל הצפונית מדובר במקום המצוי הרחק מדרום לגבול המתואר בבריי מציאות פוליטית חדשה בא לבנון( 20 או עם אפילו עלפי זו שיוסף מר במאה הראשונה לספירה היו לה השלכות יישוביות לאחר זמן ; לאמור השפעת המצב החדש לא היתה מיידית א איטית ביותר בתקופת חיבור הבריי במאה השנייה לספירה עדיין יש יישוב נר של יהודים מצפון לקו זה השינוי היישובי לדעתנו בתיהכנסת לביטוי בגליל ברעם סאסאעלמה לא באותה המאות לפני השלישיתרביעית לספירה עת ; 22 כ 155 אין תחום צפוני כל בידינו שרידים כעדות לכך משמשת תפוצת של בתי כנסת מתקופה זו צפונית לקו זה התואם כשצמו את תיאורו של יוסף בן מתתיהו מצוי קמ דרומית לגבול המתואר בבריי תהליך הנסיגה של היישוב היהודי בגליל ודחיקת ראה זוסמן )יל הערה )4 תרביץ מה עמ 252 כנושא זה ניין לכיר את המקדש כג בל בלט שמצפון לזרעית The) C R Conder 1 H H Kitchener קק 1881 (Survey of Western Palestine 1 London בסקר נלקטה בו קיראמיקה הלניסטית בלבד מקומו בקצה המזרחי של רכס הנשקף מרחבי הגליל והיחס בינו ובין הגבול המתואר בבריי מרמזים לאפשרות שהוא מציין את קצה הטריטוריה הצורית של אותה ראה זוסמן )יל הערה 4( תרביץ מג עמ 99 הילדסהיימר )יל הערה )3 עמ 19 ; קליין )יל הערה )3 עמ 162 AviYonah Gazetteer of Roman Palestine edem 5 )1976( ראה 80 ק עת מול הגליל היהודי 4 ן ראה למשל מ אבי יונה מפת ארץ ישר בימי הבית השני המשנה והתלמוד )מחלקת ~ תשכ ה כהצעתו של צ אבייונה )יל הערה ק 2 אילן חדשות ארכיאולוגיות עתעט )תשמב( עמ 6 המדידות( ירושלים 20( ; הנל אטלס כרטא לתקופת בית שני המשנה והתלמוד ירושלים 1966 עמ ; 103 ג פרסטר בתי כנסת עתיקים בארץ ישר קדמוניות 18 )תשלב( עמ 39 ; Ancient ( 4 ס( Levine 1 ] Synagogues Revealed Jerusalem

46 רפ פרנקל וישר פינקטיין רגליו על ידי נוכרים במאה כבר השנייה באה לדעתנו לביטוי גם בהקמת המקדש הרומי בקדש שנבנה כפי הנראה לספירה 23 עולה אפוא שבימי החשמונאים ובית הורדוס התפשט היישוב היהודי בצפון וכלל גם את הרכס הגבוה באזור תבנין של ימינו הגבול הגיאוגראפי בין ההר והגבעות שממזרח לצור שימש בתקופה זו גם כגבול בן יוסף יישובי 24 מאוחר יותר חלו תמורות פוליטיות המשתקפות בתיאור הגבולות על ידי מתתיהו ובעקבותיהן היישוב של נסיגה היתה היהודי בגליל דרומה נ 2 החפירה שנערכה באתר בקיץ 1981 העלתה כי המקדש נבנה במאה השנייה לספירה תודתנו נתונה לפרופ א עובדיה על שמסר לנו על כך בעלפה סקר הגליל הרכי העלה רמזים ארכיאולוגיים נוספים לנסיגת היישוב היהודי דרומה שיפורטו במקום אחר על השפעת המיבנה הגיאוגראפי של האזור על המצב היישובי וחלוקתו המינהלית בתקופות שונות 1 Finkelstein The Shephelah of 8494 קק 1981( ) 8 Te/ Aviv ראה 24 46

47 הערות וניות מות אחדים ב מקצוע בבריי צפונית תחומי של מקומות של רבית ארץ ישר צדוק רן להלן אביא הערות וניות אחדות לכמה מן המקומות הנזכרים זני בית בתוספ כתביד ארפורט מצויה הגירסה אגר זני היינו בבריי של תחומי ארץישר ן שדה זני משום שהבינו את המילה בית כאפלטיב כלומר כשם עצם נפרד ולא כחלק צורות עם הקידומת בית או בדיה נפוצות גם לב( 3 גם שם האתר בערבית יתיר שטח זני 2 זויניתה על מוותר זאת אינטגרי מהשם במקרא למשל בית לבאות = לבאות )יהושע סו הקידומת 4 בית העי ן שנוספה בשם הערבי יעטר מזכירה את גלגולו של השם המקראי יתיר שבדרום הרחברון )יהושע של טו מח ) 5 ם עתיר ס וילד הניח שצורה זו שבה נוספה עין הינה צורה יותר מלומדת השם יאטר 6 זאת מאחר שלא הכיר את המקבילה יתיר = עתיר התק תו טית הוא כנראה בגלל מציאות הריש והעי ן בשם טירה 7 האפשרות האחרת שהעלו פרנקל ופינקטיין לזיהוי עם הכפר א סירי היא קשה יותר גם מבחינה ונית שכן זה נובע כפי הנראה מן השם הקדם ערבי כקבתה למלה טירי עלכלפנים מובן אין בערבית 8 להסים נקב בערבית פירושו ברסים או ואילו בשמית הצפון רבית לרבות על הבריי ונוסחיה השונים ראה מאמרם כאן של 0 השווה 167!] קק 1975 the Targumim New York לתופעה במקרא ראה מ אבייונה ושא לוונשטאם ערך ראה מאמרם כאן של פרנקלפינקטיין בעיתה ראה אזט מוותר על הקדומת בית פרנקלפינקטיין שם ר פרנקל וי פינקטיין ושם ביבליוגראפיה עיקרית 14 Jastrow % Dictionary בית לבאות אנציקלופדיה מקראית ב עמ 8685 ובדומה לכך גם המקום בית עיט שברשימה אם אכן הוא מזוהה נכונה אהרוני ערך יתיר אנציקלופדיה מקראית ג עמ ( 953 ושם ביבליוגראפיה ( 5 vaa Libanesische Ortsnamen Typologie und Deutung Beirut 1973 קק 247 ff ~ השווה שם עמ 48 השווה שם עמ 174 ר /* קש

48 ק ק צדוק הארמית יש ורש נקב משות של הארמית נקב מקבילה ברית בר תתקרקעי )דוגמת נקבת השלוח( נקיבה חדירה פנימה 9 על כן סביר יותר להניח שהצורה נקבה כלומר בר ייתכן שאת המושג הן ברסים צר עלקרקעי והן לה צרה עלייה דרך כלומר בהרים מביאה הבריי בקדומת מסב )שעלפי כתביהיד האחרים יש חזרה כמיסב( ם מסב סחרתה ספנחה מיסב בארמית הוא אחד המונחים המציינים זוהי ההיקרות היחידה אטימולוגיים גרידא ין מלה של ארמיתיהודית מילה הנכתבת ט(א 101 א וקריאתה באכדית כשמם של שני מקומות בבבל בף הראשון המלה זו Sah rtu ~ לפניהספירה לה 0 י מתורגמת מון סחר = כ סביבה להסתובב 2 י משיקולים מופיעה 3 ] לאור הופעתו המאוחרת של השם בטופונומיה הבבלית סביר להניח שמקורו מן הארמית )אך ול להיות שהיא נשה הארמית מן האכדית( מלה זו בצורה iflu ~ אבל Limitu ומשותה סביבה 4 ] המקום שם אנשים נותנים שמם s )או ט(א 1)31 א( מופיעה במילונים אכדיים כשם נרדף ל לאחד משני המקומות הבבליים שנזכרו ללה נוסף על שם אדם ואין זה סביר להניה שמדובר על סביבה כהי המצוינת עלפי שם אדם שהרי לבניינים ארמונות או יישובים וכו אך לא לסביבה סתם שיש לזהות את השם הבבלי עם המלה Sahertu כלומר מתתם המקום כ מתחם מבוצר של פלוני בתוספת שם מקום ללה או סביבת סחר או יתיר על כן נראה לי מבוצר ואז יש הגיון לזהות את בסורית ובארמית מזרחית סחר 5 ן בבריי מופיע השם דיתיר על כן אפשר להבין את השם המתחם יתיר של המבוצר באחת משתי הצורות שנדונו ספנתה לדעתי יש להעדיף כאן את הצורה ספנתה )עלפי הספרי( השיבוש )חת( גראפי הוא גרידא כלכנון המקום שם עם והשווה ספנת ספינ שתרגומו ספינה 6 י Sahirtu ראה יסטרוב )יל הערה )2 עמ 930 Soden Akkadisches Handw rterbuch Wiesbaden תסח 7 ל 1 11 Die Orts und Gewdssernamen der~ neu und spatbabylonischen שם עמ שם עמ קק ]] בספרי ראה [שיל Wiesbaden ט 1 ( print) פון סודן )יל הערה S A Kaufman The Akkadh In ~ uences 0 ) עמ ראה 90 aramaic Chicago 1974 ראה וילד )יל הערה 6( עמ

49 ע! ש! צ אוגריה בהרנבו לימור אורה מבוא טים החיבורים למחקרים כה קטע מל החיבור שבאיטליה 2 הוא שהשפיעו מחקר על רבה כה במידה ארץישר ושהפכו בעצמם מושא רבים כתיאור המסע של ש 4 רה י כתבהיד היחיד של חיבור זה שאף הוא איננו א השלם נתגלה בשנת 1884 על ידי הבישוף המלומד גאמוריני באוצו (Arezzo) שישה כולל גליונותקלף מונטה קאסינו ראשיתו וסופו של החיבור מקומו וזמנו המצויים עלפירוב מדוקדק בטקסט להגיע לכמה ארץישר הגבירות הנכבדות 3 בפתיחה ושכנותיה הכתוב בגוף ראשון כפולים שהועתקו הנראה ככל במאה במנזר היא חסרים ובהעדרם אין בידינו הנתונים של שם הכותב או בסיומו של חיבור אך למרות זאת איפשר עיון מסקנות ראשוניות החיבור הוא תיאור מסע למקומות הקדושים של המצביעות על כך כי הכותבת היא בכל המקומות שביקרה מלמדת כי היתה גבירה הטקסט כולל כמה פניות של המחברת אחיותי אשה נזירה אותה במסעותיה מרמזת לכך ההשוואה שהיא עורכת בין נהר הפרת קבלת הפנים שהיא זוכה לה רמתלה וגם פמליית אנשי הכמורה המלווה לרון 4 עשויה ללמד כי באה הקטע שלפנינו לקוח מתוך התרגום ל מסע אגריה העומד לצאת לאור בהוצאת יד יצחק בלצבי כחלק ממפעל תרגומים ברית של ספרות עוליהרגל הקדומים לארץישר מטעם המכון לחקר ארץישר ויישובה יד יצחק בןצבי העורך המדעי של המפעל הוא פרופ י פראוור התרגום נעשה עלפי המהדורה של Aet 2790 קק 1965 Weber Corpus Christianorum Series Latina 175 Turnholt 8 א Franceschini ]להלן 175 [CCSL מבין המהדורות והתרגומים הרבים שלהם זכה החיבור מאז גילויו נציין כאן א ת הבאים 2[ ג נש 3 Bernard The Pilgrimage of 1] silvia of!0 the Holy Places circa א נ ịlgrim Palestine 0165 תandl 111 ש introduction translated )טקסט sj Text 1 3 London 1896 לאטיני ותרגומו לאנגלית( Silviae quae Peregrinatio ad loca sancta Corpus צ Geyer ץ 111 ץ Scriptorum Eccleyiayticorutn Latinorum XXXVIII Itinera Hierosolymitana saeculi 1 ש א 5 ש 1 sancta Franceschini Aetheria Peregrinatio ad loca ו קע 1898 Vindobona docaenti storia ש letteratura [aha medioevale fasc 11 Padova 1940 א PitrE Ethirii Journal de voyage Texte ת 811 [ introduction ח traduction Sources Chritiennes 21 Paris 1948 )טקסט לאטיני ותרגומו לצרפתית( Vulgdrlateinischer Prinz Itinerarium Egeriae Sammlung ל ) )תרגום לאנגלית( 1971 תסורס[ Travels Wilkinson Egerias נ 1960 Texte Heidiberg Codex Aretinus 1 ע 3 ; ed ע נ Gamurini Hilarii tractatus ethy Silviae Aguitanae ad loca sancta guae inedita ex codice Aretino deprompsit J iblioteca della Accademia storica ~ ruridica 11~ 7 [)11 ;8 Roma 1887 למשל י%

50 ע אורה לימור מצרפת ובירושלים ועלפי שהתה אזכורי אישים ומקומות מסעה את ערכה כי להסיק ניתן בשנים למן חג ההתגלות ב 383 ועד הפסחא ב 384 מחברת תיאור המסע היא אפוא נזירה ואולי אם מנזר בצולה מצרפת או מספרד 6 המחצית השנייה של המאה הרביעית מטרונה עלומתשם מן זו זוהתה בידי גאמוריני עצמו כסילביה מאקוויטניה אחותו של רופינוס הנזכרת עלידי פאדיוס בחיבורו העוסק בחיי הנזירים 7 זיהוי זה נתקבל 8Text ciety תחילה אף הונצח בהוצאה ובתרגום הראשון לאנגלית במסגרת Palestine Pilgrims ואולם בשנת 1903 זיהה דום פרוטין את הכותבת כאתריה או אגריה שלה הקדיש האח וריוס מגיקיה במאה השביעית מכתבשבח על אומץ הלב ועוז הנפש אשר גילתה במסעה למקומות הקדושים פרטים 9 רבים וריוס של במכתבו מימים המצויים בידינו וזיהוי מחברת תיאור המסע כגיבורה של וריוס מקובל וכעיקר איות שמה של הכותבת לאחרונה כי בנוסף אישיותה על של מקובלת הצורה פרטים ביוגראפיים אגריה ן היום לקטעי רק החיבור מולדתה אגריה אתריה או אכריה נתונים עדיין לחילוקידעות אם ראשוניים ה הכותבת אדיקותה מופלגת החיבור מן ללמוד ניתן דברים על אחדים והביקור במקומות הקדושים ממלא אותה התרגשות רבה לאדיקותה נוספת סקרנותה שעליה היא ידה בעצמה י י סקרנות הגובלת בהרפתקנות בשל שתי ו נכונה היא לקחת על עצמה כל עמל כדי לראות את המקומות ביותר ואת ההתרגשות הממלאת אותה למראה עיניה היא בירה בונה המיוחדת ששימשה נושא למחקר של פילולוגים קלאסיים ון והתחביר הפרוזה הלאטינית הקלאסית התקנית איננה היא שומרת הקדושים ולו הנידחים לקוראותיה זאת עושה היא רבים ונה של אגריה איננה ועיקר כלל מסרסת מלים ומבנים וניים ואף מביאה צורות חדשות של שמות כללי על ראו את שפתה כמייצגת את השפה הגליתרומית השגררה בפרובינציה שממנה באה הדקדוק ופעלים החוקרים אגריה אך קשה לדעת באיזו מידה שפתה זו משקפת את הנורמה במקומותיה ובאיזו מידה הסירוסים הם מיוחדים לה 2 ן נקבע זה ריך באורח משכנע עלידי Devos La date de voyage degeri ~ Analecta י דוום קק 1967( ) 85 Bollandana לצד ההשערה כי באה מצרפת קיימת דעה כי המחברת היא בת גיקיה (Galicia) שבספרד זאת עלסמך זיהויה במכתבו של האח וריוס )להלן( וההנחה כי כתב על אודות בת ארצו גם אזכורו של האוקיאנוס בחיבורו של הדיאקון פטרוס הספרדי של האוקיאנוס ק Butler Cambridge ם ברנארד )יל הערה )להלן( המסתמך ככל הנראה על אגריה העלה השערה כי באה מחופו הצרפתי או Palladius Historia Lausiaca ed ; 2 Garcia La ( 1 וזו גם דעתו של נאייר )יל הערה ( 1 Echeria Patrologa Latina 87 cc Valerius Al) batus Epistola de [3 lettre de Valerius aux moines du Vierzo sur [8 bienheureuse Aetheria Analecta Firotin La viritable auteur ]8 Peregrinatio Silviae La vierge 4 ן ; קק 1910( ) קק 1903( ) 74 Historigues 5 ח 0 א 2 espagnol Etheria Revue des 29 בנוסחות השונות של מכתבו של וריוס מופיע השם י בגירסות אחדות Echeria Egeria Etheria Aitheria Heteria Eiheria 3 XVI לא מצאתי כל דרך אף לא טעם לנסות ולהעביר ברית את ייחודה של הלאטינית של אגריה ניסיתי עם זאת מור על עממיות ונה ולא להעביר את התרגום פה גבוהה יותר כמוכן נמנעתי מבל פרשנות בגוף

51 הירק רהב ובנ התפש הירגא םנמא םילשמ תפש הנניא ךא ה ך נתה תעידי המישרמ איה רתויב האב לכל םוקמ םוקמו תדיוצמ עדיב יארקמה םיאתמה ול איה תעדוי טטצל יקוספ ארקמ הפב הרמו תורוסמה םירופיסהו םיעגונה םירל םינושה ןיא קפס הירגא הננוכתה בטיה רקל עסמה םלואו עדיה איהש הלגמ ונניא עדי שכרנה ךות ןמז רצק ארוקה םשרתמ תירבה הנשיה השדחהו דחי לה קלח הירגא התלכשהמ יש ( רוכזל הירגא האב ץר ןהש ינפל סומינוריה םוגרת ך נתה תיניטל איהו הארק ךנתה דחאב וימוגרתמ י3) םימודקה ו העדותה ה תנתה הנניא תמצמטצמ עדיל דבלב הירגא תכלוה ינב תובקעב םיאצויה לארשי םירצממ תשקבמו תוארל לכ תומוקמה םהב ועגנ םה ן4 איה תרפסמ תולי ינב לארשי רבדמב ךרדכ רפסמש םדא ו ויתודלות ל תוציחמ ןמז ךותמו הבריק הבר תוערואמל םירפוסמה רתי ןכ איה תסחייתמ התואב הדימ תוימיטניא לא ירופיס םינוילגנוואה לאו ירופיס ארקמה הרואיתו הווהמ ןכ תודע תניינעמ ץומיא ארקמה ידי םירצונה תואמב תונושארה םהיתודלותל תויהב התדלומ הצקב ברעמ ןיא היפב הירגא יד םילמ ידכ עיבהל התואתשה יפמ חרזמה םיפ הלא ףא םה םיעגונ התנומ רקיעב םימישרמ התוא םיריזנה םידדובתמה םיטימראה רשא איה תשגופ יניסב היברעבו םה םינוכמ היפב םישודק הוולתמה ראות לכל ירוביג השדחהתירבה ארקמהו םירכזנה רוביחב ךרד םהייח םיריזנה םישודקה איה קלח םיפהמ האורש הירגא חרזמב רחאמו םיריזנהו םיפפותסמ תומוקמב םישודקה רבדמבש םישמשמו ןיעמ םינוממ םהי ו ןכ םה יחראמ םיניילצה םכרדירומו ירה םישודקה האורש הירגא היניעב םישודקהו םתודואש איה תעמוש םהיפמ םפוה קלחל ותואמ רופיס ומצע ךותמ התופתה הירגא םתשודקמ יריזנ רבדמה רורב העפותה הרז הל תורמל התויה המצעב הריזנ תויטימראה תויטקסאהו ןה קלח הינפמ תוריזנ רבדמה איהש ןיידע העפות השדח ידמל תורצנב הפוקתב הנודנה הירגא האב חרזמל האמכ הנש רח ותשירפ רבדמל סוינוטנא שודקה יבא תוריזנה פיטוטורפה טימראה קרו םישוכ הנש רח ותומ קלח ןמ םיריזנה איהש תשגופ םייושע ויה וידימלת תויהל ילואו ףא ורהל יבגל ברעמה העפותה השדח תררועמו הצרעה הירגאו תנתונ הל יוטיב בהלנ הרוביח הירגא קלחתמ ינשל םיקלח ; ןושארה םיפיעס( )()()1111 איבמ רואית העסמ וליאו ינשה םיפיעס( (XLIXXXIV איבמ חוויד טרופמ ירדס ןחלופה הייסנכה תימוריה ורקיע קלחה ןושארה עיגה ונידיל םלוא ךותמ ןויע רוביחב ומצע ןתינ רעשל קלח ללכ הרוקיב לופוניטנטסנוקב ן5 םירצמבו ן6 ןכו לכ הירויס םישודקה תומוקמב םוגרתה ידי וא שוריפ הרכעה םיחנומל םיינרדומ יתמה רסחה תורעהב הירגא ןושלה תייגוס האר היפארגוילביב ורפסכ ןוסניקליו ליעל( הרעה ) Vetus Latina קר םיטנמגארפ םימוגרתיחסונ הלא ורמתשנ ןכו תואבומ םכותמ יפתכב הייסנכה תובא הניחבמו וז שי הרוביחב הירגא המורת רקחמל םימוגרת םיקיתע הלא י 1 15 XVII l 51

52 נ( אורה לימור של ארץישר גם מכתבו הנזכר של האח וריוס מסייע בהשלמת פרטים אם כי נראה כי וריוס התרשם בעיקר מביקוריה של אגריה כסיני בקטעים ששרדו לידינו גם והגיעו מסוימים של מסעה ובערכיה מקומות המתוארים בהכרת החלקים החסרים במסעה של אגריה מסייע יותר מכל חיבורו של הדיאקון פטרוס על אודות המקומות הראשונה יד של מכמה המאה הקדושים 1! פטרוס חיבורים היב שהיו הספרן הוא לא ביקר מצויים מונטה מנזר של קאסינו כתב חיבור זה במחצית במזרח ואת המידע שבידיו קיבל כפי שהוא בעצמו בספרייתו שאחד מהם נתחבר ללא ספק לאחר הכיבוש הצלבני כך מביא פטרוס מידע ורב חלקו מן המאה היב וחלקו משקף את מצבם של המקומות הקדושים מאות שנים קודם לכן בעצמו ביקר לא הוא אף )אשר בדה במזרח לגבי המידע הקדום נעזר פטרוס קודם כל בחיבורו של וסם חטיבות שלמותץ! ולאחרמכן בתיאור מסעה של אגריה הקטעים עם אגריה המקבילים פטרוס אצל בחיבורו כדי לסייע בהשלמת הקטעים החסרים מלמדים ידע שהגיע לידיו( ולשה העתיק ממנו השוואת הקטעים שהגיעו לידינו ממסע רבה מה זאת אין בחיבורו של פטרוס ללמדנו על מסלול המסע שערכה פטרוס חופף את זה של בדה 9 י מתוך כל האמור ניתן ער כי אגריה באה לירושלים זמנה להכרת ירושלים ביקורים שני ערכה היתה הישענותו עליה ולכן יש בחיבורה ואף לתת מושג מלא יותר על מסעה עם אגריה מאחר וסדר הדברים של מקונסטנטינופול והקדישה תחילה את וסביבותיה הגליל ושאר מקומותיה הקדושים של ארץישר לאחרמכן במצרים ורוב שובה לירושלים יצאה ממנה שוב ני מסעות תיאור מהלכו של הביקור השני שרד )סעיפים 1()1( לאחר לקרניים )סעיפים 111 לאנטיוכיה ולבסוף ולביקור לקונסטנטינופול 1 זי()( במסופוטמיה שממנה לבסוף נפרדה )סעיפים יצאה קצרים האחד בהרנבו )סעיפים %%11( והשני מירושלים לאחר שלוש שנות שהייה בה 20 פנתה ()1XVII נ( ) בקיליקיה )סעיפים )()()111XXII אם היתה זו התחנה האחרונה במסעה הארוך והיסודי עמדה לביקור בתכניותיה באפסוס ואולי שרידיו של מסע אגריה הנמצאים בידינו אינם ולים א ורר את צערנו על כך שהחיבור לא הגיע ינו בשלמותו סיפורה של אגריה רחוק מרחק רב מן התיאור היבש והתכליתי של חיבורים אחרים מן התקופה הביזאנטית שהגיעו של תיאודוסיוס המאוחר ממנה 150 מה שנשאר מהם לאחר עיבודו של הדיאקון וסילק את כל החיוניות וההתרגשות המאפיינים כלכך את לידינו כגון זה של הנהסע מבורדו שקדם לה 50 שנה או שנה שוני זה בולט מאוד כאשר משווים א ת תיאורי אגריה עם פטרוס שהרי פטרוס היה וניין רק במידע היבש אגריה )06 Casinensis קק 175 Beda Venerabilis De locis Sd~CtiS CCSL במהדורת CCSL של בדה מודפסים הקטעים שלקח נעשו כמה נסיונות )יל הערה פטרוס לצד המקור של בדה לזהות את הקטעים שבהם נשען פטרוס על אגריה ראה מהדורת CCSL 175 וכן וילקינסון ) 1 עמ XVII 1 בהיות עתה שלוש שנים תמימות מאז כאתי לירושלים הביקורים במצרים בהר נבו ובקרניים שלוש שנים ה כוללות ככל הנראה את

53 הירגפ רהב ובנ םטועימ ירואית לארשיץרא ןמ תיטנאזיבה הפוקתה םרוג ונל טועל ל יאצומכ בר לכ רוביח ףא לכ עדימרוריפ עיגמה ונידיל םלוא הרוביח הירגא רסומ ונל עדימ חתנמ רתוי ףסונ תודלות לארשיץרא שיש וב ידכ עייסל הכוראיתב הייסנכ וז וא תרחא וא םיהל קרפ ויתודלותב םוקמ וא רחא לכ םוקמ םוקמו ובש תרקבמ הירגא הכוז רואיתל טרופמ ללוכה םינבימה םייוצמה וב תונומאה תורוסמהו וילא תורושקה ןחלופה ךרענה וב םיריזנהו םייחה וב ךא ףסונב לכל הלא תרסומ הירגא היתויח והשמ ןמ הריוואה תפפואה תומוקמה םישודקה והשמו םתועמשממ תומוקמה םישודקה יבגל ןימאמה ירצונה 2י ךשמהב רואיתל עסמה הכרעש האיבמ הירגא חוויד טרופמ ןחלופה ירצונה םיוריב חוויד ןיא ול חא ערו ירוביחב תוניילצה םיהוש לגרהילוע בוריפ םישודקה תומוקמב ןמז רצק דבלב םהירואיתו םיללוכ עדימ תומוקמה םישודקה ךא םייחה םייתדה םהב הירגא תמועל ז היתותע הדיב איה תבשוי םיוריב שו םינש תומימת תפתתשמו לכב םיסקטה תוגיגחהו רחאמ םירבדהו איהש האור תעמושו םייואר תויהל םירבעומ היתויח תוריזנה ןלרוגש רפש ןהי הומכ ךא ןתודיסח הנניא תלפונ המ איה תראתמ םרדסכ לכ םיסקטה תוכולהתה תוליפתהו לכ הדובעה תכרענה ידמ םוי ומויב םישודקה תומוקמב 22 עדימ תרסומש הירגא היתוארוקל ןיא ךורע ול קר םושמ םתומדק םירבדה ו רואיתה םודקה רתויב ןחלופה ימוריה עיגהש ונידיל ו קר םושמ םטוריפ א ב הכרד הירגא תביתכב םירבדה רחאמ הנניאש תבתוכ ארוקל ימינונא א היתויח תוריזנה איה הסנמ רוסמל ןהל חוויד ישיא יעצמאיתלב ףסונבש עדימל ריבעמ התופתה ה ןמ םיסקטה םהבש איה תפתתשמ ו ותושגרתה להקה ירצונה 23ולוכ דוס המסק היגרותילה תימוריה יבגל הירגא התויהב תכרענ ושחרתה ובש םוקמב תוערואמה םיראותמה םינוילגנוואב וסקס לכ גח ךרענ ןמזב םוקמבו םהבש ושחרתה םיעוריאה םמצע לכבו גח םרענ םיסקטה םיארקנו םיקוספה םאתהב ןמזל םוקמלו שומישכ ןושלה ביבחה הירגא 14( םעפ איה וי תרזוח 24) הרואיתב יהוז היגרוטיל דואמ תיטאמארד תכרענה ןורטאיתכ ידמ הנש יחממ הייסנכה תימוריה תוערואמה םרכז גוחנ גחה חמה תמב איה המבה תירוטסיהה המצע םינימאמה להקו ףתתשמה םיסקטב לוכי ומצע תוארל וליאכ חכונ היה םיעוריאב םירמה יבתכב שדוקה הירגא האב םיוריל רודב ינשה הרוצינל ריעה ןחלופהו ובש איה תפתתשמ בצוע ןמ םתסה ןמז בר ינפל הרוקיב ךותמ תוסחייתה םתועמשמל תדחוימה תומוקמה םישודקה בוציעב םייחה םייתדה ריעב עדונ דיקפת דבכנ סוליריקל ףושיב םיורי םינשב תעבש סחיה תוניילצל תורצנב המודקה האר ורמאמ י רווארפ םיורי תסיפתב תורצנה תודהיהו ימיב םייניבה םימדקומה הרדתק 17 ירשת( א משת ) xxiv 1 רואית היגרותילה תימוריה לצא הירגא הכז םירקחמל םיבר האר מל ומוכיס ןוסניקליו ליעל( הרעה ) ולצאו היפארגוילביב האר מל רואית הכולהתה יאצומב םוי ישימח שודקה x1 קרפ( xxv ( יסקטו םוי ישיש שודקה קרפ( (XXXVII A1 24 pte diei ~ loco האר מל XXIX 5 ; XXXI 1 ; XXXII 1 ~xxxv ; 3 גהנמ רמשנ קר םיור א לככ תומוקמה םישידקה םהב הרק הארו ןלה םיעטקב % 7 ; % 1 3 ~XIV ; 1 txv ; 4 53

54 משה מקבל את לוחות הברית ; פסיפס במינזר סנטה קתרינה בהרסיני ביקורה של אגריה נשא עדיין במישרה זו 25 מתוך תיאורה של אגריה ברור שחלק מן הדברים שהיא רואה זרים לה ושונים מן התפילות והטקסים הנערכים בארצה גם משום כך היא מקדישה לנושא מקום כה נרחב אך לן תדענה מהי העבודה הנערכת מדי יום ביומו במקומות הקדושים חייבת להביאה אני לידיעתכן לדעת אתן מוות כי ביודעי זאת דרשות לקטכומנים ובהן עיקרי הדת הנוצרית כפי שהם בשנת 350 רך נשא קירילוס את ה ~ Catecheses נמסרים למתכוננים לטבילה ראה מהדורת W K Reisel and 3 Rupp Munich

55 ך ו החידוש שמוצאת אגריה פגריה בהר נבו בירושלים ושורר את התפעלותה יותר מכל הוא השימוש שנעשה בתנ ך לצרכים ליתורגיים אגריה מתפעלת מבחירת פרקי הקריאה יפה את מן והמקום לרוע המזל ומזמורים לגבי החסר שניתן ובעוד המזמורים בנקל ער וההמנונים אין מה היא היו חיבורים טורחת פרקי לדווח הקריאה מאוחרים ומזמורי התהלים התואמים כה לאחיותיה מה ההיסטוריים קשה יותר (Lectionarium) הארמני 27 חוסר כי ספק בטקסטים כל והלוח הליתורגי ספר כמו אותם היו פרקים יותר למלא את פרקי הקריאה הגיאורגי 28 עשויים לסייע במידה מסוימת במילוי זה אך יש לזכור כי הליתורגיה נתונה ינויים במיוחד בתקופת התהוותה מכל מקום אין פרקי הקריאה חוץ מקראיים הנאמרים בעת הפולחן הם על דרך בחירתם של פרקי הקריאה אומרת אגריה להערצה שהן ההימנונות והן האנטיפונות והפרקים מקראיים איננה אגריה מזכירה שימוש אך זה של לכל נראה לי כאן נאה וראוי וכן התפילות אשר אומר תמיד ביטויים מימים ויפים גם ליום בו הם נחוגים וגם למקום בו הם והדגשה או פרקים היא אומרת אומרים שעה שמרת היא את טקס הפסחא הימנונות לן העתידה של האדון מוכח שנתקיימו אשר לא נובא עליו העם כל יראה הבישוף יש בהם נערכים 29 וביתר פירוט וכך למן השעה השישית קוראים שכל הדברים שאמרו הנביאים אודות ענותו וכך במשך שלוש שעות לומד כל העם שדבר לא נתקיים קודם לכן ודבר לא נובא אשר לא נתקיים במלואו 30 המשת מדברים ה הוא כי בבחירת פרקי המקרא יש המה מלאה בין נבואה ומכאן שזוהי ליתורגיה בעלת אופי דידאקטי לפתרונה עלפי הפירוש הנוצרי מובהק הבאה ללמד את השו כי הברית הישנה והברית החדשה הם שני חלקים של שלמות אחת שני חלקיה של אמת אחת חלום ופתרונה כלפי הברית החבלים ה בפולמוס ושברו נבואה ה דברים בעלי אופי חינוכי כלפי הנמצאים בתוך המחנה הנוצרי ובעלי אופי פולמוסי הנמצאים לו מחוצה ומסרבים להכיר באמת שלו בהם היהודים הברית את דוחים אך הישנה פרקי ישו של בשורתו ואת החדשה המקבלים הנבואה את ומזמורי המשמשים בליתורגיה הנוצרית הם גם עמודי התווך של הטיעון הנוצרי האנטייהודי שתי בין הנטוש הדתות על אנו מביאים כאן שני קטעים מן החיבור הראשון מספר על ביקורה של אגריה בהרנבו השני על מסעה לקרניים כמו קטעים אחרים בחיבור מלמדים גם קטעים ה על הנזירים המשרתים בהם לנם והמסורות הנמסרות קבלת הפנים הנערכת בהם וליהרגל על המקומות הקדושים התפילות הנערכות להם ליד הרנבו רואה אגריה את המקום שבו הוציא משה מים מן הס ומן ההר עצמו רואה היא את ארץישר כולה כדרך שראה 27 אותה משה בנוסף על כך Le codex arm A Jiwsalem 121 Patrologa Orientalis 35 fasc 0 ת (Brepols ~inien (Brepols ת 2 Orientalis ( הספר מביא פירוט פרקי הקריאה בירושלים 28 במאה החמישית ]) ); Garitte Le calendrier Palestino Gebrgien du sinaiticus 34 Siecle) Subsidia Hagiographica 30 Bruxelles ן Tarchnis icvilli ( ~ Le grand lectionl Inaire de llglise de Orientalium J(irusalem ) ) 111) Si(icle) corpus Scriptorum Christjorum ; 189 ט (Louvain 1959( 5 XLVII 6 XXXVII

56 תפצר ספיספה ןמ האמה תיעיברה םוירטסיטפבב הייסנכבש ובנרהב םיארמ הל םיריזנה םוקמה ובש רבקנ השמ ידיב םמה ירהש היהתש לככ הירגא האיקב יבתכב שדוקה ןיידע שי ידיב םיריזנה םייחה םוקמב ףיסוהל םירבד םניאש םיבותכב םירבד םירסמנה רודמ רודל ןעמל וארי תומוקמה ועמשיו םישעמה םישוע לגרהילוע םכרד הכוראה תעגיימהו םיריזנהו םיבשויה תומוקמב םישודקה םיניבמ םשפנל םיעיבשמו םתונרקס הכרדב םיינרקל תרבוע הירגא םב תרקבמו םוקמב ובש שגפ קדצלמ םהרבא םוקמב תבצינ הייסנכ לגרהילועו םוז ףא רקבל ונומראב קדצלמ תוארלו ךרדה הבש בש םהרבא ותמחלממ םלמב איה תרקבמ ןוניעב םוקמה ובש היה ןנחוי ליבטמ הבשתבו וריע איבנה והילא הרעמבו הבש אבחנ ףוסבל איה העיגמ לא תרטמ העסמ הו םיינרק וריע בויא ןאב עורל לזמה עטקנ רואיתה ןכש ףד דחא ןמ טסקטה דבא עטקב דרשש תרפסמ הירגא יוליג תבצמ בויא ויתומצעו ןיינבו הייסנכה וימ 1!)!

57 מבט רבה מהרנבו בר בקעת ים המלח שפך הירדן ומדבר יהודה מפת היא העובדה שיעדיהם של שני המסעות הם אגב לכתה לרגל אתרים מקראיים אגריה מבקרת בעינון רק לקרניים מן הראוי להוסיף כי לכל הדמויות המקראיות ש מקומותיהן עולה אגריה משה מלכיציק יהו ואיוב מיוחסת בנצרות משות טיפולוגית הדבר עשוי אולי להאיר את בחירת היעדים למסעותיה של ה אגריה ואולם אין לפרשנות זו כל רמז בתיאורה עברו היא המוצא הולכת אותם בעקבות היא כרונות כל ריצה המקראיים אדם כדרך המחפש את עקבות אדם וכדרך מצבה אבן ורה הקשורים בעבר זה עע 2

58 ל( ן תשבק ןי ץ ים המלח 4 הל על וקעי ן / 1 1 ן% יןןןןןןן 11 1% יין 4 י יריחו ירון עי 0 מ י! ן מ ל ר אוגריה בהר נבו משחלף זמן מה שוב היה רצוני במצוות והים ללכת ערביהן כלומר הר נבו 2 המקום שם ציווה והים למשה לות באמרו אשר בארץ מואב אשר על ומות בהר אשר אתה עולה שמה 2 4 יו עלה הר העברים 3 ה הר נבו פני יריחו וראה את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישר לאחוזה ווהינו ישו אשר לא יטוש את הבוטחים בו Arabia ערביה היא הפרובינציה ששכנה ממזרח לפלסטינה בצפון עברהירדן ומרכזה ערי ערביה העקריות כאזור המתואר הן השבון ומידבא ואילו בקעתהירדן המזרחית וליוויאס עדיין השחיו לפלסטינה א מתיאורה של אגריה אנו למדים שהרנבו הסמוך לגבול בין שתי הפרובינציות כבר היה מצוי בתחום ערביה וראה על תחומי ערכיה לאחרונה י צפריר הפרובינציות בארץ ישר שמות גבולות ותחומי מינהל צ בר 6 ש ספראי צפריר ומ שטרן )עורכים( ארץ ישר מחורכן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי ירושלים תשמ ב עמ כלאטינית Nabau זיהוי הרנבו הוא בגבל נבא כ 15 ק מ ממזרח לקצהו הצפונימזרחי של יםהמלח את אתר קבורת משה עצמו הראו בתקופה הביזאנטית בפסגת ראם סיאעה שם נתגלה מכלול של מינזר וכנסיות על כך ועל מימצאי החפירות שנערכו במקום S T Saller The Memorial ~fmcses 0 ראה Nebo Mount ע Jerusalem 1941 ; Corbo Nuovi scavi archeologici 118 טת cappella de battistero della basilica קע 1967( ) 17 עע ג ; Nebo (Siagha) Liber וכן ראה Churchfrom Bagatti The 3 the Genti[es in ב בגטי הר נבו מ אבייונה )עורך( אנציקלופדיה Jerusalem 1971 passim לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישר א ירושלים תשל א עמ בונה של אגריה Arabot ערבות כנראה נחבלכל לה הרהעברים עם ערבותמואב הנזכרות בהמשך דברים לב מחנ

59 הואיל למלא גם את חפצי עם פרסביטר ודיאקונים 3 זה פגריה בהר נבו בצאתנו מירושלים עשינו דרכנו עם הקדושים כלומר מירושלים וכמה אחים כלומר נזירים ובאנו עד המקום של הירדן בו חצו בני ישר כאשר יהושע בן נון 5 הקדוש העבירם את הירדן כפי שכתוב בספר יהושע 6 וט ללה יותר באותו צד של הגדה שם יריחו נגלה לנו המקום בו בני ראובן גד וחצי שבט המנשה הקימו מזבח 4 משחצינו את הנהר באנו העיר הנקראת ליוויאס 8 הנמצאת במישור שבו הקימו אז בני ישר מחנה יסודות המחנה של בני ישר ובתיהם שבהם גרו נראים שם עד היום זהו מישור עצום לרגלי הרי ערביה ל לירדן ארבעים נון רוח ספר את הכתובים זהו המקום עליו 5 9 יו 0 כתוב ויבכו בני ישר את משה בערבות מואב וירדן מול יריחו זהו המקום ידיעה כי סמך משה את ידיו עליו כפי שכתוב 0 ן 6 שבו מייד לאחר הסתלקותו של משה נתמלא יהושע בן זהו המקום בו כתב משה דברים ובו דיבר משה באוזני כל קהל ישר את דברי השירה עד תומם ח בספר דברים 2 ן זהו גם המקום בו ברך משה הקדוש איש הרהים את כל בני ישר עלפי סדר לפני מותו 3 ן ערכנו שם תפילה וקראנו בספר 7 על בני ישר ולאחר הקריאה נערכה שוב משם ואנו בבואנו המישור ניגשנו המקום ההוא דברים אך לא רק את השירה א גם את הברכות אשר אמר תפילה ובנותננו תודות לוהים זה היה מנהגנו המשכנו תמיד שכאשר עלה בידינו להגיע מחוז חפצנו נערכה שם קודם תפילה ולאחרמכן נקרא הפרק מן הספר נאמר מזמור תהלים אחד המים ניין ושוב נערכה שם חפצנו אותנו 8 תפילה מנהג זה שמרנו במצוות והים תמיד כאשר ולנו להגיע מחוז וכך כדי שיושלם מפעלנו מיהרנו להגיע הר נבו עלפי בקשתנו ליווה בצאתנו מן התחנה הפרסביטר של יותר את המקומות ואמר לנו המקום כלומר של ליוויאס מאחר שהכיר טוב הפרסביטר אם רוצים אתם לראות את המים היוצאים מן הס אשר נתן משה לבני ישר הצמאים 14 תוכלו לראותם אם אך תרצו לטול על עצמכם את העמל ולסטות מן הדרך במיל הששי 9 ומשאמר זאת השתוקקנו מאוד ללכת ופנינו מייד מן הדרך בעקבות הפרסביטר אשר הובילנו במקום זה יש כנסייה קטנטנה למרגלות והם באמת ההר לא נבו א הר פנימי אחר לא הרחק מנבו 5 ן נזירים רבים גרים שם קדושים אסקטים כאן נקראים 7 שם כב י 6 Iesus filius Nave יהושע גד Libiada העיר ביתהרם )בי רמ ) שנקראה בידי הורדוס ליוויאס על שם ליוויה אשתו של אוגוסטוס מזוהה בתל א רמה בבקעתהירדן המזרחית מול יריחו וראה גם 14 AviJollah Gazetteer of Roman 175 ק 1976( ) 5 Qedem Palestine עלפי דברים לד ח כמקרא תקופת האבל על משה היא שלושים יום דברים לד ט דברים לא שמות יז כד ; לא ל ו ; כמדבר כ ח דברים לב דברים לג א יינות משה נזכרים גם בתיאורו של ודוסיוס מן המחצית הראשונה של המאה השישית 121 ק 175( ( CCSL 9 נ sanctae Theodosius De situ terrae ובתיאורו של אנטונינוס מן המחצית השנייה של המאה השישית 134 ק ( 1511( 10!ע 1 א אשמאן Placentinus Antoninus לדעת סר )יל הערה 2 עמ ( יש לזהות כנסייה זו עם אחד משלושה אחוים בוואדי מוסה שדרכו הלכה כנראה אגריה הכנסייה הקטנה עצמה לא נחשפה ראה גם קק ( 1951 ) 40 Biblique valle du Jourdain Revue FM Abel ~ du sudestd

60 הרוא רומיל 1 )ל םיריזנה םישודקה הלאה ולי ונלבקל תובידאב הבר ושריהו ונל סנכיהל םשל םתכרב רשאכו ונסנכנ ונכרעו ם הליפת ולי קינעהל ונל תוחנמ הכרב ן6 רשאכ םיגהונ םה תתל הל םהש םילבקמ םתובידאב 2 םש ךוותב הייסנכה ןיב ןיבל םיאתה ןמ עבונ עלסה ןייעמ םימ םיזע םיפי םז םימיעטו דואמ ונלאש זא םיריזנה םישודקה םירגה םש המ םה םימ הלא םימיעטה ךכלכ םהו ורמא הלא םה םימה רשא ןתנ השמ שודקה ינבל לארשי רבדמב ה 3 ונגהנמכ םש ונכרע הליפת ונארק קרפה השמ ירפסמ ונרמאו רומזמ םילהת דחא ךכו דתי םע הנוהכה ישנא ן7 םישודקה םיריזנהו ונ ואב רשא ונאצי לא רהה םיבר ןיבמ םיריזנה םישודקה םירגה דיל ןייעמה רשא ולכי של לב ולי תול ונ רהב ובנ 4 ךכו וגחאצב ןמ םוקמה ה ונאב לא תולגרמ רה ובנ היהש הובג דואמ ובור ןתינ היה תול הברב םירומח וליאו וטועימ לולת היה ךירצו היה ותול לב לגרב ךכו ונישע 11 )ל ונעגה לא תגספ רהה םש שי התע הייסנכ הלודג הגספב המצע רה י8ובנ ךותב הייסנכה םוקמב וב צמנ המיבה יתיאר םוקמ הבגומ טעמ וחטשו םחטשכ םירבק 2 זא יתלאש םישודקה וללה המ םהו ונע ןאכ הרבקנ השמ שודקה ידיב םמה ירהש בותכ ו עדי שיא 20 ותרובק ו ןכ יאדו רבקנ ידיב םמה רבקה וב רבקנ הארנ םויה דע וניתובאש יפכ רשא ורג ןאכ ותוא וארה ונל ךכ ונא םיארמ ותוא םכל וניתובאו ורמא ךכ רסמנ םהל םהיתובאמ 3 ךכו הכרענ דיימ הליפת לכו םירבדה רשא םיגהונ ונייה תושעל םרדסכ לכב םישודקה תומוקמה ושענ ןאכ ךכו ונלחתה צל ןמ הייסנכה יזא הלא רשא ורה םוקמה רמולכ םירטיבסרפה םיריזנהו םישודקה ורמא ונל םא םיצור ם םיבותכה תומוקמה תוארל ירפסב השמ ושג לא ץוחמ חתפל הייסנכה ולכתסהו וטיבהו ןמ הגספה המצע 2י ןמ דצה רשא ונממ ןתינ םתוארל ונאו רמאנ םכל המ םה לכ תומוקמה הלאה רשא ם םיאור 4 םיחמש דואמ ונאצי דיימ הצוחה חתפמו הייסנכה וניאר םוקמה ובש סנכנ ןדריה לא םי תוומה םוקמ הלגנ וניתחתמ רשאכ ונד ונדגנלו וניאר קר סאיוויל רשא דצמ ןדריה איה א וחירי רשא רבעמ ןדריל הכ אשינ היה םוקמה הובגה וב ונד רשא ינפל חתפ הייסנכה 5 הבור הניטסלפ ה איה 16 תיניטב eulogias ןמ תינוויה 86%0ץ]ט חנומה ינוויה לבוקמה הכרבל ןבומב יללכה ו ץפחל ךרובמ רקיעבו םחלל ןתינה םינימאמל רח סקט הסימה 17 clerici 18 הייסנכה הנושארה ןמ האמה תיעיברה םארכ העאיס הידממש םיעונצ ויה האר רלאס הרעה ליעל( ) positus est ןיא קפס םיריזנה וארה הירג דירש בשחנש םהיניעב ורבקל השמ ו רבקה היה זכרמ התשודק הייסנכה תביסו המויק רב ךשמהב םינייצמ םיריזנה יהוז תרוסמ הפבש התישארש המודק ןיינעל הוושה תרגא הדוהי ט ; תיי השמ רפסה( )ינוציחה ןכו Charles The א א קק 1913( (Odord 11 the Old Testament 10 and 20 םירבד דל ו 21 הגספה המצע צמנ תיברעמתינופצ הייסנכל האר רלאס ליעל( הרעה )

61 יגח מרח 4 מ LUdkI ulal CUa _Uak UQK %))) krk u d ~ ~ NLL ~ _ )% וס( UL 9 ג ( ז 11% 8

62 אורה לימור עיוןמוסא מבט מרב אולי זהו היין שראתה אגריה בדרכה להרנבו ארץ ההבטחה 22 נגלה משם וכן כל ארץ הירדן ככל שתוכל העין לראות משמ ראינו את כל ארצות הסדומיים וכן את צוער 23 צוער לבדה נשארה עד היום מבין חמש ]הערים[ הה 6 זכר עוד שם יש לה אך משאר הערים האחרות לא נראה דבר מלבד גלי חורבות שכן הפכו לאפר הראו לנו גם את המקום שבו היה הציון של אשת קוראים גם בכתבי הקודש 24 את 7 אך האמנה נראה עוד א מקומו בלבד אומרים כי העמוד עצמו כוסה המקום לוט אודותיו לי גבירותי הנכבדות כי העמוד עצמו אינו עלידי ים המוות ראינו לבטח מקומו אך לא ראינו כל עמוד ועל כן אינני ולה להטעותכן בעניין זה הבישוף של כלומר של צוער אמר לנו כי זה כמה שנים מאז נראה העמוד המקום בו ניצב עלפי האגרת העברים יא ט Segor צורת השם היוונית עלפי תרגום השבעים את צוער שזוהתה הן בתקופה העתיקה והן עלידי החוקרים היום )אבייונה ]יל הערה מהרנבו יש להניח כי הנזירים בראשית יט כו 8[ עמ 104 ) כנווה המדבר א סאהי מדרוםמזרח יםהמלח איאפשר לראות בחרו להם אתר חילופי קרוב לוודאי כחוף הצפונימזרחי של יםהמלח )(2

63 העמוד ההוא לימינה של נמצא מילין כשישה מצוער כולו מכוסה ועתה 8 מים 25 האמורים 26 פגריה בהר נבו גם יצאנו הכנסייה שם הראו לנו מנגד שתי ערים הלוא הן חשבון עירו של סיחון מלך הנקראת עתה אקסבון 27 ספדרה 28 כמוכן מאותו לנו נגלתה הערים הה אשר ראינו שוכנות והאחרת מנגד מקום של עירו פעור 29 הבשן מלך עוג עיר בממלכת אדום הנקראת 9 עתה כל בהרים אך מתחחיהן ט למטה נראה מקום מישורי יותר נאמר לנו כי שם הקימו משה הקדוש ובני ישר מחנות בימים שבהם נלחמו בערים ה וסימני המחנות נראים שם 10 מצדם ההוא של אשר היה ל ים המוות נגלה לנו הר תלול מאוד שנקרא קודם שדה הציב בלק בן להרשות זאת בעור י 3 כפי ההרים אשר קראתי צד שמ צופים 30 זהו ההר שבו את בם איש הוהים כדי לקלל את בני ישר ולא רצה והים שכתוב 11 ומשראינו את כל הדברים אשר והים דרך יריחו ובכל הדרך אשר בה באנו ירושלים חפצנו שבנו בשם את אשת לוט נהגו להראות לצליינים במקומות שונים גם מרב לים המלח השווה 20 Theodosius ( CC L 137 קג 164 ( Antoninus ( ק 176 Seon regis Amorrerum במדבר כא בו ~ Esbus צורה זו ם העיר חשבון אינה מקובלת ממקורות אחרים ידוע כי שם העיר בתקופה זו היה Exebon 65 (EaOoCG) וראה אבייונה )יל הערה 8( עמ Adra במדבר כא לג גם כאן צורת השם משובשת לרוב נזכרת עיר זו היא אדרעי המקראית בשם Safdra 53 )סק 146 ( ראה אבייונה )יל הערה 8( עמ Fogor במדבר כג כח )יהושע יג כ( נזכרת גם כאונומסטיקון של אוסביוס Eusebius Onomasticon ed )2 Klostermann Die Griechischen (Jhristlichen )מס ק 1904 Leipzig 1 11 בתרגום העברי של עצ מלמד ירושלים תשכו( Agri Specula עלפי תרגום השבעים לבמדבר כג יד ידוע גם מן האונומסטיקון של אוסביוס )יל הערה 29( )מס 20 בתרגום מלמד( המקום מזוהה כקצה הדרומירבי של ראם סיאעה ראה סר )יל הערה )2 עמ כמדבר כב אגריה מבלבלת את שמותיהם של בלק בן צפור ובם בן בעור

64 ו ניארייעד מפת אזור קרניים )עלפי וילקינסון( ן ררם גומאתה 7 ןגג מזבה הינבל ש ח / ע ל ל י / / 1 יי ט המסע לקרניים ן לאחר תפילה זמן מה רציתי ללכת ארץ עוץ 32 ראיתי 33 הקדושים ם נזירים קדושים שבאו רבים כדי לראות את קברו של איוב משם לירושלים הקדוש ם כדי לראות את המקומות תפילה וכל הדברים שסיפרו על אותם מקומות גרמו לי שאחפוץ ליטול על עצמי את העמל וך אותם מקומות אם אמנם את חפצו מתמלא לוויה 2 בדרכי ואף הם )הלכו( ם אפשר לקרוא לכך עמל כאשר רואה אדם וכך יצאתי מירושלים עם הקדושים אשר הואילו מש לי בני תפילה בדרך מירושלים ועד קרניים 34 עוברים שמונה ()111 ad regionem Ausitidem צורת השם עוץ AIISltlS עלפי תרגום השבעים לאיוב א את ארץ עוץ חיפשו במקומות שונים בצפוןעברהירדן ובדרומו )ראה י צפריר ערך עוץ ארץ עוץ אנציקלופדיה מקראית ו עמ 07 נ 106 ( אגריה מכירה מסורת נפוצה המזהה את ארץ עוץ כבשן ואת קברו של איוב כקרניים שכבשן gratia orationis Carneas ם תפילה המונח בו משתמשת אגריה לציון מסעצליינות השווה אוסביוס באונומסטיקון )יל הערה 28( עמ 112 ( 3 מלמד עמ 576( קרניים )בראשית יד יש היום כפר גדול מאוד בערביא עלפי המסורה מראים ה ) עשתרות קרניים הירדן שם במקור טורסיני ערך )הירונימוס שם בבשן ( הנקרא קרניא בעבר את בייוב יש לציין כי תרגום השבעים מביא תוספת לספר איוב שאיננה העברי לפיה חי איוב בארץ עוץ בגבול אדום וערביה ושמו לפנים יובב ושם עירו דנהבה )ראה נ ה אירב אנציקלופדיה מקראית א עמ ( לפי בראויית ל לב דנהבה היא עירם של מלכי אדום ברע בן בעור ויובב בן זרח האונומסטיקון וכן תיאורה של אגריה )להלן( מלמדים על העתקת מסורת איוב מדנהבה קרניים ואגריה אף מצרפת את שני השמות למקום אחד המסורת על קרניים כמקום מושבו של איוב נמצאת גם אצל חז ל )פסיק דרב כהנא ז י( המקום מזוהה היום עם שיח סעד שכבשן

65 כ פגריה בהר נבו תחנות קרניים הנקראת עתה עיר איוב נקראה קודם לכן אדום וערביה בהלכי בדרך זו ראיתי ל גדת נהר בכרמים ועצים שכן מים רבים וטובים היו שם 3 סדימה 36 הכפר נמצא במרכזו של מישור ובמרכז המקום שנוהגים שות קברים אך גדולים בפסגתה דנהבה 35 בארץ עוץ בגבולות הירדן עמק יפה ונעים מאוד משופע בעמק זה היה יסודות גדולים ועתיקים עתה גרים בכפר זה אנשים טים חביב זה שתי מהו המקום ה הנעים לפנים הבניין כפר גדול הנקרא עתה יש גבעונת לא גדולה עשויה כפי 4 שלם אשר ועתה תראי ון שיבוש בשל כנסייה ומסביב במורד אותה גבעה נראים ואני בראותי מקום כה ואז נאמר לי זוהי עירו של מלכיצדק שנקראה הכפר נקרא ובגבעה סדימה באמצע אשר הכפר בפסגתה כנסייה היא וכנסייה זו נקראת עתה בון היוונית טעם 37 Melchisedech שכתוב מייד כאן המקום בו נשא מלכיצדק קרבן טהור לוהים לחם ויין 38 כפי כששתי דברים ה ירדנו מיד מן הבהמות והנה הואיל לפוגשנו הפרסביטר הקדוש של המקום ואנשי הכהונה 39 אשר קיבלו את פנינו והובילונו ללה הכנסייה בבואנו ם למקום נערכה כנהוג תפילה נקרא המקום בספר משה הקדוש ונאמר מזמור תהלים המים לאחר ששוב נערכה תפילה ירדנו משם 2 וכאשר ירדנו אמר לנו הפרסביטר הקדוש שהיה זקן ומלומד מאוד בכתובים והוא ממונה על המקום ה מאז היותו נזיר ובישופים אודותיו שלמדנו כפי רבים לאחרמכן הביאו עדות נשגבת על חייו והלא אמרו על כי ראוי הוא להיות ממונה במקום בו מלכיצדק הקדוש עם בוא אברהם העלה לראשונה קרבן טהור לוהים וכאשר ירדנו כפי שאמרתי יל מן הכנסייה לנו אותו פרסביטר המלך מלכיצדק הם ומאז ועד למטה אמר קדוש הנה היסודות הה אשר רואים אתם מסביב לגבעה של ארמון ימצא שם לפעמים חתות קטנות של כסף ושל ארד העוברת בין נהר הירדן ומלכי העמים בשובו 3 היום אם ירצה מישהו לבנות לו סמוך ם בית ויסודות והנה הדרך אשר רואים אתם והכפר היא אותה דרך שבה חזר אברהם הקדוש מהרג כדרומר לסדום 40 מלכיצדק בו פגש ובה הקדוש מלך שלם XIV Dennaba ראה אוסביוס אונומסטיקון )יל הערה 29( עמ 9 76 ותרגום הירונימוס רך זה )77 ( 14 המוסיף כי בעיר זו מלך איוב Sedima יהוי המקובל למקום זה הוא בתל שלם 12 קמ דרומה מביתשאן שם היום קבר שייך מים המקום זוהה כבר במחצית המאה הקודמת לפני גילוי כחבהיד של אגפיה עלידי רובינסון ( Robinson ) 102 ק 1841 Palestine 111 London א ] Researches ( Biblical עלפי האונומסטיקון של אוסביוס במקום זה יש יין בתוהה עם און ועינון )עלפי יוחנן ג בג( ראה גם 11 lfalestineשןdel FM Abel Geographie~ AviYonah Madaba Mosaic Jerusalem ן ; קק 1948 ; Paris הנ ל )יל הערה )8 עמ 92 מקום מלכיצדק כראשית יד יח לחם ויין הם שני המנטים בטקס האוכריסטיה הנוצרית טקס המסתורין המרכזי בנצרות מנחת מלכיצדק נתפסת כצורה קודמת לסעודה האחרונה ולטקס הקרכן הנוצרי שיוסד כעקבותיה בשל פירוש זה חיטוי ירושלים כשלם מועברת המסורת מאוחר יותר הגולגו עצמה )השווה אנטונינוס ק 175 CCSL ( אך אגריה מצביעה עדיין על מסורת קדומה יותר שנשתמרה במקום על מלכיצדק בנצרות ראה 3( Bardy Melchisedeck dans 1% tradition patristique Revue Biblique 35 ) 1926( 40 ; קע 2545 קק 1927( ) clerici בראשית יד יזיח

66

67 הירגפ רהב ובנ xv זא ןוומ יתרכזש בותכ ןנחויש שודקה ליבטה יניעב דיל ם 4ן יתלאש תודוא םוקמה המכ קוחר םשמ זא רמא שודקה רטיבסרפה והנה םיימ דעצ ןאכמ םאו יצרת ךליבוא התע םשל לגרב םימהו םיברה םזהו רשא םתיאר רפכב םיאב ותואמ ןייעמ 2 זא יתידוה ול ויתשקיבו ונחקי לא םוקמה ךכו ונישע דימ ונאצי תכלל ו לגרב ךרד ק םיענ דואמ דע רשא ונעגה לא ןג םיחופת םיענ הארה וכותבו ןייעמ ונל םימ םיבוט םזו חלושה תחאב םרז םימ םייח ינפל ןייעמה שי ןיעכ הכירב םש הארנכ היה ןנחוי שודקה ליבטמ 3 יזא רמא ונל רטיבסרפה שודקה דע םויה ןג וניא ארקנ תינוויב תרחא רשאמ agiu lohanni 1ט cepus רמולכ םכנושלב תיניטב ןג ןנחוי שודקה םיחאו םיריזנ םישודק םיבר םאובב תומוקממ םינוש םישגינ ץוחרל םוקמב ה 4 בושו דיל ותוא ןייעמ ומכ לכב תומוקמה הכרענ הליפת ארקנו קרפה רמאנ רומזמ םילהת םלוה לכו םירבדה רשא םיגהונ ונייה תושעל ונאובב לא לכ תומוקמה םישודקה ונישע םש 5 ףא ז רמא ונל שודקה רטיבסרפה םויה ידמ גח אחספה לכ םידמועה לבטיהל רפכב רמולכ הייסנכב opu melchisedech רקנה םילבטנ םלוכ ןייעמב זא םיבש םה םדקומ רו תורנ םע םינהוכה םיריזנהו ךות ירומזמ תרימא םילהת 42תונופיטנאו ךכ םילבומ לכ הלא רשא ולבטוה ןמ ןייעמה לא תייסנכ קדצלמ שודקה 6 ונאו ונלביקשמ תוחנמ 43הכרב ןמ רטיבסרפה ןגמ םיחופתה ןנחוי ליבטמה שודקה ןכו ןמ םיריזנה םישודקה רשא םהיאת ויה ותואב ןג וננתונבו תודות םיהול דימת ונמש וניפ לא ךרדה הב ונכלה XVI ךכו ונתכלב המ ןמז ךרד ק ןדריה תדג רהנה םש רשא התיה ונכרד המןמז וניאר עתפל וריע איבנה שודקה והילא הבשת איה הנממ רשא 44יבשתה והילא ומש היה םש צמנ דע םויה הרעמה רשא הב שודקה בשי םשו ורבק יתג 45 שודקה רשא ומש םיארוק ונא ירפסב םיטפוש 2 ךכו וננתונב םש גוהנכ תודות םיהול ונאצי ונכרדל ונתכלבו ךרדב וניאר ק ונלאמשל םיענ דואמ ק היה לודג לחנו םוצע םרוז וב לא ןדריה 46 והואבו ק וניאר את חא רמולכ ריזנ 3 יזא ינא תינרקסש דואמ יננה יתוליחה לואשל והמ ק רשא וב ריזנה שודקה השע ול התע את ןכש 41 ןנחוי ג גב האר ליעל הרעה םיקוספ יבתכמ שדוקה רקיעב םילהתמ םיגהונש רמול ינפל ירחאו םירומזמה 43 eulogias האר ליעל הרעה םלמ א זי א ךליאו םוקמה הרש הירגא הארנכ Listib רשא ודיל סאילארמ תברוח האר ןוסניקליוו ליעל( הרעה 1 )אובמב 222 הרעה Getha הנווכה ילוא חתפיל רשא רבקנ דעלגירהב םיטפוש( בי ז הארו ףסוי ןב והיתתמ ה תוינומדק ז )בי הרעשה עורחא דראנרכ ליעל( הרעה 1 אובמל 32 הרעה )2 איה הנווכה רתיל ונב ןועדג םיטפוש( ח )כ רשקהב ןייצל ןיינעמ תשודק דמלמה תיטנאזה הפוקעה ןמ הנירתקהטנס תייסנכמ רויצ הנברק חתפיתב תורצנב האר ]ת the Bima ofthe Church ofst Weitzmann The Panel קק ) 1964( 18 Mount sinai Dumbarton Oaks Papers ח Catherines רויצ דמלמ המויק הסיפת השריפש שורפ יגולופיט והשעמ חתפי הסיפת וז סא השרתשה תורצנב היושע ריבסהל ורוכזא חתפי ןיב ישודק ךנתה הירגא 46 הארנכ ידאו סיבי לחנ שבי ואצומש געתמרב ןול 67

68 ק מ אורה לימור חשבתי מן זורם סיבה אין כי אז לכך אמרו לנו הקדושים אשר עשו דרכם עמנו המכירים את המקום זהו עמק כרית 47 אשר בו ישב יהו התשבי בימי המלך אחאב בהיות הרעב ובמצוות והים הביא לו העורב מזון ומן הנחל ה שתה מים שהרי הנחל אשר רואה את להראות הימים הוא הירדן העמק 4 וכך כרית וכך בנותננו תודות לוהים אשר הואיל לנו הכלתיראויים את כל הדברים אשר חפצנו התחלנו שות את דרכנו כבכל בלכתנו ראינו מנגד את אזורי אחד[ בדרך מדי יום ביומו נגלה לפנינו פניקים הר גדול ונישא עד מאוד המשתרע למרחוק לפתע מצד שמ מן העבר בו 5 ]כאן חסר דף והנזיר הקדוש איש אסקטי צריך היה לאחר שנים כה רבות שבהן ישב במדבר לבוא ולרדת העיר קרניים כדי לדרוש מן הבישוף והכוהנים של ימיו עלפי מה שנגלה לו שיחפרו במקום אשר הוראה לו וכך נעשה 6 ובחפרם באותו מקום אשר הוראה מצאו רה ובלכתם בעקבותיה כמאה צעד נתגלתה לפניהם לפתע אבן כאשר חשפו את האבן מצאו חרוט על מכסה איוב אז הוקמה במקום ה אשר רואים הכנסייה 48 לכבוד איוב אתם כך שהאבן והגופה לא יועברו למקום אחר א שהגופה תונח במקום בו נמצאה ותהיה קבורה מתחת למזבח כנסייה זו אינני יודעת מיהו הטריבון אשר בנה אותה כך עומדת בלתיגמורה היום עד 7 כך למחרת בבוקר יערוך קרבן כפי שהואיל שות ולאחר שברך אותנו הבישוף קומוניון שבהן ובנותננו תודות לוהים תמיד שבנו הלכנו שנים שלוש )לפני( כי הבישוף מן ביקשנו יצאנו לדרכנו משערכנו שם לירושלים בעשותנו דרכנו דרך התחנות Corra בונה של )מלמד לפנינו אגריה ראה מלכים א יז ג והשווה אוסביוס אונומסטיקון )יל הערה 29( מס 966( הירונימוס מוסר כי שם נחבא יהו )שם ) תיאור טיפוסי של גילוי עצמות קדושים בעקבות חזיונות שהיו לנזירים פשוטים שחיו במקום נזירים ה הביאו את הרשויות הנוצריות לחפור במקום ולמצוא את העצמות ה inventio המפורסם ביותר הוא זה של עצמות הפרוטומרטיר סטפנוס הקדוש בכפר גמלא בשנת אך במאות הרביעית והחמישית מתגלים באורח דומה עצמותיהם של קדושים ראה Latina Bibliotheca Hagiographica רבים ובהם אף גיבורים מקראיים כנביא ישעיהו או זכריה הכהן המקום שמרת אגריה נמצא במרקז ט דרומה משיח W F P~lbright סעד מצבת פרעה רעמסס שבמקום זה נקראת בפי החושבים עד היום בשם ס איוב ראה Bulletin of ;the American School Of ~Orienal Research 89 ) 1943 (

69 דסומה תווהתה ידיקפ ילכרמאו ירעד שדוקה םדרטסמאב ףסוי ןמכמ םסחי יסנרמ להק םוזנכשאה םדרטסמאב תויעבל תור רשה לארשיץראמ תורפסב םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמאב רשא וספת תצורמב ןמזה םוקמ יזכרמ סויגב םיפסכה ןעמל בושייה ידוהיה לארשי ץראב ףאו ועיפשה תובר ותוחתפתה תמייק טעמכ המכסה תיללכ תנשב טסקת 1809( ) ומיקה השו םישיא ר קחצי דראבטיירב )עדנייאטוג( ר םהרבא ץנירפ רו שריה ןרהל דסומ הרטמב ריבגהל יילו תמרתה םיפסכה ןעמל לארשי ץרא ן יפל הסריג תרחא המזויה האצי ינברמ םיורי רשא ךרוצ ואר לידגהל תוסנכהה פמ הקוצמה הלודגה םייורש ויה הבש ריע ידוהי וז וטילחהו ןנוכל תוליהקמ תחאב הפוריא תולודגה תומודקהו זכרמ תואבג ץר ארקיש שדוקה םשב םידיקפ םילכרמאו ירחאו קש אירטו ורחב ריעב הבושחה םדרטסמא ולסכ תנש עקת הב בשת אסכל דע םויה 2 יתש תוסריגה תואצוי החנההמ היהש רבודמ הטלחהב תיפדח הירוחאמש הד תינכת תשבוגמ תרכומה ונל ןמ תוינידמה להינש ןוגרא םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמאב ןלהל[ ]מ אוקפ ףוסמ תונש םירשעה האמה טיה םלוא יתש תוסריגה ןסוסיבש ידועיתה שולק ידמל 3 תומ המכ תולאש תוראשנה ל הנעמ ןוגכ המל וטילחה וא( )ונומ אקווד םישנא ולא םיקהל דסומה? המל ושע ז תנשב טסקת וא עקת? המלו ונעמש םהי ו םתוליעפ דע תליחת תונש םירשעה האמה טיה? יפכ הארנש התיה תמקה מ אוקפה ירפ ךילהת ךשוממ ךשמנש םירשע הנש רתויו ובש ורבח דתי םימרוג םימרוגמ םינוש ןה הלאכ ועבנש היתויעבמ תודהי דנלוה ןהו הלאכ ויהש תורושק תועדיקוליחב םיפירח םוחתב סויג םיפסכה םתקולחו ןיב יינע לארשי ץרא 1 האר מ באילא תבהא ןויצ דוה ישנאו ביבא לת את ; לנה ידוהי דנלוה בושייהו ץראב לארשי האמב טהה םירקחמ תודלות תודהי דנלוה ב םיורי טת 140 ; לנה ץרא לארשי הבושייו האמב ט יה םיורי ךליאו ; סי שריה םירוריב תודלותל םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמא םינשב תונושארה םמויקל ןויצ זמ )ב משת ( 8883 הארו מ א ץנול הקולחה םיורי ט )הערת ( ןייע שריה םש םש 3 םייק ךמסימ ינוירטונ תנשמ 1909 רשאכ ישאר מאוקפה זאד ןרק ודסיי יטפשמ ףוגכ ךיראתהש םריהצהב האמ הנש ירחא תמקה דסומה ןכ שי רואית תישאר מאוקפה רפסב שידייה דנלוהב Voorzanger ] קק 1974( repr Utrecht 1915 Polak Het Nederland Amsterdam ש נ 4) ינש תורוקמה םמוגרתו ירבעה םיאבומ שריה לצא םש ץנול ויתועיבקל תוחכוה איבה הארנ תועידיה לכבש יל הלאה רבודמ תרוסמב הפכש יפכו חונש ןלהל שי תרוסמל וז המ ךמתסהל שרק

70 ףסוי ןמכמ ןתיב עיבצהל ךיראת קיודמ תוחפ וא רתוי ובש ליחתה ךילהתה בייחש ופוסב רבד תמקה מ אוקפה עוריאה רושק םע בצמה דחוימה הליהקה תידוהיה םדרטסמאב רשא הב ויח וז דצב וז יתש תוליהק תידרפס תיזנכשאו זאמ םתובשייתה םידוהי םיזנכשא םדרטסמאב תלחתה ( האמה )זיה התנהנ הליהקה תידרפסה דממ ףדעומ קר םיסחיב םע תונוטה םא םירשקב םע םלועה תודהי דחוימבו םע בושייה לארשי ץראב 4 להק םיזנכשאה םדרטסמאב היה ליגר ריבעהל ויתומורת רובע ירע שדוקה יאבגל לארשי ץרא הליהקה תידרפסה הלאו וריבעה ןתוא ןמל עצמא האמה חיה לארשי ץרא ידיקפל אטשוקב ףא התומצעתה הליהקה תיזנכשאה תיצחמב היינשה האמה חיה תוניועהו הררשש ןיב ירבח יתש תוליהקה הכישמה הליהקה תיזנכשאה תוארל םיאבגב םידרפסה היגיצנ לכב עגונה לארשי ץר ךותמ החנהה ש תקולח םיפסכה ץראב השעית ךותמ תבהא לארשי םיזנכשאהו ולבקי קלחה עיגמה םהל ןכ ועזעדזה רשאכ עדונ םהל חורה תרומ התיהש תמייק ברקב םיזנכשאה ץראב ונעטש םה 4 האר י ןמכמ ןיב םידרפס םיזנכשאו םדרטסמאב י י ןכ )ךרוע( תשרומ ידוהי דרפס חרזמהו םיורי במשת הארמ םדרטסמא ןמ םיה טירחת ןמ האמה זיה 70

71 ידיקפ ילכרמאו ירעד שרוקה םדרטסמאב םילפומ הערל ושרדו תוליהק םיזנכשאה םלועב ונגראי תיבגמ תדרפנ תינכת וז השגוה יסנרפל להק םיזנכשאה םדרטסמאכ ריעהמ תדבוכמ תחמ ידי ידורב ונאש יפכ םילוכי אורקל סקנפב הליהקה ךיראתב כ בא םחנמב טמקת 5 לי המזויו וז העודי תורוקממ םירחא ונא םיאיבמ חסונ בותכה ואולמב תמכח םדא ריאת וינפ הה םכחה םה ינרותה פומה ינברה לאומש ררהומכ ורנ יד אברעממ וו ולובג ו המודב ול הה גלפומה ינרותה המ ררהומכ ורנ זוע תירקמ ק ק דארב ]ידורב[ אעי םיציו השע םשור םשר בתכב תמא םיחלושמ ק קמ דארב אעי עידוהל רעצ וניחא יב ]םיזנכשא[ שדוקה ירעבש םיזנכשא םתקעצו הלדג ק ק םידרפס אעי הננוכי[ ןוי ]ןמא םינכושה ם לכב ריע ריעו םרמאכ לכש תובדנה תומורתו לכמ הלוגה ןה םיזנכשאמ ןהו םידרפסמ עיגה דימת דיל םינוממה קקד םידרפס אעי קלחתנו תועמה וכור ולוככ ןיב יינע םידרפס אעי ונחנאו םיהימתמהמ ז ה םיחא ונחנא רצויו דחא ונארב ולו ונא םידבוע םכש דחא ללכו לודג הרותב תבהאו ךערל ךומכ ןכבו תלוע הבוח לכ הלהק הלהקו קיזחהל ידי וניחא םיזנכשא ץראבש השודקה א ערגוי לבח םתלחנ םקלחו רשא לפנ םהל םימיענב מ ףסכ םישדקה םרוה רשא לכל וניחא י ב םינכושה המש ללכב טרפבו ו וני לטומ הככ קר המ השענ רבעה םבור םלוככ ירע שדוקה רבכ ולבק םקח בוצקה םהל ונמ הנשל הנשו םינשה תואבה ינהל ירת םיריצ םינמאנ לנה ונרמאו ונינעו יהיש רבדה רומש ונל בותכל לכה וניסקנפב תרמשמל טעב לזרב תרפועו דיתעה אובל יתמ עיגיש ונילא חלושמ דחאמ ירעמ שדוקה אעי רבדנש ו תחכות לכ תחכנו לכו תואקדטצה השענ יינעהש םיזנכשא המה וחקי םקלח ןקתלו ות עמה יתרת[ עמשמ תנועמ תועמו ]םימות תסכמל תושפנ םיזנכשאכ ימידרפסכ די םיווש לכה וב וננתנו ינהל ירת םיריצ לנה יגש ךס םיירגה םיטאקוד[ טאקוד היה הווש ינש ןדליג ]יצחו דעב הדיצ ךרדל הו ןנוכי ונייח ותנש בישיו ונותב ןמזב בירק געב ותעושיבו החמשנ הליגנו דכה חהעבה ה[ לכ ירבד אבה ]םותחה תדוקפב םיפולאה םינזור םיניצק מופ םיסנרפ[ ]םיגיהנמו הפ וניתלהק קק םיזנכשא םדרטשמאב אעי םויה םוי ד כ םחנמ בא םחרל תנש הכולמה הל ומו םיוגב ק פל טרפל[ ]ןטק םתחנ יע קה ]ןטקה[ השמ ררהומב שריה 6שמש ןמאנו קקד לנה קה םייח ןהכ ןרבוק שמש ןמאנו קקד לנה עודי ונל המ עינה ישאר תליהק ידורב רגשל תחמה אקווד םדרטסמ אקוודו 5 םיסקנפה הליהקה תיזנכשאה םדרטסמא םיאצמנ ןוראכ ינוריעה םדרטסמא יתשמתשה םליפורקימב ןוראבש יזכרמה תודלותל םע לארשי הטיסרבינואה תירבעה םיורי יתדותו הנותנ ידבועל ןוראה םתרזע הבידאה 6 ישמש הליהקה תיזנכשאה וימ השעמל דיקפתה רזמ הליהקה םירקמבו םיבר ולהינ המשב אשמ ןתמו םע ץוחימרוג

72 עקיבא להרן )1795 ( 1876 אחיו )וחותנו( של צבי הירש יעקב מאיר להרן 1793( ) 1861 בריך זה 7 עלכל פנים הניסיון נכשל משום שהפרנסים סירבו בור את האחדות היהודית בנוגע למצווה חשובה זו ולהפסיק את הנוהג להעביר את הכספים כי ואם ולדרוש הנטיתו שתהיה להפנות חלוקה את שווה תשומתלבם לכל העניים של אין המשולחים זכר להבטחה באמצעות הגבאים של הספרדים הספרדים זו לחוכתם ברישומים כלפי על האשכנזים של ביקורם ייתכן שיש קשר בין משלחת זו ואיגרת של חלוקת הכספים הנגבים לן ארץישר בין ספרדים ואשכנזים בשנת חלוקת כספי ארץ ישר מארצות אשכנז לר יוסף תומכים ראשי כרודי בשליחות של האגרת פרנסי ברודי ורבה שפירסם ר יוסף דוד עייאש כמבוא לקונטרס על דוד עייאש מורא א ירושלים תשיד תקפב ראה מ בניהו קונטרס על עמ 112 נאגרת זו השדר הספרדי ר הלל מזרחי האם שוגרה המשלחת במטרה לבטל את תרכן או להכחיש שיהודי ברודי תומכים בגביית כספים לן ארץישר שלא נועדו אך ורק לאשכנזים? רמז לכך שאנשי ברודי לא תמכו בשליחותו של ר הלל מזרחי יש בעובדה שבהן ביקר ארץ ישר[ שהעיר לא נזכרת כלל ברשימת הקהילות השליח ראה הרשימה אצל א יערי שלוחי ארץ ישר ירושלים 977 נ עמ 553 ]להלן יערי שלוחי אך אין לבטל אפשרות אחרת המשאירה את עניין משלחת ברודי לאמסטרדם כתעלומה והיא שהאגרת שפרסם ר יוסף דוד עייאש בקונטרס לא היתה א זיוף ונכתבה עלידי המחבר ידוע כדמות מפוקפקת )ראה יערי עצמו הרי שליח זה ביותר שלקח צמו מקופות ארץ ישר במקומות שונים ולבסוף אפילו המיר את דתו שם במיוחד עמ ( בתחילה היה שליח לן ירושלים מצאתי מכתב המלצה חתום עלידי ארבעה מראשי הרבנים בירושלים )ר יהודה עוזי( מניסן תק ח Hayas מנתב נמצא כ 1817 Gemeente Archief Amsterdam רפ יוסף חזן ר שלמה טים ר משה סוזין [ = שלמה משה סוזין[ ור ובו מתואר המצב הקשה של היישוב כירושלים בחוזר נקרא השליח Joseph David Archief Portugees Israelitische Gemeente Ingekomen Stukken 1821 יר עייאש הסתובב שנים את שליחותירושלים בשליחותחברון דעתו של שבא אותו איש אגרות הפקידים והמארכלים רבות כשליח ברבאירופה ופעם החליף ה להרן עליו היתה שלילית ביותר חרפה ובושה היא לאהק בשליחות מחדש איש כזה שידוע מפי עדים שהעידו עליו לליו תצילנה אזנים משמוע בוודאי גם מסוגל לפרסם מיסמך מזויף לספרדים מאמשטרדם ג ירושלים תשלט עמ 184 ]להלן אגרות הפקואמ ] איש זה היה כדי להוכיח שאפילו אנשי כרודי מצדדים כמתן חלק מהתרומות 7 72

73 ידיקפו ילברמאו ירעד שדוקה םדרטסמאב םיחלושמה ועיגהש ךכרחא םדרטסמ םלוא היעב תרחא הצצ המכ םיפ ו איה הדיתע סופתל םוקמ בושח תייוותהב תוינידמה םאוקפה איהו תייעב םיישקה םירושקה גהונב רגשל םירדש תוליהקל לארשי הנש רח רוקיבה תחמה ידורבמ עיגה םדרטסמ חלושמה לאפר םהרבא הירא בל אבש ףוס םיפסכ ןעמל הירבט ו להק םיזנכשאה םדרטסמאכ בייחתה םל תנשמ אמקת ההו ידמ הנש האמ םינירולפ םיבו( ) הירבטל לבא יפל םתחנש םכסה דוע גיב ולסכ טכקת רסמיי ףסכה םושל חלושמ םא חו וחי ונילא יע םיריבגה םידיקפה הניטנאטשנוקב ]אטשוק[ בתכ יקיתייד ]תובייחתהרטש[ ךסה האמ םיבו ידמ הנש הנשב ךילומהו איבמהו ותוא בתכ יאר וילא רוסמנ הנמה םלוא םכחל ללוכה םסרופמה םהרבא ירא היה יופי חוכ ישנאמ אטשוק לכבו ז ולכי יסנרפ םדרטסמא בישהל יראה וטילחהו תונעיהל ויתושקבל וינונחתו םה וריבעה םוכסה ויהש םיבייח 900 םינירולפ בוש תועצמאב םיאבגה הליהקה תידרפסה ומשרו הליהקה סקנפב ונאב שדחל רשא תירבה ישנא ונתרכ קהע לנה א רוסמנ התעמ דוע םוש הטורפ םושל חלושמ קר המה וחי יע םיריבגה םידיקפה אניטנאטשנוקב בתכ רשוי ירבדו תמא ןאכל רוסמל ךסה האמ םיבו טנעדנעפשרוקהל םה ןאכ לי ותואו טנדנופסרוק היה יאבגה הליהקה תידרפסה בוש ורשק םיסנרפה םמצע ךשמל םינשה תואבה םע ישנא אטשוק ומתהו ןיטולחל תייעבמ תקולח םיפסכה לארשי ץראב ששחהש רורב ינפמ םירידשה דצמ תואמר רבג תונוכנה סנכיהל תומיעל םע םיררפסה םשל תחטבה םקלח םיזנכשאה תומורתב דוע התואכ הנש הרק הרקמ ףסונ תבטב ןקת אב חי םדרטסמ ןורבח ררהומ םירפא דוד לאפר סאיי 9 בושו וענכנ םיסנרפה ויתורצפהל דוגינכו םנוצרל ונתנ ול םירשע השימחו םינירולפ ךא ועבק ןאכמו ךליאו ןתינ דוע םולכ םושל חלושמ אוביש ןאכל ירעמ שדוקה םא ידימ הנש הנשכ ןתינ ךסה האמ םיבו ינפל לכ א ןמ ד תולהק קהע בתכ אוביש הלבק ונילא מ םיריבגה וצי אניטנאטשנוקב ףקותכו ירבד תרגאה רשא חנ ןהילא י0 םיסנרפה וטילחה אופא ביחרהל היהש רדסהה םייק יבגל הירבט וליחהלו לכ שדוקה ירע תניחבמ הליהקה היה דוע ךרוצ םיחלושמב איה הבייחתה םל הבצקה תיתנש העובק תועצמאב יאבג םידרפסה ךרד אטשוק ךבבו איה הענמ קר ןוכיסה תואמר א תואצוהה תוהובגה םיחלושמה םע ז וני רוכזל רדסה לח הליהקה דבלב םיחלושמו וכישמה רקבל לצא םידוהי םירישע רדסהה םע אטשוק פ רתוי םירשעמ הנש דוע םינשב טסקת ע קתו ורבעוה תובצקהה יתויתנשה ומכ ידימת תועצמאב םיאבגה םידרפסה ךרד אטשוק ירעל שדוקה יפכ ןתינש דומלל 8 סקנפב תליהק םיזנכשאה םדרטסמאב ןלהל[ ]א אקפ ארקנ םהרבא ירא ךיראתה( דכ וילסכב ן קת 654 )10 ותוחי ןעמל הירבט האר ירעי יחו ץרא לארשי ותרעשה ש ירעי עיגה דנלוהל תרשאתמ הדועתכ אאקפבש 9 א אקפ ה תבטב ו קת ומצעב םתוח לאפר דוד םירפא סאיי 10 םש םש יתלוכי אוצמל תוחי רושיא וז ו ותוישיא ותוא בר סאיי ומש וניא עיפומ לצא ירעי ו לצא י םילג הידפולקיצנאב ימכחל לארשי ץרא םיורי לבא רכזומ ןורבח ימכח ןיב היחוו רפסב ןורבח םיורי ~ 72

74 יוסף מכמן את מהחלטה שקיבלו פרנסי קהל האשכנזים באמסטרדם בקשר לביקורם של כי הקהילה לא העבירה במשך ארבע שנים את הסכום של מאה פלורינים והיה רבנים מירושלים שטענו נה 1 י הפרנסים ההליטו אז להעביר שלוש מאות פלורינים לתקופה של שלוש שנים וכן מאתיים פלורינים על חשבון החלטתם נימקו החוב כך ואנחנו בשנו אמריהם הנל הנוטים יקול הדעת ואפשר השליחות הכתבים ויין אם פלורינים הקודמים ושוברים בהם יתברר היטיב בבדיקה ואינם שניים כי ביד הרבנים לקהלתינו עם הצדק יעא המשולחים הנל או אם ומפאת סיבות מירושלים ואם ; ייחשב לאו מאתיים של התשלום פלורינים לבררם אם הדין עמם מן פנקסי טעות נפל בחשבונם מודע הדבר מן הטובות ישולם כמקדמה אין סכום נים בידינו נוסף כעת לחפשם של הבאות מאתיים המצוקה הכספית של קהילת אמסטרדם ותחילת היוזמה הפרטית להתרמה לן ארץישר בעקבותיה הסיבות הטובות שולמו האשכנזית ולכלול קשורות בה המוזכרות קרוב באמסטרדם כל את לוודאי בפרט הקהילות בהחלטת בזעזועים החלטת באמסטרדם גרמה למריבות וסכסוכים ור לא האשכנזיות הפרנסים שמנעו מהם לברר מיד אם הקהילות על אז שעברו המלך לואי נפוליאון לייסד לאחד וכן במדינה רפ יעקב מטלון 2 ן היו עדים לבעיות הקשות שבהן נאבקה את בהולנד ההקצבות השנתיות ועל בכלל הקהילה קונסיסטוריהעליונה בהולנד שתי הקהילות האשכנזיות קשים הרבנים הירושלמיים ר יעקב דוד יקותי רפופורט הקהילה הם השתכנעו שאין לסמוך יותר על הפרנסים בלבד ושיש צורך בלחץ מתמיד על הנהגת הקהילה שיופעל על ידי אנשים מהימנים בי ארץ הקודש כדי להבטיח שזרם התרומות לן ארץ ישר לא ייפסק הקהילה היתה אמנם רגילה לם תרומות ו מכספים שנדבו היהודים הספיקו בוודאי היא ממכירת בשר באיטליז השלימה את החסר מקופת הקהילתי אולם הצדקה בבתי הכנסת למטרה זו אך אם ה עיקר ההכנסה לה באה זו לקופה משהוענקו זכויות שוות ליהודים ברפובליקה הבאטאווית )1796 ) בוטלו רשמית )אם כי לא לשה( תקנות הקהילה שחייבו את כל היהודים לקנות את הבשר באיטליז כאשר נתטו הכנסות שנת קמה הקהילה הנפרדת עדת ) 1797( ישורון זה מצב 1809 איטליז היא גם פתחה וממילא הקהילה למרות זאת הצליחה הקהילה הישנה מור על רמת הכנסות סבירה עד הקצה מן השתנה אמנם לא היה בתקנון החדש שרם ארץישר שעשוי כפי להשת עם הקצה הקמת הקונסיסטוריה העליונה 3 ן סעיף שמנע מהקהילות האשכנזיות להפריש תרומות לן מדברי היהש 4 ן ועוד נראה שהקהילה אכן תרמה למטרה זו פקא א ח י בכסליו תק ע 267 י 1 הכסף הועבר באמצעות הגביר Teixeira Mendes da Costa על שליחותם של שני רבנים ו ראה יערי שלוחי ארץ ישר עמ על תולדות יהדות הולנד ובעיותיה באותה תקופה ראה Orthodox Michman The Conflicts between 261 February 1814 Studa קק ( 1981 ) xv Rosenthaliana 2036 הירש )יל הערה ) 1 עמ 87 נ and Enlightened Jews and the Governmental Decision of *ץע

75 םידיקפהתיב םילכרמאהו טאארטסגרובנפר םדרטסמא םלוא ןונקתה שדחה טטומ ןיטולחל תכרעמה תיסנאניפה הליהקה רוסא היה שינעהל ירבח הליהק א ונק רשבה זילטיאב יתליהקה א לצא םיטחוש םייטרפ וא וליפא ונק רשב רשכ ; ירבח הליהק םיבר וחד ימות רבחהיסמ הליהקל וא ובריס םמל ללכב תוסנכה הליהקה ודרי ךות עברא םינש םיעבשב תחא ךרעל איהו הצלאנ ךורעל םיצוציק םייטסארד לכב םימוחתה תורוכשמב הידבוע םיבורמה רועישכ תובצק םיינעה רפסמבו הלא םיאכזה ןלבקל ןכו לטבל לילכ תקולח לובכה דוגיבהו םלרוג רמה רשע הנומשכ ףלא םיינעה םידוהיה םדרטסמאב עזעיז לכ םירקבמה ריעב ו רכזומ ךלמה תונורכזב יאול ןואילופנ קדצב ולכי םיסנרפה ןועטל יינע םריע ובערש שממ םחלל םימדוק תפוקו הקדצה הקיר החכוה בצמל רצונש ןתינ אוצמל תטלחהב םיסנרפה םוימ 11 יאמב לגרל ורוקיב חיה ר םייח ךורב ורטסייאמ ןורבחמ ררבתה הליהקהש התיה תבייח 800 םינירולפ ריעל ןורבח רמולכ בוח הנומש םינש םיסנרפה ושחכתה בוחל ףאו תווצמש ודוה ןוידפ םייובשה תבייחמ םתוא םלוא הליהקל היה ףסכ םל בוחה םישמשה לטוה סייגל רהמ לככ רשפאה םוכסה שורדה וריבעהלו ומכ דימת אטשוקל תבוטל ריעה ןורבח ן5 15 אאקפ םושיר םוימ 11 יאמב 1815 םאתהב ךכל שי שרפל םירבדה ובתכש יסנרפ הליהקה וסקנפב חיה םייח ךורב ורטסייאמ תובייחתהכ ו םותכ ופב הוושה ( שריה םש )םש ; ירבדבו ירעי יחו( ץרא לארשי )607 םייחש ךורב ורטסייאמ ריבעה דוע םיבו םדרטסמאמ שי קוחמל הלמה דוע ~ 72

76 ףסוי ןמכמ הטלחה וז החומ דוע תנשב 1815 הפ הליהקה תרבעהב ףסכ לארשי ץר ומכ הגהנש רבעב ו ןכ רורב זאש םרט אב דסומ מאוקפה םוקמב הליהקה ןה רשאכ תייבגל םיפסכה ןהו עגונב םתרבעהל ירעל שדוקה זו םינש שמח דעש ךיראתה ירחא םויה בשחנ עבוקכ יבגל ודוסיי המ הרק אופא תנשב ע קת 1809( ) הבש דסונ יפל ךמסמה ינוירטונה תנשמ 1909 םאוקפה? הבושת ךכל ונא םיאצומ תטלחהב םיסנרפה לגרל ורוקיב ר קחצי )דוד( ןב יבר םדרטסמאב ן6 תביס ורוקיב ר קחצי ןב יבר התיה הארנכ המרימהשעמ השענש ידי חלושמ םדוק םיורי שיא עורג רשא ןודזכ ובל דביא הלו יא םיפד ךותמ סקנפ ה ןפואכ לכש םירבדה רשא ויה םימשרנ םהב תובדנהמ רשא ונתנ קהיע תעויסל ]שדוקה ריע[ ןה לנה תפוקמ ץרא תקדצ לארשי וניתלהקד ןה ןמ םיבדנתמה םעב ידיחי וניתלהק אעי םלוכ ופס ומת םו םנורכז יבר קחצי ןב יבר השע לכ ץמאמ אוצמל םיפדה ודבאש ךא רבדה ה ודיב רשאכ ודיעה ונינפל הנה השו יביטימ תעד ידיחי ונתלהק םיניצקה הכ קיציא ןב הכ ןתנ איולקרב הכ םהרבא ןב הכ ןרהא ץנירפ הכו שריה המב השמ ןרהל השגדהה[ י ]מי טלחוה םל תפוקמ הקדצה יא וניתלהקד אעי ךס ש תואמ םיבו רשא ורסמנ ידיל םיריבגה םיניצקה Teixeira de Mattos םאיצמהל םיריבגהל םירשה םידיקפה רשא ק קב ויניטנאטשנוק אעי תבוטל יינע ריע השודקה םיורי בבות לנה דעב השה םינש ורבעש דע הנשה וז תנש געקת דעו ללכב ן7 הדועת וז החומ תשוש םישיאה ועיפוה ינפב םיסנרפה םידיח ו יגיצנכ הרבח וא הדוגא ; י8 היה םהל לכ חוכיופי לבקל םהידיל םיפסכה םעטמ הליהקה רשא ורבעוה לבוקמכ לא דעווה אטשוקב םדיקפת םצמטצה ודש ךכב רשקב םיחיה םע ורזע יאדוובו םהל םהירוקיבב לצא םירישע םיימוקמ םהיצמאמב גישהל םיפסכ 19 המל וצלחנ אקווד םישנא הלא תרזעל יינע לארשי ץרא? םתשו וכייחשה היציזופו תיסכודותרואה רשא השבגתה ןמזב קבאמה דגנ הירוטסיסנוקה הנויה המקוהש ידי ךלמה יאול ןואילופנ ךלמה שרד לככ ףקות יתשש תוליהקה תויזנכשאה םדרטסמאכ הנדחאתת הנחיהו ותרזע םידוהיל דוחיאב הדעו הבכרוהש יתשמ תוליהקה העיגה הרשפ תחסונל התיהש סיסבה תטלחהל ךלמה ןיינעב הירוטסיסנוקה הנויה םלוא םידגנתמ ומק תוליהקה יתשב הרשפל וז לכונ דול ןאכ ביט תועדה יקוליח ויהש םידוגינהו יתש ךותב תוליהקה םלוא 20 רשקהב בושח ונל עיבצהל םתוברועמ תשו םישיאה לנה חוכיווב רמה םתכימתבו ברב 16 ירעי םש( )703 בתוכ וי ןילופב יאדווב זנכשאב בכיע תוח םיורי ר קחצי דוד ן יבר ררבתה רקיבש דנלוהב הנומשכ םינש ירחא היהש ןילופב 17 רפס םיקתעהה להק םיזנכשאה םדרטסמאב תנשמ גיקתטסקת םושיר םוימ ה ןוושחכ געקת 1ל רשאכ םישיא םיגציימ הקדצתורבח םירזמ דימת ז םיסקנפב תמישרב השגוהש הקדצתודסומ 69 תנשב 1810 שארל ריעה םדרטסמא ידי הליהקה תידוהיה הניא העיפומ הרבח התרטמש ףוסיא םיפסכ ןעמל לארשיץרא 19 העידי המוד העיפומ אאקפב ךיראתמ 11 רבוטקוא 1812 הליהקה ישאר תידוהיה םיורי חוכיופי קחציל ןב ר ץבקל תומורת התו הליהק נ עדנייאטוג םהרבא ץנירפ מה ןרהל הבישיב םהש םיענכושמ רסחה רפסב םימושירה חוכהיפוימ הליהקה םיוריב ויהש ןאכ םעפב הנורחאה השענ ילב ותעידי תרומלו וחור ןודאה י ןב יבר יחכונה םוגרת( )תידנלוהמ םש קוצ ףסכהש רבעוי תועצמאב הרייסכייט םדנמ הד הטסוק ידיקפל אטשוק 20 האר ךכ ירמאמב ליעל הרעה 13 76

77 ידיקפ ילכרמאו ירער שדוקה םדרטסמאב ישארה ר בקעי קשמ םאטשנוויל דגנתהש ןונקתל שדחה הירוטסיסנוקה הנויה םינשב ןכמרח תונשב החופיס דנלוה תפרצל תומוהמבו וצרפש הליהקב הנשיה םע הרורחש דנלוה לועמ םיתפרצה םה ריה םיליעפ קבאמב דגנ םילשמה וסינ לסחל תודסומה הלאש ומיקה עונמלו ןמ הממה תידנלוהה ךשמה וק תוינידמה םישבוכה םיתפרצה 2י שארב םידגנתמה וארקש םמצעל םידוהיה םייתימאה ד ר םהרבא ץנירפ ןיינעמו עודיש ןייצל ונל םיינש השוהמ תוחפל ויהש םילבוקמ 22 ןכ לקנ יחוש ןיבהל לארשי ץרא ואצמ לצא םישנא הלא ןזוא תבשק תנשמ ע קת ךליאו ופ אופא תשו םישיאה ןיעמכ הלודש )יבול( כו הלבק תדעוו םיחול לארשי ץראמ םלוא תצורמב ןמזה לביק םדיקפת תועמשמ הלודג רתוי םתויזכרמו ץמאמב רומשל תוסנכהה ןעמל לארשי ץרא ןלידגהלו הכלה הרבגו ויה ךכל תוביס תודחא רבכ וניאר הבצמש יפסכה הלודגה תוליהקב דנלוה ךלה רדרדתהו ללגב םוסכסה םיימינפה הקוצמה תילכלכה דנלוה הלוכ הלבסש תובר תוינידמהמ תילכלכה ןואילופנ וקבאמב דגנ הילגנא רשא( העגפ םידוהיב רתוי רשאמ בורב )היסולכואה העיפשה העהל הדוקפית הליהקה ןיא פתהל ךכ הליהקהש התיה תלגוסמ דול תויובייחתהב הלביקש המצע יפלכ ירע שדוקה ךא תונוכנה םורתל ןעמל לארשי ץרא הכלה הטעמתהו האצותכ חורמ תוללובתהה הפיאשהו בלתשהל הרבחב תידנלוהה הממה הדדוע הפיאש וז ילשמ רודה הגאדו תוד לכבש ךכל חתפמה תוירוביצב תידוהיה םיהדזמה ובשי םע התוינידמ איהו הקליס ישנא היציזופואה תיסכודותרואה הריאשה וא םתוא העפשהרסח טועימב דרשמ תוינידמה תותדה ידנלוהה הריוואב וז ורה קר ישנא היציזופואה תיסכודותרואה ךרוצב ךישמהל סייגלו םיפסכ ןעמל לארשי ץרא םה ונהנ םנומאמ םינבר םיבר ישארו תוליהק דנלוהב רשא ובעית חור תוללובתהה וארו תשוב םישיאה םדרטסמאב םהיגיהנמ 23 ךכ רצונ בושייהש בצמה ץראב לארשי ןעשנ רתוי רתויו םהי המ וירשקש קנבה ןרהל םע תוצרא תויברעמ תורחא ךפה ותוא ילכל חונ סויגל םיפסכ הפוריא ברעמב תביסה מ אוקפה דסומל יאמצע ונניא םיעדוי המכ ןמז ירחא 1815 וכישמה יסנרפ הליהקה תיזנכשאה םדרטסמאב ריבעהל תומורת הליהקה ןעמל שדוקה ירע תועצמאב יאבג םידרפסה ו ורה יתממ ישאר הליהקה תשוב םישיאה םיגציימכ םיסרטניאה לארשי ץרא 24 םינפ לכ רורב הנפימש עירכמ 21 םתשו ויה ןיב ינושאר םימתוחה היינפה תממל דנלוה דגנ םילשמה םידוהיה 22 שריה ןרהל ףא ץלאנ בוזעל םדרטסמא םושמ הליהקהש התשריה ול םייקל ןיינמ ותיבב ללפתה ובש יפל חסונ יראה ויתויטנ תוילבקה םהרבא ץנירפ ןתינ דומלל ירבדמ המדקהה הרודהמל השדח רפס יטוקיל יבצ איצוהש ופסכב םדרטסמא( ) חסקת 23 ירחא ותומ עדנייאטוג ונימ ץנירפ ןרהלו ןמלז ןב הדוהי סנעכור ישי רבחכ 1817( ) סנעבור היה ךייש התו הרובח לכ ןמז עדנייאטוגש יח עיפומ דימת ןושארכ היה דיחיה ןיב השוה היהש בשות םדרטסמא הדילמ 24 יסקנפ הליהקה ירפסו םיקתעהה תנשמ 1817 ומנ תב תורבקה ךרברדאמב (Muiderberg) אצמנ רמוח בר ותליחתש ( תנשב 1817 ) ךא םרט רדוס ןיאו השיג וילא

78 ~ De ew IJ ALB ] ע% א% צ ש! ש$ ם% מ$ ו* ש ע ז 7* א ריק! י י ~ זו 8 *שו 08 פג 1 % 4 גא 8 אששאע א% שחש Ck~dkt 8 % p9 lb il SR k S BEN 6 4 א% 8 % אש 5 צגצ 1 גצ son B *? 8 פשעו פע * ~ * ג גא* 2_68 r (נ (צ ש =צ 4 קא %שא ש? D8 ANI b8n COH 2 מ azev Ab da nua~ א awqv 1081 צ 08 אגצ 2 צ 8 ש dtmpo א ae den~po שפ 1 sdn 7 harmanoa mios ששש Es banateaente eadas) ( %חש 5 שש 8 % la Santa slo ןא 1 % * %$ Synag Saatas tregas 6 מ% anlad שח panes * ~ mundo 6 fia 6p udble juntw diaeros paraque 105 Jadios paedan qutdw מקז ~ acha ש 2 ס ~ conservado stis tabitaidos 8 (ח 5 Ley aa % א שכשאש ץ mentcnctsc para qae se apliquen תשק? י 3 שש 480 פ?$ $ משש esa dcvot~ tatencioa han contribaido 8 מסם י ם( 8 פע 6 זע(נ 12 פ 6 0$ חשם 3 noaba Lokt ש ero ו 08!ז vivi ron machos י gratibcadonas פס ם 0 ום*( cun a nas que ~ 85) lltrras qac dtstrwyeron ~ ardaron uatos mtilonas dc entes טאא~ dimiaai ~lo 105 fandos ~ %8 ($פ 6 ~ aba שע est~ wfa נ$ % י ptincipalman~a ע 9 ש 6 ט 1 ש מש par ~ una calumaa טף 105 lev~n* t~ron iufikroa ~ cacldadcb מט umero les n פס? ueiau!8 prision סש Baha ~nim geates ש 6 Ley? davodaa פזמק ~ 7 tcdinhirlosשטפש ש hallaronsg ~tsieroalas sst~ Hahaaim ae sfet זננו $ד 61 *נ $20 2 ן f9kc~ int~tes htsta ו 0 מ n6 טאאשפטקש! 6 הן accsidad dc IaVmnK dtnero ]* מש Grwt ס 6 1ue qpaas qaeaan פט 8 da~icado נ$ *ooot מ 6 ו 62 פ 60 con %$ anti as 1 אסזטן 0 שא Sbliat p~ra 18 mi~mos 355 חן 08 י 206 ( maadaronme שפ (נש Por ~ 7 Bpetildmanta שששפ 8 de sfet ( anto p~rt recoger laa זטעש 3 huvo aqui ספ 08 פש oaae פש אסק( ei~dtd ששיש ra dasedadas de 1as ש 6? (סן! 1) $%(פב 5! pwlicdlatts ~ rir~ implorar! 4 misericordba ~ 105 ש 6 Judios 0 זעאצ 6 $פטק tomo 105 antepasdos nos esistieron )0628 מש!8$ circunstnncia~ 8 טטק אנשך e wn 7 יתבלט בס רדיום * 5 ט 566)2 diaeros pcnibles 7 dtsgraciada eaa hcnmanos ן SSE? miw mano _ 8 % nsiseyh de auesdros~ herrados 7 COnd 0 פ sohm פם 4 96 זפ 66 6 ח 2% es hatar % ~cadia pero aabian pr~venie 6705 ט 4 ( 0! reagatar ץ 2 גרשסם?ח onas dewrati~s conlo~ntt 4 פז 0 פ permite qu~ se Dios סגף!0 5$56 יתן ~eontccio טפפ es 8%%160 ~suma sobredicha ש Be remgan aaeros rieccsarios para War ספ * ש(םפשתש 6 ם( 1 ם hngra( pcro 6 שימפפ ocao loe פלפלו es ero טפף a2ccuatbt cr שפשופא[ 80 ואפש 68 6* tuwer que wane pelifo 8 ש nos a hns con lar eza ץ oata~om 5 ש פם 8 פ 86 ישעש(מש tomen Uos? yo ~ omnipe 0$ חצ ש arare ן machos~ or ~ 88 שפא 4 %8 שושש 8 4 פ 8 7 קן g~rda 2 Vm שסף פפש 4 ש ש 6 anos 7 mered~aiento datra Sa a wa 8 זשגפ Vaiep ~ ~ ושן שצדזי אשו אצצשז חשן %% 89 ששש 96 ש 4 כי ישהה שקש Sgi שאששני Sa 8 שש aaosbdo ן hueoilde erikdo BEN HA ON שגצג 82 ג חוזר y lnw נקהילות אמסטרדם והוא העתק מכתב של אברהם בן חסון מצפת מיום כט בתמוז תקעה בחוזר ~ מסופר כי ההכנסות מאירופה ובמיוחד מאיטליה ירדו עקב המלחמות הרבות ; מצד שני נדרשת * %? 4 ~ אא קהילת צפת לגייס גרוש מהם חסרים עדיין כדי לפדות שלושים ואחד חכמים שנאסרו בתחילת חל שנות המאה של העשרים היט וזאת נתוצאה מן הסבסוכים בין השלוחים השונים באירופה והספרדים שבאו לאמסטרדם בין ובמיוחד האשכנזים התנגשו כך בכמה מקומות ואמסטרדם בתוכם יוסף ר דוד עייאש שייצג את כולל הספרדים בירושלים עם ר אברהם זלמן ן 72

79 צורף שנשלח על ידי הפרושים בירושלים 25 באמסטרדם פקידי ומשגיחי ערי הקודש ( ועדיין לא אמרכלים( לפשר בין שני הספרדי שלוחים הפעם אשיאו מרדכי ר מהעיר לבין פקידי ואמרכלי דעתי הקודש באמסטחם נתבקשו שלושת האישים שנקראו אז ביניהם שנה לאחרמכן שוב היה עימות צפת ושוב נתבקשו להרן פרינץ ורובנס לנסח פשרה בין השליח השליח האשכנזי ר זאב בנימן אשכנזי 26 לפשרה זו נודעת חשיבות רכה משום שהיא כללה עקרונות אחדים שאיפיינו את המשך פעילותם והפקוא מ עצמו הסתמך עליה אחרכך וראה מוכז ומכוון לגיוס כספים לן ארץ ישר בכל אירופה שהיוותה בסיס לפשרות אחרות היתה גם קהילה אשכנזית וגם קהילה של תחילת המאה טובת ואחדות העם באמסטרדם היט על אף המתח בה במבט לאחור את ראשית הופעתו כגורם מרכזי ובמקומות הרבית 27 לא מקרה הוא שהפשרה אחרים נערכה באמסטרדם היהודי שבה העיר ספרדית שתיהן בעלות אמצעים לאמבוטלים בעולם היהודי בין שתי הקהילות חיינו החיים בצוו ראייה כוללת של על כן העיקרון החשוב ביותר שנקבע בפשרה משנח תקפ ג היה שהכספים הנגבים לן ארץ ישר מיועדים הן לספרדים והן לאשכנזים פקידי ומשגיחי ערי הקודש באמסטרדם ( ויש לציין שרק הירש להרן נתמנה גם לגבאי ואמרכל מטעם הכוללות בצפת( נימקו בארות למה חייבות שתי העדות ליהנות מכל הכספים שכל משולח אוסף בכל קהילה אשכנזית הנימוק העיקרי היה כי אי מתן כסף לספרדים גורם איש אחד ותורה אחת של פשרה שי נימוק ח ו פרוד לבבות יותר ואין שלום בארץ הלא עם אחד אנחנו וכלנו בני לנו ומדוע יבגוד יהודי ביהודי אחיהו איש 28 ונימוק זה כוחו יפה גם במקרה זו אשר עליה סירב לחתום המשולח הספרדי ר מרדכי אשיאו לימים הוסיפו הפקוא מ ומשכנע האשכנזים לספרדים ענייני חבד יותר ברב אירופה טענו כך קיימת הם גדולה אהדה בין גם יותר בארץ ישר אשר נחשבים לרודפי שלום הם לא מסוכסכים ביניהם בגלל כספים נעוד שאין קץ למריבות בין האשכנזים מקבוצות שונות חסידים ופרושים חסידי ותושבי הערים השונות על יד עייאש ראה פרשת הסכסוכים יל הערה 7 על ר אברהם שלמה צורף ראה יערי שלוחי ארץ ישר עמ 761 ואילך ; על ראה יאב אנשי הוד עמ 17 ואילך 26 נוסח הפשרה המלא פורסם עמ רנהרמו 27 כמכתבים רבים סוקר על ידי א מ הברמן אביב בין שני שלוחי צפת באמשטרדם ספונות ז )תשכ ג( ה להרן את השלבים השונים שהביאו לקביעת מדיניות הפקאומ ראה במיוחד אגרות הפקואמ א עמ 162 ; 170 ג עמ הברמן )יל הערה כערי הקודש האחרות 26( עמ רטב לפי הפשרה הספרדים והאשכנזים בירושלים התחלקו בתרומות שווה בשווה חברון )צפת וטבריה( היתה החלוקה משנת תקפד שני שלישים לאשכנזים ושליש לספרדים ראה אגרות הפקואמ א אגרת מאדר תקפז עמ 163 באותו מכתב לפקידי קושטא טען להרן שחלוקה זו היא לטובת בשביל הספרדים שכן יש פסקידין של רבני אשכנז האומרים כי כל ההכנסות מק ק אשכנזים הן האשכנזים הסוגיה נדונה בפירוט במכתבו של ה להרן לפרנסי פרנקפורט דמיין הקהילה שערערה על הפשרה ורצתה להעביר תקפ ז עמ את כל הכספים ניי הספרדים בלבד ראה אגרות הפקוא מ כ מכתב מיום כ ד בכסליו ק 29 פעמים רבות התבטא להרן במרירות על התנהגות האשכנזים כמו למשל במכתב לכולל הפרושים מיום ב ו כשבט בשלום תקפח יחוסו נא על כבוד אהק ועל כבוד חכמים ועל כבוד האשכנזים כולם לבוא עמק השוה יחד וכמישור ו ידמו כי יזדלזל רק צד שכנגדם זאת לא זאת האשכנזים כולם שבאי חו בפרט במדינת הראיתי הלא יאמרו כי חו יצא הקצף והביזיון על כללות אשכנז שאין דעתם נוטה ומקורבת עם בני פולין ורוסיא כאשר דר דלהון ידידנו הרב השדר המופלג מוהרש שפירא ני מה שכתבו לנו מקהלה גדולה שבאשכנז נא חזי בין כוללים הספרדים וכולל האשכנזים שבא י תו זה איזה מאות ישבו שמה כולל עז

80 מפת שבת רקומה בידי חנה רבקה הערמאן מירושלים המוקדשת קיבא להרן (

81 ן ן ף* י44 ףקי % י ק4ף1* De יתמיתח יבצ שריה ןרהל ןעי ן47 ~ ן יי י ף1ו* 421 ק קגל / ידכ ףקותש הרשפה רומאכש המתחנ ידי חלושמה ידרפסה לוחי לכ דנלוה ושקיב ולביקו םימתוחה הי םרושיא תשו םינברה םיזנכשאה םיבושחה רתויב הנידמב הלא םדרטסמא גאה םדרטורו םה ושקיב םתמכסה םיסנרפה םכחהו הליהקה תידרפסה םדרטסמאב יממש קר הרשפה הרביד תייבג םיפסכ תויזנכשאה תוליהקב דבלב לבא ןכמרח ולהינ םידרפסה תייבג תומורתה לארשי ץר תעד םמצע שריה ןרהל בתכ וליפאש הסינ עיגהל ידיל ףותיש הלועפ םע םידרפסה דנלוהב ; 30 ריבסה ויקומינ לבא איקבה םיסחיב ןיב יתש תוליהקה התואב הפוקת ןיבמ ןרהל היה לכ יוכיס םיקהל דסומ ףתושמ םע םידרפסה הנשב ןכמרח )ד פקת( בוש וצלאנ ישנא םדרטסמא ךורעל הרשפ יחו ןיב לארשי ץרא םעפה תפצמ ןורבח הירבטו הרשפבו וז השבגתה תוינידמה החנתש מאוקפה אבהל תקולח םיפסכה םיבגנה תוליהקמ םיזנכשאה ןיב םיזנכשא םידרפסל היהת ןלהלדכ םישי ינש םיזנכש שיו דחא םידרפסל זו הנאובתש תוסנכההמש יאנתב הרותמ הילטיאו ונהיי םיזנכשאה הרשפב וז ונא םיאצומ דוע ינש תונורקע ונייפאיש םתוליעפ דע רצונש םשורה וליאכ מ אוקפה ויה וליעפהש םינושארה םתוא ךכ היה רבדה םהו םמצעב ונעט תובל האצמהה יפכ ררבתמש ירבדמ ה ןרהל בוש ונשדח רבד םנמאה ונבלמ אצי רבדה םא תממ דובכ ןואגה ברה דבא מרו קקד בא[ ןיד תיב שירו אתביתמ ]שדוק תליהקד ןודנול הנידמהו ןכל רמא רמ ברה ןואגה זנה לבל ואצי יחו ואוביו יא הנידמב תוכלמ ותונבר תחתו תובדנ וצבקש םידיחי יחו י א םינפלמ דסייל תולדתשה תובייחתה לכמ שיא רשא ונבדי ובל ךס המ ידמ הנש הנשב י ות 3י ןויערה לטבל דסומ םיחיה היה השעמל ליעל וניארש יפכ שודיח המ ברה ריה ןודנולמ ןכש יסנרפ הליהקה םדרטסמאב וצמיא ותוא רככ ףוסב האמה חיה םא וחילצה םידרפסה םהימכחו תשב קהע ות בושו תעבראב קהע ו עמשנ לוק החוצ הבירמו םתוניב םו היה הוו תודחאו םהיניב וקלחו דובכ ל ו ךכ הדמה ורמאי ינב תונידמ הלא ןיב י בחא םיזנכשאה יאבש ת ו תורגא מ אוקפה כ ק קמ םידרפס ונתנידמבש ויה ונלאש דחאתהל ב עייסלו ךכל המכמ םיט למכאו ןיאו[ ןאכ םוקמ ]ביחרהל ב תורגא מאוקפה ג בתכמ ןוושחמ טפקת תורגא מ אוקפה א 164 הארו בתכמ גמ וילסכב פקת ו רבכו םדיק ונתוא ברה ד באגה מרו ק קד ןאדנ ורנ דסייל הרבח םיבידנ ידיחי הלוגס ובייחתיש ךס עובק הנש ידמ הנשב לכל י א ות תובייחתההו הבגוי ידי םיאבג ואוביו דיל ברה ןואגה לודגה זנה ו םייקי תוצמ חו י בבות ךא ידי םיחי םש

82 י ש י י י( ן ק( י י ~ ct rr cl ~? Y י ג ( לה 2 ג 2 ג 7 יךזס 1 ס שנב 4 םשךזס סז * ן 1 י י ןגע ע שגן ) י ין י יקד ן ןי נ ע 1 הןי טי; ;ג *הנעןושנ% י ( י גי שע ני;י ל 1 ץלק ; ן י עע תלהרע ק 8 =ל קוויקי 4 5 שן%גו; 4 ק יייט ע טהי ןיויןע יי ~ יי %4 ק שילי ק ץ יז )שן! ; _1 מיעע י נע יקילאיי 1 הל ץ; יי; י 144 (י 7 יג =קי י ל יןש ךן %4 מ ;; 4 י ז 4; % ) יל י 1 יןן 1 לי ידיו ) 4 ץ דן ;! 7 o r ע י ת שג? ילי וין ב ד ו 4 ת o~rr יו נ בווי (ן ןןין ן ייזנ 44 ן 4 ך בן 4 ( rse r ש יו עי ץץ יין ) 7 פ וי חי 41 מת ן; י 4 הי ל י ty לו 4 עיין l)a ~? e 11 לי 41 יגוקל)ז 4 ע לי זן ( ישןנו 4 יאופק י מצבי מכתב הירש להרן )אמסטרדם ) לר אברהם חיים גאגין חכם באשי ירושלים מיום י ר ניסן א צ

83 ותמיתח יבצ שריה ןרהל * ק ינע PP/ לקשש ערוי ידכ ףקותש הרשפה רומאכש המתחנ ידי חלושמה ידרפסה לוחי לכ דנלוה ושקיב ולביקו םימתוחה הי םרושיא תשו םינברה םיזנכשאה םיבושחה רתויב הנידמב הלא םדרטסמא גאה םדרטורו םה ושקיב םתמבסה םיסנרפה םכחהו הליהקה תידרפסה םדרטסמאב יממש קר הרביד הרשפה תייבג םיפסכ תוליהקב תויזנכשאה דבלב לבא ןכמ רח ולהינ םידרפסה תייבג תומורתה לארשי ץר תעד םמצע שריה ןרהל בתכ וליפאש הסינ עיגהל ידיל ףותיש הלועפ םע םידרפסה דנלוהב ; 30 ריבסה ויקומינ לבא איקבה םיסחיב ןיב יתש תוליהקה התואב הפוקת ןיבמ ןרהל היה לכ יוכיס םיקהל דסומ ףתושמ םע םידרפסה הנשב ןכמרח )ד פקת( בוש וצלאנ ישנא םדרטסמא ךורעל הרשפ יחו ןיב לארשי ץרא םעפה תפצמ ןורבח הירבטו הרשפבו וז השבגתה תוינידמה החנתש מ אוקפה אבהל תקולח םיפסכה םיבגנה תוליהקמ םיזנכשאה ןיב םיזנכשא םידרפסל היהת ןלהלדכ םישי ינש םיזנכש שיו דחא םידרפסל זו תוסנכההמש יאנתב הנאובתש הרותמ הילטיאו ונהיי םיזנכשאה הרשפב וז ונא םיאצומ דוע ינש תונורקע ונייפאיש םתוליעפ דע רצונש םשורה וליאכ מאוקפה ויה וליעפהש םינושארה םתוא ךכ היה רבדה םהו םמצעב ונעט תובל האצמהה יפכ ררבתמש ירבדמ ה ןרהל בוש ונשדח רבד םנמאה ונבלמ אצי רבדה םא תממ דובכ ןואגה ברה דבא מרו ק קד בא[ ןיד תיב שירו אתביתמ ]שדוק תליהקד ןודנול הנידמהו ןכל רמא רמ ברה ןואגה זנה לבל ואצי יחו ואוביו יא הנידמב תוכלמ ותונבר תחתו תוכדנ וצבקש םידיחי יחו י א םינפלמ דסייל תולדתשה תובייחתה לכמ שיא רשא ונבדי ובל ךס המ ידמ הנש הנשב י ות 3ן ןויערה לטבל דסומ םיחיה היה השעמל ליעל וניארש יפכ שודיח המ ברה ריה ןודנולמ ןכש יסנרפ הליהקה םדרטסמאב וצמיא ותוא רבכ ףוסב האמה חיה םא וחילצה םידרפסה םהימכחו תשב קהע ות בושו תעבראב קהע ו עמשנ לוק החוצ הכירמו םתוניב םו היה הוו תודחאו םהיניב וקלתו דובכ הד ל ו ךכ הרמה ורמאי ינכ תונירמ הלא ןיב יבחא םיזנכשאה יאבש ות תורגא מ אוקפה ב ק קמ םידרפס ונתנידמכש ויה ונלאש דחאתהל ב עייסלו ךכל המכמ םיט למכאו ןיאו[ םוקמ ןאכ ]ביחרהל ב תורגא מאוקפה ג בתכמ ןוושחמ ט פקת תורגא מ אוקפה א 164 הארו בתכמ גמ וילסככ ופקת רככו םדיק ונתוא ברה דבאגה מרו ק קד ןאדנ ורנ דסייל הרבח םיבידנ ידיחי הלוגס ובייחתיש ךס עובק ידמ הנש הנשב לכל י א ת ו תובייחתההו הבגוי ידי םיאבג ואוביו דיל ברה ןואגה לודגה זנה ו םייקי תוצמ חו י בבות ךא ידי םיחי םש 65 81

84 נ ע% י י י ק DScl שם ( ביינ 41 בנ י גו ןג ני 4 ל שתעשקי 4 ;קיןדע IP? יי 1 ק ל שךןי ע;ג 7% ג ג הןלננ ני י י וק 4 ~ C1pl brr לנתקינתהן ננ ןגב גטייני ין עיקי עלי fip~ PIWD WJP ליוגגה 1 נבך % י קינ י הני גיימי גגמיןבגכן נועציננגש ןל 4 * י 1 ~ 4 ו ~ 2 מ ן י שן ו ג ייז יי ין 4 יץו י ף זי י eer~isrl יי ) ק י ) 2!יי! יבן = ןל vr _! עי ין יון י 4 שיי 4 קנ (ינ 114 צג ) )ן ג גל יה י = TTP ל ילק י לויך ו %1 ווכמה וקיל; * 4 גי ןיןי גןןע 4 מילויילון י ע ן 12 טנ מ 1! tprt יי עג 7 יג l ~?s גק ופוהננחגכו וגולה ro ~ * * פעי )4 קג יקכהי?p rp ~ ייון ברל טבק פקד ידעים עי ין 37 ין יפל עק ייי ק קי 7 ס ע מבהב מצבי הירש להרן )אמסטרדם( לר אברהם חיים גאגין חכם באשי ירושלים מיום י ד ניסן חרצ

85 י ליישם אותו הלכה פקידי ואמרכלי דערי הקודש באמסטרדם לשה אילספק שהרב שלמה הירשל ש על כך בבית אביו צבי הירש לוין שהרי הרב צבי הירש לוין היה אחיו של הרב שאול רבה של אמסטרדם במחצית השנייה של המאה היח והרב שלמה הירשל והרב יעקב משה ליוונשטאם רבה של אמסטרדם )1793 ) 1815 היו בני דודים וגם הרב ש ב ברנשטיין של רבה אמסטרדם בזמן התגלגלה השיטה של ביטול מוסד השליחים והקצבת סכומים לונדון חזרה שנערכה הפשרה היה כך קרובו 32 קבועים לפי התחייבות מראש דרך לאמסטרדם אולם בינתיים נשתנו התנאים בעוד שבמאה היח היתה הקהילה הגורם החשוב ביותר בחיי היהודים ותרומתה ניי ארץ ישר הקהילה וחלקם של היחידים נהיה שו זה רעיון וגם קבועות הפקוא מ העיקר במאה היט נידלדלו משאבי מכריע משום כך היה הכרח להקים ארגון של משלמי תרומות של מרבה לונדון מיבום שמוסד הפקוא מ לאוויר בא לא העולם כתוצאה נמרצים ותקיפים שהחליטו להכניס סדר בגביית הכספים לן עניי שלושה נאמנים באמסטרדם בשנת תק ע היה פרי יוזמתם של מהחלטה לא היה בזה א התחלה צנועה לפעילותם ולא עמדה מאחוריה תכנית ברורה שנץ המאה לפתור הפקואמ שלושה של אנשים ארץ ישר ואף מינויים של רבני ירושלים )מה שנראה לנו סביר( ומגובשת הבעיות בשגות העשרים של המאה היט היו קיימות כבר במחצית השנייה של היח ואף הקווים העיקריים של הפתרונות נוסחו באותו זמן ראשית הופעתם של גוטאיינדע וחבריו גם לא היתה תוצאה של המצב הניעה את הרבנים בארץ ישר )אם כי המצוקה הכלכלית של ירושלים בוודאי לפעול( א של התמוטטות המוסדות הקהילתיים כאמסטרדם והפילוג שנגרם על ידי האמאנציפאציה ובעקבות השתלטות המשכילים על מוקדי הכוח של הקהילה באמסטרדם בפרט ובהולנד בכלל במאבק עם המשכילים עיריית אמסטרדם שתמכה דווקא באורתודוכסים( היתה ידם של מנהיגי שלו להישען על השלטונות המרכזיים )ולא על האורתודוכסים שביניהם היוחסין קשרי החיתון בין רבני אמסטרדם היו ולונדון אילן שמוכיח כפי הדוקים 32 הרב אריה לייב ( מאמסטרדם ] ) דן ; = י י 1785 וי רן י ( לונדון ] יוננו עולה ו ( רבה של האג 1748 ) יי ] 1790 ) ( אמסטרדם 755 ( לונדון ) )אמסטרדם ) הרב שב ברנשטייןקנ רבקה ) ] ( אמסטרדם 5 83

86 ףסוי ןמכמ וטלב ץנירפ ןרהלו הנותחתה ןכ םיגיהנמ ואר ולא וחכונש תעדל המכ השלחנ הקיזה ץר לארשי ךרוצ תמקהב ןוגרא יצרא יפוליח םידוהיה םייתימאה 33 ידכ מייקל תווצמ עויסה לארשי ץר ךות ידכ הדובע וז וצלאנ דדומתהל םע תויעבה תושקה שדוקה ירע םעו תוביריה הקזחה תרעוכמהו םיתעל תובורק הררשש עגונב סויגל םיפסכה םתקולחו דבלב םוסכסהש תובירמהו ץראב שדוקה ויה םיאונש םהי א םה ואר םהב לושכמ הלותל ולהינש תלדגהל תוסנכהה םושמ ךכ ועיגה הנקסמל תנמש חיטבהל ךשמה תמרזה ףסכה לארשי ץר שי םיקהל פמ ססובמה תונורקע םינתיא לכא שי ועיגהש שיגדהל הנקסמל וז קר ךשמב ןמזה קרו ירחא ושרדנש ברעתהל ידכ רשפל ןיב םיצינה זא ואר םמצע םמסומ טילחהל ןיינעב שודק לבא ושקיב םתמכסה םדודיעו ינבר דנלוה תונורקעה םהבש ןייטצה םפמ םה ואיצמה ףאו ויה םיניינועמ שיגדהל וצמיאש הטיש גיהנהש הבר ישארה ןודנול התפהלו ושקיב םתכימת יבושח םינברה דנלוהב םע תלבק הכמסה וז תנשב 1823 הליחתה הפוקתה היינשה םתוליעפב ; 34 זאו וכפה תויהל ותוא םרוג יזכרמ המצוע ברו עיפשהש העפשה תערכמ תוחתפתה בושייה ידוהיה לארשי ץראב דמ וגישה ישאר מ אוקפה דחוימבו שריה ןרהל ויחאו תודוה תוקבדל םתמישמב תופיקתל תינורקע הדמתהל םתוליעפב תכשוממה תוריסמלו ץק ןיא א התיה הדיצב לכ הרומת 33 ךכ וארק םמצעל םתיינפב תונוטל רבמצדכ 1813 האר( ליעל הרעה )2נ הארו םתד תיסכודותרואה ישנא מ אוקפה ואובמ י לטרכ תורג םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמא םיורי ט ת חיאי 34 ישאר מאוקפה םמצע ואר תנשב 1823 התליחת הפוקת השדח האר מל םבתכמ לא ןוראכה הד דלישטור םוימ ג תבטב ט פקת רבא טייז 5 ןרהאי ןבאה ריוו איד גנוטכירנייא ןפפארטג שד רנייק ןופ ןענעד םיחלושמ רהעמ ןממוק ןעלאז םוגרת[ םלוא זאמ שמח םינש ונעבק רדסה א אובי רתוי ףא דחא םתואמ ]םיחלושמ תורגא מ אוקפה ג 61 ןכו ןרקיע םירבד דוסיימ תובייחתהה הנמז שדחמ לולא ד פקת קפל םש ב 66 2ץ*4

87 תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאמ רקחו בושייה ידוהיה לארשיץראב הירא ןרטשנגרומ תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאמ ןלהל( )מאוקפ םינשמ ןהיקתעהש םיממ רשע השימח םרכ םיבע דיבתכב ףופצ ן ןה רצוא תורוקמה לודגה בושחהו רתויב רקחל בושייה ידוהיה ץראב הפוקתב הנודנה תשק םיניינעה םירכזנה תורגאב הניה הבחר רתויב עבטמ םירבדה אשונה ירקיעה ןוגרא מאוקפה ומצע תמקה תכרעמ תייבג םיפסכ תיתליהק הלועפתו םלואו ריצה יזכרמה וי בבוס לולכמ םיאשונה בושייה ידוהיה לארשי ץראב תועצמאב תורגאה םיעדוי ונא םירשק םע תואמ תוליהק תוידוהי יאבגו לארשיץרא יבחרב הפוריא תירבהתוצרא ףאו םורדב הקירמא תורגאב תוראותמ רד תרבעה םיפסכה םתקולחו םיללוכל םישיו יוצמו םהב עדימ בר תגהנה בושייה תודעה םיללוכהו םיריידש רדו קבאמה םהב יאשונ הלכלכ הייחמו תודסומ הרבח היי הדיריו ; ןכו תולאש ודירטהש בושייה יפואכ םייחה ץראב תלאש היצאזיביטקודורפה תובשייתההו תיקחה דרמיל הרות וא הלכשה םימרז םיינחור תוסיפתו תויחישמ ןמ תורגאה ונא םידמל הווהתמה תוליהקב תוידוהי ץר ץוחב תייעב המרופירה היתונכסו ןויסימה ותוליעפו ידיקפ אטשוק ינזורו אנליו תורצח םירומדא םינורטפו םירחא תוגיהנמה תידוהיה םינבר םיבידנ יעושו ץרא ח דלישטור ירויפיטנומ השמו ץוחירשק ויה מ אוקפל ; תורגא תובר ונפוה לא תורצח הכולמ ירש ץוח םילוסנוקו םירז םיוריב ירעבו ףוחה הירוס םירצמו וליא ויה תולגתמ רזופמב תומוקמב םינושה ויה יאדו תוסנרפמ תואמ םירמאמ םירקחמו ךא ןזוכירב ןתושידגבו שי םושמ תללק הכרבה ירק רמוחה תבייחמ הדיקש תכשוממ המ ןקלחש בותכ תידנלוהב תיקלטיא תינמרג תילגנא תיתפרצ תידנלוה שידייו תמועל יותיפה ז רובעל וי תוריהמב ידכ תולדל תודבוע תוירוטסיה תועודי יתלב תודלותב בושייה בר רתויב א לכש אבה ףוס תיתשתינבא הביתכל תירוטסיה ףוסיא זופח יארחאיחלבו לו תולגל דע הרהמ תיתשתינבא וקיחכ א ףגנינבא רוצו לושכמ ונונגס ןרהעל שאר ותמיתחש מאוקפה תססונתמ םלוה וניא תורגאה בור ללכ האירק ופח וא תיקלח תעגיימ ותביתכ ויחוסינ םידבכ ונושל תינבר תעפושו תוזימר תידומלת תורפסל תלהו םיתעל סו תונווכ תוילבק יהוז הביתכ תישיא דואמ תישגרו תבייחמ הירקו 1 יקתעה תורגא מאוקפה םירומש יזנגכ די קחצי יבצןב םיוריב יפלא תורגא יבג 700כ 6 םידו םילודג ךותמ 44 םינותנשה ומסרפתנ סופדב תכירעב יי בו ןילביר םרכ גא תורגא מ אוקפה םינשל ט פקתו פקת םיורי טתה כשת ןלהלן ןילביר תורגא ]מ אוקפה 5 ~ 2

88 אריה מורגנשטרן הבנת עולמו הפנימי למרות הרצף הכרונולוגי באגרות עובדה חשובה מוקדם ומאוחר ; עניינים שנות של העשרים צצים כשצמה 2 אין בכתיבתו ועולים במכתבים משנות הארבעים והגרעין ההיסטורי עצמו מפוזר עלפירוב במכתבים הדנים בענייני כספים מכאן שאגרות הפקואמ וררות בעיות מתודולוגיות ו כמה מבעיות ה בדעתי להתייחס בהמשך הדברים 3 האגרות בעל ומקורות שלו המידע צבי הירש אך ולם הרל הרוח החיה בארגון הפקוא מ ובסיוע ליישוב במשך יובל שנים לא ביקר בארץ היה בקי מאוד בכל הנעשה בה ולנה כבר משחר נעוריו היה מצוי בענייני ארץ ישר בזכות השדרים שהיו מגיעים בית אביו ר אברהם משה התחיל משנתמנה הנעשה על לסובב לראשונה הרן פרנס ודיין בקהילות האג ואמשטרדם 4 ומשנת תקסד בהיותו בן עשרים פתחי לתפקיד נדיבים רשמי שליחי עם כ פקיד ארץישר ערי שהגיעו לאמשטרדם 5 הקודש נתרבו אפשרויותיו משנת להשגת מידע תק ע על בארץ וכמי שהקדיש את כל עתותיו נייני ארץ ישר גם ראה את עצמו זכאי לכך פעמים רבות פונה הרן באגרותיו ראשי הכוללים ומבקשם יסתפקו באישורים קצרים על כי תבו לו על הנעשה בארץ ולא הכספים שהגיעו ליעדם לממוני החסידים בצפת הוא כותב וחלותי היא את פני קדשם לכתוב לנו בקביעות מזמן לזמן ולא יבצר מארבעה פרקים שהמכתבים יהיו ארוכים אשר אני עושה 7 ישר מר משקלוב בשנה ן הוא מבקש ומפורטים אפס לא יקצרו באמרים אדרבא תבו בארך ורוחב ככל כולל מראשי הפרושים בארץישר הוא מבקש כי ישגר יו שני מכתבים לחודש לכל הפחות 8 בצמאונו למידע ולקשר עם הארץ הוא יד על עצמו כי מדי בוקר צופיות עיניו מביא הדואר לראות אם הגיעו מכתבים מארץ ישר 9 סוכני הכספים שלו ראה י ברטל הפקידים והאמרכלים ואיגרותיהם קווים לחקר הארגון והמקורות רלין אגרות הפקואמ ג עמ יאיח ראה גם מאמרי אחדותו הארגונית של כולל הפרושים בארץישר ציון מז ג )השמב( עמ ראה חיר אזולאי גל הטוב השלם )מהדורת פריימן( ירושלים תרצד עמ וכן מ יאב יהודי כמאה בארץישר הולנד והיישוב היט מחקרים על תולדות יהדות הולנד ב ירושלים תשלט עמ ראה רלין אגרות הפקוא מ ג עמ 209 בפנקס שליחותו של השדר ישר חיים סגרי אנו מוצאים רישום בכתבידו של צה הרן מחודש מנחםאב תקסח וסובבנו עם השדר נרו על פתחי נדיבים יחידי סגולה פה הק ק יעא להיות לו לפה ולמלחן ורר עבריים הספריה הלאומית מס לבותם ריבלין אגרות הפקואמ א עמ 48 שם שם אגרות הפקואמ )כתב יד( אגרות הפקוא מ כי כרך ]להלן אגרות הפקואמ כתביד בהמ ל עמ 208 המכון לתצלומי כתבייד כי[ כרך 6 דף 197 עב 6 דף 1 עב הרן השקיע מאמצים רבים בנסיונות פר את קשרי הדואר עם הארץ בחשוון תקצב הוא הודיע לר ישר משקלוב כי הסדיר העכרת אגרות לארץישר הדיפלומאטי ההולנדי את שירותי הדואר בארץ וממנה כדואר )שם דף 178 עב( כמוכן פנה לר ישר משקלוב בהצעה שיבקש ממוחמד עלי פר )שם דף 3 עב( 86

89 רכה תיזכרמה עבורב ידוהיה םררטסמאב 1700 רויצ( ףלודא )ךרדןאו ; ןימימ תסנכהתיב לודגה םיזנכשאה ; לאמשמ תסנכהתיב ילאגוטרופה םיבשויה ירעב ףוחה הירוס אטשוקו םיגאוד ונכדעל לכב רושקה יניינעל םיללוכה י0 עדימ ףסונ באוש הארנכ יבתכממ םידיחי ינזורמ אנליו שקבמ ןרהעל ומיי ונממ עודיה םהל ךות ש רסומ םהל ןמ עדימה יוצמה י1 ותושרב ןרהעל יוצמ תונותעב תיפוריאה הנממו באוש עדימ יללכ השענה ץראב היתוביבסו ן הלועל דנלוהמ רדנסכלא םיז ץילב בתוכ ילפנ דע אילפהל ךי יבוהא ךיא ץמאתת בותכל ילא אולהו יתרבד ך פאפ םינפ[ לא ]םינפ ינעידוהל לכ המ הוהד המש ן3 פיי ןכ םילועה דנלוהמ ודשחנ ךשמב םינש תובר וחנ הצרא ךא קרו ידכ הלגרל ךכ הצרפ הרעס השק ןיינעכ תליחתב גצקת רשאכ וטילחה ינוממ ללוכה ישורפה םיוריב ליטהל םרח ץילב ומייאו וגהניש ךכ יפלכ לכ םיבתוכה םיבתנמ 14 פדרטשמ 10 תורגא מ אוקפה יכ ךרכ 6 ףד 164 בע ךרכ 8 ףד 28 כע ןכו בתכמ לאפר ןכוס ירדנאפלא קחצי םיפסכה תורייבכ לא ןרהעל מא ץנול םיורי ט ןילביר תורגא מאוקפה ב התלכ ונשפנ עומשל םו ריע שדקה רשאכ ובתכ ירפסמ תושדח התיה רוצמב ןילביר תורגא ימאוקפה א 148 ןכו תורגא מאוקפה י כ ךרכ 8 ףד 120 אע 13 ןילביר תורגא מ אוקפה ג תורגא מאוקפה יכ ךרכ 5 ףד 136 אע 87

90 הירא ןרטשנגרומ ןרהעל קעזנ ןגהל ותוכז לבקל םיבתכמ ןמ ץראה הנפו תופיקתב רל לארשי בולקשמ ונרזגו רמא הוציש םינברה םינוממה וריתיש לנה םמרח ונתיו שורפב ונבוה זנה ויה בותכל לכ רבד תמא המ הצריש בותכל ונל ןיאב ענומ י5 בתוכ ןיינעב ל ינזור אנליו 6 ] ןושארלו ןויצל םיוריב 7! ףאו םייאמ תמקהב ללוכ יטרפ ומ םשב ללוכ םיזנכשא םיטושפ י8 םא רסוי ה םרח מ םיבתכתמה 9ו! רוקמכ עדימ ףסונ םישמשמ םירדשה לארשיץראמ ןרהע ףא זרדזה דוע( תנשב )ד פקת רסאו הנקתב תידדצדח םאוב םירדש תוצר הפוריא םיריידש וקספ לכמ םיללוכה עיגהל הפוריאברעמל תוברל םדרטשמא ר םהרבא המ ןמלז ףרוצ )זשאר( רקבמ םדרטשמאב בשויו הב הפוקת הכורא תנשב בפקת ףרוחבו 20בצקת ףרוחב זפקת בשי םדרטשמאב םישדוח רפסמ ר המ ןמלז אריפש ישארמ ללוכ םישורפה ץראב 2י םירדש םיידיסח םיעיגמ 2 םדרטשמ ןקב וצקת עיגמ ר השמ סקאז הלועה ןושארה הינמרגמ 23 ןרהעלו להנמ ו תוחיש תוכשוממ תוללוכה ן רתיה תועצה ודצמ סקאז רופישל בצמה 21בושייב ר היעשי יקאדרב ונתח ר בולקשמ לארשי ארקנ ידי ןרהעל אובל םדרטשמ ותוחימ היסורכ תנשב חצקת 25 תנש טבש שדוחב רת עיגה רדש םדרטשמ ה הברוח ר ןרהא גיז ןאמ ןרהעלו חחוש ו ןיב רתיה םיאנתה ותוחי תקספהל ובושלו הצרא 26 ותריתחב תגשהל לכ ץראה ןמ עדימ תסיפ ופ דוגינב ןרהעל םרחל וניברד םושרג רסואה ירק םיבתכמ םירחא ו וז דבלב ש הדומ םצעב תיישע השעמה א הסנמ רישכהל ותוא דחכא ירחאש ינודאמ האב ידיל החותפ הירק ינא יתויהב דיקפ לכרמאו ירעד שדוקה א בבות יבשחבו ילוא שי הב רבד עגונה יתודיקפל רשאו לגלגתה הבוט ידי רשפאו ןמ םימשה הבסנ [ ]! האבש כ=יע ידיל 27 הרקמב רחא ארוק םיבתכמ וחנש םדרטשמאמ ידיב רדשה דיסחה ר ריאמ ביל ץילדעש יתיצר עדיל ןכתה יוארכ יל יפל יתעד השולקה ונתויהב רבזג לכרמאו וכד םידיסח ו=יה 28 רל השמ רפוס וניא שוב רפסל עדימ עיגהש וידיל ךותמ חתפש ארקו יבתכמ ר השמ סקאז רל ףסוהי ץראווש 29 ותשלוח וז ןרהעל וגהנמו ףתשל םירחא ועיגהש תועידיב וידיל ודישחה ותוא רבכ םינשב 15 םש ףד 138 בע 16 םש ךרכ 6 ףד 16 אע 17 םש ףד 136 בע 8! םש ףד 16 אע 19 םש םש 20 האר םש ךרכ 5 ףד 16 בע 21 האר ןילביר תורגא מ אוקפה א האר תורגא מאוקפה יכ ךרכ 4 ףד 80 אע רדשה ידיסחה ןבואר ר ב דרמ האר א ירעי יחו ץרא לארשי םיורי אישת ןלהל[ ירעי יחו ]לארשיץרא 23 האר תורגא מאוקפה יכ ךרכ 8 ףד 7 אע 24 םש ףד 11 אע 25 םש ףד 103 אע 26 םש ףד 194 אע 27 םש ךרכ 6 ףד 203 כע 28 םש ךרכ 8 ףד 121 אע 29 םש ךרכ 6 ףד 232 אע 88

91 ן( 1 abioio oa 1 ן 4)1 יי% 1 4% ו יו( ע% מין 11 וימ(וול 1 צשן ו י 441 ליו lןן 1 יייי% * e * t) a דין וחשבון כספי פנימי של ) ( הפקוא מ המפרט את התרומות שנשלחו לארץישר בשנים תקפ בחרב

92 אריה מורגנשטרן הראשונות לפעילותו מרכל כגורם בין ומסכסך הכוללים לי הגיד רומכת תורתח נ י קשות כו הייתי מהולכי רכיל ח ו באמרו כי דבריו אני מוציא הכוללים עם אמון יחסי ליצור הרן של הצלחתו השונים קשור בין כבוד לת ]רום לחסידים 30 חוסר בעובדה גם היתר זו על טיב המידע שאוגר הרן לומדים אנו מאגרותיו לגבאי ארץישר לראשי קהילות או ליחידים באירופה שהוא משתפם מתשובותיו לראשי הכוללים וליחידים מרצון להעמיק את ורבותם בעבודת וכן הפקוא מ בארץישר שבהן הוא מרבה לצטט מדבריהם ומגיב עליהם בהרחבה חשיבות רבה נייננו היא בכך שהרן וחבריו בהנהגת האמונים על שמירת מסמכים הפקוא מ הם בנקאים ורישום מדויק של העתקי אגרות ודינים וחשבונות כספיים הקשורים בעבודתם להרן תחושה שהעתקי האגרות חשובים לא רק גם כהוכחה שעשה צדק עם הכוללים וון נקיתי הרן הטית מתייחס ועיוות משפט בכובד ראש דין כמקור נאמן לביקורת חשבונות א השונים ושי הכתובים בפנקס א י שכידינו הן הן עדי כי למכתביו וחשבון ן 3 הכתוכים בכשרון רובם את רב תיקים לבלרים בדקדקנות רכה לפנקס העתקי האגרות גם מכתמים נסערים שכללו ביטויים חריפים ולא נשלחו כסופו של דבר נוסח מתון 32 לתעודתם אף הם מצויים בפנקס זה ועליהם קו כסוני כסימן לניטול ולצדם המכתבים נשקו אפוא הם העיקרי במאבקיו הרבים מסקנות המתבססות חלקי חומר על הכרות ששלח ]דינור[ ראשונה דינור קווים עם דמותו של צה הרן ראש הפקוא מ עשינו באמצעות שמונה מכתבים לראשון לציון בירושלים ר אברהם חיים גאגין ואשר פורסמו עלידי בן ציון דינבורג במאמרו מארכיונו של החכם באשי ר אברהם חיים גאגין 33 במבוא למכתבים שרטט בצ לדמותו של הרן תכונות שמנה בו חלקן אמנם משרות מתוך קריאת מאות אגרות נוספות המצויות בארכיון מסירותו הבלחינלאית הפקוא מ הרן של אך חלקן מופרכות עד כדי היפוך גמור נייני ארץישר והרגשתו שהופקד על מור חומותיה של ירושלים ולכוון את היישוב משתקפות באגרותיו בכל תקופת פעילותו הוא הדין תכונוופי שלו כגון קנאות קשה צרותעין ומרירות כלפי אפיקורסים ומינים 34 אולם מידות אחרות שמשתות לכאורה מקריאת שמונה אגרות ו אינן ממתות מתוך קריאת דברים שכתב לאישים שונים בעניינים שונים ובתקופות שונות ובמשך תקופה ארוכה בחייו תמיד ומתקופה אכן לא אפשר רטט קווים לדמותו של אדם מתוך הסתמכות על קומץ מכתבים בעניין מסויים קצרה ריבלין אגרות הפקואמ א עמ 247 אגרית הפקואמ כי כרך 5 דף 75 עא על ההשיבות שבשמירת העתקי מכתבים שוים אנו ממכתבו של הרן לרב אברהם חיים גאגין ועצה טובה קמ ל ]קא מש לן[ כאשר יאות לכל מי שיש בידו הנהגת הצבור שיהי לו פנקס העתקות מכל האגרות שכותב לזולתו וכן מכל השטרות שמוסר ביד זולתו מכל וכל ישאר בידו העתקה גכונה שם כרך 10 עמ 355 ראה מנתכו המחוק תקצו מאסף לר אברהם וולף מפירט מיום יא בול תקצו ולצדו המכתב הכשר מיום יב בול )שם כרך 6 דף 232 עב 233 עא( ציון א )ירושלים תרפו( עמ שם עמ ~

93 תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאב רוניד קיסמ ןרהעל היה ב הפיקת תוישיא 35 ו ותורמ ליטה היבשוי הינבר הימכחו ץראה 36 יתש תועיבק ולא תובייחמ גויס ןונגסה ףיקתה ןרהעל אב השעמל תופחל השלוח בלתוכרו ותימ רבד הלגתמ םיתעל ןרהעל םדאכ יבקעיתלב ןרתוו ויתועיבתב םירקמבו םיבר ףא ףידעה קמחתהל תודדומתהמ הרישי םע ויבירי ששחמ אמש הלגתי 37ויתושלוחב תחת ז רחב תובתכתהב ; ויתורגאב ןתונ ןקרופ תרעסל ויתושגר עגופ וידגנתמב לתמו םהב דוחב וסומלוק ירבדכ ומצע ןיאו יחכ א יפב יטע 38 יפ תויודע והורהש םישנא בורקמ היה ןרהעל גזמ םח הטנו תויוצרפתהל םימויו ךא היה גוסנ רהמ ויתודמ תוינוציקה ל תלוכי שממל וימויא דחא םישנאה ולבסש דחוימב תרגתמ ויבתכמ היה ר המ ריה הבר ןודנול יזנכשאה רה ןרהעל תישיא דחאבו םיבתכמה וילא בתוכ םעפו םחי ובבל ונושל שאכ תלכוא ילולו יתעדי זאמ ועבט ותוהמו הנה עגר הפו ברחה ופאב טעמכו עגר רובעי םעז בשו אפרו 39 וירבח ןרהעל מ אוקפה תגהנהב םיסחייתמ יהנמ וחורלהל תחא םיעיגרמ םיעגפנה םינייצמו לכהךסב שיאה בל בוט וינע ריבעמו 40ויתודימ ןמ יוארה ןייצל ןרהע ומצע היה עדומ דצל ויפואב ו ךכ ודיעי םיבתכמה ובתכנש אנדיעב אחתירד ורמתשנש סקנפב ו וחנ םתדועתל 4י הארנ ילבקמש םיבתכמה ורה שיאה רדמ תחאו םתבוגת התיה תוענמיה הבוגתמ תצובקמ םיבתכמה םסרפש צב רוניד תעמתשמ ךרד הבוגת וז ינאו יתבתכ ול תינש דגנתהל דגנ לכ רבדה ולכ תמקה[ םילוחתיב ]םיוריב ו ינבישה דוע 42 םישורפה לארשי ץראב ודמ ורהל ויבתכממ ויתושיגפמו תוישיאה םע םירדשה םה וגהנ םתהל ויבתכממ ו וסחייתה ללכ וימוי ןוושחב ןנולתמ ו פקת ןרהעל זאמ ןסינ ד פקת הכז לבקל םהמ םיבתכמ חסונ ספרתמ ספות םוקמ תוסחייתהה הפיקתה ןמז םינמז אבוס הפסכנ ו התלכ ונשפנ דחייל םהילא רובדה הביח ו הת ונידיב 43 תומתה טעמכ תיתטיש ויבתכממ וגהנ וב ינזור אנליו פ תופ ונובבוסי ונדחי רובדה תכעמל תמל[ ]םתרות דובכ םויה דעו ונז םתבושתל המרה ךאו רתומל ביחרהל רובדה ךיא תואי ונחינהל הבושת ילב 44 ףוסב זצקת הדומ ןרהעל ינפב ר היעשי יקאדרב וניא לוכי לועפל ונעמל לצא ינזור אנליו םושמ הארנכש םהי וברע רבכש ירבד 35 םש םש רבדה אכ יוטיבל בוריסכ ינשקע ןיידתהל םינפ לא םינפ יחו םע םיללוכה זשאר המ ר אריפש ןמלז ר השמ סקז רו רזעילא ןמגרב 38 תורגא מ אוקפה יכ ךרכ 5 ףד 109 אע ןאכ( ןלהלו תושגדהה י )מא 39 דיבתכ ל מהב סמ ןוכמה ימולצתל דייבתכ םיירבע הירפסכ תימוה סמ האר םבתכמ אטשוק ידיקפל ריבעהש ליבשב ו ויתודמ ו קרפ מ שדקה תדובע לוע וראוצ בישה םהל הונעב הריתי תונלבסבו בר ו הצר ו חינה ונתוא עובתל ונוב ןילביר( מאוקפה תורגא ב )67 41 האר ליעל הרעה 32 םתכמב המ רל אריפש ןמלז בתוכ ןרהעל והיתבשה ולא דימ תרגאה תלבק תעשכ יאדוו ויתינע תושק תעכ הררקתנ יתעד ןילכיר( תורגא מ אוקפה ב ) רוניד ליעל( הרעה ) ןילכיר תורגא מ אוקפה א םש 14 91

94 ת% י* אריה מורגנשטרן 35 מי (תפ 4 יה 1 ן ן ן י י ועי קי%ןיג 94 לנ ין הילי% דנ ן בשכיבת יע יי הי ל קי ;ס ימר תורי ע)הרל ) 4 מ 6 בהרמי 6 ג ן? בקטי נפש ז? lea דתן כקערי e7 lf p ya ffns ~ ~ ק 3 4( ה ןעדב ל; זי ד 4 ס תתי 7 דנ להיני ץי עבת? כ ינ תדנ; על * י לז 4 ענ) קליס שגסיגצ לד סכדע י) ; על ק 44 כהבל! 4 פן ככור תער 4 ער 44 6 יר הנ ת 34 * כי סי משה 4 טי ( 7 נכינל הע ליס ה 6 *שי 4 יט flfl הישר ( גירס י ( י ה מניחת מנטע * נכ 3?~ h 1 ץ 4 ו 4 עיין ; י )טת 4 כ לנך נל ונוחי ש ח תתם 4 נזרני סזי ין 3 ט שם סייס ת ץ טע 4 ווא;ר נספחיה ט כ pw 5 ע 1 ומניס פייס צ ס 4 ל פינ * 4356 הת 4 תמ גת 6 ר מדע תניי הנלין ט לד 4 ל 6 רטכי ף 4 ח נ*זי ציבנ נעכר עטת וסרת יש 6? יצ לת; הריעי צי 8 טח) יטי 4 41 % ייויאי 14 י ריי א ן 93 נ אנצץ תחל ( % טייתמש שכד 4 י גי * ילין %4 ייןיייסין ייגז 4 לנ 3 במזו מיי טז * 1 עם * מייל ן 1 1 ~fib רי * י ; ר ץ ע 441 נ* קן תשי נבט ויילמי ירץ ז שו% ( ס 3 הי ייסכ ככליך שו ה? צ wu) ~ טוב )נחתיי בבריך 47 ( ~ י יוד ן אגרת לר אברהם חיים גאגין החכם באשי של ירושלים בתתימהו )הבדירה( של ר משה בן הלל ריבלין מנהיג כולל הפרושים בשנות הארבעים של המאה היט 2 ע 1

95 נ ש; ת! י! ע כ ה ק י י; ה) ש( מ) נ ה כ ן ף ן) י ך! א כ( ק י= י ס! ד) י( י) י( ן ה? ס; י% ק ץ ח ח י ך) י ס ע ט( ס ב ם? י) י ב ס* ץ rrpj ום 4 ננ יעעי rrso כ 4( * עין 4 ן rpp~r י ו ה 7 מ 3 כי 3 לט קי תל ערהקק העזך; 3 ק? ~ ל 2 ;ו שן גק%ל/ננ 7 ךג 47 שלה ישיי( ;מק י 71 ץ 4 מ כיר?(S 3 (של ס) תן ף 9 י ןן! ק 4 כ?/ ה /רןי 3 ק יקש י י ה 7 Jvbו? שיק וןקעוק וכיהן מטן r? י ס ייגרש ocrc! ק ~ ort ע 3 תן 2 י שק ישך ;ו דיי ; ת; ןג נ ונמק תונה גנכן 1ri? עגתם יה ע 7 ו;ן ן Jyr מהדעת 7( ק לקןץ ;טוש ני ; ינ)) ו; 4 ;די כ נ 7 י י 44 ו ן ) ע תע ה 3 ןןןי ( ו 07 CX~ 7 ונ י 7 ק; ו 7 ןיע ים ( ;עט תינה ככ ש? 0 שהוו מסק יהוסו נכ; ע 4 7 נ שקי; י; נ 4 ף! 4 ק vf םעטן ral ן גענ ( 4 הה י! ך 0 ננל CJC ילך יוזגהי*ס עק ; _ וו ן r 1rfl?PD~ 7 ל;ןי ) 7 נכעייקבל גץ 7 לנך יעי נעה 4 יג 74 י ינן ה קמ 1 חי 7 4 עו גשוה 7 ) כ 0 לזע! ) 7 ועשתי (ס ן טץךי יה!7 ג) היט י וב ה! גקדנייי! לייש ךס 1 ע 4 י יי 73 ר) 1 אנן ך תק 1( י יק הייעעי דע מיץ טק ש י ש יקם 4 ע 4 מי( (ללמ( י גק ה 1 יומן 1 /w~r פיי ייצא חקי b7sיף S a~ *י 6 יג קג 7 וגר 3 ווג ס י 3 ןוי!קעסחי)ס י ז ס בגגימ י(י 971 גיתפ 4 ר י f? גס גיבס?)1 )?! 17 ו!ש 5 ו י or ו י!ק 4 4 ג! עי שי שג 77 ן ע/ 77 י 4 14;4 7 ג 5 יחי ןגג! קיע ה 5 י ט 7 גןסז ס ןך ולממ נך וי * ש; י= t?r~ ייעי 7 מ ארן) ( בין ייל שת 7?r~ p לנטי 7 ף a ~pvv rfm ס 9 ש גזי % ל( יפן טץ ךן 4 י יי י)ה %ה ן י; 9 ן?ע= שיייס ןהןס 4 נמליל ננ נ 3 י ינוייד גנ פ י 4 ס 6 ןצ 4 י חין הימהי oי ffl ט עקש 7 ץןק ) 4 ק ys ן 4 ן 4 ל 4 א גי י 4 י 4 רמף צען ייןנלץ 7 קין מה גי o~e קענם ץ 1 ש 71 ) עשש יטלא sp סרס na~? J1 tp ק פעוי אר גפ ללן זז סליל צל יס וי י 7 (וךנע יגד(? ; v f /er וע זעק נכי )?~ 1 ph 7159 Ply ליעי)א י! זריזה הקילס גנז ז עןא?ינמךזי נע גה יאן)יל 7 ייי י 9 ) יפב גר יינני פןז() 7 נאד יי נזנ 7 ןנל ) 7 ג 7 נעת )פזן 7 ני ס י ןןכ? יי רו רי 4 פ גד תוי 749 ם קיידג!יי ןו צודן (י 4 ע 4 יס 4 ן ן 3 ב 1 א י רמ ור 5 3 ן ולזר rvpr r נשלן שם ןיי? כזיי ו ל סז ילך וכןi rr~ דצן ץ יקן( 1 ןן 9 ל ולנ * י יזיךבאף 7= 5 י( 7 דן!ןן? ftwl % תכנוס י p7l% J1a py ייםןס יץ זזן נעי 7 חיי גי=י כתייס יןזן (כמס לי צזטש%ק םרנ 4 ן נעו שיבס =עק 4 ~ lair אס 9) נףיי 7 געית )עלק חרס זי ןל מיחוץ תדמר 1 י יו 4! בלפ) ב ן הן! 4 uxl י*= נעצרק ירע מימך 4 י!ץ yv?!יקק 4 מר=דלס קלי כקיאו גס כיב (uf %אוז ךפן גךי תילי סמיפ(זי גנד ulcr =לס הגק ן! 4 טעגטע( ~ ט 7% ס ייי?י 4?י )= 1 י י ~%?wjt us א י כ * יהה ffn~ lupr hh רוכ?יס ז י 11 )מכו 2 ( 5 עט 7 קהש 7 שם 6 ץ = ה ציויהי 1!ק 7?ירט א * od עס הל יי נםע ויין תה עוזה קי * ש 6 ך ישוס ) 6 מ ין עסו( עי עס) 3 ן י סס 4 יזל?ף rhb ( יש סהנ?יימ בי 19 ןיוי %0 ל 4 ן שיו חומן חקך י(ף)י י 4 עןי ח! 9 ך * ילו ש כ ץ 9 גס ל ב )פ לוי! יןיוזס קף יצנ(! די ךס לקייק לו %ימחץ 41 כי)י 7 יני יפ י 4 יק תצ( 14 ס שיי יונדבןיעירי הו( ההיק %ןן( גץייע *י( יל 4 1 י Po? ntsd ~י(( 4 יי ןן 5 י טוי 19 _ 9 יך יץה רעב 7 י 4 רעו יע 4 י)רנ 4!תן 745 כיק זכו וגז גילו תלי כי חגי עחהו יי דיגי 4 ו);למן )(יסתוו * י שה UCnn? לדן vr ע 3 ק כ י? מי ז לק)? יי 1 י% 7 ט 1 דס ויסיקס בך לל ייי פלו שן כעס תנן ילו ד 1 נד ס( ל ( ישלי 7 (נס י( _ישןו 7 ( 4 יי )יי יו לכןייחס ס י גליון ומקט SSPotc נזכרו % א ן י ) יד () 4 קן 4 4 י געעד נ 4 יג 3 ולין r7 (e b arcpu? ~irah 4 ודם 0 ז 3 י ןמי 7 עהיב יה לבי י(ץ יחיריור וג)ק י; ל כ 4 יזק 45 יע גת גסנע ץיי 9!(גנ בי הנניס (לבן יגל( יני ן ירי ) רע למי גשי יז? שי ז 4 (יי( יינל 1 י יי 14 י% ך 4 ןינ(יי יג ח 07 י 4 3!תו? פ י ור טכ יהי (ל בקיעת ה 4 ך סיי )ח) צו? ב) קע 7 4 ס = 7 יח יק כעקשן נע וב ליי 4 נ 1 פי 1 ה 11 c r~ pst 1I י 6 תימ )ז ןקבן cffp ב דוד בר 74 ןד לץ )ע (ין 6 44 יין ( 0 ( 4 ן ין 7 =ין% א והן יקיגיי 3 עםקנייןב 31 ףי 3 תר 1 ט 9 כקףייין 47 ק 1 ( ק 744 מ 4! ינילרן ש! נדי? ינ( דקיי ענוק) קי (ריף יד כ ש יעי 5 יע נב 4 רםק 14 י בןץ י 4 ) 4 ג 3 ה% ) ( 7 7) ח d*f 1 ףץ 0 גיי 1 פזיח ק 4 שקלי(ין ישי שק הייקם ;גוה טשי 7?י 4 גפ 7 י * יקחתי וףיל ש הנ 9 כמ _ (ןיפי כץ קם יס (ו וילי 14 זןן נ טן ןונ as) ג 7 _ פייי לגז?נ 71 )ר ימי י! וי יפריז נפשקי ינד די ל ך קו י 944 ן 3 ס י 1 ן י 7 יבויםף * 1 הקיעיק נ? ישל גיטכם לינקן קןיע(! יי זס?c נ עעקטן ילבז 4 97 יח יעהיי 4 יבוז ofnp ייפלס יעי ינד היו( 7 = תר כ נתו ידיי ס פ וק ג!שד ינוי נוע יןיש ייס ק נ ין(י 7 ג י 9 ר 9 יי יג יופים 45 יצרי?זנ 4 ס טדיס % יין זח גיי הנייע טץ Qec י וףי מנ קון * נפ 4 עי) ( 4 מ יייהע לזני הסיסי qv ס יבר נכיס ~ 7( )י י ושכו( צייןי ipv עשדהעע 0 נעןטייליי 6? % יש 6 ה יץ ע ן 4 טי לן?ך נ 7 קתיהט 7 זיק ק כ יילס *י? ייעצך) י ושכו? r~dp 0 יןי 0 יישעזט 41 ד? ץי?נכזוי פני בנרלןיו 1 ה(י י ן)ם ת hsr ~טק (ץש נהה נ thw ליל * ד נעי( יךב! 5 ל? ין 4 ר 3 ל י 7 י( נץ ם געמכטר ענרי ן* ע( י 7 נ % הן שןןל 7 ט יאעיןננןיח 4 ש גי 3 ן) י ofr ים י % 1 י נ ויב; קאיו 9 צ( אי ס)פנ טןץפ? סמך 4 סותקירי דקי( urh 6 יןיט שיעי ח *טק 9* עע 5 ע(יינו)) 1 4 פץ פו פןיוןע תברדי% קךהץי ז טי 7 י 6 ovvvputcv ויח יןנשהקד %ג? ילם ם )סב;המ יירא יז 7 ט עאי 6 ני 5 קi % 14 ofi) י= הג ר %יו? לל ה וש ו% ( % ישמץ 97= יא m]d מיבמת קצפיי %פד 7 ןת י 4 ןמיץע 1 י= טץ ומ קף 4 קן י 4() 5 טק יעץ ivb ~כ/הי 6 ס 7 74 ש 3 כ ענד (שח הכע יג קט!כי/ק 4 ס יבעטט קי 34 ק 74 וג אחולהיג 4% ה; קג אחזא זכי שי! uu ממכתב ביתחולים ~ מר צבי הירש תרן לר אברהם חגם נאמן נת תרץ העוסק בין השאה בפלמוס הקמת בירושלים יצוין כי בשולי המכתב ללה רשום העתקה צבי הירש הרן היה שולח כל מכתב בעל חשיבות בשני עותקים נפרדים אחד דרך בירות ושני דרך כסנדריה 133

96 למס הליהקה תיזנכשאה םדרטסמאב יתבתכ םהילא הברה ונע וניבתכמ 45 לגרל ותריטפ ר בולקשמ לארשי טב ןוויסב ט צקת הסנמ ןררעל שדחל ירשק םיבתכמה םע אנליו ןייצמו בגא ךכ מ שו םינש ןיא לבקמ םהמ הנעמ 46ויבתכמל רוניד עדי תורמל זמרנש ךכ םיבתכמב םסרפש ברה םהרבא םייח ןיגאג הנע ויבתכמ םיפיקתה ןרהעל דצבו םימויאה םהבש םיאצמנ ירבד תוספרתה הלפשהו תימצע ומוציעמ חוכיווה תמקה םילוחהתיב םיוריב עידוה ברה ןיגאג ןרהעלל תובקעב ויבתכמ ותעדב קתנל לכ עגמ ו ו ךכ בישה ול ןרהעל ו םא יתבתכ תושק יתייה יאדכ שנעל ינאו לכב יבל ישפנו קבד וירחא הבה ימו ןתי הכזאו קשנל תופכ וידי וילגרו ודובכו לודג י ינלפוכו תשקב הליחמה 47 םלוא קר תופיקת תיתימא התיה תלבק דצמ תורמ בושייה התיה ; דוגינב ותעדל תצרחנה ןרהעל יפכ האבש יוטיבל תצובקב םיבתכמה םסרפש רוניד לכב ז םקוה םיוריב ץיקב דרת םילוחתיב ידוהי םעטמ תוללוכ םידרפסה םידיסחהו ריעב השרפ וז א התיה העודי דע הכ היואר רקחמל דחוימ ןאכו רזנ קר תודבוע תודחא תובושחה ונניינעל םתוסחב םתכימתבו השמ ירויפיטנומ םברו םידיסח ר לארשי הרוגידס ןיזורמ ורכש ינש םיללוכה ץיקב דרת םימישרמה םינבמה דחא םיוריב שמיש רשא ותעשב םילוח תיבכ יאבצ ולחהו ורישכהל ודיקפתל שדחה ןרהעל היה םומה ; תורמל לכ ויבתכמ וימויאו תשגדהו תונכסה תוינחורה תורושקה תמקהב םילוחתיב ידוהי ומק ישנא לארשי ץרא ושעו השעמ וגיצהש ילככ קיר יד לכ ינאש תונובה בנ ןינמה ןמ דוע ל והבש םיסרוקיפאהו ואבי ינב 45 תורגא מ אוקפה י כ ךרכ 8 ףד 55 אע 46 םש ףד 166 א ע ןכו ףד 224 אע תנשב הרת םכסמ ותעפשה ינזור אנליו ינורטפ ( םישורפה )לארשי ץראב וזב ןושלה םלועמו וטה ןזא ילא ו יתפ םלצא המואמ םש ךרכ ן םש 121 ע4

97 תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמאב י א וחיו הרומזה יפ 48 הבוגתב בתכמל יאבג םילוחהתיב ר לארשי קב רו לארשי השמ ןזח זירכמ ידי תוכושמ ח היבמ םידרפסד םידיסחו םש ירמגל 49 םלוא ןרהעל וכרדכ לגתסמ תוריהמב בצמל שדחה תילב הרירב םסמ םקוהש פמל וכרדכו אצומ ףא ךכל קודיצ ירחא יתיאר הווהה םע לאטיפשה םידמושמה יה חרכה תונבל תיב םילוחה םידוהי 50 םתמ ירמגל ןמ הדבועה ותעצה גיבדול ןוספיליפ המצע הדלונ עקר התוליעפ תחמה תירנויסמתיאופרה םיוריב םע ז וניא לוכי צל ורדגמ עייסלו פמל הכש הברה דגנתהל ול השקבה קיזחהל לאטיפסוהה חפקי תויח יינע חת ןכא זכע םע[ לכ ] הלילח יל תושעל םוש תודגנתה לא תוחיה [ רדש תיב םילוחה מיר ןזח ]ןודנולב ךא תושעל השעמ פב קיזחהל וידי הארנ ונל ןויסנה 5ן םייקל םילוחהתיב יאנתב בערה רת הרת ו ה הפי ףרוחבו תנש זרת ורזח ןודל תמקהב םילוחתיב הנבמכ שדח ןדוסייבו תורבח ונעמל ירעב הפוריא פמה זעונה עקש טאטא 52 ונניינעל הבושח החכוהה ןרהעל ליטה ותורמ בושייה דוגינב העדל תחוורה דע הכ השרפ המוד העריא הנש םירשע ןכל םדוק מאוקפה רשאכ היה ובטימב ידוהיה בושייה וליאו ץראב היה יורש תחאכ ויתועשמ תושקה תנשב בפקת םכסוה עוד םדרטשמאב הרשפ תקולחל יפסכ םיורי ןיב םיזנכשאה םידרפסהו המייתסנו הפוקת הכורא הקזח תידעלב היהש ללוכל ידרפסה יפסכ םיורי זאמ רצונ ערק םיסחיב ןיב מ אוקפה ןיבל םידרפסה םיוריב םסרפשמ מאוקפה הנקת דח תידדצ א ועיגי דוע םיריידש ירוז ותעפשה תובקעב תמקה תרבח תמורת שדקה תנשב דפקת ורכענ םיסחיה םהיניב דוע רתוי ללוכ םידרפסה םיוריב םסה םושב םינפ ןפואו םותחל תונקת ולא הבוגתב בוריסל םייא ןרהעל םידרפסה םא םניא םיצור לבקל ונתרשפ תונקתו תעינמ יצי םיחיה יוא ךושמנ ונידי םהמ םישנו וניניע הבוטל קר םיללוכ םיזנכשאה ויה 53 חרב ןוושח זפקת ובתכ וילא ינבר םידרפסה םיוריב בתכמ ףיקת דגנכ ויתונויסנ תופכל םהי תנקת תעינמ םיחוה םה םיעידומ ול ולטיב ויונימ אבכ םחוכ םירזוגו וי לבל ברעתי דוע ביבא קסע עגונה ללוכל קע םיורי ות ףאו א ורזג קסע םושב קסע עגונה י ות 54 ןרהעל הסנמ ךכשל םז תרזעב וירבח תושארב מאוקפה דצמו ינש רזוא ץמוא 48 םש 33 בתכמ ןיגאגל בוטמ רדאב א הרת 49 םש 50 םש םש בתכמב ירויפיטנומל טמ ו באב טרת םירזוח םיזנכשאה םיוריב ןיינעל םילוחהתיב יהי אנ דסייל ודסח הפ יתבה תות ארקנה סעלאטיפסיא רשאכ רבכ ונרתע ותוא ש ןוראב תודלותמ בושיה ידוהיה םיוריב הנ רנישטרוט א צ רבוקיר א א קבק בו ןמטחוש )םרוע( רפס רנזולק לת ביבא אביב זצרת ןילביר תורגא מ אוקפה ב םש א י

98 ר אריה מורגנשטרן ומודיעם כי יקפיא את העברת הכספים לכוללים שלא ירצו לקבל את תקנות הרן מוקע עלידי הכוללים ופטרוניהם פקידי ארץ ישר שבקושטא ככובש הפקוא מ 55 בתגובה דם ועושק עניים 56 במלחמתהעצבים שמתנהלת בין אמשטרדם וכוללות הספרדים בירושלים צפת וחברון מתרכך הרן וביום יא מנחם אב תקפח הוא מאפשר לכוללים הספרדיים לגבות את הסכומים המיועדים הדין משורת להם חברי הרכינו ראשם לדברי שהצעתי לפניהם והוא שות עוד הפעם לפנים רשות ולתת מיד להוציא הפוליסוס הנל 5 פקידי ארץ ישר בקושטא שתיווכו בינו לבין הכוללים לתקיפותו של הרן בזלזול מופגן עוד לפני שקיבלו את מכתב בטרם כתבו הכוללים הספרדיים מכתביהתנצלות שהרן תבע כתנאי ומשכו את הכספים מבנק הרן את הספרדיים בארץ התייחסו הרשות למשוך את הכספים ועוד למשת הכספים מיהרו הולנדר להרן לא נותרה ברירה א להודות בכשלונו וטרם שו מה נענה על שתם עשו הלכה לשה והוציאו הפוליסוס ולא לבד שעשו זה להוציאם בלא רשות עוד הוסיפו שות נגד הנימוס ואולם מכאן מודעה רבה שאם יעשו רומ היו עוד הפעם כזאת להוציא פוליסה בלי רשות לא נחוש לכבודם ולא נחוס על ממונם ונחזירה ריקם בלי קבלה ובלי 58 תשלומין פרשה זאת מהווה נקודתמיפנה ביחסי היישוב עם להטיל מרות על מנהיגי היישוב עלידי הפסקת משלוחי חדל הפקוא מ הרן עצמו הכיר בחוסר ולתו הכספים מול האיום בהפסקת משלוחי הכספים עד לקבלת דרישותיו עמד איומם של הכוללים לבטל את מינויו כגבאי ארץ ישר הרן שניסה ליטול צמו סמכויות מתוך תחושת אפוטרופסות נץ לסגת מדותיו פן יאבד כליל את קשריו עם ארץ ישר עם זאת יש לציין כי למרות שברוב המקרים לא שעו הרן עד יומו האחרון להביע את דעתו בנושאים שונים שהעסיקו את היישוב לדבריו לא של בעיות מהימנות עקביות ופיזור המקורות מקורות הרן של המידע היו שונים כזכור ומגוונים בדבר ומהימנות המידע היתה לו שמסרו מוטלת בספק מפורשת בין מקורות מידע שונים כדוגמה לכך תשמש ברוך ר השליח של בשיגורו מפינסק ר חיים בן ר פרץ הכהן אב ביתדין המאה עשרת את לחפש במקרים רבים היו המתכתבים נוגעים טים לא במקרים קיימת סתירה השה האם תמך ר חיים הכהן מפינסק התנגד או השבטים לכך דפינסק מגדולי הרבנים בליטא בסוף המאה היח ותחילת היט עלה ארצה ת זקנתו בשנת תקפ ו 59 עם עלייתו נתמנה להיות אחד ממנהיגי שם כ עמ 67 שם עמ 236 שם עמ 220 שם עמ 236 וכן כתב הרן וכא השמש בירושלים ]פטירת ר ממ משקלוב[ וזרח השמש בצפת תו בביאת הרב הגאון החסיד המפורסם מרה חיים כהן נ י שהיה אבד ורמ בק ק פינסק והמדינה ריבלין אגרות הפקוא מ כ עמ 108 כמוכן חיים בן פרץ הכהן ראה א שישא הדרום הו ( ניסן תשי ח ) עמ וכן מ נדב ומשהו על סדרי הרבנות ובית הדין בפינסק בתקופת רבנותר סיני עב ( תשל ג( עמ רסדרסס

99 י ח% ו ש( ש) י ן ק י% ש( 4 1 ניית ך( י ( ; י ל צש ע 4 יויינ ענש ו ן ג ע [ ן = ; 4 י ע 1 (נ ך ן 5 לי י 74 ס י 4 ; ץ ; Gd י 5 ש ש)?קקנק הי 4 יו י הנכייס ל 4 מי ו ; לל ק הנגקשל כמהיי מרס ברוך כשלסטרו יץ כגגיי יעעיי 1 4 ייקש %ש כעיץס?קזע ל זננס גזר זיי ש 4 ע 4 י ק מברון קלל יב 23 וק ןגןזיסי ( ( (וי* נקרחי * 3 י ייי ; ףז( 4 ל *ל 6 1% ק 4 מק 4 ;טס 3 וי* י עיזעיי 5 עננ מנקרס י 2 7 לןע;ע 5 קןקע ז ננ% יעיי מקנט יטמייש יק יקה כ שיג עגים מך 14 ינמםי א 4 2 *ט=י * סעד 4 ילרע ועם עה ; י י גץ 4 4 %שף ץץ % וי מו% יקע *י זיקוקע נ 5 4 נ?י% שךקע 4 יהל ז 5 ק 4 ק %יה ( יקיוק ofp י י 4 ק 21 %4 זקש 4 י 2 ק 1 ש 7 *ויי 4 %%עו 4 יעזק עיפק ק ועי ) אקמץמז owpl קלסקריס העד %9 ריס שיודי ותקריסי עס קץלכ כעף מפ %% יי% זימי%ןשי? ~ ושמי * ייס ייי 2 כנס פוייס 4 ינ% מסם_ ייפי 4 % י 4 ז 4 י סקמ ןן 41;4 ט ג וס( ומ 2 כמהק*משישש י ע )י; י 3 כמקקנולס 5 ק 6 עדי ביי ~ הקרכ 1 ניג מךשקכ 4% עעסיי א 4 י 4 מ 4 ס 4 )וכ 3 עןוי * ע 5 הקןר 24 5 ג 45 יע 5 נ;י קג 3 קןו ;יןי געיגק 1 ו 5 י *יעמ 65 לרעש ס ג 2 ןעי 4 ינקןיס ייעלי ן עץק% זנג 5 י 4 4 קףנ המלויס גיתית 131 גיס זך 4 ק 2 מ י ע;י %* ו % (היו 4 טי 6 י 4 ~ 51 ל 4 לי טז ןז ים% 4 עי יץ 4 י זכע % זי 4 ק 6 4 יי ימ% י שן ט 43 כמ 4 קרס וגרס גי ס מקעפזיס ת ס )יגיונ 3% ני %4 זמןען ימס ש? * *ז *גי 44 גייס י אייס ננפיק 3 יויס דם קוכציס 5 יושן פש% 11 ;סא 9 (נגוהי 1 יי% י %44 ו 3 י? % אין rh 4 פ% ךיייניים ןוה י ורס לקן *דנקללז)ך י ןעך( 4 ישץ 5 ען ותו ען ו יענועץ 2 חעס יי? fy 4 מ 4 ןע רוקה נעקבי 1 =4 יף שן ; גג 1 (מ 64 ע 144 סל קמ 51 עכי =ןי 1 שעוה יעך 5 נ * 2 ע 3 ע קרבן היתנוו ץ יחי א ג?סס 142 נכץ *4 4 וע?? l כין יי 7 שלטקנונכגע*ס ה(ל 4 ט י י 1 זן 1?1 דל % % ל יעגקמ ribjjj_jaah מ%ר 418% ק %קמי %שנ 4 כעים ושוככים כ י ) 4 ע 43 ק 4 ס רי ןעו 4 ן 4 עג [ יגיס ok Tsg ךן ) י 4 ) ייקר ע ץ) ק קק ן ק )ע 14 ג י* %[ ~np ( ש ו זי י קק ה * יזג % דף מתוך פנקס השדרות של ר חיים ברוך מאיסטרו מחברון מראשחודרי ניסן תקע ה המאשר את אמיתות שליחותו חתומים עליו ראשי הפקואמ ר יצחק בר נטע גוטאיינדע ר אברהם בר אהק פרינץ ור צבי הירשל בר אברהם משה הרן לצד חתימותיהם חותמת שעווה של הארגון כ 5 לויי 1

100 אריה מורגנשטרן הפרושים 60 וחתימתו מתנוססת בראש החותמים מצד הפרושים בכמה מסמכים של חשובים התקופה ובתוך זה על הסכם הפשרה בין הפרושים לחסידים על חלוקת כספי אירופה אשר נחתם בשנת תקפ ט באחת מאגרותיו של הרן אנו קוראים על ורבותו בפרשת שיגורו של השדר ר ברוך שרת השבטים שליחות שנשאה אופי משיחי מובהק והיתה מוקד למחלוקת חריפה בין ר ישר משקלוב לבין אנשי כולל הפרושים קהילת בתוך הפרושים בצפת בידיעה ששיגר ר ישר משקלוב בירושלים בינו לבין החסידים וקרוב לוודאי למחלוקת הרן בסמוך לצאת השליח בחשוון תקצ א נאמר כי ר חיים מפינסק תמך בשה וכי השליח היה בבית הגאון הצדיק מוהר חיים כהן לטול ממנו רשות ולקבל ברכה ומקודם לכל אמר הגאון הצדיק המנוח ענין זה כי הוא אומר שילך השליח כי הגיע שונה על יחסו של ר חיים מפינסק של החריפה העשויה לקדם מנאמניו וישיב לי מפינסק על חתום היוצא הפרושים ם ן לכך זצלה ה בירושלים 63 שלא ישוהו הרבה על ן 6 כעבור שנתיים מגיע להרן מידע יגור השליח על התנגדות החסידים 62 ובעיקר על התנגדותם הרן האמין לא שממילא בשה השליחות כפעולה את תהליך הגאולה מתחיל לפקפק באמיתות הידיעה שקיבל בתקצ א וכותב לאחד בצפת באתי להשביע את כת בכח חבת ארץ ישר שיחקור וידרוש הדבר היטב האמת הגמור והמוחלט בענין השליח הנל ואודות האמור משם אותו הצדיק הגאון זל 64 העובדה שר חיים מפינסק שהיה עדיין בחיים כאשר יצא השליח לדרכו 65 אינו אגרת השליחות שרת השבטים אומרת דרשני 66 מכאן שכל המבקש אוב מידע ממקורות הפקוא מ חייב לנקוט משנה זהירות עליו לזכור כי החומר מגמתי תים כאשר מתגלות בהם סתירות קרובות 67 קוב אחר מקורותיו במידת האפשר ולנסות ליישבם אחת הבעיות המקשות על המחקר באגרות הפקוא מ היא כרת עניין בגירסות שונות על החוקר למצות את המשותף בין האיזכורים המקבילים לברור את הפרטים היחידאים ולהשלים את ריבלין אגרות הפקוא מ ג עמ עא 225 אגרות הפקואמ כ י כרך 4 דף עא 5 דף שם כרך שם שם שם ריך פטירתו של ר חיים הכהן מפינסק הוא כח בטבת תקצ א וזאת עלפי רישום שערכתי ברת קבורתו ר חיים כהן צדק רב דקק פינסק נכד רבותינו הגאונים שנתגלתה לאחרונה בביתהקברות העתיק בצפת הגדולים השך וכעל פנים מאירות זיעא נפטר ביום ה ךח טבת ארמל שנת תקצא לפק תנצבה על קבורתו בתוך רה יש לגו מידע באגרות על קברו ברה שלו הוא מזכירו שימליץ ללה הפקוא מ והגאון מוהרי נ י ]ר ישר משקלוב[ כותב שבלכתו על הצלחת השליח ]שרת השבטים[ אגרות הפקואמ כ י כרך 4 דף 160 ע א על המושג ארמל ראה ראל פרומקין תולדות חכמי ירושלים ג ירושלים תרפט ריבלין קובע עמ 170 הודיע זד לבנו הנגיד פרץ המבורג בווילנא כי על מאמריהם בטעות והוא מת ביום כח שבט תקצא והגאון ר ישר משקלוב בעל פאת השולחן שם ד )מילואים( עמ 57 מצבתו חרות שנפטר כח טבת ארמל שם ג עמ 170 יל בהערה )59 א יערי אגרות ארץ ישר תלאביב תש ג עמ 357 ]להלן יערי אגרות[ אגרות הפקוא מ כי כרך 4 דף 160 עא קביעה זו נוגדת את עדות ראל פרומקין א שישא ומ נדב לא עמדו על סתירה זו )ראה ע

101 תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאב הנומתה ןרהעל רזוח בתוכו ןיינע םיוסמ םיפ רפסמ םלוא שי רוכזל ןווכתמ וניא בותכל הירוטסיה ו לכ וניא ריפקמ הביתכ תקיודמ ןכאו הקידבב תינקדקד הלגתמ ןיאש רבודמ דימת הרזחב םתוא םירבד א עדימב ףסונ המגוד ךכל איה ותודע ןויסינה השענש תנשב זפקת שרגל םיזנכשאה םיורימ וכרצוהש איצוהל רתוי האממ םימודא גישהל ןגשתפ בתכ ןוישר ומהמ ולכויש רגותה תבשל םמוקמב קהעב םורי ות תויהל םיזנכשאה בר םירדה םש תנידממ היסור וררמיו וברו םתוא םילאעמשיה םוריבד ות םשרגל םשמ 68 טבמב ןושאר הארנ רבודמש ןאכ תובוחב םינשיה םיזנכשאה םיוריב הנהו אב רוקמ רחא ראתמה ותוא עוריא ררבתמו ןיאש רבודמ ללכ תובוחב הליהקה תיזנכשאה המודקה א תחאב תואצותמ תמחלמ הרות היסור ידעלבמו ז התיה הרצ הריתי קק םיזנכשא ק העבש םורי ות דצמ רשא םה וסח ו םינפלמ לצב יפנכ לוסנאקה היסורב התע אבש דורפה ןיב רגותה היסורל וצר םשרגל 69 ןיינע המוד םיאצומ ויבתכמב ןרהעל לא רזעילא ןמגרב ןיב הלועה הינמרגמ שארו מאוקפה הררש תוחיתמ תוביריו השק עקר םידוגינ םייגולואידיא ןרהעל חתומ תרוקיב ויתוינכת ויתולועפו ןמגרב ץראב רקיעבו ותפיאש סנרפתהל הב רחסממ ךכלו סחיימ תעיבט ושוכר ןמגרב המיב ופי שדוחב רדא הצקת פ יה התואב תוטש תלחתמ ותמכסה תול י רחתסהל םש םשלו ךכ בשיתה הלחת ןודיצב יהו הבס תעיבטל לכ ויצפח םיב 70 ימכ דדצמש תורסמתהב תטלחומ םילועה דומילל הרות םויקלו תווצמ ענמנ ןרהעל רוזחלמ ויבתכמב עוריא המגודכ תקדצל ותד הריזגו ןמ םימשה איה א שי הסנרפ בושייו מומב וא תדובעב הדשה יאב ]ו םלוא םעפ תחא ףיסומ העלבהב טרפ בושח רתויב ו קלח ןוימטל דריש שוכרה ןמ היה הוו ףסכ ןמגרב םירחאמ עבטנש לכ רשא ול םיב ןודיצמ ופיל יהו ודיב תועמ הו ידכ תושעל וב הרוחס 7יאב עדימב ונינפ היוצמ החכוה ןכא שמימ ןמגרב ותינכת א קקדזהל יפסכל הקולחה לארשי ץראב תחתו ז םייקתהל רחסממ םיפסכב הוו 73וידידימ רמוחל ידועתה יוצמה מ אוקפה תורגאב ובש ירוטסיהה עדימה תופיצר יא תינייפוא שי תעדל לכב בתכמ םירכזנ םיניינע הברה ו ןכ שי תולדל ויטרפ אשונ םיוסמ ךותמ םיבתכמ םיבר םיערתשמה ינפ הפוקת הכורא םפרצלו הנומתל המ המגודכ היעבל וז היושע שמשל הרשפה הכרענש ןיב םישורפה ןיבל םידיסחה לארשי ץראב 68 ןילביר תורגא מ אוקפה ב םש 188 תקתעהב תרגיאה הלפנ תועט םוקמב יע רטסינימה איסורב לצ איסורפ ומכ כ 177 םשוריג םיניתנ םיפוריא לארשי ץראמ תובקעב תמחלמ הרות היסור ונא םיעמוש ויחווידמ רנויסמה ףסוי ףלוו 110 ק 1829 Jewish Expositor London 70 תורגא מ אוקפה יכ ךרכ 8 ףד 46 אע 71 םש ךרכ 6 ףד 233 בע 72 םש םש 73 וא ןמגרב ואשי םירה סו יבתכמ עסמ הייו םיורי הרסח[ תנש ]סופד 24 ררועל וניחא ינב לארשי םייקל םימותחב הטמ שיאשיא יפכ תבדינ וביל ךרדב האוולה תווצמ תקזחהו וב ףקע

102 ש ח% ס י ק י י ק י י י י ישר בית י ש! כלה * אתת דע ע / קי ם כי פ 8 א aow קף שת 4 השק יתפפו אשוו 141 אר וקרשה * נדם awb * יפ 4 ששפחח רך שחל 4 5 ף * ץ 9 % יץ 6 ה * מא חא עי פלס י מאשק חשה 84 * אי רש אק יחשבן מצ 64 ת ץש מא יא משד שהש שלד משכל רש קק אושפטטון ו ש 9 ח ד uwa~* גי שאאר שיח מרשת ros טיץ קששטעןהה עו קצ * עטש mh פטנ יתקל סשש 4 ן י* ינף וטשןי o$t סול טללו swt תם 6 למ % שסי שתרת סשה תר עתה 4 m~ae ש 5 ש יי 4 קש יאא ewan י שק ק פילמת ad a~e ~ לס ססהס 4 ששפ 4 שאטחאהשאיה 6 יאשא = חץש * צ צ * 1 ע ו וא * פקי* חשבך rgfi יקרך 5 רכיל נו )8 צדק %9 ססגגסח וכסגנות 5 סס סקס * תיקרא ששסיעתי שישאיר וכר סשץס pp) א פשמ* עף רקיש ירביב יושמ עי תהלה אמשמרדס h~r aaw ע 7 ץ סיס מףה יצחק ד היףו גש אכד שם סעמ 0 nrntvo ~ יעא י עי חאמ גכקק 9 שמפצפפענבוונ י וסויה ם 8 ד פיטוואננדגש אב ד 9 ה אכפת wr %ין א * ov ק 4 ג q~a) ל י ש * * * י * 9 * * ק מ מ מ * השק וא 4 * * 4 א הפירסום הפומבי הראשון של דיןוחשבון כספי של לפרסמו טצנןגגתקיז ת 4 ו י ייקיס ין 6 סייב האנסה ;ץהגניםיעםנל( י 4 5 ו עז Ifwק feegs כשהקשט ו 84 פ 785 פה ילוה*ץש 8494 יח 3 4 טטאסט נוי סק 5 ן oha 4? 888 מימפ אבאש קנים * 4 ~ש ל% 4 טטמשיל 6 b pf נ 4 סשץ 4 סלי קקש י Jdmkd ~ מסך?* סט ן רימס *תיי 54 מ =דימש 3 פ 49 סה 9 קהאר hst ל )m ק קמ 5 רכ 4 ים rnws המיאנה * סשסכנפ 4 שיל י 1 ח 4444 ךיעין י ס ע 1 מ 4 61 שכת דהי תק גהק קטטוישהס ערס סמם הסמגס תלק ע 64 Dpi גע סונשנך ןס 87 4 י רנס ~ Y1m קנז גקק 6! ק הםנשו יע 6 גיס ועקץ ועקשם יידו 2 מיי ל ) ץז ק פש 9 גס 3 הץמטן 8 %( משפק 19 ית י להם גסנס 6 סרקמג גנ 9 כטיס טייס 6 םרנמסו קן 4 י התהסס םינלבועית נסתרס מצי ל 0 תס 6 קסקי*אנס תיג סתתכט 4 מ סיס ען 1 6 ק 4 כר ~wo ט! סטנלי מול י 6 י ת! נקק 6 לסגיאצל 6 ש eajdn יעי כ 4 htpt שקו צךנעמבצ% אם %4 פהיסיסו 5 תרוקנלט י ג ס lhnd נוסענס 6 ניע 6 היט 7 5 עקןעכילף יזו נקק 41 כל! אץ! 6 גיס נמשןה 44 לדחיס יסג סנ 67 ת! גקק יע 6 * ג ר( 4 ק גללם יו חזק נשזעןיע 6 ק פ 2 6 ג 7 ר 4 ת גיג ן 6 י גו נקלק מיצען וססנעס בן ען תן ען כג 6 י גני 61 גס 0 יעקג גקק ק 6 י קעסת יען ני תקהת 6 סגנסננ ס 4 ס ו 0 י 73 רע ע יע 6 ג 4 ס י! 4 54 א ירי ש נ= שי 84 % ט 4 44 ה י 8 ט י ee הפקואמ יורשיו של צבי הירש הרן החליטו לאחר מותו ( שמיני עצרת תרי ד( ומאן פירסמו דיןוחשבון כספי מדי שנה כאן מובא צילום השער ופירוט ההכנסות בשנת תרי א באדר בה תקפט נחתם בירושלים הסכם פשרה לחלוקת כספי האשכנזים בין הפרושים והחסידים הרן שלא ראה את הפשרה בעין טובה לא פרסם אותה בדפוס בניגוד למה שנהג תמיד ביחס למסמכים שהיתה בהם כשורת שלום ואהווה בין של ארוכה מזכיר הוא שנים סעיפים מסוימים בפשרה זו הכוללים מדי פעם כמשך תקופה מתוך זאת ואף הסתייגות מופגנת איזכורים ראשונים של הפשרה מצויים סמוך לחתימה במנחם אב תקפט מתייחס הרן לבקשתם של הממונים בארץ ישר לאשרה ולקיימה כהולנד ולפרסמה בדפוס 74 הרן שנעלב ריבלין אגרות הפקואמ ג עמ ק(נ( 1

103 תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאב םצעמ השקבה ינברש דנלוה ו מ אוקפה ונתי ףקות הרשפל זחאנ הלתמאב תחא תואקספה הנדש תקולחב יפסכ ריעה ןורבח הניא וחורל המ דירטהש ותוא היה תמאב ףיעסה רבדב םיצי םירדש תוצר הפוריא הכו התיה ותבוגת ןיא ונחנא םימסמ ב לכ רקיע ןיאו ונחנא םיצור עומשל םולכ הלועהמ חור םוש ללוכ חול חי ידמל ולא 75 רייאב אצקת סחייתמ ןרהעל ףיעסל ח םכסהבש הרשפה עגונה תקולחל םיפסכה םילועל םישדח הפוריא ברעממ ףיעסמ לכש עמתשמ ללוכ יזנכשא בייחתה תתל הקולח המ לכל הלוע ןתואמ תונידמ המכסה שיש ה היילפה תבוטל םילועה הלאה תנשב טפקת םנמא עודי ונל הלוע דחא דבלב הפוריאברעממ 76 ךא ןרהעל וניא רובס יפכ ררבתיש דיתעב םימרותהש הפוריא ברעמב םישקבמ ךומתל יאצויב םהיתוצרא אקווד רובס ןרהעל תקיז ידוהי הפוריא תיברעמה לידבהל םתקיזמ יללוכ םידיסחה םישורפהו םע תוצרא םאצומ איה לא בושייה וללכב םיזנכשא םידרפסו דחאכ ו ןכ ותבוגת ןויערל לכש הלוע יזנכשא ברעממ הפוריא לבקי שו תוקולח םידיסחהמ םישורפהמ ישנאמו דבח ןורבחב איה ונעדי ושורפ ךא ונעדי ורשי 77 בתכמב רחא תנשמ בצקת ונא םילגמ םיפיעסב ו זו םכסה הרשפה שי תוסחייתה תקולחל םיפסכה ויהש םיפסאנ הירגנוהב רשאו וויה תקולחמ דקומ דימתמ ןיב םידיסחה םישורפל 78 רוכזיא רחואמ רתוי םכסה הרשפה ףרוחמ בצקת זשאר בשויה ותוא ןמז םדרטשמאב שקבמ ןרהעלמ ףרצל ותמיתח םכסהל ותשקבו תיחדנ ףסה ןבומכ ןיגב ףיעסה ןדה םיריידש רוגישב םישורפ םידיסחו דש הפוריאברעמל דוגינב תוידדצדחה תונקתל םסרפש ןרהעל ןודינב 79 תנשב זצקת רזוח ןרהעל םכסהל רשאכ עיבמ תודגנתה ןידקספל ןידהתיב ידרפסה םיוריב בייחמה ללוכ דבח ןורבחב קינעהל לכל דחא ישנאמ ללוכ דוה דנלוה( דנוא )דנאטייד הקולח המ סיסב ותוא ףיעס ח הרשפה ו ונמכסה רבדב םדוק ו רח השעמ ןיאו םהישעמב םולכ 80 אצויה ןאכמ ו היה ונידיב קתוע רחואמ תרשפ ט פקת ונייה םילוכי ורזחשל ןוחטבב תומבו ךא קרו ךותמ תורגא מ אוקפה 8י ך5 םש ע רבודמה רדנסכלאב ןקז ץילב הש הצרא םדרטשמאמ תנשכ ו פקת ןילכיר מאוקפה תורגא א 48 ךכו רבדה יפ דקפימ ירויפיטנומ תנשמ טצקת ןוכמה ימוליצל דייבתכ סמ ןלהל[ ירויפיטנומ ]528 רזוע ךיר הש ףא התואב הפוקת תמ הפיגמב םויב ז ירשתכ חפקת יפ סקנפ תרכח תרטע םירוחב תוכילהו םלוע תמישר םירטפנה HS1))ל554 תיירפס הנאילטנזור דנלוה 77 תורגא מ אוקפה יכ ךרכ 3 ףד 97 כע ךכו בהוכ ןרהעל וריע ןבל ץילב ןנולתמה ובצמ תמועל םידיסחה םישורפהו ו ךנעמל םינחוג םיפסכה? ימ הצורש תתל ךרובע רמאי ז שרופמב המו םינתונש םתסל יא תעד ןתונה לכ םינויבאה םש םש 78 םש ךרכ 5 ףד 73 בע 79 םש לת 16 בע 80 םש ךרכ 8 ףד 7 בע 81 ןוראה יזכרמה תודלותל םעה ידוהיה תביטח םיורי סמ 107 רוקמ הד הקתעה תרחואמ בתכ הרשפה ןיא וב תומיתח תוירוקמ הארנו השענש רח חכ תבטב אצקת םוי ותריטפ ר םייח קסניפמ די ומש העיפומ רככ הלמה לצז ךתלו

104 האצוה הנשל אדה ערועסנ6רפ ךומ סדוקס 04! 4 _/12 סגי ב Sh ר6ודכ ןכ דענ ךירכת סינתכמ עורינ נ סחיי נמח5 ן סתס 6 י קת 05 1 * 4 bb ריויס ן6כ דעכ * תר גץחכתסמ 50 * יר 56 םיעדתס קקכ סע5ר6ס שעי כ לוע ךירתע י י ןענ תסעךס סית6מ ןער65עתעסקע סרסססמ * * 48 * 56 7ס ר ן6כ 7ענ תרנ נרו%ריוומ 80 % * * Sh לנס ות פמ גרוכתסכ י י 15% * י 56 5ןנס נרסמ זיר6פכ קו ; 04( * בי 36 5נס ךירנמ סתנח וט מכ5 / 5!ן85 ; סותו ןיגסחי סהס 6 י 1ת 4 50 ש י ט 56 ן6כר6חס 7עכ * תר ןעערקמ 30 ש י*ח ל6 ילנס ךירכת סתעת וס נת התו ןונמחל 4 ג כ 56 ר617ס ן6כ דענ תרנ6 עמ ןיר * 24( 4 ח כ 56 רכמ סירעוס ןענ מדח רכעס סויס ן 48 ל 56 ר6ודס lea דעכ תרג6 ןעדתעמ! * 25 א י א 56 נס ןודנולמ 1!3 4 ג 36 סולסת יעד םננ6עק סיסדח יענ ירטס כוח לס ונפלירפ )wo סמל סירכד סופ ןרק( תמייק פופעל תוריפ סתסל 6 י ו*ת 8)( 1ג י ה!6 ר6חס ן6כ דענ תרנ6 נרממסמ 50 ק רי Sh 5נס נייווסניורנס 43 1ט Sh (קנק י ס7רטט6רמ 1 )( * י 5 לנס י6דנסמ יסוסכ 115 * י bh 5נס * ךירכת סתכמ עירת 9ט 5 ע סזמו ןמח5 סתס 6 *י 1שח ו80 * 3 *א 56 ר6ודס ן6כ דעכ תרב6 סירססמ ס סית עד דליסטס6ר זיר6סנ 80 * חכ 56 נס 5 טל6סקוכמ י3)ו * חכ Sh לגס * סירכסת סית6ס עד ןלימטס6ר ייר6עכ ao ג טכ 56 רכמ שמוס דענ מןח רנעס סויס 40 שא ט*י Sh ר617ס ן% 7ענ תרג6 7גסמ י 7וטנע11ע7כ י * 10 ו * בכ Sh 5נס * ןעזסערפנ 30 9 נכ 56 54כס * סירססמ סיח6ס עד דעמטס6ר ייר6פכ GO י ש 56 סולסת תחנס סתוח סנידמס כח רס6 ונלכק לותת6 ןעדסערסת 5! * 14כ ל6 1דס ר ן6כ 7ע3 תרג כסגסו7 67 י ות ענ 67ר 7)( טכ ל6 רכמ סירפוס דעכ פדמ רכעס סו 48! ן כ ל6 ר61ךס ן6כ ןעכ ךירכת סתכמ טורמ 7!3 3 7 סומי ןוכםתל םתס 6 י 1ת * * 14( 1 * $ 56 ר6ודס ן6כ דענ ךירכת סתכמ טירל 0); 2 * Sh 5נס תרה6 ככנהמ הפערי * *י לי לוי * ןמ סומ רזיל נתגרענ יג ותויס3 קרוכתסנ 60 * ט 56 5נס 1 ); 4 כ 56 5וס ם ךטננ( * י )1 4 י ל לי רכס סירפוס דעכ םד רכעס סיוס רי ג Sh ר6מס ן6כ זע3 ~ תר טורינמ 05 9 סותו ןוכסחל סתס 6 י 1ת 03 4 י נ ל6 stlo רטנעווע?מ 10 מ י ל6 לקנס ןנ6לר6יעל6מ ( ן ; [ ~ן ג _ ן1!3 ר י 56 5עכ סלבעס 6ינסס רור5 ףסנס לס6קמ ל ן4 ) 1 * * *ל ר6ו7ר 16כ דעכ תרגי ןוךגולס ן2)( 1 _ עעסנ6רס ס 0); 434

105 תורגא טידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאב הביתב תיביטקייבוס ותביתכ ןרהעל תפקשמ םיתעל תובורק הניאש תיביטקייבוס השיג ייוטיב תרדענ האנק האנש וא הצרעה ןיא ריתסמ הכרעהה תימצעה ו ותוריסמ דיקפתל ותעד ןיא םרומ ונממ םימשמ וכז ונל ומיקהו ונתוא םיעורל םינמאנ המ א היה םינפל ו םדק ונתוא םוש םדא לוחב 82 לא םיללוכה לארשי ץראב בתוכ ןיא םהל ימ ןעשהל א ידסח םימש ויו 83 תמועל ז סחייתמ לוזלזב ידיקפל אטשוק םפלו השמ ירויפיטנומ וא הבר ןודנול ר המ ריה 84 תוירטמיסהיא תבשחהב ודיקפת תמועל םירחאה היה רוקמ םוכיחל םיבר הביתכלו תיביטקייבוס ודצמ ויתויוסחייתה ויתוכרעהו תובייחמ ןרהעל אופא הקידב תינדפק רתויב ו רקוחה ךירעהל םירבדה יפ וסחי ןרהעל לא םישנא םינוגראו םינוש לא ר לארשי בולקשמ מל שחר ןרהעל הכרעה הביחו תגלפומ תבהא שפנ והונבהא הבהא הניאש יולת רבדב ודובכו לודג וני 85 הארנ םיינשל תועד תופתושמ רקיעב תליב םיצמאמה ןיינבל רצח תברוח ר הדוהי דיסחה יעצמאכ בוריקל הלואגה השיפת התיהש תלבוקמ ישנא ללוכ םישורפה םירריב ~ יפ ףא א וארתה םלועמ םינפ לא םינפ רשקתנ ןרהעל רל לארשי בולקשמ הארו וב ותנעשמ הדיחיה טעמכ ץראב תונשב םישוה האמה 87 דע ידכ ש ךכ ףתשמ ותוא לארשי ץרא יניינע לכב ןבומב רתויב בחרה תוברל תריסמ עדימ םיללוכ םירחא 88 וליפאו םיניינעב םיימינפ ועגנש ותחפשמינבל 89 ובלב ןרהעל היה םוקמ קר ישגרל הצרעה םירווע א האנשל תטהול םישנ םיטעמ םע םיאונשה וי ונמנ לכ ימ וקלחש ותעד יניינעב לארשי ץרא ןוגכ השמ ירויפיטנומ רזעילא ןמגרב רו המ םהרבא ןמלז ףרוצ היהש םישורפה ישארמ םיוריב וסחי ןרהעל לא זשאר יושע שמשל המגוד תקהבומ תדימל תוריה תבייחמה רקוהה ותוסחייתהב רמוחל ונינפ תורוקמה זשאר דימלת תינוגסס תומד םכח השעמ שיאו ףיקת 82 תורגא מאוקפה ימ ךרכ 5 ףד 136 כ ע 83 םש ךרכ 4 ףד 178 אע 84 ומצע דיעמ ש ןרהעל השוע ןעמל לארשי ץרא ידוהי יפ האמ אטשוק ידיקפמ םש( ךרכ 6 ףד 171 ) אע ירויפיטנומ רמוא ןרהעל א השע הקדצ וליפא ריבגכ אבה איקרוטמ םש( ךרכ 8 ףד 35 ) אע הבר ןודנול ר המ ריה רמא ו השע םולכ דעב יא ות ןילביר( תורגא מאוקפה א ) תורגא מאוקפה יכ ךרכ 8 ףד 84 כע 86 ןיינע ןודנ ירמאמב תוסיפת תויחישמ בושייו לארשיץרא תיצחמב הנושארה האמה טיה הרדתק 24 זומת( )ב משת ירקמ יבתכמ ןרהעל לבקתמ םשור ןיב הכיחה יסחי םיינשה םיידדה ויה ןנולתמ ןרהעל םיפ תובר הנענ ויתוינפל תוא דבל שובשב םרדה יולת רבדה םא טועמב וצפח ונוצרו דחיל רובדה ונילא הכח ורמאי יל המל ה קסוע םוי הלילו השעמב בתכה דעכ י א םינברהו םינוממה ינ םמצעכ םניא םיששוח ךכל םניאו םיבישמ ךל םא אבהל ויהי םיטעמ וירבד לכ ךכ עדא ובשייל דוע תורגא מאוקפה יכ ךרכ 6 ףד 197 כע 88 רשאכ הסנמ ןרהעל ךופהל ר בולקשמ לארשי ל וגיצנ ץראב שקבמו םירחאה םיללוכה יניינעב וברעל החוד ותוא ר לארשי תופיקתב םש ךרכ 6 ףד 163 בע 89 ןוגכ תויפיצ תובזכאו רשקב תסינכל ותכ הדיחיה תשא ויחא ר אביקע ןרהעל ןוירהל םש( ףד 78 1 בע ףדו 180 )אע 03 ו

106 הירא ןרטשנגרומ ויתועדב יושעו ל 90תח יניעב רייטצנ ןרהעל מ דחאכ אנליוומ ןואגה ידימלת 9ן רבכש הארנ םתשיגפב הנושארה טקנ זשאר םימויאב ץחלו ידכ הנפימ ללוהל הכזיש מ אוקפה תשיגב םיזנכשאה םיפסכב םיפסאנה הפוריאב ןרהעל עגפנ וסחימ וניאו ץימחמ םוש תונמדזה ושיפכהל וליאכ לכ וינייעמ םה ויתוסנכה תוישיאה 92רדשכ םישאמ רדש ותויהבש ותוא םינוורפה םינשב טעקת ט פקתו לטנ ומצעל םיפסכ א רשויב ו לכ ותוליעפ תימאנידה ןעמל שודיח ןיינב רצח תברוח ר הדוהי דיסחה םיוריב איה ןעמל ףסכ עצב םיאשנתמה ךולמל לוטלו הרטע תבוטל םמצע וסרהיו תול סונכלו הברוחב תומל םהילכ רב רובצלו ףסכ םהיתורצואב 93 ונש זשארל הכלה הרבגו תצורמכ םינשה ררבתמ ןרהע םערתה קר תופיקתה הליגש זשאר ביבס תרשפ בפקת א רקיעב ךכ ותוכז זשאר תפקזנ םצע תגשה הרשפה החתפש חתפ תכימתל מ אוקפה תוללוכב םיזנכשאה לארשי ץראב הלחתהב בריס רוכזכ ןרהעל לבקל ירדש םישורפה ואבש וענכשל קלחי יפסכ מ אוקפה םיזנכש 94 וליאו בב רחואמ רתוי שח דובכל בשחיי ול ךומתל ידימלתב ןואגה אנליוומ תוללוכבו םידיסחה ןכ לדתשמ תוברב םימיה רפסל וקלח עירכמה תגשהב הרשפה טיעממו וקלחב זשאר יתפתנ ו יתסעכ תיפכ הבוטה ו ובתכש המ ידגנ טרפבו ךיא רשפא חוכשל הבוטה ונישעש ללוכל םיזנכשאה קהעבש םיורי רשא ות התיה םלוע ינמ זכ םימשמ וכז יל איצמהל הרשפה התעו םילטונ הרטעה םמצעל יחו והדיד ינואגו םתנידמ והניא ידבעד ה אדבוע אתבר 95 האנשה ז שארל תצרופ לא ןיב 96תורושה פיי ןכ תעומש לכש ןודז תעגונה זשארל תלבקתמ ולצא החמשב תפקתשמו ויבתכמב ןרהעל גהנ גווסל עדימה עיגהש וידיל רנו א תוהל בתכה לכ המ עדונש ול יניינעב לארשי ץרא ישפנ הלחב לכ ךכ ינניאש יתעמשש םירבדב הצור םתוהל רפס ךכ ונרדס קיתעהל לכ תורגאה ונ סקנפב דחוימ ךכל ינששוחו וראשיש רפסב ןורכז זובל 90 ךס העבש ןירטל םיעיגמה ברהל וני דמועה ז ארהומ רדשה קעוצו לבקל ו םש( ךרכ 5 ףד 6 )בע וא סוקמכ רחא ארומ הי ושאר םש( ךרכ 4 ףד ) אש 86 ץמותרחואמתודע ובל זשאר ונא םיאצומ בתכמב ןויצ ןב יול רו איצומל ץילמה םוימ ב ןסינ ט לרת לאוי השמ ןומולס ו רטוח המוד ועזגל זועכ וכל תיב םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו שדק 966 (א ) ךמסמ סמ 4 9נ ירבדל ןרהעל ה זשאר הצרא ושמשכ ישיאה ר והילא קוטסילאיבמ ו דימלת ןואגה תורגא( מאוקפה י כ ךרכ 8 ףד 27 ) אע 92 םש ךרכ 4 ףד 91 בע ןכו 92 אע 93 םש ךרכ 8 ףד 9 בע 94 הנהו עבראכ םינש רשאכ אב ןאכל חי דעב קק שא זנה ק העבש תפצ םיוריו ות ונאמ ונחנא מ שוקפ קהע קקדזהל ול ועייסלו וכמותלו ותוחיב מא ןמרבה הרשפ ןיב ינש יחו תפצ ןוויס[ ]גפקת תונופס ז )בכשת( םר 95 ןילביר תורגא מ אוקפה א יואר וריבעהל וקיחרהלו אמ י ות דבל תגהנהמ רובצה םא תויהמ בשוי י אב תורגא מאוקפה י כ ךרכ ךרכמ( ךליאו רופסמה יפל םידו ו יפל )םיפד 04 1

107 תורגא םידיקפה םילכרמאהו םדרטשמאב ןולקלו 97 ןיינעל תינייפוא ותוסחייתה תועדל וידגנתמ טושפ םתמ ןהמ וניאו ןתונ ןהל יוטיב ויתורגאב קר םיתעל ןתונ ןקרופ וזל חיטמו ךות ידכ ךכ םירבד תונויערה תונגב םילבוקמ יחלבה וי מל בתכמב לא ר ןתנ עטנ ונב ר םחנמ בולקשמ לדנמ בתוכ רשכהה ןתנש ללוכה ישורפה םיוריב קוסעל אשמב ןתמו הרטמב ביחרהל בושייה ןווגלו תורוקמ ותסנרפ המו בתכש קסע מומ א ןימאי םישאש י םשא םישנאה םיצורה רכתשהל ביחרהו רובדה ב ןה ןכ י ןימאי ץפחש ימ מומב רכתשהל לוחב ראשי הלועהו י קוסעי הרותב הלפתבו שיא ותגרדמ יפל ו הלכי מומ קסעב ונמז ןיאו םדא הכוז יתשל תונחלוש ךכ[ ]! תבשל יאב תויהלו רחוס סנרפתהלו עיגימ 98ויפכ תדימ תויביטקייבוסה ו רסוחו תונלבוסה יפלכ תועד וידגנתמ דיעמ ןרהעל ומצע הכו ירבד ינאש המ ןימאמ בייח השודקה ונתנומאב לכ שיא לארשימ ןימאהל ןימאמ יחלבהו ןימ 99 השיג וו העיגמ ולצא םיתעל דרוסב שממ שכ החוד קר תופקשה ןניאש תוארנ ול א תיביטקייבואה תואיצמה המגוד ךכל םיאצומ עוריאב אבה ןרהעל הנפ לא ר לארשי בולקשמ השקבב רגשיש ול רויצ תיבהרה רשאכ עיגה רויצה עיבמ םוקמבש ךכמ ותדילס שדוק םישדוקה דגסמ וב עיפומ רמוע ןכומ וניא ןיזאהל ותנעטל ר לארשי בולקשמ רייצה בייח רייצל תואיצמה דגנ ויניע שי םירערעמ רשא סינכה לוח שדקב ריצל ש ןינבה םוקמ קהק ]םישדוקה שדוק[ ש ןינב םילאעמשיה םתצרית ריצהש חרכומ רייצל המ וינפ ו לכוי רייצל תצקמ חינהלו תצקמ ךא ןומ לכש םיניבמה םירמוא א אצמ וידי וילגרו תמכחב רויצה כא ב יה לוכי צל רדגמ יב המכח וז בוזעל לוחה ן00 ןויסינ ןרהעל תופכל ותעד תואיצמה הראתלו הרקמ הניא ובל תלאשמ יפל דיחי רשאכ םיבתוכ ול םישורפה םיורימ ךרוצה ףוחדה תמקהב םילוחהתיב הייארכו תדימל תופיחדה םה םירפסמ ול הרקמ תוומ עריאש ריעב וז דבלב ש קבד ותודגנתהב תינורקעה תמקהל םילוחתיב א ףא ןעוט וכרדכ רופיסהש ולוכ ירפ וצמה םדא ןיינועמה רבדב הרקמב רדה ןועמש לקנרפ ה ץפח ןינבכ האמוטה תבוטל ומצע לידגהל ורכש י0י רתי ןכ ןרהעל ךירפמ םצע השעמה הארהש ןטש השעמ ילוא םהל שיא שלחש דחא ייח[ ןל ]קבש השעמו דש יה ו ןב םדא ללכ 10 קזחלידכו ותרעשה שקבמ ובתכיש ול המ םש רטפנה וזיאמו ריע ה לכויש ידכ חוהל םנמאש רבודמ דשב ו התומת ןבב ליגר ן03 97 םש ךרכ 4 ףד 119 א ע 98 םש דרכ 8 ףד 26 בע 99 םש ךרכ ן םש דרכ 6 ףד י79 אע 10י םש דינ תרעה תכיעמה םילצת בתכמ ויונימ ר ד לקנרפ אפורכ םיוריב אבומ ןלהל ב םש םש 103 םש םש 105

108 הירא ןרטשנגרומ האוושה תורוקמל םירחא תוכמתסהה רוקמ ירוטסיה דחא אהיו בושח תורגאכ מ אוקפה תלבוס םיתעל םיתוויעמ ותואבש רוקמ דבלב ןאכמו הבוחה קקדזהל תורוקמל םיפסונ ןיינעל תניינעמ האוושהה רתויב ןיב רמוחה יביטאמרופניאה יוצמה מל ונמויב רנויסמה ג ןו ןוסיילוקינ (Nicolayson) ןיבל המ רפוסמש םיאשונב םימוד תורגאב מאוקפה וינמוי ןוסיילוקינ םה רוקמ ירוטסיה בושח ויחווידו םניא תניחבב תונורכז א םימושיר םיעוריא םייח םיפ תובר םיאצומ המאתה המ וניב ןיבל תורגא מאוקפה םיפו םתסריג הנוש מל טצקתחצקת תנשכ התיה ץראב תפיגמ רבד ןוסיילוקינ רפסמ ינבר םיורי ודעונ ןודל תוביסב הפיגמה יגיהנמ םישורפה ועיגה הנקסמל תביס הפיגמה םיעגמב םיבורקה םע םירנויסמה תובוטבו האנהה םיקיפמש ךכמ םה וטילחה קתנל לכ עגמ םע םירנויסמה יחי הרבחה תצפהל תורצנה ברקב םידוהיה ריזחהלו םהל םהמ וחק תואוולהה ן04 ןרהעל סחייתמ ויתורגאמ תחאב התו הפיסא ךא וניא רזמ תוטלחהה ןהיש רבדמ ןוסיילוקינ א תוטלחה תורחא תועגונש תקספהב תוקולחמה ללוכב הנה ףרחב רבעש ולחנ המכ םינוממ ברה ר והיעשי היה נסב תנכסב[ ]תושפנ ויהו םילוח םיבר קהעב םורי ות ודקפנ תושפנ תורקי וררועתנו ס חי ידיחי[ ]הלוגס תושעל ץק תקלחמל 105 הריתסה ןיב ינש םיסחייתמה תורוקמה ותו עוריא ןתינ ריבסהל המכב םרד תורשפא ת איה ןוסיילוקינ רקשמ הסנמו זומרל ויחלושל ןודנולב ויתוחלצה םיור א ןוסיילוקינש רכומ ונל םדאכ ןמיהמ רושקה לכב איחל רו תודבוע ןיאו א הביס לכ ןימאהל ול הרקמב המ ש ויעגמ םע ידוהי םיורי ו תואוולה ןתנש עודי ונל תורגאמ מאוקפה י06ןמצע תורשפא תרחא איה ישנאש םיורי וענמנ בותכלמ ןרהעלל תוטלחה לכ הפיסאה רקיעבו הלא ועגנש םירשקל םע ןויסמה שישו םושמ ןהב העשרה תימצע תמועל ז הטלחהה רבדב ןויסינה םישל ץק תקולחמל ךותכ ללוכה המאת ויתויפיצ תורשפא תישי ןרהעלל היה עדימ מ לכ תוטלחה הפיסאה א שקיב וכרדכ םיהל הלא שיש ןהב םושמ םעט פל םוכיסל רחאמ עודיש ונל תונויסנ םירזוח םינשנו ףוסב תונש םישוה קיספהל תוקולחמה ללוכב םישורפה ונא םיחינמ ינש תורוקמה םיחוודמ תמא לכ דחא תיווזמ ותייאר ו ו םהינש םימימ המגוד תפסונ הייארל תיקלח תיתמגמו תורוקמ םיסחייתמה ותו עוריא איה תשרפ םרסאמ םרורחשו ר םחנמ לרנמ בולקשמ ונבו ןתנ עטנ חספב תנש ה פקת הארנ עוריאש רושק םיצחלב ליעפהש הפטסומ תחפ קשמד יבשות לארשי ץרא ולידגיש םהיסמ ץרפ דרמ םיחלפ םיינוריעו תחפו קשמד עיגה םיוריל ףוסב ראורבפ 1825 רדא( ה פקת ) ליטהו יבשות ריעה תוסנק םידבכ ןיב םיטועימה םילבוסה דחוימב םירכזומ םיסכודותרוא םינוויה םידוהיהו םידרפסה ובייחתנ תתל םוכס המל האממ ףלא תוירא הדעהו הפסא םשל ךכ לכ יטישכת בה ףסכהו הבש הדעה תיזנכשאה הנטקה 104 האר 96 ק 1840 Jeh/ish Inte[[igence London 105 תורגא מ אוקפה י כ ךרכ 8 ד 206 אע 106 האר םש ףד 225 אע (ש )( ך

109 תורגא םידיקפה םילברמאהו םדרטשמאב העבתנ םל יסמ תוכלמה אמו הד ךכב ורסאנ הישאר ר בולקשמ לדנמ םחנמ ונבו ר ןתנ עטנ סנ םרורחש רסאממ עריא יעיבשב חספ הפקת ויהו םיברועמ וב ןיב רתיה רנויסמה ילגנאה סיאול Lewis) 8 י ) לוסנוקהו ידרפסה םראב אבוצ לכ רוקמ קסועש השרפב וז רזמ קר םיקלח הנממ איקבה רמוחב תורוקמה השקתמ דול ןיבש רשקה םירוכזיאה םינושה יטרפ השרפה תורוקמב םינושה הביסהו ךכל איה לכש רוקמ רבדמ קלח רחא השרפה מאוקפה תורגאב איה תרכזנ םייפ רבודמ וליאכ ינשב םיניינע ןיאש לכ רשק םהיניב זו םושמ תורגאהש וחנ ינשל םישנא םינוש בתכמב זארל תוילגרמ דארבמ םנורטפ םידיסחה רפסמ ןרהעל המ עריאש חספב ה פקת המכ וחרכוה םידרפסה ויה עורפל תוערפ תמועלו ןכ םיזנכשאה ויה ולוצנ רבדב טעומ יע לוסנאק ןעינאפשד ן07 תנווכ ןרהעל ראתל דע המכ גהנ םע םיזנכשאה םינפל תרושמ ןידה וריבעהב םהילא םיקלח יפסכמ םדרטשמא ונתינש רבעב םידרפסל דבלב זו םידרפסהש תורמל ץראב םה םיאשונה לועב יסמ תוכלמה וליאו םיזנכשאה םתויהב םיניתנ םירז םירוטפ לועמ ורסאמ ו ורורחש ר ממ בולקשמ ןיא ןרהעל ירהש רבדמ בתכמה דעוימ םנורטפל םידיסהה ר ןמלז תוילגרמ דארבמ תמועל ז בתכמב דעוימה רל המ ןמלו אריפש ישארמ ללוכ םישורפה טטצמ ןרהעל םיעטק בתכממ בתכש הברל ןודנול ובו החוד וגורטק ירשק םישורפה םע ישנא ןויסמה ירהש םה ורזע ררחשל ר ממ ונבו ולגלגתנש םינינעה ואבש תורכיה ידיל םע ותוא רש שיאול הבוטהו רשא השע םהל רשאכ ספתנ ברה ןואגה לבוקמה פומה קח םמרהומ 108 ןאכ ובתכמ יתמגמ שקבמ תוארהל םישורפל דע המכ ןגמ םהי ךא וניא רשוק ןיינעה תשרפל םיסמה וניאו רסומ ךיראת וא םיטרפ םירחא רשקב עורי וליא ויה ינש ונידיב תורוקמ הלא דבלב ונייה םיעדוי םירבדה םיראותמה םהב םה םצעב ינש םיטרפ השרפמ תחא הנהו ישי רוקמ יוצמ םשרש תודע ל אר ןיקמורפ יפמ ר הירא ןמאנ רשוקהו ינש םיאשונה אשאפה ה היה שיא ער ירזכאו ואובבו המיורי ליטה סמ םידרפסה םיברו ושפתנ רסאמב דבכ םירושק תואב לזרב ינבמו םיזנכשאה דכלנ ןואגה דיסחה מ מרה לז ונבו ברה לודגה ר ןתנ עטנ ךליו זשרה ר[ המ ןמלז ]אריפש לא ןמגרותמה רפסיו ול ןינמ ותדע תורוקהו םתוא תועש יר תודחא ואצי םהינש ממרה לז ונבו םרסאממ םויו ה םוי יעיבש חספ עבק ןואגה זנה םויל התשמ החמשו ן ןילביר תורגא מ אוקפה א םש ןיקמורפ ליעל( הרעה )65 ג 162 יפ תודע ר הירא ןמאנ עבוק ןיקמורפ רבדה היה ךרעב תנשב אפקת ךא ןיא לבקתמ תעדה וליא םנמא היה רבדה אפקתב םיעמוש ונייה םידה ןיבש חוכיווב ונממ ףסוי שאייע דוד זשארו ןוידה ךלהמב תקולח םידרפסה ןיב זנכשא יפסכ םיזנכשאהו ב פקח תנשב לבא ךכל ןיא רכז האר( מ והינב סרטנוק תקולח יפסכ ץרא לארשי תוצראמ זנכשא ארוס א )דישת( ) ןיא קפס ןרהע היה החוד םכסה הרשפה רו הבצמ הליהקה תידרפסה םיוריב האצותכ תופידרמ הפטסומ החפ ףסונ ךכל רזמ ןיקמורפ ר המ השמ ןיזוס שארכ הדעה תידרפסה ותואב ןמז עמשמ השעמהש עריא ינפל ח באב גפקת ש םוי ותריטפ ןויצלןושארה ר םוי בוט ןונאד ומדוק דיקפתב האר ( רמ ןואג ידוהי חרזמה לארשי ץראב ב םיורי חצרת )221 )37 1

110 ~ tl ג ש lnshrr מ %תי יד 14 ש sr 0 ~ יק ג פרומקין אינו מזכיר כלל את חלקם של המסיונרים בפרשת השחרור פרט זה הכותב על רקע המאבקים יומני המרים שהתנהלו עם המסיונרים במחצית השנייה של המאה נמחק מתודעתו של אך אם נלך המסיונרים נגלה עד מהרה כי לפנינו מקורות המאמתים את פרטי כל הפרשה לפנינו עדותו של לואיס עצמו על יחסו האכזרי של פחת דלטון (Dalton) מיום 9 באפריל דמשק 0 י 1 ועדותו המפורטת של המסיונר דר 1825 שלפיה באו ר מנחם מנדל משקלוב בלוויית בנו ר נתן נטע ועוד שניים מראשי הפרושים בירושלים להודות ללואיס בעצם יום השבת על עזרתו בשחרורם מבדיקת הרים מתברר שיום השבת ה 9 באפריל יום שחרורו של ר מנחם מנדל מקורות הפקוא מ אחדים בלבד את ורק אגרות ] ] 1825 הוא יום שביעי של פסח ן שנת תקפ ה ממאסר עלפי זכרונותיו של ר אריה נאמן הנה כי כן משלימים הפקוא מ בור הפרשה לא ניתן היה להבינה כלל עלפי מקורות איסוף קטעי מידע ממקורות נוספים הוא ששופך אור על האירוע כולו 2 ] ] לסום חשיפת העתקי אגרות חקר היישוב היהודי בארץישר במחצית הראשונה של המאה היט התבסס עד הפקוא מ על אוסף מקרי ובלחירציף של מקורות מיעוט המקורות גרר אחריו הכללות אנאכרוניסטיות והבנה לקויה של המניע הפנימי שפעל בתולדות היישוב בתקופה זו ומת זאת שפע המקורות שהונח לפני החוקרים בעקבות גילוי ארכיון הפקוא מ ורר קשיים היסטוריים מתודולוגיים אחרים לא טים הוא דורש בחינה מדוקדקת של המקורות השוואתם למקורות תשומתלב מרובה לרמיזות למקורות רבניים וקבליים התייחסות להעלמה מכוונת של עובדות מצד כותבי האגרות וליחס של איפה ואיפה כלפי אישים וקבוצות ביישוב עיבוד החומר מחייב גם מודעות לבעיית העדר הרציפות ההיסטורית באגרות ופיזורו הרב של המידע שימוש היישוב זהיר בתקופה ונבון הנדונה בהעתקי ולהארה אגרות נכונה הפקוא מ של הינו תולדותיו תנאי במאה לכתיבה כולה היט ביקורתית תולדות של ק Jewish Expositor London וכן בזכרונותיו של הנזיר היווני ספירידיון Spyridon א 5 Annals oflpalestine Journal ofthe Palestlne Oriental Society קק 1938( ) ע% 7478 ק 138 Jewish Expositor London 1826 על סבלה של הקהילה הספרדית בירושלים במאורעות פסח תקפ ה ראה כתבי שדרות המופיעים במקורות הבאים א יערי שלוחי ארץישר עמ 714 ; א בןיעקב ירושלים בין החומות ירושלים תשלז עמ ; ימ טולידאנו מתולדות כירושלים תרביץ ט )תרצח( עמ הישיב שריד ופליט א )תשה( עמ ; 5957 ב טולידאנו מקורות הישוב ץ 72 ( ך

111 איגרת בעניין ר ביזת שמו צפת ב ר ישר פרץ העליר בשנת תקצ ד *) 1834( קרגילה צבי בשנים היתה נתונה ארץישר תחת שלטון כיבוש מצרי ן מגמותיו ונסיונותיו של שלטון זה לבסס בארץישר רפורמות בתחומי חברה ומימשל פגעו במדה של האוכלוסיה המקומית ובמנהיגותה בעוד היחס הנתינים הלא מוסלמים הוטב באורח נר נסיבות ה גרמו להתפרצות כמה מרידות מצד האוכלוסיה המקומית הראשונה שבהן שנודעה בכינוי מרד הפחים פרצה בשנת 1834 וזכתה לתיאורים רבים 2 אולם המקורות היהודיים ניין זה טים מארד 3 ככל האיגרת המובאת להלן נמצאה בארכיון עדת הספרדים )ק ק שער השמים ( בלונדון והיא הנראה המקור הקרוב ביותר לזמן האירוע האיגרת היא בת שני עמודים וכתובה בכתב הקרוב בצורתו לכתב רש י ככל הנראה כדי להקל על הננים אשכנזים למונטיפיורי 4 צורת כתיבה זו מצויה בפניות דומות של תודתי נתונה לקהילה הספרדית והפורטוגזית שערי שמים בלונדון שברשותה נמצא כתבהיד ולמר הרולד לוי שהביא לידיעת יד יצחק בןצבי את דבר קיומה של האיגרת הריני מודה ליד יצחק בן צבי על שהעמידה לרשותי את המיסמך לצורך מחקר ופירסום על כמה מן ההבטים הקשורים בכיבוש זה ראה י הופמן פעלו של מחמד עלי בסוריה עבודה ם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה האוניברסיטה העברית ירושלים תשכ ג ; מ זליגר מדיניות אירופית כמזרח 4 י הקרוב ירושלים השא ; London Maoz Ottoman Re]forms 4! Syria and Palestine קק 1968 וכן מ בתולדות ירושלים בזמן על גורמי מרידות האוכלוסיה ראה וז ירושלים החדשה תמורות פוליטיות וחברתיות א שתי )עורך( פרקים החדש ירושלים תשמ א בעיקר עמ הופמן שם עמ המרד נגד השלטון המצרי בארץישר בשנת 1834 ורקעו )מרד העברית ירושלים 1961 ושם ביבליוגראפיה מרוכזת עבודה מסכמת בנושא המרד ראה מ אביר הפחים ( עבודת גמר האוניברסיטה ראה מנחם מנדל מקאמיניץ קורות העתים וילנא תקצ ט עמ 166 זהו המקור המפורט ביותר מנחם מנדל מקאמיניץ עזב את ארץישר בשנת תקצד וספרו הוא ככל הנראה התרשמות מאותן שנים עליו ראה הקדמת י ברטל במהדורה משנת תשלד תיאורים ואיזכורים נוספים ראה עוד י שווארץ תבואות הארץ )מהדורת א מ לונץ( ירושלים תרס עמ תעט תפג תפה ; ישר משקלוב פאת השלחן צפת תקצו הקדמה ; י ספיר אכן ספיר א ליק תרכ ו דף א ע א ; מ ד גאון צרור תעודות עתיקות ירושלים )רבעון( א )תשח( עמ קעזקעט ימ טולידאנו שריד ופליט ביבא תלאביב תשה עמ 6360 ; י ריבקינד דפים בודדים ירושלים )לזכר א מ לונץ( ירושלים תרפח עמ תקצ ח ספונות ז ( תשכ ג( מצור ירושלים בימי איברהים ראה למשל י קעקעד ; בןצבי מאורעות צפת מביזת תקצ ד ועד מרידת הדרוזים בשנת אגרות אג ט טו ; ש הארנשטייין גבעת שאול וינה 1893 עמ 8581 ש; רפי פחה לוח ארץישר יז ( תרעב( עמ כרטל שתי אגרות מיהודי הגליל לסיר משה מונטיפיורי בעניני חקלאות תרט ) 1849(

112 צבי קרגילה כותב האיגרת הוא ר שמו בר ישר בר אברהם פרץ העליר מכולל החסידים בצפת אביו היה מתותנו של ר עמרם העשרים למונטיפיורי וראשית בביקורו שנות השני תעודתחסות בריטית משנת חסידא ממנהיגי הכולל כצפת 5 ר שמו שימש לפחות בסוף שנות השלושים ) 1839( כשוחט ובודק בארץישר בכולל לא הנושאת את שמו הננים הם אשר בר שמשון ור דוד בן רפ קהילת הספרדים בלונדון משנת תקפח ידוע מילדולה 8 )להלן אבש( היה מנכבדי הקהילה האשכנזית בלונדון שנות השלושים ועד עם הפקידים הוא מתי נזכר נולד בין אך החותמים חתימתו על מצויה אגרות על בלונדון האחרון כיהן כאב ביתדין )1828 ( אשר בר שמשון בר יצחק וגולדה כת ר יהודה והאמרכלים התמה הכלכלית ביישוב האשכנזי בארץישר 9 באמשטרדם שמו קשור במאבק שהתנהל בראשית )להלן אבש נסע לארץישר בראשית שנת תקצ א וביקר בה בארבע ערי הפקוא מ ) של טיבה על הקודש לא ברור מה קתדרה 2 )חשוון תשלז ) עמ 146 ראה עליו א פרומקין תולדות חכמי ירושלים ג ירושלים תרפ ט עמ ראה י בן צבי )יל הערה 3( איגרת ד ח שם כאיגרת יז הוא נזכר כממונה מטעם אמשטרדם הערה השווה הפקואמ על ות מאמרי לקורות החלוקה בארץישר קתדרה 20 ( תמוז תשמ א ) עמ 7756 שם עלפי 65 לטבלה משנת תקצ ח אפשר שאכן היה בין הממונים ואם כן דרמה שהדבר היה חדפעמי ויש להטיל ספק מה בדברי כותב האיגרת שרצה להשיג את תמת מונטיפיורי הפקוא מ ראה ניינו לאור יחסיו של זה עם ארגון בהקשר זה י ברטל תכניות ההיתישבות החקלאית מימי מסעו השני של מונטיפיורי לא י ב שלם ב )תשל ו( עמ ראה הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי IL/Sa/XI/I/a התיק מכיל כמה תעודות נוספות על האיש כך למשל נזכר בשטר משנת תקפב ( 1822 ) שנחתם בין ממוני ומשגיחי הכולל לבין האברך מו ה שמו שקנה מקום בביתכנסת הארי בצד מזרח של עמוד המזרחי וקבלנו כל דמי המקום הגל במשלם עספ א ]עד סך ( נזכר כי קנה בית מר יעזר במ מאיר מנחם פרוטה אחרונה [ בשטר נוסף מיום ד יא בתמוז תקצ א ( 1831 נדל זלה ה כמוכן נזכר בשטר אחר מיום יב בול תקצ ו ( 1836 ) המאנארה [ שי קושי רב כזיהוי המלה האם מון ג% בהוראת מגדל אר שמא יש לקרוא מאגארה מון ם וכנכי בהוראת שכירות ואולי hjli ישר בשטר בהוראת מיוםרה יר?[בול הכיפהתר הקנינה )1840 ) קנה שתחת מקום הבית שקנינו לר בעזרתהנשים שמו שוב בביתכנסת ]=האר י בשליש שוחטובודק[ במו אמצעי ה לחודש סיוון תר ז הוא לרוח ( 1847 ) קנה מקום בביתכנסת הארי אצל עמוד הימיני שהוא לרוח מזרח ומקום הישיבה צפון במחצית אדר תרי א ( 1851 ) נזכר בשטר לפיו קנה מממוני הכולל מקום בביתכנסת הקטן שהוא סמוך ונשען לבהכנ הגדול והמקום הוא במקצוע מזרח ]י[ ת דרומ ]י[ת אצל ארון הקודש וכן בשטר מיום ב ט ו באייר תריג ( 1853 ( שבו נזכר כי קנה מהגבאים דמדרש חדש מקום במדרש הנבנה מחדש סמוך ונשען למדרש חדש הגדול והמקום הנז הוא במדרש קטן החדש הנז בכותל דרומי במקצוע דרומית מזרחית עוד על הכותב ראה בצוואתו מיום כג במרחשוון תרלט שאותו אסר למכור וראה הידיעות עליו מצומצמות ביותר חיבוריו ( 1878 ) שבה נזכרים בתידירה ואוסף ספרים )סעיף א ד( גם מ איילבוים ארץ הצבי ירושלים תשמ כ מפתחות עמ ראה 1290 ק 293 Judaica ~ENcyclopedia על מקצת % 1 Jerusalem 1971 ראה בקר יזרח כתביד בהמל 87/5 מס במכון לתצלומי כתבייד עבריים בבית הספרים הלאומי בירושלים וכן לקוטי דוד על אבןהעזר כתביד מונטיפיורי 120 מס 4633 בבית הספרים הלאומי וערד נזכר כמזמור לתודה לונדון תרא על שליחות מ מונטיפיורי בעניין עלילת דמשק ראה כהרהבה שלם ד ]בדפוס[ מאמשטרדם במאמרי היישוב היהודי והמאבק על כספי ההלוקה כרבאירופה כשנים תקצ אתקצה על ארגון הפקוא מ ראה הקדמתו של י ברטל בתוך ב ריבלין איגרות הפקידים והאמרכלים תקפט יררשלים תשלט עמ והאמרכלים מאמשטרדם וחקר היישוב היהודי וכן יא יח מאמרו של אגרות הפקידים א מורגנשטרן בארץישר בחוברת זו על האידיאולוגיה של החלוקה ראה מ רוטשילד החלוקה ירושלים תשכ ט ; א יערי שלוחי ארץישר ירושלים תשל ז עמ ושם גם על דפוסיה הארגוניים והתפתחותה של התמה ראו אור אגרות מן השנים תקפ ותקפ ט הכלכלית פנקסי הפקרא מ מצויים בארכיון יד יצחק בןצבי ומהם 110

113 איגרת ר שמו בר ישר פרץ העליר היה אופיו של מסע זה והאם נתכוון לבחון בו הבטים שונים בנושא התמה הכלכלית של קהילות חוץלארץ ביישוב מכל מקום אבייש התרשם מנחיתותם הכלכלית של האשכנזים בארץישר ומת הספרדים ות שובו ללונדון ניסה לפעול כדי נות מצב זה פעילותו כללה תרומות אישיות בסכומים גבוהים מאוד 0 ן ככל שאמורים הדברים ביחס לתורם יחיד ובשלב מסוים אף הקים מגבית עצמאית לאיסוף כספים בשם אהבת חסד א שעיקר מאמציו הופנו לביקורת על ארגון הפקוא מ שאותו ראה כאחראי למצב זה אבייש ניסה להשפיע על חברת תרומת הקודש בלונדון שנוסדה בשנת תקפ ד )1824 ) והיתה המגבית המרכזית של האשכנזים באנגליה ואתר כך באמריקה לבחון מחדש את רך התמה הכלכלית ביישוב כנראה מתוך כוונה לחזור ולבססה שהיה בעניין פרטיים על מקובל זה מבין דפוסי נתמך ביישוב חלוקה בצורה האשכנזים ביחס שנשענו נמרצת לכספי על חלוקה עלידי קשרי חוגים מוצא ממזרח אירופה מכולל טריטוריי או זיקה חברתיתעדתית כפי הפרושים ומקהילות בירושלים האימפריה וכנראה העותמאנית גורמים גם אף שנסיונותיו הביאו להקפאת כספי החלוקה שנאספו בלונדון ואמריקה וגרמו למשבר חריף עם הפקוא מ נכשל בסופו של דבר מאבקו זה הכישלון נבע בעיקר משום שדעת הקהל בקהילות רבאירופה נטתה לתמוך ברך חלוקה שהתבסס על תמה כוללת ביישוב שהונח ביסוד פעילות הפקוא מ משום שהיה בו ביטוי מגובש יותר ליחסי היישוב בארץישר וקהילות חו ל שמו הקשר כין משפחת העליר לבין אבייש נוצר כבר בליוורנו שם נפגש עם ר ישר פרץ המשו ויחד בדרכם לארץישר ר ישר פרץ יצא לחוץ לארץ בשליחות כולל החסידים בצפת בשנת תקפ ח ) 1828 ( בצרפת ונק לקשיים כספיים צבי הירש ולחזור לצפת לרב אירופה שליחים א עמדה סירב שהוא בסתירה מארץישר באותם הרן כתב לר ישר תועלת לא לו ולא לכולל הגם שש וביקש לתקנה אזורים ין אבי ר שהה הרן מראשי הפקוא מ יעץ לו להפסיק את שליחותו להמשיך שנתקנה הרן עוד התנגד בשנת לכך תקפד בתקיפות שכן השליחות ) 1824 ( שמנעה פעילות בפריז תוכחה מגולה באהבה וכו כי מכל נסיעותיו אינני רואה שום ומתפאר או מייתב דעתיה במה שפעל בעד הכולל אצל הקיר ה ]הקיסר ירום הודו[ ובעיני אין בו ממש 2 י באדר תקפ ח הגיע ר ישר פרץ והצליח לייסד שם קופה פרטית בסך 5 לקהילת ויטצענהויזן אדומים זהב שאותם ביקש להעביר דרך לייפציג לארץ ישר נגד כך יצא שוב הרן בטענה שהדבר נוגד את טובת הכלל צם התרומה גרס הרן שיש בכך הפרזה רבה ונראה לי שרומ ריך ערך הריפ [ = ר ישר פרץ[ יותר סמה שהוא כן מרו 3 ן היחס האם לפקוא מ מכנה יצר משותף בין הכותב לנן? נראה שאין להסיק זאת כין השנים גרוש על התקנה תקצא תקצ ג ( 1831 ) 1833 העביר לטובת היישוב האשכנזי סך של 189 לישט שהם כ ראה איגרת פקוא מ למאיר סאמנס )לונדון( מיום יב בשבט תקצ ג אגרות הפקוא מ ה דף 88 א ראה א מ לונץ החלוקה היא נזכרת רבות באיגרות הפקוא מ ( ראה איגרות מהשנים השליחים 118 ב 121 א מקורה קורותיה והשתלותה ירושלים ט )תרע א ( עמ 5654 תקפ ותקפ ט ( על מקצת הטענות שהועלו נגד ראה איגרת הפקוא מ לר שלמה סוזין שליש אמצעי לחודש סיוון תקפ ט אגרות הפקוא מ ג דף איגרת הפקוא מ לר עמרם מיום כ בשבט תקפ ח שם ב דף איגרת הפקוא מ לאייזאן פרענקל )קהילת וויטצענהויזען( מיום 131 א 133 ב ג בסיוון תקצ ג שם ה דף 125 א 126 א ך ך ך

114 צבי קרגילה בוודאות שכן רכת היחסים בין אבייש לפקוא מ לא הגיעה באותה עת עד משבר אפשר להניח שעמדתם הה ביחס לחלקם הבדי של האשכנזים בכספי קהילות האשכנזים ברב אירופה בו שיצרה היא זו קירבה בעת ביקורו של אבש בצפת קנה בית במחיר של כמוכן בהסכמה שלא קצב יצא תרומה לו שנתית 10 בסך לחוץלארץ וכשהופר הסכם לישט זה גרוש 4! וזה את ר ישר במגורים ולבנו ר שמו 5 לישט 5 י כל ה פסקה תמתו 6 ן איגרת הפקוא מ לכולל חסידים בצפת מיום יב בניסן תקצב ראה מאמרי )יל הערה 6( טבלאות חלוקה נים תקצ א תקצ ו ראה י בןצבי )יל הערה 3( איגרת כב עמ שטזשיז שם ה דף 31 א נ האיגרת בעזרה ]בעזרת השם[ ה אב שנת תקצד לפ ק פה עיה ק ]עיר הקודכם[ צפת תווב א ( תיבנה ותבונן בימינו אמן[ אקרא שלום לאיש שלם בשיו חמים הגביר הנכבד המרומם שמו נחע בשערים! בש ת ]כבוד שלום תורתו[ כהרר ]כבוד הרב ר [ אשר שמשון הי ו מישם יחייהו וישמרהו[ עש ]עם שני[ בניו היקרים והנעימים ו כבוד ידיד יתי ו] ] לאוי ט ]לאורך ימים טובים[ אמן ד ויועד כל נפשות בית ישר שלת היוחסין מוסחר בנמוסין הרב המופלא בתורה ויראה כקשת ]כבוד קדושת שלום חורתן[ כהריר דוד שקהילת קודש[ ן ו[ שמוז גליל לונדון מילדילי אב ד ב ביתדין[ בק ק חתלת ד אבשר חסדי ד כי לא חמנו 2 וגם בהיותם בארץ אויבנו לא עזב אתעמו לן הגדול וכבר החעתים באגרת אפס קצהו מהמאורע והגזירה הרעה אשר עברו עלינו יושבי צפת עליון 4 אשר תצילנה אוץ משמוע 5 כי ארבעים יום מיום ליום מיון א אחר חג השבועת 6 היינו כל אנשי עי ק מגיר קודשנו[ אנשים ונשים וטף כדומן ע פ העדה 7 ויחפים נעים ונדים וגולים מדוך גדול ס] רעבים וצמאים ערומים לרוך בפחד ובהלה כצאן לטבח יובל 8 ובעו ה ]ובעוונותינו הרבים[ הי שברית כחורבן בית המקדש כי גם בבית הכנסת המקודש של הרב אר י 9 זללה ה ]זכרונו עלפי ההטלי לא בג עלפי תהילים קיח יח עלפי שמו להבדיל מן העיר א יב כב חרנ ו רף א עא בהערה עלפי שמו א ג הנזכרת במקרא )שופטים א יז( ראה ניין זה הערתו של יא המות החל בירושלים ביום עלפי מלכים עלפי יתמיהו מ ב ט לז ז ביתהכנסת על שם הארץ י ספיר אבן ספיר א ליק ראשת ח בסיוף תקצה ואחרכך הצטרפו יו אנשי צפת ו העמוד הראשון מהוך איגרת ר שמו ב ר ישר פרץ העליר לאשר בר שמשון הע ור דוד בן רפ י 12

115 ; ין ( גן נו=נג ץ? 4 יךקך 7 4 םא ך ען 4 ן 1

116 צבי קרגילה לחיי השלם הבא[ הוציאו כל לאזנים שכך שות [ ן[ גם ביהמ ד הס ת הניחו כותל שלא חפרו וחתרו לבקש רעות הלכו בו גדול סו ויקו לגוים ונמר א הרגו י 1 פרי הירה[ והשלו בבזיון לארץ וענו בנות ישר אוי שרפו באש עד היסוד עם הס תוכל העיר הרסו וחרבו לא מטמונת] ן[ והעיר עמדה חרבה ושממה מאין איש עד שחיות וראיהוו שסביבותינו אחר שישבנו לבטח אתם וכל מחיותם ופרנסתם מהיהודים 12 שפכו חמתם לא חמלו כי מ ד ]מאת ד[ היתה זאת לצרף וללבן! 3 לההם חלאתם תוהמתם להשיב להגוים גמולם בראשם כי אחר שנתודע בנו אברים פאשה הוא הי לא בפנים גדולה]![ במצור בירושלים 5 ן ואנשי שכם רק ד פים אזי קן בכבודו ובעצמו וסדר ואופני וכ ז ]וכל זה[ עשו לנו הגוים ירינו ומהכפרים הי עכ ז ]עם כל זארע ב י שית ישר[ יושבי הלו הדבר למלך מצרים 4 י כי והמדינה הצירו עלי במחנה בצרה והוא לא בא מאסכנדרי ליפו בים בכ ד שעות במחנה הפרטי המלחמה מס חמא יודע לכם ע י אגאזאטי ת והעיתונים[ ושלח המלך ר הפתים 18 שהוא יוציא חילו ויבא לצור על צפ ת ולהעביר המוודים ולהחזיר הגזילות ואנשי צפת ותו רוך מלחמה נגד מלך הפתים והיית ביי אז בסכנה גדולה מאנשי צפת והכפרים ויתנרך ויתעלה סבות כל הסבות שמלך הפתים שלח חיל לתוך העיר וכבשו העיר בשלום והמלך עצמו לא נכנס יר חטוכן עם מחנהו הגדולה [ ן[ רחוק יר כ ג שעות 9 י וההחיל לרדות בהגוים להשיב הגזלה וכמה החזירו וכמה ברחו וכמה בבית הסוהר ונפל פחד היהודים עליהם ובכל יום מוסיפים לרדות בהם ומראים המטמוניות אבל עדיין לא החזירו חלק ממאה 20 ובפרט שהרבה קלקלו ושברו שאינו עומד להשבה והקאנסליו ]הקונסולים[ אחר שהרעישו העולם מאוד שלח השר אחד י 2 מאחו יר ויצו שכל א תוב לו הקות שלו וישלמו לו וכל א כותב ונותן להווקיל יעלו או ביתהמדרש שהיה סמוך לביתהכנסח ראה ידיעה דומה ניין זה אצל י שווארץ הצואות הארץ )מהדורת א מ לונץ( ירושלים תריס עמ שעש על הבט אחד ברכת היחסים הכלכליים בין היהודים לכפריים ניתן ללמוד למציל יסוקיו של שבתי בכר יוסף מצפת והנזכר רוב משאו ומתנו מלווה לגויים בני הכפרים בריבית וגובה מהם חלב ודבש ומקנה צאן מפרי הארץ וכיוצא והוא מקטנותו גדל בעיר את עם אביו ניע במלאבת אביו ועכזה מסורת התעסקות משפחתית זאת ראה ירושלים )מחקרי ]= נשמתו עדן[ וכן היה והצליח ראה על כך א גאגין שו ת חוקי חיים ירושלים תרג סימן טז על ארץישר ( בה ( תשט ו( עוד ימ טולידאנו פנקס ביתהדין בצפת כי ר חיים עמרם תעודה ההתיישבות מימי מסעו רהטני של מונטיפיורי בארץישר עלפי יהושע יא מחמד עלי כ איברהים פאשה יצא מיפו לירושלים ב 4 ביוני בדרכו העיר ניהל קרמת קשים עם על המורדים מהלך המאורעות בירושלים ראה אחר התיאורים המפורטים מס 23 ; ניין זה ראה גם י ברטל תכניות ( 1830 ) שלם ב ( תשלק( עמ לאחר שקיבל תגבורת מכסנדריה ומסוריה ןחחן 1 חסטחצק 5 א 5 ofpalestine קק ( 1938 ) 111 ע% Studies ofpalestine Orienral (םחןטסנ פרקים בהולדות ארץישר ( 1821 ) 1841 ירושלים 1979 מחמד עלי יצא מכסנדריה ב 27 ביוני 1834 כדי לסייע בדוי הכוונה לאמיר באסיר שיב השני מהר הלבתן ]הכינף ראה 352 קק 1965 London מ 0 מם 6 ש 1 K S Salibi The Modern History 0 האמיר באשיר נמצא בכפר בנת ג בל ולאחרונה א שילר המרר והגיע ליפו ב 1 ביולי 1834 פתים מכוון לדרוזים[ על האמיר באשיר תביעת יהודי צפת להחזרת רכושם ופיציים על רכוש שאבד הוגשה באמצעות הקונסולים רים והסתכמה ב גרוש מתוכו קיבלו רק כשביעיח על סוגיה זו ראה תבישת יהודי צפת אהדי ביזת תקציד ספוחת ( 1 תשב בג עם רטט רעג גרממס בחרי שטימתי כמזכירו של המושל האזרחי הכללי בסוריה מחמד שריף ביי בהרחבז; מ אביר

117 כ/ איגרת ר שמו ב ר ישר פרץ העליר נעמזי 22 או רוסיא או פרוסיא 23 הונחמ מסרנו הרשימה שלה ליד ווקיל ]ש[במקום קאנסיל ענגליז מועליה[ והוא יהודי כשר עושה חסד כמר סינאר פינצי 24 וכתבנו מל שאנחנו עם רכושינו חח ת יד ורשות כבוד הגביר יריה רום הודו[ וקבלם ורוצה לחו בתוך שאר הרשימות ענגליז לביראת שיירות[ ליד הקאנסיל ~ הגדול שמו 25 אשר בא זה קרוב יר דמשק ששם מחטבו לק ק בירא ת לפי שעה יען כי הקאנסיל ענגליז אשר הי מקדם בביראת מת 26 בא לתקן ולהעמיד אחר 27 וצופים אנו שוודאי יקבל אותנו הקאנסיל מן זה להציל הגזילה ואי ה מאם ירצה דהום[ כשיצמיח ד ישועה בארץ 28 נודיעם את כל ואנחם מבקשים את כבוד פני הגביר לוח כתב עבורים עם תשואת חן להקאנסיל הגדול הנז והנזכר[ תם לחזקו ולאמצו כאשר אחו המדע הגם שאנו מצפים לישועה בקרוב עכז DSa כל זארט מי יודע ]א[יך יפול מבקשים להיות לנו יר זור 29 דבר ועד מ הו ירך עלים מן אשר עב מילכן[ אנחנו במאי דאפשר כי דרכו הטוב להטיב כי באמ ת נשארנו עכרנו בקטן שנולד בצאהו מרחם אמו ועתה כבר נכנסנו לבתינו בעיר ואנו שוכבים עלי מחצלת לבד בלי כרים וכסתות מלבד ט בלויי הסחבות ט אשר לקטבו וולם לא הורגלנו בזה ולא יש בבית לא קדרה ולא קערה ולא נר ולא דלהות ולא תלונת נ![ וההלואה אפי ]אפילו[ קטנה מאד קשה להשיג ובני היניק עמרם בעוה הוא חולה מהטולטיל שלטול ק והסיבות יומם השמש וירח יודע ועד כי הכל בלילה ס 3 עכז ה אנחנו מקבלים בשמחה ובטוב לב ונותנים רוב ההוצאות כי חזינו נקם מאויבינו ובד בטחנו עוד יופיע עלינו מרוב טובו שפע והצלחה מרובה לן נוכל סוק בתורתו ובדו בדעת צלולה ובדורה עבודה חמה בלתי לד לברו וגם בקשתי לדרוש באגרת ומבחב אשר ישלח א ת שלום סינאר פינצי מליווארמ שהוא הווקיל הקאגסיל ]סוכן כהב קונסולארי[ בנ ז ועושה טובת![ 1 עמנו וגם בבר אגרת ביחוד להגביר ולא השיג תשובה כלל וראוי שו ת לו נייחא ]נח תרוח[ אחר שבן ליוורנו המגחל בתענוגי הגוף וגא לאי ומחבבה אף שסובל דוחקא ועניוהא זה ראוי שות רצונו עוד זאת אשה כי אם מצטערים כי זה ששה חדשים שלא ראינו %א שש משלו כלל והעתי שאין זה א מפאת עצלות תתי הרב ר דוד י 3 נ י ]נרו יאיר[ לכיר להשר הגביר ומי יתן שו לי הייתי קוצב עליהם חק קבוע ענ פ לגל כלפנים[ כל ב חדשים רוך מכתב לאי ולא לכבודי ולא לכבוד בית אבא א לכבוד וטובת המזכירים לבר שמם באי ופועל ידיהם וזה יוחשב בו שמדים באי ומסובבים ומוקפים בזכו דאי ובאורה וזה הענין מפלאות המי]ם[ דעים כי כח הפועל בשעל בכל דבר וכל ענין מריש כל דרגין כד סוף כל דרגין ומי שזכה להחליש הגשם ולהגביר ולזכך אור השכל מרגיש בחוש את מה[אמור ובזה אמרו לקצר וד ל ]ודי לחכימא[ אוסטריה והכוונה לסגן הקונסול בביירות פייטר 1 לאריללה שייצג גם את הקונסול הרוסי זהותו לא ירחיה לי משה פינצי יליד איטליה נזכר ברשימת כולל חסידים במיפקד מונטיפיורי נסמנת תקצט ראה י מיחל רשימת יהודי צפת וסביבותיה ספומוג ( 1 תשכב( עמ תסב ועוד עליו י בןצבי שאר ישוב ירושלים תשכט עמ על נתיני אנגליה והביעהם ראה מ אביר )יל הערה ( 19 עמ רעא רעב עי נ( ג ו פאק Faren) הכוונה לקונסול פיטר אבוט ( (46601 ץ ) שנפטר ביולי 1834 גברי שאסו Chasseaudl 3(% על נסיעתו של פארן באותו עניין מלמד איתגרו מיום 30 ביולי /243/2! עלפי ישעיהו נב ז עלפי שמו ב יח עלפי יודעיה לד י הותו לא ידועה לי (ץ תודתי נתונה לפדופ מ ורטה על ידיעות ו

118 צבי קרגילו ה יזכינו להיות ומדים בבית ד בחציות הימ 32 המט עוהז נעולם ה[ נקרא חצר כמאמר תזל במיס אבות ה רקן עצמך 33 בפרחדרנ ן[ ויצהיב ולם הבא[ עולם עלית נקרא בית ד ההיינו שצומדים בבית ר בעוד שהם עטיין בחצרות וזה הוא החבליה המבקשים מאתם והופך ומהפך ודופק בסיבותיו שלהרס אולי נחעזרר מקטנת חדדמת הבלי שהץ אשר הוא באסת מאוס תבזה כי גם חכמי הגתם ופלסופיהם הכירו והבינו שהעולם בכללו עם כל ברואיו אשר נבראו בשביל האדם יהי טבלית האדם לאכול ותות ולהתעע אור מורא ד לא מה השחית הגוף ותשכל זה שקד והביים אשר ~ ואנחט בני חי 6 ג הרה תמימה שנמסת ס לנו עליהם 35 הולכים ynnal מסיני הואו ס המאירה לס ומוציאן ם דו מכל דרכי עקלתון ומה מהצק דבוי הכוזרי ז 3 נ [ 387 בזה וגם הקדמת הרמבם לכ זרעים קשה עלי פרירהכם יתענגו על מנים פניהן הק ןהקסה פנק 1 י 40 רוב שלום 39 דברי צ נסרהב נאמה המצפה לרם פאת ששולי האגרוף אבי מורי ובשלום י שמו במו ה ישר העליר ני לא כתב כי הלך לטברי להשיג הלואה לפי שעה ובה הוא וכל בב שניבירן[ בחיים עלפי הדגלים קלזז אבות ב יב עלפי איוב לז יב עלפי יוצעיה ט א עלפי הודיע ב א הכוונה לחיבורו של שוותק מקוטעונ עלפי תהילים לז שורה מקוטעונ ב יא ר יהודה הלר שורה זאת מופקרה בצדו הימני של דעמח הראשון באילוח

119 רוקיב םילוח םישורפ םיוריב הרבחמ * םילוחתיבל לארשי ןידיירפ יתמ דסונ םילוחה תיב רוקיב םילוח? הלאש הטושפ הרואכל השק וז תואדווב תונעל בקע זו םיראתה יוביר םיעצומה תמתוחב תימשר דסומה העיפומה תורדש סקנפב םילוחהתיב םילוח רוקיב ןיוצמ ע רת תנשמ דסונ ח ירתב 1858( ) ן ךיראת ה םושר ןורכיזרפסב אציש רתעה תנשל 2דסומה םעטמ ןורכיזרפסב רחא ספדנש ד פרתב 1924( ) רמאנ ינפל םיעבשכ הנש ךרעב דסונ םיוריב ריע שדוקה פמה ירוביצה לודגה םילוחה תיב יללכה רוקב םילוח לאטיפסאה חונמה רשה ריס השמ ירויפיטנומ לז חראתהש זא םיוריב חינה ןבא דוסיה ונינבל ןושארה תיבה ןורפסב ףסונ אציש ידי םילוחהתיב א ערתב 1911 ( ) עבקנ רעשב םילוחהתיב דסונ חירתב ךא דוב ןורחאה יוצמ זורכ ראתמה תובישח דסומה תונשש ומויק רתוי םיעבשמ הנש 4 ב חול לארשיץרא ץנול רפוסמ תנש דוסייה איה ךרת 1860( ) ינש 5 תורוקמ ז מרתמ 1887( ) םיעבוק םיראת םינוש ןושארה רד ץראווש אפור םילוחתיבב דלישטור בתוכ םילוחהתיב דסונ 1847ב )זרת( 6 ינשה בקעי ןמדלוג רבוס הכרת ) 1865( התיה תנש החיתפה 7 ץנול סחייתה הלאשל הכו וירבד ינש יתב םילוה םידוהי ויה ריעב ןושארה היה םילוחה תיב דלישטור דסונו ד ירתב םילוח רוקיב ינשהו לאטיפסאה דסונש דוע וינפל ךא ןיידע בצמב תווהתה 8 יב תווהתהה תוחתפתההו הרבעש תרבח רוקיב םילוח הסננ רזחשל יפ תורוקמה ונידיבש ןכמרחו לכונ התנל תועצהה ווהש רשקב תנשל ודוסיי םילוחהתיב רמאמ דוביע קרפ ךותמ תורבח דסח םיזנכשאה םיוריב האמכ טיה רוביח םשל תלבק ראותה ךמסומ בתכנש תכרדהב רד י לטרב גוחה תודלותל םע לארשי הטיסרבינואה תירבעה םיורי די בתכ ח םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו םיוריב רפס ןורכז תנשל רתעה םיורי הערת רעשב רוקיב םילוח םיעבש הנש םיורי ד פרת החיתפב הרימא תיבל בקעי רבד ןינבה שדחה תיב םילוחה רוקיב םילוח םיורי אערת מ א ץנול חול ץרא לארשי גי )ח סרת( חמ מא ץנול )ךרוע( םיורי ב )ז מרת( קלח יזעול 89 ח ןמדלוג הפקשה תיללכ ףיסאה 3 )זמרת( 95 מא ץנול םיורי םיעבראב הנש תונורחאה חול לארשיץרא זט ) אערת( 3 17 ו

120 4ש 11 da תינבת חדיב לודגר רוקב ם4הח 48אעפטאה לתקיו רגהנה שכ?צאנצדנששאאה שיאאיש%ומ1א ה _ תיב םילוחה םילוחרוקיב ריעב הקיתעה הארמ ןמ רצחה גגה ססונתמ לגדה ינמרגה תימיב המוקה תישיה ןיינבה הניא תמייק רתוי הטטומהה שערב 1927 רצחהו הרוקמ םלוא תשמשמו הסינכ רעונתיינסכ תרבח רוקיב םילוח םישורפ זצקת העדותה תיאופרה ברקב הדעה תישורפה םיוריב התיה תחתופמ םימימ םינושאר רשאכ הנגראתה תרייש םילועה הנושארה ידימלתמ ןואגה הנליוומ תול הצרא ףרוחב ט סקת 1809( ) ואצמנ הב םישנא יב עדי יאופר ומכ ר ןמלז רוטקוד רבילהומ( )אירול רו ללה ןילביר 8 1 1

121 םילוחהתיב םילוחרוקיב ריעב הקיתעה הארמ ןמ תיזחה דש שארב הריישה 9 הרייש וז העיגה ץר ףוסב התוא הנש הבשייתה לילגב ךא םיבב םינוש רבע קלח הנממ םתושארב ר ללה ןילביר ר םהרבא המ ןמלז ףרוצ רו םחנמ לדנמ בולקשמ םיוריל םשו ושדיח ו עקתב בושייה יזנכשאה קספנש רח תומ ר הדוהי דיסחה דחי םע ז םיעמוש ונא גיהנמ הדעה תישורפה םיוריב ר םחנמ לדנמ בולקשמ קקזנ ה פקתב 182נ( ) ץועייל יאופר אפור ןויסימה רד ןוטלד ן0 ףא בריס ונממ תחקל תופורת ]תבשב 1 יאדווה עדימה םדקומה רתויב תמקה תרבח םיליח רוקיב םיוריב םישורפה ידי שדוחשארמ בא זצקת 1837( ) ףא םיאשר ונא חינהל תורבח ןיעמ ולא ומקוה דוע 07וק האר יי ןילביר ארגה וידימלתו בושיב ץרא לארשי רפס ארגה ב םיורי דישת בקר הקר 10 ןוטלד Dalton) )[ מ ) היה אפורה ןושארה ןויסימה לארשיץראב עיגהש ץר רבכ 1824כ רטפנו תישארכ 1826 האר וי ש ריפס תמורת תורבח ןויסמה תוינקילגנאה התוחתפתהל םיורי יהב ןוטה ינאמתועה רוביח םשל תלבק ראותה ךמסומ הטיסרבינואה תירבעה סיורי טת האר א ירעי תולבס ידוהי זנכשא םיוריב תישארכ האמה טיה יניס ה )שת( זער הרעה 13 3 ו ו

122 לארשי ןידיירפ ןכל רבודמה די בתכב ןב העברא םידו תמישר םירבחה הרבחב היתונקתו ן2 שארב תמישר םירבחה וד ללה ןב ןימינב ]ןילביר[ יבצ שריה ןב ףסוי ]שורופ[ םהרבאו המ ןמלז ]ףרוצ[ דוב ינשה דיהבתכ תוכייש הארנה יפכש תודחא תומיתה תועיפומ הרבחה יאבגל םהיניבג דוד ילבעט ןב שרה ברה[ ]המ ןודנולמ ]רנילרב[ ןנחוי קנא שריה דודו לב עשוהי מולמ ]ןילי[ ויש רמאנ רדשה אצמנו תעכ ץר ץוחב תוחיב הרבחה דוב ןורחאה דיהבתכ תועיפומ תונקת הרבחה תוקסועה רקיעב םידדצב םייפסכ םיינוגראו ה טעמו םיניינעב םייאופר דיה בתכמ תרייטצמ הנומת הרבח התועצמאבש םימייקמ הירבח תווצמ םילוחרוקיב הנילו םה זופשאםוקמ רכזומ ןיא תונרות יפ תולילב םילוחהש ןבומו ובכש םהיתבב ותרכזהיא אפור איה תטלוב חכונל הדבועה ה צקתב רפסמ ר רזעילא ןמגרב ן3 םיוריב דוגינב תפצל השו שי םיאפור םהש םיחמומ ותעדל םהמ ]דחנא ןילופמש ]דחנאו רימזיאמ ן4 םרדעה המכ תומש דיה בתכמ טלוב םהבו ר לארשי בולקשמ גיהנמ םישורפה תפצב רבעש םיוריל ינפל שערה עריאש לילגב ד=כב תבט ז=צקת ונתחו ר היעשי יקדהב רבעש םיוריל דוע וינפל רבדה ןכש הומת דיהבתכב שי תופסוה תומש םישנא ועיגהש םיוריל רחואמ רתוי ומכ ברה דיגמה ר השמ ן5 עיגהש םיוריל קר ארתב ןכתיי שי תורדעהב וז דה תקולחמל הללוחתהש הפירחה התואב תעה ךותב תישורפה הדעה םיוריב הדעה תישורפה הקלחנ יתשל תועיס ; תחאה תושארב ר לארשי בולקשמ היעשיו יקדרב הכמתנש ידי ןוגרא םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמאב מ אוקפ( ) היינשהו תושארב ר םהרבא המ ןמלז ףרוצ רתיו דסמימה ישורפה םיוריב הכמתנש ידי יסנרפ הנליו תקולחמה הבסנ הלאשה ןכיה ןוכשי זכרמה ישורפה םיוריב ר לארשי בולקשמ ותעיסו ושקיב קזחל זכרמה ןשיה ןושארהו םישורפה רוזאב תסנכהתיב רוא םייחה ודי הנק מ אוקפה תנשב זצקת רצח הלודג םיקהו הב שרדמהתיב תכוס םו םתמועל ושקיב םהרבא המ ןמלז ףרוצ ותעיסו לואגל תסנכהתיב תברוח יבר הדוהי דיסחה ןנוכלו הב זכרמה ישורפה העיס וז המיקה ב הברוח זצקת תנשב שרדמהתיב םחנמ ןויצ ביר עדונ ןכ יונב ביר רצחה הברוחהו ן6 12 די בתכ תיב םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו 13 ישארמ ללוכ רוה רכזנ רבחכ הרבחכ דוכ ינשה דיהבתכ לנה 14 א ןמגרב ואש םירה םו םיורי חת 92 דקפימב ירריפיטנומ טצקתמ אצמנש ףסואב ירויפיטנומ Jews College ןודנולב ביבא ןוכמכ ימולצתל דיתכ תיבב םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו םיוריב טרס םירכזנ השיש םיאפור םידוהי םיוריב ןיא רבודמ ןבומכ םיאפורב םיאפוריא יב הלכשה תימדקא א םישנאכ יב תוגרד תונוש העידי תישעמ האופרב ידוהיה ןושארה היהש אפור אולמב ןבומ הלמה ןועמש רד לקנרפ אב הצרא קר ג רתב 1843 ( ) ןיינעמ אורקל ויתונורכז פ בונהכ תשש םיגוסה תומרהו םיאפורה םיימוריה לצא א בונאיורד )ךרוע( םימימ םינושאר ב לת ביבאאביב הצרת ןב ללה ןילביר חנש הצרא דול שארב םישורפה םוקמב ויבא רטפנש חצקתב 16 תובקעכ תוחיתמה ןיב יתש חדוה תועיסה ז צקת תכסכ היעשי דיקפתמ יקדרב הנוממ ינזור רוהב הנליו ףאו דמ ונתוח ר לארשי בולקשמ עגפנ תושק יייאכ זצקת תובקעב תונקת תושדח ינזור הנליו בשוה ודיקפתל תונקת ולא ועגפ הדימב הבר ודמב ונתוח ר לארשי בולקשמ האר ךכ ו רתי יטרפ תקולחמה צ הליגרק התוחתפתה תינוגריאה תליהק םישורפה לארשי ץראב ןויצ ומ ) א משת( ; א ןרטשנגרומ םידיקפה םילכרמאהו םדרטסמאב בושיהו ידוהיה ץראב לארשי תיצחמב הנושארה 120

123 כ! ר א 5 ה הם ה*אנשעע הנקובים בשטתם ההולכים ללין אצל חולים צערא נוחג הט יש ד יח יטבם אב רח כאף כומת ע 4 וע הקצ למק פעי ירושמ ~ * כמסט * בסט לב המגז ר חשהן בנג צ ו 8 ; הרנר! הץילכויצו ) ננעת לועצליצמ הישכליזסף ) הת ר שוהם וימה לק ה ך נחוס הין ראמקר מ ין 4 4 ג ר/ 4~4 ל 5 טצשוצ י ת ך דוכ ~ יל למד יעחקצוה ( ר מרדכי כר וסף ר שנ קטרסטףש צנ* ר ר י ר) ר יקיף מי( 3 קב בר התז ישמבראד ) נטעבר יקלה ) אברר בר מיס ל *משה הבשהם יפל ז מחאסקעיווטט מהאק לטה * ברי ך משה מ% אי אר/ ש% זבי זף רי שר קור י ריןקמבר*ץ עתם ו שגל ר ו א 4 בל 3 חט מ לקש ר p בר r4 אברהסי צב* טדריוא ) לי ר י ו ר י י% Afg שעתו צני צוף מירכי יהועשע אץ אכלי משם ה הם האנשים הנקובים בשמוחם ההולכים ללון אצל פרושים הראשונה )הידועה לנו( משנת חקצז )1837 ) חולים ; עמוד מתוך פנקס חברת בקור חולים 1 1

124 ל( י) ח ישר פריידין החברה בשנים תר תרט ו התפתחות בדצמבר חשובה בתחום הרפואה בירושלים הקמת עם חלה המיסיון של מרפאה הלונדונ עלידי 1838 הרופא המומר דר גרסטמן ) Gerstman) ועוזרו ברגהיים ( ק 54 (Bergheim חולים ליד לארץ לא היתה ב 1842 חברת ביקור חולים הפקואמ הפקואמ מצד 7 40 לא המיסיון ממגדבורג הגיע לארץ ממשם דר מקגוון (Mcgowan) שפתח בדצמבר 1844 בית מגדל דוד בקירבת הרובע היהודי ובו 12 מיטות תגובת ראשי הציבור היהודי בחוץ מיידית וייתכן כי את תרומות הפקוא מ שהחלו להגיע משנת תר )1840 ) לטובת פלורין ; היתה מי ועורך חולים גדול ומודרני פרושים יש לראות כתגובה הראשונה להתפתחות זו בשנת תר העביר בתרא 5290 פלורין ; ובתרב פלורין לן יוזמה זו של תגובה הולמת לבעיה שנוצרה עם תחילת הפעילות הרפואית האינטנסיבית שהגה כתב העת תכנית שתענה געמיינע בעיה על צייטונג זו דעס לודביג דר היה פיליפסון יודענטומס תכניתו היתה רב להקים רפורמי בית בירושלים בכספים שיאספו במגבית גדולה ברחבי אירופה את תכניתו כרך פיליפסון בתכנית כוללת של פרודוקטיביזאציה של היישוב הישן עלידי מקצועית ובארץישר ובתי ספר והמצאת מקורותתעסוקה קמו לה תומכים כמו שרי בית רוטשילד הקמת מוסדות להכשרה הצעה זו עוררה ווח בעולם היהודי באירופה ומונטיפיורי ומתנגדים חריפים כמו הפקוא מ ווה זה ניטש במשך כמה שנים אך הסתיים בלא שיביא לפתרון הכעיה 8 י תוך כדי המחלוקת שלח מונטיפיורי לארץ היישוב בירושלים במשך שלוש עשרה שיות בתרג שנים 9 ן ) 1843( רופא הרופא את שון דר פרנקל את ששירת נוסף או יותר נכון אדם נוסף בעל ידיעות ברפואה אשר בא לירושלים באותו מן היה זאב וולף מלנטר הידוע בכינוי דר לוינסון שנשלח ארצה בתרד עלידי מנהיגות הפרושים בווילנה גם שליחות זאת אפשר לראות כתגובה על פעילות המיסיון בירושלים 20 אירוע נוסף שהתרחש עוד לפני שוך הפולמוס בין פיליפסון והפקוא מ ראוי לתשומתלב בחשוון תרד נודע כי הפקוא מ מסרב להעביר לארץ ישר כספים מסוימים שהגיעו יו עוד בסיוון תרג יון באגרות חולים להונגריה גדול בירושלים ביוזמה הפקוא מ מתברר כי הפרושים הגו עוד בתרג תכנית להקמת בית עצמית שלהם הנל אסף רייך לייב מאיר את כך ם ושלחו כשדר גרוש ומסרם לר שמו בנימין סופר שכתב סופר והאחרון ביקש של המאה ; הנל היט חיבור ם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה האוניברסיטה העברית ירושלים תשמ א עמ אחדותו האירגונית של כולל הפרושים ציון מז )תשמב( עמ ובמיוחד עמ ; ג קרסל פותחי התקוה ירושלים תשלו עמ 8467 ]להלן קרסל פותחי התקוה[ פנקסי הפקואמ מצויים ביד יצחק בןצבי בירושלים היו ו כנראה התרומות הראשונות ממקורותחוץ עבור החברה ראה איגרת לרחמים שלמה הלוי מיום על התכנית והוווח סביבה ח בכסליו תרד אגרות הפקואמ ראה קרסל פותחי התקוה עמ 9488 י עמ 358 Hyamson The~ Consulate ראה 667 עע 1939 London 1 במאמרה של פרדה קרמר תולדותיו המופלאות של דר שון פרנקל רופא חוברת גד )סיוון א ג וגאה עליו עוד עמ תשכז( ) עמ Chronicle 20 ( 13 ביוני 1845 דר לוינסון היה עוזרם של דר ב נוימן תלונה על חריפה התנהגותו של יהודי בירושלים קורות טז פרנקל דר בביתהחולים רוטשילד בשנת תריד ושל דר ראה מגפת החולירע בשנים תרכ ה ותרכו ראה עליו בהקדמה ארית יעקב ירושלים תרמ ג וכן גליון 6 כ כשמט תרכח( ; שם יב גליון 22 ט) ו בטבת תרלו( ב 4 צןווע ב רוטציגל בזמן הלבנון ה

125 ש ם= ה* י ש= ש ע 11?ינדו 1 נ ק 8 ג ש בו נהב יי וין 44 ; מחג? iftw ט =1 11 ש 5 %; יב אדחס עף * ח מי =ף 5 ץע 8~rr ח 14 wf Arbt 1 אין 4 י=נ טז פ( =? 4 ן הנ שה יישאפקלץ ל 9 18?1 אי נק rc יע 1 4 נ טי 8 יקט 4 אה ניית א יעניי מתו 4 8 war ו # rrw שינש עשאיושו 44 ששש 4 ק * זסגש יאר ש ישן 41 ע 4 פלט 4 ו 1 v1ff מקץ 7 חא 4 נ זפיק צמקה ישוט שווי 5 יש ו עה=א P1sa גאש 8 ק י 4 י י ש ש ת 48 י 2 ש 6 4 ס טה 1 4 מ aa~* * = 8 י יה 4 evkhe~ ~ w יש זז טיפ על kw ע u*w קו א ח יקץ שי סשץ= 4 י * רז 8 מ ז 4 eyo לל 45 _ ושאחיה ימ יל עו י שר* * 444 ש % א 0 יו ג 4 שגפא 4 קעי זשהטה% א ח שח מאיך ףה אא ע א 4 ש עי 4 א 4 ה ta~v ifv 8 ח למתג 4 * 5 ין ;ח v*f ק 4 = 4 4 ש דע =י ש 4 א עלי fnyve~ יפארו *ק א* % = %6 שףא = אץ 5 א יץ ץה 1 י 9 4 ק 16 6 א ש rv לאהלי * י hd ושמו NeB ש =ע *4 * ש אש 4 ה 4 * 4 ריש לאשרי ייוקש שרי fawk שי טחי 6 ה dh גג יץ שמא י 5 ק? 84 תש חשקו aie שיי aaf~* mw~ rrm * ישןם 418 ע 4 חיש ץ * אש 4 ט 1 שחששט שף נ ייאש ששיןה שף סזו Josa רקי 4 אערף ~ ל ע אן 4 שימה חיש עי = יא ע אגאה * ק י=? יקע 84 עעש 1 א* 4 ש ש 44 א 8 א ע ע ע ע% י * עמךלת קא י י לףוי שיף י ך מצגם

126 לארשי ןידיירפ םריבעהל תועצמאב מ אוקפה לארשי ץר תרבעה ףסכה הבכוע ןכש קר וחכונש רח תעדל תמזוי םישורפה ןיא הל לכ רשק וזל ןוספיליפ וריבעה ישאר מאוקפה ףסכה הצרא המזוי וז הדעה תישורפה התיה המזויה הנושארה ינב ץראה תונבל םילוחתיב 2ן רדאב הרת הנשכ רח תעיווג המזויה תישורפה בוש םימזוי ינב ץראה ןיינב םילוחתיב םיוריב ; םעפה התיה וז תדע םידרפסה ףותישב םידיסחה שארב המזוי וז וד לארשי השמ ןזח דצמ םידרפסה לארשיו קב דצמ 2 םידיסחה םישורפה א ויה םיפתוש ךכל 23 רחו הכנש םתינכת תונבל םילוחתיב שממ ושגינ ןגר שדחמ תודסומ םה תואירבה ףוסב דרת וא תליחתב הרת וכרענ תוריחב הדעב ןיבו םיאבגה ורחבנש תרבחל םילוח רוקיב םישורפ ונא םיאצומ השמ ]ןילביר[ ןנחוי שריה ]קנא[ הדוהי ביל ]דימשדלוג[ היראו ןמאנ 24 מ אוקפה ךריבש םישדחה םיאבגה םרת 200 שורג הרבחה תבוטל ןמ שקיבו םיאבגה ןיב דירפהל תרבח רוקיב םילוח ןיבל תרבח תסנכה הלכ להנלו היניינע לכ הרבח רפסב 25דרפנ רדאב ב התואב הנשה הלח תוחתפתה תפסונ תרבחב רוקיב םילוח םישורפ איה הרכש הנושארל הארנכ תיב רובע םילוח םירקבמו תיבירסח ו ךכ התכז הרבהה המורתל ךסב תפסונ 500 שורג ןמ מ אוקפה 26 ותואב ןמז רגיש דחא יאבגמ הרבחה הירא ןמאנ השקב מאוקפל עויסל דחוימ תרבחל רוקיב םילוח םישורפ ףסונב הכימתה תלבקמש הליגרה תיללכה הדעה תישורפה םיוריב מ אוקפה בריס תונעיהל השקבל בישהו םישורפה םמצעב םילוכי שירפהל קלח ןמ םיפסכה תבוטל הרבחה תרגיאב וז טרפמ מ אוקפה ותשיג האופרה תלאשל ץראב יוארו איבהל ןמ םירבדה ובתכנש םש 21 האר תורגא ינוממל םישורפה םתחלו רפוס םימיהמ זט ןוושחב הו דרת טבשב מאוקפה תורגא י מאוקפה ץעי התואב הנש רמל ןילקנרפ ןודנולמ םורתל רובע תורבח רוקיב סילוח םישורפה םידרפסהו ףסכהש וחיטבהו לצוני ןיינבל םילוחתיב האר תרגיא ןילקנרפל ג בא דרת םש ט 381 יתדות הנותנ רדל א ןרטשנגרומ הנפיהש יבלתמושת ךכל 22 האר תורגא מאוקפה ברל ןיגאג לארשילו קב םימיהמ זי חיו רדאב הרת םש אי םיחחרפה ויה םסכוסמ םע םידרפסה םיאשונב םיבר האר מל לאינק י םיקבאמ םיינוגריא םיילכלכו ןיב תודעה םיוריב האמב טיה מ ןמדירפ צב עשוהי יו יבוט )םרוע( םיקרפ תודלותב בושיה ידוהיה םיוריב ב םיורי ות ןכו האר תרגיא מאוקפה ברל ןיגאג םוימ זי רראב ב הרת תורגא מאוקפה אי 38 ןיב םישורפה םידיסחהו תוקולחמ ויה יפסכ הקולחה ןילופמ הירגנוהו האר צב רוניד ונוראמ םכחה ישאב ר םייח םהרבא ןיגאג ןויצ ףסאמ ד )ץרת( םש ןד יפסכ הירגנוה תקולחמה ןילופ יפסכ האר יולה הנשוש ירפס םינושארה םיורי ות םיורי 246 סמ 743 ןלהל[ יולה ירפס ]םיורי הארו מאוקפה תרגיא םתחל רפוס הרעה ליעל( תוקולחמ )21 ולא ן םישורפה םידיסחל ומייתסנ םכסהכ םתחנש תישארב בא הרת 24 רומאכ ומש ר השמ ןילביר ףסונ ףדכ ןושארה דיהבתכ לנה ומש ןנחוי קנא שריה עיפומ דחאכ םיאבגה ןכל רשפא תוארל הרבחה הרת התכישממכ הרבחה זצקתמ ןכתיי ףוריצ הדוהי ביל דימשדלוג ורשבראש יבצ שריה ןרהעל שאר מ אוקפה שי תוארל הרשפכ ןיב תועיס רצחה הברוחהו וגליפש הדעה 25 האר תרגיא מאוקפה ינוממל תרבח רוקיב םילוח םישורפ ברעמ תוכוס הרת תורגא מאוקפה אי 5 תורמל םתשיג תינרמשה העיבת וז דצמ מאוקפה תוחמתהל תיעוצקמ שי הב ןממס היצאזינרדומ 26 האר תורגא מ אוקפה ברל ןיגאג ןמ םימיה זי רדאב כ הרת ככ ירשתב ורת דכו רדאב זרת םש תרגיאה הנורחאה המסרופ רבכ ידי צב רוניד ףסאמ ןויצ א )ץרת( 115 ןכומכ האר תרגיא מאוקפה ברל יבצ םולבנזור יירבוקמ םוימ ד באב הרת םש

127 רוקיב םילוח םישורפ םיוריב תכ םישדחה 27 וצרש תונבל לאטיפש ]םילוחתיב[ וצבקו תובדנ ךכל ו רבדה ונרבדש זאמ ו והונספדה ]סרטנ[וקב תמא ץראמ ג ץובק תובדנה רזע ןינבל ותמקהלו ספא תיב כ ךירצ הקפסה הלודג הנש הנשב וחו סחו[ ]הלילחו חפקת תואופר םילוחה תויח םיאירבה ןכלו וניצר דחאתהל הלחתמ םע לאושה לדשנש ונמ ןצבקל תובדנ ךכל םלוא הדומ נא ירחא יתיאר הוהה םע לאטיפשה םידמושמה 28 ]הניה חרכה תונבל תיב םילוחה םידוהי השגדהה[ י ]פי ךא זכע םע[ לכ ] לכוא גישהל תובייחתה ךכל ךא הצע םאישא לא תרגא ובתכיש דוע ןודאה ןוראבה יס [ר ] ןמלז דלישטאר ןיווב ש בידנ דבכנ וניאש הו גהונ תורשכב ויחאכ מדפפב טרופקנרפב[ ]ןיימד רתוי בידנ ונממ ילואו עמשי םהלא ןתיו םהל עויס הנש הנשב ילואו בוט וחיש םלוכ דחי תרגא תחא ]םידר[פס ]םיש[ורפ ]םיד[יסחו וותשיו םדוקמ חולישה דצ וקלחי םהניב המ חיש 29 תוינידמ מ אוקפה רשקב ןיינבל םילוח תיב ינרדרמ לרדגו םיוריב איה ןיינע ךבוסמ ןתינש הכירעהל השרפלו המכב םינפוא א שוריפ דחא תודגנתה מ אוקפה תמזויל ןוספיליפ העבנ הרקיעב תוביסמ תויתד םיקומינ םייתד םיעיפומ ךשמהב תרגיאה רל הירא ןמאנ האבוהש ליעל תורגאבו תובר 30תורחא תכימת מ אוקפה ןיינבב םילוחתיב העבוהש יפכ תרגיאב רל הירא ןמאנ החומ מאוקפה עדי םיאתהל ומצע תוביסנל ןמזה ו דגנתה לכל יוניש חרואב םייחה בושייה ןשיה שוריפ כ לוכי רזעיהל מל תרגיאב בתכש מ אוקפה ירויפיטנומל הבש רמאנ ן ראשה ח רשאו םשל אפור תואופרו 3י ןכא ןינע םילוחה תיב רבד רחא עגונה קוזיחל ונתנומא טרפבו תעל זכ רשא 32דסוה רבכ ןינבה םא ץנהבמ והוקוחי יהו [ה ] ו ח סח[ ]הלילחו לולח םשה לודג ןוחתפו הפ ראנויסימל בבודל תושפנ תובר ןכבו אבויח תושעל לכ המ רשפאש דיהל ןינבה ונוכמ קזחלו ויתוישא םימרופרה הנווכהו תמזויל ןוספיליפ לנה 28 הנווכה םילוחהתיבל ןויסימה םיוריב םידוהדה םיבר ולחה דוקפל ותוא דחוימב הררוע הרעס תשרפ השמ ןמגרות ונבו בקעי ישארמ ללוכ םיברעמה ורזענש יתורישב ןויסימה האציו םהי העומש וליאכ םה םידמוע דמתשהל השרפ וז התיה הרושק םנויסנל םרעמה קתניהל מ םידרפסה םיקהלו הדע תיאמצע השרפ וז הרקחנ ןיידע ןפואב ידוסי שיו הי רמוח בר תורגאכ מאוקפה אי הארו יולה ירפס םיורי סמ ;ט טיפראפ תיתפרצה הילוסנוקה ץראכ ידוהיה בושיהו לארשי טיה האמכ הרדתק 5 ירשת( )חת תרגיא מאוקפה היר ןמאנ םוימ זט רדא ב הרת תורגא מ אוקפה אי םיקומינה םייתדה ויה םיאפורה םה םיסרוקיפא ואיצויו ינב םיורי תוברתל הער דגנ ןוספיליפ היה קומינ ףסונ ןכש היה בר ימרופר 31 הנווכה רדל ןועמש לקנרפ ירויפיטנומש ח ץר גרתב 32 הנווכה המזויל םידיסחה םידרפסהו התיהש זא המוציעב הבשו ךמת מאוקפה ןפואב ץרמנ 33 תרגיא מ אוקפה ברל לארשי ןזח םוימ וב םחנמ בא ורת תורגא מאוקפה אי ברה לארשי השמ ןזח השע התואב תע ןודנולב תוחיב םידרפסה םידיסחהו ומזיש תמקה םילוחתיב םיוריב ורתהרתכ המזוי וז הכמתנש ידי ןרהעל הכוה יר ירויפיטנומ הארנכ המקנכ תכה תמתי ןוספיליפ ידי מ אוקפה הבש ךמת ירויפיטנומ שוכ םינש ןכל םדוק הארו ךכ תורגא השמל ירויפיטנומ םימיהמ גי זומתכ ביו באב ורת םש ט ןכו מאוקפה תורגא השמ ברל לארשי ןזח ברלו םהרבא ןיגאג םימיהמ חכ ןוושחרמב טכו לולאכ ורת םש אי

128 ד ישר פריידין באור כזה יש לראות גם את איגרת הברכה לייסוד ביתהחולים רוטשילד ששלח הפקוא מ לדר ברט כהן 34 זאת למרות שהיו קשרים כין דר כהן לבין שהשפיע על כהן ורוטשילד להקים את כ 12 ספר פיליפסון פיליפסון היה בעצם זה בית החולים ולשה הגשים בכך את תכניתו באיחור של שנה שכן מלבד ביתהחולים ייסד דר א כהן באותה השליחות גם ביתספר לנערות ובית להכשרה מקצועית לבנים 35 עלינו להביא בחשבון סיבה נוספת הכספית שבגללה התנגדו הפקואמ ליוזמת פיליפסון שכן מלכד היותו קנאי דתי היה צבי הירש הרן ראש הפקואמ בנקאי וסוחר גדול והעריך כי מגבית בעלת היקף רחב הפקואמ ובהכנסות יוזמה של הגביר הלונדוני החלוקה באירופה כפי שהציע פיליפסון תפגע בהכנסות השנתיות של לתושבי בכל רחבי אירופה לן הקמת ביתחולים ההתנגדות של מנימוקים דתיים בעניין הפקואמ בלבד א הפרודוקטיביזאציה ארץ ישר מאותה דחה סיבה הפקוא מ בשנת תרז אשר בר שמשון שלא נחשד בריפורמה שהציע להקים אגודותידידות למפעלי התעשייה אף מנימוקים נימוקים דתיים בירושלים 36 עלפי פירוש זה יש גם להבין את עיקר והפרודוקטיביזאציה של מונטיפיורי לא בארץ שיים 37 הפקואמ כרך הן בעניין ביתהחולים והן נימוקים עם כלכליים ושיים איגרת הפקיא מ לדר ברט כהן מיום ראה נמ גלבר ר ברט כהן וביקורו ראה איגרת לרב א ת גאגין מיזם כד באדי דינור ח בכסליו תיטו שם יג עמ )יל הערה 26( בייושלים ירושלים ב )תשט( עם קעהקצה תרז אגרית הפקואמ יא עמ איגרת זו פורסמה עלידי כך למשל כתב הפקוא מ על מונטיפיורי לרב בנימין דוד רבינוביץ מוורשה ]מונטיפיורי[ בנה מגדלים באויר עתה באו יו שה יחידים שונים אמרו לו כי חפצים במלאכה ושלחם יר אחת מיושבי הארץ ושתם שיצא ללמוד מלאכת אריגת צמרהגפן והדפיסו אור חדש לציון ועולם חדש נברא עי עסק המלאכה שממנה יקום פאבריקא באה ק תו ומזה יתפרנסו הוא הרעה אשר דברתי רעה כפולה בטול תח ]תלמידי חכמים[ ומכופלת באשר לפי דעתי לא יצליח ענין זה כי כן אמר השר גביר א ]חד[ בלונדון שהיה בחורף שעבר באי תו וש כבירוט מאחדים גויים שהפסיקו המלאכה בפאבריקען שלהם באשר שהסחורה הבאה נגנד נמכרת יותר בזול ממה שולים הם למכור שלהם והגביר אמר לו מדרך זו ולא אבה מוע יו האיגרת מריך בק ויצחק ]להלן המאוחרת 7 ד באב תרה אגרות הפקואמ יא עמ 7069 שלושת ה יחידים כאן הם מרדכי סלומון ניסן רוזנטל דאנציגר על כך ראה אר מלאכי פרקים בתולדות הישוב הישן תלאביב תשלא עמ 150 מלאכי פרקים[ על הפגיעה הכלכלית באימפריה העותמאנית כתוצאה מהמהפכה התעשייתית Ch Issawi The Economic~ ofthe Middle Avitsur The Influence of 5 ; קק 1966 Palestine during the Nineteenth Century 4 ן Maoz באנגליה ראה Chicago ) ( סט( Technology ת 0 the Economy of Studies אס Falestine during the ת 0 Baer The Impact of Economic Change ) ; קק 1975 Ottoman Period Jerusalem קק 1611 Palestine Nineteenth Century ת[ Traditional Society השווה י ברטל יישוב ישן ויישוב חדש הדימרי והמציאות קתדרה 2 )חשוון תשלז( עמ ג קרסל ומת זאת סובר כי התנגדות הפקוא מ לפרודוקטיביזאציה נבעה מגישתם השמרנית הקיצונית וקנאותם הדתית ראה עמ שם קרסל פותחי התקוה ביקורת חריפה על יוזמה זו של מונטיפיורי הושה גם ל דפי ה Chronicle~ )4 Jewish בספטמבר 1846 עמ Moses must also be convinced by this time that the scheme of זן 5 208( וכך נכתב three Polish Jews 10 carry ת 0 weaving 10 advantage ונ Palestine vvas 8 complete failure The men who were sent )0 Preston ת[ this country returned!0 vvere discarded ;and went about begging 8! Preston himselfridiculedi the London after three months absence door 10 זסס 6 The owner ofthe manufactory 168! men ofthat age and ~ofsuch habits would be able ץ

129 ב העיקר לפי הפקוא מ האופן והנימוקים ביוזמה השני ביקור חולים פרושים בירושלים שבו ניתן לפרש את מדיניות הפקוא מ בעניין זה הנימוקים הדתיים הם הכלכליים הירושלמית והשיים להקמת פירוש לפי לכך כיסוי א אינם זה ביתחולים של התמה כפי שהשתקפה באיגרתו של ר אריה נאמן למונטיפיורי נבעה לא מכך שהפקוא מ שוכנע בצדקתה א מפני שירדה השפעתו על מנהיגות היישוב בירושלים בירושלים 38 בעצמם דחו הפקוא מ אותה ; הצליח את לדחות שלא היתה די רצינית ולא בשל התנגדות הפקוא מ לדר יוזמת פיליפסון משום וכנראה שיוזמת אשר בר שמשון משנת תרז לא א כהן משום הוכחה ינוי אידיאולוגי שחל אצלו בכוח הארגון של שנרמז יל שמנהיגי היישוב הצליחה מפני כך אין גם באיגרת הברכה ששיגר הפקואמ אין היא מצביעה א על ירידה נוספת הפקוא מ משום שלא ול היה עוד למנוע את ביצוע התכנית שלשה כפי הגשימה מלא באופן כט את תכנית פיליפסון א מנהיגי כבר היו שהפעם הציבור בירושלים בשלים להסכים לה עדות לפיחות שחל במדו של הפקוא מ בירושלים היא כשלון לאמריקה התנגדותו נסיונו בשנת בשליחות של העזה תרו כולל למרות הספרדים 39 מאמציו המרובים למנוע את יציאת השדר מבלוף כייאט אחר שדר שנשלח לאמריקה בשנת תרח הפקואמ אהרן היה זליגמן 40 למרות למרות הרצון של הפקואמ להביא לאיחוד בין העדות השונות כפי שהביע אותו באיגרת הנל לר אריה נאמן נשארו המחנות מפורדים לפיררד זה בין העדות היה חלק רם בכשלונה של היוזמה 10 carry ת 0 8 factory 81 Jerusalem! Besides 8 ב א תשספי well fact that the native 0 ת manu[actories זרי manufacturers of Damascus have been compelled 10 shut up being ט compete with the English houses established ת 1 Syria who import goods ת[ from England Indeed English manufactured may be bought London חן 85 Palestine as cheap ניין להשוות דברים מציאותיים וקשים ה עם רשמיו של אחד ממשתתפי הנסיעה לאנגליה מרדכי סלומון על אותו כיקור שפורסמו עלידי בעת שתמך א ריבלין מאסף ציון א )תרפ ט ( עמ בהקמת ביתחולים בירושלים סירב הפקואמ לבקשת הרב שמו הלר מצפת לוח ם רופא מנימוקים דתיים וכלכליים ראה איגרת הפקוא מ לרב הלר מראשחודש אב 67 כנרא שמדו בצפת איפשר לפקוא מ לסרב לבקשה זו ומכאן שגישתו העקרונית לא תרה אגרות הפקואמ יא עמ השתנתה א שכירושלים לא היתה סמכותו מספקת כדי להתנגד ליוזמה ירושלמית ייתכן שאת הירידה בהשפעת הפקוא מ יש לתלות גם בפטירתו של צבי הירש הרן ב 1853 ראה איגרת הפקואמ לרב חזן מיג בתמוז ב כאייר תרו שם עמ ואגרות הפקואמ לרב גאגין מן הרים הפקואמ תרו שם עמ ; יכ באב תרו שם עמ 162 ; 163 ד בתשרי תרז שם עמ 177 התנגד ליחת שדרים ברבאירופה לאמריקה מפני שרצה לארגן את איסוף הכספים גם שם ולהעבירם לארץ כפי שעשה אך הוא לא הצליח להגשים את תכניתו ההתנגדות דר אהרן זליגמן היתה אברהם שלמה חריפה על רקע ההתנגשות כין הפקואמ דר זה מחותנו של ר צורף בשליחות קודמת שלו לאירופה בתרצז לן החורבה על כך ראה א יערי שלוחי ארץישר ירושלים תשל ז 2 עמ ]להלן יערי שלוחי ארץ ישר[ ; ג קרסל פותחי התקוה עמ ; 8785 מ יאב אהבת ציון ואנשי הוד תלאביב תשל א עמ ]להלן מ יאב אנשי הוד[ על השליחות החדשה שלו בשנת תרח ראה א יערי שם עמ ניין כי נאמן הפקואמ בארץ ישעיה ברדקי חתם כראש הממונים על איגרת השליחות על התנגדות הפקואמ ליחות זו ראה איגרת הפקוא מ לממוני הפרושים מיום יג בתמוז תרח אגרות הפקואמ יא עמ 300 למרות שהיתה זו איגרת חריפה ביותר לא נקט הפקואמ בצעדיעונשין כנגד ממוני הכולל ועוד הודיע באותה לזכות הכולל עם איגרת על העכרת גרוש תורכי זאת הפקוא מ הודיע לכולל הוד כי למרות שקודם העדיפו ששדר אחד יצא לכל האשכנזים לאמריקה עתה הם מייעצים לכולל הוד לוח שדר מיוחד צמם יג כתמוז תרח שם עמ 302 ראה איגרת הפקואמ לכולל הוד מיום ו

130 YW ינ ; יי תיל ; 4מן48 י ;סרו ( 4 %י 1; 64 =ו ~ נ ש י * שש שקנ ןנייא ררניטל ש תידיסחתידרפסה תושארב ןזח קבו 4ן בצמ עייס ף ןמ תחא תודעה ךכו תוחפל תנש דע טרת ומייקתה וז דצל וז תורבח יתש םילוח רוקיב תונט תוליעי יחלבו תישורפ תחא תחאו תידיסחתידרפס א ולכי תתל תוריש יאופר םלוה התואב הנשה םרת מ אוקפה תבוטל רוקיב םילוח םישורפה 200 שורג וליאו תבוטל הרבחה הרחתמה םרת שורג דוריפה 42 ןיב תודעה ףקתשה התואב הנש םעפ תפסונ רשאכ ירויפיטנומ רקיב ץראב יגיהנמ רוביצה םיוריב ונפ לא רשה ונממ ושקיבו ןיב רתיה לדתשהל תונבלו םילוחתיב םיוריב רפשלו בצמה ילכלכה ידי צמה הקוסעתתורוקמ חותיפו תוקחה תרגיאה םימותח ןיב רתיה ישאר םישורפה ףסוי לדנוז טנס רזעילא ןמגרב ןנחוי שריה קנא הדוהי ביל דימשדלוג ןכו המכ ידיסחמ דבח םשארבו והילא ףסוי ןב הירא ביל ןילביר 43 ןיינעמ דחי םע ז קודבל ימ םתח הי םרדעה םידרפסה ונניא אילפמ םתמיתח ידיסח דבח הטילבמ םרדעה ידיסח ןילהאו טלוב רתויב םישורפה ישארמ םידחא םרדעה ומכ היעשי יקדרב הירא ןמאנ 44דועו 41 האר תרגיא מאוקפה ברל ןזח םוימ ג וילסכב ורת םש 51 ןכו August ) י Voice ofjacob 191 ק 1846( 42 תרגיא מ אוקפה ריבגל לאפר ירדנפלא טוריבב םוימ ג טבשב טרת םש היינפה המסרפתנ רבכ ידי ש ןוראב תודלותמ בושיה ידוהיה םיוריב הנ רנישטרוט א א קבק א רבוקירצ בו ןמטחוש )םרוע( רפס רנזולק ביבת זצרת ש ןוראב פתמ םש ורדעה לאומש ברה טנס ךא רבתסמ ההש ןיב םינשה אירתחרת ץר ץוחב האר רפס ןורכז ירפוסל לארשי הטנרו טמרת

131 רוקיב םילוח םישורפ םיוריב ןבומ היינפש וילאמ א תעד התיחפה םיוריב רוביצה יקלח לכ הדימב ייוכיס תרכינ התחלצה ירויפיטנומ ךמתש תמזויב ןוספיליפ בתכ 7ב טסוגואב 1844 (כ ב באב )דרת ברל ןיגאג יתעמש תעמ הקשח ושפנ ןינבב םילוחהתיב ונממידי יתכשמ ינודאדוי יתח קה אפור ןמאנ 45 םע לכ ירצ רוזמו תשובחתו יפלו יתעד בר םכל ב 46 הארנכ ש םינש שמח בתכש רח םירבד ולא ירויפיטנומ הניש ותעד ןיחתורב הווכנש רחו םעפ תחא דמל חקלה דצ שי סחייתהל תוינפל גוסמ תרבח רוקיב םילוח םינשב טרת בכרת ו תנשב וטרת ךרענ דקפימ ירויפיטנומ לארשי ץראב ובו ונא םיאצומ םיטרפ םיניינעמ תודסומה תודעה םיללוכהו םינושה םיוריב 47 דחא תודסומה םירכזנה דקפימב ללוכב םישורפה תרבח רוקיב םילוח תסנכהו הלכ כרמש שרדמהתיבב םו תכוס 48 שארב הרבחה התנמש 130 םירבח ד ר היעשי יקדרב םיאבגהו ויה קחצי הפ םהרבא קחצי רפוסה ]גרבנטכרט[ קחצי ןב חמרה השמ =[ רציבולסח ]ןישח בילו שג =[ ]דימשדלוג 49 תואצוה הרבחה יפל דקפימ שארמ הנשה דירת דע ח טבשב וטרת ויה שורג היתוסנכהו ואב רקיעב ןמ םירבחה םמצע התמורתמו תידוהי 50ירויפיטנומ דצל הרבח וז המייקתה תיבב שרדמה רוא םייחה ךומסה םו תכוסל הרבח תיאופר הרפ םשב תפסונ קדצ תניל הירבחש ורמש םילוחה הלילב איה תושארב ר היעשי יקדרב הבו 100 םירבח היתואצוהו תויתנשה שורג דקפימ ףקשמ לוציפה ידסומה ךותב תישורפה הדעה לוציפה הדעב בכיע ןבומכ התוחתפתה לכב םיחטשה ךכו יאופרה חטשב יפסכה ןובשחוןידה יפ רורב התיה וז הרבח תחנ הנטקו א הלכי םיתוריש קפסל םיתואנ הירבחל הלאשה תלאשנ עודמ ואר ינוממ םישורפה ךרוצ זבזבל םיפסכ המייקלו דועב הנשש םדוק דירתב חתפנ םיוריב םילוחהתיב ינרדומה ידי רד א ןהכ חי דלישטור תחפשמ הלאש? תפרחומ וז ררבתמשכ ןויעמ דקפימב ירויפיטנומ תנשמ וטרת דבל תרבחמ רוקיב םילוח םישורפה ויה םיוריב דוע עברא תורבח רוקיב םילוח םיללוכל ןילהאו דבח השרו ללוכלו םידרפסה 45 הנווכה רדל ןועמש לקנרפ חנש ידי ירויפיטנומ נ843כ הצרא 46 חיג םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו םיוריב ףסוא ןורדבש קית ירויפיטנומ בתכמ 7 א 47 ןוכמה ימולצתל דייבתכ םיירבע תיבב םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו טרס רוכזכ שקיב מאוקפה דוע תנשכ הרת דירפהל ןיב תורבחה לנה האר תורגא מאוקפה אי 5 הוושה ליעל הרעה 25 יפל הארנ וכישמה םישורפה וטרתב תרכח להנל םילוח רוקיב תרבח ו תסנכה הלכ הרבחכ תחא ל לכ הנחבה ןהיניב שיו ךכב ידכ דיעהל םתסיפת תינרמשה 49 ןכתיי שיש ןאכ ןו ןידע ןיב ישנא הברוחה ישנאו רצחה ןכש יקדרב חפו היהש ונמגרותמ בילו דימשדלוג אביקע ורשכראש ןרהעל םה ישנא רצחה מאוקפה ינמאנו וליאו םהרבא קחצי גרבנטכרט ונתח ר םהרבא המ ןמלז ףרוצ קחציו ןישח היה ונכ דחא יאבגמ הברוחה 50 א ןיינעמ םוש תרכזומ הסנכה ןמ מאוקפה םרתש תבוטל הרבחה ןיב םינשה דירירת ןירולפ וטרתבו 1281 ןירולפ האר מאוקפה תורגא גי ןכתיי ולא תומורתש ועיגה ללכ ידיל יהרבחה ןכש תודסומל ללוכה התיה הפוק תפתושמ םיאבגהו וצקיה תורבחל תונושה ביצקתה ךסמ לכ תוסנכהה האר מל תרגיא אוקפה מ ינוממל ללוכ םידיסחה תפצכ ןסינרדאמ חרת ןיא( ךיראת )קיודמ םש אי 289 הארו מ םיקרפ 304 2נק ו

132 י) י) ישר פריידין התשובה מפוצל דות נעוצה זו ה כדי שיוכל לגייס יותר כספים במיבנה החברתלכלי היישוב של היהודי בירושלים שהיה וכוללים במציאות זו שאף כל כולל להגדיל ולהעצים את כוחו והשפעתו בין היתר בחוץ לארץ נוצרה אווירה של תחרות בין הכוללים ושיתוף פעולה ביניהם אפילו לצורך עניינים של פיקוח נפש היה נדיר כל כולל נלחם על זכותו להחזיק חברת ביקור לייעל חולים וכלל קטנה את ובלחי יעילה השירות הרפואי משלו לנצל במקום את ט הכסף וט הכוחות על מנת מחברה לביתחולים תרכ ב תרכז שינוי יסודי במדה של חברת ביקור חולים של הפרושים חל רק בשנת תרכב כשקנו הפרושים מגרש ובו שני בתים ומרתף ן 5 במטרה להקים בית נכון אשר יקרא בשם הקדש לתועלת החולים הנדכאים כבר הוקם פה בחסד עם החלה כי אין מקום מנוח לכל החולים שבעיר כתוך בית האושפיט המפואר אשר על הכרוז חתמו ראשי הפרושים בירושלים 52 אדונינו שרי בית רוטשילד רכישת החצר והתכנית יפוץ הבתים ובניית בתים החברה לפעול בתרכ ג לאוסטריה צבי הירש פורוש ]טרכטנברג[ שמצוין כפי נוספים בכרוז הנל אפריקה ; 53 ניסן אברהם כאופן נמרץ בשנת תרכב היא החלה לוח שדרים הראשון שיצא והונגריה היה אהרן מניקברג אחריו נשלחו באותה השנה אברהם יצחק בן וולפינזון לרוסיה ; יעקב בן מנחם מנדל מלוצין לאירופה ; הלל שרלין לצפון שנסע לזס וכן שבצרפת לבריטניה 54 ניין לציין כי הבית שהיה ממוקם ברובע ניקולייסון גם הארמני רבית לרחוב חבד שייך היה קודם לכן למיסיונר ראה ש אביצור לתולדות ביקור חולים )בית ניקולייסון( בעיר העתיקה קרדום 16 ן 1 )תמוז תשמא( עמ [ הכרוז הדברים פורסמו בכרוז שהודפס בדפוס הלבנון באייר תרכג ונמצא בספריה הלאומית ב הלבנון א 9 מאיר אוירבך הרב שמו ואחרים ח) בתשרי תרכד( בין החתומים על ידיעה נוספת על פעילות חכרת החברה בשנים פורסם הכרת הרב משה יהודה ליב זילברברג מקוטנא הרב סלאנט יוחנן הירש שלאנק משה בן יצחק חסלוביצר חשין אברהם אייזנשטיין ביקור תרכב ותרכג שפורסם ב הלבנון א 3 כ) חולים באותן שנים היא דין וחשבון על הכנסה והוצאה של ז בניסן תרכג( בדיןוחשבון נמסר כי ההכנסות היו פיאסטר וההוצאות פיאסטר פירוט ההוצאות פיאסטר עזרה לחולים השוככים בבתיהם ; פיאסטר לחולים השוכבים בבתיהחולים אשר לחברה )הכוונה כנראה לחדרים שכורים של החכרה שנתחלפו מדי בבתיהם ובבתי שנה כפי שיוסבר להלן( ; 3281 פיאסטר שכר לאנשים ונשים המשמשים את החולים החברה ; 3000 פיאסטר ביקוריבית ולא על בסיס מישרה פיאסטר שכר לרופאים )סכום זה מראה כי הרופאים הועסקו על בסיס של מלאה והשווה הלוי ספרי ירושלים עמ 33 מס 71 וראה עוד להלן( ; רפואות ; 600 פיאסטר נסיעות לקבררחל ושאר קברי צדיקים להתפלל שם לא מצוין מקור ההכנסה של חברת ביקור הכסף אך לפחות גרוש נתרמו באותה שנה עלידי הפקוא מ ראה איגרת הפקוא מ לממוני חולים מיום טז בול תרכב אגרות הפקוא מ יד עמ 381 ראה א יערי שלוחי ארץישר עמ 822 ראה הלבנון א 6 כ תמוז כ) תרכג( ; שם 8 ט בול תרכג( שם המשפחה של השדר מצוי שם 27 ח בתמוז תרכח( חלק מפנקס השדרות שלו לזס שבצרפת נשתמר בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי כתב יד / על ביקורו בבריטניה ושליחותו כשדר שם מספרים גבאי ביתהחולים ביקור חולים במכתבבקשה שהיפנו לרב נתן אדלר הכהן בשנת תרלח המכתב נמצא באוסף מונטיפיורי בגנזי ה Jews~ College בלונדון וצילומו במכון לתצלומי כתבייד עבריים בבית הספרים הלאומי סרט 6195 והאוניברסיטאי בירושלים ך נ( 2

133 ם י% ג% ן מכתב ק עזי חביון ל שלף 4 רושל 9 ץי? ו 1 ע 4 ע ז ן רזי זול 6 ו 1 ו ויקין ץלץ ) 43 ע ;?g/ 91 1 ו 4 י 4 פג מ ע יי ע 4 ן 11 = t ~ir 1 Frtf_ ע 4 ~ לו יי סע מ 4 ע מי ו ~ י לד; 2 ו 1 ענ % ללו ז נן% 14 ש ר 1 קן 4 עג ק 9! %זהלב 9 ו 1h 4 u! 1 % %14 ט% 4% ; %9 tnbal~t] ;4 י 14 ומ ושירה המג ז יה 1 ק יזיחי 1! דוח %4 י! י 1 ן קץ 1% ו~הל יעין 4 ג 5 שךנ;נ 4 ליעקה % ש 4 1 פנקס חברת שלום ירושלימ שנוסדה במינסק כדי לתמוך ב ביקור חולים פרושים קדם להם השדר הראשון של תרכא לרוסיה 55 פיתוח מואץ זה אצל הפרושים עורר גם את החסידים החברה משה בן יצחק חסלוביצר חשץ אשר יצא עוד בשנת לפעולה והם חידשו את שיתוף הפעולה עם הספרדים בנושא זה ר ישר בק דאג בתרכד לפרסם את מאמרו של הרב חיים דוד חזן בדבר יסוד חברת ביקור לווין ופורעים שכר השומרים לחולים חולים של חסידי ואהלין שדואגת ניי הספרדים ועניי החסידים וגבאיה בין כוללות הספרדים לכוללות חסידים וכסף תרומת הקדושים אשר יקדישו בני ישר נחלק 56 באותה שנה לחברת ביקור חולים של חסידי ואהלין דומה שהפירסום עשה רושם על הפקואמ שתרם פלורין 57 אך ידם של הפרושים היתה יערי )שלוחי ניסיון ארץישר עמ 822( אינו מציין את יעד נסיעתו של חשין או את שנת יציאתו ורק מספר כי הוא שליחותו חברת שלוס ירושלים לתמת ביקור חולים מלאכי )פרקים עמ 39( מוסיף כי ייסד בדרך החברה נוסדה כמינסק ]בספריית מוסד הרב קוק נמצא כתביד משנת תרכד שבשערו נכתב כי נוסדה זה שלוש שנים בעיר מינסק לרפא חולים ולפקח על פקוח נפשותיהם קוראים זרה לכל עיר ועיר לתמוך ידיהם מכאן שמשה חשין הנל היה השד ר הראשון של החברה שיצא עוד בשנת תרכא בדבר הגדול ה לרוסיה[ כתב היד שמור באוסף כתכי היד כמוסד הרב קוק בשם חברת שלום ירושלים וולאיין ייתכן כי היה זה מחודש שכן בכרוז ספר התקנות להחכרה הקדושה שלום ירושלים השמור בספריה הלאומית 2129[ מסופר כי חברת שלום ירושלים נוסדה במינסק עוד בשנת תרטז כדי לסייע לחברת כיקור חולים פרושים הכרוז נדפס על ידי ימ סלומון בשנת תרו ואין לדעת אס דייק כריך ייסוד החברה חבצלת א 4 כחשוון ח) אות אמת ג אמשטרדם תרכד( עמ 2 כראש הגבאים של חברה זו עמד שמו בק נכדו של ישר תרלד חשבון כללי נת תרכד

134 לארשי ןידיירפ הנויה ןכש םה ולביק רובע תרבח רוקיב םילוח םה ןירולפ ז דועו הארנ םתלותש רבדב תיינק רצחה ץופיש םיתבה תיינבו םיתב םישדח ושמשיש ידכ םילוחתיב האשנ ירפ מ אוקפהו ףסא התואב הנש ןירולפ הרטמל 58וז תנשב הכרת ח מאוקפה ןירולפ רובע תרבח רוקיב םילוח םישורפה 17748ו ןירולפ םיפסונ רובע ץופיש םילוחהתיב 59 תמישרב תומורתה תנשל הכרת ןיא תרכזנ דוע תרבח רוקיב םילוח ידיסח ןילהאו הארנכו המנש ןמ קפואה 60 תנשב וכרת ולביק םישורפה ןירולפ דבלב רובע תרבח רוקיב םילוח םה ו תרכזומ המורת יהשלכ ןתפישל םילוחהתיב התואב הנש 6ן טועימ תומורתה הנשב וז איבה תרבח רוקיב םילוח בצמל השק ךרענש ירויפיטנומ דקפימב דואמ וכרת תנשב בקע רפוסמ 62 בירה הנשה איהה וצלאנ םינוממה תחקל םמצע תובוח םידבכ םהו ויה םיבייח רוכמל רצחה השדחה ונקש תיינבל םילוחתיב בירה שיתהש ותואב ןמז םחוכ םישורפה עודי יונב ביר רצחה ליחתהו דוע תנשב גכרת 63 םא ףיסונ ךכל טועימ תוסנכהה הנשב איהה ו תפגמ ערילוחה הצרפש ףוסב תנש הכרת ןיבנ הדימב הבר רתוי תרבח השקה הבצמ רוקיב םילוח םישורפ הדש תעכ ינפב רגה השקה םילוחתיב תיינב ןובשחוןיד יפסכ תנשל וכרת טרפמ בצמה יפסכה הרבחה ךס תואצוהה היה רטסאיפ םהש 4000 קנרפ 64 תוסנכהה ויה 200 קנרפ ןמ ןוראבה לישמא דלישטור טרופקנרפמ ןיימד 500ו קנרפ תבדנ מ אוקפה 65 בוחה היה םא ןכ קנרפ ךשמהב ןובשחו ןידה םיעידומ םיאבגה תורמל םיישקה םיוביצקתה ונפסוה ץמוא םיהל ןינב יתב שדקהה ונוליחה רשא םתונבל תילכתל 58 םש םש ןיינעמ דחא םימרותה םילודגה םשל ךכ היה ןמלז דלישטור הניוומ םרת( )ןירולפ מ אוקפהש ץעי רל הירא ןמאנ תונפל וילא 59 םש ןובשח יללכ הכרת תנשל ןיינעמ ףיעס ןכפיש ןיינבו םילוחהתיב רוקיב םילוח םישורפה רדגומ תונובשחב מ אוקפה דעב ןינב ח םילוחה ללוכה םישורפ םידיסחו ויה קהעב םיורי ןכתיי הלותלו תישורפה קלח ךכב 60 דיגמהבש תורמל שדחה ג 6 (ב רדאב )דנרת רפוסמ םייח קזיר ףסא םוצע ןוה היסורב ןיינבל םילוחתיב ללוכ ןילהאו 61 זכרתב םרת מ אוקפה ןירולפ תבוטל ןינב םילוחהתיב 5775ו ןירולפ תרבחל םילוח רוקיב םישורפ האר תוא תמא ליעל( הרעה )57 ג ןובשח יללכ תנשל זכרת 62 טרס 6159 ןוכמב ימולצתל דייבתכ תיבכ םירפסה ימוה יאטיסרבינואהו םיוריב 63 בירה ץרפ ןיב יאבג הבישיה ץע םייח תושארב לואש ר ןימינב ןהכה ןלרק ןיבל ישאר םישורפה תושארב ברה ש טנס דסמימה ישורפה דשח םתינכת יאבג הבישיה הביחרהל הלידגהלו ןפואב רכינ הקותינו ןמ הרותדומלתה איבי יאבגל ץע םייח דובכ חוכתדו הרחתתש וזב הדעה ישאר ןכלו ומזי וקוליס ר לואש ןימינב ןהכה וירבחו םידיסחה וברעתה בירב תבוטל יאבג ץע םייח וארקנש היציזופוא ו ה תלצבח קב בצייתה םנימיל וליאו תריש ןונבלה דסמימה ישורפה האר אא מ לרוג תבישי ץע םייח םיוריב םיקרפ ; צ ןליא התישאר תלצבחה )גכרת( םע יוליג תשמח תונויליגה םינושארה הרדתק 7 ןסינ( )חת טוריפ תואצוהה רטסאיפ תואצוה 415 םילוח ; רטסאיפ םיאפורל רכש ; רטסאיפ 4285 תואופר טריפס תוקו תוזקה תושובחתו ; 978 רטסאיפ ירמושל םילוחה תולילב ; 601 רטסאיפ תונוש ןיב םיאבגה םימותחה ןובשחוןידה תנשב וכרת ןב בקעי קסניממ בוד [ יידלוג ]? הירא ןב לאימחרי םוקרמ ]ןמאנ[ קחצי ןב השמ ןישח םייח ןהכה ןוזניבור םירחאו האר ןונבלה ב 20 (ח ןוושחרמב )וכרת יפ דקפימ ירויפיטנומ תנשמ ויה תוסנכהה וכרת שורג םיוריב ; וסיוג 500 ראשהו ץרןמחב 32 1

135 י) ביקור חולים פרחבים בירושלים נכבד לנצרך והוא אשר בו ימצאו מחסה האנשים אשר אין להם גו וקרוב לדאוג עליהם בעת חליים 66 מסמך ביקור משנת תרכ ז מספר כי רק בחודש שבט של אותה שנה נפדו החובות של חצר חברת חולים חלק מן החובות שולם על ידי הכוללים בארץ וחלק רובל נתרם למטרה זו עלידי רוזני כולל וילנה בחונן לארץ שמו שטראשון אברהם פרנס ושלום יונה שחור 67 עלפי מיפקד מונטיפיורי של שנת תרכ ו היו באותו זמן חמש חברות ביקור בירושלים ההתפלגות בין רופא לכוללים ני הבאים חבד אוסטריה וכולל ואהלין הספרדים 68 המחנות הפרושים אחד מצד והחסידים והספרדים מן שוב הצד חולים נוספות אנו השני את רואים מיפקד מונטיפיורי של שנת תרכו מלמד אותנו דברמה נוסף לגבי מטרות חברת ביקור חולים פרושים זור לחולים בממון ובלינות וגם ברופאים ורפואות ובהכנסת כלה זור לחתן הקשר ביקור כמטרת חולים החברה ל הכנסת כלה לא נותק אפוא אך לראשונה מרפיע השירות הרפואי עלידי מועד החולים בית פתיחת ביקור חולים תרב ב או תרב ז? עד כאן סקרנו את שלבי בהלבנון מאותם הימים בחדש תמוז בתשעה עשר בו בשנת בו שנים מאה הה ההתפתחות של החברה על מועד פתיחת ביתהחולים יש עדות מפורשת תרכז נפתח הבית ה לפני תועלת החולים והכינו עשר מטות ששה לאנשים וששה לנשים ומאז ועד רח סיון תרכח נמצאו בהבתים וארבעה ושים חולים 69 דות זאת על ריך פתיחת ביתהחולים מצטרפות עדויות נוספות בזכרונותיו בשנה ]תרכז[ ההיא סיר ביקר תומך בחברת בקור חולים ומתענין משה התומכות בה יי ילין מספר מונטיפיורי את ארץ הקדש ובהיותו עוד מקודם בהתקדמותה לקח גם הוא חלק בחגיגה והוא בעצמו מסמך החצר זה השמור בארכיון המרכוי לתולדות העם היהודי אוסף עיריית ירושלים מס 109 מר גם את גלגולי לפנן עלפי הנאמר בו היתה החצר רכושם המשותף של ר צדוק הלוי ור משה מאנטיפא בתרכב רכש האחרון את חלקו של הראשון ותרם את הנכס כולו לחברת ביקור חולים ביקור חולים שבעים פרושים שנה ירושלים תרפד עמוד אחרון פרטים על ורבות הכוללים השונים בגאולת החצר מספר יי ילין בזכרונותיו לדבריו תרמו הכוללים לפי הפירוט הורודנה הבא כולל מינסק גרוש ; כולל גרוש ; כולל סוכלק גרוש ; כולל וילנה גרוש ; כולל ורשה גרוש ; כולל רייסין גרוש )שם שם ) הכוללים לא השתתפו במפעל זה בז ספיר מספר בול תרכה( הלכנון ה 27 שיתוף פעולה זה בין כוללי הפרושים מבליט את העובדה ששאר כי בזמן פרוץ מגפת החולירע לא היתה לספרדים חברת ביקור חולים ראה הלבנוןי ב 18 ח בתמוז י) ז תרכח( עמ עוד נאמר בידיעה זו כי כל ההוצאות על קניית החצר היו פרנק וכי הוצאות התיפעול החודשיות לרופא תרופות עוזרים ולתמת החולים השוכבים בבתיהם מגיעות ל 400 פרנק יצחק הסופר ( טרכטנברג( ובראש כמוכן נאמר שם כי הגבאים היו אברהם רובינזון ושלמה זלמן ווי הגזבר היה אברהם עמד עד ליציאתו לתרןלארץ הגביר פישל לאפין ו 33

136 fz / P~Z ע 4 % ע /4 % 14 d~ecatdi?d על ae~plai ~ ש 51 4 ~ af )( )!44 / 4 יע 4 22 ל גש 5 ון(יש 4 ddd? 1 יק וקמ 45 שי כ 4 4 נ עי ע איגרת ברכה של משה מונטיפיורי לביתהחולים בארץישר ) 1875 ( ביקורחולים שנכתבה בעת ביקורו השביעי והאחרון הניח את אבן הפינה וחתם בעצם ידו על המגלה שהונחה למשמרת ולזכרון עולם במהלה שתחת ומונטיפיורי האבן 70 בעצמו שליחי ועד לפני בעדותו הקהילות בלונדון בתרכו ת 8 ת 1 as yet סיפר על מסעו לארץ ישר The house recently erected by the institution of BikoorKholim unfinished state 71 עדות נוספת וחשובה לתולדות ייסוד ביתהחולים היא בקשה רשמית שהגישו מנהלי ביתהחולים ביקור חולים בשנת תרל )1870 ) לקונסול הגרמני לקבל את חסות הקונסוליה הגרמנית עלמנת להקל על גיוס הכספים בגרמניה בבקשה זו נאמר בין השאר כידוע לכב קיים בית החולים זה שלוש שנים ובו 13 מיטות 7 כשמונה שנים לאחרמכן פנו גבאי ביתהחולים לרב נתן אדלר הכהן אב ביתדין העיר לונדון בבקשת עזרה ובה הם מספרים מתולדות ביתהחולים אשר בעת נתעוררו רבני גאוני וראשי כוללות אשכנזים פרושים להקמת הביח הנז ביקור חולים שבעים שנה )יל הערה את אבן הפינה כשבעים שנה לפני פרסום יריית אבן ד 6 ( עמוד אחרון ולא כפי שנאמר בתחילת הספרון כי מונטיפיורי ירה הספרון היינו בשנת 1854 אגב לפי המסופר ביומנו של מונטיפיורי הפינה לביקור חולים היתה ב 1855 אך שם הכוונה לייסוד משכנות שאננים ראה כתביד VAR Ms 21 השמור כמחלקת כתביהיד העבריים בספריה הלאומית 1( 16 ק Jewish Chronicle 28 September מ יאב היישוב היהודי בארץ ישר בראי המדיניות הגרמנית תלאביב תשלג עמ 2827 תעודה מס תעודה של מנהלי חברת בקור חולים דכוללות אשכנזים החצר והבניין הראשון של ביתהחולים בקור פרושים לציון עזרתם של רוזני וילנה בקניית ( הערה ) 66 חולים בתרכ ז ( 1867 )

137 n1 ן י* ד י יע 1 1 ש 6 עך 1 זאר! התעור 44 רו 4 4 אפ ט י ג יזע ( 1 ע_ ץ ל 4 גויין הה רלי יע התש! יי fi~tg ע ש י כ מ 1 י 1 רה יו ישי_ vad וי 4 הן י 4 עו 4 = 4 ש שה 1 קיף 14 ן 2 בניצגג גקשי ןי ך 41 שן פ יד 141 א* י ה 21! 4 ל ינ עד dbi ע 44? פב ן =י 9 ה יגח! ק 4 י/ ה 4 ייון שנ 44 י 8 % אךג * 1 ש* י וץי עטנה י 9 מ 4 הח א 11 % 7 י 4 ג * הגז / 4 (י ישש Frf הה ג h יל 4/4 4 % ~io 6 / 4 ל ל 4 / יה 1 ש

138 ישר פריידין ]הנזכר[ משנת תברך ]תרכ ב[ אשר שלחו שדר וכבר נודע בשערים אשר בשנת תרכז הוקם הבית הנז בחדרים מפוארים אשר בתוכם נדבו שנים עשר מטות 73 חולים החולים בית ביקור תרכה תרלז נושא אחר הראוי להבהרה הוא התפקיד שמילאה חברת ביקור חולים בשנים תרכ התרכ ו בזמן פרוון מגפת החולירע בןציון גת מספר כי בזמן שפרצה מגפת החולירע ביתהחולים ביקור לא היה עדיין בנמצא אמנם חברת בירושלים מילא חולים תפקיד חשוב 74 זוהי קביעה מוטעית שכן ביתהחולים ביקור חולים ביקור חולים כפי שמספר בו ספיר בכתבתו בהלבנון היתה פעילה מאוד ושכרה לצורך זה את עזרתם של שני הרופאים היהודים היחידים בעיר דר בנימין רוטציגל רופא ביתהחולים רוטשילד ודר לוינסון שילכו בכל עת ולכל מי שיקראם זרה בשכר מועט 75 אך ספיר מבניה הנאמנים של העדה הפרושית איננו מזכיר שום פעילות של ביתהחולים ביקור חולים ; אילו פעל המוזכר בכתבתו זו של ספיר הוא ביתהחולים רוטשילד ש לתושיה אחת בדבר הרפואות אשר ינתן לכל הופקד על הבית ה חברת ביקור חולים עברה תהליך הדרגתי עד שהפכה מדויק שבו קרה הדבר אולם חברת ביקור חולים פרושים של שנת גם אם לא נביא את תקנות ביתהחולים רוטשילד כבסיס החולים ביקור ספיר לא היה מהסס לכירו ביתהחולים היחיד מרבית טובו נראה בעת את כפלים דורש והשנית בהרופא ]דר רוטציגל[ משכיל אשר לביתחולים וקשה להצביע על ריך תרכב לא היתה ביתחולים להשוואה 76 באשר לרמתו פיגר בית חולים אחרי בית החולים רוטשילד הן במהותו והן בציודו לאורך כל השנים ביתהחולים רוטשילד היה מצויד בציוד מודרני והיו אמורים בוד בו שלושה רופאים קבלת החולים נעשתה עלפי קריטריונים רפואיים בלבד ואושפזו בו חולים בלבד ולא זקנים וזקנות משום זקנותם כי לא נעשתה דבר האספיט להשבת ולהנפש אך נעשתה לרפואה 77 ומת הפנייה מריך יד בכסליו תרלח והיא אחת מרבות שהופנו עלידי גבאי ביתהחולים ליהודי בריטניה וצרפת ומצויה באוסף מונטיפיורי בספריית Jewish בלונדון והעתקה בספריית המכון לתצלומי כתבי יך עבריים בבית הספרים הלאומי בירושלים סרט 6195 אמנם החצר נרכשה בשנת תרכב ודיןוחשבון משנה זו מצביע על חולים אחדים ששכבו כבתי החברה באותה שנה אולם נתונים אחדים שוללים את האפשרות ששנת ייסודו של ביתהחולים היא תרככ שושנה הלוי מביאה דף שנדפס שמלבד האשפיט הגדול אשר נתיסד מבית השר הגדול בארון זמן רב רופא מקופת ביקור חולים שילך בחינם לתת רפואה ניים )הלוי ספרי על בית החולים ביקור שופך גם הוא ומה גם כי מיוחד להחולים בצ ראה אור על העניין בתרכב בירושלים ובו כתוב בין השאר ראטשילד יצו אפילו הרי כבר נמצא מזה ירושלים עמ 33 מס )71 חולים אין מדובר כאן עדיין כתבהיד של חברת שלום ירושלים )יל הערה 55( בעמודו הראשון נכתב ט כחנו לבד את במשא הבקח ]הביקור חולים[ לא נעצור כח להוציא לפעלו את הדבר אשר ראינו נחוץ ודרסם לחפץ החולים להקם]! ] בית החופשית לבל יתגוללו בדירות שכורות המתחלפות משנה נה כתבהיד שרו תרכד מראה ל לכל ספק שבדיןוחשבון של שנת תרכב לא מדובר על הבתים בחצר החדשה שנרכשה באותה שנה גת הישוב היהודי בארץ ישר בשנת תרתרמא )1840 ( 1881 ירושלים תשכג עמ 138 יל הערה 68 בביתהחולים דר ב רוטציגל עבד בשירותי חברת ביקור חולים לאחר שהיה מסיים את משמרתו רוטשילד ראה הלבנון ב 23 י) ג בכסליו תרכו( ראה י שווארץ )עורך( דברי הימים לישר ירושלים תריד דף ב עא שם עמ 3 אשר למספר הרופאים לא ברור מי היה הרופא השלישי ידוע רק כי המנהל היה דר ב נוימן ועוזרו היה ר זאב מלנטר )דר לוינוון( ו )211

139 ע( י ן י י] י] י) י 9 ) ייש ) ו י * )( 11 ו 51 ן 1 נ 1 ) LICJI JEIIUS 1 9 % / יי נוסר משגת תריח(פ ע י 801 יוי 181 ן ת ו ון ) ler ~leli ) 8 ש 4) פע 4 שפנ[* 8 ש(ש 38 * ה ב שנת ים ~ 114 ~ חיע וי ; י ואד י 4 ייש אאעו* 1 1 י 1 ~hnthrr עיטור של ניר המכתבים הרשמי של ביתהחולים ביקורחולים הישן והחדש זאת בביתההולים ביקור ביתהמרקחת של ממוני בית החולים חולים עבד כרופא ראשון דר לוינזון 78 חלק מן הציוד היה ירושה של מונטיפיורי שנפתח עוד בשנת תרג 79 בנוסף לכך ביתהחולים נוהל עלידי הפרושים ומטבע הדברים שלא רק שיקולים רפואיים היו נר לרגליהם נאדאש לתפקיד רופא למשברים קשים בשנים מאוחרות יותר על רקע זה היה נתון פרומקין מספר כי בשנת תרלו מונה דר בית החולים אך הוא פוטר לאחר תקופתניסיון בת חודש משום שניסה לנהל את ביתהחולים באופן מסודר ועלפי קריטריונים רפואיים זמן מה לפנן פוטר בודתו בביתהחולים גם דר פופלס ובמקומם נתמנה כרופא איש מאחינו בשם ר שלמה רופא )הקורא הנכבד ישכח כי מובן מלת רופא את לא דאקטאר הנהו ואך כאשר ירו אחינו ברוסיא את הספרים עוקרי בשם וכו רופא ( מחברון 80 שיניים חותכי פצעים מצב זה של איסדרים בביתהחולים הביא את הפקוא מ לנתק באותה שנה את הקשר עם המוסד על מומחיותו של ד ר לוינזון המועסק בביתהחולים ביקור לוינזון )הלבנון ה 6 ואחרנך תרכה[( ב בשבט בזמן מגפת החולירע בשנים תרכה ראה זכרונות יי ילין )יל הערה 67( חבצלת כהנוב בטבת ו 12 ראה ח המבורגר שה עולמות ב ירושלים חשו עמ טי זהות הרופא חולים מתבררת בין השאר מידיעה עלפיה היה זה ר זאב סלנטר הוא דר תרכח[ עמ 93( שהיה קודם עוזרו של דר נוימן כביתהחולים רוטשילד תרלו( עמ 9993 ותרכו עוזרו של דר רוטציגל )ראה שם 18 שם משפחתו של הרופא היה ז בול ינהורן וראה עליו עוד אצל פ )יל הערה ) 14 עמ 50 וראה גם חבצלת ו 6 )ראשחודש מרחשוון תרלו( עמ 46 שם מסופר כי דרך פקידי הבקור חולים הוא להביא חולים יו מאשר יבחרו מבלי שאול פי הרופא כדרך כל בתי החולים

140 ד) כ) י) ישר פריידין ולפתוח הנל ן 8 מרפאה שכר זה לצורך משלו בראשית שנת תרלז נסגר ביתההולים הכספי הקשה גרם לפרושים לסגור את ראש הפקוא מ החולים שנעזרו שנפטר בשירותי לחדש הפקוא מ בניין ואת שירותיו הטובים של דר פופלס לגמרי פרומקין לגלג על הממונים וטען כי לא המצב ביתהחולים א רצונם ורר את יורשי עקיבא הרן את תרומותיהם ביתהחולים 82 לביתהחולים ; זאת באמצעות יצירת לחץ מצד סיםום התהליך של הפת חברת ביקור חולים כשלושים שנה לפחות הדבר על היקשה פרושים לבית חולים ביקור חולים היה ממושך וארך לונץ להצביע על המועד המדויק שבו הפכה החברה לביתהולים ועל כן כתב כי ביתהחולים הראשון בירושלים היה ביתההולים רוטשילד אף כי ביתהחולים ביקור חולים נוסד עוד לפניו 83 דברים ו נעשים כעת מובנים ואף נכונים י גולדמן שציין את תרכה כשנת הייסוד צדק בעיקרו של דבר שכן טעות של שנה שנתיים שכיחה מאוד אצלו 84 ייסוד ניין לציין כי אף אחד מן המקורות שלפני שנת תרגע אינו מדבר על שנת תרי זתריח כשנת ביתהחולים ואילו משנת תרע ואילך נקבעה שנת תריזתריח כריך רשמי של ייסוד ביתהחולים הפרסומים שבהם מופיע מועד אחרון זה כשנת הייסוד כולם פירסומים רשמיים של באייר ראה חבצלת ו 26 חולים חדש יאב אנשי תרלו( עמ 200 כבד בראשית שנות השבעים יזמו יהודי גרמניה הקמת בית נוסף כירושלים שלימים ייקרא שערי צדק הור עמ 290 ובמיוחד הערות בטבת תרלז( עמ עניין חבצלת ז 14 חולים היה חלק משותי במלחמה נגד ביתהחולים של המיסיון ירושלים תשט ו עמ 65 ; חבצלת ו 6 וידפיסו בעליהם באותיות גדולות כי אשר להמיסיאן גם בתקופה ב) יוזמה זו נתמכה כצורה נלהבת עלידי הפקואמ ראה נוסף הטעון בדיקה הוא הדעה כי לביתהחולים ביקור ראה יהודה וירושלם )מהדורת קרסל( וקר תבו ב במרחשוון תרלו( עמ 46 שם נאמר בין השאר ת נוסד בקור חולים לא דרך רגל איש מישר על מפתן בית החולים מאוחרת יותר נזקקו ראשי עדת הפרושים עצמם ירותי רופאי המסיון ראה חבצלת יג 9 ט) תרמג( עמ ; 67 המליץ 60 הנתונים שכידינו אינם באדר המשורר נפתלי הרץ אימבר י) בול תרמ ה ( במאמרו של נהא שהוא כנראה תומכים בטענה זו ביתהחולים של המיסיון טיפל בשנים ב 485 חולים בממוצע בכל שנה וכנוסף להם ביותר מ חולי חוץ מדי שנה ראה 10 ק 1914 _7erusalem Medical Mission London הנתונים מתייחסים גם לחולים לא יהודים עלפי נתונים השמורים במכתבי דר מקגוון רופא המיסיון האנגליקני יותר ממחצית חולי החוץ של ביתהחולים של המיסיון בשנות השישים היו יהודים מכתבי הדר מקגוון נמצאים בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים בביתהחולים רוטשילד היו מאושפזים בין השנים תרטזתרככ וכ חולי ביתהחולים ביקור )1856 ) 1862 מדי שנה יותר מ 600 חולים חוץ ראה ב נוימן עיר הקודש ויושבי בה )תרגם בצ גת( ירושלים תשט עמ נו ומתם חולים טיפל בין השנים תרכ זתרכח )1867 ) 1868 ב 134 חולים ראה הלבנון ה 27 ח בתמוז ביקור ולים פרושים חוץ ( כלומר בביתהחולים ביקור ההן האחוז של חולי ראה תרכב( עמ )אין נתונים על חולי החאג של בית החולים( בסך הכל כ 415 חולים )שם ב 20 במרחשוון ח] ואילו בתרכה טיפלה חברת תרכ ח[ כאן המספר כולל חולי חולים השפזו כ 5 11 אחוז בלבד מן החולים שנזקקו לאישפוז בשנים חךן שנזקקו ירותיו של ביתהחולים הנל היה קטן עוד יותר ראה יל הערה 8 כחוברת אמירה לכיח יעקכ )יל הערה 4( יש גם כן כפילות ; הריך המוקדם מתייחס לייסוד החברה והריך המאוחר לייסוד ביתהחולים יל הערה ד ץ 2 2 ך ~

141 י) כ) ביתהחולים ריך זה 86 שמטעמים ובעקבותיו השמורים הלכו עם כנראה פתיחתו של ביתהחולים ביקור גת מנהליו הוסיפו ואחרים 87 שנים עשר ביקור חולים פרושים בירושלים למוסד 85 פ גרייבסקי אימץ חולים בתרכז )1867 ) היתה ללא ספק מסימניו של תהליך המודרניזאציה שעבר על היישוב הישן בירושלים במאה היט מוסד המטפל בחולים השוכבים בבניין המיוחד לכך והמטופלים עלידי רופא קבוע המסתייע ברוקח וביתמרקחת היה מהפכה בדפוסי של הרפואה רוחני מידן של חברות רחב של תפקידים נוספים הכנסת של ביתהחולים ביקור באירופה 89 הסיבות בין בבית החולים שמנו היישוב הישן בשנות הארבעים זכו החולים של אותו יישוב בעיקר לסעד ביקור חולים למיניהן שבדרךכלל עסקו מלבד הטיפול בהולים במיגוון כלה תלמוד תורה וכו 88 בנוסף לכך ראוי לציין כי ייסודו חולים לא פיגר בהרבה אחרי הקמת מוסדות רפואיים יהודיים מודרניים מייסדי רוטשילד שהוקם בית החולים ב 1854 ביקור חולים להצדקת הקמתו היו קשיי האישפוז והמאבק בביתהחולים של המיסיון אך גם אחרי הקמתו נזקקו היהודים לביתחולים של המיסיון ושיעור המאושפזים בביקור הנזקקים לאישפוז היה חולים מתוך כלל קטן מה גם שרמתו הרפואית של המוסד בשנותיו הראשונות היתה נמוכה היתה סיבה נוספת להקמתו והיא חברתית כלכלית למן הנסיונות הראשונים להקמת בית חולים על ידי אנשי היישוב הישן הסתייגו הפרושים משיתוף פעולה עם חסידים וספרדים בשנת תרכז נוסד בית החולים עלידי כוללי הפרושים והוא היה חלק מתהליך הגיבוש הפרושי שהואץ החל משנת תרכג בחורבת תרכו לאחר וגם ) 1863( רבי יהודה מותו עם של הרב ברדקי בתרכ ד )1864 ) נחנך ביתהכנסת בית יעקב החסיד ושימש מרכז רוחני חברתי כלכלי ופוליטי של הפרושים בשנת )1866 ) כשנה לפני פתיחת ביתהחולים נוסד הוועד הכללי שאיגד את כוללי הפרושים הצטרפות החסידים תמיד נותר בשליטה פרושית הסיבה לאישיתוף הספרדים והחסידים בייסוד וניהול ביתהחולים נבעה אפוא מן המבנה החברתלכלי של היישוב המפוצל דות רכוללים 90 הקמת המוסד החדש עלידי הפרושים היתה אמצעי לחיזוק עדתם הן מבחינה ראה יל הערות פירסם בשנת תרנד כחוברת הר נוסדה לפני שנת י פינס שהיה סופר כיתהחולים ביקור חולים מאמצע שנות התשעים ועד סוף ימיו ב הריס עמ גירסה שונה שלפיה חברת ביקור חולים פרושימ תרז ואילו ביתהחולים ביקור חולים נפתח בסוף תרכה פ גרייבסקי זכרון לחובבים הראשונים חוברת ח )תרפח( עמ 50 גרייבסקי עצמו עבד כביתהחולים ביקור חולים במשך יותר מארבעים שנה עד שנת תרצח ראה יל הערה 74 עמ 137 ראוי לציין כי יש סימנים ברורים יתוף פעולה ניהולי וכלכלי בין ביתהחולים כיקור חיים מוסד נוסף של הפרושים בשנת חבצלת יח 36 ד במנחם אב תרמח( כתביד בספריה כיקור חולים לישיבת עץ תרמח למשל אנו שוים על שדר משותף ט המוסרות ראה הלאומית הוא פנקס משותף של ביתהחולים חולים התלמודתורה וישיבת עץ חיים בשנת תרנ ג כאשר נטש מל הכהן סופר ביתהחולים ביקור חולים את מקום עבודתו והעביר את רשימת התורמים למתחרהו הספרדי משגב לדך פקד משכר כספי קשה את בית החולים וגם את ישיבת עץ חיים ראה מלאכי פרקים עמ ראה 518 ק 1944 Friedenwald The Jews and Medicine 11 Baltimore א יש עדויות שונות על איקבלת חולים ספרדים לביקור חולים ואפליה לרעה של חולים חסידים עוד בשנת תרי סירבו הפרושים לטפל בחולה שלא נימנה עם הכולל שלהם ראה מ ויינשטיין תוכניות לתיקונים בישוב היהודי בירושלים במאה היט מכתבי פראפעסער וראה עוד חבצלת ו 6 היהודי בארץישר כראי המדיניות באנאווענטורא ספר כר אילן ו רמתגן השכ ח עמ ח במרחשוון תרלו( עמ 47 ; מלאכי פרקים עמ 317 ; מ יאב הישוב הגרמנית תלאביב תשלג עמ

142 לארשי ןידיירפ תיתרבח ןה הניחבמ תילכלכ 9י ודוסיי םילוחה תיב רוקיב םילוח היה אופא ירפ תוחתפתה תעבונה םייונישמ םייגולואידיא םיאיבמה םייונישל דובירב ילכלכ יתרבחה בושייה ןשיה גהנוה תנשב זכרת ידי תיליע תינדמל א הר ךרע וא ךרוצ הכותמ רישכהל תוחוכ םיילהנימ וא םייאופר םישדח ו םילוחהח וכישמה להנל םינקסעה םימדוקה הדעה ללכ ךרדבש ושמיש םינוממ תודסומב םירחא םישורפה 92 דוסיי םילוההתיב ןתינ תוושהל םא ןכ הנוכש דוסייל השדח ץוחמ המוהל ףאש איה התיה תניחבב תבחרה ןשיה ו תריצי שדח 93 ןכ ךילהת רבעמה תרבחמ רוקיב םילוח םילוחתיבל הניחבמש תיגולואידיא ףקשמ ללכךרדב רבעמ הרבחמ תיתרוסמ הרבחל תינרדומ ףקיש הרקמב םישורפה יוניש יתרבח ישממ טביה ןיינעמ ףסונ דיקפתה יטילופ ה וימש םילוחהתיב רוקיב םילוח וילהנמו דוע ינפל לחהש לועפל םילוחתיבכ ומסריפ ילהנמ תרבח רוקיב ךילוח םישורפ תנשב זכרת העדומ ןונבלהב הבו םה וניג ןהכה ןימינב לואש ברה ךכבו וברעתה ישורפה דסמימה תבוטל תקולחמב העודיה כ ביר רצחה תבישי ץע םייח 94 םלואו תואיצמב תילכלכתיתרבחה בושייה ןשיה םילוחהתיב היה קר דסומ יאופר א קלח ןמ דסמימה ןכלו ברעתה םיניינעב הרואכ םיירוביצ םניא םיעגונ ול םיעשתה תונשב הכלה המגמ וז החתפתהו ונא םידע םיקבאמל םישק ןיב ש םינברה טנס ןיקסיד לימו יונימ םהינמאנ ילהנמל 95דסומה עקר ונבוי ירבד תודלות רקוח בושייה שיא םיורי רא מ םיוריב ויה םירחוב םא םינממ ברה רובצה תולאשב ברעתה דיחיה ו תונברה יונימ בר התיה ןילופונומה תש תודסומה הלאה דעו יללכה תת תבישיו ץע םייח רוקיבו םילוח לאטיפסוה ומנ לכ דסומ בושייה ןשיה םילוחהתיב רוקיב םילוח קסע סויגב םיפסכ הדימהנקב םישורפה בחרנ ושמתשה ודעונש םיפסכב םילוחהתיבל יוסל תונוערג הדעה םירחא האר ליעל הרעה 88 תלצבה ; ו 6 (כ ח ןוושחרמב )ולרת 47 םש רמאנ ןיב רתיה עודמ עיגי ףסכ םיבידנה וניחא רשא לא וכדנ דוסי הצרנה עודמ תחת םילוח םיאירב םפסכמ ועבשי ןכו באילא ישנא רוה האר יבצה א 33 (ו זומתב )ה מרת םייונימה ושענ ךמס ירוש םידומה א יפ םהירשק םייתרבחה תנשב ג נרת ולדתשה םינברה טנמ ןיקסידו תונמל תורשמל תואבג םילוחהתיבב םישנא םהינמאנמ ו עקר ורצונ םוכיח ןיב םהינש האר מל רואה ט 6 (י ח וילסכב )ג נרת 93 הוושה י לטרב בושיה ןשיה לארשיץראב 1777( ) 1914 הריקס תישדוח לירפאסראמ ןונבלה א 6 (כ כ זומתב )גכרת האר ליעל הרעה 92 ןכו האר תלצבח גכ 5 (כ א ןוושחב )גנרת 33 ; רואה ו 107 (כ א ןוושחרמב גי וילסככ )גנרת ; באילא ליעל( הרעה ) מ רא תימוריה תונברה םינפל םויהו ראודה 15 )וצרת( ורקחמ הארו מ ןמדירפ הנבמ תגהנה רוביצה תונברהו בושיב ןשיה יזנכשאה יהב ןוטה ינאמתועה םיקרפ תודלותב בושיה ידוהיה םיוריב םיורי גת 286 ביחרהש היגוסב וז יה יבגל האמה טיה תישארו האמה כה *4)ק 1

143 הגד * לורנס אוליפנט ויארץ אילן צבי עבר הירדן כאזור להתיישבות יהודים עשרות תכניות והצעות להתיישבות בעברהירדן הועלו במחצית המאה של השנייה היט ובמחצית הראשונה של המאה הנוכחית אך רק חלק קטן מהן יצא הפועל הצעה ראשונה להתיישבות יהודית בעברהירדן הועלתה בשנת תרלא בידי יהושע ילין בשנים שלאחרמכן העלו יהודים ולא יהודים הצעות דומות הלא יהודי הראשון שקרא ליישב יהודים בעברהירדן היה צארלס וארן ישר (Charles Warren) (Palestine Exploration Fund) ישר בארצו שהועלו במאה הי ט אשר במסגרת פעולתו מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ את גם חקר עברהירדן כהמשך לרעיונות תחיית באנגליה הציע וארן הקמת חבל יהודי יןאוטונומי בגד הוא הציע להקים חברת התיישבות בשליטה תורכית שתקבל שטח שרים חובות התורכים לבעליחוב בבירות תוכניתו שנה תמורת פרעון אירופה י לא ידוע על מאמצים כהם שעשה וארן להגשמת כעבור שנים אחדות ב 1879 העלה לורנס אוליפנט את תכניהו שלו הירדן ייתכן שתכנית וארן עמדה לנגד עיניו ואולי אף הושפע ומת וארן ובעלי תכניות לנתונים ולאמצעים ובעיקר אחרים זה היה להתיישבות יהודית בעבר ממנה אך המייחד את אוליפנט שהציע תכנית מפורטת המתייחסת טח מוגדר שניהל מאבק עקבי ועיקש להגשמתה לפך יש לראות בתכניתו את התכנית המגובשת הראשונה להתיישבות יהודית בעברהירדז ולהקמת חבל יהודיאוטונומי שם למרות קשיים אובייקטיביים היה סוי שאוליפנט יקבל רישיון לבצע כט זכתה תכנית לפעולתו שיוזמיה של לאישור אך הדבר נימנע לבסוף בגלל אירועים פוליטיים שהיו בעוכריה יהודים אוליפנט אך סביב את תכניתו וו היא אכן לא היתה זו היתה לה השפעה על יהודים שהעלו תכניות דומות בעתיד שכן תכניתו נודעה על השפעה תנועת חיבתציון s המזרחי חיבור ם קבלת omise פרק מתוך הנסיונות לרכישת אדמה ולהתיישבות יהודית כעבר הירדן התואר דוקטור לפילוסופיה; כהדרכת פרופ מ יאב אוניברסיטת בראילן רמתגן תשמ א מועתק C The Land ~ Guarantee London or קק 1875 ש ~ א * Hist~ry of אצל קק 1919 London 11 * 1 ו 4 ו

144 צבי אילן אולימנט של עניינו בארץ ישר 2 לורנס אוליפנט מנעוריו )1829 ) 1888 היה בן למשפחה סקוטית ותיקה וכמקובל בין משפחות ה קרא בכתביהקודש בנסיעותיו חזק רושם בו שהותירו הרבות ברחביתבל פגש והתרשם מרציפות הקיום של העם היהודי ומת כליון התרבויות של רומא ומצרים הצטרף אוליפנט לקבוצת אנגלים יהודים 3 ב 1856 שיזמה בעזרת מונטיפיורי הקמת מסילתרכבת מיפו לירושלים הניעו אותם אינטרסים מדיניים )פתיחת דרך להודו אחיזה בארץ הקודש וכמקומותיה הקדושים ) ודתיים )דאגה וליהרגל ) 4 מונטיפיורי ראה במפעל מכשיר להטבת מצב יושבי ארץ ישר בכל רב ב 1857 לאחר שמונטיפיורי ניתק את קשריו עם הקבוצה נפגש עם אוליפנט שגילה עניין הנוגע לארץ השניים שוחחו על תכניות מסוימות יפור מצב תושביה 5 עניינו ביהדות ובארץישר פסק כשהסתפח למושבתו של המטיף הדתי האריס בברוקטון שבארצותהברית שבה שהה בשנים לה את מרצו וכוח עבודתו בעת שהותו שם קרא בתנ ך בשם נקרא אף המקום מקראי כת זו שאפה ליצור דת חדשה ואוליפנט הקדיש שלם ידידו הקרוב של אוליפנט בברוקטון היה ה ו עלידי השמיע אוליפנט שעזב עוד קודם e Salem חס Erie) יהודים 7 באוזני ברזל רעיונות ללא ובעצמו עלה אחרכך ארצה את הנצרות הרבה מונק שבמשך שנים הטיף ליישוב ארץישר והתיישב בארטס אוליפנט רעיונות על גאולת הארץ ופיתוחה בידי ולאחרמכן בירושלים מונק יהודים כולל הקמת מסילות ציוניים כה השפיעו כנראה על אוליפנט שניסה להחדירן לתנועת האריס אך הצלחה 8 עם צאתו מברוקטון התפנה אוליפנט לביצוע תכניות שבהן הגה בהיותו במושבה ב 1878 נערך קונגרס הצמות בברלין ובעקבותיו נוצרה תחושה של תמורות קרובות בסדרים הפוליטיים 2 באירופה ובמזרח התון לאחר חתימת החוזה בין תורכיה לבריטניה למסירת האי קפריסין על תולדות חייו של אוליפנט ראה 1956 לבריטים סבר אוליפנט כי Henderson Thei LifeofLaurence Oliphant London ןלהלן ע ~AnI1 Laurence OEphant O הנדרסון אוליפנטן ולאחרונה 1982 רחב של מקורות )אם כי לא עבריים( ומצע ~תמונה מקיפה של חייו ובכלל וה פעולותיו של אוליפנט לן שיבתציון וההתיישבות בארץ 90 נ 232( וראה ord )שם עמ גם ל אוליפנט חיפה חיבור וה מנצל מיגוון כתבות מארץישר )תרגם י 3 כורלא ; ההדיר ר זאבי( ירושלים תשל ו ראה נ ה אימבר דפים מיומני הארץ ישרי ומיומנים אחרים הציונות א ( תשל( עמ בחציהאי קרים פגש אוליפנט יהודים קראים והתפעל מהם מאוד דבריו אודותם הופיעו ב 19 Observer The Jewish י 3 ד 3 9 ע 1854 May 4 ראה ק גרונוולד ראשיתה של מסילתהברזל מיפו ירושלים תשלו עמ ראה קע 1890 London לירושלים פרקים בתרלדות הישוב היהודי בירושלים ב 1 Loewe 6 ט( ( Diariey of 5 ש 405 ג and Lady Monteiiore ובתרגום עברי אצל יח טביוב ספרי כרונות לסיר משה ראה ש וורם קומונות ואורחות חייהן תל ביבאאביב הסלמס[ 1 Dictionary Concise תשכ ח מונטיפיורי ורעיתו יהודית וארשה תרג ט עמ 90 עמ ; ז koliphant art 8 אז Biography Dictionary Of National ע ראה 1859 Simple Inrerpretation ofthe Eestoration ofjudah and Israel London ג Monk H W R S For the Time ראה Shaftesley 41 ן Bentwich 4 א 96; ק 947 [ London 1 ם Hand Forerunners 0 itiohlsm חן the ictorian Era Remember the Days Essays א! Honour Of) ג Roth 219 ע 1966 London תמוה הדבר שייסף נדבה אשר עמד על ~ ההשפעה הרבה שהיתה למונק על אוליפנט במאמרו ה ו מאנק א קוצר )עורך( קובץ הנשכחים ו תלאביב תשך עמ ]להלן נדבה מונק[ לא כיר זאת כלל במאמרו חזונו של ל עמ ]להלן נדכה אוליפנט[ אוליפנט י נדבה )עורך( חיפה אוליפנט והרעיון הציוני חיפה

145 יס אוליפנט לבית סטראע לורנס אוליפנט ( 1829 ) 1888 השעה כשרה להעלאת רעיונות להתיישבות ולפיתוח באימפריה התורכית 9 אולם דווקא בשל נגיסות ו השפעה באימפריה הדיון הבלחיפוסק שנוהל באירופה סביב השה המזרחית והתחרות על באימפריה התורכית שלוותה בזרם אין סופי של פירסומים התייחסו התורכים בחשד לכל מה שנראה להם כהתערבות הצמות בייחוד הסולטאן עבדול תמיד השני שעלה ב 1876 הצמות 9 י היה זה על כסאו ובמשך דור שלם הטביע חותמו על ממלכתו היה עוין וחשדן בכל הקשור לפעילות אפוא הרקע האישי והמדיני לפעולתו ולנשלונו של אוליפנט פעולות ההבנה לאחר עיקרי את שגיבש תכניתו נפגש ביקונספילד )בנימין דיזרעי( שהבטיח למשרדהחוץ אוליפנט ראש עם בעניינה ממשלת בריטניה הלורד את תמתו וביקש מאוליפנט להעביר את הצעתו בכתב נ מ ספר יובל פדרבוש ירושלים תשכ א עמ קנ ט ]להלן גלבר שת א י סביב הקונגרס בברלין 1878 גלבר קונגרס ברלין[ ראה 174] קק 1961 Lewis The Emergence ofmodern Turkey London

146 צבי אילן אוליפנט דן הרבה ב 1869 אוליפנט אודות תכניתו עם החוקרהשייט גוהן מקגריגור שערך מסע ממושך בארץ הם נפגשו בעניין זה פעמים אחדות עם שר החוץ הלורד לסולסברי שבו תזכיר פירט את עיקרי תכניתו 2 ן סולסברי ין בפתח התזכיר מציין אוליפנט כי הודות לקשריו בתורכיה נודע לו על מצבה הכספי הוא נכון לאסוף במהירות סכום גדול באנגליה נאספו 40 ף לישט לסקר של לאחרמכן שלח הדחוק 3 י לביצוע תכניתו בתנאי שממשלות אנגליה ותורכיה יאשרוה הקרן הבריטית לחקירת ארץישר 14 פרט המלמד על נכונות הציבור הבריטי לתרום מכספו למפעלים הקשורים בארץ הקודש וכך עשוי הדבר להיות לגבי תכניתו שלו אשר בכוחה להביא לריפורמה ופיתוח בחלק של ממלכת הסולטאן אוליפנט הוסיף עוד שאין זו תכנית ראשונה מסוגה אך קודמותיה נכשלו כי היו מבוססות יותר על רגשות או על מניעים דתיים מאשר על יסודות מדיניים או כספיים תכניתו הנוכחית לקודמות מיתרון פוליטי חשוב ומבסיס 25 שנים לפחות ליצירת ישר באחד מאזוריה חברה שמטרתה שיימצא מים תיהנה לדעתו בניגוד כספי איתן ; כוונתו היתה לקבל מ השער העליון זיון ל תהיה פיתות המשאבים החומריים והמינהל של ארץ לכך בזיון ייקבע המחיר שתמורחו יימסרו לחברה אדמות שוממות השיות לסולטאן בהדרגה או בבחת וכן ההנאים שבהם יועברו יהם שטחים המוחזקים הריבוניות בידי לול עלידי פלאחים החוזה יאפשר שיטתמימשל לפיה תישארנה כויות השער העליון אך השלטון המקומי יהיה בידי החברה המיישבת שלטון עצמי זה זכויותשיפוט שיטור הטלת מס ואיסוף רווחים ביצוע עבודות ציבוריות ואחריות להגירה רוב המהיישבים יהיה מחוך היהודים המדוכאים של רומניה להתיישבות גם לנוצרים התזכיר קבע סכומים גדולים ה ייאספו כך שהתכנית תקסום לו מחקרי הקרן ודרום רוסיה 5 י אך האזור יהיה פתוח כי צריך יהיה לם לתר סכום כסף גדול ער העליון תמורת קניית האדמה הבריטית להקר קיווה אוליפנט ברחבי העולם הנוצרי ובייחוד זה הפרוטסטאנטי הראו הארץ לפחות פי עשרה מוו הנוכחית לפך קבע בעלהון מטעמים כלכליים טהורים עתה שארץישר ולה את אוכלוסיה הגדולה אוליפנט תזכה תכנית ליישובה לתשומתלב של כל קבע אוליפנט תנאי היות שהארץ סגורה להון זר ולהגירה וכל עוד נמשכים בה השחיתות ווות הבצע איהביטחון בתיירות ובהשקעות הרי חובה שיון לפני יימסר רווחים ייסוד החברה בתמורה לאחר שבעליהמניות יקבלו את חלקם תוכל הממשלה התורכית לקבל מדי שנה ראה 295 ק התזכיר מריך למקוב שמירה ראה על כך בפרק המבוא תרצ ד 2 Hodder John AfacGregor (Rob Roy) London 1894 נ 1 כנובמבר ך[ Castle Royal Archives Windsor תודתי נתונה ולמית לרשותי את העתק המכתב וכן את העתק מכתב אוליפנט לסולסברי מיום 6 במאי 1879 )להלן ( בודתי ; מ מדזיני המדיניות הציונית מראשיתה ועד מותו של הרצל ירושלים עמ 37 ; גלבר קונגרס ברלין עמ קכ אקכב הקרן הבריטית לחקירת ארץישר ) Palestine Iנוסדה ב 1865 ופטרונה מאז הוא המלך האנגלי בעזרת קציניהנדסה אנגליים ערכה את הסקר הארכיאולוגי המקיף הראשון כארץישר ובו גם פרטים רבים על תנאי הארץ ועל אוכלוסייתה צרת היהודים ברומניה נודעה ברבים כבר ב 1876 הפרעות שבאו מאוחר יותר על יהודי רוסיה והציע התנועה לציון ברוסיה א בהתעורר עם ירושלים תשכ ב עמ 91 ראה גלבר קונגרס ברלין עמ קיח אוליפנט חזה את להם פיתרון שלוש שנים קודםלכן ראה י קלויזנר 144

147 ) 16 הבית בו התגוררה משפחת אוליפנט במושבה הגרמנית חיפה ( כיום שדרות הכרמל במקרה שתהא זו חברה בינלאומית תהיה הממשלה הבריטית אם תתמוך בה הגורם הקובע עלידי מינוי פקיד מטעמה כנציג במועצת החברה ועלידי מנת ממשלות אחרות לקבוע את נציגיהן א ב ברור שגם ממשלת הסולטאן תתבע ייצוג אני מסוג זה כוללת היות והם ברורים לך מתוכן אוליפנט התזכיר לא ניתן קבע ללמוד עדיין את העובדות חלק באיזה מיהם הבאות מארץישר התכנית מתבססת על הגירת יהודים מרוסיה ההמונית ממזרח אירופה נמנע להנס ליתרונות הפוליטיים שתכנית סיים אוליפנט את תזכירו תתבצע תכניתו אופייני הדבר שאוליפנט הציע שנושא ההגירה התבססה על כפי תיפגע ורומניה שנים אחדות לפני שהחלה ההגירה יישאר באחריות המימשל המקומי כל התכנית הגירה ולכן אילו הושארה האחריות להתיישבות בידי התורכים היה חשש שהתכנית שקרה בפרשת ההתיישבות בחורן בהצעה בדבר הצטרפות נוצרים כמתיישבים כנראה ביקש אוליפנט לסבר את אוזנו של שר החוץ הבריטי 6 ן כשם שההצעה להביא מהגרים מוסלמים מבולגריה התכנית על ג ורומניה נועדה לחבב את התורכים שההלבטו בבעיית הפליטים מארצות ה לשה פסל אפשרות זו מתוך חוסראמון בולת לגייס עבור פליטים ה משאבים כספיים לכך רמז באירופה 17 אוליפנט נמנע לחלוטין לציין את היתרונות הפוליטיים שייצמחו לאנגליה מהתכנית אם כי בסוף התזכיר ]להלן ראה נדבה אוליפנט עמ 23 הערה 16 %111 ק 1880 Oliphant The Land 0 Gilead with Excursions 1 the Lebanon London 1 אוליפנט ארץ הגד[ ; גואיש כרוניקל 562 ( 2 בינואר 880 נ ) עמ

148 צבי אילן רצה יש מי שסברו כאילו כוונתו של אוליפנט בתכנית זו לא היתה א להשליט את בריטניה על ארץישר 8 ן אולם מפת היא העובדה שבמכתבו הראשון שר החוץ הבריטי שאת תמתו להשיג לא הדגיש את העניין המדיני שעוד נשוב לדון בו בספרו ארץ הגד שאותו פירסם כעבור שנה )להלן( הסביר אוליפנט מדוע יצליחו דווקא היהודים להוציע לפועל את התכנית מסיבות שלא הביא בתזכירו הרשמי וכך כתב מושבה יהודית בחסות תורכית לא תגרור חשד או איבה מצד צמות אירופה או הסולטאן ההיפך כשיעניק הסולטאן מיקלט ליהודים יזכה לאהדת צמות אירופה היהודים עצמם הגיעו למסקנה שהקנאות הנוצרית במזרח אירופה חריפה הרבה יותר מהקנאות המוסלמית היהודים להתיישב הם באזור שכנים טובים התכנית 9 ן בהמשך הדברים ציין אוליפנט כי קיבל כולו בעולם שכבר הוזכר שבהן היהודים את יממנו רכישת אדמות צייתנים שייענו ספק לי אין לטון לקריאת הסולטאן מ יהודי המזרח אישור להנחתו ששבעה מיליוני היהודים הגד יגיע שמחירן להערכתו למיליון קודם הוא צפה שהמתיישבים יבואו מחורכיה רוסיה גליציה רומניה נרדפים יהודים כצפון אפריקה חלק רמז לישט 20 הוא כפי ארצות דחה את הדעה שהיהודים לא יצלחו לחקלאות שכן יש חקלאים וברוסיה רועים יהודים יש בכורדיסטאן ובמדברערב יש שבטי בדווים יהודים המתיישבים היהודים הם שיחליטו אם ברצונם למסור את עיבוד האדמה למקומיים תמורת מהיבול על אולם לדעתו יש להעדיף שילמדו חקלאות ויעבדו את האדמה בקובעו שהיהודים מסוגלים לחקלאות התייחס אוליפנט גם לוד ן 2 של הימצאות ארים בעצמם למציאות זמנו בארץישר ; הוא יהודים בפקיעין כיר את מקוה ישר וכן מושבה שנוסדה ליד בספרו העיר אוליפנט שהוא אינו פועל בעניין מתוך מניע דתי כהו כנראה פעילות בשליחות המסיון אוליפנט של מכתב מתוך למוציא לאור שלו בלקווד פרטים אנו למדים כדי להסיר חשד נוספים אודות תכניתו 22 אוליפנט קבע כבר באופן כללי כי האזור הרצוי להגשמת תכניתו הוא צפון הארץ אזור אשר לפי הסקר הבריטי היה מחצים לפיתוח נרחב 23 תקוותו היא כך כתב לאסוף את הכסף גם מאנשים שיאמינו שבכך יקיימו נבואה ויחישו את בוא הגאולה באירוניה הוא יר שאינו יודע ראה למשל י קלריזנר חיבת ציון ברומניה יררשלים תשי ח עמ 47 שולמית לסקוב הביל ויים ירושלים תשל ט עמ 56 אוליפנט ארץ הגד עמ %111 הכוונה ליהודים מירושלים שאותם פגש המובא אצל הודר )יל הערה כמסעו לארץ על כך ראה מכתב למקגריגור מיום 29 כאפריל 879 נ ) 11 עמ 297 ; מכתב אוליפנט לסולסברי מיום 6 במאי Royal Archives 1879 ~Windsor Castle כן נעזר ביהודים )בקושטא( להגשת תכניתו ראה אוליפנט ארץ הגד עמ 531 מן הסתם התכוון לפתח תקוה שנוסדה זמן קצר קודם לכן אך עם זאת נראה שבהעלאת תכניתו לא היה מושפע מהקמת פתח תקוה או מהקמת גיא אוני בגליל המכתב מיום 10 בדצמבר 1878 London Margaret Oliphant Memoir ofthe~ ofl Oliphant קק 1891 ]להלן מרגרט אוליפנט זכרונות[ ; and Prophet ג Lawton )3 וש H W Schneider ק 331 Fi[grim New York 1942 לידידיו מסר שתקוותו לקבל את הסנג אק של עכו ראה Diary ] Mountstuart Grant Duff Notes ק London

149 סנרול טנפילוא ץראו דעלגה עודמ םיניינועמ ךכלכ תשחהב הלואגה ךא ןיינע לקמ תויאדכה תירחסמה תינכתה איהש תבוכרת םיטנמלא םייסנאניפ םיירחסמו חיטבתש התחלצה ; תינכתה היוצר םרותל רשפאת םהל ליעפהל חותיפתמרופיר איצמתר םהל ףסכ טנפילוא הוויק רושקל תינכתל םיתפרצה וליגש םה ןיינע חרזמב ילואו םיקלטיאה ויהש םיברועמ תונויסנב הפוריאתונידמ שוכרל הד םיחטשו חרזמב ותעדל היהי עוציבב םושמ תינכתה דעצ דגנכ םיסורה םיצורה גישהל הקזח ץראה תוזעב לגרילוע םיבר טנפילוא וניאש שיגדה הצור םוסריפב ותינכת םיברב םייסו דליפסנוקיבש ונייצב ובתכמ םמות ירבסלוסו דואמ הב ךכו ךיסנה סלייוומ םימיל ךלמה דראודא יעיבשה ןכו דמוע םיבתכמ רשקב קודה היתודוא םע רק רדנוק שיא ןרקה תיטירבה תריקחל לארשיץרא ךמתש תינכתב בתכמב יטרפ ןייצ טנפילוא תונורתיה וחמציש הינטירבל תמשגהמ תינכתה תמועל תשגדה תונורתיה םהמש הנהית הרות טרפ בושח תכרעהל ויעינמ טנפילוא שי ףיסוהל הדבועה טנפילואש לבקתנ זיראפב ידי רש ץוחה יתפרצה ןוטגנידאו ( Waddington) עיבהש הכימת תינכתב ודייצו םיבתנמב לא רירגשה יתפרצה אטשוקב םיטאמולפידו םיתפרצ הירפמיאב ןאכמ ןתינ טנפילואש קיסהל הצר קינעהל תילגנא תוידעלב ותינכתל בוצוע תינכתה ראורבפב 1879 אצי טנפילוא חרזמל לחה ועסמ הירוסב ןונבלו שכ הוולמ ילגנאב רבוד תיברע ךרד ןויע ק ןופצו הלוחה ק עיגה ןופצבש סאינבל ץראה ןלוגב ורבעב האר תובשומ צה םיסקר ודסונש ךומס ותו ןמז ותעדלו ולכי ולא בשחיהל דכ תמקהל לבחה ידוהיה האר תוברוח םירפכה םיברה ןלוגב םרפסמש דמאנ תואמשוכב תודע החירפל רבעב התעש דועב ויה קר הרשע םירפכ רבע ןרוחב דעלגבו םהירע תוברוחב רקיב תומודקה םיבושייבו גע ןול טלאס ןותברו םשמ הנפ לא ברעממ ןדריל וחיריל םיורילו הבש שגפנ םע ישאר םידוהיה ריעב והודדועש ועיבהו הכימת תינכתב ךכרחא ןיפצה םכשל ןינג תרצנ היפסוע למרכבש הפיח וכע רוצו רח רויס הד עיגה טנפילוא הטלחהל רוחבל קלחב ןדריהרבעמ יחרזמה רוזאכ םיאתמ עוציבל תינכתה הביסה תירקיעה ךכל התיה ומויק שוג ףוצר ןב העברא ןוילימ םאנוד ןוילימ( )רקא הממוש המדא ךא הירופ ןאטלוסה תובב ושקבב תינידמ הנובת חוה טנפילוא רגוא קחורמה םיורימ םישודקה תומוקמהו םתביבסש תסלכואמ רתוי השיגר רתוי הווהמו אשונ האנקל תורחתלו ןיב תומצעמה ףא תינכתה העודי םשב ץרא דעלגה דעונ םוחת תובשייתהה הב ערתשהל םיקלח םילודג רתוי ןדריהרבע ונייהד דעלגה באומ ןדריהתעקבו לחנמ קזבי ידאו( ) הקרז ןופצב דע לחנל ןונרא םורדב הלובג חרזמב היה ךרד לגרהילוע םימלסומה הכמל ברד גאחלא האר טנפילוא ץרא דעלגה הפמו דיל 302 ; ל טנפילוא הפיח לארשיץראמ תופתכ 1885 נ882 םיורי ות אי ; י ךלאו סלטא אסרכ תודלותל לארשיץרא םיורי 1972 הפמ 8 ; צ ןליא ןדריה תעקב ןורמוש רבדמו ביבח חטש םוחית הפמב תובשייתהה רוזא לצא א ןרוא תביח ןויצ הינטירבב ביבת ד ת 18 ןלהל[ ןרוא תביח ]ןויצ וניא קייודמ 47 ו

150 ם ש 1 ןן

151 סנרול טנפילוא ץראו דעלגה טנפילוא בשח דיתעב רשפא היהי ףרצל תינכתל רוזא גע ןול ש ןופצ דעלגה ונייהד קוביהמ הנופצ דע ךומריל ישוקה רוזא לולכל תובשייתהה ןושארה בב היה ץוענ ךכב וקלחש לודגה שוכר םיירפכה תרבח תובשייתהה ךרטצת תונקל עקרק וז תמועל ז הקלבה םורד דעלגה איה ןאטלוסה שוכר הלוכיו רסמיהל ילבמ דחא שוגכ תויוכזב עוגפל תויטרפ ןהשלכ איצוהל ריעה טלאס עגונבש הל המדו הביבסש היהי ךרוצ ןתמו אשמב 25דרפנ הארנ היהש ותעדב טנפילוא לולכל ךשמהב עוציב תינכתה ןלוגה ןכש ךרכ ותוא וירבדב םע דעלגה באומ ןדריהתעקבו םיווהמה דחי ותעדל רוזאה רישעה רתויב הירפמיאב תינאמתועה ןיאש וחינהל דוע חתופמ?חלב 26 תחא ויתוממ תולודגה רוזאה התיה תורשפאה ןוויגב יקח בר חטשב םצמוצמ ; םילודיגמ םייפורטבוס ןדריהתעקבב שמשתש ןיעמ הממח השדחה תובשייתהה תיקנע דעו ירפיצע םיגוסהמ םילדגה הפוריאב תימורדה רהב תללכה חלמה םי םוחתב תינכתה איבת לוצינל ויתורצוא םיימה םיילארנימהו ןכו טפנ ןמוטיבו הרבחה םיקת קנב הווליש ףסכ םיירפכל םייברעה רוזאבש תיבירב הריבס םוקמב תיבירה תדבעשמה תיחכונה ינש דוסיינותנ ויה םישורד תעדל טנפילוא תוחתפתהל לבחה ימונוטואה הדובעחוכ לוז הרובחתיעצמאו םיליעי בשח העברא תורוקמ חוכל הדובעה א ינב םיטבשה םוקמבש וכזיש רכשל בוט ב םיחפ ברעממ ןדריל ורהניש רוז םע ותוחתפתה ג םירגהמ םימלסומ תוצראמ ןקלבה ד םיופ םידוהי ודבעיש תומדא ושכריש םידוהי םירישע תדה םיופה םידוהיה קר םוקמב ןורחאה ההומת ירהש ותינכת הדעונ רותפל תייעב םידוהיה ינומה ורואוחמ וליאו הרבח תרייטצמ ןאכ תססובמה תילאינולוק הרש הדובע הרז ןבכ ץר תיפוריא תב תובכרתרובחת תחתופמ בישחה טנפילוא רתויב םמויק הרובחתיעצמא םימוד לבחל ןנכותמה ותכיבסלו ןיינעב הרובעתה היה רושק טנמלא ןוחטיבה ונייהד םוקמ וילאש העיגמ הליסמה רבגומ וב ןוחטיבה ידי תלקה השיגה תואצמיה תושרישנא וכו ונוידב יעצמאב הרובעתה רוז הוותיה טנפילוא תינכת תוליסמל לזרב ץראב הלוכ 27 סחיי תינכתל וז תובישח הבר עיקשהו םינש ךשמב ץמאמ בר העוציבב תוחפל ןפואב יקלח יפל ותינכת היהי למנ הפיח תמוצ תובכרה 28יצראה ונממש ללסית הליסמ הירבטל הנממו ףיעס קשמדל וקה ישארה תובשייתהל דעלגב רובעי הליחת ברעמב ןדריהתעקב ךכרחאו החרזמב חרזממו 29חלמה םיל ומורדמ ךישמת הליסמה יניסל די היליעמסיו ץאוסתת 25 םוגרת וירבד לצא ש ילאנבי רפס תונויצה תפוקת תביח ןויצ א ביבת םיורי אכשת טנפילוא ץרא דעלגה XXIV 27 םש הפמ דיל 302 לזרבהתוליסמ תינכת טנפילוא דוחייבו תשרפ וק קשמדוכע ויצמאמו ויה ןמיקהל אשונ רקחמל דרפנ יוצמה ונ םותבכ 28 טנפילוא ח ותמקה ותוחתפתהו םוקמב למנה קיתעה וכעב 29 שי ןייצל יאוות ךומס חלמהםיל חרזממ ירשפאיחלכ הניחבמ תיפארגופוט ןונק ך

152 צבי אילן או בגלל ההשקעה היקרה לא תיסלל בשלב הראשון מסילה לרמתמואב ומת זאת תיסלל מסילה קוקרונית המושבה בגד )טראם ( לירושלים 35 )מרחק מילין במסגרת תכניתו נסקרה גם האפשרות לסלול מסילה מהירדן( אשר ממנה יובאו כתחילה צורכי קבה שפשר דרך נוחה יותר להודו ושתוכל להעביר גם את שיירות החג למכה רשתמסילות זו תקשר את מצרים וסוריה ואת ארץ ישר וסוריה לים סוף אוליפנט אף ערך חישובדאיות מפורטים לפי סוגי הסחורות שיועברו כמסילה דרך הצגת תכנית זו אופיינית לדרך שבה הציג אוליפנט את הפרוייקט תומכים מכל כולו ; הוא רצה לגייס לה הצדדים תוך הדגשת היתרונות המזומנים להם ממנה האנגלים שחיפשו דרך קצרה להודו ימצ כאן ואילו האימפריה העותמאנית תוכל לקבל עבור מאמיניה המוסלמים קו נוח למכה שיחסוך וליהרגל עניין הביטחון עובר כחוט השני הטרדות מצד הבדווים 30 בכל תכניות ההתיישבות בעברהירדן אצל אוליפנט כמו אצל אחרים במאי 1879 כתב אוליפנט מדמשק ר החוץ סולסברי שהיהודים )בירושלים( אשר דיבר עימם בחשאי אודות תכניתו אמרו שבניעמם ימהרו לקנות אדמה באזור יון יובטח אם הביטחון האישי של המתיישבים אוליפנט העיר כי מהרותו עם שיטת המימשל התורכית הוא משוכנע אודות שהקצין ממזרח שעניין הצורך הביטחון תלוי בנכונות המתיישבים להגן על עצמם בהגנה היא עצמית רבתמשקל לתולדות גם י[ ההתיישבות הערתו זו של אוליפנט בארץ בכלל כנראה היהודי גולדסמיד הושפע ממנה בהציעו כעבור שלוש שנים תכנית להגנת ההתיישבות לירדן 32 הקונסול הבריטי בביירות הנעלם הגדול היא עמדת הבדווים לגבי הגלויה התורכים של וציין הממשלה שגם דריג היווה באוזני סולסברי דעה דת אודות התכנית לדעתו כלפי המתיישבים שיגיעו לאזור הוא פירט את יתרונות התכנית ההשפעה הבריטית הגדל הודות האנגלית 33 מבלי לה להגדיל את הורבות הגשת התכנית לטונות בסוף אפריל כלול 1879 העליון אין ריפורמות הגיש אוליפנט את תכניתו למידחת פחה מושל ויליאת דמשק שאזור התכנית בה מירחת אישר את התכנית ובמשך שלושה שבועות סייע לאוליפנט לנסחה כך שהשער ישתכנע שכולה לטובתו ואינה פוגעת בריבונות התורכית זה מקרה שמירחת התייחס באהדה רבה לתכנית זו הביטחון והפסקת קודםלכן רוך עצמו הוא ניסה באימפריה וסמוך לאותו זמן הגיש תכניתריפורמה לווילאיות דמשק ולבנון להגברת פשיטות הבדווים 4 מאותה סיבה גם תמך ביישוב צ רקסים בעברהירדן ועמד מסילת החג בעברהירדן נסללה רק כ 25 שנה אחרכך מכתב מיום 6 במאי 1879 ראה Royal Archives Windsor Castle Copyright the Marquess of הציונות ג ( תשל ד( א אורן תכנית ההגנה של קולונל גולדסמיד להתיישבות בעבר הירדן עמ 5542 מכתב מיום 14 במאי PRO FO 78/ עק Manuscripts British Library London Department of

153 לימינם בסכסוכיהם בדווים עם בגולן 35 הסולטאן שחשש כי מידחת חומד את כיסאו עתיד סוריה ייתכן שיד נגד גם מידחת 36 לורנס אוליפנט ו ארץ הגד אולם פעילותו זו של מידחת עוררה את חשדותיו של כן חשד שיש קשר בין מידחת לבין הבריטים לגבי הצרפיהם שרצו להגביר את אחדתם בסוריה היתה בהסתת עבדול חמיד אוליפנט לא חש בה והיה בטוח שתכנית אשר מושל הוויליאה תמך בה במרץ תזכה לברכה בקושטא 37 ואילו מידחת למרות פחדו ורר בקושטא התנגדות לתכנית על ידי תמתו הרשמית צייד את אוליפנט במכתביהמלצה להקלת המשא ומתן עם השער יולי בתחילת לאישור הווזיר הגיש העליון 38 אוליפנט בעזרתם של יהודים כנראה מנכבדי קושטא 39 תכניתו את הגדול חיר א דין פחה שהכיר מיד ביתרונות התכנית וצידד בביצועה בתחילה בהקף מצומצם 40 שבעה שרים שעמס נפגש אוליפנט הביעו גם הם תמה ביקש להתקבל אצל א שבינתיים הסולטאן פירמאן לו שיתן כדי לתכנית בתכניתו ן 4 אוליפנט הורע המצב ממשלת ח יר א דין הודחה והשלטון עבר לממשלה לאומנית יותר שחבריה התנגדו לריפורמות והשפעה עם מבחוץ הענקת מידה של שלטון עצמי לחבל יהודי היתה מתפרשת כהסכמה לרעיון הדה צנטרליזאציה של חיר אדין ואחרים אשר לו התנגדו השרים החדשים 42 במשך חודשים חלה סחבת במגעי אוליפנט עם השער העליון בחודש נובמבר אירעה תקרית שהחמירה את המצב 43 אוליפנט שלושה שרים ובראשם ראש הממשלה בשיפור תכניתו סיפר כי באותה שעה שבה דן הבריטי הצי ערך הפגנתכוח בבוספורוס וזו שמה קץ לנכונות התורכים להמשיך ולדון בתכנית 44 הסולטאן שלדברי אוליפנט אהד את התכנית נתחזק עתה בחשדו שאנגליה מתכוונת להשתלט על תורכיה האסייתית התכניה של מירסומה והמשך המאמצים בקושטא עד כה לא נודעה התוכנית את תכניתו במשך כרבים אוליפנט שהיה אמון על פרסום ציבורי גבר על יצרו והסתיר שנה לא רק שלא כתב או מסר אודותיה פרטים כעיתונות הרב א שהוא ראה מכתב יאנו ~IJago) סגן הקתסול הבריטי בדמשק מיום 20 באוגוסט 30[ /3 ע( תמך במהגרים מוסלמים אחרים וכיישובינוצרים 351 קק the Middle East Chicagu 381 הוא היה ראש ממשלה במשך ארבעה ירושלים PRO מידחת גם ראה ת 1 Shamir Description of Midhat Period 5 Syria W R Polk 01 8] ~ ofmodernization חודשים הודח והוגלה בידי עכדול חמיד ראה ש הרי חרכיה קק 1909 E F Knight The aking of London עמ Studies Syria Middle Eastern ת[ Shamir Midhat Pasha and AntiTurkish Agitation 5 ראה 10 קק 1974( ) אוליפנט ארץ הגד עמ מכתב דרידג לסולסברי מיום 14 אוליפנט ארץ הגד עמ במאי PRO FO 78/ שם עמ 502 שם עמ התכנית זכתה גם לברכת עיתון מקומי שם עמ 504 בהערה 509 שם עמ קק Manuscripts Layard Papers British Library Department of התמרון נערך על רקע הערה )35 עמ המתיחות בין אנגליה לתורכיה בעניין השלטון במצרים ראה ש הרי תרכיה )יל ך ו 5

154 צבי אילן אף שוחח בעניין רק עם טים התכנית עד עתה במיבחן התגובה הציבורית בייחוד של כאמצעילחץ להשגתה רק לאחר שהיה נדמה כי אין סוי מידי לקבל את בפעולתו החשאית א לפרסם את תכניתו ברבים כאמצעי של מאוד כה שהיו דרושים להצלחת התכנית 45 לפך לא עמדה יהודים ולא נעשה שימוש בדעתהקהל הפירמאן החליט אוליפנט שלא להמשיך לחץ אשר עשוי להביא לאישור התכנית כך אירע המצב המוזר שדווקא בשעה שהתורכים סירבו לאשר את התכנית הופחו בה חדשים חיים כבול כתוצאה מהפרסום בדצמבר 1879 עבר בקושטא העיתונאי סידני סמו מרכת ה ג ואיש כרוניקל לאחר סיור בארץישר 46 מהשגריר האנגלי לאיארד ש על תכנית אוליפנט וכתב על כך יתונו השגריר שתמך בתכנית ש את סמו אם ייענו היהודים בחיוב לתכנית באם ושר סמו אמר שאינו ול להשיב על שה זו 47 גם דברים ה נכללו בכתבה כעבור סמו שלח ימים ארבעה נוסף מכתב לגואיש נכללה ובו כרוניקל עם שיחתו אוליפנט 48 לשה היתה זו פנייה פומבית של אוליפנט לציבור היהודי לתמוך בתכנית בראשית הראיון מסר אוליפנט כי יהודים אחדים כבר הביעו תמה בה במימשל העותמאני ואירועים לדעתו שהסולטאן יעניק את הפירמאן אישורה נידחה בשל השינויים פוליטיים לכן החליט להסיר ליה את טה הסודיות אין ספק בהקדם שהרי מביצוע התכנית תרוויח הממשלה התורכית שמצבה הכספי חמור דברים ה של אוליפנט נראים קצת שלא במקומם בשלב האמין שהסולטאן שעמו לא נפגש עד אמנם אז יעניק את הפירמאן המבוקש סמו מסר מפי אוליפנט שעל המתיישבים בגד להיות אזרחים זה אך כנראה עותמאניים והמקום יהווה סנג אק נפרד לאחר שהבל בלקה יופרד מסנגאק שכם אוליפנט קיווה שיהודים בעליאמצעים בתורכיה ובאירופה יקנו אדמות בחבל היהודי הוא אמר לסמו שתכניתו אינה בריטית כי אם מפעל לא פוליטי שיהיה חלק מהאימפריה התורכית ותקוותו היא כי כאשר תחל החברה יתמכו בה היהודים מצד לפעול כל תכנית לטובת היהודים אשר מוצעת עלידי לא יהודים נתקלת בחשדות בניעמנו כתב סמו בציינו שאוליפנט אינו מונע עלידי רגשות דתיים ממנו חשד של מניעים נוצריים מסיונריים לאחר פרסום המכתב הפך בכך רצה להסיר ה גואיש כרוניקל לתומך נלהב של התכנית ושבוע אחרכך פירסם מאמרתמה חם נאמר בו שזו התכנית הברורה ביותר מכל התכניות להתיישבות בארץישר ושוב הודגש כי אוליפנט אינו מושפע ממניעים דתיים יש לקוות שהיחסים בין ממשלות בריטניה ותורכיה ישתפרו ולא יהיה ביחסיהן המשובשים כדי לדחות את התכנית אשר בסיסה הוא מסחרי טהור בעל המאמר כתב בהתרגשות שיש לראות באוליפנט את שליח ההשגחה העליונה ההולך לפני המשיח 49 מידידו מקגריגור למשל ביקש מור את העניין כסוד מחשש שפרסומו יגרום קשיים באישור בקושטא ראה יל הערה 20 חבצלת י 6 כ) ט במרחשוון תרמ 1879 )4 12 עמ 67 ) עמ 10 גואיש כרוניקל 562 ( 2 בינואר 1880 שם קק 1881 the East London א S M Samuel Jewish Life גואיש 9( 563 בינואר ) 1880 עמ 109 כרוניקל

155 תמה נמרצת בתוכנית הביע גם קונדר שאוליפנט עמד עמו בקשרים צריך ליצור עבור המושבה לורנס אוליפנט ו ארץ הגד קודם לכן 50 הוא טען כי סנג אק חדש שיהיה כפוף ישירות למושל סוריה מידחת פחה וכך תפשר שיטתמינהל מתקדמת יותר לא רצוי שמושל הסנג ק יהיה יהודי איש שפקידיו שם יש יהיו המושל של מהמתיישבים ששמירת כך וגביית החוק המסים אירופיות בניגוד יטות המינהל התורכי קונדר הוסיף שאין לסלק את הבדווים חשד לחקלאים גם מקום המושבה וחיוני ייעשו בשיטות מהשטח שכן וגם לנוודים ן 5 לדעהו הקמת המסילה מהיפה היא אחד התנאים הבסיסיים להצלחת התכנית 52 תמת קונדר קצין חילההנדסה האנגלי היה בה כדי להגביר את התורכים 53 אוליפנט המשיך להמתין במשך חודשים לפגישה עם הסולטאן 54 א ששוב חל אירוע פוליטי שהיקשה עוד יותר על אוליפנט להשיג אישור מהסולטאן ממילא חשדו התורכים בכל דבר שיש בו חשש להתערבות הצמות בייחוד של בריטניה יראו המפלגה מחשש לגורל פוליטיקה שלתכנית בכל הליברית אין בראשות גלאדסטון שהיה והנה ידוע עלתה בעמדה לטון באנגליה באפריל האנטיתורכית שלו התכנית פירסם הגואיש כרוניקל מאמר שתבע מהליברים לתמוך בה ובכך אופי תכניות הפיתוח 56 פוליטי ערובה הנדרשת עלידי השליטים העותמאניים הרואים צל כעבור שבועיים באפריל 1880 קיבל סוףסוף הסולטאן את אוליפנט שהוצג על ידי השגריר לאיארד 57 הסולטאן שהסולטאן עצמו תומך שהסולטאן עצמו העניק התנגד לאוליפנט ענק יהלומים אך לא אישר את התכנית 58 אוליפנט סבר בה א שהושפע מהשרים הלאומניים המתנגדים לה 59 אחרכך ההברר לתכנית שם 564 )16 בינואר ( 1880 עמ 5 על קונדר ראה א אילת קלוד רהנייה קונדר ארץ ישר ז ( השכ ד ( עמ בכתבים מאוחרים יותר נטה קונדר להטיל ספק בתכנית בעיקר בגלל בעתת הבדווים קע 1885 Conder Heth and Moab London א ם כעכור תריסר שנים כשהועלתה הושנית מחדש טען קונדר בחוכרת וקשיי התעבורה ראה ק 1892 Future offalestine London 20 זןאוליפנט קלט בדרך לביצוע את רעיונו שלו להקים חבל יהודי כגליל והעתיקו לגד כאן הדגיש את הקשיים הניצבים התכנית הסכמת הסולטאן ליצירת מדינה בתוך מדינה ; סכנת התקפות הבדווים על המבנישכים ; חוסר אפשרות טכנית להניח מסילותברזל במקומות שהציע עצמו ב 1878 ראה מ מדזיני המדיניות הציונית )יל הערה ( 13 עמ 42 ראה מכתב אוליפנט לאסקוט מיום 25 בפברואר אוליפנט לבד מקו חיפהדמשק שהציע קונדר Escot Papers British Library Department of אוליפנט זכרונות כ עמ ; הנדרסון אוליפנט עמ א 3 ש ג Kirk 211 Hayes 4 Generation Short ; מרגרט 8 )3 ; 3438 קע 1963 וז 0 י 0 Materialism New London ~ 1948 ~ 3 נ 1 ; 90 ק ראה Lewis The Modern 175] ק 1961 Turkey London ~ ראה גואיש ראה כרוניקל 576 ( 9 באפריל ) 1880 עמ ; 8 שם 580 ך) במאי ) 1880 עמ 13 % DaleOwen My Perilous Life ת[ Palestine London 1928 שם 578 ( 23 באפריל ) 1880 עמ ראה 275 ראה גם ק נדבה אוליפנט עמ ור ו 53

156 bda י/ ן( ג% 4) 44) 1 1 מ / 5 ג / י %4 לא ג(/ 4 נעהש 6 ( ע ק (נה 4 הנ צ ef ש קלח 4 (שלנ יל ( ש 149 וע ושח י 4 ש ג 4 / dkhdtd Pki iedf ג dk/efi 44 4 ע עגי עג נ=מ(נע 44 לנ 4 לאעאנן 24 ש שש 4 4 ל ~ dtdtddi eatt Yd א א/ = 4 * / ח (שע י 4 * ש dk/ עע 4 לגרס אצ ( ~ka / ל[ 4 ש ל 1 4 יג 94 / נץ( ע ן 7 * ב י נן 9 ושנ( 14 ש 1 ש לי י 41 אן 4 י* א 149 להג יןין =י ~ dad 154

157 כ) לורנס אוליפנט וארץ הגד התגובות בעיהונות עם שובו של אוליפנט לאנגליה נעשו נסיונות להפיח רוחחיים בתכנית 60 לפי החוץ שר אמר הסולטאן מהצעות של זרים וזירים מס ראשיים לאמפרי ה ג ואיש כרוניקל התורכי שהממשלה התורכית הקודמת היתה מאשרת את התכנית לולא חשש עבר Lamprey) יגברו ) נ 11 יש תקווה ששרים שצידדו בתכנית שיחזרו התנגדות על מזכיר אגודה הסולטאן ן 6 לפעולה בארץ הקודש לטון בהם שלושה כתב שתכנית אוליפנט תשל מפני שאינה מתחשבת בבדווים המחזיקים כקרקע מתנגדים לכניסת זרים לא משלמים ואינם מצייתים לדגל התורכי 62 אוליפנט שלל ביקורת זו איזור בלקה מנוהל עלידי קאימקם תורכי הנעזר בפקידים תורכים הגרים בסט אולם הבדווים באזור משלמים מס ונשים לטון התורכי לולא עשו כך היו חיילים תורכים כופים אותם ; שוטר תורכי אחד הספיק לבטחונו בסיירו באזור התנגדות הסולטאן לתכנית נבעה מדיניםוחשבונות שלפיהם מתערב הציבור האנגלי יותר מדי בנעשה בארץ וכי לממשלה הבריטית כוונותזדון בעניין זה בדיונו עם הממשלה להתגבר דברי על ניוגי הקשיים 63 הנל היהודית 64 בידיעה שם מחיפה התון תכנית על אוליפנט פורסמו התורכית התברר לאוליפנט שניתן ב Zeitung KOlnische ברהירדן והועתקו בעיתונות נאמר שיהודי יהיה נציב החבל בגד ייסללו שם מסילותברזל מהן אחת שמונטיפיורי קבה איש מבית לוי הרבה תרם מרדכי בן כסף לבנייתן יש גם תכנית לתעלתשיט מהים הלל הכהן 65 הביע במכתב מלונדון אמונה שעם התחלפות השלטון בקושטא ישתפרו הסויים לאישור התכנית 66 בירושלים העתיק ישר דב פרומקין בעיתונו ידיעות שפורסמו בנדון תגובות גם היו ביקורתיות יחי שהתורכים לא ירשו את ביצועה וכי אין בריל בג ואיש ברוניקל יתון תרגם והביע גרמני תמה מאמר באוליפנט 6 על התכנית וסם לנו להשען א על אבינו שבשמים אולי רמז לכך שבעל הכומר ניוגי Nug(ie) נ הבריטי החדש בקושטא פועל (( בעל תכנית משלו ליישוב יהודים בארץ מסר בהרצאה על תכנית אוליפנט שהשגריר להשיג לה אישור ראה גואיש כרוניקל ( כמאי ) 1880 עמ 7 ; שם 587 ) 1880 עמ 4 הועתק אצל אוליפנט ארץ הגד עמ ) עמ ( ביוני ( 25 ביוני שם גואיש ) עמ 4 ( כיוני 1880 כרוניקל לכך השיב לאספרי גואיש לפי ש מצאתיה כרוניקל כג ואיש כרוניקל 587 ( 25 ביוני ( 1880 עמ 6 שהסכרי אוליפנט לא שנעוהו וראה ) עמ 6 ( כיוני 1880 כ) ני ספר הציונות א )יל הערה 25( עמ 12 התפרסמה היריעה בגליון מיום 15 כמאי 1880 אך לא בגליון זה הם צוטטו גם כיהמליץ טז 8 ב כסיוון תרם 1880 ( 1 6 עמ 158 עיתון זה דן בכך ט) ו בסיוון תרם 8 )31 עמ הידיעה גם בגליונו הבא ראה תרגום הכתבה עם הסכר ד של הרכת ) עמ 48 נ 147 ; ראה גם שם גליון 33 ד בול חרם 1880 הועתקה יתונים יהודיים ברוסיה ובגרמניה לפי י קלויזנר הודועה לציון המגידי נד 33 י) )8 Cazalet) א בול תרם 1880 הצפירה ז 19 ברוסיה א )יל הערה ) 15 עמ 77 הערה 83 8 ( 18 עמ על ההתלהבות מתכניותיהם של אוליפנט וקזלט חבצלת יא 10 ח) ראה מ בן הלל הכהן עולמי ב ירושלים תרפ ז עמ ] 3 בטבת תרמא ( עמ אמונה כאוליפנט הביעו חוככי ציון ברומניה שהתקשרו עמו בענייני עלייה והתיישבות התקשרות שהיה לה משקל חשוב בתולדות חיבת ציוןציון שם

158 ד) י) ו) ב) Ar chives צבי אילן התכנית היה לא יהודי 68 יעזר בןהודה התלהב מאוד כאשר קרא לראשונה על התכנית ב Le GrandJournal אך לאחר שעברו חודשים אחדים ולא נעשה מאומה הצטרף לביקורת עליה ועל המתיישבים בכוח שהשמיע האם יעלה העם להתיישב עליה וביהודה האכזבה ה Israelites~ להתיישב? 69 נניח שהסולטאן ימכור לנו את הגד או ימשיך סוק במסחר בגלות? האין כבר מקום בגליל בשומרון מאיאישור התכנית גרמה לצינון התלהבותו של התומך הוותיק בתכנית ה ג ואיש כרוניקל שכתב כי אין הכרח לקבל רק אחת מהתכניות שהציעו אוליפנט ניוג י וקזלט כי אם את החיובי שבכל אחת מהן 70 גם ה ראזסבייט הרוסי כתב בגליונו מיום 18 בספטמבר 1880 שהתכנית אוטופית וכבר נדתתה ן 7 ואילו רישיון אוליפנט במכתב לוועד שליחי הקהילות באנגליה כתב שלא איבד את התקווה להשגת לתכניתו כשעל עתה אך הפרק עומדת עליית יהודי ממזרח לירדן למרות שההנאים שם הרבה יותר טובים מאשר מרב רומניה אין הוא מציע לכוונם לו 72 ארץ הופעת הגד ותקוות אחרונות ביותר החזק הקול כשהופיע ספרו של מיידית אישור 73 של התכנית של התכנית שהיה גם לשה שירתהברבור שלה הוש בסוף 1880 אוליפנט ביקורת TheLandofGilead אוליפנט כלל בו על בספר כלל אוליפנט מכתבים מחובבי ציון בארץ בסופו פנה לציבור האנגלי לקבל הקודש הג ואיש ומפני שאוכלוסיית הארץ ובכללה 25 כנראה מודך יאוש מהגשמה הסולטאן ומשטרו ובכך אבדו לשה הסויים להשיג לה ברומניה כדי להוכיח את רצון היהודים להתיישב את הצעתו מפני שלאנגלים עניין מיוחד ביהודים ובארץ ף יהודים רואה באנגליה כאוטופיה למרות ]ליהודים[ 74 של נחום סוקולוב ארץ הגד את מגינתה כרוניקל הקדיש להופעת הספר מאמר נלהב ובו נאמר שאין לראות את התכנית הכישלון דברים אם מאוד יועיל נכרי של טו באים כה הדבר הקדיש מאמר לסקירת הספר 75 ובתרמ ה הוציא את ארץ חמדה שעיקרו קיצור ) עמ בסיוון מרמא 43 הלבנון ק המגיד כד גואיש כרוניקל ר בכסליו בארץישר ובסוריה חרמ א ( עמ לוקט בכל כתבי יעזר בןיהודה א ירושלים תשב עמ )6 593 באוגוסט ( 1880 עמ 9 א קולט Cazalet) 8( היה כעלהון אנגלי שפעל ליישב יהודים לאורך מסילותברזל שהתכוון להקים לפי י קלותנר הודועה לציון א )יל הערה ( 15 גואיש כרוניקל 606 ( 5 בנובמבר ) 1880 עמ 11 עמ 7776 הועתק לחבצלת )יל הערה 67( י בריל )יסוד הלה ירושלים תשל ח 2 עמ ) 194 סיפר שהתורכים לא מחמת רוגז על שפגע בכבודם ראה גואיש כרוניקל עמ 6 דברי הצפירה באותו עמוד הופיע מאמר חסה בתכנית אוליפנט מכתבו נתנו לאוליפנט קושאן על ביתו בכרמל ( כדצמבר ) 1880 עמ 12 חמים של בריל לאוליפנט 90 דבריהערכה שם עמ הערכה ג ואיש כרוניקל על הספר הובאו בהמגיד כה 48 על הספר נתפרסמה גם שם 614 ( 1 נ בדצמבר ( 1880 בטבת תרמ א ( עמ באדר תרמ א ( המשך שם ח 4 נ וכן בהאסיף א )תרמ ה ( 103 עמ

159 סנרול טנפילוא ו ץרא דעלגה תובקעב םוסרפה שיגה רבח טנמלרפה ןוטגנירא התליאש טנמלרפב יטירבה שקיבו תעדל םא הגשוה תכימת תונידמ תיד תינכתל דרסיי הבשומ תירוהי חרזממ ןדריל ךכל בישה תת רש ץוחה קליד Dilke) ם ) טנפילוא רסמ 1879ב זיקרמל ירבסלוסמ תובשייתהה תינכת הלהו ודייצ בתכמב רירגשל ילגנאה אטשוקב םילוסנוקלו םייטירבה הירוסב ועייסיש ודיב וז הלועפ א תיטרפ הצמוא תימשר ידי התוכלמדוה תממ איה הרשוא ןיידע הממה ידי תרותה 76 הכרעה תרחואמ תינכתה שיגה ןוסליו לוסנוקה ינקירמאה םיוריב ץוחהדרשמל ןוטגנישאווב ותעדל תינכתה הריבס ךא התכז רושי ןאטלוסה ללגב ויתודשח םירזמ העוציב לו םיישק ינשב לקתיהל םידוהיה םניא םיקח הבשומ ; ןדריהרבעב הפושח היהת תעיגפל םיוודבה 77 ףוסב 1881 העיפוה ןותיעב ינודנול העידי הרוקמש אטשוקמ םיישקה ורסוה התע יוכיס שיו בוט תמשגהל תינכתה רשא הבר הכימתה הב 78 ונאצמ םיטרפ םיפסונ תוחתפתה וז ונניאו םיעדוי המ תמאה הב טנפילוא ההש לכ תיצחמה היינשה 1881 תירבהתוצראב אטשוקל עיגה בוש קר עצמאב 1882 תורשפא טנפילואש ןיידע הוויק 1882ב תינכתהש רשואת הלוע וירבדמ ןטפק טרבלא דימסדלוג ןיצק ידוהי יטירב רכזוהש ןכל םדוק םימיל שאר יבבוח ןויצ הינטירבב ברקתה תביחל ןויצ הדימב הבר תודוה וירשקל םע 79טנפילוא דימסדלוג עיבה הכימת המ תינכתב תובשייתהה ןדריהרבעב ויניעבש הרנ ןיידע תילאוטקא ןוומ אשונש ןוחטיבה בייחמ בלתמושת תדחוימ עיבה תונוכנ ומצעב צל ןדריהרבעל לועפלו םוחתב וירבדל יא תמשגה תינכתה עגפת הייב 80ןדריהברעמל ןכתיי תעבש רוקיב ףסונ אטשוקב תיצחמב 1882 יניינעב היי תובשייתהו ידוהי הינמור היסורו הסינ טנפילוא בוש לבקל ןוישיר 81 ותינכתל ךא ןמזה היה רשכ ךכל ללגב תוחיתמה ןיב הרות הילגנ עקר ןויסינה יטירבה טלתשהל םירצמ תכרעה ויעינמ טנפילוא רבמטפסב 1879 בתכ טנפילוא דווקלב ו רו איצרמל ועסמ רפסה םוסרפש הווקמ ותינכתו ותביתכבש קסע אטשוקב רוזעי תחלצהל תינכתה ו םידהה ויש םוסרפה תובקעב ורזעי תצפהל רפסה 76 האר תינויצה תוינידמה יניזדמ מ ליעל( הרעה 13 ) 4241 ; טהאוג לקינורכ ( ראורבפב 1881 ) שיאוג לקינורכ ( סראמב ) קתעוה גל שיאו לקינורכ ( רבמבונב 1881 ) האר א ןרוא תביח ןויצ 29 ; טרגרמ טנפילוא תוזורכו כ 21821ד 80 ג שיאו לקינורכ ( יאמב 1882 ) 6 81 האר י רנזיולק תביח ןויצ הינמורב ליעל( הרעה 18 ) 99 םירבדה השרפכ וד םיארנ םיקיודמכ ךא ילוא םירושק םיחווידב אטשוקמ תרות תונוכנ ןודל שדחמ אשונב הארו הילג ןומגאינדרי ינמוי נ ה רכמיא תונויצה א )לשת(

160 יבצ ןליא טרגרמ טנפילוא תב והחפשמ הטטיצ בתכמ רפסב היתונורכז הארש וא 1891 ב הירבדל עבנ וניינע טנפילוא בושייב םידוהי ץראב ךותמ ןוצר סנכיהל םיקסעתקתפרהל לועפל דגנכ םיסורה וא םוחתכ שדח אדירג בותכל 82ויתודוא ןמיס ךכל האצמ ובתכמב דווקלבל ובש רביד םייותיפה שיש ותינכתב ןוהיבל 83ברעמב ןוסרדנה רבחמ היפארגויבה טנפילוא ךישמה חתפל המגמ וז ונעטב טנפילואש שחר הדהא תדחוימ םידוהיל בשח תושעל לארשיץרא הבשומל תיטירב לצנלו םידוהיה כ םילייח ( םינויס ) קחשמב ויפל היה ןאכ לוצינ שגר הרהאה ץר שדוקה הווסמבו יצמ תיב ימו םידוהיל ןויסינ גישהל תונורתי םינידמ םיילכלכו תוטשפתהו תילאינולוק 84תיטירב ונתעדל ןיא ןומיס םינועיטל הלא 85 תומודקה תוקיזה טנפילוא םידוהיל לארשיץרו ומנ םירבחמהמ ל נה ירה ומצע שיגדה ותינכתש הנוש ןמ תורחאה ךכב איהש תללוכ םילוקיש םייקסע תססובמו הלוכלכ ןוה יטרפ בושח רוכזל הרעהה רבדב תצפה רפסה הנהיתש םוסרפמ תינכתה הבתכנ רו איצומל ויעינמש םייקסע דבלב הברדא ותנומא תעבה טנפילוא תחלצהב ותינכת איה הכירצש הימתהל אקוודו רשקהב בתכמה ל נה רשאב םידוהיל ןייצ טנפילוא המ ןמז ךכרחא בתכמב יטרפ םוימ 29 לירפאב 1882 תורמל יניאש ידוהי ; ירה םדאכ ינא השוע קר יתבוח הטושפה יח םידוהיה יצמאתהב דע הצק יתלוכי רוזעל םהל תעשב םתקוצמ הלודגה 86 רשאב עינמל ילגנאה וניארה טנפילוא רזה ותוא ויתוינפב ךפיהה ויתויואטבתה לכב תויטרפה תוירוביצהו הרכזוה יאנתכ ידוסי עוציבל תרימש תינכתה תונובירה תרותה ןבומכ טנפילוא היה יטירביטנא טוירטאפכ היה ןיינועמ תבוטב וצרא תינכתבש רזהו הנומט הכרב הילגנ ךא ז אצויופכ ו עינמכ יאנידמכ ידכו תינכתהש הכזת םמותל םיבר ברעמב רביד הנכסה היסורש טלתשת ץראה תומצעמהש בצמ וצר עונמל ו תובשייתה םידוהיה היושע הרצעל 87 היה ול הווסומ ימשר יטירב פמ היה טנפילוא לוכי היה הסנמ לבקל תכימת רש ץוחה יתפרצה ךזנגב הנידמה יטירבה יקיתב ץוחהידרשמ תובשומהו ןיא םיחוויד טנפילואמ רמולכ חי ימשר היה בתכ קשמדמ ץוחהרשל ותדהאבש שקיב תוכזל תמוערתבתכמו רירגשל ילגנאה אטשוקב ותו ותיינפב הנרשארה ידוהיל הילגנא עבק טנפילוא דוגינבש םתייפיצל הרבחה לכות תויהל תילגנא שיגדהו התוימוניב התופיפכו קוהל רותה ותוענמיה עיצהלמ תיטירב תוסה ופמל תטלוב עקר 82 טרגרמ טנפילוא תונורכז כ היתובקעב וכלה רדיינש ןוטוו ליעל( הרעה ) ןוסרדנה טנפילוא האר הבדנ טנפילוא רדיינש ןוטוו ליעל( הרעה ) שארבו שדקוהש רפס טנפילו Singer Presse und ותייערו Judenthum Wien 87 טנפילוא ץרא דעלגה ()

161 עמוד כרון ליס אוליפנט ליד ביתה בדלית כרמל בית הקיץ של משפחת אוליפנט בדלית מבט מדרוםרב מימין עמוד כרון כרמל 159

162 יבצ ןליא תועצה ותואמ ןמז תלבקל טארוטקטורפ יטירב 88ץראה טנפילוא ומצע בתכ 9ב ינויב 1882 ברל רטסאג הינמורב דגנ העדה תיעטומה וליאכ שקיב טארוטקטורפ יטירב 89ץראה ויה ושפתנש העומשל וליאכ שקיב ןאטלוסהמ טנפילוא םידוהיהש 1882ב רבעב תובשייתהה חטשב ןדריה ויהי תוסחב תיטירב ו יקוח הילגנא ולוחי וי 90 זו תורמל תשחכה טנפילוא בתכמב סמייטל הקתעוהש םינותיעל םירחא 9! ירה עקר היצאטניירואה תעיבק תינכתה תינידמה ודרפנ רד טנפילוא קנומו םידידיה םיבוטה קנומ הצר הילגנאש דות שארב םיה ושכריש ץראה םידוהיל דו רשקב םע ןוטסדג שאר הממה אנוש םרותה וליאו טנפילוא שיגדה דצה ימוניבה תופיפכהו הרותל דו רשקב םע דליפסנוקיב ותדש יפלכ םרותה התיה החונ 92 קומינ ףסונ לוכיש תול ףוגש יתממ וא ירוביצ רתסנ ןמימ ויתולועפ ןיא תודע ךכל טנפילוא לביק םיגולמת םירפסמ םסריפש ויה וידיב םיפסכ השריש סילא ותייער םקלח( םנמא דבא המשומב סיראה )ןוטקורבב םיפסכו ומרתש םירצונ רובע םידוהיה הדבוע איה עוציב םיפמ םילודג קקזינ ןומימל ארקו רוביצל הילגנאב הקירמאו רוזעל בושייב 93ץראה וא הסינ לדשל םימרוג םינוש עיקשהל טקייורפב תבכרה ו תינכת טנפילוא א השיגדה דצה ילגנאה תטלוב הנובתב תיטילופה תישעמהו ןכלו התיה הבורק תגשהל רושיא ותלועפ רושי ותינכת ךשמב הנש המימת אטשוקב םיאנתב םיינידמ םישק תונויסנ םיפסונ ךרעש םינשב ןכמרחא תכשוממה ותבישי ץראב ונויסנו עצבל תוחפל םיקלח ותינכתמ םה תודע דגנ ונינפ העדה ןויסינ וירוחאמש ורונכרסה תורתתסמ תונווכ תויטילופ תויטירב םוכיס תינכת ץרא דעלגה התיה תינכתה הנושארה תובשיוחהל םידוהי ןדריהרכעב ףא א האצי ופל התיה הל תובישח תודלותב תביח ןויצ בושיי ץראה תובשייתההו ןדריהרבעב טרפב התיה וז תינכת תססובמ רשא םיישק םייטילופ וענמ הרושיא ןכלו הד ןחבמב עוציבה תינכתה התה םיברב ךרוצה בושייב םידוהי ץראב העבק ךרוצל רוזא רדגומ רבע 88 האר מל ןראו הרעה ליעל( 1 ) ; לקינורכ שיאוג ( ינויב 1878 ) 4 םש ; 488 2( טסוגואב ) תעד ןוג רלוג ב תינכת בושייל ץראה ךכ לצא בומ רבלג סרגנוק ןילרב דכקג כק ירבד טלזק ןינעב 4 ( ע~ Cazalet Englanffs folicy ~ the East and the~ of קק 1879 (London האר לצא בולוקוס ליעל( הרעה 1 ) ב ח היבחרמ תונויצה רצוא תודועתה תויטילופה םיורי /10 University College London Gaster Papers 90 י רנזולק תכיח ןויצ הינמורב ליעל( הרעה 18 ) 99 ; ןרוא תביח ןויצ נ7 91 דיגמה וכ 24 (ד זומתב ב מרת ) שי םמתסמה םיתעל ןיינעכ תוילגנאה תויודע תורחואמ הארו ח רנזיולק רדב ןויצ םיורי חת 213 ; לנה ןויצ תביח הינמורב ליעל( הרעה ) ; הכדנ טנפילוא האר הבדנ קנומ ; טרבמ ליעל( הרעה ) האר בתכמ טנפילואמ םוימ 15 יאמב Cowen Memories ofan American Jew New York ץ קק 160

163 תבצמ סנרול טנפילוא תורבקהתיבב םאהנקיוטב דיל ןודנול ןדריה הנתנו הפונת תונויסנל םיפסונ בשייתהל רוזאב דחוימב תעונת יבבוח ןויצ הילגנאב העפשוה ןמ תינכתה םינשו ךכרחא 1891 ב( ) התסינ הרזחשל תובקעב תינכתה עדונ טנפילוא יגוחב יבבוח ןויצ ותלועפו הררוע דה לודג הלוגב דוחייב הינמורב םש עיפשה דואמ הדבועה טנפילואש ךפה רובעכ ןמז רצק תבותכ תוינפל םידוהי התה ךרוצה תריציב םיפוג םייזכרמ עדימל הלות ףוסיא םיפסכ ןוגרא הינפהו יב לופיטה ותינכתב היה םהב םושמ חקל לופכ םידוהיל ודש בשייל ץראה א רשאכ םימ ינפב םרותה תובשייתהתינכת הלודג ןיא אובל המשב וא הטמ תחא תומצעמה וא םשב תוישיא תידוהי תחאמ ןהמ ב ןיא לועפל הדימ הנקב לודג ךירצמש תונוישר ןוהו בר ררועמו תויעב םע היסולכואה תימוקמה ןכתיי תוננתסההש תידוהיה הטקשה םצמוצמ הדימ הנקב הלחהש התואב הפוקת הרוקמ ןיב ראשה ןוכב ותינכת טנפילוא תוינכתו תולודג תורחא תיינקל תומדא ץראה ןלוכ ומכ( 6ו 1

164 ק צבי אילן היהודי של תכניתו גדליה חיים האנגלי ב 1877 הממשלה העותמאנית( יהודים דורבנו לפעולה בעקבות פעולת הירדן הטיפול כנראה והתיישבות אף בתכנית הבארון היה רוטשילד 94 שיעור חשוב בארץ בייחוד בעברהירדן מישורים עיקריים עזרה בהקמת יהודה לבני עזרה יוזמי ההתיישבות בעברהירדן לאוליפנט ומאמצים לבניית מסילתהברזל לרכוש את הארץ תמורת איגרותהחוב של לקראת אוליפנט גם בהתיישבות בעבר המשך פעילותו בענייני יהודים הוא לא התייאש ובתחום עברהירדן פעל בעתיד בשני ביתיהודה מושבתם של יהודי צפת בגולן ( 1885 ואילך( חיפה דמשק שחשיבותה היתה רבה בעיני S It 1978 and the Land ofisrael London צעע 4 (צ 14 סזל שהגיעה אולי היתה כין מחוללי עלייה זו לארץ ראה 64 תכנית אוליפנט ישר תלאביב 1976 לחימי עמ אך 642 השווה ( 5 תשרי ) קתדרה ( תשל ח ( עמ י 31 תימן עולי ניני בתרמכ בארץישר תכן שהשמועה על וראה א יערי מסעות ארץ בשנים תרמ בתרעד 94 11(2

165 עמק יזרע ביצות אגדה ומציאורנ ברגל יורם ושמו שמאי מבוא כארבעה דורות מתמשך המגע שביל ההתישבות היהורית החדשה ובין נופה של ארץישר בארבעה ינויים ה דורות דראמטיים ווטרמן עמד על השתנה בנוף והנוף העשוי הנוף של הטבעי הארץ המפעל הציוני יצר בו לא רק עובדות ממשיות א גם מיתוסים נופיים שהביא ס כבר כך כי קיים פער בין המציאות ובין המיתוס בהקשר של הנוף הישרי לדעתו מושגים כמו הפרחת המדבר פיזור אוכלוסיה ואוכלוסיה כפרית שהם מהדימויים החזקים של הנוף האנושי הישרי אינם עומדים במבחן המציאות בארץ בסוף המאה העשרים תופעה דו איננה ייחודית לארץישר גם במקומות נוספים 1 בניווילנד קיימים פערים מסוג זה 2 בעולם כגון בארצותהברית או מיתוסים כה נוצרים במקומות שבהם קיים מגע חדש של האדם והנוף מגע של התנחלות באזוריספר במאמרנו ננסה מוד על אחד המיתוסים החזקים ביותר בנוף בעמק יזרע באמצעות כגון מונחל זה מיתוס עלידי רכת החינוך הישרית הישרי הוא מיתוס הביצות שנים במשך הל רבות רכת החינוך הפורמית )ספרי הלימוד( והן עלידי רכת החינוך הלאפורמית פעילותה החינוכית של הקרן הקיימתלישר תחילה נביא דוגמאות למיתוס שינויי הנוף של עמק יזרע מאזור ביצתי לאזור חקלאי עקב התחדשות היישוב היהודי בו תהליך זה יעומת עם נופו של העמק כפי שמשתקף ממקורות שונים וננסה להתמודד עם השה נופו היה מה של העמק לפני ההתיישבות הציונית לנתח את הגורמים שהשפיעו על יצירת המיתוס של ביצות העמק החשובים של שינויי הנוף בארץישר לבסוף ננסה והפצתו כאחד מהמיתוסים קע 1979( ) 64 Geography [sraeli Human Landscapes ח[ Watermaa [deology and Events 5 קן נ Watson Geography ;andllmage 6577 ; M P Lawson 41 Assocation ofamerican Geographers ת 1 Assessments Geographia ראה למשל קק ( ) c w Stockton Desert Myth and Climatic Reality Annals of the Reality Image and ת 510 סנ ג( נ ; קק ( 1981 ) 71 Soil Fertility ת 1 New Zealand Aartralian Geographer 14 ) 1979( קק 1 2 ו 63

166 1 6

167 תוציב ק לאערזי הדגא תואיצמו תוציב לאערזי ק סותימב גשומה תוציב ךפה יאוול םשל ראתמה בצמה לאערזי קב ינפל תלחתה תובשייתהה תידוהיה וב גשומ רדח העדותל תירוביצה ךרד םירואית םינוש םיבשייתמה ינושאר קב עיפומו תורפסב הפיה דומילירפס דועו גשומה תוציב לפקמ וכותב קר יסיפה ףונה רוזא ףצומ םימ א םייומיד םיפסונ ןוגכ הממש ןומישי רקיעבו תחדק הרומ הציבה תויה רוזאה קיר םישנאמ תוליעפמו תיקח זו הריתסב תטלחומ ףונל רצונש רח תובשייתהה תידוהיה וב ףונה יושעה ידיב תובשייתהה תינויצה קב למועמ ידי םיגשומ ןוגכ תודש םיקירומ תייחת המדאה תובשייתה תינרדומ גשומ ה תוציב רשקתמ אופא ןפואב קודה םע תוומה וליאו ןשוביי רשקתמ םע םייחה הייחתהו 1921 ב רייס לאומש ןייד תעבגב לולהמ הכומסה ללהנל םויה ורואיתו ןלה אבוה תומוקמב םיבר דע הרהמ ונשגרה םירבק תוכרוד ונילגר ונניעל דצל ברעמ ערתשה ק ןשד בחר םיידי ונילגרו תוכרוד םירבק םירבק םיחכשנ חורה הערה התימה ינש םיבושי ונינפל תוציבהו תועורש ביבסמ תורוחש תוירזכא ןהו תורוטע תודוגא םיצע רזכ םיחרפ רבק תבצמ ונביל ה רכז הרדח היתוציבו ונדרישכו העבגה מ ונעדי ןאכ הנבנ 3בושי רואית םיגדמ המכ תודוסימ סותימה תוציב תוומ םירבק םיבושיי םישוטנ םתמועלו תוזע הטלחהה תמקהל ללהנ אקווד רוזאב עוד ליבקמב תיינקל תומדא ללהנ ונקינ תומדא דורח ק ךכו ראית ןתוא 1932 ב הדוהי גומלא ךבס תוציב םי לודג ףוסינק םיהובג ברש קנחמ ברע בר םישותי םיבובזו יתיאר תמדא הראמה זה ררבתנו יל קה שרוד תונברק םיבר יצמאמ שונא תוריסמו תושפנ דע ילב לובג המחלמ ע חקלתת הציבב זה הלקנ רתוות הממשה הקזח ה שיש הל ךשמ יפלא םינש ידכ תונפהל המוקמ תוברתל השדח תוברת יצולח םע 4ררועתמ םירואית הלא תוציב קבאמ םדאה ןהב המוקתו םיעיגמ אופא יתשמ תווצק קה וקלחמ רעמה ללהנב וקלחמו יחרזמה רוזאמ דורהןיע ןכומכ םיעיפומ םירואית םימוד תומוקממ םיפסונ םהבש העצבתה תובשייתהה קב תונשב םירשעה םירואית הלא וכפה תימדתל הקזח 3 ש ןייד םיללהנ ביבת וירבד ןייד ובתכנ תומדאב רוקיב רח ללהנ ףרוחה תפוקתב האר( םש )30 תמועל ז ורוקיב א קרבןב ותואב םוקמ ץיקב התוא הנש וב ריאשה םשור רחא האר( )ןלהל תררועתמ הלאשה והמ הלקשמ ןייומיד תריציב תוציבה תויתנוע? ףסוי גשומה רידגמ ץיוו הצ ךכ הציב ונא םינייצמ תומוקמ םיסוכמה םימ םידודר םידמוע וא םימרוז תוריהמב הנטק (י ץיוו אדמגמ אחוורל ןגתמר נ972 )64 הרדגהב תרכזנ הדבועה הציב הלוכי תויהל תיתנוע ךפיהל הרדגהב תפסונ ותואב םוקמ רידגמ ץיוו גשומה תומדא תוכוטר ךכו טילבמ תויתנוע תומדאה תובוטרה םימה יווקמ תויתציב תומדא תועיבקה תמועל וטשפתה לאערזיקב ףרוחב וצווכתהו וא ומנ ץיקב ךא יומידה הציבה םוקמכ ובש םימה םידמוע ףיסוה קוזיח םתסיפתל םימיווקמכ םיעובק ונייהד תוציב םירואיה ןוגכ הלא לאומש ןייד ורזע ועייסו ןעוביקל תוציבה ףונב ןמזבו 4 אבומ לצא צ ןבא ןשוש תודלות תעונת םיופה ץראב לארשי ביבת ~ 161

168 םרוי לגרב לאומשו יאמש םירפוסו םינוש ץראב ועייס התצפהל ךכ מל ש םו המאופב ןוא ןב פ המסרפתהש 1940ב ראתמ תיי םיצולח תובשייתהל העבג קב תמקה םילהואה םידוקירה הלילכ תרממלו םידמועו דע ראוצ ימב אבנ ףוסו תורובח תורובח וא דחא ודבל שמשה רוקית בגה ףושחה שותי םזמזמ םדהו וד ןושאר תחדקל היה ןקזה אוב קשאו ךל ינב םדאה קזחה ףיטמה ץיקמה םימדרנ םע קרי תודש םימשו רוא לפנ ץראה חורפאה ןקמ אוב ףינאו ךתוא הטמ םורו ופוגב טוחכה ותפו םימתה עברו תוחורה ךתדיל טעבא דלת םדאה געדחה ונתיאר וטבנ םילבט בחרמב שת םע רקבב קוק תודשב לאערזי דדיהו םירצוקה ךבבלמ רסע עטקה עיפומ לצא י יפןט )ךרוע( םדא רפכב יקרפ תורפס ביבת ךיישןיע תוציב ללהנ ינפל ןשוביי 6 (ש 1

169 נ שי ך ז/ ך ן י* י נ ר ו( ז י ביצות עמק יזרע אגדה ומציאות Jatolf 1 ל ל ה ים עלז נהרר יץ 4 / ) מש 7 7 נץ 7 tjaa גהה 3/4 / ק 4 ל 4 יי 1 ק 4 ק/// rtgr n // 3 ה ני נ קה יין ק ) ה/ 1 עק ) הדצ ה הרף הנב/ ; 7 /י / וזן / 4) הגנעג ה 1 נ קג gff/( /d /r הי 1( ) ן קין/ גג ח י= נחה ח / פ יע / ( 7 תג נ 1 ( אי ה ררן ק 3 ו 7 ה 4 ק 1 ץ 34 ( */ _ 9 יע י ה 3 וי ) י 4 7 ןנ הנ 4 (יננ טי י ט ק( טי ה ק/ י /cfd / י 4 ג ו 43 ר ז 41 ) ע 11 י י hgt~ / c ld ~ ה *77 י 7 4 =סיע ~)YA י/ נ 34 י / 41 פ * 4 4 י 3 4 דות י ת אג ת / י ( רי יך ל 4 11 י 4 3 ינ ז /pf * = טז / ) הו ט 3 ( עה נטי ג ) נ ;= 7 נ י סרמ ה 1) 4 / hf * י/ 7 י =//4 גננה (יין קלנ זנאה 31; ק נ י ) ; 1 44 נ 3/ 4 נ 1 / 4 יק/ 43 י( 34 יוג ; קי ק 1 %3 % ) ו * ) ג 3 י; י נזיין ג 5 י זב ת _ /= 4 ט י יה 1 י נלי *נזעם 34 בזה ; טסי ע 34 ע ) יי 1 י י ) הינועה ate/ C ~ וטו *4 ז 3 ) 1 4 נ 1 נוי ח( ק( 4 ל ויו! 1 =4 GS* ; ]34 ע ל י פ 41 ש ל זכרוןדברים בדבר עבודות ייבוש הביצות באזור נהלל שנחתם ביום כג בהמוז תרפ ב עלידי חברי ועד הכפר נהלל יעזר ב יפה יעקב זסלבסקי )אורי ( שמו דיין ודב הרשפלד הביצה והמוות ומת לידתו של אדם חדש מיוחסים למפעל ההתיישבותי בעמק הלחנתו של שיר זה ושירים דומים באותה תקופה סייעה רבות מוצאים תיאורים שכה כך למשל בספרלימוד להפצת המיתוס גם בספרי הלימוד לבתיהספר לכתה בארצו ועבד את אדמתו היה העמק אסם תבואה של הארץ ונופו אנו ה מוצאים כל עוד ישב העם כולה אך משנחרב הישוב והעם הגלה מארצו שמם העמק ואדמהו הפוריה נהפכה לאדמת ביצות 6 ובהמשך מסופר על גאולת העמק המתחדש מאז והירוק התחלת ההתיישבות היהודית בו בספרלימוד אחר מובא סיפורו של אפרים הלמי העמק העלר מק הביצות של התיאור והקדחות מקצווי הגיעו אחד שיום עד הגולה בחורים הברכה שוב הוזר ובחורות צעירים זאת מולדתי ספר לימוד המולדת לכתה ה תלאביב 1 ללא שנת פירסום[ עמ

170 םרוי לגרב לאומשו יאמש םיננערו םיקקושו ןוצר דחא םעופש םהיתובילב לוגל תפרח הממשה מ ינפ קה בחרנה היהש םעפ היךורב ךופהל קה רכעה קל הכרבה 7 םיעטק הלא םימיגדמ םרדה תריצי סותימ תונורכז םינושאר םילגלגתמה ךותל תורפסה תונמאהו םיעיפומו רחואמ רתוי דומילה ירפסב םיריבעמו רסמה רודמ תימדתהו רודל ןתינ איבהל דוע םיעטק םיבר םלוכבש תרזוח הנומתה הריוצש המל תוציב לאערזי ק תואיצמ רוזחישל ףקיה תוציבה קב ופונו ינפל תובשייתהה תידוהיה שי ךרוצ תונפל םינוש תורוקמל קרמ ןיווט רקיב קב תנשב 1867 ודמועב רובתרה בתוכ ףונה ףקשנה טעמכ הפי תחתמ ערתשה ק ירושימה לאערזי בחרהו תודש ץבושמ דקונמ וילושב םירפכב םינבל םיתביפופצ 8 ףונ ץבשת תודשה הלגנה הפוצל קה דחאמ םירהה םומסה עיפומ רבכ םיעבש הנש ינפל ןיווט קרמ ורואית תפמב ןטוקז 1799 ( ) הכרענש םייתפרצה תוחוכה ידי ןואילופנ םיעיפומ לאערזי קב תודש םידבועמ 9 םא סחייתנ םינומיסל הלא םילמסכ םימכסומ ילבמ סחייתהל םמוקימל קיודמה שי חינהל קב ויה תודש םידבועמ יופימ קיודמ רתוי ץראה ךרענ 1878 ב ידי ןרקה תריקחל לארשיץרא Palestine) (Exploration Fund דוחייבו תוקיודמ דואמ היתופמ לכב רושקה היפארגורדיהל ץרא לארשי הפמה תנמסמ תונייעמ םיבר ילושב לאערזי ק ןכו הציב תחא תרעמ הלופעל שגדומו םש הציבה איה תיפרוח תונשרפה הוולמה הפמ ז ב סלטא לארשי השיגדמ הדבועה טעמכ א תועיפומ תוציב קב ן0 ץיקב 1921 רקיב קרב ןב דחא יבשייתממ ללהנ םינושארה רוזאב תובשייתהה ללהנ דחיו םע תצובק םישנא םיפסונ רייס ירוזאב תוציבה ותומשרתה תוציבהמ ללהנ ראית ןכמרח םלוכ ודרי הצבל הנושארה ןאכ תצובק יצע הברע םיקורי םיננערו ביבסמו תורוב םינטק קמועבו 30 מ ס םימ םידמוע די תותקש ץע ימ םימ תוקשהל ןאצה םינעדיה וריבסה ונל הצבש וז ןיא הל לכ תובישח קרש ידי תרבעה תות תוטושפ תוליגרו םידירומ םימה םושו הציב רתוות דוע ונעגה ןיעמל ינש הצבל שממ ןאכ לדג ןיעכ סדרפ הריוב םיארוק ל םיברעה סדרפבו םילדג הנאתה ןומירהו תות לקדה רבצהו ךותבו סדרפה ונשי ןיעמ רתוי קזח וימימש םיאצוי םיטשפתמו 7 נ יקסרפ )ךרוע( תוארקמ לארשי תנשל םידומילה תישימחה ביבת מ ןיווט עסמ תוגונעתה ץר שדוקה רת( א )םוחנןב ביבת ונניינע ןאכ וניא ירואיתב קה םיעסונה תורפסב האמה טיה תורפסכ וז תוינש תמייק ירואיתכ ףונ קה םנשי םיעסונ םיראתמה ותוא רוזאכ חרופ המגודל רולייט BayardTaylor) האורה ( קב םירישעה תוזוחמה דחא םלועב םי קורי הסוכמ תודש הטיח הרועשו יפ( י דו טיבש קבש הינרופילק לאערזי אשמ 1 ראורבפב 1974 ) תמועל ז םירואית םירחא םה םימוגע המגודל וירואית םרטסירט תישארמ תונש םישישה האמה ט יה (ה ב םרטסירט עסמ ץראכ לארשי רת ( ; ח ) םרןב םיורי 1981 ) האר תקלחמ תודידמה סלטא לארשי םיורי 1956 ןוילג 5/1 10 םש ןוילג 6/1 )( 2ע 1

171 על שטח רחב למחרשה וארוך ערבית ביצות עמק יזרע אגרה ומציאות פגשנו על שפת הבצה בערבי זקן החורש בצמד שוורים הרתומים ראינו שהוא חורש באדמה שכולה מושקה ]אומר הערבי [ פה אדמה טובה ויש בה מים מים נכנסים אני אשתול עגבניות והן עוד תעשינה פרי הרבה אני רק פותח ככה ברגל )הוא מראה לנו איך שעושה זאת( והנה יפה ן ; בן ברק מוסיף ומר את שאר היינות הקטנים והביצות הקטנות באדמות נהלל תיאורו שונה לחלוטין רכה באווירתו מהתיאור המקביל של שמו בו יש דיין ; אופטימיות חיים ותקווה תיאוריו אינם מתעלמים מהקשיים של התמודדות עם הביצות אך הוא רואה זאת באופטימיות ניינת העובדה כי לא התיאור הנל חדר לתודעה הציבורית א זה של שמו דיין ייתכן כי הוא שירת טוב יותר את מיתוס הביצות יוסף ברסלבסקי כתב על תקופה זו מה עליה שראוי חורשים ישוב לציין של זורעים בתחית העמק בעמק במאה הנ ל הוא שהאדמה מה לתחיה עוד יורדים תושבי ההרים וחבלי הארץ הסמוכים כפריהם רק לאחר שהשתרר בטחון ציבורי קבע וחוזרים בראשונה שנית בטרם היות העמק מספיק נקבעים לרגלי ההרים ובלב העמק גם ישובים של קבע ישובי אריסים על אדמת פיאודלים או ישובים של מתנחלים זעירים על אדמתם הם 2 י והוא מוסיף את המשפט הבא ביחס ליישוב הערבי בסוף המאה הקודמת וראשית המאה העשרים עבודת האדמה מתפשטת ושדה העמק מלוא בכל לאט לאט התבואה את מחדש ה הענקי 8786 א בןברק נהלל א שוחט וח שורר )עורכים ( פרקי הפועל הצעיר ז י ברסלבסקי הידעת את ביבא תלאביב תרצ ו עמ הארץ א ביבאאביב תל 1974 עמ ערבים חורשים בשולי עמקיזרע 1894

172 יורם ברגל ושמו שמאי תנובתו תיאור וניתוח דומים אפשר למצוא גם אצל פולאק הטוען שכאשר הועברו אדמות העמק למשפחת סורסוק ב 1872 בו היו יותר מ 20 נקודותיישוב חדשות ו תיאורים ה מדגישים את עיבוד הקרקע בעמק ואינם לים על נס את הגדול שפירסם המובאת והוכשרו המפתח אברהם להלן באזורים התשוב גרנות ביותר )גרנובסקי( לבעיית שהיה היקף מראשי הביצות הוא רשם את שטחי הביצות בארץ באזורים כעמק יזרע מצוי הקרן הקיימתלישר 4 תושבים 3 ן בעיית הביצות והקפן לדעתנו שונים השונים לשה והם האדמות שברשות בטבלה כנתונים מפורטת וכן את השטחים שיושבו הקרן הקיימתלישר היקף הביצות והכשרת הקרקעות גרנות עלפי המקום שטח הביצות השטח שהוכשר הביצות אחוז בדונאמים כדונאמים מהשטח שהוכשר יזרע עמק א גוש גוש הקישון נורים עפולה נהלל גוש בלפוריה מרחביה גוש תל עדשים זרעין סךהכול בעמק יזרע ב זכרון יעקב ובתשלמה ג חדרה ד מפרץחיפה ה נתונים מלמדים היהודית עד אמצע היקף כי הביצות בעמק באזורים שניקנו והוכשרו עלידי ההתיישבות שנות השלושים עלה רק בט על אחוז אחד מהיקף השטח זאת אומרת 99 א נ פולאק ערך חקלאות התישבות במאה ה 19 א גרנובסקי פרשת הקרקע בארץישר ירושלים ותוצאותיה האנציקלופדיה העברית ו עמ עמ ל ך

173 קצירת הסוף בביצות עמקיזרע אחוז מהאדמות לא היו אדמותביצה ומת זאת באזורים אחרים בארץ נגון בזכרון יעקב או במפרץחיפה היקף הביצות היה גדול פי כמה הל יחסית והן בשטחן הכולל בזמן כעמק פיקרד שחקר את בעיית מי התהום בעמקיזרע למן התקופה שלפני יבוש הביצות )קידוחים מלחמתהעולם הראשונה ואחריה ( מציין כי מי התהום מופיעים במספר שכבות בעמק המצויות עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע הוא אינו מציין במחקרו את הביצות כתופעת לוואי למיתהום שמקובל כפי גבוהים לחשוב בפתיתה בודתו המניע על פיקרד כותב לחקירותיו יקר לי הדבר כי אותו העמק משמש סמל לאחדותם הגופנית והרוחנית של הכוחות היוצרים בארץ והוא כעין לב של ארץישר הגיאולוגית המודרנית בארצנו 5 י יוסף סיפור הכשרת הקרקע בארץישר בעמק יזרע הוא מביא את דברי שמו דיין שהבאנו ברכישה ובעבודות הכשרת הקרקע בעמק ניינת העובדה כי בפרקים על החדשה שמש גם יחד אבן הפינה של החקירה וויץ אף הוא מראשי הקרןהקיימתלישר סם את עד תחילת שנות השבעים 6 ן בפרק המוקדש למייבשי הביצות חדרה וויץ ביתשאן יל ומספר על הבעיות שהיו קשורות מונה את שמות כל הביצות בנהלל עמקזבולון מביא המחבר ובנוריס לן את מפות הקרן ל 5 ן וויץ פיקרד מי התהום בעמק יזרע הרבי המחלקה לגיאולוגיה האוניברסיטה העברית ירושלים 1936 )יל הערה 3( עמ וויץ מביא נתונים על היקף הביצות בעמק ביתשאן דונאם שהם כ 15 אחוז משטח עמק ביתשאן OW) ~ תפסו כרבע עד שליש משטח האזור עמ 93( בעמק החולה שטח הביצות הגיע ל 5040 ף דונאס והם ראה י קרמון עמק החולה הצפוני ירושלים 1957 עלו ללא ספק בכמה מונים על ביצות עמקיזרע הן בשטחן והן בבעיות שהציבו בפני שם עמ הביצות בעמקים ה ההתיישבות באזורן