סיכום קורס דירקטורים

תמליל

1 סיכום קורס מרצה: רו"ח שמחה לב דירקטורים אלעד הלפרין 23 ינואר 2020

2 תוכן עניינים מבוא לדיני חברות...6 סוגי התאגדויות שבהן יש דירקטוריון...6 עמותה...6 אגודה שיתופית...6 שותפות...6 חברה...6 הרמת מסך )סעיף 6 לחוק החברות(... 7 הרמת מסך "חוב נדחה"... 7 נושא משרה ואורגן בחברה...7 נושא משרה...7 אורגן...8 בעלי מערכות יחסים וסמכויות בחברה... 8 האסיפה הכללית...8 מניות...8 הדירקטוריון...9 שכר הדירקטוריון...10 התכנסות הדירקטוריון...10 הרכב הדירקטוריון...10 ישיבת דירקטוריון...10 מי יכול להיות דירקטור...10 עצמאות הדירקטור...11 בעיית הנציג...11 חשבונאות פיננסית וניתוח דו"חות כספיים הרכב הדו"חות הכספיים...12 חוו"ד רו"ח מבקר...12 דו"ח המאזן...13 דו"ח רווח והפסד...14 דו"ח על השינויים בהון העצמי...14 דו"ח על תזרים המזומנים )תזמ"ז(...15 ביאורים לדו"חות הכספיים...15 כללי חשבונאות מקובלים (GAAP) 15...Generally Accepted Accounting Principles דו"ח דירקטוריון...16 נקודות מרכזיות בנוגע לתפקיד הדירקטור והדו"חות הכספיים...16 יחסים פיננסיים...16 יחסי נזילות...16 יחסי רווחיות...17 יחסי מבנה הון...18 יחסי יעילות תפעולית...18 הערכות שווי...18

3 אחריות הדירקטור חובת הזהירות וחובת האמונים...19 הפרות חוק תובעים אפשריים של הדירקטור...19 חובת הזהירות...19 חובת האמונים...19 חובת האמונים בפסיקה פרשת בנק צפון אמריקה...20 חובת האמונים בפסיקה פרשת קוט...20 חובת האמונים בפסיקה- פרשת פאנגיה נדל"ן...20 דוגמאות לחובות נוספות...21 אחריות נושאי משרה במצב של חדלות פירעון...21 סיכום כיצד על הדירקטוריון לפעול...21 אחריות הדירקטור בדיני מס רשות המסים בישראל...23 החלטות מיסוי pre-ruling מבני התאגדות ושיעורי מס...24 עצמאי/שכיר...24 שותפות...24 חברה...24 אחר...24 דו"ח התאמה לצרכי מס הכנסה...24 סוגי עוסקים בעיני המע"מ...25 אחריות נושאי תפקיד בחבר בני אדם...25 מישור אזרחי...25 מישור פלילי...25 הגדרת מנהל פעיל...25 אחריות נושאי תפקיד בעמותות ומוסדות ציבור...26 תכנוני מס המחויבים בדיווח...26 הילכת פרומדיקו...26 טענת ההסתמכות פרשת פרומדיקו...26 פרשת תנובה פרשת טגר...27 הגנת הצדק הסביר...27 אחריות נושאי תפקיד...27 שוק ההון...28 מושגים בסיסיים בשוק ההון...28 מאפייני הבורסה הישראלית...28 השחקנים בבורסה...28 חובת הדיווח של חברה ציבורית...28 מדדים עיקריים בבורסה...29

4 מדדים ביצועיים...29 מדדים ענפיים...29 מדדים נוספים...29 שווקים בעולם והקשר לשוק ההון בישראל...29 מכשירים פיננסיים עיקריים...29 אג"ח קונצרנית...29 אג"ח ממשלתיות...30 אג"ח להמרה...30 קרנות נאמנות קרנות כספיות...31 תעודות סל )"מוצרי מדדים"(...31 מוצרים מובנים...32 אופציות...32 המכפיל...32 ועדות ומבקר פנים ועדות דירקטוריון...33 ועדת ביקורת...33 תפקידי ועדת הביקורת...33 מאפיינים וכללים של ועדת הביקורת...33 מבקר פנים...34 מי חייב במבקר פנים...34 תפקיד מבקר הפנים...34 כהונת מבקר הפנים...34 אחריות דירקטורים ונושאי משרה פטור, שיפוי וביטוח...35 תביעה נגזרת...35 תביעה אופן ניהול תביעה נגזרת...35 ייצוגית...35 אופן ניהול תובענה ייצוגית...35 השוואת תביעה נגזרת ותביעה ייצוגית...36 עקרון ה- BJR )Business Judgment Rule( הגנות לנושאי משרה...36 פטור...36 שיפוי...37 ביטוח...37 השוואת ביטוח לפטור ושיפוי...37 ניהול סיכונים SOX ו ISOX עיקרי הנחיות החוק המרכיבים במודל ה- SOX הישראלי...38 הרצאת אורח )עו"ד אורי גולדמן( איסור הלבנת הון...39 רקע...39

5 הכוונה הגדרת איסור הלבנת הון...39 עבירות הליבה...39 עבירות טכניות )עבירות דיווח(...40 התיישנות...40 חובת הכרת הלקוח...40 ענישה על עבירות הלבנת הון...41 עיצום כספי...41 חילוט...41 סוגיות נוספות בנושא חוק איסור הלבנת הון...41 למבחן...43 נושאים למיקוד במבחן...43 תשובות למבחן הדוגמא...43

6 מבוא לדיני חברות הקורס יתמקד בתפקידו של הדירקטור בחברה. לאחר פרשת "פלד גבעוני" המדינה החליטה להעלות את מידת האחריות של הדירקטוריון בחברות ציבוריות. סוגי התאגדויות שבהן יש דירקטוריון עמותה נקרא גם מלכ"ר )מוסד ללא כוונת רווח( הפועל על פי חוק העמותות. מאפייניו המרכזיים של המלכ"ר הם: אסור לחלק רווחים. אין בעיה לצבור רווחים/נכסים אך הם צריכים להיות מנוצלים לטובת קידום מטרות הגוף. הפעילות מיועדת למטרה ציבורית יכולה לקבל תרומות מהציבור הרחב )זה מוגבל עבור חברות עסקיות( ותמיכה ממשלתית דיני מס מיוחדים. למשל, לא חל מס חברות שגובהו 23% מהרווחים בחברה עסקית. אגודה שיתופית תאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה. גופים כאלו הם למשל מושבים וקיבוצים וקואופרטיבים כמו אגד. שותפות התאגדות משפטית, בין מספר ישויות משפטיות )כגון מספר בני אדם, מספר חברות וכיוצא בזה( המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית. תכלית קיומה של שותפות היא ניהול עסק. חברה עקרונות ההקמה והפעילות של חברה מוסדר בחוק החברות. לחברות )מרגע שנרשמו כחוק אצל רשם החברות( ישנן מספר מאפיינים: החברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלה. בכך, היא יוצרת הפרדה בין חובות החברה לחובות בעליה. זכות ההתאגדות כל אדם רשאי לייסד חברה ובתנאי שמטרתה אינה נוגדת את החוק, בלתי מוסרית או נוגדת תקנת ציבור. חברה חייבת להיות רשומה אצל רשם החברות. זכות זו אינה חלה על בעל מניות/דירקטור שהוכרז כמוגבל באמצעים/פושט רגל, חברה מפרת חוק )או שחברת האם שלה מפרת חוק( ואזרח מדינת אויב. לחברה יכול להיות בעל מניות יחיד, ללא קשר לגודלה. נסתכל על סוגי חברות: 1 חברה ציבורית חברה שמנפיקה מניות לציבור. חברה ציבורית מתחילה כמעט תמיד כחברה פרטית. כל חברה ציבורית מחויבת לפרסם תשקיף, דו"חות כספיים ופרטים רבים בנוגע לפעילות החברה. חברה נסחרת )תאגיד מדווח( חברה שהציעה ניירות ערך לציבור, ללא הנפקת מניות )על מנת שהבעלים לא יפסידו אחוזים מהחברה(. חברה פרטית כל חברה שאינה חברה ציבורית או נסחרת. 1 גם חברות ממשלתיות )תע"א, למשל( נכנסות פה למרות שמניותיהן אינן נסחרות בבורסה מכיוון שהאג"ח שלהן כן נסחר

7 חברה ממשלתית חברה שיותר ממחצית כח ההצבעה שלה או שהזכות למנות יותר ממחצית הדירקטוריון שלה מצוי בידי המדינה )באופן ישיר או יחד עם חברות ממשלתיות(. חברה ממשלתית יכולה להיות גם ציבורית )ראה הערה 1(. חברה לתועלת הציבור )חל"ץ( חברה שמטרתה היא ציבורית בלבד )לפי רשימה המופיעה בחוק החברות( ושאינה מחלקת דיבידנדים מתוך הרווחים שלה. זהו יצור כלאיים בין חברה למלכ"ר. תאגיד סטטוטורי )לשכת עו"ד, תאגיד השידור( תאגידים שהוקמו על פי הוראת חוק. תאגיד עירוני )תאגיד המים, חברה כלכלית( אישיות משפטית נפרדת המוקמת על ידי רשות מוניציפלית כגון : עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, אשר נמצא בבעלות מלאה או חלקית שלה, ומנוהל על ידי נציגיה ואישי ציבור. אגודה עותמנית )קופ"ח כללית, ההסתדרות( אגודה שהוקמה לפני 1980 )אז חוקק חוק העמותות(. אגודות אלו אינן מחויבות בהוראות חוק העמותות ולכן אינן מחויבות בשקיפות ואינן נתונות לביקורת, אינן מחויבות בפרסום דו"חות כספיים וכו'. מלכ"ר מוסד ללא כוונת רווח. )5 )6 )7 )8 )9 תכלית של חברה היא לפעול לפי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה המטרה של חברה היא להרוויח. הרמת מסך )סעיף 6 לחוק החברות( 2 ככלל, חברה היא אישיות משפטית נפרדת. במקרים מסוימים )וחריגים( מבצעים "הרמת מסך" ורואים את זכויות וחובות החברה כחובות וזכויות של בעלי המניות. זה קורה תחת אחד התנאים הבאים: שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות או לעבור על החוק )תרמית( נטילת סיכון בלתי סביר )מימון דק(. למשל, חלוקת דיווידנדים כאשר ההון העצמי של החברה מאוד נמוך אם בית המשפט מצא לנכון לבצע הרמת מסך המטרה של הרמת מסך היא מניעת תרמית מצד בעלי החברה ומניעת מקרים של סיכונים בלתי סבירים. הרמת מסך "חוב נדחה" בית משפט יכול להגדיר שמכיוון שבעלי המניות הם האחראים לכשלון של החברה, הם מקבלים אחרונים כסף מפירוק החברה אחרי תשלום חוב לכל שאר הנושים )בנקים, ספקים וכו'(. זה יכול להיות עבור כל בעלי המניות או רק עבור חלק מהם. אבל, בכל מקרה ההון העצמי שהושקע בחברה מוחזר לבעלים בסוף אחרי תשלום לכל הנושים. אז למה זה נדרש? מכיוון שיש לבעלים אפשרות לבצע "הלוואת בעלים" לחברה ובעצם להשקיע בחברה כסף כהון זר )ואז הוא יקבל כסף כמו כל נושה( ולא כהון עצמי. הלוואה כזו היא לגיטימית בעקרון, אולם כאשר היא מתבצעת בשילוב עם מימון דק זה לא ראוי וברור שזה נעשה כדי שהבעלים יקבל את כספו חזרה )בתור נושה( במקום להשקיע הון עצמי בחברה כפי שהיה ראוי לעשות. נושא משרה ואורגן בחברה נושא משרה נושא משרה בחברה מוגדר בחוק החברות בתור מנהל כללי/מנהל עסקים ראשי/משנה למנהל כללי/סגן מנהל כללי )או כל מי שנושא במשרה דומה גם אם התואר שונה(, דירקטור )למרות שאין יחסי עובד-מעביד( או מנהל הכפוף ישירות למנהל הכללי. 2 זה נכון עבור כל חברה בע"מ. עורכי דין, רופאים ורואי חשבון לא יכולים להיות חברה בע"מ על פי רגולציה הם חייבים במקרה והם גורמים לנזק ולא יכולים להסתתר מאחורי מסך החברה בע"מ

8 אורגן אורגן בחברה מוגדר בחוק החברות בתור אסיפה כללית, דירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין או מכוח תקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה באותו עניין. כפי שניתן לראות, דירקטור הוא גם נושא משרה וגם אורגן. יש לכך חשיבות מבחינת החוק המתייחס לשני גורמים אלו בצורה שאינה זהה. מערכות יחסים וסמכויות בחברה כללי הממשל התאגידים קובעים מגוון חוקים ותקנות שמטרתם להבטיח סדרי מנהל וממשל תקינים בחברות. יחסי הגומלין שנקבעו הם: האסיפה הכללית הגוף המחוקק. גוף של בעלי המניות הנפגש אחת לתקופה. הדירקטוריון הגוף המפקח וקובע המדיניות. המנכ"ל הגוף המבצע. ביצוע ההחלטות שהתקבלו בחברה. בחברה פרטית אדם אחד יכול לשמש בכל התפקידים. בחברות ציבוריות נדרשים להיות אנשים שונים המשמשים בכל אחד מהגורמים. האסיפה הכללית הסמכויות של האסיפה הכללית הן: ביצוע שינויים בתקנון החברה הפעלת סמכויות הדירקטוריון מינוי רואה חשבון מבקר מינוי דירקטורים ודירקטורים חיצוניים )הרחבה בהמשך( אישור פעולות ועסקאות עם בעלי עניין )מי שמחזיק בלמעלה מ- 5% ממניות החברה( אישור מיזוג של החברה )5 )6 האסיפה הכללית מתכנסת אחת לתקופה באופן קבוע. בנוסף, בעלי עניין ובעלי שליטה יכולים להחליט על כינוס האסיפה הכללית. מניין חוקי ואסיפה נדחית קיימים כללים לגבי מספר החברים הצריכים להיות באסיפה על מנת לקבל החלטות, מה שיעורי האחזקות הנדרשים לכל חבר ומשקל ההצבעה שלו וכד'. בעלי מניות לבעלי המניות המרכיבים את האסיפה הכללית יש רשימה של חובות וזכויות. העיקריים שבהם: הזכות למידע עיון במסמכי החברה, מידע על גמול דירקטורים, קבלת תקנון ודו"חות כספיים הזכות להצביע באסיפה הכללית הזכות לקבל דיבידנד החובה לנהוג בתום לב ולהימנע מניצול כח לרעה חובה לפעול בהגינות חובת אמון כלפי החברה בעת מכירת השליטה בה חובת אי-קיפוח בעלי מניות אחרים גם אם יש בעל מניות שמחזיק ברוב החברה, שלא יקבל החלטות שמיטיבות איתו ופוגעות בבעלי המניות האחרים, גם אם הוא יכול )5 )6 )7 בעלי המניות מתחלקים ל- 2 סוגים: בעל שליטה מי שיכול לכוון את פעולת החברה. מדובר על גורמים בעלי: a. מעל מחצית מזכויות ההצבעה באסיפה

9 הזכות למנות יותר ממחצית מחברי הדירקטוריון b. הזכות למנות את מנכ"ל החברה c. בעל עניין ישנם 6 סוגים של בעלי עניין: מי שמחזיק ביותר מ- 5% מזכויות ההצבעה באסיפה a. מי שרשאי למנות לפחות דירקטור אחד b. דירקטור/מנכ"ל c. תאגיד המוחזק ע"י בעל עניין d. קרן נאמנות המחזיקה ב- 5% מזכויות ההצבעה באסיפה e. חברת בת של החברה f. הדירקטוריון תפקידי הדירקטוריון על פי סעיף 92 לחוק החברות הם: לקבוע את מדיניות החברה האם לבצע רכישה מסוימת, האם להרחיב את פעילות החברה 3 לתחומים חדשים )מבחינת כדאיות, יכולת, עלות וכד'( ועוד ועוד. לפקח על תפקיד המנכ"ל ופעולותיו באמצעים פסיביים )פיקוח ובקרה עיתית על ניהול החברה( ואקטיביים )תשאול/תחקור(. באחריות הדירקטוריון לפקח על המנכ"ל שמבצע את 4 ההחלטות שהתקבלו בחברה, בתנאים שהוגדרו )תקציב או לו"ז מסוים, למשל(. אם חסר לדירקטוריון ידע מקצועי בנושא מסוים, הוא צריך להיעזר באנשי מקצוע. לנהל את ישיבות הדירקטוריון ולמנות את ועדות הדירקטוריון להלן מספר דוגמאות מפורטות יותר לגבי תפקידי הדירקטוריון: קביעת תוכניות פעולה לחברה, עקרונות למימון שלהן ותעדוף ביניהן 1( בדיקת המצב הכספי של החברה וכמה אשראי היא יכולה ליטול 2( קביעת מבנה ארגוני ומדיניות שכר כולל פתיחת וסגירת יחידות חדשות בחברה 3( קבלת החלטה על הנפקת אגרות חוב 4( עריכת הדו"חות הכספיים ואישורם תפקיד מרכזי של הדירקטוריון. הדירקטורים חייבים 5( להבין בדיוק מה הם מאשרים. תירוצים כמו "לא הבנתי על מה מדובר" לא יעזרו במקרה 5 זה. דיווח לאסיפה השנתית על מצב החברה והתוצאות העסקיות 6( נדרש גם מינוי ופיטור מנכ"ל וכן קביעת גובה שכרו )אא"כ נקבע אחרת בתקנון החברה( 7( להתחשב ברגולציות ממשלתיות על גובה שכר בכירים במשק קבלת החלטות בעסקאות ופעולות של בעלי עניין 8( הקצאת מניות וניירות ערך הניתנים להמרה 9( 01( החלטה על חלוקת דיבידנדים )האם לחלק וכמה( ורכישה עצמית של מניות החברה )רכישה של מניות החברה משוק ההון ע"י החברה עצמה לקנות חזרה את מה שהוצע להנפקה( 11( מתן חוות דעת על הצעת רכש מיוחדת ניתן רק להוסיף 21( קביעת מספר מינימלי של דירקטורים בעלי הכשרה חשבונאית פיננסית למינימום שנקבע בחוק 3 למשל, חברת דסקש השקעות של נוחי דנקנר רכשה את מעריב, בלי שהדירקטורים ראו את הדו"חות הכספיים שלהם. באחריות הדירקטור לקבל חוות דעת מקצועית של מומחה מהתחום, להבין את התועלת הכלכלית מהעסקה ומה הסיכונים בה. במקרה של מעריב אפילו לא הייתה חוו"ד מקצועית וניכר שהעסקה אושרה בגלל הלחץ של נוחי דנקנר בתור בעל המניות העיקרי 4 חוסר פיקוח הוא כשל מרכזי בחברות עירוניות מכיוון שבחברה כלכלית של עיר יו"ר הדירקטוריון הוא ראש העיר, אין מי שיפקח עליו ואין הפרדה בין הגוף המחוקק והמפקח לגוף המבצע 5 במקרה של ניהול "כפר תקווה" }כפר חוסים בו הייתה המנכ"ל משך 17 מש"ח במשך שנים רבות והוביל לקריסת המוסד{ הדירקטורים טענו שהם לא ידעו את מה הם מאשרים בדו"חות הכספיים. הם נמצאו אשמים בבית המשפט

10 סמכות שיורית כל דבר שלא נקבע במסגרת החוק/תקנון החברה, הדירקטוריון רשאי להחליט מה לעשות. שכר הדירקטוריון קיים תשלום קבוע עבור שכר הדירקטור בחברות ממשלתיות ועירוניות. אין חוק לגבי חברות פרטיות. התכנסות הדירקטוריון הדירקטוריון יתכנס לפי צרכי החברה ולכל הפחות אחת לשנה. בחברות ציבוריות, וכן בחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב הדירקטוריון יתכנס לכל הפחות אחת לשלושה חודשים. יו"ר הדירקטוריון יכול לכנס את הדירקטוריון בכל עת שיחפוץ. הרכב הדירקטוריון לא קיים סעיף בחוק שקובע כמה דירקטורים צריכים להיות בחברה, אך יש הגדרה של מספר מינימלי. בחברה פרטית חייב להיות לפחות דירקטור אחד )לא חייב להיות בנוסף גם יו"ר(. בחברה ציבורית/פרטית בעלת אג"ח חייבים להיות לפחות 4 כי בחברות אלו נדרשת וועדת ביקורת המורכבת מ- 3 דירקטורים, ובנוסף צריך יו"ר לדירקטוריון. בחברה ציבורית יו"ר הדירקטוריון לא יכול להיות מנכ"ל )למעט חריגים מסוימים(. ישיבת דירקטוריון מניין חוקי בישיבת דירקטוריון נקרא קוורום. מניין חוקי הוא רוב חברי הדירקטוריון, אא"כ נקבע אחרת בתקנון החברה )ניתן רק להחמיר(. הצבעה לכל דירקטור יש קול אחד. במקרה של תיקו ליו"ר יש קול נוסף. גם נושא ההצבעה הוא אא"כ נקבע אחרת בתקנון החברה. פרוטוקולים הדירקטוריון נדרש לתעד את ישיבותיו ולשמור אותם למשך 7 שנים. פרוטוקול שנחתם ואושר ע"י היו"ר יהווה ראיה קבילה בבית משפט. מי יכול להיות דירקטור 1( דירקטור רגיל בעל הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי ביחס לצרכי החברה וגודלה. בחברה ציבורית או פרטית שהיא בעלת אג"ח לא יכול לכהן אדם שהורשע בעבירה פלילית כלכלית/עבירה הקשורה לחוק ניירות ערך/עבירה עם קלון )כמו אונס, רצח( אא"כ חלפו לפחות 5 שנים מהיום שבו הורשע. בחברה פרטית אין שום הגבלה. **שאר הדירקטורים נדרשים כמובן לעמוד בדרישות לדירקטור רגיל** דירקטור חיצוני בכל חברה ציבורית/פרטית בעלת אג"ח חייבים להיות לפחות 2 דירקטורים חיצוניים כאשר לפחות אחד מהם "בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית" והשאר "בעלי כשירות מקצועית". האסיפה הכללית ממנה דירקטורים חיצוניים ברוב מיוחד )רוב בקרב בעלי מניות שאין להם שליטה(. אסור למנות כדירקטור חיצוני אדם שתפקידיו או עיסוקיו האחרים עשויים ליצור ניגוד עניינים 6 ; זיקה )לו/קרובו/שותפו/מעבידו/התאגיד בשליטתו( לחברה, בעל השליטה או התאגיד 7 שהחברה נמצאת בה בשנתיים שקדמו למינויו ; בעל כהונה צולבת ; עובד רשות ניירות הערך או הבורסה. 6 7 קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים אם הוא משמש כדירקטור במקום נוסף שגורם לניגוד עניינים

11 דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית או מעורבת צריך להיות בן 25 לפחות ושיתקיימו בו אחד מהתנאים הבאים: a. בעל תואר אקדמי בכלכלה, מנהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מנהל ציבורי, הנדסה, לימודי עבודה או תואר אקדמי אחר בעל זיקה לתחום העיסוק של החברה. b. בעל נסיון של 5 שנים לפחות באחד מהנושאים הבאים )או 5 שנים במצטבר ב- 2 או יותר מהנושאים(: i. תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד עם היקף עסקים משמעותי.ii תפקיד ציבורי בכיר או תפקיד ציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים.iii תפקיד בכיר בתחום העיסוק של החברה בה הוא רוצה לשמש כדירקטור דירקטור בתאגיד עירוני שליש מהדירקטוריון יהיה מקרב מועצת העירייה, שליש מקרב עובדי העירייה ושליש מקרב הציבור. הכשירות הנדרשת לדירקטור מקרב הציבור הינה כמו של דירקטור מטעם המדינה. עצמאות הדירקטור תיקון 16 לחוק החברות קבוע כי הדירקטור יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעותיו, לא יהיה צד להסכם הצבעה, ובאופן כללי כל אי-הפעלת שיקול דעת עצמאית תהווה הפרת אמונים )עבירה על החוק(. 8 התיקון גם מציין כי בעל שליטה בחברה לא יכול לשמש כ-"דירקטור צללים". מה בעיית הנציג פעמים רבות בחברה אין זהות בין מקבלי ההחלטות לאילו שמושפעים מההחלטות שלהם 9 שיוצר את בעיית הנציג. למשל: בעלי מניות והנהלה בעלי המניות רוצים שכספי החברה יופנו להשקעות כדי להניב עוד רווחים, בעוד שחבר ההנהלה יכולים להעדיף שחלק מהכסף ישמש לשיפור תנאיהם רכב גדול יותר, העלאה במשכרות וכד'. בעלי מניות ונושים בעלי מניות נוטים יותר לקחת סיכונים כי הם אינם חשופים להפסדים אישיים אם החברה קורסת. הנושים לעומת זאת מעדיפים השקעות סולידיות כדי להבטיח שהם יקבלו תשלום על השירותים שסיפקו לחברה. בעלי מניות הרוב ובעלי מניות המיעוט בעלי מניות הרוב עשויים לרצות לקדם עסקאות שייטיבו עימם, גם אם הם יפגעו בבעלי מניות המיעוט. למשל, שהחברה תקנה נכס של בעל שליטה במחיר גבוה בהרבה מהשוק מיטיב עם בעל השליטה שמרוויח הרבה אבל החברה )ואיתה בעלי מניות המיעוט( מפסידה. על מנת להתגבר על בעיה זו, חוק החברות נותן כלים שיאפשרו להפעיל מנגנוני פיקוח באופן משולב: יצירת מערכות פיקוח נאותות זרימת ידע רב בין ההנהלה לבעלי המניות הגדלת כוחו של המשקיע באסיפה הכללית, בבחירת הדירקטוריון ורואה חשבון מבקר במקרים חריגים ניתן להפעיל כלים נוספים. כך למשל, עסקאות שבהן יש להנהלה אינטרס יצטרכו להיות מאושרות ע"י אורגן גבוה יותר )עסקה עם מנכ"ל כפופה לאישור הדירקטוריון, עסקה עם דירקטור כפופה לאישור האסיפה הכללית(. כמו כן, עסקאות שבהן יש אינטרס אישי לבעל השליטה יהיו מאושרות ע"י ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב של שליש מבין בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. דרך נוספת היא מינוי דירקטור חיצוני שאמור להיות חף מאינטרסים וידאג רק לטובת החברה. 8 אדם שהדירקטורים רגילים להישמע לו, על אף שאינו חבר דירקטוריון ולעיתים אף לא בעל תפקיד רשמי בחברה 9 לא תמיד יש מי שידאג לאינטרסים של המושפעים מההחלטות

12 חשבונאות פיננסית וניתוח דו"חות כספיים המצב הכלכלי של החברה רלוונטי לגורמי עניין רבים החל מההנהלה שרוצה לבחון את הכיוונים האסטרטגיים של החברה ולבחון את היעדים בהתאם להתנהגות השוק וכלה בעובדים ובספקים שורצים לדעת מה האיתנות הפיננסית של החברה. על פי חוק החברות רק חברות בע"מ מחויבות בהכנת דו"חות כספיים, ללא קשר להיותן חברה פרטית או ציבורית. גם עמותות מחויבות בהכנת דו"חות כספיים בהתאם לחוק העמותות. 10 כל החברות חייבות ברו"ח מבקר )חיצוני( שיבקר את הדו"חות הכספיים שלהן. הדו"חות הכספיים יאושרו ע"י הדירקטוריון וייחתמו ע"י יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים )רואה החשבון המבקר לא חותם על הדו"חות הכספיים רק בודק את תקינותם(, והם גם נושאים באחריות פלילית אם הטעו בזדון. הרכב הדו"חות הכספיים הדירקטור צריך להכיר את כל המושגים הפיננסיים הרלוונטיים היטב על מנת שיוכל למלא את תפקידו נאמנה. כפי שיוסבר בכל דו"ח, חלק ניכר מהרווחים או ההפסדים ייחשב טוב או רע רק בהשוואה למקובל בענף. חוו"ד רו"ח מבקר נקרא גם דו"ח המבקר לבעלי המניות מכיוון שהוא ממוען לבעלי המניות, שהם אלו שמינו אותו )רו"ח מבקר ממונה ע"י האסיפה הכללית(. מבנה הדו"ח הוא קבוע, על פי כללי החשבונאות המקובלים ויחסית קצר )בין עמוד לעמוד וחצי(. הדו"ח מתחיל עם המילה "ביקרנו" יש לכך משמעות משפטית. הפסקה הראשונה של הדו"ח מציינת שהאחריות על הדו"חות הכספיים היא של הדירקטוריון וההנהלה ולא של רו"ח מבקר. האחריות שלו היא לחוות דעה על הדו"חות הכספיים בהתבסס על הביקורת שלו. רו"ח מבקר עושה ביקורת מדגמית ולא על כל הדו"חות והחשבוניות בחברה. 11 עבודת הרו"ח נעשית על פי תקנים, מתוך מטרה להראות שאין טעויות מהותיות. ישנן 4 אפשרויות למתן חוות הדעת: חוות דעת חלקה נקראת גם חוו"ד בלתי מסויגת. המשמעות היא שהדו"חות הסכפיים תקינים. חוות דעת מסויגת מעיד על מחלוקת בין הרו"ח המבקר להנהלת החברה על חלק מהנושאים בדו"חות הכספיים. בהקשר זה החוו"ד יכול לכלול "פסקת תשומת לב" המציינת סעיפים שאליהם יש לשים לב, לדעת הרו"ח. חוות דעת שלילית הרו"ח המבקר טוען שהדו"חות הכספיים אינם משקפים את מצב החברה. למשל, אם החברה מסרבת למסור מידע על נכסים משמעותיים שהיא טוענת שיש ברשותה. הימנעות מחוות דעת אם הרו"ח המבקר לא מקבל גישה לנתונים המלאים הוא רושם שאין ביכולתו לעשות ביקורת. כל חוות דעת שאינה חלקה היא בעייתית מבחינת החברה. בד"כ חוות דעת שלילית מובילה לפירוק החברה ע"י בית משפט. חוות הדעת מעניינת בעלי מניות ובעלי עניין בחברה ציבורית. את מי זה מעניין בחברה פרטית? את מס הכנסה שתוביל חקירה מעמיקה על החברה אם יהיה דו"ח רו"ח מבקר בעייתי. 10 על פי חוק החברות רק חברות ציבוריות ופרטיות בעלות מחזור עסקי הגדול מ- 600 אש"ח חייבות ברו"ח מבקר, אבל פקודת מס הכנסה מחייבת את כל החברות ברו"ח מבקר 11 מבחינת רו"ח מבקר טעות מהותית היא יחסית למחזור העסקי. טעות של מליון שקל היא לא מהותית בבנק אבל כן מהותית בדוכן פלאפל

13 דו"ח המאזן מאזן נכון ליום האחרון של אותה תקופה חשבונאית. המאזן מציג את הנכסים של החברה, את ההון העצמי שלה ואת התחייבויותיה, כאשר נכסים=התחייבויות+הון עצמי. למעשה, מדו"ח זה ניתן להבין איך החברה מממנת את נכסיה ופעילותה. להלן דוגמא לדו"ח מאזן: נסביר מאת מה שמוצג בדו"ח. בצד ימין מוצגים הנכסים של החברה, אשר מורכבים מ- 4 חלקים: נכסים שוטפים נכסים שמימוש הנזילות שלהם צפוי בשנה הקרובה. כל סעיף הכלול תחת נכסים שוטפים מחושב על פי כללי החשבונאות המקובלים )למשל, מלאי סגירה יחושב על בסיס LIFO,FIFO או ממוצע משוקלל(. השקעות בחברות וניירות ערך רכוש קבוע נטו שווי הרכוש הקבוע לאחר הפחת שנצבר )פחשנ"צ( 12 רכוש אחר רכוש בלתי מוחשי כמו פטנטים, ידע ומוניטין צד שמאל למעלה כולל את ההתחייבויות המורכבות מ: התחייבויות שוטפות התחייבויות שצריך לשלם בשנה הקרובה. למשל, תשלום לספקים בשוטף פלוס, החזרי הלוואות בשנה הקרובה והוצאות לשלם )משהו שהחברה כבר עשתה אבל לא שילמה עליו. הדוגמא הנפוצה ביותר היא תשלום משכורת דצמבר בינואר ואז זה חוב לשנה הבאה( התחייבויות לזמן ארוך התחייבויות שצריך לשלם אחרי שנה הבאה. למשל, אג"ח והלוואות ארוכות טווח וצד שמאל למטה כולל את ההון העצמי הכולל מניות שהונפקו, קרנות הון ויתרת עודפים )בניכוי 13 דיבדנדים (. המאזן יכלול מספרי השוואה לשנה הקודמת על מנת שניתן יהיה להעריך האם מצב החברה השתפר או הידרדר עם הזמן. 12 סעיף זה הוא הכי בעייתי כי קשה להעריך ערך בלתי מוחשי בצורה טובה, אך יש חברות שזה עיקר הנכסים שלהן. כשרוכשים חברה עם סעיף "רכוש אחר" משמעותי, כדאי לקבל חוות דעת חיצונית ובלתי תלויה של מומחה בתחום לגבי שווי הסעיף 13 דיבידנדים אפשר לחלק בהתקיים שני תנאים: 1( יש עודפים בשנתיים האחרונות 2( החלוקה לא תפגע ביכולת החברה לשלם את התחייבויותיה. ההחלטה על חלוקת דיבידנדים היא בסמכות הדירקטוריון

14 דו"ח רווח והפסד מציג את ההכנסות וההוצאות של תקופת זמן מוגדרת )בד"כ רבעון, חציון או שנה(. הדו"ח בנוי מעט שונה בין חברה יצרנית וחברה מסחרית. להלן דוגמא לדו"ח רווח והפסד: )5 נסביר את מה שמוצג בדו"ח. הרווח הגולמי הוא ההפרש בין המכירות לעלות המכירות )הוצאות הקשורות להכנת המוצר שנמכר(. טיב אחוז הרווח הגולמי תלוי בענף שבו העסק נמצא באחריות הדירקטור להבין האם מצב החברה מספיק טוב. הוצאות מחקר ופיתוח הן הוצאות הקשורות באופן ישיר למו"פ של החברה פיתוח מוצרים חדשים ושדרוג של מוצרים קיימים. הוצאות מכירה כוללות את מה שקשור ישירות לתהליכי המכירה מחלקות השיווק, פרסום וכד'. הוצאות הנהלה וכלליות כוללות את המשכורות להנהלה, מחלקת חשבונות, רכבים בשביל המנהלים, וכל דבר אחר שאין איפה לשים. לאחר קיזוז כל ההוצאות הללו מהרווח הגולמי נשארים עם רווח תפעולי לפני מימון. עלויות המימון הן כל ההוצאות הקשורות להלוואות שקיבלנו )הנפקת אג"ח/הלוואה מהבנק(. עלויות אלו מקבלות שורה נפרדת )כמו גם מסים שיופיע בהמשך( מכיוון שאין לנו שליטה עליהם. לאחר קיזוז עלויות המימון נותרים עם רווח תפעולי לאחר הוצאות מימון. לאחר מכן רושמים סך של הכנסות/הוצאות אחרות ולאחריהם מקבלים רווח לפני מסים על ההכנסה. 14 ולאחר הוצאות המסים, מקבלים את הרווח )או ההפסד( הנקי של החברה. דו"ח זה אמנם מציג כמה החברה רווחית ביחס להוצאות שלה, אבל זה לא הכסף שנכנס לחברה כי זה לא מייצג את יכולת הגבייה )חלק יגיע בשוטף פלוס וכד'(. דו"ח על השינויים בהון העצמי דו"ח המציג את השינויים בהון העצמי במהלך תקופה פיננסית, ואת התנועה בכל קבוצת הון עצמי: זכויות הבעלים בחברה הון המניות הנפרע קרנות הוניות רווחי העסק, סך העודפים דיבידנד סעיפים הוניים אחרים בעמותות ומלכ"רים דו"ח זה נקרא שינויים בנכסים נטו משום שבהגדרה אין להן הון עצמי. 14 המס פה הוא לא מס החברות )שנקבע ע"י פקודת מס הכנסה( אלא על פי כללי החשבונאות המקובלים. החישוב של מס חברות נעשה על פי דו"ח התאמה לצרכי מס הכנסה שנלמד עליו בהמשך הקורס

15 דו"ח על תזרים המזומנים )תזמ"ז( דו"ח שמספק מידע על זרימת המזומנים מ/אל החברה בתקופה חשבונאית נתונה תוך סיווג הזרימות לפי אופיין. מטרות הדו"ח הן להעריך את יכולת החברה לעמוד בהתחייבויות שלה, לספק אינפורמציה למשקיעים ולנותני אשראי, להעריך את יכולת החברה לשלם דיבידנדים לבעלי המניות ולהעריך את יכולת החברה לממן השקעות ממקורות פנימיים. הדו"ח מסווג את תזרים המזומנים ל- 3 : פעילות שוטפת כל התקבולים והתשלומים שבוצעו במהלך התקופה. זהו נדד למידה שבה פעילויות החברה הצליחו להפיק תזרים מזומנים מספק לפריעת הלוואות, שימור היכולת לשלם דיבידנדים וביצוע השקעות חדשות ללא צורך בגיוס הון זר. פעילות השקעה השקעות ומימושים של נכסים פעילות מימון פעולות הקשורות למימון פעילות החברה באמצעות גיוס הון עצמי )הנפקת מניות(, הון זר )הנפקת אג"ח ונטילת הלוואה(, החזר הון עצמי )תשלום דיבידנד ורכישת מניות עצמיות( והחזר הון זר )החזר הלוואות ופדיון אג"ח( אמנם קיים דמיון בין דו"ח זה לדו"ח רווח והפסד, אך בדו"ח זה ניתן לראות את תזרים המזומנים אל ומהחברה, בעוד שבדו"ח רווח והפסד רואים רק רווחים והפסדים אך לא כמה כסף בפועל נכנס לחברה ויצא ממנה. ביאורים לדו"חות הכספיים הביאורים מהווים חלק בלתי נפרד מהדו"חות הכספיים. מכיוון שהדו"חות הרשמיים מובנים בצורה קשיחה, הביאורים מאפשרים לפרט על פעילויות פיננסיות בצורה ברורה. הם גם מאפשרים שילוב של מידע משלים שלא ניתן לשלב בדו"חות הרשמיים. למשל, תלויות, אירועים שהתרחשו לאחר תאריך המאזן, קשר בין עסקאות שבוצעו לבעלי אינטרס בחברה ועוד. כך מתקבלת תמונה שלמה וכוללת על פעילותה הפיננסית של החברה. למשל, ביאור הכנסות מפרט לגבי ההכנסות המצוינות בדו"חות הכספיים כמה ממכירות חו"ל, כמה ממכירת נכסים וכד'. זה יכול להשפיע על האסטרטגיה שהחברה צריכה לנקוט בה ואילו סיכונים עשויים להיות צפויים בחברה. אם חלק גדול מהמכירות הוא למזרח אירופה צריך לשים לב אם פתאום תחול רגולוציה חדשה שתגביל את היכולת שלנו. או אם רוב מוחלט של המכירות הם לחו"ל החברה מאוד רגישה לשינויים בשער המטבע דבר העשוי אף להקריס את רווחי החברה )שהרי המשכורות, הארנונה ותשלומי התשתיות הן במטבע המקומי(. כללי חשבונאות מקובלים (GAAP) Generally Accepted Accounting Principles אלו נהלים, שיטות, מוסכמות וכללים לעריכת דו"חות כספיים. כללים אלו מעוגנים בפרסומים רשמיים של מוסדות סטטוטוריים בכל מדינה )מועצת רו"ח, משרד המשפטים, הרשות לניירות ערך(. כיום ישנן 2 אסכולות שמפרסמות כללי חשבונאות מקובלים: IFRS )International Financial Reporting Standards( FAS )Financial Accounting Standards( עקרונות בינלאומיים עקרונות אמריקאיים 15 בישראל, כל חברה ממשלתית מחויבת לאמץ את כללי הסוקס האמריקאי. בעקבות זאת, החל מ נוספה החובה לדווח על אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי והגילוי, מה שחיזק מאוד את תפקיד מבקר הפנים, הגדיל את אחריותו והפך את הדו"ח שלו לבעל משמעות מרכזית שנדרש להתייחס אליו. חברות צריכות להגיש את הדו"חות שלהם בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. תקינה בינלאומית, תקינה חשבונאית או תקינה אמריקאית כל אחד לפי סוג הארגון. 15 כללים אלו נקבעו לאחר מקרה תרמית מאוד גדול של חברות האנרגיה Enron שמנהליה ורואי החשבון שלה נכנסו לכלא. הכללים הם על שם 2 חברי ממשל Oxley( )Sarbanes & שהובילו את החקיקה בעקבות האירוע

16 דו"ח דירקטוריון דו"ח זה נקרא "דו"ח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד" ורק חברות ציבוריות מחויבות בו. הדו"ח מהווה מסגרת משלימה לדו"חות הכספיים ונותן מידע "לא כספי" חשוב לצורך קבלת החלטות לגבי השקעה. הדו"ח כולל למשל מידע על גורמי ההצלחה של החברה, חלוקת אחוזים בהכנסות, היקפי חוזים קיימים ועתידיים, הליכים משפטיים ועוד. דוגמאות למידע משלים בדו"ח: חוזים עתידיים אם החברה במצב פיננסי טוב אבל היא נסמכת על חוזה ארוך טווח שיסתיים בקרוב, והיא תידרש לחתום על חוזה חדש שעשוי להיות פחות מוצלח. המידע הזה, שהינו מהותי להשקעה, יופיע רק בדו"ח דירקטוריון. הליכים משפטיים אם יש תביעה ייצוגית נגד החברה זה לא יופיע בדו"חות הכספיים, אבל זה עשוי להשפיע על הכנסות החברה בשנה העוקבת. דו"ח הדירקטוריון מאושר ע"י הדירקטוריון ונחתם ע"י יו"ר הדירקטוריון )או ממונה מטעמו( והמנכ"ל. נקודות מרכזיות בנוגע לתפקיד הדירקטור והדו"חות הכספיים דירקטור צריך לשבת עם מבקר הפנים וסמנכ"ל הכספים של החברה כדי להכיר את החברה לעומק ולבצע את תפקידו כנדרש. זה כולל הכרה של תהליכי הייצור, השינוע, המכירות וכד'. יש חשיבות רבה בהקפדה על הימצאותו של רו"ח מבקר )או מישהו רלוונטי מטעמו( בישיבות הדירקטוריון כדי שיהיה אפשר לשאול שאלות מעמיקות על הדו"חות הכספיים ולאשר נושאים בצורה מושכלת. ההסתכלות על הדו"חות הכספיים צריכה להיעשות באוריינטציה רב-שנתית מכיוון שמעניין את הדירקטור לא רק הביצועים בשנה הנוכחית אלא גם מגמת ההתפתחות בחברה מבחינת רווחיות, יציבות, נזילות וכד'. יש להסתכל על הדו"חות הכספיים בהשוואה לענף שבו החברה נמצאת. ביצועים של חברה יהיו טובים או רעים לא רק באופן אבסולוטי אלא בעיקר ביחס לביצועים בענף. בדיקת הפירמה לעומק יכולה להיעשות רק ע"י שילוב כל הדו"חות הכספיים. יחסים פיננסיים ישנם 4 סוגים מרכזיים של יחסים פיננסיים שניתן ללמוד עליהם מעיון בדו"חות הכספיים של 16 החברה : נזילות החברה עד כמה החברה מסוגלת לשלם את התחייבויותיה רווחיות החברה עד כמה החברה רווחית בעסקיה הסיכון הפיננסי בחברה מה רמת המינוף הפיננסי של החברה יעילות תפעולית עד כמה החברה יעילה מבחינת התפעול שלה. למשל, מחזורי המלאי של החברה )כמה פעמים במהלך השנה קונים ומוכרים מלאי( יחסי נזילות יחסי נזילות קובעים עד כמה החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה השוטפות באמצעות נכסיה השוטפים, ללא צורך בגיוס הון נוסף. יחס שוטף היחס בין הנכסים שוטפים להתחייבויות שוטפות )מתוך דו"ח המאזן(. נסתכל על דוגמה מספרית: 16 מומלץ לבצע את התהליך הזה לפני ישיבות הדירקטוריון כי למרות שמסבירים על זה )בחברות ציבוריות וכאלו שמחויבות בכך ע"י רגולוציה. יש גם חברות שבהן אין חובה כזו ושם זה עוד יותר קריטי(, אם לא שולטים בחומר הולכים לאיבוד מהר מאוד ולא מצליחים להבין

17 הנכסים השוטפים הם מזומנים, אשראי לקוחות ומלאי סגירה. לפרעון, חובות לספקים והוצאות לשלם. מקבלים שהיחס ביניהם הוא ההתחייבויות השוטפות הן שיקים = 3.22 כלומר, על כל שקל שאנחנו צריכים לשלם בשנה הקרובה, ייכנסו 3 שקלים. כעקרון, כל יחס הגדול מ- 1 הוא טוב, אבל אנחנו צריכים להשוות את עצמנו למקובל בענף. גם אם יש יחס גבוה, זה לא תמיד מצוין כי זה תלוי מה המקור של הנכסים השוטפים. אולי חלק מזה זה לקוחות שיש ספק לגבי היכולת שלהם לשלם או שחלק גדול מהנכסים השוטפים הם מלאי, אבל אנחנו מוכרים מוצרים עם חיי מדף קצרים )כמו קוטג'( חשוב להיות ברמת מיומנות גבוהה כדי להקשות ולשאול את השאלות הנכונות ולעשות זום-אין ולהבין ממה מורכבים הנכסים השוטפים ועד כמה יש בהם סיכון. הון חוזר ההפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות. אם הוא שלילי המצב לא טוב כי יש 17 יותר התחייבויות שוטפות מנכסים שוטפים. זה מדד חשוב לבנקים למתן הלוואות לחברות. אם זה המצב צריך שיהיה פתרון מכירת נכסים, עסקה שקרובה למימוש, הנפקת מניות/אג"ח וכד'. יחסי רווחיות מדד למידת הרווחיות של החברה בהווה ובעתיד. גם אם חברה מפסידה בשנה מסוימת, זה לא אומר שאין לה את היכולת להרוויח בשנה העוקבת. מדד זה מאוד חשוב מכיוון שחברה ללא יכולת להרוויח לא תשרוד. המדד מתקבל תוך דו"ח רווח והפסד ומורכב מכמה סוגי יחסים: יחס הרווח הנקי היחס בין הרווח הנקי לסך המכירות נטו. אם נמצאים הרבה פחות מהמקובל )גם אם עדיין רווחיים( החברה היא בסיכון גבוה יותר להתמוטט בעיתות משבר ביחס לאלו שנמצאות עם יחס רווח נקי מקובל בענף ומעלה. יחס הרווח התפעולי היחס בין הרווח התפעולי )רווח לפני מסים ולפני מימון( והמכירות נטו. יחס רווח גולמי היחס בין הרווח הגולמי )מכירות פחות עלות המכירות( למכירות נטו. שיעור הרווח הנקי ROA( )Return On Assets - היחס בין הרווח הנקי לנכסים. כמה מרוויחים מכל שקל שמושקע בנכסים. זהו מדד ליכולת החברה לייצר הכנסות באמצעות נכסיה, ללא תלות באופן שבו הנכס ממומן. התשואה להון העצמי ROE( )Return On Equity - היחס בין הרווח הנקי להון העצמי. כמה מרוויחים מכל שקל של הון עצמי. זהו מדד לשיעור הרווח של בעלי המניות בחברה. מכפיל הרווח Multiplier( )The היחס בין שווי השוק של החברה לרווח הנקי שלה. מהווה מדד למשך הצפוי להחזר ההשקעה בחברה. )5 )6 מכיוון שכל יחס מתייחס לחלק אחר של החברה, אפשר להבין איפה יש בעיות שצריך להתמקד בהן. למשל, אם יחס הרווח הגולמי טוב ביחס לענף אבל יחס הרווח התפעולי לא, אז יש לנו בעיות 17 למעשה, חברה במצב הזה לא יכולה להחזיר הלוואות כי אין לה תזרים מזומנים חיובי. יהיה לה מאוד מאוד קשה לקבל הלוואות

18 בתפעול. אם זה הפוך, יש לנו בעיות במכירות וכד'. לוקחים מעט מדי על המוצרים, עולה יותר מדי לייצר יחסי מבנה הון בוחן את הסיכון הפיננסי הגלום במנוף הפיננסי. זהו היחס בין כל הנכסים )הון זר+הון עצמי( להון העצמי ונקרא מנוף פיננסי. כאשר המנוף הפיננסי נמוך מדי, זה מעיד על חברה שהיא לא דינמית ולא מתפתחת. כאשר המנוף הפיננסי גבוה מדי אז החברה נמצאת בסיכון גבוה לתשלום חובותיה. יחסי יעילות תפעולית לא למדנו. הערכות שווי הערכות שווי משמשות לטובת ביצוע עסקאות, דיווחים כספיים )בחינת שינוי ערך החברה, הקצאת מחיר רכישה וכד'( ולצרכי מס. יש 3 שיטות להעריך שווי של חברות: שיטת המכפילים בניית תחזית רווח חשבונאי והכפלתו במכפיל מקובל בענף )למשל, מכפיל מכירות, מכפיל הון וכד' פרמטר כלשהו שאפשר באמצעותו להשוות בין חברות(. שיטת שווי נכסי כמה שווים נכסיה של החברה. שיטת Flow( DCF )Discounted Cash השיטה המדויקת והמקובלת ביותר. בשיטה זו בודקים את תחזית תזרים המזומנים הצפוי של החבר, מבצעים היוון ומקבלים את שוויה החברה היום.

19 אחריות הדירקטור חובת הזהירות וחובת האמונים לדירקטורים ישנן חובות ואחריות חוקיות, כאשר העיקריות שבהן הן חובת הזהירות וחובת האמונים. הפרות חוק ישנם 3 סוגי הפרות חוק: עבירה פלילית צריך להוכיח את היסוד העובדתי ואת היסוד הנפשי לא רק שהעובדות נכונות אלא שגם הייתה כוונת זדון/רשלנות. עבירה פלילית היא תמיד המדינה נגד. למשל, 18 רישום כוזב במסמכי תאגיד, שימוש במידע פנים, עבירות מס. עוולה אזרחית צריך להוכיח את היסוד העובדתי בלבד. עוולה אזרחית היא תמיד בין פרטים/חברות. עבירה משמעתית תובעים אפשריים של הדירקטור החברה עצמה, בעלי המניות, עובדים, רשויות המדינה, ספקים/לקוחות ונושים נוספים. חובת הזהירות דירקטור נחשב נושא משרה )למרות שאין לו יחסי עובד-מעביד( ולכן הוא חייב בחובת הזהירות כלפי החברה. חובת הזהירות מחייבת לא לבצע פעילות שאדם סביר ונבון לא היה מבצע באותן נסיבות. יתרה מכך, הדירקטור נחשב למקצוע ולכן נדרש ממנו התנהגות מעבר לאדם הסביר דירקטור צריך לנהוג כדירקטור סביר. לצורך כך דירקטור חייב לאסוף את כל המידע הרלוונטי שהוא נדרש לו. בהקשר זה יש לדירקטור מספר זכויות: זכות לקבל מידע יש לדירקטור זכות לעיין בכל מסמכי החברה ולקבל העתק שלהם ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר נדרש למילוי תפקידו. זכות להעסיק יועצים דירקטור זכאי לייעוץ מקצועי על חשבון החברה כדי שיהיה כמה שיותר בקיא בענייני החברה ויוכל לבצע את עבודתו כנדרש. זכות תביעה )תביעה נגזרת( דירקטור זכאי לתבוע את החברה או נושאי המשרה בה אם יש יסוד סביר להניח שהם עומדים לבצע פעולה שיכולה להוות הפרת חובה של נושא משרה. זכות זו היא משמעותית כי היא מגדילה את כוחו של הדירקטור מהתנגדות בהצבעה לפעולה משפטית שהוא יכול לנקוט בה. לא תמיד כדאי להשתמש בזכות זו )תביעה היא בכל זאת עסק לא פשוט( ולעיתים ניתן 19 להשיג תוצאות טובות גם באמצעים אחרים. חובת האמונים הדירקטור מחויב לפעול לטובת מחויבות זו כוללת: החברה )לא היו"ר, לא המנכ"ל, לא עצמו ולא אף גורם אחר(. הימנעות מפעולות שיש בהן ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה וכל תפקיד אחר שלו או עניינים אישיים. אם יש ניגוד כזה, עליו לגלות זאת בחברה בהקדם ולא יאוחר מישיבת רישום נתונים שאינם נכונים או אי רישום נתונים שנדרש היה לרשום מתוך כוונה לרמות עד 5 שנות מאסר פרופ' אמיר ברנע )שהיה חבר דירקטוריון בנק הפועלים( התריע על התנהלותו של יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, לבעלת השליטה שרי אריסון. אריסון פטרה את דבריו ולא התייחסה אליהם. בתגובה, פרופ' ברנע התפטר מתפקידו בדירקטוריון של הבנק. מכיוון שהתפטרות של חבר דירקטוריון )ובוודאי בסדר גודל שלו( היא אירוע חריג, הרגולטור התערב וחקר למה הוא התפטר. כך, הרגולטור נכנס לאירוע והוביל לתביעה נגד דני דנקנר ופיטוריו. פרופ' ברנע השיג את המטרה שלו תוך התנהלות אסטרטגית נכונה וחכמה, בלי להתלהם

20 הדירקטוריון הראשונה שתעסוק בנושא. כמו כן, כל דירקטור שנכנס לחברה מחויב לחתום על טופס של ניגוד עניינים. הימנעות מפעולות שיש בהן תחרות עם עסקי החברה. הימנעות מניצול הזדמנויות עסקיות של החברה על מנת להשיג טובת הנאה לעצמו או לגורם 20 אחר. העברה לחברה של כל ידיעה ומסמך הנוגעים לענייניה שהגיעו לידיו מתוקף מעמדו בחברה. חובת האמונים בפסיקה פרשת בנק צפון אמריקה בנק שהוקם בישראל בשנות ה- 70. בשנת 1985 בנק ישראל השתלט עליו לאחר שבוצעו בו מעילות ענק בהיקף של 100 מיליון )פי 3 מההון העצמי של הבנק(. מנהלי הבנק הורשעו בפלילים ולראשונה גם הדירקטורים הואשמו בפלילים וחויבו לפצות את הבנק בגלל התרשלות בתפקידם. בפסיקה בפרשה זו הדירקטורים הועמדו לסטנדרטים של דירקטור סביר ולא של אדם סביר. נקבע שדירקטור חייב להכיר את מצבה הפיננסי לעומק ולהיות מעורה בענייניה. אם לא, הוא אינו יכול לבצע את תפקידו ומתרשל. כמו כן, נקבע כי דירקטור לא צריך להסתפק בהצבעה נגד החלטה כאמצעי סביר )בד"כ זה סביר, אך לא תמיד(, וכי אם המצב דורש זאת עליו לזמן ישיבת דירקטוריון דחופה לדון בנושא ואף לפנות לבית משפט בתביעה נגזרת. חובת האמונים בפסיקה פרשת קוט חברת קוט נדרשה לגייס הון ולשם כך הנפיקה מניות. כחלק מההנפקה הם הציעו לבעלי המניות מניות נוספות כדי לשמור על חלקם בחברה או שלא ירכשו ואז חלקם בחברה ידולל. אחד מבעלי מניות המיעוט לא רצה לרכוש עוד מניות לאור המידע שהוצג לו והוא הסכים לדילול. בדיעבד, התברר שמנהלי החברה הסתירו את השווי הריאלי של המניות ושהם סגרו עם גורם שלישי על מכירת מניות אליו בערך גבוה. בעל מניות המיעוט ערער על העסקה לבית משפט בטענה שאם היה לו את מלוא המידע אודות מניות החברה, היה רוכש מניות נוספות ולא היה מסכים לדילול חלקו. השופטים קבעו שמנהלי החברה הפרו את חובת האמונים כלפי החברה בכך ש: סיפקו מידע שקרי העריכו את שווי החברה כנמוך באופן ניכר ממה שהיה צריך להעריך הסתירו מידע הסתירו פרטים מהותיים מבעלי המניות הקיימים בתהליך גיוס ההון, מה שמנע מהם לקבל החלטה מושכלת בעניין חובת האמונים בפסיקה- פרשת פאנגיה נדל"ן עסקת נדל"ן שעלתה כאופציה בחברה. יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל הסתירו מידע מהדירקטוריון ואף הציגו מידע חלקי ומגמתי בנוגע לפוטנציאל הרווח מהעסקה. לאחר שהדירקטוריון החליט לא לקדם את העסקה, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון רכשו את הקרקע ולאחר מכירתה הרוויחו למעלה מ- 100 מש"ח. כאשר הנושא הגיע לבית המשפט יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל טענו שמכיוון שלחברה בכל מקרה לא הייתה יכולת פיננסית לרכוש את הקרקע, לא הייתה הזדמנות עסקית ולכן לא הייתה הפרת אמונים. השופט דחה את טענותיהם וקבע כי העובדה שהם הציגו מידע חלקי ומגמתי הובילה להחלטת הדירקטוריון וכי אם היה בפניהם את המידע המלא, אולי היו משיגים את ההון הנדרש על מנת לממש את העסקה. הוא קבע שמהלך כזה מותר רק אם לדירקטוריון היה מוצג מלוא המידע, הוא היה מקבל החלטה עצמאית לא לממש את העסקה והגורמים הרלוונטיים היו מיידעים אותו שהם מתכננים לרכוש. כמו כן, השופט חייב את יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל להעביר לחברה את כל הרווחים שהם השיגו מאותה עסקה. 20 למשל, אם לחברה יש הזדמנות לרכוש קרקע והדירקטור מצביע נגד הרכישה על מנת שהוא יוכל לרכוש אותה אחר כך בעצמו ולהרוויח. עם זאת, אם החברה לא רכשה את הקרקע מסיבות שאינן קשורות לדירקטור, הוא יכול לרכוש אחר כך את הקרקע בעצמו תוך שקיפות מול החברה על המהלך

21 דוגמאות לחובות נוספות להכיר ולהתעניין במצב החברה. לא ניתן להיות דירקטור ראוי עם ידע חלקי ושטחי בלבד. 1( לפקח על האופן שבו המנכ"ל וההנהלה מבצעים את תפקידם. 2( לדרוש לקבל את הנושאים שיעלו לסדר היום מספיק זמן מראש כדי להיערך אליהם כראוי. 3( לקבוע את מדיניות החברה במגוון נושאים איכות הסביבה, דיני עבודה וכו'. 4( להפעיל שיקול דעת עצמאי, להיות מנותק משיקולים זרים או הוראות של מי שמינה אותו 5( לדירקטוריון "מבחן השכל הישר". לא לקיים הסכמי הצבעה עם דירקטורים אחרים! 6( להיות חלק מהליך אישור הדו"חות הכספיים. 7( אחריות נושאי משרה במצב של חדלות פירעון כאשר חברה מגיעה למצב של חדלות פירעון, המפרקים מבצעי גם בדיקה אחורה בזמן כי להבין איך החברה הגיעה למצבה. בסמכותם לבדוק את התנהלות הדירקטוריון ולבחון האם התרשלו בתפקידם. המפרק עושה זאת באמצעות עיון בפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון ובדיקה האם התקבלו החלטות שנוגדות את חובת הזהירות וחובת האמונים. אם יתגלה שזה היה המצב, הדירקטור עשוי לשלם מכיסו כדי לפצות את הנושים של החברה. דוגמה למצב כזה היה של חברת הנגרייה שרכשה סחורה מדלתות חמדיה. החוב של הנגרייה גדל ובזמן הסכסוך עמד על 1 מש"ח בזמן שבקופת החברה היה 14,000 בלבד. בפסק הדין קבע השופט שלא תמיד קל להבחין מתי מדובר על ניהול כושל של עסק ומתי במעשה רמייה מכוון. פעמים רבות עסקים "מגלגלים חובות" מתוך אמונה שהעסק יצליח, עם הזמן, לעמוד על תזרים מזומנים חיובי ולהחזיר את כל התחייבויותיו. במקרה הזה כן הייתה צריכה להידלק נורה אדומה אצל הדירקטוריון של דלתות חמדיה על המשך מכירת הסחורה לחברה שאין לה יכולת החזר )או שיש חשש גדול לגבי יכולתה להחזיר חובות( וגם בנגרייה היה צריך לעצור את המשך רכישת הסחורות לאור תזרים המזומנים הדל. בד"כ, כאשר בוצע תהליך עסקי מסודר שבו נבחנו הסיכונים והתקבלו החלטות מושכלות בתי המשפט לא יתערבו כי קורה שעסקים נכשלים. המעורבות תהיה רק כאשר קיים חשד לתהליך כושל. בגלל מקרים כאלה, ב נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כללי המטיל על המנכ"ל והדירקטורים של חברה המגיעה לחדלות פירעון אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושים, אם לא פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון. סיכום כיצד על הדירקטוריון לפעול מינוי דירקטורים חזקים ועצמאיים, איזון שולחן לתמוך בבניית דירקטוריון אפקטיבי 1( הדירקטוריון )גיוון ברקע של הדירקטורים(, ווידוא הימצאות גורמים שהם בעלי מומחיות בתחום עיסוקה של החברה. לקבל שיפוי, ביטוח ופטור הסתייעות ביועצי ביטוח ובחינת היקף הביטוח כדי להיות 2( מכוסים במקרה של תביעה. שקיפות מלאה כלפי הדירקטוריון. לבנות תהליכי גילוי לדירקטוריון ולדאוג ליישומם 3( לאמץ תוכנית אכיפה מנהלית ולדאוג ליישומה כללי הסוקס, למשל. 4( למנות רו"ח ועו"ד עצמאי ובעל מוניטין. 5( לקבל ייעוץ נפרד במקרה הצורך על מנת להכיר את החומר בצורה הכי טובה שאפשר. 6( למנות מבקר פנים מקצועי ועצמאי חיזוק נושא הביקורת בחברה. 7( להקפיד על קבלת חומר מראש על מנת להיות ערוך בצורה מלאה לישיבות הדירקטוריון. 8( לקרוא את כל המסמכים הרלוונטיים לישיבות הדירקטוריון )הנושאים שעל סדר היום, חומר 9( נלווה, דו"חות כספיים וביאורים, דו"חות דירקטוריון על מאפייני החברה וגורמי סיכון וכד'( 01( לשאול שאלות על כל מה שנדרש )עסקאות בעלי עניין, שכר בכירים, דו"חות כספיים וכל נושא רלוונטי אחר(.

22 11( לבקש לקבל חומר תומך בכתב על כל נושא בעל חשיבות לקבלת החלטה בדגש על נושאים שמצריכים מומחיות או מידע שאינו בידי הדירקטורים. 21( לקבל חוות דעת מומחה אבל לא בצורה עיוורת. לבחון את המידע העובדתי שעליו הוא מסתמך, לבחון את מידת המומחיות והעצמאות של המומחה, לדרוש שהמומחה יציג את חוות דעתו בישיבת הדירקטוריון כדי להתרשם ממנו. 31( לתעד תהליך קבלת החלטות תיעוד הדיונים בפרוטוקול בצורה ראויה )לא נדרש תמלול מלא אלא את עיקרי הדברים על מנת לשקף לקוראים כי נעשה דיון והתקבלו החלטות מושכלות( ותיעוד ההחלטות עצמן כנדרש.

23 אחריות הדירקטור בדיני מס רשות המסים בישראל רשות המסים אחראית לגבות מסים )ישירים ועקיפים( ושותפים בהתווית מדיניות המסים במגוון נושאים )מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ וכו'(. מנהל הרשות משמש מתוקף תפקידו גם בתור נציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מנהל המכס ומע"מ, עומד בראש שע"מ )שירות עיבודים ממוכנים זרוע המחשוב של רשות המסים( וכפוף לשר האוצר. רשות המסים פזורה ברחבי המדינה משרדי שומה, משרדי מיסוי מקרקעין, משרדי חקירות פלילות ותחנות מע"מ. להלן תרשים ארגוני של רשות המסים. ישנן מספר מחלקות ברשות המסים הקשורות לתפקיד הדירקטור: המחלקה המקצועית דירקטור יכול לפנות למחלקה זו על מנת לקבל חוות דעת מקצועית בנוגע לנושאים מורכבים הקשורים למיסוי. מחלקת שומה וביקורת מחלקה זו מבצעת ביקורות בשטח ובסמכותה גם לקחת טובין. הם יכולים לחקור את הדירקטור, ואפילו לחקור תחת אזהרה. מחלקת מודיעין וחקירות עיסוק בנושאים פליליים. מחלקת שע"מ מחלקה בתוך רשות המסים המחזיקה במידע על כל אזרח במדינת ישראל לטובת נושאי מס. רשות המסים יכולה לבצע חקירה על תפקידנו כדירקטור משום שהדירקטורים אחראים לקיום חוקי המס בחברה. החלטות מיסוי pre-ruling החלטת מיסוי היא החלטה של רשות המסים ביחס לפנייה יזומה אליה של אדם/תאגיד לגבי יחסה של הרשות לפעולה שהוא רוצה לבצע. בד"כ, רשות המסים נותנת את החלטתה אחרי ביצוע הפעולה אך לעתים זה לא נוח לפונה ולכן הוא מעדיף לדעת מראש מה תהיה התוצאה של הפעולה שלו כדי להבין אם כדאי לבצע אותה. החלטה זו מחייבת את רשות המסים )אם הגורם מבצע לבסוף את הפעולה( ובתנאי שלא התגלה שלא נמסרו כל הפרטים הנדרשים או שהם השתנו. ניתן להגיש בקשה להחלטת מיסוי בנושאים הקשורים למס הכנסה, מס שבח מקרקעין ומע"מ.

24 מבני התאגדות ושיעורי מס לצורות התאגדות שונות יש כללים שונים בנוגע למיסוי: עצמאים, שותפות, חברות ואחר. עצמאי/שכיר תשלום המס נעשה לפי מדרגות מס המפורסמות ע"י רשות המסים בכל שנה בינואר. מדרגות המס מחולקות על פי צורת ההכנסה: הכנסה מיגיעה אישית משכורת מהעבודה הכנסה שלא מיגיעה אישית השכרת נכס, תמלוגים, פטנטים וכד' בנוסף, יש חבות לביטוח לאומי ומע"מ. שותפות ללא משמעות מיוחדת מבחינת מס. כל שותף במסגרת השותפות משלם לפי מדרגות מס הרלוונטיות אליו, ביטוח לאומי ומע"מ. חברה בחברות קיים תהליך מיסוי דו שלבי המורכב ממס חברות ומס על דיבידנדים בעת חלוקת רווחים: מס חברות הוא מס על הכנסה חייבת. הכנסה חייבת היא סך ההכנסות בניכוי ההוצאות המוכרות למס. מס החברות מצוין בדו"ח התאמה לצרכי מס הכנסה כי שם מופיעה ההכנסה החייבת. מס זה אינו מופיע בדו"חות החשבונאיים הקבועים כי גובה המס תלוי בהחלטת מדיניות הממשלה, ואיננו קבוע. מושגים רלוונטיים למס חברות: a. הוצאות מוכרות כל הוצאה שמטרתה ייצור הכנסה המוכרת לצרכי מס, למעט הוצאות מעורבות והוצאות שהפקודה לא מאפשרת לנכות אותן. b. זקיפת שווי שווי טובות הנאה שהעובד מקבל מהמעסיק בכסף או בשווה כסף. למשל, רכב צמוד, שי לחג, ארוחות לעובדים וכד'. העובדים צריכים לשלם על דברים אלו מס )זה נכלל כחלק מההכנסה שלהם(. עובד יכול לבקש מהמעסיק גילום שהמעסיק ייקח את זקיפת השווי על עצמו. מס על דיבידנדים בעת חלוקת רווחים ניתן בנוסף למס החברות שכבר שולם. בעלי מניות מהותיים )המחזיקים בלמעלה מ- 10% מהחברה( משלמים 30% מס, ושאר בעלי המניות משלמים 25% מס. למשל, בעל מניות מהותי הרוויח מהחברה 100 בדיבידנדים. הוא ישלם 23% מס חברות ויישאר עם 77. על זה הוא ישלם 30% מס על הדיבידנד ויישאר עם כלומר, מיסוי אפקטיבי של 46.1%. חברה לא משלמת ביטוח לאומי אבל כן משלמת מע"מ. אחר לא למדנו. דו"ח התאמה לצרכי מס הכנסה דו"ח זה מבצע התאמה בין פקודת מס הכנסה לחשבונאות פיננסית. בדו"ח זה מציינים הוצאות אינן מוכרות לצרכי מס מכיוון שאלו שכן מוכרות כבר צוינו בדו"חות החשבונאיים. מבנה הדו"ח הוא כדלהלן: הוצאות שהן גם מוכרות לצרכי מס וגם לא. למשל, רכב פרטי שמשמש אותי גם כרכב חברה למשל, כיבוד מוכר רק ל- 80%, הוצאות פרטיות כמו ערב גיבוש ותשלום קנסות גם אם הם אירעו במסגרת העבודה

25 בין הדו"חות החשבונאיים ודו"ח ההתאמה עשויים להיות פערים משמעותיים. הטיפול בהם צריך להיעשות בהתייעצות עם מומחה חיצוני או עם בפנייה לרשות המסים להחלטת מיסוי מקדמית. סוגי עוסקים בעיני המע"מ מבחינת מע"מ ישנם 2 סוגי עוסקים: עוסק מורשה חברה )כולל רו"ח, עו"ד, רופא ושמאי מקרקעין( עוסק פטור אדם פרטי עם מחזור עסקאות נמוך מ- 100,187. הוא פטור מחובת דיווח ולא מקבל החזר מע"מ על רכישות. עוסק פטור מגיש הצהרה למס הכנסה אחת לשנה. מרבית בעלי המקצועות החופשיים אינם רשאים להירשם כעוסק פטור. בנוסף, מלכ"רים ומוסדות כספיים )בנקים, חברות ביטוח וכד'( אינם מוגדרים כעוסקים ולכן לא חל עליהם מע"מ. הם לא פטורים כי הם בכלל לא עוסקים ולכן זה רלוונטי אליהם. אחריות נושאי תפקיד בחבר בני אדם בקטגוריה זו נכללים עבירות שבבסיסן מחדלים ואי קיום דרישות דיני מס. למשל, אי הגשת דו"חות, הגשת דו"חות לא נכונים, אי הוצאת חשבוניות, אי העברת ניכויים וכד'. נושאי תפקידים מחויבים לפעול בתום לב, חשופים לדוקטרינת הרמת מסך, לקיים חובות אמון )פיקוח על ניהול תקין של החברה( וחלה עליהם אחריות אזרחית ופלילית בגין מחדלים ומעשים שמהווים עבירות מס בתאגידים שבניהולם. מישור אזרחי מס הכנסה ישנה חבות של מנהל או כל פקיד ראשי, לרבות דירקטור, בחברה, אגודה או עמותה בביצוע כל מה שהגוף שבאחריותו חייב בענייני שומה ותשלום מס. אם המנהל הורשע כך שלא נקט 23 בכל האמצעים הסבירים הנדרשים, ניתן גם לקחת ממנו כסף שהחברה לא העבירה לשלטונות המס )בדומה להרמת מסך(. מישור פלילי כל בעל תפקיד )מנהל/שותף/מנהל חשבונות/פקיד/נאמן/בא כוח, לרבות דירקטור( יהיה אשם בעבירת מס של החברה/שותפות/אגודה/עמותה )כל אחת לפי עניינה וחובות המס שלה( שבה הוא בעל תפקיד אלא אם כן הוכח שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו או שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירה. כלל זה מתקיים עבור מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין. הגדרת מנהל פעיל בעל תפקיד מוגדר בתור מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה. איך קובעים מיהו מנהל פעיל? ע"פ משפט שהתקיים נגד חברת נירון טכנולוגיה, בית משפט השלום קבע שמנהל פעיל לא כולל מנהל שמופקד רק על התחום הטכני-ביצועי של פעילות החברה ושאינו עוסק בתחום הפיננסי או הניהולי של החברה. בית המשפט המחוזי הגדיר שגם מנהל טכני-ביצועי נחשב מנהל פעיל. 23 על פי פקודות מס הכנסה, וכפי שלמדנו מוקדם יותר בקורס

26 נציבות מס הכנסה הגדירה שמנהל פעיל כולל גם את מי שלא רשום כמנהל במסמכי החברה, אם בפועל הוא ממלא תפקיד ניהולי. גישה זו גם קיבלה רוח גבית מבית המשפט במקרים נוספים. אחריות נושאי תפקיד בעמותות ומוסדות ציבור גם כשמדובר על התנדבות, ולא תפקיד בשכר יש אחריות לנושאי תפקיד. כך למשל, במשפט של עמותת הפועל ב"ש שהואשמה באי העברת ניכויים לפקיד שומה במועד, נושאי התפקיד טענו שזה קרה מכיוון שהעמותה לא קיבלה כסף מהמוסדות התומכים ושבכל מקרה הם עושים את תפקידם הציבורי בהתנדבות. למרות זאת, בית המשפט הרשיע אותם. תכנוני מס המחויבים בדיווח 24 על מנת להיאבק בתכנוני מס אגרסיביים הוסיפו לפקודת מס הכנסה את חובת הגילוי על תכנונים כאלו, תוך הגדרה של מה נחשב כתכנון מס אגרסיבי. הגדרה זו כוללת רשימה של תכנוני מס שלא בהכרח מהווים מעשה שאינו לגיטימי אך רשות המיסים רוצה להכיר אותו ולבחון אותו. אי דיווח נחשב עבירה פלילית שיכול להוביל להטלת קנס של 30% מס המס שנחסך בעקבות התכנון. הילכת פרומדיקו מטרת תכנון המס היא לרמות את מס הכנסה, אלא להביסו באמצעות המערכת המשפטית עצמה. טענת ההסתמכות טענת ההסתמכות מבוססת על ההנחה שבתחומים הדורשים מומחיות, אין לנישום הסביר את המומחיות הנדרשת ולכן הוא נאלץ להסתמך על חוות דעתם של מומחים בלבד. הסתמכות בתום לב של מנהל על חוות דעת של יועץ מומחה, שניתנה על בסיס כל הידע הרלוונטי, יכולה לשלול כל כוונה פלילית מצידו. הגנה זו אינה תוספת כאשר בית המשפט סבור שניתן היה להיעזר בעוד אמצעים שלא ננקטו או שהנכונות והרצון הטוב של המנהל לקיים את המוטל עליו קרה לאחר שהעבירות הושלמו. פרשת פרומדיקו פרשה זו הייתה נקודת ציון בנושא טענת ההסתמכות. בפרשה זו הואשם אלי הורוביץ בתכנון מס לא לגיטימי )הקמת חברה בליכטנשטיין למטרת הפחתת תשלום מסים( במטרה לרמות את רשות המסים. הוא טען שהסתמך על חוות דעתם של רואי החשבון ועורכי הדין של החברה, וכן שנתן גילוי נאות לגבי העסקה בדו"חות הכספיים ולכן הוא לא ניסה להסתיר את מה שנעשה. בבית המשפט המחוזי הוא הורשע מכיוון שהשופטת סברה שהאחריות היא קודם כל עליו, הגם שהוא 25 יכול להיעזר במומחים שיסייעו לו. כמו כן, היא סברה שמהראיות עולה שלא הייתה הסתמכות בתום לב שממנו יכלו להבין שאין חבות במס, ולכן טענת ההסתמכות נדחית. בערעור שהוגש לעליון הוא זוכה. השופט קבע שטענת ההסתמכות לגיטימית בהינתן קיום 4 תנאים: פנייה למומחי ידע בעלי ידע מקצועי וניסיון מתאימים שמפיקים חוות דעת כתובה וחתומה הצגת שאלות רלוונטיות בצורה ישירה ומתן כל הנתונים העובדתיים הנדרשים הנישום פעל בתום לב בהתאם לעצה שניתנה הייעוץ המקצועי עומד במבחן הסבירות, כפי שיכול נישום לבחון אותו בהתאם לכישוריו בגלל התנאי הרביעי הוא זוכה, מכיוון שלא סביר שהוא יצליח להבין לעומק את לגיטימיות ההמלצה מאחר והוא לא בעל מקצוע בנושא. כמו כן, הורוביץ הבין שרק חלק מהתנאים נדרשים לקיום ולכן המילוי החלקי שלהם היה בתום לב. 24 תכנון מס שקשה לפקיד השומה לאתרו עקב מורכבותו ותחכומו, והוא נחשב לחורג מגבולות תכנון המס הלגיטימי 25 חוות הדעת של בעלי המקצוע בחברה על הפעילות, שכללה הערות של אלי הורוביץ בכתב יד על תנאים שהם דרשו שלדעתו היו בלתי אפשריים לביצוע כלומר, הוא לא התכוון לעמוד בהם )לפי דעת השופטת( ולכן לא הייתה הסתמכות מלאה בתום לב

27 פרשת תנובה בפרשה זו תנובה נחקרה בחדש להסדרים כובלים בנוגע לייבוא בשר קפוא לישראל. הדיון נסב סביב חוו הדעת המשפטית שניתנה לתנובה לגבי חוקיות המעשים שלהם בתחום ההגבלים העסקיים. שופטת העליון קבעה במשפט קריטריונים שלפיהם צריך להחליט האם הסתמכות על יועצים יכולה לפטור מכוונה פלילית: הייעוץ צריך להתבסס על כלל העובדות הרלוונטיות המייעץ צריך להיות מומחה בתחומו ומיומן ולא ניתן להסתפק באנשי מקצוע רגילים שנמצאים בחברה חוות הדעת צריכה להיות בכתב ומפורטת כאשר ניתן לפנות להחלטת מיסוי מקדמית, יש חובה לעשות זאת פרשת טגר פרשה נוספת שבה עלה חשד על ביצוע הסדרים כובלים. במשפט זה השופטת אימצה את 3 הקריטריונים הראשונים מפרשת תנובה אולם ביטלה את הקריטריון הרביעי וקבעה באופן מפורש כי חוות דעת של יועץ מומחה לעניין, המתבססת על כלל העובדות הרלוונטיות ומוגשת בכתב יכולה להוות הגנה ראויה מהעמדה לדין על כוונה פלילית. הגנת הצדק הסביר הגנת הצדק הסביר נועדה להגן על בעלי תפקיד שעשו ככל יכולתם לשלם את חובות הגוף שהם עומדים בראשו, ומסיבות של "כח עליון" לא הצליחו להעמיד את הכספים, אבל הם עדיין יוכלו להתאושש. הגנה זו כוללת 3 קריטריונים: העסק היה במצב של "להיות או לחדול" ולכן לא שולמו ההתחייבויות היה יסוד אובייקטיבי להאמין שהעסק יתאושש הייתה כוונה מוכחת לשלם את החובות מיד עם התאוששות העסק התקדים של שימוש בהגנה זו התבצע במשפט נגד יו"ר התזמורת הסימפונית ירושלים שנקלעה לקשיים ולא העבירה כספי ניכויים מעובדיה בסך של 2.5 מש"ח. מכיוון שההיקלעות של התזמורת לקשיים נבע מכך שהמדינה לא העבירה כספים שהיא התחייבה אליהם, והייתה כוונה לשלם את החובות מיד עם קבלת הכספים מהמדינה, הוחלט לא להגיש כתב אישום נגד היו"ר בגלל הגנת הצדק הסביר. אחריות נושאי תפקיד אי העברת ניכויים למס הכנסה או מע"מ היא עבירה חמורה כי משמעותה נטילת כספים מקופת האוצר והשארתם בידי החברה. עם זאת, בתי משפט נוטים לראות בקשיים כספיים הנובעים מאי עמידת המדינה בהתחייבויותיה כלפי החברה משום "הצדק הסביר", ולא מאשימים אותם במקרים כאלו. חובת ההוכחה כי במקרה הנידון מתקיים טיעון "הצדק הסביר" היא על הנישום.

28 ה- שוק ההון שוק ההון כשמו כן הוא שוק שבו סוחרים במוצרים. המוצרים הנסחרים בשוק ההון הם מניות, אג"ח, ניירות ערך ועוד, שעליהם נרחיב בהמשך. תחילה, נסביר מספר מושגים בסיסיים בהקשר לשוק ההון. מושגים בסיסיים בשוק ההון )5 )6 בורסה לניירות ערך שוק שבו נסחרות מניות של חברות וניירות ערך נוספים. בבורסה הסחורה עוברת ידיים בין מוכרים מרצון וקונים מרצון. נייר ערך שם כללי למסמך המונפק ע"י חברה או ממשלה ומקנה למחזיק בו זכויות שונות. אג"ח שטר התחייבות לתשלום ריבית והחזרת סכום "קרן" ההלוואה בתנאים ומועדים מוסכמים מראש. מניה סוג של נייר ערך המקנה למחזיק בו מעמד של שותף בחברה. הנפקה גיוס כסף בבורסה באמצעות מכירת מניות )או ניירות ערך אחרים( לציבור. תשקיף מסמך המשמש להצעה של ניירות ערך לציבור, המכיל את כל המידע הרלוונטי על מנת לקבל החלטה האם לרכוש את נייר הערך. מאפייני הבורסה הישראלית ייעוד הבורסה בתל אביב הינו לאפשר לחברות לגייס כספים הדרושים לפיתוחן וצמיחתן. כמו כן, הוא מאפשר לציבור להשקיע ולסחור במניות וניירות ערך של החברות הללו. בנוסף לחברות, הבורסה מאפשרת לממשלה לבצע הפרטות כפי שקרה עם חברות ממשלתיות ובנקים. הבורסה גם מושכת משקיעים מחו"ל, מגבירה את השקיפות של המגזר העסקי ומאפשרת פיקוח על חברי הבורסה. המחזוריות של הבורסה היא תנודתית בטווח הקצר, אך בטווח הארוך ישנה עלייה מתמדת. השחקנים בבורסה השחקנים בבורסה הם חברי הבורסה, משקיעים מוסדיים )בנקים, קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות השתלמות וכד'(, מנהלי תיקים ובתי השקעות, משקיעים זרים, סוחרים מקצועיים ומשקיעים פרטים )הציבור הרחב(. הבורסה כוללת 24 חברים. 14 מהם הם בנקים 1 ישראליים ו- 3 זרים( ו- 10 נוספים הם בתי השקעות )מהארץ ומחו"ל(. המסחר בבורסה מתקיים בימים א' ' בין השעות 9:00 ל- 17:35. ההשקעה בבורסה יכולה להתבצע באופן עצמאי דרך האינטרנט, דרך חבר בבורסה או טלפונית באמצעות יועץ השקעות של חבר בבורסה. בכל מקרה, ההשקעה מועברת למחשב של חבר בבורסה וממנו למחשבי הבורסה עצמם. חובת הדיווח של חברה ציבורית כל חברה ציבורית מחויבת להגיש את הדו"חות הבאים לבורסה ולרשות לניירות ערך: דו"חות תקופתיים דו"ח דירקטוריון ודו"חות שנתיים דו"חות כספיים ביניים סקירת דירקטוריון ודו"חות רבעוניים דו"חות מידיים שינוי בהון המונפק, הענקת זכויות לרכישת מניות, חילופי נושאי משרה, אירועים חריגים לעסקי התאגיד, המלצות והחלטות דירקטוריון ועוד.

29 ה, מדדים עיקריים בבורסה מדדים ביצועיים 1( מדד תל אביב 35 מדד הדגל של הבורסה בתל אביב הכולל את 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה שעומדות בתנאי הסף של המדד. 2( מדד ת"א 90 כולל את 90 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן כלולות במדד ת"א 35, ועומדות בתנאי הסף של המדד. 3( מדד ת"א 125 מדד הכולל את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. זהו שילוב של מדדי תל אביב 35 ותל אביב 90. 4( מדד ת"א SME-60 מדד ביניים הכולל את 60 המניות בעלות שווי החזקות הציבור הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א 125, ועומדות בתנאי הסף של המדד. מדדים ענפיים 1( מדד הבלו-טק כולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הכלולות במדד ת"א-טכנולוגיה ובמדד ת"א-ביומד. המדד כולל חברות IT וחברות קלינטק. 2( ת"א נפט וגז כולל את כל המניות הנכללות בענף חיפושי הנפט והגז, העומדות בתנאי הסף של המדד. 3( ת"א פיננסים מדד לביצועי המניות של חברות הפיננסים הגדולות בבורסה. 4( ת"א נדל"ן מדד לביצועי המניות של חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה. 5( ת"א בנקים 5 מדד לביצועי המניות של 5 הבנקים המסחריים הגדולים. מדדים נוספים 1( תל-בונד 20 מדד לביצועי 20 האג"ח הקונצרטיות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. 2( תל-דיב 20 מדד לביצוע 20 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר. 3( מעלה מדד לביצועי 20 המניות של החברות הציבוריות המובילות בדירוג ארגון "מעלה" לאחריות חברתית. New York Stock וה- Nasdaq- שווקים בעולם והקשר לשוק ההון בישראל נתמקד בשווקים בארה"ב ובקשר שלהן לשוק ההון בישראל. הבורסות המובילות בארה"ב הן ה- Exchange American Stock.Exchange בנוסף, ישנן מס' בורסות אזוריות מרכזיות. המדדים המרכזיים בארה"ב הם: מדד הדאו ג'ונס מדד משוקלל של 30 המניות של החברות הגדולות והמובילות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בארה"ב. זהו המדד הוותיק ביותר והוא מהווה אינדיקטור לשווקים בכל העולם. מדד ה- S&P500 כולל את 500 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארה"ב. ישנה וועדה שקובעת מי החברות שייכנסו למדד, והיא מנסה לגוון את התעשיות המצויות בה מכיוון שזהו מדד רחב ומגוון, הוא נחשב אינדיקטור טוב יותר ממד הדאו ג'ונס. מדד זה משמש להשוואות תשואה של קרנות נאמנות ומודד את התנודתיות של השוק. מכשירים פיננסיים עיקריים אג"ח קונצרנית אג"ח קונצרנית מונפקת ע"י חברה. רוכש האג"ח נותן "הלוואה" לחברה ובתמורה הוא מקבל ריביות וקרן על פי ההסכם שמופיע באג"ח. לכל אג"ח יש מועד פירעון )או מספר מועדים( קבוע. עבור החברות מדובר על אחת הצורות לגיוס הכספים מהציבור.

30 רוכש האג"ח אינו נחשב לשותף בחברה, בניגוד לרוכש מניות. עם זאת, במקרה של פירוק החברה בעל האג"ח נחשב לנושה ותהיה לו קדימות על בעלי המניות בקבלת הנכסים שנותרו. לכן, אג"ח קונצרנית נחשבת בטוחה יותר ביחס לרכישת מניות, אולם הסיכוי לרווחים גדולים נמוך יותר. הסיכון ברכישת אג"ח )הסיכוי שהחברה לא תעמוד בהתחייבותה להחזר ה"הלוואה"( מופיע בדירוג האשראי של החברה. בישראל ישנן 2 חברות המורשות לדרג את האשראי של החברות הנסחרות בבורסה מעלות ומידרוג. עם זאת, גם דירוג אשראי גבוה לא מבטיח חסינות לחברה מקשיים כלכליים. ככלל, חברות בעלות דרוג אשראי של BBB ומעלה הן בטוחות וכאלו שבעלות דירוג BB ומטה נחשבת לבעלות סיכון. אג"ח ממשלתיות גם ממשלות מנפיקות אג"ח על מנת לגייס כסף מהציבור לטובת מימון חלק מהתקציב הממשלתי, מעבר להכנסותיה ממיסים. גם במקרה זה מדובר על "הלוואה" של הציבור. קיימים 4 סוגים של אג"ח ממשלתית בישראל: שחר ממשלתית שקלית אג"ח בריבית קבועה שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן. אגרת זו מונפקת לתקופה של עד 10 שנים גילון ממשלתית משתנה אג"ח בריבית משתנה שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן. אגרת זו מונפקת לתקופה של עד 10 שנים גליל ממשלתית צמודה אג"ח בריבית קבועה הצמודה למדד המחירים לצרכן. אגרת זו מונפקת לתקופה של 7-20 שנים מק"מ מלווה קצר מועד אג"ח ממשלתית קצרת מועד המונפקת לכל היותר לתקופה של שנה ודומה לפיקדון קצר טווח בבנקים )פק"מ(. המק"מ מונפק ע"י בנק ישראל כאמצעי לוויסות הפעילות הכלכלית במשק. בתחילת כל חודש מונפקת סדרת מק"מ כך שבכל רגע נתון יש 12 סדרות מק"מ בשוק. הריבית הגלומה היא ריבית בנק ישראל )כי היא מנפיקה( המספר המלווה את האג"ח מעיד על תקופת הפרעון. למשל 1019 פירושו שפירעון האג"ח יתרחש באוקטובר אג"ח להמרה אג"ח שניתן להמיר למניה לפי "שער המרה" שנקבע מראש ופורסם בתשקיף החברה. זהו שילוב בין אג"ח לכתב אופציה. לכל אג"ח להמרה יש תקופת חיים שבסופה ניתן לקבל אחת משתי החלטות: קבלת ההלוואה )בתוספת ריבית( המרה למניות החברה הנפקת אג"ח להמרה מאפשר לחברות לגייס הלוואות בריבית נמוכה יחסית לאג"ח רגילה בגלל הזכות הנוספת שהמשקיע מקבל להרמת האג"ח למניות. קרנות נאמנות קרנות נאמנות הן תיק של השקעות משותפות בניירות ערך. נפרט על מספר סוגים של קרנות נאמנות: קרנות מניות קרנות המשקיעות לפחות 50% מנכסי הקרן במניות. מומלץ למשקיעים לטווח ארוך המעוניינים בתשואה גבוהה, מוכנים לקחת סיכונים גבוהים ובעלי אורך רוח. 26 אבל הוא סחיר, בניגוד לפקדונות בבנק 27 למעשה, מכיוון שהוא מונפק ע"י בנק ישראל הוא לא ממש ממשלתי, אבל זה לא עקרוני לצורכי הקורס 28 נכסי הקרן הוא השווי המוערך של תיק ההשקעות 29 מי שמשקיע בקרן נאמנות לא מקבל זכויות בחברה. ההשקעה היא בשותפות ורק הרווחים/הפסדים תלויים בביצועי המניות

31 קרנות אג"ח קרנות פופולאריות מאוד בישראל, המתאימות למשקיע סולידי. קרנות אלו מתמחות בסוגים שונים של אג"ח קרן אג"ח להמרה, קרן אג"ח מדינה וכד'. קרנות שקליות מתאימות למשקיע סולידי המעוניין בתשואה שקלית שאינה צמודה למדד וגבוהה יותר מפיקדון בנקאי. קרנות אלו מחולקות בעיקר לפי טווח הפדיון של הנכסים השקליים שבהן הקרן משקיעה. קרנות חו"ל אפיק זה זהה לחלוטין לקרן מניות אך מרבית נכסי הקרן מושקע במניות הנסחרות בבורסות בחו"ל. קרנות מט"ח קרנות המשקיעות באופציות שקל/דולר, אג"ח צמוד מט"ח ופיקדונות מט"ח. מומלץ למי שמאמין שהמט"ח ייתן תשואה גבוהה יותר מאפיקים אחרים, וכן עבור מי שמעוניין במרכיב מט"ח בהשקעותיו למקרה של פיחות בשער השקל. 30 קרנות גמישות קרנות המאפשרות שיקול דעת מלא למנהל הקרן ביחס להרכב הקרן וניירות הערך שהיא תחזיק. קרניות כספיות מפורט בהמשך קרנות סל מפורט בהמשך )5 )6 )7 )8 31 לכל הקרנות יש נאמן. קרנות כספיות קרנות כספיות משקיעות בעיקר במק"מ לתקופה של עד חברות לא צמודות לתקופה של עד 90 יום. ההבדלים העיקריים בין קרנות כספיות למק"מ הם: 90 יום ובניירות ערך הנקראים CP שהן אג"ח דמי ניהול בקרנות כספיות יש דמי ניהול, בעוד שבמק"מ אין. מכיוון שהשקעה במק"מ היא מאוד סולידית, ואין למנהל השקעות הרבה מה לשחק איתה תשלום דמי הניהול נהפך למיותר ומשפיע על הרווחים האפשריים ולכן עדיף מק"מ. עמלות בקניית מק"מ יש עמלת קנייה/מכירה של 0.1% בעוד שאין עמלות כאלו בקרן כספית. זהו יתרון לקרנות כספיות, בעיקר בהשקעה לטווח קצר שבו מתבצעות הרבה קניות ומכירות. מס רווחי הון במק"מ משלמים מס בשיעור של 15% על רווחי ההון בכל מצב. בקרנות כספיות משלמים 20% מס רווחי הון ריאלי רק אם התשואה עוברת את האינפלציה משלמים מס רווחי הון, אחרת לא משלמים. הרכב ההשקעות קרנות כספיות יכולות להשקיע באפיקים נוספים מלבד מק"מ כמו ה- CP וכך לגוון את התיק. זהו יתרון לקרנות הכספיות. סביבת הריבית כאשר יש צפי לירידה בריבית במשק, יש יתרון למק"מ כי הוא נועל את הריבית הנוכחית למשך של עד שנה וכך נהנה מתשואה גבוהה ביחס לשוק. התשואה על הקרנות הכספיות לעומת זאת תרד אם הריבית במשק תרד כי היא רק לתקופה של עד 90 יום. לעומת זאת, אם יש צפי לעלייה בריבת במשק יש יתרון לקרנות הכספיות כי המק"מ לא ייהנה מהעלייה הזאת. אמנם ניתן לקנות מק"מ גם לתקופה קצרה יותר וליהנות מהעלייה בריבית, אבל אז עמלות המכירה והקנייה גבוהות יותר וקרן כספית תהיה יותר משתלמת. )5 תעודות סל )"מוצרי מדדים"( תעודות סל Funds( )ETF Exchange Traded מחקות את התשואות של מדדי ניירות ערך ומאפשרות למשקיע לעקוב אחרי נכס בסיס כמו מדדי המניות, שערי מטבע חוץ, סחורות וכד' חברה שעיסוקה הוא ניהול נכסי הקרן נאמן הוא בד"כ בנק או משרד רו"ח/עו"ד, ותפקידו להבטיח שמנהל הקרן עושה את עבודתו כנדרש

32 תעודות אלו נסחרות בדומה למניות ומתפרסם עבורם שער רציף בזמן אמת. התעודה מקנה לבעליה החזקה עקיפה בכל ניירות הערך המרכיבים את המדד אותו היא מחקה, או התחייבות לשווה ערך כספי. בבורסה נסחרות גם תעודות בחסר שביצועיהן הפוכים לביצועי המדד. תעודות כאלה מרוויחות מירידת מדדי המניות. מוצרים מובנים אלו הם מוצרים המציעים למשקיע סיכוי לתשואה גבוהה )המותנית בקיום תנאים מסוימים( תוך הבטחת הקרן. המשקיע מוותר על הריבית שהוא יכול לקבל )או על חלק ממנה( תמורת סיכוי להרוויח ממדדים אחרים כמו שער החליפין, מדדי מניות וכד'. למשל, אם יש מוצר מובנה לחצי שנה המציע תשואה של 15% אם שער החליפין שקל-דולר ישאר בטווח של אם טווח זה יישאר בחצי השנה הקרובה, המשקיע מרוויח, אבל היא יצאה מהטווח המשקיע אמנם לא מפסיד את הקרן אבל גם לא מרוויח. בתמורה להבטחת הקרן המשקיע מסכן את יכולתו להרוויח את הריבית וכך הוא עלול להרוויח פחות ביחס להשקעה באפיקים חסרי סיכון. אופציות אופציה היא הסכם חוזי בין קונה האופציה למוכר האופציה המקנה לקונה זכות )אך לא חובה( לרכישה או מכירה של נכס מסוים במחיר ובתאריך מוסכמים. מכיוון שהאופציה עצמה היא נכס עצמאי )בשל ערכה הכלכלי( קונה האופציה משלם למוכר פרמיה עבור הזכות להיות בעל האופציה. אופציות משמשות בדרך כלל כהשקעה למטרות: גידור אם למשל יש לנו השקעות בנפט, ניתן לקנות אופציות על מחיר הנפט כך שגם אם הוא ירד, יש לנו את האופציה שתאפשר לנו לשמר חלק מהרווחים. כך אנחנו יכולים לגדר את ההפסדים שלנו. ספקולציה רכישת אופציה מתוך הנחה על עלייה או ירידה של מדד בעתיד. אם למשל נניח שמחיר הנפט יעלה, אפשר לקנות אופציות למכירת נפט שיניבו רווח גבוה בעתיד. היתרון אל מול קנייה של ניירות ערך הוא שמדובר בהשקעה נמוכה יחסית עם הפסד מרבי ידוע )הפרמיה(. קיימים 2 סוגי אופציות: אופציית רכש )CALL( הזכות לקנות את הנכס במחיר ובתאריך מוסכמים מראש אופציית מכר )PUT( הזכות למכור את הנכס במחיר ובתאריך מוסכמים מראש סימול של אופציה בבורסה נראה כך: המכפיל לא מכשיר פיננסי, אולם רלוונטי לכולם. המכפיל הוא מספר היחידות של נכס הבסיס הכלולות במכשיר פיננסי. למשל, אם מכפיל המט"ח הוא 10,000 אז כל חוזה בודד על מט"ח יכלול 10,000 יחידות מט"ח.

33 ועדות ומבקר פנים ועדות דירקטוריון דירקטוריון רשאי להקים ועדות דירקטוריון לפי צורך, כל עוד הדבר לא נוגד את התקנון. אם הועדה היא ועדה שהדירקטוריון האציל לה סמכויות, רשאים להיות חברים בה רק חברי דירקטוריון. אם מטרת הועדה היא לייעץ או להמליץ בלבד, יכולים לכהן בה גם מי שאינם חברי דירקטוריון. אם הועדה קיבלה סמכות, תוקף ההחלטות שלה הוא כאילו הדירקטוריון קיבל אותן, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון. ועדת הדירקטוריון צריכה לדווח על החלטותיה/המלצותיה לדירקטוריון באופן שוטף ולהביא לידיעת הדירקטורים את החלטותיה/המלצותיהם מראש אם הם נדרשים לאשר אותן. דירקטוריון לא יכול להאציל סמכויות בנושאים כמו: קביעת מדיניות לחברה חלוקת תקציבים )למעט חריגים כמו רכישת מניות חברה( קביעת עמדת דירקטוריון נושאים שמחייבים אישור האסיפה הכללית או מתן חוו"ד מינוי דירקטורים הנפקה או הקצאה של מניות או ניירות ערך המירים למניות או אג"ח, למעט יוצאי דופן אישור דו"חות כספיים )5 )6 הדירקטוריון רשאי לבטל החלטות של הועדה, אבל הביטול לא יחול על צד שלישי. כלומר, אם הוחלט על עסקה עם צד שלישי, לא ניתן לבטל את העסקה כאילו היא לא קרתה אבל אפשר לבטל ולשלם קנסות בהתאם. ועדת ביקורת תפקידי ועדת הביקורת 1( לעמוד על ליקויים בהתנהלות העסקית של החברה )בשאיפה, ללא נוכחות נושאי משרה כלל(. 2( להחליט האם עסקאות הן עסקאות חריגות. החלטה כזו תתקבל על פי אמות מידה הנקבעות אחת לשנה. 3( להחליט אם לאשר עסקאות עם צדדים קשורים. 4( אישור תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה. 5( קביעה האם פעולה של נושא משרה נחשבת להפרת חובת אמונים מהותית. 6( לבחון ולאשר את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי של החברה. 7( לבחון את מערך הביקורת הפנימית, את תפקוד המבקר הפנימי ואם יש לו את המשאבים הנדרשים לביצוע תפקידו בהתאם לגודל החברה. 8( לבחון את היקף העבודה של רו"ח המבקר ואת שכרו ולהביא את המלצותיה בפני מי שקובע את שכרו 9( לקבוע הסדרים לגבי טיפול בתלונות של עובדי החברה לגבי ליקויים בהתנהלות החברה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו. מאפיינים וכללים של ועדת הביקורת רק חברות ציבוריות חייבות בועדת ביקורת. מספר החברים בועדה זו יהיה לכל הפחות 3, שרוב חבריה הם דירקטורים בלתי תלויים וכל דירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה )כולל יו"ר ועדת הביקורת(. דירקטור בלתי תלוי הוא דירקטור חיצוני או אדם המכהן כדירקטור ומתקיימים בו התנאים הנדרשים להוות דירקטור חיצוני וכן שהוא אינו מכהן כדירקטור בחברה מעל 9 שנים רצופות )הפסקה של שנתיים לא קוטעת רצף(.

34 יו"ר הדירקטוריון, דירקטור המועסק ע"י בעלי קבוצת השליטה, דירקטור שנותן שירותים באופן קבוע ודירקטור שעיקר פרנסתו תלויה בבעלי השליטה אינם רשאים להיות חברים בועדת הביקורת. מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת הביקורת גם אינו רשאי להיות נוכח בישיבותיה. חריגים לכך הם: מי שיו"ר הועדה קבע שנוכחותו הכרחית להצגת נושא מסוים עובד חברה המשתתף בשלב הדיון אך לא בשלב קבלת ההחלטות יועמ"ש ומזכיר החברה אם הועדה ביקשה זאת מבקר פנימי ורו"ח מבקר יכולים להיות נוכחים בישיבות הועדה קיום וקבלת החלטות בועדת הביקורת מותנית בנוכחות של רוב חברי הועדה, בתנאי שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים שלפחות אחד מהם הוא דח"ץ. מבקר פנים מי חייב במבקר פנים בהתאם לחוק החברות, מבקר פנימי ימונה על ידי הדירקטוריון של חברה ציבורית או פרטית שמנפיקה אג"ח )חברה מדווחת(. בעל עניין בחברה )או קרוב של אחד כזה( ורואה חשבון מבקר או מי מטעמו לא יכולים לשמש כמבקר פנימי. חוק הביקורת הפנימי מחייב שבכל גוף ציבורי )אוניברסיטאות, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וכד'( תתקיים ביקורת פנימית שתבוצע ע"י מבקר פנימי. בהתאם לחוק העמותות, ועד של עמותה בעלת מחזור הגבוה מ- 10 מש"ח בשנה ימנה מבקר פנימי באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ובהסכמת ועדת הביקורת. הממונה הארגוני של מבקר הפנים יהיה יו"ר הדירקטוריון או המנכ"ל )בד"כ זה היו"ר(. יו"ר הדירקטוריון או יו"ר ועדת הביקורת יכולים להורות למבקר הפנים לבצע ביקורת פנימית, בנוסף על תוכנית העבודה, אם מתעורר הצורך. תפקיד מבקר הפנים מבקר הפנים יבדוק את תקינות פעולות החברה מבחינת שמירה על החוק והתנהלות תקינה ויגיש דו"ח עם ממצאים ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"ל וליו"ר ועדת הביקורת. דו"ח בנוגע לעניינים שהוא התבקש לעשות בנוסף לתוכנית העבודה יוגש למי שהטיל עליו את הביקורת הנוספת. יש למבקר הפנים 5 נושאים אותם הוא צריך לבדוק: שהפעולות של הגוף שבו הוא משמש ושל נושאי המשרה וממלאי התפקידים בו תקינות מבחינת שמירה על החוק, ניהול תקין, טוהר מידות, חסכון ויעילות והאם הן מועילות להשגת יעדי אותו גוף. האם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף. כיצד מנוהלים הנכסים וההתחייבויות של הגוף, לרבות הנהלת חשבונות, את דרכי שמירת הרכוש והחזקת כספים והשקעתם. האם ההחלטות התקבלו על פי נהלים תקינים. האם תוקנו הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה במידה ומדובר על גוף מבוקר. )5 כהונת מבקר הפנים כהונת מבקר הפנים לא תופסק ללא הסכמתו אלא אם כן הדירקטוריון מקבל את עמדת ועדת הביקורת אחרי שמבקר הפנים קיבל הזדמנות להשמיע את עמדתו בפני הדירקטוריון ובפני ועדת הביקורת. החלטות הדירקטוריון כמובן מחייבות את השתתפות רוב החברים.

35 אחריות דירקטורים ונושאי משרה פטור, שיפוי וביטוח תביעה נגזרת כשדירקטור או נושא משרה מפר את חובת הזהירות או חובת האמונים, יש לחברה עילת תביעה נגד המפר. בד"כ חברה לא תרצה לתבוע את המפר )אם הוא בעלים, למשל(. לכן, החוק מאפשר לבעל מניה/דירקטור להשתמש בזכות זו זוהי תביעה נגזרת. גם נושה יכול להגיש תביעה נגזרת במקרה של חלוקה אסורה )דיבידנד שלא חולק כדין(. תביעה נגזרת טעונה אישור של בית המשפט. בית המשפט יאשר אותה רק אם שוכנע שהתביעה וניהולה הם לטובת החברה ושהתובע פועל בתום לב. אופן ניהול תביעה נגזרת תחילה יש חובה לפנות לחברה ולנסות למצות מולה תהליכים, לפני שפונים לבית משפט. החברה יכולה לבטל את עילת התביעה )למשל, חלוקת בונוסים לא ראויה(, לדחות את התובע או לבחור לתבוע בעצמה. בהתאם להחלטה זו התובע יתנהל. אם התובע החליט להגיש תביעה נגזרת הוא צריך להמתין לאישור בית המשפט לתביעה ולפסיקתו בתביעה. על מנת שבית המשפט יאשר את התביעה התובע צריך להוכיח את עילת התביעה ואת נכונותה )ככל שהביקורת חזקה יותר, יש יותר סיכוי שתאושר התביעה(. לאחר הגשת התביעה, היא מנוהלת כתביעה רגילה ויכולות להיפסק הוצאות לתובע וגמול כאשר טובת החברה תעמוד לפני בית המשפט )כי מטרת התביעה היא להיטיב איתה אחרי שנעשה לה עוול(. פשרה מותרת רק באישור בית המשפט כי התביעה היא של החברה כנגד החברה )היא לא יכולה להתפשר עם עצמה...( תביעה ייצוגית תביעה של בעל זיקה לנייר ערך המייצגת תביעה של בעלי זיקה רבים. התביעה צריכה להיות משותפת לאותם בעלי הזיקה שאמנם אינם שותפים לתביעה אך נהנים מתוצאותיה ולא נפגעים אם היא נדחית. תביעה ייצוגית משמשת כמכשיר להגנה על האינטרס הפרטי )חוסר תועלת כלכלית שכל אחד יגיש תביעה בנפרד( או על האינטרס הציבורי )אכיפת נורמות חוק כמו הטעיית הציבור(. אופן ניהול תובענה ייצוגית תובענה ייצוגית צריכה אישור של בית המשפט. השיקולים של בית המשפט לאשר הם: האם התקיימו יסודות עילת התביעה שאלות מהותיות על הקשר בין חברי הקבוצה לתביעה האם תובענה ייצוגית היא הדרך המתאימה ביותר לפעול בה האם התובע המייצג אכן מייצג את הקבוצה בצורה הולמת האם התביעה מוגשת בתום לב )5 הסדר פשרה יכול להיות מאושר ע"י בית המשפט. בית המשפט יפסוק שכר טרחת עורך דין וגמול לתבוע הייצוגי אם מתקבלת התביעה. כלומר, הכסף הולך לתובע )ולקבוצה שהוא מייצג(

36 השוואת תביעה נגזרת ותביעה ייצוגית עקרון ה- BJR )Business Judgment Rule( ככלל, בתי משפט נמנעים מלהתערב בשיקול דעת עסקי של מנהלים בדיעבד )מניחים שכל פעולה נעשתה בתום לב, באופן מודע ובהיעדר ניגוד עניינים והיא נהנית מחזקת התקינות ולכן בית המשפט לא צריך להתערב(. כלל זה מתייחס לאחריות נושאי משרה )מקנה הגנה לנושא משרה מאחריות אישית במילוי תפקידו( ולהיבט העסקה )הגנה על העסקה עצמה(. ההגיון מאחורי עקרון זה הוא חוסר רצון להקפיא פעולות חברה )כי הן יחששו לקחת סיכונים( ורצון להימנע מחוסר הוגנות של שיפוט פעולות בדיעבד )לא לשפוט פעולות על פי התוצאות שלהן(. ביטול של הגנה זו יקרה כאשר: לא התקיימה הפעלת שיקול דעת באופן מכוון )התעלמות משיקולים עסקיים במכוון או בשל אדישות/פזיזות(. ההחלטה התקבלה שלא על בסיס מידע חיוני. פעולה שנעשתה שלא בתום לב ותוך מעורבות של עניין אישי. הגנות לנושאי משרה מכיוון שדירקטור משמש כשלוח או אורגן של חברה ופועל בשמה, הוא חשוף למגוון תביעות רחב )תביעות של החברה בגלל הפרת חובות אמונים וזהירות, תביעה של בעלי מניות על הפרת אמונים כלפיהם, תביעות של רשויות המדינה, תביעות במהלך פירוק החברה ועוד(. לכן, דירקטור צריך הגנות כדי לכסות את עצמו. זו נקודה חשובה כאשר מתמנים לדירקטור, לבחון מה הכיסוי שניתן בחברה. הגנה על הדירקטור/נושא המשרה לא תופס כאשר מדובר ב: הפרה של חובת האמונים )למעט שיפוי אם ההפרה נעשתה בתום לב וכשלנושא המשרה היה יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה( הפרה של חובת הזהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות )למעט אם נעשה ברשלנות( פעולה שמטרתה להפיק רווח אישי שלא כדין 32 קנס, קנס אזרחי, עיצום כספי או כופר שהוטל על נושא המשרה ישנם 3 סוגי הגנות: פטור חברה רשאית לפטור, מראש, נושא משרה בה מאחריותו )כולה או קצתה( בגלל נזק עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה, אם נקבעה הוראה לכך בתקנון. 32 אפשרות לשלם כסף במקום להיות מואשם בעבירה פלילית. מקובל בתחום המס