לפנייך מספר קטעי שירה המדברים על האזנה לעצמנו, על חיפוש עצמי. בחרי את הקטעים המתאימים ובהמשך מוצעות שאלות לדיון והעמקה. קטעים 2 ו 6 מיועדים לשכבות הבוגרות יותר. 2 ò ùäå äèéìáä צ י ו נ ה / מאיר אריאל íðåá äçîù שבסנדלéáø,éáøä àöé רגלך ãçà øמכף åá úééðáá ïðåáúäì המתולתל åúøééò áåçø ראשך ìà לשיער,äçñéùôî :øáãä øùôì - שמעורטל åéãéñç åäåìàù וחוץ ממה.óéøö מה,éúàìôúä את,áøä øîà לובשת? êéà ìë úà øùééì ïúéð åçã íéàðáäù áì éúîùå, íéöòá úåèéìáä - "äèéìáä אחותך íò ìåá" שלì ãîöåäù חולצה õòä ìåááטלאי åãîöåä êë. äòéøôîä חמותך äèéìáì מכנס של íàúåî ò ùבלויי úåöøô àìá íëøåà חברתך שלàåìîì וחגורהõòä éìåá ìë.øå ìå úåçåøì מתביישת íéçååøî לא àìáå :áåùç ìëùä øñåî êëî éúãîì צמיד נחש עשוי מפליז úåçéù ä "úåèéìá"ä úà øéñäì íå îá ועגילי דמעות תורכיז ( úåòøä úåãéîä íééøñåîä íéîâôä) שנעלמו לסבתא ליז - "ò ù çåã ì" éìò éøáç ìù åúåéùéàá איך את מועדת úà ï úì,éðà éúåéùéà úà øôùìå éáìá ìë úîùð úà אחיך ãéîöäìå של áø ì המשי êëáå éîâôצעיף.úåéøáä ה"חתיך" אתúáäà úåáøä גם ïòîì לקחת לו éìà íãà וכל כולך כמו גל תשליך הו את חומדת. פזמון: איפה, איפה את ציונה, מתי תרצי כבר את שלך? החברות שלך ציונה, יושבות ומקנאות רק בך מתי תרצי כבר את שלך? מתי מתי תכירי בך איפה, איפה את ציונה? מתי תכירי את שלך מתי תכירי בשלך? תכירי בי - אני שלך.... äéà / äîéðô êëåú ìà 1 ÈêéÆìÅà óç ÀLÄð ÈêÀðÀ ÉåéÀã,äÈàÀøÇnÇä ïäî äèåâàçøèä úéåðéål Çç Åî.úÉåi Äìeì ÀMÇä ïäîe,íèìeà ãèçæà íéå ÈîÀa Çø -,Èê ÀLÀôÇð úæôæwçzàläî. ÈêÀîÀöÇò ÈêÀìÆL ÈêéÆðé Åò ÀêÉåúÀa,ïÆäÈa èåaçä äèîéäð Àt ÈêÀëÉåz ìæà ïåðéåaàúääàå úæà òçãåz ïçòçîàì מתוך: "אל תוכך פנימה" "סער" הוצאה לאור. - מקור לא ידוע - éðéöø úåéäì êéøö éðà éìéâáù éì åøîà...øâåáîå...äæë úåéäì éúéñéð.äåáâî èáî íìåë ìò éúôòøä éúëééç àì!...éì øáùð äæå éðéöø éúééä...æà,éú çöå éúøù éúâìéã,áåçøá éúöø...ãìé éðàù åøîàù éì úôëà àìå!éì úôëà àì,øùåàî éúééäù ø éòä éðà éúééäù ø éòä!...éîöò 3 10
פגישה עם עצמי החלטתי שאני אפגוש את עצמי בסוף הרחוב, ביום חמישי, באותו שבוע פשוט לא יצא. צלצלתי, ביקשתי לדחות את הפגישה, לאותה השעה באותו מקום, בסוף הרחוב באיחור של יום. למרות שהיה לי מאוד לא נעים, הסברתי לעצמי, שלפעמים מוכרחים. 5 ò ùäå äèéìáä 4 íðåá äçîù éáø,éáøä àöé ãçà ø åá úééðáá ïðåáúäì åúøééò áåçø ìà,äçñéùôî :øáãä øùôì åéãéñç åäåìàù.óéøö ìë úà øùééì ïúéð êéà,áøä øîà,éúàìôúä åçã íéàðáäù áì éúîùå,íéöòá úåèéìáä - "äèéìáä íò ìåá"ì ãîöåäù õòä ìåáá åãîöåä êë.äòéøôîä äèéìáì íàúåî ò ù úåöøô àìá íëøåà àåìîì õòä éìåá ìë.øå ìå úåçåøì íéçååøî àìáå :áåùç ìëùä øñåî êëî éúãîì úåçéù ä "úåèéìá"ä úà øéñäì íå îá (úåòøä úåãéîä íééøñåîä íéîâôä) "ò ù çåã ì" éìò éøáç ìù åúåéùéàá úà ï úì,éðà éúåéùéà úà øôùìå éáìá ìë úîùð úà ãéîöäìå áø ì êëáå éîâô.úåéøáä úáäà úåáøä ïòîì éìà íãà øåàð äàì / ïè íåìù äùòð åàåá ïè íåìù äùòð åàåá.éúéà äúà.êúéà éðà,ïè íåìù äùòð åàåá.éúéîàå ïè íåìù ïè íåìù äùòð åàåá.éîìåò íåìù àì ïè íåìù äùåò éðà,åàøú.éîöò íò.ììëá ñòëà àì éðà.ìëåà íà ãçà óà æéâøà àì éðà.ãçåéîá øúååú äúàå øúååà éðà.øúåé åà úåçô,ïè íåìù äùòð åàåá.áéøð àì òöð àì,øáãð,ãçéá áùð èåùô.áéù ð åà ìåãâ êë ìë íåìù àì äæ éìåà.ìéâøå èåùô àåä.ìéçúäì åäùëéà íâ êéøö íåìù ìë êà 11 7 החיים שלך בלאפה / קובי אוז הי אחי! תמיד ממהר לאיזה מקום, תעצור ותנשום. תרגע, חכה קצת, הי אחי! משאיר אחריך ענן של אבק. תתארגן, תסדר ת'ברדק. תעצור, זה דחוף. זה בהול, לכבות עוד שריפות. אתה טס כמו כבאי, דברים שקורים יכולים לחכות. אחי! הי, החיים שלך בלאפה. הי אחי! זורק את הכל לפיתה גדולה. כבר בלעת אותה. לא הספקת ללעוס, הי אחי! תרגע, קח אוויר, תעצור, תצא מהעיר. תסע קצת לים, מאז הצבא אתה מנסה לעמוד בזמנים. בסוף תשבר תצטרף למנזר שתקנים. 6
קטע מספר 1: על אילו שני סוגי התבוננות מדבר הקטע? מה ההבדל בין השניים? קטע מספר 2: קטע מספר 3: בשיר מתוארת צורת הלבוש של ציונה, מדוע ציונה מתלבשת כך? האם בלבוש זה, היא מביאה לידי ביטוי את האני הפנימי שלה או שהיא מוחקת אותו? (ניתן לעורר דיון בכיתה על המתח שבין הכניעה ללחץ החברתי, ההשתעבדות לצו האופנה, איבוד ה"אני העצמי" וכד' ובין החשיבות של לא לוותר על טיפוח האישיות שלי וההאזנה לעצמי, לצרכיי ולאופיי. האם ואיך ניתן לשלב בין קטבים אלו? ( מהי ההתלבטות שבפניה ניצב הגיבור בקטע? בבית האחרון חוזר פעמיים הביטוי: "לא אכפת לי" : מהו הגבול העובר בין טיפוח ה"אני העצמי" לבין המוסכמות שמכתיבה החברה? (ניתן להסב את תשומת לב התלמידים לקולות השונים המשוחחים בנו הקול הפנימי שלי וקולו של "שאר העולם", מה קורה כשהם סותרים?) קטע מספר 4: מהו המשל ומהו הנמשל בסיפור שלפניך? מה הכוונה במילים: "לקדוח שקע בליבי"? בקטע זה, האדם שינה משהו בעצמו כדי לגרום לאהבת הבריות, מה דעתך על כך? (ניתן להעלות את נקודת ההאזנה לעצמנו גם בקטע זה: עד כמה נכון "לקדוח בעצמנו" ובאיזו מידה? האם תמיד נפנה מקום לאחר? האם תמיד נבטל את צרכינו בפני צרכי האחר? אדם הקשוב לעצמו ידע את המינון הנכון, את הזמן והמקום המתאימים לויתור, לקדיחה בלא למחוק את אישיותו ). קטע מספר 5: מדוע לדעתך לא יצא לאדם "להיפגש עם עצמו"? מדוע מסיים הכותב במילים: ש"לפעמים מוכרחים" מה מוכרחים ומדוע? (ניתן לפתח דיון בכיתה מדוע אנו לרוב לא מגיעים לעשות עצירה ולחשוב מה אתנו? וכו' מכיוון שאין לנו זמן או מכיוון שקשה לנו להתעמת עם עצמנו? מה ניתן לעשות ומהם הדרכים להקל עלינו בכך? איפה קל לנו להגיע לעימות כזה בחושך לבד? בבית הספר? בשעת קריאה? בשעת צפייה?) קטע מספר : 6 על פי השיר, כיצד מתנהלים חייו של "אחי"? מה דעתך על אורח חייו? מה פשר הדימוי: "מנזר שתקנים"? מה מסמלת השתיקה,ומה היא מאפשרת? קטע מספר 7: השאיפה לשלום היא חלומו של כל אחד מאתנו. מה החידוש בשיר? 12
עקידת יצחק והשופר: (à) מהו אותו שופר הקורא לנו להאזין לעצמנו? טעמים רבים ניתנו לתקיעות השופר. אנו נתמקד בטעם המזכיר את עקידת יצחק. השופר, העשוי מקרן של איל, מזכיר את האיל אשר הקריב אברהם אבינו במקום בנו יצחק. ø ÆîàÉiÇå í ÈäÈøÀáÇà ú Æà ä ÈqÄð íé ÄäÉìÁàÈäÀå ä ÆlÅàÈä íé ÄøÈáÀcÇä ø ÇçÇà é ÄäÀéÇå ÈêÀãé ÄçÀé ú Æà ÈêÀð Äa ú Æà àèð ç Ç ø ÆîàÉiÇå (á) :éäðåpää ø ÆîàÉiÇå í ÈäÈøÀáÇà åé ÈìÅà ä Èì ÉòÀì í ÈL eä ÅìÂòÇäÀå äèi ÄøÉnÇä õ ÆøÆà ì Æà ÈêÀì ÀêÆìÀå ÈçÀöÄé ú Æà ÈzÀáÇäÈà ø ÆLÂà ø ÆLÂà íéå ÈnÇä ì Æà eà ÉáÈiÇå ú ÆìÆëÂàÇnÇä ú Æà ç ÇwÄiÇå ÉåãÈé ú Æà í ÈäÈøÀáÇà ç Çì ÀLÄiÇå ø ÆîàÉiÇå íäé Çî ÈMÇä ï Äî (è)... : Èêé ÆìÅà ø Çî Éà ø ÆLÂà íé ÄøÈäÆä ã ÇçÇà ì Çò 'ä ÀêÇàÀìÇî åé ÈìÅà à Èø À ÄiÇå ø ÇòÇpÇä ì Æà ÈêÀãÈé ç Çì ÀLÄz ì Çà ø ÆîàÉiÇå ÀêÇáÀqÇa æ ÇçÁàÆð ø ÇçÇà ìäé Çà (é)... íé Ää ÉìÁàÈä Éåì ø ÇîÈà (àé) :ÉåðÀa ú Æà è Éç ÀLÄì (áé) :éäðåpää ø ÆîàÉiÇå í ÈäÈøÀáÇà í ÈäÈøÀáÇà ä ÅpÄäÀå à ÀøÇiÇå åéèðé Åò ú Æà í ÈäÈøÀáÇà à ÈOÄiÇå (âé)... :Éåð Àa ú ÇçÇz ä Èì ÉòÀì eä ÅìÂòÇiÇå ìäé ÇàÈä ú Æà ç ÇwÄiÇå í ÈäÈøÀáÇà ÀêÆìÅiÇå åéèðàøç Àa וכך מספרת האגדה: (בראשית כ"ב, 1 13 ( כאשר ניגלה המלאך לאברהם אבינו בהר המוריה ואמר לו: "אל תשלח ידך אל הנער" פנה אברהם לקדוש ברוך הוא ואמר: "רבונו של עולם! אתה אמרת לי בברית בין הבתרים 'כי ביצחק יקרא לך זרע' ואף על פי כן כשציווית אותי להעלות את בני לעולה, כבשתי רחמיי ורצתי לעשות את דבריך. אילו רציתי, יכולתי לטעון בצדק: "הכיצד אשחט את בני? הן הבטחת לי שירבה זרעי כחול אשר על שפת הים?!" אך החרשתי. "לכן, אני מבקש ממך, כי בשעה שיהיו בניי בעת צרה, תיזכר בניסיון שניסית אותי ושעמדתי בו. וכשם שכבשתי רחמי כדי לעשות רצונך, אף אתה תתנהג עם ישראל במידת הרחמים וזכות העקדה תעמוד להם להצילם מצרותיהם". ענה הקדוש ברוך הוא ואמר: "אם יתקעו ישראל בראש השנה, בשופר של איל, אזכר בעקדת יצחק וזכות זו תגן עליהם עד עולם". (עפ"י עיבוד של אוריאל אופק "זכות העקידה" למדרש בראשית רבה פרשה נו) מהו העיקרון עליו מסתמך אברהם אבינו בבקשתו מהאלוהים? במדרש זה ולעומת זאת בדברי הרמב"ם הנ"ל ("...תקיעת שופר בראש השנה... רמז יש בו : עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם") מופנית תקיעת השופר ליעדים שונים, שימו לב מי הוא היעד אליו מופנית התקיעה בכל מקור? "זכות אבות": אבות האומה קבלו את השאר בין מעמדם עמידתם בזכות בנסיונות קשים מצד עמידתם האל. האיתנה בנסיונות אלו לעם כזכות עומדת ישראל לאורך הדורות. 13
:ïæt ìæaçà - çöé úãé ò הצייר אַבּ ל פּ ן. (או בשמו המקורי: אבא פפרמן)..(1961-1883) נולד בשנת 1883 בעיירה קרסלאבקה שבלטוויה. את יסודות הרישום למד שלושה חודשים אצל הצייר יהודה פן, שהיה גם מורו של מרק שאגאל. בגיל 12 החל לנדוד בין ערי רוסיה ופולין והתפרנס בעיקר מעבודתו כשוליה בסדנאות לציור שלטים. : 1898 נסע בתמיכת בעל בית חרושת לגפרורים לאודסה והתקבל שם לבית-ספר לאמנויות יפות. : 1903 פרצו פרעות קישינב שהיו לאירוע המכריע בהתחזקותה של התנועה הציונית באותה עת, נשלחו לשם משלחות לסקירת הטבח וההרס. פן גם הוא נסע לקישינב, ורשם רישומים תיעודיים אחדים של מראות החורבן שראה שם. קבוצת רישומי קישינב היתה הפרק הראשון בסדרה מתמשכת של תיעוד הגורל היהודי, אשר פן - לפי עדותו - הקדיש לו את חייו. בתקופה זו עבר אבל פן לפריז. בשנים הראשונות לשהותו בבירה הצרפתית צייר נושאים מחיי היהודים, רבים מהם מן הזיכרון, וכמעט בכולם הדגיש דווקא את עליבותם של החיים האלה. במקביל הלך ושכלל צד אחר ביצירתו: הרישום ההומוריסטי. באותן שנים צייר גם ציורי הווי בסגנון חופשי. : 1912 הזמין בוריס שץ, מנהל בית-המדרש למלאכות אמנות "בצלאל" בירושלים, את אבל פן ללמד ב"בצלאל". פן הגיע שנה אחר-כך, ומעדויות התלמידים (בהם נחום גוטמן) אנו למדים, שהוא השפיע עליהם רבות, השתדל לעורר את רגישותם לצבעוניות של הנוף המקומי ושחרר אותם מחוקי הציור המסורתי. : 1913 צייר פן לראשונה ציורים אחדים בגירים צבעוניים (פסטל) והתקין הדפסים בנושא סיפור אדם וחווה בגן-העדן. הדפסים אלה שייכים עדיין למגמה ההומוריסטית - הקריקטוריסטית שביצירתו. : 1914 ערב מלחמת העולם הראשונה, נסע פן לפריז כדי לאסוף את מטלטליו ולחזור ולהשתקע בירושלים. ואולם, השלטון התורכי לא התיר לו לחזור לכאן, כי כתושב צרפת ראה בו השלטון התורכי נתין של ארץ אויב. הוא נאלץ אפוא להישאר באירופה וחזר לארץ רק בשנת 1921. בפרק הזמן הזה התמחה פן ביצירת כרזות ואיורים בעלי גוון עממי-לאומי, שנועדו להפיח רגשות פטריוטיים באזרחי צרפת ולחזק את רוחם בעת המלחמה. לצד אלה צייר גם ציורים שתיארו את אכזריותו של האויב הגרמני. : 1921 פן עולה לארץ ומשתקע בירושלים. נודע בעיקר בציורי התנ"ך שלו, שהתאפיינו בתיאור חי, מורכב ואישי של גיבורי המקרא. המבקרים אמרו עליו, שהוא היה האמן היהודי הראשון שהעמיד את התנ"ך במרכז יצירתו והשכיל להבין "את חצאי המילים, את בין המילים, את המדרשים ואת בין השיטין" של העלילות המקראיות. 1948: שיכל את בנו: סגן אלדד פן, שנפל בעת ליווי שיירה לגוש עציון במלחמת השחרור. (על פי "היינו כחולמים" גליון מס' / 1 מוזיאון ישראל, ירושלים.) 14