1

1

2 פ ני ה של השאלה החברתית תלויים אך ורק בהתפתחותם של האמצעים הטכנולוגיים... דומה שהמילים אי אפשר נעלמו כבר משפת הטכנולוגיה. אילו קם לתחייה איש המאה הקודמת, הוא היה מוצא שכל חיינו מלאים קסמים נ שגב ים מ ב י נת ו. כל מקום שאנו, המודרניים, מופיעים בו עם אמצע י העזר שלנו, הופכים אנו את המדבר לגן פורח. להקמת ערים די לנו עתה באותו מספר שנים, כמספר מאות השנים שהיו דרושות בתקופות קודמות של ההיסטוריה... אנו עצמנו היינו רוצים לנצל בארץ היהודים את כל הניסויים החדישים, ואף לפתחם... רוצים אנו לעמוד בראש כל דבר שיש בו משום אהבת האדם, ובתור ארץ חדשה לשמש ארץ ניסיון וארץ מופת. מתוך מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל, תרגום מרדכי יואלי ודניאלה בנבנשתי

3 תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים 2. הקדמה 3. תמונת מצב נוכחית 3.1. מגמות עיקריות בחברה הישראלית 3.2. מחקר משווה בין לאומי 4. מדינות מתקדמות מקדמות ICT לטובת החדשנות 4.1. ICT כמנוע לחדשנות וצמיחה כלכלית 4.2. תכניות ICT לאומיות והמשמעות של הגדרת החדשנות כיעד אסטרטגי 5. הצגת "תפיסת העבודה" וביסוסה 5.1. מטרה וחזון החדשנות כאסטרטגיה לאומית 5.2. הסביבה הדיגיטלית Ecosystem( )Digital הבסיס לקידום צמיחה וחדשנות באמצעות ICT 5.3. דגשים מרכזיים לשילוב ICT לטובת קידום יעדים כלכליים חברתיים 6. עמודי התווך 6.1. התשתית הטכנולוגית "מפרויקט הסיבים לענן לאומי" 6.2. תשתיות אנושיות 6.3. תשתיות תהליכיות "ממשלה חדשנית למדינה חדשנית" 7. צירים מרכזיים 7.1. ICT ואינטרנט בשירות מערכת החינוך בישראל 7.2. ICT ואינטרנט בשירות מערכת הבריאות בישראל 7.3. ICT ואינטרנט בשירות עסקים קטנים ובינוניים בישראל 7.4. ICT ואינטרנט בשירות התעסוקה והפריון 8. סיכום 9. נספחים 9.1. חישוב מדד ה Information ומדד ה Innovation 9.2. רשימת מרואיינים 9.3. ביבליוגרפיה 5 11 12 12 13 15 15 16 20 20 21 23 25 25 28 31 37 37 46 53 57 65 66 66 69 74

5 1. תקציר מנהלים רקע ומטרה לטכנולוגית המידע והתקשורת )ICT( מעמד מיוחד בישראל. תעשיות עתירות ידע מהוות חלק גדול במיוחד מהתמ"ג של המדינה ומגזר זה הוא מהמעסיקים הגדולים ביותר במשק. הפריון הגבוה בתעשיית ההייטק הופך עובדה זו למשמעותית עוד יותר. ישראל מוכרת כ סטארט אפ ניישן וכמדינה מובילה במספר היבטים של יצירה ושימוש בטכנולוגיה, שהצמיחה עשרות חברות הנחשבות כמובילות עולמיות בתחומן ומהווה בסיס לחברות טכנולוגיות רב לאומיות. עם זאת, ישראל מתקדמת הרבה פחות בשימוש בטכנולוגיה בסקטור הציבורי. פרויקט רחב היקף זה, הממומן על ידי Google ישראל, בוחן כיצד ניתן לקדם חדשנות ולהגביר את החוסן החברתיכלכלי של מדינת ישראל באמצעות שילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת בסקטור הציבורי. Google מממנת מחקרים שונים בתחום השפעת האינטרנט על הכלכלה במדינות רבות, אשר בוצעו על ידי משרדיה של Deloite ברחבי העולם, או על ידי חברות ייעוץ בעלות שם אחרות. מחקר זה הוא המשך לעבודות קודמות בתחום והינו הראשון מסוגו בעולם. העבודה התחילה במיפוי מעמיק של יעדי הממשלה וסימון של אלה מתוכם הניתנים לקידום באמצעות.ICT התהליך כלל ניתוח של מידע רב מהארץ ומהעולם תוך ביצוע מעל 100 ראיונות עם גורמים מובילים בסקטור הציבורי והעסקי, באקדמיה ובמגזר השלישי. לבסוף גובש מודל לרתימת ICT לקידום חדשנות בסקטור הציבורי תוך הפנמת מכלול האמצעים המתנהלים כבר היום היכול לשמש בסיס לתכנית לאומית בנושא. דוגמאות ליישומו של מודל זה פותחו בתחומים בעלי השפעה חברתית כלכלית עליונה: חינוך, בריאות, קידום עסקים קטנים ובינוניים ועידוד של תעסוקה ופריון. החדשנות היא המפתח לעמידה באתגרים מולם ניצבת מדינת ישראל מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים חברתיים וכלכליים רבים; אתגרים אלה נעשים קשים יותר כתוצאה ממגמות דמוגרפיות וכלכליות המובילות להעמקת פערים ולפגיעה ביכולתה של ישראל להתחרות בזירה הגלובאלית. ניתוח הפריון בישראל מגלה כי על אף מיצובה של ישראל כמדינה עתירת טכנולוגיה, המשק הישראלי ממוצב במקום ה 24 בין מדינות ה OECD בהיבט הפריון. במדינות ה G7 נרשם גידול עקבי בפריון משנות השבעים של המאה העשרים ועד למשבר הכלכלי ב 2008, בעוד שבמדינת ישראל הצעירה, אשר התחילה כמובן מנקודה נמוכה בהרבה, סגירת פערי הפריון מול מדינות ה OECD נמשכה רק עד שנות השבעים. מאז ירד קצב הצמיחה של הפריון במשק הישראלי לרמות הקיימות במדינות מפותחות דבר המשמר את הפער מהמדינות המובילות. הקשר ההדוק בין צמיחה כלכלית והעלאת הפריון ובין חדשנות הוכח פעמים רבות ואף זיכה את החוקר רוברט סולו בפרס נובל לכלכלה ב 1987. אך חדשנות משמעותה מתן פתרונות שימושיים, יעילים ובעלי השפעה בדרכים יצירתיות גם לבעיות שאינן כלכליות. התמודדות מוצלחת עם האתגרים והמגמות מולם ניצבת מדינת ישראל תיתכן רק באמצעות החדשנות אשר רק לה הפוטנציאל להבטיח את החוסן והתחרותיות של המשק הישראלי. מדינות מובילות מקדמות חדשנות באמצעות שימוש מושכל בטכנולוגיות מידע ותקשורת ידע ומידע הם כלים הכרחיים במאמץ לייצר חדשנות ובימינו הדבר מתבטא בשימוש גובר בטכנולוגיות מידע ותקשורת.)ICT( בניתוח סטטיסטי אף ניתן למצוא מתאם גבוה בין מידת השימוש בכלים מבוססי ICT ונגישותם במשקים שונים בעולם ובין מידת החדשנות בשווקים אלו )יתואר בהרחבה בפרק 4.1(. כתוצאה מכך, ממשלות במדינות ה OECD מייחסות ערך הולך וגובר לשילוב כלים אלה בתחומים מגוונים ושוקדות על מהלכים מתקדמים העושים שימוש ב ICT. כחלק מניתוח נקודת המוצא של המדינה נעשה שימוש במדדים השוואתיים לאומדן מיקומה של ישראל בהיבטי נגישות ושימוש בכלי ICT והמידה שבה ישראל נחשבת למדינה חדשנית. ישראל אמנם מדורגת במיקום גבוה ואף מובילה עולמית בהיבטים אחדים הבונים מדדים אלה, אך בראיה מצרפית ממוקמת ישראל במקום ממוצע בין מדינות ה OECD. נהיר לכל כי אין די בכך שמדינת ישראל ממוצעת בלבד בהיבטים אלה וכי עלינו לשאוף להיות חלק מדבוקת החוד.

6 יש לציין כי הצגתם של דירוגים ומדדים שפותחו על בסיס מחקרים ממקורות בעלי שם, נעשה מתוך רצון להניח תשתית עובדתית, לא כסיבה המצדיקה דיון בחדשנות ושימוש ב ICT. לגבי כל מדד ניתן להשמיע ביקורת לעניין המידע שבבסיסו, זהות העורך או רלוונטיות האינדיקטורים הנמדדים. נבקש לאמץ גישה המייתרת פולמוס אקונומטרי מסוג זה ומתרכזת בשאלה המעניינת באמת: כיצד תוכל מדינת ישראל לרתום את כוחה האדיר של הטכנולוגיה באופן מיטבי להבטחת שגשוגה בטווח הקצר והארוך. דווקא המדינות המדורגות במיקום הגבוה ביותר במדדי החדשנות והשימוש ב ICT משקיעות מאמצים רבים בקידומם של אלה. מדובר במחויבות עמוקה שאינה נובעת מקיומו של כשל, אלא מאמונה ומהחלטה נחושה שכך יש לפעול. מחויבות זו מובילה לכך שהן מפעילות בהצלחה רבה תכניות בעלות חזון ברור, על פיו תושביהן יזכו לאיכות חיים גבוהה יותר בזכות השימוש בטכנולוגיה לשיפור הפעילות של כל חלקי המשק. נציג בהמשך מודל היכול לשמש בסיס לתכניות רבשנתיות במשרדי הממשלה וברמה הלאומית, לשימוש ב ICT לקידום החדשנות ולשיפור המציאות החברתיתכלכלית. מיפוי המדינות המפותחות על סמך מדד ה Information ומדד ה Innovation ישראל ממוצעת ב OECD קידום השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת נעשה במסגרת תכנית לאומית במהלך העבודה נסקרו ונותחו תכניות לאומיות ומהלכים לשילוב של ICT בסקטור הציבורי ונמצא כי מדינות מפותחות המבקשות לעשות כן באופן מיטבי הגדירו יעדים ברורים בנושא וגיבשו תכניות לאומיות מקיפות לשם השגתם. הצורך בתכנית לאומית נובע הן מכך ששימוש ב ICT וקידום חדשנות הן סוגיות רוחב הנוגעות לחלקים רבים של פעילות הממשלה ושל המשק והן בגלל הימצאות מרכיבים משותפים לכלל המהלכים. כתוצאה מכך נמצא כי תכניות אלה מובלות על ידי גורם מרכזי בממשלה בעל יכולת להוביל תהליכי רוחב משמעותיים. כדי להבטיח כי התכנית מיישמת את הכלים והתהליכים העדכניים ביותר, מתקיים שיתוף של גורמים מהמגזר הציבורי, העסקי, האקדמי והשלישי בשלבי התכנון והיישום של התכנית. תכניות לאומיות לקידום ושילוב ICT במדינות השונות מדד Innovation ממוצע OECD מדינה אוסטריה אוסטרליה אירופה שם ושנת השקת התכנית 2011: Strategy for Research, Technology and Innovation 2011: Australian National Digital Economy Strategy 2010: Digital Agenda for Europe ממוצע OECD 2010: Connecting America The National Broadband Plan 2010: Digital Germany 2015 ארה"ב גרמניה מדד Information 2011: The Digital Path To Future Welfare + Denmark a Nation of Solutions מדינות מובילות מדינות ממוצעות מדינות נחשלות דנמרק 2010: New Strategy in ICT יפן 2005: Singapore s Intelligent Nation 2015 in2015 סינגפור 2010: Digital Agenda 2015 פורטוגל

7 בשנות השמונים היה התמ ג לנפש בישראל ובסינגפור דומה. בתקופה זו החלה סינגפור ליישם תוכניות חומש בתחומי ה ICT, דבר שהביא את סינגפור למעמד של אחת המדינות העשירות בעולם אשר בה התוצר לנפש כפול מזה הקיים ישראל )וזאת ללא משאבי טבע משמעותיים(. ההתפתחות הכלכלית של ישראל וסינגפור ב 2012 התמ ג לנפש בסינגפור גבוה פי 2 מישראל אוכלוסיה 7.6 M 5.4 M תוספת צמיחה של 1 המשך צמיחה כבעבר תוספת צמיחה שנתית של 1 בתמ"ג לנפש......תוביל בעשור הקרוב לגידול של כ $30B בתמ"ג לנפש...... המשמעות עבור מדינת ישראל היא גידול של כ $10B בהכנסות המדינה ממיסים ישראל סינגפור תפיסה מנחה ומסגרת ברורה לשילוב ICT כיום מתנהלים מאמצים בפורומים שונים ובגופים בממשלה לגיבוש מהלכים לשימוש ב ICT בתחומים שונים. עם זאת, בולטת היעדרותה של גישה מקיפה וברורה המכוונת את המאמצים השונים דוגמת אלו הקיימים במדינות המובילות בנושאים אלו. פרויקטים לפריסת תשתית תקשורת מתקדמת, למשל, אשר מקודמים בימים אלה, הם רק חלק קטן מהמענה הכולל שאותו יש לגבש. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון ב ICT ובאינטרנט, להימנע ממאמצים כפולים וסותרים, מצווארי בקבוק ומשגיאות חוזרות, יש לאמץ תפיסה רוחבית הנשענת על מסגרת מחשבתית כוללת והרמונית. לאחר מחקר וניתוח מעמיקים גובשה מסגרת מחשבתית זו בדמות מודל הסביבה הדיגיטלית Ecosystem( )Digital להלן, הקמתה של סביבה דיגיטלית עלבסיס מודל זה תעודד חדשנות ושימוש בטכנולוגיית מידע באופן אפקטיבי ומודולרי. למודל זה מאפיינים אחדים: ניתן להתאימו למגוון רחב של תחומים ומשרדי ממשלה הוא תקף הן לטווח הקצר והן לטווח הבינוני והארוך ומאפשר יישום הדרגתי ומושכל המודל מחובר ומשתלב היטב במהלכים הקיימים והמתוכננים ומתייחס למגבלות תקציביות מודל הסביבה הדיגיטלית תמ ג לנפש ($,PPP) 55,000 45,000 35,000 25,000 15,000 תמ ג (PPP) $327 B $249 B 5,000 1980 1983 1986 1989 1992 1995 1998 2001 2004 2007 2010 2013 2016 2019 2022 *הצמיחה מחושבת במונחי מטבע מקומי במחירים קבועים ב 1982 לישראל וסינגפור תמ ג לנפש זהה אוכלוסיה תמ ג (PPP) $34 B $24 B 3.8 M 2.7 M GDP Per Capita CAGR 4* ברור לחלוטין כי לכל מדינה מאפיינים ייחודיים, ואין דוגמה זהה למקרה הישראלי. אולם שומה עלינו ללמוד מניסיונם של אחרים תוך בניית תפיסה המתאימה לצרכינו. לאור ההכרה כי תרומתם של ICT והאינטרנט לעידוד חדשנות וצמיחה כלכלית היא מכרעת, יש לשלבם בכל מהלך ותכנית המגובשים בממשלה ובמגזר הציבורי. כדי לבצע זאת באופן מיטבי, ביעילות ובמקצועיות, נכון יהיה לעשות זאת במסגרת תכנית לאומית. מידע ותוכן תשתיות טכנולוגיות ציוד קצה קהל היעד תשתיות אנושיות תוכניות ויישומים תשתיות תהליכיות

8 המודל נשען על שלושה עמודי תווך, שלושה סוגים של תשתיות המשותפות לכלל המאמצים המכוונים לשילוב של ICT בפעילות הסקטור הציבורי. את גג המבנה, הכולל ארבעה מרכיבים, ניתן ליישם במגוון תחומים ונושאים ובמסמך זה נביא דוגמאות ליישומים כאלה בתחומי החינוך, הבריאות, העסקים הקטנים והבינוניים ובנושא התעסוקה והפריון. עמודי התווך התשתיות המשותפות של הסביבה הדיגיטלית הישראלית בניית סביבה דיגיטלית מבוססת על שלושה עמודי תווך: תשתיות טכנולוגיות כוללות את כל התשתיות הפיזיות והווירטואליות הנדרשות לקיומה של סביבה דיגיטלית. תשתיות מתקדמות הן תנאי הכרחי לפיתוח פתרונות וטכנולוגיות פורצות דרך אשר ימקמו את ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. ללא תשתיות אלו, לא תחשב ישראל לאתר אטרקטיבי בעולם הפיתוח הטכנולוגי וגופים העוסקים בפיתוח טכנולוגיה בישראל לא יצליחו לייצר מוצרים ושירותים מבודלים ופורצי דרך המתאימים לשימוש במדינות מתקדמות דבר אשר יפגע בתחרותיות של המשק. מתוך הכרה בכך, משרד התקשורת מוביל זה שנים אחדות מדיניות לעידוד השקעות בתשתיות לצד מאמציו להבטיח תחרות בשוק התקשורת. למרות החשיבות ביצירת תשתית תקשורת מתקדמת, חשוב לציין כי בשנים האחרונות בוצעו מספר מהלכים ששיפרו את מצבה של ישראל בתחום )רשתות NGN קווית, מיזמי סיבים תת ימיים לקישור לחו ל(. לפיכך, מהלכים רבים שיוצגו במסמך זה ניתנים לביצוע ללא שדרוג משמעותי. עם זאת, חשוב להדגיש כי תשתית תקשורת אינה רק צנרת, אלא מערכת שלמה המיועדת להעביר במהירות ובאמינות מידע רב מנקודה לנקודה. תפיסה הוליסטית זו באה לידי ביטוי בתכניות ענן המקודמות על ידי ממשלות במדינות מתקדמות. תכניות אלו מקדמות תשתיות טכנולוגיות רבות נוספות, מעבר ל"צנרת", נוספות כגון חוות שרתים מתקדמות, כלי וירטואליזציה ושיתוף משאבים, כלי אבטחה מתוחכמים ועוד. על בסיס תשתיות אלו מספקות מדינות אלה שירותים וכלים שונים באופן חסכוני, בטוח, אחיד ומתקדם, המשותפים למשרדי ממשלה שונים ) ענן ממשלתי (, למגזר הציבורי מחוץ לגבולות הממשלה ) ענן שירותים ציבוריים ( ואף לסקטור הפרטי ) ענן לאומי (. )יתואר בהרחבה בפרק 6.1(. תשתיות אנושיות מתייחסות להקניית אוריינות דיגיטלית לכול חלקי החברה הישראלית ולחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי. הטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, היא עדין אמצעי אמצעי המסייע ומאפשר לאנשים לבצע משימות, לצרוך שירותים, לתקשר וליצור. כדי שמדינת ישראל תפיק את המרב מהשימוש בטכנולוגיה יש להבטיח כי לציבור תהיה יכולת ליהנות מהמוצרים ומהשירותים החדשניים המוצעים לו, וכן כי בארץ ציבור גדול ומתחדש של ייצרני חדשנות. הדרך המומלצת להקניית אוריינות דיגיטלית היא במסגרת פעולות ויישומים פרקטיים. כדי לפתח יכולות פרקטיות לשימוש בכלים חדשניים מבוססי טכנולוגיית מידע ואינטרנט יש להקנות כלים פונקציונליים, יעילים ופשוטים אשר באמצעות השימוש בהם תתפתח מיומנות. על המדינה לפתח את היצע השירותים הניתנים באמצעות כלים טכנולוגיים ולהקדיש מחשבה להתאמתם לשימוש רחב וכן להשקיע משאבים כדי שתושבים יוכלו להשתמש בהם. מיומנויות שנרכשו לצורך תשלום אגרה, תכנון מסלול נסיעה בתחבורה הציבורית או קשר עם מערכת הבריאות, ישמשו את אותו תושב גם במעגל רחב יותר של פעולות ומשימות. התעשיות עתירות הידע הן מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. בשנת 2012 תעשיית ההייטק היוותה 48 מהייצוא התעשייתי וכ 9 מסך העובדים במשק, שיעור גבוה משמעותית מכל מדינה אחרת ב OECD )המועצה הלאומית לכלכלה, 2012(. תעשיה זו נוסדה ונשענת על ההון האנושי האיכותי בישראל. דו ח שגובש על ידי צוות בין משרדי בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה ב 2012 קבע כי במגזר העסקי קיים מחסור בכוח אדם מיומן ברמה גבוהה בעיקר בתחומי המחשוב )מדעי מחשב והנדסת מחשבים ואלקטרוניקה(, בדגש על תפקידי מחקר ופיתוח. את פיתוח ההון האנושי הנדרש לתחומים אלה ניתן להשיג באמצעות כלים להעלאת המוטיבציה והמוכנות של תלמידי תיכון למקצועות ריאליים וטכנולוגיים, באמצעות חיזוק המצוינות הטכנולוגית בהשכלה הגבוהה ובאמצעות חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה. תשתיות תהליכיות לממשלה ארבעה סוגי משימות או למעשה ארבעה כובעים שהיא חובשת והם: הממשלה כלקוח, כנותן שירות, כרגולטור וכמממן. כלקוח אחראית הממשלה על מרבית הרכש במדינה לרבות תקשוב ומוצרים טכנולוגיים לשירות המדינה. בתחום החינוך והבריאות, למשל, הממשלה היא נותנת השירותים הבלעדית ובאחריותה להטמיע שיטות מתקדמות הנשענות על ICT ועל האינטרנט בפרט. כרגולטורית, אחראית הממשלה בין השאר על: מיסוי, תקינה והגבלים עסקיים, וכמממן דרך מענקי המדען הראשי. במהלך השיחות הרבות עם גורמים בתוך הממשלה ומחוצה לה, התברר כי מודלים אשר בהם המדינה חובשת שניים או שלושה מהכובעים האלה בעת ובעונה אחת, אפקטיביים יותר. כאשר המדינה כלקוח רוכשת מחברות הזנק )סטארטאפ( טכנולוגיות אשר מומנו על ידי המדען הראשי, היא מבטיחה בכך את החזרת השקעתה בחברות אלו. את המשימות מבצעת הממשלה באמצעות תהליכים מוסדרים ומאושרים מראש וזאת מסיבות של חוקיות, מנהל תקין וכדומה. במקום שבו אין תהליך

9 המאפשר פעולות מסוימות, הפעולות אינן ניתנות לביצוע או שקשה לבצען. למשל, אם אין תהליך מוסדר לרכש של שירותים טכנולוגיים מעסק קטן לא יוכל משרד ממשלתי כלשהוא לרכוש שירותים מאותו עסק. לשם ביצוע מהלך כלשהוא לשימוש ב ICT יש צורך בתשתית תהליכית. מעבר לתהליכים הנדרשים להטמעת מהלכי,ICT ראוי שהממשלה תבחן הטמעה של תהליך מוסדר לעידוד חדשנות בתוך הארגון הממשלתי. בהקשר זה הממשלה יכולה ללמוד מחברות ומארגוני ענק בעולם המנסים אף הם להתמודד עם אתגר קידום החדשנות בארגון. בהיותם כה גדולים, הטרוגניים ו עסוקים בפעילותם השוטפת )בדומה לממשלות(, הקימו ארגונים אלו מנגנונים תהליכיים כוללים כדי להתמודד עם אתגר מורכב זה. המנגנונים מטפלים בנושא החדשנות במגוון אופנים העושים שימוש בכלים שונים )יתואר בהרחבה בפרק 6.3(. ניתן ונכון להפעיל ב ארגון הממשלתי כלים ושיטות המאפשרים לחברות הענק בעולם לשמור על מובילותם. גגות מרכיבי הסביבה הדיגיטלית בתחומים השונים תפיסת הסביבה הדיגיטלית מבוססת על כך שלכל תחום שאותו מבקשים לקדם בונים מבנה ) גג ( הנשען על שלושת עמודי התווך שהוצגו לעיל, המותאם לעולם התוכן המיועד )מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה, וכדומה(. גג המבנה מייצג את מרכיבי הסביבה הדיגיטלית ציוד קצה מבנה מעין זה כולל 4 מרכיבים: קהל היעד נמצא במרכז. מדובר באוכלוסיית המפתח ובמשאבים האנושיים בתחום הנדון, בגורמים המקצועיים ובנותני השירות בענף )מורים, רופאים, יועצים לעסקים קטנים ובינוניים וכדומה( ובמקרים מסוימים גם ציבור מקבלי השירותים אשר יש להכשיר אותו באופן ייעודי לעשיית שימוש בכלים הספציפיים לתחום )מטופלים, בעלי העסקים הקטנים והבינוניים וכדומה(. התוכנות והיישומים אלו הם הכלים והמערכות המאפשרים את אספקת השירותים החדשניים. למשל, מדובר במערכות ERP 1 ו CRM 2 לעסקים הקטנים, מערכות לניהול למידה בחינוך או מערכת תמיכה בקבלת החלטות רפואיות. המידע והתוכן הם הנתונים והתכנים אשר נאגרים, מסודרים ועוברים בסביבה הדיגיטלית. דוגמאות לכך הן: מערכי השיעור המודרניים המאפשרים לימוד חוויתי, המידע הרפואי האישי העדכני והזמין למטופל עצמו ולמטפליו השונים ומאגרי המידע המסייעים לעסק הקטן לתכנן את המלאי ולנהל את התמחיר. ציוד קצה כולל מגוון רחב של מכשירים, גנריים וייעודיים, המאפשרים למשתמש להתחבר למערכות השונות: טבלטים ומחשבים ניידים לתלמידים, מכשירי בקרה לרפואה מרחוק בבית החולה, קיוסקים המאפשרים גישה לאינטרנט כשר למגזר החרדי ועוד. מידע ותוכן קהל היעד תוכניות ויישומים חינוך בריאות תעסוקה ופריון עסקים קטנים ובינוניים

10 חשוב להדגיש כי הצלחה של מהלך משמעותי מחייבת התייחסות לכל אחד מארבעת המרכיבים, וזאת כדי לייצר פתרון אופטימלי העושה שימוש בכלים השונים, ונותן מענה לצרכים הספציפיים של הענף. על בסיס מחקר השוואתי )בנצ מרק( עולמי ובשיתוף הגורמים המקצועיים בממשלה ומחוצה לה גובשו במסגרת עבודה זו כמה מהאפשרויות הרבות והמגוונות ליישומים שכאלה. התחומים שנבחרו ויוצגו בפרק 7 הם: מערכת חינוך, שירותי הרפואה, תעסוקה ופריון ועסקים קטנים ובינוניים. אפשר, כמובן, ליישם את המודל שהוצג בתחומים אחרים. למשל בתחום הצרכנות ויוקר המחייה אפשר לטפל באמצעות שכלול של שווקים בעזרת פלטפורמות ;ICT למערכת התחבורה ניתן לספק תשתית מידע איתנה לתכנון ברמת הממשלה, לניהול ברמת השחקנים בענף ולקבלת החלטות ברמת התושבים וגם בתחום הגנת הסביבה, בשווקים פיננסיים ובנושאים רבים ומגוונים אחרים ניתן לטפל באותו אופן. לסיכום, אנו מאמינים שמונחת בפנינו הזדמנות לגבש חזון לאומי ליצירת סביבה המעודדת ומאיצה חדשנות, חזון זה יוכל להפוך לדגל מוביל במדינת ישראל. הדבר יביא להגדלת העוגה ויאפשר לתת מענה לצרכים ולעמוד באתגרים העתידיים הצפויים למדינת ישראל בסביבתה הכלכלית והגיאופוליטית. מסמך זה נועד לסייע לממשלה לגבש את החזון בשיתוף נציגים מכלל המגזרים במשק. ההנחה העומדת בבסיס העבודה היא כי את המודל המוצע יש כמובן לממש ולפרוט למהלכים ולתכניות ברמת משרדי הממשלה. מסמך זה נבנה באופן שיאפשר למידע שרוכז ולתובנות שגובשו לתמוך בתהליך זה. Enterprise Resource Planning System 1 מערכת לתכנון משאבי ארגון. מערכת מידע המשמשת לעיבוד נתונים המשרתת את כלל הגופים בארגון. גישת ה ERP שונה מהגישה הקלאסית בכך שהיא מאחדת את כלל מערכות המידע של הארגון למערכת אחת באופן המאפשר שימוש במידע משותף באופן אינטגרטיבי ובעל ממשק אחיד. Customer Relationship Management 2 מערכת מידע לניהול קשרי לקוחות

11 2. הקדמה חדשנות היא משאב נדיר ויקר ערך וכדי לאתרה ולממש את הפוטנציאל שבה נדרשים ידע ומאמצים מתוכננים וממושכים ממש כמו לשם איתור אוצרות טבע. עם זאת שלא כמו אוצרות הטבע המועטים הקיימים במדינה, רק לחדשנות, אם נשכיל לטפחה, היכולת להבטיח את מעמדו התחרותי של המשק הישראלי ולשמש מקור לשגשוג עוד שנים רבות. בנוסף, לחדשנות הכוח להשפיע לחיוב באופן בלתי מוגבל כמעט על כל היבטי חיינו ועל החלק הארי של יעדי הממשלה בתחום החברתיכלכלי. ידע ומידע הם כלים הכרחיים בידיו של התר אחר אוצר החדשנות. טכנולוגיות מידע ותקשורת )ICT( ואינטרנט בפרט הם הכלים העיקריים בידי המבקש להצליח במלאכת הכרייה השאפתנית. בעידן של משבר כלכלי עולמי שימור היתרון של ישראל כמדינה חדשנית ומובילה בתחום טכנולוגיות המידע הוא צו השעה. והנה, עינינו רואות כי ממשלות במדינות OECD מייחסות ערך הולך וגובר לפיתוח מיומנות בכלי החציבה הללו ושוקדות על מהלכים מתקדמים בתחום ה ICT. כמו מנוע הקיטור והמצאת החשמל בעבר, כך טכנולוגיית מידע ותקשורת נחשבות כיום כגורמים בעלי תרומה מכריעה לפריון. העולם נע במהירות רבה ומדינה שלא תשכיל לעשות שימוש יעיל בכלים מתקדמים לא תעמוד בתחרות מכל סוג שהוא: תחרות בהשקעות, במוחות ובמקומות עבודה תחרות על העתיד. יתרה מכך, בעוד מדינות מתקדמות רבות מגבשות תכניות לאומיות רחבות יריעה וחוצות ענפים ודיסציפלינות לקידום השימוש ב ICT ובאינטרנט, במקומות אשר בהם לא תגובש תפיסה כוללת בנושא ולא ינוהל מאמץ לאומי מתואם, לא ימוצה הפוטנציאל הגלום בכלים אלו ובהכרח ייווצרו צווארי בקבוק, יבוצעו שגיאות חוזרות ויאבדו משאבים במאמצים כפולים וסותרים. לטכנולוגיית מידע ותקשורת מעמד מיוחד בישראל. כלכלת האינטרנט במובנה הרחב היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המדינה ומקיפה כיום מעל 6.5 מהתמ ג של ישראל )50 מיליארד ש ח( הצפוי לצמוח לכדי 8.5 בשנת 2015. כלכלה זו המאופיינת בפריון גבוה מהממוצע, מעסיקה כ 120,000 איש וצומחת בקצב כפול משאר ענפי המשק )מקינזי, 2010(. עם זאת, היבטים שונים מסכנים את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום. החדשנות אינה אוצר טבע, היא אוצר האדם. מטרה חשובה היא לשתף כמה שיותר ישראלים בייצור החדשנות ובהנאה מתוצריה ותוצאותיה. שינויים דמוגרפיים והפער הדיגיטלי ההולך וגדל בין קבוצות אוכלוסייה, המחסור בכוח אדם איכותי בתעשיית המידע ומגמות נוספות מציבים אתגרים להשגת מטרה זו. בנוסף, המידה שבה הסקטור הציבורי בישראל רותם את ה ICT לטובת התמודדות עם אתגרים אלו אינה תואמת את תפיסת המדינה את עצמה כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות. קשה לדמיין מדינה חדשנית באמת, ללא ממשלה המשמשת דוגמה לשילוב של טכנולוגיות, הן כלקוח לכלים ולאמצעים מתקדמים והן כספק של שירותים חדשניים. עבודה זו מתמקדת בשימוש המיטבי ב ICT ובאינטרנט בפרט ככלי ולא כתעשייה: כלי להשגת יעדים חברתייםכלכליים, כלי לקידום החדשנות וכלי בידי הממשלה והסקטור הציבורי. ההתייחסות לתעשיית ה ICT ולתעשיות עתירות ידע בכלל תעשה באופן חלקי וסלקטיבי, באותם מקומות שבהם יש צורך לדון באופן שבו תעשיית ה ICT תורמת לקידום אותם יעדים. הדיון בתעשיית ה ICT במסמך זה יעשה, אם כן, מתוך תפיסה אינסטרומנטלית שאינה שואלת מה המדינה יכולה לעשות לטובת תעשיית ה ICT, אלא כיצד יכולה תעשיית ה ICT לתרום המדינה. ברור עם זאת, כי ללא תעשייה עתירת ידע חזקה ומוצלחת לא תוכל ישראל לשמר את מעמדה כמובילה בתחומים טכנולוגים. לחשיבותה של התמיכה בתעשיות עתירות ידע נקדיש דיון בהמשך, אשר גם הוא יתמקד בשאלה כיצד לשלב בתעשייה זו, המאופיינת בצמיחה גבוהה ופריון גבוה, חלקים רחבים כמה שיותר מהחברה הישראלית. שמחנו לגלות כי בממשלה ובכל ענפי המשק מצויים אנשים מוכשרים רבים המצפים להזדמנות להתגייס לקידום החדשנות בישראל ואשר מבינים את כוחן האדיר של טכנולוגית מידע ותקשורת והאינטרנט. במהלך הראיונות הרבים שערכנו נתקלנו בפקידי ממשלה, במנהלים, ביזמים, במרצים, בחוקרים ובמתנדבים רבים שישמחו לפעול במרץ רב להשגת המשימה הלאומית הגדולה: למצוא ולמצות את החדשנות. במאמר זה אנו מבקשים להציג מחקר, ניתוח והמלצות מעשיות לטווח הקצר והבינוני ולנגד עינינו עומד הרצון לסייע להגשמת יעדי הממשלה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. העבודה בוצעה בדיוק באופן שבו אנו ממליצים לתכנן ולממש תכניות ומהלכים בתחום ה ICT כלומר: הסתמכות על מידע רב מהארץ ומהעולם, שיתוף פעיל של גורמים רבים בסקטור הציבורי והעסקי, באקדמיה ובמגזר השלישי והתחשבות בנסיבות הקיימות ובמאמצים המתנהלים כבר כיום.

12 3. תמונת מצב נוכחית מגמות עיקריות בחברה הישראלית מדינת ישראל עשתה כברת דרך עצומה ומרשימה מאז הוקמה בעוד היא מתמודדת עם אתגרים כלכליים וחברתיים רבים. מחשבה מעמיקה ומחקרים רבים הוקדשו לתיעוד ולניתוח אתגרים אלה אשר מתגברים כתוצאה ממגמות דמוגרפיות וכלכליות המובילות להעמקת פערים, לקושי בהגדלת הפריון ולפגיעה ביכולתה של ישראל להתחרות בזירה הגלובלית. מגמה דמוגרפית מרכזית נוגעת לתמהיל ולגיל האוכלוסייה. בשנת 2009 היו היהודים שאינם חרדים כ 70 מסך האוכלוסייה והיתרה נחלקה בין ערבים כ 20 וחרדים כ 10. קצב הגידול השונה באוכלוסיות אלו מוביל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למצב שבו בעוד כחמישים שנה תהווה האוכלוסייה היהודית הלא חרדית כ 50 בלבד בעוד חלקם של החרדים צפוי לעלות מעל 25 )ראה תרשים 1(. בד בבד, נמשכת המגמה של הזדקנות האוכלוסייה. חלקה של האוכלוסייה המשתתפת בכוח העבודה 3 יגדל בקצב נמוך יותר מהממוצע ויהיה בעוד חמישים שנה רק כ 42, לעומת כ 47 כיום )ראה תרשים 2(. קצב הגידול של היהודים בגיל העבודה שאינם חרדים נמוך אף יותר ועומד על פחות מ 1 בשנה. שיעורי התעסוקה 4 במגזר החרדי והערבי נמוכים משיעור התעסוקה של כלל המדינה ומהממוצע של מדינות ה OECD )ראה תרשימים 4,3(. שתי קבוצות המאופיינות בשיעור תעסוקה נמוך במיוחד הן נשים ערביות וגברים חרדים. שיעור התעסוקה הכולל בישראל אמנם דומה לזה הקיים במדינות ה OECD אך הדבר נובע משיעורי התעסוקה הגבוהים של הנשים והגברים ביתר האוכלוסייה מצב של חוסר שוויון בנטל אשר אינו בר קיימא בטווח הארוך. יש לציין כי שיעור התעסוקה בגיל 65 ומעלה אמנם גבוה מהממוצע במדינות ה OECD, אך עומד על כ 13 בלבד. שיעורי תעסוקה נמוכים באוכלוסייה המבוגרת מהווים איום על צמיחה כלכלית עתידית עובדה זו נכונה למדינות המפותחות כולן וכמובן גם לישראל. נוכח ההתפתחויות הדמוגרפיות, פריון העבודה )המוגדר כתוצר לשעת עבודה( הופך להיות משתנה קריטי לצמיחה משמעותית ברת קיימא. בהמשך המאמר נעמוד על כך שבמדינות מפותחות חדשנות טכנולוגית והתייעלות מהווים גורמים עיקריים לצמיחת הפריון בפרט ולצמיחה כלכלית בכלל. ניתוח הפריון בישראל מגלה כי על אף מיצובה כמדינה עתירת טכנולוגיה, ממוקם המשק הישראלי בהיבט הפריון במקום ה 24 מבין מדינות ה OECD. משנות השבעים של המאה הקודמת ועד למשבר הכלכלי ב 2008 נרשם במדינות ה G7 גידול עקבי בפריון בעוד שבמדינת ישראל הצעירה, אשר התחילה כמובן בנקודה נמוכה בהרבה, נמשכה סגירת פערי הפריון מול מדינות ה OECD רק עד שנות השבעים. מאז ירד קצב הצמיחה הפריון של המשק הישראלי לרמות הקיימות במדינות מפותחות דבר המשמר את מקומה הנמוך יחסית בהיבט זה. בתעשייה הישראלית עצמה יש פערים בפריון בין התעשיות העיליות למסורתיות. כתוצאה מכך יש שכבה עובדת עניה במדינת ישראל, והחמישון העליון מרוויח בממוצע פי 7.5 יותר מהתחתון לעומת פער של פי 4.9 בלבד במדינות ה OECD. ללא שינוי משמעותי במגמות הדמוגרפיות והחברתיות תחול ירידה משמעותית בשיעור התעסוקה של כ 2 עד 2019. תרשים 1: הרכב האוכלוסיה בישראל 20092059 )הלמ"ס( גידול דרמטי בחלקן של אוכלוסיית הערבים והחרדים תרשים 2: הרכב הגילאים בישראל 20092059 )הלמ"ס( הזדקנות האוכלוסיה 20 22 10 12 70 66 23 16 2009 2019 2029 2039 2049 2059 23 19 23 23 23 27 62 58 54 50 יהודים ואחרים חרדים ערבים 10 12 47 45 43 43 14 44 42 2009 2019 2029 2039 2049 2059 15 44 16 43 41 41 17 42 41 תרשים 3: המועסקים עפ"י קבוצה באוכלוסיה, גברים )הלמ"ס )OECD שיעור התעסוקה הנמוך בקרב גברים חרדים גברים ערבים 65+ גברים חרדים 024 2564 80.3 80.1 80.3 80.1 80.3 80.1 יתר הגברים תרשים 4: המועסקים עפ"י קבוצה באוכלוסיה, נשים )הלמ"ס )OECD שיעור התעסוקה הנמוך בקרב נשים ערביות נשים ערביות 85 45 72.2 שיעור המועסקים 2011 נשים חרדיות 76 61.5 G7 80.1 OECD 61 61.5 80.1 26.8 61.5 80.1 שיעור המועסקים 2011 G7 OECD יתר הנשים 3 גילאי 2564 העובדים או מחפשים עבודה 4 מספר המועסקים בעבודות מדווחות מבין כלל האוכלוסייה בגילאי 2564

13 מחקר משווה בין לאומי מדדים השוואתיים התמודדות מוצלחת עם האתגרים והמגמות אשר מולן ניצבת מדינת ישראל תיתכן רק באמצעות החדשנות, אשר רק לה הפוטנציאל להבטיח חוסן ותחרותיות במשק הישראלי. חדשנות משמעותה מתן פתרונות שימושיים יעילים ויצירתיים גם לבעיות שאינן כלכליות בלבד. ידע ומידע הם כלים הכרחיים במאמץ לייצר חדשנות ובימינו הדבר מתבטא בשימוש מושכל בטכנולוגיות מידע ותקשורת.)ICT( כתוצאה מכך, ממשלות במדינות OECD מייחסות ערך הולך וגובר לפיתוח מיומנות בשילוב כלים אלה ושוקדות על מהלכים מתקדמים בתחום ה ICT. מתוך הכרה בקשר ובחשיבות ה ICT והאינטרנט בפרט כאמצעי מרכזי ליצירת חדשנות ושל החדשנות כגורם העיקרי בהבטחת החוסן החברתיכלכלי של מדינה מפותחת, פותחו במיוחד לעבודה זו שני מדדים השוואתיים ייעודיים. מדד ה Information, אומד את מידת הנגישות ועוצמת השימוש ב ICT ואינטרנט במדינה. המדד מייצג למעשה את מישור הפעולה שלנו בו מופעלים המהלכים המוצעים במסמך זה לעידוד השימוש.ICT מדד ה Innovation מספק מבט רחב על המידה שבה המדינה מעודדת חדשנות וכן על המידה שבה חדשנות משפיעה על הכלכלה למעשה מישור ההשפעה של אותם מהלכים מוצעים. המדדים פותחו על סמך נתונים ומחקרים של גופים בעלי שם העוסקים באיסוף ובניתוח נתונים בתחומי ה ICT, החדשנות והכלכלה לאורך שנים )ראה תרשים 5(. תרשים 5: בניית מדד Information ו Innovation על סמך מקורות נבחרים מדד ה Innovation מדד ה Information מדד המוכנות לחדשנות ניתוח החדשנות המושפעת מ ICT במדינות ה :OECD מדד ההשפעה על הכלכלה סביבה מעודדת חדשנות השפעת החדשנות על הכלכלה מדד הנגישות ניתוח נגישות ה ICT במדינות ה :OECD פריסה רוחב פס גורמים מאפשרים מדד השימוש ניתוח מידת ואופי השינוי ברשת במדינות ה :OECD מגזר ציבורי מגזר עסקי מגזר פרטי

14 מדד Innovation ממוצע OECD מיקומה של ישראל בהשוואה למדינות ה OECD במדדים שהוגדרו מדד ה Information בודק את המוכנות והנגישות לצריכת אינטרנט ותקשורת בעידן הדיגיטלי ואת עוצמת השימוש בהן במגזר הציבורי, העסקי והפרטי. על אף הכיסוי הנרחב של האינטרנט בארץ, ישראל מדורגת נמוך מממוצע ה OECD בנגישות לאינטרנט זאת בעיקר בשל רוחב הפס הבין לאומי הזמין. על אף שבין 2010 ל 2011 גדל רוחב הפס ב 41 עדין ישנו פער ניכר בין ישראל לממוצע המדינות המפותחות. במדד השימוש, ישראל מתבלטת במגזר הציבורי בשל ממשק ה gov.il המאפשר one stop shop לשירותי הממשלה ובמגזר העסקי כתוצאה מהמוכנות לאימוץ ולפיתוח טכנולוגיות חדשות בקרב העסקים. עם זאת, מאחר וצרכנים ישראלים אינם מרבים להשתמש במסחר מקוון, דירוגה של ישראל במגזר משקי הבית נמוך משמעותית מהממוצע ובסך הכול ישראל מדורגת במדד ה Information מעט מעל ממוצע ה OECD, בסוף רשימת הכלכלות המובילות. על אף שישראל מדורגת בראש הרשימה על פי אחדים מהמרכיבים, היא מדורגת במקום ה 17 מבין מדינות העולם במדד זה ב 2012, ירידה מהמקום ה 14 שבו מוצבה בשנת 2011. פירוט מלא של המדדים השונים, דירוג המדינות המלא ואופן שקלול המרכיבים למדדים המסכמים ניתן למצוא בפרק 9.1 )נספח מס 1( על פי שני המדדים מסתמן כי ישראל היא מדינה ממוצעת )ראה תרשים 6( ונשאלת השאלה האם די בכך והאם מדינת ישראל המניפה את דגל החדשנות והיזמות, מדינה המגדירה את ההון האנושי כמשאב העיקרי שלה ואשר יש בה מגמות דמוגרפיות הצפויות להשפיע על יכולת הצמיחה הכלכלית במידה ולא יטופלו יכולה להסתפק בכך שהיא מדינה ממוצעת בלבד. תרשים 6: מיפוי המדינות המפותחות על סמך מדד ה Information ומדד ה Innovation ישראל "ממוצעת" בOECD ממוצע OECD מדד Information מדד ה Innovation מבוסס על מדד ה Global Insead אשר פותח על ידי Innovation Index בשיתוף עם. 5 WIPO המדד בוחן את קיומו של Ecosystem בר קיימא המעודד חדשנות. בנאום הפתיחה של כנס Innovex 2013 שנערך בישראל, טען פרופ סומיטרה דוטה, אשר ריכז את המחקר ב Insead, כי בעולם המודרני שבו העצמה והצמיחה הכלכלית תלויות מאוד בחדשנות, זהו המדד המתאים ביותר להשוואה בין כלכלות מתקדמות. בעבר התבססו מדדי חדשנות על תוצאות טכנולוגיות בלבד )למשל, מספר חברות ההזנק )סטארטאפ( לנפש, מספר פטנטים, הוצאה על מו פ וכדומה( אך ראיה זו אינה מספקת תמונה מלאה ואינה מאפשרת לאתר מגמות ושווקים מתעוררים או לאמוד היטב את השפעת החדשנות על הכלכלה. מדינות מובילות מדינות ממוצעות מדינות נחשלות WIPO World Intellectual Property Organization 5

4. מדינות מתקדמות מקדמות ICT לטובת החדשנות ICT כמנוע לחדשנות וצמיחה כלכלית בעשור האחרון מדינות מפותחות מעלות על נס את תחום החדשנות ככלי לקידום הכלכלה והרווחה במדינה. במדינות אלו מוקמים גופים ייעודיים לקידום החדשנות, מקודמות יזמות ומושקעים משאבים רבים. בעולם האזרחי חדשנות מתקשרת לרוב לטכנולוגיה, וגם התכנית המוצעת בוחנת כיצד ניתן לקדם חדשנות בעזרת טכנולוגיות מידע, בעזרת תקשורת ואינטרנט )ICT( כדי להוביל לשגשוג כלכלי וחברתי. בפרק זה נבסס את התפיסה העומדת בבסיס עבודה זו, כי ICT מוביל לחדשנות וזו מובילה לחיזוק כלכלת המדינה ולשיפור התחרותיות במשק. ICT מוביל לחדשנות המובילה לחיזוק כלכלת המדינה חיזוק הכלכלה הלאומית, קידום תחרותיות וצמיחה ICT כמנוע לחדשנות חדשנות נובעת מצורך, צורך שאין לו מענה יעיל, או שאין לו כל מענה. לשם זיהוי הצורך ומציאת פתרונות אפשריים נדרשת חשיבה יצירתית המאפשרת לחשוב מחוץ לקופסה ולראות את המציאות בצורות שונות. תהליך זה דורש לחקור, לבחון ולהתנסות במגוון פתרונות חדשים. יש ללמוד כיצד להיכשל בשלב מוקדם ככל האפשר וללא עלות גבוהה כדי להגיע לפתרון הרלוונטי והיעיל ביותר. בסופו של דבר נדרשות יכולות גבוהות של ניהול ומימוש כדי להפוך את הרעיון החדשני למוצר, לשירות או לתהליך )2007 )OsorioUruzua, )Shaw,2012( טכנולוגיות מידע ותקשורת הן זרז לכל היכולות שתוארו הנדרשות לחדשנות. הגישה לפלטפורמות גלובליות של ידע ומידע מאפשרים למשאבים ולכלים להפוך לנגישים למשתמש ובכך מקנה יכולות של איתור ועיבוד מידע. פלטפורמות טכנולוגיות מעצימות את היכולת ליצור, לשתף ולדון ברעיונות וכך לקבל משוב מהיר המאפשר להיכשל מהר ולערוך שיפורים ושינויים כנדרש, תהליך זה מעודד חדשנות. האינטרנט מאפשר להפיץ רעיונות ומוצרים בקלות ובקנה מידה חסר תקדים ובעלויות נמוכות,)scalability( דבר המסייע הן בפיתוח החדשנות והן באספקת תמריצים כלכליים ואחרים. בנוסף, הטכנולוגיה מפחיתה עלויות ומקצרת את הזמן הנדרש להשקת מוצר. למעשה ICT הופך ידע, טכנולוגיות ופלטפורמות לזמינות, דבר המוביל בסופו של דבר לחדשנות. מדד ה ICT Development index )מדד התפתחות ה,)ICT הוא מדד עולמי הבודק את התפתחות טכנולוגיות המידע, התקשורת והאינטרנט במדינות העולם, ה Global innovation index )מדד החדשנות(, לעומתו, בודק האם קיים Ecosystem לחדשנות במדינה. מבחינת הקשר בין המדדים )בניכוי המשתנים התלויים( נמצא מתאם חזק בין רמת פיתוח ה ICT והחדשנות של המשק )ראה תרשים 7(. חדשנות כמנוע לצמיחה כלכלית חדשנות קשר הדוק קיים גם בין חדשנות לצמיחה כלכלית, הראייה לכך נעוצה במהפך שחל בשנות החמישים בשאלה מהו המקור לצמיחה כלכלית. עד 1956, סברו הכלכלנים כי מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הוא הגידול בכמות התשומות בתהליך. כלומר כתוצאה מגידול בכוח האדם במעגל העבודה או גידול בהון גדלה 15 ICT והאינטרנט התפוקה הכוללת במדינה. בסוף שנות החמישים הוכיחו פרופסור משה אברמוביץ ופרופסור רוברט סולו כי מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הוא גידול בערך המופק מהמשאבים הקיימים, כלומר העלייה בתפוקה חלה כתוצאה משיפור טכנולוגיה ומשיפור בתהליכי הייצור. פרופ אברמוביץי מאוניברסיטת סטנפורד מדד את צמיחת התפוקה בכלכלה האמריקנית בין השנים 1870 ל 1950 וכן את הגידול בתשומות )הון וכוח אדם( באותה תקופה וחישב את התפוקה הצפויה בהתייחס לתשומות שהושקעו בלבד. מהנתונים עלה כי הגידול בתשומות באותן השנים הסביר 15 בלבד מהגידול בפועל של התפוקה בכלכלה האמריקאית 2004(.)Rosenberg, במהלך השנים ערכו כלכלנים רבים מחקרים דומים והתוצאות שהתקבלו היו דומות, החוקר הבולט שבהם היה רוברט סולו אשר זכה בפרס נובל על הגדרת התופעה הכלכלית הזו. סולו גילה את מקדם הפריון והראה כי לפחות 80 מהצמיחה בכלכלה המודרנית מקורה בשיפורים טכנולוגיים ותהליכיים. אחת המסקנות העיקריות של המודל היא כי ללא שינויים טכנולוגיים לא תהיה צמיחה משמעותית בתפוקה לאורך זמן )1957,)Solow, הדבר נכון במיוחד למדינות מפותחות החסרות משאבים טבעיים. במילים אחרות, חדשנות היא מנוע הצמיחה המרכזי של כלכלה מפותחת. פריצות דרך טכנולוגיות הן הבסיס למרבית השיפורים בתפוקה והאפשרות לייצר ערך מאינטגרציה ומאימוץ של טכנולוגיות קיימות בלבד הולך ונעלם ככל שהמשק מתקדם. בהתאם לכך, מדינות מפותחות חייבות לתכנן ולפתח מוצרים ותהליכים חדשניים כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן. עובדה זו נכונה במיוחד במדינות כמו ישראל הדוגמה הבאה תסייע להבין רעיון זה, מדובר במהפכה שהתרחשה בתעשייה כאשר הוכנסו לשימוש מנועים חשמליים: עד 1920 היה מנוע הקיטור ספק הכוח הראשי במפעלים. סידור המכונות על רצפת הייצור נקבע על פי הקרבה והתלות בספק הכוח. כל מכונה בפס הייצור, קיבלה בתורה אנרגיה ממנוע הקיטור דרך מערכת מסורבלת ובזבזנית של צינורות. המעבר לאנרגיה חשמלית באמצעות מנוע חשמלי נפרד לכל מכונה אפשר לארגן את פס הייצור בצורה גמישה ויעילה יותר. לשימוש במחשב הייתה כמובן השפעה דומה.

16 Ethiopia Botswana Namibia Rwanda Mauritius South Africa Tunisia Georgia Jordan Peru Swaziland Morocco Nicaragua China Egypt Sri Lanka Ecuador Cambodia Nigeria Yemen Indonesia Zimbabwe Singapore Canada Denmark Sweden Belgium Cyprus United States of America Malta France Germany Israel Korea, Rep Oman Latvia Croatia Saudi Arabia Romania Serbia Greece Brazil Turkey Argentina Russian Federation Ukraine Belarus 9 מדד התפתחות ה ICT 95 85 75 65 55 45 35 25 15 0 1 2 3 4 5 6 7 8 65 מדד החדשנות 2012 6 5.5 5 4.5 3.5 3 2.5 15 Ethiopia Cambodia Yemen Burundi Nepal Senegal Zimbabwe Swaziland Lesotho 25 Philippines 35 Ireland Chile China Iceland Spain Estonia Poland Italy Czech Republic Brazil Slovenia Hungary Slovak Republic Croatia 45 United States Japan France 55 התלויות בטכנולוגיה עקב מחסור במשאבי טבע ומחסור בכוח עבודה זול. הקשר החזק בין רמת החדשנות )על פי מדד ה index )Global Innovation לרמת התחרותיות של מדינה )מדד ה index )Global Competiveness המוצג בתרשים 8, מדגיש את הצורך של המדינות המפותחות ביצירת ערך גבוה מעבר לאינטגרציה ולאימוץ טכנולוגיות קיימות. בעוד שמדינות בלתי מפותחות יכולות לשפר את התפוקה שלהן בעזרת אימוץ טכנולוגיות קיימות, במדינות מפותחות אין זה פתרון מספיק כדי להגדיל את התפוקה. חברות במדינות אלו חייבות לתכנן ולפתח מוצרים ותהליכים חדשניים כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן ולייצר ערך גבוה יותר. עובדה זו נכונה במיוחד במדינות התלויות בטכנולוגיה עקב מחסור במשאבי טבע ובכוח עבודה זול כמו ישראל. תרשים 7: מדד החדשנות העולמי כתלות במדד התפתחות ה ICT מתאם חזק בין מידת פיתוח ה ICT לחדשנות תרשים 8: מדד התחרותיות כתלות במדד החדשנות חדשנות מחזקת את התחרותיות של המדינה Mexico Switzerland Finland Singapore United Kingdom Denmark Israel מדד החדשנות (ללא מרכיב ה ICT ) מדד התחרותיות 2012 סגירת פערים וחיזוק החוסן החברתיכלכלי בעזרת ICT מלבד תרומתן לכלכלה תורמות טכנולוגיות מידע ותקשורת גם להשגת היעדים החברתיים של מדינת ישראל על ידי צמצום פערים תרבותיים, כלכליים, גיאוגרפיים וחברתיים. היכולת של ICT להפוך מידע, ידע ומשאבים לזמינים ולמותאמים אישית ולאפשר שיתוף, מאפשרת להדק את הקשרים בתוך החברה הישראלית ובין הממשלה לאזרחיה: שילוב של אוכלוסיות מפתח במעגל התעסוקה באמצעות ICT יסייע לצמצום פערים סוציואקונומיים וליצירת לכידות חברתית גדולה יותר. הנגשת כלים עסקיים מתקדמים שעד לאחרונה היו זמינים לתאגידים בלבד גם לעסקים קטנים ובינוניים תביא להגברת התחרותיות ולצמצום אי שוויון. חיזוק יכולתו של הציבור להשוות בין שירותים ומחירים ישכלל שווקים ויוריד את יוקר המחייה, פישוט תהליכים בירוקרטיים מכבידים יחזק את אמון הציבור בשלטונות וכדומה. תכניות ICT לאומיות והמשמעות של הגדרת החדשנות כיעד אסטרטגי תכניות ICT לאומית ממשלת ישראל מכירה בחשיבות של הבטחת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות והיא עוסקת בקידום החדשנות במגוון כלים. בעלי עניין רבים אמונים על גיבוש מהלכים ותכניות לקידום הנושא במסגרות שונות בסקטור הציבורי. מאמצים בכיוון זה מתנהלים, בין היתר, במועצה הלאומית לכלכלה במסגרת הערכת המצב החברתיתכלכלית, במטה התקשוב הלאומי ובאגף התקציבים במשרד האוצר, במשרדי ממשלה כגון משרד החינוך המיישם את תכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה 21 או במשרדי התקשורת, הבריאות, המדע וטכנולוגיה והכלכלה לצד צוותים ביןמשרדיים. אך בעוד מעורבותם של גופים אלו בקידום הנושא היא הכרחית, ריבוי המאמצים המתנהלים זה לצד זה )הנוגעים בחלקם לא רק ב ICT ( וחסרונה של אסטרטגיה לאומית המובלת עלידי גוף יחיד ומוגדר מהווה חסרון משמעותי. כפי שניתן ללמוד מניסיונן של מדינות רבות מובילות בתחום, קיים צורך מהותי בגיבוש תכנית המטפלת בתחום ה ICT והאינטרנט בפרט באופן מקיף, כולל וחוצה דיסציפלינות. ההכרה ביכולתם של ICT והאינטרנט לקדם יעדים ומטרות ציבוריות, ולאורה ההכרה בהכרח לשלבם בכל מהלך ותכנית ממשלתית או ציבורית הן מכריעות, אך בכך לא די כדי למצות את הפוטנציאל הגלום בכלים אלו יש לפעול במאמץ מתואם

17 מדינה אוסטריה אוסטרליה אירופה ארה"ב גרמניה דנמרק יפן במסגרת תכנית לאומית. רק פעולה במתווה כזה תאפשר שיתוף של הידע והניסיון הנצברים ותאום בין מהלכים לאורה של פרספקטיבה מערכתית, רק כך ימנעו צווארי בקבוק, שגיאות חוזרות ואובדן משאבים במאמצים כפולים וסותרים ורק כך יצומצמו פערים בין תחומים וסקטורים ותמנע היווצרותן של חוליות חלשות שיכשילו מהלכים אסטרטגיים בעלי פוטנציאל להשפעה משמעותית. ממשלות רבות בעולם החלו זה מכבר בהגדרת מדיניות ובהוצאה לפועל של תכניות אסטרטגיות דיגיטליות במטרה לפתח את כלכלת האינטרנט בארצן ולמנף את השימוש ב ICT וזאת לשם השגת צמיחה כלכלית וחברתית. בגלגולן הראשון יועדו תכניות רבות לחיזוק מגזרי תעשייה או תחומי עניין ספציפיים והתייחסו פחות לפיתוח כלכלי רוחבי אולם בשנים האחרונות התפתחה תפיסה הוליסטית יותר שהולידה תכניות לאומיות רחבות היקף המתעתדות להוות בסיס לצמיחה כלכלית כוללת, לשיפורם של שירותים ציבוריים ופרטיים, להקטנת אי שוויון ועוד. ככלל חותרות התכניות להשגת יעדים כלכליים וחברתיים רחבים יותר. כמו כן ניתן לזהות כי חלה התקדמות גם בניתוח האלמנטים אשר בהן עוסקות התכניות השונות: מתכניות הממוקדות בפיתוחן ופריסתן של תשתיות פיזיות לתכניות רבשכבתיות המתייחסות לרבדים נוספים, כגון קידום התוכן הדיגיטלי ופיתוח אפליקציות השימוש בו, הכשרת ציבור המשתמשים, שכלול רגולציה ותהליכים תומכים ועוד. בחלק מהתכניות מוזכר הצורך בבניית Ecosystem כולל המושתת על רכיבים שונים )סינגפור, דנמרק( וממשלות רבות אף הקימו משרדים חדשים או גופים ייעודיים הנושאים באחריות למימוש התוכניות והקצו להם משאבים משמעותיים )סינגפור, אוסטרליה(. ניתן לראות כי לאור התפתחות היכולת לנתח אמפירית את השפעתם של כלים ומהלכים שונים, מדגישות התכניות המודרניות לעתים קרובות את הפוטנציאל הטמון בהן להשגת תרומה כלכלית ישירה )אוסטרליה, ארצות הברית, דנמרק ועוד(. מספר דוגמאות לתכניות דיגיטליות לאומיות כמו אלו המתוארות לעיל ניתן למצוא בטבלה 1. החזון העומד בבסיס האסטרטגיות השונות הוא קידום מודרניזציה כלכלית ושינויים מבניים באמצעות כלכלת האינטרנט. רבות מן התכניות מתמקדות באינטרנט כאמצעי להתאוששות מהמשבר הכלכלי הנוכחי. לתכניות מטרות בתחומים רבים ובהם: פיתוח השירותים הממשלתיים, קידום תחומי הבריאות והחינוך, סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, קידום נושא התעסוקה וחיזוק אוכלוסיות חלשות. טבלה 1: דוגמאות לתוכניות לאומיות לשימוש ב ICT סינגפור פורטוגל שם ושנת השקת התכנית התכנית הדיגיטלית של סינגפור אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לתרומתן המכרעת של תכניות דיגיטליות לאומיות מקיפות ומתואמות היא סינגפור. מאז סיומו של השלטון הבריטי בסינגפור בשנות השישים, משקיעה הממשלה מאמצים רבים בפיתוח טכנולוגיית תקשורת ומידע ואינטרנט ורואה בהן מנוע לצמיחה כלכלית. לאור הישגיה הרבים של הממשלה בעניין זה הצליחה סינגפור להפוך עצמה ממדינת עולם שלישי לאחת המובילות בעולם המפותח. ב 1981 הקימה סינגפור את המועצה הלאומית למחשבים )NCB( במטרה למחשב את השירותים הציבוריים במדינה ולפתח את תעשיית ה IT. ב 1999 לאור תהליך התלכדות הטכנולוגיה בין עולמות ה IT והטלפוניה,) Convergence ( הוקמה הרשות לפיתוח טכנולוגיית מידע ותקשורת )IDA( עלידי מיזוג בין ה NCB ורשות התקשורת הלאומית. מטרת ה IDA היא להפוך את סינגפור למרכז תקשוב גלובלי דינמי ולמנף כלים הנשענים על טכנולוגיות מידע ותקשורת לפיתוח כלכלי וחברתי. מטרה זו תושג באמצעות תכניות לאומיות ותכניות לממשל זמין. לתכניות שנפרסו עלפני מספר שנים, הוגדרו מטרות ויעדים אשר כללו מרכיבים ויוזמות ממשלתיות. בשלושים השנים האחרונות קידמה סינגפור חמש תכניות דיגיטליות לאומיות העוסקות ב ICT, כל אחת מהתכניות הללו כללה גם תכנית egovernment מעמיקה, ההנחה הייתה שככל שהקהילה הסינגפורית מתפתחת, כך צריכים להתקדם גם האינטראקציה ושירותי הממשלה. תכנית ה ICT הלאומית העדכנית של סינגפור, ה in2015, נכתבה ב 2005 ותוכננה לתקופה של עשר שנים. התכנית חותרת לשימוש ב ICT לפיתוח חדשנות ולשיפור השירות לאזרח, לסיוע ביצירת מקומות עבודה וכמנוע צמיחה כלכלי. יעדי התכנית הם: 1. הפיכת סינגפור למובילה עולמית בשימוש ב ICT כקטר כלכלי וחברתי במדינה 2. הכפלת תרומתה של תעשיית ה 6 ICT לכ 26 מיליארד $ 3. שילוש ההכנסות מייצוא תעשיית ה ICT לכ 60 מיליארד $ 4. יצירת כ 80,000 מקומות עבודה נוספים 5. הגדלת שיעור משקי הבית המשתמשים בפס רחב לכ 90 2011: Strategy for Research, Technology and Innovation 2011: Australian National Digital Economy Strategy 2010: Digital Agenda for Europe 2010: Connecting America The National Broadband Plan 2010: Digital Germany 2015 2011: The Digital Path To Future Welfare + Denmark a Nation of Solutions 2010: New Strategy in ICT 2005: Singapore s Intelligent Nation 2015 in2015 2010: Digital Agenda 2015

18 תרשים 4 10 הנדבכים בתכנית )IDA( in2015 6. הגדלת שיעור הבעלות על מחשב בקרב משקי בית שיש בהם ילדים המבקרים בבית הספר לכ 100 Fueling the engine of groth Technopreneurs and start ups Innovation Internationalization Speeding into the future Infrastructure New applications תרשים 9 תהליך התפתחות הגישה לתכנון שילוב ICT בסינגפור 1980 1986 2000 2003 2006 תוכנית ICT The National Computerization Plan תוכנית ICT The National IT Plan תוכנית ICT תוכנית ICT Infocomm 21 Connected Singapore תוכנית ICT in2015 Living the digital future Digital media and entertainment Government Financial Services SME Society Education תרשים 11 פירוט מרכיבי התשתית המפורטים בנדבך 1 בתכנית )IDA( in2015 National Enabling Platforms, Policies and Standards (EPPS) Nathional Trust Framework Identity Privacy Security Payment Location interoperability Networks Wireline Access Grooming ICT talent Professionals Economic sectors Talent התוכנית מקיפה ומטפלת בתחומים שונים ויש בה 4 נדבכים מרכזיים )ראה תרשים 10(: נדבך 1 future Speeding into the עוסק בתשתיות בראייה רחבה. התכנית מניחה כי כדי לתמוך בסביבה הדיגיטלית יש צורך בתשתית מקיפה הכוללת שני רכיבים: תשתית פיזית התומכת באינטרנט קווי Next( )Generation Nationwide Broadband Network ובאינטרנט אלחוטי )Wireless@SG( אשר באמצעותה יחוברו כלל האוכלוסייה והמגזר העסקי לאינטרנט, ולצדה, תשתית אפליקטיבית ורגולטורית Enabling( National )Platforms, Policies and Standards EPPS המסייעת במתן פתרונות הנוגעים לזיהוי, לאבטחה ולפרטיות, לתשלום מקוון, לקבלת שירותים המבוססים על מיקום והתאמה בין מערכות )ראה תרשים 11(. מרכיבים אלו משולבים בענן לאומי שפיתוחו החל עוד קודם ל in2015. הענן מנוהל עלידי הממשלה ומופעל עלידי חברות התקשורת המובילות בשוק, והוא משתמש בחוות שרתים ייעודיות, בפלטפורמות ויישומים המאפשרים מתן שירותים במודל הענן )קונספט מודל הענן הלאומי יפורט בפרק 6.1(. עלפי תפיסת התכנית הסינגפורית, באמצעות התשתיות המפורטות בנדבך 1 יתאפשר מקסום התועלות מהמהלכים המפורטים בנדבכים 24. נדבך 2 growth Fueling the engine of עוסק בתעשיית ההיי טק ומטרתו להפוך את התעשייה לחדשנית יותר ובין לאומית. הנדבך מגדיר מהלכים ממשלתיים התומכים ביזמים, בחברות הזנק )סטרטאפ( ובחברות טכנולוגיה בדומה לתכניות ולפעולות המבוצעות בישראל עלידי משרד הכלכלה. 7 נדבך 3 future Living the digital עוסק במגזר הפרטי ובצרכנים. הנדבך מגדיר מהלכים ממשלתיים המקדמים ממשל מקוון, תומכים בפיתוח עסקים קטנים ובינוניים, בתעשיית התקשורת, בתעשיית השירותים הפיננסים, החינוך והקהילה. נדבך 4 Talent Grooming ICT עוסק בפיתוח כוח אדם איכותי לתעשיית ההיי טק ובשילובו בכוח העבודה. הנדבך מגדיר מהלכים ממשלתיים המסייעים בתמיכה במסלולים נבחרים, סיוע בהכשרת בעלי מקצוע, פיתוח ושימור כשרון ועוד. 6 על פי מדידת הערך המוסף 7 עד ינואר 2013, נקרא משרד התמ"ת

19 "Singapore is a success story of intelligently harnessing the ongoing technological revolution to accelerate development and transform a whole economy. Despite limited natural resources and unpromising initial economic conditions, Singapore compressed its development journey and moved from third world to first world economy, and positioned itself effectively for a global, knowledgebased, and innovation driven economy Among the most distinguishing features of Singapore etransformation journey are: committed political and public service leadership, creating an environment for cumulative institutional learning, public private collaboration, investment in a competitive information infrastructure, early attention to ICT literacy and user adoption capability, clear cyber policies, and dynamic governance based on results orientation and accountability." National strategies to harness information technology, 2012 book published by Springer לפני כ 25 שנה, היה התמ"ג לנפש בסינגפור דומה לזה של ישראל. מאז, תוך הצגת צמיחה שנתית גבוהה ב 4 בממוצע )לעומת פחות מ 2 בישראל(, הגיעה סינגפור לתמ"ג לנפש של כ 60 אלף $, מהגבוהים בעולם וכפול מזה של ישראל. סיפור צמיחתה של סינגפור על רקע אסטרטגיית ההשקעה ב ICT ממחיש הן את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אלו והן את חשיבותן של מעורבות ציבורית ואסטרטגיה לאומית במיצוי פוטנציאל זה. במחקר מ 2004 שפרסם ארגון ה Development Global Urban העוסק בניתוח התמורות הכלכליות בסינגפור, מתוארת פעילות הממשלה לקידום השימוש בטכנולוגיות מידע כאחד הגורמים המרכזיים לצמיחה במדינה מתחילת שנות השמונים ועד לשנת כתיבת העבודה. במחקר on Measuring the Impact of ICT Investments, Economic Growth שנערך בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד ב 2005, נמצא כי תרומתה של ICT לגידול בתוצרת בסינגפור, על רקע תפיסתה האסטרטגית של המדינה בנושא זה, היא משמעותית ביותר, ובניתוח השוואתי השנייה הגבוהה ביותר מבין חמישים המדינות שנבחנו. המגמה הזו נמשכת גם בשנים האחרונות בסינגפור. התכנית הלאומית הנוכחית המפורטת לעיל מתקדמת כמתוכנן, שיעור בתי האב בעלי גישה לפס רחב גדל מכ 54 בשנת 2005 לכ 85 בשנת 2011. בתקופה המקבילה גדלו הכנסות תעשיית ה Infocomm בסינגפור מכ 38 מיליארד $ לכ 84 מיליארד $ ומספר המועסקים בה גדל מכ 111 לכ 142 אלף איש. בדירוג egovernment אותו מפרסמת אוניברסיטת ווסדה היוקרתית ביפן, עלתה סינגפור מהמקום השלישי ב 2006 לראשון ב 2009, והיא שומרת עליו ב 4 השנים האחרונות. בדירוג תחרותיות של המשק כולו Index( )Global Competitiveness שערך ה Forum World Economic עלתה סינגפור מהמקום השמיני ב 2006 למקום השני ב 2012, עלייה שאותה ניתן לייחס במידה רבה למגוון המהלכים המוקדשים לנושא והמפורטים ב 2015.)IDA( in

20 5. הצגת תפיסת העבודה וביסוסה מטרה וחזון החדשנות כאסטרטגיה לאומית פעמים רבות ניסו אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע להגדיר מהי אסטרטגיה וכיצד יש לגבשה ודיו רב נשפך בנושא. קל יותר לזהות איזו תפיסה בוודאי אינה אסטרטגיה: תפיסה המתמקדת בעיקר בתגובה לנסיבות ולכשלים, כיבוי שרפות או שאיפה לגמישות מוחלטת אינה יכולה להיחשב כאסטרטגיה. עבודה זו מושתתת על התפיסה הרואה את החדשנות כאסטרטגיה ועל זיהוי של ICT ואינטרנט בפרט ככלים מרכזיים במימוש אסטרטגיה זו. אנו מציעים לאמץ תפיסה זו והיא תעמוד בבסיסם של הדברים שיובאו בהמשך העבודה. במדינות חדשניות יש ממשלות המעודדות חדשנות באופן אקטיבי. ממשלות ישראל נקטו לאורך השנים בגישה זו ויש לשקוד על חיזוקה ועל עדכונה כדי להבטיח את יעילותם של המהלכים המבוצעים. יתרה מכך, כפי שכבר נטען בפרקים הקודמים: לא די בהכרה כי תרומתם של ICT ואינטרנט בעידוד חדשנות וצמיחה כלכלית היא משמעותית ויש להקפיד ולשלבם בכל מהלך או תכנית המגובשים בממשלה ובמגזר הציבורי וכדי לבצע זאת באופן מיטבי, ביעילות ובמקצועיות, נכון יהיה לעשות זאת במסגרת תכנית לאומית. משמעות הדבר, בין השאר, כי אין צורך בדיון מעמיק על מיקומה של ישראל בדירוגי חדשנות עולמיים אלא שיש להתקדם תוך התמקדות בפוטנציאל הגדול הטמון בחדשנות. אמנם הצגנו בפרק 3 דירוגים ומדדים שפותחו על בסיס מחקרים ממקורות בעלי שם, אך הדבר נעשה מתוך רצון להניח תשתית עובדתית, לא כסיבה המצדיקה דיון בחדשנות ושימוש ב ICT. ישנם מחקרים רבים אשר לא הוצגו ובהם ישראל ממוקמת נמוך יותר או גבוה יותר ביחס למדינות ה OECD. לגבי כל אחד מאלה ניתן להשמיע ביקורת לעניין המידע שבבסיסם, זהות העורך או רלוונטיות האינדיקטורים הנמדדים. בעבודה זו נבקש לאמץ גישה המייתרת פולמוס אקונומטרי מסוג זה ומתרכזת בשאלה החשובה באמת לדעתנו: כיצד תוכל מדינת ישראל לרתום את כוחה האדיר של הטכנולוגיה באופן מיטבי לשם שגשוגה בטווח הקצר והארוך. כפי שנציג, מטרתן של תכניות לאומיות רבשנתיות לשימוש ב ICT היא קידום החדשנות ושיפור המציאות החברתיתכלכלית במדינה. למדינות המפעילות בהצלחה רבה תכניות כאלה ישנו חזון ברור, על פיו המדינה ותושביה יזכו לאיכות חיים גבוהה יותר בזכות השימוש בטכנולוגיה לשיפור הביצועים של כל מרכיבי המשק. דווקא המדינות המדורגות במיקום הגבוה ביותר במדדי החדשנות והשימוש ב ICT משקיעות משאבים רבים יותר בקידומם של אלה. מדובר במחויבות עמוקה שאינה נובעת מקיומו של כשל, אלא מאמונה ומהחלטה נחושה שכך יש לנהוג. נמליץ לגבש חזון שכזה ולצדו מטרות אשר יביאו למימוש החזון ומדדים שיאפשרו לכוון את הוצאתו לפועל. מדובר באסטרטגיה מורכבת לתכנון וביצוע, הפועלת במישורים רבים, משפיעה על מגוון רב של תחומים ומופעלת על ידי גורמים רבים בממשלה ומחוצה לה. למאמצים להגשמת החזון של ישראל דיגיטלית נדרשת מסגרת מחשבתית )Framework( אשר תאפשר להתמודד עם המורכבות הזו. בשני הפרקים הבאים נציג מסגרת כזו שהיא פרי מחקר ודיון עם גורמים מקצועיים בארץ ובעולם, אשר תוכל לשמש את מקבלי ההחלטות בניהול המהלכים הקיימים כבר היום במגזר הציבורי לקידום חדשנות ושימוש ב ICT ואלה אשר יגובשו בעתיד.

21 הסביבה הדיגיטלית Ecosystem( )Digital הבסיס לקידום צמיחה וחדשנות באמצעות ICT לא ניתן להשתמש באופן יעיל בטכנולוגית מידע ותקשורת לאורך זמן ללא תפיסה כוללת והרמונית. מדובר ברשת רבת מרכיבים המחברת בין אנשים, יישומים, מקבצי מידע ומכשירי קצה רבים ומגוונים ועוצמתה של רשת טמונה בשלמותה וביכולתה להשיא ערך הגדול מסך חלקיה. נציג, לשם כך, מודל של סביבה דיגיטלית שלמה וסינרגטית אשר תעודד חדשנות ושימוש בטכנולוגית מידע. ניהול המערכה לקידום חדשנות בעזרת מודל זה, יאפשר קידום מתואם של סוגיות בעלות מאפיינים רוחביים מנקודת מבט לאומית, לצד גמישות ומודולריות המאפשרות התאמת הפתרונות לצרכים השונים במגוון תחומים ספציפיים. מודל זה משמש מסגרת מחשבתית כעוגן לתכנית לאומית ובד בבד הוא רלוונטי לשימוש בידי גופי הממשלה הפועלים לקידום נושא ספציפי. השימוש במודל יבטיח כי משאבים לא ירדו לטמיון כתוצאה מצווארי בקבוק, משגיאות חוזרות או ממאמצים כפולים וסותרים וימנע את היווצרותם של חוליות חלשות ו חורים ברשת. בנוסף, בפירוט מרכיבי המודל והדוגמאות ליישומו בתחומים שונים שיופיעו בהמשך עבודה זו, ניתן יהיה ללמוד כי הוא מתאים למגוון רחב של תחומים ולמשרדי ממשלה, הוא תקף הן לטווח הקצר והן לטווח הבינוני והארוך ומאפשר יישום הדרגתי ומושכל המתייחס למגבלות תקציביות וכן משתלב היטב במהלכים הקיימים והמתוכננים. למודל שני חלקים: 1. עמוד התווך" התשתיות המשותפות של הסביבה הדיגיטלית )רוחביות( 2. גגות" מרכיבי הסביבה הדיגיטלית בתחומים השונים )חינוך, בריאות וכדומה( בהמשך המסמך יתוארו בפירוט הרכיבים השונים של המודל. פרק 6 יעסוק בשלושת עמודי התווך )תשתיות טכנולוגיות, תשתיות אנושיות, תשתיות תהליכיות( ובפרק 7 יתוארו מהלכים שונים במספר תחומים המבוססים על רכיבי הגג )מידע ותוכן, תוכנות ויישומים, מכשירי קצה וקהל היעד( אך קודם לכן, בפרק זה, יתוארו בתמצית הרכיבים השונים. מודל הסביבה הדיגיטלית מידע ותוכן ציוד קצה קהל היעד תוכניות ויישומים חלק 1 במודל עמוד התווך המבנה המוצע נשען על שלושה סוגי תשתיות המשמשות לו כעמודי תווך: תשתיות טכנולוגיות תשתיות אנושיות תשתיות תהליכיות 1. תשתיות טכנולוגיות: כלל התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות להקמה ולניהול של הסביבה הדיגיטלית. מדובר לא רק בסיבים, אנטנות ושאר מרכיבי רשת התקשורת, אלא גם ביתר האלמנטים הפיזיים כגון שרתים, חשמל וקירור. לא פחות מאלה חשובות התשתיות הווירטואליות, החל מפלטפורמות לניהול תשתיות ומאגרים וכלה באלמנטים של אבטחת מידע ושמירה על פרטיות. כל אלה יחדיו יוצרים מערכת המבטיחה מעבר מהיר של מידע ושימוש יעיל במשאבים. בעולם קיימות תפיסות מתקדמות והוליסטיות מהן ניתן ללמוד לעניין זה. דוגמאות לכאלה ניתן למצוא בפרק 4.2 )נדבך 1 בתכנית הלאומית הסינגפורית( ובהמשך העבודה בפרק 6.1 העוסק בפירוט בעמוד תווך זה. 2. תשתיות אנושיות אי אפשר יהיה להצליח ולרתום את ה ICT לקידום חדשנות ללא השקעה באנשים הן כיצרנים והן כצרכנים של כלים חדשניים ומתקדמים. כיצרנים: ללא רמה גבוהה של חינוך מדעי וטכנולוגי וגופי מחקר מובילים, ישראל תתפתח כ יבואנית של טכנולוגיה ולא תיהנה ממיצוי הפוטנציאל הגלום בתעשיות חדשניות להביא, בין השאר, לשיפור בשיעור התעסוקה והפריון. ברור שבעולם גלובאלי יהיה צורך להיעזר בטכנולוגיה פרי פיתוחן של מדינות אחרות, אך ראוי למדינה המחויבת למצוינות טכנולוגית ולמובילות בתחום החדשנות לשאוף לייצר פתרונות בעבור עצמה. אולי לא נבנה בארץ מחשבי על, טורבינות, מטוסים או כלי רכב בשלמותם, אך נשאף שבנייתם תעשה בעזרת הישענות על טכנולוגיה ישראלית, ושבדיקתם, הפעלתם וייצור חלקים נבחרים מהם יעשה כאן בישראל. תשתיות טכנולוגיות תשתיות אנושיות תשתיות תהליכיות כצרכנים: ללא הקניית אוריינות דיגיטלית לחלקים רחבים מאוד באוכלוסייה, ירדו לטמיון המאמצים לרתום טכנולוגיה לטובת הציבור. אין טעם בפיתוח שירותים ציבוריים חדשניים על בסיס טכנולוגיה מתקדמת, אם הציבור אינו כשיר ליהנות מהם.