,י,-ק-*-,-ק נעזהש."ת י. 4,1 / י /, ן קובץ ל הי-קיים 4 ), 'ע מאסףתורני שע"י ישיבהלצעיריםמצוייניםצאנז-קלויזענבורג ברוקלין,ניויארק בנשיאותכיקמרן אדמו"ר עט"רשלים"א ג ינ_א
. 4.4 י., א...".=4* ור(ו,'ט,עשוטן 1 ט 1 נ =*א"* ;"1 ע"נו "צא *י~ש 1 144 11 4"4 1" מכרכתפרי לשר ט הילולים י?"י 14* 11,ן.*.י שע"י ישיבהלצעיריםמצוייניםצאנוקלויזענבורג היב שמואל מרדכיוולנר יו"ר אהרן נייווירטה עורך אחראי המערבת הרב * * * להשיגהקובץ: חברהקניןספריםשק"י ישיבהלצקיריםמצוייניםצאנזקלויזענבורג 14205051. 11219 י(ות 8]00117 )718( 436-8771 * * * משמע הושקעו הנובחי עמלויגיעהודמים תרתי בקובץ יבין. אולם כבר אמר דהמע"השגיאות מי וזאת למודעי, שכל הנדמם על אחריותהעורבים בלבד. * * * סידורהעמודים ע"ישרגא אבערלאנדער )917( 8 852-9539
הענינים תוני הפרי מבוא מבוא...'א הנהלתהישיבה בשערהפר'...-..."ט המנהלשליט"א חודש אלול הפרי ין הכנהלימיםנוראים...''..'.''... כה...'..'...-...לל...'.-.כס שחרקמתי במוצאימנוחה...'.'..ל 3 ביאוריהסליחות...לה ראשהשנה 'רחהאיתנים... לח ברכתהשנה...'...'.''...'...לט שובהישראל...'...ם 'וםהדין...,... מב צדקינובםשפט...מד יוםתרועה...מז י"מהכיפורים לפניה'תטהרו...ל..נא חלוקאררבנן...נה 'תלהבבשולתורה...גו עיצומושליום..."".לנז כבררצהאלקיםאתמעשיך...נט הסוכוה חג זמןשמחתינו...ס. סב....,.................................. עלאדמהימנותא. ארבעהמינים...סז שמחתביתהשואבה...ע יוסערבה...ע אמרותטהורות...ץ..עב עצרת/שבה בראשיה עצרתתהי'לכם שמיני...עג שמחתתורה...עד הקפות... עת נעילתהחג...פב שבתבראשית...פג
המרי קדושת מצוהבויותרמבשלוחובקידושין מאת כנק מרן אדמו"ר הגהי'ק וצוקללה"ה קודש הילולים שקורלבניהישיבהבסוגיאדם'לילאמימסרןלשליח פרי מאת כ"ק מרן אדמו"רעט"רשליט"א...פז... צה ליקוטידברותקורשבגודלמעלתליםודהתורה...קד מאת כ"ק מרן אדמו"ר עט"רשליט"א מרב:וקר המרו ביאורבדיןחציעבדוחציבןחורין... קט הרב אברהםקליין בעניןעב"כקונהעצמובכסףע"יאחרים...קיג הרבאהרן יחזקאל הלויזילבערמאן בסוגיאדידותבקידושיןובשבועה...קטו הרב משה מאירארנשטיין בסוג'אדשת'קהדלאחרמתןטעות...קכא הרב שמואל מרדכי וולנר בגדרושלכסףושיעורו...קכז הרב אהרןנייווירטה שבח המרי )ע"פסדר הסוג'ות( בסוג'אדקידושיחליפין...קלה עזרא צבי ווייס בדיןעכו"םבחליפין...קלח חיים אברהםהיעום בסוג'אדכחהאבבקידושיבתו וילבערמאן...קמא אליהוארי'הלוי בסוגיאדאילונית...קמך יוסףצבישמעוןשווארץ סוג'אדקידושישטר...קמז יצחקיהודהגומבו בסוגיאדקידושיכסף...קנ יצחק מנחם זאב מוטצען בגמ'ע"משלאתלכילביתאביךלעולם...קנג יוחנן גראס בד'ןחזקהבספיקאדד'נא...קנה ירוחםפישלטויב בעניןהמקדש אליעזר צבישווארץ במלוה...קנח
בעניןהמקדשברבית...ל.-...-... מאירחייםווקס קם בד'ןריביתבקידושין...קס 3 יחיאל מנדל בסוג'אדמתנהע"מלהחזיר...קפו שלמהוויעדער בשיןהםקדשבהנאה...-.קסט מרדכידודניימאן בירורשיטותהראשוניםבדיןערב...קעא משהיהודהנוסענצווייג...קעד ביאורקידושיןמד'ןעבדכנעני מרדכי זאב ראזענבערג.......-קעז בד'ןחצ"ךמקודשתל'... מרדכידוד פסחליפשיץ...קטב בסוג'אדחצייךמקודשתל' יהושעגרינצווייג בעניןשומא...'-.ל...קפה משה פעלבערבוים בסוג'אלד'ד'שוהלי...קמט דודרייכמאן בעניןתנםק"ג סלע...... ישראלמנחם מענדלקליין. קצג... בסוג'אדדבריםהנקניםבאםירה...קצו אלימלךויס בעניןשיעודהפדזטהבקידושין...רג מרדכי טעסלער בעניןחישינןשבאשוה שמואלזאנווילדייטש בסוגיאדח"שינןשמא אליעזרזזסיאליסזיער... רה פרוטהבמדי... שוהפרוטהבםדי...ר' בגמ'לאוכלכמינךדאסרתלהאבתרה...ר"ג משה שמעון פאשקוס בדיןםבטלג'טא...ר"ח אלימלך סג"ל לוי בד'ןקדותביבטה...רב שמשוןיעקב הסקל בדיןקידשהבנזל...-...רכג משה זאב פעלבערבוים בדיןהטאתקודםלעולה....רכה שמואלארי'הורוויץ
תכר... את"רואראדובעישדאיגוסב ןימינב באז שטיוואקציא בלר...ההבגהוהבישמ'"עינענכרבעןינקקנעב באיםקעי ףלאווןהכה הלר... תוריחלוברדיתחתמאצוישדבעלאוהתוכזן'דב הדוהיןמלק שערק הנוקוןידב... םירחאי"עףסכבוםצעתא......... זלר.. קחצי לארשי בוד ןאמדעירפ ףסכןידב וברתלבק... ולהםרג......... םלד ןויצןב רדילדודךורב 'יכזןינעב םעטמ בחר...תוחילש לארשי ריאמ ןהכה רעצלאז ו0ר...וברהנקדבעהנקשהמןינעב עשוהי לישעה ןאמדלאוו ןינקןידב... ההבגה.............................. אנר יבצ באז רעגרעב ןינקורצחןינקןינעב... בגא.... גנר... ךורב גרעבסייוו יכדרמ ונר...רחא'"עןיפילחןינעב דזז ןאמרעבליז המלש חנר...ומעחקולןיאשפ"עארכומלרטשןיבתוכן'דב רעגניוועלדוד אסר... הנתםבןילטלטמותוריכשבהדשבבגאןינקןינעב רדנסכלא אשוז ןהכה רעצלאז ןינעב תושר הובגה...,... ףסכב גסר דוד המלש ןאמרעבליז חיר ירפה תינקנהשאהקרפ זמר... הצר...שדקםשיאהקרפ קרפ. רמואה...................................................................................... הש טש...ןיסחויהרשעקרפ
" נו שיהיהיה אבינורועינו,הקדושוהטהור,צדיקיסודעולם, משיריכנסתהגדולה, 9 * רשמי % א ענקהרוה, עטרת תפארתישראל,רביהרעמיה,מדברנאדאומתיה, נוועד ורוון, שן זקרך ושווו 1 ות"וןוי 111 ) ; 1 ון,קו 11 ישיי"ישי התוו" מ" ינ' "ה' ניקישתויצוי" ב"קמוןגיונינומורינוורבינוהגאוןהקדוש ן, ע ובייקותיאליהודהבןובינוצביזצוקלה"ה ע זנותו הגןעלעוועלגלישיאלאמן נ. תורתומגןלנו,היאמאירתעינינו,ומקומוהואיפןברחמיולעמו, ויחוןאותנובמעגליצדק,להמליץטובעלינוובעדנו,להפקד בפקודת,=ש,.
טדברי ב"ק מרן אדמו"ר הגה"קיצוקללה"ה הושענאפרחיםלהעצימה. סיימנו הקפהחמישית טהיאכנגר אהרן הכהןדכתיבביה )מלאכי ב'(כי ספתיכהןיסמרו רעת ותורה יבקטו מפיהו, ולזה מבקמיםעכטיו מהטי"תטיחון דעתלבני תורה וצעיריהישיבהשיוכלו לחרסחידוטיסנכוניםולזמרדבריחידודים אטיתיים, טיוכלו לומר על דבריהם שזה כפתור ופרח. וזה פרהי"ם להעצימה,טיוכלולעסותציציםופרחיםבתורתך. )שפעמיסיוםס"ימגיס מ" 3 עמ' וט"ו( גם כעת בהתגברות החסכות והאפילהאין עצהואין תבונה כ"א להאיר באור תורה שמעט מן האור דוחה הרבה מן החוטך כמשה"כ )בראשית א, ב-ג( והארץ היתהתוהוובוהווגו' ויאמר אלקיםיהי אור ויחיאור ודרשו חז"לאורזה תורה, וכדרטת חז"ל כסוטה כ"א משל לאדם וכו',ולזה טמחלבי בעצת הנהלת וער החינוך הי"ו להוציא ירחקשיעורר לבהתלטידיס לחדסחידוטי תורה ולסלסל בהכפי כח סכלם ותבונתם בדרך טהורולנו אבה"ק נ"ע, ואליטו אחרי ההבל בחכמת זרותוחיצוניות ר"ל ואליתפתו מההבל ושטותים טילכו בהםבניהנעוריםהמנועריםמן התורה והטצות ר"ל,ויביטו בכבוד הדר תפארת תוה"ק הנחמרים מזהבופז רב ומתוקיםמיבש ונופתצופים )ועיץ בהקדמת ספרהחינוך(,ןבקסותנו מכלאנטיסלךכויגו וכל הרוצים לראות בהרחבת גבול הקדושה והרמת קרן תורה שיבואו לעזרתם בחומר וכרוח ובכל העגיגים הטייכים לוה לכבוד הסי"ת ותוה"ק ולומדיה, וזכות אבוה"קזי"ע ועכ"י תגןבעדינו להגדיל תורה ולהאדירה כחפזלבביגו באמתאכי"ר. )מסע מ"מ מכ"מ מכמו קפ"ו(
1
מבואהפרי 'א וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם את ערלתו אתפריו שלששניםיהל לכםערלים לאיאכל, ובשנההרביעיתיהי'כל פריו קודשהילוליםלה'. יט,גג - כד( )הקו" הדא הוא דכתיב עץחייםהיא למחזיקים בה אמר רב הונא בשםי' אחא שלאיהודברי תורהבעיניך כאדם שישלו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד אלא בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך אםישלךזכות קחאמרי. )מיס ונס סם כרסס כס(. מאמרו של רב הונא בשם ר' אחא במדרש הג'ל, המוצא את דברי תורה משוליםלפירותהאילן ורואה את מצות ערלה ונטערבעיכלימודמוסרילבני אדם איך שדברי תורהיהובעיניהם, מוסרת לנו את המפתח להגיע אל הדרך הרצויה שנהי' נקראים 'מחזיקים בה', והתורהיהאלנו ל'עץחיים',אחרי שמצינוכי בעסק התורה נמצאים הרבה דרכים, ואין כולם מובילים אל המטרה שהציב לנו הקב'ה מראש, להיות לנו סם חיים, וכמאמר הגמ' )ס"מ "מ:(, לכויימיבים בהסים חיים ג, "( אלף נכנסים לביהמ"ד וא' יוצא להוראה, )~א"י ולמשמאילים בה וכו',ועוד אמרו נמצינו למדים אשרלהגיע אל התכלית הנרצה ל"י עסק התורה לא דבר קל הוא, נשאלתאיפוא השאלהאיזהודרך ישרהשיבורלו האדםבלימוד התורה אשריוביל אותו ויעלהו במסילה העולה בית א-ל, ואת השאלה הזאת פותרים לנו דברי המדרש הנ"ל שהינם אבן היסוד לאופן הלימוד המעולה. אי לזאת נעמיק בשרשי מצוות ערלה ונטע רבעי, לחצוב ממקור באר מים חיל'ם. החינוך במצוה רמ"ז הביא מהרמב"ן ז"לביאור טעם מצות ערלה ורבעי וזל'ק: לכבד השם מראשית כל תבואתינו ולא נאכל מהם עד שנביא כל כדי להקריבו פרי שנה אחת הלוליםלה',והנהאין בתוך שלש ראוי הפרי
- יב - פרי הילולים לפי שהוא מועטגםשאיןנותןבפריו טעם אוריחטוב, גם כירוב האילנות לאיוציאופירותכלל עד שנהרביעיתלנטיעתן, ולכךנמתין לכולן.עכל"ק. מה שאנו רואים מדברי הרמב"ן הג'ל שאנוצריכים לכבד את ה' מראשית כוחותינו, ומהעידית שבאסמינו, אשר זהו המטרה שבמצות ערלה ורבעי. ולפ"זהי' נראה לפרש השוואת המדרש הנ"ל לה"עץחיים" דהיינו תורתינו הקדושה, דהרי תכליתלימודינוועיסוקינו בתוה"ק הרי הוא "לשם ה"'בחינת תורה לשמה, וכל חשקנוומאויינובלימוד התורה שלא לשמה הוא רק טר'מתוך שלא לשמה בא לשמור' )פייס נ:(, וזה מזהירנו המדרש כשאנובאים להקריבפרילימודינולפני הקב"ה "אליהוי'תבעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד" בפחיזות ומהירות, איןזההעידית הטמון בנפש האדם, אלאהרי הוא כדוגמת הפרי בהתחלתגידולובלי "תעם או ריח טוב" כלשון הרמב"ן. ממשיך המדרש "אלא בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך וכום דהיינו שלימוד התורה בהתחלהיהי'במתינותוזהירותבחינת "שלש שניםיהי' לכם ערלים" וזהו כוונת "תצפור צפון וטמון בעבודת עצמך ואז "ובשנההרביעיתיהי' כלפריו קודשהילולים לה"'. אולם מפשטות הדברים הג'ל היה נראה דפירות של ג' שנים הראשונים וכמו"כ העבודה במשך השנים הראשונים בהתפתחות האדםאין להם שום חשיבות, וצפייתינו להשנה הרביעיתאינו אלא מסיבה שלילית שלא הוכשר הזמן, דהיינו שצריךלהקריב מובחרהפרי, ולזאתצריכיםשיעברו ג' שנים הראשונים. היעלה על הדעת להשוותדברי תורה לערלהורבעילעניןאי הכשרת הזמן, דהיינושיעבורזמן מסוייםבצפייה לחודשיגיע העת רצון להקריב פרי לימודו לה'. בזההאירלנוהנתיב מרן החת"סזצ"ל בספרו תורת משה עה"ת שהקשה על דברי הרמב"ן הג'ל וזל"ק: וקשה א"כ אחר שכבר נתהלל ע"י פירורי שנההרביעיתיהי' מותר לאכול אח"כפירות שלג'שניסהראשונים.עכל"ק.
מבואהפרי י 3 פירושלפירושו אם כלהעניןהויעיכוב שלאי הכשרת הזמן, למההי' צריך לאסור פירות ג' שנים הראשונים. וממשיך החת"ס שם לבאר דברי הרמב"ן בלטריק: וכל בר דעת יכלהפירותהאילן תיכף מתנטהואילך טרםשיגיע לבוסרוירויח כחהאילןשיוציאפירותיותרטובים בשנההרביעית כיוןשלאהוציאכוחווליחותיובפירותג'שנים. בדבריו אלו הורהלנו החונ"ס דאדרבה ואדרבה, לא רצה הקב"ה שמצות ערלה ייראהכעניןשלילי שלאי הכשרתהזמן, מהשהי' קורה לולאאיסור ההנאהבפירות ערלה, עלכן אסרהלנו התורה גם הנאתפירות ג' שנים הראשוניםוע"י זה "כל בר דעוך" -כלטר'ק של החספס - ישקיע כל מאוויוומעייניובכדי להשביח את ראשית פרי ביכורים לה', ובזה נתהווה ג' שנים הראשונים חלק העיקרי והמהותי בהקריבו את קרבנו אשה לה'. עלפי דברי קדשומאירים לנו דברי המדרשכקילוריןלעיניים "אליהו ד"ת בעיניך כאדם שישלו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחי" - אשר אזיש רק תכלית אחד להשיאה וכל זמן הצפייה עד שמתארסת הואעניןשלילי של אי הכשרה,כי עוד לא נזדווג לה זיווגה, ח"ו שד"תיהי'בעיניך כן - לחכות ולצפות בלי עמילות עד אשר יגיע הזמן שתוכל להקריב אתפרילימודך "לשם ה"'. ממשיך המדרש "אלא בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך וכוא שכלמי שרוצה לזכות בכתרה של תורה צריך לעמול בתורה ולהשקיע כל חפצו ומעיינו בדברי תורה המתוקים מדבש ונופת צופים לפחות בג' שנים הראשונים - כפירות הערלה שהאדם משקיעכלמעייניובו -ואז יזכה לטעום קצת בטעמה האמיתית של תורתינו הקדושה, כמאה"כ "ובשנההרביעיתיהי' כלפריו קדשהילולים להב. היוצא לנו מזה הוא שג' שנים הראשונים אשר הבחור מסתופףבין כותלי "הישיבהלצעירים" אין הם סתםצפייה למעברגילו ובגרותו עדשיהי' ראוי לעבור
יד פרי הילולים לכותלי "הישיבה הגדולה" אלאשנים הללו הם הבריחהתיכוןשיחזיק אותו לאורך השנים הבאות אשר בהםיזכה להקריב את פרי קרבן לימודו אשה לה'. ל'קמרן אדמר'ר הגה"ק זצוקללה"ההדריך אותנו בכל עת ועונה ללמוד ולשנן מאות ואלפידפי גפ"תכדילהגדיל אתהיקףידיעתנועדינזכהלסיים את כלהבי"ס, אולם בד בבד הדגישביתר שאת וביתרעז גם את דברי המדרש "שלאיהו ד"תבעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת ורוצה להשיאה לאחד" דהיינו לירד לעומקה של תורה ולדלות ממנהפניניםיקרים מפז, לשקולכל דבר ודברבמאזני התורה ולכותשו הדק היטבןהיטב הדק עד שנזכה לטעום בטעמה של תורה המתוקה מדבשונופתצופים, ודרכו בקודש אשר סלל לנו היאלו נדפסה עליגליון בספר: ולזההיה דרך הלימוד בצאנז בחריפות גדולה בפלפולים וסברות ישרות וקוב"ה חדיבפלפולי והיומחדדין זה לזהבפלפוליהם. ודרך זהבלימוד תוה"קחיבב את הלימוד על פני חוגיםרחבים.וכך רבתה הדעתורבו ת"ח כיזה הוא הדרך להרבות תורה בישראל ע"י הפלפול והחידוד. מצינו )"ג'מ יו.( )יסרק) סג" אצל נגעים ואהלות, חוק ס'( מה לך אצל הגדה כלך מדברותיך חזינן מזה דמישמסוגל לעסוקבסוגיות עמוקותאיןלו לעסוק בדברי אגדה, דהגם שכל אותמתורתינו הקדושההיא תורה שלימה, והלומד פרשת אלופי עשיוג"כמקיים מצותלימוד התורה, ומי שאינובר הכי לעסוקבסוגיות החמורותעליולקיים מצותלימוד התורה באמירת מזמור אשרייושבי וכדו', מכל מקוס שלימות הנפש לא תושג רק על ידי התעמקותכלמחשבותיו בתורה הקדושה בבחר כל מעיני בך ותכליתהנרצה בעסק התורההיאהלימודבעמקות )י"ג טלא תסכ"ו( ובדרך זה ממשיך ל'ק מרן אדמו"רעשירשלינר'אלהנחותינו במעגלי צדק אשר עם כל העול המוטלעלינו ללמוד ולהוסיף לקח בבקיאות הגמ', חובה היא לנו לא
מבואהפרי סו לגרועאפילו במקצתמןאיכותהלימודים, כאשרביארבדברי קדשו את מאמר הגמ' )יףט:(: במס'חגיגה אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד, ראין הכוונה כמו שמוכח מפשטותהדברים בכמותהלימודים אלא אדרבהאינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים בגדר "מאה"דהיינו דאע"פ ששונה פ~ רק בכמות, למי ששונהפרקו מאהפעמיםואחד, פרקו "מאה פעמים" הוי אצלו עוד בבחינת "אחד" דהיינו באותו איכותכמושלומדו בפעם הראשונה. )שידן רעעשעוין סונכי"ס מסג"מ( לאורדברי קודש אלובאים אנו להעלות על מכבש הדפוס ולהגישלפני ציבור לומדיוחובבי תורה ובפרט לאלו הקשוריםבאילן עץ החיי"ם - דרך הסלולה לנו מאת רבותינו הקדושים, קובץזההמכיל בתוכו עמלה של תורה, חידושיםופלפולים מאת צעירי הצאן, מה שזכו להעלות במצודתם בכוחות עצמם ומה שזכו לעבד מתוך שיעורין ששמעו מאתמוריהםתמידין כסדרן, ושמו נאהלו "פרי הילולים" על דרך הכתוב "ובשנההרביעיתיהי'כלפריו קדשהילוליםלה"ר. ואלוהן ששה מדורי הפרי: 444 שש 64 ן 44 יןהפרי -ליקוטעניני חסידות עלהימים הקדושים מאת ד"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זצוקללה"ה בגודל מעלתלימוד התורה שראינו לנכון להציגו בראש הקובץ אשר רואה אור עולםבירח האיתנים. י 4 קדושתהפרי -שיעורבסוגיא דמצוה בויותר מבשלוחו בקידושין מאת ל"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זצוקללה"ה. 54* פרי קודשהילולים - שיעורבסוגיאדמילי לאמימסרן לשליחוליקוטי דברי תורה בגודל מעלת לימוד התורה מהנימילי מעלייתא ד~'חשזכינו לשמוע מפום ממללרברבן פ"קמרן אדמר'ר ענבר שליחיא. 44 מובחר הפרי חידושים וביאורים בסוגיות הערס מאת רפ"י ישיבתה"ק, ערוך -
טז - - פרי הילולים מהשיעורים הנמסריםתמידין כסדרןבהיכלישיבתינו הקדושה. 44 שבת הפרי -חידושי תורה מאת בחורי חמד תלמידי ישיבתה"ק, אשר זכו להעלות במצודתם במשך שנת לימודם. - הערות והארות על מס' קידושין מאת תלמידי ישיבתה"ק אשר זכו בעזהשי"ת במשך שנהזו ללמודולסיים מסכתקידושין וחלק הארי מהם אף עמדו בכור המבחן על כל המסכת. י 4 ריחהפרי ועלכל אלה הוספנו במסגרותבפנים הספר אמרות טהורות בהלכה ובאגדה עלמס'קידושין מאת פ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זצוקללה"ה. ימה לש 8 שא בשם רבנן ותלמידיהון וכל העוסקים בעבודת הקודש אנו מודים להשי"ת הטובעלשזכינו לחסות בצל האילן, עץ החיל'ם, מורה דרכינו ומאירנתיבותינו כבוד קדושתמרן אדמו"רשליט"א, אשרעינו הטהורה פקוחה על הנהגתהישיבה ומכוון אותנו על כל צעד ושעל בעבודתינו, עבודת ה' נאמנה. ומצלאיןאנו לחי דמלכא, בצירוףברכתינו ברכתהדיוט, אשר כהיתן ה' וכה יוסיף עוד רבות בשנים דשניםורענניםיהיו, להנהיג את קהלעדתינו, ועוד רבות בשנים נזכה לשמוע הדרכות והכוונות, אמרות טהורות, דברי אלקיםחיים, ולאורו נסע ונלךעדי ביאתינון בב"א. יסה שש 4 מן הנה ידוע דהכרת הטוב על שבח הפרי אינומגיע רק להקוצרו, כי גם החורשים והזורעים והמשקים והמטפחים במשך כל עת גידולו אף להם חלק בשבח הפרי לפחות כחלקו של הקוצר ואפילויותר מזה, לענינינו מובןמאיליו אשר התוצרת שאנו מגישים לפניכם היום ברכה, פרי עמלם של צעירי הצאן, עבודת החורשים והזורעים המשקים והמטפחים אותו כל עת גידולו בתוך כותלי הישיבה מונח בשבח פרי זה, ה"ה כל הצוותהחינוכי שלישיבתינו הרמה ובראשם הרב אברהםקלין שליחיא מנהל הרוחני דישיבתינו הקדושה, המנצח על מלאכת הקודש בטוב טעם ודעת, והמסייעו הרב משה מאירארנשטיין שליט"א משגיח רוחני, ואתם צוות
'י מבואהפרי הרמל'ם המפורסמים בשמם הטוב, ה"ה הרביצחקאיזיקלעווי שליט"א, הרב אהרן הלוי זילבערמאןשליחיא, הרבישעי' הלוי שווארץ שליטרא, הרב שמואל יחזקאל אלימלך שלעפריג מרדכי וולנר שליטרא, הרב אהרןניוירטה שליט"א, והרב שליט"א. כולם כאחד מטרתם אחתויחידההיא להשביחפריזה אשריעלה על שולחנם שלמלכים, מאןמלכירבנן, וכאר'א מהם השקיעכלכוחוואונובפרי הזהנדילהשיג מטרה זו. כהיתן ה' ויוסיף להם רב כח ואומץ לעמוד במשימתם הנעלה, ויזכו להעמידלגיונותלגיונות שלתלמידי חכמיםעובדי ה' ביראה ואהבה כרצון קדשו ואוות נפשו הטהורה של עטרת ראשינו ותפארתינו פ"ק מרן אדמו"ר שלינוקא. 44 ה שש " 6 ן התודה והברכה מובעת בזה לכל אלו שנטלו חלק בהוצאת הפרי ה"ה הרב שמואל מרדכי וולנר שליטרא והרב אהרןנייווירטה שלינוקאראשי המערכת שעמלו ללאליאותלהוציא מתחתידם דבר נאה ומתוקן. המנהל שליט"א אשר ליווה את מלאכת הקודשבכשרונותיוהברוכיםבצירוףהערותיו המחכימות להוצאת הקובץ. הרבישעי' הלוישווארץ שליט"א והפ"ראליהורייכמאןהי"ו אשר נטו ידם לערוךהני מילי דחסידותאמפרי עטם הברוכה. והברכה אחתהיא לתלמידי ישיבתינו הק' אשר עמדולימינם בעבודת הק', ה"ה הבה"חאלימלךויס נלו אשר תרם הרבה מכשרונותיו בעריכת וכתיבת חידושי התורה, וכמו"כבליקוט אמרות הטהורות עמ"סקידושין, ומשנהו בדומהלו הבה"ח ידותםפישלטויבנ'"ו שעזר הדבה בעד'כת מדורריח הפרי, השוח"ח להם. לאנעליםעין מחלק הזבולוני ה"האירש החשובים הורי תלמידינו היקרים שיחי',כאו"א בשמו הטוביבורך, הר"ר אברהם צבי וויעדערהי"ו, הר"ריעקביצחק הכהן זאלצער הי"ו, הר"ר יצחק בןציון הכהן וואלף הי"ו, הר"ר מרדכי אהרן גוטבו הי"ו, אשר הטו שכמם לקחתעל עצמםעול הוצאת הדפוס בכדי שיהי' הדרהפרי. הבטחת התורההיא - עץחייםהיא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. 44 ה של 0~4
יח פרי הילולים נשאלבבינובכפים, אל א-ל בשמים, בהודיה על העבר על חסדו הגדול אשר גמלעמנו עד הנה, ובתחינה עלהעתידיהי ה' אלקינועמנו כאשרהי' עםאבותינו, שתשרה ברכה והצלחה בכלמעשי ידינו, ונזכה לאסוקי שמעתתאאליבא דהלכתא בסברות ישרות לאמיתה של תורה הקדושה, ולחנך את צעירי הצאןבדרכי נועם, להעלות אותם במסילה העולהבית א-ל, בדרך שהורולנורבותינו הקדושים בתורה ועבודה ויראת ה' נאמנה, עדי נזכה לביאתגואלינו משיחצדקינוומלכינובראשינו, במהרהבימינו, אכי"ר. ערבסוכות תשנ"טלפיק הנהלתהישיבה,,,,,,, 4 שא "מן *,,.,,:",, (,,,,, (,,,,,,:,,,,,,, "ל,,,,,-,,,;,,,,),,:,":,י,,,,ל,.,:,:,) חדל אמרו בקידושין 4 ע-ב אמר ר' יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנא' רק רע כל היום, ובסוכה )נב.( נאמר הגירסא מתגברעליו והדר אמר רשב'ליצרו של אדם מתגבר וכר ואלמלא הקב-ה עורואיןיכול %ו,ועין בחיא ההבדלבין מתחדש למתגבר. ושבע"ד מתהדת, ליל אחרי התחדשות וקומר ע %1 ם חדש ראיתי, ולא כהומנים שעברוימים הקדמונים עתה בעולם החדשות אשר אתה רמנהבעינך, ובוה ה" 1 מתגבר להדיחו מארץהחיים, עד שאלמלא הקב"ה עדו לא היה יכול לו, והעד הה הוא כמו שאיורא בתורתחיים ב"מ דפ"ה תורה מחורת ע% אכסניא שלה שהקשה.כי התורה מחורת והלא מונחת בקרן ודת ותירץ לפי שנא' במתן תורה קול גדול ולאיסף ואיבא מ"ר שקולוקיים לעולם,.למה נצ"מ, אך שבמ"ת יצא השפע יעולם והוא קיים לעולם לכלתלמידותיק לחדשהידושי תורהוהיוו מחורת עלאכסניא שלהשאינו חל אלא במקום שת"חמצוין, ושהכא תקנו ברךנותן התורה ולהכא כתיב דבריו שעוד היום מגיד עיירת. 4 ק. מגי )שפעחיים מר"ת מכתב ע"ה(,, :,,,(",,,,,,,,,(,,,,, "44 ש 9 4~8,,,,,,,,,,,,ן,,,,,,י,:ן:;,,)
סבואהפרי יט חיש - בשער הפרי הרחמים והסליחות תשנ"ח מאת המנהל הרוחנישליט"א יתפאר ה'בורא ו'יתעלה ה'מנהיג את עולמו, עילת כל העילת וסיבת כל הסיבות, אשר הנחני עד הלום והגעני עד הנה למקום חורה זה, להיות מנהלרוחני לבתורי חמד תלמידי ישיבתינו הק', אשר נתייסדה י'י כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זצוק"לזי"ע ועומדת תחתנשיאותו והדרכתו של כ"ק מרן אדמו"רשליט"א. ישיבתינו הק' מפורסמת לשבח ולתהלה כמקום תורהבויושביםבתורי תמד בתחילת שנות בחרותםוהוגים בדת תורה תמימה בהתמדה רבה, החל מאשמורת שעת הלילה, בהם הם אוגרים כוחות ליום נוסף הבא הבוקר כשעה לקראתם. לפני התפלהועד שיעוריהעיון נאמרים בעמקות, בבירורוליבון שיטות הראשונים והאחרונים, י'י צוותרמי"םבעלי תריסין וסברא, ה"ה, בשיעור א' הרה"גר' אהרןיחזקאל הלוי זילבערמאןשלינוקא, בשיעור ב' הרה"ג ר' אהרןנייוירטהשליחיא, ובשיעור ג' הרה"ג ר' שמואל מרדכי וולנר שליט"א, שיעורי הבקיאות אף הם נשמעים מפי צוות רמי"ם תלמידי חכמים ה"ה בשיעור א' הרה"ג ר' אלימלךשלעפריג שליחיא, בשיעור ב' הרה"ג ר' יצחקאיזיק לעווי שליחיא, ובשיעור ג' הרה"ג ר' ישעיההלוי שווארץ שליכו'א, כולם כאחד משקיעים כוחות אדירים להצלחת תלמידיהם, להעלותם במסילה העולהבית אלולהנחילםדרךהלימודהאמיתי, אשרהעיון והבקיאותיחדיו נשלבות ומזה ומזה אליניתוידיהם. כמוכן נשמעיםשיעורים בגפ"ת גם בשעותהפנאי והמנוחה, לקבוצה נבחרת של בחורי חמד תלמידי ישיבתה"ק אשר נפשם חשקה בתורה ורצונם עז לסגל לעצמם דפי גמזת גם בשעות אלו, כדי להתעלות בתורה וביראת ה' טהורה. תנופה אדירה נתהווה לאחרונה בלימוד הלכהבין כותלי ישיבתינו הק', עם התייסדות חבורת "שונה ע"ש מאחז"ל - הלכות" )תנאדבי אליהו( כל השונה בכליום
כ פריהילולים מובטח לו שהואבן עולם הבא -ע"י קבוצתתלמידים אשר ראו צורך לחזור על ההלכות הנלמדות במשך שנות שהותםבין כותלי הישיבה. ראוי להעלות על נס את מעמדי "כבוד התורה" המתקיימיםבהיכלישיבתינו הק' מדי פעם בפעם - אשר בנוסף למעמדים האדירים לכבודה של תורה שבהם מתעטרים התלמידים בתוארי כבודויקר "מורנו" "חבר"ו"צורבאמרבנן" המתקיימים מדי שנה בשנה בראשות כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א - בהם מקבלים התלמידים תעודות ופרסים יקרי ערך על עמדם בבחינה על סכום דפיפ או על התמדתם בלימודיהם וכן על ידיעותיהם בשיעוריהעיון. מעמדים אלומפיכים רוחעידודוחיזוק בתלמידי ישיבתינו הק',להוסיףחיל ואומץבלימודיהם, הןבשיעוריהעיון, והןבשיעורי הבקיאות, ובפרטבבחינותיהם על מאות דפי גפ"ת עד אשר בשלהי השנה ימלאו את משאת נפשם להתעטר בתוארי כבוד ויקר במעמד האדיר לכבודה של תורה. לאור ההצלחה שראינו במשך השנה העעל'טבתלמידינו היקרים אשד גדלו והצליחו וגם עשופרי קודשהילולים החלטנו להוציא לאור עולם קובץ זה "פרי הילולים" אשר כשמו כן הוא חידושי תורה והערות על מס' קידושין מאת פרי ההילולים תלמידי ישיבתה"ק, ועליהם יחנו חידושי תורה מאת מוריהם רה"י ישיבתה"ק. עטרה לראשהצגנו שיעוריסוגיות, ודברי תורה וחסידות מאת כ"קמרן אדמו"ר הגה"קזצוק"ל, ויבלחנו'א מאת כ"קמרן אדמו"רעט"רשליט"א. תודתי בזה נתונה לרום מעלת כבוד רה"י ישיבתינו הק', הני תרי צנתרי דדהבא, ה"ה הרה"ג ר' שמואל מרכי וולנר שליטרא, ומשנהו בדומה לו הרה"ג ר' אהרן נייוירטה שליטרא, אשר נטלו על עצמם את עבודת העריכה, השקיעו בה אתמיטב כוחותיהם ונשרונותיהםהברוכים ולא חסכו כל עמל ויגיעה כדי שיצא מתחת ידיהם דבר נאה ומתוקן, תשוה"ח להם. בהזדמנותזו תודתי העמוקה מובעת לחברי הוועדדישיבתינו הק', ובראשם הניתריצנתרי דדהבא הרה"ח מוה"ריהודהלייבושגויסהי"ו והררר'ח מוה"רחיים מרדכי שווארץ הי"ו, אשר עומדיםלימינינו בכל עת מצוא ואינם חוסנים כל מאמץ
מבואהפרי כא כדי שהכל על מקומו יבוא בשלום, יתברכו מנותן התורה, בברכה המשולשת בתורה, בניחי ומזוני רויתי, נחתוכנג'ס. אסייםמעין הפתיחה בהודאה להשי"ת על העבר שהצלחנו בשנה העעל'ט לקטוף פירות נאים 'פרי הילולים',ובתפילה על להבא אשר כן יעזרינו השי"ת בשנה הבעל"ט, שנוכל להמשיך ולהשריש בתלמידי ישיבתינו הק' תורה ויראת שמים טהורה, בדרך החסידות הסלולה לנוע"ירבותינו הקדושים, עדי נזכה לעלות ברנה לציון הר קדשינו, בביאותינון גואלינו, משיח צדקינו, ומלכינו בראשינו, במהרה בימינו, אכיור'ר. "ש" שש %4 כה דברי המנהלרוחני הרב אברהםקלין,,,.,,,,,,,,,,,,(,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ומקובלבידינו כשר' יעקבפולאקהגיעלפוליןלערך בשנת הש' כשהיוימים קשיםלכללישראל והיה מדבר שמםוריקמתירה,והיאבפלפולוהחויר העטרהלרומםקרן התורהולקרב אתכלבניפולק ללמוד התורה וכן בכל דור ודור המשיכוביהלב התלמידים לאלו שהיה קשה להם בתחילה לשבת כל היום ולהתעמק ולחררדברי הגמראוהפוסקים, וכדרך הוה המשיכו ר' יעקבמלובליןובנו הר' העשיל רבבותיהודים לתורה בנה שהראו לכולם החריפות המוח וחידוד השכל שיש בתוה-ש וכלם אמרו פלפולםעצומיםכעין פקדי ה' ישרים משמחילב, וכךנהגוכלגדולישיראל, ונהו ושננתםשיהיודברי תורה מחודדיכ בפיך )א( וע"י החידוד יהף לבניך המשכה לתורה. )קדישי,,,,,,, )שפעחיים מר"ת מכתבקי'ד(,,,:,,;,,,. 4.,,,,,,,,,.)ן,.,,,..:
* ** * * ווה אחדמיסודותדרךתלמידי הבעש"ט, שעל האדם לדעתדמן השמיםנודמןלו לעסוק בסוגיא ן כדי ללמוד מטנה הוראה לעבודת השי"תלפי מצבו שהוא עומד בה עכשיו, ויבואר בוה מאמר רבא )ע"וי"ט ע"א, קידרטיןל"ב ע-ב( בתחלה נקראת על שמו של הקב"הולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצוובתורתויהגהיומםולילה, שמתחלה אמנם הואיודע לפרשכלמימראוסוגיאעלבוריה אבל את עצמואינו מוצאבסוגיא ו, ולבסוף נעשית תורתו הינושמבין מכלענין שלומדדבריםהנוגעיםאליווכאילו כל התורה לא נכתבה אלאבשבילו, וכליהודי מפרשדברי התורהלפי שורש נשמתו, ו~את כאשר בתורתויהגהיומםולילהדייקא וכדברי הווה"ק )ויקרא דף כ"ג ע"ב( מאן דקאיםבלילהלמלעיבאורייתאאורייתא קא מודעא ליהחוביה כאמא דאודעא לברה במלהרכיך וכו' עיי"ש, אמנם הרבהיגיעותצריךלכך, והרבה צריך לבקש מהשי"תשיאירעיניו לראות כגמרא את הדרך לעבודתו ית"ש. * * * * * )ד"ת שנה ז'גליון ל'ה( ובעוה"ר מבלים אתהימים הקדושים האלובדבריםבטליםוב~ה מבוים ח"ו את קדושת ההודש הוה, ועלכגון ~ה כבר נאמר )קידושין פ"א ע"א( סקבא דשתא ריגלא, בני ישראל קדףטים שמעו מוסר וחכמו, הצילו את נפשכםטן דסט"אע"י קבלתעול תורה, ולאלהמתין עד חג הפסה אלא תומ"י אחר שברכנו את ההדש תקבלו על עצמכם ללמודיומם וללילה, ובזה לעשות הכנהבימי הספירה לקראת חג השבועות ~מן מתן תורתנו הקדרשה, ואחרי זה באים ארבעיםיום שבהם עלה משה לקבל את הלוחות, ואחרי ~ה כברהגיע ובא חדש אלול, שימו לב להתבונן שהימים חולפים ועוברים בטהירות כהלוםיעוף. * * * )ד'ת שנה ו'גליון ליה( אף שח"ו יתעורר קטרוג על ~רעיצחקויעקב עכ"פ יתברכו דק"ו מהני שיחיוויתברכו דעכ"פ לא גרועים מהני רשעי ארץ ומגיע אליהם הברכה, ובפרט למ"ש בסה"ק )ע" בבני יששכרמאמרי ראש חודש מאמר ד, ג( ובערבינחלבאריכות )ריש פרשתויצא( דק"ונגד מדת אלף למדוהוא שם ההשפעה, ולכך בק"וסוףקדושין אמר רשב"א מהאלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסין שלא בצער עייפם, לעורר מדת אלף למד, שאלו הכפירים שואגים לטרף.וכן הוא הסוד בבבא בתרא דף ח' שרצה ריונתןבן עמרםבשני בצורת להמשך השפע ואמר פרנסני ככלב וכעורבועיי"ש בתוס' ד"ה ככלבוהינו דכתיבנותן לבהמה לחמה בג' כלב עיי"ש. )שפעחיים מכ"ת מנתב קל'ח( 6 אם 4~ *1,8
י 4 שון/
יןהפרי כה חודשאלול ן י,-יי 4444"4 י,,, 44,ייק ן 1,..,,,,",ן., הכלוזליטימיוראינו הנה עכשיו מתחילים כבר ההכנות לימים הקדושים וכפי המבואר בספה"ק שאלוהנוהגים להתענות מ' יום מתחילים כבר מעכשיו כדי להשלים הימיםשאיןמתענים בהם )עי' מטהאפרים סי' תקפ"א סעיף ב'(, ועלינו לשנן זאת לעצמינוולזכורהיטב שרק עשרה שבועות נשארו עדליום הדין, וכל מי שחס על נפשו שלאיידחה ויישאר בחוץ ישתדל לפחות בשבועות הללו לקבל עליו עול תורה באמת. שההכנהלימים הקדושים אינה אלאבלימוד התורה, וכל אחדיקבל על עצמולהיות בגדר אשרייושביביתך לישב בביהמ"ד יומם ולילה, ולא יתעה בעצת שום מסית ומדיח אלאידע דבר אחד נפשי חשקה בתורה, ויקבע לעצמו שיעורים מהשילמודבימים הקדושיםכי היוםקצר והמלאכה מרובה. )ד"תמגס ז' נ 14 ן מ" 6 ( יזה לומר בטעם מנהגינו שאין אומרים סליחותמיד בראשית החודש כי אנו זקוקים תחלה להכנה דרבה בקדושה וטהרה, ובשבוע שלפני ר"ה שאז כבר מאיר ובא התעוררותדלעילא, ואחריכל ההכנות בחדש אלול שבל אחד הרבה בעסק התורה זהבסיום הש"סוזהבסיום ד' חלקי שו"ע, אזיכולים לעמודבבית ה' בלילותלומרסליחות, )ד"ח מגס 1' גבן ג"כ( כשבאים הימים הקדושים כל מי שחס על נשמתווישבוניצוץ דעת לבו מתעורר בפחד ה' והוא מונה כבר את הימים, וכשמתקרב ביותר מתחיל כבר למנות השעות. וישזור השי"תויתןלנו בח לשוב, כבר עברו כמהימיםטובים של ראש השנה בהם אמרתי שלא אחטא עוד ולבסוף שבתי לסורי, וכבר אומריםעלי בשמים גנבא במחתרתא בי רחמנאקריא, וכמעט שאני בגדר האומר אחטא ואשוב אחטא ואשובשאיןמספיקיןבידו לעשות תשובה,המא פ"ה ע"בן, שבכל פעם אני מבטיח שלא ללכת עוד בדרך רעוכעבור רגעהנניככלב שבלקיאו, כדליםוכרשים דפקנו דלתיך שתפתח שער לדופקי בתשובה, שתכניס בנו רוח טהרה כדבר שנאמר,יחזקאל לו, בהן וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ובו', מיםהינו דברי תורה שנמשלולמים ורצ"לשיתן בנורוח שלתורה,שיהוןאותנו במתנת הנם שנוכל
- בו - פרי הילולים לשוב בתשובה ולקבלעלינו באמת את העול תורה ללמודוללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, ויושיע השי"ת לכל הכלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם די בכל אתר ואתר ויעורר עליהם מדת הרחמנות השיבנואבינו לתורתך ואז וקרבנו מלכנו לעבודתך, )ל"ת מגס ו'גליון ג"ס( חודש אלול מוקדשים אך ורק ללימוד התורה ואליבלו זמנם בנסיעות, וזכורני ימים מקדם אשר אף אלו שהוצרכו להרחיק נדוד כדי להברות גופם במרחצאות, מ"מ לפני חודש אלול בבר שבו בנים לגבולם וחזרו לביתם להכין עצמם לקראת הימים הנוראים, וידוע מצדיקים שאמרו בהגיע חודש אלול אף התולעים שמתחת לאדמהוהדגים שבים מתמלאים פחד ורעדה מאימתיוםהדין, על כן כל אחד יראה להוסיף בלימוד התורה, ולקבוע שיעורים חדשים, ולהרבות בלימוד גמרא ותוספות, ואין נפק"מ אם לומד מסכתעירובין אוחולין או תענית, העיקר הוא שיהא דבוק בתוה"ק יומםולילהולאיסיחדעתו ממנה. )ד"ס הגס ח'גריון ג"ג( ובקשתי שימי יהיו בבאימי הרחמים והסליחות וכאו"א חושב חשבון נפשו אשר מימי נעוריו, ובפרט בשנהזו אשר חטא השכם וחטואיוםיום, ותמהעל עצמוואינומבין דהרי התורהתבלין מדהיצר, וא"במדוע לא הגינה התוה"ק עליו, אלא כ' והיו הדברים האלה וגו' על לבבך, דהתוה"ק חייבת להיות חרותה בלבו ואח"כ והיו הדברים וגו' והיו בהוייתםיהיו בקביעות, ויהיו ד"תמחודדיםבפיו, ואז תורהדילי' היאויכולהלהגיןעליומן היצה"ר, אבל אם לומדה ומשכחהמידמיני' ובי', א"כ אין זו תורתו ואיך תגן עליו, ולכן אנו בעוה"ר מלאיםעוןולבנו חורש און רק רע כל היום, וז"כ המסורה אין זכרון לראשונים, שמיילל האדם עלשאינוזוכר מאומה ומשכח תלמודו, על אף שמייגע א"עלהבין כל דבר עלבוריו וכל כוחו נחלש ע"ז, ומיד אח"כ משתכח הכל לדאבון לבו, וזה כזכרון התרועה אשר השופר צר מתחילתו במקוםשתוקעיןבו ורחב במקום יציאתו, כך תלמודו שעמל מאד לבא את התורה ואח"ם בורחתהיא ממנובקלות ומאבד את הכל. ולכן נהגו לתקוע בשופר בחודש אלול, דבימים ההם בזמן הזה עלה משרע"ה אל ה' לקבל הלוחות האחרונות ואז חפץכל אדם מישראל ג"כ לקבל את התורה, אבלאינויודע מהזהועל מהזה שאינו זוכה לראותסימן ברכה בלימודו, ובמחשבהזוהלוךילך ובכה ונוטל השופר ומראה דבל משנתו פורחת בקלות כקול השופר, ואיןזכרוןלראשונים ומה שלמד מקודם ראשון ראשון נשבח והולך, ותוהא עלהסיבהלכך, ובא למסקנא דהצור תמים פעלו וצדיק הוא ה' אבל פיהו מריתי, ונשתנה המצב כ"כ לרעה כעתכיאין זכרון לחכם עם הכסיל, דשניהם יחד
יןהפרי חכמת התורה ותאוות חומריות וכסילות אינם דרים בכפיפה אחת ועד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו )תוס' כתובות דף קיד ע.אן, ובכסילות קטנה מאבד טובה הרבה ומאבד עולמו בשעה קלה, ואין חכמת התורה כשאר כל התכמות, ובתורה איןזכרון לחכם עםהכסיל, ועל שעברתי ע"ז ובללתי שניהםיחדיו לכןאין זכרון לראשונים, והבן, )ד"ת סגתי'ג~יון ג"כ( לומר דבר אחד שמוחלט וברוראצלי מזה כבר, בדבר מה שכתבו,עי' שע"תסי' תקפ.אסק"אןשיותרטוב בימים אלו להרבות בסליחות ותחנונים מללמוד ושכן עשו כמהגדולים שבחדש אלולהניחו קצת מגירסתםלומרתחנונים ובקשות שבשעריציון ובדו', ולדעתי הגדר בזהכעין שכתב הרמ"א )סי' רע סיב( לגבי מצות עונג שבת, דפועלים ובעלי בתים שאינן עוסקים בתורה בלימי השבוע, יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כלימי השבוע, ותלמידיחכמיםימשיכויותרבעונג אכילה וכו' עיי"ש, כן בדבר הזה לא נאמרו הדברים אלא לאלו שבכל ימות השנה ישבו על התורה ועל העבודה, ובימים הקדושים באו לחשוב חשבונו של עולם בזה באתי והתבודדו בינם לבין קונם ועסקו יותר בדביקות ובתפלות ובקשות, אבל אנן בעניותן שבעוה"ר ערכנו את כל ימות השנה בדברי הבל, לריק יגעתי ולהבל ותהוכחיכליתי, וכאשרהימיםהקדושים כז ממשמשים ובאים ואנו מפשפשים במעשינואימה ופחדיאחזונו באלופנים נעמודביוםהדין, אדרבהישלנו לעסוק בלימוד התורה ביתר שאת, והתשובה הראשונההיא לרצותולפייס את התורה הקדושה ונקבל עלינו שלפחות בימים הקדושים התלמיום זהיום א' דסליחות נעשה רובהיוםבתורה. מכמינו הקדושים נמנו וגמרו,קידושין ל' ע.ב( בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין,' שנגד הקליפות וכוחות הטומאהישרקתבלין ועצה אחת, לעסוק בדברי תורה, והנני מפיל תחנתילפני כל אחד ואחד, חוסו נאעליכםומהיום והלאה יקבלכל אחד ואחדעל עצמועול תורה, ובמשךהימיםהנוראים לגמורולסייםכל אחד ואחד מסכתא אחת, כל אחד כפי יכולתו בגפ"ת או בפרש"י, ועכ"פ לעת הגיעימי שמחת תורה לאניעולבכיסופא קמי מלכא קדישא, ובזהנפיס לתוה"ק להיותזכאי להקיפה ולשמוח בה, ואבנה גם אנכי ממנה. בואו ונחשוב חשבונו של עולם, נחפשה דרכינו ונחקורה איזה שייכותיש לנו ולתוה"ק, ועלינו לדעת שכל הצרות והקליפות שבעולם כוחם רק מעוןביטול תורה, ואםהיה כל אחד לומד בכליום שנידפים גמ' ותוס' או גמ' ורש"י, כל אחד במסכתא שלפייכולתו והשגתו, כיאזהיה כל המצב אחרת, ואני חוזר ומבקש מכל אשרישנו פהשיקבלעל עצמוכן באמת ובלב שלם, ואיש את רעהויעזורוויעוררו
כח לאת אשראיננו פה, והבא לטהרמסייעין אותו. )פסע חרסס 0'5 ו 0 דרוס 0'( הנה מאז ומקדםמקובלהי' בקרבישראל כי שבת ויו"ט מיוחדים המה ליומא דאורייתא,ותזיק שגם בר"ה אפילו באמצע השמו"ע אומרים פסוקים מהתורה, וכשמסוביןבלילי פסחים לספר ביציאת מצרים אומרים גם הרבה מדרשי חז"ל, וכל מה שהימים יותר מקודשים תיקנו בהם קריאת התורה ובשבתתיקנו גם במנחה, ובעוה"ר בדורנו בני התורה מתבטלים מלימודםבימים המקודשיםוקורין להםבין הזמנים, וכבר צווח ע"ז השל"ה הק', וכן בסוכות ובימי חוה"מ, ובירושלמי איתא כלום אסור במלאכה בחוה"מ אלא כדי שיהאאוכליןושותיןויגעין בתורה, ועכשיו אוכלין ושותין ופוחזין ע"ש, ומובא גם ברמב"ן מו"ק, ואפילו אםעוסקים בשמחת החג בודאי ברוכים הם לה' שמכוונים לש"ש, אולם תורה מה תהאעליה שמונחת בקרן זוית, ומשמחת החג בודאי שלאיצאו למדנים וח"ח, והכי בגדר חסידים הראשונים המה שתורתם מתברכת, ובעצמיהכרתי הרבהבעליבתיםפשוטים שמר"ה ועד לאחר סוכותסיימו מסכתות ר"ה יומא סוכה גפ"ת, ובודאימי שכל השנה תורתו אומנותו מותר לו בימים הקדושים ללמוד פחות עלהולעסוקיותר בתחנונים ומעטברזיןדאורייתא, אבלאלו האנשים שטרודים כל השנה על המחיה ועל הכלכלה להביא טרף לביתם, בודאי בימיםהקדושים האלושבטלים ממלאכתם פרי הילולים צריכים להתמיד בלימוד גפ"ת, וכבר הארכתיבזה ב"פ. ובזה נתתי טעם למהאין משכימים אנו לסליחות כל חודש אלול כאחינו הספרדים, לפי שעיקר השתדלותנו בימים האלו הוא להוסיף אומץ בלימוד התורה, וכל רגע פנוי מוקדש ללימוד התורה. )מגמתיהדסוירוס 5 יס שד"רכי 650( נראה ברור דהגם אמנם דאיתא בספה"ק )עי' שע.ת ריש סי' תקפא( שבימי הרחמים והרצון העיקר לעסוק בתפלה עיי"ש, לא נאמרו הדברים לאנשים כערכנו בזמנים הללו שכל כך ממעטים בלימוד במשךימות השנה והרבה חסרנו מללמוד בה, ועלינו להשתדל ולהשלים זאת בימים הקדושים ולעסוק באלוהימים רק בדברי תורהיומםולילה ומינה לאנזיע, ללמוד מסכת יומא ומסכת סוכה והלכותיה וכיו"ב,כיאין ישראל נגאלים אלא בזכות התורה )פס"(הרשהואתחם!(, ובזהיבואר במאמר ה' והביאותים אל הרקדשי ושמחתיםבבית תפלתי, אין שמחה אלא בפקודי ה' ישרים משמחי לב, וכמ"ש ושמחת בכל הטובאין טוב אלא תורה, והנה אחרישיובאו סמוך להר הקדש, יאמר להם ה' קבלועליכםלעסוק בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ושמחתים, תחת לבכות ולשפוך שיח בבית תפלתי תעסקו בתורה, שימו על לבכם שאין עצה אחרתלהציל את המצב, כיבגללשמיעטנו בעסק התורהגלינו מארצנו, וזוסיבה ג"כ על אשראיןאנחנויכולים לעלות בהר ה',
יןהפרי בי אנו עמי הארץ ובורים בלי ידיעה בהלכות טומאה וטהרהדיניזבים וזבות מעים ואהלות, ולאיתכן שעם הארץיכנס למקום טהור וקדוש,ורק עלידיקבלת עול תורה ללמוד יומם ולילה ולא ימושו מפיך יגלהעלינו אור שכינתוויהא עולותיהם וזבחיהםלרצון עלמזבחי, דאחרי שנזכה לתורהיוסף ה' עלינו את עמוד העבודה, שכן אמרו,אנות פ"אן על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, וראשון במעלה הוא עמוד התורה, )טפס חמסכלחוטלרוסי"ס( כי לא כדעת שוטים שבזמנים הללו קשה להרבות בלימוד התורה כיטרודים למאוד והאמת יורה דרכו, שבכל ימות השנה היצה"ר סוכןבו באדםלהסיתומן התורה וצופה רשע לצדיק וגו' אבל בימיה"נ בירח האיתנים ובפרט ביוהכ"פליתלי' רשות לאסטוני, וממילאישבימיםקדושים אלה יותר סייעתא דשמיא להתמדת תוה"ק. וכעת בפרוס ימיהסליחותוהימיה"נעלכל או"א לקבל ע"עשיעורקבועיוםיוםבלי הפסק, היות וקשהכיום להתענותלתיקון תשובה, ואיתא בזוה"ק שתענית מועיל במקום קרבן, מאחר וקרבן נעשה לריח ניחח אשה לד' בשריפת הקרבן באש על המזבח, כך בחימום הגוף מחמת התענית ומיעוטחלבו ודמו נחשבהתענית כקרבן, ההכרח לדעת ה' ולכן אותם אברכיםובחורים מבקשי החפציםלתקן נפשם באמת, מאחר כס ובדורנו החלוש קשה להרבות בתעניות, ולדאבוננו גם התפילות אינו כדבעי, עליהם לדעתכיהעיקרכיום לקבל ע"ע ללמוד דבריום ביומו לכה"פ שני דפים גפ"ת כתיקון הנפש בתשובה, ואםיוכל ללמוד חמשה דפים בכליום מה טוב, ועאכו"כ ח"י דפיםליום, אבל עכ"פ על כל אחד ואחד לדעתולחייב את עצמו בחוב גמורכעין נדרבימיהדין והרחמים הבאים לקראתנו לשלום,דהיינו מעתה ועד לאחר זמןמסירתהפתקין בשמע"צ ללמוד כנ"ל בכל יום ויום, דבלא"ה חייב להתענות לתקוןתשובה. )י"מ מגס "'גליוןיו"ט( שחר קטתי הנהכפי שמתקרבים הימים הקדושים ישראל קדושים מפשפשים יותר במעשיהם, והעיקר שלא לעורר קטרוגים ח"ו ע"י שיבדוק במומי תבירו אלאידע אינש בנפשיה את תעי לבבו, וכל אחד יקבל על עצמו להתאמץולהוסיף בתורה ומצוות, נשאר רק שבועיים עד יום א' דסליחותואחינו הספרדים כברמשכימים ואומרים סליחות. ואפשר לומר בסברת חכמי אשכנז - שעליהם כתב הרא"ש שהתורהירושהבידםמאבותיהם - שעיקר הכלהיאלימוד התורה, ועוןביטול תורה היא בריש כלמרעיןבישין שעי"ז מרם ביטול תפלה והעדר הדעת, וכבר אמרו,קידושיןמ: 1 תלמודגדול שמביאלידי מעשה, ולזה חסו על שעות אשמורת הבוקר שהיא
ל העת הכי נוח ללמוד מחמת צלילות הדעת, ואדרבהבימיםהללו אדם מישראל בא לחשוב חשבונו של עולםאיך שבכל ימות השנה בטלתי מן התורה וכבר שכחתי את המעט שידעתי, בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך, והוא מהליט להשכים בבוקר ולעסוק בתורה אולי יעלהבידולפייס את הבוכ"ע ולשמח את המקום בלימוד תורתו - והגםשעני אני בדעת ולא למדתי מאומה מ"מ לא אתייאש אלא אשים תקותי באב הרחמן אולי ירחם, יחוס עם עני ואביון ואין עני אלא -אולי בדעה,נדרים מא.( כל אחד יקבל על עצמו להזדרז ולהשכים בבוקר, כיאיך תערבעליו שינתו בעת שאחב"י מעדות הספרדים כבר משכימים ומתחננים באמירת סליחות, וזקה"ק בעל דברי חיים זי"ע נשאל פעםבלילשמיני עצרת על שהוא ממעט בל כך בשינה, ונענד ואמרכשעוליםעל ממשכבונוכרים מחטאותנעוריםאיךיכוליםלישן, עכד"ק. ומייתןשיזכני השי"ת וכל מצוותי יהיו כחטאות נעורים שלו, והוא עצמו אמר בהזדמנות אחרתהעבירות שלי הםבוקעים רקיעים, - ומה נעני אנן אבתריה, קרוב מאודליום הדין ובכל השנה לא עשינו כלום, ואף אםננצל אתכלהזמןולאנבטל אף רגע מעכשיו עד ראש השנה ג"כ לא נצליח לרכושכלכך. ולזה הורולנו חכמי אשכנז הקדושים שאיןפנאי לומר סליחות, כיצריכים להתדבק בתורת אמת אולייחוס ואוליירחםולב נשבראלקיםלאיבזה. )ד"ת כגס ג' ג 5 'ון ג" 6 ( והעיקר שבימי פרי הילולים הסליחות ירגיל אדם עצמו להשבים בבוקר, ויתחרט על זה שלא התנהגכן בכלימות השנה, ויקבלעליולעשותכןמהיום והלאה,ויפיל תחינתו לפני השי"ת בדמעות שליש שיעורר אותו, וישכים קודם אור היום לעסוקבדברי תורה, וידוע מרבה"קהרבי ר' אלימלך זי"ע שאמר שבכל דיבור שמדברים קודם התפלה דוחים את היראת שמים בשתי ידים. וגם קודם הסליחות אומריםפסוקיםלך ה' הצדקה וגו',וקודם כל סליחה אומרים כמה פסוקים, וכן פותחים באמירתאשרי, ומבוארבפוסקים לומר ברכת התורה קודם אמירת הסליחות, וכל זאת כדי לעמוד בתפילה מתוךדברי תורהוכעין מ"ש התוס',בראת ב' ע,בן בשם הירושלמי שלכן אומרים קרי"ש קודם התפלה עיי"ש, וזאת כדי שלאלהיותבגדר מה שנאמר,משלי כח, טן מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה, ובדורות הראשונים שהי' תורתם אומנתם לא הוצרכו לומר פסוקי דזמרה וכדו' וכדמצינו,שםי"ג ע"ב( ברבי שבאמצע לימודו עםהתלמידיםהיהמעבירידועל פניו וקורא קריאת שמע, ומשנתמעטו הלבבות הנהיגו לומר פסוקי דזמרה וגם פרשיות הקרבנות ומשניות וברייתא, וכן פסוקי שיר המעלות וברוך ה' לעולם קודם תפלתערבית,יעי'א"רסו.סרל.זן. וכבר כתב זקה"ק בעלבני יששכרזי"ע ללמד זכות על שמאחרים את התפלה מחמתשאיןיכוליםלבוין דעתם כראוי אםאיןלומדים תחלה, וכתב שע"פ
הרי ין קבלה יש ענין ללמוד קודם שמניחים תפילין, וע"פ פשטותי"להענין בזה דבטור ואו"ח סי' ל"חן ונביא מ"ש השימושא רבא שעם הארץ לאיניחתפילין, ולכן קודם שמניחתפיליןיש לעסוק בתורה וללמוד דף גפ"ת,ויש שכתבוללמוד שנידפים. ובבית מדישו של ב"ק אאמו"רזי"ע היו נעורים כלהלילהשלפנייום א' דסליחות, והרבה היו שהתענו משבת לשבת ביום ובלילה, ואכן בכך פעלו שנתקבלו צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהוןדי בשמיא, ובעוה"ר מסתפקים במה שלומדים כמה שעות ביום וגם הפסוקים וברייתות שקודם התפלה אומריםבמהירותבליכוונהואיןזה נחשב ללימוד, וממילאמתקייםבנו מה שנאמר מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה, ונתרבו הצרות בעולם וצווחינן וצווחינן ולית דמשגח בן. ומסופר על הרה"ק בעל קדושת לויזי"ע שבעברו פעמ ברחוב שמע אשה אחת מאחלת לחברתה שנה טובה, והיא ענתה כנגדה מובטחני שהשנה תהא שנה טובה, כיבבית המדרש בשעת התפלההיויללות כאלו, שאףלב האכזר של רוצח היה נהפך לרחמן, ובודאי שאבינו שבשמים שמע לקול צעקתינו, וירץ הרה"קלביהמ"ד ופתח כדרכו בקדש במליצת יושר, השמעת רבש"ע מה שהאשה אמרה, שאף רוצחהיה מתמלא רחמים וכו', ובעוה"ר שבטלו מן התורה נתקייםבנו מה שנאמריציעיה א, סו( גםכי תרבו תפלהאיני שומע, וגם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי לאינה 1,ט(. לא ובגצינו,תענית ב' ע.אן ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה, ובספרי,יברה יא, יג( דרשל מסוק זה על תלמוד תורה, ונראה דאו"אדברי אלקים חיים דבאמת עיקר העבודה זו תפלה, ואולם בכדי שיוכל להתפלל כדת במחשבה טהורה בכל לבבו בהכרח להקדים לכך ולעבדו זה תלמוד, דאףמישאין תורתו אומנתו אם עוסק בתורה לפני התפלה ולאחריהיכול הוא לשברמחיצה של ברזל המפסקת ולקיים ולעבדו בכל לבבכם. וחסידיםהראשוניםהיושוהים שעה אחת וחוזריןושוהין שעה אחת 1 ברכ 1 ת ל"ב ע"בן, שאז קשרו את עצמם להבוכ"ע ביחודא שלים, אבל אנשים פשוטים לומדים שיעור קבוע קודם תפלתם, וגם אחרי התפלה הולכים מחיל אלחיל מביה"כ לביהמ"ד כמבואר בשו"ע סי' קנה( שאחר התפלהילך לביהמ"דויקבע עת ללמוד, וכברנהגוכל ישראללהניחתפילין דר"תולקבועשיעור לימוד בהם, ) 7 "ת תגס ר' ג 14 ן ג'( ולכןבימים האלו משכימים לאמירת הסליחות ומקבלים בקבלה גמורה להתנהגכן מהיום והלאה, ובכךיש לנו פתחון פהשיעלותפלותינוולאיהא שתם תפלתי, ורבה"קמלובלין כתב את"םנצבים ר, ע"ב(, וכאשר וע"י היום אותיות אמ"ת נצביםלפני ה' מתוךדברי תורה אזיעלו התקיעות והתפלות לרחמים ולרצון, והאבות הקדושיםילכולפני כסא הכבוד לעורררחמיםעלישראלשיצילם ה' ממים הזידוניםויוציאםמןהגלותהמר. )ז"ח הגס 7 'גלון ג'(
לב אמר הנתוב את לבבך ואת לבב זרעך, הינו דעלעון זה נאמר ;ירמיה לא, כחן אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, שבזה הוא גורם פגםלבניואחריו מחמת שהוא מוסר ניצוצות הקדושה לסט"א רח"ל, ולזה אנו מבקשים והערב נא ה' אלקינו אתדברי תורתךבפית וכו' ונהיה אנחנו וצאצאינו וכו' יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה,הינודעלידישאנחנונרגיש עריבות נועםצוף אמריוכורתינו הקדושה ולא ניכשל באהבות זרותיהיוגם צאצאינו יודעי שמךולומדי תורתך לשמה. וכןיש לרמז במ"ש )ב.ב כ"א ע.א( מתחלה דרוש ולמדתם אותם ולמדתם אתם עיי"ש, ואליבא דאמתיש לפרש דלאיתכןלהיות ולמדתם אותם את בניכם אלא אם כן ולמדתם אתם בעצמכם, ולזה הגם דאיתא בספה"ק שבימים אלו יש להרבות בתפלה, מ"מ נראה שהדברים אמורים על הראשונים כמלאכים שבכל השנה לא בטלורגע כמימרא מלימוד התורה"ק ולכן בימים אלו הוי להו זמן תפלה, ובבחי' עת לעשות לה' הפרו תורתך, אבל אנן בעניותן שבטלנו מן התורה, והשעות מקטרגיםעלינועלשבלינו אותם לבטלה חובתינו להתמיד בלימוד התורהבימיםהללו כדי לפייס את התוה"ק, וע"דצדיקים בדבר שחוטאים בו מתרצים ;ע" תטומא בשלד אות כדן, ובפרט לעת כזאת באחריתהימיםעלינו להרבותביתר שאת בלימוד התורה להביא לימות המשיח, וכמ"ש )פרז פרשת ואתאזן אין ישראל שאלים אלא בזכות התורה ;ועי' בצ ח' ע"א(,וזה נרמז פרי הילולים ג"כ בדבר הכתוב ואחר עד עתה, עתה רומז עללימוד התורה )מגילה ג' ע.ב(,שבעוןביטול מארצנו, וכמ"ש פרק חח( )תדבא"י תורהגלינו שלא חרבהירושליםולא חרבבית המקדש אלא בפשעה של תורה, ועדין הוא מרקד בינינווגורםלעיכובואיחורהגאולה. ואחינובניישראל מעדת הספרדים בבר מתחילים להשכים לאמירת סליחות החל מר"ח אלול, ואף עלינו להשכים ולעסוק בדברי תורה ולפחות בימיםאלולקיים מ"ש ;י" 1 שו"ע שיחן יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר, שזהיסודועיקרגדול בעבודת הבורא. ולכן פתח המחבר בזה את שולחנו הטהור, דאם ראשית קומו של אדם בבוקרהיא בקדושה וטהרה, ושואג מודה אני בהתלהבות, זה סימן טוב לו על כל היום שיתנהג בדרך טוב, אבל אם כבר בבוקר השכםיתיצבעל דרך לא טוב אז רע לאימאס כבר במשךכלהיומ. )ו"תסגםו'גרזןג"כ( קוויקר בימים הקדושים הללו לדעת מה שנאמר )מש 4 כח( מסיראזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה, ובפרט כשאין יודעיםאיךלהתפללאז העצההיעוצההיא לקיים קומירוני בלילה בעסק התורה, וכמו שדרשו )ששדפמ"ז( מפסוק זהשאיןרינה של תורה אלאבלילה, ובימים הקדושיםחייב כל אחד לקבלעליו עול תורה, והשי"ת מרחם ומה שאיןיכולים לפעול בתפלה פועלים בתורה, בדף גמ' ופרק משניות והלכה בשו"ע,בחי' תהלת ה'ידברפי.
יןהפרי וזאת למודעי שבכדי לפעול על ידי עבודה ותפלה צריכים להיות במדריגה גדולה, אבל התורה מונחתבקרן זויתובל הרוצהליטוליבאויטול, וכל אדם מישראל ואף ילד שלומד דף גמ' ותום' לשמה ומתקשר בתוה"קיש בכחו לפעול גדולות ונפלאות, אםחינךיודע סדרערך תפלה אז קומי רוני בלילה בתורה, ובזה ה' תמשיך שפכי כמים לבך נכח פני שהשי"ת יתפלל וכנ"ל,כי התפלותשיינים להשי"ת כביכולואילו תורה לא בשמים היא והיא מסורה לכל אדם מישראל, ומטעם זה ג"כ נהג זקה"ק לדרוש בדברי תורהקודם לאמירת שמעקולנו, ולזון העיקרבימיםהללו שכל אחדיקבל עליועול תורה,כיאיןלנושיוררק התורה הזאת, בעוה"ראיןבידינוגמילות חסדיםבראוי, ולהתפלל כדת בודאישאין אנויכולים, וכמבואר בשו"ע,טה ק"א ס"אן שהאידנאאין חוזרים בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלאיכון, וממה שלא נתבאר שההלכה בזה משתנהבימי ר"ה אובלילירה"ב ש"מ שלדאבוננו אף בתפלות ימים הקדושים האידנא אין מכוונים, אבל ללמוד הלכה לאמיתה של תורהיכול כל אחד, ובזהימשיך ויבקש שהקב"ה יתפלל ויאמריהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי וכו', וישלימר שזהענין ההשכמה לסליחות קודם אור היום, דמשהאיר היום והגיע זמן תפלהיש מחלוקת בראשונים אם מותר לעסוק אז בתורה,עף ברכות ה, ע"ב לג ובמגיר תעלומה שמן, והגם שכתב זקה"קזי"ע ועכ"י שאםנוונתו לצורך התפלה שעלידי עסק התורהיוכללכוון אתלבו לכורעאין איסור בדבר, מ"מ רמז יש בדבר שמשכימים קודם אור היוםכדי להרגיל עצמו להשכים בעודליל לעסוק בתורת אמת קודםשיעמוד בתפלה. ובזה ישליתן טעם לשבח למנהג אבוה"ק שאמרו דרשות לפניתקיעת שופר, וכןנהגוכלהצדיקיםוגאוני ארץ, וראיתי בספר הנדפס מהגאון רשכבה"גרבינוחיים כהן רפפורט זצוק"ל פלפולים ארוכים ועמוקיםגג עלגג אשר דרוש דרש לפני תקיעת שופר, והוא בלתי מובןאיךשצדיק כמותו עמדלפני עדת ישראלביוםהדין קודם תקיעת שופר ופיו פתח בחכמה בחידוד ופלפול, אך להורות נתן על כח התורה שעלידהיכולים לשברולבטל את כל המקטרגים, שכולם בורחים מפני התורה שאין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה,ברכותד' עשן. )ספעסיס קלחות ללוס י"ח( נטועאימלוחה והנה תיקת חכמי אשכנז להתחיל בהשכמה לסליחותבמוצאי מנוחה, והטעם דהא כליהודי כשר שומר שבת כהלכתו והוגה בתורה בש"ק, אזי א"א שלאיהאלואיזה הרהור תשובה בשבת, ובפרט בעידן רעוא דרעוין בסעודה שלישית, כשמתכנסים בנ"י יראים
לד ושלימים בצוותא חרא אל הצדיק, ואז מעלה ומקשר אותם אל הקדושה, וכמ"ש בסה"קנועםמגדים עה"פ אם בסף תלוה את עמי, שעיקר הזמן המוכשר שהצדיק יכול לחבר בנ"י בקדושה ותורה בשבת, הוא בסעודה השלישית, וגם אז העיקר בחשיכה בתוספת שבת ע"ש פירושו. ומיד כשהולך האדם אחר ס"ג בש"ק בהתעוררות דקרושה בודאי יש לו להתחילמיד את השבוע בת"ת שילמוד לכה"פ כמה דפים גפ"ת. וזכרתי ימים מקדם בימינערותי כשהיינו אצל הרה"ק מוהרי"ד מבעלזזי"ע שאמרלנו במוצש"ק מיד אחרי הבדלה "בחורים לכו מיד ללמוד, קבלתימאבי שאחר הבדלהענין גדול הואללמוד".ובעוה"רבעניןזה של ת"תמיד אחר צאת השבת מתגבר השטן לבטלו, וכברמימי קדם שדאבי' נרגא אור ישראל המהרש"א ז"ל בחא"ג ומתמרמר על שנהגו העולם לבטל מת"ת במוצ"ש ומבלים זמנם בהבל ודיבורים אסורים, ואדרבה מוצ"ש ומוצאי יו"ט המה סגולה גדולה לעסוק בתורה, דמוצאי הוא מל' יציאה, שמוציאים את האדם מהסט"א אל הקדושה, דבמו"ש לפתח חטאת רובץ וכשנכשל נופל מאיגרא רמאלבירא עמיקתאואפי' מה שנשכר בש"ק - חוטפים הקליפות ממנו רח"ל,ואיןדברינובשופטני אשר מוצש"ק הואעיקר תוקףזמן הטומאה אצלם, אלא בבנ"י שומרי תומ"צ, אשר אף עליהם משתוקק היצה"ר להתגבר במוצ"ש דייקא, ועי"ז מאחר בקימה בבוקריום א' ומאחרזמן ק"ש, וכל מה שעמל להשיג פרי הילולים בשבת מזל מיד במוצ"ש ומתהווה מזה חיות להסט"א והוא נותר ערוםוערי'. )ד"ת כגס 6 'גיון 4 ג( י"ל הטעם מה שיסדו קדמוננו להתחיל בהשכמה לסליחות במוצאי שבת קודש, דשבת קודש היא יומא דנשמתא יומא דאורייתא, ויש לנו כח התורה, ונתוסף לנו גם זכות שמירת שבת, דאיתא באורהחיים הקדוש,האשית ב,גן שלא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים ובשבת משפיע נפש לעולם שיעורהמקיים עוד ששהימים,וזולת זה היוםהיה העולם חרב בגמר ששתימים וחוזר לתהו ובהו, ושלזה כל המקדש ואומר ויכולו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית,כי מציאות השבת בעולם היא קיומו שמקיימים אותו וכו' עיי"ש באורך, ולזה בשבתניתנה תורה לישראל,שבתפ.ו ע"בן, כי טובים השנים לקיום העולם, שמירת שבתולימוד התורה. יבותוךכראנומשכימים לבקש לא בכח תפלה גרידא אלא בכח צדיק גוזר, ומדין שותף מה שעשה עשויומציל מווטו שלים, מאןמלכירבנן דכתיבבי מלכיםימלוכו,גיטין סצ ע"א(,ועליהם נאמר,משלי כס, דן כולך במשפט התורהיעמיד ארץ, וכאשר אנו באים במוצאי מנוחה בכח התוה"ק אי אפשר לדחות אותנו, ולפני ש"ק לאהינומרהיבים לדבר, אבל במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה, שישלנו זכות קדימהמכיון שהעולם מתקיים על ידינו, הט אזנך ממרוםיושב תהלה לשמוע
חןהפרי אל הרנה, הינו תורה ועדה"כ,אינה ב, יט( קומירוניבלילה,יעי' ימב.םפ. 1 מת.ת היען, ואל התפלה. וב:וצוון"ך בושה תכסהפנינועלשבטלנו מן התורה ועברוימינו בקלות ראשוהבלימ,ביוםזההרירואים שאםרק רוצים להשכיםיכולים, ומדוע שלא תהא התורה חשובה אצלנו כאמירת סליחות, כל אחד רואה החורבן שנעשה בעולם ומדוע שלאנשכים בכליום להתחנן אל ה', אל תשחת עמך ונחלתך, למה לא נתעורר בכל ימות השנה לומר דברי קדושה כדי שלא נחיה כבהמה, הלא הבוכ"עחיוקים לא רק עכשיו אלאגם בבלימות השנה, ואדםנדון בכל יום ובכל שעה,ר.ה ט"ז ע'אן, ובימים האלו אנומתריעיםעל הצרות שפגעובנו ומקישיםבשערי רחמים, והחי ישים אללבו אלמלי הינו בני תורה לא הינו צריכים לזעוק כל כך, רקהינופועלים כל מבוקשנו בלימוד התורה קומירוני בלילה, דצדיק גוזר והקב"המקיים. )פסעסיסמיסוס ררך ג'( אורצא בזוה"ק )ח"ב דף ר"ה ע.א( ששבתהיא יומא דנשמתין יומא דאורייתא,שי' חעדףקע.ד ע"א(,והנה בעה"בהטרודים בכל ששת ימי ללימוד המעשה על המחיה ועל הכלכלהואיןזמנםפנוי התורה בא שבת בא מנוחה יומא דאורייתא, שכל אחד שומעקריאת התורהולבל אחדיש שיעורים קבועים ביום השבת ללמוד תורה,ועי"זחוזריםלהיותבנים למקוםע"י עסק התורה, לה ולזה במוצאי מנוחה יום מנוחה ועסק התורה וקבלתעול תורה על להבא, קדמנוך תחלה לבקשסליחהומחילה, הט אזנך ממרוםיושב תהלה לשמוע אל הרנה זו תורה, ועד"ש,ימב"ם פ, 1 מת.ת היגןאין רנה של תורה אלאבלילה שנאמרקומי רות בלילה, ובקשתינו שייראה ויירצה לפניו המעט שלמדנו, ואל התפלה שישמע לקול שועתינו סלח לנו אבינוכי ברוב אולתנו שגינו, כי אב שמחל על כבודו כבודו מחול, וכתבנו בספרסליחהומחילה. )מסעטיססינוט שוט )"5( גיאורי הילידות קחו עמכםדבריםושובו אל ה' עםדברי תורה, אמנם רצוננו לעסוק בתורה אבל מה נעשהשאיןאנויכוליםכיטירדות הגוף וחלישות הדעתמונעיםבעדינו, עד שנבצר מאתנו לגשת אל הגמרא, ולזה ממשיך הכתוב שהעצה היעוצה היא להפיל תחנתכםלפני השי"ת, אמרואליו כל תשא עון, ואין אנורוצים אלא דבר אחד בלבד, וקח טוב, איןטוב אלא תורה, שנוכלללמוד. וזה שיסד הפייטן, דרוש נא דורשיך בדרשםפניךדייקא,יעןכל מבוקשם היא אור פניך עלינו אדון נסה, אין מבקשים עלהבלי הזמןוצרכי הגוף רק אל תסתרפניךממנו, הדרש למו משמי מעונך, שההסתרגדול מאוד עד שנדמה שאתה רקיושב בשמי מעונך ח"ו ואנו רחוקים
---- לו - פרי הילולים ומופלגים ממך, ואולם אף כשמתחננים על מקצת צרכי גשמיות לשועת חנונם דייקא, גם מזה אל תעלם אזנך, כי התחלואים ויסורי הגוף המה בעוכרנו, ומבקשים על קצת הרחבת הדעת שיהאלנו דעת צלולה לעסוק בתורה. )סיעחרס סרסורדרוס ג'( אומרים תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הרקדשי ושמחתיםבבית ה' תפלתי, ושמחתים רומז על פקודי ישרים משמחי לב, ורצ"ל שאז לאיצטרכו לזעוק בתפלה בבית תפלתי אלאילינו בעומקה של הלכה, כי ביתי בית תפלה יקראלכל העמים, העמיםאין להם תורה רק תפלה ובקשה, לא כן אתם שתהיו שרויים בשמחה בעסק התורה, ובכח התורה תוכלו להמשיךכל חפצכם, )פסעחיםמליחוס דרוס ג'( ישראל קדושים בצר להםאינםזועקים על צרותיהם הגשמיות, אלא עושים תפלתם רחמים ותחנונים לפני המקום על דבר כבוד שמו הגדול, וזה אומרינו במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה הינו שאנומקדימים לבקש על מהשנוגע למענךומעדיפים זאת עלהדבריםהנוגעים אלינו, הטאזנך ממרוםיושב תהלה, רצ"ל גם כאשר אתה יושב מרום כביכול והמצב למטההיאבכירע, ובבחי' מ"ש,תענית כ"ת ע'אןעליתוישבת במרוםואין אתה מרחם עלבניך, אף אז אתה יושב תהלות ישראל שמהללים אותך ואינם מתרעמים כלל אלא שמחים בחלקם, וכל תפלתם ובקשתםאינה אלא לשמוע אל הרנה רנה של תורה, ואל התפלה, שיובלו ללמוד ולהתפלל לפניך, ואיןעיקר כוונתינו על מילוי משאלות לבנו בתפלתינו אלא על עצם התפלה שתתקבל לרחמים ולרצון לפניאדוןכל ותעלהלהיות עטרה לראש אלקי צבאות, וכמו שמבקשים ה' שפתי תפתחלמעןיהא ופי יגיד תהלתך, וזהכל חפצי ומגמתי,ועלזה גופאיגידפי תהלתך ה' עלשזכיתי לפתוח שפתי בתפלה לפני צורי וגואלי, )מסעחיס כלחוס דרוס ו'( גם בימים הקדושים כאשר טרודים במצוות החגים, בערב יוה"כ ובליל יוה"כובימי חג הסוכות וכו', אסור לו להרפות מדברי תורה אף לרגע קט, כי עומדים אנחנו כעת במצב של סכנת נפשות בכל רגע ורגע, ובו ברגע שהוא פונה מן הגמרא מי ידוע מה מתרחש בסיבתזה במרחקאלפי פרסאות ממקומו, בסידור דעת קדושים,בתחלתו( מובא נוסח לומר בכל בוקר, הרינימכוין מעתה על כל פרט ופרט ממעשי וכו' להכריע את עצמי ואת כל עם בני ישראל ואת כל העולם לכף זכות עיי"ש, כשיושב אברך במקום משכנוולומדדף גפ"ת לשמהאזי בזכותלימודו מופרת מחשבתו הרעה של איזה מחבל ומשחית שהתכונן לערוך טבח רח"לבריחוקאלפי פרסאות, ונמצא שע"י לימודוהציל הרבה נפשותמבני ישראל, ורקמי שעולה השמימה אפשרלו לדעת זאת ולהבחין ולראות שהתורה נותנת
יןהפרי חיים לבעליה, על כן לכו ונשובה אל ה' לקבלעלעצמינועוללימוד התורה, וכל ממנו עול המקבלעליועול תורה מלכותועולדרךארץ,אנותפ.גן. מעבירי ובזהיש לבאראומרינו תביאנו אל הר קדשך, ועפמ"ש )תעניתט.ז ע,אן הד המוריה שיצא ממנו הוראה לישראל, ובמדרש )הכא בילקוט ראובני פרשת יתרו( שבשעת קבלת התורה נעקר הר המוריה ובא למדברכדי שתנתן התורה על מקום המעולה הזה עיי"ש, וזה כוונת אומרינו תביאנו אל הר קדשך אשר שם ניתנה תורה לישראל, והתועלת מזה ע"ד מאמר המגיד,הגדה של פסח[ אילוקרבנולפני הר סיניולא נתןלנו את התורהדינו,הינוכי המעמד והמקום כשלעצמוהיה מעורר בנו חשקלקיוםהמצוות. ולזה תביאנו אל הר קדשך ששם יאיר בנו קדושת המקום והכח שלנתינת התורה ואמירת נעשה ונשמע שאמרו ישראל בעת ההיא, שגם אנחנו נקבלעל עצמינו עול התורה, כי גלוי וידוע לפניך שרצוננו ללמוד את התורה, וסיבת בטלותנו ממנהאינה ח"ו מפאתשאיןאנו מעריכיםיקרת ערכה, אלא מהמת חסרון לי דעת, כישיכורים אנחנו מהתאוות ומרוב התלאות, ואז ושמחנו בבית תפלתך, ועד"ש,ברכות ח' לא( ר' אמי ור' אסי לא מצלו אלאביניעמודיהיכידהווגרסי,ועל ידי זה יהיו עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, ועל זה ממשיכים לבקש, שמע קולנו הינוקוללימוד התורה, ועד"ש )ב"ר פרשה ס"ה( בזמן שהקול קול יעקב וכו', והשי"תיודע שגם זה המעט שלומדים עולה לנו במסירת נפש מחמת טומאת וחשכות העולם שבדורנו, ואשר עיקר התגברות הטומאה היא על לימוד התורה, ועל אלו שיש להם כשרונות ושאיפתם להיות גדולי תורה להטריד מנוחתם, והם תועים כצאן אובד, ומבקשים שמע קולנו קול התורה, חוס ורחםעלינותןבנו כח להוסיףחילואומץ בלימוד התורה, ועלידיזה וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו וכנ"ל דמצלו היכי דהווגרסי, ובזכותלימוד התורה ישמע השי"ת קול שועתינו, וכל תפלות בית ישראליעלו לרחמים ולרצוןלפני אדון כל אכיה"ר, )ספע ס"ס סליחות דרוס )"5( * *
לח פריהילולים 11*""%,4 44 ין ק-ז 11 צ=" ראשהשנה 1 ש 5 ".;".י,-,,,.,=,,..-,,,,.,,,,,.,..".,.,, ירחהאיתנית זקה"קבבני יששכר,חרש תשרי מאמר א'ן כותב שחדש תשרי הוא מיוחס לשבט אפרים עיי"ש,כי אפרים היה רגיל לפנייעקב בתלמוד,יש.י פרשתויחיו, וישם יעקב את אפרים לפני מנשה להורות שעיקר השלימות הוא ע"י לימוד התורה, שרקע"ילימוד תורה אפשרלהשיגניצוץ יהדות. ובעוה"ר אף שלומדים הוא בהרהור בעלמא ושפתם בל עמם ולא מקיימים מצותלימוד התורה בכך, ובחדש הזה שמיוחס לאפרים צריכים להתבונן ולחזור בתשובה עלעוןביטול תורה שהיא יסוד לכל החטאים, ואף ירושלים לא חרבה אלא בעוןביטול תורה,עי' תדא.ר פי.ח(, ומבואר בגמ',שטה כ"א ע.אן תלה הכתוב מה באור לומרלך אורמגין לעולם אף תורה מגינה לעולם וכו' משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים וכו', ובתוס' שם דניצול מיצר הרע משום דסתם ת"ח תורתו אומנתו ועוסק בה ומהרהר כל שעה ואינו הולך ד"א בלא תורה עיי"ש. וזה מחמת יראת חטא שמתיירא שלא תפול בדעתו מחשבה רעה, או שלא תזדמןלפניו ראייה אסורה, וממילא מוברח הואללמוד בכל הפסק רגע, והואיכוללאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. )מטע חתםיזחט"ימניס ח"נ עמ' ק"ס( עתבלי שלש אלה, לימוד שלא לשמה, העדר קדושה, שנאת הנם, דברים התלויים בלב הם הגורמים העיקריים לשכחת התורה, הינו שתורתו משפה ולחוץבליכוונת הלב לכבוד השי"ת לקבל עליו עול מלבות שמים ולהמליך את השי"ת על עצמוועל כל העולם, ומחמת כן נעדר ממנו הקדושה ולבו חורש און בהרהורים רעים וטומאות ובחשיכה יתהלך, והוא שוכח משנתוכי שכחה אותיות החשך, ועלידי זה לתאוה יבקש נפרד שלא ללמוד בחברותאלהיותכאיש אחד ובלב אחד באהבת ישראל, ועלכן בחודש השביעי הזה שבו נתבשרנו שהקב"הנתפייסלנו ויאמרסלחתינצטוינו במצות מועדים הללו לתקן ג' בחינות הנ"ל, בראש השנהיום תרועהיהיה לכם בתקיעה שמתוך הלב בלי קול דברים, וממליכים את השי"ת וכד"א,תהלים צד, ו בחצוצרות וקול שופרהריעולפני המלך ה', להמליכועלכל העולם ולעבדו שלא ע"מ לקבל פרס, ולעשות הכל לכבוד השי"ת ולא למענינו. וביום הכפורים מתפייסים ומתרצים בין אדם לחבירו