7

מסמכים קשורים
סימן י"א טבילה במקווה לאישה בימי אבלה סימן י"א - טבילה במקווה לאישה בימי אבלה תקציר: תשובה זו עוסקת בשאלה האם לאישה היושבת שבעה בעת נידתה מותר לטבול ב

Yoma North of Mizbeach & Mizbeach Placement יומא לו-לז מיקום המזבח וצפונו

הרטפההו הרותה תאירק רדס חג ראשון של פסח פסח - עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים! דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפ רעות,

Eruvin Daf 41 9 Av in Bayit Sheni and Today עירובין מא ט' באב בזמן בית שני ובימינו

פעילות לתשעה באב:

פתיחה להלכות ברכות

ג) ד) א) ב) ה) ז) ח) ט) אברהם אבינו בראשית פרק יב ) ו י אמ ר ה' א ל אב ר ם ל ך ל ך מ אר צ ך ומ מ ול ד ת ך ומ ב ית אב י ך א ל ה אר ץ א ש ר אר א ך : ) ו

Hebrew - Drinking alcohol with non-Jews

משנה נדרים ט:א ה רבי אליעזר אומר וחכמים אמר רבי [תוס': אלעזר בר] צדוק מודים חכמים לר' אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו אוס

mal b 20 2

הלכות מגילה ופורים טעקסט 2.doc

ב"ה גבולות היחידה: במדבר פרק כ' פסוקים ז'-י"ג נושא היחידה: חטא מי מריבה מספר שיעורים: 1 כתבה: נורית שלזינגר כללי: בפסוקים הקודמים ראינו, שלאחר מות מרי

א

תשרי תשע "ט September/Oktober 2018 Tischri 5779 מולד : Min. Montag 8 Uhr 17 10/18 מעריב מנחה שחרית September Eingang Ausgang So ערב ראש השנה So א ' Mo

אל עמי אל אל עמי - אל עצמי )ע"ר( צ זהות ציונות מורשת אחדות לומדים עם ילדינו בבתי מדרש קהילתיים להורים וילדים כ ב ו ד א ב ו א ם פרשת יתרו, תשע"ו מ צ ו

Is There a Mitzvah to Eat Matzah for All Eight Days? Rabbi Efrem Goldberg rabbiefremgoldberg.org

מחלוקת הגאונים בגדר בין השמשות - יוסף מימון. מאורנו ח

כיבוד אב ואם ר' בועז ויינר, ר' דורון נודלמן ראשי פרקים: פסוקי התורה הקשורים למצוות כלפי ההורים. חומרת המצווה. הזכרת שם אביו. סתירת והכרעת דברי אביו. כ

עשרה בטבת

דרישות המחלקה לשנת הלימודים התשע''ז ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע " ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין:

Eliashiv Fraenkel Phd..pdf

הרב צבי יניר 3.rtf

SICHOSONLINE.ORG תזכורת תשעת הימים – מנחם אב תשע"ו – לוי יצחק גרליק –

Microsoft Word - חלק א סימן לט.rtf

פיוטים לשמחת תורה מתוך סידור לכל השנה כמנהג טרוייש (Troyes) וחיבורים בהלכה ירושלים,מכון שוקן למחקר היהדות, ספר כגון זה היה מצוי בבית היה

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם

לא טוב היות האדם לבדו

Zevachim Daf 20 Diagrams of Tzafon HaMizbeach & Mekorot for Hotzat HaDeshen זבחים כ תרשימי צפון המזבח ומקורות על הוצאת הדשן

ע( אהרן איסרס חבר מועצת העיר חולון ביתנו רח' חנקין 42, חולון פקס: (, טלפונים: (ב) דואר אלקטרוני: iswi

Shabbat Sunset According to Rabbeinu Tam שבת לד-לה שקיעת החמה ע"פ שיטת ר"ת

מלכים א' - סוכם ע"י תלמידים פרק ח' )3( - מבנה תפילת שלמה הרב אלחנן סמט אמרנו בשיעורים הקודמים שתפילת שלמה עוסקת בקבלתם של תפילות שונות

תזכורת לימים האחרונים דסוכות תשע"ט הרב לוי יצחק גרליק SICHOSACADEMY.ORG בס"ד. ערב חג הסוכות תשע"ט לכב' ק"ק אנ"ש שי' שע"י האיחוד האירופאי בריסל ו- virt

בארץ אחרת

Microsoft Word - Fruit Council Regulation-1976, Dinim v.15 p doc

1

Page 9 gauche פאריס מן דא וני ה יולי 5671 נומר 51 ח דוצנט גליינה דובל פֿונט גראַפֿירט יד ליוור דוצנט ד דוצנט דידא גרושה טו ליוור דוצנט יג דו

. " : ] [ :. " (. ( " [ : : : : [ : : [. [ [ [ : ' ( ) ( ( ) [ : ( ' ( ( ( ( [ [ : [ :' : : [ [. ( ) [ ( ( : '. : :. :. [ ( ) :. :. :. :. :. " : [. (

PowerPoint Presentation

Microsoft Word

1

pessah zmanim

דף השבוע ה.-ה: נסדר ע"י אשר יעקב מילמן א( בענין עשרה בטלנין ב( בענין התשלומין של הקרבן חגיגה ז( בענין אם הלכה כרב או רב אסי ח( בענין יחיד לברך על קריא

הודעה לתקשורת אתר: דוא"ל: פקס: מדינת ישראל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2016 הייתה 7.4% מהתמ"ג In 2016, the N

Microsoft Word - Rabinowich.doc

51 פרשת צו תשע"א מאמר השבוע עוסק באחת ממצוות היום, שלפי הרמב"ם ראוי להשקיע בה את רוב מאמצנו וכספנו. מהי מהות מצוות מתנות לאביונים? מתי זמנה, ומה שיעור

תמורה ז יג 145

6-4 חודשים בגיל ארבעה חודשים מקבל הפעוט את כל צרכיו מההנקה. למעשה אין צורך בתוספת כלשהי. למרות זאת יש הממליצים להתחיל בטעימות ראשונות בגיל זה, בעיקר א

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט

Microsoft Word פרק 16 - פתרון משוואות רמה א

"צעדת השיבה הגדולה": אירועי 13 באפריל 2018

מערך פעולה

תקנון כדורגל כללי 1. הוראות תקנון זה, הינן ייחודיות לענף הכדורגל ובאות להוסיף על הוראות התקנון הכללי. 2. המשחקים ייערכו לפי חוקת המשחקים הנהוגה בהתאחד

Microsoft Word - buty.doc

הפטרות - סוכם ע"י תלמידים הפטרת בהר-בחוקותי - מנהגי ההפטרה הרב אלחנן סמט שוב אנו ניצבים בפני פרשות מחוברות, מה שגורם לבעיות לגבי המנהגי

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

á

(Microsoft Word - \356\367\345\370\345\372 \366\345\360\357.docx)

<4D F736F F D20E0E9EA20ECE1F0E5FA20EEF2F9F0FA20E1E9FAE9FA20EEF4E720EEFAEBFA>

ר] ר] :מקרא- key חולקים- disputants נקודה מרכזית לסיכום וחזרה- review central point for summary and > מובאה של פיסקה קודמת- segment insertion of an ea

Jewish Calendar 5778

אוניברסיטת בן-גוריון המחלקה למדעי המחשב בוחן במבנים בדידים וקומבינטוריקה פרופ' מתיא כ"ץ, ד"ר עופר נימן, ד"ר סטוארט סמית, ד"ר נתן רובין, גב'

Pri Shamaryahu: A Torah Journal in Honor of my Rebbe, Hagaon Harav Shamaryahu Meltzer shlit"a

מצגת של PowerPoint

רשומות הצע וו! הוק ט ו באב התשנ ג באוגוסט 1993 עמוד 332 הצעת חוק מימון מפלגות(תיקון מס 14) (הוראות שונות), התשנ ג הצעת חוק מימון מפלגו

Microsoft Word - Document36

מלכים א י: קרא מלכים א י, א. "ולא היה בה עוד רוח" ( פסוק 5( דפי עבודה - תנ"ך מחצית שלישית קיץ 2016 "ולא האמנתי לדברים אשר באתי ותראינה עי

Microsoft PowerPoint - נשים.ppt

Microsoft Word - book shops.doc

<E2ECE9EC20E2E5ECEF E786C73>

מערכת הבריאות בישראל שנה א ppt לפורטל [לקריאה בלבד]

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית

אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ומחזבאללה

"שיעור בהיסטוריה" נוסח אבו מאזן: בפתיחת דיוני המועצה הלאומית הפלסטינית נשא אבו מאזן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ובניחוח אנטישמי. זאת, כדי לשלול את קי

בכל רחבי העולם היהודי התעוררות והתחזקות לרפואת רבינו מרן הגרי ש אלישיב שליט א בטאון עולם התורה בס"ד יום שישי כ"ג בתמוז תשע"ב ( 13 ביולי )2012 גליון 1

זבחים צא צז 91

שם: כיתה:

מנחות עז פג 106

pdf

ותולדות אבות גלעד אנגלהרד תוכן: א. מבוא ב. מנין אבות המלאכות ולימודם מהמשכן. ג. מהיכן התרבו התולדות והאם יש תולדות בשאר התורה. 1. שיטת התוס' - התולדות

תשרי תשע "ו September/Oktober 2015 Tischri 5776 מולד : Min. Sonntag 17 Uhr 7 9/18 מעריב מנחה שחרית September Eingang Ausgang ערב ראש השנה So

(Microsoft Word - \371\345\372 \367\366\370 \356\372\345\367\357.doc)

בהמשך לאירועי "צעדת השיבה הגדולה" מנסים פעילים אנטי-ישראלים באירופה לארגן משט לרצועת עזה (תמונת מצב ראשונית)

ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק" עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמ

עלון המשפט ביה"ד "נתיבות חיים" שע"י מוסדות מענה שמחה י-ם בנשיאות הגאון הרב נפתלי נוסבוים שליט"א פנים מאירות 1 י-ם טל: פסקי דינים שכירות פוע

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה

הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי The Civil Legal Aid Clinic in Jewish Law Tribunals ממון ודין פסקי דין של בתי

ëà-àä÷ôú äøàù äøá ðúï çé

סיכום תערוכת התיירות IMTM חדשות חדשות ידיעות אחרונות יומן ערוץ Ynet דה מרקר

PowerPoint Presentation

Menachot Daf 99 The Mitzvah of Talmud Torah

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל

בי"ס כרמלית- חיפה


כנס הסברה בנושא ההוסטל

מ א ר ג נ י 1 ב א ת ו נ ה, 10 ב מ א י 2018 אירועי " צעדת השיבה הגדולה", הצפויים להגיע לשיאם ב- 14 וב- 15 במאי, יכללו להערכתנו ניסיונות פריצה המונית לש

Microsoft Word weaving loom.doc

בשביל י אבות מבחר משניות מתוך פרקי אבות לתלמידי חטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי על פי תכנית תרבות ישראל ומורשתו המטה לתרבות ישראל, משרד החינוך מהדורת

Microsoft Word - tik latalmid-final

ב"ה התקשר ות קונטרס שבועי לאנ"ש חסידי חב"ד לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בהרה"ק רלו"י מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שיחות אגרות פניני

תמליל:

www.ybm.org.il הלכות תענית, מסכת תענית כט: [שעה+] מנהגי תשעת הימים ושבוע שחל בו תשעה באב רקע נהגו ישראל מנהגי אבלות שאינם מחוייבים בהם על פי דין. מתקופת האמוראים. מנהגים אלו קדומים מאוד, חלקם מקורות א. ירושלמי פסחים פ"ד ה"א, "אמר רבי זעורה נשייא... השתות יהרסון" ב. מרדכי סי' תרלג תרומת הדשן סי' קנב ג. אכילת בשר ושתיית יין רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ו ראבי"ה סי' תתפב כלבו סי' סב, "משנכנס אב ממעטין בשמחה... אלא אותו שבת לבד" מרדכי סי' תרלט, "כל זמן שהוא כשלמים שיש בו שמחה... ע"כ מנהגים מראב"י העזרי" ד. רחיצה רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ו תרומת הדשן סי' קנ ה. שהחיינו ספר חסידים סי' תתמ שו"ת מהרי"ל סי' לא אות ב ו. שלושת השבועות ספר המנהגים מהר"א טירנא עמ' עד, "מי"ז בתמוז... סליק חדש תמוז " ז. שו"ע סי' תקנא סע' א, ז-יא, טז-יח ומשנה ברורה [הסבר הירושלמי במרדכי שבסע' ב] תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ד ה"א אמר רבי זעורה נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מה טעם כי השתות יהרסון. 1

תרומת הדשן סימן קנב אמנם נראה דאותה מלאכה שעושין הנשים לצעיפים קודם הכביסה, שמוללין הקצוות אין לאסור בשבת זו כל עיקר בצעיפים ארמאיות, דאפילו בצעיפים (ישראלית) [ישראליות] אינה אלא חומרא יתירא, דלא דמי כלל לתיקון השתי לבגדים חדשים. וגם הנשים הטוות חוטין כדי לתפור בהן בגדים ומחייתם ממלאכה זו, נראה דשרי לטוות בשבת זו. דהך נמי לא דמי לתיקון השתי שהוא בתחילת אריגת הבגדים ואיכא שמחה בדבר, משא"כ בחוטי התפירה. ראבי"ה ח"ג - הלכות תענית סימן תתפב נהגו אבותינו שלא לרחוץ מראש חודש ועלינו לקיים משום אל תטוש תורת אמך, וכן נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. ולא מכח איסור <חכמי> התלמודים, דאף על גב דפסקינן הלכה כרבי מאיר דאמר אבל נוהג מראש חודש ועד התענית [והלכה כרבי שמעון בן גמליאל שאינו אסור אלא אותה שבת בלבד] ואוקמינן בתרוייהו לקולא [כרבי מאיר שאינו אסור אלא לפניו וכרבי שמעון בן גמליאל שאינו אסור אלא אותה שבת] ואם כן לכל הפחות שבת שחל תשעה באב בתוכה לפניו נוהג אבילות, ואבל אסור בחמין, כדאמרינן בפרק קמא דמכילתין. [נראין] הדברים דנוהג אבל דנקט לענין סיפור וכיבוס דוקא, דכי היכי דשרי בנעילת הסנדל ובתשמיש המטה עד תשעה באב הכי נמי ברחיצה וסיכה ותניא בשמעתין כל שהוא משום תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין ולרחוץ ולסוך רבי ישמעאל ברבי יוסי <אומר> משום אביו כל שעה שמותר לאכול מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, ומסתמא הילכתא כרבנן, ואפילו רבי ישמעאל [ברבי יוסי] לא פליג אלא בערב תשעה באב קודם סעודה המפסקת, אבל קודם לכן שרי לכולי עלמא, ותניא כל מצות שנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב (אבל) אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, משמע דדוקא ביום תשעה באב. ומיהו יש ירושלמי שכתוב בו נשייא דנהגי דלא למישתי חמרא מן דאב עליל מנהג, אבל רבינו ניסים לא גריס חמרא, ופירש נמי או בשתי או בערב, ויש מרבותינו שנסתפקו בדברים הללו והנראה בעיני כתבתי אני המחבר. ספר כלבו סימן סב משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומר שאין בונין בנין של שמחה ואין נוטעין נטיעה של שמחה ואין עושין סעודת ארוסין ונשואין אבל לארס מותר ואפילו ביום תשעה באב שמא יקדמנו אחר, ויש נמנעין מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואע"פ כן אין צריכין להמנע מתבשיל שנתבשל בו הבשר דלצעורי נפשיה קא מכוין והא אצטער, ועוד דאמרינן בנדרים הנודר מן הבשר מותר בתבשיל, וכתב ה"ר אשר ז"ל וראיתי נשים יקרות שנמנעות מאכילת בשר ומשתית היין משבעה עשר בתמוז עד עשרה באב ואומרות שכך קבלו מאימותיהן דור אחר דור, ונראה לי משום דאמרינן בתלמוד במשנה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד וכן בעונותינו בטל נסוך היין ויש מן האנשים שנהגו כן, ונהגו בספרד שאין אוכלין בשר מר"ח אב עד תשעה בו, וירושלמי אמר רבי ישמעאל אלין נשיא דנהיגי דלא למשתי חמרא מדעייל אב מנהגא שבו פסק אבן שתיה שנאמר [תהלים יא, ג] כי השתות יהרסון ונראה לי אבן שתיה שהיתה שם שתות יין הנסוך עכ"ל, וכתב בעל ההשלמה ז"ל שמשנכנס אב אין ראוי לכבס ולגהץ למעט בשמחה ואף על פי שאינו אסור אלא אותו שבת לבד. תרומת הדשן סימן קנ שאלה: מר"ח אב עד התענית שרי לרחוץ בצונן כגון בנהרא או לאו? תשובה: יראה דלכאורה משמע דאסור, דהכי מסיק פ"ק דתענית [יג.] כל שהוא משום אבל, בין בחמין בין בצונן אסור. וכל מה שנמנעים מר"ח עד התענית משום אבל הוא כרבנן פרק החולץ [יבמות מג:], שאני בין אבילות חדשה לאבילות ישנה, דהיינו מר"ח עד התענית כדמוכח בא"ז ובמרדכי דנהגו אסור [שמא צ"ל: איסור] ברחיצה. וא"כ לכל הפחות רוצה לומר בחמין, וי"ל דכל רחיצה קאמרי. וכן משמע קצת לשון המרדכי דכתב אהא דאמר כל מצות הנוהגים באבל נוהגים בט"ב, ואסור ברחיצה מיהו נהגו שלא לרחוץ מר"ח אב ע"כ. והשתא אי רוצה לומר דנהגו דווקא שלא לרחוץ בחמין מאי מיהו דקאמר, שפיר נקט תלמודא דווקא ט' באב דאסור ברחיצה אף בצונן, כמו שנהגו באבל. אלא ע"כ מנהג אבותינו נמי דאסור ברחיצה אף בצונן, ולכך קאמר שפיר במרדכי ומיהו, אהא דמשמע תלמודא דדוקא בט' באב אסור ברחיצה. אע"ג דלשון הרמב"ם משמע דדוקא בחמין נהגו איסור, דכתב שנהגו הכל שלא לכנוס למרחץ בשבת זו. מ"מ נראה דכיון דא"ז 2

כהרמב"ם. אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מר"ח ואילך ולא מיחו בידם, והמחמיר תבא עליו ברכה. ספר חסידים (מרגליות) סימן תתמ יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי חדש בין י"ז בתמוז לט' באב כי אמרו איך נברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ויש מברכים על פרי חדש כשנזדמנו להם בשבתות שבין י"ז בתמוז לט' באב, א"ל החכמים היה לכם לברך שהחיינו כשראיתם אותו כר' יהודא כשראה קרא חדתא ואלו אמרו לא כי אלא כשאכלו. שו"ת מהרי"ל סימן לא אות ב ולברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים [סי' תתמ] דלא. ונראה לע"ד כגון מילתא דאפשר לדחויי כגון פירי או מלבוש, אבל אי מיקרי פדיון הבן אין מחמיצין את המצוה או הברכה, וצ"ע [בב"י ובכ"י פ' חסר מילת וצ"ע] ר' יהודה ב"ר שמואל החסיד משפירא נולד בערך בשנת ד"א תת"ק (1140). השפעתו של ר' יהודה היתה גדולה מאוד, ומתלמידיו היו גדולי הדור הבא - ר "י אור זרוע, ר' אלעזר ב"ר יהודה בעל הרוקח, ר' משה מקוצי מחבר הסמ"ג, ר' ברוך ב"ר יצחק בעל התרומה ועוד. ספר המנהגים מהר"א טירנא חודש תמוז מי"ז בתמוז עד אחר ט' באב. ויש שאין אוכלין בשר [ואין] ושותין יין [מי"ז בתמוז] עד שבת נחמו. ואין נושאין נשים. סליק חדש תמוז. ר' יצחק אייזיק טירנא מחבר 'ספר המנהגים' חי באוסטריה (סוף המאה הי"ד - מחצית המאה הט"ו). הוא חיבר את 'ספר המנהגים' שלו במטרה לסכם את מנהגי יהודי אוסטריה לכל השנה על פי מנהגי רבותיו. עם נדידת היהודים מזרחה התפשט מנהג זה במזרח אירופה, והספר הפך למקובל והנפוץ ביותר מבין ספרי המנהגים באשכנז. הסבר הסוגיה "אמר רבי זעורה נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מה טעם כי השתות יהרסון" [ירושלמי פסחים פ"ד ה"א]. עם ישראל לדורותיו חווה את חורבן בית המקדש כחוויית אבלות, ומכח חוויה זו הונהגו בימי בין המיצרים מנהגים שונים של אבלות שאינם מוזכרים בגמ'. מקור המנהגים הללו בירושלמי המגדיר מנהג כדבר שיש לו יסוד הלכתי, מנהג שאין לו יסוד הלכתי אינו מנהג, וניתן לבטלו. אומר הירושלמי ש"נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג" נשים הנוהגים "דלא למישתייא" מתחילת חודש אב, מנהגן מנהג, שיש לו יסוד הלכתי. המרדכי [סי' תרלג] מביא שני פירושים המבוססים על שתי גרסאות לירושלמי. רב נסים גאון גורס "למשתא עמרא", יש גורסים "למשתא חמרא", ויש גורסים כגרסה שלפניו "למישתא" סתם. לגרסת רב נסים גאון פירוש המילה "למשתא" "שתי", מלשון שתי וערב. הירושלמי מביא מנהג שלא להכין את חוטי השתי לאריגת הבגד. לפי הגרסה השניה, פירוש המילה "למשתא" לשתות, והירושלמי מביא מנהג שלא לשתות יין בתשעת הימים. המרדכי [סי' תרלג] מביא שהרשב"ט למד מהירושלמי שאסור לתקן כלים חדשים בתשעת הימים [הבית יוסף (סי' תקנא סע' ז ד"ה ודע) מקשה כיצד הרשב"ט לומד איסור, הרי הירושלמי עוסק במנהג בלבד. הוא עונה שבשבוע שחל בו תשעה באב יש איסור, ובתשעת הימים מנהג. הדרכי משה (שם אות ד) מקשה כיצד הרשב"ט לומד על תיקון כלים, הרי המנהג של הירושלמי מבוסס על הקשר המילולי בין "משתא" לבין אבן השתיה, ומנין ללמוד על כלים חדשים?]. תרומת הדשן [סי' קנב] מגדיר שאיסור תיקון כלים חדשים נאמר רק ביצירת הכלי עצמו, 3

הרמב"ם [פ"ה ה"ו] פוסק: "וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו". הראבי"ה [תתפב] מביא מנהג זה, ומרחיב אותו בשני דברים: הרמב"ם אוסר רק בשר, והראבי"ה אוסר גם יין, הרמב"ם אוסר רק בשבוע שחל בו תשעה באב, והראבי"ה אוסר מראש חודש אב. האיסור לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב ובתשעת הימים דורש הסבר. כפי שראינו לעיל דיני תשעת הימים ומנהגיהם מבוססים על דיני אבלות, ואבל מותר לאכול בשר ולשתות יין [רמב"ם הל' אבל פ"ד ה"ו]. אמנם אונן אסור בבשר ויין, אבל קשה לעלות על הדעת שדין תשעת הימים זהה לדין אונן שמתו מוטל לפניו. ניתן לענות על שאלה זו משני כיוונים שונים: א. איסור בשר ויין בשבוע שחל בו תשעה באב ובתשעת הימים מבוסס על דיני אבלות. הגמ' במסכת סנהדרין [ע.] אומרת: "לא נברא יין בעולם אלא לנחם אבלים... שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש", תפקידו של היין לנחם את האבל בשבעת ימי אבלותו. לפי זה ניתן לומר שאיסור אכילת בשר ושתיית יין באוננות נובע מאיסור עקרוני של אבל באכילת בשר ובשתיית יין. איסור זה בוטל כיוון שהיין נצרך לנחם "מר נפש", באבלות החורבן שאין מרות נפש, אין צורך להתיר שתיית יין, ולכן חוזר האיסור המקורי על אכילת בשר ושתית יין. ב. איסור בשר ויין בשבוע שחל בו תשעה באב ובתשעת הימים אינו קשור לדיני אבלות. הגמ' במסכת בבא בתרא [ס:] מספרת: "תנו רבנן כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, נטפל להן ר' יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל, נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל, אמר להם אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות, אפשר בפירות, פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים, אפשר בפירות אחרים, מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים, שתקו. אמר להן בני בואו ואומר לכם, שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה...". הפרושים שבזמן חורבן הבית קיבלו על עצמם שלא לאכול בשר הקרב על גבי מזבח, ושלא לשתות יין המתנסך על גבי מזבח. ר' יהושע התנגד למעשיהם מבחינה חינוכית, אבל לגופו של ענין הם צדקו, בשר ויין מהוים את מרכז עבודת בית המקדש, וכיוון שעבודת המקדש בטלה, אין אנו מסוגלים ליהנות מבשר ויין המסמלים את עבודת המקדש. לא ניתן להפסיק לאכול בשר ולשתות יין במשך כל השנה, שאין גוזרים גזרה על הציבור אלא אם כן רוב צבור יכולים לעמוד בה, אבל רוב הציבור יכול לעמוד באיסור בשר ויין במשך שבוע אחד. בין שתי ההבנות הללו לאיסור אכילת בשר ושתיית יין יש נפקא מינה בגדרי האיסור. לפי ההבנה הראשונה אסור לאכול בשר ולשתות יין שיש בהם שמחה, לפי ההבנה השניה האיסור הוא רק על בשר ויין הראוי להקרבה על גבי המזבח. הכלבו [סי' סב] מקשר את איסור אכילת בשר ושתיית יין להקרבת הקרבנות ולניסוך היין, והוא מתיר לאכול תבשיל של בשר. המרדכי [סי' תרלט] מבין שהאיסור נובע מחיוב למעט את השמחה והוא אוסר אפילו בשר עוף [עיין בדבריו שהוא לומד מהגמ' במסכת חגיגה שבבשר עוף אין שמחה]. הבית יוסף מביא את שתי הדעות וכותב, שפשיטא שאדם שהתנה כשהתחיל לנהוג איסור שמותר לו לאכול בשר עוף, שבשר עוף לא נאסר עליו. הרמב"ם [הל' תעניות פ"ה ה"ו] פוסק: "וכבר נהגו ישראל שלא... יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית". המנהג שלא לרחוץ בשבוע שחל בו תשעה באב מובא גם בראבי"ה, אבל הוא מרחיב את האיסור לכל תשעת הימים. הרמב"ם פוסק ש"נהגו ישראל שלא יכנסו למרחץ", משמע שרק רחיצה בחמים אסורה, תרומת הדשן [סי' קנ] מדייק מהאור זרוע ומהמרדכי שאף רחיצה בצונן אסורה. 4

הרמב"ם סובר שאבל אסור ברחיצה בשבעה ומותר בשלושים [הל' אבל פ"ה ה"ד, פ"ו ה"ב]. מכיוון שדיני שבוע שחל בו תשעה באב מקבילים לאבלות שלושים, הוא חייב לפרש שהמנהג בשבוע שחל בו הוא משום שבאבלות דרבים מחמירים בדברים שבפרהסיא, ולכן האיסור בכניסה למרחץ בלבד. הרמ"א [יו"ד סי' שפא סע' א] פוסק שמנהגנו לאסור רחיצה כל שלושים, ולכן הוא יכול לאסור אף בתשעת הימים רחיצה בצונן [עיין ש"ך סק"א ודגול מרבבה שם, האם איסור רחיצה כל שלושים בצונן או בחמים בלבד]. ספר המנהגים [למהר"א טירנא, חודש תמוז] מביא שאין נושאים נשים מי"ז בתמוז, ויש הנוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. בספר חסידים [סי' תתמ] מובא שאין מברכים שהחיינו בשלושת השבועות. הגר"א [סי' תקנא סע' יז] סובר שדברי ספר חסידים הוא חומרא יתרה, שהרי מפורש בגמ' בברכות, שאדם שמת לו מת והשאיר לו ירושה, מברך ברוך דיין אמת ושהחיינו, משמע שמותר לברך שהחיינו אפילו כשמתו מוטל לפניו, ומדוע שלושת השבועות חמורים יותר? המגן אברהם [סקמ"ב] מתרץ, שבברכת שהחיינו מברכים "שהגיענו לזמן הזה", ושלושת השבועות אינו זמן הראוי לברכה זו. סיכום נהגו ישראל מנהגי אבלות בימי בין המיצרים בנוסף לדינים שתיקנו חכמים. נחלקו הראשונים במנהגים אלו: הרשב"ט אוסר לתקן כלים חדשים, והוא לומד איסור זה מהירושלמי שנהגו נשים שלא לערוך חוטי השתי לאריגת הבגד. הרמב"ם אוסר אכילת בשר בשבוע שחל בו, הראבי"ה אוסר גם יין, ואוסר מראש חודש אב. הכלבו מתיר תבשיל של בשר, והמרדכי אוסר אף בשר עוף. הרמב"ם אוסר הליכה למרחץ בשבוע שחל בו, הראבי"ה אוסר מראש חודש, ותרומת הדשן מבאר שאף רחיצה בצונן אסורה. רבי יהודה החסיד אוסר לברך שהחיינו בשלושת השבועות, והגר"א סובר שמותר לברך ברכת שהחיינו. בספר המנהגים מובא שאין נושאים נשים בשלושת השבועות. הלכה השו"ע [סי' תקנא סע' ח] פוסק שמנהג הנשים שלא לסדר חוטי השתי מראש חודש אב מנהג, והוא פוסק [סע' ז] שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זו, ויש מחמירים מראש חודש. השו"ע [סע' ט] מביא שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בשבוע שחל בו, יש נוהגים לאסור מראש חודש, ויש אוסרים מי"ז בתמוז. המשנה ברורה [סקנ"ח] כותב שמנהגנו לאסור מראש חודש. השו"ע [סע' י] פוסק שמותר לאכול תבשיל של בשר, ואסור בשר עוף, בשר מלוח ויין תוסס. המשנה ברורה [סקס"ג] כותב שמנהגנו לאסור אף תבשיל של בשר. השו"ע [סע' טז] מביא שיש נוהגים שלא לרחוץ מראש חודש ויש שאוסרים בשבוע שחל בו בלבד. המשנה ברורה [סקפ"ח] פוסק שאפילו בצונן אסור. השו"ע [סע' יז] פוסק שטוב ליזהר שלא לברך שהחיינו בשלושת השבועות על פרי או על בגד, אבל על פדיון הבן מברך ואינו מחמיץ המצוה. המשנה ברורה [סקצ"ח] מביא את הגר"א שמברכים שהחיינו כל שלושת השבועות, והוא מכריע שבשבת אין להחמיר. 5

6