ללא כותרת שקופית

מבט מגדרי על דפוס היחסים בין צה"ל למשפחות המשרתים ד"ר מיטל עירן-יונה כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית פברואר 2014 אליהו אריק בוקובזה, 2001 )ברשות האמן ) מאושר דו"ץ, זהר הלוי, 29.1.14

מבוא ומטרה מבט מבפנים על מערכת היחסים שנרקמה בין צה"ל לבין משפחות משרתי הקבע, ושינויים שחלו בה - לאורך כשלושה עשורים. מבוסס על מחקר המציע מבט רטרוספקטיבי על התפתחויות שחלו לאורך שנים בתפיסת צה"ל את המשפחה ומדיניותו כלפיה, בזיקה לתהליכי שינוי בסביבתו הפנימית של צה"ל בפרט, ובחברה הישראלית ככלל.

הקשר תיאורטי בחינת היחסים בין הצבא למשפחה מעוגנת במחקר הפמיניסטי בתחום, הבוחן את התפקיד שמילאו וממלאות נשים בצבאות, לא רק כחיילות, אלא גם כרעיות. מחקר זה מבקש לתרום לתחום הזה באמצעות בחינת היבטים לא פורמאליים של היחסים בין הצבא למשפחה ומקומו של המגדר בתוך מערכת היחסים שנרקמה בין הצבא למשפחות המשרתים בכלל ומשפחות הלוחמים בפרט. ניתוח ביקורתי של הקשר בין צבאות לרעיות מצביע על היקף הסתמכותם של צבאות על עבודתן של הנשים ועל התפקידים הפיזיים, הרגשיים, החברתיים והסמליים שהן ממלאות 2000( Enloe, )Weinstien & White, 1997, בהתייחס לספרות על עבודה-משפחה, מעוגן המחקר בספרות העוסקת בהשפעתה של התרבות הארגונית ותובענותה על העובד ועל משפחתו. בהקשר הישראלי נבחנו היבטים של הקשר בין הצבא למשפחות חיילי חובה )שלב השיגור(. מחקרים שבחנו את משפחות הקבע נערכו ברובם בצבא ועבורו. מקומו של המחקר הביקורתי אודות רעיות אנשי הקבע- נפקד מהספרות הסוציולוגית הישראלית.

מתודולוגיה שיטת המחקר: שילוב מתודולוגיות : ניתוח טקסט: מסמכים ארגוניים ותוכניות שפיתח הצבא עבור המשפחות, מחקרים ארגוניים שלוו את תהליכי השינוי, כתבות מעיתון "במחנה". תצפית משתתפת בתהליכי פיתוח תוכניות עבור המשרתים ומשפחותיהם משנת 1999-2006. ניתוח ממוקד של מספר תוכניות עבור המשפחה: קבוצות דיון באינטרנט וקבוצת תמיכה לרעיות. ראיונות אישיים עם 20 קצינים לוחמים ו- 20 רעיות קצינים לוחמים, סה"כ 34 משפחות. ניתוח הראיונות: גישה פרשנית, מתודולוגיה של )Strauss & Corbin, 1990( Grounded Theory ובתפיסה פמיניסטית. סקר כמותי בקרב מדגם מייצג בקרב משפחות כלל משרתי הקבע )965=n( קצינים ונגדים נשים וגברים.

דפוס היחסים בין צה"ל למשפחות שתי תקופות: מאמצע שנות ה- 80' ועד לשנת אלפיים I. משנת אלפיים ועד 2010 לערך.II לאורך השנים חלו שינויים בדפוס היחסים בין צה"ל למשפחות, בהנחות היסוד של צה"ל ביחס למשפחה ובמדיניותו כלפיה. הממצאים מצביעים על התפקיד המרכזי ששיחק צה"ל בעיצוב דפוס יחסי הגומלין בינו לבין המשפחות, בכל אחת מהתקופות.

וזוהי רק ההתחלה: עד לראשית שנות ה 80' סקירת המחקרים מראשית הקמת היחפ"ץ ועד לשנת 2010. המחקר הראשון, 1981: "משפחות בעורף, סקר משפחות אנשי קבע", פז עמיעד. אחריו: ישראלאשוילי 1987, גל וסינה דסיויליה, 1987. בהקדמה לסקר הראשון )פז( נכתב אודות המניע לעריכת הסקר: "ההתעניינות בנשות אנשי הקבע נובעת למעשה מהעניין בבעליהן, עניין בתפקודם, שביעות רצונם ונכונותם לקשור חייהם בצבא גורמים המושפעים מהאישה, כפי שנמצא בסקר העמדות של משרתי הקבע" )שם, עמ' 2(.

המשפחות כ"שקופות" ממצאי הסקרים: משקפים עמדת הצבא ביחס למשפחה. פז )1982(: כך למשל כותב "מתשובות הנשים לשאלון וממכתבים שרבות מהן צרפו לשאלון מסתמן בברור הניכור כמאפיין הבולט של הקשר בין הצבא למשפחה. ניכור זה מתבטא בתחושה של הפרדה מוחלטת בין הצבא של הבעל לבין האישה והמשפחה ובמשאלה של הנשים להפחית אותו באמצעות הגברת המעורבות שלהן ויצירת קשר ישיר בין המשפחה לצבא" )שם, עמ' 1(. המשפחות כשקופות עבור הצבא. הפרדה מוחלטת בין העולם הביתי לצבאי, בין הפרטי לציבורי. הרעיות צופו לקחת על עצמן את כל עול עבודת המשפחה ותמיכתן בשירות בן הזוג נתפסה כמובנת מאליה.

מ"שקופות" ל"נוכחות": מאמצע שנות ה 80' ועד לראשית 2000 "משבר הקבע הגדול" צה"ל מכיר בתפקיד החשוב שיש לרעיות בהשפעה על נכונות המשך שירות של משרתי הקבע. בדו"ח מחקר שהגישו גל ודה-סיביליה לצה"ל ב- 1987 מצוינות מספר המלצות לפעולה עבור צה"ל. ההמלצות כולן עוסקות בחיזוק הקשר עם המשפחה ושינוי דפוס היחסים בין הצבא למשפחות, מתוך המלצות הדו"ח : "לקרב את המשפחה לצה"ל.. להתחשב במשפחה ובעיקר באישה בתכנון מסלולי השירות.. להגביר את התמיכה והסיוע של המערכת למשפחה, והעיקר לשנות את גישת המפקדים לנושא המשפחה" )סינה & גל (. 1987

משקופות לנוכחות: מאמצע שנות ה 80' ועד לראשית 2000 שינוי בתפיסת צה"ל את המשפחות, תמיכת הנשים לא נתפסה יותר כמובנת מאליה. רודי ושפס )1987( מתארים את השינוי שהתחולל בעת ההיא בתפיסת צה"ל את המשפחה: "בעקבות שורה של מחקרים שהצביעו על תחושה של ניכור שבו חשות נשות אנשי הקבע מצד המערכת הצבאית.. קיימת בהווה נטייה גדולה יותר לראות במשפחת איש הקבע נדבך חשוב הקובע את המשך דרכו של האיש בשירות " )שם, 41(. בין הצעדים לעצירת המשבר: הרחבת השירותים למשפחה. היקף ההטבות גדל, הוגדרו מחדש כהטבות "לרווחת המשפחה". תפיסת המשפחה כיישות צרכנית, דפוס יחסים חד צדדי,ללא דיאלוג.

ה" בסימן של שינוי מנוכחות לשותפות שנת אלפיים שינוי התרבותי", בעקבות ועדת קשנ"ר פותחה "תוכנית המפקד הלוחם ומשפחתו"- 2001. בתהליך זה עלו משפחות הלוחמים לראש סדר היום של הארגון, והפכו מ"נוכחות" ל"שותפות". הרקע לשינוי : ירידה בתחושת החיוניות והנחיצות של צה"ל. צה"ל חשוף יותר לביקורת מצד קבוצות חברתיות )הורים(, מערכת המשפט והתקשורת. בועת ההיי-טק, ערעור מאזן הכוחות בין טכנולוגים ללוחמים.

נקודת המפנה: "תוכנית המפקד הלוחם ומשפחתו" תוכנית המפקד הלוחם ומשפחתו: שילוב חסר תקדים של רעיות לוחמים בתהליך פיתוח ועיצוב התכנית. פתרונות במספר מישורים: תרבותי: עידוד אפטר, לגיטימציה לשיקולים משפחתיים, יצירת תרבות "ידידותית למשפחה". מבני: שילוב תפקידי מטה ולימודים ברצף תפקידי שדה, הקדמת דיוני שיבוצים. חומרי: הטבות המיועדות לייצר "זמן איכות" עם המשפחה: סל רווחה, נופש, וכן סיוע באחזקת בית. רגשי: הרחבת מערך סיוע ברמה פרטנית וזוגית.

השינוי התרבותי הרמטכ"ל מופז, הגדיר את מטרתה המרכזית של התוכנית כ"שינוי בתרבות הארגונית". הוא הורה למג"דים לצאת לאפטר, קרא למפקדים לתחשב בזמן המשפחתי בקביעת פעילות שוטפת, והעלה את הלגיטימציה להעלאת שיקולים משפחתיים למול ארגוניים. שיח השינוי התרבותי הלך ותפס מקום בארגון ובא לידי ביטוי בתחושת האנשים )סקר, ראיונות(. - " "ואז יצאו לתוכנית לשמירת מרכיב איכותי.. והם גילו שהפקטור בקשירת המרכיב האיכותי זה האישה והמשפחה. ויצאו בסיסמאות "המשפחה מאושרת אתה מאושר". לאנשי הצבא זה היה גילוי מרעיש. כי בדור שלנו ובדורות הקודמים לנו, היה משהו נורא מאצ'ואיסטי ונכון בלהיות ההיפך, 'אני לא אכפת לי מהמשפחה', הם התפארו בכמה זמן לא הייתי בבית ולא ראיתי את הילדים שלי והאישה". )אורית מופז(

השינוי התרבותי שיח השינוי הארגוני הפך רווח בארגון גם בתקופתו של חלוץ כסגן רמטכ"ל ורמטכ"ל, והשפעתו התרחבה אל מעבר ללוחמים. השינוי בשיח יצר אוירה חדשה בארגון ונתן לגיטימציה להתחשבות ולמעורבות גדולה יותר של משרת הקבע בחיי משפחתו.

מנוכחות לשותפות ואילך 2001 - פיתוח תוכניות בשני מישורים: המשפחה/רעיה במרכז, מתן לגיטימציה לקושי קבוצות תמיכה לרעיות קבוצות דיון באינטרנט קו פניות פסיכולוגי וקו פניות בנושאי ת"ש שילוב הסוגיה של משפחה וקריירה בהכשרות צבאיות הרחבת הדיאלוג עם המשפחה: מפגשי מפקדים בכירים עם רעיות. התרחבות הפעילות החברתית המשלבת את המשפחה בחיי היחידה. בתהליך זה הפכו הרעיות מ"נוכחות" ל"שותפות"

קבוצות ממש: מדברות, מקשיבות, שותפות השתתפות של נשות מפקדים בקבוצות העצמה ממ"ש, מטרת הקבוצה הינה עזרה ותמיכה בהתמודדות היומיומית, בסיוע והנחייה של מכון הקבע. כיצד זה מתקיים? איפה? מתי? הקבוצות תונחנה ע"י מנחות מקצועיות המכירות את המציאות הצבאית והשלכותיה על חיי המשפחה )מהתחום האזרחי(, תוך שמירת סודיות מלאה. יתקיימו 12-15 מפגשים אחת לשבוע או אחת לשבועיים )ביום קבוע( ובשעות הערב באזור הקרוב למגורים. מתוך מצגת שחולקה כחלק ממידעון למפקד הלוחם ומשפחתו, 2006 מרץ *

אתר משפחות משרתי הקבע דבר רמ"ט הטבות לפרט ולמשפחה זכויות ומידע שימושי מאמרים )"משפחה"( פורומים תמונות שאלות נפוצות קישורים שימושיים חדשות והודעות מידע שימושי לפרט )מידע מקצועי, צבאי, כללי וקבוע( מאמרים תקופתיים בנושאים "בוערים" )סיפור אישי,, ייעוץ- אוריינטציה אזרחית( פורום: חדש בפורומים )הודעות נבחרות( חדשות ועדכונים בתחומים שונים Banner תקופתי אודות צור קשר * מתוך מצגת שחולקה כחלק ממידעון למפקד הלוחם ומשפחתו, מרץ 2006 עץ אתר יש לך למי לפנות! )פן צבאי( Highlights תכנים משתנים

קו פניות לרעיית המפקד הלוחם נפתח קו פניות במוקד הטלפוני במרכז השירות לפרט אשר ייתן מענה מהיר ואיכותי לפונים. כיום ניתן לקבל במוקד הטלפוני מענה לנושאים הבאים: אשראי - הלוואות, משכנתאות, תוכניות חסכון )קופת גמל וקרן השתלמות(. נופש- נופש צבא קבע, נופש מבצעי. כרטיסים- אתרים ופארקים, מופעים והצגות. אחר- מנויים )תיאטרון, קולנוע, מועדוני ספורט, עיתונים(, טיולים, אירועים משפחתיים )מצה"ל, יום האישה, כיופית(. עם הרחבת תחומי השירות הניתנים במוקד, ניתן יהיה לקבל שירות ייחודי לתנאי זכאות ת"ש ורווחה של בן זוגך לדוגמה: נקודות ספורט, מימון גני ילדים וקייטנות, חופשות ועוד... מתוך מצגת שחולקה כחלק ממידעון למפקד הלוחם ומשפחתו, מרץ 2006 *

הרחבת הפעילות החברתית בשיתוף בנות הזוג

שילוב הסוגיה של שילוב משפחה וקריירה בהכשרות סדנאות זוגיות במסגרת הכשרות צבאיות. אימוץ מדיניות של ההכשרה כתקופה המאפשרת גם חיזוק התא המשפחתי.

דיון: במבט ביקורתי, מנוכחות לגיוס מחדש מהפיכה או אחיזת עיניים? האם השינויים בדפוס היחסים בין צה"ל למשפחות בשנות האלפיים מסמנים עידן חדש ביחסי צה"ל והמשפחות? האם הם משנים את יחסי מגדר בתוך משפחות המשרתים? התמונה מורכבת.