תיזה גירסה סופית

אוניברסיטת בר אילן מתורגמנות בתי משפט מטעם מדינת ישראל: בחינה ביקורתית של רמת המקצועיות נרי סבניה-גבריאל עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך המחלקה לתרגום וחקר התרגום, אוניברסיטת בר אילן רמת גן תשס"ח, 2008

2 עבודה זו נכתבה בהנחיית ד"ר רות מוריס מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר אילן.

3 תודות לכל מי שסייעו למחקר ולכתיבת העבודה. לד"ר רות מוריס, לפרופ' מרים שלזינגר ולפרופ' אלדעה וייצמן מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר אילן על ההדרכה, הסבלנות, התמיכה והעידוד ברגעים הקשים. תודה למתורגמנים שהסכימו להתראיין והשיבו ברצון על השאלות הרבות; על שיתוף הפעולה והרצון הטוב, תודה לאנשי הנהלת בתי המשפט: כבוד השופט דן ארבל בהיותו מנהל בתי המשפט, סמנכ"ל מזכירויות (2004) עמית קרונברגר ועוזרתו דליה שחר, מנהלת אגף קלדניות, תרגומים והקלטות גב' רבקה עובד; וכן למנהלי חברת 'פרוטוקול' מר דורון כהן ועו"ד ניסן כספי. לאישי ז'אן-לוק, התומך תמיד, ואשר בלי תמיכתו הפעילה לא יכולתי לכתוב עבודה זו. להורי, דניז ואליהו גבריאל, אשר הציעו לי את ביתם כמקלט-כתיבה. וליונתן, הנותן השראה לאמו.

4 תוכן העניינים תקציר... 5 מבוא...7 פרק 1: סקירת ספרות... 12 1.1 משמעותה של מקצועיות במתורגמנות...12 1.1.1 כישורי תרגום, קריטריונים לאיכות ותפקיד המתורגמנית...15 1.1.2. כללי אתיקה והתנהגות מקצועית...26 1.2 חשיבותה של מקצועיות במתורגמנות בתי משפט... 33 1.3 תהליכי התמקצעות במב"מ... 50 1.3.1 דוגמה להתחלת תהליך התמקצעות: פרויקט ניו ג'רזי...53 1.3.2 תהליכי התמקצעות במדינות שונות...54 1.4 תיאור המצב בישראל...61 פרק 2: המחקר - מתודולוגיה... 66 2.1 שיטת המחקר... 66 2.2 שדה המחקר ואוכלוסיית המחקר...68 2.3 מהלך המחקר... 71 2.4 כלי המחקר...72 2.5 בעיות מתודולוגיות ומגבלות המחקר... 74 פרק 3: ממצאים... 77 3.1 ממצאים מתוך הראיונות... 77 3.1.1 רקע אישי... 77 3.1.2 הכנה לעבודה ובקרת איכות...79 3.1.3 שכר ותנאי עבודה...83 3.1.4 גורמים המקשים על העבודה וגורמים המקלים עליה [41, 125 א] 125, 124,...88 3.1.5 מהלך העבודה...94 3.1.6 דילמות בתרגום... 96 3.1.7 דימוי עצמי, הגדרת תפקידים ותכנון קריירה...107 3.1.8 גישת המערכות השונות כלפי המתורגמנים ועבודת המתורגמנות [108]...119 3.1.9 סוגיות בין-תרבותיות...128 3.1.10 הצעות לשיפורים שהציעו המרואיינים,22] [127,23 131... 3.2 ממצאים מתוך סקר שכר של מתורגמני בית משפט במדינות שונות... 134 3.3 המכרזים עמידה בקריטריונים מקצועיים ועמידת הזכיינית בתנאיהם... 139 3.3.1 מכרז...2003 139 3.3.2 מכרז...2007 143 פרק 4: דיון...146 4.1 המתורגמנים... 147 4.2 הזכיינית 151... 4.3 עורכי הדין... 155 4.4 השופטים 155... 4.5 הנהלת בתי המשפט ומשרד החשב הכללי... 159 4.6 סוגיות נוספות שעלו במחקר...162 פרק 5: מסקנות וסיכום... 166 ביבליוגרפיה... 169 נספחים... 180 נספח א: המלצות... 180 נספח ב: טבלת מרואיינים... 186 נספח ג: טופס השאלון... 187 נספח ד: סטטיסטיקה בסיסית מתוך טפסי הזכיינית... 193 נספח ה: ראיון עם עורך הדין ספינרד... 194 197... Abstract

5 תקציר בשני העשורים האחרונים התגבשו בארצות רבות פרמטרים המגדירים את הדרישות המקצועיות בעבודתם של מתורגמני בית משפט. פרמטרים אלה, הנתמכים על ידי מחקרים אקדמיים, נמצאו חשובים לצורך מתן תרגום תקין, מדויק ומלא, הנחשב לתנאי לירידה לחקר האמת, לעשיית צדק ולהבטחת זכויות האדם של תלויי התרגום. הפרמטרים כוללים הגדרה של תפקיד המתורגמן, מעמדו ואופן השתלבותו במערכת המשפט, קודי אתיקה וכללי התנהגות מקצועית, הכשרה מקצועית והסמכה, סוגיות של שכר, תנאי עבודה ומסלולי קריירה, סוגיות של איכות במתורגמנות בתי משפט, עקרונות לפתרון דילמות המתעוררות במהלך התרגום, סוגיות בין-תרבותיות, סוגיות טכניות כגון אקוסטיקה, מיקום בחלל בית המשפט ושימוש בציוד אלקטרוני, וסוגיות הקשורות לתחומי אחריותם של הנהלת בתי המשפט, ספקי התרגום לבתי המשפט, השופטים, עורכי הדין, המתורגמנים עצמם וגורמים אחרים. עבודה זו מפרטת את הפרמטרים הנזכרים לעיל ומנסה לבדוק באיזו מידה עומדת בהם מתורגמנות בתי המשפט בישראל, שהמדינה מספקת על פי חוק, בעיקר בדיונים פליליים. לצורך זה רואיינו שמונה מתורגמנים העובדים בבתי המשפט בישראל, וכן התקיימו שיחות וראיונות עם שניים מהאחראים על התרגום בהנהלת בתי המשפט ועם שני מנהלים של החברה הזכיינית המספקת את שירותי התרגום. כמו כן נאספו נתונים סטטיסטיים בסיסיים ממקורות שונים. הנחת המחקר היתה כי יימצא חוסר מקצועיות אצל מתורגמני בית המשפט בישראל. אולם בפועל מצא מחקר זה כי העדר המקצועיות הוא מערכתי. נושא מתורגמנות בתי המשפט אינו מטופל למעשה על ידי גוף מקצועי כלשהו, ומחוסר מקצועיות סובלים כל הגורמים העוסקים בו כותבי המכרזים לאספקת שירותי המתורגמנות, הנהלת בתי המשפט, החברה הזכיינית, המתורגמנים עצמם ואף חלק מהשופטים. ממצאי המחקר מצביעים על הפגמים הבאים במערך המתורגמנות בבתי המשפט: העדר מודעות לפרמטרים המקצועיים ולסוגיות המורכבות הכרוכות במתורגמנות בתי משפט, העדר הגדרה של תפקיד המתורגמן ושל מעמדו בבית המשפט, העדר הדרכה, הכשרה ייעודית והסמכה למתורגמני בית משפט, שכר נמוך ותנאי עבודה ארעיים ובלתי נאורים, חוסר פיקוח, מכרזים שהקשר בינם לבין הצרכים רופף, הפרה עקיבה של חלק מתנאיו של מכרז 2003 על ידי הזכיינית, ואי נקיטת אמצעים לשיפור המקצועיות. כמו כן, ובניגוד למקובל בארצות שונות בעולם המערבי,

6 אין המתורגמנים מחויבים לקוד אתי כלשהו, ואף אינם מודעים לעצם קיומם של קודים אתיים מקצועיים. מחקר זה מצא שגורמים רבים מתכחשים לקיומה של בעיה בתחום מתורגמנות בתי המשפט. מחד, המתורגמנים שרואיינו במחקר זה ומחקרים קודמים שנעשו בארץ מעידים ששופטים ועורכי דין מביעים אי שביעות רצון מהתרגום. מאידך, תלונות על איכות התרגום או מקצועיותם של המתורגמנים אינן מגיעות להנהלת בתי המשפט אלא לעתים נדירות, ולפיכך יכולה המערכת לטעון שהכול כשורה. הבעיות היחידות שההנהלה מודעת להן הן תלונות על אי- התייצבות מתורגמנים, תקלה חמורה כשלעצמה הואיל והיא גוררת עינוי דין, בזבוז כספים ובזבוז זמן, הפרת זכויות הנאשמים, ולעתים אף הפרת החוק על ידי שופטים, המנהלים את המשפט ללא מתורגמן. לגבי מחקר עתידי, נושא אפשרי כהמשך למחקר זה היא שאלת שיטת הניהול במב"מ: האם מיקור חוץ הוא הדרך הטובה לניהול מקצועי ולאספקת תרגום איכותי, או שמא מוטב להקים משרד ייעודי בתוך הנהלת בתי המשפט, או מוסד ללא כוונת רווח שיהיה קשור בצורה כלשהי להנהלת בתי המשפט, כדי שהכספים המופנים כרגע לרווחי הזכיינית יוקדשו לנושאים כגון הכשרת מתורגמנים והסמכתם, פיקוח על עבודתם, ייעול הקצאת המתורגמנים, מניעת בריחת מוחות והדרכת שופטים ועורכי דין באופני העבודה עם מתורגמנים. כאפשרות ראשונה למחקר המשך ניתן אם כן להציע מחקר היתכנות שיבדוק את החלופות וישווה ביניהן תוך בדיקת פתרונות המיושמים כבר במדינות אחרות. נושא נוסף למחקר עתידי הוא אימות הממצאים. מחקר זה הוא מחקר איכותני והמדגם בו קטן ולא בהכרח מייצג. מוצע לאמת את ממצאיו על ידי תשאול שופטים ועורכי דין שצברו ניסיון רב בעבודה עם מתורגמנים, וכן תשאול תלויי-תרגום שנזקקו לשירותי מתורגמנים שמספקת מדינת ישראל.

7 מבוא "פתח פיך ל א ל ם אל משלי ל"א ח-ט דין כל בני חלוף." 1 המתורגמנות נמנית עם המקצועות העתיקים בעולם, לפי שכבר האדם הקדמון קיים קשרי מסחר, והדעת נותנת כי מתורגמנים היו מרכיב הכרחי במשא-ומתן של משלחות סחר, צבא, דיפלומטיה, ובכל מפגש בין תרבויות ולשונות (2007.(Toury, המילה "מתורגמן" מקורה במילה האכדית TRGM או "תרגמנום", המוזכרת לראשונה בכתובים לפני כארבעת אלפים שנה. במצרית קדומה נקרא המתורגמן "עע" וההירוגליף שלו נראה כמו פיסת שק עם גדילים, שריד לשיטה עתיקה לתקשורת מסחרית בין אנשים שאינם דוברים אותה שפה. מתורגמנות בבתי משפט (להלן: מב"מ) התקיימה בישראל מקדמת דנא. חז"ל ומפרשיהם דנו בפירוט בסוגיות תרגום, הן בהקשר המשפטי והן בהקשר של קריאה מתורגמת בתורה בבית הכנסת, קבעו כללים וסייגים לגבי האופן שבו צריך להתנהל התרגום, והדגישו את הצורך להבדיל בצורה ברורה בין מקור כמו משפטנים רבים (2007,(Morris הביעו אף הם הסתייגות 2 לתרגום. מן ההסתמכות על תרגום בבית הדין והעדיפו כי הדיינים יבינו שפות רבות כדי שלא יזדקקו 3 לשירותי מתורגמן. 1 במשמעותה המודרנית, 'מתורגמנות' היא פעולת התרגום בעל-פה, והמבצע אותה נקרא מתורגמן. המונח 'תרגום' מתייחס לתרגום בכתב, והמבצע אותו נקרא מתרגם. עם זאת, בעבודה זו התיבה "תרגום" כשם פעולה מתייחסת לתרגום בעל-פה, אלא אם כן נאמר "תרגום בכתב". 2 "אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם." (תלמוד בבלי מסכת סוטה שף לט/ב). ועל זה פירש הרמב"ם: "והקורא קורא פסוק אחד בלבד, ושותק עד שיתרגם אותו התורגמן; וחוזר וקורא פסוק שני. ואין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יותר מפסוק אחד [..] אין הקורא רשאי להגביה קולו, יותר מן המתרגם; לא יגביה המתרגם קולו, יותר מן הקורא. ואין המתרגם רשאי לתרגם, עד שיכלה הפסוק מפי הקורא; ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר, עד שיכלה התרגום מפי המתרגם. ואין המתרגם נשען לא לעמוד ולא לקורה, אלא עומד ביראה ואימה; ולא יתרגם מתוך הכתב, אלא על פה. ואין הקורא רשאי לסייע לתורגמן, שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. והקטן מתרגם על ידי גדול, ואין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן. ולא יהיו המתרגמין שניים כאחד, אלא אחד קורא ואחד מתרגם." רמב"ם הלכות תפילה פרק יב, י- אי. 3 "אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי המתורגמן." תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמ' א'. ההדגשות שלנו, נ.ס.

8 העולם המערבי המודרני הכיר בזכותו של אדם העומד למשפט להבין היטב את ההאשמות נגדו ואת המתרחש באולם המשפט, ולהתבטא כהלכה בפני שופטיו, ולצורך זה להעזר במתורגמן בשעת הצורך. לדוגמה, בסעיף 4 6.3 של אמנת זכויות האדם של מועצת מדינות אירופה נאמר: Everyone charged with a criminal offence has the following minimum rights: o o (a) to be informed promptly, in a language which he understands and in detail, of the nature and cause of the accusation against him; (e) to have the free assistance of an interpreter if he cannot understand or speak the language used in court. מדינות שונות עיגנו בחקיקה את הזכות לקבל מתורגמן כחלק מהזכות למשפט הוגן. בארצות הברית, למשל, נכלל סעיף זה בתיקון ה- 14 לחוקה. גם במדינת ישראל המודרנית הכירו בצורך לספק תרגום בבתי המשפט כחלק מתהליך עשיית הצדק, הירידה לחקר האמת והבטחת (1982) זכויות האדם, ועיגנו אותו בחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב התשמ"ב סימן ג' (פרוטוקול ותרגום) ס"ק 142-140 וכן 17.7 (תרגום). וזו לשון החוק: 140. הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו. 141. ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו. 142. שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. החוק מטיל על בית המשפט את החובה לספק לנאשם שאינו דובר עברית מתורגמן על חשבון המדינה וכן לתרגם לעברית עדויות הנמסרות בלשון אחרת. אולם, כפי שמציינת שלזינגר (1993), המחוקק שניסח את סעיפיו לא קבע הנחיות מפורטות ליישומו "וכך לא ברור מי ייחשב מוסמך לתרגם, מה פירושו של 'אינו יודע עברית', איזו הכשרה תידרש מן המתורגמנים, מי יפקח על רמתם המקצועית, 5 באיזו משיטות התרגום בעל-פה יועברו הדברים, וכיצד, אם בכלל, ישקף 4 Convention on the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms, Council of Europe, Rome 1950 http://conventions.coe.int/treaty/en/treaties/word/005.doc, accessed Oct. 07. 5 שתי שיטות עיקריות לתרגום בעל-פה: תרגום עוקב ותרגום בו-זמני. תרגום עוקב interpreting) (consecutive המוען אומר משפט או שניים, מפסיק לדבר, והמתורגמן מתרגם. תרגום עוקב מכפיל את משך השיחה המתורגמת. יש שני סוגים של תרגום עוקב: תרגום עוקב קצר consecutive) (short המתורגמנית מסתמכת על זיכרון לטווח קצר, ותרגמת את דברי המוען משפט-משפט. המוען צריך לעצור אחרי כל משפט כדי לאפשר למתורגמנית לתרגם. תרגום עוקב ארוך consecutive) (long המתורגמנית נעזרת ברישום כדי לאפשר למוען לתרגם ברצף עד שהוא מביא הגד לידי סיום, ורק אז היא מתרגמת תוך שיחזור דבריו מתוך רשומותיה. מתורגמנית מיומנת יכולה לשחזר את דברי המוען בפירוט ובדיוק רב. תרגום בו-זמני (סימולטני) interpreting) (simultaneous המתורגמן מתרגם בד-בבד עם המוען, כשהוא מפגר אחריו בשניות אחדות, ולכן גם מסיים את תרגומו כמה שניות אחרי המוען. תרגום כזה נעשה בשתי צורות: בלחשנות או עם ציוד אלקטרוני.

9 הפרוטוקול את נוסח הדברים בשפת המקור. ההחלטות בנושאים אלה נתונות בידי השופט היושב בדין, וזה לא בהכרח מודע לכל השלכותיה (הלשוניות והמשפטיות) של התלות במתורגמן, או לשיקולים הרלבאנטיים להכרעה בשאלות אלה." (עמ' 317). לכך יש להוסיף את העובדה שהחוק מאפשר לשופט לתרגם, על אף שהתרגום אינו נמנה עם תחומי מומחיותו ולא לשם כך הוא יושב בדין. 6 הוראה זו משקפת את הדעה הרווחת, שכל אדם הדובר שתי לשונות יכול לתרגם, וכפי שאמר ג'ון לית', "ולא היא". מעיון בקטעי עיתונות ניתן להתרשם, כי שופטים בישראל מבינים היטב את חשיבות התרגום ומקפידים עליו. השופט ורדימוס זיילר אמר בראיון: "בעיית התרגום מציקה לי [...] אני חושב שהמדינה היתה צריכה לתת שירות של תרגום לאותם אנשים המופיעים במוסדות שלטון ובמיוחד בבית משפט שבו כל האמנות היא אמנות הדיבור והבנת הנאמר. צריך שאותם אנשים יהיו מסוגלים גם להביע את עצמם וגם לשמוע את מה שנאמר בזמן אמיתי ובקצב שבו הדברים נאמרים. הדבר, 7 לצערי הגדול, איננו כך." השופט סטיב אדלר בהיותו נשיא בית הדין לעבודה חייב את המדינה לספק מתורגמנים על חשבונה גם בבית הדין לעבודה. קבע הוא כי לא ייתכן להגביל מסיבות פרוצדורליות את זכות היסוד של עובדים זרים לגשת לערכאות שיפוטיות. "הימנעות מהזמנת מתורגמן בהליכים בהם מעורב עובד זר, שאינו דובר עברית, 8 פירושה פעמים רבות למעשה נעילת שערי בית הדין בפניו." השופטת מיכל אגמון-גונן דרשה לזמן מתורגמן גם למוצאי שבת, על אף שהדרישה לכך 9 מעטה בדרך כלל, כדי למנוע מצב של העדר מתורגמן. השופט יעקב טירקל סבר כי מן הראוי לספק תרגום מטעם המדינה גם בהליכים אזרחיים: "בהליכים אזרחיים (לרבות הליכים בענייני עבודה, משפחה והוצאה לפועל), אין חובה כזאת. התוצאה היא שזכויותיהם של בעלי דין שאינם יודעים את השפה העברית עלולות להיפגע. ראוי לחשנות whispering) (chuchotage, המתורגמן יושב ליד המאזין, או מאחוריו ומעט באלכסון, ומתרגם באוזניו סימולטנית בקול נמוך או בלחישה. מתורגמנות עם ציוד המתורגמנית יושבת בנפרד, שומעת את דברי המוען (המצויד במיקרופון ובמשדר) דרך אזניות, ומדברת לתוך מיקרופון משלה בערוץ אחר. תלויי-התרגום מקשיבים לתרגום דרך אזניות המכוונות לערוץ הדיבור של המתורגמנית. מתורגמנות מסוג זה נהוגה בוועידות ובכנסים, אז יושבת המתורגמנית בתוך חדר נפרד, או בתוך תא אקוסטי אטום כדי שלא תפריע לשאר הנוכחים ולא תופרע על ידי רעשים חיצוניים. אולם יש אפשרות לתרגם בשיטה זו גם ללא תא אקוסטי, אלא עם מיקרופונים ואזניות בלבד (שיטה המכונה באירופה,Bidule ובישראל 'מזוודה'). 6 כפי שנמצא במחקרו של, John Leeth מצוטט אצל 1995, Edwards עמ' 175. 7 "ורדימוס זילר: צדק בזמן אמת" מאת עו"ד חיים שיבי, הלשכה מס' 9 מרס 1990 עמ 10-7. 8 "המדינה חויבה לממן מתורגמן בתביעת עובד זר נגד מעסיקו" מאת רותי סיני, 'הארץ', 23.6.2002 9 מדינת ישראל נגד סברזיין אנדריי, מ 007383/01, תאריך הדיון: 27.1.2001.

ש" 10 10 שגם ענין זה יוסדר בחוק." אולם מנהל בתי המשפט בישראל דן ארבל הורה ב- 2002 לנשיאי בתי המשפט במדינה לא לממן מאוצר המדינה הוצאות תרגום במשפטים אזרחיים. דוברת הנהלת בתי המשפט הבהירה כי הוראה זו נובעת מאילוצים תקציביים, הואיל ותקציב התרגום המתקבל 11 מהאוצר אינו מכסה אפילו את הוצאות התרגום למשפטים פליליים. הנמקה כזו מנוגדת לקביעת השופטת דורנר: "שיקולים של כדאיות תקציבית ותכנונית, ככלל, אינם יכולים להצדיק החלטת 12 מדינה הפוגעת בזכות יסוד." ולקביעתו של פרופ' ברק: "שיטת משפט המגינה על זכויות אדם ונותנת להן מעמד חוקתי אינה מוכנה לאפשר פגיעה בזכויות אלה מטעמים של נוחות מנהלית או חסכונות כספיים גרידא. המדינה אינה יכולה לפגוע בזכות אדם מוגנת אך בטענה שאין בידה 13 כספים המספיקים להגנה על אותה זכות." בעניין זה יש לציין, (2008) שכיום נהוג להזמין (על פי החלטה שיפוטית) מתורגמנות על חשבון המדינה בתיקים מסוימים בבתי הדין לעבודה ולמשפחה. כמו כן נמצאת בהכנה הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן שתאפשר הזמנת מתורגמנים מטעם המדינה גם בתיקים אזרחיים 15 14 כאשר תלוי-התרגום אינו יכול לממן מתורגמן על חשבונו. עד עתה, למיטב ידיעתה של הכותבת, נחקר התרגום בבתי משפט בישראל מעט יחסית: עבודת גמר אחת לתואר שני על משפט דמיאניוק (1989,(Morris, עבודת גמר אחת לתואר שני על מתורגמנות בבתי משפט צבאיים (ליפקין, 2006), 17 של מאמרים. נתונים סטטיסטיים אין כמעט. 16 עבודות סמינריוניות ספורות, ומספר מצומצם לעומת זאת, בעולם מתפתחת הספרות המחקרית בתחום זה. מתורגמנות בבתי משפט היא אחד התחומים מהירי-הצמיחה ביותר בשדה התרגום בארה"ב ומחוצה לה, ואחד התחומים הפעילים ביותר מבחינת מדיניות לשון. ככל שהחברה האנושית נעשית הטרוגנית וקולטת לתוכה קבוצות מיעוט, כך גוברת המודעות לצורך לגשר על מחסומי השפה גם בשירות הציבורי, ובכללו 10 וויון בנגישות לשירותים משפטיים", יעקב טירקל, http://www.nfc.co.il/archive/003-d- 10.1.2002 1054-00.html?tag=21-21-27&au=True ביקור אחרון: אוגוסט 2007. 11 "ארבל: לא נממן תרגום במשפטים אזרחיים" מאת אורי ניר, 'הארץ' 2.1.2002. 12 בג"צ 4541/94, מילר נגד שר הבטחון, פ"ד מט( 4 ) 94, עמ' 144. 13 ברק 1994, עמ' 527, מצוטט בפסק דין של השופטת מיכל אגמון-גונן, מדינת ישראל נגד סברזיין אנדריי, מ 007383/01, תאריך הדיון: 27.1.2001. 14 תלוי תרגום language-handicapped) (language-dependent, אדם הנזקק לתרגום כדי להבין את הנאמר או כדי להתבטא. בדרך כלל מתייחס המונח 'תלוי תרגום' לנאשם או לעד, אך גם תובעים, עורכי דין, שופטים, בני משפחתם של הצדדים, או כולם יחדיו עשויים להיות תלויים בתרגום. את המונח העברי טבעה שלזינגר (1999). 15,http://www.miki.org.il/Info.asp?txtItemID=127 ביקור אחרון מרס 2008. בשעת כתיבת עבודה זו, ההצעה נמצאת בסטטוס "הונחה לדיון מוקדם". 16,Kramer ;2002 חפר, ;2007,2005 סמרה,.2002 17 אלבשן, 2004; חפר, 2007; טננבוים, תשס"ג; מוריס, 2007;,Morris 1989; שלזינגר, 1999,.2002,Kramer ;1989,Shlesinger

11 Gonzáles et al., ) מערכת המשפט, ולדאוג למשפט הוגן ולנגישות לשונית בבתי המשפט מתורגמנות בבתי משפט היא כיום דיסציפלינה המעוגנת בתיאוריה, מגובה במחקר.(1999:15 אקדמי ומקצועי, עם כללי אתיקה והתנהגות מקצועית, סטנדרטים מקצועיים, ונהלים מומלצים. החלוצות בתחום נקיטת מדיניות לשון מסודרת בתחום זה היו אוסטרליה ושוודיה, אך גם באנגליה, בקנדה, בדנמרק ובארצות הברית, וכן במדינות נוספות, התרחשו תהליכים במגמת התמקצעות. יש מדינות שבחרו להקים גופים ציבוריים שיסדירו את נושא מב"מ, ויש כאלה שעברו למיקור חוץ ולהפרטה (2000:28-29 Ozolins, וראו להלן בסעיפים 1.3.1 ו- 1.3.2 ). עבודה זו תתמקד בנושא מקצועיותם של מתורגמני בתי המשפט בישראל, גם בהנחה שאיכות התרגום בעל-פה שמספקת המדינה בהליכים הפליליים תלויה במידה רבה במקצועיותם של המתורגמנים. העבודה תסקור את הפרמטרים למקצועיות במתורגמנות בית משפט כפי שהם מסתמנים מהספרות ומהפרקטיקה של בתי משפט וארגוני מתורגמנים במדינות שונות במערב, תדון בסוגיות העיקריות הקשורות בתחום זה, תבדוק את המצב במדינת ישראל בהשוואה לפרמטרים אלה, ותשתדל להצביע על אפשרויות עתידיות. בהתאם למגמה הסוציו-בלשנית המסתמנת כיום במדעי החברה, ננקט בעבודה זו לשון זכר ולשון נקבה לסרוגין כשמדובר במתורגמנים, ו"המתורגמנית" מופיעה כשם-עצם קיבוצי בצד "המתורגמן". כל הציטוטים מאנגלית תורגמו בתרגום חופשי על-ידנו. הקף העבודה לא אפשר טיפול בנושאים רבים. לדוגמה לא נדונו ההשלכות המשפטיות והאדמיניסטרטיביות של נושא המקצועיות, פסקי דין הוזכרו אך בחטף, לא נבדקו רכיבים של קוגניציה ושל פרגמטיקה בתרגום, סקירת המדינות היתה מצומצמת ומספר המדינות שנסקרו קטן. לא נסקרו כלל מדינות ששיטת המשפט בהן איננה "המשפט המקובל" Law).(Common כן לא טופלו הסוגיות הספציפיות למתורגמנות לשפת סימנים, ונושאים טכניים כגון שימוש בציוד, תרגום מרחוק interpreting),(remote סוגיית התרגום הסימולטני בבית המשפט, ועוד.

12 פרק 1: סקירת ספרות 1.1 משמעותה של מקצועיות במתורגמנות מילון אבן שושן מנגיד בין 'חובבנות' ל'מקצועיות', שהוא מגדיר כך: "1. שייכות למקצוע כך: "1..2 מסוים, מומחיות במקצוע, עיסוק בדבר כבמקצוע של קבע". 'מקצועי' מוגדר של.2 מקצוע, השייך למקצוע מסוים, המקנה הכשרה למקצוע מיוחד, שיש בידו מקצוע מיוחד." מילון רב-מילים, המאוחר לאבן-שושן, מרחיב את ההגדרה ל'מקצועי': "1. ששייך או קשור למקצוע מסוים, 2. שנעשה על ידי בעל מקצוע, 3. שלמד מקצוע מסוים ועוסק בו לפרנסתו, 4. שמוסמך ומיומן במקצועו, שמבצע את מקצועו במומחיות." הגדרת המקצועיות דומה. ההתפתחות שחלה בין אבן שושן לרב מילים תואמת את ההתפתחות ההיסטורית של המושג, אשר יצרה בידול בין "מקצוע" לבין "עיסוק", כאשר המקצוע מצטייר כדבר חיובי, קובע נורמות ומכתיב כללים (2007:50.(Rudvin 18 ההגדרה הקלאסית למקצועיות שכתב פרסון מבדילה את המקצוען מההדיוט באמצעות שלוש תכונות: נייטרליות רגשית, כך שהמקצוען מתייחס לכל לקוחותיו בצורה שוויונית פעולה לטובת הכלל והתייחסות עניינית specificity"),("functional והגעה,("universalism") למקצועיות על ידי הכשרה מקצועית ולא כתוצאה מירושה competence").("achieved 19 לפי פרידסון ההבדל בין עיסוק לבין מקצוע ניתן להגדרה לפי המאפיינים הבאים של מקצוע: מומחיות, הסמכה (תעודה) ואוטונומיה; יחסי אמון בין הלקוח לאיש המקצוע כתנאי חיוני; 20 וראיית השירות שמספק איש המקצוע כעבודה לטובת היחיד או החברה. מקור המילה מקצוע בשפות האירופיות היא professio הלטינית, שפירושה להצהיר בפומבי, ומושג זה מדגיש את תחושת החובה הציבורית, הצהרת האחריות כלפי הציבור, כמו בהגדרת המקצועיות אצל רדווין (2007 :(Rudvin, Gaining and maintaining credibility as an occupational group towards the public and those served. 18 Parson, 1964, per Wadensjö, 2004. 19 Freidson 1994, per Rudvin 2007, p. 53.,www.acmc.ca/professionalism/SocScsLit.pdf ביקור 20 להגדרות של מקצועיות במדעי החברה ראו: אחרון ינו' 2008.

13 אפשר גם להדגיש את ההשקפה כי מקצועיות כרוכה במחויבות לערך אידיאולוגי-מוסרי, 21 כפי שמשתמע מהגדרתו של גאבאר : Occupation that requires new entrants to take an oath professing their dedication to the ideals and practices associated with a learned calling. רדווין טוענת שמקצועיות אינה ערך אוניברסלי או טבעי למעשה התרגום, אלא נוהג חברתי תלוי תרבות. לדבריה, הגדרת המקצועיות תהיה תלויה בשני רצפים עקרוניים בתרבות שבה מדובר. הרצף האחד, אוניברסליות לעומת פרטיקולריות, קובע איזה משקל יינתן לחוקים ולכללים לעומת התחשבות בנסיבות מיוחדות. הרצף השני, גישה מעורפלת לעומת גישה ספציפית, יקבע באיזו מידה יש הפרדת תחומים בין התנהגות בתפקיד ושלא בתפקיד (כלומר, אם נפגוש את הבוס במקרה בבר, האם נטפח על שכמו ונשתה איתו כוסית, או נמשיך להתייחס אליו כאל דמות סמכות?) (שם, עמ' 58-57). לדוגמה, יש ארצות שבהן מקצועיות קשורה להשתייכות שבטית או ;(64 ואז דתית, ייחשב למקצוען מי שמסייע לבני קבוצתו להשיג את מטרותיהם (עמ' ואילו במערב מבינים את המקצועיות כמבוססת על מיומנות אישית ויוזמה אישית, ועל כללים שקובעת לעצמה הקבוצה המקצועית (עמ' 54). היא מצטטת את טרומפנארס והמדן-טרנר ) Trompenaars אשר מזהים שני אינדיקטורים דומים לגבי התנהגותו של איש,(& Hampden-Turner, 2000 מקצוע: נייטרליות לעומת אמוציונליות, ו"מרחק הכוח": הראשון קובע כמה רגשנות מותר להפגין, והשני כמה אסימטריה יש ביחסי הכוחות בין הצדדים. שני הקריטריונים תלויי תרבות, אבל לפעמים יש חילוקי דעות לגביהם גם בתוך אותה תרבות עצמה (עמ' 60-59). רדווין ערכה חיפוש אקראי ב'גוגל' ומצאה ששני התחומים שעוסקים באינטנסיביות בנושא המקצועיות הם רפואה ומשפטים, וכי המושג מקצועיות מתקשר עם הקריטריונים הבאים, לפי סדר שכיחות הופעתם: כישורים המבדילים בין מקצוען להדיוט; תשלום בעד השירות; קבלת הכשרה לעסוק בתחום, המקנה למקצוען "מיומנות יתרה" ואמינות בעיני הציבור; קבלת אישור לעליונותו המקצועית של המקצוען מקהילת השווים, אישור הנשען על נימוקים מדעיים ורציונליים; התבססות על ערכי מוסר ותודעת שירות (ולא על רווח)..2 כך: "1. אבן שושן מגדיר את 'מתרגם' ואת 'מתורגמן' מעתיק מלשון אל לשון, חכם שתרגם לארמית או ליוונית את דברי התורה שהוקראו בבית הכנסת". המילה 'מתורגמנות' אינה מופיעה אצל אבן-שושן, ורק מתוך הדוגמאות ניתן להבין שמתורגמן מתרגם בעל-פה. מילון רב- מילים, המאוחר לו, כבר יוצר בידול בין מתרגם למתורגמן. 'מתרגם' מוגדר כ"מי שמקצועו תרגום 21 Gabar, 2006 per Rudvin (2007) p. 50.

14 של טקסט משפה לשפה, ואילו 'מתורגמנות' מוגדרת כ"עיסוקו או מקצועו של מי שמתרגם משפה לשפה, ובעיקר של מי שמתרגם בעל-פה או באופן סימולטאני". לא בכדי מהסס רב-מילים בין "עיסוקו" לבין "מקצועו" בנסותו להגדיר את עבודת המתורגמן. מאז ומתמיד סבלה המתורגמנות ממעמד מעורפל ומפוקפק במקצת. אנשים הנזקקים לתרגום אינם אוהבים את תחושת התלות באדם זר, שלפעמים גם אינו "משלהם". המתורגמן נמצא תמיד בעמדת ביניים בין שני מחנות, ומעצם עובדה זו הריהו בחזקת חשוד. הוא מחזיק בידיו מידע רב-ערך וכוח רב. תלויי התרגום אינם יכולים לדעת אם המתורגמן מתרגם כהלכה ובמדויק, אם הוא מעביר כראוי את המסר שביקשו להעביר. חושדים בו בחוסר אותנטיות, סילוף, ציטוט לא מדויק (1998:31.(Venuti, מפקפקים בנייטרליות שלו, חוששים שהוא מסתיר דבר- מה, אולי אף קושר קשר עם הצד שכנגד. כאשר נכשלת התקשורת, קל לתלות את האשם במתורגמן. מכאן באות התבטאויות שליליות רבות המופנות נגדו, שהמפורסמת בהן היא לתרגם הרי זו בגידה. תלויי-התרגום רוצים היו מעין "דג בבל",,Traduttore Tradittore שתוקעים אותו באוזן ומבינים מיד כל מה שנאמר בכל שפה אחרת. (1995.(Adams, וולמאך (2002 (Wallmach, מסבירה כי המתורגמנות, בהיותה חוצה גבולות, טומנת בחובה את הסכנה שתביא עמה רעיונות חדשים או תערער על הסדר הקיים, וכמו כן היא עלולה "להתחפש" לטקסט מקור, ועל כן כובלים אותה בקודים מחמירים כדי להגביל את השפעתה. למתורגמנות אין דימוי של מקצוע. ג'ון לית' מהנהלת בתי המשפט הפדרליים בארצות הברית הגדיר זאת כך: "רוב האנשים סבורים שאם אתה דו-לשוני, יכול אתה לתרגם. למה הדבר דומה, למי שסבור שאם יש לך שתי ידיים, 22 יכול אתה אוטומטית להיות פסנתרן קונצרטים." וכך כותבת המתורגמנית המכנה את עצמה 'זיקית' (Chameleon) בבלוג שלה: Be prepared for the frustration of outsiders (especially those who should know better as they depend on your services on a daily basis) assuming that anyone with the most superficial of nodding acquaintances with languages [is] capable of doing your job. [ ] Whereas in truth even the perfectly bilingual are less likely to possess this rarefied aptitude [ ]. Worse, you are a parasite, an expensive frippery, a drain on taxpayers money, a glorified secretary, a menial to be shunted off to a cheap hotel 23 22 Leeth per Sanders per Gonzáles et al. 1999, p. 16. 23 http://redemptionblues.blogspot.com/2006/07/how-to-be-interpreter.html ביקור אחרון ספט'.2007

15 כפי שנראה להלן, המטלה הפשוטה לכאורה, שבה מעבירים מסר משפה אחת לשפה אחרת, דורשת קשת רחבה של מיומנויות. אחת הראיות לכך נמצאת בדיווח של מיקלסון ) Mikkelson, 1997): כאשר הונהגו לראשונה בחינות הסמכה למתורגמנים בבתי המשפט הפדראליים בארה"ב עמד שיעור המצליחים בבחינה על 8.8% בשנה הראשונה ועל 4.7% בשנה השנייה. אחד (1980) הנכשלים פנה לערכאות כדי לערער על תקפות הבחינות בטענה שהוא עובד שנים רבות כמתורגמן בית משפט לשביעות רצונם של הנוגעים בדבר. בית המשפט 24 פסק כי הבחינות ראויות. במקומות שבהם התפשרו והנהיגו בחינות הסמכה קלות יותר, כגון בקליפורניה עבור בתי המשפט של המדינה, סבלה עבודתם של המתורגמנים שהוסמכו מבעיות ידועות, כגון התנהגות לא-אתית, שגיאות בתרגום וכיוצא באלה. כשהתגלה הדבר הוגברה בהדרגה דרגת הקושי של הבחינות, ואיכות התרגום השתפרה בהתאם, אבל אז נוצר מצב שבו איכות עבודתם של המתורגמנים המוסמכים לא היתה אחידה, ולכן לא ניתן אמון בתעודת ההסמכה. בעיה זו ניסו לפתור על ידי השתלמויות (שם). 200 למעשה, שיעור ההצלחה הנמוך בבחינה אינו צריך להפתיע. במשפטי נירנברג נבחנו מועמדים כדי לבחור את 36 המתורגמנים הראשונים, ו- 500 מועמדים כדי לספק צוותי מתורגמנים למשפטי נירנברג במלואם (1998:48.(Gaiba, בבחינות ההסמכה הכלליות למתורגמני קהילה הנערכות מטעם המדינה בשוודיה (לפני התמחות במב"מ), פחות מ- 50% מהנבחנים מצליחים לעבור את השלב הראשון שהוא בחינה בכתב, ולעלות לשלב השני, הבחינה בעל-פה ) Idh, 2007). מתברר, שלא קל כל כך לתרגם ברמה טובה. 1.1.1 כישורי תרגום, קריטריונים לאיכות ותפקיד המתורגמנית הקריטריונים להגדרת כשירותו של מתורגמן בתי משפט דומים למדי במדינות השונות. מיקלסון 2000) (Mikkelson, מסכמת את הספרות בנושא ומפרטת את המיומנויות הנחוצות למתורגמן כדי לעשות את עבודתו: כישורי שפה (שליטה בשתי השפות ויכולת ניסוח), כישורים אנליטיים, יכולת הקשבה פעילה וא חזור, זיכרון (בעיקר אצל מתורגמני בית משפט, המצ וים לא לדלג על שום מרכיב בטקסט, כולל היסוסים), כישורי תקשורת בין-אישית (למשל, לצורך העברת מסרים בין שופט משכיל לעבריין בור), התנהגות אתית, כישורי דיבור (דיקציה, קול רם), ידע תרבותי, הכרת הנושא. 24 Seltzer & Torres Cartagena vs. Foley et al., 1980, in Edwards 1995.

16 25 ה רן ועמיתיה שאלו 65 מתורגמני קהילה אוסטרליים מהן לדעתם תכונותיו של מתורגמן טוב. בין התכונות שמנו המשיבים: ידיעת שתי השפות והכרת התרבות המהגרת, אובייקטיביות, 38 26 פלדווג כישורים סוציו-תקשורתיים, אמינות, אחריות, יושר, נימוס וצניעות. שאל מתורגמנים מקצועיים מגרמניה אותה שאלה, והם סיפקו רשימה ארוכה של תכונות הכרחיות, החל מידע לשוני והשכלה כללית וכלה בקול נעים, ומבריאות טובה וכוח סבל עד תכונות פסיכו- סוציאליות כמו הופעה נאה, קור רוח, אדיבות וגמישות. 27 קאדריץ' השתמשה בשאלון כדי לבדוק את דעתם של 200 שופטים אוסטרים לגבי כישוריו של המתורגמן המשפטי הטוב והגדרת תפקידו. 133 שופטים מילאו את השאלון. מבחינת כישורי המתורגמן, הקריטריון הראשון במעלה בעיני המשיבים היה "כישורי מתורגמנות", במקום השני "כישורי לשון ותרבות". כישורים אלה נחשבו חשובים יותר מ"ידיעה בסיסית במשפטים" ו"הכרת הפרוצדורה וההליכים בבתי המשפט". השופטים האוסטרים הבחינו בצורך לדרוש מתורגמנים בעלי כישורי תרגום. זוהי דרישה שאינה מופיעה במקומות רבים, כנראה מתוך ההנחה המוטעית שכל אדם דו-לשוני יכול לתרגם. לדברי קולין ומוריס (1996 Morris,,(Colin & שסקרו את הציפיות ממתורגמני בית משפט ואת הדרישות מהם במדינות שונות, מתורגמנים נדרשים לספק תרגום באיכות גבוהה ולתרגם כמיטב יכולתם וידיעתם בשני הכיוונים, כלומר לתרגם גם לשפה שאינה שפת-האם שלהם. מצפים מהמתורגמנית שתשלוט בשתי השפות בכתב (קריאה) ובעל פה, כולל הכרת מונחים מקצועיים, עגות אזוריות, ביטויים וניבים, שתהיה לה הבנה בסיסית בנוהל המשפטי, ושתכיר את הרקע התרבותי של שני הצדדים. הארגון המקצועי הכלל-ארצי של מתורגמנים ומתרגמים בבתי משפט בארצות,NAJIT 28 הברית, מביע עמדה מזווית שונה במקצת, מעשית יותר. הארגון דן באחד מניירות-העמדה שלו באיתור מתורגמנים לשפות נדירות. במקרה הגרוע, שבו אין מבחני הסמכה לשפה המבוקשת, ממליץ NAJIT להעדיף מועמדים העומדים בקריטריונים הבאים: ניסיון במתורגמנות במסגרות "חזק" רקע שונות, בשפה הזרה, שליטה טובה באנגלית (שפת בית המשפט), חשיבה מהירה 25 Hearn, p. 61, per Pöchhacker, 2001. 26 Feldweg, p. 326-378, per Pöchhacker, 2001. 27 Kadric, per Pöchhacker, 2001.,http://www.najit.org/about_najit.html ביקור אחרון מאי 2007. 28 פרטים על NAJIT באתר הארגון:

17 professional ) וגמישה, הכשרה כלשהי בתרגום או במתורגמנות, וחברות באגודה מקצועית 29.(association סוגיית האיכות בתרגום בכתב נדונה בהרחבה בספרות של חקר התרגום. אולם איכות ונורמות בתרגום בעל-פה בכלל, ובתרגום בבתי-משפט בפרט, טופלו למעשה רק בעשור האחרון, בארץ ובחו"ל. 30 לדברי ואדנשו, למעשה אין קריטריונים מוחלטים להגדרת תרגום "טוב". כל סוג של פעילות תרגום, עם מטרות שונות, סוגיות, צרכים, רצונות ומחויבויות שונות, מציג תביעות אחרות כלפי המתורגמן. פשהאקר 2001) (Pöchhacker, מסביר כי המחקר מכיר בכך, שפעולת המתורגמנות מייצרת תוצר כפול: הפקת טקסט ויצירת תקשורת. השירות שמגיש המתורגמן, להגדרתו, נמדד במדדים הבאים, הבנויים כמעגלים עם חפיפה מסוימת ביניהם: אינטראקציה תקשורתית מוצלחת; 31 אפקט מקביל לכוונת המוען ; הבעה תקינה בשפת היעד; העברה מדויקת של טקסט המקור. במילה "אפקט" כוונתו למטרה הרטורית של המוען, מה שנקרא במחקר 'הכוח - האילוקוציוני' 1962) (Austin, של ההגד למשל להרגיז, לפייס, לאתג ר, אירוניה וכן להביע הלאה. ה"הבעה התקינה" מתייחסת לכך שהתרגום לשפת היעד יישמע טבעי וקביל. "העברה מדויקת" כוללת גם תרגום השומר על הסגנון והמשלב של המקור, ובמידת הצורך גם על הנימה וההנגנה. מוריס (2008 (Morris, מצטטת הגדרת איכות של שופטים קנאדים: Where an interpreter was appointed and it is the quality of the interpretation provided that is being challenged, it is necessary to determine whether there has been a departure or deviation from what is considered adequate interpretation. While the interpretation provided need not be perfect, it must be continuous, precise, impartial, competent and contemporaneous. 32 מרכיב חשוב באיכות עבודתו של המתורגמן הוא ההכשרה המקצועית. הפתיח להסכם 33 המעגן את פעולת ה'קונסורציום' שאחראי להכשרת מתורגמני בית משפט ברמת המדינות 29 NAJIT's Position Paper, p. 3, accessed Aug. 2007 30 Wadensjö 2001 per Pöchhacker 2001, p. 287. נמען הוא האדם שאליו מופנים הדברים. בסיטואציה של תרגום בבית 31 מוען הוא הדובר שאותו מתרגמים, משפט, המתורגמן בעבודה זו לא יהיה מוען או נמען. 32 R. vs. Tran (1994), per Morris, 2008. 33 Consortium for State Court Interpreter Certification, Agreements for Consortium Organisation and Operation, 1997, updated 2005, in: ביקור אחרון http://www.ncsconline.org/wc/publications/res_ctinte_consortagree2005pub.pdf, אוק'. 2007

18 בארצות הברית (ראו להלן בסעיף 1.3.2) מבסס את העובדה שמתורגמנים שלא קיבלו הכשרה והסמכה מתרגמים באיכות ירודה, וכי הדרך הנכונה לשפר מצב זה הוא הסמכה: Audits of interpreted court proceedings in several states have revealed that untested and untrained "interpreters" often deliver inaccurate, incomplete information to both the person with limited English proficiency and the trier of fact. Poor interpreting constrains equal access to justice for persons with limited English proficiency involved in legal proceedings. Every state that has examined interpreted court proceedings has concluded that interpreter certification is the best method to protect the constitutional rights of court participants with limited English proficiency. אדוארדס (1995 (Edwards, מפרטת סוגים אחדים של שגיאות בתרגום: שגיאות מחמת אי הבנת ההקשר, מחמת אי הבנת הדיבור (בגלל עגה, מבטא, מלמול, גמגום), תרגום לא מלא, חוסר דיוק, משלב לא מקביל, וכן שגיאות הנובעות מיהירות, כאשר המתורגמן אינו לוקח ברצינות את צורת ההתבטאות של המוען ו"משפר" אותה (עמ' 91). יש גם מכשלות שיוצר עורך הדין: אינו מדבר בגוף ראשון ואינו פונה לעד, מנסח את השאלות בצורה מסורבלת ומסובכת לצורך ושלא לצורך, ומשתמש במבני שלילה כגון "האם לא העדת בפני בית המשפט ש..." / "האין זה נכון ש..." / "האם לא הלכת לברר...". קורה גם שמתורגמן נמנע מלתרגם כהלכה מתוך מבוכה, למשל כשהמוען מתבטא בצורה וולגרית, אותו-עצמו (עמ' 94-93). מתייחס בגסות לשופט, או אומר אמירה שעלולה להכשיל קולין ומוריס 23) (Colin & Morris 1996: מראות כי איכות התרגום אינה נמדדת רק במספר הטעויות. מתורגמן עלול להשתמש בשפה מנומסת או פורמלית יותר או פחות מהמקור; להשמיט היסוסים; לבטל או להוסיף אי-בהירות. העד עלול לשתף פעולה יותר או פחות בגלל הלשון שבה בוחר המתורגמן להשתמש. מתורגמן לא מיומן עלול להטעות עד. ואילו מתורגמן מיומן יכול להפנות את תשומת לב בית המשפט לסוגיות בין-תרבותיות ולמנוע אי-הבנות. מתוך הטכניקות העומדות לרשותו, הוא יבחר בטכניקה הנכונה וישתמש בה בתבונה, והדבר יזרז את ההליך ויחסוך זמן וכסף. עם מתורגמנים כשירים אין ההליך המשפטי נעשה לסיוט, כפי שקורה עם מתורגמנים לא כשירים. אולם איכות התרגום אינה תלויה רק במתורגמן עצמו, אלא גם במסגרות שבהן הוא עובד ובאנשים המשתפים עמו פעולה. קולין ומוריס 1996) Morris, (Colin & אינן מתייחסות כלל למתורגמן עצמו בפרק שכותרתו "איכות בתרגום". לדבריהן, למתורגמן אין אפשרות לערוך את דבריו (כפי שעושה מתרגם) ולכן טעויות הן בלתי נמנעות, גם אצל מתורגמן כשיר. אלא שיש לספק

19 למתורגמן תנאי עבודה שיאפשרו לו לעבוד כהלכה: בדיון האורך יותר משלושים עד חמישים דקות יש להעסיק שני מתורגמנים שיחליפו זה את זה וינטרו זה את עבודתו של זה; יש לאפשר למתורגמן להתכונן לדיון, לרענן את זכרונו במונחים הרלוונטיים ולהכין מונחים שיופיעו בתיק עמ' (שם, 24). גם שלזינגר מסבירה עד כמה תלויה המתורגמנית בסביבת העבודה שלה: באיזו מידה מתחשבים בבקשותיה לגבי הסדרי ישיבה (למשל, יכולתה לראות שקפים המוצגים באולם); באיזו מידה מאפשרים לה להעיר על בעיות אקוסטיות, טכניות או לשוניות, לבקש מהמוענים להאט את מהירות דיבורם, ולבקש הבהרות (למשל, לבקש לחזור על מילה או לשאול לאיזו משמעות של מילה פוליסמית התכוון המוען); והאם היא יכולה לתקן את טעויותיה-שלה ללא בושת פנים (שלזינגר 739). 1990: הנהלת בתי המשפט או קבלן התרגום חייבים להבין שהם לא יצאו ידי חובתם בכך ששלחו מישהו כדי לתרגם בבית המשפט. מוריס, מיקלסון, 34 ניסקה ואחרים מוסיפים שעל המערכת להכיר בצורך להכשיר ולהסמיך מתורגמנים, ולהעסיקם על בסיס מצוינות. אומרת מוריס: When the system fails to acknowledge the need to train, qualify, certify and recruit according to the principle of excellence, it is condemning itself to lowcalibre interlingual performance which will seriously impair the tissue of justice". הגדרת תפקיד המתורגמן, אם היא קיימת, עשויה להשתנות מארץ לארץ ולעתים אף משופט לשופט. הגדרה זו שנויה במחלוקת ומתלבטים בה הן החוקרים והן הגופים הנוגעים בדבר במערכות המשפט השונות. הגדרה כזו, אם היא קיימת, עשויה להשתנות מארץ לארץ ולפעמים אף 35 משופט לשופט. כפי שמסביר אנדרסון: In general, the interpreter's role is characterzied by some degree of inadequacy of role prescription, role overload and role conflict resulting from his pivotal position in the interaction network. נקדים ונאמר כי תקשורת חברתית מתבצעת בצורה טובה יותר כאשר הצדדים מבינים את התפקידים והציפיות של עצמם ושל זולתם. המערכת המשפטית מקפידה על הגדרה מדויקת של הפונקציה שממלאים בעלי התפקידים בה ו'לקוחותיהם'. באולם בית המשפט נשלטים תפקידם והתנהגותם של אנשי המקצוע והצדדים על ידי הליכים וטקסים פורמליים. הואיל וההליך כולו מתבצע על ידי דיבור, אין לתמוה על השליטה התקיפה בתקשורת באולם הדיונים: יש כללים הקובעים מי עושה מה, למי מותר לדבר ומתי, למי מותר לו לפנות, באילו עניינים וכיצד ) Laster Taylor, 1994:111 &). בדבר תפקידו של המתורגמן יש חילוקי דעות רבים. במחקר האוסטרי של

20 קאדריץ' שהוזכר לעיל (אצל (Pöchhacker, 2001 נשאלו השופטים כיצד הם מגדירים את תפקידו של המתורגמן. הם גילו סובלנות רבה כלפי תרגום בתמצית, ניסוח דברי השופט מחדש בצורה פשוטה יותר, ומתן הסברים והבהרות לז'רגון המשפטי. 85% מהמשיבים ציפו שהמתורגמן יסביר לבית המשפט סוגיות תלויות-תרבות. לעומת זאת, במחקרו של ג'ון לית', אשר ראיין 80 אנשים מתחום מתורגמנות בתי המשפט בארה"ב שופטים, נציגי ארגוני מתורגמנים, ראשי תכניות תרגום בהאוניברסיטאות, מפתחי בחינות ומתורגמנים עובדים, מצא כי השופטים רצו שהכול יתורגם כפי שנאמר וללא תמצות, וסברו שאין להתיר למתורגמן לתמצת או לפשט את הטקסט לרמה שהמתורגמן חושב שהעד יבין. ואילו המתורגמנים סברו שזהו תפקידם: לקצר, לוודא שתלוי-התרגום הבין, ולפשט ז'רגון משפטי (1995:175 Edwards,.(per בהשוואה זו יש להביא בחשבון את ההבדלים בין שיטות המשפט בארה"ב ובאוסטריה. תפקידה הבסיסי של המתורגמנית הוא להעביר בנאמנות מסר משפה אחת לאחרת תוך שמירה על נייטרליות (175.p.(Angelelli, המתורגמנית נדרשת לתרגם כל מה שנאמר בבית המשפט ושהיה מובן על ידי כל הנוכחים אלמלא השפה הזרה, במטרה להקל על התקשורת בין הנוכחים. מעבר להגדרה בסיסית זו הוגדרו במחקר ארבעה מודלים עיקריים לתפקיד המתורגמן,(helper model),(conduit model) הקהילתי: הצינור השקוף העוזר מגשר השיח (bilingual/bicultural mediator) והמתווך הבין-תרבותי (communications facilitator) Brown,1995).(Turner & להלן נדון בפירוט-מה בחלק מהמודלים הללו בהקשר של מב"מ: הצינור השקוף: התפיסה המסורתית של תפקיד המתורגמן במערכת המשפט הגדירה אותו כ"צינור שקוף",(conduit) דהיינו, מעין מכונה שתפקידה להעביר מסרים משפה לשפה בלי כל התערבות, כאילו המתורגמן אינו נוכח (1994:112 Taylor,.(Laster & במקומות אחרים הוגדר 36 המתורגמן כ"פומית" (mouthpiece) שאינו תורם מאומה משל עצמו או כראי. תפיסה זו נועדה בין היתר לפתור את בעיית עדות השמיעה,(hearsay) הנוצרת בגין נוכחותה של מתורגמנית. הגדרת המתורגמנית כצינור שקוף פתרה את הבעיה הואיל והיא, כביכול, איננה בבחינת פרסונה. סוגיית העדות המתורגמת כעדות שמיעה טופלה מתוך גישות שונות במערכות שונות (לדיון מקיף ראה,Morris, 1993 עמ' 246 ואילך). בישראל כתב השופט טננבוים אודות 34 Morris 2002, p. 6; Mikkelson 1996; Niska 1995, p. 314. 35 Anderson 1976 p. 218 per Shlesinger, 1991. 36 Gaio v. R (1960), p. 429, per Fullagar in Laster & Taylor 1994, p. 113.

21 סוגיה זו בהקשר של האיסור על הסנהדרין לשמוע עדות מפי מתורגמן (טננבוים, 37 ניסח את הפתרון שופט בית המשפט העליון באוסטרליה : תשס"ג). וכך Let it be supposed that there were a machine that itself translated from one language to another so that one party to a conversation both spoke and heard in his own language; if such were the case the element that is here relied upon as hearsay would be absent, and, upon proof of the accuracy of the machine, one party's account of the conversation would be unobjectionable. In my opinion, Arthur (the interpreter) like such a machine, was merely a translator. תפיסת "הצינור השקוף" דורשת שהמתורגמנית תדבר בגוף ראשון בשעת התרגום, משל אינה נוכחת, ושתקפיד על תרגום "מילה במילה" (כפי שהוסבר קודם, המושג "מילה במילה" מטעה ומבלבל, לא ברור אם הכוונה היא לתרגום מילולי או לתרגום מלא). המתורגמנית נדרשת לתרגם את המקור במלואו ובאופן מדויק. תרגום כזה מאפשר גם לנאשם למצות את זכותו להבין במלואן את טיב העדויות והראיות נגדו, מה שאינו מתאפשר על ידי תמצית, סיכום הדברים או 38 תרגום מקוטע. חוקרי שפה ותרגום פסלו זה מכבר את מודל הצינור השקוף מטעמים עקרוניים ומעשיים גם יחד. כדברי ברק-סליגסון, המתורגמנית "אינה מתמזגת עם רהיטי בית המשפט" ) Berk-Seligson 1990). מן הבחינה העקרונית מצביעים החוקרים על כך שמודל הצינור השקוף נובע מחוסר הבנה בסיסית בטיבם של השפה והתרגום. 39 וויט טוען שגישת הצינור השקוף נובעת מטעות בתפיסת השפה, הואיל והיא רואה בשפה קוד עם מסרים שניתן להעבירם באופן שקוף ללא שינוי. 40 רובינסון משער כי ההנחיות למתורגמני בית המשפט לתרגם מילה במילה נובעות מגישה "רומנטית", המניחה שיש אפשרות לאקוויוולנציה מושלמת בתרגום. הוא אף מייחס תפיסה זו לגישות קבליסטיות הטוענות כי אם אין מתרגמים בדייקנות משמעות למשמעות, מילה למילה, אפילו אות לאות, עלולים לגרום להרס ולחורבן. הרמאנס (2001 (Hermans, מסביר כי השימוש בגוף ראשון מבוסס על תפיסת שני סוגי הסיפור מימזיס ודיגסיס שהגדיר אפלטון ב"רפובליקה": מימזיס הוא סגנון סיפור שבו המס פר משתמש בגוף ראשון ובכך מטשטש ומעלים את עצמו, ואילו בדיגסיס משתמשים בגוף שלישי, המבליט את ישותו הנפרדת של המספר. מתורגמנים משתמשים בתצורת מימזיס (2002.(Wallmach, 37 Gaio v. R (1960) pp. 432-433, per Laster & Taylor 1994, p. 112. 38 US ex rel Negron v. State of New York (1970), per Laster & Taylor 1994, p. 114..ליפקין 39 White, 1990, p. 253, per 40 Robinson, 1991, per Morris, 1995.

22 41 חוקרים אחדים מדגישים כי הדרישה לדבר בגוף ראשון הוא ביטוי ללחץ על המתורגמנים "להיעלם" כאישיות נפרדת. כדי להפיג את החששות מפני חוסר אותנטיות וסילוף, וכן כדי לפתור את הדילמה האתית של נאמנות לשני בני-השיח, משתדלים המתורגמנים להצניע את עצמם. גם הקודים האתיים והמערכות המעסיקות מתורגמנים מג דרים את פעולתם בצורה מגבילה ביותר כדי למחוק את זהותם הנפרדת, והחוקים הנוגעים למב"מ אינם דנים כלל בתפקיד המתורגמן ואינם מזכירים אותו. לחוסר נרא ת (invisibility) זה השפעה מרחיקת לכת כי הוא מתרחב גם לתחום החברתי: אנשים ש"נעלמים" מבחינה מקצועית נוטים להיעלם גם מבחינה חברתית. זו הסיבה שארגון המתורגמנים הבינלאומי AIIC כלל בקודי האתיקה גם סוגיות של שכר, תנאי עבודה ומו"מ קיבוצי. מן הבחינה המעשית, החוקרים המתנגדים לתפיסת הצינור השקוף מערערים על ההנחה כי מלאכת התרגום היא פעולה נייטרלית חופשייה מהתערבות המתורגמנית. החוקרים הראו כי המתורגמנית פועלת בתוך הקשר חברתי-לשוני מסוים ובתוך סיטואציות מורכבות ) Wadensjö, Turner, 2001:142 ;1993) וכן מבצעת מטלה מורכבת ורבת פנים הכרוכה בקבלת החלטות בלתי פוסקת (1993.(Roy, על המתורגמנית להבין את עיקרי הנושא, לתווך לשונית בין אנשים בעלי רקע שונה ואינטרסים סותרים, והיא פועלת בסביבה שבה מספר המשתנים רב. לכן עליה להפעיל שיקול דעת ולהיעזר בניסיונה, במקצועיותה ובהכשרתה לצורך ביצוע תפקידה ) Morris, Colin & וכפי שמסבירה ברק-סליגסון (1990,(Berk-Seligson, כדי לתרגם תרגום נאמן. (1993:138 חייבת המתורגמנית לפעמים להתערב במהלך הדיון ולהשפיע על הקצב, הסגנון או התוכן. אז לובש לפתע "הצינור השקוף" סממנים של ישות עצמאית. (על מורכות מטלת התרגום ראו ביתר פירוט בסעיף 1.2). מוריס 1995:26) (Morris סבורה כי תפיסת הצינור השקוף נובעת מן הדעה כי פרשנות היא נחלתם הבלעדית של המשפטנים, ולכן אסור למתורגמנית לבצע פעולה (interpretation) כזאת אלא להסתפק בתרגום,(translation) מילה המפורשת כהעברת תוכן מילולית. לטענתה, תפיסה כזו של מתורגמני בית משפט גם מאפשרת למערכת המשפטית לגזור גזירה שווה בין העדות המקורית לבין התרגום, ובכך לפטור את עצמה מהעיסוק בסוגיית איכות התרגום (1993b.(Morris, נעיר כאן כי טענה זו עומדת בסתירה לדבריו של השופט האוסטרלי שצוטט 41 Pym 1992, Chesterman 1997:169, Moeketsi 1999, Wallmach 2002 and others.

23 לעיל (עמ' 19), אשר התנה את תפיסת הצינור השקוף בהוכחת דייקנותה של מכונת התרגום ) upon.("proof of accuracy of the machine" שלושת המודלים האחרים: העוזר, מגשר השיח והמתווך הבין-תרבותי, נוטים להתיר למתורגמן להתערב בשיחה בין שני הצדדים המתורגמים כאשר טובת העניין דורשת זאת: כדי להגיש עזרה לתלוי התרגום, כדי לשפר את התקשורת בין הצדדים או כדי להסביר הבדלים בין-.(Wadensjö, 1993) תרבותיים, בהתאמה לכל מודל מודלים אלה נתקלים בהתנגדות חריפה בהקשר של בית המשפט, שבו שומרים הצדדים בקנאות על סמכויותיהם, ומועלית הטענה כי התערבות המתורגמן הופכת אותו למעשה לעד, סותרת את קודי האתיקה למתורגמני בית משפט, ומתקרבת מאוד לכדי עיסוק בסינגור או מילוי תפקיד פעיל בהליך המשפטי (1998.(Mikkelson, מצד השני, התומכים במודלים אלה מצביעים על כך שאי ההתערבות עלול להעלים מבית המשפט מידע חשוב. לפעמים קורה, שהלחץ לתיווך בין-תרבותי מגיע מבית המשפט עצמו. המתורגמנים נמצאים כאן בין הפטיש לסדן: אם שתקו, מותחים עליהם ביקורת על שלא הסבירו פן בין- תרבותי, ואם הסבירו, נוזפים בהם על שהם "מתיימרים" לסטר 42 להסביר דברים לשופט. וטיילור (שם, עמ' 119-118) מספרות על פונקציות נוספות שממלאים מתורגמנים, בין אם מיוזמתם ובין אם משום שהתבקשו לעשות זאת: מומחי שפה experts) (Language מודעים למורכבות הלשון. תפקיד שהם ממלאים או מתבקשים למלא בהיותם רשימה זו. מסנגרים speakers) (advocates to non-english דיון מפורט בסוגיית הסינגור ראו בסוף מסייעים לאנשי המקצוע בקהילה professionals) (aids to community מתורגמנים מוצאים את עצמם מסייעים לעורכי דין ולאנשי מקצוע אחרים לספק שירותים פארא-לשוניים לתלויי התרגום. מגשרים בין תרבויות bridge) (cultural שתפקידם להסביר גישות והתייחסויות תרבותיות. יש מתורגמנים שסבורים כי חלק מתפקידם הוא להסביר סוגיות תרבותיות כשהן מפריעות לתקשורת, כשהן מעוררות הערות גזעניות או שליליות, או כשנפגעות זכויותיו של תלוי- התרגום. הדוגמאות לצורך בתיווך תרבותי רבות ומגוונות: מפרשנות לשפת גוף או למילים בודדות ועד הסבר תפיסות עולם שלמות.

24 שומרי סף 43 (gatekeepers) מתורגמנים מחליטים מה לתרגם לפי מה שנחשב בעיניהם message רלוונטי, 44 מה ראוי שיתורגם ומה לא. אנג'ללי קוראת להם "ממירי מסרים" ).(converters שוטרי תנועה cops) (traffic המתורגמנים עוצרים את המוענים כדי שיוכלו לתרגם, ובסיימם הם מאפשרים להם להמשיך את דבריהם. הם מבקשים מהמוענים להאט את הקצב. הם מבקשים מהם לא לדבר בבת אחת. (Steytler, 1993:210) סדרני בית משפט: בדרום אפריקה משמשים המתורגמנים גם כסדרנים וכפקידי עזר בבית המשפט, כלומר מבצעים פעולות כגון הכנסת והוצאת נאשמים ועדים, הבאת תיקי הדיונים של אותו יום לבית המשפט, הכנסת נאשמים ועדים ל אולם והוצאתם ממנו, תיוק, מחיקת הקלטות ישנות, ועוד כהנה וכהנה, ואפילו הנפת הדגל בחזית בית המשפט (2006.(Moeketsi, גם בישראל משמשים המתורגמנים בבתי משפט צבאיים כסדרנים, ותפקידם כולל קריאה לשופטים, לסנגורים, לאנשי התביעה ולנאשמים, סידור אולם בית המשפט והשלטת סדר (ליפקין, 2006 סעיף 5.3.1). המודלים המאפשרים התערבות מתורגמנים מדגישים מרכיבים כמו הצורך במתן חופש- פעולה מסוים למתורגמן כדי לא לחבל בתהליך התקשורת, או הפן האנושי שבאינטראקציה בבית המשפט, פן שמתעלמים ממנו במודל הצינור השקוף. דוגמה לצורך בחופש-פעולה נותנת שלזינגר בשאלה האם יש להסביר שמות של חגים יהודיים, דמויות (Shlesinger, 1991:140) מההיסטוריה והמסורת היהודית, שמות של מקומות וכיוצא בזה. כדוגמה לפן האנושי ניתן להציע את נושא הסינגור השנוי במחלוקת (הסינג ר כאן במשמעות של אפליה מתקנת, כלומר מתן תמיכה נוספת לאדם שמתקשה לסנגר על עצמו, לא של עבודת הסנג ר בבית המשפט). מתורגמנים רבים חשים בצורך לסנגר על תלויי התרגום או לסייע להם בדרכים שונות. קיימת גם ציפיה מצד תלויי-התרגום, בעיקר במצבם הפגיע בבית המשפט, ובפרט אם המתורגמנית נמנית עם בני עדתם או ארצם, שהמתורגמנית תסנגר עליהם. המתורגמנית אמורה לפצות לא רק על אי ידיעת השפה, אלא גם על בעיות נוספות כגון השכלה לקויה, רקע 42 O'Toole 1993 per Laster & Taylor (1994) p. 122. 43.O'Barr & O'Barr, 1976, p. 22 per Morris, 2008a את המונח Gatekeeping טבע פרישברג 1986:28),(Frishberg כמצוטט אצל,Janzen & Korpinski עמ'.188 44 Morris, 2008a, Angelelli, p. 183.

25 חברתי בעייתי, 45 וחוסר ניסיון בתוך המערכת המשפטית. הספרות מספקת דוגמאות רבות לדחף לסנגר או לבקש סינגור. מוקצי (2000:235 (Moeketsi מדווחת על נאשם שנשאל על ידי השופט אם יש לו עורך דין. המתורגמנית תרגמה את השאלה כך: "יש לך עורך דין? בית המשפט מתיר לך לחפש עורך-דין משלך. אם אין לך כסף, אתה יכול לקבל עורך דין מהסנגוריה הציבורית.". 46 ל מספר על מתורגמנית שתרגמה בכלא שיחה בין כלואה לפרקליטה. בתום השיחה פנתה הכלואה למתורגמנית וביקשה ממנה להודיע לשלטונות הכלא שהיא זקוקה לתחתונים נקיים. המתורגמנית היססה לתרגם את הבקשה באוזני עורך הדין מחשש שתביא את האישה במבוכה. (81-80 לאחר מחשבה העבירה את הבקשה ישירות לסוהרת. ליפקין (2006: מצטטת מתורגמן צבאי שאמר: "הם באים לפה כאילו הם עיוורים, הם לא יודעים כלום". בכך נימק את העובדה שהוא מתעניין במשפחתם של הנאשמים ובמצבם, ומסייע להם בשירותים קטנים כגון צילום כתב האישום "להראות להם שאני בן אדם". מתורגמנית בתי משפט מאנגליה בשם דיאנה מורגן, שנעשתה אחר כך עורכת דין, מתארת את הקשר הנפשי הנוצר לפעמים בין מתורגמן לתלוי- תרגום: While a barrister must maintain and establish a relationship of polite aloofness with his client, there is almost inevitably a strange, transient intimacy between interpreter and defendant. This is exacerbated by the fact that the interpreter stands alongside the accused in the dock and on the witness stand and repeats his words as they are uttered, using the first person singular. The result is a curious identification with the defendant, akin to the actor s identification with his role. The accused, for his part, nearly always responds warmly, regarding the interpreter more as a friend and ally than as a person paid by the prosecution to do a job. After all, in many cases the interpreter is the only person around with whom he can hold a direct conversation! It is sometimes hard for him to accept that the interpreter s role is other than friend and mentor. 47 נושא הסינגור מופיע בהקשר של שדה אחר, שדה התקשורת האלקטרונית, אצל הסוציולוג (36-35 בורדייה 1999: (בורדייה הטוען כי הדיונים בפנל הטלוויזיוני הוגנים רק למראית עין. לדבריו, מנחי הטלוויזיה אינם תומכים במרואיינים בלתי מנוסים, היושבים בפנל אחד עם מרואיינים מנוסים. חוסר התמיכה אינו מאפשר ל'טירונים' לומר את דברם. וכך הוא כותב [ההדגשות שלנו, נ.ס.]: ברור שלא כל בני-השיח, שמופיעים בתכנית טלוויזיה, שווים. יש בהם מקצועני אולפן, יש מקצועני מלל וגם אולפן, ומולם חובבים (למשל שובתים, אשר בשבתם סביב המדורה, הם...) 45 Laster & Taylor 1994, p. 121; Morris, 1999. 46 Poole, 1993, per Laster & Taylor 1994, p. 123. 47 Morgan (1982), per Morris, 1999.

26 ונוצר מצב של חוסר שיוויון קיצוני. כדי לשפר במידת-מה את השיוויוניות, צריך היה המנחה לעשות העדפה מתקנת, זאת אומרת לעזור קצת לחלשים-יחסית [...] אם רוצים שאדם, שאיננו מקצוען של מלל, יצליח לומר משהו [...] יש לתת תמיכה לדבריו. כדי לרומם מעט את מה שאמרתי כרגע, אומר שזוהי השליחות הסוקראטית במלוא הדרה. עלינו להעמיד את עצמנו לשירותו של מישהו שדבריו חשובים [...] כדי לעזור לו להוליד את דבריו. ואת זאת המנחים אינם עושים כלל וכלל. לא רק שאינם עוזרים לחלשים, אדרבא, במילים פשוטות, הם רומסים אותם. במאה צורות: לא נותנים להם את רשות הדיבור ברגע הנכון, או שנותנים להם את רשות הדיבור ברגע שהם הכי פחות מצפים לו, מפגינים כלפיהם קוצר רוח וכן הלאה. מבלי לקבוע אם בית המשפט הוא המקבילה של הפנל הטלוויזיוני, תפיסת הסינגור גורסת כי על מנת לתת לתלויי-התרגום סיכוי הוגן, לא די להעסיק מתורגמנית כשירה, יש לאפשר לה גם לסנגר עליהם במידת הצורך, בעיקר על ידי תיווך בין-תרבותי ותיווך לשוני. הדבר חשוב בעיקר כאשר יש הבדל גדול בין הנורמות של תרבות בית המשפט לבין הנורמות הנהוגות בתרבותו של תלוי-התרגום 2004).(Hale,2002, אולם המתנגדים טוענים כי סינגור עלול לחבל במרכיבים שונים של הדיון המשפטי 218-222).(Laster & Taylor 1994: professional ) 1.1.2. כללי אתיקה והתנהגות מקצועית מדינות רבות וארגונים רבים פרסמו כללי אתיקה והתנהגות מקצועית,(conduct שנועדו לאפשר למתורגמנים לעבוד בצורה יעילה ואפקטיבית, להקל עליהם להתמודד עם דילמות בעבודתם, ולהעניק להם בסיס אחיד. קודי האתיקה עשויים להיות בגדר המלצות או לחייב בלבד, את חברי הארגונים שהנפיקו אותם. רוב קודי האתיקה הללו דומים זה לזה, אולם לפעמים הם חלוקים בסוגיות חשובות לדוגמה, יש כאלה המבוססים על הגדרת המתורגמן כצינור שקוף, ואחרים המכירים במורכבות עבודתו, ולכן מנסים לאפשר חופש לו פעולה מסוים ומילוי פונקציות נוספות. אנג'ללי סבורה 2000),(Angelelli, שרבים מכללי האתיקה הללו היו מבוססים על קודי אתיקה של מתורגמני ועידות, שהועתקו כמות שהם לסוגי תרגום אחרים בלי להביא בחשבון את ההבדלים מבחינת סביבת העבודה וטיבה. מחקרים שונים הראו זה מכבר שיש פער בין הכללים 48 בין המציאות שבתוכה פועלים המתורגמנים. החוקרים הצביעו על המורכבות בתפקידו של המתורגמן, וערערו על מושג הנייטרליות כפי שהוא מנוסח בכללי האתיקה. הם הצביעו על דילמות אתיות רבות שהמתורגמן נתקל בהם בעבודתו: ציפיות לא ריאליות או מנוגדות לכללי האתיקה; 'סילוק' המתורגמן (כמו בדוגמות הבאות מתחום התרגום הרפואי: רופא שמורה למתורגמנית לא לתרגם למטופל; מטופל שמבקש מהמתורגמנית לא לספר לרופא דבר שאמרו לה); התמודדות עם 48 סקירת ספרות בנושא אצל אנג'ללי (2000), עמ' 178-177.

27 דמויות סמכות; דרישה למלא תפקיד של מומחי תרבות, שעה שמתורגמנים אינם בהכרח כאלה; ציפייה של תלוי-התרבות שהמתורגמן ימלא תפקיד של חבר, יועץ או עוזר; ניגוד בין התרבות השלטת לתרבות המהגרת, 49 כאשר המתורגמן נדרש להקפיד רק על נורמות התרבות השלטת. אנג'ללי נותנת דוגמה של תרבויות שבהן נוהגים האנשים להביא למתורגמן סל פירות, לא כשוחד אלא לאות תודה. סירוב לקבל את השי יעליב את הנותן, קבלתו סותרת בדרך כלל את כללי האתיקה. 2002) (Wallmach, וולמאך מסבירה כי יישום כללי האתיקה נתקל בקשיים בגלל עמדתו של המתורגמן כאיש-ביניים, שיש לו נאמנות חצויה מחד הוא מחויב להעביר בנאמנות את דברי המוען, ומאידך הוא מחויב לוודא שהנמען הבין, כשלעתים מתעוררת סתירה בין שני השיקולים הללו. 50 קולין ומוריס מקדישות בספרן פרק שלם לסטנדרטים מקצועיים. הן סקרו מקורות שונים הנחיות למתורגמנים, מדריכים, סטנדרטים של התנהגות מקצועית וקודי אתיקה מאוסטרליה, אנגליה ו-ווילס, קנדה וארה"ב. התוצאה היא רשימה של,Best Practices כללים מומלצים שהוכיחו את עצמם. להלן יפורטו הכללים הבסיסיים המשותפים לרוב קודי האתיקה שנבדקו: חיסיון: אסור למתורגמן לגלות מידע ששמע בקשר לעבודתו, בין אם לפני או במהלך הדיון, או ששמע כבדרך-אגב בשהותו בבית המשפט, לשום גורם חיצוני, ולא לשוחח עליו עם הצדדים, העדים, 51 הקהל או המושבעים. כפי שמסבירה מוריס, למעשה חובת חיסיון זו נחשבת במשפט האנגלי ונגזרותיו כשלוחה של חובת חסיון עורך דין-לקוח מאז משפט דו-בארי בשנת 1791, כאשר השופט היושב בדין פסק כי המתורגמן אינו אלא כלי (organ) שדרכו הועבר מידע בין הפרקליט.(Morris, 2000) ללקוח, ויש לנהוג בו כאילו לא היה שם בטקסס, למשל, אסור להזמין את המתורגמן להעיד על דברים ששמע בשיחה בין עורך דין ללקוחו (1996:143.(Colin&Morris, נייטרליות ואי משוא פנים: אסור למתורגמנית לגלות משוא פנים או העדפה, או להביע דעות אישיות. כדי להקפיד גם על מראית עין, עליה להימנע מכל שיחה מיותרת עם הצדדים, באי- כוחם, עדים, נאשמים או צד מעוניין אחר בתוך בית המשפט ומחוצה לו. נייטרליות נחשבת לאבן יסוד באתיקה של 52 מב"מ. מצגר טוענת שנייטרליות מוחלטת אצל המתורגמנית היא "מיתוס" 49 Angelelli 2000, pp. 187-188. 50 Colin & Morris 1996, Chapter 7, pp. 137 ff. 51 p. 142 Colin & Morris 1996, וראו גם קודי האתיקה של http://www.najit.org/title NAJIT ושל בתי המשפט בניו יורק (סימוכין) ובאנגליה (סימוכין). 52 Schweda Nicholson 1994 per Janzen and Korpiniski, p. 173.