בעהי"ת יגעת ומצאת מסכת בבא מציעא פרק אלו מציאות מדף כא ע"א עד דף כד ע"ב 2658 א' אייר תשע"ו )9.5.16( חוברת עבודה לתלמיד חיים אפרתי
כל הזכויות שמורות להוצאת "יגעת ומצאת" נדפס בישראל ה'תשע"ו אין להעתיק ספר זה כולו או כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה בכל צורה שהיא, ללא אישור בכתב מהוצאת "יגעת ומצאת". למורים: אין לצלם או להעתיק מספר זה בכל צורה שהיא ללא רשות מהמחבר. עריכה לשונית: ד"ר רויטל שדמי ציורים: תמר אפרתי איורים: ורד פאל עריכה גרפית: ורד פאל להזמנות: 050-5859296 09-7928082 הוצאת יגעת ומצאת ת.ד. 305 קדומים 4485600 chaim030573810@gmail.com כתובתנו באתר: http://yagata.co.il 2
תוכן העניינים: לפני שמתחילים א 7 אמצוות השבת אבידה בתורה שבכתב ב 10 בפתיחה לפרק אלו מציאות ג 12 גמשנה "אלו מציאות שלו" ד 18 דמצא פירות מפוזרין ה 24 הבעיות רבי ירמיה ו 30 ויאוש שלא מדעת זהוכחות 2-1 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - פירות מפוזרין, מעות מפוזרות ז 36 חהוכחות 4-3 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - עיגולי דבילה ולשונות של ארגמן ח 41 טהוכחה מס' 5 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת -המוצא מעות במקום ציבורי ט 44 יהוכחה מס' 6 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת -מאימתי כל אדם מותרין בלקט? י 46 א י 52 א יהוכחה מס' 7 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - פירות בצדי הדרך ב יהוכחה מס' 8 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - חפץ שעבר ממקום למקום ב י 58 ג יהוכחה מס' 9 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - שטף נהר קוריו עציו ואבניו ג י 63 ד יהוכחה מס' 10 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - תרומה שלא ברשות הבעלים ד י 68 ו ט 75 ו טמעשה חכמים - התורם שלא מדעת ז טהוכחה מס' 11 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - משקה המכשיר לקבל טומאה ז ט 79 ז יהוכחה מס' 12 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - אבידה שאבודה מהמאבד ז י ח י 85 ומצויה אצל כל אדם ט י 90 ח ישאלות בעקבות ההכרעה כאביי כ 94 ט יסימן העשוי להידרס אכ 100 כסימן העשוי להידרס - כריכות ואלומות ב כ 105 אכסימן העשוי להידרס - כיכרות של נחתום ושל בעל הבית ג כ 109 ב כסימן העשוי להידרס וסימן הבא מאליו
ג כ גרסא שנייה להסבר המחלוקת התנאים במשנתנו ד כ מחרוזות של דגים ה כ חתיכות של בשר ו כ מצא חביות של יין או של שמן ז כ האם המקום מהווה סימן חכ כלי אנפוריא טכ דיון בדברי רבי שמעון בן אלעזר בברייתא ל המוצא אבידה במקום שהרבים מצויים שם אל הגמרא מנסה לפתור את הספק הראשון בדברי רבי שמעון בן אלעזר ב ל דיון נוסף בדברי רבי שמעון בן אלעזר - באשפה שאינה עשויה לפנות ג ל דיון נוסף בדברי רבי שמעון בן אלעזר - האם רב אסי סובר כמותו דל דיון נוסף בדברי רבי שמעון בן אלעזר - מציאה בנהר הל השבת אבידה לפנים משורת הדין ו ל הרי אלו שלו גם כשהמאבד נתן סימן ז ל מצא בשר - הרי אלו שלו חל דיון נוסף בדברי רבי שמעון בן אלעזר - מצא גדי שחוט ומציאות נוספות טל מילון מילות המפתח והמונחים התלמודיים מ מי מפחד מארמית אמ מילון המילים בארמית המופיעות בגמרא ד כ 115 ה כ 120 ו כ 124 ז כ 129 חכ 134 טכ 141 ל 148 אל 152 ב ל 157 ג ל 163 דל 169 הל 173 ו ל 176 ז ל 179 חל 181 טל 184 מ 190 אמ 200 במ 201
תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו )מסכת ברכות דף כח ע"ב( בכניסתו יאמר: י ה י ר צ ון מ ל פ נ י, ה' א לה י, ש לא י א ר ע ד ב ר ת ק ל ה ע ל י ד י, ו לא א כ ש ל ב ד ב ר ה ל כ ה ו י ש מ ח ו ב י ח ב ר י, ו לא א מ ר ע ל ט מ א: "ט ה ור", ו לא ע ל ט ה ור: "ט מ א", ו לא י כ ש ל ו ח ב ר י ב ד ב ר ה ל כ ה ו א ש מ ח ב ה ם. כ י ה' י ת ן ח כ מ ה מ פ יו ד ע ת ות ב ונ ה. ג ל ע ינ י ו א ב יט ה נ פ ל א ות מ ת ור ת י. ביציאתו יאמר: מ וד ה א נ י ל פ נ י, ה' א לה י ש ש מ ת ח ל ק י מ י וש ב י ב ית ה מ ד ר ש ו לא ש מ ת ח ל ק י מ י וש ב י ק ר נ ות; ש א נ י מ ש כ ים ו ה ם מ ש כ ימ ים: א נ י מ ש כ ים ל ד ב ר י ת ור ה ו ה ם מ ש כ ימ ים ל ד ב ר ים ב ט ל ים; א נ י ע מ ל ו ה ם ע מ ל ים: א נ י ע מ ל ומ ק ב ל ש כ ר ו ה ם ע מ ל ים ו א ינ ם מ ק ב ל ים ש כ ר; א נ י ר ץ ו ה ם ר צ ים: א נ י ר ץ ל ח י י ה ע ול ם ה ב א ו ה ם ר צ ים ל ב א ר ש ח ת ש נ א מ ר )תהלים נה, כד(: "ו א ת ה א לה ים ת ור ד ם ל ב א ר ש ח ת א נ ש י ד מ ים ומ ר מ ה לא י ח צ ו י מ יה ם ו א נ י א ב ט ח ב "
בס"ד לפני שמתחילים... בחוברת זו אנו לומדים ללמוד גמרא. לפני שנתחיל ללמוד חשוב לדעת כמה פרטים חשובים על החוברת ועל שיטת הלימוד. יש ללמוד קודם את הגמרא מתוך הגמרא עצמה עם פירוש רש"י ורק לאחר מכן לעיין בכתוב בחוברת. המטרה היא להרגיל את התלמידים לעיין בדף הגמרא. בתחילת כל סוגיה בחוברת עימדנו מחדש את הגמרא לפי הכללים הבאים: א. כל שלב בסוגיה )שאלה, תשובה, ראיה וכו'( מתחיל בשורה חדשה. ב. המקורות התנאיים בסוגיה )משנה, ברייתא, תוספתא( בצבע אדום. ג. המונחים התלמודיים בסוגיה )מתיבי, ורמינהו, מתקיף( בצבע ירוק. ד. שמות החכמים בצבע כתום. לאחר עימוד הגמרא נבאר את המילים בארמית בסוגיה. בתחילת כל עבודה יש משימה של תרגום מילים. תלמידים שמתקשים יכולים להיעזר במילון המילים בחוברת. אחרי השאלה העוסקת בתרגום המילים בארמית מופיעה שאלה שמטרתה תרגום משפטים שלמים לעברית. תרגום המשפטים יקל על התלמידים להבין את הגמרא. בשלב הבא אנו עוסקים בהבנת מהלך הגמרא והשקלא והטריא. השלבים השונים, כגון: שאלה, תשובה, ראיה וכדומה, נכתבו באותיות מודגשות. בסיום היחידה מובא תרשים גרפי המסכם את היחידה. התרשים מתאר את מהלך היחידה לפי סדרה בגמרא. התלמידים יכולים להיעזר בתרשים תוך כדי לימוד היחידה ולראות באיזה שלב הם נמצאים ביחידה בדומה למפת דרכים או להיעזר בתרשים בסוף היחידה כסיכום. הלימוד כולל בתוכו את ההישגים הנדרשים להוראת הגמרא בהתאם למסמך ההישגים שפורסם באתר. ההישגים הם שלבים בלימוד הגמרא, ההישגים מופיעים בסמלים שונים לאורך החוברת. לפניכם הסמלים של ההישגים ומה כולל כל אחד מהם: מבנה הגמרא לכל משפט בגמרא יש תפקיד: שאלה, תשובה, הבאת ברייתא לסיוע וכו'. טבלה או תרשים המתארים את מהלך ומבנה הגמרא נכללים בהישג זה. אם נצליח להבין את תפקיד כל משפט בסוגיה, נתקדם בלימוד הגמרא. עורכי התלמוד, רבינא ורב אשי, השתמשו במילים ובביטויים קבועים לזיהוי חלקי המשא ומתן. נלמד כיצד להיעזר במילות המפתח להבנת הסוגיה ולהבנת סוגיות אחרות שאינן מוכרות. בהישג זה כלולים המונחים התלמודיים שהם מילות המפתח בגמרא. אוצר מילים הישג זה כולל אוצר מילים בארמית ותרגומן, וכן תרגום משפטים שלמים מתוך סוגיית הגמרא. התלמיד ילמד כיצד לזהות סימני מפתח המקלים על זיהוי מילים בארמית, כגון: השימוש בא' בסוף מילה כה"א הידיעה. מהלך הגמרא - הישג זה כולל הבנת המשא ומתן בגמרא, הבנת נקודת ההסכמה ונקודת המחלוקת בין החולקים ואת יכולת התלמיד לסכם את הסוגיה במילים שלו. הכרת החכמים - הישג זה כולל ידע ביוגרפי בסיסי אודות התנאים והאמוראים המופיעים בפרק. באיזה דור פעל כל חכם, מי היו רבותיו, חבריו ותלמידיו העיקריים. אב בן וחבר - אוריה אבא שלו ואיתן לומדים אתנו גם כן את דפי הגמרא. השיח ביניהם יעמיק את הערכים ואת הרלוונטיות בגמרא. הבנה ויישום - צירוף ההבנה והכישורים שנרכשו בארבעת ההישגים הקודמים מאפשר יישום הנלמד והבנה מעמיקה בגמרא. יסודות התורה שבעל פה - בהישג זה נלמד איך לומדים את ההלכות מפסוקים בתנ"ך. אנו מאחלים לכם שתרכשו כלים ללמוד ולהבין גמרא, לעמול בה ולאהוב את הלימוד. והערב נא את דברי תורתך בפינו ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל.
יחידה א' מצוות השבת אבידה בתורה שבכתב לפני שנלמד על מצוות השבת אבידה במשנה ובגמרא נלמד את המקור למצווה זו בתורה שבכתב. בתורה שבכתב מצוות השבת אבידה נאמרה בספר שמות ובספר דברים. נעיין בפסוקים העוסקים במצוות השבת אבידה. שמות פרק כג פסוק ד ד. כ י ת פ ג ע ש ור א י ב א ו ח מ ר ו ת ע ה ה ש ב ת ש יב נ ו ל ו דברים פרק כב פסוקים א-ג א. לא ת ר א ה א ת ש ור א ח י א ו א ת ש י ו נ ד ח ים ו ה ת ע ל מ ת מ ה ם ה ש ב ת ש יב ם ל א ח י ב. ו א ם לא ק ר וב א ח י א ל י ו לא י ד ע ת ו ו א ס פ ת ו א ל ת ו ך ב ית ו ה י ה ע מ ע ד ד ר ש א ח י א ת ו ו ה ש ב ת ו ל ו ג. ו כ ן ת ע ש ה ל ח מ ר ו ו כ ן ת ע ש ה ל ש מ ל ת ו ו כ ן ת ע ש ה ל כ ל א ב ד ת א ח י א ש ר ת אב ד מ מ נ ו ומ צ את ה לא ת וכ ל ל ה ת ע ל ם משימות הקשר שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה 1. א. כתוב במחברתך את הדוגמאות השונות לאבידות שהובאו בפסוקים. ליד כל סוג של אבידה ציין באיזה ספר, פרק ופסוק הוא נזכר. ב. בפסוקי התורה מופיעות דוגמאות של אבידות. כתוב במחברתך את המילים בפסוק שמהם נלמד שיש להשיב גם אבידות שלא מופיעות בדוגמאות. 7
2. בפסוק בספר שמות ובפסוקים בספר דברים יש מצוות עשה )=ציווי לאדם מישראל לעשות מעשה מסוים(, ויש מצוות לא תעשה )=ציווי לאדם מישראל להימנע מעשיית מעשה מסוים(. השלם במחברתך את הנדרש בלשון הפסוק: מצוות עשה בספר שמות היא )שלוש מילים(. מצוות לא תעשה בספר דברים היא )שלוש מילים(. 3. א. באיזו מילה מ כ נ ה התורה את בעל האבידה בספר שמות? ב. באיזו מילה מ כ נ ה התורה את בעל האבידה בספר דברים? ג. מה מוסר ההשכל שאפשר ללמוד מתשובותיך לחלקים א, ב לעיל? 4. אילו פרטים חשובים בעניין מצוות השבת אבידה לא נתפרשו בתורה שבכתב? דוגמאות: כיצד לזהות את בעל האבידה? לכמה זמן צריך לאסוף את האבידה )אם הוא בעל חיים( אל הבית? כיצד מכריזין על האבידה? כתבו שאלות נוספות על מצוות השבת אבידה שאותן תרצו לברר וללמוד. 5. עיין במובאה מספר החינוך, וענה על השאלה המצורפת. בספר החינוך מצווה תקלח נכתב: שר ש )=ט ע ם( מ צ ו ה ז ו י ד וע כ י י ש ב ז ה ת וע ל ת ה כ ל ו י ש וב ה מ ד ינ ה, ש ה ש כ ח ה ב כ ל ה יא מ צ וי ה; ג ם ב ה מ ת ם ו כ ל ח י י ת ם ב ור ח ים ת מ יד ה נ ה ו ה נ ה; ו ע ם ה מ צ ו ה ה ז את ש ה יא ב ע מ נ ו י ה י ו נ ש מ ר ות ה ב ה מ ות ו ה כ ל ים ב כ ל מ ק ום ש י ה י ו ב א ר צ נ ו ה ק ד ו ש ה, כ א ל ו ה ן ת ח ת י ד ה ב ע ל ים. מה טעם מצוות השבת אבידה, לפי ספר החינוך? העשרה: שים לב להבדלים בין דין התורה לבין החוק שחוקקה כנסת ישראל. המשפט העברי / דין תורה חובה לא להתעלם מן האבידה. מי שרואה את האבידה או יודע על קיומה - חובה עליו ליטול אותה על מנת להשיבה. ניטלה האבידה לפני ייאוש, לא יוכל המוצא לזכות בה לעולם. מי שנוטל את האבידה לעצמו, נחשב כגנב. חובת השבת אבידה כוללת את הדרישה להציל את הזולת מהפסד. חוק השבת אבידה שחוקקה הכנסת חובה על מי שנוטל את האבידה להשיבה לבעליה או להודיע עליה למשטרה. החוק לא מבחין בין ניטלה לפני ייאוש לבין ניטלה לאחר ייאוש - בשניהם )אם לא נמצא המאבד( הרי אלו שלו. מי שנוטל את האבידה לעצמו, נחשב כגנב. השבת אבידה צומצמה רק לגבי נכס מיטלטל. 8
אב בן וחבר - תורת חיים אם אהיה לבד ברחוב ואמצא אבידה עם סימן, למה להכריז? מי י ד ע שלקחתי אותה בשבילי? אם יש סימן, ויש סיכוי שהמאבד ימצא את האבידה, אז זה ממש גזל. אדם שמוצא אבידה שיש לה סימן, עומד בפני ניסיון גדול. באמת נכון, אף אדם לא י דע אם הוא לקח לעצמו, אבל יש מי שידע ה'. לכן ציוותה אותנו התורה גם במצוות לא תעשה: " לא ת וכ ל ל ה ת ע ל ם" "מפני עין שלמעלה הרואה ומכירה בתחבולותיך" )כלי יקר, דברים כב, ב(. החובה שלא להתעלם ולפעול למען השבת האבידה, מחדדת מאד את מידת החסד ועשיית הטוב לזולת, גם כלפי מי שלא מכירים אותו וגם כלפי מי שאנו לא כל כך מסתדרים איתו. מצווה שקיימתי קיימתם כבר פעם את מצוות השבת אבידה? כתבו מה מצאתם, היכן? איך השבתם את האבידה לבעלים? מה היתה תגובת הבעלים? איך הרגשתם אחרי קיום המצווה? שמחה של מצווה באחד הימים מצאנו את רבינו רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל מחלק מיני מתיקה לכולם. שאלנוהו לפשר הדבר ורבינו ענה: היום זכיתי במצוות עשה מן התורה, לקיימה כהלכה וחלוקה זו )של הממתקים( )מע ין סעודת מצווה(. מצאתי ארנק ברחוב, חיפשתי ומצאתי את בעל האבדה. זכיתי בקיום מצוות השבת אבדה, ואני מודה על כך לקב"ה. 9
יחידה ב' פתיחה לפרק אלו מציאות לפני שנתחיל ללמוד את המשנה ואת הגמרא בהם נעסוק במצוות השבת אבידה, נברר אודות המסכת והפרק שאותו אנו עומדים ללמוד. משימות יסודות תורה שבעל פה זרעים ברכות ומצוות התלויות בצמח הארץ מועד דיני שבת ומועדים נשים דיני משפחה נזיקין דיני ממונות ובתי משפט קדשים דיני המקדש וקרבנות טהרות דיני טומאה וטהרה שישה סדרי משנה שישה סדרי משנה 1. א. לפניך שתי עמודות. כתוב בעמודה הימנית את שמות שישה סדרי משנה שסימנם ז.מ.ן.נ.ק.ט. הסדר במשנה זרעים התוכן הנכלל בסדר דיני טומאה וטהרה ברכות ומצוות התלויות בצמח הארץ דינים הקשורים בנישואין ובמשפחה דינים הקשורים במריבות ובנזיקין בין אדם לחברו ודינים הקשורים לבית הדין דיני שבת ומועדים דיני המקדש וקרבנות ב. העתק למחברתך את שם הסדר מן העמודה הימנית ואת התוכן המתאים לו מהעמודה השמאלית. ג. כתוב שלוש מסכתות מכל סדר. ד. מה שם המסכת הנלמדת? לאיזה סדר היא שייכת? שים לב: בבא קמא - השער הראשון. בבא מציעא - השער האמצעי. בבא בתרא - השער האחרון. 2. עיין בעמוד הראשון של הפרק בשורת הכותרת וכתוב: א. מה שם הפרק הקודם )הפרק הראשון(? ב. מה שם הפרק השני במסכת "בבא מציעא"? ג. מדוע הוא נקרא ב ש ם זה? ד. ציין את הדף ואת העמוד, שבו מתחיל הפרק השני. 10
3. בדף הגמרא מופיעים אמצעי עזר שונים: "עין משפט", "מסורת הש"ס", "תורה אור", "הגהות הב"ח" )בית חדש(. היכן תמצא את מקומו של: א. פסוק בתנ"ך. ב. מקבילות בתלמוד. ג. פסק ההלכה. ד. תיקוני גרסאות. משנת רבי זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות מסכת קידושין מסכת גיטין מסכת יבמות פרק א' פרק ב' פרק ג' משנה א' משנה ב' משנה ג' דור ראשון רב סדר דורות ראשי האמוראים בבבל נהרדעא, פומבדיתא סורא, מתא מחסיא שמואל דור שני רב הונא רב יהודה דור שלישי רב חסדא רבה רב יוסף דור רביעי רמי בר חמא רבא אביי דור חמישי רב פפא רב נחמן בר יצחק דור שישי רב אשי 11
יחידה ג' משנה "אלו מציאות שלו" דף כא ע"א מ"אלו מציאות שלו" )שורה 13( עד "אין חייב להכריז" )שורה 23( "א ל ו מ צ יא ות ש ל ו, ו א ל ו ח י ב ל ה כ ר יז?" במשנה שלנו רשימת דוגמאות של אבידות שההלכה היא: "הרי אלו שלו" - של המוצא. במשנה הבאה )דף כד ע"ב( רשימת דוגמאות של אבידות שהמוצא חייב להכריז עליהן. משנה א א ל ו מ צ יא ות ש ל ו, ו א ל ו ח י ב ל ה כ ר יז? א ל ו מ צ יא ות ש ל ו: מ צ א פ ר ות מ פ ז ר ין, מ ע ות מ פ ז ר ות, כ ר יכ ות ב ר ש ות ה ר ב ים, ו ע ג ול י ד ב ל ה, כ כ ר ות ש ל נ ח ת ום, מ ח ר וז ות ש ל ד ג ים, ו ח ת יכ ות ש ל ב ש ר, ו ג ז י צ מ ר ה ב א ות מ מ ד ינ ת ן, ו א נ יצ י פ ש ת ן, ול ש ונ ות ש ל א ר ג מ ן - ה ר י א ל ו ש ל ו, ד ב ר י ר ב י מ א יר. ר ב י י ה וד ה א ומ ר: כ ל ש י ש ב ו ש נ וי, ח י ב ל ה כ ר יז; כ יצ ד? מ צ א ע ג ול וב ת וכ ו ח ר ס, כ כ ר וב ת וכ ו מ ע ות. ר ב י ש מ ע ון ב ן א ל ע ז ר א ומ ר: כ ל כ ל י א נ פ ור י א - א ין ח י ב ל ה כ ר יז. פירות במשנה כיכרות של נחתום מחרוזת של דגים 12
משימות מבנה המשנה 1. כותרת, אומר, מקרה, דין, טעם )כאמד"ט(. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה. כותרת אלו מציאות שלו אומר רבי מאיר מקרה מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות... כל שיש בו שינוי דין הרי אלו שלו טעם היעזרו בדברי רש"י במשנה. כיתבו את הדיבור המתחיל ש ש ם מ צ א ת ם ת ש ו ב ה לשאלה. היעזרו בדברי רש"י במשנה. כיתבו את הדיבור המתחיל ש ש ם מ צ א ת ם ת ש ו ב ה לשאלה. נלמד בע"ה בהמשך. כל כלי אנפוריא נלמד בע"ה בהמשך. מושגי תוכן פירות - גרעיני תבואה. כריכות ברשות הרבים - עומרים )=צרור שיבולים שנקצרו( קטנים המונחים במקום שהרבים מצויים שם. עיגולי דבילה - תאנים יבשות הדבוקות זו לזו בצורת עיגול. מאחר שכל העיגולים דומים הם, אין בהם סימן. כיכרות של נחתום - לחמים של אופה, שהיו עשויים בתבנית אחידה. מחרוזות של דגים - דגים החרוזים בחוט, ואין זה סימן, לפי שכל הדייגים חורזים באותה צורה ובאותה כמות דגים. גיזי צמר הבאות ממדינתן - חבילות צמר גזוז לא מעובד, כפי שבאו מהמקום שבו נגזזו מהצאן. צורה אחת ומשקל אחד לכל החבילות הבאות משם, ולכן אין בהם סימן. אניצי פשתן - חבילות חוטי פשתן, שהיו עשויות בצורה אחידה. לשונות של ארגמן - חתיכות צמר צבוע בצבע ארגמן, שנסרקו בצורה מאורכת כעין לשונות. הארגמן היה חומר יקר שהופק מהפרשת בלוטות מיוחדות בחלזונות. 13
מהלך המשנה 2. "א ל ו מ צ יא ות ש ל ו ו א ל ו ח י ב ל ה כ ר יז". המשנה שלנו עוסקת בשאלה "א ל ו מ צ יא ות ש ל ו", והמשנה בדף כד ע"ב עוסקת בשאלה "ו א ל ו ח י ב ל ה כ ר יז". השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. אלו מציאות שלו )כא ע"א( א. פירות מפוזרין ב. מעות מפוזרות ג. כריכות ברשות הרבים ד. כיכרות של נחתום ה. גיזי צמר הלקוחין ממדינתן אלו חייב להכריז )כד ע"ב( 1. פירות בכלי.2 מעות בכיס 3. כתבו מה המכנה המשותף לכל האבידות, שעליהן נאמר במשנה הבאה: "חייב להכריז". מבנה המשנה 4. למשנתנו כותרת ויש לה שלושה חלקים: רישא - הראש, החלק הראשון של המשנה. מציעתא - החלק האמצעי של המשנה. סיפא - הסוף, החלק האחרון של המשנה. 5. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. החלק במשנה כותרת רישא מציעתא סיפא הנושא "אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז" אלו מציאות שלו לפי רבי מאיר דעת רבי יהודה דוגמאות דעת רבי שמעון בן אלעזר לשון המשנה )מ... עד...( אלו מציאות שלו... דברי רבי מאיר.1.2 14
מושגי תוכן סימן ציון היכר. שינוי בגוף החפץ, בצורתו או בסביבתו. הסימן מוכיח שהחפץ שייך לאדם מסוים, אם אותו אדם יודע את הסימן בלי שראה את החפץ. ייאוש אבדן תקווה למצוא את החפץ, הודאתם של בעלי החפץ שנגנב, נגזל או אבד כי שוב לא יוכלו למוצאו. רק לאחר ייאוש בעלים פוסקת בעלותם על חפצים שהיו שייכים להם, והם נקנים אז למי שמחזיק בהם. הייאוש מבטל את זכות הבעלות על החפץ. הפקר - בעל החפץ מבטל את הזכות שיש לו בחפץ, והתוצאה היא שכל אחד יכול לזכות בו. הכרזה פרסום הדברים שנמצאה אבידה, והמאבד יוכל לקבלה על פי סימנים. הבנה ויישום 6. א. עיין ברש"י ד"ה )=דיבור המתחיל( "מעות מפוזרות", והשלם במחברתך את הנדרש. רש"י כותב, שכל האבידות המנויות במשנה - אין להם סימן נ י כ ר, ולכן הבעלים והתוצאה היא, שהחפץ. ורש"י מסיים, שזה טעם כולם - החפצים המנויים במשנה, בדעת רבי מאיר. ב. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. אדם שאיבד האם מתייאש? כ ת וב: כן / לא האם מפקיר? כ ת וב: כן / לא הדין כ ת וב: שלו / חייב להכריז דבר שיש בו סימן דבר שאין בו סימן מסקנה 1 אבידה שאין בה סימן הבעלים מתייאשים האבידה שייכת למוצא מסקנה 2 אבידה שיש בה סימן הבעלים אינם מתייאשים חייב להכריז 7. א. מה ההבדל בין כריכות לבין שאר הדברים המנויים במשנה? ב. מדוע כריכות ברשות הרבים - הרי אלו שלו? עיין בדברי רש"י במשנה במקום בו הוא מסביר את דין כריכות ברשות הרבים. בתשובתך כתוב את הדיבור המתחיל ברש"י שבו מצאת תשובה לשאלה. 15
מבנה המשנה ר ב י י ה וד ה א ומ ר: כ ל ש י ש ב ו ש נ וי, ח י ב ל ה כ ר יז; 8. בדברי רבי יהודה יש מקרה ודין. א. מה המקרה? כתוב גם שתי דוגמאות. ב. כתוב שתי דוגמאות ממציאות זמננו. ג. מה הדין? ר ב י ש מ ע ון ב ן א ל ע ז ר א ומ ר: כ ל כ ל י א נ פ ור י א - א ינ ו ח י ב ל ה כ ר יז. 9. כתוב בלשון המשנה: א. מה המקרה? ב. מהו הדין? רבי יהודה במשנה הכוונה לרבי יהודה בן אילעאי, תלמידו המובהק של רבי עקיבא, בן הדור החמישי לתנאים. הציון נמצא בצומת עין זיתים ליד צפת 10. ס ו ג במחברתך את הדוגמאות במשנה לפי הכותרות בטבלה שלפניך. דברי מאכל דברי לבוש דבר שאינו מאכל ואינו לבוש 1. גיזי צמר הבאות ממדינתן 1..2.3.1.2.3.4 רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה, מכונה במשנה בשם ר ב י, בן הדור השישי לתנאים..5.6 הבנה ויישום 11. כתוב את השאלות שהתעוררו לך, כשלמדת את המשנה. דוגמאות: א. מדוע לא כתוב במשנה בקיצור - כל דבר שאין בו סימן - הרי אלו שלו? ב. מדוע דווקא בכריכות המשנה מחלקת בין רשות הרבים לרשות היחיד? ג. מדוע חתיכות של בשר - הרי אלו שלו, הרי המשקל יכול להוות סימן? ד. האם יש מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה? 16
אב ובן וחבר - תורת חיים מהמשנה למדתי שכשמוצאים אבידה צריך לעיין היטב על מנת לקבל החלטה אם להכריז או לקחת. יש מקום להתלבט האם יש באבידה סימן או לא, אולי המקום שבו נמצאה האבידה ישמש סימן, אם מדובר על חפץ שיש כמותו הרבה, אולי יש בו שינוי. אולי זה חפץ חדש, ואם הכרזתי ואף אחד לא בא, אז מה עושים... קצת מסובך. נכון, זו מצווה ייחודית שניתנה לעם ישראל. מי שאיבד חפץ בוודאי רוצה אותו בחזרה, ובוודאי כשיש בחפץ סימן. התורה מצווה אותנו לטרוח, להתאמץ ולהשתדל לטובת האחר. לבריאת העולם מאדם עד נח למניינם 4,230 3,980 3,500 2,760 2,450 2,000 1,000 מנח עד אברהם מאברהם עד משה יהושע שופטים נביאים ואנשי כנסת הגדולה זוגות ותנאים אמוראים 470 220-260 -1,000-1,310-1,760-2,760 17
יחידה ד' מצא פירות מפוזרין דף כא ע"ב מ"מצא פירות מפוזרין" )שורה 12( עד "ולא מפקר להו" )שורה 20( היחידה עוסקת בדברי המשנה: "מצא פירות מפוזרין - הרי אלו שלו". הגמרא שואלת מה מידת הפיזור של הפירות ומעמידה את המשנה במקרה מסוים. "מצא פירות מפוזרין". וכמה? אמר רבי יצחק: קב בארבע אמות. היכי דמי? אי דרך נפילה - אפילו טובא נמי, ואי דרך הינוח - אפילו בציר מהכי נמי לא! אמר רב עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי עסקינן: קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו - לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו. טרח והדר אתי ושקיל להו, בציר מהכי - ולא מפקר להו. משימות מבנה הגמרא 1. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה. היעזר בעימוד הגמרא לעיל. תפקיד היחידה א. ציטוט מהמשנה ב. שאלה ג. תשובת רבי יצחק לשון הגמרא )מ... עד...( "מצא פירות מפוזרין". 18
ד. שאלת בירור ה. אפשרות א היכי דמי? אי דרך נפילה, ו. דחיית אפשרות א ז. אפשרות ב ח. דחיית אפשרות ב ט. תשובת רב עוקבא בר חמא אמר רב עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי עסקינן. י. הסבר לתשובת רב עוקבא בר חמא אוצר מילים 2. א. כתוב במחברתך את ההסבר המתאים מבין ההסברים שבטור השמאלי. אם המילה בארמית היא מונח תלמודי, היא תסומן באמצעות ה. הדרכה: 1. בדוק אם יש מילה עברית דומה )נסה לחפש על פי השורש(. דוגמא: א ינ י ש - איש. ד מ י - דומה. 2. אם לא מצאת מילה עברית דומה, עיין ברש"י. דוגמא: מ כ נ ש ת א ד ב י ד ר י - רש"י מפרש: בשעת אסיפת גרנות. 3. אם עדיין לא הצלחת לתרגם, עיין במילון המילים המובא בנספח לחוברת. כשאוצר מילותיך בארמית יגדל, נסה להבין את המילה על פי הקשרה במשפט. מילים ארמיות ההסבר המתאים הסברים מילים ארמיות ההסבר המתאים הסברים * ה יכ י ד מ י בשעת אסיפת גרנות נ פ י ש חוזר ט ו ב א פחות ה ד ר לוקח ב צ י ר הרבה נ מ י יבוא מ ה כ י מ כ ך א ת י גם מ כ נ ש ת א ד ב י ד ר י איך דומה? כיצד בדיוק היה הדבר ש ק י ל מרובה ב. העתק למחברתך את המילים בארמית, שיש להן משמעות דומה בעברית. 19
3. תרגם לעברית את הביטויים הבאים: א. היכי דמי. ב. אפילו טובא נמי )הרי אלו שלו(. ג. אפילו בציר מהכי נמי לא! ד. במכנשתא דבי דרי עסקינן. ה. לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו. מבנה הגמרא מצא פירות מפוזרין וכמה אמר רבי יצחק קב בארבע אמות 4. א. באיזו מילה מסתיימת השאלה? ב. העתק המשפט למחברתך ופסק אותו - מרכאות וסימן שאלה. ג. האם רבי יצחק המופיע בציטוט הוא תנא או אמורא? כיצד קבעת זאת? מושגי תוכן ה י כ י ד מ י בתרגום המילולי פירושו איך דומה? בתרגום הענייני פירושו: באיזה אופן מדובר במקרה זה? אמה האורך מן המרפק ועד ראש האצבע האמצעית של אדם מבוגר )בערךכ- 50 ס"מ(. קב - מידת נפח לחומרים יבשים כשני ליטרים בערך. קב בארבע אמות - גרעיני תבואה המפוזרים על שטח שאורך כל אחת מצלעותיו הוא ארבע אמות, כלומר על שטח של 16 אמות מרובעות. קב חיטין ד' אמות אמה ד' אמות דרך הינוח - מצורת האבידה ניכר, שהאבידה הונחה במקום זה מדעת בעל האבידה, ובוודאי יחזור לשם לקחת אותה. דרך נפילה - לפי הצורה שבה אנו מוצאים את האבידה, ניכר שהיא בוודאי נפלה מהבעלים. מהלך הגמרא שאלת הגמרא "היכי דמי..." 5. הסבר את שאלת הגמרא "היכי דמי". על מה שואלת הגמרא שאלה זו? 20
"אי דרך נפילה - אפילו טובא נמי, ואי דרך הינוח - אפילו בציר מהכי נמי לא!" 6. העתק למחברתך את המשפט הנכון, והשלם את החסר: אם הפירות נפלו מהמאבד, אזי אפילו אם נפלו יותר / פחות פירות, הדין צריך להיות הרי אלו שלו / חייב להכריז. הסיבה: ואם הפירות הונחו על ידי המאבד, אזי אפילו אם הונחו יותר / פחות פירות, הדין צריך להיות הרי אלו שלו / חייב להכריז. הסיבה: אב בן וחבר - תורת חיים גם לי קרה פעם ששכחתי חפץ עם סימן במקום מסוים, ונזכרתי בזה רק כשהגעתי הביתה. לא היה לי כדאי לחזור שוב את כל הדרך באוטובוס, וכבר היה חושך. התייאשתי מהחפץ, כי הייתי בטוח שהוא כבר לא יהיה שם. כי בוודאי ניקו שם, וזרקו אותו. זאת אומרת שזה לא באמת שוויתרת על החפץ, אלא מפני שלא היה לך כוח וחשק לחזור לקחת. אם הוא התייאש ולא משנה למה, אז המוצא יכול לקחת. מספרים על הרב אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש", שהלך מביתו לישיבת פונוביז' כדי להשתתף בחגיגת הכנסת ספר תורה, וכמה בחורים ליוו אותו. כשהגיעו סמוך לישיבה מישש החזון איש בכיסו, והבחין כי העט שהיה אתו, נפל. הבחורים חיפשו בחול, ומשלא מצאו את העט הפסיקו את החיפושים, והמשיכו בדרכם. אחד הבחורים המשיך בחיפושיו, למרות שה"חזון איש" אמר לו שיוותר על החיפושים וימשיך בדרך. עקשנותו של הבחור עמדה לו, והוא מצא את העט! בשמחה רץ להשיב את האבידה לבעליה. אולם מה גדול היה תמהונו כאשר ה"חזון איש" השיב לו: "אינני רוצה לקבל עט זה, אין הוא שלי כלל". משימה: מדוע אמר "החזון איש" שהעט אינו שלו? 21
7. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. מקום המציאה ברחוב תיאור המציאה חצי קב בארבע אמות קב בארבע אמות צורת האבידה דרך נפילה דרך נפילה הדין הנימוק שני קבין בארבע אמות דרך נפילה 8. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. מקום המציאה תיאור המציאה צורת האבידה הדין הנימוק ברחוב חצי קב בארבע אמות קב בארבע אמות דרך הינוח דרך הינוח שני קבין בארבע אמות דרך הינוח תשובת הגמרא - "הכא ב מ כ נ ש ת א ד ב י ד ר י..." 9. העתיקו את המשפטים הנכונים למחברתכם. גרעיני קב חיטה שהתפזרו בשטח של ארבע אמות על ארבע אמות, לבעלים משתלם / לא משתלם לחזור ולאסוף את התבואה, ועל כן הוא התייאש / לא התייאש מהתבואה. הדין הוא שלמוצא אסור / מותר לקחת את התבואה. גרעיני קב חיטה שהתפזרו בשטח שהוא פחות מארבע אמות על ארבע אמות, לבעלים משתלם / לא משתלם לחזור ולאסוף את התבואה, ועל כן הוא התייאש / לא התייאש מהתבואה. הדין הוא שלמוצא אסור / מותר לקחת את התבואה. 10. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. המקרה האם אבד? האם התייאש? האם הפקיר? הדין: דרך נפילה שלו דרך הינוח לא יגע קב בארבע אמות במכנשתא דבי דרי שלו 22
רב עוקבא בר חמא מפרש שהמשנה עוסקת בשעת איסוף יבול הגרנות. הבעלים ד ש ו את התבואה ואת עיקר היבול הובילו לביתם, אלא שנשארו בשדה פירות מפוזרין, שטרם הספיקו לאספם. הגמרא מבררת, באיזה מקרה יחזור בעל השדה לקחת את התבואה, ובאיזה מקרה יפקיר בעל השדה את התבואה. אב בן וחבר - תורת חיים למדנו היום שרב עוקבא בר חמא העמיד את המקרה "פירות מפוזרין" במשנה ב"מכנשתא דבי דרי". היכן יש במציאות ימינו מקרה דומה ל"מכנשתא דבי דרי"? אתה זוכר, אוריה, שהשכן, יעקב, שהיה גר בקומה ראשונה, עבר דירה והשאיר מספר חפצים ברחבת החנייה בחצר? שאלת אותי: האם אפשר לקחת חפצים אלה? חפצים אלו היו ברחבת החנייה גלויים לעין כל, והשכן כנראה החליט לוותר עליהם. משימה: מה דעתכם בשאלה זו? סיכום רב עוקבא בר חמא מפרש את דברי רבי יצחק "קב בארבע אמות", לא באבידה רגילה, אלא באבידה מדעת. הפירות )-גרעיני תבואה( לא אבדו, אלא הושארו בכוונה בגורן מחמת חוסר זמן לקחת אותם או מחמת קושי בהובלתם. בשבילם לא כדאי לאדם לחזור במיוחד לגורן, כי הטרחה באיסופם לא כדאית, ולכן הבעלים מפקירם ומסלק בעלותו מהם, והם שייכים למוצא. 23
יחידה ה' בעיות רבי ירמיה דף כא ע"א מ"בעי רבי ירמיה" )שורה 20( עד "תיקו" )שורה 38( על פירושו של רב עוקבא בר חמא - "במכנשתא דבי דרי עסקינן" - מציב רבי ירמיה מספר בעיות. בעיה היא שאלה שיש לה שני צדדים שקולים, ויש צורך להכריע איזה צד גובר. הגמרא מבררת מהי הסיבה העיקרית, שהבעלים מתייאשים מקב פירות שהתפזרו בשטח של ארבע אמות מרובעות. רבי ירמיה מציב שתי אפשרויות: א. חשיבותם של הפירות ב. הטירחה באיסוף הפירות השאלה היא: מה הוא הגורם המכריע? בעי רבי ירמיה: חצי קב בשתי אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי - משום דנפיש טרחייהו, חצי קב בשתי אמות כיון דלא נפיש טרחייהו - לא מפקר להו. או דלמא: משום דלא חשיבי, וחצי קב בשתי אמות, כיון דלא חשיבי - מפקר להו. קביים בשמונה אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי - משום דנפיש טרחייהו, וכל שכן קביים בשמונה אמות, כיון דנפישא טרחייהו טפי - מפקר להו. או דלמא: משום דלא חשיבי, וקביים בשמונה אמות כיון דחשיבי - לא מפקר להו. קב שומשמין בארבע אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי - משום דלא חשיבי, ושומשמין כיון דחשיבי - לא מפקר להו. או דלמא: משום דנפיש טרחייהו, וכל שכן שומשמין, כיון דנפיש טרחייהו טפי - מפקר להו. חשיבות טירחה קב תמרי בארבע אמות, קב רמוני בארבע אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי - משום דלא חשיבי, קב תמרי בארבע אמות, קב רמוני בארבע אמות נמי, כיון דלא חשיבי - מפקר להו. או דלמא: משום דנפישא טרחייהו, וקב תמרי בארבע אמות, וקב רמוני בארבע אמות, כיון דלא נפיש טרחייהו - לא מפקר להו, מאי? תיקו. 24
משימות מבנה הגמרא 1. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה. היעזר בעימוד הגמרא. תפקיד היחידה א. בעיה ראשונה ב. הסבר שני הצדדים של הבעיה ג. בעיה שנייה ד. הסבר שני הצדדים של הבעיה ה. בעיה שלישית ו. הסבר שני הצדדים של הבעיה ז. בעיה רביעית ח. הסבר שני הצדדים של הבעיה ט. פתרון הבעיות לשון הגמרא )מ... עד...( "בעי רבי ירמיה: חצי קב בשתי אמות מהו?" צד א: קב בארבע אמות... לא מפקר להו. צד ב: או דילמא... מפקר להו. "תיקו". אוצר מילים 2. א. כתוב במחברתך את ההסבר המתאים מבין ההסברים בטור השמאלי. מילים * ב ע י מ ה ו מ א י ט ע מ א נ פ י ש ההסבר הסברים מה? מה הוא? הטעם שואל מהו הדין מרובה מילים ט י ר ח י י ה ו ד י ל מ א ח ש י ב י ט פ י * ת יק ו ההסבר ב. העתק למחברתך את המילים בארמית, שיש להן משמעות דומה בעברית. 3. תרגם לעברית את המשפטים הבאים: א. כיון דנפישא טרחייהו טפי. ב. טעמא מאי - משום דלא חשיבי. הסברים אולי יותר תעמוד טירחתם חשובים 25
מהלך הגמרא 4. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. המקרה א. קב גרעיני תבואה בארבע אמות ב. חצי קב תבואה בשתי אמות ג. קביים תבואה בשמונה אמות ד. קב שומשומין בארבע אמות ה. קב רמוני בארבע אמות יש הרבה טרחה כן/ לא עיין ברש"י עיין ברש"י יש חשיבות כן/ לא עיין ברש"י הדין "הרי אלו שלו" "תיקו" אב בן וחבר - תורת חיים הגמרא מסיימת את הבעיות ב"תיקו". " ת יק ו" - המילה " ת יק ו" היא קיצור מהמילה ת יק ום, ופירושה תעמוד, כלומר הבעיה תישאר ללא הכרעה. יש דורשים במילה זו ראשי תיבות: תשבי יתרץ קושיות ובעיות. אני רוצה לספר לכם משהו מעניין על רבי ירמיה. הוא היה אמורא בארץ ישראל בדור הרביעי, ובגמרא מופיע כמה פעמים שהוא הציב בעיות שנשארו ללא תשובה, גם בהמשך הפרק שלנו )דף כה ע"א(. חלק מהבעיות עוסקות במקרים גבוליים, בעיקר בתחום מידות ושיעורים שחכמים קבעו. בכך הוא רצה לחדד את ההגדרה המדויקת של הגבולות והשיעורים, ולברר כיצד הם באים לידי ביטוי במציא ות. בגמרא מסופר שבגלל הבעיות שהוא הציב, "זרקו" אותו מבית המדרש. הבעיות הללו גרמו טרחה גדולה לחכמים )בבא בתרא כג ע"ב, ורש"י(. זה דווקא מוצא חן בעיני, לשאול הרבה שאלות ובעיות עד ש... אבל צריך להיות תלמיד חכם גדול בשביל כך. הסוף היה שהחזירו אותו לבית המדרש כי החכמים הבינו שרבי ירמיה הוא ע נ ו גדול ושאלותיו נובעות מתוך רצון אמתי לברר הדברים )בבא בתרא קסה ע"ב(. משימה: מה אתם עושים כשאתם נתקלים בבעיה שאין לה פתרון, כששני הצדדים שקולים? 26
מבנה הגמרא 5. השלם במחברתך את הנדרש בתרשים שלפניך. סיכום הסוגיה קב בארבע אמות במכנשתא דבי דרי הטרחה נקבעת על ידי קושי האיסוף וגודל הפיזור יש טרחה הרי אלו שלו בעיות רבי ירמיה החשיבות נקבעת על ידי ערך הפירות וכמותן!? אין חשיבות מהו הגורם העיקרי להפקרת התבואה במכנשתא דבי דרי - חוסר החשיבות או הטרחה היתרה? חצי קב בשתי אמות קביים בשמונה אמות קב שומשומין בארבע אמות קב תמרי קב רמוני בארבע אמות אין 1 2 3 4 5 6 טרחה אינם שלו יש חשיבות אינם שלו תיקו 27
שאלות חזרה לדף כא ע"א להלן שאלות חזרה על מה שלמדנו בשלושה תחומים: א. ביאורי מילים. ב. ביאורי מושגים. ג. שאלות תוכן. ענה במחברתך על השאלות שלפניך. ביאורי מילים 1. תרגם במחברתך את המילים הבאות לעברית: א. ב ע י - ב. ט ע מ א - ג. א י - ד. ט פ י - ביאורי מושגים 2. א. הסבר את המושגים והמונחים הבאים: 1. מכנשתא דבי דרי - 2. דרך הינוח - 3. דבר שיש בו שינוי - ה. ט וב א - ו. ב צ יר - ז. ש ק יל - ח. ה ד ר -.4 ייאוש - 5. ת יק ו - 6. כריכות ברשות הרבים - ב. איזה ביטוי מציין שכעת הגמרא תפרש את המשנה במקרה מסוים בלבד? שאלות תוכן 3. "בעי רבי ירמיה חצי קב בשתי אמות מהו קב בארבע אמות..." א. באיזו מילה בלשון הגמרא מסתיימת הבעיה? ב. כתוב האם רבי ירמיה המופיע בציטוט הוא תנא או אמורא. ג. מדוע כונה רבי ירמיה בתואר ר ב י? עיין במילון המונחים "רבי". 4. מדוע מותר לקחת אבידה שאין בה סימן והבעלים התייאשו ממנה? 5. א. מה שואלת הגמרא על תשובתו של רבי יצחק? ב. כיצד מעמיד רב עוקבא בר חמא את תשובתו של רבי יצחק? ג. הדגם והסבר שתי בעיות מתוך הבעיות שהעלה רבי ירמיה. 6. האם רבי ירמיה מקבל את ה ע מ ד ה )אוקימתא( של רבי יצחק שהמשנה מדברת על "מכנשתא דבי דרי"? נמק דבריך. 28
דף כא ע"א א ש ם של כלים שלפי רבי שמעון בן אלעזר אין חייבים להכריז עליהם. במילה בארמית שפירושה ' פ ח ות'. גחבילות צמר גזוז לא מעובד, כמו שהן באות מהמדינות שגוזזים אותן שם. דמילה בארמית שפירושה 'אולי'. הדרך מסוימת שבה חפץ הונח במקום מסוים מדעת הבעלים, והוא ישוב לקחתה. ומונח תלמודי שמשתמשים בו כאשר רוצים לציין סתירה בין שני מקורות שווים בסמכות. זסוג מטבע בתקופת הגמרא. חהשלם את המשפט: לפי ר' יהודה, אם יש שינוי בחפץ חייב להכריז. דוגמא שכתובה במשנה: מצא עיגול ובתוכו. טמילה בארמית שפירושה 'עמל'. י ש ם של אמורא בגמרא ששאל שאלות רבות בבית המדרש. כצרור קטן של שיבולים שנקצרו. למילה בארמית שפירושה 'להם'. מדגים החרוזים בחוט. נמילה במשנה שפירושה 'אופה'. ס)השלם:( המשותף במשנה לכל האבידות שדינם הרי אלו שלו הוא - שאין בהם. עמילה בארמית שפירושה 'אנו עוסקים'. פ'גרעיני תבואה וקטניות' בלשון המשנה שלנו. צעיין בפירוש רש"י במשנה ד"ה "ולשון של ארגמן" - כיצד הוא מפרש "לשון של ארגמן"? קמידת נפח המוזכרת בגמרא. רתואר לאמורא שנסמך בארץ ישראל. שפירות דקין מאד שיש טרחה גדולה באיסופן. תמילה בארמית שפירושה 'תעמוד'. מא' ועד ת' 29
יחידה ו' ייאוש שלא מדעת דף כא ע"ב מ"איתמר" )שורה 1( עד "מהשתא הוא דמיאש" )שורה 14( לאחר הדיון בדברי המשנה על "פירות מפוזרין" ועל בעיות רבי ירמיה בעקבות דברי המשנה דנה הגמרא במשמעות העובדה שהמאבד התייאש מהחפץ שאותו הוא איבד. ישנם שני סוגי ייאוש: א. ייאוש מדעת. ב. ייאוש שלא מדעת. א. ייאוש מדעת כשהיה ייאוש מדעת ניתן לקחת את החפץ כאשר התקיימו שלושה שלבים בסדר הבא: 9:30 9:00 8:00 המוצא מצא את החפץ בעל האבידה מודע לכך בעל האבידה איבד את שהחפץ אבד ומתייאש החפץ המוצא מצא את האבידה לאחר שבעל האבידה התייאש והפקיר את החפץ, ועל כן המוצא יהיה רשאי לקחת את החפץ. ב. ייאוש שלא מדעת ייאוש שלא מדעת בעל האבידה איבד חפץ. המוצא מצא את החפץ לפני שבעל האבידה היה מודע לכך שהוא איבד אותו. ההנחה היא שכאשר בעל האבידה יגלה שהוא איבד את החפץ, הוא יתייאש, כי אין בחפץ סימן. במצב כזה חלקו אמוראים מה הדין, האם המוצא יכול לקחת את החפץ או לא. להלן השלבים בייאוש שלא מדעת: 9:30 9:00 8:00 בעל האבידה מודע לכך המוצא מצא את החפץ בעל האבידה איבד את שהחפץ אבד והוא מתייאש החפץ 30
משימות מבנה הגמרא איתמר: יאוש שלא מדעת. אביי אמר: לא הוי יאוש, ורבא אמר: הוי יאוש. בדבר שיש בו סימן - כולי עלמא לא פליגי, דלא הוי יאוש. ואף על גב דשמעיניה דמיאש לסוף - לא הוי יאוש, דכי אתא לידיה - באיסורא הוא דאתא לידיה. דלכי ידע דנפל מיניה לא מיאש, מימר אמר: סימנא אית לי בגויה, יהבנא סימנא, ושקילנא ליה. בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר, אף על גב דאית ביה סימן רחמנא שרייה, כדבעינן למימר לקמן. כי פליגי - בדבר שאין בו סימן. אביי אמר: לא הוי יאוש, דהא לא ידע דנפל מיניה. רבא אמר: הוי יאוש, דלכי ידע דנפל מיניה - מיאש. מימר אמר: סימנא לית לי בגויה, מהשתא הוא דמיאש. 1. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. תפקיד היחידה א. פתיחה - הצגת המחלוקת העקרונית בין אביי לרבא ב. 1. נקודת הסכמה ראשונה 2. הסבר לנקודת ההסכמה הראשונה ג. נקודת הסכמה שנייה ד. המקרה שבו יש מחלוקת ה. דעת אביי וטעמה ו. דעת רבא וטעמה לשון הגמרא )מ... עד...( איתמר: יאוש שלא מדעת... ורבא אמר: הוי יאוש. ואף על גב דשמעיניה... ושקילנא ליה. 31
אוצר מילים 2. א. כתוב במחברתך את ההסבר המתאים מבין ההסברים. מילים ההסבר הסברים מילים ההסבר הסברים *א י ת מ ר כ ו ל י ע ל מ א בו, בתוכו אתן ש ק י ל נ א ז וט ו של ים הרחמן )כינוי להקב"ה(, כינוי לתורה התירה פ ל י ג י ש מ ע י נ י ה א ת א ל י ד י ה איסור נאמר סימן ש ל ול ית ו של נהר ר ח מ נ א ש ר י י ה נהר שעולה על גדותיו ושולל )שוטף( את הנמצא שם אני אטול כפי שאנו רוצים. א יס ור א כל החולקים כ ד ב ע י נ ן גאות הים ס י מ נ א יש לי ל ק מ ן שהרי א ית ל י ב ג ו י ה י ה י ב נ א חולקים שומעים אותו בא לידו ד ה א ל ית ל י מ ה ש ת א לפנינו בהמשך הדברים מעכשיו אין לי ב. כתוב במחברתך את המילים בארמית, שיש להן משמעות דומה בעברית. 3. תרגם לעברית את המשפטים הבאים וענה על השאלות. א. כולי עלמא לא פליגי. ב. דכי אתא לידיה - באיסורא הוא דאתא לידיה. הסבר בלשונך על איזה איסור מדובר. ג. מימר אמר: סימנא אית לי בגויה, יהבנא סימנא, ושקילנא ליה. הסבר בלשונך מדוע המאבד לא מתייאש. ד. רחמנא שרייה, כדבעינן למימר לקמן. מבנה הגמרא 4. התמרור "איתמר". מתי משתמשת הגמרא במונח "איתמר"? עיין במילון המונחים. 32
מושגי תוכן ייאוש שלא מדעת מי שאבד ממנו חפץ שאין בו סימן, והוא איננו יודע שהחפץ אבד ממנו. את החפץ מצא אדם אחר לפני שהבעלים התייאשו ממנו, אך אנו משערים, שכשייוודע לבעלים שהחפץ אבד הם יתייאשו ממנו, כי אין בחפץ סימן. מה הדין במקרה כזה? האם מותר למוצא לקחת את החפץ? במקרה זה נחלקו אביי ורבא. דעת רבא רבא סובר, שייאוש שלא מדעת הוא כייאוש הבא לא ח ר ידיעה, כלומר הייאוש בעתיד נחשב כייאוש מעכשיו, בשעה שאבד. אבד מצא ייאוש דעת אביי אביי סובר, שייאוש שלא מדעת אינו ייאוש עד שיידעו הבעלים שאיבדו את החפץ. כלומר צריך ייאוש בפועל )=במציאות, למעשה(. לפי אביי, הייאוש בעתיד לא מועיל למפרע )=על מה שהיה קודם לכן(. אבד מצא ייאוש הייאוש בעתיד לא מועיל למפרע מהלך הגמרא 5. השלם במחברתך את הנדרש במשפטים שלפניך: א. בחר את הנכון: אבידה שיש בה סימן - שייכת למוצא / חייב המוצא להכריז עליה. ב. אם בזמן שנמצאה האבידה, עדיין לא ידעו הבעלים שאבד החפץ, אך ל ו היו יודעים לא היו מתייאשים ממנו, כי מדובר בחפץ עם סימן. מצב זה יוגדר כייאוש מדעת / כייאוש שלא מדעת / כמקרה שאין בו ייאוש? נמק. ג. השלם במחברתך: אם בזמן שנמצאה האבידה, עדיין לא ידעו הבעלים שאבדה, אך ל ו היו יודעים היו מתייאשים ממנה, מצב זה מוגדר כ. 33
6. עיין בדברי רש"י בד"ה "יאוש". א. הסבר בלשונך מהו "דבר שסתמו יאוש", ומדוע המאבד יתייאש מהחפץ: "לכשידע שנפל ממנו"? ב. "וכשמצאו עדיין לא ידעו הבעלים שנפל מהן". על פי דברי רש"י הללו, הסבר את המילים: "יאוש שלא מדעת" מדעת של מי? 7. עיין ברש"י בד"ה "דמייאש לבסוף". א. כיצד ניתן לדעת שהמאבד התייאש מהחפץ שאבד לו? ב. מדוע התשובה שכתבת בסעיף א היא הביטוי לייאוש? ג. לפניך משפטים נוספים בהם המאבד ביטא מה הוא מרגיש ביחס לחפץ שאבד. סמן אילו משפטים מבטאים שהוא התייאש והפקיר, ומאילו משפטים נלמד שהוא עדיין לא התייאש. נמק דבריך. 1. אחפש ברחוב שוב. אני לא מוותר על הכדור. 2. נראה שלא אמצא את העט. אקנה חדש. 3. אתלה מודעות בכל שטח בית הספר. זו שרשרת יקרה. 4. איבדתי את הפנס במחנה ונזכרתי בזה לאחר שנסענו משם. חבל, אבל זה מה יש. 5. אין סיכוי למצוא טבעת בכזה מקום. כפרת עוונות. אב בן וחבר - תורת חיים זה ממש מדהים שאדם אומר משהו והמעמד של החפץ משתנה. עד עכשיו החפץ היה שלו, וכשהמאבד מבטא בפיו באופן כלשהו שהוא התייאש מהחפץ, מרגע זה החפץ כבר לא שלו. החפץ הפקר וכל אחד יכול לקחת. זה אומר שיש כוח עצום במילים שאנו מוציאים מהפה. ללמדנו שצריך לחשוב על מה שאומרים. צריך לומר דברים חיוביים וטובים, ולא חס ושלום דברים לא טובים ושליליים. משימה: אם קרה לכם שאיבדתם חפץ והתייאשתם ממנו, ספרו לנו מה קרה ואיך ביטאתם את הייאוש שלכם מהחפץ. 34
זוטו של ים ושלוליתו של נהר 8. א. הסבר את המושג "זוטו של ים". היעזר ברש"י. כתוב את הדיבור המתחיל שבו רש"י פירש את המושג. ב. הסבר את המושג "שלוליתו של נהר". היעזר ברש"י. כתוב את הדיבור המתחיל שבו רש"י פירש את המושג. מבנה הגמרא 9. השלם במחברתך את הנדרש בתרשים שלפניך. המקרה: בזמן המציאה עדיין לא ידעו הבעלים שאבד מהם שלוליתו של נהר בדבר שיש בו סימן אביי ורבא מסכימים בזוטו של ים 1 הדין: הטעם: אביי ורבא חולקים בדבר שאין בו סימן כשהמאבד י דע מיד הוא יתייאש הדין: הטעם: 2 "אביי אמר לא הוי ייאוש" צריך ייאוש בפועל "ורבא אמר ייאוש בעתיד נחשב כייאוש בשעה שאבד 3 4 והדין הוא: והדין הוא: 35
יחידה ז' הוכחות 2-1 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - פירות מפוזרין, מעות מפוזרות דף כא ע"ב מ"תא שמע פירות מפוזרין" )שורה 15( עד "שעה ושעה" )שורה 23( לאחר שביררנו את מחלוקת אביי ורבא ואת טעמיהם, מתקיים דיון בגמרא כמו מי ההלכה. כדי להכריע במחלוקת הובאו בגמרא ראיות ממקורות מוסמכים, כגון: משניות, ברייתות, מעשיהם של אמוראים מהדורות הראשונים ועוד. לעורכי התלמוד היו ידועים י"ב ניסיונות פתרון כאלה. בסוגיה זו נדון בשתי ראיות ראשונות ממשנתנו. שים לב שכל ניסיון מתחיל בתמרור "תא שמע". חכמים עשו סימן לזיכרון של 12 הראיות )סימן: פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז(. כל אות מייצגת את המילה הראשונה של המאמר המובא כראיה. סדר הראיות בסוגיה הוא: פמג"ש פירות מעות עיגולי דבילה לשונות של ארגמן ממקגט"י המוצא מעות מאימתי קציעות הגנב שטף יכולים להציל ככסע"ז כיצד אמרו בין כך ובין כך בוסתני עודהו הטל יצאה זו תא שמע: פירות מפוזרין, הא לא ידע דנפל מיניה! הא אמר רב עוקבא בר חמא, הכא במכנשתא דבי דרי עסקינן, דאבידה מדעת היא. תא שמע: מעות מפוזרות - הרי אלו שלו, אמאי? הא לא ידע דנפל מיניה! התם נמי, כדרבי יצחק, דאמר: אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה, הכא נמי - אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה. 36
משימות מבנה הגמרא 1. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. היעזר בעימוד הגמרא לעיל. תפקיד ראיה ראשונה א. מילות פתיחה ב. ציטוט מהמשנה ג. קושיה על אביי לשון הגמרא מ... עד... תא שמע: "ואמאי, הא לא ידע דנפל מיניה?" הסברים פתיחה להוכחה מהמשנה כמו אחד מהחולקים. ד. תירוץ הגמרא ראיה שנייה ה. מילות פתיחה ו. ציטוט מהמשנה ז. קושיה על אביי ח. תירוץ הקושיה הרי רב עוקבא בר חמא העמיד את המשנה לעיל בזמן אסיפת גרעיני התבואה, ובעל התבואה ידע מהתבואה והפקירה שם מדעת, ולכן זה ייאוש מדעת. פתיחה להוכחה מהמשנה כמו אחד מהחולקים. מדוע הדין במשנה - הרי אלו שלו, הרי המאבד לא יודע שנפלו המעות ממנו, ומעות מפוזרות - אין בהם סימן, וזה ייאוש שלא מדעת, ואביי סובר לא הוי ייאוש, ואם כן אסור לקחתם. 37
אוצר מילים 2. א. כתוב במחברתך את ההסבר המתאים מבין ההסברים. מילים ה א א מ א י מ י נ י ה ההסבר הסברים ממנו הרי מדוע מילים ה ת ם ע ס ק י נ ן י ק י ר י פירות מפוזרין לפי רבא אבד ההסבר ב. העתק למחברתך את המילים בארמית, שיש להן משמעות דומה בעברית. 3. כתוב את המשפטים הבאים בלשון הגמרא: א. הרי לא ידע המאבד שנפל ממנו. ב. כאן בזמן כינוס התבואה עוסקים אנו. ג. בעל החיטים ידע, שהשאירם שם והפקירם מדעת. ד. שם גם כן. ה. כיוון שהם כבדים יודע הוא בהם. מבנה הגמרא מצא הסברים אנו עוסקים שם כבדים הוכחה - 1 פירות מפוזרין 4. עיין במילון המונחים במונח "תא שמע". א. תרגם את המונח. ב. לאילו מטרות מובא המונח "תא שמע" בש"ס? ישנן ארבע אפשרויות הכתובות במילון. ג. לשם מה מביאה הגמרא מונח זה בסוגייתנו? מהלך הגמרא 5. "תא שמע פירות מפוזרין..." א. בגמרא מובא ציטוט מהמשנה הראשונה לצורך ההוכחה. העתיקו למחברתכם את הציטוט מהמשנה וסמנוהו במרכאות. הוסף מילה אחת מהמשנה שתבהיר טוב יותר את המקרה. ב. כתבו את ההוכחה בלשון הגמרא. ג. הסבירו את ההוכחה, וכיצד הוכחה זו מסייעת לדברי רבא? ייאוש 38
דחיית הוכחה 1 6. א. כתוב במחברתך את שתי המילים הראשונות של הדחייה של ההוכחה. ב. "הא אמר מר עוקבא". היכן אמר מר עוקבא בר חמא את דבריו? כתוב דף, עמוד, שורה. 7. א. "דאבידה מדעת היא". מה היא אבידה מדעת? ב. מדוע "מכנשתא דבי דרי" היא אבידה מדעת? היעזרו בדברי רש"י בד"ה "דאבידה". ג. הסבר כיצד דוחה הגמרא את ההוכחה. הוכחה 2 מעות מפוזרות "תא שמע: מעות מפוזרות הרי אלו שלו אמאי הא לא ידע דנפל מיניה" 8. א. בגמרא מובא ציטוט ממילות המשנה שעליהן מקשה הגמרא. העתק למחברתך את הציטוט ממילות המשנה. ב. הסבר את המקרה ואת הדין המופיע בציטוט מהמשנה. 9. א. כתוב את מילת השאלה במשפט לעיל. ב. כתוב סימני פיסוק )מרכאות, נקודה, סימן שאלה( במשפט לעיל. ג. על מי מקשה הגמרא? הסבר את הקושיה. דחיית הוכחה 2 10. א. באיזו מילה בלשון הגמרא מתחילה דחיית ההוכחה? ב. "אדם ממשמש בכיסו כל שעה". מה המשמעות של פעולת המשמוש לענין ייאוש? היעזר ברש"י ד"ה "עשוי". ג. הסבר את דחיית הגמרא. מעות מפוזרות לפי רבא אבד מצא ייאוש מעות מפוזרות - דעת אביי 3 2 1 המעות נפלו המאבד ממשמש בכיסו ידע והתייאש מציאת האבידה 39
אב בן וחבר - תורת חיים האם גם כיום "אדם ממשמש בכיסו בכל שעה"? כשמישהו מחזיק בכיס, בארנק או בתיקו האישי משהו שנורא חשוב לו, הוא בודק מדי פעם אם הכל בסדר. אם כך, אין מדובר רק על כסף. זה יכול להיות כל דבר שהוא בעל ערך וחשיבות לבעלים. משימה: כתבו על חפצים בעלי ערך שהם חשובים לכם, ושסביר להניח שמדי פעם תבדקו האם הם נמצאים. הכרת החכמים 11. א. עיין ב"אתר דעת", אנציקלופדיה ליהדות, "אישים": "אביי", וענה על השאלות הבאות: 1. באיזה דור פעל? 2. מי היו רבותיו ומי היו תלמידיו? 3. מה קיבל בעיקר מרבו, רב יוסף? ב. עיין ב"אתר דעת", אנציקלופדיה ליהדות, "אישים": "רבא", וענה על השאלות הבאות: 1. באיזה דור פעל? 2. מי היו רבותיו ומי היו תלמידיו? 3. כתוב דבר אחד מדרכו בלימוד. 4. באיזו ישיבה היה רבא ראש ישיבה? 5. במחלוקותיו עם אביי - בדרך כלל כמי נפסקה ההלכה? 40
יחידה ח' הוכחות 4-3 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - עיגולי דבילה, ולשונות של ארגמן דף כא ע"ב מ"ת"ש עיגולי דבילה" )שורה 23( עד "וכדרבי יצחק" )שורה 29( בסוגייתנו ממשיכה הגמרא להביא ראיה לרבא משתי הלכות נוספות במשנתנו: עיגולי דבילה, ולשונות של ארגמן. תא שמע: עיגולי דבילה וככרות של נחתום - הרי אלו שלו. אמאי? והא לא ידע דנפל מיניה! התם נמי, אגב דיקירי - מידע ידע בהו. תא שמע: ולשונות של ארגמן - הרי אלו שלו. ואמאי? הא לא ידע דנפל מיניה! התם נמי, אגב דחשיבי - משמושי ממשמש בהו, וכדרבי יצחק. 41 מבנה הגמרא הוכחות 3 ו - 4 והדחיות 1. השלם במחברתך את הנדרש בטבלה שלפניך. תפקיד הוכחה מספר 3 א. מילות פתיחה תא שמע: ב. ציטוט מהמשנה ג. קושיה על אביי דחיית ההוכחה ד. תירוץ הקושיה הוכחה מספר 4 ה. מילות פתיחה ו. ציטוט מהמשנה ז. קושיה על אביי דחיית ההוכחה ח. תירוץ הקושיה תא שמע: לשון הגמרא )מ עד ( ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו.
הוכחה מספר 3 2. "תא שמע עיגולי דבילה וככרות של נחתום הרי אלו שלו" א. באיזו שורה במשנה כתוב המקרה, ובאיזו שורה במשנה כתוב הדין? ב. הוסף מילה אחת מהמשנה שתבהיר טוב יותר את המקרה. ג. כתוב בלשונך את המקרה ואת הדין שבמשנה. כתוב זאת באמצעות סיפור קצר. 3. "אמאי והא לא ידע דנפל מיניה התם נמי אגב דיקירי מידע ידע בהו" א. באיזו מילה בלשון הגמרא מסתיימת הקושיה? ב. הסבר את קושיית הגמרא ועל מי הקושיה. דחיית הגמרא 4. א. הסבר את המילה "י ק יר י", עיין ברש"י. ב. השלם במחברתך את הנדרש ונמק. המאבד הרגיש בנפילתם של עיגולי דבילה וכיכרות של נחתום והתייאש מהם לפני שהמוצא מצא את האבידה / לאחר שהמוצא מצא את האבידה. ג. "התם נמי..." עיגול דבלה מה המכנה המשותף בין מעות מפוזרות לבין עיגולי דבילה וכיכרות של נחתום? אב בן וחבר - תורת חיים מדוע הגמרא לא שואלת מהמקרים האחרים במשנה: "מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר"? אני רוצה לשאול שאלה דומה: אם הגמרא הייתה מקשה מהמקרים האחרים שבמשנה: "מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר", מה הייתה הקושיה? אני אוסיף עוד לשאלתך: ועל פי מה שלמדנו עד עתה, מה הייתה התשובה לקושיה הזו? משימה: השיבו לשאלות של אוריה, איתן ואבא. 42
הוכחה מספר 4 5. "תא שמע: ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו" א. כתוב בלשונך את המקרה ואת הדין שבמשנה. כתוב זאת באמצעות סיפור קצר. הוסף מילה אחת מהמשנה שתבהיר טוב יותר את המקרה. ב. הסבר את הקושיה מ"לשונות של ארגמן" ועל מי הקושיה? דחיית הגמרא 6. "התם נמי אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו וכדרבי יצחק" א. מדוע הבעלים ממשמש לשונות של ארגמן לעתים קרובות? ב. הסבר את תירוץ הגמרא. ג. לאיזה מקרה אחר במשנה מדמה הגמרא את המקרה: ")מצא( לשונות של ארגמן"? מבנה הגמרא 7. השלם במחברתך את הנדרש לפי המספרים שבתרשים. משנה מצא: פירות מפוזרין מצא: מעות מפוזרות מצא: עיגולי דבלה מצא: לשונות ארגמן הדין: 1!? קושיה על אביי 2 תירוץ גרעיני התבואה שהושארו בגורן הופקרו מדעת על ידי בעל השדה. דבר יקר ערך מורגש מיד בנפילתו. הבעל מרגיש באבידה לפני המציאה. 4 3 43
יחידה ט' הוכחה מספר 5 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - המוצא מעות במקום ציבורי דף כא ע"ב מ"תא שמע: המוצא מעות" )שורה 29( עד "מלקטי ליה" )שורה 41( בגמרא נדחו כל ההוכחות. ניתן להסביר על פי אביי את כל המקרים שבמשנה, שהמאבד היה מודע לכך שהחפץ אבד והתייאש, ולכן החפץ שייך למוצא - "הרי אלו שלו". מקרים אלו אינם מוגדרים כייאוש שלא מדעת. תא שמע: ה מ וצ א מ ע ות ב ב ת י כ נ ס י ות וב ב ת י מ ד ר ש ות, וב כ ל מ ק ום ש ה ר ב ים מ צ וי ין ש ם - ה ר י א ל ו ש ל ו, מ פ נ י ש ה ב ע ל ים מ ת י א ש ין מ ה ן. והא לא ידע דנפל מיניה! אמר רבי יצחק: אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה. משימות מבנה הגמרא 1. השלם במחברתך את הטבלה שלפניך. תפקיד הוכחה מספר 5 א. ב. ברייתא ג. ראייה לרבא ד. דחיית הראייה תא שמע. לשון הגמרא )מ עד ( 44
מהלך הגמרא "תא שמע: המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות..." 2. א. הגמרא מקשה מברייתא. כתוב במחברתך - 1. את המילה האחרונה של המקרה שבברייתא. 2. את מילות הדין. 3. את המילה שאחריה יוסבר הטעם של הדין. ב. על מי קשה מברייתא זו ומה הקושיה? ג. הסבר את דברי רבי יצחק, ומדוע על פי דבריו נדחית הקושיה? 3. "ובכל מקום שהרבים מצויין שם". כתוב דוגמא ממציאות זמננו שתתאים להגדרה "מקום שהרבים מצויין שם". אב בן וחבר - תורת חיים שמתי לב שבפעמים הקודמות שהובאו דברי רבי יצחק היה כתוב קודם: "התם נמי", ואילו כאן לא כתובות המילים הללו. פירוש המילים "התם נמי" הוא: שם גם. כל הזמן שאלתי את עצמי למה הכונה: שם גם? איפה עוד? אענה לשניכם בשאלה: היכן המקור של דברי רבי יצחק - בשתי הפעמים הקודמות או כאן? משימה: השיבו לשאלה של אבא, ואחר כך לשאלות של אוריה ואיתן. 45
יחידה י' ייאוש שלא מדעת - מאימתי כל אדם מותרים בלקט? דף כא ע"ב מ"תא שמע מאימתי כל אדם" )שורה 34( עד "עניים דהתם מלקטי ליה" )שורה 41( עד עתה למדנו חמישה מקורות ארבעה ממשנתנו ומקור אחד מברייתא, שמהם ניסו בגמרא להוכיח לטובת רבא שסובר ייאוש שלא מדעת הוי ייאוש. הגמרא דחתה את כל ההוכחות. המכנה המשותף לכל ההוכחות היה שהן עסקו בענייני אבידות. מכאן ואילך יובאו הוכחות נוספות שעוסקות בחפצים של אדם שאבדו, אך הם לא היו בידו או על גופו. ההוכחה הראשונה קשורה למצוות לקט. כתוב בתורה )ויקרא יט, ט(: " וב ק צ ר כ ם א ת ק צ יר א ר צ כ ם... ו ל ק ט ק צ יר לא ת ל ק ט". ל ק ט היא אחת ממתנות העניים. אדם שקצר את שדהו ונפלו לו על הארץ בשעת הקצירה שיבולת אחת או שתיים )ולא יותר( - אסור לו לחזור ולקחתן, ועליו להשאירן לעניים. הזכות ליטול לקט נתונה לעניי ישראל בלבד, ואדם שאינו עני הנוטלם - גוזל את העניים. ההלכה היא שרק לאחר שהעניים באותו מקום גמרו ללקט, כל אדם יכול להיכנס לשדה וללקט את מה שנשאר. הגמרא תדון כיצד להתייחס לעניים שבעיר אחרת, שעדיין לא מודעים לכך שאפשרו לכל אדם להיכנס לשדה. תא שמע: מ א ימ ת י כ ל א ד ם מ ת ר ין ב ל ק ט? מ ש י ל כ ו ב ה ה נ מ ו ש ות ואמרינן: מאי נמושות? ואמר רבי יוחנן: סבי דאזלי אתיגרא. ריש לקיש אמר: לקוטי בתר לקוטי. ואמאי? נהי דעניים דהכא מיאשי, איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי! אמרי: כיון דאיכא עניים הכא - הנך מעיקרא איאושי מיאש, ואמרי: עניים דהתם מלקטי ליה. מגל 46
משימות מבנה הגמרא 1. השלם במחברתך את הטבלה שלפניך. תפקיד היחידה א. פתיחה להוכחה ב. ציטוט מברייתא ג. שני הסברים למילה "נמושות" ד. הקושיה מהברייתא ה. תירוץ הקושיה לשון הגמרא )מ עד ( ואמרינן מאי נמושות? 1..2 אוצר מילים 2. א. כתוב במחברתך את ההסבר המתאים מבין ההסברים. מילים ד וכ ת א ההסבר הסברים י ה י )א מ נ ם( מילים א ח ר י ת א ההסבר הסברים על משענתם א ז ל י זקנים ה נ מראש ס ב י הולכים א ת י ג ר א אלה נ ה י מקום מ ע י ק ר א אחרת ב. העתק למחברתך את המילים בארמית, שיש להן משמעות דומה בעברית. ג. האות אל"ף תבוא לפעמים בארמית במקום המילה "על". בטבלה לעיל יש מילה כזאת. כתוב אותה במחברתך. 3. כתוב את המשפטים הבאים בלשון הגמרא: א. זקנים ההולכים בעזרת מקל )שלוש מילים(. ב. מלקטים אחר מלקטים )שלוש מילים(. 47
ג. 1. אם אמנם עניים כאן מתייאשים )ארבע מילים(. 2. יש עניים במקום אחר שאינם מתייאשים )שש מילים(. מהלך הגמרא "מ א ימ ת י כ ל א ד ם מ ת ר ין ב ל ק ט?..." 4. א. היכן מופיעה משנה זו? כתוב את שם המסכת, הפרק והמשנה. היעזר במסורת הש"ס. ב. באיזו מילה מסתיים הציטוט מהמשנה? מה עוזר לך לענות על שאלה זו? ג. 1. הסבר את המושג "לקט"? היעזר בפתיחה ליחידה. 2. הסבר את המילים: מאימתי, כל אדם מותרין בלקט. ד. הסבר בלשונך את המקרה במשנה ואת הדין. 5. בגמרא מובאים שני הסברים לפירוש המילה "נמושות": הסבר של רבי יוחנן והסבר של ריש לקיש. א. כתוב לגבי כל אחד מהם אם הוא אמורא או תנא. ב. מה יכול לסייע לענות על שאלה זו? ג. כתוב את הסברו של רבי יוחנן. היעזר בדברי רש"י ובכתוב במסגרת שלפניך. ד. כתוב את הסברו של ריש לקיש. היעזר בדברי רש"י ובכתוב במסגרת שלפניך. מ א ימ ת י כ ל א ד ם מ ת ר ין ב ל ק ט? מ ש י ל כ ו ב ה ה נ מ ו ש ות" יש שני הסברים למילה " נ מ ו ש ות": הסבר ראשון - המילה נ מ ו ש ות באה מהשורש "מוש" )=מישוש( והוראתו ל מ ש ש כמו שנאמר בתהילים "תא שמע: )תהילים קטו, ז(: "י ד יה ם ו לא י מ י ש ון". הזקנים ממששים כל שיבולת ושיבולת. הסבר שני - הוראת השורש "מוש" )=סור( הוא לסלק, להסיר, כמו שנאמר )ספר שמות יג, כב(: לא י מ י ש ע מ וד ה ע נ ן י ומ ם ו ע מ וד ה א ש ל י ל ה ל פ נ י ה ע ם". המלקטים הנוספים מלקטים ומסירים הכול מלפניהם, ולא נשאר דבר. קושיית הגמרא "ואמאי נהי דעניים דהכא מיאשי איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי אמרי כיון" 6. א. כתוב במחברתך את מילת השאלה בארמית שבה הגמרא פותחת את השאלה, ותרגם אותה לעברית. ב. כתוב במחברתך את שתי המילים מלשון הגמרא שבהן מסתיימת הקושיה. ג. תרגם את שאלת הגמרא והסבר אותה בלשונך. ד. על פי הקושיה, אילו עניים התייאשו ואילו עניים לא התייאשו? נמק. ה. הסבר את ההוכחה מהמשנה במסכת פאה כדעת רבא. 48
תירוץ הגמרא "אמרי: כיון דאיכא עניים הכא..." 7. א. מתי משתמשת הגמרא במונח "אמרי"? עיין במילון המונחים. ב. ממתי מתייאשים העניים בעיר אחת מהלקט בעיר הסמוכה? נמק. ג. הסבר את תירוץ הגמרא לשיטת אביי. היעזר בתרשים המובא לפניך. המשנה במסכת פיאה לפי שיטת אביי עניי עיר אחרת מתייאשים נמושות עניי העיר שליד השדה מתייאשים כל אדם מותרים בלקט ד. מדוע לפי רבא, כל אדם מותרים בלקט? היעזר בתרשים המובא לפניך. המשנה במסכת פיאה לפי שיטת רבא נמושות ייאוש עניי העיר ליד השדה כל אדם מותרים בלקט ייאוש עניי עיר אחרת מבנה הגמרא 8. השלם במחברתך את הנדרש בתרשים שלפניך. קושיה על אביי רבי יוחנן ריש לקיש מחלוקת אמוראים בפירוש המילה נמושות מילות הקישור תא שמע משנה במסכת פיאה "מאימתי כל אדם מותרין בלקט? משילכו בה הנמושות" 1 2 קושיה על אביי לפי רבא ייאוש שלא מדעת הוי ייאוש, ולכן כל אדם מותרין בלקט.!? 3 4 תירוץ אביי 49
אב בן וחבר - תורת חיים נניח שאוריה הוא עני ממקום שנקרא א', ואיתן הוא עני ממקום שנקרא ב'. דברו ביניכם על פי מה שלמדנו בגמרא - בקושיה ובדחייה. זהו, כל העניים סיימו ללקוט בשדות, והודענו לבני המקום שמי שרוצה יכול ללקוט. בקושיה - זה ממש לא בסדר. כי: בדחייה - זה ממש בסדר גמור. כי: משימה: השלימו את דבריו של איתן. עט לעשות לה' פעם באתי מצפת אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לשאול שאלה. כעבור כמה ימים הרב הגיע לצפת לביקור אצל בנו, רב העיר צפת. הרב שלח לקרוא לי. כאשר הגעתי הוא שלף מכיסו עט ואמר לי: לפני כמה ימים היית אצלי ושכחת את העט. קח אותו, הוא שלך. על אף שהיה מדובר בעט קטן ופשוט ואולי דווקא בגלל זה, הרגשתי שאני נמצא באחד מרגעי המפגש הגדולים עם האישיות של הרב. ברוגע, בשלווה, בחיוך ובפשטות זה שלך, אז תיקח. למרות עיסוקיו האין סופיים והאנשים הרבים הנצרכים לו, הוא זכר שיש מישהו מצפת ששכח את העט שלו, וזוכר להחזיר לו אותו. "דין פרוטה כדין מאה". התרגשתי כל כך מהמעמד, עד שביקשתי ממנו שיכתוב לי באותו העט הקדשה על סידור, כדי שאזכור את הרגע, שיהא חקוק בזכרוני. ובאמת, בכל פעם שאני נזכר בעט הזה, אני בוכה. הוא מזכיר לי את הרב ואת חסרונו. )על פי "אביהם של ישראל" חלק ד( 50
שאלות חזרה אוצר מילים 1. תרגם במחברתך את המילים הבאות לעברית: א. א ת א - ב. א ית - ג. ל ית - ד. א מ אי - ה. ה ת ם - 2. הסבר את המושגים הבאים: א. ייאוש שלא מדעת - ב. זוטו של ים - ג. נמושות - מהלך הגמרא ו. ש אנ י - ז. ה ש ת א - ח. י ה יב נ א - ט. מ ינ י ה - י. ר ח מ נ א - ד. אבידה מדעת - ה. תא שמע - ו. לקט - שאלות תוכן 3. על מה מסכימים אביי ורבא במקרים הבאים? א. אבידה שיש בה סימן. ב. אבידה שנאבדה בזוטו של ים. נמק תשובתך. 4. לפניך מקרים מתוך המשנה והברייתא המובאים בסוגיות הגמרא. כתוב את הקושיה על רבא / אביי ואת התירוץ בסעיפים ב' ו-ג' לפי הדוגמא שלפניך: א. פירות מפוזרין. בחר את הנכון. 1. קושיה: הפירות - אין בהם סימן / יש בהם סימן. הדין במשנה: הרי אלו שלו / לא יגע, אף על פי שייתכן שהבעלים לא יודע שאבד לו, כלומר זה מצב של יאוש מדעת / יאוש שלא מדעת, ולכן קשה על - אביי / רבא. 2. תירוץ: מדובר בייאוש מדעת/ בייאוש שלא מדעת. הבעלים יודע על הפירות כי מדעת הניחם שם וכיוון שאין דעתו לחזור וליטלם הרי הם הפקר. ב. מעות מפוזרות ג. מאימתי כל אדם מותרים בלקט? משילכו בה הנמושות. 51
יחידה י"א הוכחה מס' 7 בהכרעת המחלוקת בעניין ייאוש שלא מדעת - פירות בצדי הדרך דף כא, ע"ב מ"תא שמע קציעות" )שורה 41( עד "תאנה עם נפילתה נמאסת" )שורה 53( עד עתה הקשתה הגמרא ממשנתנו, מברייתא נוספת וממשנה במסכת פאה על אביי. בסוגייתנו מובאת ההוכחה הראשונה ממשנה במסכת מעשרות נגד דברי רבא שסבר שייאוש שלא מדעת הוי ייאוש. הנושא המדובר שם הוא האפשרות להשתמש בפירות שנמצאו בצדי הדרך. תא שמע: ק צ יע ות ב ד ר ך, ו א פ ל ו ב צ ד ש ד ה ק צ יע ות, ו כ ן ת א נ ה הנ וט ה ל ד ר ך, ומ צ א ת א נ ים ת ח ת יה - מ ת ר ות מ ש ום ג ז ל, ופ ט ור ות מ ן ה מ ע ש ר ות. ב ז ית ים וב ח ר וב ים - א ס ור. בשלמא רישא לאביי לא קשיא, אגב דחשיבי - ממשמש בהו. תאנה נמי - מידע ידיע דנתרא. אלא סיפא, לרבא קשיא, דקתני: ב ז ית ים וב ח ר וב ים - א ס ור! אמר רבי אבהו: שאני זית, הואיל וחזותו מוכיח עליו, ואף על גב דנתרין זיתי, מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא. אי הכי, אפילו רישא נמי? אמר רב פפא: תאנה עם נפילתה נמאסת. משימות עץ זית תאנה יסודות תורה שבעל פה 1. בסוגיה מובאת משנה. ענה על השאלות הבאות: א. באיזו מילה מסתיימת המשנה? איך ידעת לקבוע זאת? ב. עיין ב"מסורת הש"ס" וכתוב מה מ ק ור ה של המשנה. כתוב את שם המסכת, הפרק והמשנה. 52
מבנה הגמרא 2. השלם במחברתך את הטבלה שלפניך, היעזר בעימוד הגמרא. תפקיד היחידה א. ציטוט משנה ממסכת מעשרות ב. הסבר הרישא של המשנה לפי אביי ג. קושיה מהסיפא של המשנה על רבא ד. תירוץ רבי אבהו על הקושיה על רבא ה. קושיה על התירוץ של רבי אבהו מהרישא של המשנה ו. תירוץ רב פפא לשון הגמרא )מ עד ( קציעות... אסור. אוצר מילים 3. א. כתוב במחברתך את ההסבר המתאים מבין ההסברים. מילים ק צ י ע ו ת * ב ש ל מ א ב ה ו נ ת ר א ההסבר הסברים נושרת תאנים מיובשות בהם בשלום מילים ד וכ ת א ש א נ י א ינ י ש * א י ה כ י ההסבר הסברים אם כך אדם שונה מקום ב. כתוב במחברתך את המילים בארמית, שיש להן משמעות דומה בעברית. 4. כתוב את המשפטים הבאים בלשון הגמרא: א. מראש הברייתא )=רישא( לא קשה לאביי. ב. יודע הוא שפירותיה נושרים. ג. אלא מ סוף הברייתא קשה לרבא. 53
ד. אם כ, אפילו הרישא גם כן קשה. ה. אף על פי שנופלים הזיתים )לאדמה(, ניכרים הם שנפלו מאילן זה, כי הזיתים שנפלו דומים הם לזיתים שנמצאים על האילן. קציעות פעולת הקטיף של התאנים נקראת א ר י ה )משנה שביעית א, ב(. הכלי שבו חותכים את התאנים לפני ששוטחים אותן לייבוש, נקרא א זמל או מ ק צ וע. מכאן השם קציעות. 5. א. מה הן "קציעות"? ומה זה "שדה קציעות"? היעזר בדברי רש"י. בתשובתך כתוב את הדיבור המתחיל של רש"י. ב. כתוב בלשונך את המקרה ברישא שבמשנה לגבי "קציעות" ו"שדה קציעות". ג. "וכן תאנה... תחתיה". כתוב בלשונך את המקרה שבמציעתא של המשנה לגבי "תאנים". ד. איזה עיבוד היו עושים לתאנים לאחר שהיו אורים אותן מהעץ? עיין ברש"י ד"ה "קציעות". 6. א. כתוב במחברתך כותרת לציורים. ב. הסבר בלשונך את שני הדינים שבמשנה לגבי הקציעות והתאנים. ג. נמק את הדין "ומותרות משום גזל" לפי רבא, ונמק את הדין "פטורות מן המעשר". היעזר ברש"י ד"ה "ופטורות מן המעשר". 7. "בזיתים וחרובים אסור". א. כתוב במחברתך בלשון המשנה. היעזר בתרמילון. זיתים וחרובים, אסור. תרמילון: משום גזל, מן המעשר, מצא, איבד ב. כתוב בלשונך: מה המקרה בסיפא של המשנה לגבי זיתים וחרובים, מה הדין, ומה טעם הדין? היעזר בדברי רש"י. בתשובתך כתוב את הדיבור המתחיל של רש"י. 54