???? 1 ?????? ??????.indd

מסמכים קשורים

Microsoft Word - buty.doc

תזכורת לימים האחרונים דסוכות תשע"ט הרב לוי יצחק גרליק SICHOSACADEMY.ORG בס"ד. ערב חג הסוכות תשע"ט לכב' ק"ק אנ"ש שי' שע"י האיחוד האירופאי בריסל ו- virt

טעימה מסדנת 4 החלקים: קסמים מדהימים 3 מייסד בית הספר: יוני לחמי פלאפון:

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C>

PowerPoint Presentation

מצגת של PowerPoint

תשרי 5773 תשע ג הלו קובץ לחיזוק ההתקשרות קובץ שמיני עצרת ושמחת תורה hnkugv ohnhn,v hshnk, sgu VAAD TALMIDEI HATMIMIM HAOLAMI יוצא לאור ע י תלמידי ישיב

כנס הסברה בנושא ההוסטל

פתיחה להלכות ברכות

בארץ אחרת

לא טוב היות האדם לבדו

הרטפההו הרותה תאירק רדס חג ראשון של פסח פסח - עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים! דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפ רעות,

רגשי משחק קלפים לפיתוח תקשורת רגשית ואמפתיה לזולת מטרות המשחק: להעלות את המודעות למגוון הרגשות הקיימים בנו ולתת להם ביטוי להבין כי כל אירוע מעורר קשת

סדרה חשבונית והנדסית

בי"ס כרמלית- חיפה

Microsoft Word - ladyx.doc

Microsoft Word - מארג השפה 9 - דגם.doc

ב"ה גבולות היחידה: במדבר פרק כ' פסוקים ז'-י"ג נושא היחידה: חטא מי מריבה מספר שיעורים: 1 כתבה: נורית שלזינגר כללי: בפסוקים הקודמים ראינו, שלאחר מות מרי

Microsoft Word - Cosmic CAL Part 2 Hebrew Final

ג) ד) א) ב) ה) ז) ח) ט) אברהם אבינו בראשית פרק יב ) ו י אמ ר ה' א ל אב ר ם ל ך ל ך מ אר צ ך ומ מ ול ד ת ך ומ ב ית אב י ך א ל ה אר ץ א ש ר אר א ך : ) ו

שקופית 1

יומן "דווח מבצעי" – פקוד דרום/מבצעים

Microsoft Word

SICHOSONLINE.ORG תזכורת תשעת הימים – מנחם אב תשע"ו – לוי יצחק גרליק –

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם

Microsoft Word - kot.doc

שאלון איבחון להפרעת קשב ריכוז ותחלואה נילווית שם הילד: תאריך לידה: תאריך מילוי השאלון: / / ממלא השאלון: / אמא אבא מורה גננת שלום, אנא ענו על השאלון הב

PowerPoint Presentation

תשרי תשע "ט September/Oktober 2018 Tischri 5779 מולד : Min. Montag 8 Uhr 17 10/18 מעריב מנחה שחרית September Eingang Ausgang So ערב ראש השנה So א ' Mo

ענף המלונאות

פעילות לתשעה באב:

עבודה במתמטיקה לכיתה י' 5 יח"ל פסח תשע"ה אפריל 5105 קשה בלימודים, קל במבחנים, קל בחיים עבודה במתמטיקה לכיתה י' 5 יח"ל פסח תשע"ה יש לפתור את כל השאלות

כמה מילים לפני שקופצים לתוך ה...ציור זוכרים? מרי פופינס קופצת עם הילדים לתוך הציורים, כמה מילות קסמים והם בפנים! וכמה קורה שם בפנים: הילולה, הרפתקה, ו

פעילות לגן חובה פעילות מלווה לשיר "אני נשאר אני" שכתבה דתיה בן דור העוסק בהבעת רגשות ובזהות מטרות: הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ

בית ספר תיכון מאר אליאס- אעבלין

שיעור מס' 6 – סבולות ואפיצויות

}}}}}} בס"ד בס"ד אל ות א ון י ש דיע ות או יף רשת פ ל ך ל ך נאמען ני"ו

מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החנ

Microsoft Word - beayot tnua 3 pitronot.doc

התאחדות מגדלי בקר בישראל ISRAEL CATTLE BREEDER S ASSOCIATION 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכ"ל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מ

מלכים א' - סוכם ע"י תלמידים פרק ח' )3( - מבנה תפילת שלמה הרב אלחנן סמט אמרנו בשיעורים הקודמים שתפילת שלמה עוסקת בקבלתם של תפילות שונות

PowerPoint Presentation

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

ב"ה. זמן שמחתנו ה'תשע"ט מחיר: פראיירים לא מתחלפים מאמר חסידי ספוג לחלוחית לתחילת השנה 12 "ויהי בשלושים שנה" סקירה מקיפה ומרתקת אודות שנת הבני

מגישה : חני חוקת תשע"ו עבור "קריאת כיוון" למטרת למידה אישית בלבד חוקת שמורות חני הזכויות שמורות הזכויות כלכל

Microsoft Word - tik latalmid-final

ב"ה גיליון 30 תשרי תשע"ב מעיינותיך רבעון למחשבת חב"ד ראש השנה הרב יצחק גינזבורג יום כיפור הרב יואל כהן חג הסוכות הרב יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל שמחת תו

כללי השתתפות בפעילות במבצע "חופשת האירוויזיון המושלמת"

סיכום תערוכת התיירות IMTM חדשות חדשות ידיעות אחרונות יומן ערוץ Ynet דה מרקר

Microsoft Word - tips and tricks - wave 5.doc

SFP6603NRE Dolce Stil Novo תנור פירוליטי 60 ס"מ, זכוכית שחורה +A דרגת אנרגיה EAN13: רכיבים בגימור נחושת פונקציות בישול 10 פונקציות ניקוי

קיצור שולחן ערוך סימן קכח

מצגת איחוד.pptx

untitled

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי הצעה לדיון

ב"ה גבולות היחידה: במדבר י', כ"ח-ל"ו נושא היחידה: בקשת משה מיתרו, "ויהי בנסוע הארון" כותב: מוריה שטרן מספר שיעורים: 1 הסבר כללי: פסוקים אלו מתחלקים לש

Yoma North of Mizbeach & Mizbeach Placement יומא לו-לז מיקום המזבח וצפונו

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה

מ א ר ג נ י 1 ב א ת ו נ ה, 10 ב מ א י 2018 אירועי " צעדת השיבה הגדולה", הצפויים להגיע לשיאם ב- 14 וב- 15 במאי, יכללו להערכתנו ניסיונות פריצה המונית לש

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום

Microsoft PowerPoint - נשים.ppt

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט

ב"ה. זמן שמחתנו ה'תשע"ז. מחיר: 10 ש"ח 7 ל מ ע ן או מ ר י י ג ד ל ש מ ך. ו ה ם נ ח ל ת ך ו ע מ ך. צ מ א ים ל י ש ע ך כ א ר ץ ע י פ ה ל מ י ם. ל ת ר ת ל

מערך פעולה

חוקי הדרך בים מבוא על מנת שנדע את חוקי הדרך בים עלינו להיות בקיאים בתקנות הבינלאומיות המגדירות את חוקי התעבורה בים. כלי שייט בים מסמנים את עצמם בסימני

צירים סמויים - דגם סוס SOSS צירים 4 CS55555 CS5552 CS5554 CS55505 מק"ט דגם 34.93mm 28.58mm 25.40mm 19.05mm מידה A 26.99mm 22.23mm 18.2

CITROËN DS3

ליקוט קובץ כתבי תורתיד קודש אשכנז ליקוט מענות קודש פראנקפורט, י ד י א כסלו ניסן גרמני' יום הבהיר ה'תנש א קובץ א' ]ט[ תשורה משמחת תשורה הנישואין משמחת

בעיית הסוכן הנוסע

האשם צפי אלדין, מבכירי חזבאללה, מודה כי הארגון נוטל חלק במערכה בדרום סוריה ומדגיש, כי חזבאללה נוכח בדרום סוריה וכי תהיה לו נוכחות במדינות שונות ב"מפת

ב"ה התקשר ות קונטרס שבועי לאנ"ש חסידי חב"ד לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בהרה"ק רלו"י מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שיחות אגרות פניני

צעד ראשון רישום לשנה"ל תשע"ט בבית ספר "היובל" יהוד מונוסון שימו לב לתאריכי המפגשים בעמוד 5

בס''ד קטע מס' 4 מחירבת חומימה )הר מירון( לגשר עלמה דרך נחל דישון שעת יציאה: 9:30 שעת סיום: 16:30 סה''כ ק''מ: 18 דרגת קושי: קלה מזג אויר: נעים מאד משתת

ועדת בטיחות

ע( אהרן איסרס חבר מועצת העיר חולון ביתנו רח' חנקין 42, חולון פקס: (, טלפונים: (ב) דואר אלקטרוני: iswi

Disclaimer מסמך זה הינו סיכום און-ליין של השיעור ולא עבר עריכה כלל. מצאת טעות? שלח/י לי מייל ואתקן: 07/05/2009 קורס: מערכות ה

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי

ה ש ל מ ת מ ש פ ט ים ש א ל ה מ ס פ ר 1: ע ד ן ש ל מ כ ב י ת ל אב יב ב כ ד ור ס ל, ו ל כ ן מ ק פ יד ל ל כ ת ה ק ב וצ ה כ ש מ ת אפ ש ר ל ו. ל מ ש ח ק י

אחריות קבוצתית

בס"ד בס"ד אל ות א ון י ש דיע ות או יף רשת פ ב א נאמען ני"ו

מתכוני ibake ללא גלוטן בשיתוף עם שפית עינת מזור לקמח כרגיל רב תכליתי וקמח כרגיל ללחם המתכונים באדיבות שפית עינת מזור, מפתחת קמח כרגיל, עובד 1 ל 1 עם מ

wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל

שקופית 1

<4D F736F F D20E9F8E5F9ECE9ED2C20F8E72720E4E2E3E5E320E4E7EEE9F9E920312C20E2F0E920E9ECE3E9ED2E646F63>

בס"ד וועדת משמעת מכללת חמדת הדרום מתי פונים לוועדת משמעת הפנייה לוועדת משמעת תעשה באחד )או יותר( מהמקרים הבאים: התנהגות בלתי ראויה כלפי עובד סגל או עו

שיעורי מחנך בנושא ארגון זמן לקראת בגרויות מובא להלן רצף של פעילויות שדורשות כ 3 שיעורים, כמובן אפשר לבחור מתוכן מושיבים את התלמידים בשני מעגלים: מעגל

טבלת דרישות מרכזת - מאי 2018 ת"י בנייה בת קיימה )בנייה ירוקה( דרישות לבנייני מגורים - טבלת דרישות מרכזת הבהרה : אישור מקדמי אינו מהווה אישור שלב

<4D F736F F D20E9ECE3E420E0E7FA20E5EEE8F8E9E420E0E7FA20E9F6E0E520E1E2F9ED20ECE8E9E5EC20F0E7EEE3>

1

Microsoft Word - caid.doc

כתיבת דו"ח אבחון ארגוני

מועצה מקומית אפרת

<4D F736F F D20FAF8E2E5EC20E0ECE2E1F8E420EEF2E5F8E D F9E0ECE5FA2E646F63>

הכנס השנתי של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים

ספרי' אוצר החסידים ליובאוויטש היכל שמיני קובץ שלשלת האור מכתב שער שני כבוד קדושת אדמו"ר יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שניאורסאהן מליובא וויטש יוצא לא

חוזר מעונות תשעח

<4D F736F F D20E0E9EA20ECE1F0E5FA20EEF2F9F0FA20E1E9FAE9FA20EEF4E720EEFAEBFA>

תמליל:

תשרי 5775 תשע ה אנוו קובץ לחיזוק ההתקשרות יומנים מבית חיינו ימים נוראים hnkugv ohnhn,v hshnk, sgu VAAD TALMIDEI HATMIMIM HAOLAMI יוצא לאור ע י תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית 770 איסטערן פארקוויי ברוקלין, ניו יורק שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש לבריאה

ב"ה פתח דבר אחינו תלמידי התמימים, שלום וברכה! בקשר עם ימי תשרי הממשמשים ובאים, בהם מתכנסים תלמידי התמימים וקהל אנ"ש לחוג את חודש תשרי השביעי, המושבע והמשביע בצילא דמהימנותא, להשתטח על ציונו של נשיא-דורנו הוד כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, להתפלל בבית-הכנסת שלו, וללמוד בבית-מדרשו מוגש בזה קובץ "יומנים מבית-חיינו". בקובץ (א-נ"ו) מוגשים יומנים, מכתבים ותיאורים נבחרים מימי תשרי אצל רבינו נשיאנו, בשנים שונות שקביעותן כקביעות שנה זו: א. "דבר מלכות" שביבים מיוחדים מתוך דברי הרבי במהלך סעודות ראש-השנה ומוצאי יוהכ"פ בדירת הרבי הריי"צ. ב. "בחצרות בית ה'" התכתבות הנושאת אופי אישי מיוחד, מאת הרה"ח ר' יצחק גנזבורג, המגוללת את אירועי חודש השביעי שנת תשח"י (חלק ראשון). ג. "רגעי השתפכות" רשמים מקוריים מרגעי השיא של מעמד התקיעות תשכ"ד, כפי שהועלו על הכתב לפרסום ב"ביטאון חב"ד". ד. "בצילא דמהימנותא" רשמים וזכרונות שהעלה הרה"ח ר' חיים מנחם טייכטל, שזכה לחסות בצל הקודש בשנות האימה באירופה, ולאחר שנים זכה שוב להסתופף בבית חיינו בחודש תשרי תשכ"ז. ה. "ויהי בישורון מלך" יומן עשיר ומושבע, רווי אירועים מופלאים ומעמדים נשגבים מחודש השביעי תשמ"ה (חלק ראשון). ו. "נפלאות אראנו" זכרונות מחודש תשרי שנת תנש"א, שנרשמו בשעתו בידי הרה"ת ר' מרדכי יהושע יעקובוביץ, ומתפרסמים בזה לראשונה (חלק ראשון). קובץ "יומנים מבית חיינו" 3

הננו מלאים תקווה וביטחון, אשר במהרה ממש נזכה להתראות עם אבינו רוענו כ"ק רבינו נשיאנו, ויגאל אותנו מהגלות המר, ויקהילנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש, ועוד בחודש החגים הזה, נזכה לראות מלך ביופיו, בעבודת הקודש של רבינו נשיאנו, מתוך שמחה הכי מלאה, בגאולה האמיתית והשלימה. ועד תלמידי התמימים העולמי שלהי אלול תשע"ד ברוקלין נ.י. 4 תשרי ה'תשע"ה

דבר מלכות בלתי מוגה הוספה מחול על קודש יום ב' דר"ה תשכ"א רש"ג: מובא בשיחה שהנשיאים נהגו להוסיף במוצאי ר"ה מחול על הקודש, וכל נשיא הוסיף דקה על הנשיא שלפניו. לכאורה מה הענין בהוספה זו? כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שרצו להוסיף מחול על הקודש ולהמשיך קדושת ר"ה והשפעתה על ימות החול הרי כיון שהנשיא שלפניו כבר הוסיף, והדקה ההיא כבר נהייתה קודש, ממילא היו צריכים להוסיף דקה נוספת! רש"ג: בענין ה"שפיץ" של השברים שתוקעים כאן על יסוד הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע האם זהו הוראה לרבים? כ"ק אדמו"ר שליט"א: מכיון שזה נעשה ע"י אדנ"ע ברבים הרי מסתמא זוהי הוראה לרבים. הסכמת הרבנים שמשיח יבוא! כ"ק אדמו"ר שליט"א: בראש השנה ויום כיפור ישנו צד השוה בין בני א"י ובני חו"ל שבר"ה עושים גם בא"י ב' ימים כמו בחו"ל, ויום הכיפורים גם בחו"ל הוא יום אחד, כמו בא"י. משא"כ בחג הסוכות יש חילוק בין חו"ל לא"י אם עד אז לא יבוא משיח ח"ו. (אח"כ אמר בבת שחוק:) כיון שנתפרסם בעיתונים בא"י שהגיעו לכאן חמשה רבנים חשובים מן הראוי שיסכימו ויפסקו שמשיח יבוא, ואז יהי' גם בחו"ל יום אחד, כמו בארץ ישראל! [בסעודה נכחו רבני אנ"ש באה"ק ת"ו: רח"ש ברוק, רש"ז גרליק, ר"ד חנזין, ר"נ טרבניק, רנ"ש ששונקין] אחד הרבנים המסובים: וכי אנו צריכים להסכים?! מי אנו שהסכמתנו תפעול?! שהרבי יסכים ובודאי יפעל! (פני כ"ק אדמו"ר שליט"א קדרו, ואמר:) הנכם מעוררים ספק בדבר?!... [להעיר מהמשך הדברים, בסעודת יום א' דחג הסוכות: אחד הרבנים המסובים: בנוגע לאורחים שהגיעו לכאן מאה"ק כיצד צריכים להתנהג ביום טוב שני של גליות? כ"ק אדמו"ר שליט"א: יו"ט שני של גליות?!... הרי היתה לכם ברירה במוצאי יוהכ"פ לחסוך זאת לגמרי!...] הסגולה במפטיר יונה יום ב' דר"ה תשכ"ג רש"ל: מה הענין ב"מפטיר יונה"? כ"ק אדמו"ר שליט"א: דובר פעם שזהו סגולה לעשירות. רש"ל: כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע אמר לי שמפטיר יונה מעניק כח לתשובה והוא גם סגולה לעשירות. קובץ "יומנים מבית חיינו" 5

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שאצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש היו כל הבנים עולים למפטיר יונה. מוצאי יום הכיפורים תשכ"ט רש"ג: למה רבים משתדלים להשיג "מפטיר יונה"? כ"ק אדמו"ר שליט"א: יש בכך הרבה סגולות ועל כן כולם שואפים לזה! אמירת דא"ח ביוהכ"פ יום ב' דר"ה תשכ"ג דובר אודות המאמר של אדמו"ר הצמח צדק לערב יום הכיפורים השתא (שהוא המקור למאמר שאמרו כ"ק אדמו"ר שליט"א בשבת תשובה). רש"ל: לא מוצאים מאמרים שאמר הצ"צ ביום הכיפורים. כ"ק אדמו"ר שליט"א: מאמר זה לא נאמר כנראה כמאמר אלא כרשימה שכתב לעצמו. מוצאי יום הכיפורים תשכ"ט רש"ג: האם אירע שרבותינו אמרו מאמרים במוצאי יוהכ"פ? כ"ק אדמו"ר שליט"א: ישנם מאמרים מאדמו"ר הזקן שנאמרו במוצאי יוהכ"פ, אבל לא ברור אם נאמרו בעת הסעודה. תהלוכה לתשליך ליל ב' דראש השנה תשכ"ד רש"ג: ההליכה לתשליך עשתה רושם עצום על הקהל. כ"ק אדמו"ר שליט"א: אולם הדבר כרוך ב"שאלה" משום שאנשי משטרה יהודים שירתו את הצועדים ביום טוב! רש"ל: בראש השנה נמשך אור חדש שלא הי' כמוהו כו'. כ"ק אדמו"ר שליט"א: אור זה הוא גם "אור עליון". והיינו, יכול להיות אופן שיהי' חדש אך לא עליון. משא"כ בר"ה הוא "חדש" וגם עליון. כוס של ברכה בליובאוויטש יום ב' דר"ה תשכ"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א [פנה לרד"מ ריבקין]: איך הי' הסדר ד"כוס של ברכה" בליובאוויטש? רמ"ד ריבקין: בליובאוויטש לא ראינו שאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע יחלק "כוס של ברכה". אחד המסובים: גם כשכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע התגורר בריגא לא הי' מחלק "כוס של ברכה". קידוש בליל שבת רש"ג: כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' נוהג לעמוד בעת הקידוש בליל ש"ק אך איני זוכר איך נהג בקידוש היום. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בלנינגרד איני זוכר, ומכאן (ארה"ב) אין ראי' (כי מצד בריאותו הי' יושב המעתיק), ובריגא הי' נוהג לעשות בישיבה. ואולי אין זה הוראה לרבים. (האורחים הסתפקו אם לומר "לחיים" או לא) רד"ר: עתה הוא יומא דדינא רבא. 6 תשרי ה'תשע"ה

כ"ק אדמו"ר שליט"א: בפנים שוחקות עכשיו כבר אחרי ה"דינא רבא"! דיוק בהנהגת רבותינו נשיאינו רד"ר: בקיץ תרע"ז זכיתי לשמוע באחת הלילות מכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע איך שאצל אביו אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע כל הנהגותיו וכל תנועותיו מדויקים ומכוונים עפ"י קבלה או גם עפ"י נגלה שהחמיר ע"ע לצאת ידי חובת דיעה אף כשלא הובאה בשו"ע להלכה והראה לי אז כמה מקורות להנהגות שבהשקפה ראשונה הבטנו עליהם כעל הנהגות והרגלים טבעיים, ובאמת הם בכוונה ומכוונים עפ"י קבלה. בין הדברים שהזכיר אז הי' ענין "ברכת המזון" שביום לא הי' מברך מתוך הסידור. כ"ק אדמו"ר שליט"א: כן נהג גם כ"ק מו"ח אדמו"ר ביום לא הי' מברך מתוך הסידור [וגם כשכן הי' מסתפק בהבטה בסידור] משא"כ בלילה הי' מברך מתוך הסידור. רד"ר: כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע סיפר לי עוד על אודות הנהגת אביו נ"ע באמירת הרחמן ב"ברכת המזון" הי' מניח ידיו הק' על זקנו. כ"ק אדמו"ר שליט"א: הביאור בהנהגה זו י"ל בפשטות: אמירת הרחמן מכוונת כנגד ע"ס ("ויש כאן הזכרת העשר ספירות כפי פעולתן עליתן, והתכללותן ממטה למעלה כו"') וכנגד י"ג מדות הרחמים. הזקן ה"ה י"ג תיקוני דיקנא וכנגד י"ג מדות הרחמים, והאצבעות הם עשרה ג"כ כנגד עש"ס ולכן הניח עשר אצבעותיו על הזקן. ויחזור ויתן" "יתן רש"ג: האם צריכים לומר ויתן לך? כ"ק אדמו"ר שליט"א: כבר נדפס ב"מחזור השלם" שצריכים לומר ("למוצאי שבת אחר הבדלה אומרים ויתן לך"), הרי הם פסוקים טובים. רש"ג: עדיין לא אמרתי "ויתן לך", האם יכול אני לאומרו עתה? כ"ק אדמו"ר שליט"א: עדיין יכולים אתם לאומרו והרי אחז"ל "יתן ויחזור ויתן". [דובר אודות הבדלה בטלית]. בתקיעת שופר "מקריא" יום א' דראש השנה תשכ"ט כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין ה"מקריא" בתקיעת שופר נזכר מפורש בשו"ע אדה"ז, ואף בכל בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהגו כן. כאשר הייתי ברוסטוב במחיצת כ"ק מו"ח אדמו"ר ראיתי פעם ראשונה תקיעות ללא "מקריא" והנה המושג "הידור" פירושו שמוסיפים ומשתדלים להוסיף או כו' פרט מסויים צדדי, אבל בזה עצמו מה שייך הידור, וא"כ קשה לומר שזה מטעם הידור. [אחרי הפסק זמן, הוסיף:] אולי אצלם הרביים נוגע יותר ההפסק. רמד"ר: אולי י"ל בטעם הדבר שאין אצל רבותינו נשיאינו "מקריא" כי ענין ה"מקריא" הוא, כאשר התוקע אינו יודע הכוונות על בוריין, והמקריא יודע, משא"כ אצל רבותינו נשיאינו שבודאי ידעו הכוונות אין כל מקום ל"מקריא". כ"ק אדמו"ר שליט"א: א"א לקבל הסבר זה שכן שמעתי מכ"ק מו"ח קובץ "יומנים מבית חיינו" 7

אדמו"ר שפעם תקע הוא בשופר ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' ה"מקריא"! רמד"ר: אני חוזר, איפוא, ממה שאמרתי. עליה לתורה פעמיים ביום מוצאי יום הכיפורים תשכ"ט כ"ק אדמו"ר שליט"א: דברתי כבר ברבים שאני מדבר דברים כדי לבחון ומחכה שישאלו משהו או שיצביעו על "סתירה". ובהנוגע לפועל לא שואלים ע"כ בעת ה"חזרה", לא שואלים ב"צעטלאך"! הדברים מכוונים גם בנדו"ד כלפי מה שדובר בענין ב' עליות ביום א' וכבר נדפס שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' עולה לפעמים בתשעה באב פעמיים לתורה, ונדפס הן ב"ספר המנהגים" והן לפנ"ז ב"רשימות על מגילת איכה" ואף אחד מהנמצאים כאן לא העיר ע"ז! רש"ג: מובא בשם אדמו"ר האמצעי שבדבר הנדפס לא מעיינים. כ"ק אדמו"ר שליט"א: כך כותב אדמו"ר האמצעי בהקדמתו ל"דרך חיים" אך הוא אינו נותן ע"ז יישר כח! רש"ג: ריל"ג אמר לי שידפיסו אי"ה "חלק ב'" מספר המנהגים, וממילא כשיהי' דבר שלם ילמדו ויעיינו כדבעי. כ"ק אדמו"ר שליט"א: יש כאן מנהג שבכל דבר עושים "החלטה" ("אפשטימונג") כך עושים גם בנדו"ד שכשיו"ל ח"ב ילמדו... מעמדם ומצבם של ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א: איתא במשנה "אמרו עליו על בבא בן בוטא שהי' אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יוהכ"פ יום אחד". נשאלת השאלה: הרי גם במוצאי יוכ"פ אומרים "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך"? אך הענין הוא: דבמוצאי יוהכ"פ כל היהודים הם שונים ("אנדערש") למעליותא, וממילא בקשה הנ"ל "החזירנו כו'" אינה קשורה בעבירות ח"ו, שכן ליכא למיחש שמא חטא, שהרי יוהכ"פ כפר. מאחורי מסך הברזל יום א' דראש השנה תש"ל כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לא' המסובין אורח מאה"ק תושב ריגא שיצא לאחרונה ועלה לאה"ק וביקש ממנו שיספר איך הי' בר"ה אשתקד בריגא. האורח החל להתכונן מה לספר והתמהמה ואז אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אינכם מוכרחים לספר דוקא ניסים שכן, כל מה שקורה שם, כל דבר הוא בבחי' "נס" [הנ"ל סיפר, ושאל אח"כ אם יספר מה שהי' בשמחת תורה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: את זה תספרו בשמחת תורה]. כ"ק אדמו"ר שליט"א [התעניין בפרטים מסויימים בריגא ואח"כ אמר]: כ"ק מו"ח אדמו"ר פירש מ"ש בהגש"פ "חשב את הקץ לעשות" שאף שישנה מעלה בעבודה דמצרים וגלות כו' חיכה הקב"ה ל"צאתך מארץ מצרים". יום א' דראש השנה תשכ"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לר"י חורגין: הלא רגילים אתם לבקש בכל פעם עבור היהודים שבמדינה ההיא!... 8 תשרי ה'תשע"ה

בחצרות בית ה' התכתבות בעלת אופי אישי מיוחד מאת הרה"ח ר' יצחק גנזבורג, המגוללת בחן ושימת לב את אירועי חודש השביעי שנת תשח"י קובץ "יומנים מבית חיינו" 9

מה נורא המקום הזה ערב ר"ה. התחלת הסליחות היום יום כ"ט בשעה 6:30. החזן ר' שמואל זלמנוב. האמת היא שכל החזנות אינה תופסת מקום באשר אין הוא חזן העומד ברשות עצמו אלא עומד וממתין, מאריך ומקצר לפי דפי הסידור של כ"ק אדמו"ר שליט"א. כמה פעמים ראיתי שלא מספיק לסיים וכבר מרמזים נו, נו, נו. כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא מחדרו ונכנס לביהכנ"ס בשעה 6:40 והסליחות נמשכו שעה בערך. אח"כ הלכנו לטבילה והנה כ"ק אדמו"ר שליט"א יוצא מחדרו ושקית בידו ואומרים שגם הוא הלך לטבול עכשיו אך במקוה אחרת מזו שבאיסטערן פארקוויי. טבלנו ובאנו בחזרה און ב"ה עס איז גיפא קט [עמוס], ממש קשה להכניס מחט. ממהרים לסיים את התפילה, להכין הפ"נ ואת הדמי פ"נ וכן חותמים על פ"נ כללי (חותני סיפר לי שכשהיה בשנה הקודמת לא חתם ואולי הצדק אתו). בשעה 9 בדיוק מנין כ"ק שליט"א. טוב שכבר התפללתי ויכולתי לעמוד ולהתבונן בהנהגות הק'. כל כמה דקות יגע בתפילין של ראש ובקשר של ראש וינשק אחרי נגעו בעיניו את ידו הקדושה. כל ברכות יוצר עמד. והתפילה היתה במהירות יחסית וכשסיימו להתפלל העמידו ספסל והתישבו הזקנים (ביניהם ר' פנחס אלטהויז) וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר את "התרת נדרים" וסיים "יישר כוחכם, א גוט יאר, שנה טובה ומתוקה" והלך לחדרו. כעבור שעה קצרה עמד בפתח חדרו וקבל את הפ"נ. כעת לא הוסיף אף מילה רק קיבל את המעטפה. והנה כולם נוסעים לאוהל. הרבה מכוניות פרטיות וכן יש אוטובוס שכור. אנחנו נסענו עם האוטו של שלום בער דריזין. נסענו לכיוון שדה התעופה ואח"כ פנינו שמאלה וכעבור זמן מה הגענו לבית החיים. התנועה היא במהירות עצומה והמכוניות רודפות זו את זו מכל צד ופינה. אין הגבלה על מספר הנוסעים בכל אוטו. בית החיים ממוקם על שטח ישר בסביבה ישובית, ברחובות נקיים להפליא וגם בפנים בית החיים רחובות ומעבר למכוניות. אוהל כ"ק אדמו"ר נ"ע הוא 4 קירות בגובה 2 מטר ובפתח הדלת חרוט אוהל כ"ק וכו'. תיכף בכניסה יפסיק עוד קיר את הגישה לקבר ויוצא כאילו א פאדער שטיבל. כאן יפשיטו את הנעלים. מכאן 2 דלתות לשטח הציון ומקום ע"י הקיר להעמיד נרות לאמפין. למעלה אין גג ואילו באמצע הקיר בגובה מטר בערך מצד הראש אבן שיש חרוט פ"נ וכו' וכפי הנוסח הידוע. אימה ופחד יאחזוך "מה נורא המקום הזה". כל אחד בא עם המענה לשון בידו, און עס איז גיפאקט בלעה"ר. מבחוץ ליד האוהל טמון ר' מיכאל דווארקין, על ידו הרב אשכנזי ועוד, ואילו בצד הימני לכניסה קברה של הרבנית שטערנא שרה נ"ע. כשחזרנו שמעתי שבנתיים כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא לאוהל לאחר שקיבל כבר הפ"נ הכללי באמרו מלים מספר "לשנה טובה, כל המברך מתברך בתוספתו של הקב"ה שמרובה 10 תשרי ה'תשע"ה

על העיקר ויהי רצון שיקבל תפילתנו בהמצטרך לנו" (זאת שמעתי מיואל אך זהו התוכן ולא הלשון המדויק). שכבנו לנוח כשעה מפני העייפות ובאשר עד הצהרים לא טעמנו מאומה פרט לחצי כוס ג'וס מיץ תפוזים לפני הנסיעה לאוהל. ב"ה. יום א' צום גדליה אמשיך במקום שהפסקתי בערב ר"ה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע לאוהל בער"ה אחרי שקיבל את פ"נ הכללי ע"י זקני אנ"ש אני כבר לא הייתי נוכח מכיון שנסענו לאוהל. גם לא ראיתיו ע"י האוהל. א' מפני שהביע לא פעם דעתו שלא יהיו נוכחים שם כשהוא נוכח. ב' כי כבר נסענו משם. מפי השמועה נודעתי את אופן התנהגותו כל פעם וכן גם הפעם. כאשר יבוא לאוהל הוא דופק בדלת כאלו מבקש רשות לכניסה ימתין רגעא חדא ויכנס ויעמוד מול המצבה אבן חרות פ"נ כ"ק וכו' ומתחיל להגיד את ה"מענה לשון" עד הגיעו לכתוב "ידליק לאמפ" וכו'. אח"כ מתחיל את עבודת הקודש של הפדיונות וכה יכול לעמוד שעות על גבי שעות ולפעמים רואים איך שפתיו נעות אך קולו לא ישמע, וכה עמד גם הפעם חמש שעות. הנהג הוא יהודה קרינסקי והיום נוסע גם המשמש לייב גרונר. תפילות ר"ה נערכו בסוכה למטה. סודרה בימה וכן חלק הבימה שעליה מתוועדים פרקו ושם היה מקום תפילת כ"ק אדמו"ר שליט"א. תפסתי מקום טוב ביותר לראות את פני כ"ק שליט"א בעת תפילתו. היה קהל עצום של מאות אנשים. בשעה 8 בדיוק כ"ק אדמו"ר שליט"א הופיע ועמד על מקומו (ומעניין אשר נאמר לי שדרכו בקודש להתיישב על הכסא ולנמנם כביכול בליל התכסא חג אך הפעם לא ראיתי זאת). בידו סידור תו"א ובפנים מונח מאמר מודפס אך לא אדע איזה. כן שמתי לב שמאחוריו שתי גומיות המחזיקות דפים אחדים. כן הביא את התהלים יהל אור, ומיד התיישב והתחיל באמירת תהלים, כעבור דקות אחדות סגרו, ופתח את הסידור ומיד החזן התחיל שיר המעלות. החזן הוא קפלן אחיו של ר' מלך קפלן מלוד. כל משך התפילה לא ראיתי שום תנועות חיצוניות אצל כ"ק שליט"א, וכבר שמתי לב שזה חלק מגדולתו שלא להבליט החוצה שום דבר ממש. פרט לכך, הבחנתי בכמה דברים שלא שמתי לב להם מתחילה אך התנהגותו כך כל משך השנה (למשל, באמרו שמע ישראל ינענע ראשו לד' רוחות). בעת אמירת "לדוד מזמור" יפנה פניו יותר דרומה וישים ידיו הקדושות כאלו יסתיר מהקהל. בסיום התפילה בין רגע מפלסים לו דרך אשר ממנו ודרכו יעבור, ובלחש אומר לכל העומדים בדרך "גוט יו"ט, לשנה טובה וכו'" ונכנס לחדרו למשך שעה ארוכה. יש אומרים שיודעים הם בוודאות שלא תמיד כ"ק אדמו"ר שליט"א מתפלל עם הציבור ולפעמים רק יעשה עצמו כמשתתף בתפילה, אך יתפלל במקום אחר, אך לי נראה בבירור שהתפלל. קובץ "יומנים מבית חיינו" 11

המיוחסים מוזמנים לשולחן לסעודת החג בבית אדמו"ר נ"ע. אחרי התפילה שוחחנו עם ר' זלמן בוטמן חותנו של יואל כי שנינו חכינו ליואל עד אשר יסיים תפילתו. הרבה ובפרט מהמבוגרים האריכו בתפילה. לראות את פני הקודש בשעה 10 בבוקר תפילת שחרית ושוב תפסתי את אותו המקום. אחרים תפסו מקומות סביב הבימה עבור התקיעות, וביניהם כאלו ששמרו שעות ארוכות עוד מאמצע הלילה. אני עשיתי חשבון אז מען קען ניט טאנצין אויף צוויי חתונות [אי אפשר לרקוד על שתי חתונות]. בשעה 10 בדיוק הופיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ומיד התחילה התפילה. הפעם הביא נוסף לסדור תו"א גם תניא וכן סדור אדמוה"ז שבו חסידות "שער התקיעות" וישב והגה בזה עד שהציבור אמר ברוך שאמר שאז עיין בתניא ואח"כ התחיל להתפלל. אחרי תפילת שחרית נמלכתי בדעתי ויצאתי להקפה סביבות הבימה ובמאמצים הצלחתי לתפוס עמדה די חשובה. הגבאי בעת קריה"ת היה ר' אברהם פופק שהוא סגנו של ר' יוחנן גורדון. כהן קונין, לוי ר' שמואל לויטין, שלישי רש"ג, רביעי שמואל זלמנוב בעל המוסף, חמישי הבעל תוקע דתקיעות מעומד, ומפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א. הגבהה הזוכה בגורל מא"י, וגלילה ר' זלמן גורארי. פעמיים הכריזו, ובשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא יעמדו על הכסאות, אך אתם מתארים לעצמכם מי שמע. ואולם, לפני אמירת המפטיר פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו ואמר "מען זאל אראפ גיין פון די ביינק, עס איז א שאלה אויף יוצא זיין מיט תקיעות", [שירדו מהספסלים זוהי שאלה אם אפשר לצאת ידי חובת תקיעות]. וכמובן שזה עזר. והנה זכיתי במקום טוב ורואה הנני את פני קודש הקדשים. בבוקר כאשר נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בא לפניו לייב גרונר והביא שתי חבילות האחת בגודל הטלית ותפילין שלי והשני קטנה ממנו במקצת. שניהם ארוזים בנייר אריזה וקשורים בחוט. האחד בחוט רגיל כמו אצלנו והשני בחוט לבן (אמריקאי), והיו מונחים כל משך התפילה על ידו ואילו כעת הובאו אל הבימה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו. כשכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע למפטיר הוציא את המטפחת מאמתחת בגדיו והיו 3 שופרות עטופות בג' מטפחות ושם על הבימה. אחרי ההפטרה כיסה בטליתו על החבילות ושהה זמן מה ושמעו בכיה חרישית. אחרים שמעו גם את תנועת הניגונים של כ"ק אדמו"ר נ"ע. אח"כ שוב התרומם מעט ושוב האט ארויף גיווארפין הטלית על הפדיונות (גם בעת ההפטרה היו בכיות אבל שלא כבעת התקיעות). אח"כ גילה פניו הק' ואמר הברכות וכו' ותקע בשופר שחור, שכמעט לגמרי ללא עקמימות, היינו ישר און ניט פארדרייט. אחר התקיעות חזר למקום קדשו והתפללו מוסף. הבעל מוסף הוא כנ"ל 12 תשרי ה'תשע"ה

ר' שמואל זלמנוב. התפילה נמשכה עד שעה שלוש ומנחה קבעו לשעה חמש. כל אחד רוצה לראות אחרי מנחה הולכים לתשליך בתהלוכה. מקודם החג הדביקו מטעם צעירי אגו"ח רשימת האנשים הממונים על הסדר וכן רשימת המנגנים, וג' הראשונים הרבנים צבי גנזבורג יואל כהן ומרדכי דובינסקי. לפני התהלוכה נעמדו בשורה מסודרת והנני משער שנעמדו בשורה שניים שניים 400 איש ועליהם תוסיף עוד 500 שלא עמדו מסודרים ועליהם תוסיף עוד הרבה ילדים שעמדו בראש התהלוכה. וכולם עומדים וממתינים לבוא כ"ק אדמו"ר שליט"א. והנה הופיע חודוקוב ומסר לממונה דוד רסקין שכ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש להודיע שגם בחזרה ילכו מסודרים ורווח ישימו בין שורה לשורה. מסביב התקהלו עוברי אורח והרבה אנשים ונשים קהל חרדי מכל הסביבה, והנה כ"ק אדמו"ר שליט"א (לבוש מעיל עליון מעל הסירטוק) מופיע בליווי חודוקוב ורמז בידיו שיגבירו את השירה והלך לראש התהלוכה. אחרי הליכה בשירה לערך חצי שעה הגענו לנחל שנמצא בתוך פארק גדול. היו שם הרבה אנשים שכבר המתינו. לא אדע התנהגות כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת התשליך כי לא ראיתי. אח"כ התחילו לחזור בשירה וריקוד. למרות כל האזהרות יש דחיפות לא מבוטלות והעיקר שכל אחד, ואני בתוכם, רוצה לראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א כל הזמן. כל משך הדרך שרו. כ"ק אדמו"ר שליט"א הולך (ורק חדקוב לידו) שפתיו נעות וקולו לא ישמע וחזרו ברחוב אחר מזה שבאו. (אגב, דרכו לי על נעלי פעמים מספר ונקרעו וכאילו אני לובש שטעק שיך אך אין מה לעשות עד יום שני). כשהגיעו בחזרה ל 770 כ"ק אדמו"ר שליט"א מיד נכנס לחדרו וקודם שנכנס רמז שימשיכו לשיר ולרקוד ולאחר שנכנס פתח את וילון חדרו והביט שעה אריכתא. שוב תפילת ערבית בדיוק שעה 8. הלילה סעדתי אצל אחי צבי. תפילת שחרית ב 10 בדיוק. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר קדיש במעריב, וכן הרש"ג, ואומרים שהיום הוא היארצייט של שיינדל בת אדמו"ר נ"ע, אך לא אדע בברור. סיום התפילה בשעה 3 והיום מקצרים בסעודת היום כדי לתפוס מקום להתוועדות. בשעה 4:30 כבר הייתי במקום ההתוועדות. כ"ק הופיע בשעה שש בערך. נטל ידיו ליד השולחן ופרס המוציא. ברך הגפן על הכוס וכולם אמרו לחיים. שתה מעט מים וברכו ברכת המזון (מפני שהוא ערב שבת רצו לסיים הסעודה מבעוד יום) ור' זלמן דוכמן הכריז שכ"ק שליט"א יחלק לכולם מכוס של ברכה ועל כולם לגשת מצד הימני ולא להידחף. גם אני קבלתי מכוס הזה, ולא בקשתי עבור קרובים, כי איני רואה בזה דבר וכאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה הוא עצמו אומר עבור זה וזה, אבל הפעם שמתי לב שלאף אחד לא הוסיף מילה ורק כשאחרים בקשו משהו אמר אמן. קובץ "יומנים מבית חיינו" 13

אח"כ הכריזו שמי שעדיין לא קיבל יגש ויקבל ובאו הרבה מכל הקצוות. אח"כ התיישבו ושרו ואמר מאמר "תקעו בחודש שופר" ובמשך חלק האחרון של המאמר עמדו דמעות בעיניו. בסיום המאמר אמר שיחה קצרה בענין המיוחד בקביעות זו ששבת בא בהתחברות עם ר"ה וסיים באיחולי שנה טובה. מיד לאחר ההתוועדות תפילת קבלת שבת ע"י יצחק חורגין. לסעודת ליל שבת הלכתי אל יואל אך היה זה בשעה 11 מכיון שתיכף אחרי מעריב היה עסוק בחזרת המאמר. ראיתי שעבודתו לא קלה. יש לו עוזרים ויש כאלו שסתם אוהבים לומר משהו, מתאים או לא מתאים, נכון או לא נכון, ועד סיום חזרתו יפסיקוהו מאה פעמים ואחת. עד שבאנו הביתה סיים צבי את ארוחתו ובא ג"כ והתוועדנו עד 2 אחר חצות. עיקר ההתוועדות היתה זכרון די אלטע יארן והניגונים מאז וכו'. [מפני ההתוועדות לא כתבתי על תפילת יום ב' דר"ה: בשחרית קראו לתורה את יחזקאל שפרינגר ושמואל שניאורסאהן. סדר התקיעות כדאתמול. בחלק שבו עומד כ"ק שליט"א בעת התפילה נכנסו לברכת כהנים 2 משה דובינסקי ואחד הזקנים ושרים כאן בנגון הידוע בערך 30 כהנים כ"י. בשני הימים בעל שחרית ר' זלמן דוכמן. ביום השני בעל מוסף ר' יוסף וינברג.] עונג לראות את הרבי מחייך אחר תפילת מוסף ביום השבת, כאשר יצא כ"ק מהתפילה לחדרו, נודע פתאום שיבוא להתוועד. מיד סידרו שולחנות ומפות ואני שמח בלבי שיש לי מקום טוב. בשעה אחת בדיוק בא כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא עשה קידוש. הציבור אומרים לחיים והוא עונה לחיים ולברכה. הדחיפות היו יתר על המדה ואני תולה בין שמים וארץ (אגב, ר' פנחס אלטהויז הקשיב לתקיעות באחזו את תקרת הבית, בפועל ממש תולה בין עולמות עליונים ותחתונים...). ועכשיו כ"ק אדמו"ר שליט"א רמז לי לומר לחיים ואמרתי ולבי ידפוק בזכרי זאת. הרי זו הפעם הראשונה אצלי... דיבר שיחה קצרה ורמז על שירה. אבינו מלכנו, צמאה לך נפשי, ובאמצע ירמוז להגביר השירה וכמו שתיארתי מקודם.. אח"כ שרו שיר שלפני דא"ח ואמר דא"ח "דרשו ה' בהמצאו". בסיום המאמר שוב עיניו מלאות דמע אך לא בכה, ודבר אודות גזר הדין שאפשר לבטלו גם אחרי חתימתו. עס איז א מחיה זעהען דעם רבי'ן ווען ער גיט א שמייכל [עונג לראות את הרבי כשהוא מזכה אותנו בחיוך]. בין השיחות פנחס אלטהויז סיפר לכ"ק אדמו"ר שליט"א סיפור (על כך ש ש"ת ראשי תיבות "שבת תשובה" ו"שמחת תורה") וכ"ק אדמו"ר שליט"א חייך חיוך רחב. בשעה 3 יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א ומיד יואל ישב בראש השלחן וחוזר. 14 תשרי ה'תשע"ה

(השווער והשויגער היו רווים נחת באם היו רואים זאת). במוצאי שבת היתה בביהמ"ד של כ"ק אדמו"ר שליט"א מסיבת מלוה מלכה. יואל חזר את המאמר ואח"כ התוועדו. ר' פנחס אלטהויז ישב בראש עם הגדולים (העיר בכל פעם שלא שרו נכון הניגונים הישנים מליובאוויטש) ור' פרץ מוצקין היה ראש המדברים. היום, צום גדליה.. אני נמצא כעת בברונקס וממתין עליו ומנצל הזמן לכתיבה.... עכשיו שאני נמצא כאן כבר כמה ימים וכבר עבר חג אחד הנני מתחיל להתכונן להיכנס לדבר עם כ"ק שליט"א ביחידות ומי יודע אם יהיה זה לפני ש"ק בראשית. "הוא אינו זה שרואים" ביום שני הזדמן לי לנסוע במכונית עם.. הוא מקורב לבית הרב ולא פעם ביקר בבית הרבי ושוחח עם הרבנית הצעירה (כך קוראים אותה). הוא שמע ממנה שאמרה שהרבי איננו בזה העולם בפועל ממש. סדר אכילתו הוא שאוכל רק פעם ביום לפנות ערב ואילו עד אז רק ישתה כוס קאפע בבוקר ואולי גם עוגה לפעמים ובכלל, צם לעתים קרובות ביותר. כאשר תשאל אותו הרבנית תחי' מדוע כה יהיה עסוק וטרוד הוא עונה: מה אוכל לעשות? יהודים מתחננים לפני שאתפלל עבורם און איך קען ניט אפזאגין [ואינני יכול לסרב]. איננו הולך לשכב במטה אף פעם, אך מספר שעות ינמנם בישבו בכסאו. זמנו יקר עד מאד ואיננו שם לב לחיצוניות כלל. למשל, בקשוהו לגשת או להביא אליו את החייט לתפירת מעיל חדש וסירב באמרו מדוע תרצו לגזול ממני את השעה חדא שיש לי. הנ"ל סיפר לי גם סדר תשובות ומכתבים. בכל יום ויום מגיעים עשרות מכתבים ויוצאים יותר מזה. לפעמים ירשום כ"ק אדמו"ר שליט"א תשובה על אותו הגליון, לפעמים יצרף גליון תשובה ואילו במקרים אחרים מכתיב לרוטשטיין את התשובה. פעם היה בבית כ"ק אדמו"ר שליט"א כאשר מכתבים רבים פרוקים על השולחן והוא מעיין בספרים ובכל מכתב מוסיף אי פעם כמה מילים. איננו כותב 'עיין' טרם יעיין בעצמו שם. ונתגלגלה השיחה על התנהגותו בחיי אדמו"ר נ"ע וספרו שאמר עליו, "אין אתם מכירים אותו, הוא איננו זה שאתם רואים אותו", כן אמר "ער איז א וואזנער יונגערמאן" [אברך נעלה מאד]. פעם אחרת אמר אדנ"ע, "יש לו חוש ודעה חזקה, דעת ישרה ודעה שלמה". בנוגע לאופן עבודת המזכירות סיפר לי שאומרים על חדקוב שנופל מהכוחות באשר הוא רק אדם וכמובן אין לו הסגולות שיש לזה שמשמש אותו. ועבודת המזכירות מתחלקת בערך כך. חדוקוב מזכיר ראשי והוא מנהל בפועל עניני מחנה ישראל והמרכז לעניני חינוך. לייב גרונר משמש את כ"ק אדמו"ר שליט"א, סימפסון ממונה על מכתבים באנגלית, אוריאל צימר על ענינים בעברית, קווינט "פקיד" (וכפי הנראה אינו מתערב בענינים פנימיים וכן רואים אותו בשעות הפקידות בלבד). קובץ "יומנים מבית חיינו" 15

היום פגשתי את פיניע אלטהויז והוא סיפר שהיה אתמול אצל הרבנית אם כ"ק אדמו"ר שליט"א ובדיוק בא גם כ"ק אדמו"ר שליט"א וסיפר שקיבל היום ידיעה שהמזרחי בכפר חב"ד מתחיל בבנית שכון של 40 יחידות דיור ופנה לפיניע, נו?? ופיניע ענה אויף זיין שטייגער, "רבי, גיט געלט" כי בלי זה אי אפשר לעשות דבר, אבל כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לתבוע פעולות. "אם תהיה שאלה שאל" ב"ה. יום רביעי שעה 2 אחר חצות לילה. היום בשעה 8 התחילה קבלת היחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א. אנשים רבים נתקבצו כולם מלובשים בגדי חג ובאבנטים חגורים בהם וממתינים בשתיקה חרישית לתור הכניסה. בין הממתינים ראיתי את.. וזוגתו שישבה עם ילדם החולה. הם חוזרים 16 תשרי ה'תשע"ה

ביום ה' לתל אביב ונכנסו לקבל ברכה. הרבי נתן לילד דולר זהב מתנה באמרו שבודאי יתנו לו להכניסו לארץ ישראל. תורי היה מס' 15. הראשון נכנס ר' פרץ מוצקין אחריו חיים טשקענטער מפריז ועוד. אחרי כן האיש שתורו הגיע לא היה ואחי אמר לגרונר שאם כן יכניס אותי והסכים. נכנסתי בשעה 8:50 ואילו בשעה 9:30 זמן תפלת מעריב של כ"ק אדמו"ר שליט"א. גם זמן הקבוע הזה עבר ואני ממשיך לעמוד בהיכל קדשו. הפעמון צלצל בלי הרף אך כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לשוחח אתי עד שעה 10:15. כ"ק אדמו"ר שליט"א ישב על שולחנו. המקום מלא ספרים והכל היה מכוסה בנייר גדול ואילו מדף יוצא משולחנו שעליו כתב מה ואח"כ דיבר אתי ואחרי כן שם את מכתבי בתוך המגירה. שעון גדול עמד על השלחן. קרא את מכתבי לערך 5 רגעים (ובמה שהיה מצורף למכתב פלאקט ותמונות לא הסתכל). ביוצאי מאת פני הקודש סבבוני חברי ודרשו לספר אודות מה דובר אך לא עניתי מילה אחת בהיותי עדיין מלא התרגשות, ועלינו לביתו של אחי ולא דברתי מאומה עם אף אחד רק ישבתי לרשום את שנחרת בזכרוני מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א. ב"ה. היום יום רביעי ז' תשרי תשח"י זכיתי להכנס להיכל כ"ק אדוננו מורנו ורבנו שליט"א, בשעה 8:50 ערב. בירכתי ברכת שהחיינו, וענה אמן. בהכנסי שאל האם הנסיעה שלי היתה בהסכמה מלאה של בני הבית, ועניתי בוודאי. אח"כ קבל את מכתבי שהכנתי ועיין בו בערך 5 רגעים והתחיל לענות....התנצלתי שאני חושש שדברי ישארו באמירה בעלמא ולא אוכל לפעול. ואמר: הייתם באוהל? ועניתי הבשר היה. ואמר והנשמה בוודאי היתה ואם כן, מדוע שלא יוכלו להוריד את הדברים למטה מעשרה טפחים?!...אח"כ שאלתי אם כדאי להשאר פה איזה זמן כדי לעסוק בכיסוי הוצאות הנסיעה ואמר שאחרי שבת בראשית צריך לנסוע. ובסיום אמר: לא צריך להיות במרה שחורה, ובאם תהיה לך שאלה תשאל בכתב ובאם יהיה צורך יטלפנו. חתימה וגמר חתימה טובה. יום ה' ח' תשרי...אגב, הסקרנות לדעת מה דובר עמי ביחידות היא גדולה וכל אחד רוצה להיוודע משהו, כי כאשר נכנסתי אמרו בחוץ שצעירי חב"ד והרשת נכנסו ליחידות (נו, מילא זאלין זיי טראכטין [שיחשבו...] אבל לא סיפרתי אלא מילים בודדות...). "כל אחד יקבל את שלו" בימים אלו מתהלכת כאן מחלה של התקררות כללית כי האויר קר במאוד והרבה תלמידים שוכבים עם חום 104 כלומר 39 40 מעלות צלזיוס. כן היו קובץ "יומנים מבית חיינו" 17

מהאורחים שלא נכנסו ליחידות כי שכבו במיטה. יהי רצון שעלי זה יפסח אף על פי שגם אני מקורר קצת. היום היה ר' שמואל לויטין אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ודיבר על אודות בחורים החולים ואיך יתנהגו בקשר לטבילה מחר. והיה המענה "בטבילה יש ב' דברים, טבילה עבור טהרה, וטבילה אחרי תשובה. ועל כן, לטהרה, ילמדו ב' פרקים משניות מקואות, ואילו לתשובה ילכו לטבול במקוה והבעש"ט אמר ש"איין מאל שאט ניט" [פעם אחת אינו מזיק], אבל יטבלו רק פעם אחת ולא יותר". והוסיף "ידוע הסיפור אצל אדמו"ר הזקן בשמחת תורה, און דא זאל דאס זיין ערב יום הכיפורים" [(היינו ה"מופת" הידוע של החולים שהתרפאו ע"י אדמוה"ז בשמחת תורה) שיהיה כאן בערב יום כיפור]. וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר עוד, ש"באם כל הבחורים נמצאים במקום אחד "וועל איך צופארן צו זיי מארגן און געבן זיי לעקאח" [אסע אליהם מחר ואתן להם לעקאח]. ערב יום הכיפורים. קמנו בשעה 5 והלכנו לחצר כ"ק אדמו"ר שליט"א לראות בעת הכפרות, אך לא ראינו אלא איך שהביאו את התרנגול לחצר ביהמ"ד ובנו של קלמנסון שחט אותו וכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה ואמר "א גוטן יאהר". בשעה 7:25 תפילת שחרית בזריזות ולא אמרו 'אבינו מלכנו' (ולא כמ"ש בלוח כולל חב"ד). וכעבור 20 דקות נתנו לעבור ע"י דלת חדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א והוא עומד בפנים וחילק לעקאח לכל מושיט ידו. סודרה שורה וכל אחד עבר מצד אחד ויצא בעבר השני לחצר. כשהגעתי הושטתי ידי ונתן ואח"כ הטה אזנו כאלו מחכה עבור מי אבקש ביקשתי "פאר דעם טאטין" [בשביל אבי] ונתן, אח"כ "פאר דעם שווער" [בשביל חמי] ונתן, אח"כ "פאר דעם ברודער" [בשביל אחי] ונתן, אח"כ "פאר דעם פעטער" [בשביל הדוד] ושאל איזה לא שאל בפה אלא ברמיזה ואמרתי משה בן נחמה, ואמר מיד "דוטליבוב", ואמרתי הן ונתן. ואני עומד ומוסיף על ידי השמאלית עוד חתיכה ועוד חתיכה וחושב לעצמי איך להיזהר שלא לערב החתיכות ופנה ואמר: "עס מאכט ניט אויס אויב איר צומישט, סיי ווי וועט אנקומען יעדער איינעם וואס ער דארף, א גוט יאהר" [לא משנה אם אתה "תערבב" ממילא כל אחד יקבל בדיוק מה שהוא צריך. שנה טובה], והלכתי. בערב יום הקדוש אני ואחי צבי ממהרים לביהמ"ד לתפילת מנחה בשעה 2:30. באנו והנה ביהמ"ד מלא אנשים מפה לפה, אבל כ"ק אדמו"ר שליט"א טרם חזר מהאוהל. לבסוף בא רק בשעה 4:45 ובדיוק ראיתיו יושב במכונית (מס' 3001), בספסל הקדמי ליד הנהג. ובמהירות נעצר ע"י פתח הבית, כי כבר מזמן שומרים את המקום לבל יעמוד כאן טקסי אחר. מיד פילסו לו דרך בין הקהל הגדול ונכנס כאשר בידו שקית נייר גדולה. בחדר הכניסה שם אותה על הרצפה ובמקום לחדרו הלך במסדרון לכיור המים ונטל ידיו הק'. כשחזר לקח את השקית ונכנס לחדרו. 18 תשרי ה'תשע"ה

ע"י השמש לייב גרונר נמסר אשר אלו שלא קיבלו בבוקר לעקאח יעמדו בשורה ויקבלו, וכעבור דקות מספר שוב נפתחה הדלת וכל עובר דרכה קיבל לעקאח, כמו בבוקר אך קהל לא גדול. כבר היתה השעה חמש וכולם מיהרו והנה בא אחד עם ילדים ונתן גם להם. וכאשר ילדה אחת הכניסה הלעקאח לפה, אמר "מאך א ברכה" והמתין עד שסיימה. אגב, לאחד מאלו שעברו כעת אמר "ער האט דאך גיקראגין" [הוא הרי כבר קיבל] והלה התחיל לענות, אבל היה ניכר שלכ"ק אדמו"ר שליט"א אין פנאי לשמוע המענה שלו ורק אמר "נו, אין צווייען שטארקער" [נו, כפליים זה חזק יותר]. כאשר נגמרה החלוקה סגרו את דלתו, וכעבור דקות מספר יצא ועמד בפתח החדר כאשר כולו רועד, סגר את עיניו ואמר (הלשון אינו מדוייק): "א חתימה טובה, און א גמר חתימה טובה, עס זאל נמשך ווערין בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, און אזוי וויא יום הכיפורים איז שבת, איז שבת זאל זיין שמירה מן המזיקים, א גוט יאהר" [חתימה טובה וגמר חתימה טובה, שיומשך בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, וכיוון שיום כיפור חל בשבת שיהיה שמירה מהמזיקים, שנה טובה] וסגר את דלת חדרו ויצא לתפילת מנחה. היות שרק חלק קטן מהציבור שמע את הברכה ביקשו הרב שמואל לויטין והרב ירחמיאל בנימינסון לחזור על הברכה, וענה "מען האט שוין געזאגט" [הברכה כבר נאמרה]. לפני שיצא לתפילת המנחה נכנס ר' יוחנן גורדון עם חגורה בידו ל"מלקות". עומדים צפופים ומשתחוים רווחים כולנו שמנו לב שמכיון שכ"ק אדמו"ר שליט"א בא זה עתה מן האוהל הרי לא טעם היום מאומה. לפני תפילת כל נדרי כאשר כבר היה לבוש בטליתו ובקיטל נכנסו "רק" בחורי הישיבה ובירכם ברכת כהנים ועוד מילים מספר ולא אדע אותם. בביהמ"ד היו מוכרים לאמפין ("נרות נשמה") והעמידו אותם דולקים למאות בכל פינות ביהמ"ד. ליל יום הכיפורים. בשעה 6 באנו כבר לביהכנ"ס ותפסתי מקום מצויין. בשעה 7:30 בא כ"ק אדמו"ר שליט"א ופניו מאוימים בידו סידור 'תורה אור' ותהילים. אמר מספר פרקי תהלים ופתח את התורה אור וזה היה סימן שיתחילו 'כל נדרי'. כיון שהתפללו בשאלאש הרי בארון הקודש לא היו ספרי תורה והלכו להביא מביהכנ"ס למעלה. בנימין אלטהויז הגיש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ס"ת קטנה (ס"ת הזאת היא בסה"כ 30 ס"מ וייחוסה גדול. מספרים שהוא של "די גישמיסענע מסלאוויטא" שישבו בבית האסורים ולא נתנו להם להכניס ס"ת לבית האסורים וכתבו עבורם יריעות בודדות והכניסו להם. גם העץ חיים מיוחס ויש אומרים שהוא מרבי מיכל מזלוטשוב, ור' פנחס אלטהויז השיג אותה בא"י ועלה לו סך 1000 ל"י וגם את התקציב השיג ושלח מתנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א). קובץ "יומנים מבית חיינו" 19

אח"כ עוד ס"ת לרש"ג וכמדומני גם לרש"ל וכן לחזן שמואל זלמנוב. אדמו"ר שליט"א אוחז את הס"ת והמגן דוד, כלומר הפנים, כלפי הקהל (ולא כפי שנהוג אצלנו) וכן גם כל ימות השנה. (ושמעתי שכאשר רצו להנהיג כך אמר שאין זו הוראה לרבים). בגמר ה'כל נדרי', כשרצו לקבל את הס"ת מידו לא החזיר אלא לבנימין הנ"ל, באשר הוא המוציא צריך להיות גם המכניס. זו הוראה לרבים וכן נוהגים כאן כל ימות השנה. תפילת מעריב כרגיל. אחרי התפילה אומרים כל התהלים וכ"ק אדמו"ר שליט"א יושב ואומר עם הקהל. תפילת שחרית בשעה 10. כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לאמור 'מה טובו' כאשר התחילו להתפלל והשיג את הש"ץ. בזמן חזרת הש"ץ אומר תהילים וכן כנראה ש"על חטא" אומר לבדו ולא ממתין לש"ץ, אך אינו ניכר כלפי חוץ. בפתיחת הארון לקריאת התורה מביט לארון הקודש ואתה רואה איך ששביל פנוי נעשה בין כל הקהל הגדוש להראות את הס"ת לכ"ק אדמו"ר שליט"א אשר מלוה אותה במבט עיניו הק' מארון הקודש עד הבימה (אגב, מנהגו להביט על הש"ץ כשאומר ברכת כהנים). אינו עולה לתורה בבוקר והמפטיר הוא הר' חדקוב, וכן בכל שנה. להגבהת הס"ת יגש כ"ק אדמו"ר שליט"א פסיעות מספר להתקרב לס"ת ומיד חוזר. יצאנו ל'יזכור' וכשחזרנו ראינו את כ"ק אדמו"ר שליט"א יורד מהבימה. הבעל מוסף ר"י ויינברג. כאשר הש"ץ אומר "והכהנים והעם" מביט על הש"ץ כל הזמן. כמובן, מיד מתפנה מקום פנוי ממנו עד הש"ץ (ומתקיים "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים"). כאשר אמרו עשרה הרוגי מלכות אמר פרק ע"ח בתהילים וכן פרק נ"ו (והטעם ידוע) [שהם פרקי הרבי הריי"צ והרבי, אותה שנה]. כל הזמן אין נשמע קולו באשר יש רעש, אם כי נראה כל הזמן אומר בקול. כאשר שרו "כי אנו עמך" ואמרו את כל הפיוט בניגון הידוע דפק בידו על השטענדער לאות הסכמה ושביעת רצון. המראה הגדול הזה סיום התפילה 4:05. אח"כ הפסקה. בעת ההפסקה עליתי לחדרו של כ"ק אדמו"ר נ"ע בקומה הב' שגם שם מתפלל מנין מיוחד. בכללות, מבנה החדרים הוא מבנה עשיר. הריצפה מבריקה והחדר גדול 6 7 מטר בערך. כל הקירות הם ארונות ספרים הסגורים בדלתות זכוכית, והכל מלא עד שבפועל ממש אין מקום שאפשר לשים שם עוד ספרים. את שולחן הכתיבה ואת כסא אדמו"ר לא הזיזו ממקומם וגם מנורת החשמל עומדת במקומה. רעדה אחזתני בראותי את המראה הגדול הזה. פנחס אלטהויז סיפר לי אודות יחידות שהיתה לו בשנת תש"י, שכל כך התרגש עד שניגש לאדמו"ר ונשק את ידיו הק'. גם סיפר לי שביום כיפור ההוא (תש"י) כיבדוהו בהגבהה וממילא זכה להכניסו לחדר זה ל"יזכור". הוא הוסיף וסיפר ש.. ביקש את הס"ת ממנו אך לא נתן לו, ושלח אליו את.. ולא עזר להם כי התעקש להכניס בעצמו. וכאשר נכנס והעמיד את הס"ת ע"י האדמו"ר נ"ע רעדו ידיו וכל גופו. 20 תשרי ה'תשע"ה

חגים וזמנים מלאי עונג פנינים מתוך זכרונות הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה חודש תשרי תשח"י... ובכן, עכשיו, ב"ה, י"א תשרי. אחרי יום הכיפורים. הכל התנהל כדבעי. הוא ניהל את הכל מתוך התרוממות שכזו, והיתה זו נחת גדולה עבורי לראות זאת. עכשיו קרב והולך חג הסוכות. סיבת כתיבתי הפעם היא זו: זהו זמן של תפילות. אני מבקשת, איפוא, שארגיש טוב באותם תנאים שאני זקוקה להם. לשפר אותם אינני יכולה. התענוג הגדול ביותר עבורי הוא לשמוע ולראות כיצד בני מתוועד. לעונג הוא לי לשמוע את קולו, והתוכן ככל שהבנתי מגעת מעניין אותי מאוד. עולות בדעתי מחשבות על בניית סוכה. לא בגלל יראת שמים, אלא מתוך הרגל שהורגלתי בו כל השנים. אני ממהרת להביע בכתיבה את העונג שחשתי אתמול. שכחתי בשעת מעשה על קיומי האישי. היה זה כמו בכל שנה לרגל שמחת בית השואבה הובאו ילדים ממסיבות שבת ומבית רבקה, ועמהם הגיעו רבים מהוריהם. היה שם ציבור גדול, רובם כמובן ילדים. על פני הילדים שרתה אווירת יום טוב, והמארגנים הנעימו את זמנם בצורה טובה למדי. במחזה דומה לזה שהיה בל"ג בעומר, יצאו הילדים אל הרחוב, ושם יצא אליהם בני שליט"א. לתאר את האהבה שהשתקפה אז על פניהם אינני יכולה. אהבה זו התפרצה מהם בשמחה ובריקודים בהתלהבות גדולה. כשמדובר בילדים, הדברים נעשים מתוך אמת וטוהר שכאלה, עד שהדבר משפיע כך נראה לי על הוריהם. מאז עבר כבר יותר ממעת לעת, וגם עכשיו אני מרגישה זאת עדיין. מאוחר יותר, לפנות ערב, התקיימה התוועדות גם היא כמו בכל שנה עבור תלמידי הישיבות. ישבתי שם שעה וחצי. היה זה לילה של תורה. בזמן שנכחתי שם היו השיחות בנגלה בלבד. הציבור שהה שם עד שעה מאוחרת בהרבה. היה זה ציבור גדול בהרבה מבכל שנה. בני דיבר, בלי עין הרע, כל כך הרבה, כל כך עניין את כולם, וכולם הקשיבו כל כך! בין השיחות התקיימה נגינה של שמחה, מזוגה מכל הקולות, עד שניתן לומר על כך "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה בעולם". עבורי אישית היה זה נחת ותענוג רוחני. יתן לו השי"ת אריכות ימים וכל טוב. קובץ "יומנים מבית חיינו" 21

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס בשעה 5:30 ומנחה ונעילה היו בזריזות. כ"ק אדמו"ר שליט"א עלה למפטיר יונה ובאמצע בכה אבל גם אז המשיך ובניגון הידוע. הש"ץ לנעילה ר' שמואל זלמנוב. מעניין כל הזמן אני חוזר ומתפעל מזה שכ"ק אדמו"ר שליט"א לא מראה שום דבר כלפי חוץ בעת התפילה. וגם בזמנים מיוחדים כל כך כמו לעת כי פנה יום וקרוב לסיום תפילת נעילה, עומד וכמעט לא נראית עליו שום תנועה. אינך רואה כל מאומה מה שעומד ומתרחש בעולמות העליונים. קדיש תתקבל אמרו בשעה 7:30. תקעו לפני תתקבל ואחרי התקיעה רמז על המארש ומיד שרו והוא עומד ודופק על השטענדער ופתאום מוריד את הטלית על פניו עוד ועוד. אח"כ הרימו ופנה אל הקהל בדפקו כף אל כף לזירוז המנגינה ושרו זמן רב. אח"כ רמז שיתקעו עוה"פ (ע"פ המנהג שהתקיעה היא אחרי המארש) ותקעו. לתפילת מעריב הביאו לו את המגבעת ואחרי התפילה הלך לחדרו. כיון שהשמיים היו מעוננים והלבנה לא נראתה בזהרה הלכו כולם איש לאוהלו, ושמעתי שאח"כ יצא לקדשה. במוצאי יוהכ"פ הייתי מוזמן (ונתערב בזה אתערותא דלתתא) לסעודה בקומה הב' בבית אדמו"ר נ"ע. רק בשעה 9:30 יתחילו לאכול והלכתי לבית אחי ובשעה 9:15 חזרתי ל 770. עליתי למעלה וראיתי ממלכת כוהנים, כבבית 22 תשרי ה'תשע"ה

הנגידים. בכל פינה ניקיון והכל נוצץ. גם השולחן ערוך על הצד היותר טוב. בראש השולחן כסא כ"ק אדמו"ר נ"ע ומשני הצדדים כסאות מיוחדים. מצד ימין הרש"ג ומצד שמאל כ"ק אדמו"ר שליט"א, לידו ר' שמואל לוויטין, לידו ר' ירחמיאל בנימינסון, לידו ר' משה ליב ראדשטיין. מעבר השני ליד הרש"ג ר' פנחס אלטהויז, לידו ר' הענדל פוטערפאס, לידו ר' יצחק חורגין ואני ועוד 6 בחורים המשרתים את פני הקודש. בחדר סמוך הרבניות, אך הדלת סגורה. ובכל זאת, פנחס אלטהויז נכנס והציג אותי. אחרי שכולם התיישבו הודיעו לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיבוא לסעודה. נכנס וסידורו בידו, נטל ידיו הק' והתיישב. בירך 'המוציא', פרש את החלה ומהחלק הגדול פרס שוב ואכל בטבלו בדבש. גם הרש"ג נטל וישב במקומו וכן כל היתר. הגישו דגים ואכל (בהקפדה מיוחדת על הניקיון והעדינות מיוחדת). אח"כ אמר 'לחיים' וכן כל המסובים, אח"כ מרק, בשר וצימעס וכן מרק פרות. מכל מה שמשאיר כ"ק אדמו"ר שליט"א הרי חבר'ה המגישים כאילו מנקים ולוקחים מהשולחן ואילו אח"כ במטבח אוכלים את השיריים של אדמו"ר שליט"א וכן הביאו לי בהיחבא. אדמו"ר שליט"א לא דיבר מאומה פרט מה שעורר את המסובים להגיד, וע"פ רמז מכ"ק אדמו"ר שליט"א ר' פנחס אלטהויז דיבר ושר. וכן ר' שמואל לויטין. כ"ק אדמו"ר שליט"א הביט כל פעם לעבר הכסא וגם הזיל דמעות, אבל הכל בחשאי וכאילו לא קורה כלום. בנימינסון בירך על הכוס. בחלק השני של הסעודה כבר באו מסתכלים בחורים וכן אורחים ועמדו מן הצד, אבל כ"ק אדמו"ר שליט"א כאילו אינו רואה אותם. כנ"ל כ"ק אדמו"ר שליט"א רמז לר' פנחס אלטהויז לדבר ובתחילה לא רצה, ואחרי שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו עוד הפעם סיפר: בשנת תרפ"ח, ימים אחדים קודם צאת אדמו"ר נ"ע מרוסיה, נסע עם אדמו"ר נ"ע בפטרבורג למקוה בעגלה, ונכנס אדמו"ר נ"ע וטבל ויצא. ושאלו רפ"א "על מי אתם משאירים את אלו שעומדים על האוניה?". וענה לו אדמו"ר נ"ע: "עניין הנסיעה נחלט אצלי במלכובקה. חשבתי על זה בכללות ובפרטיות ועל כל אחד בפרטי פרטיות, והחלטתי לנסוע. וכשם שהקב"ה התנהג עימי עד היום בדרך שלמעלה מהטבע, שיעזור גם שנתראה למעלה מהטבע". אגב, ר' זלמן דוכמאן סיפר שכ"ק אדמו"ר נ"ע אמר פעם לבתו: "פיניע זינגט מיט זייער חסידישע אותיות"... כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא, התנפלו על ה'שיריים'. ירד לחדרו, וכעבור זמן קצר יצא לביתו. בדרך אל המכונית ניגש אליו אחד שפעם למד בתומכי תמימים בליובאוויטש והתרחק מאוד, ואמר: "רבי, בשנה שעברה נתת לי כוסית..", וכ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר לאחד התמימים שהיו שם לתת לו 'לחיים'. קובץ "יומנים מבית חיינו" 23

רגעי השתפכות רשמים מקוריים מרגעי השיא של מעמד התקיעות תשכ"ד, כפי שהועלו על הכתב לפרסום ב"ביטאון חב"ד" 24 תשרי ה'תשע"ה

מצטופף אני ונדחק בין המוני איש, באי מדינות שונות וערים מרוחקות, אשר התקבצו באלפיהם להסתופף בצל כ ק כ ק אדמו ר שליט א, בימי הרחמים והרצון, לספוג לקרבם אוירא דקדושה, לטעום נעימות ועריבות חכמת התורה וגנזי סודותיה, ללמוד ולדעת תפלת ועבודת ה מהי. פרצופים שונים, המתבלטים ברב גוניותם, מתגלים לפניך: זקנים מופלגים, אשר פניהם מביעות הדרת כבוד מיוחדת במינה: חסידים ואנשי מעשה אשר לימוד התורה, הנגלית והפנימית, היא מגמת חייהם ושנותיהם: עובדים ו משכילים : אנשי מסחר ומלאכה, השקועים בלהט מסחרם ומלאכתם במרבית ימי השנה, אשר השאירו את כל מאחורי גוום, ובאים להתייחד עם קונם לפחות הימים קודשים אלה בצלו של הצדיק. כאן נופלות כל המחיצות ומיטשטשים כל ה מעמדות. לא תמצא במקום זה מיוחסים ו נכבדים. אין קרובים ואין רחוקים. שכמו של זה אינו מתבלט מחברו. הכל כאיש אחד וכחטיבה אחת. גוף אחיד ומלוכד המכניע כל קומתו בפני המצביא והמנהיג, הפורש חסותו על פני כל. ההתקשרות אל הצדיק אינה יודעת מידה ואינה נמדדת בשיעורין. ההתבטלות האמיתית וההכנעה העמוקה מקיפות את כל באי הבית הזה המשרה למעמד הנשגב מעין הוד עילאי, אהבה וחביבות, נעימות ועונג מיוחד. השעה היא עשר פחות שבע דקות רגעים ספורים בלבד להופעת הרבי לתפלת שחרית ביומה הראשון של השנה החדשה. הקהל עומד בצפיפות ומצפה בדריכה להופעתו. דממה חרישית מרחפת באולם, ועיני כל מופנות לעבר הפתח, דרכו יופיע, במלוא ההוד והתפארת, מנהיגם של אלפי חסידים. מחוגי השעון, הזוחלים לאטם, מתקרבים לשעה היעודה ומראים על ארבע דקות לפני השעה העשירית. ארבע ולא יותר; כי על כן הסדר שולט כאן בכל, נדמה לך, כי דקות אלו כשנים ייחשבו. אף כי מה ערכם של רגעים ספורים אלה לעומת מיליוני הדקות, רבבות השעות אלפי הימים ועשרות השנים בהם לא הסכנת ל צעד נועז" זה: להמריא ממקום מושבך למקום מלכותו של הרבי המצומצם ולוא פעם בלבד?! אך, עובדא היא, הדקות הללו מערערות את שווי משקלך. אין זמן להרהורים ואין פנאי למחשבות. רגעים אלה כבר מאחוריך. נשאר אתה עומד על מקומך ללא ניע כל שהוא. רק בהונות רגליך מרימים את גופך ומרכזים עיניך לנקודה מסוימת. אגלי דמעה, מלאי רגש, מנסים לפלס להם דרך בין אישוני העין, אשר עז רצונך להרחיקם בשעה זו, לבלי תתם עבור בגבולי עיניך, כי על כן יסתירו הם ראייתך הצלולה ויעכבו מבטך למול פני הקודש. הדי פסיעות שקטות המתקרבות ובאות, מגיעים לאזניך. בקצב שיא דופקות הלמות הלב כהלמי פטישים. הנה, עוד רגע קט ומאווייך במשך שנים כה רבות יבואו, סוף סוף על סיפוקם. קובץ "יומנים מבית חיינו" 25

דמות מלאת הוד מופיעה בפתח. דיוקן מופלא שבמופלא. כמוכה רעם עומד אתה ברגע קצרצר זה. לעיניך ידמה, כי המבט הראשון החודר ונוקב לבות איש, מרוכז כאילו רק לתוך עיניך המופחדות. הנה כבר חרש חריש עמוק לתוך תוכו של החלל השמאלי; העמידך במקום הנכון ומעמדך האמיתי בעולמך הגשמי. צדקה עשה הקב ה אתי על כי אין אני יחידי במקום זה, כי על כן עוד הבטה אחת בפני, ונופל אני מוכה עלפון מרוב פחד. אין קול בהלה ואין הדי שערוריה. לא יישמעו המית פסיעות רגלי איש ואף לא שאון חריקת שולחנות. דומית הלם פוקדת פני כל. משעול צר, אשר אך לפני רגע קט נסלל לבין חומת אנשים, פנוי למעברו של הרבי. רק פסיעותיו המהירות, מפרות את השקט החרישי הממלא את האויר הדחוס. זה עתה נדם קול בכי מחריד ושובר לב אחרי גמר קריאת ההפטרה וברכותיה. התכונה לתקיעת שופר בעיצומה. שוב דממה חרישית, ועיני כל מופנות לעברו של הרבי. העינים עצומות, והלב מנצל רגעי דממה אלה לחשבון נפש חטוף. לב זה, המלא ועובר על גדותיו, מה שנצטבר בו משך שלש מאות ששים וחמשה ימי שקיעה ולהיטה בעניני גשם וחומר מנסה להביע ולגולל מעליו את רחשיו הטמונים והצפונים, אשר מפעם לפעם עת ניסו, בעתותי התעוררות, לצוף ולהתעורר נדחפו אחור, על ידי אותו יצר, המתחלחל ורועד לרגעים כגון אלו. בכיה חרישית, אשר קולה לא ישמע, מנהמת במעמקי הלם, אשר בקושי הנך מתגבר עליה. לב טהור זה, מתרפס ומטפס ברצותו להמריא מתהום התרדמה אל רום ההתעוררות והתקרבות אל אור ה. מנסה אתה להתכרבל ולשקוע לתוך מי החרטה המקיפים אותך. אך, לפתע הנך מתעורר לקול אימה הפולח לתוך מעמקי לבך ונשמתך: מ ן ה מ י צ ר ק ר א ת י י ה ע נ נ י ב מ ר ח ב י ה! רגעים איומים הם אלה. צר מדי הלב לבלי פרוץ סערותיו החוצה. מעין הדמעות נפתח לפתע לא פתע, ומימיו הנובעים טיפין טיפין, רוחצים ומנקים את כתמי פניך. לשוא מנסה אתה לעצור קולך החנוק, המתיפח בחוזק, המצטרף לקולות המתפרצות וגוברות, חרישית, מפיות ההמון, עת משמיעים הם מקוטעי מילים, בחזרם על פסוקים אלה אשר זה עתה הושמעו מפי מקריאם. הקול לא נפסק. אותו קול מחריד ושובר לב, ממשיך להבהב וללבות גחלת לבך אשר זה עתה פרצו להבותיה וניצוציה הותזו והסתעפו לתוך אברי גופך. 26 תשרי ה'תשע"ה

קובץ "יומנים מבית חיינו" 27

קולי שמעה, כחסדך ה' במשפטיך חייני!" משתפך קול הקורא, כדהרו לתוך שבילי הרחמים, ומנסה בדרך הילוכו לשבור המסכים המבדילים ולהרוס מחיצות הברזל המסתירות ומעכבות תפלות ישראל מלהשתטח לפני כסא הכבוד. קול שקט הוא אך חודר ושובר לבבות. רגוע ופשוט אבל מרסק ומנפץ טמטום הלב לרסיסים. דק שבדק אולם פולח ונוקב תוכיותו של הלב. זמן קצר שבקצר זה משכיח מעליך את כל הסובב אותך. אין עולם ואין העלם. אין מסכים ואין מבדילים. אין מחיצות ואין סוגרים. הכל, הכל, פתוח לפניך. נפשך כאילו חפיצה וחשיקה, ברגע זו, לפרוק מעליו את סגור גופה ולהמריא למקור מחצבתה להדבק ולהכלל בחיי החיים אין סוף ברוך הוא. צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי! ובאם סבור אתה, כי הנה כבר הגעת לשיא ההתקוממות אינך אלא טועה. טרם פסקו מחשבותיך, הרצות אנה ואנה, והנה קול תקיעה דקה פולחת שוב את לבך, הרצוץ ושבור גם בלאו הכי. מרסק ומנפץ הוא גם הטמטומים הדקיקים אשר טרם נמסו, בנסותם בכל כח ועוז להחבא אי שם, עמוק עמוק, לתוך פינותיה הקטנטנות של הלב. לא. עוד לא הסוף. קול יללת השברים והתרועה שלאחריה מפרקים עצמותיך מכל וכל. סבור אתה, כי הנה עד כאן! יותר לא אוכל בהם עמוד! רבונו של עולם ומה נפלא הוא המחזה העילאי, עת תרים גבות עיניך הרטובות לעבר אמצעה של הבימה. הרבי עטוף בטלית עד לחזהו. וראשו רכון מעל לאותה בימה עליה מונחות חבילות ארוזות, בהם אלפי פתקאות פדיון נפש, אשר נכתבו על ידי מי יודע מי, להזכיר עצמם לטובה ולברכה וקולות בכי חרישיים ומזעזעים, מלווים במנגינות דביקות, עפות ואצות מעבר לחוטי הטלית הרטובים מנאדות דמע וזיעה, לתוך אויר בית המדרש, לפני פריחתם אל על היו אלה כששים דקה בסך הכל. אך, לשער מי יהין יקרותם ועריבותם עת עומד הנך על סף השנה החדשה, בבואך להתוות דרכך והתנהגותך לעתיד, בימי שנה זו ולאחריה?! אן הערך והיקר אשר יסולא להם? מבלי משים יחליטו הרהוריך", אם עמלתי משך רבות בשנים, למען יספיקו לי האמצעים למעמד מופלא זה בלבד דייני!... 28 תשרי ה'תשע"ה

בצילא דמהימנותא רשמי זכרונות הרה"ח ר' חיים מנחם טייכטל, שזכה לחסות בצל הקודש בשנות האימה באירופה, ושוב בבית חיינו - בימי תשרי תשכ"ז קובץ "יומנים מבית חיינו" 29

טרם נמצאו מושכים בקשת סופר, שידיהם רב להם לחרוט את רגשי לב האדם בכלל וחויות נפשיות בפרט. יש אמנם שמיצו את קצה יכולתם ודימו בעצמם למצוא את שאהבה נפשם, וכמיטב כשרונותיהם הוסיפו מדמיונם המשוררי נופך משלהם למען העלות בחכה קורטוב מן המציאות. ברם המציאות המציאותית מהם והלאה וכנראה נעלם מהם מה שכל בר בי רב יודע: הרגש, כיון שמבטאים אותו בדיבור או בכתיבה, הרי פנים חדשות באו לכאן. כשם שאין הדיבור יכול לשקף את המחשבה, היותה בעולם אחר לגמרי, עולם שאינו ניתן לביטוי. כאשר אנסה אפוא למסור כמה רגעים משהותי בחצר כ ק אדמו ר שליט א, בימי הרחמים ורצון ובימי השמחה, ברור כי אין זה כי אם כקוצו של יו"ד מכל האירועים בחודש השביעי וכאמור אין בדעתי להרחיב את הדיבור על כל המעמדות הנשגבים: תפילות, תקיעות, התועדויות, קבלת הפדיונות, חלוקת הלעקאך וכוס של ברכה, השתטחות על ציון כ ק אדמו ר נ"ע, במיוחד ריקודי השמחה, אשר כל מעמד מהוה מסכת בפני עצמו וראוי לייחד עליו את הדיבור, ובודאי כבר נכתב רבות ע י סופרים מוכשרים בידם הטובה עליהם. ברצוני למסור אי אלו רשמים וכמה חויות שנקלטים בדרך כלל ע"י כל אחד כפי התרשמותו האישית. הבא ליטהר מסייעין אותו הדבר ידוע, אם ברצונך לדעת אם המעשה אשר אתה הולך לעשות טוב ורצוי הוא או היפך מזה, תדון לפי המניעות ועיכובים שקדמו למעשה, לדבר עבירה ילך הכל חד וחלק ואילו לדבר מצוה, נערמים בדרך תלי תלים של מכשולים ומוקשים ממינים שונים ומשונים, אם אבל כוחך במתניך להתגבר על המכשולים הרי מקבל אתה 30 תשרי ה'תשע"ה

את מלוא הסיוע למלוי משימתך והבא ליטהר מסייעין אותו. על אף רצוני העז להסתופף בצל כ ק אדמו ר שליט א נאלצתי (כך חשבתי) לוותר על כך, עקב סיבות שונות שלא אפשרוני... להשתתף בנסיעה הקבוצתית. רק ברגע האחרון ממש נתברר כי הסיבות שמנעוני לא היו כי אם למראית עין, ובסייעתא דשמיא, אחרי סידור כל הענינים הצלחתי להצטרף לנסיעה. אווירת 770 טרם הספקנו להגיע ל 770 איסטרן פרקוויי בליל ג כ ז באלול, ובעודנו בשדה התעופה כבר הרגשנו אוירה אחוותית ביתית, לא מלאכותית הטיפוסית לחסידים בכלל ולליובאוויטש בפרט, לא נתנו לנו להרגיש את הזרות האופיינית אשר תוקפת אדם שנקלע למקום, בו מבקר בפעם הראשונה (בינינו כאלה ילידי הארץ שעזבו בפעם הראשונה את הארץ) ללא מודע ורע. לא ולא, ליובאוויטש אינה נותנת שהרגשות כאלה יקנו שביתה בקרבך, ומיד ברדתנו מהמטוס נהרו אלינו ידידים ורעים מקדמת דנא וקידמו פנינו בברוך הבא לבבי. וכבר הננו בבית. בהגיענו ל 770 הקבילו פנינו ידידים נוספים ובחורי ישיבה שחטפו... את מזוודותינו להובילן לאכסניה. אור פני הרבי שליט א הכמיהה והכיסופים לראות את פני כ"ק אדמו ר שליט א היתה אדירה. בבוקר זכיתי לעמוד בשורה הראשונה, דרוך לקראת ראייתו הראשונה ואמירת הסליחות ולפתע רחש לחש, הרבי שליט א הופיע במלא הדרו ואצילותו, כאשר עיני כלם נצמדות אליו. מבטו הנוקב והחביב כאחד, הפיל עלי (כמו על אחרים) חרדת כבוד פנימית ויראת רוממות מלכותית, הפיח בי תקוות גדולות ועזות ועורר בקרבי רגשי התקשרות רבי אהבה. הופעת הרבי שליט א רבת ההוד הנחקקת עמוק עמוק בתודעת הנוכחים מהוה אחת ההכנות הפנימיות לתפלות ולהתועדויות. סדר היום של האורחים בדרך כלל הנו גדוש ביותר, וכחיילים ממושמעים ממלאים אחרי הוראות הרבי שליט א, ובנוסף לתפלות והתוועדויות שומרים האורחים על סדר שיעורים בלימוד נגלה ודא ח המיוחד להם. מסירות הנפש של הרבי זכיתי להכיר את הרבי שליט א מתקופת הרת עולם בימי המלחמה. האיומה בשנת ת"ש. בהיותי בצרפת עם קבוצת צעירים, כאשר חיינו היו תלויים מנגד, היה הרבי שליט א מעודד אותנו ומפיח בנו תקוה להאמין ולקוות למחר מזהיר יותר, היה מזרזנו לשמחה וקיום מצוות בהידור. כה אמר כ ק אדמו ר שליט א באחת משיחותיו (בחנוכה): על אף שלפי ההלכה אפשר היה להדליק את המנורה גם בשמן טמא משום שטומאה דחויה (או הותרה) בציבור אולם כדי להראות חיבתן של ישראל, עשה הקב ה נס, לאפשר לא רק התחלה של קיום מצוה כי אם קיום המצוה בתכלית ההידור ללא כל היתרים ואף לא מבוססים, היתרים שעל פי שלחן ערוך, והרבי שליט א מסיק: מכאן הוראה כי בכל הנוגע לעניין של קדושה קובץ "יומנים מבית חיינו" 31

יש לעשותו בתכלית השלמות ובתכלית ההידור. הרבי משמש לנו לדוגמה המצב אז הלך והחמיר מיום ליום. בחוץ שכלה חרב ובחדרים אימה. אין לילה שהבעתה והבהלה לא תהא מרובה מחברתה. הכובשים הארורים חדרו לדרום צרפת ופרשו את רשתם על פני כל הארץ. והנה הגיעה תקופת האביב, השמש בקרביה הזהבהבים רמזה לנו כי חג הפסח ממשמש ובא ועלינו להתכונן לחג החרות. לחג החרות? רבש ע! מהיכן ניקח מצות שמורה? הקמח הנו מצרך בבל יראה ובבל ימצא, כל מי שזה נמצא ברשותו אתת דתו להמית, ומה גם ליהודי. האמנם לא נקיים השנה מצות אכילת מצה כדבעי? כלום לא הסתכנו אבותינו בהובילם את השה אלילם של המצרים בריש גלי? מאידך גיסא יש והרהרו בקול: הרי אונס רחמנא פטרי', ואין לך אונס גדול מזה, סכנת נפשות ממש. והרי אפשר לצאת גם במצות רגילות (של מכונה) ואין אתה חייב למסור את נפשך כי אם על שלשת הדברים הידועים. השמש אספה נגהה, דממת מות שוררת בחוץ, חיות טרף בצורת בני אדם הצמאים לדם, משוטטים בכבישים ושבילים למצוא טרף לנפשם, ודמות אחת משתרכת לאור הירח בין דרכים לא דרכים, המתפתלות בהרי האלפים, על כתפה שק קמח למצות, הכוכבים ממסילותם, צל ההרים ואילנות הסרק אשר היוו את הליווי, הוסיפו משנה הוד למהלך במשימתו בחרוף נפשו, ואמנם שלוחי מצוה אינם נזוקים, אחרי שהגיע בשלום לתעודתו אי שם בפינה נידחת אשר רגל יהודי בודאי מעולם לא דרכה חכתה לו קבוצת צעירים אשר כבר הספיקה להכין את התנור ועצים ובזריזות נפלאה נגשנו לעבודת הקודש בהתלהבות עצומה וברטט של קדושה. הלהט של אופי המצות התגבר ועלה על האש בתנור ולרגע קט שכחנו ונעלם מאתנו כי לא בירושלים אנו נמצאים, וכי עלינו לאפות מצות שמורה תרתי משמע שמירה מחימוץ ושמירה ממלאכי החבלה, העלולים להופיע בכל רגע... כאשר הסבנו בליל הסדר ליד השולחן מעולם לא טעמנו טעם מצה כבלילה הזה, ותפילתנו כי טעמה ומתיקותה לא תסור ולא תמוש מאתנו. היחידות חסידים הראשונים, טרם הכנסם ליחידות הכינו את עצמם לכך, והכנה זו נמשכה זמן רב. החסיד רבי משה ווילנקר הכין את עצמו להכנס ליחידות אל רבנו הזקן שלש שנים. החסיד רבי אייזיק מהומיל הכין את עצמו לכך שנתיים, ובעברו דרך העיר קאזאן שמע מפי החסיד רבי שמואל קאזאנער בשם החסידים הראשונים שבויטעבסק שכאשר רבנו הזקן יסד את דרך חסידות חב ד אמר תורה חב דית חסידית: ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים. ששה חדשים בשמן המור, זוהי התבוננות המביאה למרירות אמתית וששה חדשים בבשמים היינו הטוב טעם בהשגה אלקית, שכל זה צריך להיות ההכנה ליחידות. משרבי אייזיק שמע כך, שהה עוד שנה כהכשרה נוספת ורק 32 תשרי ה'תשע"ה

אחריה הלך ליחידות אל הרבי. וכה אמר החסיד המפורסם רבי הלל מפאריטש, בארבעת החדשים שהכינותי את עצמי להכנס לכ ק אדמו ר (האמצעי) ליחידות פעלתי על גופי שיהא בדרגא של טוב ולא רק בדרגא של צדק. ואם ענקי הרוח כך, אנו מה נעני בתרי', אנן שמכף רגל ועד ראש אין בנו מתום, איך מרהיבים אנו עוז להכנס לקודש הקודשים ללא הכנה מוקדמת ממושכת ללא "שריה והדחה", ההרהורים האלו הטרידו את מוחי ולא קובץ "יומנים מבית חיינו" 33

נתנו לי מנוח בלילה, אור לי"ב תשרי בו עלה בגורלי הזכות הגדולה להכנס אל הקודש פנימה יחידות הראשונה. הראשון נכנס לפנות שמונה בערב ואני העני ממעש עומד בפרוזדור הטרקלין וארכבותי דא לדא נקשן וממתין לתורי, שמונה במספר. פעימות לבי הלמו בקצב מהיר במקביל למרוץ ההרהורים ומחשות. עוד רגע קטן ואכנס עם מטען הצרות שבידי... במה אתחיל ובמה אסיים? בעמדי על סף היכל קדשו, בעשותי חשבון נפש מעמיק וממצה ובזכרי מעמדי העלוב בגוף ובנפש, נשבר לבי בקרבי, חששתי שאתייפח בבכי מבלי להיות מסוגל להוציא הגה מפי. והנה הגיע הרגע המאושר, בשעה אחת עשרה וארבעים ותורי הגיע מתוך חרדת קודש כשנדבק לשוני לחכי. נכנסתי, ומה נהדר המראה! הוד כ ק אדמו ר שליט א, "בפניו המאירים" כשחיוך אבהי נסוך עליו מקביל את פני ופושט את ידו הקדושה לקבל את הפתק אשר בידי, מדובב אותי ומסייע לי לדבר ולענות... על שאלותיו, אבן כבדה נגולה מעל לבי, הרבי שליט א מתמצא בעניניי ומכירני יותר ממני, וכמים קרים על נפש עייפה היו לי דבריו הקדושים. אחרי קבלת הוראות בענינים אישיים תבע הרבי שליט א בין היתר לפעול למען הפצת תורה ומצות, ומעיינות חב ד במיוחד להרבות בשמחה פרקי משניות ותניא בע פ ובאם יש צורך לכוף על אנ ש להשתתף בשיעורי דא ח. מתוך ברכות נאמנות כשפני קורנות משמחה עזבתי את היכל קדשו ומה נאמנים דברי החסיד רבי נחום דובער לנכדו רבי יעקב שמשון (ספר השיחות ה ת ש): מיחידות אצל הרבי אחרי הכנה טובה היו יוצאים בריה חדשה עם נפש אלקית בריאה, יצר טוב שמח ומעודד, נפש טבעית מפורקת ויצר הרע מעוך, ובמדה מסויימת, מבשרי אחזה, לא הרי הנכנס כהיוצא... סקירותיו של הרבי הרבי שליט א הנו מנהיגם של אלפי חסידים ברחבי עולמו של הקב"ה. ויותר ממה שהחסיד רואה את עצמו קשור אל הרבי שליט א בכל נימי נפשו, פורש הצדיק את חסותו על פני מקושריו במידה שאינה יודעת גבול ומידה, בשעת ההתוועדויות המרובות מר"ה ועד שבת בראשית סוקר הרבי שליט א את הקהל הרב וכל אחד ואחד זוכה למבט חביב מלווה בתנועת ראש קלה לאות "ענני י ה" עם אמירת "לחיים" לבבית וחמה. עניניו האישיים של כל אחד ואחד נוגעים לרבי שליט א עד לבבו ממש ובכל עידן ועידן ובמיוחד בהתועדויות ורגעי שמחה עילאיות, בשעה שמרקיד את הקהל בתנופת ידו הקדושה, להלהיב ולהגביר את השמחה, מפנה את מבטיו במיוחד לעבר אלו שאין השמחה מנת חלקם במלואם, וכאשר השמחה בשיאה, והחדוה הפנימית מסעירה את לב כל אחד בניגונים שובי לב, פוקד הרבי שליט א בין אלפי ראשים אלה הזקוקים לכך. כותב המאמר עמד לפעמים על הבימה ולפעמים ישב ליד השלחנות למטה (שם הטיבו לראות את פני הרבי שליט א) ולא פעם היה נדמה לו (כפי 34 תשרי ה'תשע"ה

שזה נדמה לכל אחד) כי אליו מכוונים הדברים שהרבי שליט א אמר, אליו הוא מפנה את מבטו. ולא יאומן כי יסופר, ביום שמחת תורה כאשר כ ק אדמו ר שליט א רקד וספר תורה בידו, והאוירה שאפפה את כולם היתה רוויה חדוה חסידית טהורה משום מה נשרה מעיני אגלת דמעה נוצצת מהרתי למחותה בידי למען לא יסתירו ראייתי הצלולה ולא יעכבו מבטי למול פני הקודש, והנה מניף הרבי שליט א את ידו הקדושה כדרכו בקודש להגברת השירה והשמחה, ולא האמנתי כי אמנם אלי הוא פנה. לפני נסיעתי בליל כ ח בתשרי, בשעה ארבע ושלושים לפנות בוקר, בהכנסי ליחידות העיר לי הרבי שליט"א בין השאר: הבחנתי בו כי בשמחת תורה פניו לא היו כדבעי. התנצלתי כי אלה היו דמעות התרגשות. "אם אלה של שמחה", אמר הרבי שליט"א, "ויש בזה תענוג, הרי הן מותרות גם בשבת ויו ט"... והואיל להוציא ספר תניא ממגרתו והגיש לי, כתזכורת, למען לא ימוש מזכרוני כל מה שחזיתי במחיצת הרבי שליט"א גם בתקופת "ויעקב הלך לדרכו" כדברי הרבי שליט א, וזה יהיה נתינת כח לבצע בחיי יום יום כל מה שקלטנו במשך החודש השביעי. גם בחלוקת כוס של ברכה במוצאי ש"ק בראשית בארבע לפנות בוקר. אחרי תתו לי מכוס של ברכה שוב אמר לי, "הרבה שמחה". ובכל פעם שנקלע אני למיצר מתאמץ אני לשחזר בדמיוני את המחזה הנהדר בעמדי בהיכל קדשו מול הרבי שליט א, כשברכותיו והוראותיו מהדהדות באזני: רק בשמחה, ורווח לי... קובץ "יומנים מבית חיינו" 35

ויהי בישורון מלך יומן עשיר ומושבע, רווי אירועים מופלאים ומעמדים נשגבים חודש השביעי תשמ"ה 36 תשרי ה'תשע"ה

יום ד', כ"ט אלול, ערב ר"ה תשד"מ בשעה 7:00 בבוקר נכנס הרבי לסליחות. כחצי שעה לאחר סיומן נסע למקוה ובעשר בערך נכנס לביהכנ"ס לתפלת שחרית. אחריה ערך "התרת נדרים" בפני מנין מזקני אנ"ש שעלו לבימתו, כמידי שנה. זמן קצר לאחר התפילה עמד הרבי, בפתח חדרו וקיבל "פני"ם". היום מסרו, בעיקר, האורחים שהגיעו אמש והיום, שכן רוב הקהל מסר כבר אתמול ושלשום, כפי הסדר שנקבע ע"י המזכירות. סמוך לשעה 1:00 מסרו זקני אנ"ש את ה"פ"נ כללי", והרבי השיב בברכה קצרה שתקויים הבטחת התורה אשר "כל המברך מתברך" וכל הנכתב בפ"נ ומה שהיה צריך להיכתב יקויים בפועל ממש, עדי קיום הבקשה העיקרית, הכללית והפנימית הגאולה האמתית והשלמה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש. נוסח הברכה הוגה ע"י הרבי ונדפס לקראת החג ב"לקוטי שיחות מכתבים כללים לר"ה תשמ"ה". מאוחר יותר, נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לאהל. על פי עדי ראיה, בכה הרבי רבות. הרבי חזר סמוך לשעה 6:00 ונכנס לחדרו. כעבור מספר דקות יצא עם הסידור בידו (בביהכנ"ס הקטן כבר היו מוכנים לתפילת מנחה), וחילק לילדים מטבעות לצדקה ומיד המשיך לחלק גם למבוגרים שעמדו שם. לפתע, סימן לאלו שעמדו בתוך הזאל שייגשו גם הם. נוצר אי סדר כמובן, אבל בזמן קצר הסתדר תור מסודר (הרבי סימן שמי שקיבל מטבע, יצא דרך הפרוזדור) והרבי המשיך לחלק למאות אנ"ש והתמימים שהגיעו דרך הכניסה הראשית של 770. עם התחלת החלוקה הודיע הרבי שהמטבעות נועדו כדי לתתם לצדקה, לא כדי לשמור אותם! (ואחר כך הוסיף: אפשר להחליף במטבע אחר אבל שיתנו לצדקה!) החלוקה נמשכה וזמן הדלקת נרות התקרב... בינתיים, שאל הרבי פעמיים מה השעה (ומתי זמן הדלקת נרות). מאוחר יותר סגרו את הכניסה ל 770 וכשהבחין בכך הרבי, סימן בידו הק' לפתוח חזרה... סמוך לזמן הדלקת נרות, יצא הרבי עם שקית מטבעות (השלישית...) והסידור, לכיוון הספריה, הדרך הקצרה הזו נמשכה כרבע שעה כשבמשך כל הדרך מחלק הרבי מטבעות לכל הקהל שהצטופף מסביב. על מדרגות הכניסה לספריה שוב התעכב הרבי זמן רב וחילק מטבעות לכל הסובבים. לפני שנכנס לספריה אמר שוב שאפשר להחליף את המטבעות אפילו לסענטים אבל העיקר שיתנו לצדקה עוד לפני כניסת החג. אשרי עין ראתה אלה!!! הרבי נכנס לספריה וכעבור זמן מה חזר כ"ק אד"ש ל 770 ונכנס לחדרו. דקות ספורות לאחר מכן, נכנס לביהכנ"ס לתפלת מנחה. וכשיצא מביהכנ"ס כבר נכנסה שנת תשמ"ה... נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל, לקראת ר"ה: לשנה טובה תכתבו ותחתמו שבתא טבא ויומא טבא. (חי"ק). קובץ "יומנים מבית חיינו" 37

בשעה 8:00 (בערך) נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לזאל (לתפילת ערבית), והתיישב במקומו לאמירת תהילים במשך כעשר דקות. לאחר מכן, קם הרבי וסימן בידו על השטענדער לנגן "אבינו מלכנו", וניגנו כך כמה פעמים. אחרי התפילה בסיום הכרזות של הגבאי, סימן הרבי בתמיהה, מדוע לא מכריזים את זמן תפלת שחרית של מחר, ואח"כ הכריז הרבי בקולו הק' ג' פעמים, מלווה בתנועות בידו הק', "גוט יום טוב" ו"לשנה טובה תכתב ותחתם". יום ה' א' תשרי, א' דר"ה תשמ"ה [ועד המסדר הודיע מראש שניתן לשמור מקומות ל'תקיעות' החל מהשעה 7:30. אח"כ יצאו למבצע שופר.] בשעה 10:00 נכנס כ"ק אד"ש לתפילת שחרית ומיד כשעלה לבימת התפילה סימן שינגנו "אבינו מלכנו" (וכן בכל תפילות ר"ה שלאחר מכן), ואח"כ סימן לנגן "שיבנה וכו'". תפילת מנחה התפללו בשעה 5:30 ולאחר מכן יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א לאמירת תשליך. במקום הבריכה מאחורי בנין הספריה, נבנתה בריכה חדשה (עם מזרקה ושלושה מפלסי מים) בחצר שבין 770 וה"כולל" ושם אמרו את ה"תשליך". ועד המסדר סגר את החצר (וכל האנשים יצאו משם) לפני תפילת מנחה. כ"ק אד"ש הגיע מכיוון איסטרן פארקוויי, הקיף את הבריכה משמאל לימין ונעמד בין הבריכה וחצר ה"כולל" כשפניו לבריכה (לכיוון איסטרן פארקוויי) ואמר נוסח התשליך. בשובו, עודד הרבי את השירה לכמה קבוצות בחורים ואנ"ש שניגנו אז "שיבנה". לאחר צאת כ"ק אד"ש, עברו בתור מסודר כל התמימים ואנ"ש, שהסתדרו עוד מקודם על המדרכה שע"י 770 (כמו בתור ללולב). אמירת התשליך נמשכה עד סמוך לשקיעה, בסדר מסודר, תודות לוועד המסדר. (מפי השמועה הביע הרבי קורת רוחו מהסדר וכו'). ליל ב' דר"ה תשמ"ה תפילת ערבית, כאתמול. אחרי התפילה אמר כ"ק אד"ש את הקדישים כנהוג בב' דר"ה. יום ו' עש"ק, ב' תשרי, ב' ד"ה בשעה עשר נכנס כ"ק אד"ש לתפילת שחרית. ואמר את הקדישים. ההכנות לתקיעות נמשכו זמן רב יחסית, בין השאר, פרש הרבי את כל המטפחות על הבימה, העביר בין ידיו מטפחת אדומה ומטפחת לבנה ולבסוף עטף שוב את השופרות במטפחות הידק את העטיפות כמה פעמים, בחזקה. בפסוקים, קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א "כל משפטי צדקך". תפילת מנחה, התפלל כ"ק אד"ש בזאל הקטן (בשעה 5:45 בערך). בתפילה לא אמרו אבינו מלכנו (עש"ק) אך לפני התפילה סימן כ"ק אד"ש לנגן "אבינו מלכנו". מספר דקות לאחר תפלת מנחה ירד כ"ק אד"ש להתוועדות. כ"ק אד"ש נטל ידיו הק' לסעודה (בתחילה הכריז הגבאי שהפעם לא יערכו "פורס מפה 38 תשרי ה'תשע"ה

ומקדש" ולכן אפשר לומר לחיים רק עד השקיעה). בשיחה הראשונה הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהמנהג בר"ה לנגן ניגונים מכל נשיאי החסידות הכללית ונשיאי חב"ד. הרבי הזכיר את שמות כל הרביים, כמו"כ במשך ההתוועדות הרבי ביאר שהניגון הוא קולמוס הנפש. ובהתאם לזה יש לנגן ניגונים בלי מילים שזהו "קלא פנימאה" דלא אשתמע הנעלה ביותר וקשור עם ר"ה, שנמשך בפנימיות העולמות. כ"ק אד"ש המשיך בברכה שכל הענינים יבוא לפועל בקרוב ממש, ובמאמר מוסגר הסביר בהרחבה את המושג ממש הכולל ב' פי' חלק מהעצם כמותו ממש, ומוחשי עד כדי מישוש וביאר שלעת"ל יהי' גילוי העצם ממש. ניגנו ג' תנועות להבעש"ט, הה"מ ואדמוה"ז. ניגון דביקות לתפילות ר"ה לאדמוה"ז, ניגון הקפעליא לאדמו"ר האמצעי, ניגון להצ"צ, ניגון לכתחילה אריבער לאדמו"ר מוהר"ש, ניגון הכנה לאדמו"ר נ"ע וניגון הבינוני לאדמו"ר מוהריי"צ. וניגון שאמיל שלימד כ"ק אדמו"ר שליט"א. אחרי אמירת הניגונים אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרבי הקודם הסביר שהטעם לאמירת מאמר ביום ב' דר"ה בסיום היום הוא כדי להמשיך בימות השנה את פנימיות התורה. כעת, אבל, צריך להוסיף המשכה גם בעניני נגלה דתורה. בזה גופא ישנם כמה אופנים והנעלה שבהם מפי עוללים ויונקים וגו' הבל שאין בו חטא. ולכן כעת יאמרו תינוקות של בית רבן פסוקים שקשורים עם ר"ה (מהקידוש) ופרשת השבוע. הרבי הסתובב לימינו, קרא לילד (שאל אותו אם הוא עדיין לא בר מצוה) ופתח בפניו את הסידור והילד קרא בקול רם "תקעו בחדש וגו' לאלקי יעקב" מילה במילה והציבור אחריו. קובץ "יומנים מבית חיינו" 39

אח"כ הסתובב לשמאלו וקרא לילד אחר ופתח לו בפרשת "האזינו.. אמרי פי". לאחר מכן חיפש הרבי ממולו ילד נוסף, ולבסוף קרא שוב לילד (אחר) מימינו ונתן לו לקרוא (בסידור) "בראשית.. ואת הארץ". בזמן אמירת הפסוקים (וברגעים שלפני זה) היו פני כ"ק אדמו"ר שליט"א רציניות מאוד. מיד לאחר אמירת הפסוקים חייך הרבי חיוך קצר אבל רחב... אח"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: על ה' נאמר "אני ה' לא שניתי" אך טבע האדם להתעורר מדבר חדש, יהי רצון שהחידוש וההתעוררות, יפעלו למשך כל השנה, שתהיה חדורה בלימוד התורה. כ"ק אדמו"ר שליט"א ציווה לנגן (הכנה למאמר) ואמר מאמר ד"ה "תקעו בחדש שופר וגו'". אח"כ אמר: כעת הסדר יהיה כמו בשנה שעברה (כפי שכבר נדפס), יאמרו ניגון ואח"כ יברכו ברכת המזון ויזכרו לומר רק "יעלה ויבא" ולא "רצה". כ"ק אד"ש סימן לש"ץ לנגן "יה"ר כו' שיבנה כו'". אח"כ זימן ובירך ברכת המזון. ולאחר מכן רמז לריל"ג לקחת את החלה שנשארה שלימה, ואמר: החוטפים את החלה יאכלו זאת לאחר "קידוש"... כ"ק אד"ש ניגש לעמוד לתפילת קבלת שבת ותפילת ערבית (אמר את הקדיש שלפני "כגוונא"). ש"ק ג' תשרי, שבת (ת)שובה כ"ק אד"ש ניגש לתפלת שחרית. אחרי התפילה, הכריז הגבאי שההתוועדות תערך בשעה 1:30, וההתוועדות השניה המשך להתוועדות דר"ה בשעה.6:30 1:30 התוועדות. בשיחה הראשונה ביאר כ"ק אד"ש כמה דרגות בתשובה, כש"שבת שובה" מבטאת את הנעלית שבהם, שכן מצד עצמה שבת "מקדשא וקיימא" וע"י עבודה מוסיפים בה עונג. ההוראה: עבודת ה' עם עצמו ועם הזולת, צריכה להיעשות מתוך תענוג. בשיחה השניה ביאר הרבי את המעלה בקביעות שנה זו שמיד לאחר ר"ה נכנסים לשבת, ללא "עובדין דחול" בינתיים, וגם "בן חמש למקרא" יבין את מעלת הדבר כשיסבירו לו את ענינו של תקיעת שופר ומלכותו ברצון וכו'. מאמר (כעין שיחה) ד"ה דרשו הוי' בהמצאו וגו'. בשיחה השלישית שאל כ"ק אד"ש את השאלות בפרש"י (האזינו לב, ט) ד"ה "כי חלק ה' עמו" בהערות על הזהר וברמב"ם (פ"ג הכ"ג, הל' ביאת המקדש). בשיחה הרביעית (שנאמרה מיד ובהמשך לשיחה הקודמת, מבלי שינגנו בינתיים) ביאר הרבי את כל הענינים הנ"ל. לאחר מכן, סימן לש"ץ שינגן "יה"ר כו' שיבנה וכו'" ועודד את השירה בידו הק'. אח"כ הזכיר אודות ברכה אחרונה וניגש למקומו לתפלת מנחה. ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:15 בערך. 40 תשרי ה'תשע"ה

כ"ק אד"ש נכנס להתוועדות השניה בשעה 6:30 (כנ"ל), נטל ידיו הק' לסעודה (טבל את החלה בדבש ומאוחר יותר גם במלח), וציווה לנגן "בני היכלא". בשיחה הראשונה ביאר את העילוי בשנה זו, שבה "מעלין בקדש" גם ביחס ובהמשך לשנת תשד"מ (שמעלתה נתבארה בהתוועדות זו אשתקד). בשונה משנת תשד"מ, שמעלתה היא רק על גבי שנת תשמ"ג. בחלק האחרון של השיחה אמר שהסיבה להתעכבות הגאולה במשך כל השנה שעברה היא בוודאי בשביל עילוי נוסף. אך עם ישראל מוותר על ה"רכוש גדול" (וכסיפור עם הצ"צ), ותובע ומבקש "עד מתי?!". הרבי הורה לנגן "ויהי בישורון מלך" ועודד את השירה בידו הק'. אח"כ אמר: ישנם התמהים מה ישיבו ל"בריות" שישאלו היתכן אחרי ב' ימי ר"ה ושבת שובה שרים ניגוני חתונה? אך האמת היא, ש"ויהי בישורון מלך" מדובר על הקב"ה שמולך על "יחד שבטי ישראל" בר"ה. הקשר לפסוק "עוד ישמע וגו'" יחד עם זה שה' מלך עלינו, הנה כנס"י והקב"ה נמשלו גם לכלה וחתן. החתן נמצא! הכלה נמצאת! ויה"ר שבקרוב ממש יהיו ה"נישואין" בביאת משיח צדקנו. אח"כ אמר שבהמשך למדובר אתמול ע"ד מעלת ניגון ללא מילים ינגנו עתה ניגונים של רבותינו נשיאנו עם מילים... וניגנו א לי אתה, ניע זשוריצי (של חסידי אדמו"ר האמצעי), ימין ה', ומיד לאחר מכן, השתרר שקט. כמה ניסו להתחיל איזשהו ניגון ולא הצליחו והרבי אמר: נהגו שכאשר החזן "האט זיך פארוקט" חיפשו מישהו אחר ובכן, האם יש מישהו שיודע ניגון מאדמו"ר מהר"ש עם מילים? אך לא נמצא וכעבור זמן מה אמר כ"ק אד"ש: אם אין מילים, שיהי' ללא מילים, וניגנו "לכתחילה אריבער". ואח"כ ניגון הכנה, הבינוני, ו"אתה בחרתנו". קובץ "יומנים מבית חיינו" 41

בשיחה השניה (שארכה יותר מהראשונה) המשיך הרבי לדבר על מעלתה של שנה זו ובין הדברים עמד בהרחבה על ההוראה מ"סימן" שנה זו ה' כ' ז' (יום א' דר"ה ביום ה', שנה כסדרה וחגה"פ ביום ז', בשבת). בשיחה הבאה למד הרבי הוראה מכך שבין דרושי הצ"צ לפרשת מסעי יש דרוש שצויין בו "יש לצרפו לדרושי ר"ה". ובסיומה הזכיר ע"ד קרן השנה, המגבית דח"י אלול וכ' מנחם אב וכו'. וציווה לחזן לנגן "יה"ר.. שיבנה". אח"כ (סמוך לשעה 9) בירך ברכת המזון ורבים מהקהל החלו להיעמד במקומותיהם. הרבי רמז לפליאה מדוע נעמדו והגבאי הכריז שכולם יישארו לשבת במקומותיהם עד לאחר הבדלה. הרבי העיר (בחיוך): הרי צריך לקום ל"שמונה עשרה"... (והגבאי הודיע אפשר לקום לשמונה עשרה...). לאחר תפלת ערבית עשה כ"ק אד"ש הבדלה והחלה חלוקת "כוס של ברכה", כנהוג. במהלך החלוקה, כאשר ניגש הר"מ טלישבסקי, אמר לו הרבי, "מכיון שלא היית בהתוועדות תנגן עתה "יהי רצון...". והרבי עודד את השירה. אח"כ הגיע אביו ר' מ"ד טלישבסקי יחד עם נכדו והרבי דיבר עמם וברכם. מאוחר יותר הגיע חזן רוסי, שמגיע מידי פעם ל"כוס של ברכה". הרבי אמר לו שישיר (כדרכו) "אחד מי יודע" ברוסית ועודד את השירה בידיו הק', אח"כ שר עוד מספר שירים ברוסית. בסיום חלוקת "כוס של ברכה" אמר הרבי "ויתן לך" בעמידה והתיישב לאמירת "ברכה אחרונה". אח"כ לקח את הסידור והגביע ויצא תוך שמתחיל לנגן "כי בשמחה תצאו". חלוקת כוס של ברכה נסתיימה בשעה 11:15 לערך. יום א', ד' תשרי, צום גדליה (נדחה) בשעה 10:00 בערך, נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהכנ"ס (הגדול) לאמירת "סליחות". עלה לתורה, ולאחר שהחזירו את הס"ת לארון שב לחדרו. בשעה 3:15 נכנס לתפלת מנחה, כשבידו מלבד הסידור, גם ספר "התוועדויות תשד"מ" חלק א' (בלה"ק). עלה למפטיר. ובעת התפילה עיין בספר הנ"ל. בסיום התפלה אמר הרבי שיחת "דברי כיבושין" שארכה כשעה. ובתום השיחה ירד הרבי מבימתו וחילק שטרות של דולר לטנקיסטים. יום ב', ה' תשרי בקריאת התורה קראו מתוך הספר תורה הכללי (השישי) שכתיבתו הסתיימה בימים אלו. ב"הגבהה" כובד הר' ישראל דערן שליח הרבי בספרינגפילד, שם נערכה מסיבת סיום הס"ת. כשעלה לבימה שאל אותו כ"ק אד"ש האם זהו הס"ת מספרינגפילד וכשענה בחיוב הורה הרבי ש"בעת החזרת הספר לארון הקודש ינגנו "שישו ושמחו"... כשניגנו, כנ"ל, עודד הרבי את השירה וירד מבימתו, ניגש אל הספר, נגע בו 42 תשרי ה'תשע"ה

בידו הק' והמשיך בעידוד השירה כל הדרך עד צאתו מביהכנ"ס. בצהריים התקיים ב 770, כינוס לילדי "צבאות ה'". הזאל היה מלא מפה לפה בילדים וילדות. רבים מהם ילדי האורחים שי'. בשעה 2:00 בערך ירד הרבי לתפלת מנחה, ובידו החזיק גם היום את הספר "התוועדויות תשד"מ" הנ"ל, ובין השיחות עיין בו. אחרי התפילה ואמירת י"ב הפסוקים אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ג' שיחות לילדים. בשיחה הראשונה ביאר הרבי את מעלת כנס זה המתקיים בעשי"ת, אחרי הכנה בחדש אלול, ר"ה ושבת שובה. והורה להוסיף בתומ"צ הן בעבודה עם עצמו וכן יש לעסוק ולהשפיע על הזולת. בשיחה השניה ביאר הרבי את ההוראה משיעור החומש היומי בקשר לשיעור הרמב"ם היומי, שכל מי שנדבו לבו, הרי הוא בבחינת שבט לוי "יורו משפטיך ליעקב וגו'", ויש לו שייכות גם לבנימין שנקרא "ידיד ה'", הרבי הסביר והדגיש כמה טוב להיות "ידיד ה'"... בשיחה השלישית אמר הרבי שכנהוג, יסיימו בחלוקת מטבעות לצדקה, בהקדמת ניגונים של שמחה. בשעה 9:30 בערב, נכנס הרבי לביהכנ"ס וירד לפני העמוד, לרגל יום ההסתלקות של אמו, הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע. לאחר התפילה הסתובב, לפתע, לצד ה"עמוד", ופתח בשיחה. בתחילה היה קשה לשמוע אך עד מהרה הובא מיקרופון. הרבי התחיל בביאור ענינה של תפלת ערבית, שמחד היא התחלת היום, ומאידך סיום והשלמה; בריאת קובץ "יומנים מבית חיינו" 43

העולם מתחילה מהערב חושך. ועניני קדושה מתחילים באור. ובעבודת ה' עבודת התחתון נעלית יותר. עד"ז מעלתה של האשה על האיש (ומעלת ספירת המלכות). בהמשך, אמר שביום זה דרושה הוספה מיוחדת בעניניהם של נשי ישראל, בקשר עם המספר "עשרים" במלאות עשרים שנה להסתלקות הרבנית חנה נ"ע. והורה לייסד עשרים מקואות, עשרים קרנות לעידוד כשרות האכילה והשתיה, ועשרים קרנות לפרסים עבור נשים ובנות שיתחילו להדליק נש"ק. מיד לאחר השיחה, הודיע הרב שבתי אלפרין, שליח אד"ש בבראזיל, לכ"ק אד"ש שיבנה בעז"ה ו' מקוואות. ועל כך השיב כ"ק אד"ש: "ת"ח על הבשו"ט ודבר בעתו "לעבן מיט דער צייט" ד"מבורכת ה' ארצו וגו'" אזכיר עה"צ". יום ג', ו' תשרי, יארצייט הרבנית חנה [כשהגיע הרבי מביתו היה הכביש הסמוך ל 770 חסום ע"י משאית, והמכונית נסעה על השדרה המרכזית, נעצרה מול 770, ואד"ש צעד בין המכוניות החונות.] בשעה 9:30, נכנס הרבי לתפלת שחרית ועבר לפני התיבה, לפני הקדיש (שלאחר ברייתא דר' ישמעאל) התחיל לנגן "שיבנה". ולאחר נפילת אפים הורה, בידו הק', לנגן "אבינו מלכנו". ב 3:15 תפלת מנחה. ולאחריה שוב אמר הרבי שיחה קצרה (אמנם לא ידעו על השיחה מראש, אך המיקרופון היה מוכן ומיד סידרו שיוכלו לשמוע את הרבי). הרבי הסביר את הזמן והמקום המיוחדים בהם אנו עומדים, ובהתאם לזה יש להזכיר שוב את הבקשה לגאולה שלימה, ובזריזות. הרבי המשיך שהבקשה לזריזות באה בהמשך (מיידי) למדובר אתמול, אודות ההוספה בטהרת המשפחה, כשרות האכילה והשתיה, ונש"ק, שכבר החלו לעסוק בזה בזריזות, וסיים בברכה שנזכה לגאולה בזריזות... בשעה 9:15 התפלל כ"ק אד"ש תפלת ערבית (בזאל הקטן) ואח"כ ירד להתוועדות. לפני ההתוועדות חילק הריל"ג משקה מבקבוק שמסר כ"ק אדמו"ר שליט"א (דרך אגב, גם בהתוועדות ער"ה ויום ב' דר"ה חילק הריל"ג משקה). [ברגעים שלפני ההתוועדות בישר הרב י.י. העכט לקהל, שכ"ק אד"ש הסכים להחזיר את השם "מכון חנה" למוסד ליהדות (לאחר שהרבי הסיר את השם הזה בשנת תשמ"א(!), ובמשך תקופה ארוכה סירב להשיבו).] בשיחה הראשונה ביאר הרבי את מעלת ההתוועדות שחלה בפרשת "וזאת הברכה" "פותחין בברכה", והסביר שבייחוד לאחר ההכנה של חודש אלול, ר"ה ושבת שובה, הרי הברכה היא ב"אורות מרובים". וסיים: יה"ר שיהיו גם "כלים" רחבים, שיבואו לידי גילוי בקרוב ממש בביאת משיח צדקנו. בשיחה השניה עמד הרבי על הדגשת אחדות ישראל שבימים אלו, כאשר בר"ה מתאחדים כולם "ניצבים כולכם", "ויהי בישורון מלך.. יחד שבטי ישראל". ולזה נוספת מעלה מיוחדת, מעלת המקום בית הכנסת ובית המדרש. 44 תשרי ה'תשע"ה

קובץ "יומנים מבית חיינו" 45

בשיחה השלישית אמר הרבי כי יש ללמוד מיום זה, יום היארצייט של אשה בישראל, הוראה בנוגע לנשי ישראל; הרבי התייחס בהרחבה לדברי הטוענים ל"שוויון זכויות האשה" והרחיב עד כמה מגוחכת טענה זו הנובעת מראיית מעמד האשה כנחות, בעוד שתפקידה הוא שונה מתפקידו של האיש, אך לא נחות חלילה. ובהמשך לזה התייחס הרבי לדברי הטוענים שדתו של הבן נקבעת על פי דת אביו, והסביר עד כמה הדבר בלתי הגיוני ופוגע בזכותה של האם שסובלת את צער העיבור והלידה. ואח"כ דיבר הרבי אודות "רגע של שתיקה". את השיחה הרביעית פתח הרבי באמרו כי התוועדות ביום זה קשורה גם בענין פרטי יאצ"ט אמו נ"ע וסיפר שבתקופת מלחמת העולם הראשונה באו לעירם פליטים רבים ואמו עסקה רבות בעזרה עבורה. הרבי אמר שעל פי רוב לא התערב בנעשה בבית ועיקר עיסוקו היה ב"חדר" וכו', אך דבר זה היה מורגש עד כדי כך שנחרט בזכרונו(!) הרבי אמר שיש ללמוד מכך הוראה לגבי עזרה וכו' יש כו"כ ארגונים. ויש גם לזכור שכל יהודי הוא בבחינת "פליט" ו"גולה", ויש לחזק את הציפייה לגאולה. בהמשך ביאר הרבי ענין בשיעור הרמב"ם היומי (הל' איסורי מזבח פ"ג הי"א) ע"פ הלכה ובפנימיות הענינים. בשיחה החמישית אמר הרבי, שע"פ הנהוג יש לערוך סיום מסכת. ולכאורה, המסכת המתאימה ביותר לימים אלו היא "יומא". אלא שכבר ערכו "הדרן" על מסכת זו. וכן יש קשר מיוחד למס' קידושין כפי שנתבאר בהתוועדות הקודמת קשורים מועדי ר"ה ויוהכ"פ לענין הנישואין של הקב"ה וכנסת ישראל. והעצה לזה לערוך סיום על שניהם יחד. הרבי ערך "הדרן" על שתי המסכתות וקישר את סיום שניהם זה לזה. ועם ביאור הנ"ל ברמב"ם. ולאחר מכן הזכיר ע"ד מגבית לקרן חנה. והורה לנגן ניגון הכנה, ד' בבות ואח"כ "נייע זשוריצי" כ"ק אד"ש סימן לחזן לנגן "יה"ר כו' שיבנה וכו'". הזכיר ע"ד ברכה אחרונה ואח"כ חילק ע"י הטנקיסטים שטרות של דולר לצדקה. בין השאר, סימן הרב לר' שלמה מיידנצ'יק (שישב על אחד הספסלים ממול) שיגש לקבל דולרים. ונתן גם כמה שטרות לצלם ר' לוי יצחק פריידין. טרם צאתו התחיל לנגן "כי בשמחה תצאו". יום ד', ז' תשרי כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע היום לאהל. כשיצא, חילק מטבעות לצדקה לילדים שעמדו בחוץ, וגם לאחר שנכנס למכונית המשיך לחלק מטבעות מבעד לחלון (תוך כדי נסיעה...) עד שקבלו כל הילדים. בשובו ל 770 ירד לתפלת מנחה. עם סיומה, רמז להתחיל להתפלל ערבית. זמן מה לאחר מכן נסע לביתו. יום ה', ח' תשרי כשנכנס כ"ק אד"ש לקריאת התורה, סימן בידו הק' על השטענדער שינגנו "אבינו מלכנו". וביקש מהריל"ג 46 תשרי ה'תשע"ה

שיביא לו סידור, ואמר את כל ה"אבינו מלכנו". בתפלת מנחה בשעה 4:00. כשהגיעו ל"אבינו מלכנו" המשיך הרבי בתנועות ידו הק' עד שחזרו על הניגון ג' פעמים. (במהירות גוברת והולכת, מלווה גם בתנועות ראשו הק'...). אחרי תפלת מנחה, עודד את ר' זושא וילימובסקי, שהתחיל לנגן "ויהי בישורון מלך", בתנועה בידו הק' להגברת השירה. תפלת ערבית התקיימה בשעה 7:30 בערך. מספר דקות לאחר מכן נסע הרבי לביתו. יום ו', ט' תשרי, ערב יום הכיפורים כ"ק אד"ש הגיע מביתו סמוך לשעה 7:00 בבוקר, וכעבור דקות ספורות יצא לשחיטת הכפרות בחצר ("וועד המסדר" ארגן שהחצר תהיה ריקה מאדם, וניתן היה להתבונן רק מהשביל שבין 770 והספריה). מאוחר יותר נסע למקוה. בשעה 9:20 נכנס לתפלת שחרית וזמן קצר לאחר סיומה החלה חלוקת ה"לעקאח". התור התקדם לפי מספרים שחולקו מראש. במהלך החלוקה היו מספר אנשים שהרבי פנה אליהם, ואחרים, שפנו אל הרבי. אח"כ נודע מפי השמועה כמה מההתרחשויות במהלך החלוקה: לרופא שביקש ברכה עבור חולה אמר הרבי, "להחיותם ברעב" (והוסיף מספר מילים באנגלית). לאחד שביקש עבור בית חב"ד, אמר הרבי, "לאפות (את הלעקאח) בתוך עוגה ולחלק בין המשתתפים". לילד שביקש ברכה עבור אמו וסבתו, הרבי ברכם והוסיף, "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". החלוקה הסתיימה בשעה 1:00 בערך. והתחדשה, לאחר הפסקה קצרה, למשך דקות ספורות. אח"כ נסע הרבי לביתו. קובץ "יומנים מבית חיינו" 47

ב 3:15 נכנס כ"ק אד"ש לבית הכנסת לתפלת מנחה. בדרכו, נתן צדקה בקופות הרבות, כנהוג. מיד בתום התפלה אמר "ברכה כללית" שנמשכה כארבעים דקות. הרבי הסביר את מעלתו של ערב יוהכ"פ בכלל ובמיוחד כשחל כבקביעות שנה זו, שחל בשבת ובפרשת "וזאת הברכה". בין דברי הברכה אמר גם שנת... בסדר תשר"ק. במהלך הברכה, כשהזכיר את הפסוק "בנערינו בזקנינו כו'" הוסיף גם "אבותינו". לאחר התפלה והברכה נמשכה חלוקת הלעקאח ואח"כ נסע הרבי לביתו. בשעה 6:15 נכנס כ"ק אד"ש לבית הכנסת (למעלה) ל"ברכת הבנים". הסדר היה כבכל השנים האחרונות, הברכה ארכה כרבע שעה, ובתחלתה אמר את הפסוקים "וידבר וגו' יברכך גו' ושמו גו'". אח"כ הזכיר מספר נקודות מהברכה הכללית (שנאמרה לאחר תפלת מנחה) והוסיף מברכותיו הק', בייחוד בענינים הקשורים לתלמידי התמימים, וביניהם השם אשר יקראו להם בלה"ק "תמים" נותן כח למילוי השליחות באופן ד"תמימים" ו"מובחרים" (כלשון הרמב"ם לגבי קרבנות). אח"כ ירד לביהכנ"ס הגדול ל"כל נדרי" והחל באמירת תהילים, כנהוג. לפתע, חש ר' חיים שמריהו גורארי' שלא בטוב ואנשי "הצלה" מיהרו לעברו. לאחר שטיפלו בו מספר דקות הסתובב כ"ק אד"ש, נשען על השטענדער והביט במתרחש (סמוך לארון הקודש). הטיפול בו נמשך קרוב לשלשת רבעי שעה. כל העת עמד כ"ק אד"ש והביט עליו ובמטפלים. במהלך הטיפול עלו הרופאים כמה פעמים אל בימת כ"ק אד"ש, ששוחח עמם מעט. גם ר' נתן גורארי' (בנו של הנ"ל) ניגש אל כ"ק אד"ש. כעבור הזמן האמור נלקח הרח"ש אל מחוץ לביהמ"ד, ושם קבעו הרופאים כי השיב את נשמתו ליוצרה. ת.נ.צ.ב.ה. [לאחר זמן נודע (מפי השמועה), חלקים משיחתם של הרופאים עם הרבי: הרופאים אמרו כי אפסה כל תקוה ר"ל וכ"ק אד"ש הורה לנסות "מכות חשמל". לאיש האמבולנס העירוני שרצה לקחת את הרח"ש ז"ל לבית הרפואה, הורה הרבי שלא לעשות זאת אלא להשאירו כאן. הלה המשיך בדרישתו וכ"ק אד"ש פנה אל הרופאים (ד"ר פלדמן וד"ר אקרמן) ושאל אותם אם יש עדיין סיכוי כלשהו. משהשיבו בשלילה אמר כ"ק אד"ש שכיון שכך אין לקחתו מכאן. לאחד הרופאים הורה הרבי להשגיח על מצבו של אחיו יבלחט"א הרש"ז שי'. לשאלת הרופאים האם להודיע על הפטירה (כדי שהכהנים יצאו וכו') אמר כ"ק אד"ש לשאול את הרב, שהורה שלהוציא אותו מביהמ"ד ורק אח"כ שיקבעו הרופאים את הפטירה (בהתאם לכך נמשך הטיפול (הנשמה ו"עיסוי לב") עד צאתו מביהכנ"ס)]. 48 תשרי ה'תשע"ה

כשחזר כ"ק אד"ש לחדרו מתפלת ערבית ואמירת ספר התהלים שלאחריה, המתינו לו (ע"י החדר) הרש"ז והר"נ שי', הנ"ל, וכ"ק אד"ש דיבר עמם (בגעה"ת) מספר דקות. ש"ק יום הכיפורים בין תפלת מוסף לתפלת מנחה היתה הפסקה כשעה לערך. כ"ק אד"ש נכנס לתפלת מנחה ללא הכובע ואח"כ הורה לריל"ג להביאו. ב"כי אנו עמך" בתפלת נעילה הרבה לעודד את השירה, בתנועות ידו הק' על השטענדער. ב"אבינו מלכנו" עודד את השירה, וכך חזרו על הניגון חמשה פעמים, כשהוא מכה על השטענדער בידו הק' ומסמן להמשיך את השירה. לקראת הסיום עודד אף בתנועות ראשו הק'. בתחילת ניגון המארש (לאחר שסימן להתחיל את השירה בעודו עומד במקומו), עלה כ"ק אד"ש ע"ג המדרגות המיוחדות, כיסה את פניו הק' בטלית ועודד את השירה בתנועת ידו הק', במהלך השירה בכה הרבי ותנועות ידו נחלשו... אח"כ ניגב את הדמעות בטלית... לאחר מכן, הגביה מעט את הטלית, עודד את השירה בתנועת ידו הק', וחזר למקומו. לאחר תפלת ערבית, הכריז כ"ק אד"ש חמשה פעמים "גוט יו"ט" מלווה בתנועת ידו הק', ואח"כ התחיל לנגן "ופרצת". כעבור דקות ספורות יצא כ"ק אד"ש ל"קידוש לבנה". (מקומו היה מוקף בשולחנות). בסיום אמר "גוט יו"ט א גוטע וואך" והתחיל לנגן "ופרצת". כ"ק אד"ש חזר לחדרו ויצא מיד לביתו. יום א', י"א תשרי "בשם השם" כשהגיע הרבי בבוקר, סימן בידו לשלום לקבוצת אנשים שעמדה סמוך למכונית. בדרכו ל 770 רמז בידו הק' לילדים אשר עמדו בסמוך שייגשו לקבל צדקה. ב 10:30 יצא הרבי למקוה. בדרכו למכונית אמר לר' ש.ז. שמרלינג "יישר כח על התהילים" (בליל יוהכ"פ היה הנ"ל ש"ץ בתהילים אחר מעריב), ר' זלמן ביקש ברכה שיזכה לעבור לפני התיבה גם בהושענא רבה (כמנהגו), והרבי ענה "בודאי, וגם בשנה הבאה". בהמשך חילק צדקה לילדים, ונופף לעברם לשלום מתוך המכונית. כשחזר מהמקוה איחל לר' י. חזן הנוסע לבראזיל "נסיעה טובה! נשמע בשורות טובות". בצהרים נערכה הלויתו של ר' חיים שמריהו גורארי' ז"ל שנפטר בליל יוהכ"פ. מעט לאחר השעה 12:00 יצא הרבי להשתתף בהלוויה, פנה ימינה, צעד במקביל למיטה, על רח' איסטערן פארקוויי, חצה את רחוב קינגסטון, ירד לכביש, נעצר והביט אחרי המיטה זמן מה. בדרכו חזרה נתן צדקה לעני שעמד בדרך, כשהגיע למדרגות הכניסה ל 770, נטל ידיו הק' בספל שהוכן לכך, שמונה פעמים לסירוגין. נכנס לזאל התיישב על קובץ "יומנים מבית חיינו" 49

ספסל, אל מול הפתח, ואמר תהילים. מידי פעם זז מעט ממקומו (כנהוג). כך שהחליף את מקום ישיבתו תשע פעמים. אח"כ שב לחדרו. הרבי נסע לאהל בשעה 3:00 לערך. חילק צדקה לילדים וכן לכמה בחורים שעמדו מסביב, עד שאזלו המטבעות בשקית הנייר שבידו. תוך כדי החלוקה ניגש ר' אברהם שם טוב (שהיום עומדת להיערך חתונת בנו, והכלה היא קרובת משפחה של הנפטר הנ"ל), ואמר לו הרבי, "כיון שמעבירין את המת מלפני הכלה, לכן ידאג לשמח את משפחת הכלה...". אשה אחת שעמדה עם בנה, אמרה לכ"ק אד"ש שהיום חל יום ההולדת של בנה. וענה ע"כ הרבי "מזל טוב, מזל טוב". לאחר שחזר מהאהל הודיע הרבי שלא יצא להתפלל מנחה ומעריב עם הקהל (באותה שעה נערכה החופה הנ"ל בחצר 770). זמן מה לאחר מכן יצא הרבי לביתו וסימן בידו לשני המחותנים להגברת השירה. כשעבר כ"ק אד"ש את הסף התחיל מישהו לסגור את הדלת, אולם, הרבי הורה לו בידו שישאירנה פתוחה. כל הדרך עודד את השירה, ובהגיעו קרוב למכונית הסתובב אל עבר הקהל שיצא מ 770, ועודד בחוזקה את השירה. יום ב', י"ב תשרי עם בואו פנה לרב הירשפורונג שהגיע לניו יורק לרגל החתונה הנ"ל ואמר, "מזל טוב לכם (נכדו בא לאחרונה בקשרי שידוכין), האם היו שם (בחתונה) שישים רבוא?" ומיד הוסיף אד"ש, "משה רבינו שקול כנגד שישים רבוא, וכיון שהיו שם כמה רבנים הרי היו כמה פעמים שישים רבוא". 50 תשרי ה'תשע"ה

מיד אח"כ ירד הרבי לקריאת התורה באולם הגדול, ובצאתו מהמעלית החליף מספר מילים עם ר' חיים ליברמן. בהגיעו סמוך לארון הקודש פנה הרבי שוב לרב הירשפרונג. ומפי השמועה נודע שאמר לו פעמיים, "מה הבל שאין בו חטא פועל הרבה, מעשה של תשב"ר עאכו"כ" (כנראה הכוונה לחלוקת הצדקה לילדים). אח"כ הוסיף, "שאלתי אתכם שאלה ולא עניתם לי. הייתי מודאג, וכשראיתי אתכם נרגעתי...". הרב הירשפורנג תירץ השאלה בפני הרבי וע"ז אמר אד"ש "יישר כח". ב 9:30 יצא הרבי לתפלת מעריב (בזאל הקטן) ומיד אח"כ ירד להתוועדות י"ג תשרי יום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש. [ברגעים שלפני ההתוועדות סיפר ר' דוד רסקין שכ"ק אד"ש הוציא מענה, בקשר לדו"ח פעולות צא"ח, בצרוף מאה דולר. והכריז שהוחלט למכור אותם לכל המרבה במחיר, לטובת פעולות צא"ח.] שיחה א': התוועדות מאחדת את המשתתפים בה, ולכן פועלת יותר ממלאך מיכאל, היות ששורשה גבוה יותר. ארבעת הימים שבין יו"כ לסוכות מאוחדים ע"י דין בתורה בהיותם: א) ימי שמחה הפורצת גדרי ההגבלות. ב) ימים בהם ישנה מצות סוכה שענינה מקיף, ההוראה: אחדות ישראל. ובפועל עזרה לנזקקים בצרכי החג, והזמנת אושפיזין לסעודות החג. שיחה ב': לכאורה נשאלת השאלה כיצד אפשר לקיים מצות אהבת ישראל לפני התפלה, בסתם יום של חול, בחוץ לארץ ובעקבתא דמשיחא? ומאידך הרי דורשים קיום המצוה בתוקף, ובאופן המבואר בפרק לב בתניא? ע"ז כבר נתנה תשובה מאדמו"ר מהר"ש: "לכתחילה אריבער", כאשר היהודי מתעלה ("אריבער פון זיך"), והולך לישון מתוך החלטה לפעול באופן ד"לכתחילה אריבער", הרי מיד בקומו משנתו מתנהג מ"לכתחילה אריבער" באהבת ישראל. בתום השיחה נגש הרב הירשפרונג לרבי ושוחח עמו מעט. שיחה ג': ביאר ההוראה הנ"ל ע"פ שיעור הרמב"ם היומי (די"ג תשרי): "הנודר גדול והביא קטן לא יצא, קטן והביא גדול יצא". הנודר קטן אין ביכולתו להביא גדול, אך כוונתו הייתה "לכתחילה אריבער", (אריבער פון זיך) לצאת מעצמו. ובפועל יחלקו צדקה בסיום ההתוועדות כדי לקשר ההוראה הנ"ל במעשה גשמי. מאמר (כעין שיחה) ד"ה "בסוכות תשבו שבעת ימים וכו'". מיד בסיום המאמר פתח בשיחה רביעית בה הסביר שאחרי תפלת מעריב, אשר למרות שהינה רשות הרי גדלה מעלתה (ובפרטים מסוימים אף על תפלת מנחה), ולאחר חזרת פסוקים ומאמרי חז"ל, יפעלו גם הקו השלישי צדקה, ע"י טנקיסטים. הזכיר אודות המבצעים, ובאריכות מיוחדת על "החן" (הדלקת נש"ק, חלה, נדה). אח"כ ציווה לנגן ניגוני הכנה, ד' בבות, ניע זשוריצי. ואמר, שיחלק משקה למארגני כנס צא"ח, וכנס הילדים, ושיהיה בהצלחה, וכך גם כל הכנסים קובץ "יומנים מבית חיינו" 51

הנערכים במקומות בהם השומעים את השידור מהתוועדות זו. בתום השיחה נגש יו"ר צא"ח העולמי, ר' דוד רסקין, לקבל בקבוק משקה, והרבי אמר לו "בהצלחה רבה" [הכנס ה 29 יערך ביום ב' דחוהמ"ס בזאל הגדול]. אחריו נגש מארגן כנוס הילדים, הרב י.י. העכט והרבי איחל לו "בהצלחה מופלגה". אח"כ חילק דולרים לטנקיסטים. אחד הטנקיסטים אמר לרבי שהוא רוצה לפתוח (בשטרות אלו), "קרן חנה" במקום מושבו (כהוראת כ"ק אד"ש בו' תשרי), והרבי ענה לו כי הכסף מיועד לחלוקה כאן במקום. ההתוועדות הסתיימה ב 12:20 לערך, כמה דקות מאוחר יותר יצא הרבי לביתו ועודד השירה בידו הק'. יום ג', י"ג תשרי הרבי נסע לאהל ב 3:15 לערך. במסדרון אמר לר' א. פרשן "גוט יו"ט, חג שמח". הנ"ל אמר לרבי שהוא נמצא כאן עם אשתו, והרבי ענה, "שתהיו יחד לאריכות ימים ושנים טובות". בהגיעו למכונית חילק צדקה לילדים, ומיד פנה אל המזכירים ונתן גם להם מטבעות לצדקה, ואח"כ המשיך לחלק גם לבחורים. בתחילת החלוקה כלל לא היה סדר, אולם עד מהרה התארגנה שורה מסודרת של אנ"ש והתמימים שעברו בזה אחר זה, והרבי חילק להם מטבעות לצדקה. הדבר נמשך כרבע שעה, ובסיום החלוקה שאל אד"ש את הריל"ג האם כבר כולם קיבלו, והלה השיב בחיוב. כשחזר מהאהל, עמד בפרוזדור ר' זלמן יפה מאנגליה, והרבי סימן לו בידו לשלום. לאחר מספר דקות ירד לתפלת מנחה. אחר מנחה רמז הרבי שיתפללו מיד מעריב. לאחר מעריב נכנס ר' מ. אלטיין ומסר לרבי אתרוגים, ואחריו נכנס גם ר' שלום העכט למסור אתרוגים. כשהרבי יצא חיכו בג"ע התחתון שלושה בחורים, שלוחים לקליפורניה שבאו לכאן לימים הנוראים, ושבים כעת למקומם. והרבי אמר להם, "שיהיה זמן שמחתנו, ימשיכו זאת על כל השנה כולה. תהיו נרות להאיר! נסיעה טובה", ונתן להן את הקונטרס "מכתבים כללים לר"ה" ודולר לכל אחד מהם, וכן כנ"ל עבור עוד שניים מחבריהם השלוחים שלא נוכחו, וביקש שימסרו להם גם את הברכה, ושיהיה להם "זמן שמחתנו". כשיצא לביתו סימן בידו לקהל להתחיל לנגן. 52 תשרי ה'תשע"ה

נפלאות אראנו רשמי תום מאת הרה"ת ר' מרדכי יהושע יעקובוביץ ימי תשרי תנש"א מתפרסמים בזה לראשונה קובץ "יומנים מבית חיינו" 53

יום שלישי, כח אלול תש"נ היום הנני נוסע בעזהשי"ת לכ"ק אדמו"ר שליט"א כדי לשהות שם במשך השנה הבעל"ט, שנת תנש"א תהא שנת אראנו נפלאות. במשך היום עשיתי את ההכנות הדרושות בגו"ר. בשעה עשר בלילה נפרדתי מאבא ואמא שי' ומשאר בני משפחתי, כעבור רבע שעה באה מונית לקחתני לשדה התעופה....כשלושת רבעי השעה ארכה הדרך עד לוד, כשהגעתי היה קרוב ל 11:00. בדיקת המזוודות, כרטיסים ושאר הניירות ארכה כחצי שעה. ב 11:35 כבר המתנתי באולם למעלה. ניצלתי את הזמן לקרוא את המכתב כללי מח"י אלול. כעבור שעה נפתחו השערים ליציאה לעבר המטוס מטוס אל על. בשעה אחת ורבע אחר חצות המריא המטוס מעל פני ארה"ק ת"ו. ממושבי שבמטוס ראיתי נוף מרהיב של ארה"ק.... בשעה (5:30 11:30 שעון ניו יורק) ראיתי את יבשת אמריקה. ובשעה 6:15 שעון ניו יורק, נחת המטוס. כך שהטיסה ארכה אחת עשרה שעות. יום ד', כ"ט אלול, ניו יורק בשעה שמונה הגעתי לשלום לשכונת קראון הייטס "כאן ציווה ה' את הברכה". את חפציי הנחתי בבית משפחת לווינזון שיחיו. משם הלכתי לטבול במקוה ובאתי ל 770. בשעה שמונה וחצי נכנס כ"ק אד"ש לסליחות. מראהו נורא הוד, לאחר כשלוש שנים שלא ראיתיו, נסך בי רגש עז וברכתי "שהחיינו" בשם ומלכות, כנהוג. אמירת הסליחות ארכה כשעה. אחרי הסליחות נסע כ"ק אד"ש למקוה. בשעה 11:50 נכנס כ"ק אד"ש לתפלת שחרית. לאחר התפלה עלו על בימת הרבי חברי הבד"צ וזקני אנ"ש ל"התרת נדרים". לאחריה ברך כ"ק אד"ש ברכת כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה לכל בני הבית ובשורות טובות. בשעה 1:00 התחיל כ"ק אד"ש לקבל פ"נים מהאורחים שלא הספיקו למסור עד היום. גם אני עברתי. הרבי ברך כל אחד ואחת ברכת השנה. כשעברו כל האנשים, נגשה משלחת של נכבדי החסידים למסור את הפ"נ כללי (עליה חתמו אנ"ש והתמימים משעות הבוקר). כ"ק אד"ש אמר שמפני טורח הציבור אין הזמן גרמא לקרוא כל הפ"נ, וכלפי שמיא גליא כל הכתוב כאן. והוסיף ברכה מרובה שכללה את כל אותיות הא ב שנת אורה, שנת ברכה, שנת גאולה וכו', עד לשנת תורה, שנת תפלה, תשובה ותהילה. את הברכה שמעו גם בביהכנ"ס למטה. לאחר הסליחות נכנסתי למשרד הישיבה 770 והצגתי את עצמי. בשעה 2:50 נסע כ"ק אד"ש לאהל. אני נסעתי לאהל בשעה 3:00 וזכיתי לראות את כ"ק אד"ש בעבודתו הק' באהל. 54 תשרי ה'תשע"ה

במשך היום יצא לאור המכתב הכללי הנושא את התאריך ג' דסליחות ומהווה המשך לתוכן המכתבים הקודמים. בשעה 6:30 חזר כ"ק אד"ש מהאהל ונכנס לתפלת מנחה בזאל הקטן למעלה. כשנכנסתי לביהכנ"ס 770, כבר היה האולם מלא מפה אל פה, חלק מהקהל התפלל מנחה. גם אני התפללתי מנחה. רוב הקהל למד את המאמר "יבחר לנו את נחלתנו" שנאמר בתשכ"ג ומכיל הסבר בביאור המדרש ש"גאון יעקב" הוא בית המקדש. ביאור הקשר שבין הקב"ה לישראל. וקשרם של דברים אלו לראש השנה ותקיעת שופר. מאמר זה יצא מוגה לקראת ראש השנה ונקרא קונטרס ר"ה ה'תנש"א. כ"ק אד"ש נכנס לתפלת ערבית כשבידו הסידור, מחזור גדול ותהילים. התיישב על מקומו לאמירת תהילים שנמשכה כמחצית השעה. אח"כ הורה לנגן אבינו מלכנו. כששרו את הניגון הרגשתי במיוחד איך שהניגון מתאים לרגע זה של כניסת החג של ראש השנה וכניסתה של השנה החדשה הבעל"ט. אחר תפלת ערבית ברך כ"ק אד"ש את הקהל לשנה טובה תכתב ותחתם, וכן ברך בדרכו לאורך ביהכנ"ס. כשהגיע סמוך לחדרו שלח את בנימין קליין לקחת את התהילים שנשכחו בזאל. יום חמישי, א' דר"ה שנת תנש"א בשעה 10:00 נכנס כ"ק אד"ש לתפלה כשבידו הסידור, המחזור והתהלים, שלש שופרות עטופים במטפחת. המזכירים נשאו את הסידורים (סידור עם דא"ח, וסידור האריז"ל) וחבילות הפ"נים שהונחו על שולחן סמוך שעמד ליד השטענדער של כ"ק אד"ש. במשך תפלת שחרית היתה צפיפות מיוחדת, בין בימת הקריאה שהוצבה קרוב למערב, כדי שיותר אנשים יוכלו לראות במעמד התקיעות לארון הקודש שבמזרח. הצפיפות התחזקה מרגע לרגע עד שהגיעה לשיאה בתקיעות עצמן. כשנקרא כ"ק אד"ש למפטיר הביא עמו את ג' השופרות והמזכירים הביאו את שלשת חבילות הפ"נים אל הבימה. אחר שגמר כ"ק אד"ש את המפטיר סידר את חבילות הפ"נים למולו, וסידר את ג' השופרות המכוסים במטפחות. כיסה את פניו בטליתו, ובשתי ידיו הקדושות כיסה את חבילות הפ"נים, הרכין ראשו עליהן ושהה כך זמן מועט. אחר כך הרים את הטלית מעל ראשו, ומיד כיסה את ראשו והחבילות ושהה מעט. אח"כ גילה פניו וכיסה בשלישית את פניו אך לא את הפ"נים ושהה כך, כשראשו מורכן מעט למשך זמן קצר. כ"ק אד"ש התחיל למנצח מזמור לדוד בקול רם, וכשאמרו כולם למנצח הרכיב את משקפיו. כשסיימו ז' פעמים, הסירם והביט לעבר שני ספרי התורה שהיו בשני צדיו, והרכיבם שוב והחל לומר את הפסוקים "מן המצר", "קולי שמעה" וכו'. בסיום הפסוקים אמר את ה"יהי רצון" והסיר משקפיו. אח"כ אמר את הברכות בניגון הידוע נטל את א' השופרות והחל בתקיעות שהיו ברורות וצלולות. קובץ "יומנים מבית חיינו" 55

עם סיום התקיעות הניח את השופר ואמר את ה"ובכן יהי רצון" וכן את הפסוקים אשרי העם, בשמך יגילון וכו'. אח"כ חזר למקומו ועשה את הסיבוב של "חזרת הפנים". תקיעות דמעומד, תקע הרמ"מ טננבוים. בשעה שתקע, החזיק כ"ק אד"ש באצבע על האותיות שמסמנות את תקיעות במחזור. לפני ברכת הכהנים ירד כ"ק אד"ש מבימתו (כדי שהכהנים יוכלו לעלות עליה ולברך את הקהל), ונעמד ליד השטענדער שהוכן שם עד לסיום התפלה. בסיום התפלה עלה כ"ק אד"ש על הבימה, ברך את הקהל "גוט יו"ט" ועלה לחדרו. בשעה 5:00 נכנס כ"ק אד"ש למנחה. אחר מנחה יצא לתשליך כשבידו המחזור ודפי התשליך מצולמים באותיות גדולות. בדרכו למקום התשליך הנמצא בקצה החצר, הרים את ראשו לראות את הבניה שבנו לאחרונה בספריה (הכוללת הוספת קומה לבנין הספריה וגשר המחבר בין בנין הספריה ל 770 ). כשהגיע למעיין הביט על המים ושאל המזכיר היכן הדגים ומיד התחיל לומר תשליך. כשסיים הניח את המחזור על שולחן הבריכה וניער בשתי ידיו את שולי הציציות פעמיים. יצא מצד שמאל ונעמד להביט על הדגים ואח"כ הלך לחדרו, תוך שמעודד בעוז את השירה מסביב. לאחמ"כ נכנס כל הקהל לתשליך. לקראת תשליך פתחו ממוני הספריה את ביתו (לשעבר) של הרש"ג ע"ה בקומה הג' ב 770, כדי שיוכלו לראות משם את מעמד התשליך. כעת נזכרתי ששכחתי לספר את מה שקרה בער"ה בקשר לספריה. והוא שבשעה טובה ומוצלחת חזרו הספרים שנלקחו בזמנו מחדרו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והונחו בדיוק באותו המקום שממנו נלקחו. בהסכמת כ"ק אד"ש פתחו את דירתו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע לר"ה. בתחילה היה פתוח גם חדר היחידות ולאחמ"כ נעלו אותו. כשנכנס לתפלת ערבית, כשהגיע למקומו הורה לנגן אבינו מלכנו וכשסיימו הורה לנגן עוד הפעם. בסיום התפלה אמר קדיש לע"נ הרבנית הצדקנית מרת שיינא ע"ה, בת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. לאחר התפלה ברך את הקהל בגוט יו"ט. יום שישי, ב' דראש השנה כ"ק אד"ש נכנס לתפלת שחרית בשעה 10:00. במשך כל התפלה, כולל ברכות ק"ש, עמד על רגליו (דבר שאינו רגיל). סדר התקיעות היה כאתמול רק השופרות היו מסודרים בסדר מיוחד בכמה מטפחות לבנות ומטפחת אדומה. וכן השופר של היום היה אחר משל אתמול. במשך היום נודע שלא תהיה התוועדות כמו כל ב' דר"ה. בגלל הקביעות של ערב שבת, כ"ק אדמו"ר שליט"א צריך להדליק נש"ק בעצמו 56 תשרי ה'תשע"ה

וא"כ לא יוכל להגיד לחיים לאחמ"כ. דלא כבשנת תשמ"ח ושאר השנים של אותה הקביעות, כיון שאז היתה הרבנית הצדקנית בחיים חיותה בעלמא דין. בשעה 7:30 נכנס כ"ק אד"ש לקבלת שבת. בהגיעו לבמה הסתובב והניף את ידו בחוזק להגברת השירה, וכן עודד בחזקה ב"לכה דודי". בסיום הקבלת שבת לפני "כגוונא" אמר קדיש. שבת שובה, פרשת האזינו, ג' תשרי את ההפטורה קרא כ"ק אדמו"ר בקול רם, וכשהגיע לפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" היה קולו חנוק מבכי עד לסיום הברכות. בשעה 1:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות. התוועדות זו היא הראשונה בשבילי מזה שלוש שנים. אני עמדתי במקומו של אחי שעמד שם בשנה האחרונה ויכולתי לשמוע את כ"ק אד"ש וגם לראותו מזמן לזמן. בשיחה א' ביאר כ"ק אד"ש את החילוק שבין קדושת שבת ליו"ט. שבת ענינה קדושה ופרישות. יו"ט ענינו שמחה, וקשרם לשנה זו שנכנסים מיו"ט לשבת. במשך הדברים התעכב גם על הספר לקו"ת. בסיום השיחה ניגנו את ה"מארש נפוליאון" וכ"ק אד"ש עודד בתנועות של שמחה את המארש. בשיחה ב' התעכב על הפרשה האזינו השמים וגו' שבנוגע לשמים ישנו הלשון "האזינו" ובנוגע לארץ לשון "שמיעה". וההוראה מכך על יהודי שצריך להיות קרוב לשמים ורחוק מהארץ. בהמשך דיבר ע"כ שנמצאים בשבת שבתוך עשי"ת וכידוע שכל יום מעשי"ת משפיע על כל הימים של השנה, וכגון יום א' משפיע על ימי הראשון. וכן שבת זו משפיעה על כל שבתות השנה. וא"כ יש לקבל בשבת כללית זו החלטה תקיפה להוסיף בכל השבתות, בתורה, עבודה וגמ"ח. קובץ "יומנים מבית חיינו" 57

לאחר שיחה זו ניגנו ניגון שמח והרבי הניף ידו בתנועות חזקות לכל הכיוונים. בשיחה ג' התעכב שוב על הפרשה האזינו השמים. אך כאן שאל מדוע מדובר קודם על שמים ורק אחר כך על הארץ. לאחמ"כ הזכיר ע"ד חלוקת המשקה. בסיום השיחה החלה חלוקת המשקה, היו 4 בקבוקים. כ"ק אד"ש מזג מהבקבוקים לכוסו ומכוסו החזיר לבקבוקים. אח"כ הכריזו על כאו"א שצריך לקבל בקבוק. לאחר שהכריזו הורה כ"ק אד"ש להרב יואל כהן שי' לנגן שיבנה ביהמ"ק. אח"כ התחיל לנגן "ניעט ניעט ניקאווא" ועודד בידו להגברת השירה, אח"כ הזכיר ע"ד ברכה אחרונה. ההתוועדות נגמרה ב 3:17. ואחר כך התפללו מנחה. בחזרת הש"ץ ב"שים שלום" עודד בשתי ידיו. בשעה 6:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות שניה במקום התוועדות בר"ה, ובהמשכה כ"ק אד"ש נטל ידיו הק' לסעודה, פרס החלה וטבל פרוסת המוציא בדבש. אח"כ הורה שיכריזו שכל הקהל ייטול ידיו. בשיחה א' אמר כ"ק אד"ש שהתוועדות זו היא בהמשך לר"ה. ואח"כ האריך בקביעות שנה זו, בשבת שלאחר יו"ט עם כל המעלות שבזה. הזכיר שר"ה הוא יום הדין וכבר פסקו בבית דין של מעלה ובית דין של מטה לכתיבה וחתימה טובה, בכל האותיות א ב שנת אורה שנת ברכה וכו'. אח"כ הזכיר בנוגע ליציאה ההמונית מרוסיה, שהיא טעימה מן הקיבוץ גלויות שלעת"ל. בחלק השני של השיחה הזכיר הרבי את כל הנשיאים ודוקא בתוארם שקוראים אותם (למרות שבכל שם יש תוכן מיוחד). בהמשך השיחה מנה את רבותינו הק' בשמותיהם, עם כל המעלות שבכל אחד ואחד. אח"כ הזכיר ששנה זו היא משולשת ג' פעמים ג' ימים רצופים של קדושה. ומזה באים לבית השלישי ובפרט שנמצאים בבית משולש, בית הכנסת תפילה, בית המדרש תורה, ובית מעשים טובים גמ"ח. והעיקר שנגיע תיכף ומיד לבית המקדש השלישי ותיכף ומיד ממש. בשיחה ב' הזכיר הרבי את המנהג לנגן ניגוני רבותינו הק'. והורה לנגן ניגון של ג' תנועות שלוש פעמים. ואח"כ ניגון לכל אחד מרבותינו נשיאינו. וסיים ביה"ר שתהיה שנה זו שנת שירה עד לשירה העשירית בגאולה האמיתית והשלימה וכו' וכו' תיכף ומיד ממש. עם סיום שיחה זו התחיל הרה"ח ר' יואל כהן שי' את הניגונים ולפני כל ניגון הכריז את שם בעל הניגון. ניגנו ניגון "שלוש תנועות" להבעש"ט הרב המגיד ואדמו"ר הזקן ג' פעמים, ניגון בני היכלא לאדמוה"ז. ניגון "הקפאליע" לאדמו"ר האמצעי, ימין ה' לאדמו"ר הצ"צ, ניגון לכתחילה אריבער לאדמו"ר מוהר"ש, ניגון "הכנה" לאדמו"ר מוהרש"ב, ניגון "הבינוני" לאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וניגון "אתה בחרתנו" לכ"ק אדמו"ר שליט"א. שירת הניגונים ארכה זמן ממושך והיה זה מעמד מיוחד במינו ומרגש מאוד. על פני כ"ק אד"ש נראתה דביקות 58 תשרי ה'תשע"ה

עילאית ורוב הזמן היו עיניו עצומות, בייחוד התרגשתי בניגון "בני היכלא" שאז הרגשתי כאחד מה"בני היכלא". בשיחה ג' הזכיר הרבי שמכיוון שבשנה זו צום גדליה נדחה יה"ר שידחה לגמרי עם הגאולה העתידה לבוא ושנזכה לאראנו נפלאות תיכף ומיד ממש. אח"כ ברך כ"ק אד"ש ברכת המזון על הכוס. וההתוועדות הסתיימה בשעה.8:15 תפלת ערבית התפלל על מקומו (כמו במנחת שבת) ולאחריה הבדיל על הכוס של ברכה. לפני "סברי מרנן" הורה לר"ד יוניק שימלא שוב את הכוס. בברכת בורא מיני בשמים הניח את הכוס ובמפית נייר אחז בשתי ידיו את הבשמים והריח. אח"כ ברך מאורי האש ופשט את אצבעות שתי ידיו הק' לאור הנר, בסיום ההבדלה שפך מהכוס אל הצלוחית והביט לעבר ר"מ הארליג כדי שיכבה את נר ההבדלה ביין. אח"כ הרכין ראשו, הניח את הצלוחית וטבל את שתי אצבעותיו ביין והעבירם על קצות עיניו. בשעה 8:30 החלה חלוקת כוס של ברכה, וחילק לכל אחד ואחד מעט יין מכוסו. לרוב אמר "לחיים ולברכה" ולכמה אמר "ברכה והצלחה". מסביב הת' ואנ"ש שרו ניגונים. כך נמשך עד שעה 11:15. בסיום התיישב כ"ק אד"ש אמר ברכה אחרונה. אח"כ נעמד ואמר "ויתן לך". עד שסיים הספיקו להגיע עוד אנשים שלא קיבלו, והתחיל לחלק שוב במשך חמש דקות. וכשסיים אחז בידו את הכוס והסידור והתחיל לנגן "כי בשמחה תצאו" ויצא לחדרו. אח"כ התקיים סיום הלכות מלווה ולווה להרמב"ם והתחלת הלכות טוען ונטען בשילוב התוועדות חסידים שנמשכה עד לשעות המאוחרות. קובץ "יומנים מבית חיינו" 59

יום א', ד' תשרי, צום גדליה נדחה לאחר חזרת הש"ץ אמרו תחנון ואחר תחנון אמרו את הסליחות. חלוקת השטרות התחילה בשעה 12:15 והסתיימה ב 3:45 בערך. לרגל היות חלוקה זו הראשונה בשבילי לכן ניגשתי גם אני לקבל דולר. בשעה 4:10 נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה. לאחר מנחה אמר הרבי שיחת "דברי כיבושין". בשיחה דיבר על צום מדאורייתא יוה"כ, וצומות מדרבנן ושכולם "עת רצון". ובמיוחד צום גדליה שהוא בעשי"ת שעליהם דרשו הפסוק "דרשו ה' בהמצאו וגו'" אלו עשי"ת. אח"כ אמר שיה"ר שכיוון שצום גדליה השנה "נדחה" כן ידחה לגמרי בביאת משיח צדקנו בב"א אכי"ר. בסיום השיחה שארכה כחצי שעה, חילק כ"ק אד"ש לכל אחד ואחד שלוש דולרים. לתפלת מעריב נכנס הרבי ב 7:30. לאחר מעריב ארגנו "ועד סעודת שלמה" סעודה לשבירת הצום. יום שני ה' תשרי למעריב ניגש הרבי לעמוד התפלה לרגל ו' תשרי יום היאצ"ט של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה אמו של יבלח"ט כ"ק אד"ש. יום שלישי ו' תשרי, יאצ"ט הרבנית חנה ע"ה בתפלת שחרית היה כ"ק אד"ש החזן והתחיל וסיים כל קטע בקול. את המזמור "הללוי ה הללו א ל בקודשו" אמר כולו בקול רם. גם את ב' הפסוקים "ויושע ה'.. וירא ישראל" אמר בקול רם. 60 תשרי ה'תשע"ה

וכן בפסוק "שמע ישראל" וי"ג מידות הרחמים. ו"ובא לציון וגו'" אמר את הפסוקים "ה' צבאות, ה' הושיעה" בקול רם והחל לסיים מ"ברוך הוא אלה ינו". בשעה 2:25 נסע לאהל, וחזר בשמונה. בשעות הצהריים התקיימה התוועדות חסידים ב 770 בקשר לו' תשרי בשילוב עם סיום הלכות טוען ונטען להרמב"ם (הגם שמסיימים בח' תשרי והיו צריכים לערוך את הסיום מחר, אך מפני היחידות לגבירים שצריכה להתקיים מחר, הקדימו את זה להיום). דיברו כמה מחשובי אנ"ש. כאמור לעיל חזר הרבי מהאהל בשמונה, וכעבור כמה דקות נכנס לתפלת מנחה. ניגש לעמוד והתחיל "אשרי". בחזרת הש"ץ ב"ובספר חיים" הוסיף "נזכר ונכתב ונחתם". [שכחתי לציין שבכל התפלות בו' תשרי, הייתה צפיפות, במיוחד בקירוב לעמוד. כמו"כ הוצב מסך וידיאו בזאל הקטן למעלה כדי שכולם יוכלו לצפות ולהאזין לתפלות כ"ק אדמו"ר שליט"א.] לאחר מנחה עלה כ"ק אד"ש לבימה, למקומו הרגיל, לתפלת מעריב. לאחר מעריב, בשעה 8:40 התחיל כ"ק אד"ש לחלק "לעקאח" (במקום שבו מתקיימת חלוקת הדולרים בביהכנ"ס) לכל אחד ואחד מהקהל. הלעקאח היה עטוף בדולר ושקית ניילון. לכל אחד ואחד אמר "לשנה טובה ומתוקה". החלוקה לאנשים נשים וטף נמשכה עד ל 12:55 ובמהלכה חולקו למעלה מ 8,000 שקיות לעקאח. היום יצא לאור קונטרס ו' תשרי ה'תנש"א הכולל מאמר ד"ה "וכל אדם לא יהיה באהל מועד" שנאמר בהתוועדות ש"ק פרשת האזינו שבת שובה ה'תשכ"ג. את המאמר הוציא הרבי עוד בזמן שהותו באהל, ע"י המזכיר ר"י קרינסקי. דבר לא רגיל כלל. כמו"כ יצא לאור היום מכתב כללי הנושא את התאריך של היום ומהווה המשך לג' המכתבים כללים הקודמים. ונקודתו בענין הקשר של שנה זו למספר 'שלוש'. שבשנה זו ישנם בחו"ל ג' ימים רצופים של קדושה ג' פעמים. וההוראה לעבוד את ה' בשלושת הכוחות, מחשבה, דיבור ומעשה. והיינו שלא די במחשבה ודיבור אלא המעשה הוא העיקר. יום רביעי, ז' תשרי בשעות הבוקר המוקדמות הכינו את בית המדרש ד 770 ליחידות לידידי ליובאוויטש (קבוצה של למעלה ממאה עשירים) והקיפו שטח של כשני שליש מבית המדרש במחיצות נאות. עקב כך היתה צפיפות מיוחדת בתפלת שחרית. תפלת מנחה התקיימה בזאל הקטן למעלה בשעה 3:15. בשעה 4:00 הגיעו הגבירים ל 770, ובשעה 4:35 נכנס כ"ק אד"ש ליחידות. לפני שהגיע למקומו הנהן בראשו לשלום לכמה מהגבירים, לחץ את ידו של מר צ'ייס, יו"ר וועד ידידי ליובאוויטש, והחל באמירת שיחה שארכה כחצי שעה. הרבי פתח בברכה ועמד על הקשר של הכינוס לשיעור היומי בחומש "שמח קובץ "יומנים מבית חיינו" 61

זבולון בצאתך". תוך פירוט הוראות מיוחדות לאנשי עסקים, ובעיקר בשלשה תחומים: א. ניהול העסק ע"פ הלכה. ב. נתינה לצדקה לפחות בשיעור "מעשר". ג. קביעות עתים לתורה. לסיום ברך לכאו"א בשנה טובה ומתוקה ושתהיה שנת אורה וכו' עם כל הא ב. לאחר השיחה ניגשו כאו"א מהגבירים (איש ואשתו) ודיברו עם כ"ק אד"ש ביחידות כל אחד בענינו הוא כמה רגעים וקיבלו 'לקח' עטוף במפית נייר. הדבר נמשך עד השעה 10:15. לאחר שכולם ניגשו, התחיל כ"ק אד"ש לומר שיחה לשלוחים שהביאו 62 תשרי ה'תשע"ה

את הגבירים. ואמר, שבעצם כל יהודי הוא שליח של הקב"ה, לעשות לו ית' דירה בתחתונים. בהמשך קישר את זה לפרשת השבוע "שמח זבולון בצאתך" וסיים שתיכף ומיד תבוא הגאולה. בסיום השיחה ביקש שיביאו דולרים, בינתיים ניגנו השלוחים והפסיקו לרגע ואמר כ"ק אד"ש "חבל על הזמן, אפשר בינתיים לנגן". נכנס לחדרו בשעה 10:35 (היינו שכל היחידות נמשכה שש שעות). וכעבור כמה דקות נכנס למעריב לזאל הקטן ועודד בידו להגברת השירה לעבר ילדי שארף (היום הוא היאצ"ט של אביהם ע"ה. הם אמרו קדיש וכ"ק אד"ש הביט עליהם במשך אמירת הקדיש) כשיצא, עצר לרגע והניף ידו לעברם. יום חמישי, ח' תשרי הרבי נסע לאהל בשעה 2:25. בשעה 3:25 התקיים כינוס התמימים, לכל התלמידים בישיבות חב"ד ברחבי העולם, שהגיעו לכ"ק אד"ש לחודש תשרי. במהלך הכינוס, ערכו סיום הל' טוען ונטען להרמב"ם. ובסופו חולק קונטרס משיחת אחש"פ תשל"ו ע"ד תלמידי תומכי תמימים. בשעה 8:20 חזר כ"ק אד"ש מהאהל וכעבור כמה דקות נכנס לתפלת מנחה וערבית. לאחר מעריב הכריזו שכ"ק אד"ש יחלק "לעקאח" לאלו שעדיין לא קיבלו. בשעה 9:00 התחיל כ"ק אד"ש לחלק לעקאח (במקום חלוקת הדולרים ביום ראשון), לאלו שלא קיבלו עדיין. וכשגמר ב 9:20, לקח שקית לעקאח וחזר לחדרו. יוםן שישי, ט' תשרי, ערב יוהכ"פ בשעה 8:05 יצא כ"ק אד"ש מהפתח הראשי של 770 עם תרנגול הכפרות בידו. מסרו לשוחט והביט במעשיו כל משך השחיטה. לאחמ"כ מסר השוחט לכ"ק אד"ש כמה נוצות מהתרנגול ואת ה'יעה' עם הדם ואפר. כ"ק אד"ש אמר ברכת כיסוי הדם וכיסה עם הנוצות מכל הצדדים 5 פעמים. כשסיים ברך את השוחט (הרב קלמנסון שי') ב"גח"ט" וחזר ל 770 כשהוא נוגע במזוזה בגב ידו. בשעה 9:10 נסע למקוה וחזר ב 9:45 ונכנס לתפלה ב 10:10. בשעה 12:15 יצא לחלוקת לעקאח לאלו שלא קיבלו עדיין וגמר ב 1:00. בשעה 3:15 נכנס כ"ק אד"ש לתפלת מנחה כשבידו, חוץ מהסידור, שקית מלאה במטבעות ושלשל לכל קופה וקופה כמה מטבעות. לאחר התפלה ניגש כ"ק אד"ש לסטנדר המיועד לשיחות, פתח את הסידור בברכות השחר, בפסוקים דברכות כהנים, והתחיל לומר שיחה כשמביט בסידור. בחלקה השני של השיחה עצם את עיניו. כשסיים סגר את הסידור והיה נראה שמתחיל ללכת, אך לפתע המשיך בשיחה עוד כמה דקות. בשיחה פתח בברכה, ואמר שכדאי להתחיל בברכת כהנים ואמר את הפסוקים דברכת כהנים "וידבר.. דבר.. כה תברכו.. יברכך.. יאר.. ישא.. ושמו". לאחמ"כ ברך את השנה באותיות הא ב ואח"כ התחיל עוה"פ את הא ב עד האות ס'. ושכ"ז יקויים בגשמיות ממש, ושנזכה להגאולה כך שנוכל לאכול ביוהכ"פ שור הבר ולויתן כמו בימי שלמה וכו'. קובץ "יומנים מבית חיינו" 63

אחר כך אמר, שכיון שיוהכ"פ חל בשבת צ"ל הענין דתשובה עילאה, ונזכה ליום שכולו שבת ומנוחה וכו'. לאחר השיחה חילק דולרים לצדקה ונמשך כרבע שעה. לאחמ"כ יצא בשמחה לחדרו אח"כ חילק עוה"פ לעקאח לאלו שלא קיבלו עדיין. בשעה 6:25 (אחר הדה"נ) נכנס לזאל הקטן לברכת התמימים כשהוא לבוש בקיטל וטלית. כשהגיע לשטענדער אמר את הפסוקים דברכת כהנים והמשיך בשיחה. תחילה אמר, שמובן שהתמימים ג"כ נכללו בברכה הכללית, אלא שבהם מודגש ענינם לימוד התורה, כיון שאין להם דאגת הפרנסה. ובמיוחד בשנה זו שנת אראנו נפלאות וכו'. השיחה נמשכה כרבע שעה. לאחר השיחה נכנס לחדרו ומיד יצא לביהכנ"ס למטה ל"כל נדרי". כשהגיע למקומו אמר את פרקי התהלים שלפני כל נדרי בעמידה. לאחמ"כ ירד למטה ליד מקומו של החזן (רי"ח גלבשטיין) וקיבל לידיו ס"ת קטן. כן קיבלו חברי הבד"צ ס"ת כל אחד. כ"ק אד"ש נשאר למטה עד לאחר שהוכנסו כל הס"ת לארון קודש, לאחר כל נדרי. ב"לכה דודי" עודד כ"ק אד"ש חזק ובפרט ב"בואי בשלום". כ"ק אד"ש נשאר לעמוד עד אחר "ברכו". באמירת הפזמונים שלאחר מעריב ישב כ"ק אד"ש ונעמד לי"ג מדה"ר. לאחר התפלה ניגש הר"ב ליפסקר לעמוד לאמירת תהלים. כשסיימו, אחז כ"ק אד"ש בקאפיטל קט ונשאר במקומו, והמשיך לומר תהלים יותר מחצי שעה, עד שסיים. אמר את ה"יהי רצון" עבור כל הספרים ביחד, ויצא לחדרו. יום שבת קודש, י' תשרי, יום הכיפורים בכל התפילות נכנס כ"ק אד"ש כשבידו רק מחזור גדול ותהלים. על השטענדער היה מונח שעון. בשעה 10:00 נכנס כ"ק אד"ש לתפלת שחרית. כשאמרו את הפסוק "ברוך שם" נעמד מעט. למפטיר עלה הרב חמ"א חדקוב שי'. לפני "יזכור" הביט כ"ק אד"ש לראות שכולם יצאו. בשעה 3:15 הסתיימה התפילה והגבאי הכריז על תפלת מנחה בשעה 5:00. בשעה 5:10 נכנס כ"ק אד"ש למנחה כשהוא לבוש בכובע, כשהגיע למקומו הכניס את הכובע לסטענדר. כשעלה למפטיר יונה לקח עמו את המחזור ודפי ההפטורה. סיום תפילת מנחה הביט על הקהל. אח"כ החלו תפלת נעילה ובחזרת הש"ץ, ב"שים שלום", ניגנו וכ"ק אד"ש עודד מאוד חזק, וחזרו על הניגון ארבע פעמים. בינתיים גברה הצפיפות לקראת ה"מארש". באמצע הקדיש שלאחר הפסוקים "שמע ישראל.. ה' מלך.. ה' הוא האלקים.." עלה כ"ק אד"ש למדריגות המיוחדות למארש ופנה לעבר הקהל העצום. החלו לנגן את "מארש נפוליאון" כ"ק אד"ש הביט על הקהל בפנים מאירות והניף ידו בשמחה. אח"כ הוריד את טליתו על פניו והתחיל לסובב ידו במהירות ובשמחה. לקראת הסיום סיבב את ידו בחוזק רב והשמחה פרצה גדרים אין לשער. את המארש שרו ג' פעמים. 64 תשרי ה'תשע"ה

כ"ק אד"ש חזר למקומו ובסיום הקדיש לבש את מגבעתו. לאחר ההבדלה בסיום מעריב פנה כ"ק אד"ש לקהל והניף ידו ואמר גוט יו"ט ג"פ. אח"כ אמר: "ס'איז דא ך א פסק דין אין שו"ע אז מוצאי יוהכ"פ איז "לך אכול בשמחה לחמך" און מ'פארבינדט דאס איז זמן שמחתנו" [יש פסק דין בשו"ע שבמוצאי יוהכ"פ ישנו ציווי "לך אכול בשמחה לחמך", ולקשר את זה עם זמן שמחתנו"] ותוך כדי דיבור התחיל לנגן בעוז את ניגון ההקפות לאביו, כשמניף ידו. ויצא לחדרו כשפניו הק' מאירות. לאחר 10 דקות יצא כ"ק אד"ש לקידוש לבנה, כשהוא לבוש בקיטל וטלית, ובידו סידור תהלת ה' גדול (שיצא לאחרונה) שמתוכו אמר "קידוש לבנה". את ה"עלינו לשבח" אמר מתוך דפי הסידור של ערבית דליל שב"ק (לפענ"ד הטעם הוא מפני שזהו היחיד בכל הסידור ששם הוי' כתוב במלואו). בסיום ברך את העומדים מסביב ב"גוט חודש" ונכנס לחדרו. בחוץ נערכה סעודה של שתיה ומזונות לשבירת הצום (ע"י ר"נ מרקוביץ) לך אכול וגו'. מאוחר יותר נבנתה סוכתו של כ"ק אד"ש בחצר (השנה הקימו בשביל כ"ק אד"ש סוכה בתוך 770 בקצה ג"ע התחתון, כשחלק גדול מהגג הסירו ובנו מחדש באופן הראוי לסיכוך). יום ראשון, י"א תשרי, "בשם השם" בשעה 11:55 החלה חלוקת הדולרים ונסתיימה ב 1:45. אח"כ נסע כ"ק אד"ש למקוה וחזר ב 3:35. בינתיים הגיעו אנשים שלא קיבלו דולר והרבי יצא שוב לחלוקת דולרים ב 3:45 וחילק עד 4:30 (היום ג"כ ניגשתי לקחת דולר עבור...). בשעה 4:50 נסע לאוהל וחזר ב 8:15. יום שני, י"ב תשרי אחר מעריב חילק לכאו"א שני דולרים במשך כ 35 דקות. כשיצא מהמעלית למעלה איחל לעומדים שם "גוט יום טוב". קובץ "יומנים מבית חיינו" 65