אריה אולמנ בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ במאמר זה אבקש ל קור את תולדות 'הגבעה הרו ית' שבינ כפר עציונ לצומת גוש עציונ. בהקשר זה נע וק בהתיישבות המיוחדת במקומ, ב'מנזר הרו י' שאיננו עוד, באדמ שנטע עצי פרי בהרי יהודה, ובקשר של יזמת המי יונ הכנ ייתי הרו י לתולדות גוש עציונ המאוחרות יותר. מי היה על הרי גוש עציונ לפני הראשונימ? יישובי גוש עציונ לא הוקמו בחלל ריק. לפני עליית חברי 'קבוצת אברהמ' על הקרקע ב- 30.4.1943 פעלה במקומ חברת 'אל ההר' של שמואל צבי הולצמנ, שהכשירה את האדמה לחקלאות וקבעה על המפה את השמ 'כפר עציונ'. לפניה, ב- 1927, הגיעה להרי יהודה חברת 'זכרונ דוד', שיי דה את היישוב מגדל עדר. מנ הקבוצה הזאת קנה ש"צ הולצמנ את האדמות לפרויקט ההתיישבות שלו. כל זה ידוע ומתועד. 1 ואולמ, התבוננות בתמונות וקטעי פר ומימ ישנימ מעלה שאלות מ וימות. באלבומ התמונות של ש"צ הולצמנ נמצאה תמונה של "עצי פרי ב'כפר-עציונ' " (ראו איור מ פר 1). העצ בתמונה דומה לתפוח, לפי ה מוכות שמחזיקות את הענפימ הכבדימ מ פ רות; אלא שעצ התפוח המצוי מתחיל להניב פ רות רק בשנה החמישית לחייו, ומגיע לממדימ של העצ שבתמונה כעבור עשרימ שנה לפחות. חברת 'אל ההר' עלתה על הקרקע בשנת תרצ"ד, ובשנת תרצ"ו כבר עזבה את המקומ בפרוצ המרד הערבי. היא פעלה באזור כשנתיימ בלבד. כיצד, אמ כנ, ה פיק לצמוח בכפר עציונ עצ פרי מרשימ כזה? חברת 'אל ההר' הודיעה לציבור בחוברת הפר ומת שלה: ראו למשל: י' בנ-יעקב, גוש עציונ חמישימ שנות מאבק ויצירה, כפר עציונ תשל"ח; מ' נאור (עורכ), גוש עציונ מראשיתו עד תש"ח (עידנ 7), ירושלימ תשמ"ו; ו פרימ אחרימ..1 39 על אתר יח (שבט תשע"ד)
אריה אולמנ המומחימ המפור מימ שבארצ ביקרו את המקומ ובחנו את הקרקע, ומצאו שמכל הבחינות מתאימ המקומ להתיישבות על י וד של מטעי פירות ומשקי-עזר. 2 ואולמ, אמ בזמנ הקמת החברה הייתה בידי אנשיה רק חוות דעת מומחימ על אפשרות הנטיעה איכ ה פיקו לגדול בהרי יהודה אילנות כה ענפימ? בחוברת פר ומ אחרת של חברת 'אל ההר' נכתב:...חשוב לציינ כי באיזור כפר עציונ נמצאימ כעת שרידי יערות מהפירות השונימ שחברת 'אל ההר' מתכוננת לנטוע, כמו: התפוח, האגוז, הבטנימ וכו'. 3...גמ מהעצימ הבודדימ שניטעו על ידי מנזרימ באיזורי ההרימ אנו למדנו באופנ ברור ומוחלט שמ פר חשוב של מיני פירות וזניהמ מכני ימ מדי שנה בשנה רווחימ עצומימ. 4 איור מ פר 1: צילומ מאלבומו הפרטי של ש"צ הולצמנ (באדיבות הארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל). בנ-יעקב (לעיל, הערה 1), עמ' 28. כפר עציונ נו ד על ידי חברת אל ההר, תל אביב 1934, עמ' 8. באדיבות הארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל. אני מודה לישראל שדיאל, מנהל הארכיונ, על עזרתו הרבה. שמ, עמ' 3..2.3.4 40
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ הייתכנ, אמ כנ, שהעצ שבתמונה צמח ב'שרידי היערות'? אפשרות אחרת היא שהעצ הוא 'ירושה' מחברת 'זכרונ דוד'. ככ אכנ נכתב בעיתונות דאז: משפחות אלה התחילו לנטוע בערכ כ- 15-20 אלפ גפנימ, זיתימ ועצי פרי אחרימ... 5 אולמ מכתבה אחרת, שפור מה כעבור שלושה חודשימ, עולה תמונה שונה. שמ מובא ריאיונ עמ אחד החברימ של קבוצת 'זכרונ דוד':...לעת עתה נטענו מעט גפנימ. האמ יודע אתה לעבוד בחקלאות? לא. 6 גמ אנשי 'אל ההר' כתבו שתושבי מגדל עדר התפרנ ו ממשק חלב. 7 טיפוח בו תני עצי פרי דורש מיומנות וני יונ, ו"עצי פרי אחרימ" נשארו, כנראה, רק בתכניות. ואולמ, מנ התמונות והמקורות שהוצגו בתחילה נראה, שש"צ הולצמנ בהגיעו לשטחי 'כפר עציונ' העתידי מצא בהמ עצי פרי שניטעו כמה עשרות שנימ קודמ לכנ וכבר הניבו פרות. אמ חברי 'זכרונ דוד' לא נטעו אותמ, מי אפוא נטע אותמ? תושבי המקומ הערביימ היו מעטימ, ונטעו מדור לדור בעיקר זיתימ וגפנימ. לא היה להמ ני יונ בגידול עצי פרי אחרימ. התחנה הני יונית החקלאית באל-ערוב קמה רק בתקופת המנדט, זמנ מועט לפני התחלת פעילותו של ש"צ הולצמנ, ולא ה פיקה להכשיר חקלאימ. 8 על כנ, יש לחפש את הנוטעימ במקורות אחרימ. ראשית הפעילות הרו ית בבית זכר מערבה מברכות המימ הבריטיות ליד כביש 60, בדרכ לכפר עציונ, נמצאת גבעה הידועה בשמ 'הגבעה הרו ית' או 'גבעת המנזר הרו י'. תושבי המקומ הערביימ והמפות הטופוגרפיות מכנימ אותה דיר שעאר. 9 'המנזר הרו י' תופ מקומ נכבד בתולדות הקרבות על גוש עציונ באביב 10 1948. בעת ההיא נמצאו במבנה המנזר כמה נזירימ ומשפחה ערבית (משפחת חא בונ) שחכרה את הקרקעות; 11 אכ המבנה הגדול דבר, 6.1.1927. שמ, 31.3.1927. ראו: בנ-יעקב (לעיל, הערה 1), עמ' 34. ראו: ד' עמית, 'תמורות בנופי גוש-עציונ בעקבות יפורי נו עימ מנ המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרימ', בתוכ: גוש-עציונ מראשיתו עד תש"ח (לעיל, הערה 1), עמ' 17. ראו למשל:,http://www.geographic.org/geographic_names/west_bank/k/kh.html שמ מכונה המקומ.Khirbat Deir Sha ār במפות אחרות ניתנ למצוא שמ דומה: דיר שהר, דיר שאר, בית שעאר, בית שער, بيت شعار,.Dayr Shi`ar,Dayr Shi`ar,Dayr Shi ār,deir Sha`ar ראו: ד' קנוהל, גוש עציונ במלחמתו, ירושלימ תשי"ד, עמ' 318 ואילכ. על קורות משפחה זו קיימ מידע רב בארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל..5.6.7.8.9.10.11 41
אריה אולמנ והיפה שתועד בצילומימ אינו מתיר פקות: שנימ מועטות לפני כנ היו שמ חיימ תו ימ (ראו איור מ פר 2). מה ידוע על 'המנזר הרו י' בהרי יהודה? ככ למשל תיארו דב קנוהל: משמאל לדרכ הפנימית, על גבעה נישאה (950 מטר) עומדימ בניני המנזר הרו י חבויימ בתוכ מטע עצימ. המנזר נבנה לפני מלחמת העולמ הראשונה (1902) כתחנת אכ ונ לעולי רגל רו יימ בדרכמ מירושלימ לחברונ. 12 המנזר מוזכר גמ ב קרימ אחרימ של האזור, אכ עמ טעות בתאריכ יי ודו. 13 כנ ידוע לחוקרימ שהאדמות בקרבת בית שעאר היו לימימ בבעלות קבוצת 'אל ההר', וקרנ קיימת לישראל העבירה אותנ ליישובי גוש עציונ; 14 מאידכ, תולדות האחוזה הרו ית עצמה היו ידועות עד הזמנ האחרונ רק על פי מקור מידע קצר וענייני מכתבו של ראש נציגות הכנ ייה הרו ית בישראל, הארכימנדריט אנטוני, אל אריה רוטנברג, איור מ פר 2: מבט מלמטה על המנזר הרו י. צילומ מאלבומו הפרטי של ש"צ הולצמנ (באדיבות הארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל). קנוהל (לעיל, הערה 10), עמ' 10. ראו: מ' מרקו וד' עמית, הר חברונ קר נופ ומ לולי טיול, ירושלימ תשמ"ט, עמ' 89. ראו: י' כצ, ההתיישבות היהודית בהרי חברונ ובגוש עציונ 1947-1940, רמת גנ תשנ"ב, עמ' 37,.138,135,134,101.12.13.14 42
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ חוקר תולדות גוש עציונ. המכתב התפר מ כנ פח למאמר על מערות הגבעה. 15 הארכימנדריט מתאר בקצרה את קניית הקרקע על ידי הכנ ייה הרו ית, את יי וד המנזר כאכ ניה לצליינימ ואת מערכת המנהרות. הוא מפנה אל המאמרימ בכתב העת של המי יונ הרו י (= Святая Земля ארצ הקודש), ש קרו את תולדות המנזר; ואולמ כעת כבר מצוי בידינו מידע מגוונ ומקורי יותר. הכנ ייה הרו ית האורתודוק ית פעלה בארצ ישראל החל מאמצע המאה התשע עשרה. לפעילות זו היו שתי מטרות: יוע לוגי טי לצליינימ הרו יימ, וחיזוק נוכחות האימפריה הרו ית במזרח התיכונ. 16 לשמ ככ רכש המי יונ הרו י בראשות הארכימנדריט אנטונינ (קפו טינ) שטחימ רבימ ב ופ המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרימ: 'מגרש הרו ימ' הנמצא מערבה מהעיר העתיקה בירושלימ, אדמות בעינ כרמ, חלקות בהר הזיתימ, 'אלונ ממרא' בחברונ, שטחימ ביפו, בנצרת, בטבריה, בחיפה וביריחו. נזירי המי יונ פעלו בקרב ערבימ-נוצרימ, וככ יי דו בבית ג'אלה בית פר לבנות, מינר למורות (לא נשתמרו) ומרפאה (עכשיו קפה-מוזאונ). 17 בינ השאר ביקשו פעילי המי יונ להקימ תחנת ביניימ עבור אורחות הצליינימ ההולכות מירושלימ לחברונ. בארכיונ המי יונ הרו י הכנ ייתי בארצ הקודש נמצאימ מ מכימ המתארימ את ראשית ימי 'המנזר הרו י'. אנשי הכנ ייה קראו למקומ 'בית זכר' או 'בית זכריה' עקב הזיהוי המוטעה שלו למקומ מגוריו של זכריה, אבי יוחננ המטביל, אחד ממיי די הנצרות. 18 ככ מתוארת רכישת המקומ: ב -1 במאי 1903 נרשמה הקבלה שבה חו יינ חאשמ אפנדי חו ייני, חליל נ טא ומורקו מו א מוכרימ לנזיר ולדימיר [גיגאנוב] את חלקת ח'ירבת שער עמ ציונ גבולותיה. המוכרימ קיבלו על עצממ את כל הוצאות הרישומ וגמ את הרחבת הדרכ הישנה אל החלקה. הנזיר ולדימיר קיבל כמה פעמימ מהמי יונ כ פ לביצוע הע קה הזאת שעלתה ראו: ש' בנ-שלומ, 'מערת המנזר הרו י', נקרות צורימ 13, תשמ"ז, עמ' 147-145. Архимандрит Н. Ротов, История русской духовной миссии в Иерусалиме, =) Серпуховский Высоцкий мужской монастырь, 1997, глава I הארכימנדריט נ' רוטוב, תולדות המי יונ הכנ ייתי הרו י בירושלימ, המנזר רפוחוב, 1997, פרק א). ה פר זמינ לקריאה ברשת:.http://www.rusdm.ru/history.php?item=10 ראו: 2, H. Лисовой, К святыням Православного Востока, Московская перспектива (= 2005 נ' לי ובוי, 'אל קודשי המזרח האורתודוק י', העיתונ נקודת מבט מו קבאית, גיליונ 2, 2005). העיתונ זמינ לקריאה ברשת:.http://www.mperspektiva.ru/info/archive.html ראו: І. B. Meistermann, La Patrie De Saint Jean-Baptiste, Paris 1904, pp. 93-100; Филиппъ, Аинъ-Каремъ или Бетъ-Захаръ?, Святая Земля Журнал Русской стр. 10-16 =) Духовной Миссии в Иерусалиме 1937, 1, ה' פיליפ, 'עינ כרמ או בית זכר?', ארצ הקודש כתב העת של המי יונ הכנ ייתי הרו י בירושלימ, 1937, גיליונ 1, עמ' 16-10)..15.16.17.18 43
אריה אולמנ 18500 פרנקימ. 19 הקושאנ הראשונ נרשמ על שמ מתורגמנ המי יונ ג"נ חלבי, נתינ תורכיה, נוצרי אורתודוק י, ורק ב- 23 באוגו ט 1903 נערכ הקושאנ הזמני [אל-מוחבר] על שמ הארכימנדריט לאוניד [ נצוב]. 20 בשנת 1903 נקנתה חלקת אדמה בבית זכר. לימימ נבנה שמ בית הכנ ת אורחימ ל- 1000 איש, נשתל גנ עצי פרי שאמור להפיק רווחימ רבימ, נעשה בית תפילה ל- 300 איש. 21 באוקטובר 1903 דיווח הארכימנדריט לאוניד על רכישה זו לדרג כנ ייתי גבוה, המטרופוליט של נקט פטרבורג, אנטוני וודקוב קי: לפני זמנ מה נקנתה בשביל המי יונ הרו י בארצ הקודש חלקת אדמה בשמ בית שער בשטח 1511577.77 מ"ר. עלות הקניינ 18500 פרנקימ, הכול מתרומות פרטיות, בלי הוצאות כ פי המי יונ או האוצר. לשמ מניעת חטיפת הקרקע נבנתה ביב החלקה חומה (בנייה יבשה), ולשמ גישה נוחה נ ללה דרכ אל החלקה, המ תעפת מהדרכ הראשית לחברונ. החלקה שייכת לכפר בית אומר של מחוז חברונ ונמצאת בחצי דרכ אל חברונ, 20 מיל מירושלימ. כל המ מכימ הרשמיימ נערכו כדינ. הרישומ נעשה במשרדי השלטונ התורכי בחברונ, מ ' 23 באוגו ט 1903 (שנת היג'רה 1319). באמצע החלקה הזאת על ראש גבעה לא גבוהה נמצאות חורבות שבתוכנ שרידי כנ ייה עתיקה. במהלכ חפירות השרידימ האלה נתגלתה רצפת פ יפ עמ כתובת יוונית וציורימ ימבוליימ. לפי מ ורת מ וימת, במקומ הזה היה ביתמ של זכריה ואלישבע, הורי יוחננ המטביל, והזיהוי הזה מ תאמת גמ על ידי מפת הפ יפ שנמצאה במידבא. מלבד ערכ המקומ הזה כמקומ קדוש, הוא חשוב לנו, לרו ימ, כמקומ מנוחה לשיירות צליינימ גדולות ההולכות מירושלימ אל אלונ ממרא. ומעבר לככ, החלקה הזאת יכולה בעתיד להביא למי יונ רווחימ כ פיימ, כי קרקעה פורה ומתאימה לזריעה, לנטיעות עצי פרי ולגפנימ. 22 בניית האחוזה לא הייתה קלה ומהירה גמ מצד התושבימ הערביימ וגמ מצד השלטונות. תושבי המקומ איימו על הפועלימ, בנו טר ות לנטיעות שלהמ על הדרכ אל ההר, כרתו עצימ בגנ האחוזה ושפכו קרו ינ אל תוכ מכלי המימ. באוגו ט 1904 פנה ראש המי יונ אל הקונ ול הרו י א"ג יאקובלב בבקשה להשיג אישור לבניית בית תשע מאות זהובימ לפי מקור אחר. М. Магдалина (Корнилова) (ред.), Святая Земля Историко-культурный иллюстрированный альманах 2, Русская духовная миссия в Иерусалиме 2012, стр. (= 116 הנזירה מגדלינה [קורנילובה] [עורכת], ארצ הקודש מא פ הי טורי-תרבותי ב, מו קבה 2012, עמ' 116). התרגומ הוא שלי, וככ גמ כל התרגומימ מרו ית לאורכ המאמר. רוטוב (לעיל, הערה 16). הכותב מתב על ארכיונ המי יונ הכנ ייתי הרו י Русской) Архив,(Духовной Миссии תיקימ.2081,2079 ארצ הקודש (לעיל, הערה 20)..19.20.21.22 44
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ קומתיימ בנ ארבעה עשר חדרימ עבור הצליינימ. אולמ השלטונות העותמאניימ התנגדו, ונימוקיהמ היו שאינ בבית זכר מקומות קדושימ שאליהמ באימ הצליינימ, שהחלקה מוקפת בכפרימ מו למיימ ושהדבר מונע את אפשרות הבנייה שמ. ראשי המי יונ נזקקו להוכיח את הצורכ לבנות בית לצליינימ, אשר בדרכמ מירושלימ לחברונ לא היה להמ שומ מח ה מהחומ בקיצ ומה ופות בחורפ. ככ כותב הארכימנדריט לאוניד ( נצ וב) בשנת 1904: "עקב חו ר מח ה, הצליינימ שלנו ובלימ מצרות צרורות שאי-אפשר לתאר אותנ. למשל, השנה ופת שלגימ פקדה את אורחת הצליינימ שמנתה שש מאות איש בדרכ מירושלימ לחברונ. אישה אחת מתה בדרכ, וכמה אנשימ טופלו בבית החולימ". 23 פנייה זו כנראה הועילה, ובשנת 1904 החל ראש המי יונ, הארכימנדריט לאוניד, לבנות ליד שרידי הכנ ייה הביזנטית את אכ ניית הצליינימ לאלפ איש בית גדול ושלושה ביתנימ. בשנת 1914 נשלמה בניית הבית הגדול; ביתנימ קטנימ היו מוכנימ כבר בשנת 24 1913. יש לשימ לב לציונ "גנ עצי פרי שאמור להפיק רווחימ רבימ" ולתיאור הקרקע כמתאימה לנטיעת עצי פרי העשויימ להביא למי יונ רווחימ כ פיימ. האמ זהו הגנ שעציו צולמו בשנת 1935 בידי חברי 'אל ההר'? מדוע דווקא ב'גבעה הרו ית'? מדוע מיקמ המי יונ הרו י את אכ ניית הצליינימ דווקא על גבעת דיר שעאר? התשובה ה בירה ביותר: האתר נמצא בחצי הדרכ מירושלימ לחברונ (כפי שציינ ראש המי יונ במכתב שהובא לעיל), ואורחות הצליינימ שיצאו בבוקר מאחת הערימ ביקשו לנוח במקומ הזה ולאכול ארוחת צהריימ. השערה זו נתמכת בהימצאות בית קפה ערבי בקרבת מקומ 'אל קושוק', פונדק באמצע הדרכ מאל-קוד עד אל-ח'ליל. המקומ שמ. Н.Н. Лисовой и др., Сводный каталог русских недвижимостей в Святой Земле, в: Н.Н. Лисовой (ред.), Россия в Святой Земле, Документы и материалы 2, Москва стр. 705,2000 (= נ"נ לי ובוי ואחרימ, 'הקטלוג המאוחד של הנדל"נ הרו י בארצ הקודש', בתוכ: נ"נ לי ובוי [עורכ], רו יה בארצ הקודש, מ מכימ ב, מו קבה 2000, עמ' 705); Сафонов, Д.В. Русская Духовная Миссия в Иерусалиме в 1921-1923 гг. по новым документам из архива Свято-Троицкой семинарии в Джорданвилле, США, в: Н. Скурат, И. Лудищев (ред.), Русская православная церковь Сретенская духовная семинария прим. 4 =) Сретенский сборник 2, Москва 2010, стр. 531, ד"ו פונוב, 'המי יונ הכנ ייתי הרו י בירושלימ בשנימ 1923-1921 על פי מ מכימ חדשימ מתוכ הארכיונ של ה מינריונ בג'ורדאנוויל, ארצות הברית', בתוכ: נ' קורט וי' לודישב [עורכימ], מא פ ה מינריונ רטנ קי אשר במנזר רטנ קי 2, מו קבה 2010, עמ' 531, הערה 4)..23.24 45
אריה אולמנ היה עשיר במימ ליד 'אל קושוק' היו מעיינות עינ-ברודה וביר-פורידי (ראו איור מ פר 3). ככ תיארו אותו הנו עימ היהודיימ בתחילת המאה העשרימ: לימינ נמצאת ח'רבת בית זאכאריה... לימינ נמצאת ח'רבת בית אדיר, 25 אחרי עשרה דקימ ירדנו לוואדי אל-אררוב הרחב, ואחרי עברנו רבע שעה הגענו אל הגשר; על ידו נמצא חאנ. 26 בעצלתיימ הוא מפיח אש בגחלימ הלוחשות שבפינה ומגיש פלוני קפה. אמ תטעמ מנ ה פלונ ואמ תדיחהו מעליכ שלמ תשלמ לו את הפרוטות. על ממכר קפה פרנ תו. 27 מבנה הח'אנ חדל לשמש בתפקידו עמ לילת כביש המכוניות ונהר בשנת 28 1985. באתר דיר שעאר נמצאו בעת ההיא שרידי כנ ייה ביזנטית 29 פ יפ ימ עמ איור מ פר 3: קטע ממפה צבאית בריטית בקנה מידה 1:40000 משנת 1918 (מתוכ או פ המפות על שמ ערנ לאור, ה פרייה הלאומית). בתחתית התמונה מ ומנ מבנה בשמ 'אל קושוק'. בחלק השמאלי העליונ של התמונה מ ומנימ 'המנזר הרו י' ו'חר' בית שעאר'. ח'רבת אוויר, היומ גבעת החי"ש ליד אלונ שבות. א"ש הירשברג בשנת 1910, מובא אצל עמית (לעיל, הערה 8), עמ' 13. רחל ינאית בנ-צבי, בערכ בשנת 1910, מובאת אצל עמית (לעיל, הערה 8), עמ' 17. ראו: עמית (לעיל, הערה 8), עמ' 17. ראו: י' פלג, 'דיר שעאר', חדשות ארכיאולוגיות 2000, 112, עמ' 129; Israeli.R Greenberg, archaeological activity in the West Bank 1967-2007, Jerusalem 2009, p. 125; Y. Peleg,. Deir Sha`arʼ, Excavations and Surveys in Israel 112, 2000, pp. 103*-104*.25.26.27.28.29 46
בית שעאר, הנזיר לאזאר ווהפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ אחר יותר, במקומ תיעוד מאוחר 5). 30 לפי,4 כתובת ותמונות (ראו איורימ מ פר [ Ὑπὲρ הפ יפ של רצפת הכנ ייה רבדיר שעאר: ἀν]τιλή[μψεως τ]ῶν איור מ פר :4: כתובת מתוכ καρποφω [ρούν των - - - -] ο Κάσιων κ(αὶ) Ἰωάννι<ν> Ζαχαρ[ίου - - κ(αὶ) Ἰω]άνιν - - ἔτ(ους) =] Ἀβέσομβον κ(αὶ) Ἰωάνιν κ(αὶ) Ρ Ρ - - - - α ἐτελιώθη τὸ ἔρ γ ο νν עבור העזרה של המפעל בשנת...]. ואיואני אב ובמו ו... הושלמ נושאי ה פ רות... קא יו ואיואני (בנ?) זכריו (לקוח מתוכ: no. 238.( Supplementum Epigraphicum Graecum VIII,, 1937, מהפ יפ של הכנ ייה בבדיר איור מ פר : 5 פרט שעאר (מתוכ: פיליפ [לעיל, הערה 18], עמ' 11). G.A. Barton, The Mosaic recently found at Ain Arrûb, Journal of Biblical Literature 22 1, 1903, pp. 41-44; R.P. Germer-Durand, Bulletinʼ, Revue Biblique 18, 1909, p. 333; L.H. Vincent, Les Ruines de Beit Cha'ar, Revue Biblique 12, 1903, pp. 612-614; M. Avi-Yonah, Mosaic Pavements in Palestineʼ, Quarterly of the Department of Antiquities of Palestine II, 1932, pp. 136-181; A. Alt, Palästinajahrbuch XXX, 1934, p. 76; A. Ovadiah, Corpus of the Byzantine Churches in the Holy Land, Bonn 1970,, p. 29; Б.Г. Якеменко, Раскопки движутся помаленьку... Архимандрит Антонин и археологические исследования на Русском Месте в Иерусалиме страница из =) истории Российской библейскойй археологии, Mосква ב"ג יאקמנקו, 2009, стр. 83 במגרש הארכאולוגיות ת "החפירות מתנהלות לאט לאט..." ההארכימנדריט אנטונינ והחפירות הרו י בירושלימ פרק מתולדות הארכיאולוגיה המקראית הרו ית, מו קבה 2009, עמ' 83); י' מו מכ, פלג, תופעת האיקונוקל טיקה בכנ יות ובבתי כנ ת ביהודה, עבודה לשמ קבלת התואר האוניבר יטה העברית, ירושלימ תש "ו..30 47
אריה אולמנ בכנ ייה הייתה כתובה בפ יפ המילה ПЕРΣΩ (פר ימ). 31 החוקרימ השונימ ה פיקו לתעד את הפ יפ ימ, אכ המ לא נשתמרו עד הזמנ הזה: בשנת 1903 נקנה ראש הגבעה על ידי המי יונ הרו י, ומעל שרידי הפ יפ נבנה בית מיוחד. אבל אמצעימ אחרימ לשימור הפ יפ לא ננקטו. אחרי המלחמה [= מלחמת העולמ הראשונה] הבית עמ הפ יפ נהפכ לדיר כבשימ, לכנ הפ יפ הושחת... בשנת 1935 ביקרתי באתר; הכתובת בפ יפ הושחתה כליל, לא נשאר ממנה שריד. 32 אמ כנ, נציגי המי יונ הרו י באו למקומ שהיה מוכר לעוברי אורח שהלכו בינ ירושלימ לחברונ, מקומ שבו עשו הפ קת מנוחה מאז ומתמיד. לאתר זה הייתה גמ הי טוריה כנ ייתית. הנזיר לאזאר ופעילותו בכתב עת רו י בנ הזמנ יש גמ מידע על גננ האחוזה: בעת הקנייה הייתה זו גבעה שוממה. כל הקרקע הפורייה הובאה לשמ על ידי צליינימ, אשר יצאו מירושלימ לחברונ ליומ או ליומיימ, להשתחוות לאלונ ממרא, אבל לפעמימ נשארו בבית זכר לעבוד חודשימ ארוכימ. כאיכר פשוט, כנזיר פשוט, ניהל הנזיר ל אז אר 33 את בית זכר במשכ שנימ רבות, ובמשכ זמנ זה חפר בתוככי הגבעה מערכת מערות עמ כנ ייה תת-קרקעית, כנ יות זעירות ותאי מגורימ לנזירימ. מעשה הגבורה הזה ראוי לציונ אפילו ביח למתבודדימ הגדולימ של ימי קדמ א ופ ימ י הקדוש, חריטונ הקדוש 34 ואחרימ. לפי תכניותיו של לאזאר, אמורה הייתה להיות במערות כנ ייה זעירה על שמ לאזאר הקדוש, כנ ייה זעירה על שמ הורי הבתולה מריה, כנ ייה זעירה על שמ ה תלקות הבתולה מריה, ובמרכז המערה כנ ייה גדולה על שמ הקבר הקדוש. ליד הכני ה למערה חפר לאזאר תאי מגורימ לו ולנזירימ אחרימ. המלחמה הגדולה [= מלחמת העולמ הראשונה] לא אפשרה ללאזאר ל יימ את עבודתו; נותר לחפור רק כמה עשרות מטרימ כדי לפלוש את הגבעה כולה. 35 מערכת המערות נשתמרה יפה עד היומ ותוארה על ידי חוקרימ ישראליימ. 36 ראו: פיליפ (לעיל, הערה 18), עמ' 15. פיליפ (לעיל, הערה 18), עמ' 14. 11-10, על שמותיו ראו להלנ. מערכת המערות על שמ הנזיר חריטונ נמצאת ב ביבות היישוב תקוע. Г. Лукьянов, ʻО. Лазарь и его пещеры в Бейт-Захарѣ, Святая Земля Журнал стр. 94-95 =) Русской Духовной Миссии в Иерусалиме 1936, 4, ג' לוקיאנוב, 'הנזיר לאזאר ומערותיו בבית-זכר', ארצ הקודש כתב העת של המי יונ הכנ ייתי הרו י בירושלימ, 1936, גיליונ 4, עמ' 95-94). ראו: בנ-שלומ (לעיל, הערה 15), עמ' 148-138..31.32.33.34.35.36 48
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ מי היה הנזיר לאזאר? ל א ונ טי פיודורוביצ' וד ומ ויקינ Фёдорович) Леонтий ;Судомойкин 1.5.1932-13.6.1852) נולד בכפר אשא, אזור מיניאר, מחוז א ופה ברו יה. הוריו פיודור טפנוביצ' ופאודו יה קונדרטייבנה היו איכרימ, והוא נרשמ כבורגני (תושב העיר) בעיר ברנאול, מחוז טומ ק שב יביר. בשנת 1902 בא לארצ הקודש כצליינ עמ בת זוגו ונשאר במי יונ הרו י. אשתו, מריה מירונובנה, חזרה לעיר ברנאול והתנזרה במנזר 'קזאנ קי'. אחד מבניו היה לימימ דיאקונ בכנ ייה בכפר קא טאנינ קויה שבמחוז טומ ק. בשנת 1906 התנזר וקיבל שמ ל ב ר נ ט י. אחרי מלחמת העולמ הראשונה קיבל על עצמו נדר נזירות חמור כימה עמ השמ לאזאר. 37 בכתב העת הרו י נחשפימ פרטימ נו פימ על האיש הזה: הנזיר לאזאר היה אישיות מיוחדת. כשביקרנו בארצ הקודש לא פ חנו על דלתו במנזר בהר המשחה שבו הוא חי בשלווה לעת זקנתו. תמיד התפעלנו ממנו, אחד האישימ הרבימ שבנו את רו יה הגדולה. הוא נולד ב יביר המזרחית, במחוז אלטאי, שמ התעשר כשהמציא ובנה טחנות רוח גדולות לפי התרשימימ שלו. אחר ככ קנה שטח שוממ גדול ב ביבות העיר ברנאול במחוז אלטאי ויי ד שמ אחוזה לתפארת. הוא גידל שמ תפוחימ, אג ימ, שזיפימ פ רות שבדרכ כלל אינמ מבשילימ באקלימ הקשה של יביר. אנשי הבוטניקה ני ו לשווא לחקות את הצלחתו, עד שגילה להמ את ודו המקצועי. בדרכ כלל לבלוב עצי הפרי ב יביר היה נשחת באביב עקב קרה עזה ששררה בלילות, ואילו לאזאר הקיפ את עצי הפרי עוד בחורפ בגושי שלג גדולימ שהפשירו באביב לאט מאוד, ועקב ככ הלבלוב התחיל רק ביוני, כשחלפה כבר הקרה בלילות, והעצימ הצליחו ללבלב ולהניב פרות. רעיונ פשוט וגאוני. היו לו 11 ילדימ ונכדימ רבימ ולא נ לחו, אבל נזכר הוא בנשמתו ונ ע עמ אשתו אל ארצ הקודש, להשתחוות לקבר הקדוש. בירושלימ שכנע את אשתו להתנזר, התנזר בעצמו 38 ונשאר בארצ הקודש. המי יונ הרו י הטיל עליו את משימת ניהול האחוזה החדשה בבית זכר שקנה המי יונ כמקומ מנוחה לצליינימ הרו יימ בדרכמ מירושלימ לחברונ, לאלונ ממרא. אחרי קבלות פנימ רשמיות אצל הפטריארכ של ירושלימ ואצל ראש המי יונ הארכימנדריט, שבהנ צליינ רו י פשוט לא ידע איכ להתנהג, אורחת הצליינימ של כמה מאות אנשימ הייתה מגיעה לבית זכר בדרכה אל אלונ ממרא, והנזיר לאזאר, איש מבוגר בעל זקנ ענקי עמ איקונה גדולה על צווארו, היה יוצא לקראתמ ונושא נאומ. מה הוא אמר קשה לתאר, אבל הצליינימ הרגישו שהוא מדבר כאחד מהמ, כאחיהמ. הצליינימ בכו, תרמו יותר מאשר במקומות אחרימ, והיו כאלה שנשארו לעבוד שמ בשביל נשמתמ. 39 ראו: ארצ הקודש (לעיל, הערה 20), עמ' 117. מקור נו פ מכנה אותו "מועמד". ראו גמ את יומנ המ ע של צליינ אחד משנת 1911, בתוכ: ארצ הקודש (לעיל, הערה 20), עמ' 226..37.38.39 49
- Г. Лукьянов, ʻО. Лазарь и его пещеры в Бейт-Захарѣ, Святая Земля Журнал Русской Духовной Миссии в Иерусалиме 1936, 5, стр. 106-107 - -
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ תשומת לב מיוחדת מעוררת מיומנותו של לאונטי (לאזאר) ודומויקינ בשתילת עצי פרי ובטיפוחמ. איש מיוחד זה יכול היה לצקת את הי וד לגינות עצי הפרי המבורכות של גוש עציונ, ולגדל לראשונה בהרי יהודה עצי תפוח שכמעט קר ו מנטל פ רותיהמ. דיר שעאר: רצפ ההתפתחות היומ אמ כנ, אנו יכולימ לתאר את תולדות האחוזה הרו ית בדיר שעאר. ב- 1 במאי 1903 נקנתה הקרקע. בשנת 1904 נבנה בית הכנ ת אורחימ (שהיה ידוע למגיני גוש עציונ כ'מנזר הרו י'). וככ מתועדימ חיי האחוזה בשנימ הבאות: בטיפול באחוזה נתקלו ראש המי יונ, הקונ ול הרו י והנזיר לברנטי בקשיימ רבימ, כפי שמעידימ המ מכימ בארכיונ המי יונ הרו י. בשביל בניית כל מבנה החל מהשער וכלה באוצר תבנ היו צריכימ לקבל אישור מהשלטונות התורכיימ שהיה ניתנ בקושי ובעצלתיימ. הארכימנדריט לאוניד נצרכ כמה פעמימ להצהיר שאינ באחוזה 'מבנימ מרובימ' ושומ דבר לא נבנה שמ, 44 וכל מה שנעשה הוא ניקוי הקרקע ליד ביתני השומרימ שנשארו מהבעלימ הקודמימ, ונטיעת זיתימ, גפנימ, תאנימ ושקדימ. 45 וכנ בשנת 1911:...בצד הדרכ אבנ לא גבוהה עמ כתובת רו ית שמראה דרכ אל בית זכריה, אחוזת המי יונ הרו י. אורחת הצליינימ רה מנ הדרכ, כי העת עת ארוחת צהריימ. אחרי כמה דקות הליכה במורד אל ו די עמוק, מתגלה לצליינימ אחוזת בית זכריה. היא ממוקמת על גבעה משופעת שעליה נטועימ עצי פרי שונימ מכל אזורי כדור הארצ. ביב האחוזה חומת אבנ גבוהה עמ שער ברזל כבד [ראו איור מ פר 7]. על השער תלוי פעמונ קטנ איור מ פר 7: שער חומת האחוזה הרו ית בדיר שעאר. על השער ניתנ לראות כתובת ברו ית: 'המי יונ הרו י' (מקור התמונה אינו ידוע והיא נמצאת בארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל). האמת היא שבאתר נבנה הרבה באותו זמנ. אפשר להניח שהיו אלה הצהרות שקר לשלטונות התורכיימ המושחתימ. ארצ הקודש (לעיל, הערה 20), עמ' 117..44.45 51
אריה אולמנ שמזכיר לשכנימ העוינימ את ערנות הנזירימ והעמלימ. עכשיו הפעמונ מברכ את הבאימ. בדרכימ לולות המוקפות בצפצפות צעירות מגיעימ הצליינימ אל בניינ מבודד שעומד על ראש הגבעה. הבניינ מכ ה את שרידי הכנ ייה העתיקה, ובו נמצא גמ חדר אוכל זמני לאורחימ, לנזירימ ולעמלימ. בצד הבניינ, מימינ לכני ה, ממוקמ המטבח. בחדר ה מוכ לחדר התפילה הוקמ מוזאונ קטנ מחפצימ עתיקימ שנמצאו בעת עבודות הקרקע והבנייה. אחרי התפילה במקומ הכנ ייה הקדומה מתיישבימ הצליינימ ליד השולחנות, שמ מחכה להמ מרק חמ ומימ רותחימ להכנת תה. צליינימ מנ השכבות הגבוהות של החברה מוזמנימ לביתנ יפה שנמצא לא רחוק מהמבנה הראשי ומיועד להיות אכ ניה לראש המי יונ. במקומ הגבוה ביותר של החלקה נבנה עכשיו בית גדול בנ שלוש קומות שממנו נראימ הנופימ המרהיבימ של כל ה ביבה, אבל כעת נשלמו רק עבודות הבנייה. הריהוט ח ר. בחלקה הרו ית נמצאימ בשפע בורות מימ עתיקימ תת-קרקעיימ; במקומות שונימ מפוזרימ עמודי אבנ עמ קפיטלימ קורינתיימ. בעת החפירות נחשפו שלדימ רבימ, המעידימ על הימצאות יישוב קדומ במקומ הזה. הצליינימ יוצאימ מבית זכר דרכ השער האחורי בליווי האב מק ימ אשר גר בצד הדרומי של החלקה במערה שחצב במו ידיו. ככ הצליינימ מקצרימ את דרכמ אל כביש חברונ... איור מ פר 8: בית זכר מראה כללי של ההתיישבות הרו ית (באדיבות ארכיונ מוזאונ תולדות הדתות ברו יה; מופיע גמ ברשת:,http://palestina.indrik.ru תמונה מ פר 5713). 52
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ בדרכ חזרה, אחרי הלינה, התפילה והתה, וקרימ הצליינימ את אחוזת בית זכריה, את מבני המשק, את עצי הפרי והכרמימ, את המערות ואת בתי הבד העתיקימ. 46 ובשנת 1912: ברשות המי יונ הרו י נמצא... בבית זכר חלקת אדמה עמ גנ עצי פרי יפהפה, עמ בית קומתיימ להכנ ת אורחימ, עמ המבנה בחצר המכ ה את הפ יפ העתיק, ועמ מערכת המערות פרי עמלו ח ר המנוחה של חבר המי יונ לב ר נ ט י. 47 עמ פרוצ מלחמת העולמ הראשונה הוכרחו כל נתיני רו יה לעזוב את ארצ ישראל, כיוונ שרו יה הייתה במצב מלחמה עמ תורכיה. זרמ הצליינימ פ ק והמנזר שממ. רוב הקרקעות של המי יונ הרו י נתפ ו על ידי השלטונות העותמאניימ. בעקבות קבלת המנדט על ארצ ישראל הועברו הקרקעות האלה לשלטונות הבריטיימ, אשר שילמו לכנ ייה הרו ית דמי חכירה. 48 אולמ בית זכר נעלמ מעיני העותמאנימ ועקב ככ לא נתפ על ידי הבריטימ. הכנ ייה הרו ית המשיכה להחזיק באחוזה. מנ השנימ הבאות יש רק פירורי מידע: בפברואר 1922 שולמ המ על [קרקעות] 49 אחוזת בית זכר, 1309 פיא טרימ. 50 באפריל 1922 שולמ לוועדת המשפט על [העברת הבעלות של] אחוזת בית זכר [על שמ המי יונ הרו י] 51 106 פיא טרימ. 52 А.А. Дмитриевский, Праздник Св. Троицы на Сионской горе у Дуба Мамврийского в Хевроне, Сообщения Императорского Православного Палестинского Общества (III), 1911 (= XXII א"א דמיטרייב קי, 'חג השילוש הקדוש ליד אלונ ממרא בחברונ', ביטאונ החברה הממלכתית האורתודוק ית לפל טינה 1911). 22/3, המקור ניתנ לקריאה ברשת:.http://palomnic.org/oh/sz/6_06_09 В.И. Протопопов, Прежде и теперь Из быта русских паломников в Палестине, (= Санкт Петербург 1912 ו"י פרוטופופוב, אז ועתה הווי הצליינימ הרו יימ בפל טינה, http://www.ippo.ru/palomnichestvo/ פטרבורג 1912). המקור ניתנ לקריאה ברשת: נקט.prezhde-i-teperj.-iz-byta-russkih-palomnikov-v-palestine-4.html ככ היה דינה של 'מו קוביה' המפור מת ברחוב יפו בירושלימ. ראו:.С Баталден, Судьба русского землевладения во время палестинского мандата, Палестинский сборник стр. 3-7 ' (=,95,1993 בטלדנ, 'גורל הנדל"נ הרו י בפל טינה בזמנ המנדט', מא פ פל טיני,1993,95 עמ'.(7-3 עד שנת 1937 הארגונימ הדתיימ שילמו מ ימ גבוהימ על הקרקעות שבבעלותמ, אפ אמ הקרקעות האלה לא הניבו רווחימ כ פיימ. ראו: Хроника, Святая Земля Журнал Русской стр. 259 =) Духовной Миссии в Иерусалиме, 1937, 11, 'דברי הימימ', ארצ הקודש כתב העת של המי יונ הכנ ייתי הרו י בירושלימ, 1937, גיליונ 11, עמ' 259). פונוב (לעיל, הערה 24), עמ' 562. השחזור על מכ רשימות שכנות באותו פר חשבונות. פונוב (לעיל, הערה 24), עמ' 567..46.47.48.49.50.51.52 53
אריה אולמנ נ ביר את המידע הזה. כפי שנזכר לעיל, בית זכר נקנה בתחילה ונרשמ על שמ ג"נ חלבי, מתורגמנ המי יונ, מאחר שלפי חוקי האימפריה העותמאנית א ור היה לאזרחימ זרימ לקנות קרקעות. מאוחר יותר הועברה הבעלות לראש המי יונ. בשנת 1922 נוצר צורכ לשנות את הרישומ: ראש המי יונ, שהיה כומר ונזיר, נפטר ב- 1918, ולנזיר אינ יורשימ, אלא אמ כנ כתב צוואה. כדי שהקרקע לא תהיה הפקר היא נרשמה על שמ המי יונ; אולמ התברר שמו דות הכנ ייה היו צריכימ לשלמ מ ימ רבימ על הקרקעות, אפ שלא השתמשו בפועל בקרקע. ההקלה באה רק בשנת 1937, כששלטונות המנדט פטרו את כל מו דות הדת מתשלומ מ ימ על קרקעות. בשנת 1934 חכר ש"צ הולצמנ את בניינ 'המנזר הרו י' ושיכנ בו את פועלי חברת 'אל ההר' שהוע קו בהכשרת קרקע ובמשתלה שהוקמה במקומ. 53 הולצמנ, שהיה בעברו פרד נ שע ק בהבאת זנימ חדשימ של פרות לארצ, 54 ראה את עצי הפרי שנמצאימ במקומ והמ משכו את תשומת לבו. ככ מ פר י"צ רקוב קי, שותפו של הולצמנ בחברת 'אל ההר': בשטח הכנ ייה הרו ית מצאנו עצ פי טוק-חלבי בגובה עשרה מטר, שהיו עליו ממש אשכולות פרי. שאלנו את הנזירימ, והמ אמרו שהעצ נמצא פה מאז ומעולמ. החלטנו לשתול במקומ עצי פי טוק. שלחנו ל וריה את ברוכ צ'ז'יק ואת פנח שניאור ונ 55 שיביאו עצי פי טוק. 56 ניתנ לשער במידה גדולה של בירות, שאותו עצ, עליו אמרו שהוא "נמצא פה מאז ומעולמ", הוא אחד מהעצימ שנטע בזמנו הנזיר לאזאר. כפי שכבר ראינו לעיל, הושמ דגש בפר ומי חברת 'אל ההר' על הפוטנציאל הכלכלי המבטיח שיש לאפשרות לגדל עצי פרי באזור כפר עציונ. במ גרת המאמצ השיווקי, שמטרתו הייתה לשכנע אנשימ לרכוש חלקות אדמה, נערכ במקומ יור עיתונאימ בשנת 1934. ככ תואר האירוע בעיתוני התקופה: ביומ ד' ב' דחוה"מ וכות התכנ ו על פי הזמנות מיוחדות עיתונאי ארצ ישראל ובאי כח העתונות של חו"ל לפגישה הנערכת על ידי חברת 'אל ההר' בכפר עציונ. לאחר הטיול עברו למנזר המוקפ גנ פירות יפה, וע"י שולחנות ערוכימ בטוב טעמ קדמ מר הולצמנ את המשתתפימ בברוכימ הבאימ. 57 ראו: בנ-יעקב (לעיל, הערה 1), עמ' 27-26; ז' ענר, 'הולצמנ האיש שנתנ את שמו לגוש עציונ', בתוכ: גוש עציונ מראשיתו עד תש"ח (לעיל, הערה 1), עמ' 60. 55-54, הולצמנ הביא לארצ, בינ השאר, את הפומלה וזנימ של בננות. ראו: ענר (לעיל, הערה 53), עמ' 61. שימש בזמנו כ גנו של טרומפלדור בתל חי. היה מנהל העבודה ודמות מרכזית בחברת 'אל ההר'. צ' אילנ, 'השותפימ של הולצמנ', בתוכ: גוש עציונ מראשיתו עד תש"ח (לעיל, הערה 1), עמ' 66. עיתונ דאר היומ, 23.9.1934..53.54.55.56.57 54
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ בקבלת הפנימ שנערכה לעיתונאימ בחצר 'המנזר הרו י', הוכנה תצוגה של פרות משומרימ כדי להדגימ את התאמתו של האזור לגידול עצי פרי )ראו איורימ מ פר,9.(10 נמצאנו למדימ שש"צ הולצמנ ניצל את גנ עצי הפרי של הנזיר לאזאר כחלק ממאמצ הה ברה שנועד לקדמ את תכניתו לבניית כפר עציונ. איור מ פר :9 צנצנות פרות משומרימ בתצוגה שנערכה בחצר 'המנזר הרו י'. התצוגה נערכה לכבוד העיתונאימ שהובאו ל יור במקומ ב וכות תרצ"ה. התמונה לקוחה מעיזבונו של ש"צ הולצמנ )באדיבות הארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל(. איור מ פר :10 שולחנ ועליו פרות משומרימ בתצוגה שנערכה ב וכות תרצ"ה בחצר 'המנזר הרו י'. הילד שבתמונה, דב דפנאי, שאביו היה אחד הפועלימ של חברת 'אל ההר', התגורר עמ משפחתו במנזר. התמונה לקוחה מעיזבונו של ש"צ הולצמנ )באדיבות הארכיונ לתולדות גוש עציונ על שמ דב קנוהל(. 55
אריה אולמנ לאחר שבמאורעות 1936 נטשה חברת 'אל ההר' את האזור, האזכור ההי טורי הבא שאנו מוצאימ על המקומ הוא משנת 1938: נובמבר 1938 לאחוזת בית זכר נכנ ו חיילימ בריטיימ. האחוזה הזאת נמצאת במקומ שוממ, בינ ירושלימ לחברונ, ובזמנ האחרונ הותקפה כמה פעמימ על ידי ל טימ. 58 פעילות הצבא הבריטי בדיר שעאר מתועדת במגילת ההי טוריה של החטיבה ששירתה באזור (ראו גמ איורימ מ פר 12): 11, Towards the end of October [1938] the Battalion was relieved of their post on the Jerusalem-Jaffa pipeline, and A Company, relieved later by D Company, established a new post at Deir Sha'ar, about halfway between Bethlehem and Hebron, which considerably assisted in the control of and prevention of sabotage and blocking of the road... The weather had now become cold and we had had a fall of snow. Locations were now as follows: Bethlehem. C Company and rear Bn. H.Q. Hebron. H.Q., A Company and H.Q. Company. B Company (Quarantine Hospital). Deir Sha'ar. D Company. 59 השנימ 1948-1943 בתולדות דיר שעאר נ קרו היטב במאמרימ וב פרימ על הקרבות בגוש עציונ. 60 בזיכרונות ילדי הגוש מתוארימ כמה נזירימ שחיו בקומה השנייה של מבנה האכ ניה עמ כל האביזרימ הדתיימ שלהמ. איור מ פר 11: חיילי הגדוד הראשונ של חטיבת וור טרשייר מותחימ חוטי תיל ביב מבנה האכ ניה הרו ית בדיר שעאר בשנת 1938 (הצילומ נלקח מהאתר של החטיבה [להלנ, הערה 59]). Хроника, Святая Земля Журнал Русской Духовной Миссии в Иерусалиме 1938, стр. 227,11 (= 'דברי הימימ', ארצ הקודש כתב העת של המי יונ הכנ ייתי הרו י בירושלימ,,1938 גיליונ,11 עמ'.(227.http://www.worcestershireregiment.com/bat_1_palestine_1938_39.php ראו לעיל, הערה 1..58.59.60 56
בית שעאר, הנזיר לאזאר והפעילות הרו ית בהרי גוש עציונ במחצית הראשונה של המאה העשרימ לאחר המלחמה תוארו הדברימ ככ: אחרי הפ קת האש הראשונה... הקרבות היו מוצלחימ ליהודימ ולא מוצלחימ לערבימ. הערבימ כבשו רק את העיר העתיקה של ירושלימ וכמה מושבות יהודיות קטנות. אחת מהנ נמצאת באמצע הדרכ מירושלימ לחברונ, ליד אחוזת המי יונ בית זכר. ככ הפכה אחוזת בית זכר מגנ פורח למדבר שוממ. 61 כל המבנימ על הגבעה נהר ו עד הי וד, העצימ נעקרו. לאחר מלחמת ששת הימימ הוקמ על הגבעה ב י צבאי המשמש כיומ את חטמ"ר עציונ. בשנות השבעימ מכר המי יונ הרו י את אדמות בית זכר לקרנ הקיימת לישראל, ועליהנ ניטעו הכרמימ של כפר עציונ. יכומ על מכ כל הנאמר, אפשר לתאר בראשי פרקימ את השתלשלות האירועימ בהקמת המתחמ הרו י וגלגוליו. כל מאורע התרחש בעקבות מאורע קודמ, ואנו נציינ בכל שורה את הגורמ (באותיות נוטות) ואת הנגרמ (באותיות עבות): במחצית הדרכ מירושלימ לחברונ, באל-ערוב, הוקמ ח'אנ ובית קפה ערבי. בקרבת הח'אנ, במקומ הרגיל למנוחת אמצע הדרכ, נו דה אכ ניית הצליינימ הרו יימ. באכ ניה נשתל וטופח גנ עצי פרי גדול. האכ ניה שימשה כנקודת אחיזה אירופית יחידה בגב ההר, ולכנ הוקמה לידה תחנת המשטרה הבריטית ונבנו ב מוכ אליה ברכות מימ. ליד המשטרה הבריטית, בתקווה להגנתה, נו ד היישוב מגדל עדר. איור מ פר 12: מבנה האכ ניה הרו ית בדיר שעאר בשנת 1938 או 1939 (הצילומ נלקח מהאתר של חטיבת וור טרשייר [לעיל, הערה 59]). Православный, Святые места и война в Палестине, Православная Русь 1949, 10-11 (= האורתודוק י, 'המקומות הקדושימ והמלחמה בפל טינה', רו יה האורתודוק ית 1949, גיליונ 11-10). המקור מצוטט לפי הפר ומ ברשת: http://www.portal-credo.ru/site/?act=.monitor&id= 653.61 57
אריה אולמנ הגנימ הפוריימ של האחוזה הרו ית וקרבת המשטרה הבריטית משכו את תשומת לבו של ש"צ הולצמנ. הוא קנה את קרקעות חברת 'זכרונ דוד' והחל בתכנונ גוש עציונ. במבנה האכ ניה שיכול היה להכיל עד אלפ איש התמקמ הצבא הבריטי. על אדמות ש"צ הולצמנ הוקמ שנית גוש עציונ. ני יונ הנוכחות הצבאית במבנה האכ ניה יכול היה לשכנע את אנשי גוש עציונ במלחמת העצמאות לתפו אותו ולהחזיקו כמשלט. 62 לאחר כיבוש המקומ על ידי הירדנימ הוקמה במקומ המשטרה הבריטית תחנת המשטרה הירדנית ('מיקי-מאו '). אחרי מלחמת ששת הימימ קמ לתחייה גוש עציונ, ובגבעת דיר שעאר על מגרשי המשטרה הירדנית הוקמה חטמ"ר עציונ. היומ לתהילה בינ השאר הודות למטעי הדובדבנימ והגפנימ של זוכה גוש עציונ הקיבוצימ כפר עציונ ומגדל עוז, י וד החקלאות היהודית באזור. עלינו לזכור, אמ כנ, את חלוצ הנטיעות באזור, והאדמ שהוכיח את כשירותה של אדמת הרי יהודה לעצי פרי הנזיר לאזאר. ואמ ניזכר בקטע מזיכרונות הצליינימ שהבאנו לעיל: " וקרימ הצליינימ... את המערות ואת בתי הבד העתיקימ" 63 נוכל לזקופ לזכותו של הנזיר לאזאר גמ את רעיונ בית פר השדה כפר עציונ... אינ לנו עדויות על הלכ מחשבה זה. המנזר הרו י נתפ כדי לנטרל פגיעה ערבית מהאזור אחרי הקרב בג' בשבט תש"ח. 'מוש', מפקד כוחות הגוש, רצה להחזיקו כמשלט המזרחי החולש על הכביש לירושלימ; אולמ אינ זה מנ הנמנע שאוחזי המנזר ב- 1948 זכרו את היחידה הבריטית ששכנה שמ ב- 1938. פתח למערכת המערות של לאזאר נמצא במערת בית הבד הביזנטית. ראו: בנ-שלומ (לעיל, הערה,(15 עמ'.148-138.62.63 58