האחות בישראל ביטאון הסתדרות האחים והאחיות בישראל ביטאון מס' 182 טבת תש"ע ינואר 2010 פותחים עשור בשנת תש"ע

האחות בישראל ביטאון הסתדרות האחים והאחיות בישראל ביטאון מס' 182 טבת תש"ע ינואר 2010 פותחים עשור בשנת תש"ע

Now, with BYETTA, HbA1c reduction and במשקל הורדה של and, עם בייאטה, כעת Now, with והפחתה BYETTA, HbA1c reduction weight loss are both achievable goals השגה goals הינם יחדיו יעדים ברי weight loss are both achievable )C" D 8FJHIU )C" D משקל 8FJHIU ADA/EASD GLP-1 agonists (BYETTA) are now included in the ADA/EASD algorithm for the metabolic management of type 2 diabetes1 CONSENSUS STATEMENT 1.2 סוכרת סוג ADA/EASD לחולי ADA/EASD - כעת הבייאטה כלולה באלגוריתם הטיפול של ה 2.2 מיליון מרשמי בייאטה לחולי סוכרת סוג 7.4 - מעל ל GLP-1 agonists (BYETTA) are now included in the ADA/EASD. למטופלים algorithm שנים של ניסיון קליני ומתן מרשמים 5 - מעל ל for the metabolic management of 1 3. עת מובילים type 2 diabetes בכתבי מאמרים 100 - עם כ Exenatide פרסומים הכוללים 450 - מעל ל CONSENSUS STATEMENT BYETTA is indicated for treatment of type 2 diabetes mellitus in combination with metformin, and/or sulphonylureas in patients who have not achieved adequate glycaemic control on maximally tolerated doses of these oral therapies BYETTA is a registered trademark of Amylin Pharmaceuticals, Inc. Presentations: BYETTA 5 micrograms solution for injection, prefilled pen; BYETTA 10 micrograms solution for injection, prefilled pen. For full information see the Prescribing Information as approved by the ministry of health (MOH). Manufacturer: Eli Lilly and company. License holder: Eli Lilly Israel Ltd., P.O.Box 2160, Herzeliya 46120 References 1. Nathan DM, Buse JB, Davidson MB, et al. Medical management fo hyperglycemia it type 2 diabetes: A consensus algorithem for the initiation and adjustment of therapy. Diabetes Care. In press. 2. IMS Health, National Prescription Audet TM, June 2008. 3. www.pubmed.com March 16, 2009. BY030915

האחות בישראל ביטאון הסתדרות האחים והאחיות בישראל חברי מערכת בטאון האחות בישראל: חנה שצמן - יו"ר שרה אפרתי מוריה אשכנזי שולה ברקן אילנה כהן נעמי כספי נורית פורת אנה רוט ד"ר מיכל רסין תרגום האינדקס לאנגלית: ד"ר מיכל יצחקי בשער: תמונת זיקוקי די נור הוצאה לאור ושיווק מודעות: טלמדיה ביטאונים בע"מ מנהלת טלמדיה: ליאורה הראל מנהל שיווק: מיכאל הראל www.telemedia-in.net טל: 03-9610117 פקס: 03-9510166 עריכה לשונית: דודו אורן עיצוב גרפי: Fresh Studio www.pirsum4u.com הסתדרות האחיות והאחים בישראל הוועד הפועל של ההסתדרות רח' ארלוזרוב 93, תל אביב, מיקוד 62098 רחל ורשבסקי: מזכירת העיתון 03-6921379 פקס: 03-6921128 רינה: 03-6921468/350 שולה ברקן: קבלת קהל א-ה 8:00-12:00 אסתר סיני: 03-6921399 קבלת קהל א,ג,ד 10:00-16:00 פקס: 03-6921125 אגודה לקידום מקצועי של בתי החולים 03-6920200/202 פקס: 03-6099100 אין המערכת אחראית לתוכן המודעות כל הזכויות שמורות להוצאה לאור אנא יידעו את חבריכם - האחים והאחיות, שעדיין אינם מקבלים את בטאון האחות בישראל, להתקשר למזכירת העיתון הגב' רחל ורשבסקי טל: 03-6921379, על מנת להצטרף לרשימת המנויים. תוכן העניינים הקשר בין לחץ בעבודה בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי 8 לבין גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות. Work stress, Managerial position and Coronary heart disease צפורה אברהם, רחל מוריה Rachel Zipora Avraham, Moria תהליכי גלובליזציה והגירת אחיות מישראל תופעה שולית 14 או נושא לסדר היום? Globalization and nurse migration from Israel: trivial phenomenon or major agenda issue? טובה הנדל, איליה קגן Kagan Tova Hendel, Ilya קביעת זמן השהייה האפקטיבי ביחידת התאוששות לחולה לאחר ניתוח 20 Determining the Effective Length of Stay for Post-operative Patients in the PACU ד"ר ירדנה קול, עליזה פילהבר, סימי שטרית, לילי רובין Yardena. Kol, Aliza. Filhaver, Shimi. Shitrit and Lili. Rubin אפילפסיה מיוקלונית של גיל הילדות - אתגר טיפולי לצוות רב תחומי 28 Myoclonic Epilepsy in Infancy אילנית פוזננסקי, אסתר קזמירסקי, אברהם זכריה Ilanit Poznanski, Ester Kazmirsky and Abraham Zechariah הכרה במומחית קלינית בסיעוד - פריצת דרך בפיתוח המקצועי 33 Recognition of Clinical Nurse Specialists - Breakthrough in Professional Development מזל אלבגלי Albagli Mazal "הגלולה המפילה" - הפסקת הריון תרופתית 34 Post-Coital contraceptive methods עליזה שגב זהב Zahav Aliza Segev פרויקט נוער מקדם פעוטות בנפת השרון נתניה 38 Promoting Ttoddler's Development אילה גרבר, ליאורה וסטרמן, מילדה בידרמן Gerber Ayala תרגול שרירי רצפת האגן בהריון ולאחר הלידה - 42 עשייה מבוססת ראיות Kegel exercises (Pelvic floor muscle training) נאוה ברוורמן, ומיכל ליברגל Liebergall Nava Braverman, Michal 'ניקוי ראש' - התערבות הוליסטית למניעת שחיקה אצל אחיות 48 Holistic approach to burnout nurses פנינה גרנט, יעל חכם, מיכל רסין Rassin Pnina Grant, Yael Chaham, Michal הכינוס הארצי ה- 16 של האחים ואחיות בישראל 52 The 16 th Israel Nurses Conference, May 25-26, 2009 מירי זיבצינר ואורנה טל Tal Miriam Ines Siebzehner, Orna מדורים קבועים האחות בישראל ביטאון הסתדרות האחים והאחיות בישראל פותחים עשור בשנת תש"ע צילום שער: חנה שצמן ביטאון מס' 182 טבת תש"ע ינואר 2010 משולחן ההסתדרות - אורי פליישמן 4 משולחן העורכת - חנה שצמן 6 ספרים של אחיות - מנהיגות בלבן 53 היו ימים רות רון 54 כנסים בארץ ובעולם 54

משולחן ההסתדרות אורי פליישמן, עו"ד* בימים אלו אנו מצויים בישורת האחרונה של תהליך בחירת מוסדות הסתדרות האחים והאחיות בישראל, תהליך שהחל בחודש ספטמבר של השנה החולפת. מפאת חשיבות העניין, החליטה יו"ר הסתדרות האחים והאחיות הגב', אילנה כהן, להפקיד את דבר המערכת בידיי, וזאת למען הסבר לקהל האחיות הרחב, על אופן ושיטת הבחירה למוסדות האחיות. להמחשת הבשורה הגלומה בתהליך הבחירה, נציין כי משך למעלה מחצי עשור שנים עמלה הסתדרות האחים ואחיות לאישור התקנון הסופי בשנת 2005, לאורו של תקנון ייחודי זה, שונתה בשנת 2008 חוקת ההסתדרות החדשה, ולאחריה, עוד באותה השנה, חויבו כל האיגודים המקצועיים לפעול לאורם של העקרונות המצויים בתקנון הבחירות שלנו. הצלחתו של התקנון הוא בהטמעת המטרה המרכזית ויצירת איגוד מקצועי בעל מרקם אורגאני המצוי בהלימה ובקשר הדוק עם נציגות האחיות בוועדי האחיות בשטח. במצב זה, צרכי היום יום של האחות, הנחזים ונחווים בתלאות הנציגות המקומית, משתקפים על ידי אותם הנציגים ישירות לתוך ליבת העשייה של איגוד המקצועי האמון על המדיניות וסדר היום של האחיות בישראל, והופכת אותה לאוטנטית ומעודכנת יותר. כך גם בכיוון ההפוך - מסריו ופעילותו של האיגוד המקצועי נטמעים וזורמים אל השטח ומקומות העבודה בצלילות ובמהירות גבוהים יותר, הן בשל הרלוונטיות והן בשל העדר המתווכים. האחים והאחיות בשטח בוחרים את הוועדים במקומות העבודה, מתוכם נבחרים הצירים ואלה מהווים את הגוף המגונן של מוסדות הסתדרות האחים והאחיות. התקנון קובע שמקום בו פסקה חברותה של אחות בוועד העובדים, היא תחדל אוטומטית מלכהן במוסדות הסתדרות האחיות, ובמקומה תבוא חברת וועד אחרת ]למעט בעלי תפקידים של יו"ר חטיבה ויו"ר הסתדרות האחיות[. במילים אחרות: העתודות האנושיות של האיגוד המקצועי מצויות בתוך הנציגות האותנטית של העובדים שנבחרה על ידם. כל שינוי בתוך הוועד יגרור שינוי פרסונאלי באיגוד המקצועי וישמור על הרלוונטיות ההדדית. במקביל, שומר התקנון על עקרון היחסיות והשוויון, באופן שסך הנציגות של מקום עבודה בכל אחד ממוסדות הסתדרות האחיות, יהיה יחסי למספר האחיות באותו מוסד ביחס לכלל האחיות המיוצגות על ידו. ואכן, בהתאם לעקרונות אלו, הוועדים שנבחרו על ידי האחיות במקומות העבודה - נציגות האחיות היום - בחרו מתוכן את הצירות לוועידת הסתדרות האחיות 2010. בסופו של הליך זה, במהלך החודש הקרוב, יבחרו צירים אלו את המוסדות של הסתדרות האחים והאחיות לשנים הקרובות. ההליך יכלול גם את בחירת ראשיהן, וביניהן בחירת יו"ר הסתדרות האחיות ויו"ר מזכירות החטיבות השונות - בתי החולים, הקהילה, בריאות הציבור והחינוך. תקוותי, כי תהליך זה, שהחל כבר בחודש ספטמבר 2009, יסתיים בשלהי שנת 2010 עם נבחרת ראויה אשר תבטיח ייצוג הולם ועתיד טוב יותר לכלל ציבור האחיות ולמקצוע הסיעוד. * עו"ד אורי פליישמן הינו היועץ המשפטי של הסתדרות האחיות, המשמש גם כיו"ר וועדת הבחירות למוסדות הסתדרות האחיות וחבר בוועדת התקנונים העליונה של ההסתדרות החדשה 4 האחות בישראל ינואר 2010

מתן ההטבות מותנה בקיומו של חשבון עו ש אליו יופקדו משכורות הלקוח באופן שוטףÆ ±

משולחן העורכת חנה שצמן תומאס קרלייל, )1795 1881( - היסטוריון והוגה דעות בריטי, אמר פעם כי התועלת הגדולה ביותר בכל ספר היא שהוא מלהיב את הקורא לפעולה עצמית. אני משערת שאם היה חי כיום היה אומר אותם הדברים גם על ביטאון האחות בישראל, באשר אנו במערכת ביטאון האחות בישראל זוכים לאחרונה לעדנה והתעוררות כותבים. כל מאמר המתפרסם זוכה לתגובות נלהבות של ציבור האחיות. זו הסיבה שאנו מציינים הפעם את תיבת הדואר האלקטרונית של אחד מכותבי המאמר - לשפר את הקשר בין כותב וקוראים. כצפוי, מקבץ המאמרים המופיעים בגיליון החדש של "ביטאון האחות בישראל", נאמן לדרכו ומייצג עשייה מבורכת מכל קשת העשייה הסיעודית: החל בצורך לנקות ראש למניעת שחיקה, והקשר בין לחץ בעבודה לבין גורמי סיכון למחלות לב; תהליכי גלובליזציה וסוגיות הגירה, אפילפסיה מיוקולונית בגיל הילדות, מידע עדכני על הגלולה המפילה, קידום בריאות האישה בהריון וקידום פעוטות בקהילה; קביעת זמן שהייה אפקטיבי בחדר התאוששות; דיווח על הכינוס הארצי ה - 16 של האחים והאחיות בישראל ופריצת דרך בפיתוח המקצועי באמצעות הכרה במומחיות קלינית בסיעוד. מרי צ'ולומונדלי, סופרת אנגליה, אומרת: בכל שנה שעוברת עלי, אני משוכנעת יותר ויותר שהבזבוז הגדול בחיים טמון באהבה שלא הענקנו, בכוחות שלא ניצלנו, בזהירות האנוכית שלא סיכנה דבר, אשר בניסיונה להתחמק מן הכאב, החמיצה גם את האושר. אני מאחלת לכולנו שלקראת העשור הבא נדע לנצל כל יום בתבונה, בהענקת אושר ושמחה לעצמנו ולסובבים אותנו, בקידום רעיונות חדשים ויצירתיים, בהרמת פרויקטים עתירי סיפוק בבית ובמקום העבודה, ובדיווח על עשייה מרחיבת אופקים בסיעוד. בברכת חורף גשום חנה שצמן ברכות לבביות למשפחת שילוח רובנו האחיות זכינו להכיר את ד"ר מירית שילוח ז"ל, עורכת ביטאון האחות בישראל לשעבר, קרייריסטית ואשת מקצוע. רק בחוג המשפחה, זכו בעלה וילדיה לחוש את החום האימהי והאהבה חסרת הגבולות. לאורך כל שנות מחלתה נלחמה מירית כדי להגיע לרגע בו תזכה לראות את נכדה הראשון, בנם הבכור. של רועי ומיכל שילוח, ולא זכתה. תמיר, האוצר הקטן החדש נושא את אותיות השם של מירית, אך מעל הכול הוא מסמל עבור המשפחה וגם עבורנו את ההמשכיות וניצחון החיים ברכות חמות למשפחה מכולנו במשפחת האחיות למינויים חדשים ל: סימה אזולאי, על מינויה כמנהלת בית הספר האקדמי לסיעוד, וולפסון חולון ויקי וקסלר, על מינויה כממונה ארצית על יישום סטנדרטים ברפואה קהילתית לנאווה פלדמן, על מינויה כמרכזת התמחויות בסיעוד, מינהל הסיעוד 6 האחות בישראל ינואר 2010 עלו והצליחו וראו ברכה בכל מעשיכם

הקשר בין לחץ בעבודה בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי לבין גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות, רחל מוריה 2 RN MA צפורה אברהם 1 RN MPH 1. טיפול נמרץ לב 2. מנהלת שירותי הסיעוד. בית חולים רבקה זיו, צפת סופר מכותב: Zipiav217@gmail.com תקציר מחקרים רבים תארו את הקשר בין מצבי לחץ במקום העבודה, לבין השינוי הבריאותי בקרב בעלי תפקידים ניהוליים. נמצא כי מתח, כתוצאה מתפקיד, קשור בהתפתחות יתר לחץ דם ומהווה גורם מנבא סיכון לתמותה ותחלואה ממחלות קרדיווסקולאריות. לחץ במקצוע האחיות נקשר למצבים כמו קונפליקטים ובעיות עם אנשי הצוות ושינויים במסגרת העבודה. מטרת המחקר: לבדוק את הקשר בין תפקיד ניהולי לבין גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב האחיות. בנוסף: לאפשר תוכניות התערבות מתאימות ולצמצם את הסיכון לתחלואה ממחלות אלו. שיטת המחקר: מחקר חתך שכלל אחיות מכלל המחלקות בשני בתי חולים בצפון הארץ. כל האחיות מילאו שאלונים אנונימיים שכללו שאלות מתוך Job Content.Questionnaire במחקר השתתפו 200 אחיות )81.5% נשים( בגילאי 40-62. 32% מהן היו בעלות תפקיד ניהולי. נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הלחץ בין אחיות בעלות תפקיד ניהולי לבין אחיות ללא תפקיד ניהולי )0.001>P(. כן נמצא הבדל מובהק בשיעור גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב אחיות בעלות תפקיד לעומת אחיות ללא תפקיד ניהולי. 56.5%( לעומת 43.4% בהתאמה.)P<0.001- בניתוח חד משתני נמצא קשר ישיר בין גיל, רמת הלחץ בעבודה, וגורמי סיכון למחלות לב )0.001>P(. בניתוח רב משתני נמצא כי לגיל, לתפקיד הניהולי ולרמת הלחץ בעבודה, השפעה עצמאית על גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות, גם לאחר תקנון לגורמים מסבירים. מסקנת המחקר: קיים קשר ישיר בין תפקיד ניהולי לבין גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב אוכלוסיית האחיות. גילוי מוקדם של מוקדי לחץ והפעלת תוכנית התערבות להפחתת רמת הלחץ בעבודה, בקרב האחיות - ובעיקר בקרב בעלות תפקיד - עשויים לצמצם את הסיכון להיארעות של מחלות קרדיווסקולאריות בעתיד. השלכות הממצאים: יש לשקול הכנסת תוכנית הדרכה כחלק מתכנית העבודה של האחיות. סקירת ספרות שינויים רבים בתהליך הגלובליזציה משפיעים בהכרח על דרך החיים ועל צורת העבודה, ומכאן גם על מצבי בריאות וחולי. שינויים אלה הכניסו למערכת העבודה גם גורמי מתח רבים Theorell(.)at el., 2004 מחקרים על גורמים המשפיעים במקום העבודה על מצבי בריאות, תארו את הקשר בין מצבי לחץ במקום העבודה כתוצאה מעייפות רגשית וחוסר שליטה על הדרישות הגבוהות של התפקיד, לבין השינוי הבריאותי בקרב בעלי תפקידים ניהוליים. לחץ בעבודה נקשר פעמים רבות עם עלייה בסיכון למחלות לב, וזאת בעיקר בגלל ההשפעות המזיקות על מערכת כלי הדם (2005.)Marmot, שלושה מרכיבים פסיכולוגיים קשורים לבריאות והרגשת רווחה במקום העבודה: דרישות התפקיד, השליטה בתפקיד ותמיכה חברתית Siegrist. )2007( et al פיתחו מודל אלטרנטיבי להערכת הלחץ הנפשי במקום העבודה. במודל זה נערך סיכום של הערכת ההתמודדות במצבי לחץ בזמן העבודה. מדידת הלחץ בעבודה נעשתה ע"י הערכת המתח בעבודה, שכללה: חוסר איזון בין הציפיות מהתפקיד לבין העשייה היומיומית, היחס בין מאמץ חיצוני )דרישות התפקיד( לבין הפיצוי )שכר, הערכה, כבוד, מעמד ושליטה( ולחץ פסיכולוגי וחוסר היכולת לסגת מהתחייבויות Peter,( Siegrist & 1994(. מודל זה שונה לעומתו מודל הלחץ של Karasek המבוסס על דרישות התפקיד מול השליטה בתפקיד control( demand.)model - DCM,)1990( et al Siegrist מצאו כי מחויבות גבוהה למקום העבודה יכולה לנבא באופן עצמאי מקרים מוקדמים של מחלות לב. נמצא כי עובדים בעלי מדד סיכון קרדיווסקולארי גבוה, נמצאים בחוסר איזון בין המאמץ בתפקיד לבין הפיצוי של התפקיד )מאמץ- פיצוי(. עם מחויבות יתר למקום עבודתם, עובדים אלה נמצאים בלחץ יתר לאחר שעות העבודה יותר מאשר בשעות העבודה עצמה.)Tanja et al., 2000( במחקרים אפידמיולוגים וביניהם המחקר,Framingham Heart Study נמצא כי הסיכון למחלת לב כלילית הינו בשיעור של פי שלושה בצוות שדיווח על חוסר מנוחה נפשית לאחר שעות העבודה. רוב הדיווחים האלה הגיעו מאנשים בעלי תפקיד ניהולי )2005 al,.)alan et ידוע כי דפוסי התנהגות של מנהלים מהווים גורם סיכון למחלות לב כליליות )CAD( ונמצאים בקורלציה עם התפתחות טרשת עורקים, שהודגמה בבדיקות של העורקים הכליליים. עומס יתר בעבודה, כמו גם אי שביעות במקום העבודה, משפיעים אף הם על שיעור התפתחות מחלות כליליות 1984( Taylor,.)Dorian & לחץ מקצועי במקצוע הסיעוד קשור לרוב לבעיות עם אנשי הצוות. הכוונה לקונפליקטים הנוצרים בשל אי בהירות, דרישות סותרות מהממונה ושינויים החלים בהקשר למקצוע. מצבים אלה מהווים מקור עיקרי ללחץ במקום העבודה. מחקר שבדק את השפעת הלחץ המקצועי על רמת הסיכון למחלות כלי דם, מצא כי לחץ מקצועי שהוגדר לפי המודל של Karasek )שילוב בין דרישות גבוהות של התפקיד לבין לשליטה נמוכה, )DCM קשור קשר ישיר ומובהק למחלות כלי דם בנשים, = 0.027 P.(Utsugi & Saijo, 2009) 8 האחות בישראל ינואר 2010

עבודת הסיעוד מתבצעת בעיקר בבתי חולים ולכן נדרשת מעורבות גדולה יותר של האחות הנמצאת בקשר קבוע עם סבל, כאב, אי שקט ומצבים אחרים בהם נתון החולה )כמובן שעבודת הסיעוד מתבצעת גם בקהילה, אבל שם נוכחות האחות במצבי דחק, סבל וכאב קטנה יותר(. מחקר שנערך ב-,Sao-Paulo במטרה לזהות הימצאות מצבי לחץ בקרב אחיות בית חולים העובדות ביחידות טיפול נמרץ, בדק את התסמינים הקשורים למצבי לחץ והעריך את המתאם בין היווצרות הלחץ לבין התסמינים המופיעים אצל האחיות. במחקר השתתפו 75 אחיות שמילאו שאלונים. נמצא כי לחץ בעבודה הופיע בקרב אחיות שהביעו אי שביעות רצון מעבודתן ובקרב אחיות שנוכחו במצבים קריטיים ביחידות לטיפול נמרץ. הסימפטומים שהופיעו בקרב האחיות היו: עליה בערכי לחץ הדם, מדדי סיכון קרדיווסקולאריים, בעיות במערכת העיכול ובעיות שרירים ועצמות )2008.)Ana, מתח בתפקיד, הנובע ברובו מדרישות גבוהות של התפקיד, כמו גם מחוסר חופש פעולה בקבלת החלטות, נקשר עם יתר לחץ דם וסיכון יתר למחלות קרדיווסקולאריות - בעיקר אצל גברים. מחקרים רבים, בעיקר מחקרי חתך, עסקו בקשר בין הלחץ בעבודה ויתר לחץ דם. במחקר פרספקטיבי שתיאר את ההשפעות הפסיכולוגיות השונות של מתח בעבודה על שינויים בלחץ דם, השתתפו 448 גברים ונשים בגיל ממוצע של 55 שנים. המחקר נמשך כ- 6.5 שנים. בתחילת המחקר נרשמו מאפייני המשתתפים ונבדקו גורמי סיכון למחלות לב. מדידות לחץ דם נרשמו בתחילת המחקר ולאחר כל שלושה חדשים. לאחר מעקב של כ- 6 שנים נמצאה עלייה בערכי לחץ הדם הסיסטולי 0.02( = P )7.7 mmhg, והדיאסטולי )0.003=P 5.6(. mmhg, עלייה זו בלטה אצל עובדים שדיווחו על דרישות גבוהות מהם בתפקידם בעבודה, בהשוואה לעובדים עם דרישות נמוכות בתפקיד. כמו כן נמצאה עלייה בלחץ הדם בקרב העובדים שאינם עצמאיים בתהליכי קבלת החלטות. ממצאים אלה היו משמעותיים סטטיסטית גם לאחר תקנון לגיל, לחץ דם התחלתי וטיפול התחלתי ביתר לחץ דם. מתאם חזק יותר נמצא בין דרישות התפקיד לבין עלייה בערכי לחץ הדם, בהשוואה לעלייה בלחץ הדם כתוצאה מחוסר עצמאות בקבלת החלטות. בקרב הנשים נמצא קשר חזק יותר בין עלייה בלחץ דם לבין אי עצמאות בקבלת החלטות. מסקנות המחקר היו כי לחץ בעבודה הינו גורם ניבוי משמעותי לעלייה בלחץ דם,.)Light KC 2001( מתח בתפקיד יכול להעלות את רמת הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות, גם באופן בלתי ישיר ע"י השפעות מזיקות על צורת החיים, או באופן ישיר ע"י פגיעה במערכת העצבים האוטונומית ובלחץ הדם )2007 al,.)lucini רוב ההשפעות המזיקות מופיעות כאשר קיימת חשיפה כרונית לתנאי לחץ ממושכים. במחקרים רבים נמצא כי רוב מצבי הלחץ קשורים להתפתחות מחלות קרדיווסקולאריות, נמצאו באופן משמעותי יותר בקרב גברים )& 2008 Redford,.(Williams תגובות גופניות למצבי לחץ בזמן העבודה יכולות להופיע בצורות שונות, כמו: כאבים בשרירים ובעצמות, נדודי שינה, כאבי בטן ותסמינים לבביים-נשימתיים, שלעיתים אינם ניתנים להסבר רפואי. מספר תסמינם גופניים מהווים מנבא משמעותי למחלות לב וכלי דם, כמו גם להפרעות מטבוליות, פסיכולוגיות וחברתיות )& Kyoko 2007,.)Mutsuhiro יתרה מזו: הצטברות של לחץ בעבודה נקשרת עם סיכון גבוה יותר להפרעה מטבולית וגורמת להשמנת יתר. מחקרים שבחנו את הלחץ הנפשי והפיזי בעבודה כגורם מנבא סיכון לתמותה ותחלואה ממחלות קרדיווסקולאריות, דיווחו כי תוכנית התערבות, כמו הדרכה להתמודדות עם מצבי לחץ, שפרה מאוד את המצב ומנעה עלייה נוספת בלחץ הדם או בקצב הלב. לפיכך, קיימת חשיבות רבה לבדיקת הקשר בין חשיפה מצטברת של לחץ בעבודה לבין מתח בעבודה ומחלות קרדיווסקולאריות, זאת על מנת לשקול תכנית התערבות )2008 al, et.)chandol במחקר שלנו נבדק הקשר בין לחץ בעבודה לבין גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי. המטרה: לאפשר תכנון התערבות וטיפול במצבי לחץ בזמן העבודה, על מנת לצמצם את הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות. שיטה סוג המחקר: מחקר חתך אנליטי CROSS SECTIONAL מערך המחקר: תוכנית המחקר אושרה על ידי ועדת הלסינקי בבית החולים בו התבצע המחקר. המחקר כלל 200 אחים ואחיות שעבדו בבתי חולים בתפקידים שונים, בכל מחלקות בית החולים. כלי המחקר: השאלונים שבדקו את משתני המחקר נמצאו בעלי תוקף ומהימנות, על פי הכללים המקובלים: השאלות לגבי שביעות רצון ממקום העבודה היו מתוךContent The Job,Questionnaire ( 1986 (Karasek ונכללו בו גם נתונים דמוגראפיים וכן שאלות לגבי הימצאות גורמי סיכון למחלות לב. ממצאים במחקר השתתפו 200 אחיות )81.5% נשים(, בגילאי 40-62. 32% מכלל המשתתפים היו בעלי תפקיד ניהולי. נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הלחץ בין אחיות בעלי תפקיד ניהולי לבין אחיות ללא תפקיד ניהולי )0.001>P(. )תמונה מס' 1(. כמו כן ניכר הבדל מובהק בשיעור גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי, לעומת אחיות ללא תפקיד ניהולי - %56.5 לעומת 43.4%, בהתאמה.)P<0.001( בניתוח חד משתני נמצא קשר ישיר בין גיל, רמת הלחץ בעבודה, וגורמי סיכון למחלות לב )0.001>P(. עם זאת לא נמצא קשר בין עישון לבין תפקיד ניהולי )תמונה מס' 2(. בניתוח רב משתני נמצא כי לגיל, לתפקיד ניהולי ולרמת הלחץ בעבודה, השפעה עצמאית על גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות - גם לאחר תקנון לגורמים מסבירים. דיון מחקר זה, שכלל 200 אחיות מבית חולים בצפת, מציג מספר יתרונות: נאספו בו נתונים על גורמי סיכון מוסכמים, בחלקם כמיתים. המידע לגביהם נלקח משאלונים שמולאו על ידי אוכלוסיית אחיות הידועה כבעלת רמת מודעות גבוהה למצבי בריאות. לכן ניתן להניח כי תוקף הנתונים שנאספו קרוב לוודאי גבוה ומשקף באופן ראוי את המציאות היומיומית של הנבדקים. גם כלי המחקר )השאלון( נבדק בשיטות המקובלות ונמצא בעל תוקף ומהימנות גבוהים. עם זאת, יש למחקר מספר מגבלות ידועות בהן יש להתחשב במהלך פירוש הממצאים: משתתפי המחקר הנוכחי מייצגים אוכלוסייה נבחרת של אחיות בגילאי 40-65 מבית חולים בצפת, הממוקם באזור הגליל העליון, שהינו בית חולים פריפרי. לאור זאת, יש להניח, כי קיימת הטיית בחירה. נוסף על כך, מדובר במחקר חתך. במחקר מסוג זה לא ניתן לבדוק את שיעור היוצרות של מחלות קרדיווסקולאריות אלא רק את 10 האחות בישראל ינואר 2010

AIRCO-CLEAN AICOMATIC wynns AIRCOMATIC II AIRCO-CLEAN ULTRASONIC www.liraz-bat.com

שיעור הימצאותן. בנוסף, אין גם אפשרות לקבוע סיבתיות. על אף מגבלותיו של המחקר, ממצאיו בהחלט ברי השוואה עם ממצאיהם של מחקרים דומים בנושא. במחקרים שנערכו בארה"ב, וביניהם מחקר ה- Framingham,Heart Study שבדק את השפעת מתח בעבודה על מדד הסיכון הקרדיווסקולארי, נמצא כי הסיכון למחלת לב כלילית הינו גבוה פי שלושה בצוות שדיווח על חוסר מנוחה נפשית לאחר שעות העבודה. רוב הדיווחים האלה הגיעו מאנשים בעלי תפקיד ניהולי. יתרה מכך: )1990( et al Siegrist מצאו כי מחויבות גבוהה למקום העבודה יכולה לנבא באופן עצמאי מקרים מוקדמים של מחלות לב. גם במחקר שלנו נמצא הבדל מובהק בשיעור גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי לעומת אחיות ללא תפקיד ניהולי - 65% לעומת 43.4%, בהתאמה )0.001>P(. השלכות הממצאים לאור ממצאי המחקר ניתן לחשוב על תוכנית התערבות בקרב אחיות בכלל ובעלי תפקידים ניהוליים בפרט. יעילות תוכנית לניהול מצבי מתח בעבודה נבדקה במספר עבודות מחקר. במחקר שנמשך 4 שנים בחנו )1987( Patel & Marmot את יעילות תוכנית ניהול מצבי לחץ בזמן העבודה והשפעת תוכנית התערבות על צמצום יתר לחץ הדם. נמצאה עדות ניכרת ליעילות אמצעים שאינם תרופתיים, כמו תוכנית לרגיעה וניהול מצבי לחץ שהיו קשורים לירידה בערכי לחץ הדם בקרב חולים שסבלו מיתר לחץ דם. באופן מובהק מספר גדול יותר של משתתפים במחקר דיווחו על שיפור במצב המתח בעבודה, מצב בריאותי טוב יותר ותחושת רווחה נפשית being( (subjective well טובה יותר, לאחר הפעלת תוכנית התערבותית לניהול מצבי לחץ בזמן עבודה,1987( Marmot.)Patel & מחקר עתידי ניתוח הנתונים במחקר הנוכחי נעשה בהתאם למקובל במחקר חתך, ולכן לא ניתן היה לבדוק את שיעור ההיארעות של מחלות קרדיווסקולאריות בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי, אלא רק את שיעור הימצאותן. כמו כן, לא הייתה הזדמנות לעקוב אחר המשתתפים במחקר ולבדוק השפעת תוכנית התערבות לניהול מצבי לחץ בזמן העבודה. ייתכן כי יש מקום לבצע מחקר אורכי שיאמוד התפתחות גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולאריות באופן אינדיבידואלי על ציר הזמן. תוצאות מחקר זה יוסיפו נדבך למחקר נוסף שיבדוק השפעה של הכנסת תוכנית התערבותית לניהול מצבי לחץ בזמן העבודה, על מדד הסיכון הקרדיווסקולארי. גרף מס' 1: השפעת התפקיד על מדד הסיכון הקרדיווסקולארי גרף מס' 2: השפעת הגיל והתפקיד על מדד הסיכון הקרדיווסקולארי 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. 12. 13. 14. 15. 16. ביבליוגרפיה: Ana C, Maria J.(2008). Stress in nurses working in intensive care units. Denis Faria; L. Antonio Carlos.Enfermagem. Alan R, James A., Karina W, Patrice G, Laura K. (2005). The epidemiology, pathophysiology, and management of psychosocial risk factors in cardiac practice. J Am Coll Cardiol, 45, 637-651. Chandola, T., Britton, A., Brunner E. (2008). Work stress and coronary heart disease: what are the mechanisms? Eur Heart J, 29, 579-80. Dorian, B, Taylor, C. B. (1984).Stress factors in the development of coronary artery disease. J Occup Med, 26, 747-56. Karasek R. (1986). Job content questionnaire and user's guide. Department of Work Environment. University of Massachusetts Lowell.USA. Kyoko M, Mutsuhiro N, Mikiya S, Hirono I, Eiji S. (2007).The Association of the Reporting of Somatic Symptoms with Job Stress and Active Coping among Japanese White - collar Workers. J Occup Health, 49, 370-375. Lucini D, Riva S, Pizzinelli P, Pagani M. (2007). Stress management at the worksite: reversal of symptoms profile and cardiovascular dysregulation. Hypertension, 49, 268-9. Light, C. (2001). Hypertension and the reactivity hypothesis: the next generation. Psychosom Med, 63, 737-43. Marmot M, Brunner E Int J Epidemiol. (2004). Cohort Profile: the Whitehall II study. 34, 251-6. Patel, C, Marmot, M.G. (1987). Stress management, blood pressure and quality of life. J Hypertens Suppl, 5, 21-8. Redford B. W. (2008). Psychosocial and Biobehavioral Factors and Their Interplay in Coronary Heart Disease. Annual Review of Clinical Psychology, 4, 349-365. Siegrist J, Peter R. (1994). Job stressors and coping characteristics in work-related disease: issues of validity. Work & Stress, 8, 130-140. Siegrist J, Peter R, Junge A, Cremer P, Seidel D. (1990). Low status control, high effort at work and ischemic heart disease: prospective evidence from blue-collar men. Soc Sci Med. 31, 1127-1134. Tanja G, Lorenz J, Eco J. (2000). Effects of Work Stress on Ambulatory Blood Pressure, Heart Rate, and Heart Rate Variability. Hypertension. 35, 880. Utsugi M, Saijo Y, Yoshioka E, Sato T, Horikawa N,Gong Y. et al. (2009). Relationship between two alternative occupational stress models and arterial stiffness: a cross-sectional study among Japanese workers. Int Arch Occup Environ Health, 82, 175-83. Vanroelen C, Levecque K, Louckx F. (2008). Psychosocial working conditions and self-reported health in a representative sample of wageearners: a test of the different hypotheses of the Demand-Control-Support-Model. Int Arch Occup Environ Health, 8. 12 האחות בישראל ינואר 2010

DVD www.discountbank.co.il www.discountbank. co.il www.ag.mof.gov.il P

תהליכי גלובליזציה והגירת אחיות מישראל תופעה שולית או נושא לסדר היום?, איליה קגן 2 RN, PhD טובה הנדל 1 RN, PhD 1. מורה בכירה בחוג לסיעוד, ביה"ס למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, אוניברסיטת תל-אביב. 2. ראש היחידה ללימודי המשך בסיעוד, ביה"ס למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, אוניברסיטת תל-אביב; מרכז איכות בסיעוד מרכז רפואי רבין, כללית סופר מכותב: tdhendel@zahav.net.il תקציר בשני העשורים האחרונים, הפכה הגירת אחיות לתופעה בינלאומית שכיחה, גדלה ומתרחבת, המושפעת מתהליכי הגלובליזציה ומונעת על ידי גורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים, אידיאולוגיים ומקצועיים. הספרות המקצועית הענפה, בנושא הגירת אחיות, מדגישה את מורכבות התופעה, שיש לה היבטים אישיים, לאומיים ובינלאומיים. לתופעת הגירת אחיות לעבודה בחו"ל סיבות רבות ומגוונות. בישראל, התופעה מתגברת בשנים אחרונות. למרות מגמה זו, הנושא טרם זכה לתשומת לב מספקת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק נטייה להגר, סיבות להגירת אחיות ותוצאות אפשריות של הגירת אחיות, כפי שנתפסו על ידי מנהלות סיעוד של בתי חולים והקהילה, אחיות וסטודנטים לסיעוד. במחקר השתתפו 185 נבדקים מארבע קבוצות: אחיות הלומדות לתואר שני בסיעוד, סטודנטים בתכנית להשלמת תואר ראשון בסיעוד, סטודנטים לסיעוד שנה ד' מאוניברסיטת ת"א ומנהלות הסיעוד של בתי חולים ושרותי בריאות בקהילה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה למילוי עצמי, שבחן נטייה להגר, הסיבות האפשריות להגירה והשלכות הגירת אחיות לחו"ל על הסיעוד בישראל, כפי שנתפסו על ידי המשתתפים. מבין הסטודנטים בכל תוכניות הלימוד, כ- 26.5% הצהירו שהם שוקלים/מתכוונים להגר מישראל בעתיד. מחציתם )!( דיווחו על החלטה וכוונה מוחלטת להגר בסיום הלימודים. נמצאו הבדלים משמעותיים בתפיסה של הסיבות האפשריות להגירת אחיות והשלכות התופעה על הסיעוד בישראל, בין מנהלות הסיעוד לבין הסטודנטים והאחיות הלומדים לתארים אקדמיים. ממצאי המחקר מציפים את בעיית הגירת אחיות ומדגישים את חשיבות חקירת התופעה, במטרה לזהות דרכים ולגבש מדיניות להתמודדות עימה. רקע בשני העשורים האחרונים, הפכה הגירת אחיות לתופעה בינלאומית שכיחה, גדלה ומתרחבת, המושפעת מתהליכי הגלובליזציה ומונעת על ידי גורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים, אידיאולוגיים ומקצועיים Kline,( 2003; Dovlo, 2007; Little, 2007; Ben-Sira, 1997; DeAnne & Hilfinger, 2001; Herdman, Waters, 2001.)2004; תהליכי הגלובליזציה המתרחבים טשטשו גבולות ארציים/לאומיים, העצימו את הזרימה של אחיות מקצועיות בנתיבים בינלאומיים, והשפיעו גם על מקצוע הסיעוד. בשל התמורות הנ"ל הפך מקצוע הסיעוד למקצוע גלובלי נייד, הפועל, כיום, בסביבה כלכלית של שוק חופשי. ומכיוון שכך, לא ניתן עוד להתעלם מההשפעות וההשלכות של התהליכים הללו על המקצוע, על העוסקים בו ועל המטופלים. ספרות מקצועית ענפה, בנושא הגירת אחיות, מדגישה את מורכבות התופעה, שיש לה היבטים אישיים, לאומיים ובינלאומיים. שתי הנחות יסוד מתייחסות להגירת אחיות:. 1 הגירת 1 אחיות היא תהליך טבעי ומצופה שיתעצם ( Sochalski, Aiken, Buchan, Nichols & Powell, 2004; Kline, 2003.) ;Ross, Polsky & Sochalski, 2005. 2 ככלל, 2 דפוסי הגירת אחיות מתקיימים ממדינות מתפתחות )מדינות תורמות( למדינות מפותחות )מדינות קולטות(.)Mcelmurry, Solheim, Kishi et al. 2006( תופעת הגירת אחיות הצרכים הגדלים בכוח אדם מקצועי מיומן, והעובדה שתכניות ההכשרה לסיעוד אינן מספקות את הצרכים במדיניות מפותחות, הגבירו את המחסור באחיות, הגבירו את התחרות על משאבי כוח האדם המקצועי המצומצם והניעו תהליכי ייבוא של כוח אדם מיומן, בעיקר ממדינות מתפתחות. בעקבות מצוקת כוח האדם נעות כיום אחיות ככוח עבודה גלובלי בינלאומי, לא רק ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות, אלא גם ממדינות מפותחות למדינות מפותחות אחרות, וכן בין מדינות מתפתחות באותו אזור גיאוגראפי Fitzpatrick,( Beechinor & 2008; Aiken, et al., 2004; Gerrish, 2004; Kingma, 2004; El-Jardali, Dumit, Jamal.)& Mouro, 2008 הספרות המחקרית מצביעה כי תהליך הגירת אחיות הוא רב סיבתי ואינו מוגבל לסוגיית התגמולים הכספיים בלבד. גורמים נוספים מניעים הגירת אחיות. בין אלה: שאיפה לשיפור איכות החיים, לצמיחה והתפתחות מקצועית וקידום מקצועי, שיפור הזדמנויות ללמידה, חוסר תמיכת ממונים, רמת הסיעוד הניתן והיעדר עצמאות בתפקיד, רמה גבוהה של שחיקה וניידות, תנאי עבודה ירודים, אי- שביעות רצון בעבודה, אי-יציבות פוליטית/ חברתית/כלכלית, סיבות אישיות ומשפחתיות, תחושת חוסר ביטחון אישי )כולל סיכוני איידס וסיכונים לבריאות( ותדמית ציבורית ירודה של מקצוע הסיעוד al.,( Ross et 2005; McElmurray et al., 2006 ; Kingma,.)2001; Aiken et al., 2004 ארצות הברית, אנגליה וקנדה הינן מדינות קולטות הגירה מרכזיות host( recipient, )countries ומובילות תהליכים אגרסיביים של גיוס אחיות, במטרה לספק את הצרכים הגדלים בכוח אדם סיעודי. תהליכי עידוד הגירת אחיות למדינות אלו התעצמו החל משנות ה- 90, במגוון אמצעים, כולל סוכנויות פרטיות, שמספרן הלך וגדל. על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, ארצות הברית תזדקק ליותר מ- 800,000 אחיות חדשות עד לשנת 2020, יותר מכל מקצוע אחר. קיימת דרישה גדלה לאחיות מקצועיות, זרות, למילוי המשרות הפנויות בבתי חולים כלליים ובמוסדות לטיפול ממושך )& Beechinor.)Fitzpatrick, 2008 פיליפינים וקנדה הן בין המדינות התורמות העיקריות donor( source, )countries וכן הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד )2003.)Kline, תופעת הגירת אחיות ממדינות מפותחות, כגון קנדה, אוסטרליה וישראל, למדינות מפותחות אחרות, נחקרה פחות. 14 האחות בישראל ינואר 2010

Natural vision, whatever the distance. * 15% הנחה על כל עדשות אסילור את ההטבה ניתן לקבל בחנויות החברות בחוג אסילור: *אין כפל מבצעים והנחות בהצגת תעודה אילת: זווית ראיה 08-6375260, אשדוד: קשר עין 08-8669868, אשקלון: מסגרת אחרת 08-6725276. בית חרות: סאן רייז עיניים פקוחות 09-8663091. בית-שאן: אופטיקה יעל 04-6581869. בית שמש: אופטיקה בלומנטל 02-9917745, ספיד 02-9990322, מרכז העין 02-9910574. בני ברק: ראיה אחרת 03-6782838, העדשה האופטית 03-6187433, בת-ים: זמיר 03-6589155, גבעתיים: בעין יפה 03-6700612, לוי יעקב 03-5731041. גדרה: אופטיקאלי 08-8592777 הוד השרון: נרקיס ערד 09-7405878, פרקש אליעזר 09-7401504 הרצליה: אבי ארליך 09-9563334, אופטיקה רמי 09-9551998 eye טק 09-9507137, צמרות אופטיקה 09-9516766 זיכרון יעקב: סאן רייז מול זיכרון 04-6292288 חדרה: אופטיטק מרכז לתפקודי ראיה 04-6248087, שיוביץ אופטיקה 04-6322486 חולון: אופטיקה מור משה 03-5054888, בר טוב 03-5053511, המרכז לעדשות מגע 03-5033040 חיפה: אופטי-טופ 04-8370419, אופטיקה ברקוב 04-8241065, אופטיקה זאבי 04-8223485, אופטי מוריה 077-4500969, ברגר 04-8381940, ניו וויז'ן 04-8232593. אורי כהן 04-8347979 ירושלים: בר אילן 02-5027292, יונה קורן 02-5374310 אופטיקה ידידיה בית הכרם 02-6799990 אופטיקה ידידיה 02-6255719, עולם העין 02-6250064, רואים במושבה 02-5663822, ד"ר שלומוביץ חיים 02-5666039, שיק אופטיק 02-5612434 כפר קרע: ניזאר אופטיקה 04-6355350 כרמיאל: אופטיקה עין הנץ 04-9986872, מבשרת ציון: סי קייר אופטיקס 02-5700570 מודיעין: רוני קאופמן דורון 08-9712250 נצרת: ג'ראיסי אופטיקה 04-6466603, זועבי 04-6566614 נתיבות: מסגרת אחרת 08-9943636, נתניה: טל אופטיקה 09-8854104, עכו: אופטיקה אנדי 04-9916771 עפולה: אופטיקה דליה 04-6521776 פתח תקווה: אופטיק שופ 03-9316018, אופטיקה חביב 03-9213040, אופטיקה דורון ברויטמן 03-9343817, מריו אופטומטריסט 03-9316018, קרבר אופטיקה 03-9312165, קריית אונו: בעין יפה 03-5353105, קריית ביאליק: אופטיקה אדלוביץ 04-8766283 קריית חיים: מדיקל אופטיק 04-8403437 קריית ים: אופטיקה פינקוביץ 04-8702650 קריית מלאכי: מסגרת אחרת 08-8601251 קריית שמונה: אופטיד 04-6949644 ראשון לציון: אופטילוקס 03-9565197, ר.ג.ב 03-9649692, מישקף 03-9667874, מבט 03-9671780, אתי משקפיים 03-944246, רהב 03-9671410, נחימובסקי שמעון 03-9503896 רחובות: גלברט מכון לעדשות מגע 08-9470591, בלום חווה ופיליפ 08-9466095 רכסים ברכס אופטיקה 04-9040805 רמת-גן: צדקי ומעוז 03-7520840, יוראופטיק 03-7521090, ערן שמש אופטמטריסט 03-7557111 רעננה: אוקיאלי איי וור 09-7434808 רמת השרון: אופטיקה גרטי 03-5490185 רעננה: בעין יפה 09-7728555, תל אביב יפו: אופטימי 077-9100303, אופטיקגלס 03-6955725, אופטיקה בכר 03-6873888, אופטיקה גן העיר 03-5279220, אופטיקה חיות 03-5240742, אופטיקה כמו פעם 03-6021703, אופטיקה עיינא 03-6440594, אופטיקה פיטר 03-6812975, אופטיקה רייס 03-5227291, אופטיקה רמבם 03-5163380, אופטיקה שמואלי 03-6437767, אופטיקה פולק 03-6422370, סנטר דיזנגוף 03-5284337, בעין יפה 03-5299519, ד"ר שלו 03-6290220, בגובה העיניים 03-6418626, קלוד אופטומטריה 03-6208882, שריקי ובניו 03-5231001

הגירת אחיות מישראל למרות שעל פי נתוני ארגון הבריאות הבינלאומי - בהשוואה למדינות שהוזכרו - ישראל אינה נחשבת כמדינה "תורמת" אחיות. למרות זאת, הגירת אחיות מישראל הינה תופעה הולכת וגדלה בעשור האחרון. הגירת אחיות מישראל היא חלק מתהליך רחב של "בריחת מוחות" Darin(,( Brain תופעה כללית המאופיינת בעזיבת משאב אנושי איכותי, ואשר נחקרה על היבטיה החברתיים/פסיכולוגיים, בניסיון לזהות גורמים אישיותיים, דמוגרפים וכלכליים הקשורים לתופעת ההגירה )1995.)Adir, הממצאים מצביעים כי תמריצים כלכליים ומקצועיים, כמו גם גורמים חברתיים/תרבותיים, היוו מנבאים טובים - כמו גם מניעים חזקים יותר מאשר גורמים אישיותיים - בהחלטה להגר. מנתוני מחקר שפורסם על ידי מרכז שלם )המוסד למדיניות חברתית, כלכלית(, על בריחת מוחות מישראל, עולה כי בעלי השכלה אקדמית היו בעלי נטייה חזקה יותר להגר מישראל, מאשר בעלי השכלה נמוכה יותר והם אינם מדגם מייצג של האוכלוסייה בארץ. כן נמצא במחקר, כי בקרב המהגרים מברית המועצות לשעבר לישראל, צעירים רבים, בעלי השכלה אקדמית, היגרו למערב )2006 Moav,.)Gould & על פי נתוני מינהל הסיעוד במשרד הבריאות )מינהל הסיעוד, 2007( הצטרפו בין השנים 2002-2007 לכוח העבודה בסיעוד 5905 אחיות מוסמכות חדשות. באותה תקופה, על פי נתוני המינהל, פנו 1526 אחיות מוסמכות לקבלת אישורים ומסמכים לצורך הגירה לחו"ל. מספר זה מהווה 26% מכוח העבודה החדש שהצטרף למערכת הבריאות באותן שנים )אם כי יש להניח שחלק מהפונות היו אחיות ותיקות יותר(. חשוב לציין, כי אין בסיס מידע על ההיקף המדויק של התופעה בפועל ואנו משערים כי לא כל הפונים אכן היגרו. למרות שיש הרואים בתופעת הגירת אחיות מישראל תופעה שולית, המספרים משקפים מציאות אחרת. רותם-פיקר ותורן )2005(, שתיארו את הסיבות למחסור באחיות בישראל, מנו את הגירת האחיות כאחת מהן. עד כה לא נחקרה תופעת ההגירה של אחיות מישראל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק נטייה להגר, סיבות להגירת אחיות ותוצאות אפשריות של הגירת אחיות, כפי שנתפסו על ידי מנהלות סיעוד של בתי חולים והקהילה, אחיות וסטודנטים לסיעוד. שיטה מדגם מאתיים נבדקים נתבקשו להשתתף במחקר: מנהלות סיעוד של בתי חולים ושרותי בריאות בקהילה, אחיות הלומדות לתואר שני בסיעוד, אחיות בתכנית להשלמת תואר ראשון בסיעוד, סטודנטים לסיעוד בשנה ד' מהחוג לסיעוד באוניברסיטת ת"א. אחוז היענות היה.)n=185( 92.5% כלי המחקר שאלון בן 4 פרקים פותח ע"י החוקרים, על בסיס סקירת הספרות, והוא עבר תיקוף מומחים ונבדק במחקר חלוץ: פרק I כלל נתוני רקע אישיים ומקצועיים. פרק II בחן נטייה להגר. הנבדקים נתבקשו לציין היכרות עם אחיות שהיגרו מישראל ב- 5 השנים האחרונות וכן את הנטייה שלהם עצמם להגר בעתיד. פרק III התמקד בסיבות אפשריות להגירה. הוצגה רשימה של 17 סיבות אפשריות להגירה, שהתבססו על הספרות ועל הנתונים שנאספו במחקר החלוץ. הנבדקים נתבקשו לדרג את מידת הסכמתם, בהתייחס לכל אחת מהסיבות להגירה, על פני סולם ליקרט בן 5 דרגות )1 = כלל לא מסכים שזו הסיבה להגירה, = 5 מאוד מסכים(. מהימנות השאלון לפי אלפה קורנבך עמדה על 84. פרק IV התמקד בהשלכות הגירת אחיות על הארגון. הוצגה רשימה של 11 השלכות אפשריות על הארגון. הנבדקים נתבקשו לדרג את מידת הסכמתם, בהתייחס לכל אחת מההשלכות לארגון, על פני סולם ליקרט בן 5 דרגות )1 = כלל לא מסכים, = 5 מאוד מסכים(. אחד עשר הפריטים סווגו ל- 4 קבוצות: איכות הטיפול, כוח אדם, מורל ותקצוב. מהימנות השאלון לפי אלפה קורנבך עמדה על 81. הליך המחקר הנוכחי הוא מחקר תיאורי בשיטת סקר חתך, שנערך בין דצמבר 2007 למרץ 2008. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים למילוי עצמי. כל השאלונים היו אנונימיים והחזרת השאלון נחשבה כהסכמה להשתתף במחקר. הסטודנטים, בכל התוכניות, התבקשו להשיב על השאלונים שחולקו באחד מימי הלימוד, לכל הנוכחים באותו יום, בחוג לסיעוד של אוניברסיטת תל אביב. למנהלות הסיעוד נשלחו השאלונים בדואר, בליווי מכתב הסבר על המחקר והבטחת סודיות הנתונים. לפני תחילת הנתונים בוצע מחקר חלוץ לבדיקת השאלון. ניתוח הנתונים הנתונים נותחו בתכנת.SPSS 15.0 קשרים נבדקו בעזרת מתאם פירסון )r(, וההבדלים בין הקבוצות נבחנו בעזרת מבחני t למדגמים בלתי תלויים. ממצאים הגיל הממוצע של מנהלות הסיעוד היה 53 ש',)SD=5.59( רובן )98.1%( נשים ורובן בעלות תואר 88.5%).)MA בקרב האחיות הלומדות לתואר,MA הגיל הממוצע היה 35 ש' וכמחציתן ילידות ברה"מ לשעבר. בקרב האחיות המשלימות לתואר,BA הגיל הממוצע היה 33 ש', ורובן )67.5%( היו ילידות ברה"מ לשעבר. הגיל הממוצע של הסטודנטים לסיעוד, שנה ד' בתוכנית הבסיסית, היה 26 ש', רובן )87.1%( היו נשים ומחציתן )50%( נולדו בברה"מ לשעבר. פרופיל מלא של המדגם: נטייה להגר - הממצאים מופיעים בלוח מס' 1. בקרב מנהלות הסיעוד, הנטייה להגר לא נבדקה. מבין הסטודנטים, בכל תוכניות הלימוד, כ- 70% ציינו שהם מכירים אחיות/אחים שהיגרו. כ- 26.5% הצהירו שהם שוקלים/מתכוונים להגר מישראל בעתיד. מחציתם )!( דיווחו על החלטה וכוונה מוחלטת להגר בסיום הלימודים. 28.8% ציינו שהם מתלבטים באשר להגירה ו- 44.7% הצהירו כי אינם מתכוונים להגר. בקרב האחיות הלומדות בתוכנית המוסמך נמצא האחוז הנמוך ביותר של אחיות השוקלות/מתכוונות להגר. לא נמצא הבדל בנטייה להגר בין ילידי ישראל לבין העולים מבריה"מ לשעבר. אחיות צעירות יותר הפגינו כוונות ממשיות יותר להגר. אחיות בנות 35 ומטה הצהירו על נטייה חזקה יותר להגר באופן מובהק לעומת אחיות מבוגרות יותר.)t=2.17, p<.05( סיבות עיקריות להגירה הסיבות העיקריות להגירה שצוינו ע"י המשיבים היו: משכורות גבוהות יותר במדינה הקולטת, חיפוש אחר איכות חיים טובה יותר והצטרפות לבן הזוג המהגר בעקבות עבודה חדשה. נמצא הבדל מובהק בתפיסת הסיבות העיקריות להגירה, בין מנהלות סיעוד וקבוצת הנבדקים האחרים. הסטודנטים והאחיות הלומדים בכל התוכניות, ציינו סיבות כלכליות ומקצועיות כמרכזיות יותר, באופן מובהק, לעומת מנהלות הסיעוד )001.>p( )ראה לוח מס' 2(. הבדל מובהק נמצא בתפיסת הסיבות העיקריות להגירה, עפ"י ארץ לידה. סטודנטים ואחיות שעלו לישראל מברה"מ לשעבר, ציינו את הסיבות הבאות להגירה מישראל, באופן מובהק יותר: אי-יציבות המצב הביטחוני בישראל )001.>p(, אי- יציבות המצב הכלכלי )05.>p(, סטאטוס 16 האחות בישראל ינואר 2010

קו הבריאות - חברה לניהול קופות גמל בע"מ ב- 12 החודשים האחרונים השיגה קופת הגמל תשואה נומינלית ברוטו של 28.58% עמיתים יקרים שלום רב, בימים של גיאות בשוק ההון כמו בימים של סערה אנו שמים לנגד ענינו את השקיפות שיש להציג לעמיתי הקופה דמי הניהול של הקופה בשנת 0.22% 2008 }דמי הניהול בקופה על בסיס הוצאות בפועל{ מדיניות ההשקעות הכללית של קופת הגמל נקבעת ע"י דירקטוריון הקופה, ועדת ההשקעות של קופת הגמל מתכנסת לדון בתיק ההשקעות של הקופה אחת לשבועיים, תוך קבלת סיוע מקצועי מפסגות שהוא מנהל ההשקעות של הקופה, ומיועץ השקעות חיצוני. בעת האחרונה אחים ואחיות רבים מקבלים פניות מסוכני ביטוח ונציגי ברוקרים פרטיים להעביר חסכונם מקופת הגמל קו הבריאות לקופות גמל אחרות. ציבור האחים והאחיות הינו ציבור משכיל ואינטליגנטי והוא נדרש לגלות ערנות וזהירות רבה בעת קבלת החלטה כלשהי הנוגעת לעתידו הפיננסי, לבחון כל הצעה המתקבלת לעניין כספו ביסודיות ובזהירות. חשוב מאוד: עמית שלא מקבל דוחות כספיים לביתו מתבקש ליצור קשר עם מזכירות החברה לצורך עדכון כתובת למשלוח דוחות רבעוניים/שנתיים. הפרסום לעיל מטרתו למסור ידע כללי בלבד, ואינו בגדר יעוץ השקעות או יעוץ/שיווק פנסיוני או המלצה על כדאיות חיסכון או המלצה לביצוע או אי ביצוע של פעולה כלשהי. יעוץ השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני צריך להינתן על פי ניתוח צרכיו הספציפיים של האדם לו ניתן הייעוץ. כמו כן אין במידע על תשואות שהשיגה הקופה בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה ע"י הקופה בעתיד. התשואות מוצגות במונחים נומינאליים ברוטו, לפני ניכוי דמי ניהול. לכל שאלה נוספת ניתן לפנות למשרדי הקופה 03-6090305 כמו כן ניתן לקבל פרטים נוספים באתר קופת הגמל קו הבריאות KAV-HABRIUT.CO.IL

גבוה יותר של מקצוע הסיעוד בארץ הקולטת )05.>p( וקשיים בהסתגלות לחברה בישראל )05.>p(. השלכות הגירת אחיות על הארגון ההשלכות העיקריות של הגירת אחיות כפי שציינו ע"י המשיבים היו: פגיעה באיכות הטיפול, עומס יתר, השפעה על מורל ומוטיבציה, וגם עידוד אחיות נוספות להגר. מהשוואת 4 קבוצות המשיבים נמצא הבדל מובהק בתפיסת ההשלכות העיקריות של הגירת אחיות, בין מנהלות סיעוד וכל שאר המשיבים, בהיבטים הבאים: השפעה על מורל ומוטיבציה )01.>p(, עידוד אחיות נוספות להגר )05.>p(, שחרור תקנים לאחיות )001.>p( ולחץ להצהיר על סיעוד כמקצוע מועדף )06.=p( )ראה לוח מס' 4(. יודגש, כי מנהלות הסיעוד ראו חשיבות נמוכה יותר להשלכות ההגירה על מורל ומוטיבציה ועידוד להגירה של אחיות נוספות, לעומת שאר המשיבים. מאידך, הנושא של העמדת הסיעוד כמקצוע מועדף, כפועל יוצא מהתגברות הגירת האחיות, זכה לציון גבוה ודגש רב יותר בקרב מנהלות הסיעוד. דיון ומסקנות. 1 הממצאים 1 מצביעים כי תגמולים כלכליים וגורמים חברתיים/תרבותיים הינם מניעים חזקים בהחלטת של אחיות להגר ומנבאים הגירה - כפי שנתפסים על ידי משתתפי המחקר.. 2 הבדל 2 מובהק נמצא בתפיסת ההיבטים המורכבים של הגירת אחיות )גורמים לוח מס' 1: הכוונה להגר )132=n) לא מתכון להגר לא החלטי שוקל/ מכוון להגר בעתיד והשלכות( בין מנהלות סיעוד לבין אחיות וסטודנטים.. 3 ארץ 3 לידה נמצא כמאפיין משמעותי בתפיסת הסיבות להגירה, אך לא נמצא הבדל, במחקר הנוכחי, בנטיית אחיות להגר, עפ"י ארץ מוצא. ככלל, אוכלוסיית האחיות והסטודנטים לסיעוד משקפת את הפלורליזם התרבותי של החברה הישראלית. מתחילת שנות ה- 90 מצבת כוח האדם המקצועי גדלה, כאשר אלפי אחיות ואחים עלו מברית המועצות לשעבר, והשלימו את השכלתם המקצועית בישראל, בהתאם לדרישות משרד הבריאות. גם בקרב הסטודנטים לסיעוד, כשליש עלו לישראל מברית המועצות לשעבר. נחקרו תהליכי ההגירה וההסתגלות של העולים מברה"מ לשעבר לישראל. הממצאים הצביעו על כך שעפ"י מדדים אובייקטיביים )כגון, תנאי דיור, עבודה ורכישת שפה(, חל שיפור רב במצב העולים, לאחר 5 שנות מגורים בישראל. זאת למרות שעפ"י מדדים סובייקטיביים להסתגלות, כגון שביעות רצון מהחיים בישראל ותפיסת התמיכה החברתית, נמצא שינוי קל בלבד. לגורמים חברתיים ופסיכולוגים היה תפקיד חשוב בתחושת הרווחה וההסתגלות &( Kertes Lerner,.)Zilber, 2005 התהליך המתעצם של הגירת אחיות הגביר את הדיון הציבורי בדבר השלכותיו על מדינות "תורמות" אחיות ומדינות "הקולטות" אחיות, כמו גם את הדילמות האתיות המתעוררות. חשוב כאן להצהיר כי: אחיות בתוכנית MA % 63.3 16.7 20 N אחיות משלימות לתואר BA N אנו מאמינים בזכותו של הפרט לחופש תנועה ובחירה. אנו תומכים בעמדת ארגון האחיות הבינלאומי )2002( בדבר זכותן של אחיות להגר לעבודה בחו"ל. ולמרות זאת נשאלת השאלה האם וכיצד יש למדינה זכות להגן על עצמה בפני ההשפעות השליליות הנובעות מהגירת אחיות, הבאות לידי ביטוי, בין היתר, באיבוד של משאבי אנוש יקרים ומקצוענים, באיבוד ההשקעה הכלכלית בחינוכם, בפגיעה במורל ובמוטיבציה של עמיתים. ובנוסף: בתחושות של כעס ותסכול, הנובעות בשל הכישלון בהשארתם במערכת הבריאות, זאת למרות השקעה של משאבים רבים בהתפתחותם האישית והמקצועית. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות והדחיפות שיש, לדעתנו, לדיון בהיבטים השונים של הגירת אחיות מישראל וממקדים את קבוצות היעד ב"סיכון" להגירה. גיבוש מדיניות ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם התופעה המורכבת של הגירת אחיות, מחייבת, ראשית, שמנהלות סיעוד, בכל דרגי הניהול, יכירו את ההיקף האמיתי של התופעה, סיבותיה והשלכותיה, כפי שנתפסות גם ע"י אחיות וסטודנטים לסיעוד. אנו מאמינים, כי נושא חשוב זה ראוי לעלות לסדר היום הציבורי. אנו מציעים להמשיך ולחקור את הנושא בקרב אחיות שהיגרו לחו"ל ועובדות כיום בארה"ב, קנדה ועוד. מידע בדבר הסיבות להגירה, כפי שמתוארות ע"י המהגרים בפועל, עשוי להיות חיוני לתכנון דרכי התמודדות עם התופעה בעתיד. % 40 32.5 27.5 סטודנטים שנה ד' BA % 38.7 32.3 29 N 24 20 18 16 13 11 19 5 6 לוח מס' 2: סיבות העיקריות להגירה* p - value 0.00 0.00 NS df 183 183 183 t -3.19-8.29-0.24 סיבות כלכליות סיבות אישיות סיבות משפחתיות מנהלות הסיעוד )N=53( ס.ת. ממוצע + 0.56 2.91 + 0.90 2.51 + 1.11 2.85 אחיות וסטודנטים שנה ד' )N=132( ס.ת. ממוצע + 0.71 3.26 + 0.86 3.70 + 0.24 2.89 * מידת ההסכמה דורגה על סולם ליקרט בן 5 שלבים )1 = כלל לא מסכים שזו הסיבה להגירה; = 5 מאוד מסכים(. 18 האחות בישראל ינואר 2010

3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. 12. 13. 14. 15. 16. 17. 18. 19. 20. ביבליוגרפיה: 1 משרד 1. הבריאות, דוח מנהל הסיעוד )2007 (. אוחזר ב- 15 בנובמבר 2008 מתוך http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=12. 2 רותם. 2 - פיקר, א. ותורן, א. )2005(. המחסור בצפוי באחיות מוסמכות בישראל. האחות בישראל,. 12-13 171, Adir, Y. (1995). The Israeli brain drain: A psychological perspective. Journal of Social Behavior & Personality, 10(3), 731-740. Aiken, L.H., Buchan, J., Sochalski, J, Nichols, B. & Powell, M. (2004). Trends in international nurse migration. Health Affairs, 23(3), 69-77. Beechinor, L. A. V. & Fitzpatrick, J.J. (2008). Demands of immigration among nurses from Canada and the Philippines. International Journal of Nursing Practice, 14, 178-187. Ben-Sira, Z. (1997). Immigration, Stress, and Readjustment. Wesport: Praeger. DeAnne, K. & Hilfinger, M. (2001). Globalization, nursing, and health for all. Journal of Nursing Scholarship, 33(1), 9-11. Dovlo D. (2007). Migration of Nurses from Sub-Saharan Africa: A Review of Issues and Challenges. Health Services Research, 42(3) part II, 1373-1388. El-Jardali, F., Dumit, N., Jamal, D. & Mouro, G. (2008). Migration of Lebanese nurses: A questionnaire survey and secondary data analysis. International Journal of Nursing Studies, 45, 1490-1500. Gerrish, K. (2004). The globalization of the nursing workforce: implication for education. International Nursing Review, 51(2), 65-66. Gould, E. & Moav, O. (2006). The Israeli Brain Drain. (Available from the Shalem Center, The Institute for Economic And Social Policy, 13 Yehoshua Bin-Nun Street, Jerusalem). Herdman, E.A. (2004). Globalization, internationalization and nursing. Nursing and Health Sciences, 6, 237-238. Kingma, M. (2004). International perspectives. International Nursing Review, 51, 196-199. Kingma, M. (2001). Nursing migration: global treasure hunt or disaster-in-the-making? Nursing Inquiry, 8(4), 205-212. Kline, D.S. (2003). Push and pull factors in international nurse migration. Journal of Nursing Scholarship, 35, 107-111. Lerner, Y., Kertes, J. & Zilber, N. (2005). Immigration from the former Soviet Union, 5 years post-immigration to Israel: adaptation and risk factors for psychological distress. Psychological Medication, 35, 1-10. Little, L. (2007). Nurse Migration: A Canada Case Study. Health Services Research, 42(3) part II, 1336-1353. Mcelmurry, B.J., Solheim, K., Kishi, R., Coffia, M.A., Woith, W. & Janepanish, P. (2006). Ethical Concerns in Nursing Migration. Journal of Professional Nursing, 22(4), 226-235. Ross, S.J., Polsky, D. & Sochalski, J. (2005). Nursing shortage and international nurse migration. International Nursing Review, 52, 253-262. Waters, W.F. (2001). Globalization, socioeconomic restructuring, and community health. Journal of Community Health, 26(2), 79-92. ערן קייזמן משרד עורכי דין המשרד עוסק בתחום דיני העבודה. למשרד ניסיון רב בטיפול במגוון הבעיות המשפטיות הקשורות למקצוע הסיעוד. קשרים ויכולת השפעה במשרד הבריאות, בשירותי בריאות כללית ובכל קופות החולים. התמחות בייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים המתנהלים כנגד אנשי הסיעוד בשל רשלנות מקצועית. ערן קייזמן עורך דין ותיק ומנוסה, מעורב באופן אישי בטיפול בעניינם של כל לקוחות המשרד. במקרים דחופים ניתן להתקשר ישירות לעו"ד קייזמן בטלפון הנייד 050-5296640 דרך מנחם בגין 48 תל אביב 66184 טל. 03-6397357, פקס 03-6397304 www.kaisman.co.il lawyers@kaisman-law.co.il 19 האחות בישראל ינואר 2010

קביעת זמן ההשהייה האפקטיבי ביחידת התאוששות לחולה לאחר ניתוח* ואיתור הגורמים המשפיעים על משך השהייה, לילי רובין 4 BA, סימי שטרית 3 MA, עליזה פילהבר 2 MA ד"ר ירדנה קול 1 PhD 4. סגנית אחות אחראית יחידת התאוששות. 3. מנהלת סיעוד חטיבה כירורגית. 2. אחות אחראית יחידת התאוששות. 1. מנהלת הסיעוד. מרכז רפואי קפלן מחבר מכותב: Aliza_F@clalit.org.il תקציר המצב הקליני לאחר ניתוח, סוג ההרדמה וסוג הניתוח, מכתיבים דרישות לטיפול וניטור חולה לאחר ניתוח. בספרות לא קיימת הסכמה לגבי ה- Gold Standard לשחרור חולה מהיחידה, אך קיימות עבודות אשר התמקדו בעיקר במשך השהייה of( length stay (LOS ביחידות ההתאוששות, לשם השוואת טכניקות הרדמה שונות ואיתור גורמים מעכבים לשחרור החולה. למחקר זה שלוש מטרות עיקריות:. 1 הערכת 1 זמן השהייה האקטואלי לשהיית חולה ביחידת התאוששות, לאחר הרדמה כללית ואזורית.. 2 הערכת 2 זמן השהייה הנדרש לשהיית חולה לאחר הרדמה כללית ואזורית.. 3 איתור 3 הפער בין זמן השהייה האקטואלי לזמן הנדרש וזיהוי הגורמים העיקריים המשפיעים על כל אחד מהם. המחקר שנערך בשנת 2008 היה פרוספקטיבי וכלל 580 חולים שעברו ברובם ניתוח מתוכנן. איסוף הנתונים נלקח מרשומות החולים, תוך שמירת אנונימיות במשך כ- 6 חודשים. תוצאות: זמן השהייה הנדרש אחרי הרדמה אזורית היה גבוה יותר מזמן הנדרש אחרי הרדמה כללית. הפער בין זמן שהייה נדרש לזמן האקטואלי עמד על 0.17 שעות, כאשר הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה המתנה לסניטר. מבוא יחידות התאוששות )התאוששות = Post )anesthesia Care Unit הוקמו לראשונה בשנת 1923. מטרתן הייתה הקטנת שעורי התחלואה והתמותה לאחר ניתוח. המצב הקליני לאחר ניתוח, סוג ההרדמה וסוג הניתוח, הכתיבו דרישות לטיפול וניטור חולה לאחר ניתוח 1998,( al, Palvin et al, 1998,)Waddle et כמו גם, הצורך לאמוד את ההשפעה המיידית של ההרדמה ביחס לסטיות או פתולוגיות רפואיות המתרחשות מיד לאחר ההרדמה / ניתוח. כיום הקמת יחידת התאוששות בסמוך לחדר ניתוח הינה דרישת סטנדרט. חדר התאוששות מהווה כיום יחידה חיונית בה נעשה מעקב בפרק זמן קצר אך קריטי לבטיחות החולה. יחד עם זאת, תנועת החולים ביחידה הוא הגבוה ביותר מבין כל מחלקות האשפוז. לאור זאת, זמן שהיית חולה לאחר ניתוח בחדר התאוששות הינו מרכיב חשוב בניהול הטיפול ובעל השלכות משמעותיות על בטיחות החולה, איכות הטיפול, תנאי השהייה ועלויות כלכליות. בספרות לא קיימת הסכמה לגבי ה- Gold Standard לשחרור חולה מהיחידה )1998 al,.)waddle et בארץ קיים נוהל משרד הבריאות: "השגחה וטיפול לאחר הרדמה- הנחיות" )1999(. בספרות קיימות עבודות אשר התמקדו בעיקר בזמן שהיית חולה לאחר ניתוח בחדר התאוששות כתוצאה משנית לשם השוואת טכניקות הרדמה שונות בקרב חולים בעלי מאפיינים וסוג ניתוח זהים. עבודתם של )1998( Waddle et al היא מבין העבודות הראשונות אשר ניסו לתאר את זמן השהייה בחדר התאוששות, תוך סיווג זמן השהייה לשני מושגים, זמן אקטואלי )actual( וזמן נדרש )appropriate( לייצוב החולה לאחר ניתוח, וזאת מתוך ההנחה כי זמן השהייה ביחידת ההתאוששות מורכב מגורמים הקשורים במצבו הקליני של החולה ומגורמים סביבתיים הקשורים לניהול הטיפול ביחידה. בעבודתם של (1998) Waddle et al קביעת הזמן הנדרש התבססה על שיפוט קליני של החוקר שבמידה מסוימת הינו סובייקטיבי. יחד עם זאת, עבודה זו סיפקה מסגרת לבחינת המונח "זמן שהייה" ומהווה בסיס להמשך מחקר על בסיס כלים אמפיריים להערכת מצב המטופל. מעבר לכך, במרוצת השנים חלו שנויים בתמהיל מנותחים וניתוחים באשפוז, כמו למשל, הכנסת ניתוחי לפרוסקופיה אשר השפיעו על סוג ומשך ההרדמה. חדשנות טכנולוגית זו יצרה עומס מנותחים ביחידת ההתאוששות, מעבר לדרישה להגברת תפוקות בחדר ניתוח. בנוסף, לא קיימת תמימות דעים רפואית לגבי הקריטריונים להשארת חולה לאחר ניתוח בחדר התאוששות. במרבית בתיה"ח נוצרו הסכמים פנימיים בין המחלקות המנתחות למרדימים להשהיית חולה בחדר התאוששות בין מספר שעות ליממה בניתוחים מסוימים. תמורות אלו מחדדות את הצורך בהגדרת זמן השהייה ביחידת התאוששות, ברמת בטיחות המטופל וברמת יעילות המערכת. מאחר ושהיית חולה בהתאוששות לאחר ניתוח תלויה בשני מרכיבים עיקריים - מצבו הקליני של החולה ומערך ניהול הטיפול - עולה השאלה מהו הפער בין הזמן האקטואלי לזמן הנדרש לשהיית חולה ביחידת ההתאוששות לאחר ניתוח, תוך איתור הגורמים המשפיעים על כל אחד מהם. מטרות המחקר 1 להעריך 1. מה זמן השהייה האקטואלי לשהיית חולה לאחר הרדמה כללית ומקומית בהתאוששות. 1 להעריך. 1 מה זמן השהייה הנדרש לשהיית חולה לאחר הרדמה כללית ומקומית בהתאוששות.. 2 איתור 2 הפער בין זמן השהייה האקטואלי לנדרש וזיהוי הגורמים העיקריים המשפיעים על כל אחד מהם. סקירת ספרות זמן שהייה של חולה ביחידת התאוששות מוכר בשני מונחים: זמן אקטואלי וזמן נדרש et( Panagiotis.)al 2005; Waddle et al, 1998 * פורסם לראשונה באנגלית Y. Kol, A. Filhaver, S. Shitrit and L. Rubin (2009) Determining the Effective Length of Stay for Post-operative Patients in the PACU through the Location of Influencing Factor. British Journal of Anaesthetic and Recovery Nursing, Volume 10, Issue 03, August 2009, pp 51-56 20 האחות בישראל ינואר 2010

ביה"ס האקדמי לסיעוד "אסף הרופא" מרכז ללימודי רפואת חרום קורס חובש רפואת חירום )בשיתוף מד"א( ; לאחים/ות מוסמכים/ות ולסטודנטים לסיעוד. ; ; הקורס מקנה ידע ומיומנויות בעזרה ראשונה במצבי חירום ; וטראומה - 112 שע' כולל התנסות קלינית במד"א ; הקורס מקנה תעודת חובש חירום ; ;פתיחת הקורס 2010/8. ; בואו להצליח איתנו קורס פרמדיק )בשיתוף מד"א( ;לאחים/ות מוסמכים/ות ולסטודנטים לסיעוד. ; ; תוכנית ייחודית בלעדית וגמישה שמאפשרת התמחות ; במצבי חירום וטראומה. ; הקורס מקנה רישיון עבודה לעסוק כפרמדיק ובנוסף ; תעודת PHTLS, ACLS, PALS ו-.NRP ;פתיחת הקורס 2010/5 ; פתיחת הקורס מותנית במספר הנרשמים פרטים והרשמה בטל' 08-9779215; 08-9779470/2/1; 08-9207993 נמשכת ההרשמה לקורסים הבאים לשנת 2010: הדרכה קלינית, מינהל והסבת אקדמאים קורסים נוספים באתר ביה"ס לסיעוד : www.asafschool.co.il הקורס ייפתח בתל-אביב

זמן אקטואלי נמדד משעת הקבלה ליחידה עד לשעת ההעברה למחלקת האשפוז, כאשר הגורמים המשפיעים הם סביבתיים וגורמים הקשורים לחולה. )2000( Bruce בדק מה הם הגורמים המעכבים שחרור חולה לאחר ניתוח מיחידת התאוששות. ממצאיו העיקריים העלו שיחס אחיות לחולה ביחידה, זמינות חדר במחלקת האשפוז )האם( והמתנה להוראות ו/ או שחרור רופא מרדים, היו הסיבות העיקריות לעיכוב. הסיבות האחרות היו סיבוכים לאחר התחלת אפידורל, ובעיות שינוע בזמן החלפת משמרת. )2003( Marcon et al חישבו את מספר העמדות הנדרש ביחס למספר ניתוחים. הם מצאו כי סבב המיטות הגבוה ביותר ביחידה הוא בין השעות 08:00. - 12:00 הם השוו בין 3 גורמים העשויים להשפיע על עיכוב שחרור בשעות הבוקר, מסיבה שאינה רפואית: עומס על האחיות, זמינות מיטת אשפוז במחלקת האם וזמינות אלונקאים. הם מצאו כי זמינות אלונקאי היא הסיבה העיקרית לעיכוב שחרור. המתנה לאלונקאי עמדה בין 20-40 דקות. זמן נדרש מוגדר כזמן הנדרש לחולה כדי להשיג מצב פיזיולוגי יציב לאחר הרדמה. מעבודתם של Waddle וחבריו )1998( עולה כי סוג ומשך ההרדמה וכמות הנוזלים שקיבל החולה בזמן ניתוח נמצאו כמנבאים על זמן השהייה הנדרש בהתאוששות. עבודתם נתמכה ע"י,)1999( Bothner et al אשר סיווגו סיבוכי ההרדמה Incidents,( IECs - )Events, and Complications ל- 4 רמות. רמות החומרה תוקננו עפ"י גיל החולה, מינו, מצבו הקליני לפני הניתוח, סוג ומשך ההרדמה. ההבדל הממוצע של משך השהייה בהתאוששות נע בין - 26% 6%, בהתאמה לדרגת חומרת ה-.IECs עבודות נוספות מראות כי לרמת חום גוף החולה יש השפעה על השהייה בהתאוששות. במהלך השנים פותחו כלים המבוססים על קריטריונים אובייקטיביים להערכת מצב החולה בשחרור. ה- Post anesthesia Recovery Score המקובל בארץ )ובשימוש המרכז הרפואי קפלן( הוא של.Aldrete et al הכלי המקורי הינו אומדן של 5 קריטריונים: Activity - תנועתיות גפיים )בסולם מ 0-2 (. Respiration - מערכת הנשימה )בסולם מ 0-2 (. Circulation - ערכי לחץ דם )בסולם מ 0-2 (. Consciousness - מצב ההכרה )בסולם מ 0-2 (. Saturation - רמת חמצון )בסולם מ 0-2 (. ניתן לשחרר חולה אם צבר 7-8 נקודות בתנאי שאין ציון 0 באף אחד מהקריטריונים. הניטור נעשה בקבלת החולה ליחידה ובשחרורו. בבניית כלי זה נלקחו בחשבון גיל החולה, מינו, מצב קליני לפני הניתוח, סוג הניתוח ומשך ההרדמה. כמו כן, נבדקו סוג ההרדמה והתרופה שניתנה. כלי זה ישמש אותנו במחקר להערכת זמן הנדרש. מעבר לכך, בעבודות שתוארו לעיל, רמת הכאב והקאות החולה היוו מדדים נוספים לקביעת מצב קליני לאחר ניתוח והרדמה, לפני שחרור החולה. מתודולוגיה תאור שדה המחקר: מרכז רפואי קפלן מונה 540 מיטות ומבוצעים בו כ- 11,000 ניתוחים בשנה. המדגם כלל חולים מגיל 18 לאחר ניתוח שבוצעה להם הרדמה כללית או אזורית ואשר נדגמו באופן אקראי עפ"י סוגי הניתוחים המבוצעים במהלך השבוע. קריטריונים להכללה: חולים מגיל 18 שעברו ניתוח אלקטיבי, בהרדמה כללית או אזורית והועברו לאתר המרכזי של יחידת התאוששות. החולים הנ"ל נותחו במשמרת בוקר בימים א'-ה' עד השעה 14:00 )תחילת ניתוח(, והם כוללים חולים ממחלקות כירורגיות כלליות, א.א.ג, אורולוגיה, אורטופדיה, עיניים, כף יד, נשים, פלסטיקה, כלי דם )למעט פיסטולות(. קריטריונים לאי הכללה: חולים מתחת לגיל 18, חולים המועברים ישירות לטיפול נמרץ או למחלקה, חולים בהשגחה ללא התערבות ניתוחית. הליך: לאחר קבלת אישור מוועדת הלסינקי, נאספו נתונים מרשומות החולים, בצורה אנונימית, במשך 6 חודשים. )מחקר פרוספקטיבי(. כלי המחקר: בוסס על כלי מתוקף מהספרות המחקרית אשר עבר מבחן מקדמי לפני השימוש בו. הניתוח הסטטיסטי נעשה באמצעות תוכנת,SPSS לרבות מבחני רגרסיה והשוואה בין קבוצות, כמו זמני קבלה להתאוששות, החלטה לשחרור וזמן שחרור בפועל וכן מצב קליני ביחידה )אלדרטה, רמת כאב, הקאות, מתן שתן(. משתנים מתערבים: מצב קליני /פיזיולוגי של החולה לפני ניתוח עפ"י בדיקת מרדים,IECs, כלי להערכת סיכון להרדמה,ASA( כלי להערכת סיבוכי הרדמה ומחלות כרוניות(, מצב קליני בניתוח )כמות נוזלים, איבוד דם(, סיבות לעיכוב בשחרור. משתנים תלויים: זמן אקטואלי, זמן נדרש. השערות המחקר:. 1 זמן 1 השהייה הנדרש בהתאוששות יהיה שונה בהתאם לסוג הניתוח וסוג ההרדמה. זמן השהייה יהיה גבוה יותר בהרדמה כללית וניתוח מורכב, בהשוואה לניתוחים בהרדמה אזורית וניתוחים קטנים.. 2 זמן 2 השהייה הנדרש יהיה קטן יותר מזמן השהייה האקטואלי.. 3 ימצא 3 קשר בין זמן השהייה האקטואלי לבין גורמים הקשורים לניהול הטיפול - זמן הגעת המרדים, זמן הגעת הסניטר ועוד. תוצאות מאפייני אוכלוסיית המחקר: המדגם כלל 580 נבדקים, מהם 329 נשים ]57%[ ו- 242 גברים.]43%[ גיל ממוצע.18-52 96% מהניתוחים היו ניתוחים מתוכננים. הניתוחים השכיחים היו [19%] Hernia וניתוח קיסרי ]18%[. 35.3% מהניתוחים היו של מחלקות כירורגיה כללית, 25% של מחלקת נשים, 11.2% של המחלקה האורטופדית והיתר של מחלקות כירורגיות נוספות, כמו: א.א.ג, עיניים ופלסטיקה. מאפיינים הקשורים לרקע רפואי הערכת סיכון בהרדמה: 85% מהנבדקים הוערכו ברמת סיכון בהרדמה )עפ"י, ASA סקלה ) 5-1 של 2 ומטה. 63% מהנבדקים היו חולים במחלה כרונית. 21% מהנבדקים היו בעלי רגישות לתרופות. 45% נטלו תרופות על בסיס קבוע. סיבוכי הרדמה פוטנציאליים שהוערכו עפ"י Incidents, IECs Events and Complications )סקלה :)4-1 63% הוגדרו ב- Airway class 2 ו- 31% ב- Airway class 1 )פוטנציאל נמוך לסיבוכים(. משך זמן הרדמה: 72% מהניתוחים נעשו בהרדמה כללית ו- 28% בהרדמה אזורית ]מתוכם.]Spinal 90% ממוצע משך זמן הרדמה היה 0:47. - 1:22 נמצא הבדל מובהק במשך ההרדמה בין הרדמה כללית להרדמה אזורית: 0.001>p,8.476=(471)t. לא נמצאה קורלציה בין משך הרדמה למשקל. משך זמן הניתוח: ממוצע משך זמן ניתוח 0:40. - 0:56 לאחר שעה וחצי מסתיימים כ- 84% מהניתוחים. נמצא הבדל מובהק במשך זמן הניתוח ובין סוגי הניתוח: F(5,313)=45.111,p<0.001 מצב קליני לאחר ניתוח בחדר התאוששות )טבלה מס' 1(. 94% מהמנותחים לא סבלו מבחילות/הקאות. הקאות לא היוו גורם משמעותי לעיכוב. מתן שתן לא היווה גורם עיכוב משמעותי. רמת הכאב בקבלה )1.11 ) 2.70 - ובשחרור )0.57 1.22( - לא היווה גורם עיכוב משמעותי. קביעת זמן שהייה: לשם קביעת זמן שהייה בוצעה רגרסיה היררכית. במודל ראשון הוכנס סוג ההרדמה ובמודל השני הוכנסו המשתנים - הקאות, מתן שתן, 22 האחות בישראל ינואר 2010

רמת כאב. *לסוג ההרדמה נמצאה אחוז שונות מוסברת מובהקת: R 2 = 12. p<001. F(1,495) = 68.6 *לאחר הכנסת המשתנים )הקאות, מתן שתן, רמת כאב(: R 2 = 26. p<001. F(5,491) = 36.0 זמן שהייה כללי בחדר התאוששות: זמן השהייה הממוצע היה 0.51-1.28 שעות. הערכת זמן שהייה נדרש )טבלה מס' 2( )משך הזמן שעבר בין קבלה לחדר התאוששות לבין שחרור החולה למחלקה ) ממוצע משך זמן שהייה נדרש היה 0:47-1:30 שעות. נמצא הבדל מובהק בין סוג ההרדמה לבין זמן נדרש בחדר ההתאוששות - 0.001>p,8.114=(494)t משך זמן השהייה הנדרש גבוה יותר כאשר סוג ההרדמה אזורית. הניתוחים השכיחים שהובילו למשך זמן נדרש של שעה וחצי ויותר הינם: C.S., Colon.Prostate,Cholecyst נמצאו הבדלים מובהקים במשך זמן השהייה הנדרש בין סוגי הניתוח השונים 001.>p 21.1=(5,275)F הערכת זמן שהייה אקטואלי )טבלה מס' 3( )משך הזמן שעבר בין קבלה לחדר התאוששות לבין שחרור בפועל(. ממוצע משך זמן שהייה אקטואלי היה ±0:51 1:47 )שעות(. נמצא הבדל מובהק בין סוג ההרדמה לבין זמן אקטואלי: 0.001>p, 7.716=(508)t הניתוחים השכיחים שהובילו למשך זמן שהייה אקטואלי של כשעתיים ויותר הינם: C.S., Colon, Prostate, Cholecyst. נמצאו הבדלים מובהקים במשך זמן השהייה האקטואלי בין סוגי הניתוח השונים F(5,290)=25.8, p<.001 הפער שבין זמן שהייה אקטואלי לנדרש )טבלה מס' 4(. הפער הממוצע בין זמן שהייה אקטואלי לנדרש 0:18-0:17 שעות. ב- 50% מהמקרים צוינה סיבה לעיכוב )טבלה מס' 5(. הגורמים לפער שבין זמן שהייה אקטואלי לנדרש )טבלה מס' 6(. הסיבה השכיחה לעיכוב הינה המתנה לסניטר- סיבות לעיכוב: 55%. סיבה שכיחה נוספת היא צורך בהשלמת טיפול/תרופות )29%(: נגד כאבים )34(, מתן Fusid (2), Zofran,)2( מתן דם,Insulin (2) (1), מעקב דימום )1(, ניתוח חוזר )1(. נמצא הבדל מובהק בין סיבות לעיכוב לבין משך זמן העיכוב,0.05>p,3.774=(2,206)F משך זמן ההמתנה הממוצע לסניטר - 0:22 0:16 שעות. דיון זמן שהיית חולה לאחר ניתוח ביחידת התאוששות נקבע באופן שרירותי בכל בית חולים עפ"י שיקולי המרדים. ההחלטה מתבססת בד"כ על סוג ההרדמה והמצב הקליני לאחר ניתוח והרדמה, וזאת משום שאין Gold Standard Waddle et al 1998, Panagiotis et al( 2005(. תימוכין לכך נמצאו גם בנוהל משרד הבריאות )אפריל, 1999, סעיף 5.9( המציין שזמן השהייה הנדרש ביחידת התאוששות הינו לפחות 30 דקות ללא התייחסות לסוג ההרדמה, כאשר בפועל זמן השהייה הינו גבוה יותר ותלוי במיומנות המרדים. בעבודה זו, נבדק זמן השהייה ל- 580 חולים שעברו ניתוח בהרדמה כללית או אזורית במהלך שעות הבוקר )תוכנית ניתוחים מתוכננת(. אחת ממטרות העבודה הייתה להעריך את זמן השהייה הנדרש. זמן השהייה הנדרש הוערך בשני שלבים. בשלב ראשון אותרו הגורמים המנבאים את זמן השהייה הנדרש. לשם כך, בוצעה רגרסיה היררכית לאיתור הגורמים העשויים להשפיע על זמן השהייה הנדרש. במודל הראשון הוכנס סוג ההרדמה ובמודל השני הוכנסו המשתנים - הקאות, מתן שתן ורמת כאב. המשתנה המנבא העיקרי שנמצא היה סוג ההרדמה. ממצא זה תומך בעבודתם של Waddle וחבריו )1998( ו- Bothner וחבריו )1999(. בשלב השני, בחנו את מאפייני האוכלוסייה, הן בהיבט הדמוגראפי והן בהיבט הקליני, כנתון בסיס העשוי להשפיע על הערכת זמן השהייה הנדרש. הממצאים העלו שמרבית החולים היו בטווח גילאים 31-70, 96% מהניתוחים היו מתוכננים והתפלגותם עומדת בהלימה לגודל המחלקה בביה"ח. מאפייני הרקע הקליניים/ רפואיים היו בטווח הנורמה, ולא דווח על חריגה המצביעה על הטרוגניות באוכלוסיית המחקר מבחינת הסיכון להרדמה )ASA( והסיכון לסיבוך בהרדמה.)IECs( לאור ממצאים אלו הוערך זמן השהייה האקטואלי עפ"י סוג ההרדמה, בקרב כלל אוכלוסיית הנבדקים. הממצאים העלו כי זמן השהייה הנדרש גבוה יותר בכ- 30 דקות בהרדמה אזורית לעומת הרדמה כללית. ממצא זה הינו מעניין כי הדעה הרווחת הינה שההשגחה לאחר הרדמה כללית הינה ארוכה יותר. ממצא זה מפריך את ההשערה הראשונה של המחקר. ההסבר לכך טמון בעובדה ש- 90% מההרדמות האזוריות היו ספינליות. בהרדמה ספינלית, מעבר לניטור ההמודינמי, נדרש ניטור ומעקב אחר תנועתיות הגפיים סנסורית ומוטורית al), McGrath et 2003(. כמו כן, הפינוי של חומרי הרדמה, לאחר הרדמה ספינלית, ארוך יותר מזה של הרדמה כללית. פינוי ארוך יותר של התרופות בהרדמה ספינלית משפיע על החסר הסנסורי/מוטורי בהתאם, כמובן, בסוג התרופה, נפח התרופה המוזרק, ריכוז חומר ההרדמה שהוזרק ועוד. Strichartz et al 2005, Imarengiaye et(.)al 2003 הבדל זה עשוי לתת ביטוי למשך השהייה הנדרש, שהינו מותנה גם בפעילות הגפיים של החולה. בדיקת כשירותו הקלינית של החולה לשחרור מהתאוששות ע"י המרדים והאחות, כולל מעבר למצב ההמודינמי, הערכת פעילות הגפיים )באמצעות ה- )Score Aldrete דבר המסביר את הקביעה המאוחרת יותר בהרדמה אזורית ליציבות החולה ומתן אישור לשחרורו למחלקה, וזאת לעומת הרדמה כללית et( Imarengiaye.)al 2003 זאת למרות שמשך זמן ההרדמה הכללית ארוך יותר ממשך זמן ההרדמה האזורית )1:30 לעומת 1:01, בהתאמה(. מכל מקום, זמן השהייה הממוצע הנדרש שהוערך בעבודה זו היה 1:20 שעות בהרדמה כללית לעומת 1:56 בהרדמה אזורית. פער זה נשמר גם בהערכת הזמן האקטואלי )1:30 שעות בממוצע לאחר הרדמה כללית לעומת 1:47 שעות בהרדמה אזורית(, כאשר זמן השהייה הנדרש הינו קטן יותר מזמן השהייה האקטואלי. ממצא זה מאושש את ההשערה השנייה של המחקר. מרכיב נוסף אשר נכלל במטרה השלישית היה לבדוק את סיבות העיכוב )שהביאו לפער בין זמן אקטואלי לזמן נדרש(. יש לציין כי רק ב- 50% מהמקרים דווח עיכוב בשחרור החולה 24 האחות בישראל ינואר 2010

www.kingscity.co.il

מהיחידה. סיבת העיכוב העיקרית הייתה המתנה לסניטר )55%( ולאחריה הארכת השהייה לצורך המשך טיפול. בספרות נמצאו מס' עבודות שבדקו סיבות עיכוב עפ"י דיווח בלבד )ולא על בסיס השוואה בין זמן אקטואלי לזמן נדרש כפי שנעשה בעבודה זו. )2000( Bruce דיווח בעבודתו שהסיבות העיקריות לעיכוב היו: יחס אחיות חולה ביחידה, זמינות חדר במחלקת האשפוז )האם( והמתנה להוראות ו/או שחרור רופא מרדים. )2003( et al Marcon אשר חישבו את מספר העמדות הנדרש ביחס למספר ניתוחים, מצאו כי סבב המיטות הגבוה ביותר ביחידה הוא בין השעות 08:00. - 12:00 הם השוו בין 3 גורמים העשויים להשפיע על עיכוב שחרור בשעות הבוקר, מסיבה שאינה רפואית: עומס על האחיות, זמינות מיטת אשפוז במחלקת האם וזמינות אלונקאים. הם מצאו כי זמינות אלונקאי היא הסיבה העיקרית לעיכוב שחרור. המתנה לאלונקאי עמדה בין 20-40 דקות. זמן ההמתנה הממוצע לסניטר בעבודה זו עמד על 22 דקות )בעיקר בשעות הצהריים( ולהשלמת טיפול על 25 דקות בממוצע. הפער בין זמן שהייה נדרש לזמן שהייה אקטואלי אכן נובע מסיבות שאינן קשורות לחולה אלא לניהול הטיפול, כפי שנצפה בהשערה השלישית. סיכום ומסקנות על פי עבודה זו, זמן השהייה הנדרש מושפע בעיקר מסוג ההרדמה. בהרדמה אזורית זמן השהייה היה גבוה יותר בהשוואה להרדמה כללית )פער ממוצע של 17 דקות(. מחקר זה הינו מחקר חלוץ וקיים צורך בביצוע מחקרים נוספים, בהיקפים נרחבים ובמספר בתי חולים, לשם קביעת סטנדרט מבוסס ראיות לזמן שהייה נדרש בחדר התאוששות של חולה לאחר ניתוח - עפ"י סוג ההרדמה. סטנדרט מבוסס ראיות כזה עשוי להקטין את השונות בקרב הצוות הרפואי וימנע קבלת החלטות שעלולה לנבוע משיקולים שאינם רפואיים לשחרור חולה מהיחידה, במידה והם קיימים. מכל מקום, חשיבות הסטנדרט היא בשמירת בטיחות החולה וניהול יעיל של הטיפול בו. ההשלכות לניהול הטיפול הסיעודי: הסרת העמימות ומניעת אי הסכמות באשר למשך שהיית חולה ביחידה בקרב הצוות, תכנון כוח אדם בהתאם לצרכי השהייה הנדרשים בהתאוששות עפ"י סוג הרדמה. תכנון קליטת חולים לאחר ניתוח ליחידה והעברה למחלקות האם, תוך עמידה בסטנדרט הנדרש לשהייה מחד, ומניעת מצב "לא מוצדק" ועיכוב פנוי מחדר ניתוח במצב קריטי, מאידך. יכולת למתן מידע אמין ומבוסס למשפחות לגבי השהייה בחדר התאוששות. עבודה זו מספקת תימוכין נוספים לעבודות אחרות שנעשו בדבר השהיית החולה מעבר לנדרש ביחידת התאוששות, בעקבות סיבות שונות שהביאו לעיכוב בשחרור החולה. הסיבה המרכזית לעיכוב הייתה המתנה לסניטר. סיבה נוספת לעיכוב הינה צורך בהשלמת הטיפול התרופתי, שהינה חיונית למצבו של המטופל. המתנה לרופא המרדים לא היוותה גורם משמעותי לעיכוב. בהתאם לממצאי עבודה זו עולה כי שיפור תהליכי העבודה בבי"ח, באמצעות תגבור היחידה באלונקאים, עשוי לפתור את הבעיה ובכך להקטין את העומס ביחידה ולאפשר זמינות מיטה לחולים נוספים לאחר ניתוח - בעיקר בשעות העומס. שעות העומס הינן בעיקר בשעות הצהרים, שבהן כמות החולים הולכת וגדלה גם בגלל סיום הניתוחים וגם בגלל עיכוב קודם בשחרור למחלקת האם. תגבור היחידה במשנעים יסייע בשיפור איכות הטיפול, רווחת המטופל וייעול תהליכי העבודה. תודה מיוחדת לד"ר דניאל גבע על תרומתו בייעוץ המקצועי לביצוע מחקר זה. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. ביבליוגרפיה: Aldrete, J. A., & Kroulik D.( 1970). A postanesthesia recovery score. Anesth Analg, 49, 924-34. Bothner, U., Georgieff, M. & Schwilk B. (1999). The impact of minor perioperative anesthesia - related incidents, events, and complications on postanesthesia care unit utilization, Anesth Analg, 89, :506-13. Bruce M. (2000). A study in time: performance improvement to reduce excess holding time in PACU.. J of PeriAnes. Nurs, 15, 237-44. Imarengiaye C.O., Song D., Prabhu A.J. and Chung F. (2003). Spinal anesthesia: functional balance is impaired after clinical recovery. Anesthesiology, 98, 511-5. Marcon E., Kharraja S., Smolski N., Luquelt B. and Viale J P. (2003) Determining the number of beds in the postanesthesia care unit: A computer simulation flow approach, Anesth Analg, 96,1415-23. McGrath B. and Chung F. (2003). Postoperative recovery and discharge. Anesthesiol Clin North America, 21, 367-86. Palvin D J., Kapp S E. and Polissar N L., (1998). Factors affecting discharge time in adult outpatients, Anesth Analg, 87, 816-26. Panagiotis K., Poulopoulou M., Papahatzi A. and Panagiotis S. (20050. Is postanesthesia care unit length of stay: Increased in hypothermic patiens?, AORN, 81, 379-92. Strichartz G.R., Berde C.B. (2005). Local anesthetics. In: Miller RD: Miller s nesthesia, (6th Ed.). Pp. 573-603, Elsevier, Philadelphia Waddle J., Evers A S. and Piccirillo J F. (1998). Postanesthesia care unit length of stay: Quantifying and assessing dependent factors. Anesth Analg, 87, 628-33. 26 האחות בישראל ינואר 2010

tzevat @mhmc co il

אפילפסיה מיוקלונית של גיל הילדות אתגר טיפולי לצוות רב תחומי, אברהם זכריה 3 MD, MPH, אסתר קזמירסקי 2 RN, MPH אילנית פוזננסקי 1 RN, BA 1. מרכזת הטיפול בילד החולה באפילפסיה מיוקלונית של גיל הילדות ומשפחתו אשפוז יום 2. אחות אחראית מחלקת אשפוז יום 3. מנהל מחלקת אשפוז יום. מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל סופר מכותב: RamaZ@clalit.org.il תקציר אפילפסיה מיוקלונית Epilepsy( )Myoclonic של גיל הינקות, היא הפרעה פרכוסית חמורה המופיעה בגיל הינקות או בילדות המוקדמת. שכיחות המחלה אינה ידועה בוודאות, אך במחקר ייחודי שנערך בהלסינקי )בבית חולים המרכז את הטיפול בחולים אלו(, נמצאה שכיחות של )2001 1:6000.)Riikonen, יכולת התמודדות המשפחה עם המחלה ועם הטיפול המורכב, מהווה גורם קריטי בהצלחת הטיפול ובשימור איכות חיי הילד ומשפחתו. במאמר זה יתואר ניהול הטיפול בילד החולה באפילפסיה מיוקלונית של גיל הילדות ובמשפחתו, ע"י אחות מומחית בתחום, תוך הדגשת חשיבות ריכוז ותאום הטיפול הרב-תחומי תחת קורת גג אחת. מבוא אפילפסיה מיוקלונית Epilepsy( )Myoclonic של גיל הינקות Spasm(,)Infantile הינה הפרעה פרכוסית חמורה המופיעה בגיל הינקות או בילדות המוקדמת. המחלה נחשפה לראשונה בשנת 1842 ע"י רופא אנגלי בשם ד"ר ווסט, אשר תיאר מחלה מסתורית בבנו בן ה- 4 חודשים. דיווחים על תרשים גלי מוח )E.E.G) אופייני הופיעו )עם התפתחות יכולת רישום גלי מוח( רק כמאה שנה מאוחר יותר, בשנת 1952. מחלה זו מאופיינת בפרכוסים מיוקלונים קשים והתדרדרות פסיכו-מוטורית, עד פיגור עמוק. שני קריטריונים הכרחיים לאבחנה: 1. סוג פרכוס ייחודי. 2. תרשים גלי מוח האופייני למחלה הקרוי a-rythmia" "hips )ראה תרשים מס' 1(. קיימות שתי צורות בהן מתבטאת המחלה: 1 "קריפטוגנית" 1. שמקורה אינו ידוע )ראשונית(: מאופיינת בהעדר גורם סיבתי ידוע הניתן לגלוי ובהעדר סימני נזק מוחי טרם הופעת הפרכוס או אנמנזה היכולה להחשיד לקיום נזק מוחי. 1 סימפטומאטית". 1 )שניונית(: משנית לנזק מוחי שקדם להופעת הפרכוס, כגון: פיגור פסיכו-מוטורי, סימנים רדיולוגים, סימנים נוירולוגים, וסימני כפיון אחרים. Commission on Classification and( Terminology of the international.)league Against Epilepsy,1989 שכיחות המחלה אינה ידועה בוודאות, אך במחקר ייחודי שנערך בהלסינקי )המרכז את הטיפול בחולים אלו( נמצאה שכיחות של. )Riikonen, 2001( 1:6000 בעשר השנים האחרונות, טופלו במרכז שניידר, במסגרת אשפוז-יום, 25 ילדים שאובחנו כסובלים מהמחלה. יכולת התמודדות המשפחה עם המחלה והטיפול המורכב, מהווה גורם קריטי בהצלחת הטיפול ובשימור איכות חיי הילד ומשפחתו. משפחות רבות מדווחות על פחד וחרדה מפני האירוע הפירכוסי הבא, תחושת חוסר וודאות מפני הבלתי צפוי וחשש מפגיעה אפשרית במוח. בנוסף, מתמודדות המשפחות וילדיהם עם תופעות לוואי משמעותיות הנובעות מהטיפול התרופתי. מתן תמיכה ע"י אחות מומחית המנהלת את הטיפול ומנחילה גישה אופטימית ותומכת, מקלה על התמודדות המשפחות ומיטיבה את תוצאות הטיפול.)Aytch 2001; Kolodgie, 1999( במאמר זה יתואר ניהול הטיפול בילד החולה באפילפסיה מיוקלונית של גיל הילדות ומשפחתו ע"י אחות מומחית בתחום, תוך הדגשת חשיבות ריכוז ותאום הטיפול הרב תחומי תחת קורת גג אחת. תיאור הטיפול וההתערבות משנת 1842 בה תוארה המחלה לראשונה, ועד שנת 1958 לא היה בנמצא טיפול יעיל לריסון הפרכוסים, שהפגינו עמידות לתרופות נוגדות כפיון. ניסיונות טיפול בתרופות שונות כללו גם אנטיביוטיקה ממשפחת הטטראציקלינים. בשנת 1958 תוארה פריצת דרך ראשונה בטיפול התרופתי, כאשר דווח על שימוש ב- Hormone Anti Corticoid Thyroid,)ACTH( שהביא להיעלמות הפרכוסים, ושיפור ניכר בתרשים גלי המוח.)E.E.G( מאז פורסמה ספרות רבה המתייחסת לטיפול ההורמונאלי במחלה ומחקרים בסדרות שונות חיזקו ואימתו את יעילותו, אולם מנגנון הפעולה הקשור לפעילות ה- ACTH במצבים אלו עדיין אינו ברור לחלוטין (1958.)Sorel, תיאור המודל הטיפולי של האחות מרכזת הטיפול )ראה תרשים 2(: חשד של ההורים בעקבות תסמינים מגוונים ובלתי ספציפיים שהופיעו אצל הילד הם הגורם השכיח להפניה לטיפול, זאת למרות שהסיבה הראשונית לא בהכרח מחשידה לקיום המחלה. האחות הינה הדמות המקצועית הראשונית הנפגשת עם הילד ומשפחתו. להלן שלבים עיקריים בקבלת הילד ובניית התהליך הטיפולי: יצירת קשר. במפגש הראשוני, ההורים נרגשים, חרדים וחסרי אונים. במפגש זה נוצר הקשר הראשוני בין האחות למטופל ומשפחתו. האחות מקיימת שיחת היכרות מעמיקה עם המשפחה ומקיימת בדיקה הכוללת אומדן מדדים גופניים, כמו גם אומדן המשפחה ומכלול משאביה. עם סיום הבדיקה היא מסכמת את התרשמותה ממצב הילד והמלווים, ומציגה אותם בפני הצוות הרב-תחומי. במקביל, מסוכם הבירור המטבולי ותוצאות ההדמיה. כאשר מגיעים לאבחנה חד משמעית של המחלה לצורותיה, מתחילים בטיפול. הדרכה והכנה לטיפול. הטיפול במחלה ממושך ומורכב, וכרוך, כאמור, באי-נוחות רבה לילד ולמשפחתו )ראה תרשים מס' 2(. השימוש ב- ACTH במינונים גבוהים, משפר ומפסיק את הפרכוסים בשתי הקבוצות, אך משך הטיפול ותופעות הלוואי הקשות מהוות עול עבור המטופל ומשפחתו. על האחות, מנהלת הטיפול, מוטלת אחריות 28 האחות בישראל ינואר 2010

לאמוד את צרכי ומשאבי המשפחה ולהתאים תוכנית ייעוץ והדרכה מתאימה לכל משפחה ומשפחה. כמו כן, במהלך הטיפול יש לבצע הערכות חוזרות, זאת במטרה לבחון האם ישנם צרכים נוספים שעולים כתוצאה מהמצב ולבצע שינויים בהתאם. הדרכת האחות את המשפחה מתבצעת במודל רב- שלבי, ללקיחת התרופות ולמעקב ואיתור תופעות הלוואי והטיפול בהן. תופעות הלוואי אפשריות: השמנת יתר ניכרת. לבעיה זו היבטים חברתיים-משפחתייםהדורשיםהתייחסות ותמיכה במשפחה כולה ומעורבות דיאטנית. נראות הבעיה מעוררת תגובות מהסביבה, וההורים מגיבים לעיתים בחשש עד התפתחות של תחושות דחייה כלפי ילדם החולה. חשוב לכן להדגיש בפני ההורים את האופי הזמני והחולף של בעיה זו ולהוות אוזן קשבת למצוקתם. עליה בלחץ הדם. מופיעה בחלק ניכר מהילדים, דורשת מעקב קפדני, הכולל מדידות חוזרות ולעיתים גם טיפול תרופתי המלווה בתופעות לוואי גם הוא. ש יעור ואקנה. גם לתופעה זו השלכות חברתיות ורגשיות, המשפיעות על הקשר הורה-ילד ורווחת המשפחה בכללותה. יש להכין את המשפחה לאפשרות הופעת התופעה, לעבד עימם את התחושות שעולות בעקבות התופעה ולתת תמיכה ומידע רלוונטי שיעזור בהתמודדות עם המצב. קיימת חשיבות להדגשת זמניות התופעה, תמיכה של הורה שחווה חוויה דומה וגם מתן לגיטימציה לקושי. כל אלו הן מתחום מומחיותה ואחריותה של האחות, מנהלת הטיפול. עליה בלחץ תוך עיני )גלאוקומה(. תופעה המחייבת מעקב צמוד של רופא עיניים ובדיקה הכרוכה באי נוחות ודורשת הרדמה. בחלק מהמקרים יש צורך בטיפול תרופתי נוסף. האחות מיידעת על הצורך בביצוע הבדיקה, מתארת את מהלכה ודואגת לקיומה בתנאים מיטביים, על- ידי שימוש בשירותי סדציה הקיימים במחלקה. דיכוי המערכת החיסונית. אחת מתופעות הלוואי הקשות של הטיפול ומהווה סכנת חיים אמיתית כתוצאה ממחלות זיהומיות שכיחות. מעורבות ושותפות ההורים בזיהוי וטיפול במצב זה חיונית. הם נדרשים לערנות רבה, ומונחים לפנות למיון בכל עליית חום או גילוי סימני מחלה זיהומית. האחות מוסרת להורים מידע ואומדת את הטמעתו, והיא מהווה גורם מייעץ, זמין )ההורים נוטים לפנות אליה לייעוץ טלפוני בכל שעות היממה(, בכל מקרה של חשד להתפתחות סימני זיהום. בתקופת הטיפולים ישנה נטייה לפניות מרובות למיון, אשפוזים חוזרים, ולעיתים קרובות טיפול אנטיביוטי. כל אלו דורשים ליווי ותמיכה רציפים ומתן הדרכות מגוונות בהתאם למצב. שינויים במאזן המלחים. היפוקלצמיה והיפופוספטמיה דורשים מעקב רציף על המלחים ובדיקות דם חוזרות. ביצוע הבדיקות ייעשה על-ידי האחות, באווירה נינוחה ובשיתוף מכסימלי של ההורים. בכל מקרה ננקטת גישה המכבדת את זכות הילד להפחתת כאב ואספקת סביבה תומכת ומכילה. אי שקט. יכול להופיע כבר בשלבים הראשונים של הטיפול. חשוב להדריך את ההורים ולהכין אותם מראש, ובכך לנסות להפחית את תחושת חוסר האונים מול מצבו המשתנה של הילד. במצבי משבר המזוהים ע"י האחות, יש לשקול הכנסת גורמים טיפוליים נוספים, כולל אנשי מקצוע וטיפול תרופתי תומך. דלדול במסת העצם )אוסטיאופורוזיס(. משמעות מצב זה היא הן בחשיבות אבחון מוקדם של שברים והן במניעת חבלות העלולות לסכן את הילד. על האחות להדריך כל משפחה בהתאם למצבו הייחודי של הילד, גילו ומצבו ההתפתחותי, תוך שימוש באסטרטגיות חיוביות המדגישות את שימור היכולות חרף האיסורים הרבים. אטרופיה מוחית והרחבת חדרים. תופעת לוואי הנראית בחלק מהמטופלים, החולפת בד"כ 4-6 שבועות מהפסקת הטיפול. התופעה מתבטאת בעיכוב התפתחותי זמני ויש ליידע את ההורים ולתמוך בהם במתן מידע והסבר. האחות מהווה משאב ידע ומקפידה על העברת מסר של אופטימיות ותקווה, המתבסס על הידע והניסיון אותו צברה. הנסיגה המנטאלית עלולה להוות מקור מצוקה משמעותי להורים, אך מנגד נמצאת הידיעה כי היא זמנית. זהו מסר חשוב אותו מדגישה האחות. ריכוז וניהול הטיפול. מניסיוננו, יצירת רצף טיפולי המאפשר תמיכה והדרכה, הוא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר להצלחת הטיפול. על האחות, המרכזת את הטיפול באוכלוסיית חולים זו, לתת מענה מיידי לתופעות הלוואי השונות. עליה לדאוג לריכוז הבדיקות והטיפולים )במידת האפשר(, ולהוות גורם מקשר ומייעץ לכלל אנשי הצוות הרב-תחומי המטפל בילד, אך בעיקר לתמוך במשפחה בתהליך הקשה שהיא והילד עוברים. במהלך כל התקופה ניתנת להורים אפשרות לשאול שאלות, ולהביע את רגשותיהם ופחדיהם מפני המחלה, הטיפול והעתיד הקרוב והרחוק. כמו כן, ניתן דף הדרכה בו מפורטות תופעות הלוואי, הנחיות להתנהגות, וגם מידע על המחלה. חשוב לזכור - ואנו אף מציינים זאת בפני ההורים - כי מרגע זה ולמשך החודשים הבאים אנו משמשים כ'בית שני' לילד ולמשפחתו: הם עומדים לשהות באשפוז-יום ימים רבים במהלך תקופה לא קלה, המלווה במפגש ובתאום עם גורמים רבים, הן בבית החולים והן מחוצה לו. תיאורי מקרה להדגמה נציג שני ילדים שטופלו במרכזנו. האחד, עם אבחנה של המחלה הראשונית, והשני של המחלה השניונית. נדגים את השווה והשונה בטיפול, כמו גם את קשיי ההתמודדות, מתוך הראייה האישית והסובייקטיבית של כל משפחה ומשפחה. מקרה ראשון לאה הרן )שם בדוי( בת 6.5 חודשים בהגעתה לטיפול. משפחה: אם בת 32 בריאה, ממוצא תורכי- רומני, אבא בן 32 בריא, ממוצא רומני. שניהם אנשים עובדים בעמדות בכירות. בבית אחים תאומים בני 6 שנים. לאה נולדה בריאה ומתוארת התפתחות תקינה. 6 ימים טרם הגעתה, צפו ההורים בכ- 4 התקפי עוויתות בידיים ובפנים, נפילת הראש והכתפיים קדימה ומבט בוהה. הופנתה למיון לבירור בחשד להיפסאריתמיה. בבדיקה התרשם הצוות מתינוקת המפותחת בהתאם לגילה, במשקל תקין וסימנים חיוניים ללא ממצא. הבירור המעבדתי הראשוני כלל לקיחת בדיקות דם לתמונת דם שלמה, כימיה, אמוניה, לקטט, פירובאט, גאזים, חומצות אמינו בדם וחומצות אורגניות בשתן. כמו כן בוצע בירור סרולוגי ל- TORCH ביוטינידאז - בדיקת דם לאנזים הנ"ל,VLCFA )חומצות שומן ארוכות(, CSF ובדיקת נוזל חוט שידרה שנמצאו תקינים. בנוסף, בוצעה בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הראש. בבדיקת,EEG הופיעה תמונה אופיינית להיפסאריתמיה. לאה אובחנה כסובלת מהיפסאריתמיה ראשונית. בעקבות האבחנה הוחל טיפול ב- ACTH 29 האחות בישראל ינואר 2010

והתעוררו מספר בעיות שדרשו התערבות מידית של אחות ותיאום עבודת צוות רב- מקצועי:. 1 חרדה 1 גדולה של האם מפני העתיד הקרוב.. 2 תחושת 2 דחייה עליה דיווחה האם כלפי הילדה החולה, בעקבות ההשמנה הקיצונית מהסטרואידים.. 3 בעיות 3 התנהגות שהופיעו בשני הילדים הבריאים שבבית, שבעקבות הטיפול הצמוד ותדירות הביקורים בבי"ח נותרו ללא השגחה וחשו מצוקה. כמו כן, במקביל, היה צורך לתאם מעקב נוירולוג ורופא עיניים. תפקידי האחות המתאמת ומרכזת הטיפול כללו:. 1 יצירת 1 קשר עם הקהילה וביה"ס בו לומדים אחיה של ל.ה. הקשר כלל הסבר על המחלה והטיפול, על מנת לבסס רשת תמיכה בהתמודדות היומיומית עם המצב הלא פשוט שנוצר.. 2 הדרכת 2 ההורים והנחייתם להשתמש במשאבים הקיימים בתוך המשפחה ומחוצה לה במהלך הטיפול היומיומי: ההורים נמנעו מלשתף חברים בבעיה, אך נעזרו רבות בבני משפחה קרובים שעזרו גם בשמירה על.ל.ה ואפשרו להורים להקדיש מזמנם לבנים הגדולים.. 3 יצירת 3 קשר עם דיאטנית ששוחחה עם האם והרגיעה אותה שההשמנה היא מצב זמני ותחלוף עם הורדת מינון הסטרואידים. כמו כן ניתנה לאם הלגיטימציה שלא להגביל את הילדה בכמויות האוכל בתקופת הטיפולים. מכלול הפעולות אפשרו הורדת רמת המתח, תוך שימוש במנגנוני רציונאליזציה ומתן תמיכה רגשית, במקביל. במשך כל תקופת הטיפול אפשרה האחות, מרכזת הטיפול, קשר רציף עם ההורים, תוך יצירת תחושת ביתיות במרפאה, שהפכה להיות "ביתם שני". הקשר עוד התהדק לקראת תקופת המעקב וההחלמה. ההורים ציינו שהתמיכה והנגישות שניתנה להם אפשרה לעבור את התהליך. במהלך השנים שחלפו מהבראתה של לאה - זאת למרות שהסתיימו הטיפולים - המשיך להתקיים קשר עם האחות, מרכזת הטיפול, וכך, כאשר עלו לבטים, שאלות ופחדים, הרגישו בנוח ליצור קשר טלפוני ואף לבוא לבדיקה בהתאם לצורך. לאה, כיום בת שבע, סיימה כיתה א' במסגרת כיתה רגילה. התא המשפחתי חזר לאיזון ושגרת חיים תקינה. מקרה שני המקרה הנוסף שיתואר הוא של דניאל )שם בדוי(, שאובחן כסובל מהצורה השניונית של המחלה. חשוב להבחין בהבדל המהותי במשימות ההתמודדות הניצבות בפני ההורים והמשפחה. משימות אלו כוללות הן את מאפייני המחלה והן את המאפיינים הייחודיים למצבו המשפחתי. דניאל היה בן 6 חודשים באבחנתו. משפחה: אם בת 33 ממוצא ספרדי, אב בן 35 ממוצא עירקי. ההורים בריאים, ללא קרבת משפחה. שני ההורים עובדים ובעלי קרירה. אין ילדים נוספים במשפחה. 3 ימים טרם לידתו הופיעו האטות דופק במוניטור. דניאל יולד בניתוח קיסרי דחוף בשבוע 38 להריון. מהלך סביב הלידה: הפסקות נשימה לאחר הלידה ללא תגובה לטיפול תרופתי. דניאל הונשם בגיל 14 שעות. כמו כן אובחן אצלו אוויר בחלל המדיאסטינום "פנוימומדיאסטינום" שנספג עצמונית. בנוסף: אירועי הכחלה בניסיונות האכלה - הוזן באמצעות זונדה עד ששוחרר לביתו. לסיכום: דניאל חווה מצוקה עוברית סביב הלידה ומהלך לידה טראומתי. ההורים מדווחים כי בגיל 4.5 חודשים הופיעו תנועות מתיחה של הידיים והרגליים והבעה מבועתת בעיניים. כמו כן, מגיל 4 חודשים חל איחור התפתחותי: לא הרים ראש, טונוס נמוך, ידיים קפוצות. לאחר חודש וחצי נצפתה החמרה בתדירות ההתקפים ונסיגה התפתחותית. בשלב זה עלתה ההשערה שמדובר בהיפסאריתמיה שניונית. הבדיקה במרפאה אבחנה: מצב כללי טוב, טונוס ירוד, משקל 6,580 ק"ג, ל"ד 104/36, דופק - 101 לדקה. בבירור ראשוני: תד"ש,,SMA גאזים, אמוניה, לקטט, פירובאט, ח' אמינו בדם, ח' אורגניות בשתן, TORCH )בירור סרולוגיה(, VLCFA )חומצות שומן ארוכות(, CSF )נוזל חוט שידרה( תקינים. CT עם חומר ניגודי תקין. - EEG תמונה אופיינית להיפסאריתמיה. הבירור הראשוני היה תקין, אך עקב מצבו של הילד והנסיגה ההתפתחותית נעשה בירור גנטי יותר מעמיק שגילה טריזומיה חלקית של כרומוזום 15. המשמעות של בעיה גנטית זו היא פיגור התפתחותי קשה. דניאל הגיע עם נסיגה התפתחותית קשה, היפוטוניה וממצא גנטי, שהעיד על היפסאריתמיה שניונית. הבעיות שהתעוררו בעקבות הממצאים, המצב של הילד, והטיפול ב,ACTH- דרשו התערבות ותיאום של צוות רב-מקצועי, תוך ריכוז הטיפול תחת קורת גג אחת. הטיפול כלל:. 1 התמודדות 1 עם זוג הורים צעיר, שילדם הבכור סובל מבעיה כרונית שהשלכותיה לעתיד אינן ברורות.. 2 טיפול 2 בילד עם בעיות רבות ומורכבות, הן בשל המחלה הראשונית והן בשל הטיפול, תוך מעורבות של יועצים ורופאים נוספים, כולל מעקב רופא עיניים ומעקב נוירולוג.. 3 חרדה 3 של ההורים מפני העתיד הקרוב והרחוק, בכל הקשור לתכנון משפחה והולדת ילדים נוספים. דניאל סבל מתופעות לוואי רבות עקב הטיפול, ולכן המקרה שלו הצריך התערבויות שונות הן במישור המקצועי והן במישור המשפחתי-תמיכתי. האחות המתאמת ומרכזת הטיפול פעלה במספר מישורים: תיאום בין הרופאים המייעצים השונים, כמו נפרולוג )עקב עצירת נוזלים ועלית ל.ד לערכים מאד גבוהים(, ובעקבות כך גם ייעוץ קרדיולוג. ייעוץ אורטופדי, עקב שבר בירך, כתוצאה מאוסטאופרוזיס )בגלל בריחת סידן(, לאחר מתן הסטרואידים ונפילה של הסבתא עם הילד. שיחות עם האם והסבתא והתמודדות עם רגשות אשם. עירוב וייעוץ דיאטנית עקב אשלגן נמוך בדם. ייעוץ ותמיכה נפשית לגבי עתיד המשפחה והולדת ילדים נוספים. הפנייה לתמיכה משפחתית, עקב קשיים רבים שצצו )בינם לבין עצמם( בין ההורים. תמיכה באם להמשיך הריון, למרות חוסר הוודאות לגורל הוולד. לאורך כל הדרך הייתה האחות בקשר רציף עם ההורים, והשתדלה לתת להם את התחושה שזה "ביתם השני" לתקופה הקרובה וגם לעתיד. להורים ניתנה, כמובן, האופציה ליצור קשר בכל בעיה ושאלה שהתעוררה והם בהחלט הרגישו נוח לעשות כן. ההורים ציינו שהתמיכה והנגישות עזרה להם לעבור את התהליך, במהלך הטיפול ועד היום, כשהם מגיעים למעקבים ובדיקות. כיום, דניאל בן ה- 7 הולך לבד, מדבר, גמול לחלוטין, אוכל לבד, נמצא בגן מיוחד ובשנה הבאה עתיד להיכנס לבי"ס מיוחד. ההורים עדיין ביחד, למרות הקשיים והמשברים שעברו וחובקים עוד שני בנים בריאים. לדבריהם, זה בעיקר בזכותנו. ההורים למדו לחיות בשלום )עם כל הצער( עם דניאל, כמו שהוא. האם חזרה לעבוד במשרה מלאה ולמדה לסמוך גם על האבא ועל אחרים בטיפול בדניאל. ניתן לראות בשני המקרים שכאשר ישנה כתובת אחת לריכוז הטיפול ומתן מענה לצרכי המשפחה והילד - לטווח הקצר והארוך - מתבססת בקרב ההורים תחושת ביטחון. 30 האחות בישראל ינואר 2010

יעד נשים מטיילות טיולי חוויה בקבוצות קטנות אוזבקיסטן: 8 ימי טיול לטשקנט, חיווה, בוכרה וסמרקנד עם דגש על מאכלים, שווקי תבלינים, עבודות רקמה מיוחדות ומפגש עם נשים מקומיות יציאה: 30.03 המחיר: 1649$ לנוסעת בחדר זוגי מרוקו: 8 ימי טיול לקזבלנקה, רבאט, פס, מרקש ואסווירה עם דגש על סגנונות אדריכלות ועיצוב פנים, שווקים ססגוניים ומפגש עם נשים מקומיות יציאה: 30.03 המחיר: 1599$ לנוסעת בחדר זוגי מאורגן אישי לנוסע העצמאי לאנשים המטיילים קצת אחרת חבילות הטיולים מאפשרות לבנות מסלול גמיש בהתאם לתכנון הפרטי שלכם. החבילות כוללות לינה, העברות, הסעות, כניסות לאתרים וסיורים מודרכים ואינם כוללים טיסות בינלאומיות. המחיר לנוסע בחדר זוגי. בתי מלון וייטנאם טיול 8 ימים בהנוי, הלונג ביי, ראשונה סטנדארט הואה, הויאן וסייגון *3 קמבודיה 3 ימים באנגקור *4 *4 מינאמר - בורמה 10 ימי טיול לינגון, מנדליי, באגאן, אמפורה ובאגו. חצי פנסיון 5* קובה 8 ימי טיול בהוואנה, וינאלה, טרינידד מאי - יולי ספט' אוק' מרץ-אפר', אוג', נוב', דצמ' קוסטה ריקה 9 לילות כולל שמורות מנואל אנטוניו, ארנל, קניו נגרו ומונטה ורדה. סנט פטרסבורג הרמיטז, ארמון 5 לילות לינה יוסופוב, פושקין ופטרובורץ, נייבסקי רכב צמוד 10 שעות כל יום הדרכה פרוספקט וגשרי הנבה. לינה במיני מלון 3* או דירת סטודיו באנגלית מינ' 4 נוסעים 1200$ 1079$ 339$ 399$ 1390$ 1650$ 1299$ 1419$ 1179$ 1000 מינ' 2 נוסעים 1329$ 1209$ 389$ 449$ 1700$ 1960$ 1555$ 1679$ 1179$ 1400 בולגריה קסם בולגרי מקיף 8 ימים לורנה, סופיה, פלובדיב, וליקו טורנובו, מנזר רילה, שומן ובורגס יציאה: 30.03,23.03 נופש בורנה סופי שבוע במלון 4 כוכבים הנחה של 3% לחברי המועדון. הוצאת ויזה לארצות הברית לנוסעים לארה"ב בחודשים הקרובים, זה הזמן להוצאת ויזות. שירות לחברי המועדון - מילוי טפסי הבקשה לויזה באנגלית בקונסוליה והזמנת ראיון. כל המזמין טיסות לארה"ב יזוכה בעלות השרות בסך 150 העלויות הנ"ל אינן כוללות תשלום לקונסוליה בגין הוצאת ויזה. לפרטים והרשמה נא לפנות לברון טורס טל: 0747878106 )לדורית/חווה( או במייל dorit@barontours.co.il,chava@barontours.co.il סוויטות יוקרתיות למשפחות ולזוגות בלב המושבה הגלילית יסוד המעלה. הכניסה ל"אחוזה גלילית" דרך שער ברזל מעוצב ביד אמן, לתוך מתחם קסום ומבודד בו נמצאות 2 וילות אירוח משפחתיות וכן 3 סוויטות מעוצבות לזוגות. במתחם בריכת שחיה פרטית בנויה מאבן גלילית מקומית, ג'קוזי ספא ענק תחת כיפת השמים בין עצי פיקוס ענקיים, בריכת דגים עם מפל מים מפכפך, מדשאות מוריקות ושפע פינות חמד מוצלות והכל מלווה בהמון שקט ושלווה. האחוזה נמצאת במרחק 10 דקות נסיעה מנהר הירדן, שמורת החולה ומגוון רחב של אטרקציות נוספות. במקום תוכלו לקבל אופנים לטיולים באזור )ללא תוספת תשלום(. ישנה אפשרות להזמין ארוחת בוקר גלילית עשירה הישר לחדר. נשמח להמליץ ולעזור בתכנון החופשה המושלמת בשבילכם. ביסוד המעלה נמצא בית דוברובין המפורסם בו ניתן לבקר ולשמוע את סיפורו המרתק. במרחק של כ- 10 דקות נסיעה נמצאים אגמון החולה ושמורת החולה שם ניתן לערוך תצפיות על במגוון רחב של ציפורים. כמו כן במרחק נסיעה קצר ניתן לטייל לאורך הירדן, לעשות שיט קייקים אתגרי, לצפות בחרמון ובהרי הגולן, לטייל בראש פינה ועוד ועוד. יסוד המעלה, 050-3323336/7, www.achuza-glilit.com

הם מסוגלים לבטא את רגשותיהם בפתיחות )צער, כעס, בכי, צעקות, ושמחה(, דבר המצביע על יכולת ההכלה של הצוות כלפי המשפחה. סיכום אפילפסיה מיוקלונית של גיל הילדות היא מחלה המשפיעה על כל תחומי החיים. מדובר במחלה מורכבת ובטיפול מורכב עוד יותר, המלווה בתופעות לוואי רבות הפוגעות באיכות החיים. מטרות ניהול הטיפול הרב-תחומי על ידי אחות מומחית בתחום: לאפשר מתן תחושת ביטחון וזמינות בעת משבר או שמחה, לתאם ביבליוגרפיה: בין הגורמים המטפלים על מנת לייעל את הטיפול ולקצר את זמן השהייה של הילד מדוכא החיסון במחלקה, להפנות, בהתאם לצורך, לגורמים מקצועיים נוספים, כגון דיאטנית, תמיכה משפחתית, עו"ס ועוד. חשוב לזכור שקיימים גם היבטים חברתיים ונפשיים, כמו שינוי קיצוני בחיי היום יום של המשפחה כולה, התמודדות עם ילד חריג לאורך זמן וצורך במערכות תמיכה ודאגה לילדים הנוספים שבבית. בנוסף: יציאה ממעגל העבודה ופגיעה בהכנסה והתמודדות של התא המשפחתי כולו עם ילד שקיים סיכון לחייו. אנו מטפלים בתינוקות בני כמה חודשים עם תסמינים ותרופות של "מבוגרים", דבר המקשה על כל התא המשפחתי. האחות מהווה את הציר הטיפולי הקבוע במבוך הטיפולי ההולך ונבנה סביב הילד. האחות היא גם זו שמנהלת את המעקב על מהלך ההתקדמות בפרוטוקול הטיפולי, ומעדכנת, בכל ביקור, את הצוות הרב-מקצועי המטפל. מודל טיפולי כזה, שבמרכזו אחות ייעודית המרכזת את התחום, מאפשר לצבור ניסיון קליני ייחודי ולהעלות את איכות הטיפול, רווחת הילד ומשפחתו ושיפור תוצאות הטיפול בכלל. 1. 2. 3. 4. 5. Aytch LS, Hammond R, White C. (2001). Seizures in infants and young children: an exploratory study of family experiences and needs for information and support, Journal of Neurosci Nursing, 33, 278-85 Kolodgie, M. J.(1999). Home care management of the child with infantile spasms. Pediatrics Nursing, 20, 270-3,259. Riikonen R. (2001). Epidemiological data of west syndrome in Finland Brain and Development, 23, 539-54. Sorel L, dusaucy-baulye A.A propos de 21 cas d'hypsarythie; de Gibbs:son traitment http://www.ilae-epilepsy.org/visitors/centre/ctf/juvenilemyoclonic.cfm תרשים מס' 1: תרשים גלי מוח האופייני למחלה הפנייה מ: מרפאות בית החולים, רופא משפחה, מיון ומחלקות אשפוז תרשים מס' 2: מודל שלבי טיפול בילד החולה באפילפסיה מיקלונית של גיל הילדות ומשפחתו. קבלה ראשונית של הילד ומשפחתו באשפוז יום ע"י אחות אומדן מדדים גופניים, אומדן המשפחה ומכלול המשאבים העומדים לרשותה להתמודדות מתן הדרכה ע"י אחות מנהלת טיפול ל: מידע על המחלה, טיפול התרופתי, תופעות לוואי, הנחיות להתנהגות בזמן הטיפול זוהה צורך בהתערבות יועץ חיצוני עקב: קושי רגשי, איזון הפרכוסים, מאזן אלקטרוליטים וכד' אומדן והערכה חוזרת קבלת משוב מההורים על תהליך ההדרכה וחיזוק תחומים בהתאם לצורך הפנייה לגורם מתאים: פסיכולוג, עו"ס, דיאטנית, רופא בקהילה, נוירולוג שחרור המשפחה והילד וקביעת ביקור חוזר תוך מתן אפשרות יצירת קשר במקרה צורך פתרון הבעיה ע"י טיפול בטווח הקצר או הארוך ביקור חוזר 32 האחות בישראל ינואר 2010

הכרה במומחית קלינית בסיעוד - פריצת דרך בפיתוח המקצועי מומחית קלינית בעולם: תחומי מומחיות בסיעוד מהווים מסלולי פיתוח מקצועי מתקדם בעולם המערבי. האחות המומחית ממוקדת בתחום קליני ספציפי בו היא מאבחנת ומטפלת טיפול כוללני. בנוסף, תפקידה כולל גם מתן ייעוץ, הוראה ומחקר בתחום מומחיותה. במדינות המערב, ממוסד תפקיד המומחיות בסיעוד במגוון רחב של תחומים קליניים. הכשרת המומחית הקלינית היא ברמה של תואר אקדמי שני או שלישי. המומחית הקלינית הינה בעלת רישוי ספציפי וסמכויות הנובעות מתפקידה. לרוב, כוללות הסמכויות גם רישום מרשמים. הליכי ההכשרה והרישוי, כמו גם סמכויות הטיפול, מעוגנת בחקיקה ייעודית. מחקרים רבים פורסמו והציגו תוצאים של עליה במדדי איכות ויעילות בטיפול בחולים על ידי אחיות מומחיות קליניות בתחומים שונים. מומחית קלינית במדינת ישראל: בישראל, אירע ציון דרך בפיתוח המקצועי של האחיות. בתאריך 14.5.09 חתם מנכ"ל משרד הבריאות, על צו הקובע הכרה באחות מומחית בתחום הטיפול התומך. העיגון החוקי להכרה באחות מומחית מצוי בתקנות בריאות העם )צוות סיעודי מרפאות(, התשמ"א- 1981, סעיף 7, "מומחיות מוכרת". על פי התקנה, רשאי המנכ"ל לקבוע ש"ענף פלוני בסיעוד יהיה מומחיות מוכרת, לקבוע למומחיות מוכרת תנאים לעניין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה..." משמעות הצו הקובע הכרה באחות מומחית, היא בבחינת פתיחת מדור המומחיות לרישום של אחיות מומחיות, מתן רישוי ומספר רישוי למומחית. אם כי עדיין נדרשת הכרה בסמכויות ייחודיות למומחית. יישום הליך המומחיות בטיפול תומך: בעקבות הצו, הופץ חוזר מינהל הסיעוד "אחות מומחית בטיפול תומך" )מס' 79, תאריך 18.5.09(, והופצו הליכי פניה להכרה ולהתחלת מסלול ההתמחות. בהליך היישום 2 שלבים: מזל אלבגלי RN, MA מנהלת המחלקה לפיתוח מקצועי, מינהל הסיעוד, משרד הבריאות. סופר מכותב: Mazala@Moh.Health.Gov.Il 1. הכרה ב"אבות מקצוע". 2. התווית מסלול התמחות והכרה באחות מומחית. 1. הכרה ב"אבות מקצוע": "אבות מקצוע" הינו מונח מקובל, המגדיר אנשי מקצוע אשר פיתחו את תחום המומחיות בטרם זכו להכרה פורמאלית, אך עומדים בקריטריונים שהוגדרו על ידי המקצוע ועוסקים בפועל בתחום מומחיותם. משימתם להדריך ולהכשיר בפועל את הדור החדש בתחום המומחיות. צו "בריאות העם" קובע את התנאים להכרה ב"אבות מקצוע" כמומחיות בטיפול תומך. על פי התנאים שהוגדרו בצו בסעיף "הוראת מעבר", התקיים הליך בו הוכרו 34 אחיות מומחיות בטיפול תומך אשר מחויבותן להדריך בפועל את המתמחים במסלול ההתמחות בטיפול תומך. 2. התווית מסלול התמחות והכרה באחות מומחית: א. התווית מסלול התמחות: הצו קובע את תנאי הקדם הנדרשים מאחות המבקשת להתמחות בטיפול תומך והם: אחות מוסמכת, בעלת תואר שני שנלמד במוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, במסגרת לימודי החוג לסיעוד. בנוסף, היא בעלת תעודת בוגר השתלמות מוכרת כמשמעותה בתקנות )קורס על בסיסי( באונקולוגיה או בגריאטריה. אחיות העומדות בתנאים הנ"ל רשאיות להגיש בקשה לאשר עבורן מסלול התמחות. הבקשה נבחנת על ידי ועדת ההתמחות ולאחר אישורה נבנית תכנית התמחות עבור המועמדת. תכנית ההתמחות כוללת לימודים עיוניים ועבודה בתחום. נדרש אישור של מומחית קלינית בטיפול תומך מקרב אבות המקצוע אשר תדריך בפועל את המתמחה ותאשר עמידה בתכנית שנקבעה. ב. הכרה באחות מומחית: אחות מתמחה תוכר כמומחית בטיפול תומך, לאחר שעמדה בתכנית ההתמחות שהותוותה עבורה, ואחר כך עמדה במבחן רישוי ממשלתי בטיפול תומך. למי שתעמוד בהצלחה במבחן רישוי ממשלתי, תונפק תעודת "אחות מומחית בטיפול תומך", היא תקבל מספר רישוי ותירשם בפנקס האחיות במדור מומחיות מוכרת. סיכום: פתיחת מדור מומחיות בסיעוד וקביעת מסלול התמחות הינם מההישגים המשמעותיים ביותר של מינהל הסיעוד במשרד הבריאות בתחום הפיתוח המקצועי. מדובר בפריצת דרך בשל העובדה שהם סוללים את הנתיב להמשך עבודה תוך הרחבת סמכויות האחות המומחית מחד גיסא ומאידך תוך הכרה בתחומים נוספים כתחומי מומחיות לאחיות. תכניות ההתמחות יתחילו בינואר 2010. מידע בנושא, לרבות דרכי פניה לוועדת ההתמחות, ניתן למצוא באתר מינהל הסיעוד בכתובת: www. health. gov. il/ nursing ביבליוגרפיה: 1 חוזר 1. מינהל הסיעוד מס 79 מתאריך 18.5.2009 "אחות מומחית בטיפול תומך" 2. Janet S. Fulton; Brenda L. Lyon; Kelly Goudreau, (2009) Foundations of Clinical Nurse Specialist Practice.1th ed. Springer Publishing Co. Lewandowski, W. and Adamle, K. (2009). Substantive Areas of Clinical Nurse Specialist Practice: A Comprehensive Review of the Literature. Clinical nurse Specialist. 3. Retrieved from: http://www.nursingcenter. com/prodev/ce_article.asp?tid=860632 33 האחות בישראל ינואר 2010

"הגלולה המפילה" הפסקת הריון תרופתית תקציר נשים הנדרשות לעבור הפסקת הריון, מתלבטות בין שתי האפשרויות הקיימות כיום: הפסקת הריון כירורגית או תרופתית. לשתי אפשרויות אלה יתרונות וחסרונות. עם זאת, הניסיון מורה כי נשים רבות, בישראל ובעולם, מעדיפות לבצע הפסקת הריון תרופתית. זאת כנראה בשל העובדה שהטיפול הלא פולשני פטור לכאורה מהסיבוכים לטווח ארוך של גרידה )לידה מוקדמת בשל אי ספיקה של צוואר הרחם בעקבות ההרחבה המכאנית של צוואר הרחם, והחשש מפני פגיעה בפריון, בעקבות זיהום לאחר החדרת גוף זר לחלל הרחם(. יתרון נוסף לטיפול התרופתי שחשוב לנשים רבות: בעת קבלת טיפול התרופתי אין צורך בהדרמה כללית, כמקובל בישראל בעת ביצוע גרידה )זיידמן, 2005(. רקע מגוון רחב של אמצעים למניעת הריון קיימים היום בשימוש. בין אלה, אמצעים או תכשירים בשימוש קבוע, כגון, התקן תוך רחמי, גלולות, מדבקות וזריקות למניעת הריון. לנשים ונערות שאינן נוטלות גלולות בדרך קבע, מוצעת ללא מרשם רופא גלולת הפוסטינור החדשה NEW(,)Postinor "גלולת היום שאחרי", שבאה לתת מענה במקרה של חשש לכניסה להריון לא רצוי. הגלולה משמשת כאמצעי חירום למניעת הריון, במהלך 72 שעות לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים. ככל שנוטלים אותה קרוב יותר לקיום היחסים הלא מוגנים, יעילותה גבוהה יותר. באופן כללי, פוסטינור, נחשבת כיעילה מאוד ומפחיתה את הסיכוי להיכנס להריון ב- 92%. טיפול זה אינו מומלץ כשיטה קבועה למניעת הריון ואינו יעיל להפסקת הריון קיים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות מגוון אמצעי המניעה שהוזכרו למעלה, בישראל מבוצעות מדי שנה מעל 20 אלף הפסקות הריון חוקיות. בפרסום לרגל יום האישה הבין לאומי 2009, דווח כי 12 מכל 100 הריונות, הינם בלתי רצויים ומסתיימים בהפלה. "חוק העונשין )הפסקות הריון( תשל"ז - 1977" והתקנות לחוק משנת 1980, מגדירים את המותר והאסור בתחום וקובעים אף ענישה לעוברים על החוק. הפסקות ההיריון בישראל מאושרות בהתאם לאחד מסעיפי החוק הבאים:. 1 האישה 1 היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה. חשוב לציין שקטינה אינה נדרשת להציג אישור מטעם הוריה. 34 האחות בישראל ינואר 2010 עליזה שגב זהב,,RN, MA אחות אחראית אשפוז יום גינקולוגי המרכז הרפואי שיבא סופר מכותב: Aliza.MosheZahav@sheba.health.gov.il. 2 ההיריון 2 נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין.. 3 הוולד 3 עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.. 4 המשך 4 ההיריון עלול לסכן את חיי האישה, או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי. לפי הנוהל בישראל, ועדה המאוישת על ידי שני רופאים )שאחד מהם חייב להיות מומחה ביילוד וגינקולוגיה( ועובדת סוציאלית, יכולה לאשר ביצוע של הפסקת הריון, לפי סעיפי החוק הנוכחי. שיעור הסיבוכים של הפסקת הריון נמצא ביחס ישר לגיל ההיריון, כאשר הפסקת הריון בשליש השני להריון מסוכנת יותר מזו המתבצעת בשליש הראשון להריון. השיטה השכיחה ביותר להפסקת הריון בטרימסטר ראשון - כירורגית. בעיקר -.Vacuum Aspiration לחילופין, מוצעת כיום שיטה של הפסקת הריון תרופתית עם מיפפריסטון 486( )Mifegyne - RU בשילוב עם מיזופרוסטול.)Cytotec( בשנת 1999 אישר לראשונה משרד הבריאות בישראל את הטיפול התרופתי שמאפשר סיום יעיל ובטוח של הריון צעיר עד 7 שבועות. הפסקת הריון תרופתית מוקדמת בעזרת Mifegyne מיפפריסטון - )מפיג'ין( הפסקת הריון תרופתית עם,Mifegyne בשילוב עם,Cytotec נפוצה כיום בארצות רבות. הפסקת הריון באמצעות התרופה איננה דורשת אשפוז, הרדמה או התערבות כירורגית. חשוב לציין שבישראל מחייב משרד הבריאות מתן הטיפול במסגרת אשפוז יום של בית חולים. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2006 בוצעו בתרופה 41% מהפסקות ההיריון עד שבוע - 7 פי שניים בהשוואה לשנת 2000. חשוב לציין שאחוז השימוש בתרופה נמוך יותר בבתי חולים פרטיים ביחס לממוצע הארצי. קבוצת הגיל הצעירה יותר היא זאת הפונה להפסקות הריון תרופתיות ומדובר באוכלוסיה של נערות ונשים צעירות פנויות ומתחת לגיל הנישואין. פנייתן לוועדה נעשית עד שבוע 7 להריון. הפרוטוקול הרפואי המאושר בישראל משלב מתן פומי של נוגד הפרוגסטרון,Mifegyne במינון של 600 מ"ג וכעבור יומיים מתן פומי של הפרוסטגלנדין,Cytotec במינון של 400 מק"ג. Mifegyne הינו האנטי פרוגסטרון היעיל הראשון. מתן מפיג'ין בעת ההיריון חוסם את התמיכה של הפרוגסטרון ברירית הרחם, גורם להתפרקות רירית הרחם, ומוליך להתנתקות העובר הצעיר. עם השינויים הללו חלה ירידה בהפרשת ההורמון השלייתי האנושי,)hCG( ובעקבותיה נוצרת הפחתה בהפרשת פרוגסטרון על ידי הגופיף הצהוב. ירידה זו ברמות הפרוגסטרון מאיצה את התפוררות רירית הרחם. פעולה נוספת של המפיג'ין, המשמעותית להפסקת ההיריון, הינה עליה ביצור וירידה בפרוק PG )פרוסטגלנדינים( בשריר הרחם. במקביל, חלה עליה ברגישות שריר הרחם )המיומטריום( ל-,PG כך שהתכווצויות שריר הרחם מסודרות יותר ועוצמתן ותכיפותן גבוהים יותר. מפיג'ין מפר את האיזון בין ה- PG והפרוגסטרון, כך ששריר הרחם נוטה יותר להתכווץ ועוצמת ההתכווצויות עולה. בשילוב עם הפרוסטגלנדין ציטוטק, מוגברת התכווצות השריר החלק של הרחם המובילה לפליטת תוכן ההיריון. למפיג'ין פעילות חשובה נוספת - ריכוך צוואר הרחם והרחבה של תעלת הצוואר. שינויים אלה מקלים על פליטת העובר מהרחם. ההתלבטות של נשים הנדרשות לעבור הפסקת הריון היא כאמור ביחס לבחירה בין הפסקת הריון ניתוחית או תרופתית. להפסקת הריון ניתוחית )"גרידה"( יש מספר יתרונות: הפעולה הניתוחית קצרה ומחייבת לאחריה מעקב קצר בלבד. בנוסף, הגרידה מלווה בדמם לדני קל וקצר יותר מאשר לאחר טיפול תרופתי. הגרידה גם נכשלת לעתים נדירות יותר, ורק בכ- 1% מהמקרים נאלצים לבצע גרידה חוזרת עקב היוותרות שיירי הריון בחלל הרחם. עם זאת, הניסיון מורה כי נשים רבות, בישראל ובעולם, מעדיפות לבצע הפסקת הריון תרופתית. הסיבה ככל הנראה, היא משום שהטיפול הלא פולשני פטור, לכאורה, מהסיבוכים לטווח ארוך של גרידה - לידה מוקדמת בשל אי ספיקה של צוואר הרחם, והחשש מפני פגיעה בפריון בעקבות זיהום. יתרון נוסף לטיפול התרופתי, שחשוב לנשים רבות, הוא שבעת קבלת טיפול התרופתי אין צורך בהדרמה כללית, כמקובל בישראל בעת ביצוע גרידה )זיידמן, 2005(. סקרים מורים שמרבית הנשים מוצאות את הפסקת ההיריון התרופתית כקשורה בפחות חרדה מאשר גרידה תחת הרדמה כללית והן היו ממליצות לחברותיהן לבחור בהפסקת הריון תרופתית על פני גרידה. עם זאת, יש לזכור ששתי השיטות יעילות ובטוחות, וכי אין שיטה אחת שמתאימה לכל הנשים. על כל אישה הנדרשת לעבור הפסקת היריון להחליט בעצמה מהו הטיפול המתאים ביותר עבורה. חשוב, כמובן, שהאישה תהיה מיודעת

רוצה ללמוד ולהתפתח בתחום חדש ומלהיב? בוא/י ללמוד מהחברה המובילה בתחום ולהרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלך: קורס אימון בריאות לאחיות במסגרת המרכז ללימודי המשך בסיעוד ובמקצועות הבריאות, ביה"ס האקדמי לסיעוד דינה בואי ללמוד כיצד לסייע לאחרים לאמץ התנהגויות הדרושות בכדי להשיג בריאות ואיכות חיים מיטבית ולעשות שינוי ממושך באורח החיים. בין תכני הקורס תלמד/י: כיצד ליצור מוטיבציה פנימית ואמונה עצמית מנצחת? כיצד פותרים התנגדות לשינוי ומגבירים מוכנות לשינוי? כיצד מציבים יעדים אישיים אפקטיביים? כיצד לשלב את האימון בעבודה הקלינית במרפאה? משתתפי הקורס יטמיעו ויפתחו תוכנית אישית לבריאות ואיכות חיים ויתרגלו אימון אישי ואימון של אחרים במסגרת הקורס. מנחי הקורס: דר' ענת צפוני, רופאה ומאמנת אישית לבריאות. גב' מירב בית-און - MBA מאמנת אישית לבריאות מנהלת חב'.Medicoach מיקום: ביה"ס לסיעוד דינה, ביה"ח בלינסון, פ"ת מועד תחילת הקורסים הקרובים: קורס ערב: 14 מפגשים ביום ד' החל מ 24.2.10. הוגש לוועדה לגמול השתלמות. הקורס אינו מיועד להכשיר את המשתתפים להיות מאמנים. למעוניינים יוצע קורס המשך להסמכה כמאמן בריאות. * הקורס מיועד גם לצוות רפואי ופרא רפואי: אחיות, רופאים, דיאטניות, עו"ס ועוד. המודעה מיועדת לנשים וגברים. הנחות והטבות לעובדי קופות החולים השונות. חברת Medicoach הינה החברה המובילה בארץ בתחום האימון לבריאות ואיכות חיים לפרטים, הרשמה וקבלת סילבוס מפורט של הקורס נא התקשרו: 03-7313939 או במייל דרך האתר: www.medicoach.co.il הגיע הזמן להשקיע בעצמךÆÆÆ אם החלטת שהבריאות שלך חשובה ואת רוצה להרגיש טוב אנרגטית חיובית ועוצמתית יותר במקום רק לחשוב בואי לעשות אימון בריאות ואיכות חיים אימון לירידה ושמירה על המשקל הרצוי אימון אישי כולל מפגש של שיחה שבועית בת שעה במשך כשלושה חודשים הטבה לאחיות ולצוות רפואי שיחת אימון ראשונה חינם ללא התחייבות ובנוסף הנחה מיוחדת ± π π חברת Medicoach מתמחה בתחום האימון לבריאות ואיכות חיים ומרכזת צוות מאמנים אישיים העובדים תחת פיקוח מקצועי ובפריסה ארציתÆ חברת Medicoach מספקת שירותי אימון אישי בקרב קופות החולים המובילות בארץÆ מידע נוסף ניתן למצוא באתר החברה www.medicoach.co.il אימון ניהול מתח והקניית הרגלי רוגע שלווה ואיזון אימון התמודדות עם מחלות כרוניות ומצבים בריאותיים אימון אישי אינו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי ומהווה תהליך משלים להםÆ המודעה מיועדת לנשים וגברים כאחדÆ בגדי ערב וקז'ואל מעוצב במידות גדולות בגדי נפרטיטי נמכרים ב: קניון אילון ברמת-גן )שדרת המעצבים( קיבוץ כברי )ליד נהריה( ובכשלושים חנויות ברחבי הארץ )ניתן למצוא את רשימת החנויות באתר הבית(. www.nefartiti.co.il כברי: 04-9952716 קניון אילון: 03-6164104

ליתרונות ולמגבלות של שתי השיטות. השוואה בין שתי השיטות מוצגת בטבלה מספר 1. העשייה הסיעודית בפרוטוקול הפסקת הריון תרופתית במרכז הרפואי שיבא, עיקר הטיפול והמעקב, מתבצע על-ידי הצוות הסיעודי במחלקה. לאחר פגישה עם הרופא, עו"ס וקבלת אישור הועדה להפסקת הריון, מוזמנת המטופלת לקבלת הטיפול אצל אחיות המחלקה. האחות לוקחת אנמנזה סיעודית מפורטת, בהן נשאלת המטופלת לגבי מחלות רקע, רגישויות ועישון. כמו כן נעשות בדיקות דם: ספירת דם וסוג דם. בהמשך, המטופלת מקבלת הדרכה מלאה לתהליך ומובהר לה כי התהליך הינו בלתי הפיך, ושהיא אינה יכולה להתחרט לאחר נטילת טבליות המפיג'ין. למטופלת ניתן הסבר על הטיפול התרופתי ואופן פעולתו, על התהליך הטיפולי על כל שלביו וכן על תופעות לוואי, השימוש במשככי כאב, עוצמת ומשך הדימום, שמירה על כללי היגיינה, על משמעות תשובת האולטרסאונד וגם מתי להגיע לביקורת. בנוסף, מקבלת המטופלת מידע להיכן ניתן לפנות לקבלת עזרה במקרה שמתעוררת בעיה. האחות מתרשמת מיכולתה של המטופלת לעבור את הטיפול המוצע תוך שיתוף פעולה. במידה והאחות מזהה בעיה כלשהי, היא פונה לאחראי היחידה או לאחד מאנשי הצוות הרפואי להתייעצות. לאחר מכן נוטלת המטופלת 3 טבליות מפיג'ין 200 מ"ג )סה"כ 600 מ"ג( בנוכחות אחות ונשארת להשגחה למשך שעה במחלקה. לאחר מתן המפיג'ין, אין תופעות לוואי מידיות. אצל כמחצית הנשים מופיע דמם לדני ביומיים לאחר נטילת התרופה. חלק מפילות בבית. המטופלות מדווחות על יותר בחילות וגם על הקאות ושלשולים. לקראת השחרור, מקבלת המטופלת הדרכה בעל פה ובכתב ומועד הגעה טבלה מספר 1: השוואה בין הפלה כירורגית לתרופתית הפלה כירורגית כמעט ואין התוויות נגד. רה-אספירציה נדרשת בפחות מ- 1% מהמקרים מתחת לשבוע. 7 התהליך מסתיים בד כ ביום אחד. הפעולה חודרנית ודורשת הרדמה. הדימום מתואר עפ ר כקל. סיבוכים של הפעולה הכירורגית כולל פגיעה ברחם, זיהומים. הצוות הרפואי הוא השולט. לחלק השני של הטיפול. המטופלת מקבלת עותק של דפי הטיפול למעקב ומספרי טלפון אליהם היא יכולה לפנות בכל שאלה או בעיה לאורך הטיפול. כעבור 48-72 שעות חוזרת המטופלת לשלב שני של הטיפול. המטופלת מתקבלת על-ידי אחות המבצעת הערכת מצב. במידה ואינה מזהה בעיה, המטופלת מקבלת ונוטלת שתי טבליות ציטוטק 200 מק"ג )סה"כ 400 מק"ג( ונשארת להשגחה במשך 6 שעות באשפוז יום גינקולוגי. לאחר מתן הציטוטק, אצל רוב הנשים מופיע דמם לדני תוך שעתיים, המלווה בכאבי בטן. עוצמת הדימום והכאב משתנים מאחת לשנייה. שני שליש מהמטופלות פולטות את העובר תוך 4 שעות. בתהליך של הפסקת הריון תרופתית, חשות המטופלות בכאבי הבטן, הנגרמים בעקבות ההתכווצויות הרחמיות )בייחוד לאחר מתן הציטוטק(, מה שגורם לחששות אצל נשים המועמדות לטיפול, אך מדובר בתופעה שכיחה. במחקרים שעקבו אחר נשים שעברו הפסקת הריון תרופתית, מדווח לעיתים קרובות מאוד על רמות כאב משמעותיות )ליבשיץ, 2007;.)Wiebe, 1997; Wiebe, 1999 ליבשיץ )2007(, השוותה במחקרה סוגים שונים של משככי כאב בהפסקות הריון תרופתיות. היא מציינת שרוב הנשים )68%( התלוננו על דרגות כאב גבוהות 8-10. רק % 8 מהנשים התלוננו על עוצמות כאב נמוכות )עד 4-5(, והן בחרו שלא לקחת משככי כאב. אצל כל הנשים הופיעו כאבי הבטן תוך שעות ספורות לאחר מתן המיזופרוסטול. מכאן ניתן להסיק שניהול כאב הוא חלק חשוב בתהליך של הפסקת הריון תרופתית. מטופלות עם סוג דם )-( RH תקבלנה זריקת Anti-D 300 mcgr לפני שחרורן מבית החולים. לאחר סיום ההשגחה, המטופלת מוזמנת לביקורת, כאשר הדמם הלידני נפסק, אך לא יאוחר מ- 14 ימים מתחילת הטיפול. גם בבדיקת מעקב זו פוגשת המטופלת באחות אשר מבצעת הערכת מצב ולאחר מכן מתייעצת עם הרופא לגבי המשך המעקב הנדרש. לעתים נדירות - ב- 3-4% מהנשים - יש צורך לבצע גרידה עקב חוסר תגובה. כלומר: היוותרות שק ההיריון ברחם, או בשל הפלה לא שלמה, בד"כ בליווי דמם לדני משמעותי. חלק נוסף מהנשים תעבורנה היסטרוסקופיה ניתוחית להוצאת שארית הריון. הסיכונים בפעולה הכירורגית הם: ניקוב דופן הרחם, דימום, אי ספיקת צוואר הרחם בעתיד )אשר תגרום לידות מוקדמות בהריונות הבאים( וזיהום שעלול לגרום לבעיות פוריות בעתיד. סיכום סקרים מורים שמרבית הנשים מוצאות את הפסקת ההיריון התרופתית כקשורה בפחות חרדה מאשר גרידה תחת הרדמה כללית והן היו ממליצות לחברותיהן לבחור בהפסקת הריון תרופתית על פני גרידה )זיידמן, 2005(. כראיה לכך, ניתן לראות בעובדה שצעירות שמגיעות פעם נוספת עם הריון לא רצוי, בוחרות שוב בשיטת טיפול זו. עם זאת, יש לזכור ששתי השיטות להפסקת הריון )כירורגי ותרופתי( יעילות ובטוחות, וכי אין שיטה אחת שמתאימה לכל הנשים. על כל אישה הנדרשת לעבור הפסקת הריון להחליט בעצמה מה הטיפול שמתאים ביותר עבורה, אך חשוב שתהיה מיודעת ליתרונות ולמגבלות של שתי השיטות. למרות הנאמר לעיל, אין ספק שהדרך הטובה ביותר היא להימנע מהריון לא רצוי. חינוך מיני טוב ויעוץ מתאים לאמצעי מניעה בקרב האוכלוסייה הצעירה - על-ידי צוותים רפואיים ופרא-רפואיים - יכול להוריד את שיעור ההריונות הבלתי רצויים. הפלה תרופתית קיימות התוויות נגד אספירציה כירורגית נדרשת ב- 2 % עד 10 % מהמקרים מתחת לשבוע. 7 התהליך נמשך מספר ימים או אף שבועות. ניתן להימנע מהרדמה ומפעולה כירורגית הדימום מתואר בד כ ככבד. תופעות לוואי שמקורן בתרופות עצמן. תחושת שליטה של האישה. ביבליוגרפיה: 1 ליבשיץ,. 1 א..)2007( Study. Ibuprofen and Paracetamol for Pain Relief During Medical Abottion: A Double-Blind Randomized Controlled מוגש כחלק מהדרישות לקבלת תואר "דוקטור לרפואה" מטעם בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל-אביב. 2 הלשכה 2. המרכזית לסטטיסטיקה http://cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_shtml?id=752 3 זיידמן, 3. ד. )2005(. הפסקת הריון תרופתית. מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, ובית-הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטה תל-אביב, תל-אביב. http://www.doctors.co.il 5. 6. 4 "חוק 4. העונשין )הפסקות הריון( תשל"ז - 1977 " www.health.gov.il/download/pages/riptin.doc Weibe E.R. (1997). Choosing between surgical abortions and medical abohrtion induced with methotrexate and misoprostol. Contraception, 55, 67-71. Wiebe E.R. (1999). Comparing abortion induced with methotrexate and misoprostol to methotrexate alone. Contraception, 59, 7-10. 36 האחות בישראל ינואר 2010

טל. 03-5750555, פקס. 03-5750552 eladwest@netvision.net.il רח' הארבעה 10, תל-אביב

פרויקט נוער מקדם פעוטות בנפת השרון נתניה, מילדה בידרמן 3 MPA, RN, ליאורה וסטרמן 2 MPA, RN אילה גרבר 1 MPA, RN 3. מפקחת תחום אם ילד. 2. מפקחת נפתית. 1. מפקחת הבטחת איכות. לשכת הבריאות נתניה סופר מכותב: ayala.gerber@nty.health.gov.il תקציר תקופת הילדות היא תקופה קריטית המשפיעה על עיצוב יכולותיו של הפעוט. להורים ולסביבה השפעה מכרעת על התפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית והאישיותית של הפעוט. לכן, יש לנצל את הזדמנויות לחולל ולעצב אצל הפעוט רצף התפתחותי תקין בחייו ובמהלך התפתחותו. במסגרת פרויקט "נוער מקדם פעוטות", משתתפים תלמידי כיתות י' הפעילים בתוכנית "מחויבות אישית", תוכנית קידום בריאות בקהילה, שמטרתה להעשיר את הידע של משפחות הזקוקות לתמיכה בנושא גרייה מקדמת לפעוטות. תוכנית "מחויבות אישית" פועלת כבר מספר שנים ומתבצעת בתחנות "טיפת חלב" על ידי אחיות בריאות הציבור, במקרים בהן זוהו פעוטות עם עיכוב התפתחותי על רקע חסך סביבתי. התוכנית מותנית תקציבים וכוח אדם. אחות בריאות הציבור, מרכזת התוכנית, מגיעה כל שנה ליריד ארגונים המתקיים בבתי ספר תיכוניים על מנת לגייס תלמידי כיתות י' למסגרת "מחויבות אישית" ולהתנדבות בתחנות "טיפת חלב". מטרת התוכנית: לאתר פעוטות בסיכון לאיחור התפתחותי )על פי מדרגות ההתפתחות של משרד הבריאות( על רקע חסך סביבתי. התוכנית גם מעצימה את ההורים במתן תמיכה וגרייה מקדמת לפעוטות, וכן יוצרת מעורבות של בני נוער בפעילות קהילתית ומאפשרת להם להיווכח בכוחם וביכולתם לסייע לזולת. אוכלוסיית היעד: פעוטות בגילאי 2-5 שנים, הוריהם ותלמידי כיתות י'. התוכנית: תוכנית "מחויבות אישית" הופעלה בשתי תחנות "טיפת חלב" של משרד הבריאות בנתניה. במסגרת התוכנית אותרו 43 פעוטות, ומתוכם הגיעו 22. את התוכנית סיימו 18 פעוטות. תוצאות: לאחר התערבות של צוות אחיות "טיפת חלב" בהדרכת ההורים, וכן התערבות בני הנוער בהדרכת הפעוטות, חל שיפור של בין 59% ל- 100% בביצוע מטלות מדרגות ההתפתחות של הפעוטות. הממצאים מלמדים על חשיבות התערבות החינוכית להורים ולפעוטות, בהקניית הרגלי למידה ומתן כלים לגרייה מתאימה לגיל. בני הנוער עברו תהליך למידה בנושא מדרגות ההתפתחות. ניכר בבירור שבני הנוער נתרמים מאוד בעצמם מעצם התרומה שלהם לקהילה. סיכום: חשוב לנקוט בפעולות מניעה כבר בגיל צעיר: הקדשת מאמצים לאבחון מוקדם של בעיות וליקויים המקשים על התפתחות תקינה, והתערבות בשלב מוקדם בתחומים של הקניית הרגלי למידה ומתן תשומת לב למשפחות הילדים ולתפקידן המכריע במתן תמיכה לילד במהלך החיים. המלצות: יש לנקוט במדיניות המכוונת לתת מענים לצרכים המיוחדים של פעוטות מקבוצות שונות. ראוי לפתח ראייה כוללנית של צורכי הפעוטות, אשר מתייחסת - בנוסף לתחום הלימודי - גם למצב הרגשי והחברתי של הפעוט וגם למצב משפחתו והשלכותיו עבורו. יש להפנות תקציבים לתוכניות ייחודיות לילדים בסיכון בקהילה. הקדמה נוער מקדם פעוטות, הם בני נוער מקבוצת התנדבות, המגיעים באמצעות פרויקט "מחויבות אישית". התכנית החינוכית מיועדת לעורר מעורבות בפעילות קהילתית. התוכנית מאפשרת לבני הנוער להיחשף לבעיות המעסיקות את החברה הישראלית, ולהיווכח בכוחם וביכולתם לסייע לזולת. הפרויקט מושתת על שיתוף פעולה בין בית הספר, הצוות החינוכי בו ותלמידיו, לבין הקהילה ומוסדותיה המגוונים. התרומה לקהילה הינה ערך חינוכי עליון. התחנה לבריאות המשפחה )"טיפת חלב"( מציעה מגוון שירותים ומספקת שירותי בריאות לקהילה, תוך מיקוד במתן שרות והדרכה להורים מרגע לידתו של התינוק ועד הגיעו לגיל 6 שנים. ב"טיפת חלב" מבצעים בדיקות התפתחות לתינוק ולפעוט, מעניקים שרות והדרכה להורים, מטפלים בילדים ובמשפחותיהם - עם דגש על משפחות בסיכון בריאותי וחברתי גבוה. נערכות בדיקות לאיתור מוקדם של מומים מולדים, מחלות וסיכונים בריאותיים וחברתיים. המערך מקיף את כלל שכבות האוכלוסייה. כאן פועלים לניתוק שרשרת המצוקה והפגיעות, ומסייעים לילדים ולהוריהם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם כדי לשוב ולהשתלב בחברה. משפחות במצוקה: ביחד עם שירותי הרווחה המקומיים, עם המשטרה ועם מומחים מן התחום, משקיע משרד הבריאות כל מאמץ כדי לתת מענה לילדים בסיכון. לשם כך עוברים הצוותים ב"טיפת חלב" הכשרה ייעודית בנושא, כדי שהצוותים ידעו וידווחו על כל חשד לפגיעה בילד בידי כל גורם שהוא. בנושא קידום בריאות בקהילה נבנתה תוכנית ייחודית שמטרתה להעשיר את הידע של משפחות הזקוקות לתמיכה בנושא גרייה מתאימה לפעוטות. תכנית זאת קיימת כבר מספר שנים ומתבצעת באזורים שונים בהן זוהו פעוטות עם עיכוב התפתחותי על רקע חסך סביבתי. התוכנית מותנית תקציבים וכוח אדם. על מנת לגייס תלמידי כיתות י' במסגרת "מחויבות אישית" להתנדבות בתחנות "טיפת חלב", מגיעה כל שנה מרכזת התוכנית, אחות בריאות הציבור, ליריד ארגונים המתקיים בבתי ספר תיכוניים. בשנת 2008 הופעלה התוכנית )בגלל אילוצי תקציב( רק בקרב ילדים ממוצא אתיופי. וזאת תוך אמונה שטיפול מקיף בילד, במשפחתו וסביבתו הקרובה יביאו לשינוי והשתלבות טובים יותר. בתוכנית זו שולבו מפקחת אם ילד ואחיות "טיפת חלב" בנפת השרון כמאתרות משפחות בסיכון ומדריכות בתוכנית, בני נוער מפרויקט "מחויבות אישית" של התיכונים בנתניה. בנוסף היו מעורבים בפרויקט מגשרות קהילתיות, גננות של הילדים ומרכזות פרויקט "מחויבות אישית". סקירת ספרות נתניה נחשבת לעיר עם הריכוז הגבוה ביותר של עולים מאתיופיה ובה 10.200 נפש אשר מהווים 5.9% מכלל אוכלוסיית העולים בעיר. מרבית העולים מאתיופיה מרוכזים בחמש שכונות עיקריות: שיכון ותיקים, אזורים, קריית נורדאו, דורה ונאות שקד. השכונות 38 האחות בישראל ינואר 2010

מאופיינות כשכונות מצוקה בעיר. לסביבה השפעה מכרעת על התפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית והאישיותית של האדם. תקופת הילדות היא תקופה קריטית לעיצוב יכולותיו, והינה בעלת רגישות גבוהה שתשפיע על התפתחותו של הילד )כהן - נבות, אלנבוגן- פרנקוביץ, וריינפלד, 2009(. ההזדמנויות העומדות בפני הילד עשויות להשפיע על התפתחות תקינה, או על סכנות שישפיעו ויקבעו את מהלך חייו בעתיד )גולן, 2004(. להורים השפעה רבה וחשובה על התפתחותו ועיצוב אישיותו של הילד. ילדים מגיעים להישגים אינטלקטואליים בזכות הלמידה המשותפת בבית עם ההורים. למידה זו חשובה יותר מנתוני רקע אחרים של ההורים, כגון משלוח יד, נתוני חינוך או הכנסה. לכן, יש לנצל הזדמנויות לחולל ולעצב רצף התפתחותי תקין בחייהם ובמהלך התפתחותם של הילדים. "ילד נושר", על פי ההגדרה המקובלת על משרד החינוך, הוא נער או נערה בגיל לימוד חינם )5-17( שאינו לומד בבית ספר הנמצא בפיקוח משרד החינוך. מאפייני בני הנוער הנושרים: קשיי הסתגלות לבית הספר, בעלי תפיסת מסוגלות אישית נמוכה יותר מעמיתיהם שהמשיכו ללמוד, חיים במשפחות בעלות רמה סוציו-אקונומית נמוכה וכאלה המצאים במצוקה כלכלית קשה, או חיים במשפחות חד-הוריות או במשפחות גדולות, בעלות ארבעה ילדים ויותר. הפעילות של נוער מקדם פעוטות ניצבת תחת הכותרת "תרומה לקהילה" ונחלקת לשניים: הממד האישי - תרומתם לקידום ילדי המעון, והממד הקהילתי - קידום הילדים כפרטים. בכך נוסף גם נופך אידיאולוגי לפעילות הנערים )כהן, ת. 2009(. מטרות הפרויקט:. 1 מניעה 1 - איתור וטיפול בילדים בסיכון. 2 תמיכה 2 בהורים וחיזוק תפקודם ההורי. 3 יצירת 3 מעורבות בפעילות קהילתית של בני נוער יעדים:. 1 איתור 1 ילדים בסיכון לעיכוב התפתחותי שאינו על רקע אורגני.. 2 הדרכה 2 הורית והעשרת הידע שלהם לגרייה מתאימה.. 3 צמצום 3 הפערים ההתפתחותיים של הילדים.. 4 חיזוק 4 הרגשת ההשתייכות של התלמיד לקהילה. אוכלוסיית היעד: ילדים ממוצא אתיופי, בגילאי 2-5 שנים, והוריהם המתגוררים בדרום נתניה: קריית נורדאו ואזורים. שותפיתפקידים:משרדהבריאות )נפתהשרון(, ואחיות תחנות "טיפת חלב" של קריית נורדאו ואזורים, תלמידי תיכון "אורט גוטמן" נתניה ו"טשרנחובסקי" נתניה, המגשרת הקהילתית, מרכזות פרויקט "מחויבות אישית", גננות של גני ילדים השייכים לאזור נורדאו ואזורים. מדדי הערכה לילדים בסיכון: עיכוב התפתחותי על פי מדדי מדרגות ההתפתחות של משרד החינוך. ילדים המוכרים עם חסך סביבתי. התוכנית: 1 בנית 1. תוכנית הדרכה להורי הילדים ל- 22 מפגשים שימשכו לאורך שנת הלימודים.. 2 יצירת 2 קשר עם מרכזות פרויקט "מחויבות אישית", שיווק והצגת הפרויקט בפני תלמידי התיכונים. 3 הכשרת. 3 תלמידים: שלושה מפגשים עם אחיות "טיפת חלב" בוגרות קורס על בסיסי בבריאות הציבור, והדרכה בתחום התפתחות הילד עד לגיל חמש. נושאי ההדרכה: התפתחות הילד, רצף התפתחותי, מדרגות ההתפתחות )תוך שימת על התפתחות גילאי 2-5 שנים(, מתן כלים להעשרת הילד וקידומו במדרגה ספציפית. 4 הכשרת. 4 ההורים: משחק משותף להורים וילדיהם, הדרכה לגרייה מתאימה לגיל, תרגילי התעמלות בעזרת כדור ובטיחות - בבית ומחוץ לבית, ובחגים - משמעות החג ובטיחות בחג. בנוסף, תזונה נבונה - יכולת קריאת טבלאות מרכיבי המזונות, הדרכה לתזונה בריאה, הפחתת מזונות ושתייה מתוקה בתפריט היומי, מה לשים בתיק האוכל לגן. חינוך להצבת גבולות. ביצוע: נבחרו פעוטות עם עיכוב התפתחותי, המתאימים לקריטריונים של הפרויקט. נערכו בדיקות התפתחות טרום התחלת הפרויקט, על מנת לאמוד את מדדי ההתפתחות הדורשים התייחסות. נערכו 3 מפגשים, בני שעתיים כל אחד, על ידי אחיות "טיפת חלב" לצורך הכשרת התלמידים. ההכשרה הועברה בצורה חוויתית, על ידי תרגולים שונים של התלמידים בתכנים שהועברו להם. לאחר שהנערים עברו סדנת הכשרה לעבודה עם הפעוטות, הגיע שלב ההפעלה ב"טיפת חלב" ותחילת העבודה בשטח. השלב הראשון בפעילות הנערים היה שיבוץ בין חונכים לפעוטות. החונכים הגיעו ל"טיפת חלב" למפגש היכרות עם קבוצת הפעוטות והצוות. תוך כדי מפגש ושהייה משותפת, הוחלט לשבץ בין חונך לפעוט שנוצר ביניהם חיבור. בבניית תוכנית העבודה לכל פעוט היו שותפים גם החונכים. הודגשו בפניהם נקודות הקושי שעליהם יש לעבוד עם הפעוטות, וכמובן נקודות חוזק שאותן יש לטפח, במטרה לחזק את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות בקרב הפעוטות. התקיימו 22 פגישות עם ההורים ב"טיפת חלב", לצורך העברת התכנים שנקבעו מראש על ידי אחיות "טיפת חלב", והנחייתן של האימהות בטיפול בפעוטות. במקביל, ביצעו התלמידים את התוכנית שהם קיבלו באופן ייחודי עבור כל ילד שהם חנכו. החונכים הגיעו לעבודה עם הפעוטות ב"טיפת חלב" פעם בשבוע, בשעות ובימים קבועים. כל מפגש ארך כשעתיים, במהלכו עבדו החונכים על כל אחת מהמיומנויות )מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, פיתוח החשיבה והדמיון, העשרת השפה(, על פי התוכנית. בסוף כל מפגש סיכם החונך את עבודתו עם הפעוט, ופירט על איזו מיומנות הם עבדו, מה סוג הפעילות או המשחק, מה רמת הביצוע ושיתוף הפעולה של הפעוט וכן רמת התקדמותו של הפעוט. בפגישות הראשונות, היה צורך להזכיר להורים לבוא למפגשים שנקבעו מראש. בהמשך, נוצר שיתוף פעולה טוב הסתמנה התמדה מצד ההורים. בנוסף, נעזר צוות האחיות במגשרות, שעזרו ביצירת קשר עם ההורים, במתן הסברים והעברת המסר של התוכנית, ועודדו אותם להשתתף בתוכנית. נתונים ותוצאות: סה"כ החלו את הפרויקט 27 נערים, מתוכם נותרו 10 תלמידים פעילים קבועים )ראה טבלה מס' 1(. סיכום מחקרים מראים שפעילות מניעה בגיל מוקדם יכולים לסייע בצמצום היקף תופעת בני נוער הנושר מלימודים וגם במניעתה. הקדשת מאמצים לאבחון מוקדם של בעיות וליקויים המקשים על הלמידה, התערבות בשלב מוקדם בתחומים של הקניית הרגלי למידה, ומתן תשומת לב למשפחות הילדים ולתפקידן המכריע במתן תמיכה לילד במהלך הלימודים, הן פעולות מניעה בהן יש לנקוט כבר בגילים הצעירים ביותר. יש לנקוט במדיניות המכוונת לתת מענה לצרכים המיוחדים של פעוטות מקבוצות שונות. טיפוח הילד חייב להימשך ברציפות עד גיל 18 לפחות. יש לזהות צרכים לכל ילד ולפיהן לבנות תוכנית אישית. משרד הבריאות נושא באחריות הממלכתית הכוללת להבטחת בריאות תושבי המדינה, תוך דאגה לארגון, הפעלה ואספקת שירותי מניעה, אבחון 39 האחות בישראל ינואר 2010

הפעלת משרדי ממשלה רלבנטיים וגורמים ושיקום - באופן ישיר או עקיף. ייזום ועידוד המערכת מתוך רב-תחומיים ציבוריים תוכניות בתחום קידום הבריאות בישראל, תוך טבלה מס' 1: תוצאות הערכות ההתפתחות של הילדים לפני ובסיום הפרויקט - נתונים באחוזים אחוז השיפור לא ביצעו בסיום הפרויקט לא ביצעו לפני התחלת הפרויקט מטלה 100 0 13.6 מוטוריקה - יציבות 100 0 5.5 העתקת צורות 71.39 11.1 38.8 שליטה גראפית 59.92 11.1 27.7 מצייר אדם 69.25 22.2 72.2 דיבור והבנה 59.92 11.1 27.7 מיון אובייקטים 100 0 22.2 מתלבש לבד 100 0 16.6 סופר עד 3 100 0 11.1 אומר שם ומען ומחוצה לה. לאחר התערבות של צוות אחיות "טיפת חלב" בהדרכת ההורים, והתערבות בני הנוער בהדרכת הפעוטות, חל שיפור של בין 59% עד ל- 100% בביצוע מטלות מדרגות ההתפתחות בהם נבדקו הפעוטות. הממצאים מלמדים על חשיבות התערבות בהקניית הרגלי למידה ומתן כלים לגרייה מתאימה לגיל. הצלחתה של התוכנית במהלך השנים האחרונות הובילה לשילובם של הילדים בחברה והצלחה במסגרות החינוך. פעילות היחידה לקידום נוער בתוכנית ארוכת שנים כזו, הינה חוליה אחת מתוך שרשרת מורכבת וארוכה. מעורבות בני הנוער בפעילות קהילתית מהווה נדבך חשוב להתפתחות החברתית והתרבותית של העיר והישוב, ומהווה דוגמא לחשיבות התרומה האישית של כל אדם לקהילה. ביבליוגרפיה: 1 אנשים. 1 ישראל - דפוסי מגורים במגזר יוצאי אתיופיה. הורד מהאינטרנט בתאריך www.peopleil.org/details. 20/08/09 aspx?itemid=7653 2 גולן-עגנון,. 2 ד. )2004 (, אי שוויון בחינוך, תל-אביב. 3 כהן. 3 - נבות, מ., אלנבוגן-פרנקוביץ, ש. וריינפלד, ת.) 2009 (. דוח מחקר, הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער. הכנסת מרכז מחקר ומידע. ג'וינט, מכון ברוקדייל. 4 כהן,. 4 ת., קרוואני, א. יצירה התפתחותית בקידום נוער. הורד מהאינטרנט בתאריך: 25/06/09 noar.education.gov.il/main/upload/.nituk/ nituk15h.doc 5 "קו. 5 האופק") 18 ( )2003 (. פאקט - פרויקט גדול שקשה לו להמריא. האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. 6 משרד. 6 הבריאות, )2009 ) המחלקה לחינוך וקידום בריאות, טיפת חלב - מרכז לקידום בריאות הקהילה. הורד מהאינטרנט בתאריך: http://www.health.gov.il/ 25/06/2009 pages/default.asp?pageid=2787&parenti d=549&catid=85&maincat=16 משפחה מאושרת הנחות מיוחדות למביאי מודעה זאת! בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש רקנאטי המחלקה לסיעוד קורס הדרכה קלינית בסיעוד בשעות אחה"צ. הקורס יתקיים אחת לשבוע בימי שני בין השעות 15:30-19:45 החל מ- 26 לאפריל 2010 ימשך עד ינואר 2011, ויכלול חופשת קיץ - בחודשים יולי אוגוסט. הקורס מוכר לצורך גמול השתלמות. היקף שעות הוראה: 204 שעות )140 שעות עיוניות ו- 64 שעות התנסות בהדרכה קלינית(. עלויות דמי רישום: 100 )לא יוחזרו במקרה של ביטול הרישום( עלות הקורס: 2560 )לפי הנחיות משרד הבריאות(. תנאי קבלה: תעודת רישוי לאח/אחות מוסמכת, תואר ראשון. להרשמה ולפרטים nafa@bgu.ac.il,livshiz@bgu.ac.il טלפון: )972( 08-6477737 Tel: פקס: )08( 6477683 )972( Fax: 40 האחות בישראל ינואר 2010

יום עיון לאחים/יות מרחב ירושלים בנושא: "הטיפול הכירורגי בהשמנה חולנית" במלון קיבוץ רמת רחל, בתאריך 13.5.10 בתוכנית: התכנסות + קפה 8.00-9.00 ברכות 9.00-9.15 "הטיפול הכירורגי בהשמנה חולנית" 9.15-10.15 ד"ר בגלייבטר נחום - מנהל היחידה לכירורגיה זעירה פולשנית מח' כירורגית, מרכז רפואי, הדסה הר הצופים "אספקטים סעודיים בהשמנה חולנית, "pre operative 10.15-10.45 גב' יהודית הראל, אחות ראשית מרפאות כירורגיות, מרכז רפואי, בית חולים הדסה הר הצופים. "אספקטים סעודיים בהשמנה חולנית, "post operative 10.45-11.10 גב' הילה גולדפרב, אחות ראשית, כירורגית ב', מרכז רפואי, הדסה הר הצופים, הפסקה + קפה ועוגה 11.10-12.00 "מה בהסתדרות האחיות" יו"ר הסתדרות האחיות, גב' אילנה כהן 12.00-12.30 "בין שדרות לירושלים" - מופע מרתק ומרגש. זמר ויוצר מיכה ביטון. 12.30-14.00 מחיר למשתתף - 65 לפרטים ניתן להתקשר ל: הסתדרות האחיות - 02-6233865 ועד אחים/יות הדסה, עופרה - 02-6776294 נמשכת הרשמה לקורס מחשבים מתקדמים. לפרטים התקשרו לטל': 02-6233865. ועד אחים/יות שערי צדק, אריאלה - 02-6666240 קבלת חולים שערי צדק, סיגל - 02-6666180 יום פורה ומהנה עליזה חנוני מזכירת הסתדרות האחיות מרחב ירושלים

תרגול שרירי רצפת האגן בהיריון ולאחר הלידה - עשייה מבוססת ראיות, מיכל ליברגל 2 CNM, PhD נאוה ברוורמן 1 CNM, MPH 1. חדר לידה, עין כרם, מרכז רפואי הדסה. 2. מורה לשיטת פאולה ביה"ס לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד, מרכז רפואי הדסה. סופר מכותב: Michall2@hadassah.org.il תקציר תרגול שרירי רצפת האגן exercises( Kegel (Pelvic floor muscle training מהווה נדבך חשוב לקידום בריאות האישה בהיריון, בהכנה ללידה ובהדרכה הניתנת ליולדת לאחר הלידה. מחקרים רבים פורסמו בנושא התרגול בהיריון, עם מסקנות שונות לגבי יעילותו. מאמר זה יבחן את טיב המחקרים השונים בנושא על פי מודל ה"עשייה מבוססת ראיות" practice( )Evidence-based ויציג את המסקנות לגבי יעילות התרגול. הביסוס המחקרי המוצק ביותר אשר מוצג בשתי סקירות סיסטמטיות, מוכיח כי התרגול בזמן ההיריון יעיל בעיקר במניעה של דליפת שתן וכטיפול בבעיית הדליפה. הביסוס המחקרי מהווה אמנם אבן יסוד בעשייה הקלינית, אך המושג "עשייה מבוססת ראיות" אינו מסתכם בממצאי המחקר בלבד, אלא לוקח בחשבון גם את דעות המומחים, נתוני המטופלות והעדפותיהן. מאמר זה יבחן גם נתונים אלה, בנוסף לראיות, כדי להציג תמונה מלאה יותר על תרגול שרירי רצפת האגן ככלי לקידום בריאות נשים. הקדמה תרגול שרירי רצפת האגן Pelvic floor muscle training = PFMT;( )Kegel exercises מהווה נדבך חשוב בהיריון, בהכנה ללידה ובהדרכה הניתנת ליולדת לאחר הלידה. האם התרגול אכן יעיל? תשובה לשאלה זו, המבוססת על מחקרים בנויים היטב, יכולה לעזור להחלטה האם לשלב את התרגול בעשייה הסיעודית והמיילדותית. מאמר זה ידגים את סוגיית תרגול שרירי רצפת האגן בהיריון, על פי טיב המחקרים השונים בנושא, תוך שילוב המידע במושג "עשייה מבוססת ראיות", מושג המדגיש בנוסף לידע מבוסס גם את חשיבות הערכים וההעדפות של המטופלת וגם את המומחיות של הצוות הסיעודי והמיילדותי. עשייה מבוססת ראיות* המושג "עשייה מבוססת ראיות" Evidence-( )based practice התפתח מהמושג "רפואה מבוססת ראיות" Evidence-based( )medicine ובא להרחיבו. מספר לא מבוטל של הגדרות ניתנו למושג "עשייה מבוססת ראיות", כאשר רובן מדגישות את יישום ההתערבות המתאימה ביותר, בשדה הקליני, התערבות הנשענת על הראיות המוצקות ביותר. ישנן הגדרות המדגישות את האינטגרציה של ההוכחות המחקריות גם עם המומחיות הקלינית של המטפל, העדפות המטופל וחשיבות ההתייעצות עימו תוך התאמת הטיפול לתרבותו Scott( Polit & Beck, 2008; McSherry, 2008 &( )ראה תרשים מס' 1 (. תרשים מס' 1: עשייה מבוססת ראיות המושג "סיעוד מבוסס ראיות" Evidence-( (based nursing עוסק בתהליך מתמשך בו מסתמכים בנוסף על הוכחות מחקריות, גם על תיאוריות בסיעוד, על מומחיות קלינית ועל מעורבות המטופל, כל זאת כדי לתת לו את הטיפול המיטבי. במושג "סיעוד מבוסס ראיות" יש דגש על התהליך, שאינו מסתיים עם קבלת ההחלטה הטיפולית, אלא נתון להערכה שממנה יכולה לנבוע התערבות חדשה, תוך תהליך של קבלת החלטות. ההבדלים המרכזיים בין "עשייה מבוססת ראיות" ו"סיעוד מבוסס ראיות" הם בהדגשת התהליך הסיעודי כמתמשך, בצורך של הסיעוד להתבסס גם על המחקר האיכותני כבסיס ראייתי, בדגש על חשיבות התיאוריות העומדות בבסיס העשייה, וגם על האספקטים הטכניים 2008( McSherry,.)Scott & כאמור, "עשייה מבוססת ראיות" הוא מושג רחב יותר, הבא לשרת מקצועות בריאות שונים שהשתמשו בראיות מבוססות בהתאם לתחומם )כולל במיילדות Evidence - (based midwifery.)carr & Schott, 2002( ההוכחות המחקריות על פי דירוג עוצמת הראיות ההוכחות המחקריות מדורגות בסולם על פי עוצמת הביסוס הראייתי הנובע מהמחקרים. קיימים בספרות מודלים שונים המתארים את ההיררכיה המחקרית Beck,( Polit & 2008( ומאמרים המציגים שאלות נוקבות הקשורות לנושא )2003.)Walker, במאמר זה נציג מודל פשוט, כאשר בראש הסולם ניצבת הסקירה השיטתית review( )Systematic של ניסויים קליניים מבוקרים עם הקצאה אקראית של הנחקרים )1.)Level מתחת נמצאים הניסויים הקליניים הבנויים כהלכה ואשר שנעשתה בהם הקצעה אקראית. בשלושת השלבים התחתונים של הסולם נמצאים מחקרים בעלי עוצמה פחותה, כאשר בתחתית הסולם מוצגות דעות המומחים.)Mantzoukas, 2008; Polit & Beck, 2008( )ראה תרשים מס' 2(. לפני שנפנה לדוגמאות השונות של המחקרים העוסקים בתרגול רצפת האגן בהיריון ולאחר הלידה, נסקור בקצרה את האנטומיה והפיזיולוגיה של האזור בכלל ואת זו הקשורה לשרירי רצפת האגן בפרט. התרגול בתקופת ההיריון יכול לחזק את השרירים )להעלות את יכולת הכיווץ של השריר, לעלות את סיבולת השרירים )היכולת לכווץ מספר כיווצים או לכווץ לאורך זמן(, לשפר את הקואורדינציה ובכך לכווץ את השרירים בזמן המתאים )כיווץ שרירי רצפת האגן לפני עלייה בלחץ תוך בטני, דיכוי התכיפות לתת שתן( ולפעול לשלושת המטרות גם יחד Hay-( * תודה לפרופ' Anita Finkelman על ההרצאה בנושא שניתנה בעת ביקורה כמרצה אורחת 42 האחות בישראל ינואר 2010

תרשים מס' 2: דירוג המחקרים על פי עוצמת הראיות SmithMorkvedFairbrother & Herbison, 2008(. פרוטוקולי התרגול בניסויים השונים מבוססים על העיקרון של אימון שרירי רצפת האגן תוך בידודם משאר השרירים באזור )בטן, גב, עכוז וירכיים(, בדומה לפרסומי קגל.)MorkvedBoSchei & Salvesen, 2003( באשר לשאלה האם תרגול שרירי רצפת האגן בזמן ההיריון אכן יעיל? נבדוק זאת על פי מספר דוגמאות, על פי סולם הראיות, כשבראשו נמצאת הסקירה השיטתית. רמה 1: סקירה שיטתית של ניסויים קליניים עם הקצאה אקראית Randomized( )controlled trails-rct סקירה שיטתית באה לענות על שאלה קלינית, כאשר כל הממצאים מונחים לפני הבודק, עוברים הערכה ומתלכדים לכלל מסקנות היכולות לבוא ליד ביטוי בטיפול. מסקנות הסקירה נותנות את ההוכחות המחקריות המוצקות ביותר, נכון לזמן ביצוע הסקירה. בנוסף לסקירה השיטתית המסכמת באופן תיאורי את התוצאות של מספר ניסויים קליניים, קיים גם "ניתוח על" analysis( )Meta המאגד את המידע הכמותי בנושא מסוים ממספר ניסויים קליניים בודדים, לעיבוד סטטיסטי משותף )תוך יתרון לגודל המספרי, כאשר מאחדים את התוצאות של מספר מחקרים(. סקירה כזו תיתן את המסקנות באופן תיאורי וכמותי. מסקנות כמותיות מובאות במספרים המייצגים לדוגמא את הסיכון היחסי,Relative Risk - RR שמשמעו, הסיכון המשוער שיש לקבוצה אחת שנחשפה לגורם מסוים, לעומת הסיכון שיש לקבוצה האחרת, שלא נחשפה לגורם. צורה אחרת של מסקנה כמותית מובאת כ - Odds,Ratio - OR היחס בין טיפול מסוים לטיפול אחר, או היתרון של טיפול מסוים לעומת אחר. כאשר המספר שווה לאחד, משמעו שאין יתרון לקבוצה אחת על פני האחרת )& Polit.)Beck, 2008 לאחרונה פורסמו שתי סקירות שיטתיות על השפעת תרגול שרירי רצפת האגן בתקופת ההיריון, על מניעה של נזקים בזמן הלידה, או כטיפול במידה והאישה סובלת מדליפת שתן במאמץ או מדליפת צואה al.,( Hay-Smith et 2008; LemosSouzaFerreiraFigueiroa.)& Cabral-Filho, 2008 בסקירה אחת, בדקו את יעילות התרגול של שרירי רצפת האגן )הנקראים בסקירה זו exercises( Perineal בזמן ההיריון ולאחר הלידה. הסקירה כוללת 4 ניסויים קליניים )675 משתתפות(, עם ביצוע תרגול שרירי רצפת האגן בלבד, לעומת קבוצות ביקורת ללא תרגול. התרגול בכל הניסויים החל בשבוע ה- 20 להיריון, אך היה שונה בכמותו ובאופיו ממחקר למחקר. בסקירה נמצא כי תרגול בזמן ההיריון מוריד באופן מובהק את הסיכון לדליפת שתן לאחר הלידה בתקופה הנעה בין 6 שבועות ועד 3 חודשים לאחר הלידה 0.66( )OR 0.45; 95% CI 0.31 -.)Lemos et al., 2008( בסקירה אחרת, נכללו 16 ניסויים קליניים )6,181 משתתפות( בהם בוצע תרגול שרירי רצפת האגן בלבד )אותם 4 ניסויים הנזכרים למעלה(, או בצירוף שיטות שמרניות נוספות )גירוי חשמלי, ביו-פידבק,,)Epi-no לעומת אי ביצוע תרגול. הניסויים נערכו בתקופת ההיריון תוך התייחסות לתוצאות התרגול על דליפת שתן וצואה בתקופה שלאחר הלידה. בסקירה נמצא כי לנשים שהיו ללא דליפת שתן בזמן ההיריון ואשר תרגלו את שרירי רצפת האגן באופן אינטנסיבי, היה שיעור דליפת השתן בסוף ההיריון קטן ב- 56% מאשר שיעור הדליפה בנשים שלא התעמלו )95% RR,0.44.)CI 0.30-0.95 נתונים דומים נמצאו גם שישה חודשים לאחר הלידה, עם שיעור של 30% פחות דליפת שתן בקרב המתעמלות, לעומת הקבוצה שלא התעמלה 0.97(.)RR 0.71, 95% CI 0.52 to נתונים אלו מוכיחים את היכולת המניעתית של התרגול עם דגש על חשיבות האינטנסיביות של התרגול. דהיינו: ככל שהתרגול היה אינטנסיבי, יעילותו הייתה גבוהה יותר. בבדיקה לאחר שנה, נמצא כי נשים שהיו בקבוצת התרגול ודיווחו על דליפת שתן לאחר הלידה, הראו ירידה גדולה יותר בכמות הדליפה )ב- 20% (, לעומת הנשים שלא תרגלו to( RR 0.79, 95% CI 0.70 0.90(. גם נשים עם דליפת צואה לאחר הלידה שהיו בקבוצת התרגול, הראו ירידה מובהקת )ב- 50% ( בכמות הדליפה בבדיקה שנה לאחר הלידה 0.87(.)RR 0.52, 95% CI 0.31 to נתונים אלו מחזקים את חשיבותו של התרגול ככלי טיפולי יעיל לנשים אשר כבר סובלות מדליפה. בסקירה מצוין עוד, כי יתכן ותרגול יכול לעזור לנשים אשר נמצאות בסיכון לדליפה, כמו לאחר לידת ילוד גדול או לידת מלקחיים, אך מחברי הסקירה מתקשים לצאת בהמלצה לגבי קבוצות ספציפיות ולכן כל עוד אין נתונים נוספים מניסויים קליניים הם ממליצים על תרגול שרירי רצפת האגן לכל הנשים בתקופת ההיריון 2008( al.,.)hay-smith et רמה 2: ניסוי קליני בודד עם הקצאה אקראית )Randomized controlled l trail-rct( ניסוי קליני הוא מחקר הבא לבדוק התערבות מסוימת בקבוצה אחת לעומת קבוצה אחרת, כאשר החלוקה של המשתתפים במחקר לקבוצות נעשית באופן אקראי 2008( Beck,.)Random) (Polit & בניסוי קליני עם 682 נשים בלידה ראשונה, עם תנועתיות יתר של השופכה, חולקו הנשים לקבוצת תרגול וקבוצת ביקורת. קבוצת התרגול קיבלה שיעורים פרטיים ע"י 43 האחות בישראל ינואר 2010

פיזיוטרפיסטים אחת לחודש משבוע 20. תוצאות התרגול נבדקו שלושה חודשים לאחר הלידה ונמצא כי בקבוצת התרגול דיווחו 19.2% מהנשים על דליפת שתן, לעומת 32.7% בקבוצת הביקורת,0.59( p=0.02 (RR 0.37-0.92 ReillyFreemanWaterfieldWaterfieldSt(.)eggles & Pedlar, 2002 ניסוי קליני אחר, אשר בדק נשים )6 חודשים לאחר הלידה( הסובלות מדליפת שתן בהיריון, בלידה ראשונה וחוזרת, לא מצא יתרון לקבוצת התרגול לעומת קבוצת הביקורת, בשכיחות דליפת השתן. יש לציין כי התרגול נערך 3 פעמים בלבד במהלך ההיריון )ע"י פיזיוטרפיסטים(, עם תירגול אחד נוסף לאחר הלידה den( Woldringhvan WijngaartAlbers-HeitnerLycklama-.)Nijeholt & Lagro-Janssen, 2007 שני הניסויים הנ"ל נכללו בסקירה הסיסטמית בת 16 הניסויים הקליניים המופיעה במאמר. מסקנת הניסוי הראשון עולה בקנה אחד עם מסקנות הסקירה, לעומת מסקנת הניסוי השני בו לא נמצא יתרון לקבוצת התרגול, 6 חודשים לאחר הלידה. כאמור הסקירה הסיסטמית הלוקחת בחשבון מאגר נתונים גדול יותר מניסוי אחד בודד, מהווה את הראייה המוצקה יותר. רמה 3: ניסוי מבוקר trial( (Controlled ללא הקצאה אקראית ניסוי בו קיימת קבוצת טיפול וקבוצת ביקורת, אך אין בו הקצאה אקראית של המשתתפים. מחקר מסוג זה נקרא לעיתים.Quasi - experiment מדובר במחקר ללא הקצאה אקראית של המשתתפים, החשוף ליותר הטיות (bias( ולכן יש להתייחס לתוצאותיו ביתר זהירות );1997 Abramson,.)Mantzoukas, 2008; Polit & Beck, 2008 בניסוי אחר, חולקו 46 נשים לפני לידה ראשונה, שהיו בשבוע 20 להריונן, לשתי קבוצות: קבוצת תרגול וקבוצת ביקורת ללא רנדומיזציה )החלוקה לקבוצות נעשתה על פי הנגישות של הנשים לקבוצות השונות(. קבוצת הטיפול תרגלה את שרירי רצפת האגן פעם בשבוע, במשך שעה, כאשר התרגול נעשה בקבוצות של 3-4 נשים ע"י פיזיותרפיסטים. הנשים נבדקו בשבוע 20 ובשבוע 36. הבדיקה החוזרת, בשבוע 36 להיריון, כללה בדיקה ידנית של חוזק השרירים ובדיקה ע"י מכשיר הפרינאומטר הבודק גם הוא את חוזק השרירים. לא נמצא הבדל מובהק בחוזק שרירי רצפת האגן בין שתי הקבוצות. מחקר זה נוגע בחוזק השרירים גרידא ולא בתופעות שונות כדליפת שתן. לכאורה, העלייה בחוזק השרירים עם התקדמות ההיריון מפתיעה, אך המחברים מעלים את הבעייתיות במדדים בהם השתמשו, וכן את הסברה כי בצקת מקומית בשבוע מתקדם עשויה לתרום לתוצאה Longo( de OliveiraLopesCarla.)e Pereira & Zugaib, 2007 רמה 4: מחקר ללא התערבות מחקר שאינו כולל התערבות הוא מחקרי בו המידע נאסף בנקודת זמן אחת )& Polit.)Beck, 2008 במחקר אשר נערך בארה"ב במספר מרכזים רפואיים, השתתפו 759 נשים לאחר לידה ראשונה. הנשים רואיינו שישה חודשים לאחר הלידה וחולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת כללה נשים לאחר לידה נרתיקית עם קרע בפי הטבעת. קבוצה שנייה כללה נשים לאחר לידה נרתיקית, ללא קרע בפי הטבעת. הקבוצה שלישית כללה נשים שילדו בלידה קיסרית. הנשים התבקשו להשיב אם אי פעם למדו לתרגל את שרירי רצפת האגן. נשים שהשיבו בחיוב, נשאלו לגבי סוג, משך, צורת התרגול וכדומה. מדיווח התוצאות נראה כי 484 נשים )64%( למדו לתרגל את שריר רצפת האגן. בקרב נשים אלו היה רוב מובהק )0.001>p( לנשים לבנות )75%(, לעומת מוצא אפרו אמריקני )36%(, מוצא אסייתי )48%(, או מוצא היספני )39%(. רוב הנשים שקיבלו הדרכה )484 נשים המהוות 64%(, דיווחו כי ההדרכה ניתנה בזמן ההיריון. 328 מתוכן )68%( בצעו את התרגול לאחר הלידה. בממוצע החלו הנשים לתרגל (SD±3) 4 שבועות לאחר הלידה כאשר רובן )67%( תרגלו לפחות פעם ביום. הפסקת התרגול הייתה בממוצע (SD±5) 10 שבועות לאחר הלידה. לא נמצא קשר מובהק בין ביצוע התרגול להימצאות דליפת שתן או צואה Fine, Burgio, Borello-France, Richter,(.)Whitehead, Weber, & Brown, 2007 מחקר זה - מחקר ללא התערבות - נותן תמונה לגבי ידע וביצוע התרגול בקרב אוכלוסיית יולדות שנשאלה על כך שישה חודשים לאחר הלידה. מדובר במחקר רטרוספקטיבי - איסוף נתונים בהווה הקשורים לדברים שקרו בעבר )2008 Beck,,)Polit & עם סכנה של הטיות מידע, היענות נמוכה )1997 )Abramson, ועוד. הנתונים מתארים את האוכלוסייה עליה נערך המחקר עם יכולת מוגבלת להכללה על אוכלוסיות אחרות. 5. דעות מומחים: דעה של בר סמכא בנושא אינה נחשבת כראייה מוצקה בסולם הראיות 2008( Beck,.)Polit & אולם דעות של מומחים מוסיפות למידע קיים, מאירות נושאים שונים ומבהירות סוגיות שעולות תוך כדי עשייה בנושא. ד"ר קגל, רופא אמריקאי שפרסם את התרגול בשנות החמישים של המאה העשרים, כתב את דעתו במאמר שעסק בשיטות הלא כירורגיות להעלאת טונוס הספינקטרים. מדובר אומנם במאמר שאינו מדווח על ניסוי קליני מבוקר, אך חשיבותו הייתה מכרעת כדעתו של מומחה, שבעקבות ניסיונו ומאמריו התפתח מאוד הנושא Kegel,( 1948(. בארץ, מאמריה של יהודית שריג ז"ל, שהייתה מומחית לשיקום רצפת האגן, הם מסוג החומרים המכילים הבנה עמוקה של הנושא, וככל שקוראים בהם, מתחדדת יכולת המטפל להתמודד עם תרגול שרירי רצפת האגן )י שריג; י שריג(. יישום. 1 יישום 1 הוכחות מחקריות בעשייה הקלינית לא תמיד פשוט ועולות שאלות מעשיות שהמחקר לא נתן תשובה להן. חמישה צעדים ליישום עשייה מבוססת ראיות כוללים:. 2 העלאת 2 שאלה קלינית ברת תשובה.. 3 סקירת 3 ספרות מבוססת ראיות.. 4 הערכה 4 וסיכום של הראיות.. 5 שילוב 5 הראיות עם גורמים נוספים 6 הערכת. 6 היעילות 2008( Beck,.) Polit & במאמר זה עסקנו בשלבים 1-3, בבדיקת היעילות של תרגול שרירי רצפת האגן בהיריון, תוך הבהרת מספר מושגים העוסקים בביסוס המחקרי. התשובה לשאלה: האם תרגול שרירי רצפת האגן אכן יעיל, קיבלה מענה מוצק משתי הסקירות הסיסטמטיות: התרגול בזמן ההיריון נמצא יעיל בעיקר במניעה של דליפת שתן וכטיפול בבעיה. סיכום הביסוס המחקרי מהווה אבן יסוד בעשייה הקלינית, אך המושג "עשייה מבוססת ראיות" אינו מסתכם בדלת אמות של המחקר בלבד ולוקח בחשבון גם את דעות המומחים, נתוני המטופלות, העדפותיהן וחשיבות ההתייעצות עימן תוך התאמת הטיפול לתרבותן. לכן, מעבר להסתכלות על הראיות המוצקות, עלינו לבחון גם נתונים אלה כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר לנשים ההרות בהן אנו מטפלות. 44 האחות בישראל ינואר 2010

מרכז רפואי "אסף הרופא" בשיתוף ביה"ס האקדמי לסיעוד קורס חדשני לאחיות מוסמכות ניהול הטיפול ברגל סוכרתית הקורס יפתח בחודש אפריל * ויתקיים בימי ב' אחה"צ. הקורס מקנה ידע עיוני וקליני. הקורס בפיקוח ד"ר נוף, מומחה לכף רגל. הקורס הוגש להכרה לגמול השתלמות. *מותנה במספר המשתתפים לפרטים לפנות למזכירות ביה"ס בשעות 08:00-15:00 טלפון: 08-9779471/2 )ללאה( ההרשמה בעיצומה הגיליון הבא יהיה גיליון מיוחד ומהודר לקראת חג הפסח טלמדיה ביטאונים בע"מ מאחלת לאחים והאחיות שנה אזרחית טובה

ביבליוגרפיה: 1 שריג, 1. י. )2009(. היריון ולידה, שריג, י. עקרונות מניעת הנזקים לרצפת האגן לפני, במשך ולאחר לידה Retrieved,23.01 2009 Abramson, J. (1997). Survey methods in community medicine. New York: Churchill Livingstone. Anson, B. J. (Ed.). (1966). Morris' human anatomy (12 ed.). New York: The blaciston company. Carr, C. A., & Schott, A. (2002). Differences in evidence-based care in midwifery practice and education. J Nurs Scholarsh, 34(2), 153-158. de Oliveira, C., Lopes, M. A., Carla Longo e Pereira, L., & Zugaib, M. (2007). Effects of pelvic floor muscle training during pregnancy. Clinics, 62(4), 439-446. Fine, P., Burgio, K., Borello-France, D., Richter, H., Whitehead, W., Weber, A., et al. (2007). Teaching and practicing of pelvic floor muscle exercises in primiparous women during pregnancy and the postpartum period. Am J Obstet Gynecol, 197(1), 107 e101-105. Hay-Smith, J., Morkved, S., Fairbrother, K. A., & Herbison, G. P. (2008). Pelvic floor muscle training for prevention and treatment of urinary and faecal incontinence in antenatal and postnatal women. Cochrane Database Syst Rev(4), CD007471. Kegel, A. H. (1948). The nonsurgical treatment of genital relaxation; use of the perineometer as an aid in restoring anatomic and functional structure. Ann West Med Surg, 2(5), 213-216. Lemos, A., Souza, A. I., Ferreira, A. L., Figueiroa, J. N., & Cabral-Filho, J. E. (2008). Do perineal exercises during pregnancy prevent the development of urinary incontinence? A systematic review. Int J Urol. Mantzoukas, S. (2008). A review of evidence-based practice, nursing research and reflection: leveling the hierarchy. J Clin Nurs, 17(2), 214-223. Marieb, E. (1997). Essentials of human anatomy and physiology. Menlo Park: Addison Wesley Longman Morkved, S., Bo, K., Schei, B., & Salvesen, K. A. (2003). Pelvic floor muscle training during pregnancy to prevent urinary incontinence: a single-blind randomized controlled trial. Obstet Gynecol, 101(2), 313-319. Polit, D., & Beck, C. N. (2008). Nursing research: Generating and assessing evidence for nursing practice (8th ed.). Philadelphia: PA: Wilters Kluwer/ Lippincott Williams&Wilkins. Reilly, E. T., Freeman, R. M., Waterfield, M. R., Waterfield, A. E., Steggles, P., & Pedlar, F. (2002). Prevention of postpartum stress incontinence in primigravidae with increased bladder neck mobility: a randomised controlled trial of antenatal pelvic floor exercises. Bjog, 109(1), 68-76. Scott, K., & McSherry, R. (2008). Evidence-based nursing: clarifying the concepts for nurses in practice. J Clin Nurs. Walker, K. (2003). Why evidence-based practice now?: a polemic. Nurs Inq, 10(3), 145-155. Woldringh, C., van den Wijngaart, M., Albers-Heitner, P., Lycklama- Nijeholt, A., & Lagro-Janssen, T. (2007). Pelvic floor muscle training is not effective in women with UI in pregnancy: a randomised controlled trial. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct, 18(4), 383-390. את כתב היד יש לשלוח למערכת בטאון "האחות בישראל", הסתדרות האחים והאחיות, בית ההסתדרות, בניין ב', רח' ארלוזורוב 93, תל אביב 62098, בארבעה עותקים מודפסים על דף A4 ברווח כפול, בשוליים של 3 ס"מ בכל צד. כן יש לשלוח גרסה זהה )ללא עמוד השער( בדואר אלקטרוני לעורכת העיתון, חנה שצמן: chana.shatzman@sheba.health.gov.il בנוסף יש לצרף למאמר את עמוד השער בדף נפרד ולציין בו את שם המאמר, שמות המחברים, את התואר האקדמי וההשתייכות המוסדית של הכותבים בעברית ובאנגלית. וכן כתובת, כתובת דואר אלקטרוני ומספרי טלפון להתקשרות. המאמר ייכתב בגופן דויד בגודל 12 ואורכו לא יעלה על 2,500 מילים. המאמר ייכתב לפי הכללים המפורטים במדריך הפרסום של אגודת הפסיכולוגים האמריקנית -.APA יש לצרף תקציר בעברית )עד 250 מילים(. התקציר יכלול את שם המאמר ללא שמות המחברים. לוחות, תמונות ותרשימים: מומלץ לצרף תמונות רלבנטיות לנושא המאמר. על התמונות להיות באיכות גבוהה. ניתן לצרף טבלאות ושרטוטים, על רקע לבן, רק אם הם מוסיפים להבנת הכתוב, ולא חוזרים על מידע שפורט בטקסט. את הטבלאות והתצלומים יש לצרף בנפרד בפורמט Jpeg או בפורמט PPT רשימת מקורות: רשימת המקורות תיכתב לפי הכללים המפורטים במדריך.APA יש לנהוג חסכנות במספר המקורות שבהם נעשה שימוש ולהקפיד על התאמה מלאה בין האזכורים של המקורות בטקסט לבין הופעתם ברשימת המקורות. רשימת המקורות בסוף המאמר תסודר לפי א"ב של שמות המחברים )עברית לפני לועזית(. כללים אתיים: שמירה על כללי אתיקה בפרסום מהווה נדבך חשוב לקידום מקצוענות. כל אחד ממחברי המאמר חייב להיות שותף משמעותי, לקבל אחריות מלאה על תכני המאמר, ולעמוד באמות מידה המפורטות להלן: 1 הגה. 1 את הרעיון ותכנן את העבודה שהובילה למאמר או השתתף באופן פעיל ומשמעותי בפירוש הממצאים או שניהם. 2 השתתף. 2 בכתיבה או תרם באופן משמעותי לדיון בספרות ובממצאים, ולעריכה של המאמר. 3 אישר. 3 את הגרסה הסופית. עמדה ניהולית, גיוס נבדקים, איסוף נתונים או ניתוחים סטטיסטיים, חשובים ככל שיהיו, אינם, כשלעצמם, נימוק להיכלל במעמד "מחבר" ברשימת כותבי המאמר. ניתן לציין אנשים שתרמו למחקר אך אינם עונים להגדרה של "מחבר", במסגרת סעיף ייעודי להכרת תודות בסוף המאמר. מקובל כי בראש רשימת הכותבים יופיע שמו של אותו המחבר שתרומתו לקיום המחקר/הפרסום המדעי הייתה הרבה ביותר והמכרעת בערכה הסגולי. המאמר יישלח לפרסום בצירוף מכתב לעורך בנוסח כדלקמן: "הנני מאשר שהשתתפתי בחיבורו של המאמר ובהסמכתי הוא נשלח 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. 12. 13. 14. 15. 16. 17. 46 האחות בישראל ינואר 2010 הנחיות למחברים לכתיבת מאמר לפרסום. הנני מצהיר, כי נשמרו כללי האתיקה לשם הבטחת אמון הקהילייה המקצועית והציבור במחקר ובפרסום בסיעוד". כל המחברים יחתמו על המכתב בשם ובחתימה אישית תוך ציון תאריך. ללא אישור הנ"ל המאמר לא יפורסם. המערכת תקבל לעיון מאמר שטרם נמסר לפרסום בעברית. אם המאמר נמסר לפרסום בלועזית, יש ליידע את המערכת על כך. מאמרים שכבר ראו אור בבטאון האחות בישראל, מותר לפרסמם בכתב עת מקצועי אחר, באישור בכתב מהמערכת, תוך אזכור עובדת הפרסום הקודם בבטאון האחות בישראל. מומלץ להימנע מניסוח מגדרי בטקסט )העדיפו "ראו לוח 1" על פני "ראה לוח 1 או במקום היא או הוא, ניתן להשתמש בלשון רבים : המטופלים; החולים... וכו' תהליך השיפוט והפרסום: בתהליך ההחלטה על פרסום כתב היד מסתייעת המערכת בחוות דעת של קוראים מעריכים ומקפידה על שיפוט אובייקטיבי-אנונימי. יתכן כי המחברים יתבקשו לתקן את המאמר לפי חוות הדעת ובהתאם להנחיות העורך הראשי שיצורפו אליהן. המאמרים יעברו במערכת עריכה מדעית ועריכת לשון. המערכת אינה אחראית לכל שיבוש, טעות דפוס או טעות אחרת בנוסח המאמר שיפורסם. המערכת אינה אחראית לשמירת טיוטות או גרסאות קודמות של המאמר, בין שהוא מודפס ובין שהוא במדיה דיגיטאלית. המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה שולחת תדפיסים למחברים.

יהב - קרן השתלמות וחסכון לאחים ואחיות בע"מ ב- 12 החודשים האחרונים השיגה קרן ההשתלמות תשואה נומינלית ברוטו של 25.25% עמיתים יקרים שלום רב, בימים של גיאות בשוק ההון כמו בימים של סערה אנו שמים לנגד ענינו את השקיפות שיש להציג לעמיתי הקרן דמי הניהול של הקרן בשנת 0.27% 2008 }דמי הניהול בקרן על בסיס הוצאות בפועל{ מדיניות ההשקעות של הקרן נקבעת ע"י דירקטוריון הקרן וועדת ההשקעות של הקרן, בדירקטוריון הקרן מכהנים בין היתר נציגי הסתדרות האחים והאחיות, נציגי המדינה, נציגי שירותי בריאות כללית ובנק יהב. ועדת ההשקעות של הקרן מתכנסת לדון בתיק ההשקעות של הקרן אחת לשבועיים, תוך קבלת סיוע מקצועי מדש השקעות מוסדיים שהוא מנהל ההשקעות של הקרן, ומיועץ השקעות חיצוני. בעת האחרונה אחים ואחיות רבים מקבלים פניות מסוכני ביטוח ונציגי ברוקרים פרטיים להעביר חסכונם מקרן ההשתלמות לאחים ואחיות לאחת מקרנות ההשתלמות הפרטיות. ציבור האחים והאחיות הינו ציבור משכיל ואינטליגנטי והוא נדרש לגלות ערנות וזהירות רבה בעת קבלת החלטה כלשהי הנוגעת לעתידו הפיננסי, לבחון כל הצעה המתקבלת לעניין כספו ביסודיות ובזהירות. חשוב מאוד: עמית שלא מקבל דוחות כספיים מתבקש ליצור קשר עם מזכירות החברה לצורך עדכון כתובת למשלוח דוחות רבעוניים/שנתיים. הפרסום לעיל מטרתו למסור ידע כללי בלבד, ואינו בגדר יעוץ השקעות או יעוץ/שיווק פנסיוני או המלצה על כדאיות חיסכון או המלצה לביצוע או אי ביצוע של פעולה כלשהי. יעוץ השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני צריך להינתן על פי ניתוח צרכיו הספציפיים של האדם לו ניתן הייעוץ. התשואות מוצגות במונחים נומינאליים ברוטו, לפני ניכוי דמי ניהול. כמו כן אין במידע על תשואות שהשיגה הקרן בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה ע"י הקרן בעתיד. לכל שאלה נוספת ניתן לפנות למשרדי הקרן 03-6914941, כמו כן ניתן לקבל פרטים נוספים באתר הקרן k-aht.co.il

'ניקוי ראש' - התערבות הוליסטית למניעת שחיקה אצל אחיות, מיכל רסין 3 PhD, RN, יעל חכם 2 RN, BA פנינה גרנט 1 RN, MA 3. אחראית תחום מחקר בסיעוד. 2. סגנית אחות אחראית מחלקת א.א.ג פלסטיקה. 1. אחות אחראית מחלקת א.א.ג. פלסטיקה. מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין סופר מכותב: rasinm@asaf.health.gov.il תקציר שחיקה היא תופעה שכיחה בקרב העוסקים בסיעוד. תוצאותיה הם ירידה במוטיבציה וברמת הביצועים של העוסק בסיעוד וכן בגישה שלילית שלו ביחס לסובבים אותו. המרכיב העיקרי בשחיקה הוא תשישות נפשית והגורם העיקרי הוא לחץ העבודה. מאחר ובשנים האחרונות הולכות ומצטברות ראיות המצביעות על הפחתת מימדי שחיקה באמצעות התערבות הוליסטית, מטרת העבודה הייתה לבדוק את השפעתן של סדנאות - יוגה צחוק ואורה סומא - על רמות השחיקה אצל אחיות במחלקת א.א.ג פלסטיקה. שיטה: שאלון מדידת שחיקה של פיינס ועמיתיו )1981( הועבר לכל הצוות הסיעודי בארבע נקודות מדידה: 1( שבוע לפני הסדנה הראשונה. 2( בסיום הסדנה הראשונה. 3( חודש וחצי אחרי הסדנה הראשונה. 4( בסיום הסדנה השנייה. תוצאות: סך הכול מולאו בכל נקודות המדידה 76 שאלונים, על ידי 22 אחיות שעובדות במחלקה. השוואת ציון השחיקה הכללי לפני הסדנה הראשונה ואחריה מלמד על ירידה משמעותית )0.01>p( ברמת השחיקה שחלה בעקבות הסדנה. בדומה לכך, השוואת ציון השחיקה הכללי לפני סדנה מספר שתיים ואחריה, משקף גם כן ירידה משמעותית )0.05>p( ברמות השחיקה. מעניין לציין, שאף שעבר כחודש וחצי בין סדנה אחת לשנייה, ניכרה מגמה בולטת של ירידה ברמות השחיקה לאורך זמן והן לא חזרו לרמה הגבוהה ההתחלתית של לפני הסדנאות. סיכום ומסקנות: מניעת שחיקה בקרב אחיות צריכה לעמוד בראש סולם העדיפויות של מנהלות הסיעוד. אימוץ טכניקות אלטרנטיביות והוליסטיות נמצאו כיעילות מחד גיסא בפריקת לחץ ובהפחתת רמות של שחיקה אצל אחיות, ומאידך כגורם ל"טעינת כוחות" מחודשת. רקע שחיקה היא מושג מורכב המתייחס לעולם העבודה. אבי המושג, פרוידנברגר, הגדיר שחיקה כמצב של עייפות והתרוקנות הכוחות הפיזיים והנפשיים הנובעים מעומס יתר של תביעות על מקורות האנרגיה האישית של איש המקצוע )1974.)Freudenberger, השחיקה מכונה על ידי רבים "כמחלת החיים המודרנים", שבה מרכיב הלחץ ועבודת היתר הגיעו למימדי מגפה בעולם המערבי )1982.)Maslach, תהליך השחיקה מתרחש בעולמו של היחיד, שלרוב אינו מודע לו בשלביו הראשונים, מהיותו תהליך איטי ולא משבר חד-פעמי. השלכותיו הן בעלות השפעה שלילית משמעותית על תפקודו של הפרט בכל מסגרת חייו, עד לכדי התפתחות חולי ממשי כמו מחלות לב, אירועים מוחיים, פציעות והתאבדויות )2006.)Espeland, תסמונת השחיקה מורכבת משלושה מאפיינים עיקריים:. 1 תחושת 1 תשישות נפשית השונה לחלוטין מן העייפות, האופיינית לעבודות חד-גוניות או משעממות.. 2 תחושת 2 דה-פרסונליזציה, שהינה הטלת דופי באחרים, הבאה לידי ביטוי בתחושת אי-מעורבות בבעיותיהם של מקבלי השירות - לעיתים עד להתייחסות אליהם כאל "חפצים" ולא כאל יצורי אנוש.. 3 תחושה 3 של אי הגשמה אישית שמתבטאת בהרגשה של העדר הישג ממשי בעבודה- וזאת חרף המאמצים שהעובד משקיע. תחושה זו גורמת לכך שהעובד מפתח סימני לחץ ודיכאון, וכאשר הוא חש שאין מעשיו מועילים, הוא חדל לנסות Cooper(.)& Sutherland, 2001; Maslach, 1982 מאסלאך וג'קסון ציינו שסמונת השחיקה מופיעה בעוצמה ובשכיחות גבוהה אצל העובדים ב"מקצועות העזרה", כאלה שעבודתם כרוכה במגע הדוק עם מקבלי שירות ודורשת מעורבות בין-אישית רבה. עבודה עם אנשים גורמת לעומס נפשי מתמיד, המתמשך לאורך זמן ומחייב עמידה מול לחצים רבים. התכונות האישיות שהביאו לבחירת במקצועות אלו - כמו אהבת אדם ורצון לעזור - יוצרים קונפליקטים פנימיים בין העומס והלחץ הרב מחד, והרצון לעזור, מאידך 1981( Jackson,.)Maslach & תופעת השחיקה נפוצה בקרב העוסקים בסיעוד. מחקרים קודמים הדגימו רמות גבוהות של לחץ ושחיקה אצל אחיות. הסיבות: עומס יתר בעבודה, לחץ מתמיד כתוצאה ממגע רצוף ותובעני עם בעיותיהם וסיבלם של המטופלים, חילוקי דעות מול דרג האדמיניסטרציה בבית החולים, ועבודה בשעות הלילה ובסופי שבוע. ביטויי השחיקה היו הסתכלות תכופה בשעון מרגע ההגעה לעבודה, עייפות וחוסר אנרגיות כרונית, מענה עוקצני ותוקפני למטופלים וטעויות בטיפול 2003( Wright,.)Sadovich,2005; במחקר שנערך בישראל בהשתתפות 100 אחיות, נמצא שהגורמים לשחיקה היו בעיקר הלחץ שהן חשו בשל העובדה שלעיתים לא יכלו לעזור למטופליהן הסובלים, וגם בשל תחושת התסכול שעבודתן ומאמציהן אינם מוערכים. מסקנת החוקרים הייתה כי ניתן יהיה להפחית את רמת השחיקה באמצעות סדנאות המקנות כלים להתמודדות עם לחץ )2000.)Pines, בשנים האחרונות הולכות מצטברות ראיות מדעיות המצביעות על כך שהתערבות בגישה ההוליסטית משפרת את יכולת ההתמודדות עם לחץ וכעסים ומפחיתה שחיקה. טיפול הוליסטי מקורו מהמילה האנגלית - whole שלם, מכלול. הכוונה היא לטיפול המתייחס לכל הרבדים של האדם: הנפש, הרגש, הרוח, החשיבה, התפיסה, האמונה והגוף Bennet,( Zeler & Rosenberg, 2003; Creech,1998;.(Espeland,2006; William,1992 על סמך הנ"ל, שיערנו שכדי להפחית את תחושת הלחץ, הגורמת לשחיקה בעבודת האחיות, יש לנקוט מספר צעדים ובהם עריכת סדנאות הוליסטיות. נשאלה השאלה: האם בכלל תהיה להן השפעה כלשהי על תחושת השחיקה? לבדיקת הנושא ליווינו את ההתערבות בשאלונים למדידת שחיקה לפני ואחרי ההתערבות. תיאור ההתערבות שתי סדנאות הועברו לצוות על ידי מומחים בתחום, בהפרש של חודש וחצי בין אחת לשנייה. כל סדנא נמשכה מספר שעות והועברה בשעות הערב בבית פרטי של אחד מאנשי הסגל. בסדנאות השתתף כל הצוות הסיעודי של המחלקה, למעט אלו שעבדו באותה משמרת. להלן תיאור הסדנאות: סדנת יוגה צחוק: סדנת צחוק היא סדנא חווייתית אקטיבית, המגבשת חברתית ומשחררת ממתח ולחצים. הסדנא נועדה ל"שבור" את מעגל הרצינות, המתח והלחץ בעבודה ולחזור - באמצעות חיוך, צחוק והומור - לרוגע ולשמחת החיים. מחקרים רבים מדברים על ההשפעות הפיזיולוגיות החיוביות שנגרמות על ידי האנדופינים שמופרשים בעקבות הצחוק, אבל ההשפעה היא לא רק פיזית: הומור, שמחה וצחוק 48 האחות בישראל ינואר 2010

גורמים לאדם לשכוח מהקשיים, ולפעמים עוזרים לו להתחבר למה שעובר עליו ולהיפתח Bennet, Zeler &) Rosenberg, 2003;.)Espeland, 2006 במהלך הסדנא נערכו תרגילי "צחוק ללא סיבה" ונשימות יוגה צחוק להרפיה מלאה, משחקי אלתור הקשורים לחיי היומיום במחלקה )כהזדמנויות לצחוק(, משחקי חברה, תחרויות היתוליות, וכן תנועה וריקוד מלווים במוסיקה תוססת, שאפשרה למשתתפים להשתטות ולהרשות לעצמם להשתעשע. הצוות צחק, נהנה ושיתף פעולה. נראה כי פעילות זו גם קירבה חברתית בין אנשי הצוות. התגובות החיוביות וקולות הצחוק הדהדו אף למחרת בשטח המחלקה. סדנת אורה סומה )נגהות( - אבחון וטיפול בצבעים: רפוי ואיזון באמצעות צבעים הינו שיטה מוכרת וידועה מזה אלפי שנים. במצרים וביוון העתיקה השתמשו בצבעים לצרכי רפוי והתרוממות רוח. כוחם המרפא של תדרי הצבעים מוזכר אף בקבלה. הסדנה החלה בהסברי המנחה לגבי השיטה, שהיא טיפול אנרגטי עם צבעים, המתבצע באמצעות תדרי הצבעים החסרים לאדם. התדר הינו אורך הגל של הצבע שמשפיע הרבה מעבר למודע, וזאת מכיוון שהצבעים שהאדם אוהב משקפים את הצבעים הפנימיים שבו ומחברים אותו לאמת הפנימית העמוקה והלא מוכרת שלו Bacciotti,( 2001(. במהלך הסדנה, ערכה המנחה למרבית המשתתפות אבחון באמצעות צבעים. היא השתמשה בקבוקי הצבע הטיפוליים שהכילו צמחי מרפא ושמנים אתריים, הפועלים בתאום עם תדרי הצבעים שנבחרו כדי לטפל בקושי ולאפשר איזון וריפוי. למשל, הצבע האדום, בעל התדר הממריץ והמעורר ביותר, יועד לשיפור אנרגטי. הצבע הסגול, שהוא בעל התדר המרגיע ביותר, נועד להרפיה ולרגיעה. עם זאת, כל צבע מכיל מסרים ומשמעויות ויש לו השפעה הרבה מעבר להיותו ממריץ או מרגיע. בסיום הסדנה כל משתתפת קיבלה את הצבע המתאים לה - בהתאם לאבחון. הצוות נהנה מאוד מהסדנה, ודיווח על תחושת רגיעה ושלווה. ביבליוגרפיה: שיטה שאלון מדידת שחיקה הסתמך על זה של פיינס ועמיתיו )1981( שבו 21 פריטים, אשר בדקו שחיקה בשלושה תחומים: שחיקה פיזית. לדוגמא: עד כמה הפרט חווה תשישות גופנית. שחיקה רגשית. לדוגמא: עד כמה הפרט חש חסר ערך עצמי. שחיקה קוגנטיבית. לדוגמא: עד כמה הפרט מרגיש עייפות מחשבתית וקושי להתרכז. משתנה השחיקה נמדד על סולם אורדינלי בן חמש דרגות, כאשר = 1 אף פעם, והוא בא לתאר תדירות נמוכה של הימצאות המאפיין, ואילו = 5 תמיד, והוא מתאר תדירות גבוהה. השאלון מולא על ידי המשתתפים בארבע נקודות מדידה: 1( שבוע לפני הסדנה הראשונה. 2( בסיום הסדנה הראשונה. 3( חודש וחצי אחרי הסדנה הראשונה. 4( בסיום הסדנה השנייה. מהימנות α של Cronbach בארבע נקודות המדידה הייתה בממוצע 0.89=a. ציון השחיקה הכללי בכל נקודת מדידה התקבל בחישוב הממוצע ל- 21 פריטים וזאת לאחר ששלושה פריטים עברו היפוך, כך שתדירות נמוכה שלהם הצביעה על העדר שחיקה. תוצאות סך הכול מולאו בכל נקודות המדידה 76 שאלונים על ידי 22 אחיות שעובדות במחלקה. ציון השחיקה הכללי לפני הסדנה הראשונה היה 2.52. אחרי הסדנה הוא ירד ל 2.18 המהווה ירידה משמעותית )0.01>p( ברמת השחיקה שחלה בעקבות הסדנה. בדומה לכך, ציון השחיקה הכללי לפני סדנה מספר שתיים היה 2.4. אחרי הסדנה הוא ירד ל 2.16, המשקף גם כן ירידה משמעותית )0.05>p( ברמות השחיקה שהתרחשה לאחר הסדנה השנייה. מעניין במיוחד לציין, שאף שעבר כחודש וחצי בין סדנה אחת לשנייה, ניכרה מגמה בולטת של ירידה ברמות השחיקה לאורך זמן והן לא חזרו לרמה הגבוהה ההתחלתית של לפני קיום הסדנאות. בניתוח הפריטים בשאלון הסתבר שירידה משמעותית במיוחד ברמת השחיקה חלה בפריטים: תשוש רגשית ומיואש, במלכודת, מאוכזב מאנשים ותשוש גופנית. בנוסף לשאלון, צורפה שאלה פתוחה בה התבקשו המשתתפים לתאר במספר מילים את תחושותיהם בעקבות הסדנאות. להלן ציטוטים שחזרו על עצמם אצל מרבית המשתתפים: "כיף, תחושה של רוגע, שלווה, שמחה", "משחרר, גם כשלא בא לי לצחוק, צוחקת מעצם הפעילות", "הסדנה הכניסה בי זריקת מרץ ואופטימיות", "לאחר הסדנה הייתה התרוממות רוח ונשכחו הצרות לזמן מה", "הסדנה נותנת הרבה אנרגיות טובות ותחושת מרץ", "למרות המלחמה בעזה התמלאתי בתחושה מאוד חיובית". סיכום ומסקנות בשנים האחרונות ניכרת עליה בתשומת הלב הניתנת לתופעת השחיקה בעבודה. תוצאות השחיקה הן ירידה במוטיבציה וברמת הביצועים של העובד, גישה שלילית מצידו למקבלי השירות כמו גם לעמיתים ולממונים, וגם איחורים והעדרויות תכופות, שהשלכותיהן ניכרות ברמת הארגון והמוסד. התמודדות עם תופעת השחיקה אצל העובדים מחייבת התערבות ברמת הניהול שתבטיח תוצאות אפקטיביות לאורך זמן. מההתערבות שערכנו ניתן ללמוד שסדנאות המועברות על פי הגישה ההוליסטית הורידו את רמת השחיקה הכללית לאורך זמן, קידמו רווחה נפשית וגופנית וגיבשו את הצוות. נציין כי סדנאות אלו מהוות רק דוגמא אחת לפעילות הענפה שמתרחשת במחלקה בשנים האחרונות, וזאת במטרה לשפר את ה- wellbeing של הצוות הסיעודי, ולמנוע שחיקה. מלבד זאת, לסדנאות אלו, שנבחרו בקפידה, ערך מוסף עבור האחיות שהשתתפו בהן - חשיפתן והתנסותן האישית בשיטות טיפול אלטרנטיביות. היבט זה הוא בעל פוטנציאל להעשרת הרפרטואר ההתערבותי שלהן כמטפלות, מה שיאפשר להן לשלב בעבודתן גם טכניקות טיפול לא קונבנציונליות, העשויות לשפר את מצבם הבריאותי של החולים במחלקה. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. 12. 13. 14. 15. 16. Bennet, M., Zeler, J., Rosenberg, I. (2003) The effect of mirthful laughter on stress and natural killer cell activity. Alternative Therapies Health and Medicine, 9 (2), 38-43. Bacciotti, C. (2001). You are the colors you choose: An introduction to Aura-Soma Therapy. Alternative Healing, 2 (3). Cooper,C.,Sutherland,V.(2001). Strategic Stress Management:An Organisational Aprroach. Personal Review, 30, 240-246. Creech, L. (1998). Better than medicine. Nursing, 28 (4),69. Espeland, K.E.(2006).Overcoming burnout: how to revitalize your career. The Journal of continuing education in nursing. 37,178-184. Freudenberger, H.J. (1974). Staff Burnout. Journal of Social Issues, 30, 155-179. Maslach, C. & Jackson S.E. (1981) The measurement of experienced burnout. Journal of Occupational Behaviou, 2(2), 99-113. Maslach, C. (1982) The Burnout: The cost of caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hal. Pines, A.M. (1993) Burnout. in Goldberger, L. & Breznitz, S. (Eds.) Handbook of Stress, (2nd Ed.). New York: Free Press. pp.386-402. Pines, A.M. & Aronson, E. (1988). Career burnout causes and cures. New York: Free Press. Pines, A.(2000). Nurses' burnout caused by feelings of personal failure. Anewsletter of Ben-Gurion University of the negev. Sadovich, J.M.(2005).Work excitement in nursing. Nursing Economics, 23(2), 91-9. Saleh, K.J,. Quick, J.C,. Sime, W.E,. Novvicoff, W.M,. Einhorn, T.A. (2009). Recognizing and preventing burnout among orthopaedic leaders. Clin Orthop Relat Res, 467, 558-65. Wilmar, S., Maslach, C., Tadeusz, M. (1993). Professional burnout: Recent developments in theory and research. Washington, DC: Taylor & Francis. (Pp 33-51). William, F.F.(1992) The physiologic effects of humor, mirth, and laughter.jama, 267, 13. Wright,S.(2003).Feel the burn. Nursing Standard,17(25), 25. 49 האחות בישראל ינואר 2010

מדור דרושים הרשת המובילה בתחומי הפלסטיקה, האסתטיקה והסרת שיער נייד: 050-6617350 02-5347183 לרגל הרחבת הרשת ופתיחת מרכזים חדשים דרושים/ות לכל הארץ אחים/ות להסרת שיער בלייזר גמישות בשעות העבודה )אפשרי כמשרה נוספת( תנאים טובים הכשרה תינתן ע י החברה דרושים אחים/ות רופאים/ות קורות חיים יש לשלוח לשרוני: sharonmas@clalit.org.il או בפקס: 03-5434232 לעבודה בבתי האבות של עמותת עידן בירושלים דרושים/ות: אח/ות ראשי/ת אחים/יות מעשים ומוסמכים תנאים טובים למתאימים/ות נא לשלוח קורות חיים לפקס: 02-5409999 או למייל: nitza@idan-jer.co.il סל שירותי סיעוד דרושים/ות אחים/ות לעבודה במרפאות הקהילה במסגרת קופ"ח שעות העבודה גמישות מתאים גם לפנסיונרים לפרטים: שליט צבי 08-9421650 050-5380343, דרושים/ות אחים/יות מוסמכות/מעשיות משרה מלאה /חלקית דרושים/ות מטפלים/ות למשרה מלאה/חלקית תנאים טובים למתאימים טל לפניות 02-6724590 פקס לקו"ח 02-6737151 דואר אלקטרוני avot3p@bezeqint.net לקבוצת תיגבור שרותי רווחה ובריאות דרושים/ות אחים/ות מוסמכים/ות למגוון פרוייקטים בתחומי הבריאות והרווחה. עדיפות לבעלי/ות התמחויות בתחומים הבאים: גרנטולוגיה, אפידמיולוגיה, בריאות הציבור, פסיכיאטריה, מינהל. קו"ח למייל siud@tigbur.co.il טלפון: 03-5762103/132 פקס: 03-5762111

שחל רפואת העתיד מזמינה אתכם להצטרף אליה אפשרות למימון לימודי תואר שני י.ה.ל ייעוץ והכוונה למשפחה פתרונות לגיל השלישי, ייעוץ בהשמת כח אדם רפואי לארגונים והשגחה פרטית בבית ובבתי חולים דרושים/דרושות אחיות/ים מוסמכות/ים מטפלות/ים סיעודיות/ים בעלי ניסיון, לעבודה מאתגרת - הוסטלים/בתי אבות/דיור מוגן פ"ת, השפלה והשרון, תנאים טובים למתאימים לפרטים: עו"ס לטובה יששכרי - מנהלת טל: 050-4300330, פקס: 03-7303205 www.yahel-or.com לרשת בתי אבות דרושות אחיות סניף ירושלים: 050-5200901 סניף בני-ברק: 050-5256522 כל המעוניין לפרסם מודעת דרושים בביטאון האחים והאחיות בישראל מוזמן להתקשר 054-2272208 מיכאל לנוה עמית רחובות דרושים/ות אחים/ות למחלקות סיעודיות טלמדיה ביטאונים בע"מ עם אפשרות להסעה קו"ח לפקס: 08-9445551 * כל המודעות פונות לגברים ונשים כאחד.

הכינוס הארצי ה- 16 של האחים ואחיות בישראל, 25 מאי 2009 וארנה טל 2 MD, MHA מרים אינס זיבצנר 1 RN, MPH 1. המרכז להערכת טכנולוגיות בשירותי בריאות, מכון גרטנר. 2. האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות ואוניברסיטת תל-אביב סופר מכותב: miris@gertner.health.gov.il הכנס השנתי, הששה-עשר במספר, של האחים והאחיות בישראל, התקיים השנה במאי 2009, בתל אביב, והשתתפו בו מעל 1000 משתתפים. התפלגות המשתתפים מצביעה על מעורבות גבוהה של אחיות בתי חולים: 653 אחיות )56% ממשתתפות הכנס(, ואחיות הקהילה )20%(. שאר המשתתפים הגיעו ממוסדות אקדמיים, בתי חולים גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים, מוקדי בריאות הציבור, מוסדות בריאות אחרים ומשרד הבריאות. נושא הכינוס "מתובנות העבר ליעדי העתיד", שיקף טווח רחב של היבטים בסיעוד, לקחים מהניסיון המצטבר, תפקידים ותחומי אחריות ותכנון לעתיד. בכנס התקיים גם פאנל מומחים, שכלל רופאים בכירים, אנשי מינהל ואחיות בכירות, שדן ב"מעמד האחות בעשור השני לאלף השלישי". המשתתפים התייחסו למגוון סוגיות הנובעת מהתנהלות האחות. בין היתר: האחות כמגשרת בין הצוות הרפואי המטופל ומשפחתו, האחות כ"מתאמת טיפול" בנושאים נבחרים, האחות ככח מוביל בטיפול בחולים כרונים )בפרט לאור המגמה של העברת הטפול לקהילה(, קידומן של האחיות בניהול, הרחבת סמכויותיהן והעצמתן בטיפול, במחקר ובהובלת שינוי במקצוע. בכנס ניתנה במה להארת העבר של מקצוע האחות והוצגו בו השאיפות האסטרטגיות לעתיד. הכנס הקיף את מלוא טווח פעילותה של האחות, החל תפקידה המרכזי בהנעת הטיפול, דרך השלב בו היא מהווה ה"יד המלטפת", "האוזן הקשבת", וכלה במצבים בו היא הופכת "כתובת" למצוקת החולה ישובות לפי הסדר, מימין לשמאל: עדי אהרוני, זיוה טל, חסיה גור אריה, נחמה גוטמן, יהודית שטיינר, רות רון. ובני משפחתו. ריבוי המשתתפים והעבודות השונות שהוצגו, שיקף את הרצון והצורך להתעדכנות מדעית, שהוא הכרח לכל סקטור מקצועי - על אחת כמה וכמה לסקטור כמו האחיות - המתמודד עם אתגרים ושואף למצוינות. בעידן של ריבוי ידע, התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות המעוגנים באחריותיות,)Accountability( גוברת הדרישה מהמטפלים )בכל מקצועות הבריאות(, להעצמת יכולותיהם על רקע מדעי מוצק. היום, המפגש הקליני בין מטפל ומטופל מחייב התבססות על ראיות מדעיות, לצורך הגברת התקיפות בקבלת ההחלטות ובניהול המחלה. ריבוי החלופות והאפשרויות לבחירה של הטיפול המתאים, ונגישות המטופל למקורות מידע, מאיצים מגמה זו. קידום המחקר ושילוב הידע המצטבר בהחלטות הקליניות, מהווה אתגר לכל מקצועות הבריאות. תפיסת המטפלים כצוות רב- מקצועי )המושתת על יחסי גומלין רופא- אחות, ואחרים( מחייב טיפוח של המימד המחקרי בקרב כלל המטפלים. הכנס האיר את העשייה של העולם הסיעודי המודרני, תוך שהוא משולב בכל מרקם הפעילות של מערכת הבריאות. 52 האחות בישראל ינואר 2010

ספרים של אחיות אורלי תורן, אורלי פיקר מנהיגות בלבן בריאות היא ערך יסוד שהמדינה המערבית המודרנית מחויבת לשמרו ולקדמו. תמורות חברתיות מכתיבות ציפיות לאיכות בשירותי הבריאות ולטיפולים חדשים, חלקם עתירי טכנולוגיה. מקצוע הסיעוד הנו שותף מרכזי בניהול ובהובלת תהליכי השינוי המאפיינים כיום את מערכת הבריאות. ניהול הסיעוד הוא מקצוע הנלמד באוניברסיטאות וגם הפרקטיקה היא ייחודית. בכל הנהלת בית חולים משמשת אחות בתפקיד מנהלת הסיעוד וסמכויותיה נרחבות: ניהול המשאב האנושי ופיתוחו, ניהול תקציב, הכנסת שינויים, הבטחת איכות ובטיחות, ויישום טכנולוגיות חדישות. הספר מנהיגות בלבן חושף בפני מנהלים ואחיות את סביבת העבודה הרפואית ואת מורכבות העשייה הניהולית בבתי החולים, ויש בו נספחים המפרטים פעילויות ודוגמאות מעולם העבודה והניהול. בספר מנהיגות בלבן נפרשים עקרונות ניהול סיעוד כלליים, בצד הסוגיות, התרבות והמאפיינים הייחודיים של מערכת הבריאות ישראל. פרקיו כוללים היבטים המשליכים על הרמה הקלינית והניהולית, כגון: מדיניות הסיעוד, תפקידים בסיעוד, נהלים והנחיות מקצועיות, איכות הסיעוד והערכתה, ניהול כוח אדם, פיתוח מקצועי ואתיקה מקצועית. פרקיו האחרונים של הספר דנים בבתי החולים הפועלים בעידן של משאבים מוגבלים ובבית החולים העתידי. זהו ספר ראשון בתחומו בעברית, שמחברי כל פרקיו הינם מומחים בנושאי כתיבתם. חשיבותו של הספר, בין השאר, בזיקתו לתרבות המקומית, לחוקים ולמבנה מערכת הבריאות והממסד הישראלי. הספר מיועד לאחיות ולמנהלים בסיעוד, לרופאים, ולאנשי מקצוע פרה-רפואיים. הספר יוצא לאור )בהוצאת מאגנס( בשיתוף עם ספריית אשכולות, מכון לוי אשכול, האוניברסיטה העברית בירושלים. www.magnespress.co.il קרן זיוה טל לפיתוח מנהיגות ומצוינות בסיעוד מודיעה על מתן מענק של עד 10.000 למחקר או לתוכנית התערבות בעלי השפעה על תהליכי הטיפול או מערכות בארגון פרטים וטופסי בקשה ניתן לקבל במזכירות הנהלת הסיעוד, המרכז הרפואי שיבא טלפון: 03-5303593,03-5303234 מועד אחרון להגשת טפסים 15.06.2010 הסתדרות האחים והאחיות בישראל חטיבת החינוך הכנס הארצי השמיני למורות בסיעוד בנושא: בובות זה לא משחק ילדים הכנס מיועד למורות, מדריכות קליניות ולעוסקים בחינוך לסיעוד ויתקיים בין התאריכים 26-28 בינואר 2010 במלון קרלטון נהריה 53 האחות בישראל ינואר 2010

היו ימים רות רון, Mph RN במסגרת המדור "היו ימים" רואיינו בעבר אחיות בכירות הנמנות על דור המייסדים של הסיעוד בארץ. בקרב קבוצה זו יש בולטת הגב' רות רון, שבמסגרת עבודתה הייתה שותפה מרכזית להנחת בוגרות קורס מינהל והוראה - צריפין אבני היסוד להתפתחות הסיעוד במדינת ישראל. רות רון סימה לימודיה בבית הספר לסיעוד בשנת - 1944 עוד בתקופת המנדט הבריטי. לאחר סיום לימודיה היא הוצבה בתפקידים שונים ומגוונים במערכת הבריאות. בין היתר היא שימשה כאחות ראשית, ובהמשך כמנהלת בית הספר לאחיות בבית החולים "אסף הרופא" בצריפין, וגם כיו"ר הוועדות המקצועיות שהכינו תוכניות לימודים אקדמאיות לבתי הספר שסופחו לחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב. גב' רון וחברותיה הניחו את היסודות להבטחת איכות הטיפול הסיעודי והפצתו בשירותי הבריאות בארץ. שיאו של תהליך היה בין השנים -1988 1990 עת הייתה שותפה בסקר לאיכות הטיפול הסיעודי שהניב תוצאות הממשיכות לשמש עד היום את שירותי הסיעוד לסוגיהם. במהלך השנים 1961-1984, עת שימשה כסגנית אחות ראשית ארצית במשרד הבריאות, ניהלה רות רון קורסי השתלמות להוראה ומינהל בסיעוד. בין שאר תפקידיה השונים היא השתלבה גם כמורה בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב. עם פרישתה בשנת 1984, הוקמה על שמה קרן המעניקה פרס שנתי בהדרכה קלינית. עד היום זיכתה הקרן 22 אחיות ואחים בפרס ועוד כ- 50 אחים ואחיות שקיבלו תעודות הוקרה. רות רון העמידה דורות של אחיות ואחים, שבעבודתם שזורים יוזמות, יצירתיות וכושרי מנהיגות. כנסים מקצועיים בארץ ובחו"ל 29-30 January 2010 - Honolulu, Hawaii, USA Sigma Theta Tau International Leadership Summit. E-mail: LShawaii@stti.org, Web: www.nursingsociety.org/ STTIEvents/LeadershipSummit/Pages/ leadershipsummit.aspx 3-6 February 2010 - Austin, Texas, USA Southern Nursing Research Society 24th Annual Meeting Web: www.snrs.org/index.html 7-11 March 2010 - Atlanta, Georgia, USA 16th International Conference on Cancer Nursing; "Enhancing Knowledge, Promoting Quality." Web: www.isncc.org/conference/16th_iccn/ 10-13 March 2010 - Geneva, Switzerland 10th Annual Spring Meeting of the European Society of Cardiology Council on Cardiovascular Nursing and Allied Professions (CCNAP), "Uniting to Improve Cardiovascular Practice." Phone: +33 (0)4 92 94 76 00; Fax: +33 (0)4 92 94 76 01 Web: www.escardio.org/congresses/ cardio-nursing-2010/pages/welcome.aspx 28 March-4 April 2010 - Southern Caribbean Nurses Caribbean Seminar at Sea, "Mission Possible: Taking control of the metabolic syndrome." Phone: 877.517.4221 or +1.585.473.7804; Web: www.wshep.com/radiance_ seminar.html 7-10 April 2010 - San Antonio, Texas, USA Facilitating Spiritual Well-being: The Essence of Holistic Nursing and Health. Sponsored by the Society for the Advancement of Modeling and Role-Modeling. Web: www.mrmnursingtheory.org/ Conference2010.htm 11-14 April 2010 - Sydney, Australia 3rd International Nurse Education Conference, "Nursing education in a global community: Collaboration and networking for the future." Web: www.netnep-conference.elsevier. com/scope.asp 27-29 September 2010 - Washington, DC, USA 2010 State of the Science Congress on Nursing Research. Web: www.nursingscience.org 4-7 October 2010 - Rotterdam, The Netherlands Fourth European Nursing Congress: Older Persons: The Future of Care. E-mail: info@rotterdam2010.eu Web: www.rotterdam2010.eu כנסים בישראל 2 בדצמבר, 2009 הכנס השנתי של עמותת הסיעוד הנפרולוגי בישראל, כפר המכביה מארגנים כנס בסיעוד? ידעו את המערכת כדי שנוכל לפרסמו בביטאון האחות בישראל מחפשת כנסים נוספים? כנסי לכאן: www.nursingsociety.org 54 האחות בישראל ינואר 2010

להיות עם היד על הדופק לבחירת החיסכון שלך יש השפעה רבה על איכות חייך, הן בתקופת עבודתך והן לאחר פרישתך, לכן חשוב שתהיה "עם היד על הדופק" בכל עת. מגדל ומגדל מקפת פיתחו עבורך מערכת מתקדמת וחדשנית, "החשבון שלי", המאפשרת לך לקבל תמונה כוללת ועדכנית אודות חשבונך בתכניות הפנסיה, הביטוח והחיסכון במגדל. באמצעות רישום פשוט לשירות, תוכל לצפות במצב החיסכון הפנסיוני שלך מכל מקום ובכל נקודת זמן שתבחר. ההצטרפות לשירות והשימוש בו אינם כרוכים בתשלום. להתחבר, לדעת, להבין טוב שיש מגדל מאחוריך www.migdal.co.il www.migdal.co.il