הדילמה הבסיסית של מדיניות החינוך בישראל

צבי לם הדילמה מדיניות הבסיסית בישראל פרופ' צבי לס מנתח במאמרו בעיות היסוד החיכוך בישראל מעוכת החינון מתנהלת עד היום פי חוק הממלכתי משנת 1953 מ אז חלו שינויים רבים בחברה הישראלית: מגוונת ופלורליסטית יותר ו חלקים גדולים בתוכה השתלטו מכגגונים דתיים ופוליטיים תהליכים אלה מציגים היום מחדש ובמלוא החומרה הצורך לשנות המערכת ולהתאימה לתנאים שנשתכר המשכר הממתי מאי 1993 עורו תגובות רבות ושונות רק הענ יין המהותי ביותר שהיה מובלע בו לא זכה לתגובה ולא הובא לדירן ציבורי העניין המהותי ביותר, במהומה יוותה המשכו, בעיית מעמדו החוקתי במדינה נציגות מפלגת ש"ס בממה חול לה משבר, ווה באיום פרישה מן הקואליציה, בתובעה הרחקתה השרה שולמית אלוני מתפקידה כשות כמו נצ יג ים יל מפלגות חרדיות חינוך נציגי ה ש"ס שמחוץ לממה וכמו נציגים המפד"ל לא טענו, בכל טיעוניהם, כי השרה אלוני פגעה כ זה, בפעולותיה כשות חינ ו,ך בחינוך החרדי או הדתי טענתם, שיה הם ביססו תביעתם להרחקתה ממשרד החינו,ן אמרה שפעולותיה פוגעות, או ולות לפגוע בחינוכם הרצוי ילדים שמחוץ למערכות הם, כלומר בחינוכם ילדי משפחות חילוניות אף לא אחד מהורי תלמם נבת ו הספו הלא דת י ים לא הה טענות בגד פעולותיה השרה יוצא מכאך שהמצב החוקתי המ צטייר בעיני נ ציגיה ש"ס (ו חוגים חר ד יים ודת יי ם בפוליטיקה הישראלית) כזה: ז כותם להתערב בהכוונתו הרוחנ ית אאולוגית, לא רק בזרמים הם, אלא במע וכות כולה הבעייתיות הטמונה במצב, כיוון א נפתרה, עוד תשוב להטרי,ד למרות שנמצאה, כביבול, דרך לחיסולו המשבר חודש מאי הרחקתה שולמ ית אלוני ממשרד נכון שהתבטאויות אחדות השרה אלוני הניעו תפי ס ות והשקפות שאין לגב י הן קובסנסוס בציבור הישראלי (ו ששאלה לעצמה, מהי מידת התבונה הפוליטית, שהיתה בהשמעתם) אלא שנ ה י עדר קונסבסוס בזה דווקא, נ בנתה מלכתחילה מעונת התיכון הישראלית כפי ש בנויה כב ו יה הזכות כמעוכת לב חור העדפותיהם פלורליסטית בנית המענ יקה לילדיהם, ואמונותיהם הווים הרוצים לאזרחי לפי בבית רותם, טעמם, המחובר לזרמי המודר נית, מחשבה יש פילוסופיים, להם כתובת מדעיים וחינוכיים בית ספו ההולם התרבות העדפו תיהם, כשם שאלה המבקשים למבוע מבניהם עה תורת האבולוציה, המחקר הגיאולוגי כדור הארץ, תיאוריות פיסיקליות בדבר התהוות היקום ונו' i הורים שאינם רוצים שבניהם ידעו משהו אודות תורותיהן דתות אחוות, יצירות אמנות, האסורות לדעתם מן התורה וכר', להם י ש כתובת בית הרצוי להם אי וגו ן פלורליסטי כזה הכר יז ה, למעשה, היינטוילוri הושבסו;;ות השנויות במחלוקו ת ערכיות אאולוגיות אמונתיות אלה בדיוק הן השאלות שדצה'"גוו החרדי, ובמידה פחותה יו תר ג ם הדתי, מסובים לדון בהן אמונותיהם אינן, לא בינם וכין עצמם בחינוך החילוניו א כבחינון הדתי I כל תיאוריה מוצעת לבחינה ביקורתית ויש אפשרות להפריכה הגישות, החילונית והדתיתאורתודוקסית כחינוך ' הן גישות שונות, סותרות, לא מתיישבות זו עם זו, גישות א ניתן פיהן לקיים במשותף שום זבו משמעותי בחינוך כיוון שכ,ך החברה הישראלית הכירה בקיומך מסגרות חינוך נבדלות ולא כל שכן בינם ובין החילוניים, נושא המוצע לדיון בי קורתי ופתוח אמונותיהם אינן נושא לדיון ביקורתי ופתוח במסגרת הלימודים תלמהם ני זהו עיקרו ההבדל בין חינוך 17

:ו<'", 1 t,',t :ד",, ;_;;,,ר: n,mגf :א:&% rl&cs:'s:sכ 1! חילוני לזה כל הזnי אורתוזוקסי בחינון חילוני איך נושא שאסור לדון בו, אין מסקנה שאסרו להטיל בה ספק ואין זבו שאסור כי ייאמר איך כאן שרם קדושה המעניקה לאיזה ועירן ש חסינות מפני ביקורת ובחינה מעמדה תיאורית האבולוציה בחי נוך החילוני, כמו מעמדה כל תיאוריה מדעית אחות, אינו דומה למעמדם הדברים ברי העולם שבספו בראשית כחינון הדתי בחינון החילוני, א כבחינון דתי, כל תיאוריה מוצעת לכחיבה ביקורתית ויש אפשרות להפריכה אך עוד לא הופרכה, משותת ההוראה והמחקר הגישות, החילונית והזתית אורתודוקסית בחינו,ך הן גישות שוגות, סותרות, לא מתיישבות זו עם זו גישות א ניתן פיהן לקיים במשותף שום זבו משמעותי בחינון כיוון שכן (ומסיבות נוספות שיוזכרו להלן), החברה ה ישראלית הכירה {עוד נימי היישוב) בקיומן מסגרות חינון נבדלות חרק חינוך חובה 11 תשי ג 953 ן נא לעולם מורח האארלוגיה הממלכתית דוד בך גררירך ועוצב ב שר באותם ימים, בן צירן דיבור מטרות נוסחו באותו חוק והיד חלק ממגר ההגדרה מטרות חינוך כחוק ביטוי קיצוני מירכוז, שספק אם עולה בקנה אחד עם רוחה הדמוקרטיה ושאינו ערלה בקנה אחד עם צורכי ההסדר זרמים איזיאול רגי ים בחינוך המקובל בישראל למעשה הכרה בזכותם ההורים, ללא כזיקה קודמת טיב דעותיהם, לקבוע סוג שייכתן להם בתבי ספו, הממומנים המזיגה התנאי לקיומו הסדר בהגחה, שהבל חייבים לסגל אותה לעצמם, שכל אחד ושאי לחגך ילדיו לפי עיקרי אמונתו ושאף אחז אינו ושאי להתערב בהיגרבם ילדי זולתו מהו טיבו איוגו ן אחו מערכת אומות 18 כי החינון? ההנתה שיה מבוססת מעוכת החינון כז מעורבותה בתוכנו הרוחני ובצביו נו מדיגה פירושה הטה רצון הרוב שנה המיעוט נמלים אחרות : באיוגון מסוג זה כופה חלק מאזרחיה חינון שאין הם ורצים נו מראשיתו החדש שקם נאוץ, במסגרתו המפ הציוני, התרוצצו בקירנו שתי המגמות האלה: האחת תתרה לשימוש בחינון כבאמצעי לעיצוב זמרתו "היהודי החדש" או "האדם החדש", מה שנחשב כתנאי להשתג מטרותיה הציונות בתחומה המגמה הז, לא הורגש מעולם היסוס נדבר זכותה החברה להיט חינון המותכב האאולוגיה המקובלת בקיוכה בתחומה התפוש הדבר, דווקא כחובה המוטלת יה מקורה המגמה האחות היה הפיצול האאולוגי כעם והרצון להתג בר י ו למען ליכודו סביב הרעיון הציוני הקבוצה ציוגים דתיים יכלה למצוא מקומה כמחגה הציוני רק יסוד אוטונומיה, שתינתן לה, בחי כוך נגיה מארחו יותר סיגלה לעצמה תנועת העבודה (בחלקה) עמדה דומה: סירנה למסור ילדיה לחינוך ברוח האיזיארלרגיה "הכללית", דעתה לא חיתה אלא הסוואה איזיאולוגיה יריבה, ותבעה לעצמה הזנות לחנך ילדי חבריה במסגרות חינון אאולוגיות, לפי דוחה בזרך ז נוצר מישטו חינוך המבוסס ההכרה בזכותם הורים לבחור בבית ה בשביל ילדיהם ו חובתה החברה לקיים ולממן בתי ה האלה המישטו איפשר ליישוב העברי בימי המדיגה בדרן לתפקד כגוף פוליטי מאוחד האינטגרציה הציבור "האזרחי " (המרכז והימין במפה הפוליטית היישוב), הצינור הדתי ו הציבור מפלגות הפוים ות ומ כיהן, התאפשרה הסגרגציה במעוכת אין ספק שכל ניסיון האחדה כפריה היה מביא באותם הימים לפילוגו היישוב, שניהל מלחמת קיומו כקולקטיב פוליטי דמוקרטי ומאו ח,ד ככל שחברה יכולה להוות הבסיס מדיניות מאוחזת עם כינון השתנה עניינה מדיניות מערכת בתי ה חינון כולל כמובך לא רק בתי ספו אן המדיניות החינ ון, מכל מקום במובנה הצר, קובעת קודם כל מה שמתר חש בבתי ה, אילו ערכים והשקפות מקבלים לגיטימציה באמצעותם, מי הם משרתים ואיזה תפקיד הם כל שמתרחש בבתי מושה סוגים: א) החלטות מדיניות בדנו הקצאה ה ממלאים פו אלה, בניתוח יוצא החלטות האחרון, הך החלטות משאבים : אם ברגים בתי ספו והיכן בונים אותם, מהו שנר עובדי חינון לסוגיהם, אם מושקע כסף במחקר, אם מוקצבים תקציבים לקידום אוכלוסיות חלשות וכר' ב) החלטות מקצועיות אלה החלטות המבוססות ידע צבור ו מחקר שוטף בדנו התפתחותם הילדים בהשפעת בית ה, בדבר ההבדלים נין ילדים מבחינת שיטות ההולמות התפתחותם, נדוב פעולות המורים, אופני איוגון בתי ה לצווך מילוי תפקהם, כגון הקבצה, שיטות הוראה, טיפול בתלמם חריגים ונו' ג) החלטות איזיאולוגיות הרוחני ובדנו אלה התכנים המועדף : חינון דתי או חילוני, שוויוני או הומניסטי, רציונלי או מיסטי וכר' החלטות המתחייבים נדבר מן הכיוון הכיוון אליטרי לאומני או הדילמה הבסיסית מדיניות החינון במדינות דמוקרטיות מי המופקד קבלת ההחלטות מושת הסוגים האלה שני דפוסי פעולה, שהתגבשו בעניין זה כמרוצת ההיסטו ריה הם: * הדפוס המיוכוזי; **והדפוס הביזורי * בדפוס המירכר ז י איוגון מעוכת החינון מופקד החלטות מלכ ושת הסוגים האלה המרכז השילטרך המרכזי, בשמו פו נדרן כלל משוד החינ ו ן ומייצגו נתחום שר בדפוס אירגרן זה הפעולה החינוכית, השר מחלק תקציבים לפי קוגצפציה מדינית, המקובלת יו, ר הממה, שאו תה מייצג נתחום כהונתו, קרנצפציה

ציםל: יהושרע זמיר, שקבלה אישורה הכנסת ; מקבלי החלטות המקצועיות הם פק השר שרק לן (באמצעות פקו האחרים) מוסרים המומחים החלטותיהם השר רשאי לקבםל או דלחותם לפי ואות עיניו לפי כללי פעולה השירות ציבורי במדינות מכל הסוגים אין פקם רשאים לפרסם דעותיהם בציבור ללא קבלת ר שות כך מן הממונים יהם ; ולבסוף השר זה שמיט האארלוגיה שבה דוגל (וש כמו המדיניות אמורה להיות מקובלת הממה ולזכות באי שור הכנסת) מערכת ** בדפוס הביזווי אירגון מעוכת החיכוך מופקד כל אחד מושת סרגי החלטות גוום אחר החלטות מדיניות והן לבדן כשאוות בתחומי המו כרי ם בתור כאלה מעמדם, כאשו שכרם משולם מתקציבי משרד החינון, מעמדם אינו פקם כ מומחים בלתי תלויים שדעותיהם גלריות ועומדות לרשותו בל אדם או מוסד בחברה המעוניין בהן כדי לבחון טיב פעולתם בתי ה ושילטרנות במדינות מסוימות מוסדות מחקו התממש העיקרון הקמה מחוץ למשרד החינון, כאשר הם ממומנים המשרד אך התכונה המכרעת האירוגן הביזורי שההחלטות האאולוגיות מסורות בו ב הורי התלמם המסירה הז מתבצעת במדינות השוגות באמצעות מיספו הסדרים טכניים אירגרניים הנפו ץ ביניהם : הכרה בזנות בחירה הווים בבתי ספו, שהם רוצים שילדיהם ילמדו בהם (למ, הבחירה בין בתי חילוניים ודתיים), מתן זנות להורים להקים בית הרצוי להם (במימון ובמקוים אחרים, במימו ן ההורים, שהחוקים מאפש רים להם להקים בתי ספו פרטיים), פיקוח וצרף וממשי ההררים הנעשה בבית ה, העברה יטה בתי ספו לרשויות מקומיות אר אזוריות וכר', שבםה מובטחת מידה רבה יותר השפעה ההררים דרכי פעולתם בתי ה שני דפוסי אירגון אלה משמשים בערבוביה במערכות החיכוך המדינות השונות רק במדינות מעטות כהרג אחד משני הדפוסים האלה במתכ ונתו המה ראאלית צרתפ, למ, מדגימה מדינה דמוקרטית המקיימת מעוכת חינוך מירכוזית; ואילו אנגליה (עד הרפורמה 1988 וארצות הברית מדגימות מדינות המקיימות מערכות ( חינוך בידוריות הנסיבות ההיסטוריות הופעת שני דפוסי איוגון אלה מערכות חינוך הם נושא מענייו אן חורג מן הדיון במדינת ישראל הו נהג זמן קצו אחרי הקמתה דפוס אירגרן מירכוזי מעוכת באמצעות חוק חינוך ממלכתי תשי nג" 19$3 הדפוס סטה מן הד המירכוזי הטהור במתן אפשרות להורים לבחור נין בית ממלכתי לממלכתידתי (ובתחומו נתכה הכרה לסוגי חינוך נוטפים, מחוץ למערכת הממלכתית: לחינוך העצמאי אגודת ישראל ומאוחר יותר ל'אל המעין' מיסודה ש"ס, שהלומדים בהם יוצאים בנן חובתם לגבי חוקי חינוך חובה) העיקרון המירכוז מפרוש בסעיף, "בחוק זה (כאמו שם) 'חינוך ממלכתי' פירושו 19

תיבוך הניתן מ פי תכנית לימודים, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי, או אירגון מחוץ לממה, ובפיקוח השר אד מי שהוסמך לכך ו: 'חינוך ממלכתי דתי' פירושו _ חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, ; ת כנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם 'תכנית הלימודים' פירושה תכנית לימודים שנקבעה השר למוסדות הח ינ וך הרשמי ים וכולל 'תכנית היסוד' שהשר יקבעה כתכנ ית חובה כל מוסד כזה" חוק חינ וך חובה, תשי 1953")n,בא לעולם מרוח אאולוגית הממלכתיו ת דויד בך גוריוך ועוצב ב שר באותם הימים, בן ציוך ד י בור החוק הטיל החובה לחנך בני הדור ה צ עיר והעניק לה זכות יתר בקביעת כיוונו ורוחו מטרות חינוך גרסתו באותו חוק והיו חלק ממנ ו ההגדרה מטרות חינוך כחוק ביטוי קיצ ו נ י מירכוז, שספק אם עולה בקנה אחד עם רוחה הדמוקרטי ה וללא ספק אינו עולה בקנה אחד עם צורכי (סעי ף )'ב ה קורא היום הניסוח מטרות בחוק רואה איך ניסוחים מן הסוג הרעיון הממלכתיות היה ניסיון לבטל פה מערכ ת העברי עד אז מתיישנים מהר העיקרון ש פיו הפיצול מעוכת החינון היום לאי ן עו ון גדול יותר משהיה איפעם ב תו לדות החברה הישראלית הולן ומתמסד מצב שבר שיר ותי חינון המסו פקים הופכים ל מטבע הנסחר בבורסה הפוליטית ז התפ תחו ת ילית, הן מבחינה חינוכית וה ך מבחינת התוכות הפוליטית המשתלטת הניסיון נכ כבר למחרת חקיקתו החוק התגלה במל ו א רפיסותו חינוך ממלכתי דתי שאמור היה לפעול "ללא זיקה לגוף מפלגתי" המשי ך לפעול בהכוונה צמודה ו מלאה המפלגה שהקימה אותו עד מהרה התערער מעמדך תכנ יות הלימודים שהשר קבע אותך "כתכנ ית חובה כל מוס ד (רשמ ")י תכני ות הלימודים, פי חוק זה מעמדן היה כ החוק עצמו ושינוי בהם טעון כמותו לאישורה הכנסת, תד לו לחייב ובתי נאלצו, פי צרכים מת חלפים, להחליף תכניות חדשים לבקרים גורלו זה חוק חינון חובה אין בו כדי להפתיע דרושה רמה גבוהה הומוגניות תרבותית במדינה דמוקרטית, או הסכמה (ולו רק בש תיקה) להטת תרבות מן המרכז כל האוכלוסייה, מנ ת שדפוס איר גון מירכוזי יפ בל י לעורר הישר אלית, ע וד מימי היישוב וביתר ש 20 התנגדות החכרה מאז ההומוגניות התרבותי ת; ובאותה המידה הק בוצות השונות בתרנה, רחוקות מנכונ ות לקבל הכוונה אאולוגית ערכית מן החוץ חוק הממלכתי, פי כוונתם אלה שחק קו אותו, בא לעולם מגת לצמ צם ההטרוגניות התרבות י ת, שגברה מאז קום ההטרוגניות הז סתרה האאל קיבוץ ה גלויות, שבתחומה כאאל מיזוגן לעם אחד האאול וג יה הציונית, הובך אך ה הטרוגניות התרבותית בחכרה הישראלית רוקנה, למעשה, חוק החינון הממ לכתי מתוכנו בינתיים התפתחו החריפה הבעיה ההטרוגניות בחברה הישר אלי ת תהליכים קיטוב, שבו ממלא השונ י התר בותי תפקיד בכבד היום לא נ יתן להסביר שום עניין בתחום החיים הפוליטיים והחברתיי ם כמדיג ה בלי לתת הדעת לקיטוב השולט בחברה הישראלית ז הו קיטוב ךב מ י מדי ; * פוליטי (יונים ג צ ים) ; * עדתי ) עולי איררפה אמריקה עולי אסיה אפריקה); *דתי (חרד י ם דתיים חילוניים); *תרבותי (בי זיקה לתר בויות מסורתיות המודרנית) עיקרו קיטוב החיים אינו לפי ערכ י ה התרבות בח ילוקי דעות שבין בכי אדם עיקרו הקיטוב בא ו גדן (א ו באיהיו וצרותם ) מכבים משותפים שהם תגאי לקיומה החברה באמצ עות הקיטוב משמערת הקיטיב החברתי פוליטית : ב טענו פירו שה מנת ההבדלי ם להבטיח התרבותיים המשמעות זכויות הפוליטי ת פרטיקולריות ו הדתי ים קבוצות (ניות, דתיות, תר בותיות), צויר להתארגן במסגרות פוליטיות, כלומר במפלגות, המשתתפות בבחירות כתוצאה מן התהליך הלכה ו גברה בתוך החברה הישרא לית הד י פרנציא ציה החינוכית מי שרצו להבטיח חינוך ב צ בי ון מסוים לבניהם גילו שהדרך לכך בהתארגנות ל מפלגה פוליטית הפיצול מערכת היום לעין ערו ך גדול יותר משהיה אי פעם בתו לדות החברה הי שראלי ת בכל זרם פוים היום תת זרמים מ סוג י ם אחדים ולצד זרמים הקיימים מאז, נוספו זרמי ם חדשים תהליך זה עדיין לא הגיע לנקודת רוויה הרבה סימנים מעי דים כך ש ילך ויתע צם הולך ומתמסד מ צב שבו שירות י חינוך המסופקים המ ד ינה הופכים למטבע הנסחר בבורסה הפוליטית ז התפתחות ילית הן מבחינה חינוכית והן מבחינת התרבות הפוליטית המשתלטת ; כיוון שנלת ז כות בסי סי ת האזרחים לחנך ילדיהם מהי המדיניות חינוך שיש בה כדי לחלץ החברה הישראלית מן הביצה ה ז שבתו כה שוקעת? המדיניות הז מד ינ יות עקבית ביזור משרדי צריכים להיות מופקד י ם תקציבי ם ו חלוקתם פי עקרונות שוויוניים, הנתונים לביקורת בין כל סו גי ח ינוך שהאזרחים רוצים בהם בשב י ל י לדיהם מבחינה ז לא צ ריך להיות משרד שרנה ממ שרד הבריאות כמו שז ה מופקד בנייה בתי חולים ואחזקתם, שכר הרופא י ם והאחיות ונו' אך איו לו זיעה וזכות התערבות בכל הנוגע בשיטות הטיפול בחולים לסוגיהם, כך משרד מן הדין שי היה מופקד בני יד בתי, שכר המורים וכל יתר מרכיבי התיפעול מערכת החינו,ך ולא תהיה לו ז י עה לא ב ע נ יינים מקצועיים לימודים, נתונות ולא ההחלטות ב טיפול גוף בכ יוונ ו ה רוחבי המק צועיות : באוכלוסיות או גופים ובצביונו חריגו ת מקצועי י ם, שיטות ו נ ו', בלתי האא ו לוגי הוראה, צריכו ת תכניות ל היות תלויים משרד

, ' ' ו, 1' /ר ו, <'l " jl ן \1 החינ ו ן אינ ו חייב לקבל הכרעותיהם, א,ך אם ד חה אותן, חייב לשכנע הצינור ו הכנסת שהי הת לו סיבה טו בה לנהוג כן אופך האירגון מו סדות המספקים חכורנה מקצועית למערכת החינון עניין המצריך עירן ודיון נוספים אן העקרונות ש פיהם צריכים המוסדרת האלה להתא ר גן צר י כים בכל מקרה להיות: אי תלרת מינהלית ופומביות חרות הדעת הם תחום ההכרע ו ת הרגיש והמכריע, בכל הנוגע כמעוכרת חינון התחום האארלוגי ערני עק רון הביזור חתבום מ תממ ש מתך אפשרות להרר ים לחבו ר לבניהם חינו ן שהם רו צים נר ובהיעדר מסג ור ת חינון כאלה, מתן אפשרות להתארגן למען ייסודן יישומו המ עשי הע יקרון ה ז ה נעשה במדינות שרנות בא ו פנים שר ב ים, לע פי מסוררת, הדעפות וצרכים ספציפיים התבררת השוברת ביזורה מערכת החינון במדינת ישראל מחייב שיברי חרקתי, בי טולו חרק חי נ ון ממלכתי בי זרו בררת ז ינטרל המוסד הפוליטי במדינה מהת ערבות כורחו החינון מעמדו כל זום, מגמה ואפילו בית נודד י י קבעו רצון ההררים פיר ו שו הביזור הו א שאיו למדינה בתורת כז עמדה או זיעה בכל הנוגע בתוכנ ו הרותני עוכי אאולוגי החינון וש כל אלה כלולים בס ל זכויותיו האזרח מכאן מ תחייב ני לאזרח יש זיעה רק בכל הנוגע בחינון ילדיו ואיד לו זכרת התערבות בדרכי החינון ילדי זולתו הביזור מערכות חינון מפחיד אזרחים מסוימים בסכנה דעתם ורבצת בפתחו ז סכנת האטומיזציה החברה, התפוררותה והת פרקותה אלא ש הניסיון ו ההיגיון אומרים ההיפן כאש ר מוסר האירם שהמזיגה אר כל גורם אחר באים להיט תיבוך שאינו רצוי להו רים במסגרותיהם במצב ילדיהם, כזה אין גו ברת להורים דוו קא עוד סיהב המגמה להתגדר לביקוש המשותף בתי באנגליה, למ, שבה כל בית יכול היה לבחור בד רכו לזה היו, למרות ז או אולי ב כך, דומים למדי זה מדיניות בישר אל ימינו אינה הולמת א ת המצב העו ב דתי; המערכת הז יש בה מעט מאד מן הממלכתיות, שמכונניה בי קשו להטביע בה אן ט זמנית איו הולמת הצרכים ח ברה דמוקרטית השרויה בפיצול אאולרגי תרבותי שכז החברה הישראלית בעידן 21