Sefer Devarim the most misunderstood book in the Bible For Torah in Motion by Menachem Leibtag Class # 2 The first speech, and the story of the spies I. Review of class #1 Chapters 5 thru 26 form main speech in Sefer Devarim In it, Moshe Rabeinu reviews a set of laws that: God gave him on Har Sinai together with the first Luchot That need constant repetition (hence mishne torah ) And hence, he has taught this numerous times That apply to establishing a holy nation in the Land He is teaching one last time, a month before his death As Bnei Yisrael prepare to conquer the land (w/o Moshe) In light of this, in class two, we identify speech #1 (chaps 1->4) To see how it relates to that main speech II. Identifying the speech (i.e. following first person ) Let s start with chapter one: Showing how speech spans from 1:6 thru 4:40 Note interlude between speeches in 4:41-49 III. Main topics in speech #1 Is it really a history speech? A. Appointing additional leadership B. Sin of the spies C. Travel in year 40 thru lands of Edom, Moav, & Sichon Including who didn t fight, and who we did (and how) D. Moshe s prayer to see the Land
E. Chapter 4 numerous warnings re: keeping the laws Q.- What ties all these topics together? Let s take a closer look at the speech: SPEECH BEGINS HERE ו י הו ה א לה ינ ו ד ב ר א ל ינ ו ב ח ר ב ל אמ ר ר ב ל כ ם ש ב ת ב ה ר ה ז ה : ז פ נ ו וס ע ו ל כ ם וב א ו ה ר ה א מ ר י ו א ל כ ל ש כ נ יו ב ע ר ב ה ב ה ר וב ש פ ל ה וב נ ג ב וב חו ף ה י ם א ר ץ ה כ נ ע נ י ו ה ל ב נו ן ע ד ה נ ה ר ה ג ד ל נ ה ר פ ר ת: ח ר א ה נ ת ת י ל פ נ יכ ם א ת ה אר ץ ב א ו ור ש ו א ת ה אר ץ א שר נ ש ב ע י ה ו ה ל א ב ת יכ ם ל אב ר ה ם ל י צ ח ק ול י ע ק ב ל ת ת ל ה ם ול ז ר ע ם אח ר יה ם: ט ו א מ ר א ל כ ם ב ע ת ה ה וא ל אמ ר לא א וכ ל ל ב ד י ש א ת א ת כ ם: י י הו ה א לה יכ ם ה ר ב ה א ת כ ם ו ה נ כ ם ה יו ם כ כו כ ב י ה ש מ י ם ל ר ב: יא י ה ו ה א לה י א בו ת כ ם י ס ף ע ל יכ ם כ כ ם א ל ף פ ע מ ים ו יב ר ך א ת כ ם כ א ש ר ד ב ר ל כ ם: יב א יכ ה א ש א ל ב ד י ט ר ח כ ם ומ ש א כ ם ו ר יב כ ם: יג ה ב ו ל כ ם א נ ש ים ח כ מ ים ונ ב נ ים ו יד עים ל ש ב ט יכ ם ו א ש ימ ם ב ר אש יכ ם: יד ו ת ע נ ו א ת י ו ת אמ ר ו טו ב ה ד ב ר א ש ר ד ב ר ת ל ע שו ת: טו ו א ק ח א ת ר אש י ש ב ט יכ ם א נ ש ים ח כ מ ים ו יד ע ים ו א ת ן או ת ם ר אש ים ע ל יכ ם ש ר י א ל פ ים ו ש ר י מ א ות ו שר י ח מ ש ים ו ש ר י ע ש ר ת ו ש ט ר ים ל ש ב ט יכ ם: טז ו א צ ו ה א ת ש פ ט יכ ם ב ע ת ה ה וא ל אמ ר ש מ ע ב ין א ח יכ ם וש פ ט ת ם צ ד ק ב ין א יש וב ין אח יו וב ין גר ו: יז לא ת כ יר ו פ נ ים ב מ ש פ ט כ ק ט ן כ ג ד ל תש מ ע ון לא ת ג ור ו מ פ נ י א יש כ י ה מ ש פ ט ל א לה ים ה וא ו ה ד ב ר א ש ר י ק ש ה מ כ ם ת ק ר ב ון א ל י וש מ ע ת יו: יח ו א צ ו ה א ת כ ם ב ע ת ה ה וא א ת כ ל ה ד ב ר ים א ש ר ת ע ש ון: יט ו נ ס ע מ ח ר ב ו נ ל ך א ת כ ל ה מ ד ב ר ה ג דו ל ו ה נו ר א ה ה וא א ש ר ר א ית ם :ד ר ך ה ר ה א מ ר י כ א ש ר צ ו ה י הו ה א לה ינ ו א ת נ ו ו נ ב א ע ד ק ד ש ב ר נ ע :כ ו א מ ר א ל כ ם ב את ם ע ד ה ר ה א מ ר י א ש ר י הו ה א לה ינ ו נ ת ן ל נ ו כא ר א ה נ ת ן י הו ה א לה י ך ל פ נ י ך א ת ה אר ץ ע ל ה ר ש כ א ש ר ד ב ר י ה ו ה :א לה י א ב ת י ך ל ך אל ת יר א ו אל ת ח ת כב ו ת ק ר ב ון א ל י כ ל כ ם ו ת אמ ר ו נ ש ל ח ה א נ ש ים ל פ נ ינ ו
IV. Why Moshe begins with the story of the spies A. That story is the main reason why it s been 40 years That was last time these laws were relevant. & now they are relevant again, [DEJA-VU] B. Moshe wants to make sure they don t repeat same mistake [the fear of Fear] C. Keeping the laws is integral part of the conquest! This we must prove, as it will help us understand the sin & their punishment as a consequence of their attitude. V. What were the spies supposed to report? What was their sin? God wanted them to tell the truth a. the land is good i.e. worth fighting for b. enemy is formidable & hence impossible to defeat w/o God s help c. God s help is contingent on keeping the mitzvot & hence you better keep them, or you ll die Let s prove this from Devarim chapter 9 א ש מ ע י ש ר א ל, א ת ה ע ב ר ה י ום א ת -ה י ר ד ן, ל ב א ל ר ש ת ג וי ם, ג ד ל ים ו ע צ מ ים מ מ ך--ע ר ים ג ד לת וב צ ר ת, ב ש מ י ם. 1 Hear, O Israel: thou art to pass over the Jordan this day, to go in to dispossess nations greater and mightier than thyself, cities great and fortified up to heaven,
ב ע ם- ג ד ול ו ר ם, ב נ י ע נ ק ים: א ש ר א ת ה י ד ע ת, ו א ת ה ש מ ע ת-- מ י י ת י צ ב, ל פ נ י ב נ י ע נ ק. 2 a people great and tall, the sons of the Anakim, whom thou knowest, and of whom thou hast heard say: 'Who can stand before the sons of Anak?' ג ו י ד ע ת ה י ום, כ י י הו ה א לה י ך ה וא-ה ע ב ר ל פ נ י ך א ש א כ ל ה--ה וא י ש מ יד ם ו ה וא י כ נ יע ם, ל פ נ י ך; ו ה ור ש ת ם ו ה א ב ד ת ם מ ה ר, כ א ש ר ד ב ר י הו ה ל ך. 3 Know therefore this day, that the LORD thy God is He who goeth over before thee as a devouring fire; He will destroy them, and He will bring them down before thee; so shalt thou drive them out, and make them to perish quickly, as the LORD hath spoken unto thee. But God s help ONLY if you keep the mitzvot: See Devarim 11:11:22-25 - as well as opening verses of Yehoshua Devarim 4:1 & 6:17-19 & 7:12-16 & 8:1 & 11:8-9 All in light of 3:21-22 of the first speech! Hence, God was hoping leadership would encourage the nation to take the challenge. Instead, they continued their attitude issue, that they are on a death march See Shmot 14:10-13; 16:1-3; 17:1-3 ; Bamidbar 20:1-6 Moshe emphasizes this in Devarim: כה ו י ק ח ו ב י ד ם מ פ ר י ה א ר ץ, ו י ו ר ד ו א ל ינ ו; ו י ש ב ו א ת נ ו ד ב ר, ו י אמ ר ו, ט וב ה ה א ר ץ, א ש ר-י הו ה א לה ינ ו נ ת ן ל נ ו. 25 And they took of the fruit of the land in their hands, and brought it down unto us, and brought us back word, and said: 'Good is the land which the LORD our God giveth unto us.'
כו ו ל א א ב ית ם, ל ע לת; ו ת מ ר ו, א ת- פ י י הו ה א לה יכ ם. כז ו ת ר ג נ ו ב א ה ל יכ ם, ו ת אמ ר ו, ב ש נ א ת י הו ה א ת נ ו, ה וצ יא נ ו מ א ר ץ מ צ ר י ם--ל ת ת א ת נ ו ב י ד ה א מ ר י, ל ה ש מ יד נ ו. כח א נ ה א נ ח נ ו ע ל ים, א ח ינ ו ה מ ס ו א ת- ל ב ב נ ו ל אמ ר ע ם ג ד ול ו ר ם מ מ נ ו, ע ר ים ג ד לת וב צ ור ת, ב ש מ י ם; ו ג ם-ב נ י ע נ ק ים, ר א ינ ו ש ם. כט ו א מ ר, א ל כ ם: ל א-ת ע ר צ ון ו ל א-ת יר א ון, מ ה ם. ל י הו ה א לה יכ ם ה ה ל ך ל פ נ יכ ם, ה וא י ל ח ם ל כ ם: כ כ ל א שר ע ש ה א ת כ ם, ב מ צ ר י ם--ל ע ינ יכ ם. לא וב מ ד ב ר, א ש ר ר א ית, א ש ר נ ש א ך י הו ה א לה י ך, כ א ש ר י ש א- א יש א ת-ב נ ו--ב כ ל-ה ד ר ך א ש ר ה ל כ ת ם, ע ד-ב א כ ם ע ד-ה מ ק ום ה ז ה. לב וב ד ב ר, ה ז ה--א ינ כ ם, מ א מ ינ ם, ב יהו ה, א לה יכ ם. לג ה ה ל ך ל פ נ יכ ם ב ד ר ך, ל ת ור ל כ ם מ ק ום--ל ח נ ת כ ם: ב א ש ל י ל ה, ל ר א ת כ ם ב ד ר ך א ש ר ת ל כ ו-ב ה, וב ע נ ן, י ומ ם. לד ו י ש מ ע י הו ה, א ת-ק ול ד ב ר יכ ם; ו י ק צ ף, ו י ש ב ע ל אמ ר. לה א ם-י ר א ה א יש ב א נ ש ים ה א ל ה, ה ד ור ה ר ע ה ז ה--א ת, 26 Yet ye would not go up, but rebelled against the commandment of the LORD your God; 27 and ye murmured in your tents, and said: 'Because the LORD hated us, He hath brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us. 28 Whither are we going up? our brethren have made our heart to melt, saying: The people is greater and taller than we; the cities are great and fortified up to heaven; and moreover we have seen the sons of the Anakim there.' 29 Then I said unto you: 'Dread not, neither be afraid of them. 30 The LORD your God who goeth before you, He shall fight for you, according to all that He did for you in Egypt before your eyes; 31 and in the wilderness, where thou hast seen how that the LORD thy God bore thee, as a man doth bear his son, in all the way that ye went, until ye came unto this place. 32 Yet in this thing ye do not believe the LORD your God, 33 Who went before you in the way, to seek you out a place to pitch your tents in: in fire by night, to show you by what way ye should go, and in the cloud by day.' 34 And the LORD heard the voice of your words, and was wroth, and swore, saying: 35 'Surely there shall not one of these men, even this evil generation, see the
good land, which I swore to give unto your fathers, ה א ר ץ ה ט וב ה, א ש ר נ ש ב ע ת י, ל ת ת ל א ב ת יכ ם.