:מקרא- key חולקים- disputants נקודה מרכזית לסיכום וחזרה- review central point for summary and > מובאה של פיסקה קודמת- segment insertion of an earlier

תמליל

1 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר לחזזית ליתי שב חיטי רזניית וניקלינהו מר חדת, ונפיק משח מינייהו ונישוף. רב שימי בר שי עבד ליה לההו עובד כוכבים לדבר חר, ויתסי. שמול: הי מן דמחו ליה בלונכי דפרסי מיחיי ל חיי, דהכי והכי ניספו ליה בשר שמינ גומרי וחמר חיי, פשר דחיי פורת ומפקיד ביתיה. רב ידי בר בין: הי מן דבלע זיבור מיחיי ל חיי, ומפקיד לביתיה. דהכי והכי נשקיה רביעת דחל שמזג, פשר דחיי פורת רבי הושע בן לוי: כל בשר שור בלפת, ולן בלבנה בלילי י"ד ו ט"ו בתקופת תמוז חזתו חילו. תנ: והממל כריסו מכל דבר חזתו חילו. רב פפ: פי' מתמרי. פשיט סד", הויל ומר מר: ]מר מר[ תמרי משבען ומשחנן ומשלשלן ומשרן ול מפנקן ימ ל, קמ"ל. מי חילו? רבי לעזר: ש של עצמות. מי ש של עצמות? ביי: ש גרמי. מי סותיה? ביי, מרה לי ם: כולהו שקייני תלת ושבע ותריסר, והי עד דמתסי. כולהו שקייני ליב ריקנ, והי בתר דכל ושתי ועייל לבית הכס ונפיק ומשי ידיה, ומייתו ליה בונ דשתית דטלפחי ובונ דחמר עתיק, וניגבלינהו בהדי הדדי וניכול, וניכרוך בסדיניה וניגניה, וליכ דנוקמיה עד דקי מנפשיה, וכי קי לישקליה לסדיניה מיניה, וי ל הדר עילויה. ליהו לר' נתן: כול שליש ושתה שליש והנח שליש, לכשתכעוס תעמוד על מילוך. תני ר' חיי: הרוצה של יב לידי חולי מעיים, יה רגיל בטיבול קיץ וחורף, סעודתך שהנתך ממנה משוך ידך הימנה, ול תשהה עצמך בשעה שתה צריך לנקביך. מר עוקב: הי מן דשתי טילי חיור חזתו ויתק. רב חסד: שיתין מיני חמר הוו, מעלי דכולהו סומק ריחתנ, גריע דכולהו טילי חיור. רב יהודה: הי מן דיתיב בצפרני ניסן גבי נור, ושייף משח ונפיק ויתיב בשמש חזתו ויתק. תנו רבנן: הקיז דם ושימש מטתו הוויין לו בנים ויתקין, הקיזו שניהם ושימשו הוויין להן בנים בעלי רתן. רב פפ: ל מרן ל דל טעים מידי, בל טעים מידי לית לן בה. רבה בר רב הונ: ב מן הדרך ושימש מטתו הוויין לו בנים ויתקין. תנו רבנן: הב מבית הכס, ל ישמש מטתו עד שישהה שיעור חצי מיל, מפני ששד בית הכס מלוה עמו, ום שימש הוויין לו בנים נכפים. תנו רבנן: המשמש מטתו מעומד וחזתו עוית, מיושב וחזתו דלרי, הי מלמעלה והו מלמטה וחזתו דלרי. מי דלרי? רבי יהושע בן לוי: סם דלרי דרדר. עמוד 1

2 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר מי דרדר? ביי: מוריק דחוחי. רב פפ ליס ובלע ליה רב פפי ליס ושדי ליה. ביי: מי שינו בקי בדרך רץ, ליתי ג' קפיזי קורטמי דחוחי, ונידוקינהו ונישליקינהו בחמר ונישתי. רבי יוחנן: הן הן החזירוני לנערותי. שלשה דברים מכחישים כחו של דם, ולו הן: פחד, דרך, ועון. פחד, דכתיב: )תהלים לח( לבי סחרחר עזבני כחי דרך, דכתיב: )תהלים ק"ב( ענה בדרך כחי עון, דכתיב: )תהלים ל( כשל בעוני כחי. שלשה דברים מתיזין גופו של דם, ולו הן: כל מעומד, ושתה מעומד, ושימש מטתו מעומד. חמשה קרובין למיתה יותר מן החיים,ולו הן: מטתו ועמד. כל ועמד, שתה ועמד, הקיז דם ועמד, ישן ועמד, שימש ששה העושה ותן מיד מת, ולו הן: הב בדרך ונתייגע, ונשתכר, וישן על גבי קרקע, ושימש מטתו. הקיז דם, ונכנס לבית המרחץ, ושתה רבי יוחנן: והו שעשן כסידרן. ביי: כסידרן מת, של כסידרן חליש. יני? וה מעורת עבדה ליה לעבדה תלת מינייהו ומית ההו כחוש הוה. שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה, ולו הן: דרך, ודרך רץ, עושר, ומלכה, יין, ושינה, חמין, והקזת דם. שמונה ממעטים ת הזרע, ולו הן: המלח, והרעב, וכשות של בזמנה, והקזת דם למטה כפלים. והנתק, בכייה, ושינה על גבי קרקע, וגדגדניות, תנ: כשם שקשה למטה כפלים, כך יפה למעלה כפלים. רב פפ: למטה למטה מן הביצים, למעלה למעלה מן הביצים. > וכשות של בזמנה. תנ: כשם שקשה של בזמנה, כך יפה בזמנה. רב פפ: זמנה תמוז, של בזמנה טבת, יומי ניסן ויומי תשרי ל מעלו ול קשו. > מר כתבו גט לשתי וחזו קורדייקוס, וחזר ומר ל תכתבו ין דבריו החרונים כלום. ר"ש בן לקיש: כותבין ונותנין גט ללתר רבי יוחנן: ין כותבין ל לכשישתפה. מ"ט דר"ל? דקתני: ין בדבריו החרונים כלום. ור' יוחנן? מר לך:]רבי יוחנן[ ין בדבריו החרונים כלום, דלכי מתציל ל צריך למיהדר ימלוכי ביה, ולעולם ין כותבין ל לכשישתפה. במי קמיפלגי? ]ריש לקיש[ ר"ל מדמי ליה לישן ]רבי יוחנן[ ור' יוחנן מדמי ליה לשוטה. עמוד 2

3 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר ור' יוחנן נמי לידמיה לישן ישן ל מחוסר מעשה, הי מחוסר מעשה. ור"ל נמי נידמייה לשוטה שוטה ל סמיה בידן, הי סמיה בידן, בישר סומק גומרי וחמר מרק. ומי מר ר' יוחנן הכי? והמר רב יהודה מר שמול: שחט בו שנים ו רוב שנים, ורמז ומר כתבו גט לשתי הרי לו יכתבו ויתנו ותני: רוהו מגויד ו צלוב על הצליבה, ורמז ומר כתבו גט לשתי הרי לו יכתבו ויתנו הכי השת, התם דעת צילות הי, וכחישות הו דתחילה ביה, הכ דעת שגישת הי. ומי מר שמול הכי? והמר רב יהודה מר שמול: שחט בו שנים ו רוב שנים וברח מעידין עלי ו וי ס"ד חי הו, מי מעידין עליו? מרי: חי הו וסופו למות. ל מעתה, יה גולה על ידו למה תני: שחט בו שנים ו רוב שנים ה"ז ינו גולה ה יתמר עלה, "ר הושעי: חיישינן שמ הרוח בלבלת ו י נמי, הו קירב ת מיתתו. מי בינייהו? יכ בינייהו, דשחטיה בבית דשיש ופירכס י נמי, דשחטיה בבר ול פירכס. > נשתתק, ומרו לו נכתוב גט לשתך כו'. וליחוש דלמ שיחי דלו לו נקטיה, י נמי שיחי דהן הן נקטיה רב יוסף בר מניומי מר רב נחמן: דמרינן ליה בסירוגין. וליחוש דלמ שיחי דסירוגין נקטיה דמרינן ליה חד לו ותרין הן, ותרין לו וחד הן. דבי רבי ישמעל תנ: ומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים, ושל ימות הגשמים בימות החמה. מי ניהו? ילימ גלופקרי וסדיני ליחוש דלמ קור חדיה, "נ חמה חדיה ל בפירי. רב כהנ מר רב: חרש שיכול לדבר מתוך הכתב, כותבין ונותנין גט לשתו. רב יוסף: מי ק משמע לן? תנינ: נשתתק, ומרו לו נכתוב גט לשתך והרכין ברשו, בודקין ותו שלשה פעמים, ם מר על לו לו ועל הן הן הרי לו יכתבו ויתנו מר ליה רבי זיר: לם קמרת? שני לם דתני: מדבר וינו שומע זהו חרש, שומע וינו מדבר זהו לם, וזה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם. עמוד 3

4 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר וממי דמדבר וינו שומע זהו חרש, שומע וינו מדבר זהו לם? דכתיב: )תהלים ל"ח( וני כחרש ל שמע וכלם ל יפתח פיו. וי בעית ימ, כדמרי ינשי: ישתקיל מילוליה. רבי זיר: י קשי לי ה קשי לי דתני: )ויקר ה'( ם ל יגיד פרט ללם שינו יכול להגיד מי? ה יכול להגיד מתוך הכתב מר ליה ביי: עדות קמרת? שני עדות, דרחמנ מר: מפיהם ול מפי כתבם. מיתיבי: כשם שבודקין ותו לגיטין, כך בודקין ותו למשות ולמתנות, ולעדיות ולירושות קתני מיהת עדיות רב יוסף בר מניומי מר רב ששת: בעדות שה, דקילו בה רבנן. וה קתני ירושות רבי בהו: ירושת בנו הבכור. קתני מיהת למשות ולמתנות מי לו לעלמ ל, לדידיה. מיתיבי: חרש, ל הלכו בו חר רמיזותיו וחר קפיצותיו וחר כתב ידו ל במטלטלין, בל ל לגיטין תני הי דתני, מר רבן שמעון בן גמליל: במה דברים מורים בחרש מעיקרו, בל פיקח ונתחרש הו כותב והן חותמין. וחרש מעיקרו ל? כשם שכונסה ברמיזה כך מוציה ברמיזה י בשתו ה"נ, הכ במי עסקינן ביבמתו. יבמתו ממן? ילימ דנפלה ליה מחיו חרש כשם שכניסתה ברמיזה כך יציתה ברמיזה ל דנפלה ליה מחיו פיקח. ויבעית ימ: לעולם דנפלה ליה מחיו חרש, וגזירה חיו חרש טו חיו פיקח. י הכי, שתו נמי יבמתו ביבמתו מיחלפ, שתו ביבמתו ל מיחלפ. ומי גזרינן חרש טו פיקח? והתנן: שני חין חרשין נשוין שתי חיות פיקחות ו שתי חיות חרשות ו שתי חיות חת פיקחת וחת חרשת, וכן שתי חיות חרשות נשוות לשני חין פיקחין ו לשני חין חרשין ו לשני חין חד פיקח וחד חרש הרי לו פטורות מן החליצה ומן היבום, ום היו נכריות יכנסו, ום רצו להוצין יוציו ל, מחוורת כדשנין מעיקר. רבי יוחנן: חלוקין עליו חביריו על רשב"ג. ביי: ף נן נמי תנינ: ]תנינ[ נישטת ל יוצי, נתחרש הו ו נשתטה ל יוצי עולמית מי עולמית? לו ע"ג דיכול לדבר מתוך הכתב. עמוד 4

5 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר רב פפ: י לו דשמועינן ר' יוחנן, הוה מינ, רשב"ג לפרושי טעמ דת"ק הו דת, ומי עולמית? ע"ג דחזינ ליה דחריף י נמי, לכדרבי יצחק ד"ר יצחק: דבר תורה שוטה מתגרשת, בה מנהג הפקר. מידי דהוה פיקחת בעל כרחה, ומה טעם מרו ינה מתגרשת? של ינהגו מ מרו לו נכתוב גט לשתך ומר להן כתובו, מרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו, ע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל, עד שימר לסופר כתוב ולעדים חתומו. ג טעמ דל מר תנו, ה מר תנו נותנין מני? ר"מ הי דמר:]רבי מיר[ מילי מימסרן לשליח ימ סיפ: עד שימר לסופר כתוב ולעדים חתומו תן לר' יוסי דמר:]רבי יוסי[ מילי ל מימסרן לשליח ריש ר"מ וסיפ רבי יוסי? ין, ריש ר"מ וסיפ רבי יוסי. ביי: כולה רבי מיר הי, והכ במי עסקינן דל מר תנו. י הכי, עד שימר תנו מיבעי ליה ל הכ במי עסקינן דל מר לבי תלת. "ה, עד שימר לשלשה מיבעי ליה ל כולה רבי יוסי הי, והכ במי עסקינן דל מר מרו. י הכי עד שימר מרו מיבעי ליה ועוד, מי מודה רבי יוסי בומר מרו? והתנן: כתב סופר ועד כשר ומר רבי ירמיה: חתם סופר שנינו ומר רב חסד: מתניתין מני? ר' יוסי הי, דמר: מילי ל מימסרן לשליח וי ס"ד מודה ר' יוסי בומר מרו, נפיק מינה חורב, דזימנין דמר להו לשנים מרו לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו, ומשום כיסופ דסופר חיישי ומחתמי ליה, ובעל ל מר הכי ל מחוורת, ריש ר"מ וסיפ ר' יוסי. רב שי: כולה ר' יוסי הי, ול מיבעי קמר, ל מבעי היכ דל מר תנו, ל פי' מר תנו ל ול מיבעי היכ דל מר לבי תלת, ל פי' מר לבי תלת ל ול מיבעי היכ דל מר מרו, ל פילו מר מרו נמי ל. תני כוותיה דרב שי: כתב סופר לשמה וחתמו עדים לשמה, ע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה הרי הגט בטל, עד שישמעו קולו שימר לסופר כתוב ולעדים חתומ ו ישמעו לפוקי ממ"ד: מודה רבי יוסי בומר מר ו קולו לפוקי מדרב כהנ מר רב. מ זה גיטיך ם מתי, זה גיטיך מחולי זה, זה גיטיך לחר מיתה ל מר כלום מהיום ם מתי, מעכשיו ם מתי ה"ז גט מהיום ולחר מיתה גט וינו גט, ום מת, חולצת ול מתייבמת. עמוד 5

6 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר זה גיטיך מהיום ם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק וחלה ומת, ומדין ותו, ם מחמת חולי הרשון מת ה"ז גט, ום לו ינו גט. ג למ ם מתי כלחר מיתה דמי והדר תני: מהיום ם מתי מעכשיו ם מתי למ ם מתי לו כלחר מיתה דמי ביי: ם מתי שתי לשונות משמע, משמע כמעכשיו ומשמע כלחר מיתה, מר לה מהיום כמן דמר לה מעכשיו דמי, ל מר לה מהיום כמן דמר לה לחר מיתה דמי. > זה גיטך ם מתי ל מר כלום. רב הונ: וחולצת. וה ל מר כלום קתני ל מר כלום, דסיר לעלמ וליבם נמי סיר. וה מדסיפ חולצת, מכלל דריש יבומי נמי מיבמה מתני' כרבנן, ורב הונ דמר כר' יוסי דמר:]רבי יוסי[ זמנו של שטר מוכיח עליו. י רבי יוסי, חליצה נמי ל תיבעי וכ"ת, מספק ליה לרב הונ י הלכת כר' יוסי ו ין הלכה כר' יוסי ומי מספק ליה? וה רבה בר בוה חלש, עול לגביה רב הונ ורב נחמן רב הונ לר"נ: בעי מיניה מרבה בר בוה: הלכה כרבי יוסי ו ין הלכה? "ל:]רב נחמן[ טעמ דרבי יוסי ל ידענ, הלכה יבעי מיניה? "ל:]רב הונ[ ת בעי מיניה הלכה, וטעמיה דרבי יוסי נ מינ לך בעי מיניה "ל]רבה בר בוה[, הכי מר רב: הלכה כרבי יוסי לבתר דנפק "ל:]רב הונ[ היינו טעמ דרבי יוסי, דקסבר: זמנו של שטר מוכיח עליו ל מספק ליה, י "ר יוסי בעל פה י ל מר. ומי מספק ליה? והתנן: ה"ז גיטך ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש, ומת בתוך י"ב חדש ינו גט ותני עלה: רבותינו התירוה להינש ומרי': מן רבותינו? רב יהודה מר שמול: בי דינ דשרו מישח, וסברי לה כר' יוסי, דמר: זמנו של שטר מוכיח עליו ל מספק ליה, י הלכה כר' יוסי בעל פה ו ין הלכה. ומי מספק ליה? והמר רב: ה"ז גיטיך ם מתי ושני מת ה"ז גט, כשמות ולחר מיתה ין זה גט היכי דמי? עמוד 6

7 ת] מן דמר גיטין-מי שחזו מימר ילימ דמר לה מהיום ורבנן צריכ למימר? והתנן: מהיום ם מתי ה"ז גט ול לו דל מר לה מהיום ור' יוסי ש"מ הלכה כר' יוסי לרב פשיט ליה, לרב הונ מספק ליה. וב": לעולם דמר לה מהיום ורבנן, כלחר מיתה דמי. והני לישני יצטריכי ליה, שני מת כם מתי דמי, כשמות ויכ דמתני לה סיפ: > ]סיפ[ זה גיטך לחר מיתה ל מר כלום רב הונ: ולדברי ר' יוסי חולצת. פשיט, מדסיפ לרבנן חולצת, ריש נמי לר' יוסי חולצת מהו דתימ, רבי יוסי בה כרבי ס"ל דמר:]רבי[ גיט מעלי הוי וחליצה נמי ל תיבעי, קמ"ל, דל רבי סבר לה כר' יוסי ול ר' יוסי סבר לה כרבי רבי ל סבר לה כרבי יוסי, למעוטי דרבי. דקתני כזה גט, למעוטי דרבי יוסי ור' יוסי ל סבר לה כרבי, דקתני כזה גט, רבי מי הי? דתני:]חכמים[ מהיום ולחר מיתה גט וינו גט, דברי חכמים רבי: כזה גט. רבי יוסי מי הי? דתנן: "ק[ כתבו ותנו גט לשתי ם ל בתי מיכן ועד י"ב חדש, כתבוהו בתוך י"ב חדש ונתנו לחר י"ב חדש ינו גט רבי יוסי: כזה גט. > זה גיטיך מהיום ם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק כו'. רב הונ: גיטו כמתנתו, מה מתנתו ם עמד חוזר, ף גיטו ם עמד חוזר ומה גיטו ע"ג דל פריש, כיון דמר כתובו ע"ג דל מר תנו, ף מתנתו כיון דמר תנו ע"ג דל קנו מיניה. תנן: זה גיטך מהיום ם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק וחלה ומת, ומדים ותו, ם מחמת חולי הרשון מת ה"ז גט, ם לו ינו גט ו" ם עמד חוזר, למה לי ומדנ? הרי עמד מר בריה דרב יוסף משמיה דרב: שניתק מחולי לחולי. וה עמד קתני עמד מחולי זה ונפל לחולי חר. וה הלך בשוק קתני הלך על משענתו, וה קמ"ל, דהלך על משענתו הו דבעינן ומדנ, ידך, ומדנ נמי ל בעינן. עג. שמעת מינה: שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה עג. ין עמוד 7

8 ט ח ז ו ה ד ג ב עג. י כ מן דמר דמר רבי לעזר משמיה דרב: שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה. גיטין-מי שחזו מימר עג. ]רבה ורב[ רבה ורב ל סביר להו ה דרב הונ, גזירה שמ ימרו יש גט לחר מיתה. עג. ומי יכ מידי, דמדוריית ל הוי גיט, ומשום גזירה שרינן שת יש לעלמ? עג. ין, כל דמקדש דעת דרבנן מקדש, ופקעינהו רבנן לקדושין מיניה. עג. רבינ לרב שי: תינח דקדיש בכספ, קדיש בביה מי יכ למימר? עג. "ל:]רב שי[ שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות. עג. ת"ר: זה גיטיך מהיום ם מתי מחולי זה, ונפל הבית עליו ו הכישו נחש ינו גט. עג. ם ל עמוד מחולי זה, ונפל עליו בית ו הכישו נחש ה"ז גט עג. מי שנ ריש ומי שנ סיפ? עג. שלחו מתם: כלו רי, ין לנו. עג. ההו גבר דזבין רע לחבריה, קביל עליה כל ונס דמתיליד, לסוף פיקו בה נהר ת לקמיה דרבינ עג. "ל:]רבינ[ זיל שפי ליה, דה קבילת עלך כל ונס דמתיליד. עג. רב ח בר תחליפ לרבינ: ונס דל שכיח הו עג. יגלגל מילת ומט לקמיה דרב עג. מר להו:]רב[ ונס דל שכיח הו. יתיביה רבינ לרב: עג. ם ל עמוד מחולי זה, ונפל עליו בית ו הכישו נחש ה"ז גט עג. מר ליה רב: וימ מריש: ינו גט. רב ח מדפתי לרבינ: עג. ומשום דקשי ריש סיפ, ל מותבינן תיובת מינה? עג. מר ליה:]רבינ[ ין, כיון דקשי ריש סיפ, ל יתמר בי מדרש ומשבשת הי, זיל בתר סבר. עג. רב פפ ורב הונ בריה דרב יהושע זבן שומשמי גיד דנהר מלכ, גור מלחי לעבורינהו, קבילו עלייהו כל ונס דמתיליד, לסוף יסתכר נהר מלכ עג. מרו להו: גורו חמרי פקעינהו ניהלן, דה קבילתו עלייכו כל ונס דמיתליד עג. תו לקמיה דרב מר להו:]רב[ עג. קקי חיורי משלחי גלימי דינשי, ונס דל שכיח הו. עג. מ ל תתייחד עמו ל בפני עדים, בשפחתה. פי' על פי עבד פי' ע"פ שפחה, חוץ משפחתה, מפני שלבה גס בה עג. ]רבי יהודה[ מה הי בותן הימים? רבי יהודה ומר: כשת יש לכל דבריה עג: רבי יוסי: מגורשת וינה מגורשת. עג: ג ת"ר:]רבנן[ רוה שנתייחדה עמו בפילה, ו שישנה עמו תחת מרגלות המטה ין חוששין שמ נתעסקו בדבר חר וחוששין משום זנות וין חוששין משום קדושין עג: רבי יוסי ברבי יהודה: ף חוששין משום קידושין. עג: מי קמר? עג: רב נחמן מר רבה בר בוה: ה"ק: עג: ]דברי הכל[ רוה שנבעלה חוששין משום קידושין עג: ]רבנן[ נתן לה כספים חוששין משום זנות, דמרי': בתננה נתן לה, וין חוששין משום קידושין עמוד 8

9 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר עג: רבי יוסי בר' יהודה: ף בזו חוששין משום קידושין. עג: כמן זל ה דמר רבה בר בר חנה מר רבי יוחנן: עג: ]רבה בר בר חנה מר רבי יוחנן[ מחלוקת כשרוה שנבעלה, בל ל רוה שנבעלה דברי הכל ין צריכה הימנו גט שני עג: כמן? עג: כדברי הכל. עג: מתקיף לה ביי: מידי כספים קתני? עג: ל מר ביי: ה"ק: עג: ]רבנן[ רוה שנבעלה חוששין משום זנות וין חוששין משום קידושין עג: רבי יוסי בר' יהודה: ף חוששין משום קידושין. עג: כמן זל ה דמר רבה בר בר חנה "ר יוחנן: עג: ]רבה בר בר חנה מר רבי יוחנן[ מחלוקת כשרוה שנבעלה, בל ל רוה שנבעלה דברי הכל ין צריכה הימנו גט שני עג: כמן? עג: כר' יוסי בר' יהודה. עג: מתקיף לה רב: "כ, מי ף? עג: ל מר רב ה"ק: עג: רבי יוסי בר' יהודה: ף ל רוה שנבעלה חוששין משום קידושין. עג: כמן זל ה דמר רבה בר בר חנה "ר יוחנן: עג: ]רבה בר בר חנה מר רבי יוחנן[ מחלוקת כשרוה שנבעלה, בל ל רוה שנבעלה דברי הכל ינה צריכה הימנו גט עג: כמן? עג: דל כחד. עג: > ]רבי יהודה[ מה הי בותן הימים? רבי יהודה ומר: כשת יש לכל דבריה עג: רבי יוסי: מגורשת וינה מגורשת. עג: תנ: ובלבד שימות. עג: ולכי מיית הוי גיט? וה קיימ לן דין גט לחר מיתה עג: רבה: בומר מעת שני בעולם. עג: תנו רבנן:]רבי יהודה[ ימים שבינתים בעלה זכי במציתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, ויורשה ומטמ לה, כללו של דבר: הרי הי כשתו לכל דבר ל שינה צריכה הימנו גט שני, דברי ר' יהודה רבי מיר: בעילתה תלויה רבי יוסי: בעילתה ספק חכמים: מגורשת וינה מגורשת, ובלבד שימות. מי יכ בין ר"מ לרבי יוסי? רבי יוחנן: שם תלוי יכ בינייהו, לר"מ ל מייתי שם תלוי, ולר' יוסי מייתי שם תלוי. > חכמים: מגורשת וינה מגורשת. חכמים היינו רבי יוסי יכ בינייהו דרבי זיר עמוד 9

10 ת] ט ח ז ו ה ד ג ב מן דמר דמר רבי זיר מר רבה בר ירמיה מר שמול: גיטין-מי שחזו מימר כל מקום שמרו חכמים מגורשת וינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה. מ הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מתים זוז הרי זו מגורשת ותתן. ]רבנן[ ע"מ שתתני לי מיכן ועד שלשים יום, ם נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת, ום לו ינה מגורשת. רבן שמעון בן גמליל: מעשה בצידן, בחד שמר לשתו ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי יצטליתי ובדה יצטליתו, ומרו חכמים: תתן לו ת דמיה. ג מי ותתן? רב הונ: והי תתן רב יהודה: לכשתתן. מי בינייהו? יכ בינייהו, שנתקרע הגט ו שבד ]רב הונ[ רב הונ מר והי תתן ינה צריכה הימנו גט שני ]רב יהודה[ רב יהודה מר לכשתתן צריכה הימנו גט שני. ותנן נמי גבי קידושין כי הי גוונ דתנן: הומר לשה הרי ת מקודשת לי על מנת שתן לך מתים זוז הרי הי מקודשת ויתן ויתמר: מי ויתן? רב הונ: והו יתן רב יהודה: לכשיתן. מי בינייהו? יכ בינייהו, שפשטה ידה וקיבלה קידושין מחר ]רב הונ[ רב הונ מר והו יתן, תנה בעלמ הו, מקיים תניה וזי ל ]רב יהודה[ רב יהודה מר לכשיתן, לכי יהיב לה הו דהוו קידושין, השת ל הוו קידושין. וצריכ די שמעינן גבי קידושין, בה קמר רב הונ והו יתן, דלרחוקה קתי ימ מודה ליה לרב יהודה וי שמעינן גבי גירושין, בה קמר רב הונ והי תתן, דכסיפ למיתבעיה ימ מודי ליה לרב יהודה וי שמעינן גבי קידושין, בה קמר רב יהודה לכשיתן, דל כסיף למיתבעה ימ מודה ליה לרב הונ וי שמעינן גבי גירושין, בה קמר רב יהודה לכשתתן, דלקרובה קתי ימ מודה ליה לרב הונ משום דלקרובה קתי, בל גבי גירושין משום דל כסיף למיתבעה, בל גבי קידושין משום דכסיפ למיתבעיה, בל גבי גירושין משום דלרחוקה קתי, בל גבי קידושין צריכ. מיתיבי: ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מתים זוז, שתתן ע"פ שנקרע הגט ו שנבד מגורשת, ולחר ל תנש עד ועוד תני: "ק[ ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מתים זוז ומת, נתנה ינה זקוקה ליבם, ל נתנה זקוקה ליבם רבן שמעון בן גמליל: נותנת לביו ו לחיו ו לחד מן הקרובים עד כן ל פליגי ל עמוד 10

11 ת] מן דמר גיטין-מי שחזו מימר דמר סבר: "ק[ לי ול ליורשי ומר סבר:]רבן שמעון בן גמליל[ ומר סבר: לי ופילו ליורשי וכ"ע מיה תנה הוי, תיובת דרב יהודה מר לך רב יהודה: ה מני? רבי הי דמר רב הונ מר רבי: כל הומר על מנת כומר מעכשיו דמי, ופליגי רבנן עליה, ונ דמרי כרבנן. ו"ר זיר: כי הוינן בבבל, מרינן, ה דמר רב הונ מר רבי: כל הומר על מנת כומר מעכשיו דמי פליגי רבנן עליה, כי סליקי, שכחתיה לרבי סי דיתיב וקמר משמיה דרבי יוחנן: הכל מודים בומר על מנת כומר מעכשיו דמי, ל נחלקו ל במהיום ולחר מיתה והתני:]חכמים[ עד: מהיום ולחר מיתה גט וינו גט, דברי חכמים רבי: עד: כזה גט. עד: ולרב יהודה דמר: בעל מנת פליגי, דמיפלגי במהיום ולחר מיתה, ליפלגי בעל מנת עד: להודיעך כחו דרבי עד: וליפלגו בעל מנת ולהודיעך כחן דרבנן עד: כח דהיתיר עדיף ליה. עד: > על מנת שתתני לי מכן ועד שלשים יום וכו'. עד: פשיט עד: מהו דתימ קפידיה לו קפיד ולזרזה קתי, ק משמע לן. עד: > רבן שמעון בן גמליל: מעשה בצידן כו'. עד: מי תנ דקתני מעשה? עד: חסורי מיחסר והכי קתני: עד: ]רבנן[ ם מר לה ע"מ שתתני לי יצטליתי ובדה יצטליתו, יצטליתי דוק קמר לה עד: רבן שמעון בן גמליל: תתן לה ת דמיה עד: ומר רבן שמעון בן גמליל: מעשה נמי בצידן, בחד שמר לשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי צטליתי ובדה צטליתו, ומרו חכמים: תתן לו ת דמיה. עד: בע מיניה רבי סי מרבי יוחנן: הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מתים זוז, וחזר ומר לה מחולים לך, מהו? תיבעי לרבנן, תיבעי לרשב"ג תיבעי לרבנן, עד כן ל קמרי רבנן התם ל דל חלה גבה, בל הכ ה קמר לה מחולי' לך, ו דלמ פילו רשב"ג ל קמר ל דק מפייסה ליה בדמי, בל לגמרי ל? עד: מר ליה:]רבי יוחנן[ ינה מגורשת. עד: יתיביה:]רבי מיר[ הומר לחבירו קונם שתה נהנה לי ם י תה נותן לבני כור חד של חטין ושתי חביות של יין, ר"מ ומר: סור עד שיתן עד: חכמים: ף זה יכול להתיר ת נדרו של ע"פ חכם, וומר הריני כילו התקבלתי עד: הכי השת, התם לצעורה ק מכוין ול ציערה, הכ משום הרווחה הו וה ל יצטריך. עד: ההו גבר דמר ליה לריסיה: כולי עלמ דלו תלת דלוות וכלי ריבע, ת דלי רבעה וכול תילת, לסוף ת מיטר עד: רב יוסף: ה ל דלה עד: רבה: ה ל יצטריכ. עד: לימ, רב יוסף דמר כרבנן, ורבה דמר כרבן שמעון בן גמליל עד: ותיסבר? וה קיימ לן הילכת כוותיה דרבה, ובה ין הלכה כרבן שמעון בן גמליל עמוד 11

12 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר עד: ל לעולם כרבנן, רב יוסף כרבנן, ורבה מר לך: נ דמרי פילו לרבנן, עד כן ל קמרי רבנן התם ל דלצעורה ק מיכוין, בל הכ משום הרווחה הו, וה ל יצטריך. עד: תנן התם: ברשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש, כדי שיה חלוט לו, התקין הלל הזקן שיה חולש ת מעותיו ללשכה, ויה שובר ת הדלת ונכנס, וימתי שירצה הלה יבו ויטול ת מעותיו. עד: עה. ומר רב: מתקיף לה רב פפ, ויתימ רב שימי בר שי: מתקנתו של הלל נשמע, הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מתים זוז, ונתנה לו מדעתו מגורשת, על כורחו ינה מגורשת, מדיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בעל כורחיה דהוי לה נתינה, מכלל, דבעלמ נתינה בעל כרחיה ל הוי נתינה. ודלמ כי צטריך ליה לתקוני של בפניו, בל בפניו בין מדעתו בין בעל כרחו הוי נתינה. עה. ויכ דמרי, מר רב: מתקנתו של הלל, ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מתים זוז, ונתנה לו בין מדעתו ובין בעל כרחו הוי נתינה, וכי יצטריך ליה להלל לתקוני של בפניו, בל בפניו בין מדעתו בין בעל כרחו הוי נתינה. עה. עה. מתקיף לה רב פפ, ויתימ רב שימי בר שי: רבה בר בר חנה "ר יוחנן: מתקיף לה רב פפ, ויתימ רב שימי בר שי: ודלמ פילו בפניו נמי מדעתו ין, על כרחו ל, והלל מי דיצטריך ליה תקין. כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וריה חרונה. עה. ת"ר: הרי זה גיטיך והנייר שלי ינה מגורשת, על מנת שתחזירי לי ת הנייר מגורשת. עה. מי שנ ריש ומי שנ סיפ? עה. רב חסד: ה מני? רשב"ג הי עה. דמר:]רשב"ג[ תתן לו ת דמיה עה. ה"נ פשר דמפייסה ליה בדמי. עה. מתקיף לה ביי: ימור דמר רשב"ג היכ דליתיה בעיניה, היכ דיתיה בעיניה מי מר? עה. ל מר ביי: ה מני? ר"מ הי, דמר בעינן תני כפול, והכ ה ל כפליה לתניה. עה. מתקיף לה רב: טעמ דל כפליה לתניה, ה כפליה לתניה ל הוי גיט, מכדי כל תני מהיכ גמרינן להו? מתני בני גד ובני רובן, מה התם תני קודם למעשה, ף כל תני קודם למעשה, לפוקי הכ דמעשה קודם לתני עה. ל מר רב: משום דמעשה קודם לתני. עה. עה: מתקיף לה רב ד בר הבה: ל מר רב ד בר הבה: טעמ דמעשה קודם לתני, ה תני קודם למעשה ל הוי גיט, מכדי כל תני מהיכ גמרינן להו? מתני בני גד ובני רובן, מה התם תני בדבר חד ומעשה בדבר חר, ף כל, לפוקי הכ דתני ומעשה בדבר חד משום דתני ומעשה בדבר חד. עה: רב שי: ה מני? רבי הי עה: דמר רב הונ מר רבי: כל הומר על מנת כומר מעכשיו דמי. עה: ]שמול[ תקין שמול בגיט דשכיב מר ם ל מתי ל יה גט, ום מתי יה גט. עה: ולימ: ם מתי יה גט, ום ל מתי ל יה גט עה: ל מקדים יניש פורענות, לנפשיה. עה: ולימ: ל יה גט ם ל מתי עה: בעינן תני קודם למעשה. עה: מתקיף לה רב: מכדי כל תני מהיכ גמרינן? מתני בני גד ובני רובן, דלו קודם להן מה התם הן קודם ללו, ף כל, לפוקי הכ עה: ל מר רב: ם ל מתי ל יה גט, ם מתי יה גט ם ל מתי ל יה גט עמוד 12

13 ת] ת] ת] מן דמר גיטין-מי שחזו מימר עה: ם ל מתי ל יה גט ל מקדים יניש פורענות לנפשיה עה: ם מתי יה גט ם ל מתי ל יה גט בעינן הן קודם ללו. עה: מ "ק[ הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי ת ב, על מנת שתניקי ת בני, כמה הי מניקתו? שתי שנים עה: רבי יהודה: שמנה עשר חדש עה: מת הבן ו שמת הב הרי זה גט. עה: "ק[ הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי ת ב שתי שנים, ע"מ שתניקי ת בני שתי שנים, הב י פשי שתשמשני, של בהקפדה ינו גט מת הבן, ו שמר עה: רבן שמעון בן גמליל: כזה גט. עה: כלל מר רבן שמעון בן גמליל: כל עכבה שינה הימנה הרי זה גט. עה: ג ומי בעינן כולי הי? עה: ורמינהי: שמשתו יום חד, הניקתו יום חד ה"ז גט עה: רב חסד: ל קשי: ה רבנן, וה רבן שמעון בן גמליל, מתניתין רשב"ג ובריית רבנן. עה: ה מדסיפ רבן שמעון בן גמליל הוי, מכלל דריש לו רשב"ג עה: ל, בריית רשב"ג הי דמיקל בתני, מתני' רבנן. עה: רב: ל קשי: כן בסתם, כן במפרש. עה: רב שי: כל סתם נמי כמפרש יום חד דמי. עה: "ק[ תנן: כמה הי מניקתו? שתי שנים עה: רבי יהודה: שמנה עשר חדש עה: בשלמ לרב ניח, ל לרב שי, למה לי שתי שנים? למה לי שמנה עשר חדש? ביום חד סגי עה: הכי קמר: יום חד משתי שנים, לחר שמנה עשר חדש דל. לפוקי לחר שתי שנים דל. יום חד משמנה עשר חדש, לפוקי עה: מיתיבי: הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי ת ב שתי שנים, על מנת שתניקי ת בני שתי שנים, שמר הב י פשי שתשמשני, של בהקפדה ינו גט מת הבן, ו עו. בשלמ לרב, ריש בדל פריש סיפ דפריש, ל לרב שי, מי שנ ריש ומי שנ סיפ? עו. קשי. עו. ת"ר: ]רבי מיר[ הרי זה גיטך על מנת שתשמשי ת ב שתי שנים, ועל מנת שתניקי ת בני שתי שנים, ע"פ של נתקיים התני הרי זה גט, לפי של מר לה ם תשמשי ם ל תשמשי, ם תניקי ום ל תניקי, דברי רבי מיר עו. חכמים: נתקיים התני ה"ז גט, ום לו ינו גט עו. רבן שמעון בן גמליל: ין לך תני בכתובים שינו כפול. עו. יכ דמרי: לר' מיר קמר ליה, ויכ דמרי: לרבנן קמר להו. עו. יכ דמרי לר' מיר קמר ליה, והכי קמר ליה: ין לך תני בכתובים שינו כפול, והוו להו שני כתובים הבין כחד, וכל שני כתובים הבין כחד ין מלמדין. עו. יכ דמרי לרבנן קמר להו, והכי קמר להו: ין לך תני בכתובים שינו כפול, וגמרינן מינייהו. עו. ורמינהו:]רבי מיר[ הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי ת ב שתי שנים, על מנת שתניקי ת בני שתי שנים, מת הב ו מת הבן ינו גט, דברי ר' מיר עו. חכמים: ע"פ של נתקיים התני הרי זה גט, יכולה הי שתמר לו תן לי ביך ושמשנו, תן לי בנך וניקנ ו עו. קשי דרבי מיר דרבי מיר קשי דרבנן דרבנן עמוד 13

14 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר עו. דרבי מיר דרבי מיר ל קשי: התם בדל כפליה לתניה, הכ בדכפליה לתניה עו. ורבנן דרבנן ל קשי, מן חכמים דהכ? רבן שמעון בן גמליל הי עו. דמר:]רשב"ג[ כל עכבה שינה הימנה הרי זה גט. עו. תנו רבנן: מר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתשמשי ת ב ב' שנים, וחזר ומר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מתים זוז ל ביטל דברי החרון ת הרשון, רצתה משמשתו, רצתה נותנת לו מתים זוז עו. בל מר לה בפני שנים הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מתים זוז, וחזר ומר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתתני לי ג' מות זוז ביטל דברי החרון ת הרשון עו. וין חד מן הרשונים וחד מן החרונים מצטרפין. עו. היי? עו. ילימ סיפ עו. הרי בטל עו. ל ריש עו. פשיט עו. מהו דתימ כל לקיומ תני מצטרפין, קמ"ל. עו. מ הרי זה גיטך ם ל בתי מכן עד שלשים יום, תנו. והיה הולך מיהודה לגליל, הגיע לנטיפרס וחזר בטל עו. הרי זה גיטך ם ל בתי מכן עד שלשים יום, בטל תנו. והיה הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותני וחזר עו. הרי זה גיטך ם ל בתי מכן עד שלשים יום, והיה הולך למדינת הים, והגיע לעכו וחזר בטל תנו. עו. הרי זה גיטך כל זמן שעבור מכנגד פניך שלשים יום, היה הולך וב הולך וב, הויל ול נתיחד עמה הרי זה גט. עו. ג למימר, דנטיפרס בגליל הוה קיימ עו. ורמינהי: נטיפרס ביהודה, וכפר עותני בגליל, בינתים מטילין ותו לחומר, מגורשת וינה מגורשת ביי: תרי תני קמר לה: י מטינ לגליל ללתר ליהוי גיט, וי משתהינ בורח תלתין יומין ול תינ ליהוי גיט, הגיע לנטיפרס וחזר, דל לגליל מט ול ישתהויי נמי שתהי תלתין יומין בטל תנו. > הרי זה גיטך ם ל בתי מכן ועד שלשים יום כו'. למימר, דעכו במדינת הים קיימ וה מר רב ספר: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי בעכו הוו מפטרי, משום דסור לצת מרץ לחוצה לרץ ביי: תרי תני קמר לה: י מטינ למדינת הים ללתר ליהוי גיט, י משתהינ בורח תלתין יומין ול תינ ליהוי גיט, הגיע לעכו וחזר, דל למדינת הים מט ול ישתהויי נמי שתהי תלתין יומין בטל תנו. > ה"ז גיטך כל זמן שעבור וכו'. וה ל עבר רב הונ: מי פניך? תשמיש, ומי קרי ליה פניך? לישנ מעלי נקט. רבי יוחנן: לעולם פניך ממש, גיט. מי קתני הרי זו מגורשת? ה"ז גט קתני, דל הוי גט ישן, ולכי מלו תלתין יומי הוי תני כוותיה דר' יוחנן: עמוד 14

15 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר ]תני[ ה"ז גיטך כל זמן שעבור מנגד פניך שלשים יום, והיה הולך וב הולך וב, הויל ול נתייחד עמה ה"ז גט, ולגט ישן ין חוששין שהרי ל נתייחד עמה. וליחוש שמ פייס רבה בר רב הונ, הכי מר ב מרי משמי' דרב: בומר נמנת עלי לומר של בתי. יכ דמתני לה מתניתין: ]מתניתין[ מעכשיו ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש, ומת בתוך י"ב חדש ה"ז גט וליחוש שמ פייס רבה בר רב הונ, הכי מר ב מרי משמי' דרב: מר רבה בר רב הונ, הכי מר ב מרי משמיה דרב: בומר נמנת עלי לומר של בתי מן דמתני לה מתני', כל שכן בריית מן דמתני לה בריית, בל מתני' ה ל ת. מ ה"ז גיטך ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש, ומת בתוך י"ב חדש ינו גט ה"ז גיטך מעכשיו ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש, ומת בתוך י"ב חדש ה"ז גט. ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש כתבו ותנו גט לשתי, כתבו גט בתוך י"ב חדש ונתנו לחר י"ב חדש ינו גט ]רבנן[ כתבו ותנו גט לשתי ם ל בתי מכן עד י"ב חדש, כתבו בתוך י"ב חדש ונתנו לחר י"ב חדש ינו גט רבי יוסי: כזה גט. כתבו לחר י"ב חדש ונתנו לחר י"ב חדש ומת, ם הגט קודם למיתה ה"ז גט, ום מיתה קדמה לגט ינו גט, ום ין ידוע זו הי שמרו מגורשת וינה מגורשת. תנ: רבותינו התירוה לינש. מן רבותינו? רב יהודה מר שמול: בי דינ דשרו מישח, סברי לה כרבי יוסי דמר:]רבי יוסי[ זמנו של שטר מוכיח עליו. ר ב בריה דרבי חיי בר ב "ר יוחנן: ר' יהודה נשיה בנו של ר"ג בר רבי הורה, ול הודו לו כל סיעתו ומרי לה: כל שעתו. ר' לעזר לההו סב: כי שריתוה ללתר שריתוה, ו לחר שנים עשר חדש שריתוה? ללתר שריתוה דה ל תי, ו דלמ לחר י"ב חדש שריתוה דה יקיים ליה תנו? ותיבעי ליה מתניתין: ]מתניתין[ מעכשיו ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש, ומת בתוך י"ב חדש הרי זה גט ללתר הוי דה ל תי, ו דלמ לחר י"ב חדש דה יקיים ליה תניה ין הכי נמי, ומשום דהוה בההו מעשה. ביי: הכל מודים, היכ דמר לכשתצ חמה מנרתיקה לכי נפק קמר לה, וכי מיית בלילי הוי גט לחר מיתה עז. על מנת שתצ חמה מנרתיקה מעכשיו קמר לה עז. דמר רב הונ מר רב: כל הומר על מנת כומר מעכשיו דמי עז. ל נחלקו ל בם תצ עמוד 15

16 מן דמר גיטין-מי שחזו מימר עז. ]רבותינו[ מר סבר לה כרבי יוסי עז. דמר:]רבי יוסי[ זמנו של שטר מוכיח עליו עז. והוה ליה כמהיום ם מתי, כמעכשיו ם מתי עז. ]רבנן[ מר ל סבר כרבי יוסי, והוה ליה כם מתי גריד. עז. > כתבו ותנו גט לשתי ם ל בתי מכן ועד י"ב חדש, כתבו כו'. עז. רב יימר לרב שי: לימ, קסבר ר' יוסי: כתב גט על תני כשר עז. ]רב שי[ ל, לעולם ימ לך: פסול, ושני הכ, מדהוה ליה למימר ם ל בתי כתבו ותנו, ומר כתבו ותנו ם ל בתי, הכי קמר: כתבו מעכשיו ותנו ם ל בתי. עז. ורבנן? עז. ]רבנן[ ל שנ הכי ול שנ הכי. עז. ת"ר: לחר שבוע שנה, לחר שנה חדש, לחר חדש שבת. עז. לחר שבת, מי? עז. יתיב ר' זיר קמיה דרבי סי, ומרי לה רבי סי קמיה דרבי יוחנן וקמר: חד בשב, ותרי, ותלת בתר שבת, רבעה, וחמשה ומעלי שבת קמי שבת. עז. תני, רבי: לחר הרגל שלשים יום. עז. ]רבי חיי[ נפק ר' חיי דרשה משמיה דרבי וקלסוה. משמיה דרבים ול קלסוה עז. למ לית הילכת כוותיה. הדרן עלך מי שחזו. עמוד 16