:מקרא- key חולקים- disputants נקודה מרכזית לסיכום וחזרה- review central point for summary and > מובאה של פיסקה קודמת- segment insertion of an earlier

תמליל

1 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר רב: גזל והשביח ומכר, וגזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר, מה שהשביח הוריש. בעי רב: השביח לוקח, מהו? בתר דבעי הדר פשטה: ]רב[ מה מכר רשון לשני? כל זכות שתב לידו. בעי רב: השביח עובד כוכבים, מהו? רב ח מדפתי לרבינ: תקנת לעובד כוכבים ניקו ונעבוד? מר ליה:]רבינ[ ל צריכ, כגון דזבניה לישרל. סוף סוף הב מחמת עובד כוכבים הרי הו כעובד כוכבים ל צריכ, כגון דגזל ישרל וזבנה ניהליה והשביחה עובד כוכבים, והדר עובד כוכבים וזבנה לישרל, מי? מי מרינן: כיון דמעיקר ישרל והדר ישרל עבדי רבנן תקנת, ו דלמ כיון דיכ עובד כוכבים במצע ל עבדו ליה רבנן תקנת? תיקו. רב פפ: רב: הי מן דגזל דיקל מחבריה וקטליה, ע"ג דשדי מרע לרע דידיה ל קני, מי טעמ? מעיקר דיקל מיקרי והשת נמי דיקל מיקרי. דיקל ועביד גובי ל קני, השת מיהת גובי דדיקל מיקרי. גובי ועבדינהו כשורי קני. כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי ל קני, עבדינהו קצוציית קני. הי מן דגזל לוליב ועבדינהו הוצי קני, דמעיקר לוליב מיקרי והשת הוצי. הוצי ועבדינהו חופי קני, מעיקר הוצי והשת חופי. חופי ועבדיה שרשור ל קני, מי טעמ? דהדר סתר ליה והוי חופי. בעי רב פפ: נחלקה התיומת, מהו? ת שמע, דמר רבי מתון מר רבי יהושע בן ניטלה התיומת פסו ל. מי לו הו הדין לנחלקה. ל, ניטלה שני, דה חסר לה. יכ דמרי: ת"ש, ד"ר מתון "ר יהושע בן לוי: נחלקה התיומת, נעשה כמי שנטלה ופסול רב פפ: ש"מ. הי מן דגזל עפר מחבריה ועבדיה לבינת ל קני, מי טעמ? דהדר משוי ליה עפר. לבינת ועבדיה עפר קני, מי מרת? דלמ הדר ועביד ליה לבינת, הי לבינת חריתי הו, ופנים חדשות בו לכן. ומר רב פפ: הי מן דגזל נסכ מחבריה ועביד זוזי ל קני, מי טעמ? הדר עביד להו נסכ. זוזי ועבדינהו נסכ קני, מי מרת? הדר עביד להו זוזי, פנים חדשות בו לכן. שחימי ועבדינהו חדתי ל קני, חדתי ועבדינהו שחימי קני, מי מרת? הדר עביד להו חדתי, מידע ידיע שיחמייהו. > זה הכלל: כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה. כל לתויי מי? לתויי ה דמר ר' לע: ]רבי לע[ גנב טלה ונעשה יל, עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנו, טבח ומכר שלו הו טובח, שלו הו מוכר. ההו גבר דגזל פדנ דתורי מחבריה, זל כרב בהו כרב, זרע בהו זרע, לסוף הדרינהו למריה ת לקמיה דרב נחמן מר להו:]רב נחמן[ זילו שומו שבח דשבח. מר ליה רב: תורי שבח, רע ל שבח? מר:]רב נחמן[ מי קמינ נשיימו כוליה? פלג קמינ. עמוד 1 בב קמ צו. - קג.

2 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר "ל:]רב[ סוף סוף גזילה הו, וק הדרה בעינ דתנן: כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה מר ליה:]רב נחמן[ ל מינ לך: כי יתיבנ בדינ ל תימ לי מידי? דמר הונ חברין עלי: נ ושבור מלכ חי בדינ הי ינש גזלנ עתיק הו ובעינ דיקנסיה. מ ]חכמים[ גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה רבי מיר: בעבדים ומר לו הרי שלך לפניך. גזל מטבע ונסדק, פירות והרקיבו, יין והחמיץ משלם כשעת הגזלה. מטבע ונפסל, תרומה ונטמת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונתעבדה בה עבירה, ו שנפסלה מעל גבי המזבח, ו שהיתה יוצה ליסקל ומר לו הרי שלך לפניך. ג רב פפ: ל הזקינה הזקינה ממש, ל פי' כחשה. וה נן הזקינה תנן כחשה כגון הזקינה, דל הדר ברי. מר קשיש בריה דרב חסד לרב שי, הכי קמרי משמיה דרבי יוחנן: פילו גנב טלה ונעשה יל, עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנו, טבח ומכר שלו הו טובח, שלו הו מוכר מר ליה:]רב שי[ לו מינ לך: ל תחליף גברי? ההו משמיה דרבי לע יתמר. > רבי מיר: רב חנינ בר בדימי מר רב: בעבדים ומר לו הרי שלך לפניך. הלכה כרבי מיר. ורב שביק רבנן ועביד כרבי מיר? מרי: משום דבריית יפכ תני. ורב שביק מתניתין ועביד כבריית? רב, מתניתין נמי יפכ תני. ומי טעמיה דרב דפיך מתני' מקמי דבריית? דרבה, ניפוך לבריית מקמי מתניתין מרי: רב נמי מתניתין יפכ תניה. וי בעית ימ: כי ל פיך חד מקמי חד, חד מקמי תרתי פיך דתני: המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו וילדה, זה ומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה בה זה ומר יני יודע וזה ומר יני יודע יחלוקו ]רבי מיר[ זה ומר ברשותי וזה ומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה, לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ול משלמין, דברי ר' מיר חכמים: ין נשבעין ל על העבדים ול על הקרקעות. הי הלכה כר' מיר, הלכה כרבנן מיבעי ליה הכי קמר: למי דפכיתו ותניתו, הלכה כרבי מיר. והמר רב דניל בר רב קטינ מר רב: ומי מר רב עבד כמקרקעי דמי? התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלכה פטור וי ס"ד עבד כמקרקעי דמי, מי פטור? ברשות דמריה קי עמוד 2 בב קמ צו. - קג.

3 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר הכ במי עסקינן של בשעת מלכה כי ה דשלח ליה רבי ב למרי בר מר, בעי מיניה מרב הונ: הדר בחצר חבירו של מדעתו, צריך להעלות לו שכר ו ין צריך להעלות לו שכר? ושלחו ליה: ינו צריך להעלות לו שכר. הכי השת, בשלמ התם, בין למ"ד בית מיתב יתיב ניח ליה, שער, ניח ליה, ל הכ מי ניח ליה דנכחוש עבדיה? בין למ"ד )ישעיהו כ"ד( ושיה יוכת מרי: ה"נ ניח ליה, דל ליסתרי עבדיה. ]רב יוסף בר חמ[ בי רב יוסף בר חמ הוו תקיף עבדי דינשי דמסיק בהו זוזי ועבדי בהו מלכה רבה בריה: מ"ט עביד מר הכי? "ל]רב יוסף בר חמ[, דמר רב נחמן: עבד נהום כריסיה ל שוי. מר ליה:]רבה[ ימ דמר רב נחמן, כגון דרו עבדיה דמרקיד בי כובי, כולהו עבדי מעבד עבדי "ל]רב יוסף בר חמ[ נ כרב דניל סביר לי דמר רב דניל בר רב קטינ מר רב: התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלכה פטור למ ניח ליה דל ליסתרי עבדיה. מר ליה:]רבה[ הני מילי היכ דל מסיק בהו זוזי, מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית דמר רב יוסף בר מניומי מר רב נחמן: ף על פי שמרו הדר בחצר חבירו של מדעתו "צ להעלות לו שכר, הלוהו ודר בחצר חבירו צריך להעלות לו שכר "ל]רב יוסף בר חמ[ הדרי בי. יתמר:]רב[ התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלכה, מר רב: רצה שכרה נוטל, רצה פחתה נוט ל שמול: ינו נוטל ל פחתה. רב פפ: מר רב פפ: ל פליגי, ה דעביד לגר, ה דל עביד לגר. ויבעית ימ: ה וה דעביד לגר, ה דנחית ליה דעת דגר, וה דנחית ליה דעת דגזלנות. > גזל מטבע ונסדק וכו'. רב הונ: נסדק נסדק ממש, נפסל פסלתו מלכות רב יהודה: פסלתו מלכות נמי היינו נסדק, ל ה"ד נפסל? שפסלתו מדינה זו ויוצה במדינה חרת. רב חסד לרב הונ: לדידך דמרת נפסל פסלתו מלכות, הרי פירות והרקיבו, יין והחמיץ דכי פסלתו מלכות דמי וקתני: משלם כשעת הגזילה "ל:]רב הונ[ התם נשתנה טעמו וריחו, הכ ל נשתנה. רב לרב יהודה: לדידך דמרת פסלתו מלכות נמי היינו נסדק, הרי תרומה ונטמת דכי פסלתו מלכות דמי וקתני: ומר לו הרי שלך לפניך "ל:]רב יהודה[ התם ל מינכר היזיקה, הכ מינכר היזיקה. יתמר:]רב[ המלוה ת חבירו על המטבע ונפסלה המטבע, רב מר: נותן לו מטבע היוצ בותה שעה שמול: יכול לומר לו לך הוציו במישן. רב נחמן: מסתבר מילתיה דשמול דית ליה ורח למיזל למישן, בל לית ליה ורח ל. עמוד 3 בב קמ צו. - קג.

4 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר יתיביה רב לרב נחמן: ין מחללין על המעות שינם יוצות, ין מחללין כיצד? היו לו מעות כוזביות, ירושלמיות ו של מלכים הרשונים ה של חרונים דומי דרשונים מחללין "ל:]רב נחמן[ הכ במי עסקינן כשין מלכיות מקפידות זו על זו. ל כי מר שמול כשמלכיות מקפידות זו על זו? היכי מצי ממטי להו? דממטי לה ע"י הדחק, דל בחשי, וי משכחי קפדי. ת"ש: ין מחללין על מעות של כן והן בבבל, ושל בבל והן כן, של בבל והן בבל מחללין קתני מיהת: ין מחללין על מעות של כן והן בבבל, ע"ג דסופו למיסק להתם הכ במי עסקינן כשמלכיות מקפידות זו על זו. י הכי, של בבל והן בבבל למי חזו? חזו דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים. והתני: התקינו שיהו המעות יוצות בירושלים מפני כך רבי זיר: ל קשי: כן בזמן שיד ישרל תקיפה על ומות העולם, כן בזמן שיד ומות העולם תקיפה על עצמן. ת"ר: יזהו מטבע של ירושלים? דוד ושלמה מצד חד, וירושלים עיר הקודש מצד חר ויזהו מטבע של ברהם בינו? זקן וזקינה מצד חד, ובחור ובתולה מצד חר. בע מיניה רב מרב חסד: המלוה ת חבירו על המטבע, והוסיפו עליו, מהו? מר לו:]רב חסד[ נותן לו מטבע היוצ בותה שעה. "ל:]רב[ ופילו כי נפי? מר לו:]רב חסד[ ין. "ל:]רב[ פי' כי תרטי? מר לו:]רב חסד[ ין. וה ק זיילין פירי רב שי: חזינן, י מחמת טיבע זיל מנכינן ליה, וי מחמת תרע זיל ל מנכינן ליה. וה ק שבח לענין נסכ ל, כי ה דרב פפ ורב הונ בריה דרב יהושע עבדי עובד בזוזי דגרדמיס טייע עד י' בתמני. רבה: הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור מי טעמ? מר: ה מנח קמך, י בעית שקליה. והני מילי בצלולין דק חזי ליה, בל עכורין דל קחזי ליה ל והני מילי דדייה דויי, בל שקליה בידיה מיגזל גזליה, השבה בעי מיעבד. מתיב רב: ין מחללין על מעות שינן ברשותו, הגדול ין מחללין כיצד? היו לו מעות בקסטר ו בהר המלך, ו שנפל כיסו לים רבה: שני לענין מעשר, דבעינן מצוי בידך, דרחמנ מר )דברים י"ד( וצרת הכסף בידך וליכ. ומר רבה: השף מטבע של חבירו פטור מי טעמ? דה ל עבד ול מידי. וה"מ דמחייה בקורנס וטרשיה, בל שייפ בשופינ חסורי חסריה. מתיב רב: הכהו על עינו וסמה, על זנו וחרשו עבד יוצ בה לחירות כנגד עינו וינו רוה, כנגד זנו וינו שומע ין עבד יוצ בהן לחירות רבה לטעמיה, דמר רבה: חרשו לביו נהרג, שי פשר לחרישה בל חבורה, דטפת דדמ נפלת ליה בודניה, עמוד 4 בב קמ צו. - קג.

5 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר ומר רבה: הצורם וזן פרתו של חבירו פטור מי טעמ? שוורים לו לגבי מזבח קיימי. פרה כדקיימ קיימ, דל עבד ול מידי, וכולהו מתיב רב: העושה מלכה במי חטת ובפרת חטת פטור מדיני דם וחייב בדיני שמים צח. מלכה הו דל מינכר היזיקה, בל צורם דמינכר היזיקה, הכי נמי דמחייב בדיני דם מרי: הו הדין דפילו צורם פטור, וה ק משמע לן, דפילו מלכה דל מינכר היזיקה חייב בדיני שמים. ומר רבה: השורף שטרו של חבירו פטור, דמר ליה: נייר קלי מינך. צח. מתקיף לה רמי בר חמ: היכי דמי? ידעינן? י דיכ סהדי דידעי מי הוה בשטר, ליכתבו ליה שטר מעלי וי דליכ סהדי, נן מנ רב: תה בממינו. רב דימי בר חנינ: ה דרבה מחלוקת ר"ש ורבנן הי לר"ש דמר: דבר הגורם לממון כממון דמי מחייב לרבנן דמרי: דבר הגורם לממון לו כממון דמי ל מחייב. מתקיף לה רב הונ בריה דרב יהושע: דמר רבה: ימר דשמעת ליה לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי בדבר שעיקרו ממון, כדרבה גזל חמץ לפני הפסח, וב חר ושרפו במועד פטור, שהכל מצווים עליו לבערו, לחר הפסח מחלוקת ר' שמעון ורבנן: לרבי שמעון דמר: דבר הגורם לממון כממון דמי חייב לרבנן דמרי: דבר הגורם לממון לו כממון דמי פטור בדבר שין עיקרו ממון מי מרינן? מימר: מן דדין דינ דגרמי מגבי ביה דמי שטר מעלי, ומן דל דין דינ דגרמי מגבי ביה דמי נייר בעלמ. ]רב שי[ הוה עובד, וכפייה רפרם לרב שי, וגבי ביה כי כשור לצלמ. > חמץ ועבר עליו הפסח ומר לו הרי שלך לפניך. מן תנ: ומרין ביסורי הנה הרי שלך לפניך? רב חסד: ר' יעקב הי דתני:]רבנן[ שור שהמית, עד של נגמר דינו, מכרו מכור, הקדישו מוקדש, שחטו בשרו מותר, החזירו שומר לבעליו מוחזר משנגמר דינו, מכרו ינו מכור, הקדישו ינו מוקדש, שחטו בשרו סור, החזירו שומר לבעליו ינו מוחזר רבי יע ף משנגמר דינו, החזירו שומר לבעליו מוחזר מי לו בה קמיפלגי: דרבי יעקב סבר: ומרין ביסורי הנה הרי שלך לפניך ורבנן סברי: ין ומרין ביסורי הנה הרי שלך לפניך רבה: ל, דכולי עלמ מרינן ביסורי הנה הרי שלך לפניך, דם כן, נפלגו בחמץ בפסח ל מר רבה: הכ בגומרין דינו של שור של בפניו ק מיפלגי: רבנן סברי: ין גומרין דינו של שור של בפניו, דמר ליה: י ייתיתיה ניהליה הוה מעריקנ ליה לגמ, השת מסרתיה ביד מן דל מצינ לישתעויי דינ בהדיה ורבי יעקב סבר: גומרין דינו של שור של בפניו, דמר ליה: מי עבדי ליה? סוף סוף הוה גמרי ליה דינ של בפניו. שכחיה רב חסד לרבה בר שמול, "ל: תנית מידי ביסורי הנה? עמוד 5 בב קמ צו. - קג.

6 ט ח ז ו ה ד ג ב י כ מן דמר מר ליה:]רבה בר שמול[ ין, תנינ: בב קמ-הגוזל עצים מימר )ויקר ח'( והשיב ת הגזלה מה תלמוד לומר שר גזל? יחזיר כעין שגזל, מכן מרו: גזל מטבע ונפסל, פירות והרקיבו, יין והחמיץ, תרומה ונטמת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונעבדה בה עבירה, ושור עד של נגמר דינו ומר לו הרי שלך לפניך מן שמעת ליה דמר: עד של נגמר דינו ין, ומר לו הרי שלך לפניך. משנגמר דינו ל? רבנן, וקתני, חמץ ועבר עליו הפסח "ל:]רב חסד] י משכחת להו, ל תימ להו ול מידי. > פירות והרקיבו ומר לו הרי שלך לפניך. והתנן: פירות והרקיבו משלם כשעת הגזילה רב פפ: כן שהרקיבו כולן, כן שהרקיבו מקצתן. מ נתן לומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם. נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם. והבני שקיבל עליו לסתור ת הכותל, ושיבר ת הבנים ו שהזיקן חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד חר פטור, ום מחמת המכה חייב. ג רב סי: ל שנו ל שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעץ בהן מסמר, ונעץ בהן מסמר ושיברן, בל נתן לחרש עצים לעשות שידה תיבה ומגדל, ועשה מהן שידה תיבה ומגדל ושיברן פטור מי טעמ? ומן קונה בשבח כלי. תנן: נתן לומנין וקלקלו חייבין לשלם מי לו דיהיב להו עצים ל, שידה תיבה ומגדל. ה מדקתני סיפ שידה תיבה ומגדל, מכלל דריש עצים מרי: פרושי ק מפרש לה, כיצד נתן לומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם? כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגד ל והכי נמי מסתבר דכיצד קתני, די סלק דעתך ריש עצים, מרינן ומן קונה בשבח כלים, שידה תיבה ומגדל מבעי? השת שמעינן עצים חייבין לשלם, ול י משום ה ל ירי, תנ סיפ לגלויי ריש של תמר ריש שידה תיבה ומגדל, בל עצים ל, תנ סיפ שידה תיבה ומגדל, מכלל דריש עצים, ופ"ה חייב לשלם. לימ מסייע ליה: ]תנן[ הנותן צמר לצבע והקדיחו יורה נותן לו דמי צמר ו דמי צמרו ין, דמי צמרו ושבחו ל לו שהקדיחו לחר נפילה דיכ שבח, ושמע מינה: ומן קונה בשבח כלי שמול: הכ במי עסקינן כגון שהקדיחו בשעת נפילה, דליכ שבח. בל הקדיחו לחר נפילה מי? נותן לו דמי צמרו ושבחו, לימ, שמול לית ליה דרב סי מר לך שמול: הכ במי עסקינן כגון דצמר וסמנין דבעל הבית, וצבע גר ידיה הו דשקיל. י הכי, נותן לו דמי צמרו וסמנין מיבעי ליה ל, שמול דחויי ק מדחי ליה. ת שמע: הנותן טליתו לומן, גמרו והודיעו פילו מכן ועד עשרה ימים ינו עובר עליו משום תלין, נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו החמה עובר עליו משום בל תלין )ויקר י"ט( ל וי ס"ד ומן קונה בשבח כלי, מי עובר משום בל תלין? רב מרי בריה דרב כהנ: בגרד דסרבל, דליכ שבח. סוף סוף למי יהבה נהליה? לרכוכי, כיון דרככיה היינו שבח עמוד 6 בב קמ צו. - קג.

7 ת] מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר ל צריכ, דגריה לביטשי, ביטש ביטש במעת, דהיינו שכירות. ולמי דסליק דעתין מעיקר דל גריה לביטשי, מסייע ליה לרב ששת דבעו מיניה מרב ששת: קבלנות, עובר עליו משום בל תלין ו ינו עובר? ומר להו רב ששת: עובר. לימ, דרב ששת פליג דרב סי שמול בר ח: בשליח דיגרת. לימ כתני: ]רבי מיר[ עשה לי שירים, נזמין וטבעות וקדש לך, כיון שעשן מקודשת, דברי רבי מיר חכמים: ינה מקודשת עד שיגיע ממון לידה מי ממון? ילימ ותו ממון מכלל דר"מ סבר ותו ממון ל, ל במי מקדש? ל פשיט מי ממון? ממון חר וסברוה, דכולי עלמ ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, ודכולי עלמ המקדש במלוה ינה מקודשת, מי לו בומן קונה בשבח כלי קמיפלגי: דר"מ סבר: ומן קונה בשבח כלי ורבנן סברי: ין ומן קונה בשבח כלי ל, דכולי עלמ ין ומן קונה בשבח כלי, ל הכ בישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ק מיפלגי: רבי מיר סבר: ין לשכירות ל לבסוף ורבנן סברי: יש לשכירות מתחילה ועד סוף. וי בעית ימ: דכולי עלמ ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, והכ במקדש במלוה קמיפלגי: דרבי מיר סבר: המקדש במלוה מקודשת ורבנן סברי: המקדש במלוה ינה מקודשת. רב: דכ"ע ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, ודכולי עלמ המקדש במלוה ינה מקודשת, ודכולי עלמ ין ומן קונה בשבח כלי, ל הכ במי עסקינן כגון שהוסיף לה נופך משלו: רבי מיר סבר: מלוה ופרוטה דעתה פרוטה ורבנן סברי: מלוה ופרוטה דעתה מלוה. ובפלוגת דהני תני : "ק[ דתני: בשכר שעשיתי עמך ינה מקודשת, בשכר שעשה עמך מקודשת רבי נתן: בשכר שעשה עמך ינה מקודשת, וכל שכן בשכר שעשיתי עמך רבי יהודה הנשי: במת מרו: בין בשכר שעשיתי עמך ובין בשכר שעשה עמך ינה מקודשת, ום הוסיף לה נופך משלו מקודשת בין ת"ק לרבי נתן יכ בינייהו שכירות בין רבי נתן לר' יהודה הנשי יכ בינייהו מלוה ופרוטה. שמול: טבח ומן שקלקל חייב לשלם, מזיק הו, פושע הו, נעשה כומר לו שחוט לי מכן ושחט לו מכן. למה ליה למימר מזיק הו, פושע הו? עמוד 7 בב קמ צו. - קג.

8 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר י מר מזיק הו, הוה מינ הני מילי היכ דק עביד בשכר, פושע הו. בל היכ דק עביד בחנם ל, קמ"ל יתיביה רב חמ בר גורי לשמול: הנותן בהמה לטבח וניבלה, ומן פטור, הדיוט חייב, ום נותן שכר, בין הדיוט בין ומן חייב מר ליה:]שמול[ לעכר מוחך ת ההו מרבנן ק מותיב ליה מר ליה:]שמול[ השת שקלת מי דשקל חברך, קמינ לכו נ רבי מיר, וקמריתו לי רבנן, מי ל דייקת מילי? שני ומר: מזיק הו, פושע הו, נעשה כומר לו שחוט לי מכן ושחט לו מכן מן ית ליה הי סבר? רבי מיר דמר:]רבי מיר[ מבעי ליה למירמי נפשיה. הי רבי מיר? ילימ ה רבי מיר )קל"ן סימן( דתנן:]רבי מיר[ קשרו בעליו במוסירה ונעל בפניו כרוי, ויצ והזיק, בין תם בין מועד חייב, דברי רבי מיר התם בקרי פליגי ל ה רבי מיר דתנן:]רבי מיר[ לצבוע לו דום וצבעו שחור, שחור וצבעו דום רבי מיר ומר: נותן לו דמי צמר ו התם בידים קלו מיניה ל ה רבי מיר דתנן:]רבי מיר[ נשברה כדו ול סילקה, נפלה גמלו ול העמידה רבי מיר ומר: חייב בנזקן חכמים: פטור מדיני דם וחייב בדיני שמים וקיימ לן, דבנתקל פושע הו פליגי. רבה בר בר חנה מר רבי יוחנן: טבח ומן שקלקל חייב, ופילו הו ומן כטבחי ציפורי. ומי מר רבי יוחנן הכי? והמר רבה בר בר חנה: עובד הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישת דמעון, ומר ליה: זיל ייתי ריה דממחית לתרנגולים ופטרך ל קשי: כן בחנם, כן בשכר כי ה דמר רבי זיר: הרוצה שיתחייב לו טבח, יקדים לו דינר. מיתיבי: המוליך חטים לטחון, ול לתתן ועשן סובין ו מורסן, קמח לנחתום ועשו פת ניפולין, בהמה לטבח וניבלה חייב, מפני שהו כנוש שכר ימ: מפני שהו נוש שכר. ]רב[ ההו מגרומת דתי לקמיה דרב, טרפיה, ופטריה לטבח מלשלומי דמי פגעו ביה רב כהנ ורב סי בההו גבר, מרו ליה: עביד בך רב תרתי. מי תרתי? ילימ תרתי לגריעות, דיבעי ליה לכשורי כר' יוסי בר' יהודה וטרפה כרבנן, וי נמי כרבנן, דיבעי ליה חיוב לטבח ומי שרי למימר כי הי גונ? והתני: לכשיצ, ל ימר ני מזכה וחבירי מחייבין, י"( הולך רכיל מגלה סוד בל מה עשה שחבירי רבו עלי, ועל זה נמר: )משלי עמוד 8 בב קמ צו. - קג.

9 ד) מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר ל תרתי למעליות, דל וכלך ספק יסור, ומנעך מספק גזילה. יתמר: המרה דינר לשולחני ונמצ רע, תני חד: ומן פטור, הדיוט חייב ותני ידך: בין ומן בין הדיוט חייב רב פפ: כי תני ומן פטור כגון דנכו ויסור, דל צריכי למיגמר כלל. ל במי טעו? טעו בסיכת חדת, דההי שעת דנפק מתותי סיכת. ההי יתת דחזי דינר לרבי חיי ]רבי חיי[ מר לה: מעלי הו למחר תי לקמיה ומרה ליה: חזיתיה ומרו לי ביש הו, ול ק נפיק לי ]רבי חיי[ מר ליה לרב: זיל חלפיה ניהלה, וכתוב פנקסי דין עסק ביש. ומי שנ דנכו ויסור דפטירי? משום דל צריכי למיגמר, רבי חיי נמי לו למיגמר ק בעי רבי חיי לפנים משורת הדין הו דעבד כדתני רב יוסף: )שמות י"ח( והודעת להם זה בית חייהם, ת הדרך זו גמילות חסדים, ילכו זו ביקור חולים, בה זו קבורה, ת המעשה זה הדין, שר יעשו זו לפנים משורת הדין. ריש לקיש חוי ליה דינר לרבי לעזר ק. מר:]רבי לעזר[ מעלי הו ק. מר ליה:]ריש לקיש[ חזי דעלך ק סמכינ. "ל:]רבי לעזר[ כי סמכת עלי מי למימר? די משתכח ביש בעינ ליחלופי לך, דדין דינ דגרמי, מי לו ר' מיר ול סביר לן כוותיה וה ת הו דמרת: רבי מיר הו מר ליה:]ריש לקיש[ ל, ר' מיר וסביר לן כוותיה. הי רבי מיר? ק. ילימ רבי מיר ק. ' ל' מ' פ' סימן( דתנן: דן ת הדין, מבית ו זיכה ת החייב, חייב ת הזכי, טימ ת הטהור, טיהר ת הטמ מה שעשה עשוי וישלם ה יתמר עלה, מר רבי ילע מר רב: והו שנטל ונתן ביד ק. ל ה ר' מיר דתנן:]רבי מיר[ לצבוע לו דום וצבעו שחור, שחור וצבעו דום ר' מיר ומר: נותן לו דמי צמר ו התם ק עביד בידים ק. ל ה ר' מיר דתנן:]רבי מיר[ המסכך גפנו על גבי תבותו של חבירו הרי זה קידש וחייב התם נמי ק עביד בידים ק. ל ה ר"מ דתני: מחיצת הכרם שנפרצה ומר לו גדור, נפרצה ומר לו גדור, נתייש ממנה ול גדרה ה"ז קידש וחייב בחריותו. מ ק: הנותן צמר לצבע והקדיחו יורה נותן לו דמי צמרו. עמוד 9 בב קמ צו. - קג.

10 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר ק: צבעו כור, ם השבח יתר על היציה נותן לו ת היציה, ום היציה יתירה על השבח נותן לו ת השבח. ק: ]רבי מיר[ לצבוע לו דום וצבעו שחור, שחור וצבעו דום רבי מיר ומר: נותן לו דמי צמר ו ק: רבי יהודה: ם השבח יתר על היציה נותן לו ת היציה, ום היציה יתירה על השבח נותן לו ת השבח. ק: ג מי כור? ק: ר"נ מר רבה בר בר חנה: כלבוס. ק: מי כלבוס? רבה בר שמול: כפר דודי. תנו רבנן:]רבי מיר[ הנותן עצים לחרש לעשות מהן כס ועשה מהן ספסל, ספסל ועשה מהן כס ר' דמי עצי ו מיר ומר: נותן לו רבי יהודה: ם השבח יתר על היציה נותן לו ת היציה, ום היציה יתירה על השבח נותן לו ת השבח ומודה רבי מיר: ם נתן עצים לחרש לעשות מהן כס נה ועשה מהן כס כעור, ספסל נה ועשה ספסל כעור, ם השבח יתר על היציה נותן לו דמי היציה, ום היציה יתירה על השבח נותן לו דמי השבח. יבעי להו: יש שבח סמנין על הצמר, ו ין שבח סמנין על הצמר? ק. היכי דמי? ק. ילימ דגזל סמנין ודקינהו ותרנהו וצבע בהן ק. תיפוק ליה משום דקנינהו בשינוי ק. ל צריכ, דגזל סמנין שרויין וצבע בהו, מי? יש שבח סמנין על גבי צמר, דמר ליה: הב לי סמני דשקלתינהו, ו דלמ ין שבח סמנין על גבי הצמר, ד"ל: לית לך גבי ול מידי? ק. מרי: וי ין שבח סמנין על גבי צמר, מי מצי מר ליה לית לך גבי ול מידי? דפסדתינהו נימ ליה: הב לי סמני ל להך גיס: ין שבח סמנין על גבי הצמר ובעי שלומי ליה, ו דלמ יש שבח סמנין על גבי צמר, ו"ל: ה מנחי קמך שקלינהו? ק. שקלינהו, במי שקליה? ק. בצפון. ק. צפון עבורי מיעבר, השבה ל עביד ל הב"ע כגון דגזל צמר וסמנין דחד וצבעיה לההו צמר בהנך סמנין, וק מהדר ליה ניהליה לצמר, יש שבח סמנין ע"ג הצמר, וק מהדר ליה סמנין וצמר, ו דלמ ין שבח סמנין על גבי צמר, וצמר מהדר ליה, סמנין ל מהדר ליה? ק. מרי: תיפוק ליה דייקר ליה ניהליה בדמי ק. ל צריכ, דזל ציבע. ק. ויבעית ימ: כגון שצבע בהו קופ. רבינ: הכ במי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד, וקתי קוף וצבעיה לההו צמר בהנך סמנין, יש שבח סמנין על גבי צמר, דמר ליה: הב לי סמני דגבך נינהו, ו דלמ ין שבח סמנין על גבי צמר, ומר ליה: לית לך גבי כלום? ת שמע: בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ק. למ חזות מילת הי. רב: הנה הנרה לעינים סרה תורה דתני: )ויקר י"ט( ערלים ל יכל ין לי ל יסור כילה מנין של יהנה ממנו, ול יצבע בו ול ידליק בו ת הנר? תלמוד לומר: )ויקר י"ט( וערלתם ערלתו ת פריו ערלים ל יכל, לרבות ת כולם. עמוד 10 בב קמ צו. - קג.

11 ת] מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר ת שמע: בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק. שני התם, דמר קר: )ויקר כ"ה( תהיה, בהויתה תה. ק: רב רמי, תנן: בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק למ חזות מילת הי ק: ורמינהי: ]מרי לה[ רביעית דם שנבלעה בבית הבית טמ ק: ומרי לה: הבית טהור ק: ול פליגי, ה בכלים דהוו מעיקר, ה בכלים דתו לבסוף ק: נבלעה בכסות, רוין, ם מתכבסת הכסות ויוצ ממנה רביעית דם טמה, ום לו טהורה ק: רב כהנ: מקולי רביעיות שנו כן, בדם תבוסה דרבנן. ק: רב רמי, תנן: ממין הצובעין ספיחי סטים וקוצה, יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור ק: למ, עצים יש בהן משום קדושת שביעית ק: ורמינהי: עלי קנים ועלי גפנים שגיבבן בחב על פני השדה, ין בהן משום קדושת שביעית לקטן לכילה יש בהן משום קדושת שביעית, לעצים ק: ]רב[ ומשני, מר קר: )ויקר כ"ה( לכלה, במי שהנתו וביעורו שוין, יצו עצים שהנתן חר ביעורן. ק: וה יכ עצים דמשחן, דהנתן וביעורן שוין רב: סתם עצים להסקה הן עומדין: רב כהנ: ועצים להסקה תני הי "ק[ דתני: ין מוסרין פירות שביעית ל למשרה ול לכבוסה רבי יוסי: נותנין פירות שביעית לתוך המשרה ולתוך הכבוסה. מי טעמ דרבנן? ]רבנן[ מר קר: )ויקר כ"ה( לכלה ול למשרה, לכלה ול לכבוסה ורבי יוסי ומר: מר קר: לכם, לכל צרכיכם. ורבנן נמי הכתיב לכם ]רבנן[ לכם דומי דלכלה, במי שהנתו וביעורו שוין, יצו משרה וכבוסה שהנתן חר ביעורן. ור"י נמי הכתיב לכלה מר לך:]רבי יוסי[ ההו מיבעי ליה לכדתני דתני: לכלה ול למלוגמ תה ומר: לכלה ול למלוגמ, ו ינו ל לכלה ול לכבוסה? כשהו ומר: לכם הרי כבוסה מור, ה מה ני מקיים לכלה? לכלה ול למלוגמ. ומה רית לרבות הכבוסה ולהוצי ת המלוגמ? מרבה ני ת הכבוסה ששוה בכל דם, ומוצי ני ת המלוגמ שינו שוה בכל דם. כמן זל ה דתני: ]תני[ לכלה ול למלוגמ, לכלה ול לזילוף, לכלה ול לעשות ממנה פיקטויזין כמן? כר' יוסי, די כרבנן, יכ נמי משרה וכבוסה. > רבי יהודה: ם השבח כו'. )סימן סבן( עמוד 11 בב קמ צו. - קג.

12 ט ח ז ו ה ד ג ב מן דמר יתיב רב יוסף חורי דרבי ב קמיה דרב הונ, ויתיב רב הונ וקמר: הדרינהו רב יוסף לפיה, מר: הלכה כרבי יהושע בן קרחה והלכה כרבי יהודה בב קמ-הגוזל עצים מימר בשלמ רבי יהושע בן קרחה צטריך, סלק דעתך מינ יחיד ורבים הלכה כרבים, קמ"ל הלכה כיחיד. ר' יהושע בן קרחה מי הי? דתני, רבי יהושע בן קרחה: מלוה בשטר ין נפרעין מהן, מלוה על פה נפרעין מהן, מפני שהו כמציל מידם. ל הלכה כר' יהודה למה לי? מחלוקת וחר כך סתם הי, ומחלוקת וח"כ סתם הלכה כסתם. מחלוקת בבב קמ: ]רבי מיר[ לצבוע לו דום וצבעו שחור, שחור וצבעו דום רבי מיר ומר: נותן לו דמי צמרו רבי יהודה: ם השבח יתר על היציה נותן לו ת היציה, ום היציה יתירה על השבח נותן לו ת השבח וסתם בבב מציע: דתנן: כל המשנה ידו על התחתונה, וכל החוזר בו ידו על התחתונה. ורב הונ? ]רב הונ[ צטריך, סלק דעתך מינ ין סדר למשנה, וסתם וחר כך מחלוקת הי. ורב יוסף? ]רב יוסף[ י הכי, כל מחלוקת וח"כ סתמ, נימ: ין סדר למשנה, וסתם וח"כ מחלוקת הי. ורב הונ? ]רב הונ[ כי ל מרינן ין סדר למשנה בחד מסכת, בל בתרי מסכתות מרינן. ורב יוסף? ]רב יוסף[ כולה נזיקין חד מסכת הי. ויבעית ימ, על התחתונה. משום דקתני לה גבי הלכת פסיקת: כל המשנה ידו על התחתונה, וכל החוזר בו ידו תנו רבנן: הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חטין ולקח מהם שעורין, שעורין ולקח מהם חטין, פחתו לו, ום הותירו הותירו לו תני חד: ם פחתו ותני חד: ם פחתו פחתו לו, ום הותירו הותירו למצע רבי יוחנן: ל קשי: ה ר"מ וה רבי יהודה : ה ר"מ, דמר: שינוי קונה וה רבי יהודה, דמר: שינוי ינו קונה. מתקיף לה ר' לעזר: ממי? דלמ עד כן ל קמר ר"מ ל במידי דחזי ליה לגופיה, בל לסחורה ל מר ל "ר לעזר: ה וה ר' מיר, ול קשי: כן לכילה, כן לסחורה. ]במערב[ מחכו עלה במערב, לר' יוחנן ליב דר' יהודה, וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות? מתקיף לה רב שמול בר ססרטי: י הכי, פילו חטין וחטין נמי ל רבי בהו: שני חטין וחטין, דשליחותיה ק עביד, וכי בעל הבית דמי תדע דתנן: חד המקדיש נכסיו וחד המעריך ת עצמו, ין לו בכסות שתו ול בכסות בניו, ול בצבע שצבע לשמן, ול בסנדלים חדשים שלקחן לשמן עמוד 12 בב קמ צו. - קג.

13 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר ומי? לימ הכ נמי: מי הודיעו לצבע שיקנה צבעו לשה? ל לו משום דמרינן דשליחותיה ק עביד וכיד שתו דמי הכ נמי שליחותיה ק עביד וכיד בעה"ב דמי. רבי ב: ל, כל המקדיש נכסיו ין דעתו על כסות שתו ובניו. מתקיף לה רבי זיר: וכי דעתו של דם על תפיליו? ותנן: המקדיש נכסיו מעלין לו תפילין "ל ביי: ין, דעתו של דם על תפילין, המקדיש נכסיו סבר מצוה ק עבידנ, וין דעתו של דם על כסות שתו ובניו, משום יבה. מתקיף לה רב ושעי: והל חייבי ערכין שנו כן ותנן: חייבי ערכין ממשכנין ותן וכי דעתו של דם על עצמו למשכנו? ל מר רבי ב: כל המקדיש נכסיו, נעשה כמי שהקנה להן כסות שתו ובניו מעיקר. תנו רבנן: הלוקח שדה בשם חבירו ין כופין ותו למכור, ום מר לו על מנת כופין ותו למכור. מי קמר? רב ששת: ה"ק: הלוקח שדה מחבירו בשם ריש גלות ין כופין ותו ריש גלות למכור, ום מר על מנת כופין ת ריש גלות למכור. > מר מר: הלוקח שדה בשם ריש גלות ין כופין ותו ריש גלות למכור. מכלל דמקנ קני ליה לימ פליג דבני מערב דמרי:]בני מערב[ וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל הבית י משום ה ל קשי, כגון דודעיה לבעל שדה וודעינהו לסהדי. ל ימ סיפ: ]סיפ[ על מנת כופין ותו ריש גלות למכור מי? ולימ ריש גלות: ל יקרייכו בעינ, ול זילותייכו בעינ ל מר ביי ה"ק: הלוקח שדה בשם חבירו ין כופין ת המוכר למכור זימנ חריתי, ום מר לו על מנת כופין ת המוכר למכור. קג. > מר מר: הלוקח שדה בשם חבירו ין כופין ת המוכר למכור זימנ חריתי. קג. פשיט מהו דתימ מצי "ל: מידע ידעת דנ לנפשי שקילנ, ופנחי בעלמ הו דקבעינ, וזוזי בכדי ל שדינ, ל דעת דכתב ליה שטר חרינ, ק משמע לן דמר ליה: עניינ עבדי לך בהדי ההו דזבנת ליה בשמיה, ויכתוב לך שטר חרינ. קג. > ום מר לו על מנת כופין ת המוכר למכור. קג. פשיט ל צריכ, דמר להו לסהדי קמיה דידיה: חזו דשטר חרינ ק בעינ, מהו דתימ מצי "ל: מינ שטר מהיך דק שקלת בשמיה קמרת, ק משמע לן דמר ליה: להכי טרחי ומרי להו לעדים קמך, דמינך הו דק בעינ. רב כהנ יהב זוז כיתנ, לסוף ייקר כיתנ, זבניה מרוותיה דכיתנ קג. ]רב כהנ[ ת לקמיה דרב, "ל: מה עביד, יזיל ישקיל זוזי? עמוד 13 בב קמ צו. - קג.

14 מן דמר בב קמ-הגוזל עצים מימר "ל:]רב[ י כי ק זבני מרי הי כיתנ דכהנ הו זיל שקול, וי ל ל תשקול. כמן? כבני מערב קג. דמרי:]בני מערב[ מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות? טו מי יהיב רב כהנ רבע ושקיל תמני? כיתנ ממיל הו דייקר, מיגזל גזלוה ותנן: כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה מרי: התם מנה הוי ול משכיה רב כהנ לכיתנ, ורב לטעמיה דמר רב: עושין מנה בפירות, וין עושין מנה בדמים. עמוד 14 בב קמ צו. - קג.