בס"ד העלון יוצא לעילוי נשמת מזיאנה נג'ימה בת חנינה לבית וזאן ע"ה ובעלה מקיקץ כצאני בר רחל ע"ה לקבלת העלון: עורך: הרה"ג רבי אביח

תמליל

1 בס"ד העלון יוצא לעילוי נשמת מזיאנה נג'ימה בת חנינה לבית וזאן ע"ה ובעלה מקיקץ כצאני בר רחל ע"ה לקבלת העלון: עורך: הרה"ג רבי אביחי סעדון שליט"א עריכה וביקורת: הרה"ג רבי אלעד עידאן שליט"א עורך ראשי: הרה"ג רבי ליאור כהן שליט"א ניתן לשמוע בשידור ישיר את שיעורו של מרן שליט"א בערוץ קול ברמה. או ב'קול נאמן': שיעורו השבועי של מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א נושאי השיעור: א. קצת מענייני ראש השנה ועשי"ת. ב. מעלת הפיוט "לך אלי תשוקתי" ומעלת "כתר מלכות" לבן גבירול. ג. להתרחק משנאת חנם. ד. כפרות בעופות ובכסף. ה. קריאת תהלים ביום כיפור ועוד. ו. דיני מעוברות ומניקות וחולה שיש בו סכנה בצום כיפור. ז. סיום צום כיפור. ח. שבת חשובה יותר מכיפור. אשבוע טוב ומבורך, ושנה טובה בעז"ה. 1 שנה הבאה זה "השם גבולך שלום" )תהלים קמ"ז י"ד( גימטריא "התשע"ז", עם ה"א הידיעה לסימן חמשת אלפים. למעט בדיבור בעשרת ימי תשובה. ביש לנו מראש השנה "עשרת ימי תשובה", וצריך למעט בהם בדיבור כדי לשבור את מדת הכעס, כי אדם שלא מדבר זה מוריד לו את הכעס, ולכן אדם ימעט בדיבור. וככה כותב הרב חיד"א: "מיעוט די'" )ועשרים פעם הוא כותב ככה( והכוונה "מיעוט דיבור". לקרוא תהלים בימים האלה. גוצריך לקרוא תהלים בימים האלה. הרב חיד"א יש לו יומנים שהוא רשם בעצמו משנת תק"ל ומעלה, וכל שנה הוא כותב שם מה הוא למד בעשרת ימי תשובה, למדתי מדרש ולמדתי ראשית חכמה וכו', ובשנת תק"ל הוא כותב: "למדתי תהלים בעשרת ימי תשובה שתים עשרה פעם", איך זה יכול להיות? אלא בשני ימי ראש השנה למד בכל יום פעמיים את התהלים כמנין כפ"ר שזה שלש מאות, אז פעמיים תהלים כפול שני הימים זה ארבע פעמים, ובשמונת הימים הנשארים למד כל יום פעם אחת תהלים, וביחד זה שתים עשרה פעם. ויש אנשים שאומרים שהם עסוקים בתורה ולכן הם פטורים מתהלים, אבל רק גדולי עולם אולי יכולים לפטור עצמם מזה, מפני שהם עסוקים בשאלות חמורות מאד כמו עגונות וממזרות וכדו', אבל אנשים שאין להם שאלות כאלה צריכים ללמוד תהלים, כדי לשבור את המדות הרעות. והרב חיד"א שהיה גאון עולם, 2 אבל עם כל הגאונות, עם כל הבקיאות, עם כל החריפות, ועם כל הפסיקה הישרה, 3 בכל זאת בימים כאלה של עשרת ימי תשובה הוא ישב ולמד ספרי מוסר ואמר תהלים. לא לכעוס בראש השנה. דובמיוחד צריך להזהר מכעס בראש השנה. ואפילו אדם שנכנס הביתה ורואה שהכל לא מסודר, יזהר וישתדל לעזור לאשה ולא לעשות מזה ענין. ומסופר על רבי יהודה פתייה ע"ה 4 שבא לבית בליל ראש השנה, ובגלל החום שם בבגדאד היו עושים את הקידוש מחוץ לבית על הגג, אז הרבנית הדליקה נרות לכבוד ראש השנה ובאה רוח וכיבתה את הנר, אח"כ הרב התחיל קידוש ונשפך היין, ואח"כ הלכו ליטול ידים, ובא חתול וגנב את הצלחת של האוכל )הוא גם רוצה לאכול בראש השנה שתהיה לו 1. ישר כח לרב יגאל כהן שליט"א, מחבר ספר "יגל לבי בישועתך" )ובעז"ה במהדורא הבאה יכתוב "לבי" בלי יו"ד, כי הבי"ת בדגש חזק. ואין אף פעם "ליבי" ביו"ד לא בגמרא ולא בתנ"ך ולא במדרש, וכל לבי לבו ולבך וכו' בעברית זה בלי יו"ד. ורק בארמית יש יו"ד, כמו "ליבא דאינשי אינשי" בסנהדרין ל"ה ע"א(. ומה שאמר שמה שאמרו בגמרא )קידושין ל' ע"ב( "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" הכוונה לספרי מוסר, ככה בדיוק כתב הרב חיד"א כמה פעמים )ברכי יוסף או"ח סי' א' אות ט' ועוד( שהתבלין נגד יצר הרע זה דוקא ספרי מוסר, כי אדם יכול ללמוד "השור והבור" והוא בעצמו יהיה שור )רק שחסר לו קרניים... אבל הוא ישים קרניים מה הבעיה?!(, אז אדם צריך לשבור את האגו שלו, והמלה "גאוה" זה אותיות "האגו", ולכן תהיה אמיתי ותקבל אמת ממי שאמרה, וכל כך חשוב הדבר הזה. 2. והעולם לא יודעים איזה זכרון היה לו. ואם אתה רוצה לדעת איזה זכרון היה לו תראה את המכתבים שלו, יש לו ספר קטן שנקרא "אגרות החיד"א" )והדפיסו אותו בליוורנו והוא מלא שגיאות, כי לא היו יודעים לקרוא את הכתב שלו(, ובמקומות שאתה מבין הוא כ"כ מתוק מדבש. ובגיל שבע עשרה הוא כתב ספר ענק "שער יוסף" על מסכת הוריות שהיא בסה"כ ארבעה עשר דף )והדפיס אותו יותר מאוחר, נדמה לי בגיל שלושים וארבע(, ושלח אותו מתנה לרבו רבי יונה נבון )בעל נחפה בכסף(, והוא כותב לו באגרות החיד"א שם בסוף: "ואף כי מנחתי מנחת הבל, האלקים בשמים שעה אל מנחת הבל", כלומר אמנם מנחתי היא מנחת הבל אבל ה' קיבל גם את מנחת הבל, וכמו שכתוב "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו" )בראשית ד' ד'(... ויש לו סגנון כזה מיוחד, שמשלב את כל המדרשים וכל הגמרות וכל התנ"ך וכו' משהו אדיר. ופעם הוא כתב מכתב לאביו במהירות רבה, אז הוא כתב לו שם "ודרכו יחפז" מלשון חפזון, וזה פסוק בתהלים )ל"ז כ"ג( "ודרכו יחפץ" בצד"י והוא כתב "בדרכו יחפז" בזי"ן, אבל איך נחפז הפסוק הזה והגיע אליו למח ושיבץ אותו? זה משהו מעל הטבע. 3. והוא היה יכול לעבור על תשובה ארוכה של "שאגת אריה", ואח"כ לכתוב את דעתו בשתי שורות "לדעתי הקצרה נראה כך וכך", ואתה רואה בסגנון שלו איך הקושיות וההוכחות מתיישבות. 4. שהיה מקובל גדול, והיה חכם גם בעולם הזה ולא היה מרחף. יש כאלה מקובלים מרחפים, "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" )בראשית א' ב'(, והם מרחפים על פני האויר, אבל הוא היה אדם מיוחד. גיליון מס': 32 פרשת וילך )שבת שובה( ו' תשרי תשע"ז )8/10/16( הדלקת נרות מוצ"ש ר"ת ת"א: 19:28 18:53 17:58 י-ם: 19:33 18:51 17:41 חיפה: 19:28 18:52 17:47 ב"ש: 19:30 18:53 17: בבית הכנסת "אהבת התורה" - איש מצליח רחוב הרב עוזיאל 43 ב"ב. בשעה 21:30 יו"ל ע"י מוסדות חכמת רחמים ברכיה מוצ"ש פרשת "נצבים", כ"ט אלול התשע"ו שנה טובה...(, זה מכאן וזה מכאן, אז הרבנית אמרה: השלחן והכל התלכלך, מי יודע איזו שנה תהיה לנו?! אמר לה הרב: דוקא בזכות שקבלנו את הכל בסבלנות תהיה לנו שנה טובה מאד! ולכן צריך אדם לדעת לכבוש את יצר הכעס שלו. ורבי נחמן מברסלב ע"ה נתן עצות נגד הכעס, והוא אומר שבשעה שיש לך כעס, תחשוב אם יבוא מישהו ויאמר לך: אם תעמוד בנסיון בכעס הזה תקבל עשרת אלפים דולר, היית עומד בזה או לא? ודאי שהיית עומד! )"עשרת אלפים ככר כסף", המן רצה לשחד בהם את אחשוורוש אז הוא ישחד גם אותך...(, אז תאמין שתקבל את זה. וזה נסיון שמביאים לאדם כדי שיעמוד בזה. 5 בכיה ביום ראש השנה. הולא לבכות ביום ראש השנה. ככה אומר הגאון מוילנא )מעשה רב סי' ר"ז( ע"פ הפסוק בנחמיה )ח' י'("ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם". ואם תאמרו: הנה הרב האר"י )שער הכוונות דף צ' ע"א( אמר "מי שנופלת עליו בכיה בראש השנה סימן שנשמתו טהורה"? הרי הוא אמר "מי שנופלת עליו" ולא שהוא בוכה בכוונה, כי אם אדם בוכה בכוונה זה לא טוב שהרי ראש השנה זה יום טוב וצריך להיות שמח. אבל כשאתה קורא בתפלה ובפיוטים וכדו' ואתה מתרגש ובוכה, אדרבה הבכיה הזאת טובה ומראה על נשמה טהורה. "לך אלי תשוקתי" - מכבסה של הנשמה. וולעומת זה ביום כיפור הפוך: כמה שאדם בוכה הרי זה משובח. וגם בזה לא יביא את עצמו לבכות בכח, אלא כשאתה קורא אתה לא יכול להיות שווה נפש לעומת הפיוט כמו "לך אלי תשוקתי". והלואי ולאשכנזים היה פיוט כזה, והייתי מבטיח להם שאם הם היו קוראים את הפיוט הזה, לא היה להם משכילים ולא רפורמים ולא מתבוללים. 6 וכשאתה קורא את הפיוט הזה זה "מכבסה של הנשמה", כי הוא מקלף לך קליפה אחר קליפה, וכשאתה מגיע למלים "ובחלתי בתורתך ובחרתי בתורתי", וכן "ואשמתי וארבתי" וכו', אתה לא יכול לקרוא את זה בשויון נפש. 7 ומה עושה היום יצר הרע? אומר לאנשים: תקראו את זה מהר מהר, אבל איזה טעם יש בזה?! לכן תקרא לאט: "לך אלי תשוקתי, בך חשקי ואהבתי. לך לבי וכליותי, לך רוחי ונשמתי. לך ידי לך רגלי, וממך היא תכונתי". מי חיבר את הפיוט הזה?. זואף אחד לא יודע מי חיבר את הפיוט הזה, ויש כל מיני השערות. יש אומרים היום שחיבר אותו האבן עזרא, אבל מי אמר לכם? כי יש ראשי תיבות אברה"ם, כאן א' ושם ב' וכאן ר' וכו', וכי ככה עושים? ולפחות אם זה היה בדילוגים שוים )כמו שעושים היום במחשב( אבל אין דילוגים אלא אותיות סתם ככה. ובאותה מדה אתה יכול לומר שחיבר אותו רבי יהודה הלוי, כי תמצא כאן י' ושם ה' וכאן ו' וכו'. ובאמת 5. וכמה קשה לאדם לעמוד בזה. ולפעמים אתה דורש מאה דרשות על הכעס, ובשעה שמכעיסים אותך אתה לא יכול לעמוד בזה, כי לפעמים מכעיסים אדם שכבר אין לו כח סבולת, והרמב"ם כתב פעם למישהו שהקשה לו הרבה קושיות: "דבריך מכעיסים גם את הלל הזקן", כלומר אם היה הלל הזקן היית מקבל ארבע מאות זוז )עי' שבת ל"א ע"א(, אל תדאג ויש להם פיוטים קשים מאד, שאתה לא מבין אותם. החתם סופר )חושן משפט סי' ע"ט( אומר שרבי וולף היידנהיים השקיע שנים רבות לפרש את הפיוטים שאומרים האשכנזים. והיום יש עוד חכמים אחרים שעושים את זה, כמו הרב ד"ר דניאל גולדשמיט, שהוציא את הסליחות ואת הפיוטים מחדש, אבל קשה להבין אותם, כי הם בנויים על מדרשים ועל שפה מיוחדת שלא קל להבין אותה. ולכן איך אדם יתרגש מהם? 7. ולפני חמשים שנה )בשנה השניה אחרי החתונה( עשיתי כיפור בג'רבא, והתפללתי שם ברובע הקטן )חארה צג'ירה( בבית הכנסת הכי עתיק בעולם "אלגריבה" )ככה קוראים אותו: אלגריבה-הבודדה, ויש סיבה לדבר הזה. יש בו בית הכנסת הפנימי ויש בית הכנסת מסביב. ועד היום הזה הוא קיים, ופעם הגרמנים הרשעים רצו לפגוע בו והם נפגעו, כי זה שמור מימות עולם. ואומרים שהוא נוסד אחרי חרבן בית ראשון, ויש אומרים אחרי חרבן בית שני, אבל הוא עתיק מאד(, והיה שם הרב של הקהילה הקטנה בג'רבא, והוא היה חזן וקורא פיוט "לך אלי תשוקתי", והיתה לו מטפחת בידו, והוא קורא ובוכה קורא ובוכה, והמטפחת היתה מתמלאת דמעות. כי כל מלה שם מיוחדת. *הנכתב על אחריות העורכים בלבד 1 לחסויות, להפצה, לשאלות, להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות למייל: bait.neheman@gmail.com לטלפון: כל הזכויות שמורות יו"ל ע"י מכון ארח צדיקים שע"י מוסדות חכמת רחמים ברכיה

2 הרב עובדיה ע"ה כותב שחיבר אותו רבי יהודה הלוי )עי' חזון עובדיה-ימים נוראים עמ' רס"ב(. וחכם אחר כותב שחיבר אותו רב האי גאון, אבל זה לא נכון, אלא הוא חיבר את הפיוט שאחריו "שמע קולי". אבל יש שם מלה שלא יכול להיות שחיברו אותה אבן עזרא או רבי יהודה הלוי או רב האי גאון, למה? כי באלפ"א בית"א שם כתוב "ופגמתי", וזה שפה של מקובלים שכל חטא שאדם עושה הוא פוגם במדות העליונות, ולפני שהתחילה הקבלה לא כתבו את המלה הזאת, ומי שימצא מלת "פגמתי" בשירים קדמונים שיביא לי, כי אני אף פעם לא פגשתי אותה, "לא פגשתי ופגמתי". ולכן המלה הזאת התחברה כנראה בדורו של הרמב"ן ואולי אפילו אחריו. והפיוט הזה "לך אלי תשוקתי" הוא "אנונימי", לא ידוע מי חיבר אותו וטוב שהוא ככה, כי הוא מבטא את הנשמה היהודית בשעה שהיא נכספת להגיע לקב"ה! ומי חיבר אותו? זה ישאר סתום וחתום, "סתום הדברים וחתום" )דניאל י"ב ד'(. להקפיד לומר מלעיל ולא מלרע. חויש כאן הערה יפה מאד שאמר אותה רבי ניסן שרוני שליט"א, 8 כשאומרים: ואשמתי, וארבתי, ובגדתי, וגנבתי וכו', רוב העולם בגלל המנגינה אומרים את זה מלרע, אבל מי שאומר ככה פירושו: אני ממשיך לישום, ממשיך לארוב, ממשיך לבגוד, ממשיך לגנוב, וממשיך לעשות את כל העבירות האלה, כי בלשון הקודש יש הבדל במשמעות אם המלה מלעיל או מלרע. האשכנזים אומרים את הכל מלעיל, והמרוקאים אומרים את הכל מלרע, אבל זה לא נכון, אלא יש מלים מלעיל ויש מלים מלרע. 9 והנה דוגמא, כשאתה אומר בתורה: "ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה'" )ויקרא י' י"ט(, צריך לומר מלת "ואכלתי" מלעיל, כי הכוונה אם אכלתי הייטב בעיני ה'. וכן כשאתה אומר "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת" )שמות כ"ה כ"ב(, אם תאמר "ונועדתי" "ודברתי" מלעיל אז פירושה לשון עבר, דהיינו כבר התוועדתי ודברתי, והרי עוד לא התוועדתי שם כי המשכן עדיין לא נבנה )שהרי זה כתוב בפרשת תרומה(, אלא צריך לומר "ונועדתי" "ודברתי" מלרע שאז פירושה לשון עתיד, דהיינו אוועד ואדבר. ולכן גם כאן אם תאמר "ואשמתי" מלרע פירושו אני ממשיך לישום, וכן כולם. ולכן צריך לומר אותם מלעיל. ואם המנגינה לא תסתדר אז תסדר אותה בכח, כיון שזה משנה את המשמעות, והרי כאן אתה מתוודה, וכי 10 אתה מתוודה שתמשיך לעשות את זה?! יהודי לא מגרש יהודי. טיש דבר אחד שקורה בימינו וזה כואב מאד, בשכונת "מאה שערים" בירושלים יש חסידים "יותר מדי", וכשחייל במדים של צבא בא להתפלל בבית הכנסת, הם מגרשים אותו וצועקים לו: חרד"ק ברד"ק תעוף מכאן )וזה קרה לפחות פעמיים או שלש(. אסור לעשות כדבר הזה, כי זה שנאת חנם על לא דבר, והרי הוא בא להתפלל! אסור לבזות אפילו את פושעי ישראל. יופעם היו גזירות בכמה מקומות )כנראה גזירת "אלמווחאדין"(, והיו יהודים שעשו עצמם מתאסלמים כביכול, והיו הולכים למסגד כדי שימלטו מחרב הרשעים הארורים, אבל עשו להם מרתפים ושם היו מתפללים ומקיימים את כל המצוות שביכולתם לקיים. ובא חכם אחד וכתב מאמר על זה, ואמר שיש להם שתי עבירות, למה? כי כתוב בירושלמי )סוכה פ"ה ה"ה( על הפסוק "כי שתים רעות עשה עמי" )ירמיה ב' י"ג( שהיו משתחוים להיכל ומשתחוים לצלם, וא"כ גם כאן זה בדיוק ככה, שהם משתחוים להיכל שהולכים לבית הכנסת להתפלל, ומשתחוים לצלם שהולכים למסגד ומתפללים שם. והדבר הזה הרפה להם את הידים ואמרו שיותר טוב שיתאסלמו לגמרי, וככה נעשו ערבים וגויים לגמרי. אבל בא הרמב"ם ע"ה בצעירותו )כשהיה בן עשרים ושבע( וכתב מאמר שנקרא "קידוש השם" נגד החכם הזה )ולא ידוע מה השם שלו, כי כשהרמב"ם מתקיף מישהו, ההוא יורד ונשכח שמו מן העולם(, ואמר שם שזה לא נכון, כי החכם הזה טעה וכתב שטויות, כתב "טיוטה", 11 וכתב לו: איך אתה כותב ככה ושולח את זה? ועל זה נאמר "שלח חושך ויחשיך" )תהלים ק"ה כ"ח(, כי לא עושים ככה אלא צריך לבדוק את הדברים, שהרי אתה מביא ראיה מהמדרש, אבל מה ענין המדרש לכאן? והרי הוא מדבר כשעושים להכעיס, "משתחוים לצלם ומשתחוים להיכל", וכי אלה עושים להכעיס? הרי הם נכנסו למסגד מפחד החרבות. ודבר שני, הרי המסגד זה לא צלם, כי ערבים הם לא עובדי עבודה זרה אלא הם מאמינים בה', רק שהם אומרים שפלוני הוא השליח, ולכן כיון 8. והוא מדקדק שכתב דברים כדי להנגיש את חכמת הדקדוק לכל אחד. יש חושבים שדקדוק זה משהו מפחיד, אבל זה לא מפחיד אלא זה נפלא ומתוק, ויש בו מתיקות מיוחדת. 9. הגאון מוילנא היה עמל וטורח בצעירותו עם ילדי החיידר שהיו אומרים: "וטהר לבנו לעבדך באמ'ס", והיו אומרים "באמס" מלעיל )ועד היום יש שרים ככה ואומרים "באמ'ס" מלעיל(, ואמר על זה: "לפי צפצופם לא אמרו אמת מעולם!" )עליות אליהו הערה ע"ה(, כי צריך לומר "אמת" מלרע, שהרי האל"ף היא בניקוד שוה סגול ואיך תעמוד בשוא?! 10. וכמו שאמרו במדרש )בראשית רבה פרשה י"ט אות י"ב( שאדם הראשון אמר "היא נתנה לי מן העץ ואוכל" )בראשית ג' י"ב( - אכלתי ואוכל, כלומר אני אכלתי ואמשיך לאכול, ולכן לא נתקבלה תשובתו. 11. וכל דבר שאדם כותב צריך לעשות לו מהדורא שניה ושלישית ולפחות ארבע פעמים, שנאמר "אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ויאמר לאדם" )איוב כ"ח, כ"ז-כ"ח(, וזה כתוב במדרש )שמות רבה ריש פרשת כי תשא( שכל דבר שאתה רוצה לקרוא אותו בציבור תכין אותו ארבע פעמים, וזה ע"פ הפסוק הזה. ואיך לומדים מהפסוק? זה נפלא מאד: "אז ראה" קודם כל אתה רואה את הדבר ועדיין אתה לא יכול לספר אותו, כי קראת ושכחת את הלשון רק בערך. ופעם שניה "ויספרה" אתה יכול כבר לספר אותו. ופעם שלישית "הכינה", אתה מכין אותו. ופעם רביעית "חקרה", כבר אתה חוקר בדיוק את הדבר, ואז "ויאמר לאדם" אתה יכול לומר אותו. ושם מובא שאמרו לרבי עקיבא שיעלה לתורה ואמר להם "לא הכנתי את הפרשה", מה הפירוש לא הכנתי? כי צריכים להכין את הפרשה עם טעמים ועם הכל. )וע"ע תוספות במגילה ל"א סע"ב בד"ה קללות(. שכוונתם לשם שמים אין בזה שום בעיה. ובסוף המאמר הזה כותב הרמב"ם: "פירשו רבותינו זכרונם לברכה, שהפושע אם פשע ברצונו כשיבוא לבית הכנסת להתפלל מקבלים אותו, ולא נוהגים בו מנהג בזיון, וסמכו על זה מדברי שלמה ע"ה שאמר "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" )משלי ו' ל'(, לא יבוזו לפושעי ישראל שהם באים בסתר לגנוב מצוות". וכאן הרמב"ם מדבר אפילו על פושע, והרי החיילים האלה שבאו להתפלל הם לא פושעים אלא הם צדיקים! ואיך נקרא להם פושעים? הרי הם מגינים על ישראל בגופם! צריך לקרב ולקבל את החיילים.א יוהרי החיילים האלה יכולים שלא לבוא לבית הכנסת, אז אם הם באו לבית הכנסת נגרש אותם?! נבזה אותם?! נחרף אותם?! ואם אתם מפחדים שהילדים שלכם יראו חייל עם מדים, וכי הם לא יראו אותו ברחוב?! וגם אם אתם רוצים שלא יבוא עם מדים, אז תאמרו לו: אנא בבקשה בפעם הבאה תשאיר את המדים בבית, "ופשט את בגדי הבד" )ויקרא ט"ז כ"ג(, ותבוא עם בגדים יותר פשוטים, כדי שהילדים שלנו לא יראו וכו'. אבל החיילים האלה לא פושעים כי הם מגינים על ישראל, ולכן אדרבה צריך לקרב אותם. ואפילו אם תמצא לומר שהם פושעי ישראל, הרי הרמב"ם כותב "לא יבוזו לפושעי ישראל שיבואו לבית הכנסת", ולכן תקרב אותם 12 ותעודד אותם. וככה כתב הגאון הצדיק רבי יצחק אלפייה בעל "קונטרס היחיאלי" בתפלת הסנגוריא שלו )דף ע"ב ע"ב(: "ואין לך עבריין גדול בישראל שאינו מוסר את עצמו להצלת עמך ישראל, שעל זה אמרו חכמיך חכמי ישראל ברוח קדשם, כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא )סנהדרין ל"ז ע"א(". ולכן החייל הזה שבא עם מדי צבא הרי הוא לא משחק בצבא אלא הוא שופך את דמו, וא"כ אדרבה צריך לקרב אותו. 13 כל אחד מעם ישראל יש לו ניצוץ.ב יוכמו שאנחנו אומרים בליל כיפור: "אנחנו מתירין להתפלל את העבריינין", כי כל אחד ואחד מעם ישראל יש בו איזה ניצוץ. 14 וכל מי שאין לו שום ניצוץ של יהדות אין לו מה לעשות בארץ ישראל, ולמה הם נמצאים כאן? כי יש משהו בפנים שאומר להם: זו הארץ שלנו, זו המדינה שלנו, זה העתיד שלנו! וכל אחד יודע שיש עתיד לעם ישראל כאן בארץ ישראל )ויש אחד שאומר "יש עתיד", אבל אין לו לא עבר ולא עתיד כי הוא מג'נון(. ובסוף הקב"ה יקיים את כל הדברים שהבטיח, ואיך אומר הרמב"ם )פ"ז מהלכות תשובה ה"ה(? "כבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף ימי גלותם ומיד הם נגאלים", ולכן צריכים לקרב אותם. סגולה לבטל את כל הגזירות.ג ייש סגולה גדולה שאדם יבטל את כל הגזירות: לקרוא את כל התהלים בלי הפסק. וככה אומר הבעל שם טוב: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" )תהלים ק"ו 12. והוא שייסד "תענית דיבור", והיה אדם גדול מאד. ופעם רבי יעקב אבוחצירא ע"ה בא אליו בחלום, ואמר לו: אתה הולך לכל קברי צדיקים אז למה לא תבוא אלי? אמר לו: איך אני אבוא? והרי אתה במצרים ועכשיו שעת מלחמה )מלחמת העולם השניה( ואי אפשר להגיע למצרים, אמר לו: תבוא ואל תדאג. למחרת הלך למפקדה של האנגלים )זה היה בזמן המנדט(, ואמר להם: אני רוצה ללכת למצרים עם כמה רבנים להתפלל על קברות צדיקים, אמרו לו: אין דבר כזה עכשיו שעת מלחמה. והנה היה יהודי אחד שעבד שם, ואמר לחייל האנגלי הממונה על כך: זה אדם גדול, תן לו ללכת כי הוא הולך להתפלל שהמלחמה תגמר, אמר לו: טוב אני אתן לך, מחר בשעה שבע הרכבת יוצאת עם החיילים ואני אשמור מקום בשבילך, אמר לו: אני לא יכול כי אני מתפלל בנץ החמה )והוא מתפלל עם כוונות הרש"ש וכו'( ואני לא אגמור בשעה שבע, אני רוצה ליסוע בשעה שמונה. אמר לו: רק רצונך אתה עושה? אנחנו יוצאים בשבע, ואם לא הגעת זו בעיה שלך, אמר לו: אני בא בשמונה. ולמחרת באים ליסוע בשבע והרכבת לא רוצה לזוז, מביאים טכנאים ואבטיחים ושום דבר לא עוזר, הרכבת עושה להכעיס ולא רוצה לזוז. וכשהגיע הרב עם הפמליא שלו בשעה שמונה, אמר לאותו חייל: עכשיו אנחנו רוצים ליסוע, אמר לו: יש פנצ'ר והרכבת לא נוסעת, אמר לו הרב: עכשיו תסע. התחילו והנה הרכבת נוסעת, התפלאו ואמרו: זה אדם גדול, משהו מפחיד. וכשהגיע למצרים הלך הוא והרבנים והתפללו בדמנהור בקברו של רבי יעקב במשך שלשה ימים ושלשה לילות, ובאותו זמן היה שם חושך והאפלה מוחלטת )וכמו שהיה פעם במלחמת כיפור בשנת תשל"ד. ואז אני חליתי וקראתי בתהלים )מ"ד כ'( "ותכס עלינו בצלמות", והמלים "עלינו בצלמות" בגימטריא תשל"ד(, והנה בלילה השלישי פתאום הכל הואר, והגרמנים הארורים ברחו ימח שמם ואבד זכרם. וכשחזר, ההוא קם לפניו ואמר לו: ידעתי כי יש אלקים בישראל! )ע"פ מלכים ב', ה' ט"ו(. את הסיפור הזה סיפר רבי מרדכי אליהו לבבא סאלי עליהם השלום, והוא אמר לו: אני רוצה לשמוע את הסיפור מבעל הדבר, אז קראו לרבי יצחק אלפייה והוא סיפר לו את הכל )וכל הפרטים כתובים(. 13. ויש אומרים שאסור לברך את החיילים, אבל למה? הרי אם מישהו נתן לך תרומה עשרה שקלים, אתה תגיד לו "מי שבירך אבותינו הקדושים הוא יברך" וכו', אז אם נתן לך כמה דמים תברך אותו, ואם נתן לך דמו לא מגיע לו ברכה? יעלה על הדעת דבר כזה?! ולכן אדרבה צריך לברך ולקרב אותם. 14. יש משוגעים קיצונים שקוראים לעצמם "חסידי סאטמר" )וזה לא כולם ח"ו אלא כמה משוגעים. וכתוב "לא תחסום שור בדישו", והפועל של מלת תחסום זה "חסם", שזה ר"ת חסידי סאטמר משוגעים(, ומה הם עשו? פעם הלכו להצטלם בשבת עם אחמדינג'אד )והם לא אמרו בואו נצטלם, אלא הם רק עמדו שם וצילמו אותם(, כי אולי אחמדינג'אד יכבוש פעם את העולם ח"ו, ויש תמונה כזאת שהם מצטלמים אתו בטלית, ויש שם אפילו בחור צעיר בין שלש עשרה שנה, וכולם מחייכים מאוזן לאוזן, ופורסם הדבר עד שהאדמו"ר מאמריקה כעס עליהם ואמר להם: הגזמתם, לא עושים כדבר הזה. ובאותו שבוע הלך יהודי אחד ממאה שערים להתפלל בהנץ, ובדרך פגעו בו ערבים והרגו אותו! ולכאורה הרי מאה שערים הם נגד המדינה וכו', אבל יש גבול לשגעון! והתורה שאמרה בפרשת כי תבא "והיית משוגע" )דברים כ"ח ל"ד(, לא התכוונה שמצוה להיות משוגע אלא הפוך זה עונש, ולכן אסור לאדם להשתגע! מה המעשים האלה? לכרות ברית עם האויבים שלנו?! ואחד שלח לי מכתב ואמר לי: יש לנו שכן שהוא לא ציוני ורוצה לתלות את דגל החמאס על המרפסת מה לעשות? אמרתי לו: אל תתנו לו לעשות את זה, ואם הוא לא ציוני שלא יתלה כלום, אבל למה לתלות דוקא דגל החמאס? וכי הוא חושב שבזה חמאס לא יפגעו בו? מה השגעון הזה? הרי אנחנו כולנו אחים, מהפושע הגדול עד הצדיק הגדול כולנו אחים! ומי שמוציא את עצמו מכלל ישראל זה לא בסדר. 2 לחסויות, להפצה, לשאלות, להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות <<< למייל: bait.neheman@gmail.com לטלפון:

3 ב'(, מה זה ימלל? ימולל, וכמו שאמרו בגמרא )במסכת ביצה ל"ג ע"ב( שאדם לוקח בשמים "מוללו ומריח בו", כלומר לוקח את הבשמים ומולל אותם בידיו, אז "מי ימלל גבורות ה'" דהיינו מי שרוצה למולל ולבטל את הגבורות - "ישמיע כל תהלתו", שיקרא את כל התהלים, וככה הוא ירגיע אותם. ולכן יש כאלה נוהגים בליל כיפור לקרוא כל התהלים, אבל הכי חשוב לקרוא בלי הפסק שלא לדבר באמצע. ואחרי שאתה קורא את כל התהלים תבקש מה שאתה רוצה, ויש הרבה אנשים עם בעיות וצרות כל אחד והבעיות שלו, איך כתוב? "אשר ידעון איש נגע לבבו" )מלכים א', ח' ל"ח(, אז תקרא את כל התהלים ואח"כ תאמר: בזכות התהלים ובזכות דוד המלך תתן לי" וכו', ויהיה לך טוב. מעלת "כתר מלכות" של בן גבירול.ד יויש "כתר מלכות" של בן גבירול, שהעולם לא יודעים את הערך שלו. ואמנם יש כל מיני כתרי מלכות אבל של בן גבירול עולה על כולם! למה? כי השתפכות הנפש שיש בסופו אין כמוה בעולם. ומי שיקרא את זה והוא יודע עברית אפילו יהיה לבו אבן, הוא לא יכול לקרוא בלי לבכות. וכשאשתי היתה חולה הייתי כמה פעמים נכנס למטבח וסוגר אותו כדי שהיא לא תשמע את הבכי שלי, והייתי קורא "כתר מלכות", כי אז אתה נמס. ולמשל בן גבירול אומר שם: "ומה יסכן-לך כי ר מ ה תקחני לאוכל, יגיע כפיך כי תאכל", כלומר אם אתה תהרוג אותי כי מגיע לי עונש, אז הר מ ה והתולעה תקח אותי כדי לאכול אותי, אבל יגיע כפיך כי תאכל?! וכי היא תאכל את יגיע כפיך? ואיך הוא עשה בחכמה רבה, שהרי הפסוק אומר "יגיע כפיך כי תאכל" )תהלים קכ"ח ב'(, דהיינו כשאתה אוכל את יגיע כפיך אז אשריך וטוב לך, אבל כאן הכוונה "יגיע כפיך כי תאכל", דהיינו אתה בראת אותי וכביכול יגעת בי אז זה יגיע כפיך, ואיך עכשיו הר מ ה תאכל אותי? לכן תרחם ותחוס עלי. ואיך שהוא מתאר שם את האדם, שכמה שאדם חושב שהוא מתעשר הכל הבל וריק, "בשלום שודד יבואנו ועיניו פקח ואיננו" וכו', ואתה קורא את הדברים ורואה שכולם אמת לאמיתה, ואי אפשר לברוח מהם, לכן תקרא את זה. ורבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי )דף רע"ח ע"א( אמר על חכם אחד שהגיע עד שערי מות, ועשה נדר שכל יום כיפור באשמורת יאמר "כתר מלכות" של בן גבירול, וניצול בנסי נסים. לדלג כמה דפים ב"כתר מלכות".ו טהתימנים )לפחות חלק מהם( קוראים את זה עד היום מלה מלה באשמורת הבוקר בבית הכנסת. ואנחנו היינו קוראים את זה בישיבה, אבל מדלגים על כמה דפים שמדברים על הכוכבים והגלגלים, כי היום המדע השתנה, ופעם היו חושבים שלכל כוכב יש גלגל שהכוכב יושב שם והגלגל מסתובב, וכמו אדם שיושב באוטובוס והאוטובוס מסיע אותו, אבל אח"כ התברר שאין גלגלים, כי היתה להם קושיא אז עשו גלגלים וכשהקושיא תורצה אין גלגלים, מה הקושיא? אמרו: אם הכוכב בלי גלגל אז למה הוא לא נופל עלינו? אבל היום יש תירוץ לזה כי יש כח מושך, אז א"כ ה' עשה כח מושך ואל תשאל אותו שאלות כי הוא יודע מה לעשות, וא"כ הגלגלים נעשו בחשיבה של פעם. "בששה ושלושים אלף שנים".ז טיום אחד הרב קורח שליט"א שלח לי שאלה ואמר לי: יש בכתר מלכות כפירה! כי כתוב שם על הגלגל השמיני שהוא גבוה מאד, "וכל כוכב מהם יקיף הגלגל בששה ושלושים אלף שנים מרוב גבהותו", דהיינו שכל אחד מהכוכבים יסתובב על הגלגל בשלושים וששה אלף שנה, והרי חכמים אמרו )סנהדרין צ"ז ע"א( שית אלפי שני הוו עלמא, כלומר ששת אלפים שנה יתקיים העולם, אז איך כתוב שלושים וששה אלף שנים?! זה כפירה! אמרתי לו: אתה חושב שבן גבירול משוגע? אפיקורוס? וכי יעלה על הדעת דבר כזה? והרי כבר שבע מאות שנה שכולם קוראים אותו, איפה כל המפרשים שקראו אותו? איפה כל הדורות שקראו אותו? וגם מרן מזכיר אותו בבית יוסף 15 )סי' קי"ג( ומשמע שקרא אותו, ופתאום אתה מוצא בו כפירה?! ביאור כוונת בן גבירול.ז יאז אמרתי לו: בוא אגיד לך את הכוונה שלו, משל למה הדבר דומה? לאדם שאומר "הנמלה הולכת במהירות כך וכך לשעה, ואם היא תלך מכאן לחיפה )והיא תמצא את הדרך הסלולה ביותר שאף אחד לא ירמוס אותה, או שיהיו אנשים שיגידו לכולם להזהר שהנמלה עוברת...( היא תגיע בשנתיים", וכי היא תחיה שנתיים? הרי היא חיה רק ששה חודשים וא"כ היא תמות בדרך, אבל הכוונה שלפי קצב ההליכה של הנמלה שהוא כך וכך לשעה אז היא תגיע לחיפה בשנתיים. או יותר פשוט "צב" )לא הצב של המכתבים אלא צב אמיתי( 16 שהולך לאט לאט כי יש לו בית שלם על הגב שלו, שאם הוא ילך לחיפה יתכן שהוא ימות בדרך אבל הוא יגיע נגיד בעשר שנים. וא"כ גם כאן אותו דבר, הכוכב הזה ע"פ המהירות שלו והגודל של הגלגל הוא צריך שלושים וששה אלף שנה בשביל להקיף את הגלגל, אבל למעשה העולם קיים רק ששת אלפים שנה, מה הקושיא?! וכמו שאני זורק כדור למרחקים, ובאמצע כשהוא מגיע למקום פלוני בא מישהו ועוצר את הכדור, אז אמנם הכדור לא הלך כל הדרך אבל לפי קצב המהירות שלו הוא היה יכול להגיע למרחקים. אתה רוצה הוכחה לזה? רבנו זרחיה הלוי שכתב ספר "המאור" על הרי"ף, מובא ממנו בשיטה 15. שאמר שם שלפי הרמב"ם שאסור לתת הרבה תוארים לקב"ה, לא נכון מה שאומרים ב"כתר מלכות" אתה חי ואתה קיים ואתה גבור ואתה אלוה וכו', אבל כל העולם אומרים את זה. 16. ופעם היו שולחים מכתבים בדואר ותוך יומיים )אפילו פחות( היו מגיעים, אבל היום בסמל של דואר ישראל יש "צבי" אז מחקו את היו"ד ונשאר "צב", והיום מכתב יכול להגיע כעבור שנים. והשנה קבלתי מכתב שהתאריך של הכתיבה שלו הוא שנת תשע"ב! פן תאכל ושבע"ת... מה קרה לכם? ארבע שנים המכתב מסתובב, למה לא שלחו אותו? או אם אתה שולח צ'יק הוא לא מתקבל, אין מה לעשות. מקובצת )בבא מציעא דף צ"ח ע"ב( שאומר "אין מערכת כוכבים דומה לחברתה ברבבות אלפי שנים", ואיך הוא אומר "רבבות אלפי שנים"? הרי זה נגד הגמרא? וכי סלקא דעתך שהרז"ה יאמר דבר כזה? אלא הכוונה אם יהיו רבבות אלפי שנים אף פעם המולד והמצב של הכוכבים לא דומה לחבירו ע"פ החשבון, וא"כ אין בזה שום דבר ומותר לומר את זה. 17 "ולא אשלחך כי אם ברכתני".ח יויש ב"כתר מלכות" של בן גבירול עוד ביטוי: "אברח ממך - אליך, ואתכסה מחמתך בצלך. ובשולי רחמיך אחזיק עד אם רחמתני, ולא אשלחך כי אם ברכתני", כלומר אני בורח ממך מהפחדים מהעונש ומהיסורים - אליך! כי לאיפה אני אברח?! איך כתוב בפסוק? "אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח" )תהלים קל"ט ז'(, וזה מה שאמר כאן "אברח ממך - אליך", 18 "ואתכסה מחמתך בצלך", כלומר כשחם לי ואתה מעניש אותי בחום של גיהנם, אני בורח מהחום הזה ואני צריך להתכסות, איפה אני מתכסה? בצל שלך. ואח"כ אומר: "ובשולי רחמיך אחזיק", דהיינו אני תופס כביכול בשוליים של מדות הרחמים שיש לך, "עד אם רחמתני". ואח"כ אומר: "ולא אשלחך כי אם ברכתני". ורבי יוסף חיים ע"ה )תיקון תפלה עמ' ל"ה( אומר שזה לא בסדר כי לא מדברים ככה לקב"ה, והרי יעקב אבינו אמר את זה למלאך, ואיך אנחנו נאמר את זה לה' יתברך?! ובעל אהלי יעקב )דף ס"ד ע"ב( אומר שיש בזה משהו, ולכן לא לומר את זה. אבל יש מקור לדברי בן גבירול, בגמרא ברכות )ל"ב ע"א( שאומרת: "ועתה הניחה לי - מכאן שתפסו משה לקב"ה כאדם שתופס את חבירו בבגדו, ואמר לו איני מניחך עד שתעשה בקשתי", ולא הכוונה שתופס אותו אלא שמתחנן לפניו, כמו עבד שבא ומנשק את שולי אדרתו של אדונו, ואומר לו: תסלח לי ותעביר לי, זה פירוש הדברים. אז בן גבירול מצא פסוק יפה ושיבץ אותו, וככה היו עושים כל חכמי ספרד, וכולם קראו את זה כבר שבע מאות שנה ואף אחד לא הרגיש בזה. אבל מי שרוצה לדלג את זה אין הכי נמי, כי אולי המלה הזאת קצת צורמת לאנשים שלא מבינים. כפרות בעופות ובכסף.ט יטוב לעשות כפרות בערב יום כיפור. יש עושים כפרות בעופות, ויש עושים כפרות בכסף. ופעם היינו עושים בעופות, והיתה לי טרחה רבה להביא את העופות, ואח"כ היה צריך לנקות אותם, ואח"כ לעמוד על השוחט שיבדוק את הסכין בין עוף לעוף, יש שוחט אחד שאמר לי מה בתונס לא אכלתם עופות, אמרתי לי בתונס הבשר היה בזול יותר מהעוף, העוף זה רק בשביל יולדת, וכאן כל הזמן עופות, תבדוק לי תעשה טובה, אומר לא יכול, תעשה עשרה עופות למשל, אח"כ תבדוק בבת אחת את הסכין, ואני מקווה שהסכין בסדר, ככה נראה. אבל אפשר לעשות כפרות בכסף. והרב חיד"א )בחק לישראל פרשת משפטים ליום ד'( כותב: "כסף" במילוי )כלומר כ"ף סמ"ך פ"ה( גימטריא "כפרה" )שלוש מאות וחמש(, אז תקח את הכסף ותסובב ותאמר: זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, הכסף הזה לצדקה ילך ואכנס אני או ותכנסי את או ותכנסו אתם )אם עושה לילדים שלו( לחיים טובים ולשלום. 17. יש כאלה שחושבים שאסור להעלות שאלות בעיקרי האמונה, מחשש אולי השומעים ישתבשו, ולכן אסור לשאול כלום. ומה קרה מזה? היו בחורים שלמדו בישיבה מפורסמת והיתה להם שאלה באמונה, הלך אחד מהם לראש ישיבה שם שהיה גאון מפורסם )וכבר הלך לעולמו( ואמר לו: יש לי שאלה, אמר לו: אתה חושב שאין לי שאלות? גם אני יש לי ספיקות ושאלות, אז אני מתעמק בגמרא והשאלות עוברות. אבל אחרי שיגמור להתעמק השאלה תכרסם לו במח כמו היתוש של טיטוס, ולכן חייבים הרבנים ללמוד תשובות לכל השאלות, כי יש תשובות להכל. וככה עשה רב סעדיה גאון, ככה עשה הרמב"ם, ככה עשה בעל ספר העיקרים, ככה עשה בעל ספר אור ה', וככה עשו בכל הדורות, ואם אדם לא ילמד הוא ישתבש ולא יידע מה לענות. והנה חכם אחד שכותב ב"הדברות" השתבש )ויש שם עורך נפלא רבי זמיר כהן שליט"א שהוא חכם גדול(, שאלו אותו: ה' ברא את העולם יש מאין או יש מיש? והוא אומר: "זו מחלוקת בין הרמב"ם ובין פרקי דרבי אליעזר, שהרמב"ם כותב יש מאין ורבי אליעזר בן הורקנוס סובר יש מיש"! סלקא דעתך דבר כזה? שרבי אליעזר הגדול של הגמרא, שידע כל התורה כולה ואי אפשר ללמוד את החכמה שלו, סובר יש מיש? זה שיבוש! זה טעות! ויש קטע בפרקי דרבי אליעזר )פרק ג'( שהרמב"ם )מורה נבוכים ח"ב פכ"ו( אומר תזהר ואל תקבל אותו כפשוטו, ואתה עושה מזה מחלוקת הרמב"ם ורבי אליעזר?! ואם מחר ישאלו אותך: הקב"ה יש לו גוף ודמות הגוף או לא? וכי תאמר זה מחלוקת הרמב"ם ורש"י, כי הרמב"ם כתב שאין לו גוף ודמות הגוף, ורש"י )בראשית א' כ"ז( כתב "לימדך הכתוב שדיוקן יוצרו הוא"! )ויותר מזה יש גמרא )מועד קטן דף ט"ו ע"ב( שאומרת "דמות דיוקני נתתי בהן"(. אלא הדברים האלה לא כפשוטם, וככה כותב הראב"ד )בהשגות בהלכות תשובה פ"ג ה"ז( "בדברי האגדות המשבשות את הדעות". ולכן אדם צריך לדעת לא כל דבר ודבר תכתוב שטויות. וצריך לקחת את החכם הזה ולומר לו: הרי אתה טריפוליטני )ככה אני מניח לפי השם שלו(, ויש פיוט נפלא "ה' מה נעמה אהבתך" שאומרים הטריפוליטנים בלילות שבת )וגם הג'רבאים היו אומרים אותו( וחיבר אותו אבן עזרא, ושם כתוב: "ה' היש ויש מאין תתה" )ואומרים שהפיוט הזה משגע. וכשרבי חיים חורי ע"ה היה שר אותו, השמש בבית הכנסת בגאבס היה רוקד מאחוריו! כי אתה משתפך בפיוט הזה(. והרי כולם יודעים שהעולם הזה נברא יש מאין. ואם יבוא אפיקורוס ויאמר לך: איך אפשר לברוא יש מאין? תאמר לו: וכי יש מיש אתה יכול לברוא? נראה אותך שתקח איזו אבן ותברא ממנה בן אדם חושב והולך וכו', וכי זה מובן לך? הרי גם זה לא מובן. ואם אתה רוצה בכל זאת לדעת מה זה יש מאין, יש לנו חכם לפני ארבע מאות שנה שכתב שמי שלומד "אלגברה" יודע שמינוס כפול מינוס זה פלוס, אז א"כ זה יש מאין, כי אין כפול אין, זה יש. וכל השאלות האלה יש עליהם תשובה, רק שצריך אדם ללמוד וללמוד וללמוד, ואם לא ילמד הוא לא יידע מה לענות. וככה כתוב בפרקי אבות )פ"ב מי"ד( "הוי שקוד ללמוד תורה - ועם זה - ודע מה שתשיב לאפיקורוס". ולכן אמרתי את השאלה הזאת של שלושים וששה אלף שנים ואני אומר עוד כל מיני שאלות, ומי שיש לו קושיא שלא ישמע אותי, וכי אני מכריח אתכם לשמוע? מי שלא רוצה שלא ישמע. 18. והרמב"ם משתמש בביטוי הזה בפירוש המשנה שלו )מסכת ראש השנה פרק ד'(. וקרוב לודאי שראה את זה אצל בן גבירול. 3 לחסויות, להפצה, לשאלות, להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות <<< למייל: bait.neheman@gmail.com לטלפון:

4 עדיף שיהיה לעני כסף ולא עופות. כומה מרויחים בכסף? הרבה דברים. דבר ראשון, יש כאלה שעושים ע"פ הקבלה ששחיטת הכפרות רק בערב כיפור, ומתי? באשמורת הבוקר, 19 ואח"כ לוקחים אותם לעניים. אבל העני מסכן הבאת לו עוד עבודה לפני החג כי הוא צריך למרוט את העופות, כי אין באותו היום בבוקר מי שימרוט, אז אין לו ברירה והוא לוקח ומורט בעצמו )ועל זה הוא אומר בסליחות "ממושך ומורט ממנו"...(, ואח"כ באים עוד אנשים ומביאים לו את העופות שלהם, עד שנשאר לו כמות של עופות שצריך לאכול אותם עד חנוכה, אז הוא אוכל ואוכל ואשתו אין לה בגדים לחג, כי הוא לא קנה לה שום דבר אלא רק עופות... והמקרר כולו מלא עופות. 20 אבל כשאתה עושה בכסף הכל פשוט, כי הכסף הזה אתה מחלק אותו לצדקה, אז תן אותו לעני שיקנה בו בגדים לחג, ישמח בו בחג הסוכות, יקנה אתרוג מהודר, אשתו תקנה שמלה מהודרת, והתורה אומרת: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" )דברים ט"ז י"ד(, 21 וכמו שאמרו חכמים )פסחים ק"ט ע"א(: "ושמחת בחגך - במה משמחה בבגדי צבעונין", וכי כתוב "משמחה בעופות שכל הזמן תמרוט אותם"?! לא ככה עושים. בעופות יש צער בעלי חיים.א כודבר שני, שלפעמים שמים את העופות בתוך לולים על לולים, והם ביסורים כשהם רעבים וצמאים, ויושבים שם כמה שעות והשמש קודחת עליהם, ואתה לא יכול לדעת אם הם נטרפו או שימותו, ויש בזה צער בעלי חיים שזה דאורייתא, מה אנחנו עושים בזה?! 22 ולכן עדיף לעשות בכסף. מנהג מרן הרב עובדיה זצ"ל.ב כאבל הרב עובדיה ע"ה יש לו שיטה אחרת, הוא היה לוקח עופות ועושה בהם כפרות, אח"כ הוא אוכל אותם, וכמה שהם עולים הוא נותן לצדקה )ככה ראיתי שפרסמו שהוא עושה(. וזה יחסוך הרבה כי העני לא צריך למרוט את העופות )רק שצריך להקפיד שהעופות לא יהיו בצער ויסורים(. ופעם הרב היה עושה בכסף, אבל אח"כ חזר בו ועושה בעופות ואת מחירם נותן לצדקה, וגם זה טוב. ולכן אם אדם לוקח כמה עופות למקום מסויים ששוחטים שם, נותן להם את העוף ואתה נותן תמורתו צדקה לעניים, אין הכי נמי. אבל מי שעושה ככה צריך שלא ישאר עד הרגע האחרון, אלא כל עשרת ימי תשובה אפשר לעשות כפרות, כי אי אפשר לעשות הכל בליל תשעה בתשרי אחר חצות, שהרי יש אלפים ורבבות, ולכן יעשה את זה מוקדם. העיקר בכפרות לחזור בתשובה ולעזור לעניים.ג כופעם כפרות זה היה רק לאנשים בודדים מקובלים ויחידי סגולה, ומרן היה נגד הכפרות וכתב "מנהג של שטות הוא", 23 למה? כי הרמב"ן )הובא בארחות חיים הלכות עיוה"כ אות א'( והרשב"א )ח"א סי' שצ"א( אמרו שזה מדרכי האמורי, שהרי איך אתה לוקח תרנגול ושם עליו את כל העוונות שלך?! והתרנגול מסכן אומר "אני הגבר ראה עני בשבט עברתו, אותי נהג ויולך חושך ולא אור, אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום" )איכה ג' א'-ג'(, ואמר אחד מגדולי החסידים רבי מאיר מפרימישלאן ע"ה: מה התרנגול אומר כשלוקחים אותו לשוחט? "אני הגבר" גבר זה תרנגול, "ראה עני בשבט עברתו" כל הזמן אני רואה עוני, שהוא מעיר אותי באמצע הלילה, ואח"כ "אותי נהג ויולך", שהוא הנהיג אותי ומוליך אותי לשוחט, "חושך ולא אור" באשמורת הבוקר כשעדיין אין אור, ואח"כ אומר: "אך בי ישוב", אתה חושב שהוא שב בתשובה? "יהפוך ידו כל היום" הוא רק הופך ומסובב את ידיו ועושה כפרות אבל לא חוזר בתשובה... כי אדם חושב שהתרנגול לקח את כל העוונות, "ונשא השעיר עליו" )ויקרא ט"ז כ"ב(, אבל העיקר לחזור בתשובה. ויש כאלה שאפילו מכוונים שמה שעושים לתרנגול היה ראוי לעשות לאדם ב"מ. ולכן אדם צריך לחזור בתשובה ולעזור לעניים, ואין לך מצוה גדולה מזו. מה התרגום של "רחמנא אדכר לן"?.ד כיש חכם אחד שאינו מבין בדקדוק, אבל יש לו שיטה שכל דבר שיוצא מטעם הישיבה הוא מקשה עליו. וכשיצא הסידור "איש מצליח" הוא עשה עליו השגות, אבל הם דברים בטלים, "ויאמר לו רדוף כי השג תשיג והצל לא תציל" )ע"פ שמואל א', ל' 19. והיה חכם אחד רבי שמואל עידאן ז"ל שהיה עושה ככה, והיו באותו היום ערב כיפור אומרים סליחות מוקדם, והוא שוחט שם במקום רחב וגדול ליד בית הכנסת התוניסאים )בפרדס כץ(. 20. ופעם היה שגעון יותר מזה, היתה עיירה אחת בחו"ל "בן גארדאן" )בגבול שבין תונס ללוב( שהיו בה עניים, עד שכולם נסעו לארץ ישראל ונשארו העשירים, אז כשהם היו שוחטים את הכפרות לא היה למי לתת את העופות, כי כולם עשירים אז אחד היה אומר לשני: למה תביא אלי את העוונות שלך? אני לא צריך את הכפרות שלך! אז מה עשו הגאונים האלה? שמו אותם באיזו גבעה ובאו עופות ואכלו אותם )זה לא "גבעת הערלות" )יהושע ה' ג'( אלא גבעת הכפרות...(, וזה היה שגעון, כי לא עושים ככה. 21. ובאים הכסילים ואומרים: התורה השמיטה את האשה, שהרי לא כתוב "אתה ואשתך", איפה האשה? אבל תשימו לב, הרי התורה הזכירה "בתך" והזכירה "אמתך" שזו שפחה כנענית, אז אם שפחה כנענית הזכירה יתכן שאת האשה לא תזכיר? אלא האשה כלולה במלה "אתה", כי אתה והאשה זה גוף אחד! והזוהר )ויקרא דף ז' ע"ב( אומר שאדם בלי אשה זה "פלג גופא" כלומר חצי גוף, ולכן כשהתורה אמרה "אתה" היא התכוונה אתה והאשה ביחד, ואח"כ בנך ובתך עבדך ואמתך, כי התורה מכבדת את האשה. 22. ויש מחלוקת בפוסקים אם צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן, וכן יש מחלוקת בדעת הרמב"ם בזה. אבל הרמב"ם מפורש במורה נבוכים )ח"ג פי"ז( כותב: "חכמים דרשו בפסוק בפרשת בלק, על מה הכית את אתונך )במדבר כ"ב ל"ב(, מכאן שצער בעלי חיים דאורייתא, כי אחרת מה אתה רוצה מבלעם? הרי מותר לו להכות את האתון, אלא ודאי צער בעלי חיים דאורייתא" )ולא כולם ראו את זה(. וא"כ נראה באמת כדעת האומרים שלפי הרמב"ם צער בעלי חיים דאורייתא. 23. הערת המערכת: כן נכתב בדפוס ראשון של שלחן ערוך אורח חיים )שנת של"ח(, בכותרת לסימן תר"ה. ח'(, וכל הקושיות שלו הבל וריק. ומקרוב הוא שלח לי שאלה: תרגמתם בסליחות כשאומרים "רחמנא אדכר לן" - הרחמן תזכור לנו, מה פתאום? הרי "הרחמן" זה סמיכות, כי אומרים "רחמן ונאמן". למה? איזו סמיכות? וכי "רחמן ונאמן" זה סמיכות? שתהיה לנו בריא. מה אתה רוצה שנתרגם? "הרחום"? והרי גם בזה יש לנו "רחום וחנון"?! אבל גם זה לא סמיכות אלא זה "שמיכות" שמתעטפים בהם כשקר בחורף... ואנשים לא יודעים מה הם מדברים ולא מבינים כלום, "הורם מה שידברו הבינם מה שיאמרו" )קטע מתפלת יום הכיפורים(, כי "סמיכות" פירושו כמו: "ב ית-יעקב" שהכוונה בית של יעקב, ובמקום לומר "של" משנים את המלה ואומרים "ב ית". וכן "מלאכת-הקודש" שהכוונה מלאכה של הקודש. 24 זה נקרא סמיכות, אבל "הרחמן" זה סמיכות?! אדרבה זה התרגום המלא של המלה "רחמנא" בארמית, כי האל"ף בסוף מלה בארמית היא ה"א הידיעה, אז "רחמנא" זה "הרחמן". ואם כדבריו איך אנחנו אומרים בברכת המזון: "הרחמן הוא ישתבח על כסא כבודו", וכן "הרחמן הוא ישתבח בשמים ובארץ"? והרי "הרחמן" זה סמיכות ואיפה הסמיכות כאן? וא"כ כמו ששם אומרים "הרחמן הוא ישתבח" אז גם כאן אומרים "הרחמן תזכור לנו עקידתו של יצחק" וכו', וכן על זו הדרך, כי זה לא סמיכות. 25 מעוברות ומניקות ביום הכיפורים.ה כמעוברות ומניקות מתענות ביום הכיפורים, זה הדין. אבל לפעמים אין בכוחן להתענות אז צריכים לדאוג ממחר )כ"ט אלול תשע"ו( להביא להם "שקדיה" )ומוכרים את זה בחנויות "טבע"(, ולקחת כל יום כף אחת, וזה מחזק את האשה המעוברת או המניקה. ויש עוד כדורים מיוחדים למעוברות ומניקות, וכמו שיש כדורים לכל אדם שנקראים "קלי-צום". 26 ויש כאלה אומרים שהכדורים לא עוזרים להם וצריך לקחת שקדים, אז עדיף לקחת גם את זה וגם את זה, "תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך" )קהלת ז' י"ח(. מעוברת שהריחה אוכל ביום כיפור.ו כאם המעוברת הריחה אוכל ביום כיפור ואמרה: איזה בישול יפה, איזה מרק נפלא, אני רוצה לאכול מזה! אז לוחשים לה באוזן "היום כיפור". 27 ובמדה וזה לא 24. ולפעמים מצאנו בתורה ארבע מלים סמוכות: "זאת תורת נגע הצרעת בגד הצמר" )ויקרא י"ג נ"ט(, שהכוונה: תורה של הנגע, הנגע של הצרעת, הצרעת של הבגד, והבגד של הצמר, וזה ארבעה נסמכים וסומך אחד "הצמר". ואבן עזרא )שם( אומר שמצאנו בתנ"ך מקום אחד שיש בו חמשה מלים סמוכות, בדברי הימים א' )ט' י"ג( כתוב "ג ב ו ר י ח יל מלאכת עבודת ב ית האלקים", "גבורי" זה סמיכות כי לא כתוב גבורים של חיל, "ח יל" זה סמיכות כי לא כתוב ח י ל אלא ח יל והכוונה ח יל של, "מלאכת" זה סמיכות כי לא כתוב מלאכה, "עבודת" זה סמיכות כי לא כתוב עבודה, "ב ית" זה סמיכות כי לא כתוב ב י ת, וא"כ הכוונה "גבורים של חיל של מלאכה של עבודה של בית של האלקים", אז זה חמש מלים סמוכות. ואח"כ האבן עזרא מסיים במליצה יפה שלו )וחבל שהעולם לא יודעים כלום מהמליצות של רבותינו(: "וכולם סמוכים לה' כי הוא סומך לכל הנופלים", כלומר שחמש מלים האלה מגיעות בסוף למלה "האלקים", כי הוא סומך לכל הנופלים. 25. ולפני שאנשים משיגים על דבר הם צריכים ללמוד אותו. פעם אחת כתבתי הגהה בתוספות בראש השנה )דף ז"ך ע"א, בד"ה כמאן(, שיש בגמרא שם מחלוקת רבי יהושע ורבי אליעזר מתי נברא העולם, רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם, רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, ורבנו תם )בתוספות שם( אומר שאלו ואלו דברי אלקים חיים, עלה במחשבה לברוא אותו בתשרי וברא אותו בניסן. אבל זה לא מדוייק, כי צריך לומר הפוך "עלה במחשבה לברוא אותו בניסן וברא אותו בתשרי", ויש הוכחות לזה. אז כתבתי להגיה את זה, אבל אני יכול להגיה מלבי?! ואח"כ מצאתי אור החיים )פרשת בראשית א' א'( שאמר שאפשר לומר כך ואפשר לומר כך, ויש אחרונים אחרים שהגיהו את זה בתוספות. ובא אלי אברך אחד ואומר לי: איך אתה יכול לשנות את הנוסח הכתוב בכל הדפוסים? אמרתי לו: כבודו יודע מה זה בהר"ד? אמר לי: לא יודע, מה זה וי"ד? לא יודע, מה זה ז"ט תרמ"ב? לא יודע, מה זה הכ"א תקפ"ט, אמר לי: ו וס? מה אתה מדבר? באידיש? אמרתי לו: אז איך אני אתווכח איתך? אם היית יודע איזה בסיס בענייני עיבור הייתי יכול להסביר לך, אבל אתה לא יודע כלום אלא בא "כדלים וכרשים" ומקשה קושיות. ואמרתי לו שבספר "ידות נדרים" )בהקדמה( מביא שם מדרש מוזר )ואני לא יודע איפה המדרש הזה( שאומר ככה: "ויחכם מכל האדם - אפילו מן השוטים", כלומר שלמה המלך שכתוב בו "ויחכם מכל האדם" )מלכים א', ה' י"א( הכוונה שהוא חכם אפילו יותר מן השוטים, אבל מה החידוש בזה? אז אמרו הכוונה ככה: חכם לא יכול להתווכח עם שוטים, כי הם לא מבינים את השפה שלו, אז הוא מדבר איתם והם לא מבינים והם מדברים איתו והוא לא מבין, אבל שלמה המלך ידע לרדת לרמה של השוטים ולהסביר להם, וזה הכוונה "ויחכם מכל האדם אפילו מן השוטים". אז אמרתי לו: כבודו לא יודע כלום לא בדקדוק לא בעיבור ולא איפה יד ימין ויד שמאל, אז מה אתווכח איתך?! בוא תשב בישיבה ותלמד קצת עיבור לאט לאט, ואז תבין שאם עשינו ברכת החמה בשנת תשס"ט סימן שמאן דאמר בניסן הוא קודם למאן דאמר בתשרי. והיתה סטודנטית אחת ששלחה מכתב לאדמו"ר מליבאוויטש, ואמרה לו: איך זה יכול להיות שעלה במחשבה לברוא בניסן וברא בתשרי? וכי זה בן אדם ח"ו שמתכנן לבנות משהו ואח"כ יש עיכובים שעוד לא קיבל רשיון מהעיריה וכדו' עד שזה לוקח ששה חודשים? ואם עלה במחשבה לפני ה' לברוא בניסן אז שיברא מיד. והוא היה יודע לענות, אז אמר לה: את חושבת שעלה במחשבה פירושו שהוא לא ברא? הוא ברא, אלא הכוונה שעולמות הרוחניים עלה במחשבה לברוא בניסן והוא ברא אותם, כי המחשבה של הקב"ה היא גופה מעשה, אבל עולמות הגשמיים הוא ברא אותם בתשרי, וא"כ ששה חודשים האלה בין ניסן לתשרי לא הלכו לבטלה, אלא נבראו בהם כל העולמות של מעלה אצילות בריאה ויצירה, וכאן למטה זה עולם העשייה שנברא בתשרי. ולכן אומרים בראש השנה )א' בתשרי( "זה היום תחלת מעשיך", והגמרא )ראש השנה כ"ז ע"א( אומרת: כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך? כרבי אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם". ובעל הטורים )ריש פרשת בראשית( אומר ש"בראשית" זה אותיות "א' בתשרי", אז בא' בתשרי ברא אלקים את השמים ואת הארץ. 26. והיתה שאלה אם מותר לקחת את זה, שהרי התורה אמרה "ועניתם את נפשותיכם"? אבל "ועניתם" הכוונה שלא תאכל, אבל מותר לך לקחת לפני החג תרופה שתוכל להקל עליך את הצום, והרי גם שהיא תקל עליך עדיין אתה מרגיש עינוי כי חסר לך אוכל ושתיה. 27. ולמה לוחשים לה? וכי היא לא יודעת שהיום כיפור? אלא לוחשים לעובר! כי העובר רוצה לאכול משהו אז אומרים לו "היום כיפור". ואנשים חושבים שהעובר לא מבין כלום, אבל התברר שהעובר מבין, וכמו שהגמרא )יומא פ"ב ע"ב( אומרת שהיה פעם צדיק אחד, שבזמן שהיה עובר בבטן אמו, אמו אמרה ביום כיפור "אני רוצה לאכול", אמרו לעובר שהיום כיפור והוא נרגע, ואז יצא רבי יוחנן. 4 למייל: bait.neheman@gmail.com לטלפון: לחסויות, להפצה, לשאלות, להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות <<<

5 עוזר והיא מוכרחה לאכול, אז מביאים לה כמה טפות בכפית. ואם גם זה לא מספיק אז נותנים לה יותר עד שהיא תרגע ותתיישב דעתה. מתחשבים גם בסכנה לוולד.ז כוהיה מעשה לפני כמה שנים באשה אחת ב"מרסיי" )בצרפת( שלא היו לה ילדים עשר שנים, אז אמרו לה: בארץ ישראל יש רופאים מומחים וטובים ב"ה )ובדבר הזה הם יודעים יותר מצרפת(, ויש גם "בוני עולם" ו"פועה" וכו', אז היא ובעלה באו בימי החופש של הקיץ, וטיפלו בהם בהזרעה מלאכותית )שמותרת ע"פ הדין( והתעברה. אבל הרופא הזהיר אותה ואמר לה שביום כיפור היא צריכה לשתות מים עם סוכר )ולא סתם מים(, למה? כי העובר עכשיו הוא מים, ואם היא לא תשתה אז העובר יהיה כמו מים, "ימאסו כמו מים יתהלכו למו" )תהלים נ"ח ח'(. אז הם באו לשאול אותי על זה, ואני יודע שמעוברות צריכות לצום, אבל מה נעשה כאן? הרי אין סכנה למעוברת אלא רק לתינוק. ומצאתי במשנה ברורה )סי' תרי"ז בשעה"צ אות א'( שאומר שלפי רש"י )יומא פ"ב ע"א, בד"ה עוברה( עוברה שהריחה נותנים לה לטעום לא מפני הסכנה שלה אלא מפני הסכנה של הוולד, וא"כ משמע שגם בסכנה של הוולד מתחשבים. ואח"כ מצאתי שככה משמע גם בלבוש )שם אות ב', ומובא בכף החיים שם אות ז'(, ואח"כ מצאתי שככה משמע גם בהלכות גדולות )הלכות יום הכיפורים(. ואחרי שנים נדפס ספר חזון עובדיה של הרב ע"ה, ושם )הלכות יום הכיפורים עמוד רפ"ז, פז"ר נתן לאביונים( מצאתי שהביא ככה משם הרב אויירבאך )הליכות שלמה מועדים עמ' פ'(. ולכן פסקתי להם שמותר לה לשתות מיץ )כי מיץ יש בו גם סוכר( אבל במדה, מה זה במדה? שכל עשר דקות תשתה, למה? כי לכתחילה גם בשתיה צריך לחכות שיעור כדי אכילת פרס וכמו שסובר הראב"ד )בהשגות פ"י מהלכות תרומות ה"ג(, ולכן כל עשר דקות תשתה שיעור ארבעים סיסי, ואיך תדע? תקח בקבוק של תינוקות )והרי היא מחכה לתינוק אז שתקח מעכשיו בקבוק של תינוקות...( ותמלא מיץ ארבעים סיסי, וכל עשר דקות תשתה כמות כזאת. וככה היא עשתה וב"ה נולדה לה בת בשעה טובה ומוצלחת )והבת הזו נישאה היום והכל בסדר ב"ה(. 28 חולה שיש בו סכנה כמה יאכל?.ח כאבל חולה שיש בו סכנה צריך גם לאכול ולא רק לשתות, אז מה תעשה לו? תאכיל אותו לשיעורים. ותמיד היה כתוב בספרים שנותנים לו שלושים גרם לחם וארבעים גרם מים. 29 אבל זה לא מדוייק, כי לא הולכים אחרי המשקל אלא אחרי הנפח, וכל השיעורים של התורה כזית וכביצה וככותבת וכו' כולם אחרי הנפח. וזה מובא בשו"ת חזון עובדיה של הלכות פסח )ח"ב עמ' תקי"ח(, 30 שכל הפוסקים אומרים שבכל השיעורים של חכמים הולכים לפי הנפח. 31 ובדקו ומצאו שאם אוכלים קרקר שלש עשרה גרם ומשהו כבר יש לך בזה שלשים סיסי, ולכן חולה שלוקח אוכל ביום כיפור אל תתן לו שלשים גרם לחם, אלא פחות מחצי דהיינו קצת פחות מחמשה עשר גרם. ואם הוא לא צריך אוכל אז מספיק שתיה בשיעור ארבעים סיסי. ואם הוא רוצה דבר שיש בו גם אוכל וגם שתיה אז תתן לו חלב, כי הוא גם מזין וגם מרווה. כל כמה זמן יאכל?.ט כוצריך לאכול את השיעורים הנ"ל בזמן של כדי אכילת פרס. כמה זה? שבע דקות ויש אומרים עשר דקות. והשיעור הזה נע בין ארבע דקות לאחת עשרה דקות, כי אליבא דכף החיים )סימן ר"י סק"ח( 32 שיעור אכילת פרס הוא בין ארבע לחמש דקות שזה שיעור אכילת שלש ביצים, וא"כ השיעור הכי קטן זה ארבע דקות, ואילו הרב עובדיה ע"ה )ביחוה דעת ח"ו סי' ל"ט( מביא שיש אומרים שזה אחת עשרה דקות, וא"כ זה השיעור הגדול ביותר. והרב שם אומר לקחת ממוצע שזה שבע דקות. אבל אם זה לא דחוף אז יותר טוב לזכור עשר דקות כי זה מספר עגול. ולכן כל עשר דקות יתנו לחולה לפי השיעורים שאמרנו. חולה שצריך אוכל חם דוקא והיה מישהו אחר שאמרו לו "היום כיפור", ואמו אמרה: מה אכפת לי כיפור? אני רוצה לאכול, נתנו לה רוטב ואז יצא "שבתאי עצר פירי", מי זה שבתאי עצר פירי? זה שבתאי שבזמן שיש רעב הוא היה שם הרבה פירות ומוכר למשל קילו חטה במחיר כפול ומשולש ומרובע, למה? כי היה רוצה לסחוט את האנשים, וזה נקרא "מונע בר יקבוהו לאום" )משלי י"א כ"ו(, והגמרא אומרת שרבנו הקדוש קרא על הראשון את הפסוק: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך" )ירמיה א' ה'(, ועל השני קרא: "זורו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב" )תהלים נ"ח ד'(, וא"כ מוכח שהעובר מבין. ואיך אנחנו יודעים שדברי חכמים אמת לאמיתה של תורה? בימינו לקחו שתי קבוצות של נשים מעוברות, לקבוצה אחת השמיעו שיר במנגינה מסויימת, ולקבוצה השניה השמיעו שיר במנגינה מסויימת )שירים של כל מיני מלחינים גויים מפורסמים, אחד נקרא "בטהובן" ואחד נקרא "ואגנר" ואחד גיהנם ובאר שחת...(, ואח"כ שנולדו התינוקות הם רצו לשמוע את המנגינה ששמעו בבטן אמם, אז ראו שיש השפעה לעובר. 28. ולולי המשנה ברורה בשער הציון שהביא את רש"י לא הייתי יכול להתיר כי היה חסר לי ספרים, רק שמצאתי מלה בכף החיים ומלה במשנה ברורה, אבל אח"כ מצאתי שגדולי עולם התירו ככה. ולכן צריך ללמוד את התורה, ולהתמצא בשאלה כדי שתדע איך לפסוק. 29. ועשיתי סימן לדבר: "לחם" מתחיל בלמ"ד שזה שלושים, ו"מים" מתחיל במ"ם שזה ארבעים. 30. איך אני זוכר את העמוד? כי כל פעם כשהיתה לי ראיה לזה אז כתבתי אותה בגליון, וכיון שהצטברו הרבה ראיות אז אני זוכר את העמוד. ומי ששוכח את זה יזכור גימטריא "הריב"ש" עם הכולל שזה עולה חמש מאות ושמונה עשרה, אז זה עמוד תקי"ח. 31. וראיה לדבר מדין חלה, שאם היינו עושים לפי מ"ג ביצים והרי כל ביצה זה ח"י דרהם, א"כ תכפיל ארבעים ושלש בשמונה עשרה, אתה מוצא תשע"ד דרהם כדעת הבן איש חי )עי' ש"א פרשת צו אות י"ט(, והרי זה לא ככה, כי מרן )או"ח סי' תנ"ו ס"א ויו"ד סי' שכ"ד ס"א( והרמ"א )ביו"ד שם( כותבים מפורש שהשיעור הוא חמש מאות עשרים דרהם, וככה הסכימו כל האחרונים, ולכן הולכים אחרי הנפח. 32. ומילדות אנחנו זוכרים את הסימן הזה: ר"י ס"ק ח', ליצחק רי"ח.. לולפעמים יש חולה מסוכן שצריך לתת לו משהו חם, ואתה לא יכול לחמם לו אוכל כל עשר דקות, אז מה עושים? אפשר לסמוך על הרמב"ם )פ"ג מהלכות שביתת עשור ה"ד( ורבי יצחק בן גיאת )ספר מאה שערים דף נ'( ומרן )סי' תרי"ח ס"ח( שסוברים שמעיקר הדין אפשר לתת כפית אחר כפית ואין בזה שום בעיה, למה? כי השתיות לא מצטרפים אלא רק בשיעור שתיית רביעית, והרי כמה זמן לוקח לשתות רביעית? רבע דקה, וא"כ כשאתה נותן כפית אחר כפית, ואפילו כף אחר כף, אין בזה שיעור ארבעים סיסי, אז אתה יכול לתת. אבל אם החולה יכול להתעכב קצת אז תתן לו כל עשר דקות אוכל בשיעור שלושים סיסי ומים בשיעור ארבעים סיסי. ואם תרצה תתן לו חלב שיש בו הכל. צריך לומר "כל" נדרי בקמץ חטוף.א ל"כל נדרי". כל העולם אומרים בטעות כל נדרי הכ"ף בקמץ רגיל, וכמה שאני מדבר על זה חושבים שאני "מרובע", ומביאים ראיה מכל מיני עדות, והרי העדות האלה לא יודעים בין ימינם לשמאלם, ואם היו מבינים קצת ארמית היו יודעים ש"כל )בקמץ רגיל( נדרי" פירושו מדד את הנדרים, כי "כל" פירושו מדד, כמו "וכל בשליש עפר הארץ" )ישעיה מ' י"ב(. ולכן צריך לומר "כל" נדרי בקמץ חטוף, ובכל התנ"ך אומרים כל בקמץ חטוף, חוץ משני מקומות שאין להם טעם: "כל אחי רש שנאוהו" )משלי י"ט ז'(, "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" )תהלים ל"ה י'(, וזה דוקא בעברית אבל בארמית כמו בדניאל ועזרא תמיד אומרים "כל" )בקמץ חטוף(. מקור הטעות.ב לואיך קרתה הטעות שאנשים אומרים כל נדרי )בקמץ רגיל(? אי אפשר להאמין. בספר אהל מועד )דף פ' ע"ב( כותב שהיו מלמדי תינוקות 33 שחשבו איך ללמד את התינוקות מתי אומרים כל )בקמץ רגיל( ומתי אומרים כל )בקמץ חטוף(, אז אמרו להם ככה: אם יש מקף בין המלים אז תגידו כל )בקמץ חטוף(, ואם אין מקף אז תגידו כל )בקמץ רגיל(. ובתרגומים לא עשו שם מקף ולא טעמים, אז איפה שכתוב "כל" היו אומרים כל )בקמץ רגיל( כי אין מקף, ולכן כאן בסידורים ג"כ היו אומרים "כל נדרי" )בקמץ רגיל( כי אין מקף. אבל זה לא נכון, כי המלה "כל" מופיעה בגמרא )עירובין י"ז ע"ב( ושם כתוב "כייל מלחא", והדקדוקי סופרים כותב שהנוסח הישן היה "כל מלחא", ומה זה כל? מדד, כלומר מדד את המלח אם צריך נטילת מים אחרונים או לא. וככה מופיע גם ברש"י )חולין ק"ה ע"ב, בד"ה כל( ש"כל" פירושו מדד. אז א"כ מה זה כל נדרי )בקמץ רגיל(? מדד את הנדרים?! ולכן צריך לומר "כל נדרי" )בקמץ חטוף(, דהיינו כל הנדרים והאיסרים וכו'. 34 מי שרוצה לשמוע שישמע, אני לא מכריח את דעתי, השומע ישמע והחדלים יחדלו, וילכו אחרי ההבל ויהבלו, וצריך לומר כל )בקמץ חטוף( ולא כל )בקמץ רגיל(, וזה פשוט מאד. נעלי בד לכיפור עדיף מכפרות.ג לביום כיפור צריך ללבוש נעליים של בד. ולפעמים אבא ע"ה היה רואה בתונס הרבה אנשים שהולכים בנעליים של עור, אז אמר להם: אל תעשו כפרות עדיף שתקנו נעליים של בד לכיפור, ואמרתי לו: למה אתה אומר שלא לעשות כפרות? אמר לי: זה פסוק בירמיה "כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל, עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר" )ז' כ"א(, דהיינו לא צריך את העולות שלכם אלא שתשמעו בקולי, והרי זה אחד מהחמשה עינויים של יום כיפור, ולכן צריך לדעת את הדבר הזה. להכין נעלי בד לעולים לתורה.ד לויש מנהג טוב שעושה אותו רבי ברכאל כהן שליט"א )זה בוגר הישיבה, והוא אחד מראשי הישיבה ב"חכמת רחמים" בברכיה(, שהוא מתפלל כל שנה בבאר שבע, ויש אנשים שם שבאים לבית הכנסת ביום כיפור עם נעלי עור, ומה יגיד להם? לכו תקנו עכשיו נעלי בד?! אז הוא מכין שם שלשה זוגות נעלי בד בכל מיני גדלים, וכשאחד רוצה לעלות לתורה ויש לו נעלי עור, הוא אומר לו: תוריד את הנעליים ותשים נעלי בד ובלי זה לא תעלה לתורה, ואם יאמר: אני עם נעלי עור שזה מבריק, תאמר לו: זה מבריק בשבילך אבל בשביל הקב"ה זה לא מבריק ולכן תוריד את הנעליים. ושנה הבאה הוא כבר לא יעשה את זה אלא יקח לו נעליים מיוחדות לכיפור כדת וכהלכה. מי שנועל נעלי עור לא יקנה "כל נדרי".ה לואדם שיש לו נעלי עור ורוצה לקנות ספר "כל נדרי", צריך לומר לו: מה שוה כל נדרי שלך? הרי אתה עם נעליים של עור, אז אל תקנה את כל נדרי, או שתקנה ותתן את זה לרב או לאדם ששומר כמו שצריך את ההלכות, והרב יתן לך ברכה. מתי אפשר לאכול במוצאי צום כיפור?.ו לבמוצאי כיפור תוקעים בשופר. והתוספות )במסכת שבת דף קט"ו ע"ב, בד"ה ואמאי( אומרים שזה היה בשביל להודיע לאמהות להאכיל את הילדים שלהם, כי לפעמים הילדים היו עייפים והלכו הביתה לפני גמר התפלה, והם לא יודעים מתי לאכול, ולכן כשהן שומעות את השופר אז הן יודעות שאפשר להתחיל לאכול, וככה היה מאז ומתמיד. ולכן אבא ע"ה בחוץ לארץ היה אומר לחכות עשרים דקות אחרי השקיעה ואז לתקוע בשופר, כי יש כאלה שתוקעים מהר אבל בזה גורמים שאנשים 33. שהם בדרך כלל עמי הארץ. ואומרים ש"מלמד תינוקות" זה ר"ת מת, שהוא לא יודע בין ימינו לשמאלו ואחד חכם בעיניו כתב: "שמעתי כמה זקנים תוניסאים שאמרו כל נדרי )בקמץ רגיל(", חזק וברוך... איזה זקנים שלא יודעים בין ימינם לשמאלם, "סבי דבהתא" )סנהדרין ק"ב ע"ב(, זקן ממרא שלא יודע כלום, והרי כל החכמים אמרו "כל" )בקמץ חטוף(, כי ככה צריך לומר. 5 לחסויות, להפצה, לשאלות, להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות <<< למייל: bait.neheman@gmail.com לטלפון:

6 יאכלו לפני הזמן, ועשרים דקות זה מינימום )כי זה שיעור "תלתא רבעי מיל" אליבא דהרמב"ם שזה שמונה עשרה דקות, אז נעגל את זה לעשרים(. אבל כאן בארץ ישראל הרב טיקוצ'ינסקי בדק מתי נראים שלשה כוכבים שכל אחד יכול לראות אותם, 35 וראה שזה אחרי שלושים ושבע דקות, ולכן בארץ ישראל מחכים שלשה ושבע דקות בערך. ולא מלבו המציא את זה, אלא זה כתוב בברכי יוסף )סימן רס"א אות א'( בשם בעל גינת ורדים )בכתב יד, והתשובה הזאת נדפסה בשו"ת מהר"י פראג'י סי' נ"א( שרוב ישראל נוהגים ששניים-שלשה מילים אחרי השקיעה מדליקים את הנר, וכמה זה שני מילים? שלושים ושש דקות )לפי מרן שהמיל זה ח"י דקות(, וא"כ זה החשבון. ולא כדאי להחמיר ולחכות עם התקיעה עד זמן רבנו תם, למה? כי יש כאלה עייפים וחלשים. 36 ורק אחרי שגומרים ערבית אפשר להגיד: "מי שיכול שיחכה עד רבנו תם ותבא עליו הברכה". ברכת הלבנה בחודש תשרי.ז לואחרי התפלה עושים ברכת הלבנה. ואני לא עושה ברכת הלבנה במוצאי כיפור כי יש לחץ ודוחק, 37 ולכן אני מברך מיד כשמגיע הזמן, והשנה זה במוצאי שבת הבאה )פרשת וילך( שאז אפשר כבר לברך ברכת הלבנה. ומצאתי שהרב חיד"א היה עושה ככה, והוא אומר )מורה באצבע סי' רפ"ג( שבגלל שיש דוחק ולחץ במוצאי כיפור אז עדיף שתעשה את זה מוקדם לפני הכיפור ביישוב הדעת. ואם תמצא אתך מנין אז אדרבה שיבואו אתך ותברכו ברכת הלבנה ביחד. לימוד זכות על ישראל.ח לואומר לכם איזה דבר ללמד זכות על ישראל. מעשה שהיה ביום כיפור בבית הכנסת הגדול בתל אביב, שהיו שם כמה בחורים עומדים מחוץ לבית הכנסת, והם נראים משונים בלי כיפה ובלי שום דבר ועם בלורית "קודקוד שער מתהלך באשמיו" )תהלים ס"ח כ"ב(, וכל אחד מחזיק בידו חתיכת לחם )וקוראים לזה סנדוויץ', "כריך" כורכן ואוכלן(. והמתפללים שם בבית הכנסת היו בלחץ גדול ואמרו: איך נדבר איתם? הרי אלה בחורים משונים ומשוגעים שעושים להכעיס, אז מצאו אדם אחד שאמר שהוא יכול לדבר איתם, הלך וחיפש מי הנער הכי טוב מכולם שנראה קצת מיושב בדעתו, 35. ואמנם שלשה כוכבים נראים כבר אחרי שמונה עשרה דקות, ומי שיודע את המפה של השמים יכול לראות אותם, אבל צריך אדם "איצטגנין", וכמו שאומר רבי שניאור זלמן "זכי הראות מאיצטגנינין", כאלה שיש להם ראיה יפה, עינים "שש שש" )ולא "שוקיו עמודי שש" )שה"ש ה' ט"ו( אלא עיניו עמודי שש(, והם גם יודעים איפה לחפש בשמים, וכשאתה לא רואה כוכבים הם אומרים לך להסתכל בפינה וכדו'. אבל לא כל העולם יכולים לדעת את זה. 36. ופעם היה בחור בישיבה שהיה לו סוכרת )והיה לו נפילת סוכר וקוראים לזה "היפו"(, ובאמצע תפלת שחרית הוא נפל והתעלף, אז נתנו לו לאכול. וכן היה יהודי אחד )מאשדוד( שהיה לו סוכר, והסוכר לפעמים עולה ולפעמים יורד, "קרבן עולה ויורד", ושאל אותי: האם מותר לי לעשות עצה וביום כיפור בבוקר לקחת שלשה תמרים לפני שאני הולך לבית הכנסת, אמרתי לו: שלשה תמרים כל אחד יש בו שיעור ככותבת שזה שיעור חיוב כרת, ושאלתי אותו: יש לך כדורים? אמר לי שיש לו כדורים, אז אמרתי לו: תקח את הכדורים שלך לבית הכנסת, ואם אתה לא מטלטל אז תשים אותם בבית הכנסת מערב כיפור, וכשאתה רואה שהכל מטושטש וחשוך שזה הסימן שהסוכר יורד )והוא אמר לי שפעם הוא התפלל מנחה ביום שבת, ופתאום הוא רואה שהכל חושך, אז שאל את הציבור: למה כיבתם את האור? אמרו לו: לא כיבינו את האור, רק שאתה רואה חושך בגלל שהסוכר שלך ירד(, אז תכנס לחדר ותבלע את הכדור עם מעט מים, וככה לא תהיה לך שום בעיה, ואם זה יקרה עוד פעם אז שוב תקח את זה, אבל לקחת שלשה תמרים לפני התפלה לא יתכן כדבר הזה. 37. ופעם הייתי בישיבה עומד בתפלות כל היום, ובברכת הלבנה ברחו כולם לאכול, ונשאר שם תינוק קטן שאמר לי "תברך אותי", אמרתי לו: שאני אברך אותך? אם היית תופס לי לפחות עשרה בחורים שיברכו אתי ברכת הלבנה אז הייתי מברך אותך... לעילוי נשמת האשה הכשרה אסתר איתנה בת שרה ז"ל לעילוי נשמת בועז בוגיד בן אורידה חדאד רולון אברהם סבירסה בן שלביה לבית חדאד פיניש יוסף חי כהן בן מסעודה זוראיה פנינה חיה בת סעדו הנך יכול להיות שותף בהחזקת המוסדות ובהפצת השיעור הגדול בעולם! "בית נאמן" על ידי נתינת כספי פדיון כפרות בבנק הדואר מ.ח ע"ש חכמת רחמים או בכרטיס אשראי בטלפון: ניתן לצפות בשיעור השבועי בשידור ישיר באתר: ykr.org.il רבקה חיה בת חנינה אסנת לדעת כל גדולי הדור, החזקת אינטרנט מסוכנת לך ולבני ביתך. אתר הישיבה נועד לקירוב רחוקים או למחזיקי אינטרנט חסום כהלכה לצרכי עבודה ובאישור רב! 6 ואמר לו: בחייך למה אתם מרגיזים אותנו? אם אתם רוצים לאכול אז תלכו לאכול בבית, למה דוקא כאן על יד בית הכנסת? והוא ענה לו ככה: אתה חושב שאנחנו אוכלים? וכי ראית אותנו שאכלנו? הרי אף אחד מאיתנו לא אכל, אלא שאמא שלנו אמרה לנו לחכות לשופר ולאכול, אז אנחנו מחכים לשופר. זאת אומרת שכמה שאנשים יהיו רחוקים מן התורה אבל הם מכבדים את כיפור ומכבדים את השופר. ולכן צריך להתחשב בזה לתקוע בשופר רק כשיצא הצום. שבת חשובה יותר מכיפור.ט ללצערנו מספרים לי שיש בתי כנסת )אולי בתל אביב או במקומות אחרים( שאם יש בר מצוה או חתונה וכדו' בשבת, אנשים באים לבית הכנסת עם אוטו או עם פלאפון, או שבאים עם מצלמה ומצלמים את החתן ואת הבר מצוה, אוי ואבוי! צריך לומר להם שאמנם יום כיפור חשוב מאד אבל שבת חשובה יותר מכיפור, ומי שמחלל שבת ע"פ דין תורה חייב סקילה, אבל מי שמחלל כיפור לא חייב סקילה אלא כרת. ואיך יתכן כדבר הזה הרי כיפור חשוב מאד? אז אומר המגיד מישרים )המלאך של מרן, פרשת וישב( שכיפור זה לטובתך שמכפר לך על העוונות, אז אם אתה לא רוצה להתכפר הפסדת את הכפרה וזו בעיה שלך, אבל שבת אתה חייב לקיים ולשבות "כי בו שבת מכל מלאכתו" )בראשית ב' ג'(. ומשל למה הדבר דומה? כאן בארץ יש חק שאם אתה נוסע באוטו אתה חייב לחגור חגורה, 38 אבל באמריקה זה לא ככה, אלא יש לך חגורה ואם אתה לא רוצה לחגור זה בעיה שלך, 39 וזה בדיוק ההבדל בין כיפור לשבת, ולכן בכיפור יש רק חיוב כרת.. מולכן כל אותם אנשים רחוקים מן הדת שבאים לבית הכנסת, הרבנים יסבירו להם ביום כיפור את חשיבות השבת, ויאמרו להם: תשמרו על השבת, תשתדלו לשמור כמה שתוכלו, תעשו קידוש. ואל תחשבו שהשבת זה משהו מימי הביניים, אלא השבת זה החיים של עם ישראל, ואומות העולם למדו מאתנו וקינאו בנו ועשו שבת. ולכן צריכים לשמור שבת ולכבד אותה. ובמיוחד מי שבא לבית הכנסת שלא יבוא עם אוטו אלא ילך ברגל, והרי אנחנו לא נמצאים בדרום אפריקה ששם אנשים באים מרחוק ויש להם מקום חנייה צמוד לבית הכנסת ה' ירחם, וכאן תבוא לבית הכנסת הכי קרוב לך ותתפלל, בלי פלאפונים ובלי צילומים ובלי הדברים האלה. ובחו"ל לא היו עושים חגיגה של בר מצוה בשבת אלא ביום שני וחמישי, החתן היה עולה לתורה וקורא כמה פסוקים, ואז מצלמים ומדברים ומברכים וכו', אבל בשבת לא עושים דבר כזה. ולכן היום שעושים בשבת צריך להזהר לשמור את השבת. ובזכות שנשמור את השבת כהלכה, הקב"ה יתן לנו ולכם ולכל עם ישראל שנה טובה ומבורכת, "והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח" )דברים י"ב י'(, "וישבתם בטח" גימטריא תשע"ז, וכן יהי רצון ונאמר אמן. השיעור הזה יהיה לעילוי נשמת הגאון הצדיק שריבה וקיבץ פעלים לתורה, רבי יוסף חיים סטרוק בן שמחה, שנפטר לפני שבוע ימים. וגם לעילוי נשמת הרבנית טובה דורון )אמו של הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון יבדל לחיים(, שנפטרה בת מאה ושמונה )בסוף השנה(. 38. וזה חק שעשה דוקא ח"כ חרדי ר' יהודה אברמוביץ', וכולם החזיקו לו טובה על זה. ויש כאלה אומרים שהחרדים האלה חושבים רק על עצמם, ועל תורה ועל שבת ועל בני ישיבות ועל כסף וכו', אבל הנה כאן הוא עשה "חוק הומני" שהוא חק טוב שכולם יחגרו חגורה, והוא חסך בזה הרבה נפגעים ב"ה. 39. והם יש להם שלש מאות מליון אדם אז שימות אחד כפרה... מה אכפת להם?! אבל כאן בארץ כל יהודי חשוב וכל נשמה בישראל חשובה מאד. לחסויות, להפצה, לשאלות, להנצחות ולקבלת העלון ניתן לפנות למייל: bait.neheman@gmail.com לטלפון: עיצוב גרפי:

7 קריאה קדושה למען השבת לרבני הקהילות מאת הרב יצחק קולדצקי שליט"א, בשליחות הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א והגאון הרב אהרן לייב שטיינמן שליט"א. ובהצטרפות מרנן ורבנן: מרן ראש הישיבה שליט"א, הגאון הרב שמעון בעדני שליט"א, והגאון הרב דב ליאור שליט"א. בס"ד, תשרי התשע"ו "קול דודי דופק" כתבתי כל זאת בשליחות מו"ח הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א ומרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן שליט"א. בהתקרב הימים הנוראים הבעל"ט, וכידוע שרבים מאחינו בית ישראל בימים אלו מתעוררים ובאים לפקוד את בית הכנסת, ובפרט ביום הקדוש והנורא יום הכיפורים שהלבבות פתוחים להתקרב להקב"ה, וכל ישראל ערבים זה לזה. וע"ז אנו פונים בקריאת קודש לנצל עת רצון זה, ולפני תפילת נעילה ידרשו הרבנים ביסוד נשמת האומה שהוא שמירת שבת קודש. וכמו שכתב החפץ חיים ששמירת שבת שקול כשמירת כל התורה כולה וחלול שבת חמור כחילול כל התורה כולה. ומי שמחלל שבת בפרהסייא הרי זה כעובד ע"ז, שיצא מכלל ישראל ושחיטתו נבילה ויינו יין נסך. ובאופן מיוחד לפרט שכל פעולות חשמל וטלפון כולל כל הכלים החדשים הטכנולוגיים הרי זה חילול שבת גמור כהבערת אש. וחילול שבת גורם מיעוט שפע ופרנסה וגורם לכל מיני צרות ויסורים ר"ל. ומידה טובה מרובה, שמירת שבת מביא שפע ברכה והצלחה ושובע שמחות ומזרז את הגאולה, וזהו מקור כל הברכות כמו שהפייטן אומר "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה". ורצוי מאד שהרב יעורר את הציבור ע"י מאמרי חז"ל ועובדות מגדולי ישראל וכו' בגודל העונש והשכר של שמירת שבת. ובודאי שבעת רצון של תפילת נעילה, יתעוררו רבים לחזור בתשובה ולשמור שבת קודש. ובזכות זה נזכה לשנה טובה שנת גאולה וישועה ושובע שמחות. בברכת השבת