ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות רחל ארהרד מכון מופ"ת סדרת ספרים בנושאי חינוך ותרבות

תמליל

1 ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות רחל ארהרד מכון מופ"ת סדרת ספרים בנושאי חינוך ותרבות

2 School Counseling - A Profession in Search of Identity Rachel Erhard מחברת: פרופ' רחל ארהרד הוצאת הספרים של מכון מופ"ת: עורכת ראשית: ד"ר יהודית שטיימן עורכת לשון: דליה טסלר עורכת לשון אחראית: מירב כהן-דר עורכות גרפיות: מאיה זמר-סמבול ובלה טאובר מעצבת העטיפה: מאיה זמר-סמבול מסת"ב: כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת, תשע"ד/ 2014 טל': דפוס: אופסט טל בע מ

3 תוכן עניינים הקדמה...7 שער ראשון: הייעוץ החינוכי - התפתחות וזהות על זהות, זהות מקצועית וזהות הייעוץ החינוכי...15 זהות זהות מקצועית identity( )professional זהותו של מקצוע הייעוץ החינוכי...22 ומה אומר המחקר? כיווני פעולה לביסוס זהותו של מקצוע הייעוץ...24 ולאן פנינו מועדות?...26 התפתחות הייעוץ החינוכי בעולם...28 האבות המייסדים של הייעוץ: עבודה סוציאלית, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה התפתחות מקצוע הייעוץ...32 התפתחות הייעוץ החינוכי בישראל ראשיתם של השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים שנות השישים שנות השבעים שנות השמונים שנות התשעים...49 שנות האלפיים ואילך הכשרה והדרכה ליועצים חינוכיים...66 הכשרה בייעוץ חינוכי...66 הכשרת יועצים חינוכיים בישראל...70 ומה בתכניות ההכשרה בייעוץ חינוכי?...72 הדרכה במקצועות הטיפוליים...74 הדרכה בייעוץ משאבי ההדרכה העומדים לרשות היועצים החינוכיים...76 הכשרת המדריכים בשפ"י...77 כיצד תופסים היועצים את ההדרכה הניתנת להם?...78

4 הייעוץ החינוכי בהקשרים חברתיים-חינוכיים בישראל...80 הייעוץ החינוכי בחברה החרדית...81 הייעוץ החינוכי בחברה הערבית...88 הייעוץ החינוכי בחינוך המיוחד הייעוץ החינוכי בגיל הרך שער שני: מעגל חיי הקריירה של יועצות חינוכיות תאוריות בהתפתחות קריירה תאוריות התאמת תכונות Theories( )Trait Factor תאוריית הסתגלות לעבודה Adjustment( )TWA: Theory of Work תאוריות התפתחותיות Theories( )Developmental תאוריית הקריירה החברתית-קוגניטיבית )SCCT, Social Cognitive Career Theory( חקר ההתפתחות של קריירה בייעוץ הבחירה בלימודי ייעוץ חינוכי להיות סטודנטית לייעוץ חינוכי לא, תודה! אינני רוצה להיות יועצת חינוכית שנת המעבר )טרנספורמציה( מסטודנטית ליועצת להיות יועצת ותיקה "היום שאחרי" הפרישה מן הייעוץ החינוכי שער שלישי: היועץ החינוכי ומשלימי התפקיד תפקיד, משלימי תפקיד ומה שביניהם 'תפיסת התפקיד' הרצויה ו'תפיסת התפקיד' המצויה בעיני היועצים החינוכיים משלימי התפקיד בתוך בית הספר היועץ והתלמידים היועצת והמורים היועץ החינוכי והמנהל היועץ כחבר בהנהלת בית הספר צוות הייעוץ הבית ספרי רכזת צוות הייעוץ

5 5 משלימי תפקיד בקהילה היועצת וההורים היועצת והפסיכולוג היועץ החינוכי והעובד הסוציאלי היועצת והיועצת הבכירה שער רביעי: עולמה הפנימי של היועצת רווחה נפשית סובייקטיבית הבהרת המושג רווחה נפשית סובייקטיבית בקרב יועצים חינוכיים אפקטים חיוביים בעבודת היועצת החינוכית אפקטים שליליים בעבודת היועצת החינוכית התמודדות היועצות החינוכיות עם אפקטים שליליים חקר מודל האקלים הפסיכולוגי תפיסת האקלים הפסיכולוגי של יועצים חינוכיים שחיקה בקרב יועצים חינוכיים חוויות שיא בחיי הקריירה של יועצות חינוכיות שער חמישי: במבט לעתיד ייעוץ חינוכי בעולם האינטרנט אלימות ברשת החברתית ילדים ובני נוער ברשתות חברתיות "בריונות מקוונת" Bullying( )Cyber ייעוץ ברשת ייעוץ ברשת סוגי התערבות ייעוץ ברשת - מהלכה למעשה הייעוץ החינוכי וצדק חברתי הייעוץ החינוכי וצדק חברתי בישראל תפקיד היועץ החינוכי כמנהיג המקדם צדק חברתי ומה אומר המחקר בעולם? המחקר בישראל מקורות Abstract

6

7 7 הקדמה בכנס השנתי של היועצים החינוכיים בל"ג בעומר תש"ם 1980, לפני למעלה משלושה עשורים, נשא דברים פרופ' יעקב פרנקל ז"ל, שליווה את המקצוע מראשיתו במתן הכשרה והדרכה ליועצות וליועצים. שם ההרצאה היה "קווים לדמותו של היועץ", ועניינה כעניינו של ספר זה: זהותו המקצועית של היועץ. בין שאר דבריו אמר: "הפסיכולוג עומד איתן מאחורי מערכת המבחנים שלו; המורה מאחורי הקתדרה שלו; ואילו הוא, היועץ החינוכי, הוא מורה אך לא בדיוק; הוא פסיכולוג חינוכי אך לא לגמרי; הוא מטפל אך לא כל כך; והוא שותה תה בחדר המורים עם כולם, כמו כולם, ועם זאת: בנפרד מכולם. הדרישה הבלעדית ממקצוע כמקצוע, הייחוד, חסרה למקצוע הייעוץ. גבולות מקצוע הייעוץ פרוצים ואינם מג נים דיים על זה הנמצא בהם פנימה". שאלת הזהות העצמית מלווה כצל את מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל מיום היוולדו. ספר זה מבקש לאתגר את המנהיגות המקצועית באקדמיה ובמשרד החינוך, את הסטודנטיות והסטודנטים שנמצאים בתהליך ההכשרה המקצועית ואת היועצות והיועצים 1 במערכת החינוך ולהניע אותם לבחון בקפידה את זהות המקצוע בכלל, ואת זהותם האישית המקצועית בפרט. היכן מצוי הייעוץ החינוכי בישראל בעת כתיבת ספר זה, בשלהי חורף 2013, במסעו המייגע ממעמד של "עיסוק" למעמד של "פרופסיה"? לפני למעלה משני עשורים נבחנה שאלה זאת על פי חמשת הקריטריונים המאפיינים מקצועות: )א( קיומו של בסיס תאורטי שיטתי; )ב( סמכות מקצועית; )ג( עצמאות פרופסיונלית; )ד( קוד של אתיקה מקצועית; )ה( תרבות מקצועית )1990.)Torstendahl, המסקנה של בחינה זאת הייתה כי "הייעוץ החינוכי בישראל נמצא בתהליך רציף של התרחבות, ובתהליך איטי אם בכלל של התמקצעות" )ארהרד ודשבסקי, 27(. 1999: לנוכח המסקנה כי הייעוץ מצוי ברמה המוגדרת כס מי-פרופסיה, הוצגה אז, לפני יותר מחצי יובל שנים, השאלה 1 על מנת לתת ייצוג לשני המינים אני משתמשת בספר זה לסירוגין בזכר/ נקבה.

8 8 ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות רחל ארהרד שכיום ראוי לבחון אותה בכובד ראש, שכן האפשרות שהמצב הנוכחי יישאר כפי שהוא לאורך זמן הולכת ומתחזקת. מה סיבת הדבר? נראה שכל בעלי העניין שבעי רצון ממצב זה של ס מי- פרופסיונליות: המעסיקים מנהלי בתי הספר ומשרד החינוך נהנים משמירת הגמישות שבידם בכל הקשור לאוכלוסיית היועצות בהטלת עוד ועוד מטלות על כתפיהן, וזאת מבלי להידרש לתקינה של הממלאות תפקיד זה, ואילו היועצים עצמם מביעים בכל המחקרים שביעות רצון ממוצעת-גבוהה מעבודתם )ארהרד 2008(. 1998, נראה כי לביזור שבזהותו המקצועית של הייעוץ יש יתרון רב ערך, שכן הוא מאפשר ליועצים אוטונומיה מקצועית גבוהה ביותר בהשוואה לשאר אנשי מערכת החינוך. ליועצת נשמרת במידה רבה העצמאות לתעדף את הנושאים שבהן תעסוק, להחליט על הקצאת משאבי הזמן העומדים לרשותה, והיא אף אינה נדרשת להציג עדויות לגבי יעילות עבודתה ותוצריה. ועם זאת, בחינת הזהות המקצועית של מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל נעשית דוחקת יותר ויותר לנוכח יחסי הגומלין ההדוקים בין המקצוע לבין מרקם המערכות שבהן הוא פועל והצורך החיוני בהתאמה ביניהם. קשה להשיג התאמה זאת לנוכח הקצב המסחרר של השינויים המתחוללים בסביבות שהייעוץ נמצא עמן ביחסי גומלין הדוקים. מערכת החינוך בכל הרמות משר החינוך ועד מנהל בית הספר מצפ ה שהיועץ יהיה פעיל במימוש מדיניותה ובהשגת מטרותיה. לדוגמה, מעורבותו הרבה של הייעוץ בעשור האחרון במניעת אלימות בבתי הספר ובטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה משקפת ציפייה זאת. במקביל שואף הייעוץ החינוכי, ככל מקצוע, להיות רלוונטי ומשמעותי במידה מרבית לתהליך ההשתנות הדרמטי המתרחש בעידן הפוסט-מודרני. קצב ההשתנות בעת הזאת הוא מסחרר: מהפכת התקשוב והמהפכה הביו-טכנולוגית, טשטוש ההגדרות החברתיות והתרבותיות, התמורות האידאולוגיות הערכיות, השינויים במבנה המערכת המשפחתית ובחלוקת התפקידים המגדרית והריבוי חסר-התקדים של אפשרויות הבחירה בכל תחום כל אלה מזינים את התעצמות הקצב. גלים אלה של חליפות ותמורות, נוסף על השינויים המתחוללים בתוך החברה בישראל, מגיעים לכל בית ספר ולכל כיתה ואינם פוסחים גם על מקצוע הייעוץ החינוכי. במציאות זאת מתחדדת שאלת הזהות המקצועית במישורים שונים בין יועצת בית הספר לבין המנהלת, המצפה כי היועצת תהיה שותפה פעילה לשיווק בית הספר לנוכח אפשרויות הבחירה הרבות המצויות בידי התלמיד ומשפחתו,

9 המדקה 9 ותצמצם ככל האפשר את "בריחתם" של תלמידים מצטיינים לבית ספר אחר; ובין מנהלת אגף הייעוץ לבין מנכ"לית משרד החינוך, המצפה כי היועצים בבתי הספר יסיטו את משאביהם המצומצמים לנושא העומד על סדר היום ה כ ל ת התלמידים. וכך מתחבטות היועצת בבית הספר ומנהלת אגף הייעוץ, כל אחת ממקומה, בשאלות כמו: האם זה מתפקידי? מהם גבולות המקצוע שלי? מהי למעשה זהותו של מקצוע הייעוץ? הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים אפוא דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- laissez-faire, שאמרה בעיקרה כי חשוב ונכון שהיועצים עצמם יבחרו בחירה אוטונומית את תחומי העניין ואת כיווני הפעולה הרלוונטיים להם ומשקפים את החוזקה המקצועית שלהם. גישה זאת הותירה כר נרחב ליצירתיות וליוזמות מקומיות והעשירה את הידע הפרקטי של הפרופסיה, אך עיכבה את פיתוחה של זהות משותפת. בשנים האחרונות נעשה מאמץ על ידי שפ י להבניה אחידה יותר של המקצוע. פיתוח "סטנדרטים לפרקטיקה המקצועית בייעוץ החינוכי" ועיצוב "מתווה להתפתחות המקצועית של היועצים", שפורסמו ב- 2009, מייצגים את מגמת ההבניה והסטנדרטיזציה של המקצוע. מומלץ אפוא כי המנהיגות המקצועית הנוכחית של הייעוץ, שתשפיע ללא ספק על הפ נים שילבש תחום זה בעתיד, בטווח קצר ובטווח ארוך, תקדיש חשיבה ביקורתית ובחינה מחודשת לזהות המקצוע. רב- שיח בכל הרמות יעלה לסדר היום שאלות, דילמות וקונפליקטים הרלוונטיים לזהות ברורה ומשותפת לכל העוסקים במקצוע הייעוץ החינוכי. ספר זה מיועד לסטודנטיות ולסטודנטים המכשירים את עצמם להיות יועצים חינוכיים, ליועצים במערכת החינוך, לאנשי החינוך בגנים ובבתי הספר, להורים אלה הנפגשים והאחרים שאינם נפגשים עם היועצת של ילדיהם, לאנשי המערך המסייע בקהילה המקצועית, לבעלות תפקיד ברשויות המקומיות ולאנשי האקדמיה המופקדים על הסוציאליזציה של "פרחי הייעוץ". הואיל והספר מכוון לקורא בישראל, הוא מבוסס בעיקרו על מחקרים בתחום הייעוץ שנערכו בארץ, בין אלה שבוצעו על ידי עמיתות י ועמית י, החוקרים באוניברסיטאות, בין אלה שהם פרי מחקר י, ובין עבודות הגמר )תזה( לתואר מוסמך שהגישו לי סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני במגמה לייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. הסמינריון "היועץ החינוכי תפקיד ותפקוד" שלימדתי שימש במשך למעלה מעשור כחממה לעשרות מחקרים שביצעו סטודנטיות וסטודנטים

10 10 ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות רחל ארהרד שהשתתפו בו במהלך השנים. 2 מחקרים אלה א פשרו העמקה בהיבטים מגוונים הקשורים לעולמו הפנימי של היועץ, לתפקידו כפי שהוא נתפס על ידו ועל ידי סביבתו, ולתפקודה של היועצת בסביבה דינמית, סוערת ומאתגרת. במחקרי חלוץ אלה ביקשנו לשמוע ולהשמיע את קולם של היועצים, לזהות סכ מות סמויות של עמדות, מחשבות ורגשות, לתאר באופן פלסטי את חיי היום-יום שלהם ולהביא לעירור )triggering( של תהליכי חקירה )אקספלורציה( בקרב היועצות החינוכיות. לכן המחקרים נערכו ברוח הפרדיגמה האיכותנית, על מגוון הסוגות שבה. במסגרת כמה מן המחקרים הללו נערכו תצפיות בזמן אמת מעבר לדלת הסגורה בפגישות שאותן מקיימת היועצת. ברוב המחקרים נערכו ראיונות עומק בהקשרים סוציו-דמוגרפיים מגוונים החל בבית ספר שרוב אוכלוסייתו ילדי פליטים ומהגרי עבודה בדרום תל-אביב, וכלה בבתי ספר יוקרתיים, שאוכלוסייתם נמנית עם השכבות המבוססות ביותר. הראיונות נוהלו, במסגרת המחקרים השונים, עם יועצות ועם יועצים במגוון של טווחי ותק: החל בטירוניות בחודשים יולי-אוגוסט, הנמצאות במעבר מתפקיד הסטודנטית לתפקיד היועצת, וכלה ביועצים הנמצאים כעשור לאחר הפרישה מהתפקיד. ראיונות אלה נערכו בכל מסגרות החינוך גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי דתי, בחינוך העצמאי, בחינוך המיוחד ובחינוך ההתיישבותי-פנימייתי, בחינוך היהודי ובחינוך הערבי. כל אחד מן המחקרים האיכותניים כלל בין עשרה לעשרים משתתפים. מ צר ף מאות היועצים שרואיינו בכולם גם יחד מציג את מידת השונו ת וההטרוגניות באוכלוסיית היועצים. ובנימה אישית, לגב י הייעוץ החינוכי אינו רק מקצוע שעסקתי בו, אלא מרכיב מרכזי בזהותי העצמית. בקיץ 1968, בעודי נערכת לקראת לימודי התואר השני בפסיכולוגיה, צדה את עיני מודעה בעיתון על פתיחת לימודי תואר שני בייעוץ באוניברסיטת תל-אביב. מה המקצוע הזה? שאלתי וביררתי, אך התשובות היו חלקיות ומעורפלות ביותר. משברירי המידע הסקתי כי מדובר בעבודה בבתי ספר 2 הואיל ומחקרים אלה לא נדפסו כמאמרים בכתבי עת או כספרים העומדים בפני עצמם, הם אינם מובאים בביבליוגרפיה כפרסומים אקדמיים, על הכללים המחייבים את הציטוט בפורמט זה; על כן מצוינים בספר שמותיהם המלאים של הסטודנטיות והסטודנטים שערכו כל אחד מהם.

11 המדקה 11 עם תלמידים "שיש להם בעיות". הואיל ועבדתי אז כקצינת מבחן למבוגרים ביפו, ונדהמתי שוב ושוב מן המפגש עם בני נוער שהושלכו לשולי החברה, מוזנחים, נואשים וחסרי עתיד, שנגזר דינם להיות דור שני ושלישי למצוקה, התלהבתי מן הרעיון שיהיה "מישהו" בבתי הספר שיעשה "משהו" למניעת תופעות אלה. האתגר שביצירת מקצוע חדש ריגש אותי אז, ומסתבר שהוא מוסיף לענות על הצורך שאני חשה לתרום לכך שעל אף כל הקשיים והתסכולים תהיה החברה בישראל הוגנת, צודקת ובטוחה יותר לכל כל אזרחיה ובה בעת לתת מענה לדחף לפתח, לחדש, ליצור, לעצב ולהשפיע. מאז קשרתי את חיי למקצוע: הקמתי את שירותי הייעוץ בתיכון עירוני ז' ביפו, ולאחר מספר שנים יסדתי את מערכת הייעוץ בתיכון "הראשונים" בהרצליה. בהמשך נענתי לפנייה לקבל על עצמי את תפקיד היועצת החינוכית הבכירה של אזור השרון, ובהמשך נהניתי למעלה מעשור בתפקיד ראש יחידת המחקר והפיתוח של אגף השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך )שפ"י(. בזכות תפקידים אלה התוודעתי לפנ י ולפנים למערכת החינוך על כל דרגותיה והיבטיה; הם שימשו אותי כפלטפורמה לפיתוח יוזמות, תכניות, מנגנונים וחידושים רבים מספור. במקביל לעבודתי באוניברסיטת תל-אביב שבה הגעתי ממ שרת מורה מן החוץ של הפרקטיקום עד להיותי חברת סגל בכירה, ראש המגמה לייעוץ חינוכי חקרתי ופרסמתי, חינכתי והדרכתי, הנחיתי עבודות מחקר ופיתחתי תכניות לימודים חדשניות. במהלך השנים האלה נרקמו חברויות אמיצות: מהן שהשתמרו עד היום ומהן שהתרופפו והפכו לזיכרון מחמם לב. מכולן למדתי והתעשרתי: מן היועצות בשדה הממשיכות בעשייה המקצועית; מן היועצות שהחליטו לבחור נתיב חדש בקריירה המקצועית שלהן; מן הסטודנטיות שמימשו ציפיות והיום הן נמצאות בהנהלת שפ"י; מחברותיהן שהיום הן עצמן חברות סגל באקדמיה; ומן הסטודנטים שעם תום לימודי התואר השני פנו לנתיב קריירה אחר. תקצר היריעה מלציין את כל החברויות האלה, ואסתפק בנקודות ציון במעגל חיי. בשנה הראשונה ללימודי התואר השני ביקרתי אצל יועץ בתיכון "פרקאוף" באור יהודה, ונקשרה בינינו ידידות אמיצה. תודה לך, אביגדור, על השיחות האישיות-המקצועיות שתמיד ובכל מקום בדרך לירושלים, ברחובות ניו יורק, בחיפה ובתל-אביב היו מעניינות ומאתגרות מאין כמוהן. פרופ' אביגדור קלינגמן, עמית יקר וחבר אהוב, היה שותף קפדן בעריכת הספר ייעוץ חינוכי בחברה משתנה )2004( וחבר פעיל בוועדת ההיגוי של היחידה למחקר ופיתוח של שפ"י.

12 12 ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות רחל ארהרד באותו שלב ראשוני הכרתי גם את הילה פורת )לימים זריצקי(, שהחברות בינינו הנמשכת מאז מעמיקה ומעשירה כל היבט של החיים. שיחות נפש בצד ויכוחים מקצועיים נוקבים מהדהדים זה בזה ותמיד תמיד מאירים ומחכימים. לשיחות שניהלנו לאורך כל תהליך כתיבת הספר ולקריאה הביקורתית שלך, הילה, תרומה נכבדה לתוצר הסופי. החברות הקולגיאלית עם היגו קלאליאן היא צעירה לימים, כמוה עצמה. היגו היא הסטודנטית האולטימטיבית בעלת יכולת גבוהה, מוטיבציה רבה, סקרנות וחקרנות, יסודיות וקפדנות שנענתה ברצון לבקשה לסייע לי בכתיבת ספר זה. תודה לך, היגו, על שלא תמיד הנהנת בהסכמה למוצא פי, אלא הערת והארת ותרמת מחוכמתך בתהליך הכתיבה, ובעיקר בישורת האחרונה. תודות לנשות הוצאת הספרים של מכון מופ"ת - למאיה זמר-סמבול ולבלה טאובר, העורכות הגרפיות; ולמירב כהן-דר, עורכת לשון אחראית, על ההתגייסות, ההקפדה ואיכות העבודה שהולידו ספר לתפארת. תודה מיוחדת לד"ר יהודית שטיימן, ראש הוצאת הספרים והעורכת הראשית, על "עיני הנץ" שלה, שלא נעלם מהן דבר, ועל הערותיה וההבהרות שנתבקשתי על ידה לעמול עליהן, שתרמו עד מאוד לתוצר הסופי. תודה מיוחדת למשפחתי היקרה: גם כשלעתים לא הייתי זמינה ופנויה, תמיד הייתי כולי עמכם באהבה רבה שאין לה שיעור. סתיו 2013

13 שער ראשון הייעוץ החינוכי - התפתחות וזהות

14 14 ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות רחל ארהרד גיל חמישים במעגל חיי האדם "גיל אמצע החיים" מכונה בשם גיל העמידה, שכן בו האדם עומד על דעתו, אופיו, ייחודו ומקומו. זהותו, על כל היבטיה וממדיה, נעשית מגובשת וברורה הן בעיני עצמו והן בעיני זולתו והסביבה שבה הוא חי ופועל. ומהו גיל חמישים בחיי המקצוע? האם מעגל חיי מקצוע דומה למעגל חיי אדם? האם לגיל הכרונולוגי בחיי המקצוע יש משמעות דומה לזו של הגיל הכרונולוגי בחיי האדם? האם בהגיעו לגיל חמישים מצפים מן המקצוע שיהיה בעל זהות מגובשת, ייחודית וברורה לו ולאחרים? שאלה זו הזהות המקצועית של מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל בהגיעו לגיל חמישים עומדת במרכזו של ספר זה. מהו מועד היוולדו של המקצוע "ייעוץ חינוכי"? בשנת 1908 יזם פרנק פ רסונס ) )Parsons, את פתיחת "המשרד להכוון מקצועי" Guidance( )Career בבוסטון, ארצות הברית. בישראל הושמעה הצהרת הכוונות על הולדת הרך הנולד ב על ידי מר עמי אסף, סגן שר החינוך דאז, אשר מסר מעל במת הכנסת כי "יש לבנות את הה כוון החינוכי ואת ההדרכה בבחירת מקצוע כתהליך מתמיד וממושך של עזרה ליחיד... הה כוון יהא חלק מן הפעילות בבית הספר, ומבצעיו יהיו מורים שיוכשרו לתפקיד מורה-יועץ..." )נאומו של סגן שר החינוך, דברי הכנסת, תש"ך(. תקופת ההיריון הכשרת אנשי המקצוע העתידי החלה בפתיחת שלוש תכניות הכשרה בנות שנתיים באוניברסיטאות ירושלים, בר-אילן ותל- אביב. ועם פתיחת שנת הלימודים תשכ"ה )1964( הגיח לאוויר העולם או, ליתר דיוק, לאוויר מערכת החינוך בישראל מקצוע חדש, שהתקרא באותם ימים מורה יועץ. מתינוק קטנטן, שמנה 43 יועצים, הגענו לבוגר מכובד, וצירי הלידה, מחלות הילדות וסערות גיל ההתבגרות פינו את מקומם לשאלות גיל העמידה: במבט אחורנית, מה השיג המקצוע עד כה? מהו מיקומו בהווה? ולאן מועדות פניו בעשורים הבאים? כיום, לאחר חמשת העשורים הללו, ניצבת במרכזו של ספר זה שאלת זהותו של מקצוע הייעוץ החינוכי. לפני שתיבחן שאלה זו מזוויות שונות, יוארו בקצרה המושגים "זהות" בכלל ו"זהות מקצועית" בפרט.