untitled

תמליל

1

2 פתח דבר כבר לימ ונו חז"ל מי טרח בערב ב ו י כל ב ב, וב" ובס" ל חר עבו מ ומˆ זכינו ל כנס ל נ מיט מוכנים ככל פ ר, ן בכל ור ליר ו, ˆל ח ל ים יר י מים מסרו י ולי ם ל וˆר בי ין ע"י מכון, ב בולו רı מו רים לכ חיל, במˆעים מנו ים ובחממו בכל י ורים ולל פ רויו, י ולי חו"ל ונכרי, כ ר חרון ר ב ופן פ ר לפ ח על טיפים ול יו בטוחים בוו ו לפני מ ן כ רו. ו ן בכל ור לפירו כ כל סו ים ו מינים נל חים מח ל ים ומרי מיט, פ ירו טחי ם ומסרום למס ר וˆר בי ין לטיפול. וב" חˆי מ נ מיט חלפ מ וך מח ונח על כך כל וכניו ב" יוˆ ים לפועל וכמעט לל לו. ב" זכינו ל כיל פי ם ל מ ו לפי ˆרכנים, נ י מערכו בטחון [ ב נ זו חליטו על מס ר מיט למ רין בחל ניכר מ נ ], ועל כך נו מו ים ליו י ברך על סיוע ו ו נו מ בלים ממנו בר יום ביומו, ולכל עוס ים במל כ ו, ולכלל ˆרכנים נו נים כח ל מ יך בע יי מבורכ זו. בימים לו מ חיל חלו פירו " וˆר בי ין" ב ופן מ סיבי יו ר, ו פיל ינו לפני ב" כ ם ע עכ יו זכינו ל ם מיים ם ˆל ˆיבור במחירי עלו זולים ממחירי ו, וכפי ב לי י ביטוי במחירי בננ ו ר יר ו ר ילים ב ו ם יו ב ו ביעי, כן י י מכ ן ו ילך ם ב ר סו י ומיני פירו ו נזכ ל מו י ברך לפני כלל ˆיבור ובפרט ח ל ים לוחי בי ין, נזכ בל יים ל לם פרנס ם מרוב מוטל על כ פי בי ין. ועינינו לי- נ ו ו, ם עונ ענבי יין, בˆיר ם ועיבו יין, י י בברכ, ול ועל ומרי מיט נזכ ל מו י ברך, ונר בעינינו ברכ ' "וˆוי י ברכ י". ב" בזמן חלף מ ליון ו ם ע יום זכינו ל וˆ ל ור ל כמ מספרי מכון, " בולו " על בולו רı י ר ל כולל פ מפ ˆבעוני מ ר בולו ע"פ יט רמב"ם. " בי לם" על יני ביעי לכ למע, כולל נספחים מ ˆועיים לח ל י, ל נן, ור ו בפועל ל ם ז ו ים רבנים ומורי ור. ספר בי רı ל למי ים וזכינו ב" למ ו בספר ז רוב לרבב למי ים במס רו ב י ספר ונים. ספר " ר לי ו" עמ"ס י ו ין חל ים -ב. ספר "עı " על לכו ערל, כולל פר לם מו לסו י ילנו ונים כולל ח ים וסובוטרופיים, וכולל נחיו למ לו ל ועל לנים ו רבנים מורי ור. כמו כן נ ייע נו ע יי פרסומי ל מכון ללמ ול פיı עניני מע רו לכ למע, ולˆורך כך פ נו חובר מיוח מלמ ב לו כל ח ובכל רמ. נוסח פר ל "בי מע ר" עבר ליטו מיוח כולל ל ול לכל מפרי ים כ י י עו מל כ ם. כמו כן פ נו סרטון ממחי ב רך ל ˆורך לי ע ברים בסיסים ל רומו ומע רו, ועל לו ב מנוי על "בי מע ר" פו ר בעיו מז מנו לפני כל ˆרכן. ל ר מיט ף יˆ ל ור ב וˆ מכון חובר " בילי ביעי " ב מופיעים נחיו לח ל י, ל נן, לבעל ינ, י ך ל כונן ל מיט, ו י ך ל חז ינ ב מיט, חובר זו יˆ ל ור ב רו לפי עו ים וחול לˆיבור רחב בכל חל י רı, כ י ל פיı ולחז מיר מיט ב ו ם מס רו ב ם ין י רים כי ם ל מור מיט כ ינ. ובנוסף פ נו בס" לוח זמנים מסור י מופ מי י נ ומחול לˆיבור, בו י ע מ ימ י כל יר וכל פרי נכנס ל נ מיט, ומ ימ י כל יר ופרי נ סר ב יסור ספיחין, ו ימ י זמן ביעור, וכו', וב נ זו ף וספנו לוח פרחים כולל מונ בˆ כל פרח מסייע לזי וי פרח. ב" זכינו ו ם ב ר מערכו ב ם עוס מכון, יי רווח ונח מפעילו מבורכ, ל ועל עם י ר ל כ ר בחזי עומ ים רבני מכון, מנ לים, מפ חים, ו מ ריכים, חו רים ו מ יחים ב טח, וכך בס" נו ממ יכים לזכו עם י ר ל ל עלו על ולחנם ל מלכים, וכל מ ו ר לל כל ח וני נו ל יסור, ולל ס מכויו על ˆירוף י רים, ל חל ומ ו ר לכ חיל. עלון ז חול מי ע לכ י ו ינפורמטיבי עם כלל ˆיבור, כ ו מיו מחול חינם לע רו לפי ב י ב כ י ל פיı ולפרסם ז ירו מרוב נ ר בכ רו מזון מן חי ו ˆומח בכל ור לחר ים ו ופן ב י ם. ו מˆוו רı ב י ולים ח ל יים. וי י רˆון נזכ ל מ יך בזיכוי רבים ל ועל כלל ו פרט ו ל ˆ ל ח"ו ח י ינו. בברכ פסח כ ר ו מח רב ני ור ז. רווח יו"ר מכון 2 פתח דבר

3 מקורות אספקה בשנת השמיטה תשע"ה הבעל"ט אוצר בית דין פתרון זה יעיל גם לירקות חד שנתיים שהשתרשו באדמה קודם ראש השנה, או ירקות רב שנתיים כגון בננה וארטישוק. ובוודאי שרלוונטי לכל פירות האילן. העיקרון הוא שבית הדין [שע"י רבני המכון הכולל בתוכו את מו"ר הראש"ל הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א הרה"ר לירושלים ומורה דרכו של המכון מיום היווסדו, מו"ר הגאון רבי שלמה בן שמעון שליט"א, הגרש"ז רווח שליט"א ראש המכון ורב אזורי במ.א. גזר, הגר"ד אביטן שליט"א מרבני המכון ומח"ס אוצר התשובות ועוד, ולהבדיל בין החיים, נפרדנו במהלך השנה מחבר בית הדין בכל ה 4 שמיטות האחרונות מורינו הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצוק"ל מד"א דכפר חב"ד] מקבל לטובת הציבור את השטחים החקלאיים, והוא מעסיק את החקלאי ושאר העובדים, הוא מחויב למשכורתם [ובחלקו הגדול גם לא מותנה ביבול], הוא משווק באמצעות הסיטונאויות והחנויות לציבור הרחב. בית הדין משלם את כל העלויות והוא גובה אותם מהציבור באמצעות הסיטונאים. המחיר נקבע לציבור למכירה סיטונאית ומכירה סופית לפי מחיר השוק מינוס. והגם שהמחיר לחקלאי זה הוצאות "קבועות" ו-"משתנות", מכל מקום, המחיר לאורך כל העונה הוא בדרך ההגיון השיווקי שזה מחיר שוק, אולם לאורך כל עונת השיווק בית הדין גובה מן הסיטונאי, ומשלם לחקלאי, ומחזיק חשבון הלכתי כל העת של התשלום המגיע לחקלאי בגין ההסכם. בסוף התקופה יושבים עם החקלאי, לסיכום, ושלש אפשרויות קיימות: שהחקלאי קיבל את כל כספו, ונגמר התוצרת שלו. והכל מושלם. החקלאי קיבל את כל כספו, ונותרה לו תוצרת עדיין, אז הוא ממשיך להביא תוצרת ללא תשלום של קבועות אלא רק של משתנות בלבד. החקלאי השלים את התוצרת, אולם בית הדין לא הצליח לגבות את התשלום המגיע לו בגין ההסכם עמו. במקרה כזה, בית הדין ישתדל בכל הכוחות להשלים את המגיע לחקלאי, או באמצעות תרומות, תמיכות, והשלמה וסיוע של הסיטונאים. לפתרון זה מוכרח המציאות שיתוף פעולה של הרשתות ובתי העסק, הם מתחייבים על הכמויות ובמקביל לכך בית הדין מתחייב בעבורם. לידיעתכם: פירות ממקורות אחרים: בפירות האילן, בבננות ובארטישוק קיימת ומאושרת על ידינו רק אפשרות זו בלבד [להוציא תפוח ואגס שיש גם ]. סימונים ותרו"מ התוצרת פטורה מתרו"מ והיא מסומנת "אוצר בית דין קדוש בקדושת שביעית" לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 3

4 מצעים מנותקים פתרון יעיל לירקות עלים ולחלק מהירקות הקשים. נקיים לבל יצטבר פסולת רבה על הניילון, ויתבטל הניילון לקרקע עולם. יש לאטום היטב בניילון סביב העמודים ובצדדים הקיצוניים שבתוך החממה. מבנה החממה: המבנה צריך להיות מכוסה בגג העשוי מחומר אטום. [ראה לקמן אודות סוג הגג וסוג האטימות]. ניתן להוסיף על הגג כיסוי של רשת צל ללא הגבלה. 4 דפנות: סביב המבנה יהיו דפנות בגובה של לפחות 1 מטר. קרקעית המבנה: קרקע החממה תהיה מכוסה כולה ביריעת ניילון על כל צדדיה, בכל מקום שמונח העציץ או שנוף הצמח מאהיל עליו. כדי להבטיח שקרקע החממה תהיה מכוסה בניילון לאורך כל השנה על כן יש להניח יריעות ניילון עבות [עובי 0.4 מ"מ לפחות]. ויש לכסות בשתי יריעות ניילון, או לחילופין שהיריעה התחתונה תהיה ניילון כנז', והיריעה העליונה תהיה יריעת פלריג. כיסוי קרקע החממה כולל גם את השבילים. הכיסוי יהיה עד קצה החממה. או עד 60 ס"מ מקצה שורת העציצים האחרונה בכל אחד מצידי החממה. קרקע החממה והשבילים המכוסים בניילון, עליהם להיות סוג העציצים: לכתחילה ועל מנת לצאת ידי כל הדעות בהלכה מי שבא לבנות מצעים עדיף להשתמש בעציצים שאפשר לשני בני אדם להרימם, ועל כן יש להקפיד שהמשקל הכולל של העציצים כולל השתילים ומערכות ההשקיה יהיה עד משקל של 320 ק"ג. מצעים מסוג צמר סלעים הבנויים מחלקים חלקים, ניתן לאשר אף אם הם בערוגה ארוכה. מקורות אספקה בשנת השמיטה תשע"ה הבעל"ט העציץ עצמו יכול שיהיה מכל סוג חומר כולל שקיות ניילון. חורי הניקוז יהיו עד קוטר 0.5 ס"מ. ולכל היותר עד שני חורים. [חשוב להדגיש כי יש להקפיד כי גם תחת חורי הניקוז יהיה יריעת ניילון והמים יזובו לתוך מרזב או יזובו דרך שיפוע טבעי של הקרקע]. אין אישור שימוש בערוגות המושקעות באדמה לחומרא, העציצים ותכולתם נמכרה לגוי קודם ראש השנה. לחומרא, את המלאכות הבאות: זריעה או שתילה, וכן קטיף, יש לבצע רק ע"י גוי בלבד. שתילים - במהלך שנת השמיטה יירכשו שתילים רק ממשתלות העומדות תחת פיקוח המכון בלבד. הובלת השתילים תהיה במיתקן אטום לחלוטין בתחתיתו ובצדדיו. יש להקפיד על ניתוק מוחלט החל מהיציאה מהמשתלה עד הכניסה לחממה. ורק לאחר הכניסה לחממה על גבי מצע מנותק ייפתח המיתקן ויישתלו השתילים.

5 על המוצר המוגמר ירשם "גידול במצע מנותק ללא קדושת שביעית". ברכת הנהנין על המוצר תלויה בסוג המצע, וברוב סוגי המצעים הקיימים כיום הברכה על התוצרת הגדלה בהם היא ברכת "שהכל". מלבד מצעים שהם אדמה "כבול" "חול". במידה והשימוש במצע שברכת המוצר היא "שהכל" יש לפרסם זאת לידת חותמת הכשרות. ידולי ערבה ג כל התוצרת הגדלה מעבר המזרחי של נחל הערבה, דינה כגדל בחו"ל, ואין בה כלל דיני שמיטה, וזה כולל חלק מהשדות החקלאים של נאות הכיכר, וחלק מהשדות של עידן וחלק מהשדות של עין יהב, ואת מובלעת צופר. ואת הגידולים בפארן שמעבר לצומת הנחלים ערבה ופארן. כמו כן כל הגידולים ביישובים, יהל, קטורה, גרופית, יטבתה, סמר, אליפז אילות וחוות הגידול אם קיימות מהיישוב יהל ומטה. כל התוצרת שתגיע משם תסומן "ללא חשש שביעית". והתוצרת פטורה מתרו"מ. יסום שישית א תוצרת מאוסמת מהשנה השישית, כדי להשתמש בה בשביעית, אנו יודעים על כך מראש ומגיעים אל המחסנים, סוגרים ונועלים, המקום נפתח ללקיחת תוצרת בנוכחות המשגיחים בלבד. איסום זה רלוונטי בתוצרת הבאה: תפו"א [4-5 חודשים], בצל, גזר [3 חודשים], דלעת ודלורית, ובקירורים גם כרוב. תוצרת זו כמובן חייבת בתרומות ומעשרות, תוצרת זו מסומנת "יבול שישית, הופרשו תרו"מ". ירדן תוצרת המגיעה מירדן משטחים שבבעלות גוי, אין כל הגבלה לגביהם, וכל תוצרת שכזו, מאושרת להביאה ללא חשש, בכניסה לארץ היא מוחתמת במעבר הגבול ע"י המשגיח, ומשם תגיע לנקודות הסיטונאיות. תוצרת המגיעה מעבר הירדן [בחלק שנכבש ע"י משה והוא מעל נחל ארנון (אמצע ים המלח ממול עין גדי ומזרחית עד לכביש 15, וצפונית עד החרמון כשבחלק זה הצד המזרחי הוא עד מעבר להר הדרוזים] - לא תאושר אלא אם השטחים בבעלות הגויים בלבד, באם קיים שם חוות מכל סוג שהם בבעלות יהודים, לא תאושר קבלת התוצרת משם. יבול חו"ל של תוצרת מכל שאר מדינות העולם, מותרים ומאושרים ללא הגבלה, להוציא את זיהויה המוחלט ע"י מערכת הכשרות, וחתימה על כל תעודה "יבול חו"ל". ידולי נכרי ג קרקעות שבבעלות חוקית [טאבו] של נכרים, מאושר לקחת תוצרת מהם, לאחר הבדיקה על בעלות השטחים, ולאחר בדיקה על מקורות השתילים, ולאחר לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 5

6 בדיקה של השטחים, ולאחר שמשגיח שהה במקום בזמן הקטיף, ובתום המיון חתם על כל ארגז. כל שטח כזה, חייב להיות מאושר מראש לפני לקיחת התוצרת משם. וחייב לקבל אישור חחום מעימנו, שאכן הוא מאושר לשיווק, וחייב להיות מתואם מאת משגיח מטעמינו. קרקע שהיא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, אף אם היא מוחכרת לגוי במשך שנים ארוכות, חקלאי זה אין מאושר ליטול ממנו סחורה, ולעיתים גם חלקות סמוכות יפסלו מחמת זה. קרקע של נכרי, שיש קשר כלשהו עם ישראל, חובה לדעת על כך מראש כיון שלעיתים, זו בעייה הלכתית עד כדי איסור אכילה על הירקות. קשר עם ישראל זה כולל גם אם "רק" מתן ייעוץ וכיו"ב. לעיתים בחתימת מסמך הבהרה חוקי בין הצדדים הדברים מתבהרים ומסתדרים על פי ההלכה. להכנס אל השטחים לראות סחורה, ולפקח על קטיפתה, ולסמנה. אמנם תוצרת מהרש"פ מאזורים שא"א להכנס אליהם, ואינם על הכביש ממש שאפשר לעמד בסמוך ולראות את הקטיף, בכה"ג התוצרת לא תאושר לשמיטה, וכל הסכם עם נכרי או מגדל כזה לא יאושר. רק תוצרת שהיא מאד מסורתית לגידול נכרי בלבד, כגון קישוא בלדי, חציל לכבישה, צ'יפקה, לוביא, יאושר להביאה ממקום גידול זה. תוצרת של נכרי פטורה מתרומות ומעשרות, ותסומן "יבול נכרי". תוצרת נכרי תאושר רק אם באפשרותינו 6 מקורות אספקה בשנת השמיטה תשע"ה הבעל"ט

7 לוח זמנים לקדושת שביעית, איסור ספיחין ומצות ביעור ירקות, תבואה, קטניות, פירות ופרחים עם תמצית עיקרי דיני שביעית לצרכן מבוסס על ספר "שביתת השדה" - הלכות שביעית הלוח מבוסס על ההנחיות ההלכתיות הבאות: ראש השנה לשמיטה הוא א' בתשרי אף לפירות האילן. קדושת שביעית: כל היבולים הגדלים אצל יהודי בתחומי ארץ ישראל קדושים בקדושת שביעית. יבולים הגדלים אצל נכרים בארץ ישראל, אינם קדושים בקדושת שביעית, וכן מנהג ארץ ישראל מדור דור. גם הגדל במצעים מנותקים בתוך מבנים, אין בו קדושת שביעית, וכן בכל הגדל מזרחית לנחל הערבה שהוא הגבול המזרחי של א"י לאחר קצה ים המלח. וכן כל הגדל דרומית לנחל פארן עד אילת, משום שמקומות אלו הם מחוץ לגבולות א"י על פי התורה, כמבואר בספר שביתת השדה פ"ב, ובהרחבה בספר גבולות השדה. זמן חלות קדושת שביעית: בירקות - כל שהתחילו לגדול קודם השמיטה, ונלקטו בשמיטה, הרי הם קדושים בקדושת שביעית, ואפילו נגמר בישולם בשישית. בתבואה וקטניות - כל שהגיעו לשליש בישול קודם השמיטה, ונאספו בשמיטה, הם אינם קדושים בקדושת שביעית. ואם הגיעו לשליש לאחר א בתשרי, הם אסורים באיסור "ספיחין" ויבואר להלן. בפירות האילן - כל שחנט [הגיע לשליש בישול] לאחר א' בתשרי של שנת השמיטה, הרי הוא קדוש בקדושת שביעית. באתרוג - מספק מחמירים גם אחר לקיטה וגם אחר חנטה, ולכן הנלקט לאחר ר"ה נוהג בו שביעית, וכן החונט לאחר ר"ה של שביעית, אף אם נלקט בשמינית נוהג בו קדושת שביעית. אתרוג שחנט ונלקט בשביעית, נוהג בו שביעית מעיקר הדין. שאר פירות הדר דינם כשאר פירות האילן לענין שמיטה. תבלינים - עשבי תבלין דינם כירקות וכאמור. עצי תבלין [כגון השיבא, הרוזמרין, עלי דפנה ועוד], דינם כאילנות, ויש לנהוג קדושת שביעית בכל העלים שחנטו [יש להחמיר החל מיציאת העלים] לאחר ראש השנה של שמיטה. פרחים - פרחי נוי אף שיש בהם ריח אינם קדושים בקדושת שביעית, פרחים אלו מהווים את רוב רובם של הפרחים, ואמנם הגם שאין בהם קדושה ולא איסור ספיחין, מכל מקום יש לקנות פרחים רק בהכשר, כל סוג פרח לפי זמנו, החל מהמועדים המפורטים בטבלה שלהלן, וזאת על מנת שלא לסייע בידי עוברי עבירה שזרעו ועבדו במלאכות האסורות בשביעית. פרחים העומדים רק לריח רבו המחמירים לנהוג בהם קדושת שביעית. ההגבלות ביבולים הקדושים בקדושת שביעית: מלבד האיסורים וההגבלות באופן הגידול והקטיף, יש איסור לסחור בפירות שביעית, אסור ליתנם לנכרי, אסור להוציאם לחו"ל, אסור לנהוג בהם מנהג בזיון, אסור להפסידם, אסור להשתמש בהם בדרך שונה מהרגיל. שיירי האוכל, הקליפות והגרעינים, אין לזורקם באשפה, אלא לשומרם במקום מיוחד עד שיירקבו מאליהם. [ופירוט הדינים לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 7

8 ראה בשביתת השדה פרק יא]. כיון שהבעלים הפקיר את שדהו, היבולים פטורים מתרומות ומעשרות [ומכאן שאם לא הפקירם חייב לעשר אותם בשביעית - מעשר עני]. בשנת השמיטה יש להמנע מלקנות תוצרת הקדושה בקדושת שביעית בשווקים, ובשעת הדחק כל שהתוצרת אינה אסורה באיסור ספיחין, אפשר לקנותה בשווקים באופן שאין בו סחורה [כגון בהבלעה], ואף אם הבעלים לא הפקיר את שדהו ועשה מלאכות האסורות בשמיטה, אין פירותיו נאסרים באכילה. תוצרת שיש בה איסור ספיחין אסורה באכילה. איסור ספיחין: ירקות שתחילת גידולם בשמיטה, ותבואה וקטניות שהגיעו לשליש בישולם בשנת השמיטה, אסורים באכילה והוא הנקרא "ספיחין". פירות האילן, וכן שיחים רב שנתיים [אף המוגדרים כירק לענין ערלה, כשנזרעו לפני שמיטה, בין כשנותנים פרי בתוך שנתם כגון הפאפיה, ובין שנותנים את פירותיהם לאחר שנה מזמן הזריעה כגון הבננה והאננס], אין בהם איסור ספיחין. כמו כן הגדל במקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים, וכן הגידולים שבעבר הירדן אין נוהג שם איסור 8 לוח זמנים לקדושת שביעית ספיחין, וכל זה כמבואר בספר גבולות השדה [בהלכות בפ"ב, ובקונטרס הגבולות בעבה"י]. היתר ספיחין בשנה השמינית: יבולים האסורים באיסור ספיחין שנקטפו בשביעית נשארים באיסורם לעולם [מצוי בקפואים וכבושים]. יבול שיצא משביעית לשמינית [אף שנזרע באיסור], ממשיך עליו גזירת ספיחין מגזירת חכמים [אף שקדושתו פוקעת מיד בתום השנה השביעית], והותרה אכילתו רק לאחר שיעשה כיוצא בו - עד שבמקום המקדים ביותר בארץ יספיקו לגדול גידולים חדשים, כיוצא בהן, ואז הותרו באכילה כל הירקות שנקטפו בשמינית. מ של השנה השמינית ואילך הותרו כל סוגי הירקות באכילה, מלבד הירקות המאוחסנים [כגון התפו"א וכיו"ב] שזמנם יותר מאוחר עד שיעשה כיוצא בו. מצות ביעור: ציותה התורה, שכל היבולים הקדושים בקדושת שביעית, בהגיע הזמן שבו כלה היבול המסוים לחיה מן השדה, בכל חלקי ארץ ישראל [=והוא עד שיכלה אותו היבול מכלל השדות בארץ ישראל, גם אם הם שדות נכרים, או אף שדות ישראל שאינם שומרי שביעית מנח"ש ח"א, נא, טו. שביתת השדה פי"ד] יש לכלות - לבער את היבול הזה מן הבית. מנהג ארץ ישראל שבהגיע זמן הביעור, מפקיר את היבול לפני שלשה אנשים אף אם הם אוהביו [אך לא מאנשי ביתו הסמוכים על שולחנו - ושנים מהשלשה צריכים להיות כשרים לעדות עבורו]. לאחר שהפקיר, יכול לשוב ולזכות בו בחזרה. יבול שמינית אינו מציל את יבול שביעית מחובת הביעור. חובת הביעור חלה על כל יבול הקדוש בקדושת שביעית, וכן על כל מה שהופק מיבולים אלו והוא קדוש בקדושת שביעית. מכאן שאין חובת ביעור על יבול הגדל אצל נכרי בקרקע שלו, יבול הגדל בערבה [על פי הגבולות כמבואר לעיל], הגדל במצעים מנותקים בתוך מבנים ותוצרת חו"ל. כמו כן יבולים הקדושים בקדושת שביעית, ובזמן הביעור היו מופקרים וכגון אותם הנמצאים בזמן הביעור בידי "אוצר בית דין" אין עליהם חובת ביעור, והלוקח את הפירות מהם לאחר הביעור אינו חייב להפקירם. אמנם מי שלקח מבית דין קודם זמן הביעור, חייב להפקירם בהגיע זמן הביעור. מי שחייב לבער, ועבר ולא ביער, אם עשה זאת במזיד, הפירות נאסרו באכילה לבעל הפירות [עי' שביתת השדה שם].

9 הערות כלליות ללוח: בלוח מוזכרים תאריכים שונים לפירות וירקות שונים, ראוי לציין שהכוונה היא ליבולים טריים, אך בהחלט מצויים גם יבולים מאוחסנים, ויש לקחת זאת בחשבון, וכגון: גזר שזמן קדושת שביעית צוין בתשרי, מכל מקום יש גזר רב באיחסון מגידול שישית שאין בו קדושת שביעית. וכן דלעת ועוד, ופעמים רבות ניתן הדבר להבחנה, וכן בתום זמן קדושת שביעית בפירות יש לקחת בחשבון שהכוונה לטריים אך מצוי מאד קירור של פירות מסוימים, וכן עיבוד לתעשיית המשקאות והמזון. [פעמים שניתן גם להבחין לפי התאריך המופיע על האריזות, וכן בשימורים ניתן להבחין על פי הקוד המודפס - הסיפרה הימנית מסמנת את השנה, כגון: = והספרה השמאלית את היום, כגון: 100 = היום המאה מתחילת השנה]. התאריכים המופיעים בלוח הם על פי ההערכה תוך מאמצים לדייק ככל האפשר. כיון שבמציאות יתכנו שינוים בתאריכים, במידה וכך, נפרסם זאת בל"נ בפירסומי המכון. כשנכתב מועד מסוים [כגון לביעור וספיחין וכיו"ב], הכוונה לתחילת אותו מועד. זמני הביעור שצויינו בלוח, חלקם הם תאריכים שקבעו לנו חז"ל, ונוהגים גם כיום. וחלקם האחר הוא לפי המציאות כיום, אמנם כיון שאי אפשר לדייק ממש, לכן הזמן המצויין הוא זמן שמתחילים להסתפק שמא הוא הזמן, ובזמן זה יפקיר את היבולים כדין וכאמור, ולאחר מכן יודיע לפני אותם שהפקיר בפניהם שאמנם הוא מכניס את היבולים לביתו, אך אינו מתכוין לזכות בזה, אלא נהנה מההפקר, ולא ישוב לזכות עד אשר יתמו ימי הספק. ביעור בירקות הוא דבר שכמעט לא מצוי כיום, כיון שרוב ככל התוצרת אינה חייבת בביעור, שכן רובם מצויים כל השנה [וכאמור אף יבולים הגדלים באיסור פוטרים מחובת ביעור כיון שבפועל טרם כלה לחיה]. ירקות שכלים מן השדה בתוך השנה השמינית, זמן ביעורם מיד במוצאי שביעית. [שביתת השדה פי"ד]. הפירות הבאים מופיעים ברשימת הירקות: אננס, בננה, פאפיה, פסיפלורה. שכן העיקר להלכה שדינם כירק. לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 9

10 שם הירק אבטיח אורז איזוב מצוי אננס אספרגוס אפונה [תרמיל] אפונה [גרגירים] ארטישוק ארטישוק ירושלמי בזיליקום בטטה קדושת שביעית מ: ז חשון איסור ספיחין מ: זמן הביעור א ניסן כג ניסן /ע"ה א כסלו כז בטטה קאסבייה ראה ארטישוק ירושלמי כ כ /ע"ה בטנים במיה בננה בצל יבש בצל ראש בצל ירוק ברוקולי גזר גמבה גרעיני אבטיח גרעיני דלעת לוח זמנים לירקות, תבלינים דגנים וקטניות - שמיטה תשע"ה ז תשרי ה טבת ד כסלו יז תשרי ה אדר ה טבת א כסלו טו טבת א שבט א טבת ראה"ש/ע"ו ראה"ש/ע"ו תמוז /ע"ה א /ע"ה ראה"ש/ע"ו יד אב ע"ה סוף זמן איסור ספיחין בתשע"ו כ כד אדר יז טבת י כסלו כ הערות מתוכנן קטיף מהערבה הדרומית מר"ח חשון רב שנתי מניב פרי לאחר שנה משתילה רב שנתי הרוב מגידול נכרי רב שנתי חלק מרב שנתי בבוטנים יש איסום ארוך רוב מוחלט מגידול נכרי בלבד רב שנתי/התאריך לאחר הבחלה קיים גזר מאיסום קיים איסום ארוך שם הירק גרעיני חמניות דלורית דלעת הל זנגויל חומוס חזרת חוויג' חיטה חילבה חסה חציל חרדל [טחון] טרגון כוסברה כוסמת כורכום כמהין כמון כרוב אדום כרוב לבן כרוב סיני כרובית כרפס [סלרי] כרפס [שורש] כרתי [לוף] לואיזה קדושת שביעית מ: א תמוז י איסור ספיחין מ: זמן הביעור י תמוז ראה"ש/ע"ו א אב ראה"ש/ע"ו א תמוז תשרי/ע"ו י חשון א כסלו א כסלו א טבת טו כסלו י כסלו א טבת י טבת כ טבת א שבט סוף זמן איסור ספיחין בתשע"ו כ א אב טו אב א תמוז י חשון א כסלו י כסלו כ כסלו הערות קיים איסום ארוך מרבית היבול נאסף קודם ר"ה מרבית היבול נאסף קודם ר"ה קיים איסום ארוך ויש גם (מעט מקומי החל מ) (מעט מקומי החל מ) רב שנתי אינו נידון כצמח עץ - רב שנתי לוח זמנים לקדושת שביעית 10

11 שם הירק לוביא טריה בתרמיל קדושת שביעית מ: איסור ספיחין מ: זמן הביעור כז סוף זמן איסור ספיחין בתשע"ו הערות רוב מגידול נכרי שם הירק פלפל חריף קדושת שביעית מ: איסור ספיחין מ: זמן הביעור י כסלו סוף זמן איסור ספיחין בתשע"ו הערות לוביא גרגרים לימונית [עשב לימון] לפת א כסלו י כסלו רב שנתי פלפל שחור/לבן פפריקה פרג א ראה"ש/ע"ו א רוב הפפריקה בתחילת שמיטה שייכת לשישית מילון א כסלו צ'יוטה א כסלו מליסה רב שנתי ציפורן מלפפון יד חשון כה חשון צלף א תמוז טבת/ע"ו רוב מ מרווה נבטים נענע רב שנתי גידולי מים/מנותק בתוך מבנה רב שנתי צנון צנונית קולורבי כ חשון א חשון א כסלו א כסלו ה חשון ה כסלו סויה קינמון סלק אדום א כסלו י כסלו קישוא י חשון טו חשון סלק עלים א כסלו יח כסלו רוזמרין י עץ רב שנתי עגבניה עדשים עולש עירית י כסלו כ חשון ד כסלו גידולי מים במבנים / שבולת שועל שום שומשום שומר כ אדר ז ניסן א כסלו א אב כח תמוז ע"ה כ אדר ה כסלו קיים שיווק מאיחסון ארוך ומעט נכרי עלי דפנה - יבשים פאפיה פול [בתרמיל] פול [גרגרים-יבש] פופקורן פטרוזיליה תשרי תמוז ע"ה אב ע"ה ה טבת תמוז ע"ה אב ע"ה א כסלו אב/ע"ה תמוז/ע"ה תמוז אב א כסלו רב שנתי חלק ניכר מגידול נכרי רוב מ איסום ארוך קיים מ איסום ארוך שמיר שעונית [פסיפלורה] שעועית [תרמיל] שעועית [יבשה] שעורה תות שדה א תמוז טז חשון י חשון י כסלו א תמוז ה כסלו ראה"ש/ע"ו יב תמוז כ חשון י כסלו א תמוז / ע"ו רב שנתי ולדידן דינו כירק רוב מ רוב מ פטרוזיליה א שבט תירס יא תשרי יא תשרי קטניות פטריות פלפל ה כסלו אינו נידון כצמח בפלפל אדום החל מכה' כסלו תפוח אדמה תרד ג כסלו א טבת א כסלו אב/ע"ה א טבת ה כסלו לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 11

12 שם הפרי אבוקדו אגוז אילסר אגוז לוז אגוז מלך אגוז מקדמיה אגוז פיסתוק אגוז פקאן אגוז קשיו אגס אוכמניות אנונה אפרסמון אפרסק אשכוליות אתרוג גודגדן גויאבה גויאבה תאילנדית דובדבן זית מאכל זית שמן [שמן] חבוש חרוב לונגן ליטשי לימה לימון - ירוק לימון - צהוב קדושת שביעית מתשע"ה מנחם אב תשרי/ע"ו תמוז טבת אב אדר אייר אב אייר אב תשרי/ע"ו אב קדושת שביעית עד חודש [ע"ו] תמוז תשרי/ע"ז תמוז טבת אב אדר אייר/ע"ו אייר אב אייר אב תשרי/ע"ז אב לוח זמנים לפירות האילן - שמיטה תשע"ה אדר אייר אדר אייר זמן הביעור תמוז/ע"ו אדר/ע"ו אדר/ ע"ו חשון/ע"ו ניסן/ע"ו שבט/ע"ו שבט/ע"ו כסלו/ע"ו /ע"ו שבט/ע"ו אב/ע"ה טבת/ע"ו שבט/ע"ו אב/ע"ה שבועות/ע"ו שבועות/ע"ו טבת/ע"ו טבת/ע"ו אב/ע"ה אב/ע"ה חשון/ע"ו תמוז/ע"ו תמוז/ע"ו הערות יש גם קיים מקירור ארוך יש גם מיבוא [לתעשיה] משווק גם באופני עיבוד שונים י"א שאין לו ביעור משווק גם באופני עיבוד שונים משווק גם באופני עיבוד שונים משווק בשימורים לטווח ארוך נשמר לתקופה ארוכה יש מאיסום. ויש גם יבוא שם הפרי לימקוואט מנגו משמש נקטרינה ענבי יין [יין] ענבי מאכל ערמונים פאפיה פומלה פומלית פיג'ויה פיטאיה [צהובה] פיטאיה [אדומה] פסיפלורה/שעונית צבר קובו קומקוואט קיוי קלמנטינה/קליפים קרמבולה רימון שזיף אירופי שזיף יפני שסק שקד ירוק שקד יבש תאנה טרייה תות עץ תמר תפוז תפוח מבכיר תפוח קדושת שביעית מתשע"ה אדר תמוז ניסן ראה לוח ירקות טבת חשון ראה לוח ירקות חשון חשון/ע"ו כסלו אב אב ניסן אדר ניסן אב קדושת שביעית עד חודש [ע"ו] אדר תמוז ניסן טבת חשון חשון/ע"ז כסלו אב אב אייר שבט ניסן אב זמן הביעור חשון/ע"ו טבת/ע"ו אב/ע"ה כסלו/ע"ו פסח/ע"ו פסח/ע"ו /ע"ו /ע"ו שבט/ע"ו ניסן/ע"ה חשון חשון/ע"ו חשון / ע"ו אדר /ע"ו טבת/ע"ו אייר/ע"ו שבט/ע"ו אדר/ע"ו חשון ע"ו כסלו/ע"ו /ע"ה טבת/ע"ו טבת/ע"ו /ע"ו תשרי/ע"ו פורים/ע"ו תמוז/ע"ו שבט/ע"ו שבט/ע"ו הערות נשמר לתקופה ארוכה חשון/ע"ו במהלך השנה יש שיווק מקירור התאריך תקף גם לשאר קליפים קיים שיווק של מיץ רימונים פרי זה משווק גם בשימורים ומיובש מאוחסן לתקופה ארוכה תאנים מיובשות מקורם מחו"ל קיים שיווק ארוך מקירור ואחסון משווק גם באופני עיבוד שונים קיים שיווק מקירור ארוך לוח זמנים לקדושת שביעית 12

13 א. דיני ביעור ווידוי מעשרות בשנה השביעית בשנה השביעית [וכן הדין בשנה הרביעית], בערב יום טוב האחרון של פסח, מקיימים מצוות "ביעור מעשרות". [ובספר "קצירת השדה השלם" פרק יח, ביארתי דינים אלו, וכן בספרי שביתת השדה השלם בפט"ו]. ב. ג. כיצד היא מצוות הביעור? כל מי שברשותו פירות שהן טבל או ספק טבל, חייב להפריש מהן תרומות ומעשרות. פירות שהן דמאי, אינו חייב להזדרז ולהפריש מהן תרומות ומעשרות מפני שאינם מעכבים את הווידוי, אף על גב שאסור לאוכלם כל עוד ולא הופרשו מהם תרומוות ומעשרות. כמו כן, מי שברשותו מוצרי מאפה החייבים בחלה, חייב להפריש חלה בזמן הביעור. ובזמן הזה שמצות החלה בשריפה - טוב לשרפה בזמן הביעור. ד. לאחר שהפריש תרומות ומעשרות, עליו ליתנם למקבליהם, דהיינו: תרומות לכהן, ומעשר ראשון ללוי [ואף בזמן הזה חייבים], ומעשר עני לעני. ובזמן הזה שאין נותנים תרומות לכהן, די שיפריש ויקבע מקום [ושמן יש ליתנו לכהן אף בזה"ז כיון שרשאי הכהן להשתמש בו גם בזה"ז למאור, וכמו שכתבתי בספרי קצירת השדה בפי"ג סעי' ד. ואם חייב מצד דיני הביעור גם לבער או לקבור את התרומה, נראה שזה כדין חלה, שכתבנו שטוב לשרפה, וה"ה בנידו"ד. ועל חובת נתינת מעשר ראשון ללוי גם בזה"ז כבר הארכנו בקצירת השדה שם, ובשו"ת חלקת השדה חלק ב סימנים יב טז, ואף הבאנו שם את מכתבו של מרן ג"ע זצוק"ל, שחובה גמורה לתת ללוי מטבל ודאי גם בזה"ז וכדעת מרן השו"ע, יעוי"ש]. ה. ו. ז. פירות מעשר שני או רבעי, יחלל את קדושתם על מטבע. ואת המטבע, עם שאר כל המטבעות שברשותו מחילולים קודמים של מעשר שני ורבעי, יחללם על מטבע אחת. לאחר שחילל הכל על המטבע, ישמיד את המטבע על ידי שישליכנה לים הגדול, ואין צריך לשחקה תחילה. ואם משליך לשאר נהרות, עליו לשחוק תחילה את המטבע. ואם אינו נמצא בקרבת הים, ישחוק את המטבע ויפזרנה ברוח. ומסתבר שגם יכול להשמיד המטבע על ידי שרייתו בחומרים שמכלים אותו. ומכל מקום כיון שבמטבע זו יש קדושה, אין להשליכה דרך בזיון, כגון לבור שופכין וכיוצא בזה. יכול לחלל את הקדושה שנמצאת בכל המטבעות, על פרי שערכו לפחות שווה פרוטה ובתנאי שאין הפרי קדוש בקדושת שביעית, וישמיד את הפרי שחילל עליו כדי שלא יהווה תקלה לאחרים באכילתו, ויזהר שלא ישמיד את הפרי דרך בזיון וכנ"ל [וכמובן שאין לחלל על פרי שקדוש בקדו"ש, כדי שלא יביאהו לידי כילוי והפסד]. ח. חובת הביעור בשנה השביעית חלה על הפירות והירקות שנתחייבו במעשר בשנים - ד, ה, ו, לשמיטה, אך פירות וירקות שנתחייבו במעשרות בשנת השמיטה, זמן ביעורם הוא בשנה הרביעית [הנה באופנים מסויימים יש חובת תרו"מ גם בשמיטה, וכגון מפירות נכרי שיהודי עשה את הגמ"ל שלהם, וכיו"ב וכמבואר לעיל, אלא שזמן הביעור שלהם לא בשנה השביעית, אלא מתבערים בשנה הרביעית, וכל זה כמו שביארנו. וכן הדין בדברים שהתחייבו במעשר בשנה הרביעית, שזמן ביעורם בשנה השביעית וכמבואר בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג וראה בביאור הגר"א שם, וכ"ה בספרי פר' ראה. ודוק היטב בל' הר"מ שם סוף הל' ג]. ט. שנת המעשר אינה נקבעת בכל הגידולים כאחת, ושונה היא בין הגידולים השונים כפי שנתבאר בקצירת השדה פרק ח, ושוים הדברים גם לדין ביעור מעשרות. ובשאר סוגי פירות שנתבאר שם שספק מה השלב הקובע לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 13

14 י. בהם, וכן בשאר הספיקות, יפריש מעשרות על תנאי וכמפורט שם, ויבערם כדין. גם מוצרי מאפה החייבים בחלה, שזמן ביעורם הוא ברביעית, זהו רק אם נאפו מקמח שנעשה מתבואה שהביאה שליש קודם ראש השנה של רביעית, אך אם קמח זה נעשה מתבואה שהביאה שליש לאחר ראש השנה של רביעית, זמן חובת ביעורה הוא בשביעית [ובספרי שביתת השדה פט"ו סעי' ל הוכחנו דין זה יעוי"ש]. יא. חובת הביעור של נטע רבעי הוא רק על הנטיעות ששייכות לשנים א-ג, אולם אותם השייכים לשנה הרביעית יתבערו בשביעית, ואותם ששיכים לשנה השביעית כלומר שחנטו בשביעית מתבערים בשנה הרביעית, וכן העיקר הלכה למעשה וכמו שביארנו בספרי עץ השדה על הל' ערלה ונט"ר בפי"ג סעי' כז. יב. מי שברשותו מוצרי חמץ החייבים בהפרשת חלה או תרומות ומעשרות, יקפיד להפריש מהם ולבערם עד ערב פסח קודם זמן איסורם [אע"ג שכתבנו לעיל שחובת הביעור הוא בערב יו"ט האחרון של פסח, הכא שאני, מחמת איסור החמץ שבזה. ואמנם נראה שאם עשה "מכירת חמץ" וכעת זה ברשות הגוי, אין ע"ז חובת ביעור, אלא שלאחר פסח כשחוזר ולוקח את זה 14 לרשותו, יקיים בהם מיד מצוות ביעור]. יג. פירות וירקות הנמצאים בקופסאות סגורות, כגון קופסאות שימורים שעדיין לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, צריך לבערם כדין. יד.מי שיש לו פירות החייבים בביעור, אך הם רחוקים ממנו, והגיע זמן הביעור, הרי הוא קובע מהמקום בו הוא נמצא מקום לכל מתנה ומתנה וקורא להם שם ולאחר מכן מזכה את המתנות לבעליהם על ידי אדם אחר, או באחד הקנינים המועילים. ואת המעשר שני שיש לו בפירות יחלל על מטבע שיש לו עמו, ויבער אותה במקום שהוא שם [וצורת הקנינים המועילים ביארנו קצירת השדה פט"ו סעי' מ, וסעי' מב]. טו. אם אי אפשר לו לזכות את המתנות לבעליהם, יקבע להם מקום ויקרא להם שם, ויחלל את המעשר שני על המטבע. אלא שבאופן זה אינו יכול לומר את הוידוי וכפי שיבואר לקמן. טז. דיני ביעור ווידוי מעשרות מי שהפריש תרומות ומעשרות מפירותיו, אך לא נתן את המעשרות לבעליהם, ועבר זמן הביעור, מיד כשנזכר יתן את המתנות לבעליהם, משום שבכל רגע שהוא מעכב מלתת עובר הוא על מצות ביעור, ומכל מקום הפירות שמהם הפריש לא נאסרים. אולם אם הפריש מהפירות את המעשר שני, ולא פדאו על פירות או מטבע כנצרך, ועבר זמן הביעור, נאסרו פירות המעשר שני באכילה והנאה, ומיד כשנזכר יבערם מן העולם, שאין להם פדיון אחר זמן הביעור. והוא הדין בפירות רבעי [ובשו"ת חלקת השדה ח"ב (תרו"מ סי' יט אות ד) כתבתי שה"ה מטבע שלא ביערה בזמנה, אין לה תקנה לחללה על מטבע קטנה אלא עליו להשמיד את המטבע מן העולם]. יז. פירות שהשאירם בטבלן ולא הפריש מהם כלל, ועבר זמן הביעור, מיד כשנזכר יפריש מהם תרומות ומעשרות, ויתן המתנות לבעליהם. ואמנם הפירות של המעשר שני, יש אומרים שאין להם פדיון והפירות נאסרים ועליו לבערם מן העולם וכנ"ל בסעיף הקודם. ויש מצדדין להקל שבאופן זה אין הפירות נאסרים אלא יפדם על מטבע, ויבערו מן העולם [ומ"מ הקונה פירות וירקות טריים בשוק לאחר פסח, אפילו הם עדיין ודאי טבל, אינו צריך לחשוש למעשר שני שבהם, כיון שהם גידולי השנה השביעית, ואם יש פירות שהם עדיין שייכים לשישית, הרי צריך לעשר מהם מעשר עני ולא מעשר שני, אא"כ יש חשש שזה מאוחסן מהשנה החמישית, ודבר זה אינו מצוי]. יח. הכל חייבין במצות ביעור הן גברים והן נשים.

15 א. דיני וידוי מעשרות לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו, מצוות עשה להתודות לפני ה', וזהו הנקרא "וידוי מעשר". ומצווה זו נוהגת אף כשבית המקדש אינו קיים. ב. ג. זמן הוידוי, הוא בזמן המנחה של יום טוב האחרון של חג הפסח בשנה הרביעית והשביעית, לאחר שבערב יום טוב האחרון גמר לבער כל מעשרותיו. נוסח הוידוי הוא הנאמר בכתוב (דברים כו פס' יג - יד): "ביערתי הקדש מן הבית וגו'. לא אכלתי באני ממנו וגו'. השקיפה ממעון קדשך מן השמים" וגו'. ד. אין אדם מתודה, אלא אם כן הפריש את כל מעשרותיו, ונתן המתנות לבעליהם. ולכן, מי שהיו ברשותו פירות של טבל ודאי, ולא נתן את המעשרות ללוי כדין, אלא הפריש את המעשר ראשון, ואכלו בעצמו, אינו מתודה. שכיצד יאמר: "וגם נתתיו ללוי", ונמצא כדובר שקרים לפני ה' יתברך. והוא הדין מי שהיו ברשותו פירות של מעשר עני ולא נתנם לעני, שאינו יכול להתוודות [ותרומה בזה"ז שאין נותנה לכהן כיון שאסור לו לאכלה, נראה שאין זה מעכב את הוידוי, כיון שעושה כך כדין ע"פ הוראת גדולים, וכ"כ בס' המעשר והתרומה פ"א הערה צו]. ה. ו. ז. אם הפריש המתנות שלא כסדר, כגון שהקדים מעשר שני לראשון, או מעשר לתרומה, אינו מתודה. שנאמר: "ככל מצותיך אשר ציותני". הפריש ממין על שאינו מינו (נתבאר בקצירת השדה פ"ט), או מן התלוש על המחובר ולהיפך (שם), או מן החדש על הישן ולהיפך (שם פ"ח) - אינו יכול להתוודות, שנאמר: "לא עברתי ממצותיך". שכח אדם ולא בירך קודם שהפריש תרומות ומעשרות, דעת הפוסקים שאין זה מעכב את הוידוי, כיון שברכות אינן מעכבות. ויש מי שכתב שאם שכח ולא בירך הרי זה מעכב ואינו יכול לומר את הוידוי, והעיקר להלכה כדיעה ראשונה. ח. פירות שנשרפו בעודם טבל, מעכבים מלומר את הוידוי, שהרי לא הפריש המתנות ולא נתנן לבעליהן. ט. אם הפריש מעשר שני בטומאה - אינו מתודה. יש אומרים ש"הפריש בטומאה" היינו, שביערם מן העולם בעודם טמאים. ויש מפרשים "הפריש בטומאה" - כפשוטו שהפרישו כשהוא טמא וטימא את הפירות. ומכל מקום בזמן הזה שהכל מפרישים בטומאה, אין זה מעכב את הוידוי. י. עיקר מצות הוידוי לאמרה בבית המקדש, שנאמר: "לפני ה'" ואם התודה בכל מקום,יצא. יא. אין מתודין אלא ביום. וכל היום כשר לוידוי מעשר. יב.וידוי מעשר, מצוה מן המובחר שכל אחד יאמר את הוידוי בפני עצמו. ומכל מקום אם רצו הרבים להתוודות כאחד מתוודים. יג. יש אומרים שאם רצו הרבים שאחד יקרא להם, והם יצאו מדין "שומע כעונה" - הרשות בידם. ויש אומרים שבוידוי מעשר אין אחד יכול להוציא את חבירו מדין "שומע כעונה". יד.גם מי שאין לו קרקע ברשותו, יכול לומר וידוי מעשר אף על גב שנכללות בו המילים: "את האדמה אשר נתת לנו". טו. אף על גב שמצוות ביעור נוהגת בין בזכרים ובין בנקבות, מכל מקום מצוות וידוי אינה נוהגת אלא בזכרים ולא בנקבות. טז. יש אומרים שיש לברך קודם הוידוי: "ברוך אתה ה' אמ"ה אקב"ו על וידוי הביעור", ויש חולקים. ומכל מקום בזמן הזה אין מברכים. יז. גם בזמן הזה נוהג וידוי מעשר, ולכן כל שמילא אחר התנאים ההלכתיים לאמירת וידוי [מלבד מה שלא נוהג היום, כגון אי נתינת לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 15

16 תרומה לכהן או הפרשה בטומאה, שכל העושה כך, על פי דין הוא עושה וכנ"ל] אומר את נוסח הוידוי. וכל שלא מילא אחר כל התנאים, אסור לו לומר את הוידוי, שנמצא ח"ו כדובר שקרים לפני ה'. יח. הגאון האדר"ת הנהיג לקרוא את פרשת הוידוי במנחה של שביעי של פסח בציבור מתוך ספר תורה. ואמר לי מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצוק"ל שכך יש לנהוג הלכה למעשה לקרוא בשביעי של פסח, בין אשרי לתפילת העמידה של מנחה, את פרשת הוידוי מ"כי תכלה" עד "זבת חלב ודבש" [והיינו בלא ברכות התורה ופשוט. ובספר דרך אמונה (הל' מע"ש פי"א ה"ד בביאה"ל סוד"ה אין מתודין), שכל שאומרה בבית הכנסת בתורת תפילה יכול לאומרה אפי' שנתן המע"ר לכהן ולא ללוי, וכן אם הפריש בטומאה את המע"ש, כיון שסוכ"ס עשה כדין. עי"ש ודוק]. כƒ י פרשת וידוי מעשרות [דברים כו, יב - טו] כ ל ל ע ר כ ל מ ע ר לƒ ƒ י י נ בו ך ב נ ל ל וƒ י ל ר ל י ו ם מ ע ר, ו נ ו ל ל מ נ ו כ לו בƒ ע ר יך ו ב עו : ו מ ר לƒ פ נ י י י ל יך ƒ ב ע ר ƒ י מƒ ן ב יƒ ו ם נ ƒ יו ל ל וƒ י ל ר ל י ו ם ו ל ל מ נ כ כ ל מƒ ˆ ו ך ר ˆƒ ƒו י נƒ י, ל ע ב ƒ ר י מƒ מƒ ˆו יך ו ל כ ח ƒ י: ל כ ל ƒ י ב נƒ י מƒ מ נו ו ל ƒ ב ע ר ƒ י מƒ מ נו ב ט מ ו ל נ ƒ י מƒ מ נו ל מ, מ ע ƒ י ב ו ל י י ל י ע ƒ ƒ י י כ כ ל ך ƒ יפ ממ עו ן ר ƒˆ ƒו י ני: מ יƒ ם ו ב ר ך ע מ ך יƒ ר ל מƒ ן ל נו, ו מ ר נ י י אחר כך יאמר: רˆון מלפניך ' לו ינו ו לו י בו ינו כ ם זכינו ל יים מˆו ביעור ווי וי מע רו, כן יזכנו ' ל יים מˆוו פר רומו ומע רו ומˆוו ביעור ווי וי מע רו מ ור בבי ו ל ˆ ובבנין בי מ במ ר בימינו, מן כן י י רˆון. נƒ ב ע ל ב ינו ר ı ז ב ח ל ב ו ב : כ ר דיני ביעור ווידוי מעשרות 16

17 רשימת עסקים וחנויות פירות וירקות שמיטה למהדרין בכשרות המכון סיטונאיים ומשווקים בליווי חותמת בלבד כתובת תחום עיסוק שם העסק תימורים סיטונאות פירות וירקות ביכורי השדה דרום מזכרת בתיה סיטונאות פירות וירקות שפיט ניצני עוז סיטונאות פירות וירקות שיווק המאה העמקים 10 טבריה סיטונאות פירות וירקות א.א. עמרם בית נחמיה שיווק תוצרת חקלאית אקזוטיקה נחלת יעקב 3 כפר חסידים סיטונאות פירות וירקות ביכורי העמק ז'בוטינסקי 28 רמת גן סיטונאות פירות וירקות שרי שיווק נכון מושב משמר השבעה סיטונאות פירות וירקות תנובת פירות ארצנו סניפי - שמיטה למהדרין הערות כתובת שם הסניף הסניף מהדרין כל השבוע יהודה הלוי 113 טבריה הסניף מהדרין כל השבוע רמת יזרעל 11 מרכז מסחרי מגדל העמק הסניף מהדרין כל השבוע רח' הגדוד ה- 21 נהריה הסניף מהדרין כל השבוע רח' הארי 12 נתניה בסיטי הסניף מהדרין כל השבוע קהילת ציון 1 עפולה סניפי במכירה יומית של תוצרת שמיטה בהשגחה צמודה הערות כתובת שם העסק מחלקת מהדרין בתוך הסניף בימים ד'-ה' רח' שלמה שרירא 3 מעלות מחלקת מהדרין בתוך הסניף בימים ד'-ה' היצירה 12, נצרת עילית נצרת עילית מחלקת מהדרין בתוך הסניף בימים ד'-ה'-ו' א.ת. צפוני אשקלון מחלקת מהדרין בתוך הסניף חוץ מיום א' בעלי המלאכה 11 נתיבות חנויות עם כשרות למהדרין הערות כתובת שם העסק העמקים 10 טבריה א.א. עמרם המסגר 6 בת ים סופר דוש אחריות המכון רק בליווי תעודת כשרות ברת תוקף עם חותם הלוגרמה של המכון לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 17

18 מחלקת ירקות עליים של המכון פועלת כבר שנים רבות במסגרת המעבדה לבדיקת נגיעות במזון, תחת שרביטם של מנהל ומומחי המעבדה והמחלקה. במסגרת עבודת המחלקה פותחו יישומיים רבים ייחודיים שמשתמשים בהם חקלאים רבים בפועל, הן בשיטות מיוחדות לגידול הירקות עלים. והן בשיטות השטיפה השונות, כאשר חלק ממתקני השטיפה, נבנו בעצה אחת יחד עם מומחי המכון הן במפעלים בארץ והן במפעלי הייצור בחו"ל. כידוע, עיקר שיטת הרחקת החרקים מהירק תחילתה בגידול מכוסה, של בתי רשת או חממות גדולות יותר עם כיסויים שונים ומגוונים, אמנם כל המבין מעט בתחום יודע כי אין בזה די כלל, אלא יש לעקוב באופן שוטף אחר הגידולים, להרחיק עשבייה מיותרת ומזיקה, לבצע הטיפולים הנדרשים והמותרים ע"פ החוק לאורך כל הגידול. ובכך צבר צוות מומחי המכון ני רב ביותר. בנוסף, ירקות בודדים מסוגים שונים ניתן לקחתם אף אם הם גדלים בשטחים פתוחים, אולם בצורה מבוקרת משתילה ועד קטיף, וגם בכך צבר המכון ני רב מאד, עד אשר רבים ממפעלי התעשייה כיום, הנתונים תחת כשרויות מהדרין שונות, לוקחים את תוצרת מחלקת ירקות עלים ומחלקת מפעלים החומר גלם שלהם, משדות המפוקחים ע"י צוות מומחי המכון, לאורך כל תקופת הגידול. מתן הכשרות לירקות עלים, מחייב שמירה אדוקה של שרשרת הפיקוח ללא דילוג ולו על אחד מהם, החל מצוות רבני המכון למעלה, ועד המשגיח האחרון בבית אריזה, כאשר ביניהם משגיחי שטח, לבורנטים במעבדה, מפקח המפעל, מפקח הכללי וכו'. במסגרת שם הסניף פטריות הכפר פטריות ערד יתד ירקות קלופים י.ש. ירקות עלים י.ש. עלים ירקות שטופים מצוננים יבולי קטיף למהדרין אמיתי עומייסי שם הסניף מעדני מיקי פרי הגליל לימונים פטריות הכפר פטריות ערד גלאט סלט המכון אנו מפעילים באופן ייחודי לבורנט מעבדה, שכפיפותו באופן ישיר לראש המכון שליט"א, ותפקידו לקחת מגידולים שתחת פיקוחינו, כולל בקנייה ברשתות השיווק, ולבדוק את התוצרת. וב"ה פקע שמיה של המעבדה, עד שב"ה רבים המתדפקים על דלתות המעבדה לקבל ייעוץ וסיוע בתחום חשוב זה, כולל מפעלים ורבנויות שונות. עסקים נוספים ומפעלים בכשרות מהדרין של המכון כתובת פעמי תש"ז ערד מושב עולש מושב ניצני עוז מושב תנובות מושב נועם / נכרי מושב בני נצרים הערות ברוקולי, כרובית וכרוב ניצנים במצע מנותק ו מחרקים עסקים נוספים ומפעלים המקבלים ייעוץ מהמכון בפרוייקטים מיוחדים כתובת ראשון לציון חצור הגלילית בית עוזיאל פעמי תש"ז ערד זיקים אחריות המכון בליווי חותמת המכון בלבד! הערות פיקוח המכון על מערך הכרוב והאיקרה פיקוח המכון על מערך הכרובית והברוקולי מיץ לימון טרי קפוא ללא חשש כנימות בתי גידול לפטריות ים מחרקים בתי גידול לפטריות ים מחרקים גידול ואיסום קטניות ללא חשש מזיקי שדה וחרקי מחסן 18 מחלקת ירקות עלים ומחלקת מפעלים

19 כשרות הדגים וצמחי הים סימני טהרה: כשרות הדגים, כוללת את הפיקוח על סימני טהרה, א. שאכן הסימני טהרה, הם כאלו המוגדרים על פי ההלכה כסימנים, הן בצורת הקשקש והן באופיו. ב. בדגים שמעובדים ללא עור, ללוות כל העת בהשגחה צמודה באופן שרואים את סימני הטהרה קודם עיבודם. [ובד"כ אין להסתמך כלל על טביעות עין לאחר שיש תערובת דגים טמאים כגון בדגי סול מסין ועוד כיו"ב]. ולא להסתפק כלל במשגיח יוצא ונכנס, אלא ללוות כל העת את הדגים עד לאחר אריזתם [ולעיתים זה עבודה של 16 שעות ביום]. ג. בדגים שיש בהם מחלוקת על כשרותם מחמת השוני בקשקשים שלהם, להודיע זאת לציבור הרוכשים, ולא להעלים פרט זה מעיניהם [כגון דג "טונה" מסוג "מרלין" - שלא לכתוב עליו בסתם "דג טונה" וכן כיו"ב - בכשרות המכון אין אנו נותנים כשרות כלל על דגים שבמחלוקת]. הגם שלכאורה נראה כענין כשרותי פשוט להבחין בסימני הטהרה, אין כך הדברים לא לכל ימות השנה ולא לימי הפסח. תולעים וטפילים: בנוסף הכשרות כוללת ממרכיב חשוב נוסף, והוא הפיקוח על התולעים ושאר טפילים שלא יהיו בדגים כדי שלא יכשל חלילה האוכל ב 4 לאוין על כל תולעת וטפיל, כאשר לעיתים יש מהם המכילים בתוך כל דג עשרות תולעים שהאוכל את הדג כמות שהוא, יכול חלילה להיכשל בעשרות ולעיתים במאות לאוין. ועל כן בשנים האחרונות המכון מרבה להעביר מידע לתועלת הציבור על מנת שיידע באילו מהסוגים אין כלל חשש לטפילים, ובאילו יש חשש רק כאשר הוא מגיע ממקורות מסויימים, וכאשר יש דג נגוע ויש שיטה להסרת הטפילים, אנו מביאים לפני הציבור, את השיטה ואת האופן כדי שחלילה לא ייכשל באיסורי תורה. אולם פשוט וברור שבאם יכול הצרכן לרכוש תוצרת שהיא כבר יה מטפילים לאחר בדיקה, ודאי שעדיף כך, ובפרט שאין כולם בקיאים בזיהוי הטפילים ובאופן הסרתם. צוות מפקחי המכון נמצא בכל הנקודות הרגישות המספקות את תוצרת הדגים לצרכנים, אם ברחבי ארץ ישראל בבריכות הגידול שם הוא מפקח על הטיפולים, ועל אישורי הנקיות של הבריכות קודם הדייג. ובנוסף הוא נמצא בבתי אריזה, בשווקים הסיטונאים ובחנויות להבטיח שכל שרשרת הפיקוח נשמרת ומגיעה עד הצרכן כתוצרת נקייה מטפילים. בנוסף צוות המכון נמצא בפיקוח בנקודות הדייג בעולם, או בזמן ייצור בהשגחה צמודה, כגון בנורבגיה, הולנד ועוד. או קודם מתן כשרות תקופתית כגון בבריכות הגידול של דגי אמנון, לברק ועוד, בבריכות הגידול בסין. בנוסף יש צוותים מיוחדים שנוסעים למקומות הייצור בעולם לפקח על תהליך של פילוט הדגים והסרת הטפילים במפעלי הייצור השונים בעולם ובפרט במדינת סין, שם יש כבר תהליך ידוע ומיוחד שנבנה בעמל כפיים ע"י צוות המכון לפני כעשור שנים, ובו יש הגדרות על אילו דג סול טמא, שנמצא מעורבב בין דגי סול טהורים לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 19

20 סוגי דגים חובה להסיר את העור לגמרי [כאשר העור בצבע כהה כגון הזהבון, הקוד ועוד], ובאילו אפשר להסתפק רק בהורדה של צד אחד [כגון הסול שצבע העור מצד אחד הוא לבן ומשתקף כראוי]. ובאלו דגים אין כל אפשרות לבדוק וממילא אין כל אפשרות להעניק כשרות [כגון הסלמון מן הים המיובא מארה"ב סין ועוד]. כל הדגים עוברים על שולחנות אור, מסווגים לסוגי הדגים השונים, ובאמצעים שונים המיוחדים לכל דג מסירים את כל התולעים הנמצאים בדגים. צוות מומחים זה כולל בתוכו לפחות 2 מומחים ולעיתים שלשה ויותר. כל התוצרת עם תום האריזה מקבלת את חותם הכשרות של המכון ובנוסף את חותם "נבדק" המאשר כי התוצרת נקייה מחרקים. כמובן שעל הציבור להתבונן כאשר הוא רוכש דגים ארוזים והם מסוג הדגים שהם בחזקת נגועים, שאכן החותמות המוטבעות על גבי האריזה ומאשרות כי התוצרת נבדקה וללא חשש טפילים, שהיא חותם "נבדק" של המכון שהיא הערובה כי אכן המוצר בחזקת נקי. [לצערינו יש לעיתים חותמת בדומה לחותמת "נבדק", שאין מאחוריה כל בדיקת חרקים, ופעמים רבות אין משגיחים בייצור כלל ומסתמכים על היתרים שיש עור, או על בדיקת הגויים בלבד, ועל הציבור להתרחק ממוצרים אלו, ואלו מעשים שבכל יום]. תוספים בדגים: בדגים הקפואים המשווקים כפילה לעיתים מצויים תוספים. להבדיל מהדגים השלימים שבהם אין מצוי כלל תוספים להוציא מהדגים המתובלים שהחששות קיימות גם בדגים שלימים, אולם זה מצוין על גבי הדגים. וקודם שאפרט את החששות השונים, חשוב להבהיר, כי גם כאשר מצוין על גבי הדגים שיש אחוזי מים מסוימים, אין זה בהכרח נובע מתוספים, אלא זה תהליך של גלייזינג, כלומר הקפאה ושוב טבילה במים ושוב הקפאה, כך שהמים הם על גבי הדג. אולם מאידך כאשר רוצים שתהיה ספיחה של מים בבשר הדג אזי הדבר מתבצע באמצעות חומרים המסייעים לכך. בסוגי דגים המעובדים כפילה, ויש רצון שבשר הדג יספח מים, על היצרנים להכניס חומר נוסף כדי שהמים יספחו ויישארו בדג. ובדרך כלל החומר הוא מסוג של S.T.P.P [סודיום טרי פולי פוספאט חומר מינרלי מן הטבע שכמות שהוא כשר לפסח ללא חשש]. התוספים חודרים אל הדג בדרך כלל באמצעות השרייה של הדגים בתוכם למשך זמן, ובשיטת שונות ומשונות. בנוסף קיימת שיטה מודרנית יותר של הזרקת החומרים 20 כשרות הדגים וצמחי הים טפיל אוכל לשון בדג פרידה מהים במרוקו תולעת אניסאקיס תקוע בבטן דג הרינג

21 לתוך בשר הדג, כעין הקיים בבשר, ומעטים המפעלים שמשתמשים בזה. מאידך קיימים תוספים נוספים המכילים חומרים שהם כבר זקוקים לכשרות לפסח כגון עמילן [הגם שבדרך כלל מקורו מתירס והוא קטניות. ולצורך פסח מחליפים אותו לעמילן שמקורו מטפויקה]. ויש שמשתמשים גם בטריסודיום סיטארט, מלח או סוכר ועוד חומרים מסוגים שונים. חשוב לציין, שבאמצעות המעבדות בארץ אפשר לגלות חומרי פוספאטים בדגים כגון S.T.P.P וזאת בעיקר בהסתמך על מציאת כמות המלחים הנמצאים ברכיב ה-סודיום הנמצא בחומר זה. ובעקבות זה השתכללו המפעלים והחלו להשתמש באותו מוצר רק שהוא נקרא T.P.P כלומר ללא הסודיום, ובזה יש קושי לגלות חומרים מוספים בשיטות בדיקות המעבדה הקיימים היום והגם שחומר זה הם עם הסודיום והן ללא, הוא חומר כשר, מכל מקום חובת הזהירות וההתחכמות ממול עבודת המפעלים מחייבת להיות מעודכן כל העת. בשנה החולפת צבר מאד תאוצה ייצור של דגים עם תבלון [בעיקר למטרת מכס בלבד וכפי שהבאנו בגליון הקודם], כאשר בשנה האחרונה כמעט ואין זה בנמצא, ומאידך מצויים דגים במרינדה, כאשר ההבחנה היא שאין המדובר בביזוק תבלינים על גבי הדג, אלא הכנת רוטב של תבלינים עם חו"ג נוספים וכגון סיטריק אסיד [לעיתים], וכל הדגים שוהים ברוטב תוך כדי תנועות סבוביות באמצעות מיכשור אלקטרוני, והדגים משווקים עם תוספת כיתוב ברורה. כאשר התבלון לעיתים הוא כשר לפסח, אך הליך עיבודו זקוק לייצור בהשגחה [מחמת חשש של קטניות או חמץ במטחנות, ולעיתים יתכן גם מחשש של מאכלות אסורות], וכגון פלפל שחור, פפריקה ועוד. ובייצורים הללו שהם בהשגחה צמודה, מקפידים גם על ייצור התבלינים במקום תוך פיקוח על כל התהליך ומכאן הסיבה שמאשרים לכתוב על המוצר "כשר לפסח". הדגים שמעובדים במרינדה [שכאמור כולל בתוכו גם סיטריק אסיד וכיו"ב, הזקוקים לכשרות לימות הפסח], כרוכים בפיקוח כמובן לא רק על ההליך, אלא גם על חומרי הגלם, ולעיתים זקוקים להטיס חלק גדול מחומרי הגלם "כשר לפסח" שאינו מצוי במדינות הייצור. להבדיל מהתוספים המבוארים בפסקה הקודמת שמצויים רק בדגי פילה בלבד. דגים עם תבלינים מצוי גם בדגים שלימים, כך שלשנה זו התוודענו לבעיה גם בדגים שלימים מה שלא היה בעבר. סוגי דגים שמצויים בהם תוספים מהסוג של פוספאטים הם, פילה סול מסין, פילה זהבנון, פילה מרלוזה מסין, פילה קוד, פילה הליבוט ועוד כיו"ב. בנוסף יש דגי פילה שמצופים עמילנים ובהם ודאי שיש צורך בכשרות לפסח, אך אין שיווק של מוצר זה ככשר כפי הידוע לי, וזה משווק בעיקר במדינות אסיה. [בשנה האחרונה בסין, לאחר שהתרגלו לעבוד בעיקר בפוספאטים בשיטת השרייה, שבדרך כלל אין בעיה באותם חומרים לא לפסח ולא לשאר ימות השנה, התברר שמספר מכונות הזרקה התחילו את פעולתם בכמה מפעלי דגים, בעיקר ראינו זאת בייצור דגי סלמון [שמלבד בעיית התולעים החמורה, יש בעיית התוספים], ובאצעות מכונת הזרקה מוסיפים חומרים נוספים, שבחלקם יש חששות לפסח, ועל כן חובה להקפיד על "כשר לפסח", וגם ועדי הכשרות אל להם להסתמך כבעבר שבדגים אלו אין חשש, עד שיתברר להם ששיטות העיבוד במפעל שעמו הם עובדים לא השתנה]. פילה נסיכת הנילוס, רוב ככל המפעלים לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 21

22 באפריקה מייצרים ללא כל תוספים ואין בהם כל חשש לפסח, מפעלים בודדים שמייצרים עם תוספים, הדבר ידוע היום לנותני הכשרות, והדברים מצוינים על האריזה, וייצור הדגים לפסח נעשים בייצור מיוחד לפסח. דגים עם תבלינים, מעבר לכך שזה ניכר בדג עצמו, [וגם במחירו הזול יותר], הדבר אף מצויין בהבלטה על גבי האריזות. מצויים דגים עם תבלינים מהסוגים הבאים: פילה אמנון מסין [גם עם תבלינים המפוזרים בבזוק על גבי הדגים. וגם עם מרינדה שהיא תערובת תבלינים עם מים]. אמנון שלם מסין. פילה דניס ופילה לברק מתורכיה, וכן דגים שלימים גם מסוג דניס וגם מסוג לברק מתורכיה. בדגים המיובאים מארגנטינה לא מצויים כלל סוגי התוספים למיניהם. דגי סלמון, הן המשווקים כשלימים והן כפילה, הם ללא חשש תוספים כלל משום סוג, להוציא השרייה של הדגים השלימים לאחר הוצאתם מן הכלובים בים, בחומר הקוטל בקטריות למשך כמה שניות. בדגי סלמון שלימים או פילה אין גם חשש בפועל היום לשימוש בחומרי צבע מכל סוג, הגם שיש ידע כזה ואולי גם שימוש בפועל, אולם לא באופנים של השיווק המוכרים לנו. [את הצבע לדגי הכלובים, מקבלים הדגים באמצעות כופתאות המאכל שהם מקבלים, ואין בזה בעייה הלכה למעשה]. מאידך בפרוסות של סלמון מעושן, הדגים עוברים תהליך עיבוד. כאשר יש שני סוגים האחד בעישון קר והשני בעישון חם. כאשר עישון חם מכיל רכיבים נוספים אירומות, מלח וסוכר ועוד. ועישון קר מכיל בדרך כלל תוספת של מלח או סוכר או שניהם, וכמובן שבשני סוגי העישונים העישון נובע משבבי עץ, שהם נותנים את האירומה של העישון למוצר. למעשה כל דגים מעושנים שהם מעובדים זקוקים לכשרות לפסח. [ובעישון חם צריך כשרות גם מטעמים נוספים]. בדגים הטריים הגדלים כאן בארץ ישראל, המזון לדגים מוחלף לקראת הפסח וכמובן בתוך ימי הפסח, אולם גם דגים שנקנים כעת, הגם שהדגים ניזונו מחמץ אין בעייה הלכתית [וראה עוד בתשובתי שנתפרסמה בחוברת תנובות שדה בגיליון 102, אודות כשרות הדגים שאכלו דבר איסור]. אמנם את בתי האריזה מכשירים ומקפידים על אי כניסת כל דבר אסור החל מאחר פורים, וכל משלוח מוחתם בחותמת "כשר לפסח" וזה מחמת שאר שינויים שנעשו בכשרות לקראת פסח. 22 כשרות הדגים וצמחי הים

23 טבלת נגיעות תולעים בדגים ההדרכה הלכה למעשה על אופן רכישת ובדיקת הדגים הטריים והקפואים דגי בריכות בארץ ישראל כגון קרפיון, אמנון, בורי, כסיף באס ועוד: בחשש של נגיעות בטפילים יש לרוכשם אך ורק מהחברות שיש פיקוח על עניני טפילים, ומחנויות שתחת פיקוח המכון, או מכשרות מהודרת אחרת כל שיש איזכור מיוחד בתעודה שהדגיים נקיים מחשש טפילים. דגי כנרת כגון קרפיון, אמנון, בורי, כסיף וסרדין טבריה: בחשש של נגיעות גבוהה, ואין לרכוש אלא מחנוית שתחת פיקוח המכון לעניני טפילים. דגי הים התיכון כגון לברק, פלמידה, בקלה ים תיכונית, ברקודה, לוקוס ועוד: לעיתים קרובות נגועים בתולעים בחלל המעיים ובחלל הפה. יש להסיר את הראש ולנקות היטב את חלל המעיים ולהסיר את הקרום השחור עד לנקיון מוחלט. אם מעונינים להשתמש בראש, יש להסיר את כל האיברים הפנימיים, ולחתוך את הראש לרוחבו, ולשטוף היטב בכל המקומות תחת ברז מים. דגים מבריכות הנחלים כגון פורל מנחל דן: דגי כלובים בים כגון דגי דניס: דגי טריים וקפואים בדגים המיובאים מחו"ל, קיימים דגים נקיים לחלוטין, ומאידך נגועים בכל האפשרויות של הנגיעות שקיימים בדגים, להלן הטבלה של הדגים השונים: כלובי דגים בים בפיליפינים בריכות לגידול אמנון בסין לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 23

24 שם הדג ארץ ייצור אופן העיבוד רמת נגיעות אופן הנגיעות אופן הבדיקה והנקיון אמנון סין פילה - וואקום/תפזורת חזקת נקי בקלה מרלוזה ארגנטינה פילה ללא עור חזקת נקי עקב העיבוד ארגנטינה פילה עם עור פחות ממיעוט המצוי חשש לטפילים שנכנסו מהעור ונמצאים בין העור לבשר. ולעיתים חשש לתולעי אניסאקיס ובפרט בתוצרת שנארזה באוניות עדיף שלא להשתמש אלא עם חותמת נבדק ללא טפילים. הרוצה להשתמש יסיר את העור ויבדוק היטב מכל צדדי הדג. ארגנטינה בקלה צעיר ללא ראש חזקת נגוע אניסאקיס בדפנות הבטן נגוע מאד בחלל ובדפנות הבטן, ויש לנקות היטב ולהסיר את הקרום השחור. בקלה מרלוזה סין פילה עם עור חזקת נגוע תולעי אניסאקיס בבשר לא להשתמש נגוע מאד סין בקלה צעיר ללא ראש חזקת נגוע אניסאקיס בבטן ובבשר לא להשתמש נגוע מאד סין פילה ללא עור חזקת נגוע אניסאקיס בבשר הדג לא להשתמש אלא עם חותמת נבדק ללא טפילים ברבוניה תאילנד פרוסות פילה עם עור חזקת נקי דניס תורכיה, יון, קפריסין דגם שלם, פילה, רגיל/מתובל הליבוט כל המדינות פרוסות ונתחים חזקת נגוע אניסאקיס בבטן ובבשר אין להשתמש רק עם חותם נבדק ללא טפילים הרינג סקנדינביה שלם חזקת נגוע אניסאקיס בדפנות ובבשר לא להשתמש נגוע מאד סקנדינביה פילה [פרפר] דג שלם מיעוט המצוי אניסאקיס על ובתוך בשר הדג לאחר העיבוד וחיתוך לפרוסות התירו מגדולי ישראל להשתמש בזה נורבגיה פילה פרוסות ללא עור המעובד במיכון אוטומטי במפעל חזקת נקי עקב העיבוד זהבנון/פולוק סין פילה ללא עור חזקת נגוע אניסאקיס בבשר הדג עם עור אין להשתמש. ללא עור אפשר להשתמש רק עם חותם ללא טפילים טונה לברק כל המדינות תורכיה, יון, קפריסין [כלובים], סין [בריכות] נתחים ופרוסות פילה, רגיל/מתובל חזקת נקי עקב העיבוד, *על פי פסק מורה דרכו של המכון הראש"ל הגר"ש עמאר שליט"א בחנויות שתחת כשרות המכון אין אישור לשווק את דג טונה "מרלין" מחשש ספק בסימני הטהרה של הדג מקרל סקנדינביה שלם חזקת נגוע תולעי אניסאקיס בחלל הבטן, בדפנות ולעיתים גם בבשר יש לנקות היטב את חלל הבטן, ולהסיר את הקרום השחור לחלוטין, ועדיף להסיר את כל החלק הדק של הבשר שעוטף את בטן הדג 24 טבלת נגיעות תולעים בדגים

25 שם הדג מקרל ארץ ייצור סקנדינביה אופן העיבוד פילה פרוסות רמת נגיעות מיעוט המצוי אופן הנגיעות אניסאקיס על ובתוך בשר הדג אופן הבדיקה והנקיון לאחר העיבוד וחיתוך לפרוסות התירו מגדולי ישראל להשתמש בזה [אולם מן הראוי שלא להשתמש בבשר העטוף את בטן הדג] נסיכת הנילוס אפריקה נתחים ופרוסות חזקת נקי סול הולנד פילה עם עור לבן חזקת נקי, לעיתים נדירות נגוע לעיתים נדירות נגוע בבשר הדג בתולעי אניסאקיס, ויש חוששים לבדוק ממול מקור אור סול סין פילה עם עור לבן חזקת נגוע אניסאקיס בבשר הדג לא להשתמש אלא עם חותמת המכון נבדק ללא טפילים סלמון [כלובים] סלמון [מהים] סרדינים (כולל אנשובי) סרדינים נורבגיה/צ'ילה סין/ ארה"ב/ קנדה/ רוסיה/ יפן מרוקו/הודו שאר מדינות שלם,נתחים,פרוסות,מעושן שלם,פילה,נתחים,פרוסות קפואים שימורים, מעושנים שימורים, מעושנים,תפזורת מתולעי אניסאקיס, ובחזקת נגוע על עור הדג חזקת נגוע חזקת נקי מיעוט המצוי עקב שיטת הגידול נקי מתולעי אניסאקיס, מאידך על עור הדג מצויה כינה חיצונית, ולעיתים נחבאת בין הקשקשים בחזקת נגוע הן בבשר הדג בתולעי אניסאקיס בחלק העוטף את בטן הדג, והן בכינה חיצונית המצויה על העור אניסאקיס בדפנות הבטן [הבשר נקי בד"כ] להפשיר, לשטוף, להבריש או לגרד את העור עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים שבבשר. ללא עור אין שיטה בטוחה להסרת התולעים. [בדגים קפואים המשווקים עם הראש, לעיתים נדירות מצוי טפיל אוכל לשון היושב במקום לשון הדג, ויש לבדוק מדגמית שאין חשש לנגיעות זו, במידה ונמצא טפיל זה, יש להסיר את ראשי הדג או לבדוק כל דג]. חובה לגרד את דפנות הבטן ולהסיר את הקרום פורל בריכות תורכיה שלם,פילה פורל ים ארגנטינה שלם, פילה, נתחים חזקת נגוע אניסאקיס בבשר הדג עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים. ללא עור אפשר להשתמש רק עם חותם המכון נבדק ללא טפילים פלאונדר הולנד פילה ללא עור חזקת נקי עקב שיטת הניקוי [לעיתים נדירות נגוע ויש חוששים לבדוק ממול מקור אור] פלאונדר פלאונדר קוד [מהים] קוד [בריכות] רוטברש/מנטלה הולנד סין כל המדינות נורבגיה, איסלנד איסלנד פילה עם עור פילה פילה שלם,פילה,נתחים,פרוסות שלם / פילה חזקת נקי חזקת נגוע חזקת נגוע חזקת נקי מתולעי אניסאקיס חזקת נגוע לעיתים יש כינה חיצונית על עור הדג, ללא אניסאקיס אניסאקיס בבשר הדג אניסאקיס בבשר הדג לעיתים יש כינה חיצונית, ללא אניסאקיס טפיל חיצוני+אניסאקיס בבטן ולעיתים בבשר להפשיר, לשטוף, להבריש או לגרד את העור, ויש חוששים לבדוק מול מקור אור לאחר הסרת העור עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים. ללא עור יש להשתמש רק עם חותם המכון "נבדק ללא חשש טפילים". עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים שבבשר. ללא עור יש להשתמש רק עם חותם המכון "נבדק ללא חשש טפילים". להפשיר, לשטוף, להבריש או לגרד את העור אין שיטה בטוחה להסרת תולעים ואין להשתמש בדג זה רוטברש/מורינוס/ לוטוס איסלנד/סין שלם / פילה חזקת נגוע אניסאקיס בדפנות הבטן ולעיתים בבשר עדיף להשתמש רק בחלק הגב או חלק הזנב של הדג לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 25

26 26 דגים ומוצרי ים מעובדים שימורי טונה - עקב הניקוי הכללי שהוא קפדני, אין לחוש לטפילים. והתוצרת של הטונה בשימורים, ואפשר לאכול ללא בדיקה. שימורי סרדינים - בתעשיית השימורים משתמשים בדגי סרדין ודומיהם מהים הפתוח. ובדגים אלו בד"כ לא מצויים טפילים חיצוניים [להוציא בחברה אחת בארץ שמשתמשים בסרדין טבריה שהוא מן הדגים היותר נגועים בכנרת בטפיל חיצוני]. אולם בחלק גדול מן המדינות מצויים תולעי אניסאקיס בבטן הדג. וכדוגמא אציין בדיקה שערכנו לשימורי סרדינים שמקורם מסקוטלנד שמשווקים עם כשרות, ונמצאו נגועים רובם ככולם בתולעי אניסאקיס, בחלל הבטן ועל איברי הפנים, ועל כן יש להימנע מלרכוש תוצרת זו, אף אם מוטבע עליה חותם כשרות, כיון שאין אפשרות לייצר מוצר זה ללא תולעים. אלא אם יפתחו כל דג, ויסירו את איבריו הפנימיים ויקפידו לנקות היטב את חלל הבטן. שימורי סרדינים שמקורם ממרוקו, נקיים מכל חשש תולעים, ועדיף לרכוש תוצרת המגיעה עם כשרות ממדינה זו. טונה מעושנת - בדרך כלל מנקים היטב לפני העישון. והדג ואינו צריך בדיקה. מקרל מעושן - למרות שבדרך כלל מנקים היטב לפני העישון. בכל זאת יש להתבונן שלא נותרו תולעים בדפנות הבטן. פרוסות סלמון מעושן - עישון של דג סלמון יש דגים ומוצרי ים מעובדים בכמה אופנים. המצוי יותר זה עישון קר של פילה דג, שממנו פורסים פרוסות דקות ביותר, והוא משווק בוואקום בדרך כלל. דגים אלו בדרך כלל מקורם מבריכות, והם ים. אולם גם אם יש ספק שמא מקורם מן הים, יש מקום להתיר את המוצר המוגמר באכילה, בצירוף כמה היתרים ובמו שהתבאר בספר תולעת שני כרך שני. דג מלוח / הרינג ראה לעיל בערך הרינג ברשימת הדגים, ורוב ככל פרוסות ההרינג המשווקים, מקורם מפילה פרפר שלם, והרוצה לאוכלם יש לו על מי לסמוך, אולם לכתחילה עדיף שלא להשתמש אלא בפרוסות או פילה מטיאס שמיוצר מפילה הרינג המיובא ללא עור עם השגחה מנורבגיה, שהם ים מעיקרם ללא ההיתרים של אופן העיבוד [על פי המידע שבידינו רק חברה אחת בארץ מייצרת את מוצריה מפילה ללא עור]. דגים טחונים - ואין צריך בדיקה. ואף בדגי קרפיון טחונים [גפילטע פיש], או דגי וויט פיש טחונים וכיו"ב. אין צורך בבדיקה אף שלא ברור אם הדגים נבדקו לפני הטחינה. כיון שהם נטחנים דק מאד כולל הטפילים באם היו, וכיון שאין אפשרות לבדוק לאחר טחינה, הם מותרים. ביצי דגים הביצים המשווקים טריים בחנויות הדגים, מקורם מדגי בריכות בארץ ישראל, והם ים. ביצי דגים קפואים שמקורם מדגי ים כגון ביצי בקלה, ביצי קוד, ועוד, מצוי בהם נגיעות גדולה מאד של תולעים על גבי הביצים ועל הקרומים, כאשר עיקר הנגיעות היא על הביצים, ולעיתים התולעים תקועים חציים בתוך הביצה, וחציים בחוץ, ולעיתים נדירות יותר, התולעת כולה או רובה המוחלט תחת הקרום, אולם בהתבוננות תחת מקור אור, התולעת ניכרת, והגם שלעיתים נדירות ממש, נמצאו גם תולעים שהיו בעומק הביצה, ואך בקושי הצליחו לזהותם, מכל מקום, כיון שהנגיעות באופן כזה, היא נדירה אין לחוש לכך בדרך כלל. קודם השימוש חובה להפשירם לחלוטין לפני הבדיקה. לאחר ההפשרה יש להסיר את כל הקרומים וחלקי המעיים שנותרו מחוברים לביצים. כאשר בביצי הזכר "חלב דגים" אפשר להסיר את הקרומים לחלוטין, ולאחר הניקיון המוחלט יש להתבונן היטב על כל חלקי הדג שלא נותרו תולעים. בביצי נקיבה, קשה להסיר את כל הקרומים כיון שהקרום מחזיק את כל גרגרי הביצים. ולכן יש להתאמץ להסיר את כל הקרומים [מלבד הקרום האחרון]. ולאחר מיכן להתבונן היטב של נותרו תולעים תפוסים על הביצים ובפרט במקום החיבורים. איקרה/ביצי הרינג הביצים עוברים במערבל ולא טחינה דקה, ועל כן התולעים נשארים בשלימותם ממש. ואסור להשתמש בביצים אולו או במוצרים העשויים מהם. אלא אם כן כל הביצים עברו בדיקה מושלמת קודם העיבוד. [נכון להיום חברת "מעדני מיקי" וחברת "סלטי צבר" כל תוצרת האיקרה שהם משווקים מפוקחים על ידינו, וכל הביצים נבדקים מחשש תולעים, ומסירים כל חשש נגיעות קודם העיבוד. שמן דגים

27 חרקי מים בצמחים ובאצות ים אצות ים הם סוג של צמחים הגדלים במים, ובינות לעלים מצויים חרקי מים שונים ומגוונים, כגון סרטנים למיניהם או שאר תולעי מים. לקמן נפרט את אופן הבדיקה והניקוי של האצות לסוגיהן. וואקמה [Wakame] יש להפריד את בלילת העלים זה מזה. השריית כמות קטנה של אצות בקערה עם מים ומעט חומר ניקוי למשך כעשר דקות. לאחר מיכן יש לשטוף כל אצה תחת ברד מים, ובפרט להקפיד תחת הקפלים של האצה. ותוך כדי שטיפה להתבונן היטב שלא נותר על האצות כל מימצא מחשיד. קומבו [Kombu] - עלים רחבים: יש להעביר את תהליך הניקוי כמו בוואקאמה. קומבו מגורד: יש להניח כמות קטנה של העלים על גבי משטח כהה, ולהתבונן שאין חרקים או גוף זר כלשהוא. לאחר מיכן להשרות במים עם מעט חומר למשך כ - 10 דקות. ולשטוף בכל פעם כמות קטנה תחת ברז מים. הישיקי [Hijiki] - יש להניח כמות קטנה של העלים על גבי משטח כהה, ולהתבונן שאין חרקים או גוף זר כלשהוא. לאחר מיכן להשרות במים עם מעט חומר למשך כ 10 דקות. ולשטוף בכל פעם כמות קטנה תחת ברז מים. נורי [Nori] - אצות ים העוברות תהליך ייבוש, כשהתוצאה הוא דף מרובע, דפי האצות משמשות למאכל הסושי במילוי דגים או אורז וכיו"ב. בדיקת הדפים קשה, בפרט לאור כך שמדובר בסרטנים קטנים מאד. חשוב להדגיש כי כל האמור לעיל הוא גם על תוצרת של אצות ים נורי עם כשרות וגם עם הכשרות הטובה ביותר. במידה ובכל זאת מעוניינים להשתמש בדפים של אצות ים נורי, צורת הבדיקה היא כדלקמן: להניח את הדף על משטח כהה עם אור מלמעלה, [בשום אופן לא על שולחן אור המבהיר את החרקים]. יש להתבונן על גבי כל המשטח של הדף לראות שלא דבוק שום ממצא מחשיד. במידה ונמצא משהו חשוד יש להסירו [הזיהוי הוא בעין רגילה, אולם למי שאינו בקי, הממצא נראה כלכלוך או חלק מהאצה, ולכן יש להסיר כל ממצא שאינו תואם את צבע כל הדף, כדי לצאת ידי כל חשש]. בדיקה זו יש לעשותה בנחת ובכמות קטנה. ורצוי מאד שהבודק יהיה מומחה או שקיבל את ההדרכה המתאימה לכך. בעבר צוות מומחי המכון הצליחו בס"ד לייצר כמות מסויימת בפיקוח מיוחד שארך כמה שבועות, של אצות נורי ללא כל חשש לאחר שכל אצה נבדקה כיאות. אולם לצערינו הייצורים לא המשיכו, כך שלמעשה האצות הקיימות היום בשוק הם בחשש נגיעות גבוהה מאד, ויש להיזהר בזה. לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 27

28 רשימת מגדלים, משווקים ויבואני דגים שם בית אריזה דלידג דגת הארץ גול סחר ג. עופר פסקוביץ תנובה מאסטר פוד מעדני מיקי כתובת תל אביב קיבוץ ניר דוד אשדוד חולון אשדוד צומת גלילות קיבוץ מענית ראשון לציון פרטים דגי בריכות טריים, דגי ים טריים, דגים טריים וקפואים [ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון] דגי בריכות טריים. בית אריזה לדגי בריכות טריים וקפואים דגים קפואים [ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון]. דגים קפואים [ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון]. דגים קפואים [ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון]. דגים קפואים [ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון]. דגי בריכות טריים, בית אריזה לדגי בריכות טריים וקפואים ביצי דגי הרינג ייצור מיוחד ללא חשש טפילים עם חותם המכון. אחריות המכון בליווי חותמת המכון בלבד! משווקי דגים טריים וקפואים עם חותם המכון על כל תעודת משלוח שם המחסן האחים ז'נו דגים כתובת אשדוד פרטים שיווק דגים טריים וקפואים. בית אריזה לדגים שימורים, ביצי דגים ודגים מעושנים חותם המכון על גבי כל אריזה שם היבואן טעים רוברטו פוד מנישביץ Season בוטארגה פיש האוס כתובת מעלה אדומים חולון ארה"ב צפון נצרת עילית פרטים שימורי סרדינים מרוקו [ייצור מיוחד עם חותם המכון]. שימורי סרדינים מרוקו [ייצור מיוחד עם חותם המכון]. שימורי סרדינים ואנשובי מרוקו [ייצור מיוחד עם חותם המכון] ביצי דג בורי מעושן בסגנון עדם חוט [ייצור מיוחד עם חותם המכון]. דגים מעושנים מכל הסוגים [ייצור מיוחד עם חותם המכון]. 28 רשימת מגדלים, משווקים ויבואני דגים

29 חנויות דגים - דגים טריים כולל קפואים מחלקות דגים טריים + דגים קפואים תחת מותג "הדייגים" בלבד שם החנות מעדני איטליז ים של דגים מקור הדג דגי גת דגי גת דגי עדן מעדני מלך (דגים קפואים בלבד) סופר מסס ובניו פינת הדג דוגית עסקי מזון האחים ז'נו דגים בע"מ דגי המלך דגים אקספרס אגם דגים דגים במושב אחים דובקין סנפיר ים כתובת מרכז מסחרי נחלת יצחק שלמה המלך 27/3 העבודה 4 כיכר פז 9/2 המלאכה 5 ז'בוטינסקי 14 רח' הרצל פסז' בן גוריון רח' רמב"ם 56 רוטשילד 27 רח' דב גור 3 הבושם 5 דב גור 35 שוק עירוני אצ"ל 32 מושב בני ציון מושב תקומה התחיה 27 עיר אלעד לוד קריית גת קרית גת קרית מלאכי אופקים אופקים נתיבות חדרה אשדוד אשדוד אשדוד פתח תקוה רמת גן מושב בני ציון מושב תקומה תל אביב שם החנות כתובת השקמה 21 איזור תעשייה זרחין 12 פרופסור 36 איזור תעשייה צפוני כיכר החאן 33 האורגים 13 הבונים 3 השייטים 11 השרון 1 בר כוכבה 36 דוד שאלתיאל 16 המרכבה 73 שמוטקין 29 החלמונית 29 המרץ 13 חטיבת גולני 41 ברקת 13 הפלדה 13 צמח השדה 29 עמק החולה 76 צה"ל 100 עיר כפר סבא רעננה חולון אשקלון אשקלון אשדוד אשדוד אשדוד איירפורט סיטי פתח תקוה חולון חולון ראשון לציון ראשון לציון ראש העין אילת אילת נתניה מעלה אדומים מודיעין חדרה אחריות המכון רק בליווי תעודת כשרות ברת תוקף עם חותם הלוגרמה של המכון טבריה דגים דגים בעיר דגי כנרת אנטריקוט קצבים במחסני השוק אלחדיף 5 גדוד ברק הנשיא ויצמן 28 טבריה טבריה טבריה טבריה גיא אוני, מרכז טימול שד' יגאל אלון, מרכז ביג יהודה הלוי 113 קרן היסוד 2 המיסב 7 אשדוד בית שמש טבריה טירת הכרמל יבנה היוצרים 15 כרמיאל חנויות דגים לדגים טריים ומצוננים לא כולל קפואים עיר כתובת שם החנות אשדוד רח' דב גור 9 ברכת הים כפר אזר רח' צה"ל 3 חוות הדגים נתיבות בעלי המלאכה איזור תעשייה היפר ח. כהן רחובות בילו 68 שוק עירוני שמוליק דגים שד' המלאכה 121 הרב שלמה שרירא 3 הגדוד העברי 21 בעלי המלאכה 11 היצירה 12 קהילת ציון 1 הרדוף ירקונים 50 אופנהיימר 10 מודיעין מעלות נהריה נתיבות נצרת עילית עפולה עתלית פתח תקוה רחובות לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 29

30 חדשות המחלקה התורנית במסגרת המחלקה התורנית הופקו ספרים ופרסומים רבים שב"ה זכינו והם עולים על שולחנם של מלכים, וגם בשנה האחרונה שחלפה, יצאו כמה ספרים חדשים, ולהלן נסקור כמה מן הספרים החדשים. ספר "גבולות השדה" גבולות ארץ ישראל כולל מפה צבעונית מאת ראש המכון הרה"ג רבי שניאור ז. רווח שליט"א ספר "גבולות השדה" הינו יצירת מופת מאת ראש המכון הרה"ג רבי שניאור ז. רווח שליט"א, שבמשך עשרות שנים חקר וערך את הנושא החשוב של גבולות ארץ ישראל, כולל לימוד נרחב של כל המקורות התורניים המתייחסים לסוגיא חשובה זו, ולאחר חקירות רבות הכוללות נסיעה לגבולות הארץ, לצפון ולדרום, וגם מעבר אל מעבר לגבול, לעמוד מקרוב על גבולות ארץ ישראל, על מנת לפסוק לעם ישראל היכן בדיוק עוברים גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה. מכיון שלגבולות הארץ יש משמעות הלכתית רבה בנוגע לקיום מצוות התלויות בארץ, ובפרט בשנת השמיטה, על כן גדלה החשיבות של הספר החדש, על מנת שעם ישראל יוכל לדעת בדיוק היכן עובר הגבול של ארץ ישראל. לתועלת הלומדים צורפה מפה צבעונית ומאירת עינים, שבה ניתן לראות בבירור את גבולות הארץ, כולל שמות ישובים הסמוכים לגבול, וחלקם מופיעים מעבר לגבול. ספר חשוב זה נלמד בשנת השמיטה הזו בכוללים רבים ברחבי הארץ, ולומדי התורה מסתייעים רבות ביציאה החשובה הזו על מנת להחכים ולהוסיף בלימוד מצוות התלויות בארץ, ובעיקר במשמעות המעשית של המצוות החשובות הללו. "אדרת אליהו" עמ"ס קידושין כרך א-ב מאת הרה"ג רבי אליהו ראש שליט"א מרבני המכון ספר אדרת אליהו קידושין הוא המשך של סדרת "אדרת אליהו" על מסכתות הש"ס פרי יצירתו של הרה"ג רבי אליהו ראש שליט"א מרבני המכון. ספר זה זה על שני כרכיו מונה עשרות רבות של סימנים העוסקים במילי דמסכתא דקידושין, בחלקו סימנים העוסקים בהרחבה בענייני דזרעים הנמצאים במסכת ובחלקו סימנים על ענייני המסכת האחרים, כאשר הוא יורד לעומקה הסוגיה על כל שיטותיה, דש ומפרק ובונה את נדבכי הסוגיה עד למסקנות ההלכתיות הנובעות ממקור הדין בש"ס, בראשונים ואחרונים ועד פוסקי הלכה של זמנינו כולל תמצית ההלכה למעשה,למען ירוץ הקורא לדעת כיצד לנהוג למעשה. בראש החלק הראשון מעטרת הסכמת הראשל"צ הגאון הגדול רבי שלמה משה עמאר שליט"א, ודברי ברכתו של מו"ר חמיו של המחבר רבי ישראל רווח שליט"א, אשר מרעיף על חתנו כבנו דברי ברכה ושבח על גודל תורתו ויראתו, ועל אשר ראוי חיבורו זה לעלות על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן. ספר "שביתת השדה השלם" דיני שביעית הלכה למעשה כולל הנחיות מיוחדות לחקלאים ולבעלי גינות מאת ראש המכון הרה"ג רבי שניאור ז. רווח שליט"א בשורה טובה לכל שוחרי תורה והלכה, ובפרט לעוסקים במצוות התלויות בארץ בעיון ובפסיקה, והשתא הכא בענייני דיומא הלא היא שנת השמיטה, עם צאתה לאור עולם של יצירת המופת, ספר 'שביתת השדה השלם' ובו הלכות פסוקות הלכה למעשה בכל ענייני שנת השמיטה עם מקורות הערות והרחבות ועם נספחים מעשיים ומקצועיים לטיפול בשדה ברם ובגינות נוי בשנת שמיטה. בסוף הספר יש אינדקס מורחב לפי נושאים בסדר א' ב' למען יוכל המעיין למצוא בנקל את ההלכה או העניין אותו הוא מחפש. ספר זה הינו יין ישן אבל מחודש, הן מבחינת הוספות, הרחבות רבות, הגהות ותיקונים מהמהדורה הקודמת - והן מבחינת הקנקן החדש והמהודר שבא לידי ביטוי בהדפסה ועיצוב ברמה גבוהה ובכריכה מהודרת, כאשר לפי התכנית בע"ה כל סדרת 'השדה' עומדת לצאת לאור בזמן הקרוב בהוצאה מחודשת ומהודרת בפורמט זה, עם הוספות ותיקונים רבים, זאת לאחר שהמהדורות הקודומות אזלו בס"ד עקב הביקוש הרב לספרים אלו, המאפשרים לקיים את מצוות התלויות בארץ כהלכתן, תוך ידיעת המקורות והעניינים העומדים מאחורי כל הלכה. הספר מעוטר בהסכמת מרן עט"ר הראש"ל רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ובדברי ברכה וידידות של הראשל"צ הגאון הגדול רבי משה שלמה עמאר שליט"א. ספר "שביתת הארץ" דיני שביעית לתלמידים מאת הרה"ג רבי דוד אביטן שליט"א ספר 'שביתת הארץ' לתלמידים יוצא לאור ע"י המכון למצוות זו השמיטה השלישית, כאשר בשמיטות שעברו קצר הצלחה רבה מאד בקרב תלמידי ישראל בכל רחבי הארץ, הן מבחינת הביקוש הרב והתפוצה העצומה, והן מבחינת התועלת של הקניית תוכן שנת השמיטה על דיניה ומצוותיה בקרב התלמידים. גם השנה כאמור יוצא הספר במהדורה חדשה מפוארת ומעוצבת עם תוספות שונות וכן מפת ארץ ישראל עם גבולות הארץ ההלכתיים. הספר כתוב בשפה ברורה ונעימה בהדפסה מפוארת ומנוקדת, למען ירוץ התלמיד בהלכות השמיטה המוגשות לו בשפה ברורה ונעימה ובבהירות עצומה. בנוסף, ההלכות מוגשות במתכונת מסודרת במיוחד התורמת לכך שכל הפרטים יהיו מסודרים לתלמיד בראש כמונח בקופסא. אין ספק שהתוכן הערוך בצורה מקצועית מבחינה פדגוגית, יחד עם ההגשה המהודרת, הופכים את החוברת ובצדק למוצר מבוקש מאד בקרב אלפי תלמידים ברחבי הארץ. ספר "עץ השדה" דיני ערלה הלכה למעשה כולל הנחיות מיוחדות למשתלות ודין עצים מיוחדים וסובוטרופיים לענין ערלה מאת ראש המכון הרה"ג רבי שניאור ז. רווח שליט"א ספר "עץ השדה" ובו הלכות פסוקות הלכה למעשה בכל ענייני ערלה ונטע רבעי עם מקורות הערות והרחבות ועם מפתח עניינים מורחב. הספר מכיל י"ד פרקים המתפרסים על פני כמעט 500 עמודים, שעוסקים בכל ענייניה ודיניה של תורת הערלה ונטע רבעי בהלכה ולמעשה תוך עיון במקורות ובהרחבות. בראש הספר מופיעה תשובת מרן עט"ר הראש"ל רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בעניין אתרוג שגדל בעציץ שאינו נקוב, ותשובת הגאון הגדול רבי שלום משאש זצוק"ל, בעניין פלפל חריף לעניין ערלה, וכן תשובת הראשל"צ הגאון הגדול רבי משה שלמה עמאר שליט"א בעניין ארבעת המינים שגדלו בעציץ שאיננו נקוב. יתן ה' ויוסיף כח להרהמ"ח שליט"א לזכות ולכתוב עוד ספרים הרבה ולזכות את הרבים, מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא ויתברך בכל מילי דמיטב. 30 חדשות המחלקה התורנית

31 ספרי המכון למצוות התלויות בארץ כל הספר שם משפטי שמואל חובת הארץ כרם שלמה א כרם שלמה ב הגדה של פסח קצירת השדה שביתת השדה עץ השדה גבולות השדה תבואת השדה חלקת השדה א חלקת השדה ב חלקת השדה ג תולעת שני א תולעת שני ב תולעת שני ג תולעת שני ד ששש משזר אדרת אליהו אדרת אליהו אדרת אליהו אדרת אליהו אוצר התשובות אוצר התשובות אוצר התשובות תורת ערלה זמרת הארץ נושא זרעים מחכמי מרוקו הקדמונים מצוות הארץ עם הוספות והארות שו"ת בדיני זרעים שו"ת בדיני זרעים כולל דינים ומנהגים תרומות ומעשרות שביעית ערלה ונטע רבעי גבולות ארץ ישראל הפרשת חלה שו"ת בדיני זרעים שו"ת בדיני זרעים שו"ת בדיני זרעים דיני חרקים במזון טפילים בדגים חרקים בירקות ופירות חרקים בדגנים וקטניות שו"ת בחלק או"ח ויו"ד מסכת ברכות זרעים א' קידושין א' קידושין ב' דיני חדש דיני ערלה דיני שביעית דיני ערלה מצוות הארץ עם איורים מחבר הג"ר שמואל הכהן זצ"ל הג"ר ניסים כדורי זצ"ל הגר"ש עמאר שליט"א הגר"ש עמאר שליט"א הגר"ש עמאר שליט"א הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב שניאור ז. רווח הרב אליהו ראש הרב אליהו ראש הרב אליהו ראש הרב אליהו ראש הרב דוד אביטן הרב דוד אביטן הרב דוד אביטן הרב יוסף צברי הרב יהודה אדרי מחיר לאפרושי מאיסורא ניסן תשע ה 31