סדנת מדיטציה: לו ג'ונג – אימון התודעה 4

תמליל

1 סדנת מדיטציה: לו ג'ונג אימון התודעה 4 "גלגל הלהבים" בהשראת שיעוריהם של לאמה קריסטי מקנאלי וגשה מייקל רואץ' תרגום, עריכה והגשה לאמה דבורה-הלה רמת-גן, דצמבר 9002 שיעור 3, חלק א' דודו גולן לאמה דבורה הייתה תלמידה של גשה מייקל, וזה עניין אותי אולי כתחום עסקי להתעסק בבודהיזם ועסקים, כי הכרתי את ספר 'להב היהלום'. אז שאלתי את זו שאירחה בשם ורדה, איך אפשר ליצור קשר עם לאמה דבורה, כדי להתקרב קצת ללימוד של גשה מייקל. אז היא אמרה לי תכתוב לה מייל נורא בעדינות, נורא בנימוס ואולי היא תהיה מוכנה לפגוש אותך. ובאמת היא הייתה מוכנה לפגוש אותי, זה היה בערך בספטמבר. בדצמבר היה פה את הביקור שלימדו את הטונגלן והיא הסכימה לפגוש אותי בבית קפה. היא בדיוק באה להציג את הספר הראשון שיצא לאור בעברית 'הכנה לטנטרה'. אני חושב שהיו שם אולי 02 אנשים, ולמעלה בבית קפה ישבנו ודיברנו. נורא התרגשתי כי זה בכל זאת דמות רוחנית, שאף פעם לא יצא לי להיות בקשר איתה ככה מקרוב. וישבנו לשוחח והשאלה הראשונה ששאלתי אותה, זו השאלה שנורא מסקרנת אותי וזאת הזדמנות שאולי סוף סוף יהיה לה תשובה להגיד לי:"מה הסיפור עם גלגולים, יש חיי עבר או אין חיי עבר, יש חיי עתיד או אין חיי עתיד?" ואז היא פתחה בלימוד אישי, שהסבירה לי למה אלה במזרח שמאמינים בזה ואלה במערב שלא מאמינים בזה, שניהם טועים, כי אף אחד לא עושה את זה מתוך הבנה. ואף אחד לא הוכיח את זה לעצמו, ולנו פה במערב יש את הזכות לקבל את הדברים האלה ולבוא עם איזשהו ספק ולחקור את זה. וכשאנחנו משתכנעים במשהו זה יהיה משהו מוצק. וכמובן דיברנו על מתי יהיה 'להב היהלום'. אז אמרתי לה שאני מוכן לקדם את הרעיון הזה, לקדם את הנושא הזה. אז היא אמרה לי 'תראה, עד שזה יגיע זה ייקח כמה חודשים, אולי שנים, בינתיים ישאלו אותך שאלות - לך תלמד'. אז זה מה שעשיתי. אז החלטתי שאני חוזר ללמוד, ברבות הימים גם יצא שכבר העברתי שני קורסים של להב היהלום, אז כנראה שהזרעים נזרעו שם וזהו. עכשיו חלק ממה שקרה שם, לפעמים רק בדיעבד אפשר לראות איזה שיעור קיבלנו: אז באתי להוציא את הארנק לשלם וגיליתי שהוא באוטו. חשבתי שהיא תחשוב אולי זה עוד אחד מהטריקים האלה אתם יודעים, ש'כן כן אני רק שכחתי את הארנק, אולי תשלמי עלי הפעם'. אז היא בנדיבות רבה הזמינה אותי לקפה, ורק יצאתי אז יובל קרא לי 'תבוא מהר, הלאמה רוצה לתת לך מתנה', שזה ממש הפתיע אותי. רק הכרנו וכבר מתנות - זה דיל טוב פה. אז חזרתי והיא יצאה לקראתי במדרכה, אני זוכר, נורא התרגשתי שהולכים לתת לי כבר מתנה. והיא נתנה לי את הספר של הדלאי לאמה על 'ארבע האמיתות הנאצלות' של ה אריה. ואני חושב שזה איך שלפעמים 1

2 מורים צדים תלמידים. זה היום אני יודע. זה כאילו קונים לך קפה בעשרה שקלים וקנו אותך לחיים. שזה עסקה טובה לשני הצדדים, אני חייב להגיד. הסיפור השני זה הרבה יותר מאוחר, כשכבר העברתי להב היהלום, וחשבתי שאני כבר רוחני ומבין משהו בחיים. וריכזתי את הקבוצות ומידי פעם הלאמה שאלה אותי מה קורה פה ונתתי לה רעיונות כאלה וכל רעיון התקבל, ובשמחה, אז כבר חשבתי שאני והיא ככה בערך על אותה רמה. אז אמרתי לה 'תראי, עם היוגה הפסקתי לתרגל עם הקבוצה כי זה לא נראה מכובד'. וחשבתי שהיא בטח תגיד איזה רעיון טוב וזה, ובאמת צריך לעבוד על זה. וחטפתי מייל, מה שנקרא מייל שטיפה שמסביר לי ש'עד כאן'. וזה חלק מהצד השני של מורה, זה לא רק לקשור את התלמיד, זה איך להוביל אותו. בדרך כלל לא מספרים את זה, זה לא משהו שמתפארים, בדיוק בנפילות שלנו. וזה לא היה נעים לקבל מכתב שוטף, קשה, חריף עם מלא אהבה ומלא חמלה. ואני יכול להגיד שכתוצאה מזה חזרתי לתרגל יוגה, כי היא נתנה לי להבין שזה הנקודה שלי. ורותם באה אלי עכשיו אמרה לי: 'חזרתי לתרגל יוגה במחשבה עליך', אז כנראה שזה כבר מהדהד הלאה. וביום ראשון האחרון המורה ליוגה שלי אמרה נראה לי שאתה כבר לא צריך בהתחלה את הכיסא לישיבה יפנית, אז כנראה שכשנסמכים על המורה, גם עוד כל מיני קביים יורדים מהחיים. אז אני רוצה להזמין את המורה היקרה ואהובה והנפלאה שלי, ואני מזמין אתכם להקשיב מהמקום הכי אישי והכי בשבילכם שהלימוד הזה יעניק לכם היום. אז בבקשה. לאמה דבורה-הלה ערב טוב לכולכם. אנחנו נפתח בפתיחת הלב, בתפילת הודיה על הזכות שזכינו לקבל את הלימוד המדהים הזה משושלת מורים אותנטית, רצופה, מדהימה שהגשימה את הדברים גם בחייה, ובואו נגיש להם את כל מה שנפלא בעולמנו. )מנדלה( אז פגשה אותי דורית בכניסה. דורית, יחד עם עוד אנשים שעזרו לה, הפיקו עוד דיסק בשורת הדיסקים שאתם יכולים להיעזר בהם ללימוד. אז זה הדיסק של 'סוטרת הלב', זה הלימוד על ריקות מפי הבודהה או למעשה מפי שליחיו, ואחד המקורות הנפלאים שיש לנו ללימוד על ריקות. אנחנו ניכנס אליו יותר לעומק בריטריט של "ניהול העסקים והחיים" שנעשה בסוף שבוע הקרוב בכרי דשא. גם נלמד יותר על ריקות בשיעור הבא שלנו ביום שני בעוד שבוע. כמובן מה שמתאפשר בריטריט לא מתאפשר בשיעור קצר וזה יהיה לימוד שונה קצת. אתם מוזמנים בחום. אנחנו ניכנס תכף גם קצת לקורלציות שקיבלתם. אנחנו נעשה כאן קצת - אי אפשר במסגרת שלושה ימים לעשות את כל זה כי זה עבודה גדולה גדולה, למעשה זה פרויקט לחיים. בסדנאות הניהול, דווקא שם, אנחנו נכנסים יותר לעומק לעבוד עם הקורלציות ברמה אישית יותר, ובמיוחד בסדנה הזאת בכרי דשא. תהיה הזדמנות לעבוד ברמה אישית יותר ולדבר בקבוצות קטנות ואפילו אולי אחד על אחד עם מורים, שיעזרו לכל אחד מאיתנו להתמקד במקום שהוא עוד לא פתר ושעדיין מציק לו בחיים, ולמצוא את הסיבות הקארמיות ולפתור את הבעיות בסופו של דבר. יהיו בהמשך סדנאות של להב היהלום שיאורגנו על ידי המרכז לניהול קארמי, שהוקם לאחרונה, ומורים שכבר הכשירו את עצמם היטב בסדנאות שלנו והם יעבירו את הלימוד הזה. תוכלו להצטרף. הזדמנות יוצאת דופן בדור שלנו לעשות את זה בצורה כל כך מעמיקה וגם בו בזמן כל כך נגישה. חזרה קצרה אז אנחנו התחלנו לדסקס את הטקסט שלנו. דיברנו אתמול על הבודהיסטוות הטווסים ועל הדמיון של הבודהיסטוות והטווסים בסיפור הזה, כיצד הטווסים מהווים מטאפורה לבודהיסטיות בכך שלפי האמונה העתיקה הטווסים ניזונים מרעל, הם מעדיפים צמחי רעל. אני לא יודעת אם זאת האמת אבל ככה האמינו בהודו וטיבט הקדומות. 2

3 הם ניזונים מצמחי רעל והם מתמירים בגופם, בתהליכי העיכול שלהם את הרעל והופכים אותו לצבעים המרהיבים בזנב שלהם. וזה היה משל לבודהיסטוות שהם נמשכים אל המקומות הכואבים, אל הכאב, אל הסבל, אל איפה שזה נגוע והם עובדים שמה להתמיר את זה ולהפוך את זה לגן עדן של הבודהה, לעצמם ולאחרים. ועשינו מדיטציה אתמול של פתיחת הלב, של פיתוח הנכונות ללכת למקומות האלה ולא להירתע מהם, מה שאנחנו בדרך כלל עושים. דיברנו על כך שאנחנו בדרך כלל נרתעים מכאב. זה טבעי לאנשים, לכל היצורים: הם נרתעים מכאב, הם מחפשים תענוג ובורחים מכאב. אבל מרוב שהם מחפשים תענוג, הם לא מוצאים אותו. החיים שלנו רוויים בבעיות ובסבל מכל הסוגים ומכל המינים, מה שמראה שאנחנו לא יודעים איך לייצר אותו כי אנחנו לא מבינים איך דברים נוצרים, לא מבינים את הריקות של הדברים ואיך הם נוצרים על ידי הקארמה. אז היום אנחנו ניכנס לזה קצת יותר. העולם שלנו טובל במציאות האולטימטיבית כל הזמן. הכול הכול הכול טובל בה, כל אובייקט שאתם פוגשים, כל אדם שאתם פוגשים, כל אירוע בחייכם, כל פסיק ופסיק בחיינו טובל במציאות האולטימטיבית הזאת, בריקות שהיא כל הזמן כאן ואנחנו לא מבחינים בה, כי עוד לא נפתחו בנו עייני החוכמה. שזה לא העיניים הפיזיות שלנו. זה החוכמה שלנו שמתפתחת בליבנו. ואחת הסיבות העיקריות שהיא לא התפתחה עדיין או שהיא חלשה בינתיים או קטנה בינתיים זה שיש לנו קירות סביב הלב, יש לנו קירות שמבודדים אותנו. כשאנחנו נרתעים מכאב, כשמישהו סביבנו סובל ואנחנו אומרים 'זאת לא הבעיה שלי, זו הבעיה שלו', אנחנו הולכים ומבצרים את הקירות האלה להגן על עצמנו מפני כאב של הזולת, ובו בזמן חונקים את ליבנו. כל פעם שאנחנו מבצרים את הקירות האלה, מחזקים את הקירות האלה, בו בזמן, סימולטאנית, אנחנו חונקים את ליבנו. אנחנו גורמים את סבלנו וגורמים את מותנו. זה מה שהורג אותנו. והצעתי לכם, אני מציעה שוב, אני מפצירה בכם לתרגל את המדיטציה הזאת כמה שיותר, בוודאי בשבוע הקרוב מכיוון שכדי להבין חוכמה אנחנו צריכים לב פתוח. חוכמה ברמות הגבוהות של התרגול שווה לפתיחת הלב - מנטאלית ופיזית. זה לא מתאפשר בלי התרגול הזה למשל, של פתיחת הלב לזולתנו ברמות שונות. החל מעמוד 3 ועד עמוד 6, יש לנו סידרה של קורלציות רבות שאותן מונה המחבר שלנו שהוא - מי זוכר את שמו? מאסטר דהרמרקשיטה, שהוא הודי שחי בערך בסוף האלף הראשון, והוא העביר את הלימוד ללורד אטישה וממנו דרך שושלת טיבטית הוא הגיע אלינו. כך שלמרות שהוא התחיל אצל הודי, הלימוד הועבר אלינו דרך הטיבטים. בעצם אם תקראו בעיון את העמודים 3 עד 6, תראו שכמעט כל מה שלא עובד בחיים שלנו כתוב שמה. בפרט בחיים שלכם, בפרט בחיים של כל אחד מכם. אם תקראו את זה בעיון אתם תוכלו למצוא את עצמכם שמה, ואולי ביותר מסעיף אחד. והוא נותן שמה את התרופות גם, ותיכף נעבור על חלק מזה. שודד, שרלטן ואויב בסוף הוא אומר: סוף סוף תפסתי היטב מי הוא כאן האויב, השודד שרובץ במארב, מוכן להוליכני שולל; שרלטן המרמה את עצמו ואז מרמה גם אותי. אהה! בכך אין ספק - זו הנטייה לאחוז בעצמי! 3

4 מה שקראנו אתמול: אימרו: Dak Dzin בטיבטית - הנטייה הזו לאחוז בעצמי שהיא מילה נרדפת ל-לא להבין את הריקות של עצמי. שזה אותו דבר כמו לא להבין את הריקות של תופעות סביבי ולא להבין ריקות, נקודה. זה המפתח. אז הלימוד הזה כולו בא לעזור לנו להבין ריקות יותר טוב. הוא קורא לו שודד, הנטייה הזאת לאחוז בעצמי, להאמין בקיום עצמי, להאמין שאני קיימת מצד עצמי ושאנשים סביבי קיימים מצד עצמם והתופעות באות אלי מבחוץ ולא תלויות במעשים שלי, כפי שהם מפורטים למשל בקורלציות - זה השודד הזה. זאת ההשקפה השגויה הזאת, היא השודד שגונב את חיי. הוא אומר 'הוא גוזל את חיי, הוא מוליך אותי שולל, הוא שרלטן'. למה הוא מוליך אותי שולל והוא שרלטן? כי אני רוצה להבריא, אני רוצה כסף, אני רוצה בן זוג, מה אני עושה? איפה אני מחפשת את זה? אני מחפשת בחוץ, אני מחפשת באבקות למיניהן, אני מחפשת במשרדי שידוכים למיניהם, אני מחפשת אולי איך אני אעלים קצת מיסים כדי שיישאר לי בסוף יותר כסף - אני מחפשת בכל המקומות הלא נכונים. התפיסה השגויה הזאת שחושבת שדברים באים מבחוץ אלי ולא רואה אותי כזו שיצרה את עולמי, כולל מה שטוב בו ומה שרע בו - התפיסה הזאת גוזלת את חיי, מרמה אותי, מוליכה אותי שולל. אני כל הזמן הולכת ומחפשת את הפתרונות שלי ואת האושר שלי - ב'ע' וב'א' - במקומות הלא נכונים. ובסוף נגמרת האנרגיה של החיים ואני מתה ולא השגתי כלום, ולא השגתי כלום. והסוף אנחנו יודעים איך הוא נראה, אצל רוב האנשים. אז הוא קורא לו שרלטן. המלאך הזועם הבא לעזרנו והוא יוצא והוא קורא לעזרה, וזה מאוד יפה. הוא קורא לו: אם אתם רואים פה, יש לכם שם ציור של מלאך, שד כזה? הו מלך של ידע סודי! זה מלאך טנטרי, הוא נראה כמו שד, הוא נראה כמו מלאך המוות. הוא אומר: 4

5 הו מלך של ידע סודי ושל מנטרות המענות את אויבי. מנטרות זה - מי שעושה את התרגול הטנטרי מקבל מנטרות שבאות לענות ולייסר את האויב. מי זה האויב? זה עתה הוא אמר לנו: האחיזה בעצמי, אי הבנת הריקות, השקפה שגויה. כל התרגול הטנטרי בא לעזור לנו לחסל את ההשקפה השגויה, בין השאר. והוא מתאר אותו בצורה מאוד ציורית. הוא אומר: "הוא עומד איתן ברגליים פסוקות, עיניים יוקדות, מלתעות עם ניבים" והוא אומר: "נעץ אותן". יש פרסוניפיקציה. הוא אומר: לך תנעץ את הניבים שלך בבשרו של אויבי. מי זה אויבי? תזכרו, זה ההשקפה השגויה. של מי? שלי. אז הוא מזמין אליו עזרה לעזור לחסל את הסבל. והוא אומר: עכשיו קח אתה את גלגל הלהבים, ותזרוק אותו עליו, סובב אותו שלוש פעמים, הוא אומר; זה כמו הבומרנג הגדול. ותזרוק אותו על האויב הזה הנורא שלי. והתיאור הוא פה מאוד יפה, הוא אומר: השד הזה של האחיזה בעצמי, הוא זה שגורם לי לשבור נדרים, הוא אומר: "האיצנו לעבר השד האכזר", "הוא זה שגוזל את חיי וכן את חיי זולתי". תפוס אותו במקום מחבואו. "בוא, אויבו הזועם של השר של המוות" פתאום המילים משתנות, פתאום הוא לא שר המוות - הוא האויב של שר המוות. בזכות התרגול הטוב שלנו, מה שהיה הדבר שהורג אותי, הופך לדבר שהורג את המוות שלי, שהורג את המוות שלי. הוא עובר תמורה, הוא עובר לו - ג'ונג. הוא אומר: "תפסנו, תפסנו מיד, הכה בו, הכה בו מיד, פלח את ליבו של אויבי, בוא בשאגה"... וזה פזמון חוזר בכל הפרק הזה שקיבלתם היום. עכשיו זה פרק חדש, יש פזמון חוזר חדש. הוא אומר: "בוא בשאגה ומחץ גולגולתן של תפיסות שגויות שגוזלות את חיי, בוא ושלח את המוות כחץ אל ליבו של תליין זה, אויבי" 5

6 זאת ההזמנה. הוא מזמין אליו את המלאך הזועם הזה שהוא הדימוי של מה שבא ומציק לי בחיים, מה שלא עובד המוות שלי המחלות שלי הסבל שלי זה השד הנורא הזה. ועל ידי התרגול שלי כשאני מבינה ריקות, זה בדיוק הופך למה שהורג את מה שהורג אותי. זה הורג את המוות שלי זה הורג את המצוקות שלי זה לוקח ממני את כל הסבל ומתמיר אותו לעונג של גן עדן אז הוא קורא לכוח האדיר הזה, לעזור לו. ככה שהלו-ג'ונג הזה הוא בעצם מאוד מאוד עוצמתי, כי הוא מזמין אלינו כוחות שהם גדולים מאיתנו. שיש לנו אותם אנחנו רק לא מכירים אותם, אנחנו לא הכרנו אותם עד עכשיו. הוא מזמין אותם לעזור לנו במאבק הנורא הזה בסבל הנורא שלנו. שני פרצופיו של השד והוא מפרט, מי הם שני הפרצופים של השד הנורא שהורג אותי. דיברנו על זה אתמול. אמרנו, אחד היה Dak dzin והשני היה הוקרה עצמית 6 - Rang chen dzin הוקרה עצמית. ואמרנו שהוקרה עצמית זה האנוכיות. זה לשים את עצמי ראשונה, זה לדאוג קודם כל לעצמי, מה שאנחנו עושים, איזה חלק מהיום? כמעט מאה אחוז של היום. והוא בא כתוצאה מזה שאני מאמינה באיזה אני ועצמי שצריך לדאוג לה. זאת אומרת, הוא תוצאה מזה שיש לי אחיזה בעצמי. אז זה מה שאני עושה, זה מה שחוזר אלי. אז מי זה האויב הזה שהוא מחפש למחוץ את גולגולתו? האויב הזה זה הבורות שלנו, זה האי הבנה של ריקות. ואנחנו חייבים ללמוד את הסיבות הקארמיות לכל מה שלא עובד בשבילנו, כי החיפוש שלנו הנוכחי, הקונבנציונלי אחר הקלה, אחר מנוח, אחר פתרונות לבעיות שלנו, לא עובד. לא עובד. ואנחנו יכולים להתלות במורה בודהיסטי גדול בשם ארי ה נגרג'ונה שחי אולי במאה השנייה, השלישית, אומרים שחי שמונה מאות שנה אז אנחנו עוד לא יודעים בדיוק אבל בערך בתחילת האלף הראשון. והוא אמר שכל עוד לא נבין ריקות, במילים אחרות, עד שלא נחווה ישירות ריקות, אין לנו צ'אנס. אנחנו לא נוכל לחסל את הסיבות לסבל שלנו עד שלא נבין ריקות ישירות. הוא אומר ש בלתי אפשרי לאדם לחסל לחלוטין למשל את הכעס שלו או כל נגע רוחני אחר, בלי לראות ריקות ישירות. בלתי אפשרי. אפשר ללמוד כל מיני טריקים, וטוב ללמוד אותם כי הם עוזרים לנו לרסן את עצמנו כדי ליצור את התנאים הקארמיים כדי להגיע לדבר עצמו, ואנחנו נעשה עוד מעט והם חשובים, הם עוזרים. אבל בסופו של דבר הם צריכים להוביל אותנו - זו מטרתם גם - להוביל אותנו להבנה ישירה של ריקות. אז כאן הוא יוצא בזעם ובעוצמה והוא אומר: "די, מספיק. עייפתי מן הגלגל הזה שכל הזמן חותך בי", והוא מפנה והוא מסובב, הופך את הכיוון של הגלגל.

7 במקום שהגלגל יפצע אותי, יחתוך בי, אני עכשיו חותכת בסיבות שגורמות לגלגל הזה להסתובב. מדריך למתרגל הרוחני ופה הוא רושם לנו אוסף שלם של בעיות כמו: אנשים לא מכבדים אותי, למשל, או כמו יש לי הערכה עצמית נמוכה, או יש לי דאגות, או יש לי מתח, או יש לי דיכאון אם אנחנו לומדים את הקורלציות האלה וגם מתחילים ליישם אותם בחיים, אנחנו יכולים לפטר את הרופאים ואת הפסיכיאטרים ואת כל אלה. הם יבואו לכאן, הם יתחילו ללמד את זה. כי זה הולך לשורש הבעיה. כי פה אנחנו מתחילים להילחם במיינד שלנו, בנטיות שיש במיינד שלנו שהן שגורמות את כל המצוקות שלנו. ואת כל זה אני רוצה להפסיק, את כל זה אני רוצה לעצור. ככה שהלו-ג'ונג הזה הוא כמו מפה שאתם מחזיקים ואתם בעזרתה פותרים אחת אחרי השנייה את הבעיות שלכם. שוב - זאת עבודה לעשות, זה לא שאתם קוראים וזה כבר נעשה. זאת עבודה לעשות ואלה לא מטאפורות. זה פשוטו כמשמעו מה שכתוב כאן: זה קורה לכם - הנה זאת הסיבה; זה קורה לכם - הנה זאת הסיבה. "גלגל הלהבים סבב עלי שנית": בלי זרע אין פרי אנחנו אומרים, ואני שוב חוזרת ומדגישה את זה: כל בעיה גופנית ומנטאלית, בכל תחום שהוא בחיים שלנו, אנחנו יצרנו אותה בעצמנו. היא לא יכולה להופיע אם לא זרענו לפני זה רישום קארמי, שכשהוא מבשיל הוא גורם לה להופיע. למשל, נתנו את הדוגמא של הבוס שצורח עלי או הבוס שמנסה לשלוט בי, מגביל את תנועתי וכך הלאה. זה בפסוק הרביעי למשל, בעמוד 3. הוא אומר: "בשעה שאני מתייסר תחת שררה של מישהו אחר" מישהו כל הזמן מתנשא עלי, מנסה לשלוט בי. הוא אומר, וזה הפזמון החוזר שלו "הרי זה משום שגלגל הלהבים סבב עלי שנית". הקארמה הרעה של התנשאות ושל שיעבוד אחרים. אני עשיתי את זה לאחרים. איך אני יודעת שזה לא בא מצד הבוס? איך אני יודעת שלא פשוט בוס שהוא מתנשא ויהיר ושתלטן ו- micromanager וכל זה? איך אני יודעת שזה לא בא מהם? כי לא כולם רואים אותם ככה. אתם זוכרים בערב של המבוא לניהול הקארמי, שהושבנו את לירן ואת רעות שהייתה לבושה ככלב? אתם זוכרים? ונופפנו להם עם העט, ואני שאלתי אותו מה זה והוא אמר 'זה עט' ושאלתי אותה מה זה, והיא נבחה קצת וזלג לה קצת ריר אוקי? כי כל אחד מהם ראה משהו אחר; כי כל אחד מהם ראה משהו אחר. 7

8 ככה הבוס הצועק. בשבילי הוא מתנשא עלי. בשביל ילדיו ובשביל אשתו יש להם אולי מושג אחר לגמרי. ובשביל מי שעובד איתי ולא כל כך מבסוט ממני וחושב שהגיע הזמן להגיד לי משהו, הוא חושב שהוא עושה את הדבר הנכון, הוא פשוט ממלא את תפקידו. הוא בוס טוב אם לי יש החוויה שמישהו מתנשא עלי ומנהל אותי וקשה לי, אני מרגישה תחת שררה של מישהו אחר, אה, את זה אני יצרתי, הוא אומר, זה לא בא ממנו. איך יצרתי? אה, זה חשוב, זה בא מזה שאני בעצמי התנשאתי ושעבדתי אחרים. אלה מצבים שאנחנו הרבה פעמים נהיה עיוורים להם. אנחנו אומרים: מה אני? מה פתאום? אני לא עושה כאלה דברים, זה הבוס שלי, אבל אני לא כזאת. - Well הוא ההוכחה! אם לא הטבעתי את הרישומים האלה בתודעה שלי, הוא לא יכול לבוא. ואם הוא בא - מה עושה מתרגל הלו-ג'ונג? הוא מתמיר את זה, הוא משתמש בזה כ-.teaching הוא אומר: אה, אוקי, זה אני עוד לא ראיתי על עצמי, תודה שאתה משקף לי. חיסול הבוס הכועס: במעשה... והוא אומר עכשיו אני אדאג לשרת אחרים. "מעתה אשעבד את חיי וגופי בשרותם של אחרים". אם תעשו את זה בהתמדה, הבוס השתלטן יעלם. איך הוא יעלם? או שהוא יעבור למחלקה אחרת או שאתם תעברו למחלקה אחרת, או שהוא פתאום יהיה נחמד, כי הזרעים הקארמיים יסתיימו. אתם אבל צריכים לעשות את זה היטב. יש אומנות גדולה בלעשות את זה, אתם לא סתם הולכים לשרת אחרים, אתם מבינים שזה אנטידוט לקארמה הזאת. אתם הולכים ועושים שרות לאחרים, ושולחים את העשייה שלכם, מקדישים אותה לחסל את הקארמה הזאת שהביאה את הבוס הלא נעים הזה אליכם. אתם מבינים את הריקות שלו, אתם מבינים שהוא לא מצד עצמו כך, הוא בא מכם. וכשאתם תחסלו את הזרעים - הוא לא יוכל יותר להיות בוס שתלטן, כי אתם חיסלתם אותו. חיסלתם לא אותו פיזית, חיסלתם את החוויה שלכם של בוס שתלטן בחיים שלכם. ואיך זה יקרה? גברת קארמה יודעת. אבל זה יקרה, זה חייב לקרות. זה חייב לקרות.... וגם במחשבה ונניח שאתם אומרים: "ניסיתי כבר שנה שלמה והוא עדיין צורח". אז לא עשיתם טוב, עוד לא למדתם את האומנות מספיק, עוד לא הבנתם מספיק את הריקות שלו. עכשיו צריך ללכת לרמות מיקרוסקופיות של איפה אתם עושים התנשאות. אולי אתם לא צועקים על אחרים, אבל אולי יש לכם מחשבות שצועקות על אחרים, ושהם מתנשאות על אחרים וחושבות שאתם איכשהו יותר טובים מהם או משהו כזה. ואז עכשיו צריך ללכת ברמה מיקרוסקופית ולהסתכל איך אתם זורעים את הזרעים האלה, רגע רגע, שעה שעה, בחשיבה שלכם, בהתנהגות שלכם. ואתם נהיים יותר אדוקים מן האפיפיור בנושא הזה: "אני לא ארשה לעצמי שום מחשבה של התנשאות ושל שררה על אחרים. אני רק אשרת, אני אעשה רק את ההיפך. מישהו צריך משהו, אני מגישה. אני לא שופטת, אני לא מבקרת, אני נותנת." אם תעשו את זה לאורך זמן - הם חייבים להשתנות. הם חייבים להשתנות. אז זה דוגמא אחת. 8

9 חשוב ללוות את העשייה בהבנה וככל שאתם לומדים יותר ריקות ומבינים יותר ריקות, התהליך הזה יקרה יותר מהר. ככה שזה חיוני 1 להבין דברים כמו 'סוטרת הלב', ללמוד ריקות, לעשות מדיטציות על ריקות. חיוני כדי להצליח בתהליך הזה. ואתם יכולים להגיד: אני בחיים האלה לא התנשאתי על אחרים, אני הייתי צנועה, אני לא עשיתי כאלה דברים, אני לא זוכרת את עצמי עושה כאלה דברים, לא אמרתי, לא חשבתי. אז יש כמה אפשרויות: או שעשיתם ושכחתם או שזה ברמה של מחשבות עדינות שאתם לא שמים אליהם לב, שאתם עיוורים להם, זה הרבה פעמים ויכול להיות, זה נדיר אבל יכול להיות שזה בא מגלגולים קודמים זה לא משנה. אם זה מענה אתכם כרגע - זה עדיין פעיל. אם זאת בעיה בחיים שלכם כרגע, היא עדיין פעילה. אתם עדיין צריכים להפעיל את האנטידוט כדי לחסל אותה, אחרת היא תמשיך להיות שמה. וקארמה שנזרעת - וזה אחד מהחוקים של קארמה - היא לא נעלמת מעצמה לעולם. אם זרעתם, היא שמה. מי אני? תהליך קארמי בפעולה מה שקורה, כל מה שאנחנו עושים, אומרים, חושבים, זורע רישום. בסיום המעשה, הדיבור או המחשבה נזרע רישום בתודעה שלנו. הם כולם מלוקטים באיזה מחסן גדול גדול של קארמה שיש בתודעה שלנו, והם כולם דוגרים שמה וצוברים שם אנרגיה, בתת מודע שלנו. אנחנו לא זוכרים אותם, אנחנו לא מודעים אליהם. מאוד מהר, שישים וחמישה רישומים בשנייה. אז יש לנו המוני המוני המוני רישומים. אוקי, עכשיו עשיתי משהו. עברה שנה, מה קורה לרישום הזה? הוא עוד לא הבשיל, הוא יושב בתת מודע. מה קורה לו עכשיו? הרי מי אני? מי אני? אני סך הכול התהליך הקארמי הזה, מה שמבשיל כרגע ומה שעדיין רדום, זה אני. מה שהבשיל כרגע, שמופיע כרגע במציאות שלי, הגוף הזה, החוויה שיש לי ברגע זה, כמה אני בריאה, כמה אני נבונה, כל זה מבשיל לי כרגע. יש עוד דברים שאני נושאת איתי שעוד לא הבשילו. ואם אני לא אלמד איך לטהר אותם, הם יבשילו, לטוב או לרע הם יבשילו. איך הם מתקדמים איתי עם הזמן? מרגע לרגע, זה כמו בשיעורי פיזיקה שמו שם את הכדורי פינג פונג הקטנים האלה תלויים על איזה מין מתקן כזה והם קרובים אחד לשני; מזיזים אחד, הוא נותן מכה והמכה עוברת מאחד לשני. התנע עובר מאחד לשני, הוא מניע את השני. ככה כל הזרעים הקארמיים שיש לי ברגע זה, מגיע הרגע הבא הם מוסרים את כל האנרגיה שלהם לזרעים החדשים ברגע הבא. אז יש לי עכשיו אוסף חדש של זרעים קארמיים שהוא זהה לגמרי לישן, אלא שצבר יותר אנרגיה וכמה מהם בינתיים הבשילו וכמה אספתי, אבל יש מחסן עצום שממשיך איתי כל הזמן. זה אני, זה מי שאני. לפעמים אומרים: "תעזור לי תיקח ממני את הקארמה הזאת.",well הם לא יכולים בלי לקחת אותי. זה אני, זה מי שאני. ומה שעוד יוצא מהסיפור הזה זה שקארמות שעשיתי לפני מיליון גלגולים וקארמות שעשיתי אתמול הן שוות זכויות במיינד שלי. ומי תבשיל? לפי מי שצברה עכשיו את כל האנרגיה ומי שהגיע תורה. וברוב המקרים אנחנו לא יודעים, דברים נוחתים עלינו פתאום. 9 1 ניתן למצוא את הסוטרה, ולימוד נפלא עליה, בעמוד הבא באתרנו:.

10 הבשלה מואצת אילן עמד על סולם והוא רצה לעזור. והייתה לו כוונה נהדרת לשרת אותנו פה, ופתאום הוא נפל מהסולם. אז האם יכול להיות שמתוך הכוונה שלו לשרת אותנו ולאפשר את הלימוד הזה, יצא שהוא נפל ושבר את היד? האם זה יכול להיות? זה נראה ככה, זה האיך. אבל זה לא יכול להיות מבחינה קארמית, לא יכול להיות. הכוונה שלו לשרת לימוד של דהרמה, לאפשר לימוד של דהרמה, זורעת רישום מדהים שיביא לו הרבה ברכה כשהוא יבשיל. בינתיים הוא שרף קארמה פחות טובה. 'ברוך שפטרנו' מה שנקרא. מתי הוא עשה את הקארמה הזאת שהובילה לזה? מי יודע? בדרך כלל אנחנו לא יודעים. הבודהה יודע בדיוק. אבל מה שכן, מי שעולה יותר ברצינות על הדרך ומתחיל לצבור הרבה חסד, הן מבשילות יותר מהר. 2 אנחנו נפטרים מהן יותר מהר. זה כתוב בסוטרת להב היהלום, הבודהה אומר את זה. אתם נכנסים ברצינות ללימוד ריקות, התהליך מתחיל להאיץ את עצמו, ואז מה שלא הספקתם לטהר מטהר את עצמו בדרך הקשה על ידי שאתם חווים אותו. אז תודה רבה אילן שאתה עוזר לנו לקיים את השיעורים האלה. אשליות המתפקדות באופן מושלם אז אם הכול רישומים והשלכות שלי, ואם הכאב שהיה לו אתמול ואולי עוד יש לו עכשיו בא ממנו, אם זה בא מהמיינד שלנו מרישומים שמבשילים, אז אתם יכולים להגיד: טוב אז זה לא ממשי, אז זה לא ממש, זה לא ממש זה רק השלכה. אנשים אומרים 'זה רק השלכה, זה רק בא מהמיינד שלי'. אוה, אז פה צריך מאוד להיזהר, 'זה רק השלכה' - זה נכון ובגלל שזה השלכה זה כואב, בגלל שזה השלכה. כי למי כואב? לאותו מיינד. אותו זרם תודעה שזרע את הזרעים האלה בעבר, הם מבשילים ומכאיבים לו. הוא עשה מה שהוא עשה פעם, עכשיו כואב. בגלל שזה רק השלכה. זה לא יכול לכאוב אחרת, אלמלא היה השלכה. אז האם הכאב שלו ממשי? כן, באמת כואב לו. האם הוא מצד עצמו ממשי? לא, לא. הוא תלוי בדברים אחרים. ונדבר על זה יותר ביום שני הבא. אנחנו אומרים כן, הדברים הם כמו אשליה ובגלל שהם כמו אשליה הם כואבים. ולכן מאוד חשובות האשליות. ולכן בפרק הבא הוא מפציר בנו: "זה כמו בחלום, זה תעתוע" בבקשה שימרו על הנדרים, הכול תעתוע אבל אתם חייבים לשמור, כי בגלל שזה הכול תעתוע - זה יכאב, כי זה לגמרי מנוהל על ידי החוקיות הקארמית. )מנדלה( 2 וכך נאמר בסוטרה: הו, סובהוטי! בן המסורה או בת המסורה הנוטלים את הנאמר בסוטרה מעין זו שכאן, מחזיקים בו, מקריאים אותו, מבינים אותו היטב יסבלו. יסבלו סבל רב. ומדוע זה כך? הו, סובהוטי! יצורים אלו מטהרים מעשי עוולה מגלגולי חייהם הקודמים; מעשי עוולה שעלולים היו להביא ללידתם בעולמות הנמוכים הטיהור של אלו גורם להם סבל בחיים אלו, והוא שיביא אותם להשיג את ההארה של הבודהה. 11