H.N Bialik ( ) and the Modern Hebrew Revival א ל ה צ פ ור 1. To the Bird (1891) Translated from the Hebrew by Jonathan A. Lipnick ש ל ום ר ב ש

תמליל

1 H.N Bialik ( ) and the Modern Hebrew Revival א ל ה צ פ ור 1. To the Bird (1891) Translated from the Hebrew by Jonathan A. Lipnick ש ל ום ר ב ש וב ך, צ פ ר ה נ ח מ ד ת, מ א ר צ ות ה ח ם א ל-ח ל ונ י - א ל ק ול ך כ י ע ר ב מ ה-נ פ ש י כ ל ת ה ב ח ר ף ב ע ז ב ך מ ע ונ י. Greetings to you, kind bird, upon your return From the hot lands back to my window Back to your pleasing voice, My soul perishes In the winter when you leave. Sing, tell me, my beautiful bird, About the wonders of the distant land. Is it full of evils and hardships also There in the hot beautiful land? Will you bring me regards from my brothers in Zion, From my brothers far and near? O happy they are! Do they know How I suffer, O suffer, from grief? Do they know how many accusers I have here, How many, so many, rise up against me? Sing, my bird, of the wonders of the land The spring is coming, but to stay forever. Will you bring me from the bounty of the land, From the valleys and ravines, from the mountaintops? Has God had compassion, has he comforted Zion, Or is she still left to the graves? ז מ ר י, ס פ ר י, צ פ ור י ה י ק ר ה, מ א ר ץ מ ר ח ק ים נ פ ל א ות, ה ג ם ש ם ב א ר ץ ה ח מ ה, ה י פ ה, ת ר ב ינ ה ה ר ע ות, ה ת ל א ות? ה ת ש א י ל י ש ל ום מ א ח י ב צ י ון, מ א ח י ה ר ח וק ים ה ק ר וב ים? ה וי מ א ש ר ים! ה י ד ע ו י ד ע כ י א ס ב ל, ה וי א ס ב ל מ כ א וב ים? ה י ד ע ו י ד ע מ ה ר ב ו פ ה ש ט נ י, מ ה ר ב ים, ה וי ר ב ים ל י ק מ ים? ז מ ר י, צ פ ור י, נ פ ל א ות מ א ר ץ, ה א ב יב ב ה י נ ו ה ע ול מ ים. ה ת ש א י ל י ש ל ום מ ז מ ר ת ה א ר ץ, מ ע מ ק, מ ג י א, מ ר אש ה ר ים? ה ר ח ם, ה נ ח ם א ל ו ה א ת-צ י ון, א ם ע וד ה ע ז וב ה ל ק ב ר ים? ו ע מ ק ה ש ר ון ו ג ב ע ת ה ל ב ונ ה - 1

2 Have the valley of the rose and the hill of frankincense Produced their myrrh and spikenard? Has the old man in the woods, the sleeping Lebanon, Awaken from his slumber? Does the dew drip like pearls on Mount Hermon Does it drip and fall like tears? And how fares the Jordan and its clear waters? And how about all the mountains, the hills? Has the heavy cloud which spreads gloom and the shadow of death departed? Sing, my bird, of the land in which My fathers found life and death! Have the flowers which I planted Not yet withered, as I have withered? I recall days when I blossomed like they, Now I have aged and my strength is no more. Tell me, my bird, the secret of all secrets And what did they whisper of their prey? Did they offer comfort or hope for days When its fruit like the Lebanon will roar? And my brothers the workers who sow with tears, Have they harvested the omer with joy? O that I had wings to fly to the land Where the almond and date-palm blossom! What shall I tell you, good bird? What do you expect to hear from my mouth? From this cold corner of the earth you will not hear songs, Only dirges and sighs and wailing. ה י ת נ ו א ת-מ ר ם, א ת-נ ר ד ם? ה ה ק יץ מ ש נ ת ו ה ש ב ב י ע ר ים, ה ל ב נ ון ה י ש ן, ה נ ר ד ם? ה י ר ד כ פ נ ינ ים ה ט ל ע ל ה ר ח ר מ ון, א ם י ר ד ו י פ ל כ ד מ ע ות? ומ ה-ש ל ום ה י ר ד ן ומ ימ יו ה ב ה יר ים? וש ל ום כ ל-ה ה ר ים, ה ג ב ע ות? ה ס ר מ ע ל יה ם ה ע נ ן ה כ ב ד, ה פ ר ש ע ל ט ה, צ ל מ ו ת? - ז מ ר י, צ פ ור י, ע ל-א ר ץ ב ה מ צ א ו א ב ות י ה ח י ים, ה מ ו ת! ה א ם-ע וד ל א-נ ב ל ו ה פ ר ח ים ש ת ל ת י כ א ש ר נ ב ל ת י א נ כ י? א ז כ ר ה י מ ים כ מ וה ם פ ר ח ת י, א ך ע ת ה ז ק נ ת י, ס ר כ ח י. ס פ ר י, צ פ ור י, ס וד ש יח כ ל-ש יח, ומ ה- ל ך ט ר פ יה ם ל ח ש ו? ה ב ש ר ו נ ח ומ ים א ם-ק ו ו ל י מ ים, פ ר י מ ו כ ל ב נ ון י ר ע ש ו? ו א ח י ה ע ב ד ים, ה ז ר ע ים ב ד מ ע ה - ה ק צ ר ו ב ר נ ה ה ע מ ר? - מ י י ת ן-ל י א ב ר ו ע פ ת י א ל-א ר ץ ב ה י נ ץ ה ש ק ד, ה ת מ ר! ו א נ י מ ה א ס פ ר ל ך, צ פ ור נ ח מ ד ה, מ פ י מ ה-ת ק ו י ל ש מ ע? מ כ נ ף א ר ץ ק ר ה ל א-ז מ יר ות ת ש מ ע י, ר ק ק ינ ים, ר ק ה ג ה ו נ ה. ה א ס פ ר ה ת ל א ות, ש כ ב ר ה ן ב א ר צ ות ה ח י ים נ ש מ ע ות, מ וד ע ות? - ה וי, מ ס פ ר מ י י מ נ ה ל צ ר ות ה ע ב ר ות, ל צ ר ות מ ת ר ג ש ות וב א ות? נ וד י, צ פ ור י, א ל-ה ר ך, מ ד ב ר ך! 2

3 Shall I tell you about the hardships Which are known in the land of the living? O who will count the number of passing sorrows, The approaching and raging troubles? Fly, my bird, to your mountain, your desert You are happy for you have left my tent. Were you to live with me, O wing of song, You too would cry bitter tears at my fate. But weeping and tears will bring no cure These cannot heal my wounds. My eyes have grown dim, a sack filled with tears My heart has been struck like a weed. א ש ר ת, כ י ע ז ב ת א ת-א ה ל י; ל ו ע מ י ש כ נ ת, א ז ג ם-א ת, כ נ ף ר נ נ ים, ב כ ית, מ ר ב כ ית ל ג ור ל י. א ך ל א ב כ י וד מ ע ות ל י ג ה ה י יט יב ו, ל א א ל ה י ר פ א ו מ כ ת י; כ ב ר ע ינ י ע ש ש ו, מ ל את י נ אד ד מ ע ות, כ ב ר ה כ ת ה כ ע ש ב ל ב ת י; כ ב ר כ ל ו ה ד מ ע ות, כ ב ר כ ל ו ה ק צ ים - ו ל א ה ק יץ ה ק ץ ע ל-י ג ונ י, ש ל ום ר ב ש וב ך, צ פ ור י ה י ק ר ה, צ ה ל י-נ א ק ול ך ו ר נ י! Now the tears and the bruises have stopped But the end of my sorrow has not yet come. Greetings my dear bird upon your return Oh please cry aloud for joy! 2. Alone (1901) trans from They ve all been taken by the wind and swept up by the light, ל ב ד י כ ל ם נ ש א ה ר וח, כ ל ם ס ח ף ה א ור, 3

4 A new song gave the morning of their lifetimes joy to sing; And I, a tender fledgling, am entirely forgotten Under the shekhina s wings. Alone, alone, I m left alone, and the shekhina too Above my head her right wing, broken, fluttered lonely. And my heart knew what lay in hers: she trembled over me, Her son, her one and only. She d been expelled from every corner, leaving nowhere but a silent, bare and empty hidden space for her to go the house of study and as she was covered by the shadows I was with her in her woe. And when I d grown weary of my place beneath her wing and my heart yearned for the window, for the light, so bright and clear she lay her head upon my shoulder, and onto my Gemara dripped a tear. Silently she sobbed for me and clung to me, as if her broken wing might shield me from the unknown: They ve all been taken by the wind, each one has flown away, and I ll be left here all alone. As if it were the ending of an ancient elegy, as if it joined together supplication, prayer and fear,my ears took in the sound of that still and silent sobbing and that single boiling tear ש יר ה ח ד ש ה א ת-ב ק ר ח י יה ם ה ר נ ינ ה; ו א נ י, ג וז ל ר ך, נ ש ת כ ח ת י מ ל ב ת ח ת כ נ פ י ה ש כ ינ ה. ב ד ד, ב ד ד נ ש א ר ת י, ו ה ש כ ינ ה א ף-ה יא כ נ ף י מ ינ ה ה ש ב ור ה ע ל-ר אש י ה ר ע יד ה. י ד ע ל ב י א ת-ל ב ה: ח ר ד ח ר ד ה ע ל י, ע ל-ב נ ה, ע ל-י ח יד ה. כ ב ר נ ת ג ר ש ה מ כ ל-ה ז ו י ות, ר ק-ע וד פ נ ת ס ת ר ש ומ מ ה וק ט נ ה נ ש א ר ה ב ית-ה מ ד ר ש ו ת ת כ ס ב צ ל, ו א ה י ע מ ה י ח ד ב צ ר ה. וכ ש כ ל ה ל ב ב י ל ח ל ון, ל א ור, וכ ש צ ר-ל י ה מ ק ום מ ת ח ת ל כ נ פ ה כ ב ש ה ר אש ה ב כ ת פ י, ו ד מ ע ת ה ע ל-ד ף ג מ ר ת י נ ט פ ה. ח ר ש ב כ ת ה ע ל י ו ת ת ר פ ק ע ל י, וכ מ ו ש כ ה ב כ נ פ ה ה ש ב ור ה ב ע ד י: "כ ל ם נ ש א ה ר וח, כ ל ם פ ר ח ו ל ה ם, ו א ו ת ר ל ב ד י, ל ב ד י..." וכ ע ין ס י ום ש ל-ק ינ ה ע ת יק ה מ א ד, וכ ע ין ת פ ל ה, ב ק ש ה ו ח ר ד ה כ א ח ת, ש מ ע ה א ז נ י ב ב כ י ה ה ח ר יש ית ה ה יא וב ד מ ע ה ה ה יא ה ר ות ח ת תמוז, תרס"ב. 4

5 (1916) ח ל פ ה ע ל- פ נ י Face Fleetingly Over My.3 ח ל פ ה ע ל-פ נ י נ ש מ ת א פ ך, א לה ים, ו ת ל ה ט נ י, וק צ ה א צ ב ע ך ה ח ר יד ר ג ע מ ית ר י ל ב ב י, ו א נ י ז ח ל ת י ו א ד ם ו א כ ל א ה מ י ת ר וח י; ב ת וכ י ה ת ע ט ף ל ב י ו ז מ ר ת י ל א-ש ט פ ה פ י: ב מ ה א ב א א ל-ה ק ד ש ו א יכ כ ה ת ט ה ר ת פ ל ת י? וש פ ת י, א לה ים, ש ק צ ה כ ל ה ו ת ה י כ ש פ ת פ ג ול ים, ומ ל ה א ין ב ק ר ב ה א ש ר ל א-נ ט מ א ה ע וד ע ד- ש ר ש ה ו נ יב א י ן א ש ר ל א-ה ת ע ל ל ו ב ו ש פ ת י ם נ א ל ח ות [...] א פ פ ונ י מ ל ים ת ופ פ ות, כ ע ד ת ק ד ש ות כ ת ר ונ י, נ וצ צ ות ב ע ד י י ש ו א ומ ת י פ י פ ות ב ח ן ר מ י ה, ח כ ל יל ות ה פ ו ך ב ע ינ יה ן ור ק ב ה ז מ ה ב ע צ מ ות ן, וב כ נ פ י הן י ל ד י נ א פ ופ ים, מ מ ז ר י ע ט ו ר ע י ון, ע ת ק ו ש ח ץ כ ל ם, ל ש ון ר ה ב ו ל ב נ ב וב, ע ם-ה ק ימ וש ו ע ם-ה ח וח י פ ר ו ו א ין מ פ נ יה ם מ נ וס. Your breath passed fleetingly over my face and set me all afire, And Your fingertips terrified the strings of my heart, And speechless I crawled, imprisoning my rumbling spirit My heart enveloped within me and my song flooded not my mouth; With what shall I enter the Holy place, how shall my prayer be made pure? And my language, God, became entirely abominable, vile talk Every word within it defiled to the very root Every idiom entirely violated by contaminated lips [...] Words drum and surround me, encircling me like a band of whores Bedecked in vain jewelry and adorned in the finery of deceit Reddish eyeshadow on their eyelids and scheming rot in their bones, Their wings the spawn of adultery, bastards of brainwave and pen Arrogant and proud all of them, haughty of tongue and hollow-hearted Multiplying with the thorn and the thistle, leaving no room for escape [...] ]...[ א נ ה א ל ך מ ר יח ם? ו א נ ה מ ה מ ונ ם א ס ת ר? ומ י-ה וא ה ש ר ף א ש ר-י ג ע יל פ י ב ר צ פ ת א ש ו? 5

6 Where can I flee from their stench? Where can I hide from their multitudes? And who is the seraph who will scald my lips with his fiery coal? I shall go out among the birds of the field, chirping before the morning, Or shall rise up and walk to the children, playing innocently at the gate, I shall blend into their congregation, train in their banter and prattle Bathe in the breath of their mouths, and with their spotlessness cleanse my lips. א ל צ פ ר י ה ש ד ה א צ א, ה מ צ פ צ פ ות ל פ נ ות ב ק ר, א ו א ק ומ ה א ל כ ה-ל י א ל-ה י ל ד ים, ה מ ש ח ק ים ל ת מ ם ב ש ע ר, א ב א א ת ע ר ב ב ק ה ל ם, א א ל ף ש יח ם ו ל ה ג ם ו ט ה ר ת י מ ר וח פ יה ם וב נ ק י ונ ם א ר ח ץ ש פ ת י. )ניסן תרע ו( א ל ה א ג ד ה.4 To the Aggadah 6

7 --Nebuchanezar said to them: Why are you sitting thereand weeping? He summoned the tribe of Levi and said: Prepare yourselves. By the time we are ready to eat and drink, I want you to stand before us and strum on your harps, the way you would strum in the Temple before your God. So they looked and one another and said: Is it not enough that we destroyed our Temple with our sins, that now we have to strum our harps before this low-life? They immediately decided to hand their harps on the willow trees that were there, and put their hands into their mouths and gnawed and disabled their fingers, which explains the words, How can we sing the song of God?... Within you, pages of Talmud, within you withered leaves ב כ ם ד פ י ת ל מ וד, ב כ ם ע ל ים ב ל ים, There are lovely ancient legends, א ג ד ות נ ח מ ד ות וק ד ומ ות, On my vain days, when thinking gloomy youghts My soul finds consolation in you. ב ימ י ח י י ה ב ל י כ י א ה ג ה נ כ א ים In a shaded cranny, a dark, dusty hole A maggot thrives, exalted. And in your secret hideaway, my soul Rests from struggling with tyrants. And when I walk in a land of deep darkness and gloom You open up the gates of heaven for me And in my heart the space beyond the mist breaks through with the light of ages, a new light. Then I ll return from chasing after empty shadows And I ll covet your shady leaves; There, I ll weep and quiet myself, there too I ll nurse Consolation from the breast of legend. Ah! Lowly and despised I am cast among the nations Left not even to weep on the heights. ב כ ם נ פ ש י ת מ צ א ת נ ח ומ ות. ב נ ק יק ס ל ע א פ ל וב מ ח ש ך ח ר ע פ ר, ש ם ת ח י ה, ת ש ג ב ת ול ע ה וב ס ת ר ח ב י ונ כ ם מ ת ג ר ת ע ר יצ ים ת ר ג יע ש ם נ פ ש י ה נ כ א ה. וב א ר ץ מ א פ ל י ה כ י ח ש ך א ל כ ה, ל י ת פ ת ח ו ש ע ר י ר ק יע, ול ל ב י ה ח ל ל מ ב ע ד ל ע ר פ ל א ור ח ד ש, א ור ע ול ם י ב ק יע. א ז א ש וב מ ר ד ף א ח ר י צ ל ל י ת ה ו, ו צ ל כ ם, ה ע ל ים, א ח מ ד ה; ש ם א ב כ ה ו א ש ק ט ו ש ם ג ם-ת נ ח ומ ות א ינ ק ה מ ש ד ה א ג ד ה. 7

8 Were they to let me weep my fill I would weep Until my inner spirit no longer rose. Once I had a harp and I hung it on the river Willows where I dwelled; And I wept, much weeping, and in rivers of tears My hands took leave of the harp. O, harp of Jerushun, pleasant songs of Israel, This, the harp of David and Solomon; With you David saw God, Solomon, the Holy, With you he saw the Shulamite in his dream. And from then until now, there has been no king in Jeshurun, There is no King no harp nor lyre. My pipe is the voice of weepers, my harp like a dove Pondering by riverbeds of Babylon. But once there were in Babylon heroes Of the spirit, who knew well how to strum Who knew the language of the harp, its sigh and cry, They understood the song and listened; Who knew the heart of their people, told the stories they told, Their youghts in joy and in trembling And from the sounds that burst forth from their Harp s strings and there was legend! And from then until now when thinking gloomy youghts, I ll take legend as my harp With you I ll weep over the pains of my people, with you I ll sing consolations I ll strum and there will be comfort. Then the head of my nation will cling to that which is supreme, The peak of its strength and vigor in the heavens; I will see its purpose, this caterpillar of a nation Will yet rule over giants. ה ה! ש פ ל וב ז וי ב ג וי ם נ ת ת י, ג ם ל ב כ ות ל א י ת נ ו ב ר מ ה; ל וא ל ב כ ות ד י ש פ ק י נ ת נ ו ב כ ית י ע ד-ר וח ב ק ר ב י ל א-ק מ ה. ג ם-ל י כ נ ור ה י ה ות ל ית יו ע ל-ע ר ב י ה נ ח ל ש ש מ ה י ש ב ת י; ו א ב ך ה ר ב ה ב כ ה, וב נ ח ל י ד מ ע ות ה כ נ ור מ י ד י ע ז ב ת י. ה וי, כ נ ור י ש ר ון, נ ע ים ז מ יר ות י ש ר א ל, ז ה כ נ ור ל ד ו ד וש למ ה; ב ך ר א ה י ה ד ו ד, וש למ ה ב ק ד ש ב ך ח ז ה ש ול מ ית ב ח ל ומ ו... ומ א ז ו ע ד-ע ת ה א ין מ ל ך ב יש ר ון, א ין מ ל ך א ין כ נ ור ו נ ב ל. ע וג ב י ק ול ב כ ים, כ נ ור י כ י ונ ה י ה ג ה ע ל א פ יק י ב ב ל. א ך ה י ו מ ל פ נ ים ב ב ב ל ג ב ור י ה ר וח ש נ ג ן ה יט יב ו, ש י ד ע ו נ יב כ נ ור, ה מ ית ו וב כ ית ו, ה ב ינ ו ב ש יר ו י ק ש יב ו; ש י ד ע ו ל ב ע מ ם, מ ה-ש ח ו ה ג יד ו, ה ג יג ו ב ג יל וב ר ע ד ה ו י מ ל ט ו ה ק ול ות ש ב ק ע ו מ מ ית ר י כ נ ור ו ו ת ה י ה א ג ד ה! ומ א ז ו ע ד-ע ת ה כ י א ה ג ה נ כ א ים, א ג ד ה ל כ נ ור א ק ח ה ב ה א ב ך ע נ ות ע מ י, ב ה א ש יר ת נ ח ומ ות א נ ג ן ות ה י ל י ה ר ו ח ה. א ז ר אש ע מ י א ח ז מ ה-ש ג יא, מ ה-כ ב יר, ש יא ח ס נ ו ו ע ז ו ב ש ח ק ים; א ב ינ ה א ח ר ית ו, כ י ע ם-ז ו ת ול ע ת ע וד י שר ו י וכ ל ע נ ק ים. 8

9 "The City of Slaughter" modified from the Complete Poetic Works of Hayyim Nahman Bialik, Israel Efros, ed. (New York, 1948): (Vol. I) )משא נמירוב( ב ע יר ה ה ר ג ה ARISE and go now to the city of slaughter; Into its courtyard wind your way; There with your own hand touch, and with the eyes of your head, Behold on tree, on stone, on fence, on mural clay, The spattered blood and dried brains of the dead. Proceed thence to the ruins, the split walls reach, Where wider grows the hollow, and greater grows the breach; Pass over the shattered hearth, attain the broken wall Whose burnt and barren brick, whose charred stones reveal The open mouths of such wounds, that no mending Shall ever mend, nor healing ever heal. There will your feet in feathers sink, and stumble On wreckage doubly wrecked, scroll heaped on manuscript, Fragments again fragmented Pause not upon this havoc; go your way. The perfumes will be wafted from the acacia bud And half its blossoms will be feathers, whose smell is the smell of blood! And, spiting you, strange incense they will bring Banish your loathing all the beauty of the spring, The yousand golden arrows of the sun, will pierce your heaviness The sevenfold rays of broken glass will rejoice over your sorrow For God called up the slaughter and the spring together, ק ום ל ך ל ך א ל ע יר ה ה ר ג ה וב את א ל-ה ח צ ר ות, וב ע ינ י ך ת ר א ה וב י ד ך ת מ ש ש ע ל-ה ג ד ר ות ו ע ל ה ע צ ים ו ע ל ה א ב נ ים ו ע ל-ג ב י ט יח ה כ ת ל ים א ת-ה ד ם ה ק ר וש ו א ת-ה מ ח ה נ ק ש ה ש ל-ה ח ל ל ים. וב את מ ש ם א ל-ה ח ר ב ות ופ ס ח ת ע ל-ה פ ר צ ים ו ע ב ר ת ע ל-ה כ ת ל ים ה נ ק וב ים ו ע ל ה ת נ ור ים ה נ ת צ ים, ב מ ק ום ה ע מ יק ק ר ק ר ה מ פ ץ, ה ר ח יב ה ג ד יל ה ח ור ים, מ ח ש ף ה א ב ן ה ש ח ר ה ו ע ר ות ה ל ב נ ה ה ש ר ופ ה, ו ה ם נ ר א ים כ פ י ות פ ת וח ים ש ל-פ צ ע ים א נ וש ים וש ח ר ים א ש ר א ין ל ה ם ת ק נ ה ע וד ו ל א-ת ה י ל ה ם ת ר ופ ה, ו ט ב ע ו ר ג ל י ך ב נ וצ ות ו ה ת נ ג פ ו ע ל ת ל י-ת ל ים ש ל-ש ב ר י ש ב ר ים ור ס יס י ר ס יס ים ות ב וס ת ס פ ר ים וג ו יל ים, כ ל י ון ע מ ל ל א-א נ וש ופ ר י מ ש נ ה ע ב וד ת פ ר ך; ו ל א-ת ע מ ד ע ל-ה ה ר ס ו ע ב ר ת מ ש ם ה ד ר ך ו ל ב ל ב ו ה ש ט ים ל נ ג ד ך ו ז ל פ ו ב א פ ך ב ש מ ים, ו צ יצ יה ן ח צ י ם נ וצ ות ו ר יח ן כ ר יח ד מ ים; ו ע ל-א פ ך ו ע ל-ח מ ת ך ת ב יא ק ט ר ת ן ה ז ר ה א ת-ע ד נ ת ה א ב יב ב ל ב ב ך ו ל א-ת ה י ל ך ל ז ר א; וב ר ב ב ות ח צ י ז ה ב י פ ל ח ה ש מ ש כ ב ד ך 9

10 The slayer slew, the blossom burst, and it was sunny weather! Then you will flee to a yard, observe its mound. Upon the mound lie two, and both are headless A Jew and his hound. The self-same axe struck both, and both were flung Unto the self-same heap where swine seek dung; Tomorrow the rain will wash their mingled blood Into the runners, and it will be lost In rubbish heap, in stagnant pool, in mud. Its cry will not be heard. It will descend into the deep, or water the cockle-burr. And all things will be as they ever were. Unto the attic mount, upon your feet and hands; Behold the shadow of death among the shadows stands. There in the dismal corner, there in the shadowy nook, Multitudinous eyes will look Upon your from the sombre silence The spirits of the martyrs are these souls, Gathered together, at long last, Beneath these rafters and in these ignoble holes. The hatchet found them here, and hither do they come To seal with a last look, as with their final breath, The agony of their lives, the terror of their death. Tumbling and stumbling wraiths, they come, and cower there Their silence whimpers, and it is their eyes which cry Wherefore, O Lord, and why? It is a silence only God can bear. Lift then your eyes to the roof; there's nothing there, Save silences that hang from rafters And brood upon the air: question the spider in his lair! His eyes beheld these things; and with his web he can A tale unfold horrific to the ear of man: A tale of cloven belly, feather-filled; A tale of nostrils nailed, of skull-bones bashed and spilled; A tale of murdered men who from the beams were hung, And of a baby beside its mother flung, Its mother speared, the poor chick finding rest Upon its mother's cold and milkless breast; Of how a dagger halved an infant's word, ו ש ב ע ק ר נ י ם מ כ ל-ר ס יס ז כ וכ ית ת ש מ ח נ ה ל א יד ך, כ י-ק ר א א ד נ י ל א ב יב ו ל ט ב ח ג ם-י ח ד: ה ש מ ש ז ר ח ה, ה ש ט ה פ ר ח ה ו ה ש וח ט ש ח ט. וב ר ח ת וב את א ל-ח צ ר, ו ה ח צ ר ג ל ב ו ע ל ה ג ל ה ז ה נ ע ר פ ו ש נ י ם: י ה וד י ו כ ל ב ו. ק ר ד ם א ח ד ע ר פ ם ו א ל-א ש פ ה א ח ת ה וט ל ו וב ע ר ב ד ם ש נ יה ם י ח ט ט ו ח ז יר ים ו י ת ג ול ל ו; מ ח ר י ר ד ג ש ם וס ח פ ו א ל-א ח ד נ ח ל י ה ב ת ות ו ל א-י צ ע ק ע וד ה ד ם מ ן ה ש פ כ ים ו ה א ש פ ת ות, כ י ב ת ה ם ר ב ה י אב ד א ו-י ש ק נ ע צ וץ ל ר ו י ה ו ה כ ל י ה י ה כ א י ן, ו ה כ ל י ש וב כ ל א-ה י ה. ו א ל ע ל י ות ה ג ג ות ת ט פ ס ו נ צ ב ת ש ם ב ע ל ט ה ע וד א ימ ת מ ר ה מ ו ת ב מ א פ ל ה ד ומ ם ש ט ה; ומ כ ל-ה ח ור ים ה ע מ ומ ים ומ ת ו ך צ ל ל י ה ז ו י ות ע ינ י ם, ר א ה, ע ינ י ם ד ומ ם א ל י ך צ ופ י ות. ר וח ות ה "ק ד וש ים" ה ן, נ ש מ ות ע וט י ות ו ש ומ מ ות, א ל-ז ו ית א ח ת ת ח ת כ פ ת ה ג ג ה צ ט מ צ מ ו ו ד ומ מ ות. כ אן מ צ א ן ה ק ר ד ם ו א ל-ה מ ק ום ה ז ה ת ב אנ ה ל ח ת ם פ ה ב מ ב ט י ע ינ יה ן ב פ ע ם ה א ח ר ונ ה א ת כ ל-צ ע ר מ ות ן ה ת פ ל ו א ת כ ל-ת א ל ת ח י יה ן, ו ה ת ר פ ק ו פ ה ז ע ות ו ח ר ד ות, ו י ח ד ו מ מ ח ב וא יה ן ד ומ ם ת וב ע ות ע ל ב ונ ן ו ע ינ יה ן ש וא ל ות: ל מ ה? ומ י-ע וד כ א לה ים ב א ר ץ א ש ר-י ש א ז את ה ד מ מ ה? ו נ ש את ע ינ י ך ה ג ג ה ו ה נ ה ג ם ר ע פ יו מ ח ר יש ים, מ א פ יל ים ע ל י ך ו ש ות ק ים, ו ש א ל ת א ת-פ י ה ע כ ב יש ים; ע ד ים ח י ים ה ם, ע ד י ר א י ה, ו ה ג יד ו ל ך כ ל- ה מ וצ א ות: מ ע ש ה ב ב ט ן ר ט ש ה ש מ לא וה נ וצ ות, מ ע ש ה ב נ ח יר י ם ומ ס מ ר ות, ב ג ל ג ל ות ופ ט יש ים, מ ע ש ה ב ב נ י א ד ם ש ח וט ים ש נ ת ל ו ב מ ר יש ים, ומ ע ש ה ב ת ינ וק ש נ מ צ א ב צ ד א מ ו ה מ ד ק ר ה כ ש ה וא י ש ן וב פ יו פ ט מ ת ש ד ה ה ק ר ה; 10

11 A tale of a baby torn, as its life s end, Mama heard O, even now its eyes from me demand accounting, For these the tales the spider is recounting, Tales that puncture the brain, such tales that sever Your body, spirit, soul, from life, forever! Then shall you bid your spirit Hold, enough! Stifle the wrath that mounts within your throat, Bury these things accursed, Within the depth of your heart, before your heart bursts! Then will you leave that place, and go your way And lo The earth is as it was, the sun still shines: It is a day like any other day. Descend then, to the cellars of the town, There where the virginal daughters of your folk were fouled, Where seven heathen flung a woman down, Daughter in the presence of her mother, Mother in the presence of her daughter, Before slaughter, during slaughter, and after slaughter! Touch with your hand the cushion stained; touch The pillow incarnadined: This is the place the wild ones of the wood, the beasts of the field With bloody axes in their paws compelled your daughters yield: Beasted and swiped! Note also do not fail to note, in that dark corner, and behind that cask Crouched husbands, bridegrooms, brothers, peering from the cracks, Watching the sacred bodies struggling underneath The bestial breath, Strangled in their defilement, and swallowing their blood! Watching from the darkness and its mesh, The lecherous rabble portioning for booty their kindred and their flesh! Crushed in their shame, they saw it all; They did not stir nor move; They did not pluck their eyes out; they Beat not their brains against the wall! Perhaps, perhaps, each watcher had it in his heart to pray: A miracle, O Lord, and spare my skin this day! Those who survived this foulness, who from their blood awoke, Beheld their life polluted, the light of their world gone out How did their menfolk bear it, how did they bear this yoke? They crawled forth from their holes, they fled to the house of the Lord, They offered thanks to Him, the sweet benedictory word. The Cohanim sallied forth, to the Rabbi's house they flitted: Tell me, O Rabbi, tell, is my own wife permitted? ומ ע ש ה ב י ל ד ש נ ק ר ע ו י צ א ה נ ש מ ת ו ב "א מ י!" ו ה נ ה ג ם ע ינ יו פ ה ש וא ל ות ח ש ב ון מ ע מ י. ו ע וד כ א ל ה ו כ א ל ה ת ס פ ר ל ך ה ש מ מ ית מ ע ש ים נ וק ב ים א ת-ה מ ח ו י ש ב ה ם כ ד י ל ה מ ית א ת-ר וח ך ו א ת-נ ש מ ת ך מ ית ה ג מ ור ה ע ול מ ית ו ה ת א פ ק ת, ו ח נ ק ת ב ת ו ך ג ר ונ ך א ת ה ש א ג ה וק ב ר ת ה ב מ ע מ ק י ל ב ב ך ל פ נ י ה ת פ ר צ ה, ו ק פ צ ת מ ש ם ו י צ את ו ה נ ה ה א ר ץ כ מ נ ה ג ה, ו ה ש מ ש כ ת מ ל ש ל ש ם ת ש ח ת ז ה ר ה א ר צ ה. ו י ר ד ת מ ש ם וב את א ל-ת ו ך ה מ ר ת פ ים ה א פ ל ים, מ ק ום נ ט מ א ו ב נ ות ע מ ך ה כ ש ר ות ב ין ה כ ל ים, א ש ה א ש ה א ח ת ת ח ת ש ב ע ה ש ב ע ה ע ר ל ים, ה ב ת ל ע ינ י א מ ה ו ה א ם ל ע ינ י ב ת ה, ל פ נ י ש ח יט ה וב ש ע ת ש ח יט ה ול א ח ר ש ח יט ה; וב י ד ך ת מ ש ש א ת-ה כ ס ת ה מ ט נ פ ת ו א ת-ה כ ר ה מ א ד ם, מ ר ב ץ ח ז יר י י ע ר ומ ר ב ע ת ס וס י א ד ם ע ם-ק ר ד ם מ ט פ ט ף ד ם ר ות ח ב י ד ם. ור א ה ג ם-ר א ה: ב א פ ל ת א ות ה ז ו ית, ת ח ת מ ד וכ ת מ צ ה ז ו ומ א ח ור י א ות ה ח ב ית, ש כ ב ו ב ע ל ים, ח ת נ ים, א ח ים, ה צ יצ ו מ ן-ה ח ור ים ב פ ר פ ר ג ו י ות ק ד וש ות ת ח ת ב ש ר ח מ ור ים, נ ח נ ק ות ב ט מ א ת ן ומ ע ל ע ות ד ם צ ו אר ן, וכ ח ל ק א יש פ ת-ב ג ו ח ל ק מ ת ע ב ג וי ב ש ר ן ש כ ב ו ב ב ש ת ן ו י ר א ו ו ל א נ ע ו ו ל א ז ע ו, ו א ת-ע ינ יה ם ל א-נ ק ר ו ומ ד ע ת ם ל א י צ א ו ו א ול י ג ם-א יש ל נ פ ש ו א ז ה ת פ ל ל ב ל ב ב ו: ר ב ונ ו ש ל-ע ול ם, ע ש ה נ ס ו א ל י ה ר ע ה ל א- ת ב א. ו א ל ה א ש ר ח י ו מ ט מ א ת ן ו ה ק יצ ו מ ד מ ן ו ה נ ה ש ק צ ו כ ל-ח י יה ן ו נ ט מ א א ור ע ול מ ן ש ק וצ י ע ול ם, ט מ א ת ג וף ו נ פ ש, מ ב ח וץ ומ ב פ נ ים ו ה ג יח ו ב ע ל יה ן מ ח ור ם ו ר צ ו ב ית-א לה ים וב ר כ ו ע ל-ה נ ס ים ש ם א ל י ש ע ם ומ ש ג ב ם; ו ה כ ה נ ים ש ב ה ם י צ א ו ו י ש א ל ו א ת ר ב ם: "ר ב י! א ש ת י מ ה ה יא? מ ת ר ת א ו א ס ור ה?" ו ה כ ל י ש וב ל מ נ ה ג ו, ו ה כ ל י ח ז ר ל ש ור ה. 11

12 The matter ends; and nothing more. And all is as it was before. Come, now, and I will bring thee to their lairs The privies, jakes and pigpens where the heirs Of Hasmoneans lay, with trembling knees, Concealed and cowering, the sons of the Maccabees! The seed of saints, the scions of the lions! Who, crammed by scores in all the sanctuaries of their shame, So sanctified My name! It was the flight of mice they fled, The scurrying of roaches was their flight; They died like dogs, and they were dead! And on the next morn, after the terrible night The son who was not murdered found The spurned cadaver of his father on the ground. Now wherefore do you weep, O son of man? Descend into the valley; verdant, there A garden flourishes, and in the garden A barn, a shed, it was their abbatoir; There, like a host of vampires, puffed and bloated, Besotted with blood, swilled from the scattered dead, The tumbril wheels lie spread Their open spokes, like fingers stretched for murder, Like vampire-mouths their hubs still clotted red. Enter not now, but when the sun descends Wrapt in bleeding clouds and girt with flame, Then open the gate and stealthily do set Your foot within the ambient of horror: Terror floating near the rafters, terror Against the walls in darkness hiding, Terror through the silence sliding. Didst you not hear beneath the heap of wheels A stirring of crushed limbs? Broken and racked Their bodies move a hub, a spoke Of the circular yoke; In death-throes they contort; In blood disport; And their last groaning, inarticulate Rises above your head, And it would seem some speechless sorrow, Sorrow infinite, Is prisoned in this shed. It is, it is the Spirit of Anguish! ו ע ת ה ל ך ו ה ב את י ך א ל-כ ל ה מ ח ב וא ים: ב ת י מ ח ר א ות, מ כ ל א ות ח ז יר ים וש א ר מ ק ומ ות צ וא ים. ו ר א ית ב ע ינ י ך א יפ ה ה י ו מ ת ח ב א ים א ח י ך, ב נ י ע מ ך וב נ י ב נ יה ם ש ל-ה מ כ ב ים, נ ינ י ה א ר י ות ש ב "א ב ה ר ח מ ים" ו ז ר ע ה "ק ד וש ים". ע ש ר ים נ פ ש ב ח ור א ח ד וש לש ים ש לש ים, ו י ג ד ל ו כ ב וד י ב ע ול ם ו י ק ד ש ו ש מ י ב ר ב ים... מ נ וס ת ע כ ב ר ים נ ס ו ומ ח ב א פ ש פ ש ים ה ח ב א ו, ו י מ ות ו מ ות כ ל ב ים ש ם ב א ש ר נ מ צ א ו, ומ ח ר ל ב ק ר ו י צ א ה ב ן ה פ ל יט ומ צ א ש ם פ ג ר א ב יו מ ג א ל ו נ מ א ס ו ל מ ה ת ב ך, ב ן-א ד ם, ו ל מ ה ת ל יט א ת-פ נ י ך ב כ פ ך? ח ר ק ש נ י ם ו ה מ ס! ו י ר ד ת ב מ ור ד ה ע יר ומ צ את ג נ ת י ר ק, ו א ו ר ה ג ד ול ה ע ם ה ג נ ה, ה יא א ו ר ת ה ה ר ג. וכ מ ח נ ה ת נ ש מ ות ע נ ק ו א ימ י ע ט ל פ ים ה ס ר וח ים ע ל-ח ל ל יה ם ש כ ור י ד ם ו ע י פ ים. ש ם ע ל ק ר ק ע ה א ו ר ה ש ט ח ו ל ה ם ש ט ח א ופ נ ים מ פ ש ק י י ת ד ות כ א צ ב ע ות ש ל וח ות ל ר צ ח, ופ יפ י ות ם מ ג א ל ים ע וד ב ד ם א ד ם ו מ ח. ו ה י ה ב ע ר ב ה י ום, ב נ ט ות ש מ ש מ ע ר ב ה, מ ע ט ף ב ע נ נ י ד ם ו נ א פ ד א ש ל ה ב ה, ופ ת ח ת א ת-ה ש ע ר, ב ל ט וב את א ל-ה א ו ר ה ו א ימ ה ח ש כ ה ת ב ל ע ך, ות ה ם ז ו ע ה נ ע ל מ ה: מ ג ור, מ ג ור מ ס ב יב... מ ש וט ט ה וא ב א ו ר ה, ש ור ה ה וא ע ל ה כ ת ל ים ו כ ב וש ב ת ו ך ה ד מ מ ה. ומ ת ח ת ת ל י ה א ופ נ ים, מ ב ין ה ח ור ים ו ה ס ד ק ים, ע ור ת ר ג יש כ ע ין פ ר פ ור ש ל-א ב ר ים מ ר ס ק ים, מ ז יז ים א ת ה א ופ נ ים ה ת ל ול ים ע ל-ג ב יה ם, מ ת ע ו ת ים ב ג ס יס ת ם ומ ת ב וס ס ים ב ד מ יה ם; ו א נ ק ת ח ש א ים א ח ר ונ ה ק ול ע נ ות ח ל וש ה מ מ ע ל ל ר אש ך ע ד י ן ת ל וי ה כ מ ו ק ר וש ה, וכ ע ין צ ע ר נ ע כ ר, צ ע ר ע ול ם, ת וס ס ש ם ו ח ר ד. א ין ז את כ י א ם-ר וח ד כ א ר ב-ע נ ות וג ד ל-י ס ור ים ח ב ש כ אן א ת-ע צ מ ו ב ת ו ך ב ית ה א ס ור ים, נ ת ק ע פ ה ב ד ו י ע ול ם ו ל א-י אב ה ע וד ה פ ר ד, ו ש כ ינ ה ש ח ר ה א ח ת, ע י פ ת צ ע ר ו יג ע ת כ ח, 12

13 Much-suffering and tribulation-tried Which in this house of bondage binds itself. It will not ever from its pain be pried. Brief-weary and forespent, a dark Shekhinah Runs to each nook and cannot find its rest; Wishes to weep, but weeping does not come; Would roar; is dumb. Its head beneath its wing, its wing outspread Over the shadows of the martyr'd dead, Its tears in dimness and in silence shed. And you, too, son of man, close now the gate behind thee; Be closed in darkness now, now shine that charnel space; So tarrying there you will be one with pain and anguish And will fill up with sorrow your heart for all its days. Then on the day of your own desolation A refuge will it seem, Lying in you like a curse, a demon's ambush, The haunting of an evil dream, O, carrying it in your heart, across the world's expanse You will proclaim it, speak it out, But your lips won t find any expression. Beyond the suburbs go, and reach the burial ground. Let no man see your going; go to that place alone, a place of sainted graves and martyr-stone. Stand on the fresh-turned soil. Such silence will take hold of you, your heart will fail With pain and shame, yet I Will let no tear fall from your eye. Yough you will long to bellow like a driven ox That bellows, and before the altar balks, I harden your heart, yea, I shall not permit a sigh. See, see, the slaughtered calves, so smitten and so laid; Is there a price for their death? How shall that price be paid? Forgive, ye shamed of the earth, yours like you is a pauper- God! Poor was He during your life, and poorer still of late. When to my door you come to ask for your reward, I'll open wide: See, I am fallen from My high estate. I grieve for you, my children. My heart is sad for you. Your dead were vainly dead; and neither I nor you Know why you died or wherefore, for whom, nor by what laws; מ ת ל ב ט ת פ ה ב כ ל-ז ו ית ו ל א-ת מ צ א ל ה מ נ וח, ר וצ ה ל ב כ ות ו א ינ ה י כ ול ה, ח פ צ ה ל נ ה ם ו ש ות ק ת, ו ד ומ ם ת מ ק ב א ב ל ה וב ח ש א י ה יא נ ח נ ק ת, פ ור ש ת כ נ פ יה ע ל צ ל ל י ה ק ד וש ים ו ר אש ה ת ח ת כ נ פ ה, מ א פ יל ה ע ל-ד מ ע ות יה וב וכ י ה ב ל י ש פ ה ו א ת ה ג ם-א ת ה, ב ן-א ד ם, ס ג ר ב ע ד ך ה ש ע ר, ו נ ס ג ר ת פ ה ב א פ ל ה וב ק ר ק ע ת כ ב ש ע ינ י ך ו נ צ ב ת כ ה ע ד-ב וש ו ה ת י ח ד ת ע ם-ה צ ע ר ומ ל את ב ו א ת-ל ב ב ך ל כ ל י מ י ח י י ך, וב י ום ת ר ש ש נ פ ש ך וב א ב ד כ ל ח יל ה ו ה י ה ה וא ל ך ל פ ל יט ה ול מ ע י ן ת ר ע ל ה, ו ר ב ץ ב ך כ מ א ר ה ו יב ע ת ך כ ר וח ר ע ה, ול פ ת ך ו ה ע יק ע ל י ך כ ה ע ק ח ל ום ז ו ע ה; וב ח יק ך ת ש א נ ו א ל-א ר ב ע ר וח ות ה ש מ י ם, וב ק ש ת ו ל א-ת מ צ א ל ו נ יב ש פ ת י ם. ו א ל-מ ח וץ ל ע יר ת צ א וב את א ל ב ית-ה ע ול ם, ו א ל-י ר א ך א יש ב ל כ ת ך ו יח יד י ת ב א ש מ ה, ופ ק ד ת ק ב ר ות ה ק ד וש ים ל מ ק ט נ ם ו ע ד-ג ד ול ם, ו נ צ ב ת ע ל ע פ ר ם ה ת ח וח ו ה ש ל ט ת י ע ל י ך ד מ מ ה: ול ב ב ך י מ ק ב ך מ ע צ ר כ א ב וכ ל מ ה ו ע צ ר ת י א ת-ע ינ י ך ו ל א-ת ה י ה ד מ ע ה, ו י ד ע ת כ י ע ת ל ג ע ות ה יא כ ש ור ע ק וד ע ל ה מ ע ר כ ה ו ה ק ש ח ת י א ת-ל ב ב ך ו ל א-ת ב א א נ ח ה. ה נ ה ה ם ע ג ל י ה ט ב ח ה, ה נ ה ה ם ש וכ ב ים כ ל ם ו א ם י ש ש ל ומ ים ל מ ות ם א מ ר, ב מ ה י ש ל ם? ס ל ח ו ל י, ע ל וב י ע ול ם, א לה יכ ם ע נ י כ מ ות כ ם, ע נ י ה וא ב ח י יכ ם ו ק ל ו ח מ ר ב מ ות כ ם, כ י ת ב א ו מ ח ר ע ל-ש כ ר כ ם וד פ ק ת ם ע ל-ד ל ת י א פ ת ח ה ל כ ם, ב א ו ור א ו: י ר ד ת י מ נ כ ס י! ו צ ר ל י ע ל יכ ם, ב נ י, ו ל ב י ל ב י ע ל יכ ם: ח ל ל יכ ם ח ל ל י ח נ ם, ו ג ם-א נ י ו ג ם-א ת ם ל א-י ד ע נ ו ל מ ה מ ת ם ו ע ל-מ י ו ע ל-מ ה מ ת ם, ו א ין ט ע ם ל מ ות כ ם כ מ ו א ין ט ע ם ל ח י יכ ם. וש כ ינ ה מ ה א ומ ר ת? ה יא ת כ ב ש ב ע נ ן א ת ר אש ה 13

14 Your deaths are wiyout reason; your lives are wiyout cause. What says the Shekinah? In the clouds it hides In shame, in agony alone abides; I, too, at night, will venture on the tombs, Regard the dead and weigh their secret shame, But never shed a tear, I swear it in My name. For great is the anguish, great the shame on the brow; But which of these is greater, son of man, say you Or better keep your silence, bear witness in My name To the hour of My sorrow, the moment of My shame. And when you dost return Bring you the blot of My disgrace upon your people's head, And from My suffering do not part, But set it like a stone within their heart! Turn, then, to leave the cemetery ground, And for a moment your swift eye will pass Upon the verdant carpet of the grass A lovely thing! Fragrant and moist, as it is always at the coming of the Spring! The stubble of death, the growth of tombstones! Take yourself a fistful, fling it on the plain, saying, "The people is plucked grass; can plucked grass hope to grow again?" Turn, then, your gaze from the dead, and I will lead You from the graveyard to your living brothers, And you will come, with those of your own breed, Into the synagogue, and on a day of fasting, To hear the cry of their agony, Their weeping everlasting. Your skin will grow cold, the hair on your skin stand up, And you ll be by fear and trembling tossed; Thus groans a people which is lost. Look in their hearts behold a dreary waste, Where even vengeance can revive no growth, And yet upon their lips no mighty malediction Rises, no blasphemous oath. Are they not real, their bruises? Why is their prayer false? Why, in the day of their trials Approach me with pious ruses, Afflict me with denials? Regard them now, in these their woes: Ululating, lachrymose, Crying from their throes, We have sinned! and Sinned have we! Self-flagellative with confession's whips. Their hearts, however, do not believe their lips. Is it, then, possible for shattered limbs to sin? Wherefore their cries imploring, their supplicating din? Speak to them, bid them ומ ע צ ר כ א ב וכ ל מ ה פ ור ש ת וב וש ה... ו ג ם-א נ י ב ל י ל ה ב ל י ל ה א ר ד ע ל ה ק ב ר ים, א ע מ ד א ב יט א ל-ה ח ל ל ים ו א ב וש ב מ ס ת ר ים ו א ול ם, ח י א נ י, נ א ום י י, א ם-א ור יד ד מ ע ה. ו ג ד ול ה כ א ב מ א ד וג ד ול ה מ א ד ה כ ל מ ה ומ ה-מ ש נ יה ם ג ד ול? א מ ר א ת ה, ב ן א ד ם! א ו ט וב מ ז ה ש ת ק! ו ד ומ ם ה י ה ע ד י, כ י-מ צ את נ י ב ק ל ונ י ו ת ר א נ י ב י ום א יד י; וכ ש וב ך א ל-ב נ י ע מ ך א ל-ת ש וב א ל יה ם ר יק ם, כ י מ וס ר כ ל מ ת י ת ש א ו ה ור ד ת ו ע ל-ק ד ק ד ם, ומ כ א ב י ת ק ח ע מ ך ו ה ש ב ות ו א ל-ח יק ם. ופ נ ית ל ל כ ת מ ע ם ק ב ר ות ה מ ת ים, ו ע כ ב ה ר ג ע א ח ד א ת-ע ינ י ך ר פ יד ת ה ד ש א מ ס ב יב, ו ה ד ש א ר ך ו ר ט ב, כ א ש ר י ה י ה ב ת ח ל ת ה א ב יב: נ צ נ י ה מ ו ת ו ח צ יר ק ב ר ים א ת ה ר וא ה ב ע ינ י ך; ו ת ל ש ת מ ה ם מ ל א ה כ ף ו ה ש ל כ ת ם ל א ח ור י ך, ל אמ ר: ח צ יר ת ל וש ה ע ם ו א ם-י ש ל ת ל וש ת ק ו ה? ו ע צ מ ת א ת-ע ינ י ך מ ר א ות ם, ול ק ח ת י ך ו א ש יב ך מ ב ית-ה ק ב ר ות א ל-א ח י ך א ש ר ח י ו מ ן-ה ט ב ח ה, וב את ע מ ם ב י ום צ ומ ם א ל ב ת י ת פ ל ת ם ו ש מ ע ת ז ע ק ת ש ב ר ם ו נ ס ח פ ת ב ד מ ע ת ם; ו ה ב י ת י מ ל א י ל ל ה, ב כ י ו נ א ק ת פ ר א, ו ס מ ר ה ש ע ר ת ב ש ר ך ופ ח ד י ק ר א ך ור ע ד ה כ כ ה ת א נ ק א מ ה א ש ר א ב ד ה א ב ד ה... ו א ל-ל ב ב ם ת ב יט ו ה נ ו מ ד ב ר ו צ י ה, ו כ י-ת צ מ ח ב ו ח מ ת נ ק ם ל א ת ח י ה ז ר ע, ו א ף ק ל ל ה נ מ ר צ ת א ח ת ל א-ת ול יד ע ל-ש פ ת יה ם. ה א ין פ צ ע יה ם נ א מ נ ים ו ל מ ה ת פ ל ת ם ר מ י ה? ל מ ה י כ ח ש ו ל י ב י ום א יד ם, ומ ה-ב צ ע ב כ ח ש יה ם? ור א ה ג ם-ר א ה: ע וד ה ם נ מ ק ים ב יג ונ ם, כ ל ם י ור ד ים ב ב כ י, י ש א ו ק ינ ה ב נ יה ם, ו ה נ ה ה ם מ ת ופ פ ים ע ל-ל ב ב יה ם ומ ת ו ד ים ע ל- ע ונ ם ל אמ ר: "א ש מ נ ו ב ג ד נ ו" ו ל ב ם ל א-י א מ ין ל פ יה ם. ה י ח ט א ע צ ב נ פ וץ ו א ם-ש ב ר י ח ר ש י א ש מ ו? ו ל מ ה ז ה י ת ח נ נ ו א ל י? ד ב ר א ל יה ם ו י ר ע מ ו! 14

15 rage! Let them against me raise the outraged hand, Let them demand! Demand the retribution for the shamed Of all the centuries and every age! Let fists be flung like stone Against the heavens and the heavenly Throne! And you, too, son of man, be part of these: Believe the pangs of their heart, believe not their litanies: And when the cantor lifts his voice to cry: Act for the sake of the slaughtered! Act for the sake of the babies! Act for the sake of the sucklings! And when the pillars of the synagogue shall crack in a keening wail The hair of your flesh will stand on edge, fear and trembling shall overtake you thee, Then I will harden My heart; I will not let you weep! Should then a cry escape from thee, I'll put it to death it between my teeth. Let them assoil their tragedy, Not you let it remain unmourned You tear, son of man, let it remain unshed! Build about it, with your deadly hate, your fury and your rage, unuttered, A wall of copper, the bronze triple plate! So that in your heart it remain confined A serpent in its nest O terrible tear! Until by thirst and hunger it shall find a breaking of its bond. Then shall it rear its venomous head, its poisoned fangs, and wait To strike the people of your mercy and your rage! Leave now this place at twilight to return And to behold these creatures who arose In terror at dawn, at dusk now, drowsing, worn With weeping, broken in spirit, in darkness shut. Their lips still move with words unspoken. Their hearts are broken. No lustre in the eye, no hoping in the mind, They grope to seek support they shall not find: Thus when the oil is gone, the wick still sends its smoke; Thus does the beast of burden, Broken and old, still bear his yoke. Would that misfortune had left them some small solace Sustaining the soul, consoling their gray hairs! Behold the fast is ended; the final prayers are said. But why do they tarry now, these mournful congregations? Shall it be also read, The Book of Lamentations? י ר ימ ו-נ א א ג ר ף כ נ ג ד י ו י ת ב ע ו א ת ע ל ב ונ ם, א ת-ע ל ב ון כ ל-ה ד ור ות מ ר אש ם ו ע ד-ס ופ ם, ו יפ וצ צ ו ה ש מ י ם ו כ ס א י ב א ג ר ופ ם. ו ג ם-א ת ה, ב ן-א ד ם, א ל-ת ב ד ל מ ת ו ך ע ד ת ם, ה א מ ן ל נ ג ע י ל ב ם ו א ל-ת א מ ן ל ת ח נ ת ם; וב ה ר ם ה ח ז ן ק ול ו: "ע ש ה ל מ ע ן ה ט ב וח ים! ע ש ה ל מ ע ן ת ינ וק ות! ע ש ה ל מ ע ן ע ול ל י ט פ וח ים"! ו ע מ וד י ה ב י ת י ת פ ל צ ו ב ז ע ק ת ת א נ י ה, ו ס מ ר ה ש ע ר ת ב ש ר ך ופ ח ד י ק ר א ך ור ע ד ה ו ה ת א כ ז ר ת י א נ י א ל י ך ו ל א ת ג ע ה א ת ם ב ב כ י ה ו כ י ת פ ר ץ ש א ג ת ך א נ י ב ין ש נ י ך א מ ית נ ה; י ח ל ל ו ל ב ד ם צ ר ת ם ו א ת ה א ל ת ח ל ל נ ה. ת ע מ ד ה צ ר ה ל ד ור ות צ ר ה ל א-נ ס פ ד ה, ו ד מ ע ת ך א ת ה ת א צ ר ד מ ע ה ב ל י-ש פ וכ ה, וב נ ית ע ל יה מ ב צ ר ב ר ז ל ו ח ומ ת נ ח וש ה ש ל-ח מ ת מ ו ת, ש נ א ת ש א ול ומ ש ט מ ה כ ב וש ה, ו נ אח ז ה ב ל ב ב ך ו ג ד ל ה ש ם כ פ ת ן ב מ א ור ת ו, ו ינ ק ת ם ז ה מ ז ה ו ל א-ת מ צ א ו מ נ וח ה; ו ה ר ע ב ת ו ה צ מ את א ות ו ו א ח ר ת ה ר ס ח ומ ת ו וב ר אש פ ת נ ים א כ ז ר ל ח פ ש י ת ש ל ח נ ו ו ע ל-ע ם ע ב ר ת ך ו ח מ ל ת ך ב י ום ר ע ם ת צ ו נ ו. ע ת ה צ א מ ז ה ו ש וב ה נ ה ב ין ה ש מ ש ות ו ר א ית א ח ר ית א ב ל ע ם: ו ה נ ה כ ל-א ל ה ה נ פ ש ות א ש ר-ח ר ד ו ו ה ק יצ ו ב ק ר ש ב ו ל ע ר ב ו ת ר ד מ נ ה, ויג ע י ב כ י ו ד כ י ר וח ה נ ם ע ומ ד ים ע ת ה ב ח ש כ ה, ע וד ה ש פ ת י ם נ ע ות, מ פ ל ל ות א ך ה ל ב נ ח ר ת וכ ו, וב ל א נ יצ וץ ת ק ו ה ב ל ב וב ל י ש ב יב א ור ב ע י ן ה י ד ת ג ש ש ב א פ ל ה, ת ב ק ש מ ש ע ן ו א י ן... כ כ ה ת ע ש ן ע וד ה פ ת יל ה א ח ר י כ ל ות ש מ נ ה, כ ך י מ ש ך ס וס ז ק ן א ש ר נ ש ב ר כ ח ו. ל ו א ג ד ת ת נ ח ומ ים א ח ת ה נ יח ה ל ה ם צ ר ת ם, ל ה י ות ל ה ם ל מ ש יב ת נ פ ש ול כ ל כ ל ש יב ת ם! ה נ ה כ ל ה ה צ ום, ק ר א ו "ו י ח ל", א מ ר ו "ע נ נ ו" ו ל מ ה ע וד ה צ ב ור מ ת מ ה מ ה? ה י ק ר א ו ג ם "א יכ ה? 15

16 It is a preacher mounts the pulpit now. He opens his mouth, he stutters, stammers. Hark The empty verses from his speaking flow. And not a single mighty word is heard To kindle in the hearts a single spark. The old attend his doctrine, and they nod. The young ones hearken to his speech; they yawn. The mark of death is on their brows; their God Has utterly forsaken every one. And you, too, pity them not, nor touch their wound; Within their cup no further measure pour. Wherever you will touch, a bruise is found. Their flesh is wholly sore. For since they have met pain with resignation And have made peace with shame, What shall avail your consolation? They are too wretched to evoke your scorn. They are too lost your pity to evoke, So let them go, then, men to sorrow born, Mournful and slinking, crushed beneath their yoke. Go to their homes, and to their hearth depart Rot in the bones, corruption in the heart. And when you will arise upon the morrow and go upon the highway, You shall meet these men destroyed by sorrow, Sighing and groaning, at the doors of the wealyour Proclaiming their sores, like so much peddler's wares, The one his battered head, the other limbs unhealyour, One shows a wounded arm, and one a fracture bares. And all have eyes that are the eyes of slaves, Slaves flogged before their masters; And each one begs, and each one craves: Reward me, Master, for that my skull is broken Reward me for my father who was martyred! The rich ones, all compassion, for the pleas so bartered Extend them staff and bandage, say good riddance, and The tale is told: ל א! ה נ ה ד ר ש ן ע ול ה ע ל-ה ב מ ה, ה נ ה ה וא פ ות ח פ יו, מ ג מ ג ם ומ פ יח א מ ר יו, ט ח ת פ ל ו ל וח ש פ ס וק ים ע ל מ כ ת ם ה ט ר י ה, ו א ף ק ול א לה ים א ח ד ל א-י צ יל מ פ יה ו, ג ם-נ יצ וץ ק ט ן א ח ד ל א-י ד ל יק ב ל ב ב ם; ו ע ד ר א ד נ י ע ומ ד ב ז ק נ יו וב נ ע ר יו, א ל ה ש ומ ע ים ומ פ ה ק ים ו א ל ה ר אש י נ יע ו; ת ו ה מ ו ת ע ל-מ צ ח ם ול ב ב ם י כ ת ש א י ה. מ ת ר וח ם, נ ס ל ח ם, ו א לה יה ם ע ז ב ם. ו ג ם א ת ה א ל-ת נ ד ל ה ם, א ל-ת ז ע ז ע ח נ ם פ צ ע יה ם, א ל-ת ג ד ש ע וד ל ש ו א ס א ת צ ר ת ם ה ג ד וש ה; ב א ש ר ת ג ע א צ ב ע ך ש מ ה מ כ ה א נ וש ה, כ ל-ב ש ר ם ע ל יה ם י כ א ב א ב ל נ וש נ ו ב מ כ א וב יה ם ו י ש ל ימ ו ע ם ח י י ב ש ת ם, ומ ה-ב צ ע כ י ת נ ח מ ם? ע ל וב ים ה ם מ ק צ ף ע ל יה ם ו א וב ד ים ה ם מ ר ח מ ם; ה נ ח ל ה ם ו י ל כ ו ה נ ה י צ א ו ה כ וכ ב ים, ו א ב ל ים ו ח פ וי י ר אש וב ב ש ת ג נ ב ים א יש א יש ע ם-נ ג ע י ל ב ו י ש וב ה ב י ת ה, ו ג ו ו כ פ וף מ ש ה י ה ו נ פ ש ו ר יק ה מ ש ה י ת ה, ו א יש א יש ע ם נ ג ע י ל ב ו י ע ל ה ע ל-מ ש כ ב ו ו ה ח ל ד ה ע ל-ע צ מ יו ו ה ר ק ב ב ל ב ב ו... ו ה י ה כ י-ת ש כ ים מ ח ר ו י צ את ב ר אש ד ר כ ים ו ר א ית ה מ ון ש ב ר י א ד ם נ א נ ק ים ו נ א נ ח ים, צ וב א ים ע ל ח ל ונ ות ג ב יר ים ו ח ונ ים ע ל ה פ ת ח ים, מ כ ר יז ים ב פ מ ב י ע ל-פ צ ע יה ם כ ר וכ ל ע ל-מ ר כ ל ת, ל מ י ג ל ג ל ת ר צ וצ ה ול מ י פ צ ע י ד ו ח ב ור ה, ו כ ל ם פ וש ט ים י ד כ ה ה ו ח וש פ ים ז ר וע ש ב ור ה, ו ע ינ יה ם, ע ינ י ע ב ד ים מ כ ים, א ל י ד ג ב יר יה ם, ל אמ ר: "ג ל ג ל ת ר צ וצ ה ל י, א ב "ק ד וש" ל י ת נ ה א ת ת ש ל ומ יה ם!" וג ב יר ים ב נ י ר ח מ נ ים מ ת מ ל א ים ע ל יה ם ר ח מ ים ומ וש יט ים ל ה ם מ ב פ נ ים מ ק ל ו ת ר מ יל ל ג ל ג ל ת, א ומ ר ים "ב ר ו ך ש פ ט ר נ ו" ו ה ק ב צ נ ים מ ת נ ח מ ים. ל ב ית ה ק ב ר ות, ק ב צ נ ים! ו ח פ ר ת ם ע צ מ ות א ב ות יכ ם 16

17 The paupers are consoled. Off to the cemetery, beggars! Dig up the bones of your fathers and your sainted brothers Stuff them in your knapsacks, bear Them on your shoulders, and go forth To do your business with these precious wares At all the country fairs! Stop on the highway, near some populous city, And spread on your filyour rags Those martyred bones that issue from your bags, And sing, with raucous voice, your pauper's ditty! So will you conjure up the pity of the nations, and thus their sympayour implore. For you are now as you have been of yore And as you stretched your hand So will you stretch it, And as you have been wretched So are you wretched! What is your business here, O son of man? Arise, to the desert flee! The cup of affliction thither bear with thee! Take your soul there, rend it in many a shred! With impotent rage, your heart deform! Your tear upon the barren boulders shed! And send your bitter cry into the storm! ו ע צ מ ות א ח יכ ם ה ק ד וש ים ומ ל את ם ת ר מ יל יכ ם ו ע מ ס ת ם א ות ם ע ל-ש כ ם ו יצ את ם ל ד ר ך, ע ת יד ים ל ע ש ות ב ה ם ס ח ור ה ב כ ל-ה י ר יד ים; ור א ית ם ל כ ם י ד ב ר אש ד ר כ ים, ל ע ין ר וא ים, וש ט ח ת ם א ות ם ל ש מ ש ע ל-ס מ ר ט וט יכ ם ה צ א ים, וב ג ר ון נ ח ר ש יר ה ק ב צ נ ית ע ל יה ם ת ש ור ר ו, וק ר את ם ל ח ס ד ל א מ ים ו ה ת פ ל ל ת ם ל ר ח מ י ג וי ם, ו כ א ש ר פ ש ט ת ם י ד ת פ ש ט ו, ו כ א ש ר ש נ ור ר ת ם ת ש נ ור ר ו. ו ע ת ה מ ה-ל ך פ ה, ב ן-א ד ם, ק ום ב ר ח ה מ ד ב ר ה ו נ ש את ע מ ך ש מ ה א ת-כ וס ה י ג ונ ים, ו ק ר ע ת ש ם א ת-נ פ ש ך ל ע ש ר ה ק ר ע ים ו א ת-ל ב ב ך ת ת ן מ א כ ל ל ח ר ון א ין-א ונ ים, ו ד מ ע ת ך ה ג ד ול ה ה ור ד ש ם ע ל ק ד ק ד ה ס ל ע ים ו ש א ג ת ך ה מ ר ה ש ל ח ו ת אב ד ב ס ע ר ה. תמוז תשרי, תרס"ד Poster for the Oneg Shabbat Society 30 Tishrei,

18 Lecturer: Professor S.H. Bergmann: The Culture of Israel Secular or Holy H.N. Bialik, On Ohel Shem and Oneg Shabbat (1928) I d like to clarify the idea behind Oneg Shabbat. We have come to the Land of Israel to renew our lives; here we want to create for ourselves autonomous lives, with their own distinctive face and personality, and the founders of Oneg Shabbat yought, that for the purpose of creating original and true ways of life that have a national face and character, that it behooved them to take the material for their creations from the foundation stones of our ancient ways of life Shabbat is the corner stone of all of Judaism, and it is not for naught that it is called the sign of the covenant between God and the Israelites. Shabbat encompasses several national and social ideas, and if the Ten Commandments encompasses all of the Torah, then it may be that all of the Ten Commandments are folded in and embodied in Shabbat What did the לעם Israelites do? They took Shabbat and placed it in the center. The nation of Israel there is control over Time. The Jews establish the time of their holidays and on high they are assented to Shabbat is given over to your hands; you aren t given over to the Shabbat. If we are returning to the Land of Israel it is incumbent upon us to return with the Shabbat, it is our symbol of beauty and grace, from which we can draw beauty for all forms of our life We have many parties with their own Torahs and Shulkhan Arukhs but Shabbat can be a symbol of unity. This is the intention in establishing the celebrations of Oneg Shabbat, to initiate our renewal here. ברצוני לברר את תוכן הרעיון של "ענג שבת". אנו באים לא"י לחדש את חיינו; אנו רוצים ליצור לנו כאן חיים עצמיים, שיש להם קלסתר פנים משלהם ואופי מיוחד, ומייסדי "ענג שבת" חשבו, כי לשם יצירת צורות חיים מקוריות ואמתיות בעלות פרצוף ופנים לאומיים, הכרח להם לקחת את החומר ליצירותיהם מאבני היסוד של צורות החיים הקדמוניות...השבת היא אבן השתיה של כל היהדות, ולא לחנם היא נקראת "אות ברית" בין אלהים ובין בני ישראל; בשבת מקופלים כמה רעיונות לאומיים וסוציאליים, ואם ב"עשרת הדברות" מקופלת כל התורה הרי בשבת אולי גלומות ומקופלות כל עשרת הדברות...מה עשו בני-ישראל? הם לקחו את השבת וקבעו אותה במרכז. ישראל יש שליטה על הזמן. היהודים קובעים את זמן חגיהם ומגבוה מסכימים להם "השבת מסורה בידכם ואין אתם מסורים לשבת". אם אנו חוזרים לא"י עלינו לחזור עם השבת, זה הסמל שלנו המלא יופי וחן, שממנו נוכל לשאוב יופי לכל צורות החיים שלנו. יש בתוכנו הרבה מפלגות עם תורות ו"שלחן ערוך" משלהן תהי השבת סמל לאחדות. זוהי הכוונה ביסוד המסבות של "ענג שבת", לשם התחלה להתחדשותנו כאן. 18

19 ה ח מ ה מ ר אש ה א יל נ ות נ ס ת ל ק ה ב א ו ו נ צ א ל ק ר את ש ב ת ה מ ל כ ה. ה נ ה ה יא י ור ד ת ה ק ד וש ה, ה ב ר וכ ה, ו ע מ ה מ ל א כ ים צ ב א ש ל ום ומ נ וח ה. ב א י, ב א י, ה מ ל כ ה! ב א י, ב א י, ה מ ל כ ה! ש ל ום ע ל יכ ם, מ ל א כ י ה ש ל ום! Brodsky synagogue, Odessa, for which Bialik wrote Shabbat hamalkah שבת המלכה Cohon) Sabbath Queen (expanded from translation by A. Irma The sun on the tree-tops no longer is seen, Come, gather to welcome the Sabbath, our Queen. Behold her descending, the holy, the blessed. With angels a cohort of peace and of rest. Come, come, the Sabbath Queen! Come, come, the Sabbath Queen Peace also to you, angels of peace! We ve welcomed the Sabbath with song and with prayer; And home we return, our heart's gladness to share. The table is set and the candles are lit, The tiniest corner for Sabbath made fit. Blessed Sabbath of peace Blessed Sabbath of peace Peace also to you, angels of peace! Sit with us pure one, and in your splendor illuminate Night and day, and then pass on. We ll honor your with festive clothes, With song and prayer and three meals. With complete rest With pleasant rest Bless us for peace, angels of peace! The sun on the tree-tops no longer is seen, Come, gather to accompany the Sabbath, our Queen. Go in Peace, one holy and pure Know, for six days we await your return... Until next Shabbat! Until next Shabbat! ק ב ל נ ו פ נ י ש ב ת ב ר נ נ ה ות פ ל ה, ה ב י ת ה נ ש וב ה, ב ל ב מ ל א ג יל ה. ש ם ע ר ו ך ה ש ל ח ן, ה נ ר ות י א יר ו, כ ל-פ נ ות ה ב י ת י ז ר ח ו, י ז ה יר ו. ש ב ת ש ל ום ומ ב ר ך! ש ב ת ש ל ום ומ ב ר ך! ב א כ ם ל ש ל ום, מ ל א כ י ה ש ל ום! ש ב י, ז כ ה, ע מ נ ו וב ז יו ך נ א א ור י ל י ל ה ו י ום, א ח ר ת ע ב ר י. ו א נ ח נ ו נ כ ב ד ך ב ב ג ד י ח מ וד ות, ב ז מ יר ות ות פ ל ות וב ש לש ס ע ד ות. וב מ נ וח ה ש ל מ ה וב מ נ וח ה נ ע מ ה ב ר כ ונ ו ל ש ל ום, מ ל א כ י ה ש ל ום! ה ח מ ה מ ר אש ה א יל נ ות נ ס ת ל ק ה ב א ו ונ ל ו ה א ת-ש ב ת ה מ ל כ ה. צ את ך ל ש ל ום, ה ק ד וש ה, ה ז כ ה ד ע י, ש ש ת י מ ים א ל ש וב ך נ ח כ ה... כ ן ל ש ב ת ה ב א ה! כ ן ל ש ב ת ה ב א ה! צ את כ ם ל ש ל ום, מ ל א כ י ה ש ל ום! 19

20 Go in peace, angels of peace! See-Saw See Saw, See Saw Down, Up, Up, Down! What s above What s Below? Only I, I and You; The two of us balanced On the scale Between earth And sky. Mishnah Chagigah 2:1 (1) One may not expound the laws of forbidden sexual relations before three people, nor the account of Creation before two, nor the Divine Chariot before one, unless he is wise and understanding from his own knowledge. Anyone who looks into four things would be better off if he had not come into this world: what is above, what is below, what is before, and what is after. And anyone who has no consideration for the honor of his Maker would be better off if he had not come into the world. נ ד נ ד ה נ ד, נ ד, נ ד, נ ד ר ד, ע ל ה, ע ל ה ו ר ד! מ ה ל מ ע ל ה? מ ה ל מ ט ה? ר ק א נ י, א נ י ו א ת ה; ש נ ינ ו ש ק ול ים ב מ אז נ י ם ב ין ה א ר ץ ל ש מ י ם. משנה חגיגה ב :א )א( א ין ד ור ש ין ב ע ר י ות ב ש לש ה. ו ל א ב מ ע ש ה ב ר אש ית ב ש נ י ם. ו ל א ב מ ר כ ב ה ב י ח יד, א ל א א ם כ ן ה י ה ח כ ם ומ ב ין מ ד ע ת ו. כ ל ה מ ס ת כ ל ב א ר ב ע ה ד ב ר ים, ר א וי ל ו כ א ל ו ל א ב א ל ע ול ם, מ ה ל מ ע ל ה, מ ה ל מ ט ה, מ ה ל פ נ ים, ומ ה ל א ח ור. ו כ ל ש ל א ח ס ע ל כ ב וד ק ונ ו, ר א וי ל ו ש ל א ב א ל ע ול ם: 20