לחיות עם אסתמה וליהנות מהחיים
הורים יקרים, בחוברת זו ננסה לענות על שאלות שכיחות של הורים לילדים עם אסתמה, לתת לכם מידע וכלים שיסייעו לכם לקדם את בריאותו של ילדכם*, ולהבטיח את איכות חייו. נשמח לעמוד לשרותכם. * בכל מקום בו הפנייה היא בלשון זכר, הכוונה היא גם ללשון נקבה. 2
תוכן העניינים נושא עמוד הקדמה - מערכת הנשימה 4 מהי אסתמה? 5 מהם התסמינים לאסתמה וכיצד מאבחנים אותה? 7 מהם הגורמים להופעת התקף או להחמרת מצב האסתמה, ומה ניתן לעשות? 9 מהן התרופות לטיפול באסתמה? 11 מה לעשות כשמופיעים סימנים מוקדמים להתקף? 14 מה לעשות כאשר מתפתח התקף? 15 באילו מצבים חשוב לפנות לקבלת עזרה רפואית? 15 מה לגבי פעילות גופנית? 16 מה חשוב שההורים יספרו לצוות המטפל בבואם עם הילד לאבחון או לביקורת? 17 מהם המידע וההנחיות שחשוב לקבל מהצוות המטפל בילדכם? 18 מה הילד שלי צריך לדעת על האסתמה שלו? 19 את מי חשוב לשתף בידיעה שיש לילד אסתמה? 21 מה כדאי לזכור? 22 סיכום 23 נספח מס' - 1 רשימת הגורמים מעוררי התקף השכיחים )טריגרים( 25 נספח מס' - 2 הטיפול התרופתי באסתמה 26 3
הקדמה - מערכת הנשימה כדי להבין כיצד משפיעה האסתמה על דרכי הנשימה, לפניכם תאור קצר של מערכת הנשימה: כאשר שואפים אוויר דרך האף או דרך הפה, נכנס האוויר דרך הלוע והגרון אל קנה הנשימה. זהו הצינור דרכו עובר האוויר ששאפנו אל הריאות. הריאות מורכבות מענפים של צינורות או דרכי נשימה, הקרויים סמפונות )ברונכיאולים - בלועזית(, אשר הולכים ומתפצלים ונעשים דקים וצרים. כל אחד מצינורות הסמפונות מסתיים בשקיק זעיר שמכיל אוויר. שקיקי האוויר מכונים נאדיות הריאה. שקיקי אוויר אלה מעבירים את החמצן מהאוויר שנשאף לזרם הדם. הם גם אוספים לתוכם מהדם את דו-תחמוצת הפחמן, שנוצר לאחר שהגוף השתמש בחמצן. לאחר מכן, ננשף האוויר "המשומש" החוצה, דרך הסמפונות. צינור נשימה במצב תקין צינור נשימה בעת התקף אסתמה ריאות 4
מהי אסתמה? אסתמה )בשמה העברי - גנחת( היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה, הנובעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, הגורמים לרגישות יתר של דרכי הנשימה. רגישות זו באה לידי ביטוי בהתלקחויות חוזרות המאופיינות גם בהתכווצות השרירים העוטפים את דרכי הנשימה, בבצקת בדופן של דרכי הנשימה ובהפרשת יתר של כיח. התלקחויות אלו נגרמות כתוצאה מחשיפה לגירויים )מעוררי התקף( שונים. החסימה בדרכי הנשימה )הסמפונות( גורמת לתסמינים האופייניים: שיעול, צפצופים וקוצר נשימה. התופעות המלוות את האסתמה נובעות משלושת התהליכים הבאים המלווים את הדלקת: בצקת של הדפנות הפנימיות של דרכי הנשימה - גורמת היצרות של חלל דרכי הנשימה וכתוצאה מכך לחרחורים, ולשיעול עם ליחה. הפרשת ליחה עודפת אל תוך חלל דרכי הנשימה - כשהיא הופכת סמיכה וצמיגה, היא עלולה ליצור מעין פקק בדרכי הנשימה ולגרום שיעול וחרחורים. התכווצות שרירי הסמפונות - השרירים המקיפים את דרכי הנשימה מתכווצים וגורמים להיצרות שלהם ולצפצופים. שלושת התופעות גם יחד גורמות לקושי במעבר האוויר ולקוצר נשימה. למרות שאסתמה היא מחלה דלקתית כרונית, טיפול נכון יכול להביא לשליטה בתסמינים, תוך שיפור ניכר בתפקוד ובאיכות החיים. מטרת הטיפול העיקרית היא להפחית את רגישות היתר של דרכי הנשימה, מה שמביא למניעת התלקחויות )התקפים( ומניעת החמרה של האסתמה. ניתן לעשות זאת על ידי: הפחתת החשיפה לגורמים המעוררים התקפים. מתן תרופות להפחתת רגישות היתר ו/או למניעת התלקחות. הכרת הסימנים המוקדמים לתחילת התקף. טיפול נכון בעת התלקחות. מעקב רפואי להבטחת יעילות הטיפול. 5
האם יש מקרים בהם מבריאים מאסתמה? רוב הילדים עם אסתמה מבריאים מהמחלה במהלך שנות הילדות, עד סוף תקופת ההתבגרות. חשוב להדגיש, שגם במהלך תקופות בהן לילד אין תסמינים - אין להפסיק את הטיפול המומלץ ללא הנחייה מפורשת של הרופא. כיום יודעים, שחלק ניכר מ"השיעולים ומהצפצופים" בגיל הרך - מקורם בזיהומים נגיפיים חולפים של דרכי הנשימה העליונות, ועל חלק זה מתגבר הילד כאשר הוא מתבגר. האם האסתמה היא מחלה מסוכנת? אם מטפלים באסתמה כראוי, ניתן לשלוט במחלה. לעומת זאת, אם אין מטפלים בה כראוי, עלולים להתפתח סיבוכים, כמו דלקות ריאה ולעתים נדירות גם מוות. כמו כן, עלול להיגרם במהלך השנים נזק בלתי הפיך לדרכי הנשימה, המתבטא, בין השאר, בהיצרות שאינה מגיבה לטיפול התרופתי. כתוצאה מכך, עלול להתפתח קוצר נשימה קבוע שאינו מגיב לטיפול. כמו בכל מחלה כרונית אחרת שאינה מאוזנת היטב, עלולה להיגרם פגיעה מסויימת בתהליך הגדילה של הילד. האם רק ילדים חולים באסתמה? לא רק ילדים חולים באסתמה. יש גם מבוגרים החולים בה. המחלה שכיחה הן בקרב גברים והן בקרב נשים. אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב ילדים. 6
מהם התסמינים לאסתמה וכיצד מאבחנים אותה? התסמינים שאתם כהורים )וגם ילדכם, אם הוא גדול דיו(, יכולים להבחין בהם: התקפי קוצר נשימה, במאמץ או במנוחה. שיעול ממושך )כמה שבועות( המגיב לטיפול תרופתי במרחיבי סמפונות ותכשירים נוגדי דלקת. שיעול יבש או שיעול עם ליחה. התקפים חוזרים של שיעול, צפצופים או חרחורים. צפצופים ושריקות בזמן הנשימה. תחושה של חנק או תחושה של חזה "תפוס". התקפי שיעול שאינם חולפים ואינם מלווים בהכרח בסימני התקררות נוספים. בדרך-כלל, סימנים אלה מחמירים בשעות הלילה ולפנות בוקר. לא כל הסימנים מופיעים אצל כל ילד, אבל אם הופיעו סימנים אלה, כולם או חלקם, חשוב לפנות לרופא לצורך אבחון. בדיקה גופנית של ילדכם תסייע לרופא לאבחן את המצב. לעיתים, יערכו לילד בדיקות נלוות שתסייענה לאבחון, כגון בדיקת תפקודי ריאות בילדים בגיל 4 שנים ומעלה. במצבים מסויימים, הרופא עשוי להסתייע גם בבדיקות נוספות, כמו צילום חזה וספירת דם. האם ניתן לצפות מראש את הופעת התקף האסתמה? בדרך-כלל, אפשר לזהות החמרה במצב ואפשרות של התפתחות התקף, לכן חשוב להכיר ולטפל בהקדם בסימני אזהרה מוקדמים. הסימנים הקלאסיים הם: הצטננות והתחלה של שיעול )מומלץ לחסן ילדים עם אסתמה נגד שפעת בעונה, בכל גיל(. לכל ילד סימני אזהרה האופייניים לו, שמופיעים לפני ההתקף עצמו. אם הילד בוגר מספיק, היעזרו בו על מנת לאתר אותם. טיפול מוקדם בהתקף מתפתח עשוי למנוע את התפתחותו להתקף חריף ולהחיש את סיומו. סימני האזהרה הגופניים המוקדמים השכיחים הם: בעיקר נזלת ושיעול, אך לעיתים גם לחץ בחזה, עייפות, ירידה ביכולת הפעילות הגופנית, גירוי בגרון, עיניים דומעות, ולעתים נדירות יותר - חום, יובש בפה, עור לח, שינוי בצבע עור הפנים, כאב גרון, פעימות לב מהירות, תחושת טשטוש או סחרחורת, גירוי או גרוד בסנטר. 7
סימני אזהרה אחרים הם: לעיתים, תחושת פיזור וקושי להתרכז, עצבנות וחוסר שקט, חוסר סבלנות ומצב רוח רע, ללא סיבות נראות לעין. האם ניתן למנוע התקפי אסתמה? הטיפול בהתקף אסתמה מתחיל ב...מניעתו! ניתן למנוע רבים מהתקפי האסתמה, אם נמנעים, עד כמה שניתן, מחשיפה לגורמים מעוררי ההתקף הספציפיים לכל אחד, ואם נוטלים את התרופות כסדרן ועל פי המומלץ. 8
מהם הגורמים להופעת התקף או להחמרת מצב האסתמה, ומה ניתן לעשות? חשוב מאוד שאתם ההורים תסייעו לילדכם להכיר את הגורמים המעוררים אצלו החמרה והתקף, ותעודדו אותו להימנע מהם, ככל הניתן. מהם הגורמים המעוררים מה כדאי לעשות? התקף? עובש אבק הבית )המכיל את קרדית אבק הבית( תיקנים )ג'וקים( עשן סיגריות, סיגרים, מקטרות, נרגילות זיהום אויר נוצות ופרוות של בעלי חיים/ חיות מחמד להימנע מחשיפה לגורמי התקף! להרחיק מחדרו של הילד חפצים צוברי אבק, כמו וילונות, שטיחים וצעצועים מבד ומפרווה. להשתמש במצעים סינתטיים, להחליפם 3 פעמים בשבוע, לכבסם בטמפרטורה של 60, 0 c כדי להשמיד את קרדית אבק הבית. לשאוב את המזרן עם שואב אבק ולשטוף את הרצפה עם סמרטוט רטוב בלי לטאטא. לנקות את פילטר המזגן לפחות אחת לחודש. לאוורר את חדרו של הילד. למנוע חשיפה של ילדכם לעשן*, לא לעשן בבית ובסביבתו של הילד, גם לא במרפסת. לא לאפשר עישון במכונית בה מסיעים את ילדכם. לנקות היטב את חדר המקלחת וכל מקום בו מצטבר עובש. לוודא שאין רטיבות בקירות חדרו. להרחיק חיות מהבית, לא להשתמש בכריות ובשמיכות עם נוצות. * בכללית נערכות סדנאות גמילה מעישון - פרטים במרפאה או בטלפון 9
מהם הגורמים המעוררים התקף? זיהומים בדרכי הנשימה ריחות חזקים, בושם, חומרי ניקוי אבקת פרחים, צבע מאכל שינויים קיצוניים במזג האוויר מזג אוויר קר ויבש מאמץ גופני לא מותאם 10 מה כדאי לעשות? למנוע הצטננות אצל הילד, ככל שניתן: להגביל חשיפה לילדים מצוננים. לתת לילד חיסון נגד שפעת בזריקה. יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי הטיפול הנדרש במקרה שהילד מצונן. להגביל את החשיפה של הילד אליהם, ככל שניתן. להגביל את החשיפה של הילד אליהם, ככל שניתן. להדריך את הילד להגביל את המאמץ הגופני במזג אוויר מסוג זה. להימנע ממאמץ מרוכז ללא התאמה למצב הגופני. ליטול מרחיבי סמפונות )ונטולין, בריקלין( לפני האימון, בהמלצת רופא בלבד ולאחר קבלת הדרכה מהצוות המטפל. ישנם ילדים המפתחים התקף בעקבות מאמץ גופני. יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי הטיפול המתאים במצבים אלה. האם לחץ נפשי גורם לאסתמה? לחץ ומתח נפשי מהווים אצל ילדים מסוימים גורם המעורר התקף אסתמה. אצלם יכול להתעורר התקף, בדיוק כמו חשיפה לאבק, עשן, ריח חריף וגורמים מעוררים אחרים. כמו כן, מתח נפשי עלול להחריף התקף שנגרם מחשיפה למעוררים אחרים. על כן, חשוב תמיד לנסות להרגיע את הילד בשעת התקף. מומלץ גם ללמד אותו ולתרגל עימו שיטות להרגעה עצמית. אם הילד נתפס כלחוץ בחיי היום-יום באופן יוצא דופן, מומלץ לשקול פנייה לייעוץ מקצועי. ככלל, במצבים בהם הילד חווה לחץ, חשוב לנסות ולשמור על רגיעה ועל קצב נשימה איטי ורגוע. מומלץ לשמור את המשאף בהישג יד. יש לזכור, שהאופן בו מתמודדים ההורים עם האסתמה של ילדם משפיע הן על מצבו הנפשי, והן על דרך התמודדותו עם המחלה. על כן, חשוב שההורים יהיו מודעים למצבם ובמידה שהם חווים חרדות בקשר למצבו הרפואי של ילדם, כדאי שילמדו כיצד להתמודד איתן בדרך בה לא תשפיע באופן שלילי על ילדם.
מהן התרופות לטיפול באסתמה? התרופות לטיפול באסתמה הן תרופות להקלה )מרחיבי סמפונות(, ותרופות למניעת התקף ולמניעת החמרה, הניתנות כטיפול מונע. הרופא של ילדכם ימליץ על התרופה המתאימה לו, בהתאם למצב המחלה ולגילו של הילד. התרופות להקלה - לטיפול רק בעת התקף )Relievers( התרופות להקלה הן תרופות המרחיבות את דרכי הנשימה על-ידי הרפיית שרירי הסמפונות. יש להשתמש בהן רק בעת הצורך. תרופות אלו יעילות גם למניעת אסתמה כתוצאה ממאמץ. יש להשתמש בהן על פי הוראת רופא, לפני מאמץ ניכר )שיעור ספורט, אימון וכדומה(. חשוב להזהיר את הילד מפני שימוש יתר בתרופות אלה. בנספח מס' 2 מוצגות התרופות העיקריות לטיפול באסתמה, וכן הערות המתייחסות אליהן. התרופות למניעת התקף ולמניעת החמרה )Controllers( תרופות אלו הן נגד הדלקת בסמפונות, והן יעילות למניעת התקפים וסיבוכי המחלה. התרופות נוגדות הדלקת הן: סטרואידים בשאיפה - הנלקחים בעזרת משאפים. תרופות למניעה בכדורים - מקבוצת האנטי-לוקטריאנים )ראו נספח מס' (. 2 כדי שתרופות אלו תהיינה יעילות למניעת התקפים, יש לקחת אותן בקביעות לתקופות ממושכות )בדרך-כלל מידי יום(, ובהתאם להנחיות הרופא. חשוב לדעת, שהתרופות המונעות אינן פועלות מיד. לעיתים, יש להמתין כמה ימים עד כמה שבועות, לפני שניתן להבחין בהשפעתן. לכן, גם אם נראה לכם שאין תועלת לילדכם בלקיחת התרופות, חשוב שלא יפסיק את נטילת התרופות המונעות, אלא בעצה אחת עם הרופא. חשוב גם לדעת, ששימוש בתרופות סטרואידיות למטרה זו אינו כרוך לרוב, בתופעות לוואי "מפחידות", כפי שמקובל לחשוב. תופעות הלוואי של מחלת אסתמה לא מאוזנת חמורות פי כמה מתופעות לוואי אפשריות של סטרואידים. 11
12
אילו סוגי משאפים קיימים? קיימים שני סוגי משאפים: משאף תרסיס ומשאף אבקה. איך יודעים אם הילד משתמש נכון במשאף? חשוב לדעת, ששימוש נכון במשאף הוא תנאי ליעילות הטיפול. שימוש לא נכון לא זו בלבד שאינו יעיל, אלא שהוא גורם לצריכה לא מתאימה של התרופה. רופא או אחות הם שמדריכים אתכם ואת ילדכם בשימוש במשאף. כדאי שתדגימו להם כיצד אתם משתמשים בו, כדי שיוכלו למנוע מכם שגיאות אפשריות, ולסייע לכם להשתמש במשאף באופן הטוב ביותר. באילו מקרים כדאי להשתמש במיכל שאיפה )ספייסר(? ילדים המשתמשים במשאף רגיל חייבים להשתמש במיכל השאיפה )ספייסר(. שימוש במשאף ישירות לתוך הפה גורם לכך שהתרופה נשארת בפה ולא מגיעה ליעד שלה בריאות. כיצד משתמשים במיכל שאיפה )ספייסר(? המיכל בנוי כך שבקצהו ניתן לחבר אליו את משאף הלחיצה, ובקצהו השני ניתן לשאוף את התרסיס. ישנם מיכלי שאיפה עם מסיכה אותה מהדקים סביב האף והפה של הילד. לפני הכנסת המשאף, יש לנער אותו כמה פעמים, להצמיד את המסכה לפניו של הילד, ללחוץ על המשאף ולראות שהשסתום של הספייסר זז 10 פעמים. כך שואף הילד את מנת התרופה הדרושה לו. אם הוראת הרופא היא לקחת 2 שאיפות - יש לחזור על פעולה זו בשנית, לאחר סיום הפעולה בפעם הראשונה, ולא לבצע שתי לחיצות בבת אחת. בסיום, חשוב שהילד ישטוף את הפנים ואת הפה וישתה. האם השימוש במשאפי הסטרואידים גורם תופעות לוואי? אין תופעות לוואי משמעותיות לשימוש בסטרואידים בשאיפה במינונים המקובלים. לאחר 20 שנות ניסיון הוכח, שבשימוש במינון המומלץ הן אינן משפיעות על איברי הגוף האחרים, ואינן מעכבות צמיחה בילדים. תופעת לוואי אפשרית של השימוש בסטרואידים היא פטרת בפה, וכדי למנוע אותה, יש לשטוף את הפה לאחר השימוש. אחד הפתרונות הפשוטים הוא לקחת את התרופה לפני צחצוח השיניים בבוקר או בערב. 13
בדרך-כלל, אם יש הטבה במצב האסתמה בעקבות הטיפול במשאפי הסטרואידים, ניתן להפחית את המינון לכמות המינימלית הנדרשת, ואולם שינוי בטיפול התרופתי חשוב שיעשה רק בהמלצת הרופא המטפל. מתי משתמשים במכשיר אינהלציה? ילדים קטנים המתקשים להשתמש במשאף תרסיס יכולים לקבל את התרופה הדרושה להם באמצעות מכשיר האינהלציה. זהו מכשיר המורכב ממדחס אוויר ומכוסית עם פייה או מסיכה. האוויר הדחוס מגיע לכוסית שבה יש תרופה נוזלית. זרם אוויר הופך את התרופה לאדים עדינים שאותם הילד שואף במשך מספר דקות. מכשיר האינהלציה טוב לשימוש במהלך התקף קשה, כשהילד מתקשה להסדיר את נשימותיו לצורך השימוש במשאף. מה לעשות כשמופיעים סימנים מוקדמים להתקף? יש לקבל מראש מהרופא הנחיות לטיפול במצבים בהם מתעוררים סימנים מוקדמים להתקף. הטיפול כולל בדרך-כלל: נטילת תרופה מרחיבת סמפונות, בהתאם לכמות ולאופן שהומלץ על ידי הרופא. הפסקת הפעילות הגופנית ושמירה על מנוחה בישיבה או בשכיבה, לפחות במשך 10 דקות. הרחקת הגורמים המעוררים התקף, אם ההתקף התפתח בשל חשיפה לגורם מעורר ידוע. גם אם לאחר כשעה ישנה הקלה בתופעות, מומלץ להמשיך לקחת את התרופות בהתאם להנחיות הרופא. אם לאחר כשעה אין הקלה בתופעות, מומלץ לחזור על טיפול תרופתי נוסף, בהתאם להנחיות הרופא, ולהתקשר לקבלת ייעוץ רפואי למרפאה או למוקד האחיות בטל.. 14
מה לעשות כאשר מתפתח התקף? מצב של התקף יכול להתבטא במצוקה נשימתית או בקושי רב בנשימה, הגבלה ניכרת ביכולת הפעילות, שעול בלתי פוסק, קושי בדיבור, חזה "תפוס", נשימה מאומצת, שימוש בשרירי הצוואר והבטן בעת נשימה, התבלטות של הצלעות בזמן הנשימה. התקף אסתמה הוא מצב המחייב התערבות מהירה. במצב זה מומלץ: לתת לילד את התרופות המקלות על פי המלצות הרופא. לדאוג לכך שהילד ינוח, בתנוחת ישיבה ולא בשכיבה. הוא יכול לשבת ולהתכופף קדימה בגב ישר, כשהזרועות מונחות על הברכיים. אם התרופות, שנלקחו בהתאם לתוכנית הטיפולית, אינן מקלות את מצב ההתקף, יש להתקשר לצוות המטפל ולתאר בפניו את המצב ואת הטיפול שהילד קיבל, או לפנות לקבלת עזרה רפואית. חשוב לזכור, שגם כאשר יש שיפור במצבו של הילד אין פרוש הדבר שההתקף חלף. יש להמשיך בטיפול במשך כמה ימים עד שמעברי האוויר חוזרים למצבם התקין. כדי לדעת זאת - רצוי להיעזר ברופא המטפל. באילו מצבים חשוב לפנות לקבלת עזרה רפואית? יש לקחת את הילד בדחיפות לקבלת עזרה רפואית במצבים הבאים: אם הילד מתקשה לנשום, למרות הטיפול התרופתי. אם הוא אינו יכול לדבר בשל קוצר נשימה. אם שפתיו, או ציפורני ידיו, ובמיוחד לשונו - מתחילות להכחיל. 15
מה לגבי פעילות גופנית? פעילות גופנית בכלל ופעילות אירובית )סבולת לב - ריאה( בפרט, משפרת מאוד את התפקוד הריאתי, ולכן מומלצת לילדים עם אסתמה, כמו לשאר הילדים. סוגי הפעילות הגופנית המומלצים הם: ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים וכד'. תרגילי התעמלות כשלעצמם, אינם משפרים את תפקודי הריאה. הפעילות הגופנית תורמת גם לתחושת הבריאות של הילדים, לדימוי העצמי שלהם ולשיפור הכושר הגופני. השתתפות הילדים בפעילות עם חבריהם מסייעת גם להרגשתם הטובה בחברת בני גילם. בדרך-כלל, מומלץ להימנע מביצוע מאמץ גופני מוגבר במזג אוויר יבש מאוד או קר מאוד. אפשר לעודד את הילדים לעסוק בפעילות גופנית, ולספר להם כי כמה מהשיאנים האולימפיים בשחייה הם חולי אסתמה, שלמרות מחלתם התאמנו, התאמצו והשיגו הישגים נפלאים. חשוב לדעת, כי כמעט כל ילד עם אסתמה סובל מהחמרת האסתמה אחרי מאמץ. לפיכך, מומלץ לילדים לקחת תרופות מרחיבות סמפונות לפני שהם מתחילים בפעילות הגופנית הכרוכה במאמץ. היוועצו בצוות המטפל לגבי האפשרות למניעת התקפים הכרוכים במאמץ, על ידי מתן התרופות המתאימות. 16
מה חשוב שההורים יספרו לצוות המטפל בבואם עם הילד לאבחון או לביקורת? חשוב שהרופא המטפל יקבל מידע מקיף על סימני האסתמה, על שכיחותם ועל הגורמים להופעתם. אלה יאפשרו לו לאבחן טוב יותר את מצב המחלה ולהתאים את הטיפול הנדרש לאיזונה ולמניעת החמרתה. חשוב ליידע את הצוות לגבי: הסימנים המאפיינים את האסתמה של ילדכם )האם משתעל, מתעורר בלילה, מצפצף וכו'(. נטייה לאסתמה או לאלרגיות במשפחה. גורמים המעוררים החמרה במצב. מספר הפעמים בחודש בהם נזקק הילד לתרופות מרחיבות סמפונות במשך הלילה. מועד ההתקף האחרון ובעקבות מה נגרם. אופן הטיפול בהתקף האחרון, ומה קרה בעקבות הטיפול. הרגשת הילד בעקבות מאמץ גופני. סביבתו של הילד והאם יש בה גורמים מעוררי התקף, כמו בעלי חיים, צמחים ועצים, עישון של בני-משפחה וכו'. אשפוזו של הילד או ביקור במיון לאחרונה. 17
מהם המידע וההנחיות שחשוב לקבל מהצוות המטפל בילדכם? בצאתכם מהרופא ומהאחות, חשוב שההנחיות לתוכנית הטיפול באסתמה של ילדכם תהיינה ברורות לכם ויכללו: אבחון מצבו של הילד על פי הבדיקות ועל פי הדיווח שלכם. הנחיות למניעת החמרה במצב האסתמה ושמירה על איזון. הנחיות בכתב לטיפול תרופתי קבוע ובזמן החמרות, שם התרופה המונעת, המינון שלה וכמה פעמים ביום יש ליטול את התרופה, ואם טכניקת השימוש במשאף תקינה. הוראות ברורות למצב בו יש להתחיל בטיפול נוסף כאשר הטיפול בהתקף אינו עוזר. הוראות טיפול בזמן התקף. הנחיות מתי להזעיק עזרה רפואית או לפנות לעזרה רפואית. המלצות לגבי פעילויות או מצבים שכדאי שהילד ימנע מהם, או יגביל את עצמו לגביהם. חשוב להבין את תוכנית הטיפול. מומלץ לרשום את ההנחיות הטיפוליות למצבי האסתמה השונים: בזמן איזון, בעת התפתחות החמרה ובזמן התקף. הנחיות אלו חשוב להניח במקום בו תוכלו למוצאן בקלות ובמהירות. ההנחיות הכתובות יכולות לסייע גם לאנשים נוספים שעשויים לטפל בילדכם בהיעדרכם. כל שאלה שמטרידה אתכם בקשר לילדכם ולאסתמה שלו, או לבעיות בריאות אחרות, כדאי שתרשמו לפניכם לפני הביקור, כדי שתזכרו לשאול אותה בעת הביקור אצל הרופא. אם שכחתם לשאול, או אם הסתבר לכם שדבר מהדברים שנמסרו לכם אינו ברור לכם די צרכו, אל תהססו והתקשרו אל הצוות המטפל בילדכם, כדי לברר את הנדרש לכם. ישנו קשר בין הידע שיש להורים על המחלה ליכולת הטיפול המיטבית בה. חשוב שתהיו בטוחים שאתם מבינים מהי אסתמה ומהם הגורמים המעוררים התלקחויות, ויודעים כיצד לטפל באסתמה של ילדכם, הן במצב של רגיעה, והן במצב של החמרה או התקף. חשוב שתדעו מתי אתם צריכים לפנות לעזרה רפואית מקצועית. 18
מה הילד שלי צריך לדעת על האסתמה שלו? התשובה לשאלה מה הילד צריך לדעת על האסתמה שלו קשורה כמובן לגילו של הילד. חשוב להתייחס למידת יכולתו להבין את המחלה ואת יכולתו לקחת אחריות על הטיפול בה, כלומר, עצמאותו התפקודית. חשוב שהילד יבין, מוקדם ככל האפשר, שיש לו אסתמה ושניתן לטפל בה, לשלוט בה, ולהרגיש איתה טוב. בכל גיל יש להעביר לילד את המסר בדרך התואמת לגילו. עד גיל שנה לתינוק צורך מרכזי בתחושת הגנה וביטחון. על כן, חשוב להרגיע אותו בעת ההתקפים בדרך של חיבוק, דיבור שקט ומתון, ליטוף ומוזיקה אהובה עליו. בגילאי שנתיים עד שלוש בשעת התקף, מומלץ להסביר לו מה הוא חש: "אתה מרגיש שקצת קשה לך לנשום", להרגיע ולהסביר שההתקף יחלוף ובקרוב ירגיש יותר טוב. אפשר להזכיר לו התקף קודם שגם חלף. כמו כן, מכיוון שבגיל זה ילדים מתחילים לעשות דברים בכוחות עצמם, מומלץ לאפשר לו להשתתף בטיפול העצמי, למשל להחזיק יחד איתו את המשאף. במקביל, להזכיר לו את הפעולות שנעשות. ככלל, יש לבנות הרגלי טיפול באסתמה המלווים במלל קבוע, כגון: "הערב נשתמש שוב במשאף, וגם מחר בבוקר"; "תבלע סירופ" וכד'. 19
בגילאי ארבע עד שש מומלץ לקיים שיחה עם הילד ולהסביר לו מהי אסתמה, ומה החשיבות של התרופות הניתנות לו. עזרו לילד להבחין מהם הגורמים שמחמירים את סימני האסתמה אצלו וגורמים לו להתקף, ואיך להימנע מחשיפה לגורמים אלה. חשוב שהילד ילמד להשתמש נכון במשאף ובאינהלציה, אולם יחד עם זאת, עדיין יש לבצע יחד איתו פעולות אלו. חשוב לתת לו חיזוקים מילוליים חיוביים על התנהגות רצויה. בגילאי שש עד עשר הילד יכול להיות יותר פעיל בטיפול. ניתן לתת לו אחריות מסויימת על ניהול המחלה, כלומר, לאפשר לו לקחת בעצמו את המשאף והאינהלציה לפני השינה. אולם, עדיין יש להזכיר לו, לעקוב ולוודא שנטל את הטיפול ולהמשיך במתן חיזוקים. בגיל ההתבגרות כשהילד מתבגר, הוא צריך להיות מעורב יותר ולקחת אחריות על הטיפול באסתמה, תוך השגחה מתמשכת של ההורים. בגיל ההתבגרות נערים ונערות מסרבים לעיתים, לקחת טיפולים כנדרש )טיפול מונע, למשל(. במקרים כאלה ניתן להיוועץ בפסיכולוג. 20
את מי חשוב לשתף בידיעה שיש לילד אסתמה? חשוב שהילד יוכל לקבל עזרה כאשר הוא נקלע למצב של מצוקה. לכן, יש ליידע את הגננת או המטפלת, וכן את המחנכת ואחות בית-הספר, שלילד יש אסתמה. חשוב להנחות אותם בעל-פה ובכתב מה יש לעשות אם הילד אינו מרגיש טוב, אם מופיעים סימני החמרה של האסתמה, או אם מתפתח התקף. חשוב גם שתינתן להם האפשרות להתקשר עם אחד ההורים, אם מתפתח מצב של מצוקה. אם אתם נוהגים לצאת ולהשאיר את הילד בהשגחת שמרטף, או קרוב משפחה, חשוב שגם הם ידעו שלילד יש אסתמה, וכיצד לטפל בו. ילדים מבוגרים יכולים לשקול יחד אתכם אם לספר לחבריהם לכתה, לחלקם או לכולם על האסתמה. באופן כללי, הדבר תלוי כמובן בכל ילד ובנטייתו האישית. יחד עם זאת, ככל שהאסתמה של ילדכם תהיה בבחינת עובדה שאינה סוד, שמקבלים אותה כדבר טבעי, והיא אינה שונה מכל בעיה בריאותית כרונית )כמו למשל, הצורך להרכיב משקפיים(, כך היא תפגע פחות בדימוי העצמי והחברתי שלו. גם ההיענות שלו להתמיד בטיפול הרפואי תגדל. 21
מה כדאי לזכור? להפחית עד כמה שניתן את חשיפתו של הילד לגורמים המעוררים אצלו התקף. לטפל טיפול מונע כפי שהמליץ הרופא. טיפול מונע יש לקחת בעקביות לתקופות ממושכות ולהקפיד על אופן הלקיחה הנכון. לשים לב לסימני אזהרה המעידים על החמרה במצב האסתמה. לנקוט בצעדי הטיפול המומלצים עם הופעתם של סימני אזהרה, על מנת למנוע החמרה נוספת והתפרצות התקף. אם הרופא המליץ על לקיחת תרופות מרחיבות סמפונות, יש להקפיד לקחת אותן על פי ההוראות. לפנות לעזרה אם אין הקלה במצב, למרות שניתן הטיפול התרופתי המומלץ, וכן אם מופיעים סימנים של קושי בנשימה, או חוסר יכולת לדבר או ללכת, או כשהציפורניים, או הלשון, או השפתיים מתחילות להכחיל. להמשיך את הטיפול המונע גם כשמצב הילד טוב וללא התקפים על פי הנחיית הרופא. חשוב שתיוועצו ברופא המטפל, ואל תחליטו על דעת עצמכם על הפסקת הטיפול. יש להיוועץ ברופא אם מרגישים צורך לשנות מינון. אם נראה לכם שילדכם זקוק להתאמת המינון, הציגו את השגותיכם לגבי הטיפול הקיים בפני הצוות הרפואי, והוא יחד אתכם, ישקול את נחיצות השינוי. חשוב לקחת את התרופות להקלה עם הופעת סימני ההתקף הראשונים. לא כדאי לחכות להתפתחות התקף. ככל שתקדימו לטפל בהתקף, כן תצליחו למנוע את החמרתו ותגבירו את הסיכוי להיעלמותו המהירה. אם הטיפול גורם תופעות לוואי, חשוב לדווח עליהן לרופא, שישקול אם להחליף את התרופה, אך אין להימנע מלתת לילד את התרופה בעת הצורך. אם לילד יש התקפים חוזרים, והוא משתמש בתרופות להתקף לעיתים תכופות ולמשך תקופות ארוכות - זהו סימן שהטיפול המונע שלו אינו יעיל. יש להיוועץ בעניין זה ברופא על מנת שיבדוק אם המינון מתאים ו/או אם השימוש במשאף, או באמצעי אחר לנטילת התרופה, הוא נכון. 22
סיכום הצוות המטפל בילדכם בשירותי בריאות כללית מקווה, שילדכם יחוש בטוח, יתפתח כראוי ויהנה מחיים מלאים ומספקים. הצוות מזמין אתכם, ההורים, לפנות לרופא או לאחות המטפלים בילדכם, בכל שאלה או בעיה המטרידה אתכם. אנו נעשה כמיטב יכולתנו לענות על שאלותיכם ולסייע לכם להתמודד עם בעיות הבריאות של ילדכם. אם מתעוררת שאלה, ואינכם יכולים להשיג את הצוות המטפל, תוכלו לפנות למוקד האחיות הפועל 24 שעות ביממה, ולקבל מענה מקצועי על שאלותיכם, בטלפון 23
בחוברת זו ניסינו לענות על שאלות רבות ושכיחות בנוגע לאסתמה אצל ילדים. אם יש לכם שאלות נוספות, אנא היעזרו בדף זה על מנת לרשום אותן ולהפנותן לצוות המטפל. 24
נספח מס' - 1 רשימת הגורמים מעוררי התקף השכיחים )טריגרים( לפניכם רשימה מפורטת של גורמי התקף שכיחים. כדאי שתסמנו כל אחד מהם, שאתם ו/או ילדכם שמתם לב אליו, כמעורר החמרה במצב האסתמה. יתכן שלא תשלימו את הרשימה מיד בהתחלה, ואולם במשך הזמן, יתאפשר לכם לגלות את רוב מעוררי ההתקף אצל ילדכם. מידע מדוייק על הגורמים המעוררים התקף, יכול לסייע לכם ולילדכם למנוע התקפים על ידי הימנעות מחשיפה אליהם, עד כמה שהדבר ניתן. גורם מעורר התקף אבק ביתי עובש עשן סיגריות הצטננות חיות מחמד שעירות כריות ושמיכות עם נוצות תיקנים )ג'וקים( אוויר קר ויבש ריח בושם חומרי ניקוי ביתיים זיהום אוויר מאמץ גופני עשן מדורות/ עשן מאח ציפורים עצים אבקת פרחים דשא התרגשות יתר לחצים נפשיים צבעי מאכל/חומרים משמרים תרופות מסויימות ספריי מותז ריחות חזקים אחר: סמן/י 25
נספח מס' - 2 הטיפול התרופתי באסתמה כאמור, נוהגים להבחין בין התרופות המונעות הנלקחות לאורך זמן, לבין התרופות להקלת התקף, הנלקחות בעת הצורך לפרקי זמן קצרים, והן בעלות השפעה מהירה. התרופות המונעות השם המסחרי של התרופה בודיקורט, פליקסוטייד, בקוטייד, קיוואר סינגולייר אוקסיס סרבנט השם הגנרי של התרופה בודזונייד, פלוטיקזון, בקלומתזון מונטלוקאסט פורמוטרול סלמטרול הערות אלה הן תרופות המכילות סטרואידים בשאיפה. זוהי קבוצת התרופות היעילה ביותר למניעת התקף אסתמה. תרופות אלו פועלות כתרופות נוגדות - דלקת. לעיתים, מתפתחת פטרת בלוע. ניתן למנוע זאת על ידי שטיפת הפה לאחר השימוש. תרופות בעלות פעילות נוגדת דלקת, לטיפול באסתמה קלה עד בינונית. סינגולייר יעיל גם לטיפול באסתמה במאמץ ולטיפול באנשים רגישים לאספירין. ניתן לילדים מגיל 2-1 שנים: 4 מ"ג בגרנולות. מגיל 6-2 שנים: 5 מ"ג בכדור לעיסה. בגילאי 14-6 שנים: במינון של טבלית לעיסה אחת של 5 מ"ג, פעם ביום. לבני-נוער מעל גיל 15 ולמבוגרים: ניתן כדור במינון של 10 מ"ג, פעם ביום - בערב. תרופות אלה הן תרופות המרחיבות את דרכי הנשימה )מרחיבות סמפונות( הפועלות זמן ממושך. השפעתה של אוקסיס היא גם מיידית. בדרך-כלל, השפעתן של תרופות אלו נמשכת עד 12 שעות, והן עוזרות במניעת התקפי לילה, או התקפים בשל פעילות גופנית. חל איסור להשתמש בתרופות אלו לבד, אלא יש ליטול אותן רק יחד עם סטרואידים בשאיפה. 26
השם המסחרי של התרופה סימביקורט סרטייד השם הגנרי של התרופה בודזונייד + פורמוטרול פלוטיקאזון + סלמטרול הערות שילוב של מרחיב סמפונות ארוך טווח יחד עם סטרואידים בשאיפה במשאף אחד. יעיל לטיפול מונע באסתמה בדרגה בינונית - קשה. תרופות המקלות את ההתקף השם המסחרי של התרופה ונטולין בריקלין אירובנט השם הגנרי של התרופה סלבוטמול טרבוטלין איפרטרופיום - ברומיד הערות תרופות מרחיבות סמפונות הפועלות על הרפיית השרירים המקיפים את הסמפונות. בדרך-כלל, חשים הקלה בנשימה מיד ולכל היותר תוך 10-5 דקות מלקיחת התרופה. תרופות אלו יעילות גם למניעת התקפים הנגרמים מפעילות גופנית מאומצת. זוהי תרופה מרחיבת סמפונות שלא ממשפחת התרופות הבטה 2 אגוניסטיות )ונטולין או בריקלין(. יש לקחת אירובנט רק כתוספת לונטולין או בריקלין ולא בנפרד, ורק ביממה הראשונה להתלקחות. 27
ייעוץ מקצועי )לפי סדר א"ב(: ד"ר רעיה אריאל, יעל בילגוראי, נילי דומב, חיה דן, פרופ' בנימין וולוביץ, ד"ר דורית וייס, ד"ר זאב חורב, פרופ' אשר טל, ד"ר אורית יעקבסון, ד"ר צחי לוטם, ד"ר ניקי ליברמן, תחיה מולכו פלקנברג לופט, פרופ' אבי פורת, איה פרידמן-גבע, כלנית קיי, שרה שלו ריכוז הכתיבה: ד"ר דיאן לוין ואיה פרידמן-גבע עריכה וריכוז הפקה: שוש גן-נוי הנהלה הראשית חטיבת הקהילה האגפים לרפואה ולסיעוד המחלקה לחינוך וקידום בריאות כל הזכויות שמורות 2011 מק"ט 1412007553 לפרטים ולהצטרפות: חפשו אותנו גם ב-