תת 2009-967 - יו"ר - חבר - מ"מ חבר - חבר - חבר - חבר - חבר - חבר - חבר - חבר - חבר - חבר - מ"מ חבר בהשתתפות: גב' ג. אורון אדר' נ. אנג'ל מר ע. אמזלג גב' נ. יוגב גב' ו. פוהורוליס גב' ט. דבורסקי מר י. פרלשטיין מר ט. מגרלי מר מ. ששון גב' י. גרמן מר י. נשרי גב' א. אלרוד גב' ע. ברקאי-נבו - הממונה על המחוז - מתכננת המחוז - נציג מינהל מקרקעי ישראל - נציגת המשרד לאיכות הסביבה - נציגת משרד הבריאות - נציגת משרד הביטחון - נציג משרד התחבורה - נציג משרד השיכון - ראש עיריית חולון - ראש עיריית הרצליה -ראש העיר קריית אונו - נציגת אגודת האדריכלית - החברה להגנת הטבע בנוכחות: עו"ד ח. דרורי-גרנות גב' טלי דותן גב' רחל דוד גב' ענת אלשיך - יועץ משפטי, לשכת התכנון - סגנית מתכננת המחוז - לשכת התכנון - לשכת התכנון - חבר - חבר - חבר - חבר - חבר נעדרו: מר צ. בר מר ר. חולדאי גב' ש. גרינבאום גב' ר. פרום אריכא מר מ. צימרמן - ראש עיריית רמת גן - ראש עיריית תל אביב - נציגת משרד המשפטים - נציגת משרד החקלאות - נציג משרד התיירות תקציר סעיפים 1. נושא - מתחם 33: תכנון מתחם 33 עפ"י תמ"א/ 4 13/ 2. תוכנית - הר/ 2163: מגורים רח' רמות ים הרצליה פיתוח 3. תוכנית - הר/ 4000: שדה תעופה הרצליה 4. תוכנית - הר/ 1900: אזור התעשיה 5. תוכנית - הר/ 2030: תעסוקה-מתחם אלוני ים 6. תוכנית - בב/ 814: שינויי יעוד קרקע משטחי מסחר ותעסוקה למגורים 7. תוכנית - רג/ 1420: שביל מחבר בין רחובות גרנדוס וכנפי נשרים 8. תוכנית - רג/ 791/ ג: שימור וילה נויפלד ותוספת 5 יח"ד 9. תוכנית - תא/ 2658 ד/ : קרית עתידים- הרחבת שימושים 10. תוכנית - תא/ 3654: שימור מבנה קופ"ח זמנהוף ויעודו למגורים 11. תוכנית - תא/ 2680: נוה שרת מזרח 12. תוכנית - תא/ 3700: תוכנית מתאר לצפון מערב העיר למגורים,מסחר, מלונאות 13. ישות כללית - ניקוז/ תגפ/ 2: 08/ הסדרת נחל כופר בקטע שכונת ידידיה 14. תוכנית - גב/ 460: בנין מגורים מעל למסחר 15. תוכנית - רג/ 1405: אכסניה לחייל הבודד 1
1. מתחם 33: תכנון מתחם 33 עפ"י תמ"א/ 4 13/ הוחלט: רקע גבולות התכנון העקרוני מבוססים על מתחם 33 כפי שמסומן בתמ"א 4 13/ המתוחם הים במערב, מלון השרון בצפון, מלון דן אכדיה בדרום ורחוב וינגייט במזרח. מדובר על רצועת חוף המהווה את הטיילת של הרצליה כשמצידה המערבי מצויים המלונות ומהצד המזרחי - מגורים. מסמך התכנון המתחמי העקרוני החלקי שהוצג לועדה מתווה עיקרים לנושאים הכלולים בתמ"א ומציע כלים למימושה (תכניות מפורטות, תכניות נופיות) ובעיקר כולל בשלב זה התייחסות לצירים הירוקים הרוחביים המופיעים בתמ"א והמקשרים בין העיר והחוף, לציר שלאורך רחוב רמות ים- טיילת עליונה, מסחר וסימון חציית הצירים הירוקים את רחוב רמות ים. כמו כן ישנה התייחסות להיקף התנועה הרצויה לאורך הרחוב. רצועת החוף בהרצליה נחלקת למספר חלקים באפיונים השונים זה מזה: החלק הדרומי (מתחם ( 30 אינו מפותח עדיין, אזור המרינה (מתחם 32 א', 31), אזור המלונאות לאורך רמות ים (מתחמים 32, 33 ו- 33 א'), ציר ירידה לחוף (מתחם 34), אזור מגורים (מתחם 35), גן לאומי סידני עלי (מתחם 36), אפולוניה ותע"ש נוף ים (מתחם 37). החלטה לאחר שהוצג התכנון המתחמי העקרוני החלקי, מחליטה הועדה: א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. היקף המסחר שנקבע בתמ"א 4 13/ במוקד הפיתוח הבינוני 1,500 מ"ר עיקרי ושרות יפוזר במוקדים הבאים - בחזית הרחוב מדרום למלון השרון, בחזית הרחוב מעל חוף זבולון, שני מוקדים בירידה לחוף זבולון, בחזית הרחוב מצפון למלון אוקיינוס ובחזית הרחוב מול רחוב האצ"ל. מוקדים אלו יסומנו בכוכביות סגולות ומיקומם יירשם במקרא של תשריט הטיילת העליונה. סה"כ שטח רצפות מפוזר עד 1,500 מ"ר (עיקרי ושירות), בנוסף או כחלק מזכויות קיימות. בצדו המזרחי של רחוב "רמות ים" יוכל מוסד תכנון לשקול אופציה לשימוש מסחרי בכל תכנית ותכנית. לצרף חתך עקרוני של ציר ה אורך וצירי הרוחב רחבי המדרכות, שבילי אופניים, נטיעות, פרגולות וכד'. חתכים אלה יועברו להתייחסות משרד התחבורה בטרם העברתם לולחוף. משרד התחבורה ימסור התייחסותו תוך שבועיים מיום קבלת החומר. בטבלה המפרטת את התכניות למיסוד הצירים לציין את היזם (עיריה, פרטיים) ואת לוח הזמנים המוצע להן. תנאי להוצאת היתר הבניה הראשון בסביבת חציית הצירים הרוחביים את טיילת רחוב רמות ים יהיה פיתוח חצית הציר כמוקד המהווה פוטנציאל לפיתוח, כולל מסחר מוטה ים וכד' להמליץ בפני הולחו"ף על אישור התכנון העקרוני של מתחם 33 באופן שיאפשר אישור תכניות מפורטות בתחומו. מסמך זה יהווה מסמך מדיניות מנחה והתכנון הסטטוטורי הוא שיקבע. התכנית המתוקנת תועבר לולחו"ף לאחר עריכה טכנית בתאום עם לשכת התכנון (תשריט, חתכים, דף הסבר, טבלאות, עקרונות עיצוב ותכנון, הנחיות למלונאות ולחזיתות לרמות ים ולשצ"פ ). השלמות מתחם נדרשות: השלמת עיקרי התכנון למתחם על פי האמור בתמ"א 4 13/ תעשה בהתאם להנחיות שתוציא לשכת התכנון לוועדה המקומית. הועדה רושמת בפניה את הודעת מהנדסת העיר לפיה העבודה תושלם בהקדם האפשרי ובכל מקרה טרם דיון בתכניות נוספות במתחם. 2
2. הר/ 2163: מגורים רח' רמות ים הרצליה פיתוח הוחלט: בהמשך להחלטת הוועדה מיום 14.4.08 מחליטה הוועדה לתקן את סעיפים 1 א. ' ו- 1 ה. ' בהחלטתה הנ"ל כדלקמן: א. סעיף 1 ה. '. יירשם כדלקמן: תשקל ע"י הוועדה המקומית אופציה לחזית מסחרית בשטח בין 150 ל- 225 מ"ר. ב. סעיף 1 א. '. יתוקן: מס' יח"ד יהיה 35 בשטח עיקרי של 5,275 מ"ר מתוכם שטח של 150 עד 225 מ"ר כאופציה לשטח מסחרי. בנוסף 1,575 מ"ר שטח עיקרי למרפסות/גינות מקורות. 3. הר/ 4000: שדה תעופה הרצליה הוחלט: הוועדה בישיבתה מיום 24.09.2007 דנה בתוכנית והחליטה להעביר המלצה למועצה הארצית לגרוע את שדה תעופה הרצליה מתמא/ 15 וזאת מהטעם שאין אפשרות לקדם תכנית מפורטת ללא הגשת כתב שיפוי כנדרש בתמא/ 15 על החלטה זו הוגש ערר למועצה הארצית וזו החליטה כי הוועדה המחוזית תדון בתכנית וקבעה כי תנאי להפקדתה בפועל יהיה הגשת כתב שיפוי. 1. הועדה דנה בתכנית והחליטה כדלקמן: 1.1. שדה תעופה הרצליה ממוקם בלב מרקם עירוני מיושב ופעיל, ונמצא בסמיכות לבתי מגורים. 1.2. הואיל ומדובר בשדה תעופה זמני עפ"י תמ"מ 5, בהיותו איזור לפיתוח עירוני מובהק ובשים לב למיקומו הבעייתי של השדה, קבעה הועדה כבר בשנת 2001 כי לא תתאפשר הרחבה מעבר לפעילות האווירית והקרקעית הקיימת, תוך שהובהר שהכוונה כי לא יורחבו שטחי הפעילות. התכנית מציעה הרחבה ניכרת של שטח השדה בכ- 100 דונם נוספים (מ- 160 דונם לכ- 260 דונם) וקובעת ארגון מחדש של השימושים ומיקומם מחדש בשדה התעופה. תכנון זה אינו עולה בקנה אחד עם העמדה העקרונית של הועדה הנגזרת בין היתר מזמניותו של השדה, כפי שזו גם קיבלה ביטוי לאחרונה בהחלטת הממשלה בנושא תכנית אב לשדות התעופה בישראל, במסגרתה הוחלט על בחינת חלופה לשדה תעופה הרצליה באזור עין שמר, ובהתחשב באמור קידום תכנון מפורט. 1.3. לפיכך, הועדה מחליטה שלא לאפשר הרחבת שטח השדה וארגונו ובינויו מחדש כפי שמוצע בתכנית שמונחת בפני הועדה ולדחות את התכנית במתכונת המוגשת. 2. הועדה מפנה תשומת לב מגישי התכנית כי תהיה מוכנה לדון בתכנית מתוקנת על פי ההערות כדלקמן: 2.1. היקף שטח השדה המוצע בתכנית יהיה בהתאם לשטח השדה הקיים (כ- 160 דונם). הסדרת שדה התעופה לרבות התאמת המסלול, אזור התחזוקה וחניות המטוסים יהיו במסגרת השטח הקיים. עוד מציינת הועדה כי ככל שהשטח לא יאפשר חניה תקינה של המטוסים יצומצמו מס ' חניות המטוסים והשטח לא יוגדל לצורך כך. ככל שיוצעו המרות של תאי שטח (כגון ה"בליטות" בצפון ובצפון מזרח לשדה הקיים) מטעמים פונקציונליים, או הגדלה מזערית של שטח השדה, ויוכח לוועדה כי הגדלה זו הכרחית וחיונית לצורך תפעול בהיבט הבטיחותי, והכל ללא פגיעה בחורשה הקיימת מדרום לשדה התעופה הקיים ובערכי הטבע הקיימים, תשקול הועדה חלופה זו. 2.2. תנאי להפקדת התכנית יהיה הגשת כתב שיפוי לועדות המקומיות בשני המחוזות כאמור בתמ"א 15 וכפי שנדרש בהחלטת ועדת משנה לעררים של המועצה הארצית. 2.3. תנאי להפקדת התכנית יהיה הטמעת חוו"ד המשרד להגנת הסביבה לתסקיר ההשפעה על הסביבה. 2.4. תנאי להפקדת התכנית יהיה הגשת סקר בטיחות טיסה שיוכן על פי הנחיות מקצועיות של משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית וקבלת חוות דעתם לרבות השלמות ותיקונים בהתאם. 2.5. תנאי להפקדת התכנית יהיה קבלת אישורים של שר התחבורה ונציג שר הביטחון בוועדה המחוזית בהתאם לאמור בתמ"א 15 (פרק ג' ס"ק 1). 2.6. תחום התכנית- יסומנו גבולות לתכנית בעניינים הבאים: - גבול לצרכי מקרקעי שדה התעופה. - גבול הגבלות בניה והשפעות השד"ת. - גבול השקמ"א (שימושי קרקע ליד מתקנים אוויריים). 3
- גבול לשם מזעור סכנת ציפורים לתעופה. - גבול מגבלות בגין רעש מטוסים. 2.7. בתום חמש שנים מיום אישורה של תמ"מ/ 5 תפקע התכנית, יבוטל ייעוד השדה כשדה תעופה ולא יתאפשר המשך השימוש בו. הועדה המחוזית תהיה רשאית להאריך את תוקפה של תכנית זו בחמש שנים נוספות לכל היותר. 2.8. מסמכים מתוקנים יוגשו ללשכת התכנון המחוזית בתוך פרק זמן של חודשיים והתכנית תובא לדיון במליאת מאי 2009. 2.9. היה ולא תוגש תכנית מתוקנת בהתאם לאמור, תראה ועדה זו כאילו משכה רשות שדות התעופה ידיה מהתכנית וזו תדחה עם המלצה חוזרת למועצה הארצית לגרוע את השדה מתמ"א 15. 4. הר/ 1900: אזור התעשיה הוחלט: הוראות תכנית הר/ 1900 המאושרת קובעות כי תנאי לתוספת זכויות בניה מעל 525,000 מ"ר יהא ביצוע המטלות התחבורתיות המפורטות בתכנית, קבלת חוות דעת משרד התחבורה ואישור הוועדה המחוזית. הוועדה קיבלה דיווח כי המטלות כאמור בתכנית אכן בוצעו והוצגו לשביעות רצון נציג שר התחבורה בוועדה.נציג משרד התחבורה מציין כי על הוועדה המקומית להשלים את החניות במלוא זכות הדרך ברח' "גלגלי הפלדה". לאור האמור מחליטה הוועדה כי ניתן לאשר הוצאת היתרי בניה מעל 525,000 מ"ר ועד ל- 575,000 מ"ר, על פי התכנית המאושרת הר/ 1900 לאזור התעסוקה בהרצליה. 5. הר/ 2030: תעסוקה-מתחם אלוני ים הוחלט: לבקשת ראש העיר, הוחלט לשוב ולדון בישיבה הבאה. 6. בב/ 814: שינויי יעוד קרקע משטחי מסחר ותעסוקה למגורים הוחלט: להפקיד את התכנית לאחר שתתוקן ובתנאים הבאים: 1. א. ירשם בהוראות התכנית כי הכנת תכנית הפיתוח לכל תחום התכנית המהווה תנאי להיתר בניה תכלול בין היתר גם התייחסות לשבילים ומדרכות ברחובות ההיקפיים, הסרת עמודי חשמל והטמנת קו מתח, גינון, תאורה, ריהוט גן, מתקני משחק ונטיעת עצי צל בוגרים בכמות של לפחות 45 עצים ויותר לפי שיקול דעת מהנדס העיר, אשר יתפזרו בכל תחום התכנית. ב. תנאי לאיכלוס יהיה השלמת ביצוע השטחים הציבוריים על פי תוכנית הפיתוח. 2. הרחבת תחום התכנית ושינוי השטח המסומן "אפור" "מסחר מיוחד" (דרומית לשצ"פ וצמוד למגרש 101) למגורים או שצ"פ לפי שיקול דעת הוועדה המקומית. 3. השלמת המסמכים עפ"י חוו"ד משרד הבריאות להמצאות בתחום רדיוס מגן ברמה ג' במכתבם מיום 13.2.09. 4. השלמת המסמכים עפ"י חוו"ד יועץ התנועה ללשכת התכנון מיום 12.12.08. 5. תיקונים טכניים בתיאום עם לשכת התכנון. הוועדה מפנה תשומת לב הוועדה המקומית כי לעת הוצאת היתרי בניה בתכנית בב/ 701 לכיוון המגורים תידרש חוו"ד סביבתית והטמעת מסקנותיה בהיתרי הבניה. חוו"ד תתייחס למניעת מטרדים מפעילות המבנה בב/ 701, למגורים המוצעים בתכנית זו. 7. רג/ 1420: שביל מחבר בין רחובות גרנדוס וכנפי נשרים הוחלט: להוריד את התכנית מסדר היום. 4
ד/ 8. רג/ 791/ ג: שימור וילה נויפלד ותוספת 5 יח"ד הוחלט: להפקיד את התכנית לאחר שתתוקן ובתנאים הבאים: 1.זכויות הבניה סך יח"ד שיותרו 6 יח"ד. א. סך השטחים העיקריים 1,437 מ"ר, סך שטחי השירות העיליים 574 מ"ר. ב. 15 ג/ 340/ לא ניתן יהיה להוסיף שטחים מעבר לקבוע בתכנית זו בגין תכנית רג/ ג. (מחסנים) ורג/ 340/ ג/ 21 (חדרי יציאה לגג). הקומות 2 קומות וחדר יציאה לגג מעל קומת מרתף. קומת המרתף תהיה עפ"י מס' ד. הוראות תכנית רג/ 340/ ג/ 3. יקבע בהוראות התכנית כי תנאי לתוספת זכויות הבניה עפ"י תכנית זו (תוספת יחידת ה. דיור אחת) יהיה שימור "וילה נויפלד". במידה והמבנה לשימור יהרס, זכויות הבניה יהיו עפ"י התכנית התקפה 5 יח"ד. 2.שצ"פ לא תותר בניה מעל השצ"פ ומתחתיו למעט מתקנים וריהוט גן. א. השצ"פ יחבר בין המפלסים של רח' "אלונים" לבין המבנה לשימור תוך הבטחת ב. רציפותו ופיתוחו באופן שיאפשר את חשיפתו המירבית של המבנה לשימור. לא תתאפשר כניסה לרכב דרך השצ"פ. סטייה מהוראה זו תהווה סטייה ניכרת. ג. 3.תנאים למתן היתר בניה א. הבטחת שימור הבניין הקיים (וילה נויפלד) ואישור מהנדס העיר לתיק תיעוד מפורט ונספח השימור. אישור תכנית לפיתוח השצ"פ עפ"י הנחיות סעיף 2 ב' לעיל. ב. תנאי למתן היתר בניה למבנה האחרון יהיה השלמת פיתוח השצ"פ עפ"י תכנית הפיתוח ג. לשצ"פ כאמור. 4. תנאי לאכלוס המבנים יהיה השלמת שימור "וילה נויפלד" עפ"י תיק התיעוד ונספח השימור המאושר. 5. תיקונים טכניים בתיאום עם לשכת התכנון. : קרית עתידים- הרחבת שימושים.9 תא/ 2658 הוחלט: להפקיד את התכנית לאחר שתתוקן ובתנאים הבאים: תותר תוספת שימושים של משרדים, מלונאות עסקית, חדרים לכינוסים ושימושים לרווחת המשתמשים בקרית עתידים, כשימושים נוספים לשימוש העיקרי של תעשיה עתירת ידע. תיקונים טכניים בתאום עם לשכת התכנון..1.2 10. תא/ 3654: שימור מבנה קופ"ח זמנהוף ויעודו למגורים.1 הוחלט: להפקיד תכנית לבנין מגורים שחלקו שימור וחלקו בניה חדשה תואמת את הבניין המקורי וזאת לאחר שתתוקן ובתנאים הבאים: זכויות בנייה: א. ב. ג. סך השטחים העיקריים יהיה 4,400 מ"ר. תותר תוספת של עד 10% נוספים לשחזור אלמנטים דקורטיביים. מספר יח"ד - 51 יחידות דיור. הבניין יהיה בן 4 קומות, וקומה חמישית חלקית בנסיגה מקו הבניין. במידה ובמגבלות קווי הבניין לא ניתן יהיה לנצל את זכויות הבניה ניתן להגדיל את תכסית הקומה החמישית ב- 150 מ"ר וזאת בתנאי אישור מחלקת השימור בעיריית ת"א. 5
ד. א. ב. זכויות הבניה על פי התוכנית יהוו סף עליון ומותנות במגבלות קווי הבניין, הגובה והוראות העיצוב והבינוי שנקבעו בתכנית. זכויות שלא ניתן יהיה לנצלן לעת הוצאת היתרי בנייה במגבלות אלו יפקעו ויבוטלו. התכסית הפנויה במגרש (על הקרקע ובתת-הקרקע) תהיה בהיקף של 15% לפחות לצורך חלחול מי נגר ולנטיעת עצים. החניה תהיה על פי התקן התקף לעת הוצאת היתרי בניה ותמוקם במרתפי החניה. יותרו שימושים נוספים במרתף עפ"י המפורט בתוכנית בסעיף 4.1.1 וזאת בתנאי הקצאת מלוא החניה על פי התקן. יתווספו חניות לאורחים בסך 20% מתוך מספר יח"ד. תא/ 2680: נוה שרת מזרח.2.3.11 הוחלט:לאור כוונת עת"א-יפו לקדם תכנון חלופי מתארי לאזור "נווה שרת מזרח" כחלק מתכנית המתאר הכוללת העירונית ובהתאמה לה או במסגרת תכנון רובעי לאזור זה (רובע צפון מזרח), ולנוכח הודעת עת"א-יפו שאין בכוונתה לקדם את התכנית כמוצע, מחליטה הוועדה המחוזית לבטל את החלטתה להפקדה ולסיים את הטיפול בתכנית במתכונת זו. 12. תא/ 3700: תוכנית מתאר לצפון מערב העיר למגורים,מסחר, מלונאות לנוכח אי התאמות מסוימות בין תוכנית תא/ 3700 לבין תממ/ 5 ו-תמא/ 37 מחליטה הוועדה כדלקמן:.1 תממ/ 5 א. בתחום תממ/ 5 ובצמוד לדרך חיפה- סומנו יעודים של מוסדות ציבור בינעירוניים ומטרופוליניים וכן שטח לפארק עירוני ראשי אשר אינם תואמים תא/ 3700 ותמא/ 4. 13/ ב. במסגרת ההחלטה לאשר את תממ/ 5 נוספו להוראות התממ סעיפי גמישות לעניין מוסדות ציבור בינעירוניים ומטרופוליניים. בהתאם לסעיפים אלה ניתן בין היתר לשנות פריסת אזור למוסדות ציבור עירוניים, בינעירוניים ומטרופוליניים מבלי לגרוע מסך השטחים הפתוחים או למנוע רציפותם. ג. בהתאם לכך, מחליטה הוועדה לשנות את התפרוסת של מוסדות הציבור העירוניים והמטרופוליניים כך שימוקמו בתחום מגרשים בצ/ 1 ו- בצ/ 2. סך השטח המיועד ליעוד זה בתחום המגרשים לא יפחת מכ- 45 דונם. הוועדה מציינת כי הקצאת שטחים אלה לא גורעת מפרוגרמת השטחים הציבוריים הנחוצים לצורך התכנית. ד. לנושא הפארק העירוני- הוועדה מציינת כי מיקומו נקבע מדרום לדרך הנופש כהמשך לציר הנופש שממערב ובהתאם לעקרונות תמא/. 4 13/.2 תמא/ 37 בהחלטת הוועדה מיום 24.3.08 נקבע בסעיף 11 כי תנאי להפקדת התכנית יהיה הקלה מתמא/ 37. לאור העובדה כי עדיין לא ברורה מדיניות משרד התשתיות בנושא, מציאת הפתרון לנושא יארך זמן ניכר. לפיכך, מחליטה הוועדה, על מנת שלא לעכב את הפקדת התכנית, לשנות את החלטתה מיום 24.3.08 ולקבוע כי ההקלה לתמא/ 37 תהיה תנאי למתן תוקף ולא תנאי להפקדה. הוועדה מדגישה כי הפתרונות לתואי על פי תמא/ 37 לא יהיו בפארק החופי ובכל מקרה לא ברצועה החולית ובתחום המצוק, טיילת המצוק וסביבותיה. 13. ניקוז/ תגפ/ 2: 08/ הסדרת נחל כופר בקטע שכונת ידידיה הוחלט: לבקשת מהנדס העיר תל אביב לדחות את הדיון לישיבה הבאה, החליטה הוועדה לדון בתכנית בישיבה הבאה. 6
14. גב/ 460: בנין מגורים מעל למסחר הוחלט: הוועדה החליטה להפקיד את התכנית ב- 19.6.2006. בין התנאים בהחלטה להפקדה נדרש אישור המעצה הארצית להקלה מתמא/ 23 א/ / 2. המועצה הארצית דנה במספר ישיבות והחליטה על צמצום הרצועה רק ב- 23.9.08. מאחר וחלף המועד למילוי התנאים עפ"י סעיף 86 (ב) ועל מנת להפקיד את התכנית, מחליטה הוועדה לחדש את החלטתה והתנאים שנקבעו בה. 15. רג/ 1405: אכסניה לחייל הבודד הוחלט: לאחר בחינה נוספת של הוראות תממ/ 2 5/ ולמען הסר ספק, החליטה הוועדה להבהיר את החלטתה מיום 14.4.08 באשר למתחם א' כדלקמן: הוועדה ערה להוראות הייחודיות שנקבעו בסעיף (6) 4 לתממ/ 2 5/ לגבי בניה בשטח ציבורי פתוח ברמת גן, אך היא סבורה כי במקרה דנן יש טעמים מיוחדים לחרוג מהוראות אלה בשים לב לכך שהבניה המוצעת היא למעשה הרחבה של מתחם בנוי קיים והגבלת הבינוי במתחם ב' הנמצא בשטח אחר של הפארק המיועד לשטח "פנאי ונופש אינטנסיבי וספורט", ובנוסף מהטעמים שפורטו בהחלטת הוועדה מיום 14.4.08 והכל עפ"י סמכות הוועדה בסעיף 4 (ב) לתממ/ 2. 5/ באשר למתחם ב', מחליטה הוועדה לתקן את סעיף ב'( 3 ) בהחלטתה מיום 14.4.08 ולקבוע כי במתחם זה יותרו השימושים המותרים עפ"י תממ/ 2 5/ בשטח "לפנאי נופש אינטנסיבי וספורט" ככל שאינם כרוכים בבניה, למעט 100 מ"ר מעל מבנה תת קרקעי, כאמור בסעיף ב/ 1 להחלטה מיום.14.4.08 יו"ר הוועדה מזכירת הוועדה 7
תמליל הישיבה מר נשרי: גילה, סליחה, ברשותך, לפני שמתחילים, כל ראשי הרשויות קיבלו מכתב שברישא שלו את כותבת שהועדה במתכונתה הנוכחית הסתיימה. לא, זה לא, לא הסתיימה עד שלא מונה מישהו אחר. גב' רחל דוד: כהונת הוועדה הסתיימה,אך אם לא נכנסה לתפקידה ועדה מחוזית חדשה,תמשיך הוועדה הקודמת שישה חודשים נוספים בכהונתה. מר נשרי: אין בעיה. אנו מחכים לקבל את כל ההמלצות של ראשי הרשויות ואז נפנה לשר הפנים למינוי נציגי הצבור. מרחב תכנון מקומי הרצליה - - - - בהשתתפות: גב' דורית רגב מר עמיחי פרידמן גב' גל קארו מר בארי צ'רניאבסקי לשכת התכנון לשכת התכנון לשכת התכנון שמאי, יועץ ללשכת התכנון - - בנוכחות: אדר' דניאלה פוסק גב' הדס נוחם מהנדס העיר הרצליה עיריית הרצליה סעיף : 1 נושא מתחם 33: תכנון מתחם 33 עפ"י תמ"א/ 4/13 הרצליה סעיף מספר 1 לסדר היום: נושא מתחם 33: תכנון מתחם 33 עפ"י תמ"א/ 4/13. אנחנו דנים בהצעה העקרונית למתחם 33 על פי תמ"א/ 4/13 המתחם שמתחיל צפונית למלון אכדיה, וכולל את מלון השרון. צפונית לו זה האזור של ירידה לחוף מאזור של כיכר דה שליט. אנחנו כבר דנו בועדה בתכנון עקרוני, בנושאים שקשורים במתחמים אחרים שבתחום תמא/ 13/.4 הדיון הזה הוא דיון של הועדה המחוזית. אחר כך יהיה דיון בהשלכות של התכנון העקרוני הזה גם בתכנית של מלון האשל, אבל הדיון עכשיו הוא במתחם 33. אנחנו נדרשים לדון במתחם על פי הוראות תמא/ 4 13/ בראייה העקרונית של המתחמים, וזה מבחן מאד מורכב לוועדות המקומיות ולוועדה המחוזית, כי כשאנחנו מדברים על תכנון סטטוטורי, אנחנו יודעים איך עושים תכנית סטטוטורית, בין אם היא תכנית מתאר, ובין היא תכנית מפורטת. ברגע שמדובר על התכנון העקרוני, אנחנו צריכים לקחת על עצמנו אחריות מאד גדולה, ולהעמיק באמת ככל שניתן, ולטפל בכל הנושאים שדורשים טיפול, ולעשות את זה נכון. אז אני אומרת את זה לנגד עינינו, כי באמת לא החלטה במתחם אחד, לא זהה לתבנית ההחלטה, אפילו, במתחם אחר, וצריך לזהות מה הנושאים העקרוניים שחייבים לתת תשובה. אנחנו כבר ראינו במתחמים אחרים באיזה נושאים הולחוף שם דגש לפני אישור המתחמים. והמתחם הזה יובא לולחו"פ לפני הפקדת מלון האשל וכל תכנית מפורטת עתידית בשטח המתחם תתאם לעקרונותיו. העבודה נעשתה עם מינהל הנדסה של הרצליה, דניאלה פוסק, הדס נוחם, אז זה מסמך שאתם תציגו אותו. 8
א/ הסוגיות יהיו: מעברים אל החוף, צירים מזרח מערב, רציפות תנועה לאורך החוף, הטיילות, החוף, המצוק, והחיבור של הצירים הרוחביים אל הטיילת וחיזוק הפעילות בים ולאורכו, דרך איזה מנגנונים סטטוטוריים זה יקרה. זאת הייתה ההנחיה העקרונית שנתתי לעיריית הרצליה, כיוון שזה לא תכנית סטטוטורית, מה שהיא צריכה לעשות, זה לעגן. לקחת כל נושא ציבורי שלא היה לו אבא, אם לא ליצור את ההכרח ואת המנוע לתיקון שלו. לחבר אותו עם איזה שהיא עשייה סטטוטורית, או עשייה שהיא פורמלית בכל מישור של תכנון ובניה בהמשך הדרך. אדר' דניאלה פוסק: אנחנו מביאים היום את המתחם הראשון, את מתחם 33, עם תוכנית עקרונית, והוא הראשון, מכיוון שבהחלטה להפקדה של התב"ע שתבוא לדיון מיד אחריו, מלון אשל, נקבע שטרם העברת התוכנית לולחו"פ תובא בפני הוועדה המחוזית חלוקת מתחם 33 למתחמי משנה. בעצם האמירה הזאת גלגלה אותנו להכנת התוכנית העקרונית, בשיתוף פעולה עם לשכת התכנון. אנחנו נציג תיכף את הדברים, תראו שבאמת הדברים מאד, מאד משתלבים עם האמירות של מתכננת המחוז. אני חייבת רק להגיד שאנחנו, המתחם הזה הוא בעצם חלק ממערך מאד מקיף של עבודה שנעשתה על ידי אגף ההנדסה שניתחה את כל, את כל המתחמים, את כל רצועת החוף. עבודה מאד מקיפה, שתמצית ממנה אנחנו מראים כאן בהקשר של המתחם הזה. אני מבקשת מהדס להציג את המצגת, ואז נוכל להמשיך קדימה. גב' הדס נוחם: עיריית הרצליה מקדמת את תכנון המתחם כחלק מתוכנית כוללת של כל קו החוף. דניאלה הרחיבה על זה, אני לא ארחיב, אבל זה מאד חשוב להגיד שהגענו לזה עם צוות שהתחיל לבדוק את כל קו החוף כולו. יש לנו פה את הגבול של המתחם לפי תמ"א/ 4/13, ובו שימושים, רק רגע, שימושים, שימושים, אני מדגישה, שקיימים לאורכו. אני מבקשת מכם להתרשם מהשקופית, אני לא עוברת עליהם כרגע. גם המלונות, גם המבנים שנמצאים לאורך החוף. כיוון שאנחנו עובדים על הרקע, המתחם כולו, אני מבקשת להדגיש, הוא מתחם מבונה ומאוכלס, ויש לו ברקע תוכניות סטטוטוריות שאיפשרו את המצב הזה. קודם כל יש לנו ברקע את תמ"מ/ 5, שאגב גם כן היה לה ציר ירוק בתוך התוכנית, שהוא לא זהה לצירים שיש לנו עכשיו בתמ"א/ 4/13. תמ"א - 13 שהיא בתוקף, אני מבקשת להזכיר, זאת התוכנית לחופים שקיימת עכשיו, נותנת בתוך האזור, אנחנו תחמנו את האזור של המתחם 33. ותמ"א/ 4/13, על שלושת ציריה בתוך המתחם הזה. במוקד הבינוני שיש באזור של צופי ים. תוכנית המתאר של הרצליה משנת ' 253 1961, גם כבר מתייחסת בשעתו לחוף הים, מגדירה חוף רחצה, שצ"פ באזור בנוי, וגם תוכנית האב, שאין לה מעמד סטטוטורי, היא תוכנית מאד משמעותית שעשתה ניתוח מאד יפה של המצב בשנת 1974, שחלק ממנו יש לו משמעות עד היום. גם כן הגדירה בהחלט את האזור של חוף. האזור של הבינוי, אגב, שגובל, הוא בינוי צמוד קרקע. זה בית ספר, ומוקד מסחרי. זה התשריט של המצב כיום, הקיים היום של יעודי קרקע מאושרים. זה להתרשמותכם. יש לנו שימושים שונים לאורך החוף היום. נעבור עליהם בקצרה. אני רוצה להדגיש את הנושא של המסחר, צבענו מסחר, את מסעדת פיקאסו ואת מדיקל סנטר שנמצא במקום הזה. מגורים, כמו שאתם רואים, מגיעים עד, עד החוף, ככה בנוי האזור הזה שהוא מרכז החוף בתחום מתחם 33. שטחים ירוקים, שוב שטחים נרחבים של חנייה, אנחנו מציגים אותם כאן. וסך הכל היום 317 מקומות חנייה מוסדרים. כמובן שיש מצבי לחץ, ויש מגרשים שמשמשים לחנייה בזמן הזה. היקף המסחר לפניכם. יש לנו מסעדות, אנחנו מדברים על שימושים הקיימים. ואנחנו מראים פה גם את חוף השרון, כפי שהוא גם עובר בחלק הצפוני, מעל המתחם שלנו. שירותים ציבוריים - הכוונה ל"פסיליטיס", לשירותי חוף שנמצאים באזור הזה. אנחנו רק נציץ על הנושא של נגישות. הנושא, במתחם 33 יש לנו חלק נרחב של מצוק. הנגישות היא לא מיידית מכל אזור ואזור לחוף הים. יש לנו פה כמה אזורים שאנחנו מראים אותם. אזור שניתן לרדת זה ליד בית קפה של מלון השרון. אזור שהוא למטיבי לכת, כמו שמראה, מראה האייקון הזה באזור של מול הצוק. את מתכוונת לשבילים מסודרים על גבי המצוק או שבילים מאולתרים? גב' הדס נוחם: אני לא מתכוונת בשום אופן לפתרונות חדשים במצוק. אנחנו מדברים עכשיו על שימושים, ואני מדברת על האפשרויות לרדת לחוף הים שקיימות שם מאז ומתמיד. פה אנחנו מראים את החתך של אזור רחוב רמת ים. אנחנו אחר כך נתמקד בו במסמכים שתלויים פה על הקיר. 9
חוף זבולון - באזור של צופי ים. תיכף נראה, שבו נמצא גם המוקד. ובחלק הדרומי, על יד מלון דניאל, ששם באמת זה מקום שניתן לרדת, אם ממש מתעקשים, משם. עכשיו, יש לנו, האזור כמו שאמרנו, לא רק מאוכלס, יש עליו תוכניות ופוטנציאל תכנוני קיים. אנחנו נסתכל, זה מלון השרון שבוצע בחלקו, ויש עליו עדיין זכויות במסגרת תב"ע קיימת שלא מומשו. יש לו זכויות שלא מומשו. גב' הדס נוחם: כן. יש לנו את מלון האשל, שזה התוכנית שתדון עכשיו פה בהמשך, שנמצאת כאן, תוכנית בתכנון עם החלטה להפקדה של הועדה המחוזית. פאת ים - באזור המרכזי, שהיא בדרך לוועדה המחוזית. ויש לה המשך גם באזור אחר. יש לנו את טיילת החוף, היא לא תכנית סטטוטורית, היא מקודמת באמצעות היתר לאורך החוף. יש מעלית מדרום למתחם שלנו, שנמצאת על גבי טיילת החוף, ובהמשך אנחנו שוב סוגרים דרומה, ככה, על הקצה של התמונה מתחיל האזור של דן אכדיה, שגם כן התכנון שלו הוא מתקדם, והוא, ככל שמגיע לנושא שלנו, יאפשר טיילת עליונה, פיתוח של טיילת עליונה. את זה אנחנו מראים לכם חתכים שונים של רחוב רמת ים, כדי להסביר על רקע זה שחוף רמת ים נמצא בתכנון לביצוע. מכיוון שיש לו את זכות דרך מאושרת, והחברה הכלכלית מתכננת אותו לקראת ביצועו. כאשר התכנון כרגע לא מתקדם בגלל המצב הכלכלי, אבל אני רוצה להדגיש שיש לנו מגוון רחב של תוכניות בשלבים שונים באזור הזה, לגמרי לא סטגנטי. זאת תמ"א/ 4/13 על צירי המוקד שלה. כאן זה באמת רק לשם התרשמות עם תמונות שמראות מאיפה הם צולמו, לאורך הצירים האלו. הצופי ים פה זה המקום של המוקד. הצעת התכנון שלנו, כפי שהתגבשה, בעבודה מול הועדה, מול לשכת התכנון, כוללת שני תשריטים ודברי הסבר, שתיכף אנחנו נסביר עליהם קצת יותר באריכות, וזה גם המסמך שאנחנו חושבים להגיש אותו. המצגת היא רקע. התשריט הזה, שתיכף אנחנו נסביר אותו יותר בפרוטרוט, מראה את המאפיינים העיקריים של תמ"א/ 4/13, שזה הצירים, והמוקד, וכך הלאה, ואיך אנחנו מתכוונים לטפל בהם באמצעים תכנוניים, בהמשך, בתוך המתחם הזה. התשריט השני הוא מדגיש את הטיילת העליונה, מאחר שאנחנו רואים בטיילת העליונה מרכיב מאד חשוב ודומיננטי, אורכי, שלא יושב לגמרי בתוך המתחם הזה שמחולק רוחבית על כל המשמעות שלו, והוא חודר החוצה ופנימה מהמתחם, מכיוון שיש לו המשך שיבוא. הטיילת הזאת איננה רק חלק מן מהמתחם בעצמו, היא טיילת אורכית. הטיילת פה אצלך זה הכביש? גב' הדס נוחם: כן. הטיילת כן. והחתך שלך, תיכף את תיראי למה אנחנו מרשים לעצמנו לקרוא לכביש טיילת, אנחנו תיכף נסביר יותר בפרוטרוט על החתך, את הניסיונות לאפיין ולתכנן אותו, הראיתי קודם במסגרת התוכנית לביצוע. אלה דברי ההסבר. המסמך הזה, אנחנו קוראים לו: מצב קיים ומוצע. ואנחנו, אני רוצה להתייחס לצירי הרוחב הירוקים של תמ"א/ 4/13. דבר ראשון הציר של רחוב נילי שעוקב אחר הרחוב לפי תמ"א/ 4/13 עד שנפגש ברחוב רמות ים. ואנחנו אומרים ככה: מכאן עד כאן הציר הזה נמצא בתוך רחוב קיים המוביל לחוף הים, שאנחנו לא רואים מקום לשנות אותו. אנחנו גם, לצורך העניין הזה, בהשגות לתמ"א/ 4/13 ביקשנו להשאיר על כנם את אותם רחובות שכבר היום מתפקדים כצירים פתוחים, ויש להם את כל האיכויות למעבר הולכי רגל. את יכולה אולי להסביר את זה על המצגת? כי מפה לא רואים שמה מה את מסבירה, ואי אפשר להסתכל כאן בשביל לראות מה את מסבירה שם. יש לך את זה על המצגת. גב' הדס נוחם: אני אסביר את זה. אנחנו פה ברחוב נילי. גב' גילה אורון : מה הרוחב שלו? 10
גב' הדס נוחם: אני לא יודעת להגיד לך את הרוחב המדויק. רחוב צר, בערך בין 7 ל 10 מטר. דובר: הרוחב שלו בערך 12. 12. זה עם המדרכות. הוא רחוב צר. את הולכת על המדרכות לא על הכביש. לא, שמה חונות המכוניות, כל האורך. זה רחוב עם חנייה משני הצדדים, את בקושי הולכת שמה על המדרכה. גב' הדס נוחם: עכשיו, אנחנו מתכוונים לעשות תוכנית "בין המלונות", והיא מתקיימת בין מלון השרון, מצד שמאל, מצד מערב של רחוב רמת ים, ובין מגדל הצוק, היא תוכנית מפורטת, עתידית, שעדיין לא התחלנו בתכנון שלה, ומטרתה להיות תוכנית מפורטת שמסדירה את ייעוד הקרקע בהתאם לתמ"א/ 4/13, ומסדירה את קצהו המערבי של הציר, כדי שהוא יעבור בצורה נכונה, ובצורה שמתאימה לנגישות ולתצפית לחוף הים. מה יש שם היום? חנייה? גב' הדס נוחם: כן. זו חנייה של מדיקל סנטר? זה החניה של מלון השרון. זה מול ה"מדיקל סנטר". מדרום למלון השרון. מה המטרה של כל השטח הזה? גב' הדס נוחם: המטרה של כל השטח הזה, לפי תמ"א/ 4/13, יש שם אזור של ישוב ממערב לדרך, וגם כמובן פארק החוף, כאשר במצב של הייעודי קרקע היום יש שם ייעוד מיוחד, ויש שמה זכויות בנייה גם כן. הוא פרטי? גב' הדס נוחם: כן. 11
שייך לעופר? לא. למלון השרון. זאת אומרת, זה הרחבה בעצם של מלון השרון בעתיד? גב' הדס נוחם: לא. דוברת: מלון השרון יש לו בשטח שלו. לא, השטח הזה גם שייך למלון השרון. מדרום למלון השרון. דוברת: רגע, אז אני מצטערת, לא הבנתי מה הולך לקרות עם השטח הזה. גב' הדס נוחם: אנחנו הולכים לתכנן אותו. יש לנו שטח היום, יש לו יעודי קרקע. יעודי קרקע יש לך היום שם מגורים, ויש לך שטח בייעוד מיוחד, ושטח של חנייה ציבורית. זה קיים היום. הראיתי שיש רובד של תוכניות מתאר שמעניקות זכויות לחלקות האילו, ועכשיו באה תמ"א/ 4/13, וצבעה עליהם את הצבעים של פארק החוף, ושל שטח יישוב, ואז אנחנו אומרים: את האזור הזה אנחנו מגדירים כאזור שבעתיד יהיה צורך לתכנן אותו, ולארגן בצורה של תוכנית מפורטת, את הייעודים שלו, את הזכויות שלהם, ואת הקשר שלהם. גם בהתייחס לעובדה שכל התכנון בחלק המערבי צריך לקחת בחשבון שצריכה להיות נצפות מכסימלית מהטיילת העליונה אליה. זה העיקרון. גב' הדס נוחם: נכון. כי אם זה יבנה האזור הזה, אז הכל יהיה חסום שם. זה נורא חבל. אז יש זכויות שאנחנו לא נוכל להעלים אותן, אלא אם כן נרכוש אותם. אבל אם תישארנה, הרעיון הוא לתכנן כך שיצמצם כמה שיותר את הזכויות, ולפתוח כמה שיותר את החלון אל הים. מהטיילת במקום הזה, לפחות, אין מבט על הים, בגלל שהגבעה עולה למעלה. נכון. רק כשעולים למעלה יש נוף אל הים. אילנה, ממש כאן, מכאן יש מבט, מפני שזה החלק היותר גבוה. מהמדרכה אין מבט, רק אם עולים. 12
טוב, אני מבקשת לתת לה לגמור להציג את כל המצגת. לא, השאלה היא אם יש שמה ממש שביל שמגיע עם איזה שהוא, לאורך המצוק, איזה שהוא דבר ירוק. אילנה אנחנו רוצים לשמוע את כל המצגת. אחר כך יהיו שאלות והערות. אני מבקשת, הדס, תחדדו קצת יותר מה אתם מפתחים, וכבר נותנים שכבת ביניים אחרי תמ"א/ 4/13, כי המטרה היא לא להציג את התמ"א. גב' הדס נוחם: בדיוק מה שאני מנסה להדגיש. כי למשל היא תוכנית שהיא נוצרת, הגוש שלה נוצר כתוצאה מצורך, מזהים בה את הצורך, כאשר אנחנו דנים גם במצב הקיים, וגם בהתייחסות לתמ"א/ 4/13. אבל עכשיו אם נעבור לתוכנית הבאה שאנחנו מדברים עליה, והיא מסדירה את הציר המרכזי, כל מי שמכיר אותו מתמ"א/ 4/13 רואה שפה טיפה שינינו אותו. יש לנו פה את התוכנית של פאת ים. גם אותה הראינו במצגת. פאת ים היא תוכנית מפורטת שהוועדה המקומית כבר המליצה להפקיד אותה, ושיש בה בהחלט את כל הפוטנציאל לעצב את הציר הירוק, שהוא נובע מתמ"א/ 4/13, ולקבוע אותו בתוכנית מפורטת, וגם בדרך הגיונית שמראה באמת איך מגיעים מרחוב וינגייט, דרך שצ"פ שנמצא בתחום התוכנית של פאת ים, ומגיע לאזור ירוק שנמצא ממערב לאזור פארק החוף, שנמצא ממערב לטיילת ולאזור החוף. הציר הדרומי הוא ציר שמוגדר בתמ"א/ 4/13, הוא לא נמצא בתכנון, אנחנו חושבים לעשות תוכנית עתידית, תוכנית נופית, אשר, מכיוון שהציר הזה הוא כולו גובל בשטחים ציבוריים מצדדיו, ולכן אנחנו יכולים בשקט להגיד שאנחנו את כל האזור, את כל השטחים הציבוריים שנמצאים מסביב לו ולאורכו, לכלול בתוך התוכנית העתידית, ולעצב אותו ברוח תמ"א/ 4/13. אנחנו מראים פה את היכולת שלנו לעשות את זה. חוץ מזה, אני מבקשת להדגיש שיש לנו שבילי רוחב קיימים. הם נורא חלשים פה, אבל הם קיימים. יש לנו עוד שבילים שיפותחו בדרך של תוכנית נופית, כי הם קיימים כבר, תוך כדי הפיתוח הזה שדיברנו עליו. מכאן אני מבקשת לעבור לתוכנית הבאה, עכשיו זאת התוכנית של הטיילת העליונה בכוונה הדגשנו אותה לחוד. כמו שאתם רואים, היא מופיעה על אותו רקע של ייעודי קרקע קיימים על בסיס תצלום אויר. אבל פה שמנו דגש מאד חזק על המרכיב העורקי של הטיילת, וכל שטחי הציבור שנלווים אליה. כל שטחי הציבור שעוטפים אותה מכל צדדיה, כולם יכנסו לתוך גבול תוכנית שאנחנו קוראים לה ככה: תוכנית נופית עקרונית, ותוכנית מפורטת, ותוכנית לביצוע, תלוי בצורך ובמיקום לאורך הרחוב. כי כמו שהראיתי, יש לנו כבר חלק ממנה שהוא מסוגל להיות מתוכנן לביצוע, ולגבי האחרים אנחנו נתכנן אותם כנדרש. אני מבקשת להדגיש פה את החתך של הכביש שאתם רואים למטה. עשינו בדיקה יחד עם מתכננים, וגם מתכנני תנועה. את מדברת על משהו שהוא מחוץ למתחם הזה. דוברת: לא, לא הוא מופיע כחתך. גב' הדס נוחם: הנה, זה החתך. בחלק המזרחי שלו, יש לנו זכות דרך היום של 29 מטר, שבה אנחנו משלבים מדרכה בחלק המזרחי, בגודל של 4 מטר לפחות, מכיוון שאנחנו מסתמכים על כך שגם יהיה לנו זכות דרך לאור התוכניות, 23 מטר. יהיה לנו זכות דרך בצד המזרחי שאפשר יהיה לנצל אותה גם. אבל יהיה לנו מינימום 4 מטר, מתוכם מטר לנטיעות. אחרי זה יהיה שני מטר, אחרי זה 2 מטר לחנייה, 3 מטר מוצע לכיוון אחד, 3 מטר מצד שני. אני אומרת לכם, כי פשוט אין לי את זה מוגדל, אז, ואז כשאנחנו עוברים לצד השני, יש לנו שוב פעם - מטר לנטיעות, ומדרכה שמתחילה בגודל של 7 6, מטר לפי זכות הדרך, ונמשכת לאורך כל השטחים הירוקים והציבוריים שאתם רואים בצד השני, ככה שהיא תעוצב כמתחם נופי שמחובר לטיילת העליונה. בעקרון אנחנו רואים בחלק הזה בעיקר חלק נופי, קשר עין לים, תנועה של הולכי רגל, של רוכבי אופניים, משהו פשוט, עממי, 13
שמתאים מאד לאופי שבו האזור הזה מנוצל כעת, כאשר אנחנו לוקחים את הנושא של המוקד החופי, שמופיע בצופי ים, והוא מוקד בינוני, ומפרקים אותו, דבר שאנחנו רוצים לתרום לטרמינולוגיה של תמ"א/ 4/13, אם הצורה של מוקד היא כוכב, אנחנו עשינו ממנו "אבק כוכבים", ומפזרים כוכבים קטנים, בשצ"פים שמטרתם להיות אזורי מסחר שמתאימים לשימושים של חוף הים, בגדלים קטנים של עד 120 מטר. וזה כתוב בדף ההסבר. זה מקבע לכם למעשה אבל גם חלק מהשימושים שהיום כבר קיימים, כמו, טברנה וכל המסעדות האלה שם. גב' הדס נוחם: לא בהכרח. הקיימות? טרסה? טרסה, טברנה, דזיבו. אין טרסה, טרסה נסגרה. איפה שהטניס. אבל זה מטפל גם בטיילת התחתונה. אדר' דניאלה פוסק: המוקד מסדיר אכן גם את המבנים הקיימים, וככל שנשאר מאפשר לנו לפתח את צופי הים, כמובן, ככל שנשאר, אז אנחנו מציעים שלא יהיה מוקד מסחרי גדול. זה אני מבינה, ואני חושבת שזה נכון. אני רק שואלת כמה היום יש לכם קיים? אין לכם יותר מאשר ה 1,500? קיים? גב' הדס נוחם: לא, בוודאי שלא יותר, אבל אני לא רוצה להגיד את בדיוק המטראז' כי צריך לבדוק את זה. עם מה שהיה פעם, איך קוראים לו? "דבוש". אדר' דניאלה פוסק: "דבוש" הוא במתחם, במתחם הדרומי. הוא נמצא בעצם קרוב למעלית במתחם 33 א. ושבלול, אה, שבלול זה כבר בחלק הצפוני. גב' יעל גרמן : שבלול נסגר. 14
גב' הדס נוחם : עוד ברוח התמ "א/ 4/13 אנחנו מסמנים צמתים של פגישה, של צירים ירוקים עם הטיילת, בתור פוטנציאל פיתוח בעתיד שאנחנו באמצעות תוכניות פיתוח נטפל בהם, ואנחנו רואים בהם מוקדים בהחלט עם פוטנציאל. חוף הים יתוכנן כחטיבת אורך, התחלנו בתכנון של חטיבת אורך על ידי עיריית הרצליה, ובשום אופן אי אפשר להתייחס אליו רק בתור חלק מהמתחם. התכנון יתייחס לשימור המצוק החופי, ולהבטחת מבטים, מירב המבטים לים, ככל שניתן, זה מרכיב מאד חשוב ברקע של התכנית הזאת. שכל דברי ההסבר האלה, יחד עם שני המסמכים, הם מהווים מבחינתנו התוכנית העקרונית. כמה שאלות עקרוניות: כל המתחם הזה, שהוא בעצם, סליחה, שהוא בעצם חוף הים, מהמצוק ועד הים. האם הוא מקבל תוכנית נפרדת, או שזאת התוכנית שכבר צריכה לתת. זאת לא תוכנית זה רק מסמך של המתחם. גב' אילנה אלרוד : מסמך עקרונות. גב ' גילה אורון: זה לא, מסמך עקרונות. בסדר. גב' גילה אורון : זה לא תוכנית. גב ' אילנה אלרוד: בסדר, אז האם זה כבר צריך לתת את התשובה גם לכל הקטע הזה, או לקטע הזה תהיה תשובה אחרת? זאת שאלה ראשונה. זה נותן גם את התשובה לזה. אין כזה דבר, הנתחם מראה את כל המתחם. כן. אז, אם, אם אני צריכה לתת לזה ביקורת, אז מה שעשו פה, לקחו את הכביש הראשי הזה, שהוא כביש עם הרבה תנועה. הוא כביש ראשי של חוף הים, ושידרגו אותו. שמו לו עצים, שמו לו מדרכה יותר רחבה. זאת לא טיילת. זאת לא טיילת במובן הזה שאנשים יכולים באמת ללכת לראות את הים לכל האורך, לטייל שם בחופשיות, לא על יד מכונית כל הזמן שחונות ויוצאות. הכביש הזה יש לו חנייה משני הצדדים. זה כביש לכל דבר ועניין. אז זה בהחלט משדרג את כביש הזה. לטעמי זה לא הטיילת של הרצליה. הטיילת צריכה להיות לאורך המצוק למטה, איפה שיש ירידות נוחות. ללכת ממש לאורך הים, לראות את הים, לא להיות על יד המכוניות. יש מצוק אפשר לטפל במצוק בצורה של טיילת. זה גם מגן על הרגל של המצוק בפני הים, וגם נותן באמת טיילת שתחבר מירידה לחוף השרון, עד הפארק של, איפה שזה זבולון, שהוא פארק יפה מאד, שהוא אם אני לא טועה זה, נכון? הפארק היותר גדול. כל השטח הזה, שהוא שטח היום פתוח, להשאיר אותו כשטח פתוח למתחם אחד גדול. אבל על זה נדבר לחוד. לדעתי, כאן אין מקום לשים מגורים היום. ולתת פה ממש טיילת שהולכת לאורך, טיילת כמו שאנשים רוצים, לאורך הים, טיילת יפה. ולמעלה באמת כביש יפה, משודרג, שאפשר ללכת. אבל לקרוא לזה הטיילת - אני הייתי נוסעת לנתניה, או אתם בוודאי הייתם בנתניה וראיתם איך טיילת היא באמת טיילת שאנשים נהנים ממנה. עד כאן רחל!!! גב' ענת ברקאי נבו: יש פה ניסיון להסדיר פה כמה שימושים שהם כיום מאד בעייתיים. שוב, אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בין מה שקורה בקו החוף, שיש שמה התייחסות אחרת, שהיא התייחסות של דרך, גם נופית. זה עולם אחר של תכנון, לדעתי. 15
אני כן, מבחינת הראיה הרחבה של מה שהולך להיות פה, אני חושבת שכן צריך, זה נורא חשוב לבוא ולהגיד במקום כזה שמה שחשוב זה כן לתת, זאת אומרת, לתוכנית יש כמה מטרות, מטרה ראשונה היא באמת להסדיר שהתוכנית תהיה, שהמרחב הזה הוא מרחב נוח להולכי רגל, שאפשר יהיה ללכת, לנסוע באופניים אל הים, כן להוסיף שמה תחבורה ציבורית, היום, היום נורא קשה להגיע לשמה אם אתה לא בעל רכב פרטי. עכשיו מה, יש פה איזה שהוא "קאץ'" כיוון שרק עם רכב פרטי אתה יכול להגיע לשמה, אז אתה צריך הרבה מקומות חנייה. ובאמת ביום שבת, אנחנו מסתובבים, נורא קשה אפילו למצוא שם חנייה, וחבל, כי זה מקום באמת מקסים. ויש לו באמת פוטנציאל, ואני באמת חושבת שהשטח של החניה הזאת, שצריך באמת לעשות הכל בשביל שהוא לא, לא יבונה. אני חושבת שזה לא מספיק מבחינת התכנון הנופי. לא מספיק להראות צירים כאלה. זאת אומרת, זה אין ספק שזה כיוון. אני חושבת שהגינון שמה, שהוא גינון שהוא יותר על בסיס הצמחייה הטבעית שנמצאת, ששייכת לאזור של חוף הים, הוא מאד, מאד רלוונטי כבר שנכנסים למתחם הזה, צרכים להתחיל להרגיש את הים, לא רק מבחינת העיניים, אלא מבחינת המה שאתה הולך, מה אתה רואה. וכיום זה באמת אזור שיותר פרנדלי, רכבים פרטיים וזה, זה הבעיה שלו, כי זה חבל. אז אני חושבת שאם, שאם מתייחסים לנקודה הזאת, ואם שמים את כמטרה עיקרית, לדעתי זה, זה, התוכנית חשובה מאד, זאת אומרת, שוב יש הבחנה בין הטיילת העליונה, למעלה, לבין הטיילת התחתונה. מה שחשוב גם זה בהקשר של מים, במיוחד באזור הזה, כי כל, זה משהו שאנחנו כחברה להגנת הטבע, כשהולכים להיכנס לכל תוכנית בהקשר של באמת תשימו לב, של נטיעות של דשא שכבר אי אפשר לעשות, אתה צריך למצוא פתרונות אחרים, נושא של חלחול ונגר, וכל הדברים שהם נורא נורא חשובים עכשיו שמתכננים. זה משהו שככה, צריך לשים על זה את הדעת. מר טימור מגרלי: אני חושב שהנקודה הכי חשובה פה ליצור איזה שהוא מפגש בין צירים ירוקים, עם רוכבים אלכסוניים, עם הטיילת עצמה, ובעצם אותם חרוזים שאפשר כאן לפתח את העניין, לפתח כללים אורבניים, ולי לא מובנת בדיוק, בסוף הייתה אמירה כזאת שנאמר שהמפגש, המפגש בין הטיילת בצירים רוחביים, הוא כאילו הנושא לפיתוח בעתיד, אני חושב, פיתוח נופי. חד משמעי. מר טימור מגרלי: אני חושב שגם צריכים להבליט את זה, וזה בדיוק אותם אירועים. מה ששייך לצד מערבי, לטיילת עצמה, יש הרבה אמצעים בעצם גם לשבור מונוטוניות של הטיילת, שזה לא כמו מנעד רגיל, אלא ליצור איזה שהוא, לגרות בן אדם, ליצור איזה שהוא חשיפות. אפשר ליצור מספר אלמנטים כמרפסות מבט איפה שצריכים למשוך בן אדם מה שהוא רואה באופן טבעי, ליצור מרפסות. יש דוגמאות נפלאות בעולם שזה כלים תכנוניים נאותים. הם לא גם אכזריים, הם לא פוגעים בעצם בכל המרקם. זה האלמנטים שהייתי ממליץ. דוברת: אני רוצה להתייחס רק מאד בקצרה לכמה הערות שנאמרו פה. מר יקי פרלשטיין: מבחינת חתכים נאמרו כמה מילים, בכל אופן, חתכים אני רוצה שיעבירו לנו להתייחסות. כל האזור הזה הוא אזור שהוא רווי חניה בשעות הביקוש המירביות. כשאין תחבורה ציבורית, יש לציין. מר יקי פרלשטיין: אין תחבורה ציבורית. אין. מדינת ישראל בשבת אין תחבורה ציבורית, מה לעשות? וזה שעות הביקור. אבל לא הציגו פה שום, איך רוצים לפתור את החניה. 16
הוא דיבר עכשיו על הנושא, אז אני אומרת, אין, ביום שבת, זה היום הכי מבוקש, שבת ושישי זה הימים הכי מבוקשים, אין תחבורה ציבורית במדינת ישראל. מה לעשות? זאת המדינה שבה אנחנו חיים. כשזה ישתנה אז לא תהיה בעיה. גם תהיה בעיה. כשבאים לים באים עם הרבה ציוד. אנחנו שוקלים להפעיל תחבורה חינם לים בשבתות. תבורכו. 2009 קצת טרפה לנו את הקלפים. מר יקי פרלשטיין: אני אנסה להיות עדין ולא להיכנס לפוליטיקה של סטטוס קוו, אז נגיד שבעולם שמתכננים כאלה אתרים, ואז אני נמנע מהפוליטיקה המקומית, כיוון שבוא נחשוב שמבחינה תכנונית הברירה זה: כל אחד יבוא עם הפיקניק שלו, ועם הסל שלו, ועם האוטו שלו עד החוף, או... ואז מגיעים לרמה שיותר דומה לריוויירות, או דברים כאלה שבהם אנחנו הולכים לפתרונות שמאפשרים את הדברים. אז אני לא נכנס עכשיו לשבת, או חג, או איך עושים את זה, אבל יש כאן מקום לתת את הדעת כדי שהמקום לא יהיה מוצף חניה כולו ב"פריים לוקיישן". כן. כיוון שזה אזור של ביקוש מירבי לבילוי. וכל הצפה שלו, וכל הבינוי שנעשה שם... חניה, זה לא... אני רוצה להעלות שתי נקודות למה שאמרה אילנה, וגם ענת, כי זה חשוב בהתייחסות של משרד השיכון, המשרד להגנת הסביבה. 1 הנושא של אבק הכוכבים, של פיזור בתי קפה, מסעדות, מסחר הוא עלה בכמה היבטים. אחד באמת שהפיזור של המוקד הזה הוא ראוי, והאזור הזה שדווקא מעל צופי ים, נכון? והמועדון הימי השני. זה למטה. אז דבר אחר מה שקורה למטה, כי זה בא, יכול לבוא כמובן על חשבון הרעיון של מוקד. חלק מזה יכול לשמש לשירותי חוף, זה עניין של כמויות, אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים באמת בתי קפה, או איזה שהם מסעדות על החוף. אנחנו גם רוצים בפארק החופי, באותו אזור שהוא עליון, ואנחנו רוצים את הדבר הנוסף, וזה הפתרון של החזית, של השורה הראשונה והשורה השנייה אל הים, ופה מדובר על רחוב רמות ים, ופה אני אגיד לכם, זה לא בכדי עיריית הרצליה הגישה מה שנוגד את עמדת הולחו"פ, נ גד גם את המלצתי, ברחוב רמות ים גם בצידו המזרחי, וגם במערבי, צריך להיות בשדרוג של המלונות, בעתיד, או בהיתרים, או בתוכניות הבנייה של פעילות מסחרית ראוייה לרחוב. נכון זה לא חוף הים, אבל יש אנשים שעולים מחוף הים, או יורדים לחוף הים, או בדרך אל הים, או באווירה הכללית של שכנות על הים, שהיא מייצרת הרבה תחושה של הנאה מהמיקום הזה בעיר, אתה יכול בדקה לרדת אל החוף. אז יש פה מספר שכבות, כמו שיש בטיילות, אתה הולך לאורך, לאורך הרצועה החופית בחלק הרטוב, אתה הולך בטיילת החופית, על החוף ברצועה החולית בחלק היבש האחורי שלה, עולה לטיילת המצוק, הולך בטיילת רחוב רמות ים, שלא הודגשה פה, אבל זאת טיילת נוספת, וגם בה צריכים להיות, צריך להיות מפוזר אותו מסחר מוטה ים: מסעדות בתי קפה, אם יש דברים נוספים, בתוכניות החדשות, ובשדרוג מלונות. זה כרגע לא קיים בתוכנית, לדעתי צריך להוסיף את זה, אני רוצה שתביע על זה דעה. מה שבטוח נכון זה חיזוק של המוקד הזה, והוא צריך להיות לא בשצ"פ, הוא צריך להיות בבניינים עם החזית אל השצ"פ, לדעתי, לשם צריך לכוון אותו ככל הניתן. יכול להיות שיש איזה בית קפה שהוא בשצ"פ הגדול מעל המצוק, אבל כל השאר צריך לצאת משם, ולמקסם את השטח הירוק. זה דבר אחד. דבר שני, כרגע חסרים, ואני אומרת את זה על השולחן, עיריית הרצליה חשוב לה, ואני מכבדת את זה, חשוב גם ליזמים של ה"אשל", להגיע לולחו"פ ולהתקדם עם הפקדת תכנית מלון האשל לכן היא נתנה את דעתה רק על חלק מהנושאים שמתחם 33 מחוייב בהם, באמת, עם הדגש מאד גדול לצירי הרוחב, ולנושא של הטיילת רחוב רמות ים, וטיילת המצוק שהיו חסרים עד עכשיו. אבל 17
הנושא של הגנה על המצוק, הנושא של נפחי בינוי, והנחיות בינוי, שלא קיימים כרגע בעבודה, ויש בהם התחלה של אמירות בעל פה, אבל לא במסמכים, יכול להיות שאנחנו נצטרך, אם אנחנו נראה כן לנכון לקדם את התכנון החלקי ולהדגיש להגיד: זה אישור חלקי לאותם דברים שנוגעים כרגע בעבודה, וצריך אבל להשלים את העבודה על מתחם 33 בנושאים שעדיין לא קיימים, וזה נרצה לשמוע גם מהוועדה המקומית. יש לי עוד שאלה: המתחם הזה כאן, שהוא היום שטח ציבורי, למיטב ידיעתי, האם זה קובע את מצבו? או שזה תוכנית נפרדת שזה לא קובע את מצבו? זה לא קובע את מצבה, אילנה, אלא מסמן מה הכוונות לעשות. הכוונה של לעיריית הרצליה פה, זה הנושא שאת פחות מכירה, לקחת אזור שהוא אזור לבינוי, מצפון לירידה מכיכר דה שליט, לעשות החלפות ביניהם, ושם לעשות שצ"פ בירידה אל החוף באזור ההוא, להחליף שטחים, כאן לתת בינוי שנותן את אותה חזית עירונית, ושצ"פ. כן. יש פה הרבה בינוי. כרגע זה שטח ציבורי, נכון? נכון, כרגע. זה לא שצ"פ. ניתן בתכנית לעשות הצרחה. לא לצמצם את השטח. יפה, אני הייתי מבקשת בשלב הזה, לפני שדנו בעניין הזה, כי לי למשל יש הסתייגויות גדולות מאד מהחלפה של זה פה למגורים. תביאי את זה כשיבוא לדיון. זה יהיה בתוכנית מפורטת. זאת תהיה תוכנית נפרדת. כן. תהיה תוכנית מפורטת. תבואי, ואז תתנגדי. אבל רגע, אבל בשלב הזה שכרגע כל זמן שזה לא הוחלט, שכאן זה ישאר כמו שהיה. זה מסמך מנחה. 18
דוברת: כוונה תכנונית בלבד. דבר נוסף, אני רק באה לחזק את דבריו בקשר לחנייה. לא הוצג פה שום דבר בקשר לחנייה, וזאת בעיה מאד אקוטית בשישי שבת בהרצליה, והרעיון שהעלה פה, יקי, של אפשרות של שאטל, כי באזור התעשייה של הרצליה פיתוח יש הרבה חניה מתוקף זה שבשבת שמה לא עובדים. יכול להיות שאפשר לעשות איזה שהוא שאטל שיעבור בין אזורי החנייה, וינצל את אזורי החנייה של הרצליה פיתוח, אבל שאנשים שבאים עם ציוד וכולי, וכו', יוכלו באמת לגשת לים ולבוא חזרה. כי אני לא רואה אפשרות של פתרון אמיתי של חנייה בתוך ה, בתוך השטח הזה, כי אני לא חושבת שיתחילו לעשות חניונים כאלה שיורדים בתוך המצוק עד למטה, וכולי. אולי אחד כזה יכול להיות, אבל זה על יד המעלית. אבל לא לכל אורך החוף. גב' ענת ברקאי נבו: זה גם עניין של תרבות, וגם אנשים שמה לא באים עם ציוד, יש שם הכל בחוף הים. לא, אנשים באים עם שמשיות, ועם צידניות, עם כיסאות.יש המון ציוד, מה יש לדבר? אז יכול להיות שאפשר לתת מחשבה כוללת כזאת לעניין החנייה, כדי באמת לפתור אותה עד שיהיה תחבורה ציבורית. זה אמור להיות בילוי גם שלא מאד יקר למשפחה. לידיעתך, כל הדברים האלה מאד יקרים. חוף פתוח. כן. חוף פתוח, שאם אני באה עם השמשייה שלי אני חוסכת כסף. או עם הכיסא. כן, ועם הכיסא, ועם השמשייה ועם הצידנית, ועם שני ילדים ועם עגלה. נו? מה לעשות? לא, לא, זה בסדר גמור, צריך לשנות להגיע עד, או.קיי. מובן, נילי. גב' נילי יוגב: רציתי להתרכז בשני דברים: המטרה של תוכנית המתאר הייתה לקבוע מדיניות. זה לא תוכנית סטטוטורית, זה משהו שצריך להראות עקרוניות. אני חושבת ששני דברים צריך להדגיש פה, בנושא של העקרונות, גם לפני שמגיעים עם זה לולחו"ף לדיון. אחד זה באמת העניין של חיזוק המוקד, שאני חושבת שהוא נכון, ויכול באמת לתרום לחוף של הרצליה כמו שהוא מתנהל, וכמו שהחיים מתרחשים שם. אבל מה שחסר לי זה קצת מדיניות לגבי איך הוא יבוא לידי ביטוי. זאת אומרת, זה שהוא מתפזר זה רעיון מבורך, אבל חסר לי לראות איך הוא מתפזר, האם הוא מתפזר בצד המערבי, או בצד המזרחי של הכביש, וקצת יותר לקבל הבנה של איך חזית רחוב, כאילו, הבנתי מצויין איך אתם רוצים שרחוב רמת ים יראה ממערב. למזרחי ולמערבי אני אתייחס. בואו, תנו רק לדניאלה לענות. גב' נילי יוגב: 19
אבל דווקא פה כשאנחנו באים לדון בפרוייקט שבא אחרי זה, יש לנו את החזית המזרחית של רחוב רמת ים. חשוב לקבוע את המדיניות של איך הצד המזרחי צריך להראות, כי יבואו עוד פרויקטים שם, ואנחנו לא רוצים עוד פעם לחזור לדיון הזה כל פעם מחדש. צריך לקבוע איזה שהם סטנדרטים שם. יש לנו מדיניות. סליחה רק רגע, מה קורה איפה ש"דבוש"? איפה שהיום החנייה? דוברת: הוא לא בתכנית הזאת. אדר' דניאלה פוסק: רק להזכיר לכולנו שוב את המסגרת של הדיון שאנחנו נמצאים בה. בעצם ההחלטה הייתה, במסגרת "מלון האשל", להביא עקרונות לחלוקת המתחם. אנחנו הלכנו הרבה יותר רחוק מזה, אנחנו מביאים תוכנית עקרונית, כפי שגם נעמי הבהירה, היא לא סטטוטורית, היא אכן מתווה עקרונות לפיתוח עתידי של המתחם. עכשיו, עלו פה הרבה מאד אמירות מאד נכונות שנוגעות לנושא של אופן הפיתוח רמות ים, מצוק טיילת. אנחנו מציגים כאן, פה אתם רואים, אני חושבת, די ברור, אם תעברו לאורך הקו, את הקו של המצוק, של קצה המצוק, על פי מדידה, כמובן, עדכנית. אנחנו רואים שבחלקים המצוק, ואנחנו מכירים את זה במלון השרון, בעצם אין מצוק, אלא המלון כולו, אם בית הקפה שלו מגיע לחוף, אנחנו קובעים, וזה מה שהדס גם הסבירה, שהתוכנית הנופית שתוכן, תוכן לכל התחום שמהדופן המזרחית של זכות הדרך של רמות ים, ועד לקו המצוק, זאת אומרת שהיא תכלול את כל השטח כחטיבה תכנונית אחת. ורמות ים, אנחנו מסבירים, רצף מלא של מדרכות בצד המזרחי, מדרכה רחבה של 4 מטר, רצועה של חנייה מקבילה, בניגוד לחניות ניצבות שקיימות היום בשני הצדדים. ובצד המערבי - יש לנו רוחב מינימאלי של 6 עד 8 מטר, שהוא עדיין בזכות הדרך, שאליו מצטרף כל שטח הפיתוח עד לתוואי המצוק. זאת אומרת, שיש לנו קטעים שבהם, כמו שאנחנו מכירים באזור גן גלקסברג, או באזורים הדרומיים יותר, אנחנו מגיעים בעצם לרוחב תכנון לתוכנית פיתוח של טיילת שבין 60 ל 80 מטר, שמתוכה זכות הדרך היא 23 מטר, אבל התכנון הוא יהיה תכנון אחוד שיודע לנצל את מלוא הפוטנציאל של הפיתוח, כמובן שבתוך זה משולבת טיילת מצוק, שביל האופניים - יש שביל המשכי לאורך רמות ים, והוא יהיה בצד המערבי, בעצם יפותח כחלק מהטיילת. לנושא ההערה שהתייחסה למפגש בין הצירים, כי אנחנו השתמשנו בטרמינולוגיה מאד דומה כאשר הכנו את התוכנית, אכן המפגשים האלה בין צירי מזרח מערב, לטיילת העליונה, הם מעין חרוזים. הם מקומות של מפגש, הם מקומות של חציות של הולכי רגל, הם מקומות שאנחנו בהחלט נשים עליהם דגש תכנוני, כאשר הדגש הוא כמובן על תנועת הולכי הרגל במרחב. מה עם פעילות רחוב? מה עם הרחוב הראשון הפונה לים? מסחר? אופניים, ברגל. אדר' דניאלה פוסק: אני אתחיל להתייחס לזה, ואני בטוחה שרחל תשמח להמשיך את דברי. תיראו, כפי שאני הצגתי בדיונים שלנו, בלשכת התכנון, רמות ים וטיילת רמות ים, העורף המבונה שלה אינו דומה בכלום לאופי המבונה, כפי שאנחנו מכירים בערים אחרות, כגון תל אביב, בת ים. ששם אנחנו רואים באמת מרקם עירוני של שימושים מעורבים, עם רחובות מסחריים, אם נתייחס לדוגמה של תל אביב, אנחנו מכירים כמובן את בן יהודה, ואת רחוב הירקון, ואת כל הרחובות שביניהם, גם מסחריים שיורדים. כאשר אנחנו מסתכלים על המהות של הרצליה מערב, מקדמה דנא, כפי שהיא התפתחה, אנחנו רואים מהות של בנייה צמודת קרקע של מגורים, של שימושים ציבוריים שמשרתים זכויות מגורים, זאת אומרת, אם אנו מסתכלים על הצמידות, כן, הצמידות הקיימת ממזרח לרחוב רמות ים, אנחנו רואים שאין כאן מסה קריטית של משתמשים מיידיים באופן שאולי מצדיק מתן נפח יותר גדול של פעילות מסחרית. כאשר אנחנו מסתכלים על הדופן המזרחי, ואנחנו רואים, ואנחנו מסתכלים עליה לאורכה, בעצם מכיכר דה - שליט דרומה, עד אכדיה, אנחנו רואים ריבוי של שימושי מגורים, שוב, צמדי קרקע, על הקו הראשון. עכשיו השילוב של מסחר, חזית מסחרית רציפה, או עוצמות מסחריות כאלה ואחרות בדופן המזרחי, בהכרח יביא איתו מטרדיות, כאשר אנחנו לגמרי לא משוכנעים ביתרון שיינתן לרחוב הזה אם אנחנו נכניס את הפעילויות האינטנסיביות האלה. אני חוששת שאנחנו בעיקר נגרום 20
להתנגשות ולפגיעה באיכות חיים של אנשים שחיים שם. מאידך, ומול זה, שוב, בניגוד לטיילות שאנחנו מכירים בערים דומות לנו בערים אחרות. מרחב הפעילות על המצוק, הוא מרחב מאד, מאד גדול. יש לנו שם את המלונות, יש שם את מסעדת רוקע, אבל יותר מזה יש לנו בשר. נתח מאד, מאד גדול של שצ"פים שמיועדים לפיתוח. הם מיועדים לפיתוח, אבל לא למסחר. מסעדה זה מסחר. כן, אבל זה כבר יש לכם. אדר' דניאלה פוסק: רגע, זה, זה רגע, אני אתייחס גם לנושא של מסחר. כפי שאנחנו רואים את זה, הציבור שבא ליהנות מהמרחב הזה, נהנה שני מישורים עיקריים: במישור החוף עצמו, בחוף. המישור השני הוא אכן המישור של טיילת המצוק, שהיא המקום שממנו נפתחים גם המבטים לים. ושם אנחנו רואים מקום להסביר את מה שאנחנו קוראים לו: אבק מסחר, שהוא במהותו אכן בתי קפה, אולי מסעדות, בשטחים, בגדלים שלא יעלו על 120 מטר. כשאנחנו מסתכלים על עוצמות המסחר היותר גדולות, ואנחנו מסתכלים על זה בהקשר היותר גדול, אז אנחנו רואים מצד אחד, מצפון למתחם, את כיכר דה שליט, עם החזית המסחרית שלה. ומדרום למתחם, אנחנו מגיעים לאזור הארנה, ולאזור המרינה ששם קיים מוקד מסחרי בעוצמות מאד מאד גדולות. שאנחנו לא רואים את ההכרח שמורשים מהסוג הזה, להביא דווקא לקטע הזה של רמות ים. דוברת: זאת גם הסיבה ששם זה לא מצליח. אני, אני רוצה להוסיף. אנחנו הרי נתנו על הדעת, נתנו את הדעת בהחלט על הבקשה לפתח מסחר בחזית המזרחית, וחשוב לי מאד להדגיש שהרצליה באמת שונה. והיא שונה באופייה, במיוחד מערב העיר שונה באופייה מנתניה, מבת ים, וגם מתל אביב. בעוד שבשלושת הערים האלה שאני מציינת, מפתחים, או מטפחים, ובונים לגובה, אנחנו מאד, מאד משתדלים לשמור על האופי הנמוך צמודי קרקע במידת האפשר, מכל מקום על צפיפויות מאד נמוכות מהמקום הזה שנקרא מערב העיר. יש לו את האופי שלו, ואנחנו שומרים על האופי, וחשוב מאד שתהיה גם שכונה כזאת בעלת אופי כזה. עכשיו כשאנחנו מסתכלים על מסחר בכלל לאורך חוף ים, אנחנו מגלים שככל המסחר, אני מדברת על מסחר סגור, אני לא מדברת על בתי קפה. ככל שהמסחר סגור רחוק מן הים, זה פשוט לא הולך. תסתכלו מה קורה לארנה. היא צריכה הייתה להיות, צריך היה להיות אחד הקניונים המוצלחים ביותר. זה קניון, קשה לי מאד לומר את זה, כולם היו בני, אבל זה קניון שלא מתרומם, ולא בכדי, מפני שהוא סגור, מפני שאין לו מבטים לים. וכך גם יהיה אם היינו באמת מפתחים, גם במזרח היינו מפתחים מסחר, הכוונה לחנויות וכולי, זה לא ילך. אין צורך במסחר במזרח. יש כן צורך, גם כן אני לא מדברת על מסחר במובן של קניונים וחנויות, יש כן צורך בהרבה מאד טברנות, בתי קפה, מסעדות כאלו ואחרות, אבל אך ורק עם מבט לים. עכשיו צריך לזכור שכשאנחנו מדברים על פיתוח, החזית המערבית של רחוב ים, יש לנו למעשה שתי חזיתות: חזית אחת לרחוב עצמו, וחזית אחת לים. גם כאן, להערכתי, צריך לפתח כמעט אך ורק את החזית לים, היא תהיה החזית שבאמת תלך. וכמו שאמרתי, לחשוב על טברנות, בתי קפה, ומסעדות. ולכן יש לשמור על האופי המאד מאד מבונה, ומאד מאד מיוחד שיש לחזית המזרחית של רמות ים. כמו שאנחנו ראויים העיר מגיעה עד לרמות ים. היא ממש מגיעה, אין אפס. ויש לה אופי מאד, מאד מסויים אפשר לראות, זה כולם בתים צמודי קרקע, עם צפיפויות מאד, מאד נמוכות. אז יש ברמות ים צפיפות קצת יותר גבוהה, ואנחנו נראה גם בתוכנית שתגיע היום, וגם בתוכנית שאנחנו מקווים שתגיע בעוד מספר שבועות, אנחנו נראה שאנחנו מוסיפים מעל הצפיפות של שתי יחידות לדונם. אנחנו מוסיפים, אבל צריך לשמור על אופי, ולהערכתי, בשום פנים ואופן לא לערבב בין המסחר לבין המגורים. אלה מגורים בעלי אופי מיוחד שמסחר יזיק גם למגורים, והמגורים יזיקו למסחר. הם לא יכולים לשכון ביחד בשום פנים ואופן. נניח למסחר בצד המערבי יהיה בשפע, כמו שדניאלה אמרה, יש לנו גם שני מרכזים, יש גם תוכניות באכדיה, כמו שאתם יודעים. באכדיה יש 21
שפע של מסחר, גם מכיוון רמות ים, וגם מכיוון הים, וגם כמובן במרינה, זה די והותר לעיר ולאזור. אני רוצה להמשיך את מה שאת אומרת, באמת החשש הזה שלכם אנחנו אותו דבר. אין, אין צורך במסחר רגיל. מישהו רוצה בבקשה. אבל מדבר הוא בשכבה נוספת עם העלייה ברמת האלגנטיות, אם תרצי, או הפורמליות שיכולה להיות במעבר מזה שמישהו יש לו קיוסק על החוף, אחר כך איזה שהיא מסעדה שהיא בגב של החוף, ומי שיושב על המצוק, ומישהו שרק מריח את הים בזה שהוא ברחוב רמות ים. ויש לכם את כל המדרגות, יש לך את "רוקה"- מסעדה הכי יפה בארץ. מה שאת אומרת, כל מה שאת אומרת על אזור המגורים המיוחד הזה הוא נכון. אבל חזית השתי השורות, או השלוש השורות ראשונות שהבנייה אל הים, בייחוד הרחוב הראשון על הים, אנחנו ראינו את זה כבר בהחלטות קודמות של הולחו"פ באכדיה שהפנה, זה לא משנה שזה במערב רחוב ים, זה ממש עם הגב לים זה מבונה לכיוון מזרח, חזיתות שפונות מזרחה, שאנחנו חוייבנו להכניס מסחר בהחלטות. בבת ים גם כן הייתה תוכנית. התכנית אושרה. גב' נעמי אנג'ל : תכנית נקודתית, כן. הולחו"ף הייתה מאד לא מרוצה בהחלטתנו לא לחייב מסחר, ובתא/ 3700 לתל אביב שלאורך המספר קילומטרים חוייבנו, ובצדק לדעתי, אז אנחנו נתמודד על השיקול עדת חלקי ומוטעה, ובעניין הזה זה חד משמעית שצריך בחוף ים, לדעתי, משני הצדדים בתוכניות חדשות, לשקול, אותם פנינים יש לכם, אתם סימנתם את העיגולים, את אותם מוקדים שהשבילים חוצים את רחוב רמות ים. זה נכון. אני רוצה דבר אחד שנזכור, זה מאד חשוב, כמות המעברים, כמות המלונות, כמות החוף כולו, היא לא זו שיושבת פה מאחור, בצמודי קרקע, אחרת איפה ההשקעה הציבורית? הפרופורציה שלה, החוף מיועד לאלפים של אנשים, גם שהם אינם, רובם לא מהרצליה. חופים בהרצליה, בתל אביב, בבת ים, ובכל המדינה, כל מי שגר ברשויות האלה, ומי שגר ברשויות אחרות, 8 מיליון, לכן 10 מילון במדינת ישראל, עוד 5 מיליון פלשתינאים, כולם צריכים להתפזר על 180 קילומטר חוף. נעמי, הכל טוב ויפה, אני בהחלט חושבת, שכיכר דה - שליט, דרך אגב, באמצע יש לנו גם את כיכר טיראן, כיכר הציונות, אמנם היא קצת יותר רחוקה, אבל גם משמשת. וכמובן כל האזור של המרינה, שדרך אגב, כבר היום מגיעים אליו בסוף שבוע 50 אלף איש, יכולים להגיע אליו גם יותר. אני חושבת שאלה מרכזים שנותנים מענה לכל מה שאת אומרת. אם אנחנו מוסיפים על זה את כל כמות המסחר שמתוכננת גם בטיילת התחתונה, ואתם מכירים את הטיילת התחתונה, שאנחנו מרפדים אותה בפנינים של קיוסקים ובתי קפה קטנים. וגם כמובן "דבוש" אנחנו הולכים לחדש אותו. זה כל המסחר שמתוכנן באכדיה. אני חושבת שזה נותן מענה נהדר. יש לפעמים שצריך הפרדה. האזור שלנו הוא שונה. זה לא בתים רבי קומות. בבתים רבי קומות זה תכנון אחד, בבתים שהם צמודי קרקע, או שיש להם סך הכל 4 3, 2, קומות, זה סיפור שונה. כאן צריך להבחין, צריך לקחת את הדופן המבונ ה, את הדופן העירונית המאד, מאד קאמרית, זאת המילה. יש לנו כאן אזור אורבני קאמרי וצריך להשאיר אותו קאמרי. וצריך להשאיר אותו מינורי. וצריך להשאיר אותו יפה שיחיה לבדו. ומן העבר השני, זה כמו דופן. הדופן שצריך להיות במזרח, צריך להיות דופן נעים, רגוע, של 50 עד 60 פעימות בדקה. עברת את הכביש, התקרבת ליעד, 80, 120, 100, אין בעיה. שם זה יהיה. תנו לתושבים שגרים שם את השקט שלהם. אל תכבידו עליהם מעבר להכבדה שכבר קיימת. התושבים שחיים במערב העיר סובלים בחודשי הקיץ את כל עם ישראל שמגיע לאזור, ובצדק, הים שייך לכולם. חוסם להם את מקומות החנייה. גורם לרעשים. מצפצף. תנו להם את השקט, 22