בחינת גורמים המשפיעים על נכונות סטודנטים לרפואה במהלך לימודיהם לשקול התמחות בגריאטריה: בחינת תיאורית ההתנהגות המתוכננת מאת: עמית פורת בהנחיית: פרופסור פרלה ורנר עבודת גמר מחקרית (תזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות החוג לגרונטולוגיה נובמבר, 008 מאושר על ידי תאריך מדריך העבודה מאושר על ידי תאריך יו"ר ועדת מ.א I
הכרת תודה עם סיומה של כתיבת עבודת הגמר ברצוני להודות לפרופסור פרלה ורנר מנחת העבודה על תמיכתה והדרכתה המקצועיים. על הקניית דרכי מחקר נכונים בכל שלבי עבודת המחקר. תודה לאשתי לין שלוותה אותי לאורך כל מהלך המחקר וכתיבת העבודה תוך כדי כתיבת עבודת הדוקטורט שלה. תודה לעמיתי במחלקה לרפואת המשפחה בחיפה של שרותי בריאות כללית על העידוד והחינוך לעסוק במחקר. לבסוף, תודה למטופלי ברפואת המשפחה, הזקנים ואלו שיהיו זקנים, על כך שהציתו בי את הרצון ללמוד ולהתעמק בגרונטולוגיה. הידע שצברתי הינו למענם. II
תוכן עניינים: תקציר......V רשימת לוחות: IX... רשימת תרשימים: IX... מבוא... 1 סקירת ספרות....1..1 התמחות רופאים בגריאטריה וחשיפת סטודנטים לרפואה לגריאטריה בישראל....1.1 התמחות רופאים בגריאטריה במדינת ישראל....1. חשיפה לרפואה גריאטרית במהלך לימודי הרפואה בישראל.... גורמים המשפיעים על בחירת התמחות רפואית באופן כללי ובגריאטריה בפרט בקרב סטודנטים לרפואה....1 גורמים הקשורים לאופי ההתמחות ברפואה והעבודה כרופא מומחה..... גורמים הקשורים באפיוני ומאפייני הסטודנט לרפואה..... גורמים הקשורים בחשיפת הסטודנט לרפואה לאוכלוסיה הגריאטרית..... ידע בגריאטריה ובגרונטולוגיה... 7.. גילנות ) (AGEISM... 8 תיאורית ההתנהגות המתוכננת... 10 מודל המחקר... 1 השערות המחקר... 1 שיטת המחקר... 1 המשתתפים... 1.....1. מערך המחקר... 1. הליך המחקר...1. כלי המחקר... 1. משתנים... 1..1 משתנה תלוי...1.. משתנים בלתי תלויים... 1.. משתנים חיצוניים...1. ניתוח סטטיסטי...17. ממצאי המחקר... 18 III
כ:.1 מאפיינים סוציו דמוגרפים של המשתתפים במחקר... 19. המשתנה התלוי: הנכונות להתמחות בגריאטריה... 19. משתנים בלתי תלויים... 1..1 עמדות כלפי התמחות בגריאטריה...1.. נורמות סובייקטיביות... 1.. שליטה התנהגותית נתפסת..... ידע בנושאי זקנה..... עמדות לגבי הזקנים..... חשיפה לזקנים.... בדיקת השערות.... בחינת מנבאי הנכונות להתמחות בגריאטריה...9.7 דיון... 1 7.1 בחינת המודל...1 7.1.1 נכונות סטודנטים להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיהם... 1 7.1. עמדות כלפי התמחות בגריאטריה... 7.1. נורמות סובייקטיביות... 7.1. שליטה התנהגותית נתפסת... 7.1. ידע בנושא זקנה והזדקנות... 7.1. עמדות לגבי הזקנים... 7.1.7 חשיפה לזקנים... 7 7.1.8 משתנים סוציו דמוגראפיים ושנת לימוד... 8 7. מגבלות המחקר... 9 7. השלכות תיאורטיות ויישומיות... 0 7..1 השלכות תיאורטיות...0 7.. השלכות יישומיות... 0 מקורות... נספחים... 8.8.9 9.1 נספח א' תב הסכמה להשתתפות במחקר...8 9. נספח ב': אשור ועדת האתיקה של האוניברסיטה לבצוע המחקר...9 9.1 נספח ג': שאלון המחקר... 0 IV
גורמים המשפיעים על נכונות סטודנטים לרפואה במהלך לימודיהם לשקול התמחות בגריאטריה: בחינת תיאורית ההתנהגות המתוכננת פורת עמית תקציר רקע על רקע העלייה בתוחלת החיים ובמספר הזקנים באוכלוסייה במדינת ישראל והצפי כי מספר הזקנים יוסיף ויעלה בשנים הבאות גובר הצורך ברופאים בעלי ידע וגישה לטיפול באוכלוסייה זו. הטיפול באוכלוסייה דורש ידע ומיומנות הנרכשים במהלך ההתמחות בגריאטריה. הדרישה לרופאים גריאטריים הינה גבוהה ממספר הפונים להתמחות במקצוע זה. מספר הרופאים המסיימים את לימודי הרפואה הפונים להתמחות בגריאטריה הינו קטן. על רקע ירידה צפויה במספר הרופאים במדינת ישראל בשנים הקרובות בעקבות הירידה במספר הרופאים בקרב עולים חדשים צפויה ירידה נוספת במספר הפונים להתמחות בגריאטריה. אין בספרות המחקרית מספיק ידע בנוגע למניעים של סטודנטים לרפואה לבחור בהתמחות בגריאטריה בעולם בכלל ובישראל בפרט. יתרה מכך רוב המחקרים, שבוצעו בנושא זה חסרים מסגרת תיאורטית, אשר תנחה את יישומן של מסקנות המחקרים. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את נכונותם של סטודנטים לרפואה להתמחות בגריאטריה ואת הגורמים המשפיעים על כך. שאלה זו נבדקה באמצעות גרסה מורחבת של תיאורית ההתנהגות המתוכננת (1991 Ajzen,,1988 ), אשר כללה בנוסף לגורמים הבסיסיים של התיאוריה (עמדות, נורמות סובייקטיביות ושליטה נתפסת) גם בחינת הידע של הסטודנטים בנושאים גריאטריים וגרונטולוגיים, חשיפה לזקנים ועמדות סטיגמטיות שלהם כלפי האוכלוסייה הזקנה. המסגרת התיאורטית: תיאורית ההתנהגות המתוכננת TPB) :(Theory of Planned Behavior- מבוססות על ההנחה שתהליך קבלת החלטות של הפרט מבוסס על התחשבות זהירה בידע זמין. התיאוריות מניחות כי המנבא העיקרי את ההתנהגות העתידית הינו הכוונה ההתנהגותית (1991.(Ajzen,,1988 השערות המחקר:.1 א. השערות הקשורות לתיאורית ההתנהגות המתוכננת ככל שעמדות הסטודנט לרפואה כלפי ההתמחות בגריאטריה חיוביות יותר כך נכונותו להתמחות בגריאטריה תהיה גבוהה יותר. V
ב. ככל שהנורמות הסובייקטיביות יהיו גבוהות יותר נכונות הסטודנט לרפואה להתמחות בגריאטריה תהיה גבוהה יותר. ג. ככל שיכולת השליטה של הסטודנט לרפואה תהיה גבוהה יותר כך נכונותו להתמחות בגריאטריה תהיה גבוהה יותר.. השערות הקשורות לידע א. רמת הידע של סטודנט לרפואה בנושאי גריאטריה וגרונטולוגיה לא תשפיע על נכונותו להתמחות בגריאטריה. ב. ככל שרמת הידע של הסטודנט לרפואה בנושאי גריאטריה וגרונטולוגיה תהיה גבוהה יותר עמדותיו הגילניות יהיו נמוכות יותר.. השערות הקשורות לחשיפה ככל שחשיפת הסטודנט לרפואה לזקן גבוהה יותר הידע, השליטה הנתפסת, הנורמות והעמדות כלפי התמחות בגריאטריה יהיו גבוהות יותר ועמדות גילניות יהיו נמוכות יותר.. השערות בנוגע לגילנות ככל שהעמדות הגילניות כלפי הזקנה אצל סטודנט לרפואה יהיו פחותות יותר עמדותיו כלפי ההתמחות בגריאטריה ונכונותו להתמחות בגריאטריה יהיו חיוביות יותר.. משתנים סוציו דמוגרפים נכונות גבוהה יותר לשקול התמחות בגריאטריה תימצא אצל סטודנטיות בהשוואה לסטודנטים. משתתפים: המדגם נועד לייצג את כלל הסטודנטים לרפואה בבית הספר לרפואה בטכניון מהשנים הקדם קליניות (שנים 1-) ומהשנים הקליניות (שנים -). המדגם הינו מדגם אשכולות כאשר מהשנים הקדם קליניות ראשונה ושלישית ומהשנים הקליניות רביעית ושישית התבקשו כל הסטודנטים להשתתף במחקר. סך הכול נדגמו 0 סטודנטים.קבוצת המחקר כללה 198 סטודנטים לרפואה, כלומר אחוז הענות של %. כלי המחקר: כלי המחקר היה שאלון מובנה למילוי עצמי, שכלל חמישה חלקים ובו 7 פריטים. חלק ראשון: שאלון המתייחס לנתונים הדמוגרפים והלימודיים של הנחקר: נאסף מידע בנוגע למין, גיל, ארץ לידה, שנת עלייה, דת ושנת לימוד. חלק שני: התייחס לחשיפה במהלך הלימודים של הנחקר לזקנים. VI
חלק שלישי: שאלון ידע בנושא הזקנה. חלק רביעי: חלק חמישי: שאלון עמדות לגבי זקנים. שאלון המתייחס למשתני תיאורית ההתנהגות המתוכננת. פריטי חלק זה פותחו לצורך מחקר זה על פי תיאורית ההתנהגות המתוכננת (1991.(Ajzen,,1988 מדדים: המשתנה התלוי: הוערך באמצעות פריט אחד שבדק באיזו מידה המשתתפים נכונים להתמחות בגריאטריה. המשתנים הבלתי תלויים: א. עמדות כלפי ההתמחות בגריאטריה: המשתתפים התבקשו לדרג את עמדותיהם לגבי התמחות בגריאטריה. ב. נורמות סובייקטיביות: שלושה פריטים שימשו להערכת אמונות הנחקרים ביחס להתייחסות אחרים משמעותיים לגבי בחירה אפשרית בגריאטריה כהתמחות. ג. שליטה התנהגותית נתפסת: שלושה פריטים שימשו להערכת תפיסת הנחקרים לגבי יכולתם לבצע בהצלחה התמחות בגריאטריה. ד. ידע בנושא זקנה והזדקנות: הנבדקים התבקשו להעריך את רמת הידע שלהם לגבי זקנה והזדקנות באמצעות היגדים להם היו צריכים להשיב נכון או לא נכון (1977.(Palmore, ה. עמדות כלפי אנשים זקנים: ניבדק על ידי שאלון שחובר על ידי פוליצי (00.(Polizzi, בשאלון דיפרציאלים סמנטיים differntials) (Semantic המתארים זקנים כאשר הנחקר דירג את עמדתו בנוגע לכל אחד מזוגות המילים. ו. מאפיינים סוציו-דמוגרפים: אלה כללו: שנת לימוד, מין, גיל, ארץ לידה, ודת. ז. חשיפה לזקנים: שמונה פריטים בדקו את מידת החשיפה של הסטודנט לרפואה לזיקנה: במסגרת הלימודים, במשפחה, בעבודה ובהתנדבות. ממצאי המחקר: באופן כללי, המשתתפים ביטאו נכונות נמוכה לפנות להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיהם. בבדיקת הקשרים בין מרכיבי המודל לבין נכונות הסטודנטים לפנות להתמחות בגריאטריה נמצא כי קיים קשר מובהק וחזק בין העמדות לנכונות וקשר מובהק ובינוני בין הנורמות הסובייקטיביות, השליטה וההעמדות כלפי הזיקנה לנכונות. בבדיקת רגרסיה לוגיסטית נמצא כי ממרכיבי המודל רק עמדות כלפי ההתמחות בגריאטריה היו קשורות באופן מובהק כמנבא חזק את הנכונות להתמחות בגריאטריה. שנת לימוד מוקדמת וחשיפה לזקנים נמצאו אף הם VII
כמנבאים חלשים את הנכונות. באשר לקשרים שבין המשתנים הסוציו דמוגרפים לבין מרכיבי המודל, נמצא קשר מובהק וחלש בין חשיפה לזיקנה לבין הידע על זקנה והזדקנות ובין גיל למרכיבי המודל. מסקנות תיאורטיות ויישומיות: נכונות סטודנטים לרפואה לפנות להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיהם נמצאה נמוכה. מודל תיאורית ההתנהגות המתוכננת נמצא מתאים לבחינת נכונות סטודנטים לרפואה לבחור התמחות בעתיד בגריאטריה, כאשר עמדות כלפי ההתמחות נמצאה כגורם היחידי המשפיע מהמודל. ברמה היישומית תוצאות המחקר מדגישות את הצורך בפיתוח תוכנית לימודית מתאימה שתתפרש במשך כל שנות לימודי הרפואה שתביא לשיפור ההעמדות של הסטודנטים לרפואה כלפי ההתמחות בגריאטריה. בנוסף, לאור ממצאי המחקר לגבי חשיפה נמוכה של הסטודנטים לזקנים, רצוי לבנות תוכנית לימודים שתעודד את חשיפת הסטודנט לזקנים יחסית בריאים ומתפקדים. כמו כן לאור העמדות החיוביות המתונות בלבד שנמצאו אצל הסטודנטים לגבי הזקנים חשוב ליצור תוכנית לחשיפה חיובית של הסטודנטים לרפואה לזקנים יחד עם מסגרת קבוצתית מודרכת שמטרתה צמצום העמדות השליליות כנגד הזקן. נוסף על כך,לאור רמת הידע הכללי הבינונית כלפי זקנה והזדקנות אצל הסטודנטים לרפואה שנמצאה במחקר בכל שנות הלימוד והעדר עלייה בידע עם התקדמות שנות הלימוד קיים צורך בשינוי תוכנית הלימוד בכוון שיביא לשיפור הידע הנרכש. VIII
רשימת לוחות: עמוד 18 19 לוח מספר 1: לוח מספר : מאפיינים סוציו דמוגרפים של המשתתפים במחקר נכונות להתמחות בגריאטריה 0 לוח מספר : רמת הנכונות להתמחות בגריאטריה לפי שנת לימוד לוח מספר : ממוצעים וסטיות תקן של נכונות הסטודנט להתמחות בגריאטריה בסיום 0 1 לימודיו על פי מין, דת ומקום לידה. לוח מספר : ממוצעים, סטיות תקן ואחוז המסכימים עם פרטי העמדות כלפי ההתמחות בגריאטריה לוח מספר : לוח מספר 7: לוח מספר 8 : ממוצעים, סטיות תקן ואחוז המסכימים בפרטי הנורמות הסובייקטיביות ממוצעים, סטיות תקן ואחוז המסכימים בפרטי שליטה התנהגותית נתפסת אחוז המשיבים נכון לשאלון הידע של פלמור לפי שנת לימוד לוח מספר 9: מספר פרטים נכונים וסטיות התקן של המשיבים נכון לשאלון הידע של פלמור לפי שנת לימוד לוח מספר 10: לוח מספר 11: עמדות הסטודנט כלפי הזקן לפי שאלון פוליצי חשיפה לזקנים בלימודי הרפואה, במשפחה, בעבודה ובהתנדבות. 8 9 0 0 לוח מספר : 1 ממוצעים וסטיות תקן של מרכיבי המודל ולעמדות כלפי אנשים זקנים ולידע לגבי זקנה והזדקנות על פי דת לוח מספר 1: ממוצעים וסטיות תקן של מרכיבי המודל ולעמדות כלפי אנשים זקנים ולידע לגבי זקנה והזדקנות על פי מין לוח מספר 1: ניתוח רגרסיה של מרכיבי המודל על הנכונות להתמחות בגריאטריה לוח מספר 1: ניתוח רגרסיה של המשתנים שנמצאו משפיעים על הנכונות להתמחות בגריאטריה רשימת תרשימים: תרשים מספר 1: המודל הקונספטואלי לבחינת נכונותם של סטודנטים לרפואה להתמחות בגריאטריה עמוד 1 IX
1. מבוא על רקע העלייה בתוחלת החיים ובמספר הזקנים באוכלוסייה במדינת ישראל והצפי כי מספר הזקנים יוסיף ויעלה בשנים הבאות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 008), גובר הצורך ברופאים בעלי ידע וגישה בטיפול באוכלוסייה זו. התמחות בגריאטריה מיועדת לרופאים המעוניינים לרכוש ידע רב בטיפול בזקנים ובמחלות האופייניות לזקנה כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות אקוטיות, טיפול במחלות כרוניות, שיקום, מצבים פסיכיאטריים האופייניים לזקנה ועוד. התמחות בגריאטריה פתוחה בפני רופאים שסיימו בית ספר לרפואה, מומחים ברפואה פנימית, מתמחים לאחר שלב א' ברפואה פנימית ומומחים ברפואת המשפחה. מספר הרופאים המסיימים את לימודי הרפואה הפונים להתמחות בגריאטריה הינו קטן. על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 007, בישראל חיו כ- 708 אלף תושבים בני ומעלה, שהם 10% מתושבי המדינה. עם קום המדינה, רק כ- % מהתושבים היו בגילאים אלה. התחזית למספר התושבים מעל גיל בשנת 01 הינה 900 אלף, שיהוו 11% מהאוכלוסייה ובשנת 00 צפוי שיהיו 1.7 מיליון אנשים מעל גיל, שיהוו 1.7% מהאוכלוסייה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 008). על כן קיימת דאגה בהקשר של התאמת מערכת הבריאות בישראל לטיפול בצרכי האוכלוסייה המזדקנת. כעת במדינת ישראל רשומים כ- 00 רופאים מומחים בגריאטריה כאשר חלקם עובדים בתפקידים ניהוליים. הדרישה לרופאים גריאטריים הינה גבוהה ממספר הפונים להתמחות במקצוע זה. קיים צפי של צורך בכ- 8 רופאים גריאטריים בשנת 00 (פרס וקלרפילד, 008). בשנת 007 סיימו התמחות בגריאטריה רופאים (ההסתדרות הרפואית בישראל, 008). מרבית המסיימים התמחות בגריאטריה החלו את ההתמחות לאחר שהתמחו ברפואת המשפחה או ברפואה פנימית ומיעוטם החלו בהתמחות מיד לאחר סיום לימודי רפואה. כמו כן, צפויה ירידה במספר הרופאים בכלל במדינת ישראל בשנים הקרובות בעקבות הירידה במספר רופאים עולים חדשים וזאת למרות העלאת מספר הסטודנטים המתחילים בלמודי הרפואה בארץ (ההסתדרות הרפואית בישראל, 007). נתון זה עלול להשפיע לרעה על מספר הרופאים הבוחרים להתמחות בגריאטריה. גם בארצות הברית קיים מחסור ברופאים גריאטריים (000.(Abyad, מספר הפונים להתמחות בגריאטריה הינו קטן מהצורך וקיים צפי לירידה במספר הרופאים הפונים להתמחות בגריאטריה בשנים הבאות (1998,(Chiang, כאשר דווח כי רק % מכלל הסטודנטים לרפואה מבית ספר לרפואה בצפון ארצות הברית בתחילת לימודיהם הביעו עניין בהתמחות בגריאטריה (1990 al.,.(wilderom et במחקר אחר בארצות הברית בקרב 9 סטודנטים 1
לרפואה מחמשה עשר בתי ספר לרפואה לא צוינה גריאטריה כהתמחות מועדפת על ידי הסטודנטים מתחילת ועד סוף לימודיהם (008 Carrera,.(Compton, Frank, Elon, & מקצוע הגריאטריה הינו בעל יוקרה מהנמוכים ביותר מתוך כלל ההתמחויות הקיימות ברפואה בקרב רופאים ללא התמחות, מומחים וסטודנטים בסיום לימודיהם 008) Westin,.(Album, & אין בספרות מספיק ידע בנוגע למניעים של סטודנטים לרפואה לבחור בהתמחות זו בכלל ובישראל בפרט. אכן, רוב המחקרים לגבי עניין סטודנטים לרפואה בגריאטריה ובהתמחויות אחרות נערכו בארצות הברית ובארצות המערב והם אינם משקפים את המצב במדינת ישראל. יתרה מכך, רוב המחקרים, שבוצעו בנושא זה חסרים מסגרת תיאורטית, אשר תנחה את יישומן של מסקנות המחקר. על כן, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את נכונותם של סטודנטים לרפואה להתמחות בגריאטריה ואת הגורמים המשפיעים על כך. שאלה זו נבדקה באמצעות גרסה מורחבת של תיאורית ההתנהגות המתוכננת (1991 Ajzen,,1988 ), אשר כללה בנוסף לגורמים הבסיסייםשל התיאוריה (עמדות, נורמות סובייקטיביות ושליטה נתפסת) גם בחינת הידע של הסטודנטים בנושאים גריאטריים וגרונטולוגיים ועמדות סטיגמטיות שלהם כלפי האוכלוסייה הזקנה.. סקירת ספרות.1 התמחות רופאים בגריאטריה וחשיפת סטודנטים לרפואה לגריאטריה בישראל גריאטריה הוכרה על ידי המועצה המדעית הרפואית בישראל כהתמחות החל משנת 198. מאז הכרה זו סיימו כ- 10 רופאים התמחות בגריאטריה. במקביל גובשה תוכנית לימודים בגריאטריה לסטודנטים לרפואה בכל ארבעת בתי הספר לרפואה בישראל (00 Habot,.(Leibovitz, Baumoehl, &.1.1 התמחות רופאים בגריאטריה במדינת ישראל ההתמחות בגריאטריה בישראל פתוחה בפני רופאים שסיימו בית ספר לרפואה, מומחים ברפואה פנימית, מתמחים לאחר מעבר בחינת שלב א' ברפואה פנימית ומומחים ברפואת המשפחה. גריאטריה הינה התמחות המיועדת לספק לרופאים ידע רב בטיפול בזקנים ובמחלות האופייניות לזקנה כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות אקוטיות, טיפול במחלות כרוניות, שיקום, מצבים פסיכיאטריים האופייניים לזקנה ועוד. רופא גריאטר מומחה יכול לעבוד בקהילה, במחלקות גריאטריות בבתי חולים גריאטריים או בבתי חולים כלליים. קיימת כיום מגמה במדינת ישראל של ריכוז שירותים רפואיים מחוץ לבתי החולים ובעתיד שירותים גריאטריים יהיו זמינים יותר בקהילה דבר שידרוש מיותר רופאים גריאטריים להתאים עצמם לעבודה בקהילה, כאשר יתכן שהמשמעות לכך הינה גורם נוסף הנכנס לשיקולי הרופא בבחירת התמחות בגריאטריה (00 al.,.(leibovitz et
.1. חשיפה לרפואה גריאטרית במהלך לימודי הרפואה בישראל בארבעת בתי הספר לרפואה במדינת ישראל קיימת חשיפה מרוכזת בזמן הלימודים הקליניים לרפואה גריאטרית ברוטציה, שנמשכת שבועיים. רוב החשיפה במסגרת לימודי הגריאטריה הינה לזקן החולה או המאושפז. קיימת חשיפה מעטה של סטודנטים לרפואה לאוכלוסיה גריאטרית במסגרת קורסים המיועדים לחשיפת סטודנטים לאוכלוסיות חולים שונות במהלך הלימודים הפרה קליניים. יחד עם זאת יש לציין שהסטודנטים נחשפים לחולים זקנים במהלך רוב הלימודים בשנים הקליניות אם כי ללא הדרכה גריאטרית ייעודית (00 al.,.(leibovitz et. גורמים המשפיעים על בחירת התמחות רפואית באופן כללי ובגריאטריה בפרט בקרב סטודנטים לרפואה סקירת מחקרים אשר בחנו גורמים המשפיעים על סטודנטים לרפואה בבחירת התמחות בכלל והתמחות בגריאטריה בפרט, העלתה מספר גורמים. באופן כללי נמצא, שהבחירה מושפעת מגורמים הקשורים לאופי ההתמחות, לאפיוני הסטודנט, לחשיפת הסטודנט להתמחות במהלך לימודיו, להכרות או לעבודה עם זקן בטרם לימודי הרפואה, לידע גריאטרי וגרונטולוגי נרכש, לעמדות ודעות קדומות כלפי אוכלוסיית המטופלים בה יטפל במסגרת התמחותו,ליוקרת ההתמחות וליכולת הקידום האישי...1 גורמים הקשורים לאופי ההתמחות ברפואה והעבודה כרופא מומחה נמצאו גורמים רבים המשפיעים על בחירת התמחות בכלל והתמחות בגריאטריה בפרט בהקשר למאפייני ההתמחות. הגורמים הנפוצים ביותר הינם יוקרת ההתמחות ויכולת קידום אקדמית, אופי השפעת ההתמחות והמומחיות על סגנון החיים, הרצון או אי הרצון לטפל באנשים זקנים ובחולים במחלות כרוניות וההכנסות הצפויות כמתמחה וכמומחה. יוקרת ההתמחות ויכולת קידום אקדמית: יוקרת ההתמחות כפי שנתפסה על ידי סטודנטים לרפואה באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית נמצאה כגורם משמעותי בבחירת התמחות עם סיום לימודי הרפואה (199 Sheets,.(Gorenflo, Ruffin, & יכולת התקדמות אישית מקצועית לצד התקדמות אקדמית צוינו גם הם כגורם מוביל במחקר שבוצע בקרב סטודנטים לרפואה בסוף לימודיהם בטיואן Wang,) Chang,Hung, Chang, 00.(Huang, & במחקר שנערך בנורבגיה בקרב 88 סטודנטים ורופאים נמצא שמקצוע הגריאטריה צוין כבעל היוקרה הנמוכה ביותר מתוך כלל ההתמחויות הקיימות ברפואה בקרב סטודנטים בסיום לימודיהם ובקרב רופאים 008) Westin,.(Album, & אופי השפעת ההתמחות והמומחיות על סגנון החיים: סגנון חיים ועומס העבודה הצפויים בזמן ההתמחות ובעבודה כרופא מומחה נמצאו כגורם חשוב בהחלטת סטודנטים לרפואה בבחירת התמחות בסיום לימודיהם
00).(Chang et al., 00; Sinclair, Ritchie, & Lee, 00; Newton et al,.ממצאים אלו יכולים להסביר את המצב הקיים כיום במדינת ישראל כאשר במקצועות התמחות רפואיים הדורשים שעות עבודה ארוכות כמו כירורגיה, הרדמה וטיפול בפגים קיים מחסור במתמחים (ההסתדרות הרפואית בישראל, 007). האפשרות לעבוד בחלקיות משרה יחד עם נוחות העבודה נמצאו כמשפיעים על העדפת התמחות בקהילה (00 al.,.(sinclair et התמחות העוסקת בחולים זקנים ומחלות כרוניות: במחקר, שנערך בקנדה בקרב 100 סטודנטים לרפואה, נבדקו התעניינות ומחסומים, שקיימים אצל הסטודנטים לבחור בגריאטריה כהתמחות. נמצא ש- 0% מהסטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם ו- 1% בשנה השנייה הביעו התעניינות בינונית עד גבוהה בהתמחות בגריאטריה. לרוב הסטודנטים לא הייתה עמדה לגבי בחירת התמחות בגריאטריה. הללו שהיו נגד התמחות בגריאטריה התעניינו יותר בהתמחויות הכוללת טכנולוגיות מתקדמות, הביעו רצון לטפל בצעירים ופחות רצון לטפל בחולים במחלות כרוניות (00 Stolee,.(Diachun, Hillier, & ממצא דומה ברצון לטפל בחולים צעירים ובחולים עם מעט מחלות כרוניות נמצא אצל סטודנטים לרפואה בטקסס שלא הביעו עניין בהתמחות בגריאטריה (001 Espino,.(Alford, Miles, Palmer, & לעומת זאת סטודנטים עם העדפה למטופלים מבוגרים וזקנים על פני צעירים נמצאו כבעלי עמדות חיוביות כלפי זקנים כמטופלים (1990 al.,.(wilderom et ההכנסות הצפויות: במחקר שנערך בארצות הברית בשנים 1998 עד 00, בקרב 1 סטודנטים לרפואה משני בתי ספר לרפואה בשנה האחרונה ללימודיהם נמצא, שההכנסות הצפויות בזמן ובסיום ההתמחות הינן בעלי משקל רב בבחירת ההתמחות הרפואית עם סיום הלימודים (00 Thompson,.(Newton, Grayson, & ממצא דומה נמצא במחקרו של גורנפלו (199 al.,.(gorenflo et התעניינות נמוכה בהתמחות בגריאטריה בקרב סטודנטים נבעה מהערכתם שמפגש עם חולה זקן ארוך יותר וכרוך בהפסד כספי לרופא (001 al.,.(alford et.. גורמים הקשורים באפיוני ומאפייני הסטודנט לרפואה בנוסף לאפיוני ההתמחות, האפיונים האישיים של הסטודנט נמצאו קשורים לבחירת ההתמחות. א. אפיונים סוציודמוגרפיים: מגדר: באופן עקבי נמצא כי סטודנטיות לרפואה גילו יותר עניין מסטודנטים לרפואה בהתמחות בגריאטריה 00; al.,.(diachun et יתכן וממצא זה Reuben, Fulletron, Tschann, & Courghan-Minihane, 199) מוסבר על ידי כך שרופאות תופסות את הטפול בזקן כבעל משמעות גבוהה יותר מאשר רופאים. מוצא: אם כי השפעת המוצא של הסטודנט על בחירת התמחותו לא נחקרה לעומק, במחקר שנערך בארצות הברית בקרב 8 סטודנטים לרפואה בשנת הלימודים הראשונה שבדק התעניינות בהתמחות בגריאטריה בסיום
הלימודים נמצא ש-.% מהסטודנטים הביעו התעניינות מסוימת או התעניינות רבה, כאשר בקרב סטודנטים ממוצא היספאני ואסייתי נמצאה התעניינותרבה יותר בהתמחות בגריאטריה בהשוואה לסטודנטים ממוצא אחר %, 1% ו- 1% בהתאמה (001 al.,.(burg et יתכן והבדלים אלה נובעים מהיחסים המשפחתיים ההדוקים יותר בקרב קבוצות מיעוט. ב. עמדות בנוגע לרפואה ותפקיד הרופא בטרם ועם התחלת לימודי הרפואה: נמצא שכשבעים אחוזים מהסטודנטים לרפואה מביעים רצון להתמחות בהתמחות ספציפית כבר בשנה הראשונה או השנייה ללימודיהם. התעניינות בהתמחות ספציפית בכניסה לבית הספר לרפואה נמצאה כמנבאת משמעותית בבחירת אותה התמחות בסיום הלימודים 1997;) Killian, Senf, Campos-Outcalt, Watkins, Bastacky, & Daugherty, 199.(Zeldow, Preston, & במחקר אחר נמצא כי שלושים אחוז מ- 9 סטודנטים בחמש עשרה פקולטות לרפואה בארצות הברית נשארו ללא שינוי בהעדפת התמחות בטרם תחילת לימודיהם ועד סיומם כאשר בחירתם הייתה: רפואת משפחה, ילדים, נשים, בריאות הציבור ופנימית ו- 8% נשארו ללא שינוי כאשר בחירתם הייתה כירורגיה, הרדמה, פסיכיאטריה ורפואת חרום (008 al,.(compton et הממצא מוסבר בכך שסטודנטים לרפואה מגיעים ללימודים עם ניסיון, אמונות ושאיפות אישיות לגבי מקצוע הרפואה המכוון אותם להתמחות רפואית מסוימת. על כן ניתן להניח שבחירת התמחות תלויה במידה רבה בגורמים אישיותיים וחווייתיים של הסטודנט מהתקופה שקדמה ללימודיו... גורמים הקשורים בחשיפת הסטודנט לרפואה לאוכלוסיה הגריאטרית החשיפה לזקנים יכולה לקבל ביטוי בשלוש דרכים: על ידי חשיפה במהלך הלימודים הקליניים בבתי חולים ובקהילה, על ידי מגע עם הרופא המדריך ועל ידי קשר אישי עם זקנים (199 Murray, ). Morrison & א. חשיפה קלינית מודרכת במהלך הלימודים: מחקרים רבים בחנו את השפעת החשיפה הקלינית של סטודנטים לרפואה לזקנים על עמדותיהם כלפי הזקנים במהלך הלימודים. הממצאים בנוגע לקשר שבין חשיפה לעמדות אינם אחידים. במרבית מהמחקרים מצאו כי, חשיפה של סטודנטים לרפואה באמצעות מפגשים עם חולים זקנים יחד עם העלאת ידע גריאטרי הביאו לעמדות חיוביות יותר כלפי זקנים על ידי הסטודנטים 00; al., Shue, McNeley, & Arnold, 00 ;) Cankurtaran et Lesnick, 00 ). Varkey, Chutka, & גם במחקרים שבדקו את השפעתן של תוכניות המשלבות סוגים שונים של חשיפת סטודנטים לרפואה לאוכלוסיית הזקנים, הוכיחו שהן דרך טובה לשפר עמדות כלפי זקנים. לדוגמה: במחקר שנערך בארצות הברית הוכח שתוכנית לסטודנטים לרפואה שכללה מפגשים עם מומחים בגריאטריה
וזקנים לא מאושפזים סייעה לרכישת עמדות חיוביות יותר כלפי זקנים (00 al.,.(shue et במחקרים אחרים נמצא כי, ביקור של סטודנטים לרפואה בביתו של זקן חולה במחלה כרונית בלווי צוות גריאטרי תוך התייחסות לגורמים גריאטריים וסוציאליים הביא לעליה באמפטיה, ברגישות ובעמדות החיוביות של הסטודנטים כלפי זקנים חולים במחלות כרוניות ) ; 00 al.,.(yuen et al., 00Medina-Walpole et גם ביקורי בית בלווי רופא משפחה ורופא גריאטרי הביאו לתוצאות דומות אצל סטודנטים לרפואה בבית הספר לרפואה בבאר שבע 00) Fried,.(Tandeter, Peleg, Menahem, Biderman, & מחקר נוסף הראה שחשיפה מוקדמת בלימודי הרפואה לזקן יחסית בריא ופעיל מעלה את המודעות ואת הנוחות של הסטודנטים לרפואה עם מטופלים זקנים.(Alford et al., 001) לעומת זאת, בחלק מהמחקרים לא נמצא שינוי חיובי בעמדות הסטודנטים כלפי זקנים בעקבות חשיפה לזקנים. במחקר שנערך בסקוטלנד נמצא שחשיפה אינטנסיבית לגריאטריה לסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה לא הביאה לשיפור בעמדות הסטודנטים כלפי הזקן (008 al.,.(hughes et גם במחקר שנערך בהוואי ושבחן תוכנית לימודית רב שנתית גריאטרית וגרונטולוגית לסטודנטים לרפואה שכללה ידע רפואי בסיסי הקשור לזקנה, היבטים הקשורים לגילנות, היבטים הקשורים לבריאות ותחלואה בזקנה ואספקטים פסיכו סוציאליים הקשורים לזקנה ובנוסף לימוד מרוכז במשך ארבעה שבועות בשנת הלימודים האחרונה במחלקה גריאטרית, נמצאו אמנם השפעה חיובית על ידע ומיומנויות הקשורות בטפול בחולה הזקן אך ללא שינוי בעמדות כלפי הזקן שנותרו נמוכות.(Nagoshi et al., 008) תוצאות המחקרים שבדקו את השפעת השינוי בעמדות סטודנטים לרפואה בעקבות חשיפה מודרכת לזקנים על נכונותם לבחור התמחות בגריאטריה אינם אחידים. חלק מהמחקרים מצאו שעמדות חיוביות שהתפתחו אצל סטודנטים לרפואה במהלך הלימודים כלפי הזקנים בעקבות חשיפה לזקנים שלוותה בהדרכה מקצועית הביאו לשינוי חיובי בכוונות הסטודנט לשקול התמחות ) ; 00 001.(Schigelone, Alford et al., נמצא שעמדות סטודנטים לרפואה בסקוטלנד כלפי הזקנים בשנה האחרונה ללימודים היו טובות יותר מאשר בשנה הראשונה (008 al.,.(hughes et במחקר זה נמצא שחשיפה בסבב הלימודי במחלקה לגריאטריה של הסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה לא הביאה לשיפור נוסף בעמדות הסטודנטים כלפי הזקן אך הביאה לעלייה בנכונות לשקול התמחות בגריאטריה. עוד נמצא במחקר זה שנכונות לשקול התמחות בגריאטריה הייתה בקשר חיובי עם עמדות טובות יותר כלפי הזקן. במחקר זה הוכח כי, טרם החשיפה לגריאטריה כ % מהסטודנטים הביעו נכונות גבוהה לשקול התמחות בגריאטריה, בעוד שלאחר החשיפה לגריאטריה כ % הביעו נכונות גבוהה לשקול התמחות זו.
לעומת זאת, במחקר שנערך בחמישה בתי ספר לרפואה בארצות הברית בקרב 0 סטודנטים לרפואה נמצא כי בעקבות חשיפה של הסטודנטים לחולים כרוניים חלה ירידה במספר הסטודנטים ששקלו התמחות הכוללת טיפול באחוז גבוה של חולים כרוניים בטרם חשיפה לחולים זקנים במחלקות הלימוד השונות ובמחלקה הגריאטרית לעומת לאחר חשיפה (001 al.,.(davis et חוסר עקביות זו בממצאי המחקרים, מדגישה את הצורך להעמיק את המחקר בתחום זה. ב. השפעת רופא מדריך MODEL) :(ROLE באופן כללי נמצא, שלרופא מדריך מנוסה ומוערך המהווה דוגמא אישית לסטודנטים לרפואה השפעה מכרעת על בחירת התמחות על ידי הסטודנטים 1999) Linger,.(Burack et al., 1997 ; Elnicki, Halbritter, Antonelli, & וילדרום וחבריו מצאו במחקר שכלל סטודנטים לרפואה בארצות הברית בשנה הראשונה ללימודיהם כי חשיפה לעמדות שליליות של רופאים מורים כלפי זקנים וכלפי הזקנה בכלל הביאה לירידה בהתעניינות של הסטודנטים בגריאטריה ולעמדות שליליות יותר של הסטודנטים כלפי הזקנה וכלפי חולים זקנים ) et Wilderom.(al., 1990 ג. קשר עם זקנים: גם לחשיפה והקשר האישי של הסטודנט עם זקנים לפני הלימודים השפעה חשובה בקרב סטודנטים לרפואה על עמדותיהם כלפי זקנים ועל נכונותם להתמחות בגריאטריה. כך למשל מחקרים בארצות הברית הראו כי קשר עם אדם זקן במשפחה או מחוץ למשפחה בתקופה שקדמה ללימודי הרפואה היה קשור בעניין גדול יותר וברצון SchigeloneFitzgerald, Wray, Halter, Williams, & Supiano, 00 ; לשקול התמחות בגריאטריה al.,) et al., 1990.(00; Cravens et al., 000 ; Reuben et al., 199 ; Wilderom et גם עבודה התנדבותית עם 7 זקנים בתקופה שקדמה ללימודי הרפואה הביאה לעניין מוגבר בגריאטריה (1990 al.,.(wilderom et יש לציין שממצאים אלה אינם בלעדיים לסטודנטים לרפואה ושגם בקרב סטודנטים אחרים, קשר קודם עם זקנים נמצא קשור להתעניינות ראשוניתבזקנה, ובהמשך לימוד בנושאים הקשורים בזקנה ) Damron-Rodriguez, Gorelik,.(Funderburk, & Solomon, 000.. ידע בגריאטריה ובגרונטולוגיה מרבית המחקרים שבדקו ידע בזקנה ובהזדקנות בקרב סטודנטים לרפואה הצביעו על ידע בסיסי נמוך או בינוני Fitzgerald et al., 00; Lee, Wilkerson, Reuben, & Ferrell,00 ; Van Zuilen, Robert Silverman,).(& Lewis, 001
כתוצאה מהרמות הנמוכות יחסית של ידע שנמצאו, חוקרים רבים פיתחו תוכניות התערבות המיועדות להעלאת הידע בכוונה לפתח בעקבות כך עמדותחיוביות כלפי זקנים וכלפי העבודה איתם. אבל, מחקרי הערכה אשר בוצעו על מנת להעריך את השפעת תוכניות אלו מעלים ממצאים לא אחידים בנוגע לתרומתן. לדוגמא, מחקר בקרב סטודנטים לרפואה בקנדה, שעברו התערבות שכללה לימודים בכיתה בנושאים גריאטריים או התנסות פעילה עם מדריכים ומשחק תפקידים הראה כי, לא היה הבדל משמעותי ברמת הידע ובעמדות של המשתתפים מיד אחרי ההתערבות ולאחר שנה. רמת העניין ברפואה גריאטרית אף הייתה נמוכה יותר לאחר ההתערבות ולאחר שנה מאשר לפני ההתערבות 00) Esbaugh,.(Diachun, Dumbrell, Byrne, & לעומת זאת תוכנית לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת טקסס, ארצות הברית, אשר כללה הרצאה של רופא גריאטרי, ביקור בביתו של זקן עצמאי, צפייה ברופא המראיין מטופל זקן, לימוד תיאורטי לגבי המורכבות הכרוכה בטיפול בחולה זקן הסובל ממספר מחלות כרוניות וריבוי תרופות, דיונים בקבוצות בנושאים הקשורים לאיכות חיים וקשרים חברתיים בזקנה ולימוד קליני במחלקה גריאטרית הביאה לעלייה בידע של הסטודנטים לגבי הזקן הבריא והחולה, לגבי המציאות הדמוגרפית ובמודעות לגבי התמחות בגריאטריה, אם כי העניין בהתמחות בגריאטריה נשאר נמוך גם במחקר זה (001 al.,.(alford et במחקר אחר נמצא שקורס בגריאטריה שנמשך שבועיים העלה את רמת הידע של הסטודנטים לרפואה בנושא זקנה והזדקנות, כאשר התעניינות הסטודנטים בהתמחות בגריאטריה נשארה נמוכה מאוד (001 al.,.(van Zuilen et לעומת כך, במחקר אחר נמצא כי עלייה בידע בנושאים גריאטריים בקרב סטודנטים לרפואה בארצות הברית הביאה לעליה מתונה בנכונות הסטודנטים לשקול התמחות עתידית בגריאטריה (199 al.,.(reuben et בנוגע לניסיון בארץ נמצא שהשתתפות בתוכנית לימודים בנושאים גרונטולוגים לסטודנטים לרפואה בבאר שבע שכללה הרצאות,קבוצות דיון ומפגשים עם זקנים חולים עם רמת תפקוד יום יומי נמוכה וזקנים חולים ובריאים המתפקדים היטב, לא הביאה לעלייה משמעותית בידע לגבי הזקנה ולשינוי בהעדפה לגבי התמחות בגריאטריה (199.(Carmel, ניתן לסכם שבאופן כללי, ההשתתפות בתוכניות המקנות ידע וחשיפה לא משפיעות באופן משמעותי על החלטת הסטודנטים בנוגע להתמחותם בעתיד. יתכן כי זה נובע מעמדותיהם השליליות כלפי הזקנים- גילנות... גילנות ) (AGEISM גילנות הוגדרה על ידי בטלר כתהליך שיטתי של יצירת סטריאוטיפים ואפליה כנגד אנשים בגלל שהם זקנים (Butler,199). פלמור הרחיב את ההגדרה בהדגשה שגילנות מתרחשת כאשר מתקיימות דעות קדומות או אפליה נגד או לטובת קבוצת גיל (1998.(Palmore, 8
ב, ב, ב, אם כי לא קיימים מחקרים אשר בדקו באופן ספציפי איך גילנות בקרב סטודנטים לרפואה משפיעה על בחירת התמחות בגריאטריה נמצא כי, קיימים מספר רב של מחקרים בעיקר מחוץ לישראל, שבדקו את העמדות הקשורות לגיל החולה והשפעתן על הטיפול בזקן החולה בקרב רופאים וסטודנטים לרפואה. באופן כללי נמצא שעמדות גילניות קיימות בכל המגזרים העוסקים בבריאות כולל בקרב רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים, מרפאים בעיסוק ועוד (00.(Nelson, בעבודה זו, אסקור את התחום בנוגע לרופאים וסטודנטים לרפואה. א. גילנות בקרב רופאים: במאמר סקירה לגבי גילנות בחברה האמריקאית נמצא כי קיימת גילנות בשכיחות גבוהה בקרב רופאים (00.(Nelson, באופן כללי נמצא כי, עמדות גילניות אשר קבלו ביטוי ברצון מופחת לתת שרותי רפואה ראשונית לאוכלוסיה הקשישה קיימות בקרב רופאי משפחה ורופאים פנימאים אשר עובדים בקהילה כרופאים ראשוניים 00) al., (Adams et הערכת סימפטומים של חולים זקנים כמשויכים לגיל המטופל ולא למחלה Adler, McGraw, (& מתן פחות הסברים לזקנים לעומת צעירים לגבי טיפול תרופתי (Grant, 199 ) (Hummert, & Mazloff, (001 שימוש בשפה מתנשאת כלפי הזקן בהשוואה לצעיר (McKinlay, 1998 ובהגבלת מספר הזקנים בפרקטיקה (1977 Jogerst,.(Damiano, Momany, Willard, & עמדות גילניות נמצאו גם כמשפיעות על מתן טיפולים שונים המוצעים לזקנים בהשוואה לצעירים עם מחלה דומה. לדוגמה נמצא כי חולים זקנים מקבלים יותר תרופות מצעירים באותם מצבי חולי (199.(Grant, אם כי נושא הגילנות לא נבדק באופן ישיר, גם מחקרים אשר בוצעו בארץ דיווחו על התנהגות שונה של רופאים כלפי חולים זקנים לעומת צעירים. לדוגמא, במחקר שנערך בבית חולים שערי צדק בירושלים לגבי החלטה לאי מתן טיפול תומך חיים לחולים באגף לרפואה פנימית נמצא כי, גיל מבוגר של החולה, חומרת המחלה, מצב קוגניטיבי ובעיקר התרשמות הרופא ממצב תפקודו של החולה בטרם האשפוז היו בעלי משקל משמעותי בשיקולי הרופאים לא לתת טיפול תומך חיים ומחייה במצבי חולי קשים. הממצאים מהווים לדעת כותבי עבודה זו עמדה אג'איסטית של הרופאים המטפלים המביאים כשיקול רפואי את עמדתם לגבי איכות חייו של זקן בהחלטה על טיפול רפואי ולא את רצונו או רצון משפחתו של הזקן (זוננבליק, גרץ, רווה, שטיינברג וינון, 00). גם במאמר סקירה שפורסם על ידי רופאים מהמערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין בפתח תקוה נמצא שקיים טיפול חסר בזקנים הסובלים מאירוע לבבי, אם כי לא נמצא בסיס אמפירי למניעת טיפול מזקנים (פורטר, בטלר וחסדאי 001). מאמרים אלה מוכיחים שגם בישראל תופעת הגילנות רווחת בקרב רופאים. בפרק הבא אסקור תופעה זו בקרב סטודנטים לרפואה. 9
ב. גילנותבקרב סטודנטים לרפואה: מחקרים אשר בדקו עמדות גילניות בקרב סטודנטים לרפואה מוכיחים שעמדות אלו קיימות אף בתקופת הלימודים. העמדות הגילניות של הסטודנטים נמצאו קשורות לעמדות שונות בנוגע לטיפולים שונים המוצעים לחולים צעירים וזקנים, לדוגמה: נמצא כי סטודנטים לרפואה נותנים המלצות שונות בנוגע לניתוח סרטן השד כאשר מדובר בחולות זקנות לעומת צעירות כאשר חומרת המחלה הינה זהה בשתי הקבוצות.( Madan, Aliabadi-Wahle, & Beech, 001 ; Madan, Cooper; Gratzer, & Beech, 00) דעות קדומות והטיות נמצאו גם בקרב סטודנטים לרפואה מאיסטנבול בהקשר למחלות פסיכיאטריות כמו דיכאון וסכיזופרניה (00 Fidanoglu,.(Ay, Save, & עמדות שמקורן בדעות קדומות כגון מסוכנות והעדר ריפוי לגבי מחלת הסכיזופרניה נמצאו שכיחות בסטודנטים בשנת הלימוד השנייה והשישית בקרב הסטודנטים. כמו כן נמצאו דעות קדומות והטיות כלפי הזקנה אשר נבדקו באמצעות שאלון (Palmore, (1977 Palmore בקרב 88 סטודנטים לרפואה בתחילה ולקראת סיום לימודיהם (001 al.,.(van Zuilen et ממצאים אלה ניתן להניח שגילנות בקרב סטודנטים לרפואה עשויה להיות גורם המשפיע על שיקול בבחירת התמחות בגריאטריה. לסיכום, כפי שניתן לראות מהסקירה עד כה גורמים רבים משפיעים על נכונותם של סטודנטים לרפואה לבחור בהתמחות בגריאטריה, אך נושא זה טרם נבדק במסגרת תיאורטית כוללנית ובמציאות הישראלית. על כן מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את נכונותם של סטודנטים לרפואה במהלך כל שנות הלימוד להתמחות בגריאטריה ואת הגורמים המשפיעים על כך. נושא זה ניבדק כאשר תיאורית ההתנהגות המתוכננת שמשה כמסגרת תיאורטית. בפרק הבא אתאר את עקרונותיה של תיאוריה זו.. תיאורית ההתנהגות המתוכננת תיאורית ההתנהגות המתוכננת TPB) (Ajzen, 1988, 1991) (Theory of Planned Behavior- הינה הרחבה של תאוריית הפעולה השקולה TRA).(Fishbein & Ajzen, 197),(The Theory of Reasoned Action- שתי התיאוריות מבוססות על ההנחה שתהליך קבלת החלטות של הפרט מבוסס על התחשבות זהירה בידע זמין. התיאוריות מניחות כי המנבא העיקרי את ההתנהגות העתידית הינו הכוונה ההתנהגותית (1991.(Ajzen,,1988 כוונה התנהגותית: מייצגת את המוטיבציה המודעת של הפרט לתכנן או להחליט על השקעת מאמץ בביצוע התנהגות, ומוגדרת כסבירות סובייקטיבית של הכוונות ההתנהגותיות של הפרט. הכוונה ההתנהגותית מושפעת על ידי עמדות התנהגותיות, תפיסת האחר המשמעותי לביצוע ההתנהגות (נורמות סובייקטיביות) ומידת השליטה הנתפסת בביצועההתנהגות. 10
עמדות התנהגותיות: מוגדרות כאוריינטציה של הפרט כלפי אובייקטים בסביבתו ומשפיעות על ביצוע או אי ביצוע ההתנהגות. עמדה היא תחושת הפרט (חיובית או שלילית) כלפי ביצוע התנהגות (1991.(Ajzen,,1988 עמדות נמצאו כגורם המשמעותי ביותר בניבוי כוונות התנהגותיות (199.(Ajzen, נורמות סובייקטיביות: פירושן שיפוט סובייקטיבי של הפרט כיצד פרטים משמעותיים לו תומכים או לא תומכים בבצוע התנהגות מסוימת. שליטה נתפסת: פירושה תפיסת הפרט לגבי הקושי או הקלות בביצוע התנהגות מסוימת. אייזן הוסיף כי השליטה הנתפסת מכילה שני מרכיבים (00 :(Ajzen, 1. חוללות עצמית efficacy) :(self אמונות הפרט בדבר יכולתו לבצע בהצלחה התנהגויות שונות על מנת להשיג תוצאה מצופה (1977 (Bandura, ו-. יכולת שליטה :(controllability) השפעתם של משתנים חיצוניים על ההתנהגות של הפרט, באיזה מידה הפרט חש כי ביצוע ההתנהגות תלוי בו. הקשר בין התנהגויות לכוונות התנהגותיות משקף את העובדה שאנשים נוטים לבצע פעולות אותן התכוונו לבצע. בנוסף, אנשים נוטים לבצע התנהגות כלפיה יש להם עמדות ותחושת שליטה חיוביות (1988.(Ajzen, תאוריית ההתנהגות המתוכננת נמצאת בשימוש נרחב במחקרים הבודקים כוונות התנהגותיות של פרטים בתחומים שונים לדוגמא כוונות לבצוע הרגלי בריאות בקרב אוכלוסיות שונות,(Farmer, Kinmonth, & Sutton, 00 ; Johnston, Johnston, Pollard, Kinmonth, & Mant, 00 ) חיפוש עבודה (199 Kolvereid,,(Giles, & Rea, 1999 ; כוונות להשתלב בעבודה במסגרת ארגון הבריאות הבריטי ) NHS ( של אחיות, פיסיותרפיסטים וטכנאי רנטגן (00,. al,(arnold et נכונות סטודנטים לחינוך גופני בישראל לעבוד עם זקנים (יבין, 00), עמדות של אחיות כלפי עבודה עם זקנים ) Cowan, McKinlay & 00) ועוד. ספציפית לנושא המחקר הנוכחי, במחקר של וילדרום וחבריו נבחנו כוונות עתידיות להתמחות בגריאטריה של 809 סטודנטים בבית ספר לרפואה בצפון ארצות הברית בשנת הלימודים הראשונה במשך שש שנים עוקבות תוך בדיקת התאמתה של תיאורית ההתנהגות המתוכננת כמסגרת קונספטואלית (1990 al.,.(wilderom et במחקר נמצא שעמדות התנהגותיות ונורמות סובייקטיביות הם ממרכיבי תיאורית ההתנהגות המתוכננת אשר היוו גורם מנבא את כוונותיהם העתידיות של הסטודנטים להתמחות בגריאטריה. המחקר הנוכחי שונה ממחקרו של 11 וילדרום וחבריו בכך שבדק במישרין את התאמתה של תיאורית ההתנהגות המתוכננת לגבי כוונות ההתמחות בגריאטריה של סטודנטים לרפואה במהלך כל שנות הלימוד. בנוסף, במחקר הנוכחי, הסטודנטים שנחקרו חלקם
היו לאחר חשיפה לזקנים חולים ולקורסים גריאטריים במהלך התקדמות לימודיהם. כמו כן, המחקר הנוכחי בדק כוונות התנהגותיות של סטודנט לרפואה במדינת ישראל כעשרים שנה לאחר מחקרו של וילדרום, כאשר הסטודנט נחשף לתכנים לימודיים וקליניים שהשתנו במשך השנים. יש לציין גם שנמצאו מספר מצומצם של מחקרים שבדקו נושא זה בהתבסס על תיאוריה זו בקבוצות אחרות. לדוגמא, במחקר שבדק עמדות סטודנטים לסיעוד בסקוטלנד כלפי עבודה עם זקנים בסיום לימודיהם בהסתמך על תאוריית ההתנהגות המתוכננת נמצאה התאמה של מרכיבי התיאוריה לכוונות התנהגותיות של הסטודנטים (00 al.,.(mckinlay et במחקר שהתבסס על תאוריית הפעולה השקולה נבדקו גורמים המשפיעים על כוונות סטודנטים לסיעוד ופיזיותרפיה לעבוד עם זקנים. נמצא כי עמדות חיוביות כלפי זקנים של הסטודנטים ותפיסתם לגבי ציפיות משפחותיהם לגבי עבודתם עם זקנים השפיעו באופן חיובי על כוונות הסטודנטים לעבוד עם זקנים (199 Hyde,.(Dunkle & כמו כן, בניגוד למחקרים שסקרתי, במחקר הנוכחי נעשה שימוש במודל המורחב של ה- TPB. בנוסף למרכיבים הבסיסיים של ה- TPB נבחנו במחקר רמת הידע של הסטודנטים לרפואה בנושאים גריאטריים וגרונטולוגים, החשיפה שלהם במהלך הלימודים לזקנים ועמדות הסטודנטים כלפי זקנים. מודל המחקר מתואר בחלק הבא.. מודל המחקר כאמור, מודל המחקר מבוסס על מודל מורחב של תיאורית ההתנהגות המתוכננת. המודל מציג מספר קשרים ליניאריים. הוא מניח כי קיים קשר ליניארי חיובי בין משתני תיאורית ההתנהגות המתוכננת ונכונות סטודנטים לרפואה לבחור התמחות בגריאטריה. המודל גם מניח כי קיים קשר חיובי בין ידע בנושאים גריאטריים וגרונטולוגיים לבין הנכונות לבחור התמחות בגריאטריה, וכי קיים קשר שלילי בין רמת הגילנות של הסטודנט לרפואה לבין נכונותו לשקול התמחות בגריאטריה. בנוסף חשיפה לזקנים משפיעה באופן חיובי על ידע, עמדות, שליטה נתפשת ותופעות של גילנות אצל הסטודנט לרפואה ראה (איור מספר 1). 1
תרשים מספר 1: המודל הקונספטואלי לבחינת נכונותם של סטודנטים לרפואה להתמחות בגריאטריה משתנים סוציו דמוגראפיים ושנת לימוד : מין גיל דת ארץ לידה שנת לימוד חשיפה לזקנים תיאורית התנהגות מתוכננת אג'איזים שליטה נתפסת נורמות סובייקטיביות עמדות כלפי ההתמחות נכונות להתמחות בגריאטריה בסיום הלימודים עמדות כלפי הזקן- גילנות ידע לגבי זקנה והזדקנות. השערות המחקר השערות הקשורות לתאוריית ההתנהגות המתוכננת א. ככל שעמדות הסטודנט לרפואה כלפי ההתמחות בגריאטריה חיוביות יותר כך נכונותו להתמחות בגריאטריה תהיה גבוהה יותר. ב. ככלשהנורמות הסובייקטיביות יהיו גבוהות יותר כך נכונות הסטודנט לרפואה להתמחות בגריאטריה תהיה גבוהה יותר. ג. ככל שיכולת השליטה של הסטודנט לרפואה תהיה גבוהה יותר כך נכונותו להתמחות בגריאטריה תהיה גבוהה יותר. השערות הקשורות לידע א. רמת הידע של סטודנט לרפואה בנושאי גריאטריה וגרונטולוגיה לא תשפיע על נכונותו להתמחות בגריאטריה. 1
ב. ככל שרמת הידע של הסטודנט לרפואה בנושאי גריאטריה וגרונטולוגיה תהיה גבוהה יותר עמדותיו הגילניות יהיו נמוכות יותר. השערות הקשורות לחשיפה ככל שחשיפת הסטודנט לרפואה לזקן גבוהה יותר הידע, השליטה הנתפסת, הנורמות והעמדות כלפי התמחות בגריאטריה יהיו גבוהות יותר ועמדות גילניות יהיו נמוכות יותר. השערות בנוגע לגילנות ככל שהעמדות הגילניות כלפי הזקנה אצל סטודנט לרפואה יהיו פחותות יותר, עמדותיו כלפי ההתמחות בגריאטריה ונכונותו להתמחות בגריאטריה יהיו חיוביות יותר. משתנים סוציו דמוגרפים נכונות גבוהה יותר לשקול התמחות בגריאטריה תימצא אצל סטודנטיות בהשוואה לסטודנטים.. שיטת המחקר.1 המשתתפים המדגם נועד לייצג את כלל הסטודנטים לרפואה בבית הספר לרפואה בטכניון מהשנים הקדם קליניות (שנים 1-) ומהשנים הקליניות (שנים -). המדגם הינו מדגם אשכולות כאשר מהשנים הקדם קליניות (ראשונה ושלישית) ומהשנים הקליניות (רביעית ושישית) התבקשו כל הסטודנטים להשתתף במחקר. סך הכול נדגמו 0 סטודנטים.קבוצת המחקר כללה 198 סטודנטים לרפואה. אחוז הענות היה %.. מערך המחקר המשתתפים מילאו שאלון מובנה באופן עצמאי.. הליך המחקר המחקר הוצג לאחראי על החינוך הרפואי בבית הספר לרפואה בטכניון על מנת לקבל את אישורו להעביר את השאלונים לסטודנטים. השאלונים חולקו לסטודנטים במרוכז בזמן שהותם בכיתות על פי תאום מראש. הוצג דף פתיח שכלל הסבר על החוקר ומטרת המחקר. לאחר חתימת הסטודנטים על טופס הסכמה מדעת שהבטיח להם חיסיון וחשאיות זהותם הם מילאו את שאלון המחקר. השאלונים וטפסי ההסכמה מדעת נאספו בנפרד מיד לאחר מילואם או בתוך מספר ימים והועברו לחוקר במרוכז. משך מילוי השאלון נמשך עד חמש עשרה דקות. 1
ק) נערךמחקר מקדים ) (PRE-TEST עם 10 סטודנטים לרפואה שנבחרו במדגם נוחות מבין הסטודנטים לרפואה, שמטרתו הייתה לבדוק את מובנות ובהירות השאלון. הסטודנטים שנשאלו בשאלון המקדים לא השתתפו במחקר מאחר שהם לא בשנות הלימוד אותן דגמנו. איסוף הנתונים בוצע בחודשים דצמבר 007 עד יוני 008.. כלי המחקר כלי המחקר היה שאלון מובנה למילוי עצמי, שכלל חמישה חלקים ובו 7 פרטים שפותחו לצורך מחקר זה על פי תיאורית ההתנהגות המתוכננת (1991.(Ajzen,,1988 (ראה נספח א'). חלק ראשון: שאלון המתייחס לנתונים הדמוגרפים והלימודיים של הנחקר: נאסף מידע בנוגע למין, גיל, ארץ לידה, שנת עלייה, דת ושנת לימוד. חלק שני: מתייחס לחשיפה במהלך הלימודים של הנחקר לזקנים. חלק שלישי: שאלון ידע בנושא הזקנה. חלק רביעי: חלק חמישי: שאלון עמדות לגבי זקנים. שאלון המתייחס למשתני תיאורית ההתנהגות המתוכננת.. משתנים..1 משתנה תלוי נכונות להתמחות בגריאטריה: הוערך באמצעות פריט אחד שבדק באיזו מידה המשתתפים נכונים להתמחות בגריאטריה: הפריט דורג בסולם בעל 7 דרגות כאשר - 1 "כלל לא מוכן", - 7 "מוכן במידה רבה". לצורך העיבוד הסטטיסטי נכונות נמוכה (תשובות עם דרוג 1- ודדה 0 ונכונות גבוהה (תשובות עם דרוג -7) קודדה 1... משתנים בלתיתלויים א. עמדות כלפי ההתמחות בגריאטריה: בהתבסס על קונר וספרקס (199 al., (Conner et שישה פריטים שימשו להערכת עמדות הנחקרים בנוגע להתמחות בגריאטריה. לדוגמה: "עבורי התמחות בגריאטריה בעתיד הינה":, - 1 לא חשובה ו- 7 - חשובה. כל פריט דורג באמצעות דיפרנציאל סמנטי בן 7 דרגות כאשר - 1 מבטא עמדה שלילית (לא חשוב, לא מאתגר ועוד ( ו- 7- מבטא עמדה חיובית ) חשוב,מאתגר ועוד ). ב. נורמות סוביקטיביות: בהתבסס על קונר וספרקס (199 al., (Conner et שלושה פריטים שימשו להערכת אמונות הנחקרים ביחס להתייחסות אחרים משמעותיים לגבי בחירה אפשרית בגריאטריה כהתמחות. לדוגמה: 1
"אנשים החשובים בחיי יתמכו בי אם אבחר התמחות בגריאטריה בעתיד". כל פריט דורג באמצעות סולם בן 7 דרגות, כאשר - 1 "כלל לא מסכים" ו- 7- "מסכים לחלוטין". ג. שליטה התנהגותית נתפסת: בהתבסס על קונר וספרקס (199 al., (Conner et שלושה פריטים שימשו להערכת תפיסת הנחקרים לגבי יכולתם לבצע בהצלחה התמחות בגריאטריה. לדוגמה, "אני בטוח שאם אחליט להתמחות בגריאטריה אוכל להתמודד היטב עם האתגרים שהתמחות זו מציגה". כל פריט דורג באמצעות סולם בן שבע דרגות כאשר - 1 "כלל לא מסכים" ו 7- "מסכים לחלוטין". ד. ידע בנושא זקנה והזדקנות: ניבדק באמצעות שאלון פלמור (1977.(Palmore, בשאלון עשרים וארבעה היגדים על זקנה וזקנים כאשר כל היגד מקבל ציון 1 אם התשובה נכונה ו- 0 אם לא נכונה. איגלשטיין ווינסברג תרגמו ותקפו את השאלון בעברית במחקר עם בני נוער(איגלשטיין וויינסברג, 198), ודווחו על מהימנות פנימית של קורנבך אלפא 0.1 מעט נמוך מהערך המדווח על ידי פלמור Alpha=0.7.(Palmore, (1980 Cronbach ה. עמדות כלפי אנשים זקנים: ניבדק על ידי שאלון שחובר על ידי פוליצי (00.(Polizzi, בשאלון דיפרציאלים סמנטיים differntials) (Semantic המתארים זקנים כאשר הנחקר דירג את עמדתו בנוגע לכל אחד מזוגות המילים. - 1 ביטא העדפה בעמדת הנחקר לגבי מילת תואר אחת ו - 7 ביטא העדפה בעמדתו לגבי מילת התואר המנוגדת. השאלון תורגם לעברית ובחזרה לאנגלית על מנת לבדוק את מהימנות התרגום. השאלון נמצא תקף ומהימן במספר מחקרים שבהם נבדקו עמדות כלפי זקנים (;00 Segal, Laditka, Fischer, Laditka,&.( Polizzi, & Millkin, 00; Karlin, Emick, Emuck-Mehls, & Murry, 00) לצורך העיבוד הסטטיסטי בוצע היפוך כיוון הסולם של 8 פריטים ונבנה אינדקס שהורכב ממוצע הפריטים. ניקוד נמוך מ מעיד על עמדות שליליות כלפי הזקן ואילו ניקוד גבוה מ מעיד על עמדות חיוביות כלפי הזקן... משתנים חיצוניים 1 א. מאפיינים סוציו-דמוגרפים: אלה כללו: שנת לימוד, מין, גיל, ארץ לידה, ודת. לצורך העיבוד הסטטיסטי סטודנטים ילידי ישראל קודדו 1 וסטודנטים ילידי חו"ל קודדו 0, סטודנטים שהינם יהודים קודדו 1 וסטודנטים שאינם יהודים קודדו 0. ב. חשיפה לזקנים: שלושה פריטים בדקו חשיפה לידע ולזקן במסגרת הלימודים: ביקור לימודי בביתו של זקן חולה, קבלת הדרכה לגבי גישה לזקן חולה ומשפחתו, השתתפות בקורסי בחירה בנושאים הקשורים לזקנה. כמו כן שני פריטים בדקו ניסיון קודם של הסטודנט עם זקנים: במסגרת של עבודה והתנדבות. שני פרטים בדקו את
הקשר של הסטודנט לבני משפחה זקנים: טיפול בבן משפחה זקן חולה, וקשר עם אנשים מעל גיל שאינם הוריו או סביו. כל השאלות דורגו ב 1- "לא" או - "כן". בנוסף נשאלו הסטודנטים לגבי מידת הקשר שלהם עם סביהם אשר דורג בסולם מסוג ליקרט בן דרגות כאשר 1- "קרוב מאוד", ו- - "מרוחק מאוד". לצורך העיבוד הסטטיסטי קודדה תשובה חיובית בנוגע לחשיפה בעבר כ- 1 ותשובה שלילית כ- 0 ונבנה אינדקס על ידי סיכום הפריטים. ניבנה אינדקס משותף לכל שבעת הפריטים שבדקו חשיפה לידע הנרכש במהלך הלימודים כלפי הזקן, חשיפה לזקן במשפחה ועבודה או התנדבות עם זקנים.. ניתוח סטטיסטי הנתונים קודדו ונותחו באמצעות תוכנת.SPSS בניתוח התוצאות בוצע שימוש במבחנים פרמטריים וא-פרמטריים. מבחנים א-פרמטריים בוצעו כאשר לא ניתן היה לבצע מבחנים פרמטריים בגלל חוסר רציפות או חוסר נורמאליות של המשתנים. מובהקות סטטיסטית הוגדרה עבור 0.00>p. השיטות הסטטיסטיות בהן נעשה שימוש לצורך המחקר: 1. סטטיסטיקה תיאורית בכדי להציג את המדגם והמשתנים העיקריים. לשם כך חושבו אחוזים, ממוצעים וסטיות תקן.. הקשר בין המשתנה התלוי והמשתנים הבלתי תלויים נבדק באמצעות מתאמי ספירמן. הקשרים בין ידע לעמדות כלפי הזקן ולעמדות כלפי ההתמחות ובין עמדות כלפי הזקן לעמדות כלפי ההתמחות בגריאטריה נבדקו באמצעות מתאמי פירסון. הבדלים בין שנות הלימוד לגבי נכונות להתמחות בגריאטריה בסיום הלמודים נבדקו באמצעות מבחן Kruskal-wallis ומבחני המשך מסוג.Wilcoxon two-sample test השפעת שנת הלימוד על הידע נבדקה באמצאות רגרסיה ליניארית. הקשר בין שנת הלימוד למשתנה התלוי נבדק באמצעות מתאמי ספירמן. הקשרים בין המשתנה התלוי למין, דת, ומקום לידה נבדק באמצעות.Wilcoxon two-sample test. נבדק הקשר בין המשתנים החיצוניים למרכיבי המודל :שליטה נורמות ועמדות. הקשר בין גיל למרכיבי מודל נמדד באמצעות מתאם פירסון. הקשר בין שנת לימוד למרכיבי המודל נבדק באמצעות מבחן.Anova הקשר בין מין, דת, וארץ לידה למרכיבי המודל נבדקו באמצעות מבחן. T. מובהקות ההבדלים בין שנות הלימוד לבין עמדות כלפי הזקן וידע לגבי זקנה והזדקנות נבדקו באמצעות מבחן Anova חד כווני.. השפעה של המשתנים הבלתי תלויים השונים על נכונות הסטודנט לרפואה להתמחות בגריאטריה נבדקה באמצעות רגרסיה לוגיסטית. 17
. ממצאי המחקר בפרק הנוכחי יוצגו ממצאי המחקר. בחלק הראשון יוצגו מרכיבי המודל ובחלק השני יוצגו הקשרים הדו משתנים בהתאם להשערות המחקר ובסוף יוצגו ממצאי המודל הרב משתני..1 מאפיינים סוציו דמוגרפים של המשתתפים במחקר סך הכול נדגמו 0 סטודנטים.קבוצת המחקר כללה 198 סטודנטים לרפואה. אחוז הענות היה %. מאפייני המשתתפים מוצגים בלוח 1. לוח מספר 1: מאפיינים מאפיינים סוציו דמוגרפים של המשתתפים במחקר ) 198=n ). שנים.. 18-1989. מספר (.9) 8 (7.1) 11 (8.) 1 (.1) 10 (1.1) (0.) 1 (1.1) (1.1) (71.) 11 (.) (1.) (1.8) (1.) (19.) 8 (.8) גיל שנת עלייה לארץ של סטודנטים עולים (9 סטודנטים) מין (אחוז) ארץ מוצא (אחוז) דת (אחוז) שנת לימוד (אחוז) ממוצע סטיית תקן טווח ממוצע סטיית תקן זכר נקבה ישראל אירופה או ארה"ב ברית המועצות לשעבר אחר מוסלמי נוצרי יהודי דרוזי אחר שנה א' שנה ג' שנה ד' שנה ו' 18
מהנתונים עולה כי גילם הממוצע של המשתתפים היה., אחוז הנשים היה גבוה מהזכרים, מרביתם היו ילידי הארץ ויהודים. רוב הסטודנטים שאינם ילידי הארץ עלו מארצות ברית המועצות לשעבר בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים.. המשתנה התלוי: הנכונות להתמחות בגריאטריה נכונות הסטודנטים להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיהם לפי שנת לימוד מוצגת בלוח מספר. לוח מספר : נכונות להתמחות בגריאטריה (198=n). שנת לימוד (מספר סטודנטים) שנה א' () שנה ג' () שנה ד' (8) שנה ו' () ממוצע כל השנים רמת נכונות ממוצעת*.9..7..8 סטיית תקן 1. 1. 1. 1. 1. * 1 - נכונות נמוכה, 7- נכונות גבוהה מהנתונים ניתן לראות כי נכונות סטודנטים לרפואה לפנות להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיהם הינה נמוכה בכל השנים שנחקרו. על מנת לבדוק האם קיימים הבדלים מובהקים בין שנות הלימוד בנכונות להתמחות בגריאטריה בוצע מבחן.Kruskal-Wallis נמצאו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית (0.0=p χ).,9.= df=, בכדי לבדוק בין אלו שנות לימוד קיימים הבדלים מובהקים סטטיסטית בוצעו מבחני המשך מסוג Wilcoxon two-sample test ונמצאו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית בין סטודנטים משנה ג' לסטודנטים משנה ד' (0.08=p,.07-=z) ובין סטודנטים משנה ג' לסטודנטים משנה ו' (0.00=p,.8=z). נמצא קשר שלילי חלש ומובהק בין הנכונות להתמחות בגריאטריה בסיום הלימודים לבין שנת הלימוד (0.0=p,0.19-=r). פרוש הממצאים הינו שעם העלייה בשנת הלימוד הנכונות להתמחות בגריאטריה יורדת. רמת נכונות הסטודנטים להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיהם לפי שנת לימוד מוצגת בלוח מספר. 19
לוח מספר : רמת הנכונות להתמחות בגריאטריה לפי שנת לימוד (198=n). שנת לימוד (מספר סטודנטים) שנה א' () אחוז הסטודנטים שהביעו נכונות נמוכה* 8.1 אחוז הסטודנטים שהביעו נכונות בינונית וגבוהה ** 17. אחוז הסטודנטים שהביעו נכונות גבוהה***...1.1 שנה ג' () 0.0 1. 7.9 שנה ד' (8).8 11. 0. שנה ו' () 1. ממוצע כל השנים 7.0 *נכונות נמוכה: ציון 1- בסולם בן 7 דרגות ** נכונות בינונית וגבוהה: ציון -7 בסולם בן 7 דרגות *** נכונות גבוהה: ציון -7 בסולם בן 7 דרגות מכיוון שנכונות גבוהה (ציון -7 בסולם בן 7 דרגות) נמצאה רק אצל סטודנטים, בכדי לקבל תצוגה ברורה יותר לגבי נכונות הסטודנטים הוסף לטבלה נתון לגבי אחוז הסטודנטים עם נכונות בינונית וגבוהה (ציון -7 בסולם בן 7 דרגות). כמו כן נבדקו הבדלים בנכונות להתמחות בגריאטריה על פי אפיוניהם הדמוגרפים של המשתתפים (לוח מספר ). לוח מספר : ממוצעים וסטיות תקן של נכונות הסטודנט להתמחות בגריאטריה בסיום לימודיו על פי מין, דת ומקום לידה. p 0. Z-score - 0.79 מאפיין נשים (11) רמת נכונות ממוצעת*.9 סטיית תקן 1. 1..8 גברים (8) 0.1-1.8 1..9 יהודי (11) 1.. לא יהודי () 0. - 0. 1..9 יליד ישראל (1) 1..8 ילידי חו"ל () - 1 נכונות נמוכה, 7- נכונות גבוהה * כפי שניתן לראות לא נמצאו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית בנכונות הסטודנטים לרפואה לבחור בהתמחות בגריאטריה בין נשים לגברים, יהודים ולא יהודים ובין ילידי הארץ לילידי חו"ל. 0
. משתנים בלתי תלויים..1 עמדות כלפי התמחות בגריאטריה לצורך העיבוד הסטטיסטי נבנה אינדקס המורכב מממוצע תשובות כל הפרטים. נמצא כי המהימנות הפנימית של האינדקס הייתה טובה Alpha=0.9).(Cronbach באופן כללי המשתתפים ביטאו עמדות חיוביות מתונות כלפי התמחות בגריאטריה כפי שמוצג בלוח. לוח מספר : ממוצעים, סטיות תקן ואחוז המסכימים עם פרטי העמדות כלפי ההתמחות בגריאטריה (198=n). באיזה מידה ה התמחות בגריאטריה חשובה רמת עמדה ממוצעת**.1 סטיית תקן 1.8 אחוז הסטודנטים שהביעו עמדות חיוביות *.7. 1.. מאתגרת 7.1 17. 1. 1.7.. בעלת יוקרה רצויה 1.8 1.8 18.7.9.9 תאפשר קריירה משמעותית.8.8 מתגמלת 1.0.8 ממוצע כללי * עמדות חיוביות: ציון -7 בסולם בן 7 דרגות - 1 עמדה שלילית, - 7 עמדה חיובית ** באופן כללי המשתתפים רואים את ההתמחות בגריאטריה כחשובה ומאתגרת באופן חיובי מתון אך כבעלת יוקרה נמוכה... נורמות סובייקטיביות לצורך העיבוד הסטטיסטי נבנה אינדקס המורכב מממוצע תשובות הפרטים. נמצא כי המהימנות הפנימית של האינדקס הייתה טובה Alpha=0.79).(Cronbach לוח מספר מציג את הנורמות הסובייקטיביות שנבדקו באמצעות תפיסת הנחקרים את תמיכת האחרים המשמעותיים בהחלטתם להתמחות בגריאטריה. 1
לוח מספר : ממוצעים, סטיות תקן ואחוז המסכימים בפרטי הנורמות הסובייקטיביות (198=n). מדדי נורמות סובייקטיביות תמיכת אנשים חשובים בחיי הסטודנט רמת הסכמה ממוצעת** סטיית תקן 1.8 אחוז הסטודנטים שהביעו עמדות חיוביות * 8.0.0 1. 1.7. 1. 1. 1..9.8. תמיכת בעלי עמדה בבית הספר לרפואה תמיכת חברים סטודנטים לרפואה ממוצע כללי * עמדות חיוביות: ציון -7 בסולם בן 7 דרגות - 1 כלל לא מסכים, - 7 מסכים לחלוטין ** מלוח מספר ניתן ללמוד כי הערכת המשתתפים את עמדת האחרים המשמעותיים הייתה גבוהה לגבי אנשים חשובים בחיי הסטודנט ונמוכה לגבי בעלי עמדה בבית הספר לרפואה ולגבי חבריהם הסטודנטים... שליטה התנהגותית נתפסת לצורך העיבוד הסטטיסטי נבנה אינדקס המורכב מממוצע תשובות הפרטים. נמצא כי המהימנות הפנימית של האינדקס הייתה נמוכה Alpha=0.7).(Cronbach לוח מספר 7 לוח מספר 7: מציג את ערכי תפיסת השליטה ההתנהגותית בבחירת התמחות בגריאטריה. ממוצעים, סטיות תקן ואחוז המסכימים בפרטי שליטה התנהגותית נתפסת (198=n). מדדי שליטה התנהגותית נתפסת החלטה על התמחות בגריאטריה תלויה רק בי ביכולתי להתמודד עם האתגרים בהתמחות בגריאטריה התמחות בגריאטריה תאפשר מיצוי פוטנציאל הקיים בי ממוצע כללי רמת הסכמה ממוצעת** סטיית תקן 1. 1. 1.7 1. אחוז הסטודנטים שהביעו עמדות חיוביות * 71.8.0 1.7.8.9..7. * עמדות חיוביות: ציון -7 בסולם בן 7 דרגות - 1 כלל לא מסכים, - 7 מסכים לחלוטין ** כפי שנתן לראות, רוב הסטודנטים סבורים שההחלטה בנוגע לבחירת ההתמחות היא בשליטתם, אם כי לא סבורים שהיא תאפשר מיצוי הפוטנציאל שלהם.
.. ידע בנושאי זקנה בחלק זה מתוארים הממצאים הנוגעים לידע של הסטודנטים לרפואה בנושא זקנה והזדקנות. לוח מספר 8: אחוז המשיבים נכון לשאלון הידע של פלמור לפי שנת לימוד (198=n). פריטים 1. רוב הקשישים (בני +) הם סניליים (כלומר בעלי פגם בזיכרון, בעלי חוסר התמצאות או דמנטיים *. כל חמשת החושים נוטים להתקהות בגיל המבוגר. לרוב הקשישים אין יכולת או עניין לקיים יחסי מין *. פעילות הראות יורדת בגיל המבוגר. רוב הקשישים מרגישים אומללים רוב הזמן *. הכוח הפיזי נוטה לרדת בגיל מבוגר 7. לפחות אחד מכול 10 קשישים חי במוסד 8*. נהגים קשישים מעורבים פחות בתאונות מאשר נהגים מתחת גיל 9. רוב העובדים הקשישים לא יכולים לעבוד באופן יעל כמו עובדים צעירים 10* כ. - 80% מהקשישים הם מספיק בריאים בכדי לבצע פעילויות יום יומיות מקובלות 11. רוב הקשישים נכנסים לשגרת דרכיהם ולא יכולים להשתנות % משיבים נכון כלל השנים 9.9 % משיבים נכון שנה א' 90. % משיבים נכון שנה ג' 90.9 % משיבים נכון שנה ד' 100.0 % משיבים נכון שנה ו' 9.. 88.7 7. 88.7 9.. 1.9 0. 90. 9.1 8.8 9. 9. 9. 0.8 7. 0.8 0.0 71.1 8. 8.8 8.8 9. 0.0.1 7.. 8.8 89. 8.8 97....7 1. 1. 77. 70. 90.9..9.1 79.. 70. 8.1 77. 8.1. 1.. 7.1.1 81.0 7.0 88.9..1.0 79.. 79. 77.8 88.9 8.7 0. 1.1.0. 71.7 78.8 79. 90. 9.0 8.9. 81.8 9.0 80.8 8. 87.9 90. 9.8 1.9.7 1*. לקשישים, בדרך כלל, לוקח יותר זמן ללמוד משהו חדש 1. כמעט בלתי אפשרי, לרוב הקשישים, ללמוד דברים חדשים 1*. זמן התגובה של רוב הקשישים נוטה להיות איטי יותר משל הצעירים 1. באופן כללי, רוב הקשישים הם די דומים 1*. רוב הקשישים משועממים לעיתים רחוקות 17. רוב הקשישים בודדים ומבודדים חברתית 18*. לעובדים קשישים יש פחות תאונות עבודה מאשר לעובדים צעירים...8 0.0.8 1.8.9.9 8.0.8 19*. רוב הרופאים נוטים לתת עדיפות נמוכה לקשישים 0. לרוב הקשישים הכנסה מתחת לקו העוני (כפי שמוגדר על ידי הממשלה) 9.1 0.0.. 1*. רוב הקשישים עובדים או היו מעוניינים לעבוד בכל עבודה 0.0 (כולל עבודות בהתנדבות 8.8 9. 8.8 78.9 10. 7. 70..7 81.8 79. 19.0.7 79. 1.7 77.. רוב הקשישים נוטים להיות יותר דתיים כשהם מזדקנים *. רוב הקשישים מתרגזים או כועסים לעיתים רחוקות. המצב הסוציו אקונומי והבריאותי של הקשישים ) בהשוואה לצעירים) בשנת 00 יהיה דומה למצבם כיום.7.. 1..8 ממוצע שאלות נכונות (אחוז) היגדים נכונים מסומנים ב*