ת ה ל ים Psalms Chapter 56 א ל מ נ צ ח, ע ל-י ונ ת א ל ם ר ח ק ים-- ב א ח ז א ות ו פ ל ש ת ים ב ג ת. ב חנ נ י א לקים, כ י-ש אפ נ י א נ וש; י ל ח צ נ י. ל ד ו ד מ כ ת ם: כ ל-ה י ום, לח ם 1 For the Leader; upon Jonath-elem-rehokim. [A Psalm] of David; Michtam; {N} when the Philistines took him in Gath. 2 Be gracious unto me, O God, for man would swallow me up; all the day he fighting oppresseth me. ג ש א פ ו ש ור ר י, כ ל-ה י ום: מ ר ום. כ י-ר ב ים לח מ ים ל י 3 They that lie in wait for me would swallow me up all the day; for they are many that fight against me, O Most High, א נ י, א ל י ך א ב ט ח. י ום א יר א-- ד 4 In the day that I am afraid, I will put my trust in Thee. ה ב א לקים, א ה ל ל ד ב ר ו: ב א לקים ב ט ח ת י, לא א יר א; מ ה- י ע ש ה ב ש ר ל י. 5 In God--I will praise His word-- {N} in God do I trust, I will not be afraid; what can flesh do unto me? ע ל י כ ל- מ ח ש ב ת ם ל ר ע. כ ל-ה י ום, ד ב ר י י ע צ ב ו; ו 6 All the day they trouble mine affairs; all their thoughts are against me for evil. ז י ג ור ו, יצפינו )י צ פ ונ ו(--ה מ ה, ע ק ב י י ש מ ר ו: כ א ש ר, ק ו ו נ פ ש י. 7 They gather themselves together, they hide themselves, they mark my steps; according as they have waited for my soul. ח ע ל- או ן פ ל ט-ל מ ו; ב אף, ע מ ים ה ור ד א לקים. 8 Because of iniquity cast them out; in anger bring down the peoples, O God. ט נ ד י, ס פ ר ת ה-א ת ה: ה לא, ב ס פ ר ת ך. ש ימ ה ד מ ע ת י ב נ אד ך; 9 Thou has counted my wanderings; put Thou my tears into Thy bottle; are they not in Thy book? י אז י ש וב ו א וי ב י אח ור, ב י ום א ק ר א; כ י-א לקים ל י. ז ה-י ד ע ת י, 10 Then shall mine enemies turn back in the day that I call; this I know, that God is for me. יא ב א לקים, א ה ל ל ד ב ר; ב ה', א ה ל ל ד ב ר. 11 In God--I will praise His word--in the LORD--I will praise His word-- יב ל י. ב א לקים ב ט ח ת י, לא א יר א; מ ה- י ע ש ה אד ם 12 In God do I trust, I will not be afraid; what can man do unto me? יג ע ל י א לקים נ ד ר י ך; א ש ל ם ת וד ת ל ך. 13 Thy vows are upon me, O God; I will render thank-offerings unto Thee. יד כ י ה צ ל ת נ פ ש י, מ מ ו ת-- ה לא ר ג ל י, מ ד ח י: ל ה ת ה ל ך, ל פ נ י א לקים-- ב א ור, ה ח י ים. 14 For Thou hast delivered my soul from death; hast Thou not delivered my feet from stumbling? {N} that I may walk before God in the light of the living. {P} 1
רש"י תהלים פרק נו פסוק א ) יונת אלם רחוקים - על עצמו אמר שהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש והיו אחיו של גלית מבקשים רשות מאכיש להרגו שנאמר הלא זה דוד מלך הארץ )ש"א =שמואל א= כ"ח( והוא היה ביניהם כיונה אלמת: ) למנצח על יונת אלם - על נועם פיוט תחלתו יונת אלם רחוקים ומכתם דבר נכבד מכתם פז: ) למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם באחוז אותו פלשתים בגת. קרא עצמו דוד יונת אלם, בהיותו בגת שברח מפני שאול. ואמר באחוז, שחשבו פלשתים לאחזו ולהמיתו כשאמרו לאכיש )ש"א כא, יב(: הלא זה דוד מלך הארץ, עד שמרוב פחדו התהולל בידם ועשה עצמו משוגע, לפיכך קרא עצמו יונת אלם, כיונה שגולה ממקומה, והיה א ל ם ביניהם שלא היה יכול לדבר כמשפטו ודעתו אלא כדברי משוגע. או קרא עצמו יונה לפי שש ם עצמו כאילו אין לו דעת כמו יונה, כמו שאומר עליה )הושע ז, יא(: כיונה פותה אין לב: ) על יונת אלם - בעבור כי היה אז כיונה פותה אין לב והיא נאלמה ואף היה אז רחוק מארצו והיה מן הנמנע לברוח: מכתם - המזמור הזה היה חביב בעיניו ככתם פז: באחוז אותו - כאשר אחזוהו פלשתים בגת להרגו על אשר הרג בפלשתים בהיותו עם שאול: ) חנני אלקים כי שאפני אנוש, ששאול רוצה לבלוע אותי, ועי"כ כל היום לוחם ילחצני עד שהוצרכתי לברוח, אבל. רש"י תהלים פרק נו פסוק ב ) שאפני - מצפים לבלעני גולושי"ר בלעז כמו שאפה רוח )ירמיה ב'(: לחם - לשון מלחמה: ) חנני, שאפני - כדרך משל הוא אבימלך או עבדיו: ) חנני אלקים כי שאפני. אכיש ועבדיו היו שואפים לו ומביטים אליו לרעה עד שהתהולל בידם. לוחם ילחצני, שאול שלוחם אותי כל היום עד שהצריכני לצאת מארץ ישראל, זהו הלחץ: ) שאפני אנוש - בני אדם רוצים לבלוע אותי וכל הימים ילחץ אותי הלוחם בי כי בברחו מפני שאול פגעו בו פלשתים ואין לו מקום לנוס: רש"י תהלים פרק נו פסוק ג ) מרום - הקדוש ברוך הוא שהוא יושב מרום: ) שאפו - הטעם כמו מלעיג למה שאפו צוררי כל היום ויש לי מלאכים רבים במרום נלחמים בעבורי כי מלת מלחמה ואחריה למד היא לעזר, כי הטעם בעבורו הוא כמו הנלחם לכם רק עם מלת עם לגנאי: ) שאפו שוררי. בין מישראל בין מאומות העולם אשר אני גולה ביניהם. ומלת מרום כנגד הקל יתברך. אמר: אתה רואה, מרום, כי רבים לוחמים אותי והבריחוני מארץ ישראל, והפלשתים שבאתי להסתופף ביניהם לוחמים לי גם כן, שחשבו להמיתני: ) שאפו שוררי - המסתכלים בי לרעה חושקים לבלעני: 2
מרום - ר"ל אתה ה' היושב בשמי מרום ראה כי רבים לוחמים עמי והם שאול ופלשתים: ) שאפו שוררי כל היום, הם שאופים ומצפים לאמר, כי רבים לוחמים לי ממרום, הם חושבים שמן השמים מסכימים להרגני ושמשם לוחמים לי, וזה שקר, כי רק אנוש שאפני לא ממרום, כי בהפך. תהלים פרק נו פסוק ד ) יום, אליך - כמו עליך כמו אל הנער הזה התפללתי: ) יום אירא אני אליך אבטח, כמו: עליך. וכן )משלי ג, ה(: בטח אל ה' בכל לבך: ) יום אירא - אבל ביום שתגדל מוראי אבטח אליך כי בידך להצילני מיד כולם: ) יום אירא אני אליך אבטח, שידעתי שממרום יבא עזרי, וזה משני טעמים, א[ כי. רש"י תהלים פרק נו פסוק ה ) באלקים אהלל דברו - אף בשעה שהוא בא עמי במדת הדין אהלל דברו ואבטח בו: ) באלקים - טעם דברו שהתנבא עליו שמואל שימלוך על ישראל על כן באלקים בטחתי שימלא דברו: ) בי"ת באלקים טעמה למלת אבטח שזכר, כלומר, אבטח באלקים ואהלל דברו, כלומר אהללנו על דברו שאמר לי ע"י שמואל שאמלוך כי ידעתי כי יקיים אותו הדבר לי, ואעפ"י שאני נרדף וגולה ממקום למקום אני בוטח בו ולא אירא ממה שיעשה בשר לי: ) באלקים - ר"ל אבטח באלקים ואהללנו על דברו שהבטיח לי המלוכה ועל כי בטחתי באלקים לא אירא שוב כי מה יעשה אדם לי הלא לא יוכל לבטל הבטחת ה': ) באלקים )אבטח(, יען אהלל דברו, שהבטיח לי את המלוכה ולא איש אל ויכזב, ב[ ע"י כי באלקים בטחתי, ומצד בטחוני בו ראוי שיושיע כי הוא מושיע לכל החוסים בו, וע"כ לא אירא כי מה יעשה בשר לי נגד ה': רש"י תהלים פרק נו פסוק ו ) כל היום דברי יעצבו - מעציבים אותי רודפי עד שכל דברי פי עצב וצעקה: ) כל, יעצבו - מגזרת עצבון והטעם יעציבוני בעבור דבר שאני בוטח בשם: ) כל היום דברי יעצבו. על דבר מלכותי יכעיסו אותי וכל מחשבותם להרע לי: ) דברי יעצבו - על ידיהם כל דברי המה דברי עצבון וצער כי כל מחשבותם עלי לרעה ודואג אני בזה: ) כל היום, עתה שב לענין הפלשתים ששינה את טעמו בעיניהם, והם דברי יעצבו, שהם לא האמינו כי משוגע הוא, והשתדלו שיתעצב המלך מדבריו וענינו ויחשוב שבא לרגל את הארץ, ועלי כל מחשבותם לרע, שאף אחר שפטרו אכיש חשבו להרע לו: רש"י תהלים פרק נו פסוק ז 3
) יגורו יצפונו - המה אורבים ולנים במקום שהם מקוים שאני אלך שם ושומרים את עקבי טר"צש בלע"ז, לרגלני ולהוליך רודפי שם, כל זה היה מקובל על רשעי ישראל האורבי' לו ומאימתם ברח אצל אכיש: יגורו - ילינו: יצפונו - יארובו: כאשר קוו נפשי - כשהם יודעים ומקווים לי דרך זו ילך: ) יגודו - מגזרת גדוד שיהיו רבים ולא אוכל להמלט על כן ישמרו רגלי שלא אברח: ) יגורו יצפונו. יתקבצו ויארבו וישמרו עקבי במקום שאלך בו ללכדני. יגורו, ענין אסיפה וקיבוץ, כמו )מזמור נט, ד(: יגורו עלי עזים, )ישעיה נד, טו( הן גור יגור. יצפונו, ענין מארב, כמו )משלי א, יא(: נצפנה לנקי חנם. כלומר, יארבו במקום צפון. וכתיב י צ פ ינו. ביו"ד, כלומר, הם בעצמם אורבים ולוקחים אחרים שיארבו לי עמהם. כאשר קוו נפשי, ק ו ו ללכוד נפשי: ) יגורו יצפונו - יאספו ויסתירו עצמם לארוב עלי ושומרים פסיעות רגלי כאשר יקוו ללכוד נפשי ר"ל כאשר רואים שיש מקום ללכדני אז יארבו עלי: ) יגורו, שפחדו ממנו שמשנה את טעמו בכונה, וע"כ יצפנו, הטמינו א"ע בצאתו מפלשתים לראות באיזה דרך הולך, והמה עקבי ישמרו, לראות אם הולך כאיש משוגע או לא, וזה עשו מדעת עצמם כאשר קוו נפשי להרגני: רש"י תהלים פרק נו פסוק ח ) על און פלט למו - למצוא הצלה ועושר על דבר עון ורשע, פלט כמו לפלט מצפים שכר מאת שאול על כך: באף עמים הורד - באפך הורד אומה זו שאני בתוכם מחכמתם וממחשבותם שאומרים להרגני: ) על - בעבור האון שיש בלבם או בעבור האון שהם מלאים ממנו שימני פליט להם והורידם באף אם הם רבי' על כן הזכיר עמים: ) על און פלט למו. בתמיהה, כלומר, על אוון שהם עושים עמי יהיה להם הצלה? לא יהיה אלא הורידם באפך שלא ינצלו. ואמר עמים על אויביו משבטי ישראל: ) על און - וכי מהראוי שיהיה להם פליטה והצלה על האון שעושים לי: באף - לזה הורידם באף וידי לא תהיה בהם: ) על און, הטעם שקוו נפשי היה על ובעבור און פלט למו, הפליטה שנפלטתי מידם היה נחשב למו כאון, שחשבו שמן היושר להרגני, והפליטה הוא און, וע"כ עמים באף הורד אלקים : רש"י תהלים פרק נו פסוק ט ) נודי ספרתה - אתה ידעת מנין המקומות שנדדתי לברוח: שימה דמעתי בנאדך - שים דמעתי בנאד שלך ותהא שמורה לפניך: הלא בספרתך - במנינך תתננה למנותה עם שאר צרותי, )ומנחם חברו לשון ספר ממש(: ) נודי - כמו נדודי וישב בארץ נד: 4
ספרת - הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי והיה דרך צחות נודי עם בנאדך והטע' כי טפותיו שהם דמעותיו ספורו' הם להשם וזה הטעם הלא בספרתך וכאילו הם מחוברות בנאד דרך משל שלא אבדה טפה מהם: ) נודי ספרת אתה. תדע מספר הנדודים שנדדתי, וכמו שספרת אותם כן תשמרם עמך וקח נקמתי מאויבי. שימה דמעתי בנאדך, על דרך משל, כי דרך המים למלא מהם הנאד, לפיכך אמר: אסוף דמעתי בנאדך, כלומר שתשמרם ולא תשכחם. הלא בספרתך. הלא לשון חוזק וזירוז, כמו: הלא צויתיך חזק ואמץ )יהושע א, ט(, הלא שמעת בתי )רות ב, ח(. אמר, שימה דמעתי ונודי בספרתך, כמו: בספרך, על דרך משל, כמו )מלאכי ג, טז(: ויכתב ספר זכרון לפניו, כי הדבר הנכתב לא ישכח כי הספר יזכירהו תמיד בכל עת שיראה אותו: ) נודי - הלא ידועות וספורות לפניך מרבית הנדודים שאני נודד מפניהם: בנאדך - להיות שמורים אצלך והלא המה ידועות וספורות לפניך ושמרם לשלם להם גמול על כולם: ) נודי, אתה ספרתה מספר הנדודים שלי, כמה ימים אהיה נודד ובכמה מקומות, ואני מבקש שימה דמעתי בנאדך וגם הם הלא יהיו בספרתך, ר"ל בחשבון המספר שלך, למשל אם גזרת עלי עשרה נדודים במספר ובנדוד אחד היה לי צער ובכיתי דמעות כמספר עשרה נדודים, תצרף חשבון מספר הדמעות אל חשבון מספר הנדודים, ובזה ימעט זמן הנדוד לפי משקל הצער והדמעות שגם הם מן החשבון: תהלים פרק נו פסוק י ) אז - הטעם כאשר יראו אויבי שאני קורא בשמך יפחדו וטעם זה ידעתי בזה ידעתי: ) אז ישובו. אז כשישובו אויבי אחור, ביום אקרא, אליך. זה ידעתי, כלומר, בזה ידעתי, כי אלקים לי, כשישובו אויבי אחור ויפחדו ממני, כי אקרא אל אלקים ויענני: ) אז ישובו - וכשישובו אויבי אחור בו ביום שאקרא אליך אז אדע בזה כי אלקים לי לעזרה ולא במקרה בא: ) אז, אחר שראיתי שביום אקרא אז תיכף ישובו אויבי אחור, שאחר שהתפלל לה' התפלה הזאת שבו הפלשתים ההולכים אחריו ולא צדו עוד לקחת את נפשי, בזה ידעתי כי אלקים לי שמשגיח עלי ביחוד: רש"י תהלים פרק נו פסוק יא א ) באלקים אהלל, בה' אהלל - על מדת הדין ועל מדת הרחמים אהלל: א ) באלקים - אז אומר בעזרת הש' להלל הדבר שדב' לי שמואל פעם אחרי פעם: א ) באלקים. בו אבטח ואהלל דבר שאמר לי בענין המלוכה, כמו שפירשנו. אהלל דבר ובה' אהלל דבר, כפל דבר. ואדוני אבי ז"ל פירש: אמר באלקים, שהוא מדת הדין, ואמר בה', שהוא מדת רחמים, כלומר, על הטוב ועל הרע אהלל דבר הקל ואהודנו. וכן מצאתי במדרש )שו"ט(: מקום שנאמר אלקים - מדת הדין, שנאמר )שמות כב, כז(: אלקים לא תקלל, )שם פסוק ח( עד האלקים יבוא דבר שניהם, ובמקום שנאמר ה' הוא מדת רחמים, שנאמר )שם לד, ו(: ה' ה' קל רחום וחנון. אמר דוד: אם במדת הדין אתה דן אותי אני מקלסך, ואם במדת הרחמים אתה דן אותי אני מקלסך: 5
א ) באלקים - ר"ל בין מתנהג עמי במדת אלקים שהוא דין אהלל דברו ובין מתנהג עמי במדת ה' שהוא רחמים אהלל דברו ואברך על הרעה כמו על הטובה: א ) באלקים, ואני בוטח באלקים ואהלל את הדבר שדבר עלי למשחני למלך, וכן אח"ז דבר אליו ע"י גד הנביא שילך אל ארץ יהודה והיה לו הבטחה שנית, ועז"א שזאת בטחתי שנית בה' שהוא מדת הרחמים, ששלח לו דבריו ע"י נביא ואהלל דבר, וחוץ מזה. תהלים פרק נו פסוק יב ב ) באלקים - אז אהיה בוטח בשם לעולם: ב ) באלקים, כיון שבטחתי בו לא אירא, מה יעשה אדם לי? כי לא יוכלו להרע לי. ולמעלה )פסוק ה( אמר בשר, והנה אדם ובשר אחד הוא, כמו )מזמור קמה, כא(: ויברך כל בשר, )ישעיה סו, כג( יבוא כל בשר להשתחוות, שהוא אומר על האדם: ב ) באלקים בטחתי - אף במדת הדין בטחתי שלא יעשה בי כלה ומה א"כ יעשה אדם לי: ב ) באלקים בטחתי, וא"כ לא אירא גם עתה מרודפי כי מה יעשה בשר לי: תהלים פרק נו פסוק יג )יג( עלי - יש אומרים כי הנדר באלקים בטחתי ויתכן שנדר עולות והוא הנכון כי ככה אני חייב לשלם נדרי על הטובה שגמלתני: )יג( עלי אלקים נדריך, הנדרים שנדרתי לך בגלותי עלי לשלם לך. וכן תודות, והם זבחי תודה שמודה אדם לקל בהנצלו מצרה: )יג( עלי - מוטל עלי לשלם הנדרים שנדרתי לך בעת צרה ואשלם בתודה והלל: תהלים פרק נו פסוק יג )יג( עלי אלקים נדריך, אומר נדריך הם עלי, אתה נדרת נדר עבורי כי הבטחת ה' ע"י נביא הוא כנדר שמחויב לקיימו, והיו בזה שני נדרים, הנדר של הבטחת המלוכה ע"י שמואל, והנדר שישוב לא"י ולא יירא, ע"י גד, ואני מקבל עלי כי אשלם תודות לך, כמו שנדרת לי כך אשלם לך, ומפרש. רש"י תהלים פרק נו פסוק יד ד ) באור החיים - לשוב לארץ ישראל: ד ) כי הצלת. אז כשתצילני אשלם הנדרים ואודה לך שהצלת נפשי ממות. הלא רגלי מדחי. הלא, לשון חוזק, כמו שפירשתי. הלא רגלי הצלת מדחי, שלא אהיה נדחה עוד. להתהלך לפני אלקים באור החיים, כי בעודני גולה ונדחה אין לי פנאי להתעסק בדרכי אלקים, וכשתציל נפשי ואשוב לארץ ישראל אתחבר עם חכמי ישראל ואלמוד ואתעסק עמהם בדרך הנשמה שהוא אור החיים, והוא ההתהלכות לפני האלקים. וכן במדרש )שו"ט(: להתהלך לפני אלקים, זו ארץ ישראל; באור החיים, זה גן עדן: ד ) כי הצלת - על אשר הצלת נפשי ממות ואף הלא הצלת גם רגלי מלהיות נדחים עוד מדחי אל דחי בכדי להתהלך לפני אלקים בבית מקדשו ולעסוק באור החיים הם התורה והמצות כי לא אהיה עוד מוטרד להיות נדחה ומורדף: 6
ד ) כי הצלת נפשי ממות מה שנמלטתי מיד פלשתים שזה ע"י הבטחת שמואל, הלא רגלי הצלת מדחי, לבל אהיה נדחה חוץ לארץ וזה ע"י הבטחת גד, כי אתהלך לפני אלקים הוא הפך של רגלי מדחי, באור החיים הוא הפך של נפשי ממות: 7