נאסף ונלקט בסייעתא דשמיא ע"י ישראל יצחק הלוי איצקוביץ 03-6167043
מבוא להלכות ברכות úåëøá úåëìä ãåîìì áåéçä `la dfd mlerd on dpdpd lke,dkxa ila dfd mlerd on dpdiy mc`l el xeq` icil `eai `ly ick zekxa epcnlie... mkg lv` jli dizpwz i`n,lrn dkxa (`"r dl zekxa),dlirn וכתב ע"ז המהרש"א לא קאמר הכא אלא בברכת הנהנין, דבשאר ברכות הקבועות אם למדו פעם אחת שפיר דמי ואין לטעות, אבל בברכות הנהנין אפשר הרבה לטעות מחמת הרבה ספיקות שנפלו בזה, לכן חובה על האדם ללמוד כמה וכמה פעמים עד שיהיה בקי היטב לברך מעין הברכה. äëøá úééùò áåéç ìãåâ eli`k dkxa `la f"dern dpdpd lk `tt xa `pipg ax xn` `xnba my aezk cer oi` xne`e (l`xyi zqpk df) en`e (d"awd df) eia` lfeb xn`py l`xyi zqpke d"awdl lfeb.zigyn yi`l `ed xag ryt ומבארים האחרונים שהפסוק מיירי במברך רק אינו נזהר לברך כראוי, ואינו מטריח עצמו להיות בקי בהלכות ברכות, וכשאחרים רואים אותו מיקל גם הם מקילים כמוהו. äëøáä áåéçì øå î lr wx dkxa aeig yi dxezd on jiwel` 'c z` zkxae zraye zlk`e aezk dxeza lk`iy dn lk lr l"fg epwiz mpn` driay xg`l wx `ede mipin 'fe obc ipin 'd.jxai dzy e`.l"fg zpwzl minrh 'a x`ean `"r d"l zekxa 'nba א. ב. קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ"ש, וכתבו ע"ז התוס' שאין זה ק"ו גמור ולכן אין חיוב בברכה מן התורה אלא מדרבנן. סברא הוא אסור לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה. :mipey`xa mixaqd ipy ep`vn dkxad xcba שכיון שנהנה מן העוה"ז צריך להודות למי שבראם. נטילת רשות מהקב"ה לאכול שכל זמן שלא נטל רשות הוי כאילו גזל מד'. `
הלכות ברכת הפירות õòä úëøáì íòè `ed mdly dpey`x dkxa mipin x`yn oia mipind 'fn oia oli`d zexit lk lr dnc`d ixt zkxaa mxhetl evx `l ux`d on mleciby t"r`e,urd ixt `xea mzaiyg zhxete zxxany zcgein dkxa mdl eraw `l`,dnc`d zexit x`yk mewnd ceaka zeaxdl ick xacd mrhe,dnc`d on mlecib `le urd ixt mdy.urd ixtk miaeyg zexit `xay zehxta egay zxkfda ïìéàä úåøéô éø éî úåøéô åäæéà "witn xcde `febl dizi` dixitl dil zlwy ikc" x`ean `"r 'n sc zekxa 'nba.ixt ur `ed x`yp `febd oiicre ixtd z` micixeny ixt ivry.mipey`xa zehiy dnk yi "`feb" yexitae דעת רש"י שגוזא הינו ענף של העץ ולכן ברכת בורא פרי העץ היינו על אותם פירות שבנטילת פריו אין ענפיו נופלים, אבל פירות שענפיו נופלים מדי שנה בשנה מברכין אדמה, וכל שכן אם גם הגזע נופל ורק השורשים נשארים. דעת הגאונים שגוזא הינו הגזע,ולכן אם נופלים הענפים והגזע נשאר מברכים בורא פרי העץ, אבל אם גם הגזע נופל אע"פ שהשורשים נשארים מברכין אדמה. דעת הרא"ש שגוזא הינו השורשים, ודווקא סוגי פירות שצריכים לזורען מחדש מדי שנה מברכין עליהם בורא פרי האדמה zexit mze` lr epiid urd zkxay mipe`bd zrck wqt xagnd.x`yp rfbdy a
מורה הלכה על כל פירות האילן מברכין בורא פרי העץ ואע"פ שגידולו מן הארץ מ"מ התקינו ברכה מיוחדת להרבות בכבוד המקום, ופרי העץ היינו דווקא פירות שלאחר נטילתם הגוזא נשאר, ובפירוש גוזא: לדעת רש"י הענפים, לדעת הגאונים הגזע, לדעת הרא"ש השורשים, המחבר פסק כדעת הגאונים. õòä ïéëøáî ïéà úåøéô äæéà ìò la`,mewn ly egay xcql ick epiid urd ixt `xea zkxa zaiqy lirl x`eank `ed ixtdy t"r`y mipte` yi,urd ixt `xea oikxan zexitd lk lr `l n"n,dnc` `l` urd ixt `xea oikxan oi` mewn lkn urd eilr jxal ie`xy oli`n.ixta dpzypy iepiy zngn zngn mrhde וטעם הדבר שברכת העץ (ובמקרים מסוימים אדמה) היינו דוקא בדברים שדעת בני אדם בנוטעם העץ הוא לאוכלם אדעתא דהכי, ולכן שינה מדרך אכילתן בכל אופן שהוא, ואין דרך בני אדם בדרך אכילה זו אינו מברך כדרכו, ומובן מזה שברכת העץ תלוי בדעת בני אדם בנטעם העץ :íéàðú ùîç íðùé õòä éøô àøåá êøáì ìëåéù éãëå תנאי א: שיגדל הפרי באילן עד שיקרא פרי אני יאכל את ikdc `zrc` `ed oli` mirhepyk mc` ipa zrcc z`fe הפירות כשיהיו גדולים epnf mcew urd on eylezy ixt jkitl,lcbiyk lk`iy,urd ixt `xea eilr jxan epi` okle,ixtd xwirepi` :zexitd ibeq oia n"wtp `ki` ozkxaae בענבים: אינו ראוי כלל = אינו מברך כלל. עדיין לא נגמרה בישולו = אדמה נגמרה בישולו = העץ mlerl okl eleyia dxnbp ly xeriyd xnel mircei ep` oi`e zeidy xagnd siqen la`.eleyia dxnbp i`ce didiy cr dnc` jxan b
:úåøéôä øàù המחבר פסק ששאר הפירות יש רק שתי דרגות או שראוי ומברכין העץ, או שאינו ראוי כלל ואז אין מברכין, וכן פוסקים הלבוש והשו"ע הרב. הפרי מגדים והלבושי שרד גורסים אחרת בדברי המחבר ולדעתם גם בשאר הפירות יש ג' דרגות כענבים. `edyke (ebpn enk) dn onf jyna gkxzn `ede dyw `edyk urd on ethewl jxcdy ixt dyw `edyk sehwl drihpd zrya mc` ipa zrc okc,urd eilr jxan jx `ede elke`.onfd jyna jkxzne åìùéá åà åðâéèù é"òå äìéëàì éåàø åðéàù éøô äìéëàì éåàø äùòð `ian dxexa dpynd : onfd iptl did sehiwdy llba `ed dlik`l ie`x epi`y daiqd xnba mthewl miyp`d jxcy zeidy xacd mrhe,lkdy ozkxay mc` iigd mya epi`e dilrxb mcewn ethewy dna jkl iypi` irhp ikdc `zrc`e mzlyad.obhny dna liren miwznn k"g`e df ote`a mtehwl jxcd oky `ed dlik`l ie`x epi`y daiqd urd eilr jxan wzenn bexz` okle, urd jxan b"dka: 'ecke leyia i"r mze`.elke`l `"` wezind ilely t"r` א. ב. מורה הלכה ברכת העץ היינו דווקא על אותם פירות שגדלו לל אשינוי, אבל אם נשתנה הפרי במיקרים מסוימים משתנה גם הברכה, וזאת דאזלינן בתר דעת בני אדם בנוטעם העץ. ענבים שנתלשו קודם זמנם יש בהם ג' זמנים אינו ראוי כלל = אינו מברך כלל. עדיין לא נגמרה בישולו = אדמה, נגמרה בישולו = העץ, בשאר הפירות דעת המחבר לפי הלבוש שיש רק ב' שלבים אינו ראוי כלל אינו מברך, ואם ראוי בכל האופנים מברך העץ, ודעת המחבר לפי השו"ע הרב והפרמ"ג ששאר הפירות ג"כ דינם כענבים. c
ג. פרי שהדרך לקוטפו כשהור רך ומתרכך במשך זמן מה מברך עליו העץ. ד. פרי שטיגנו וע"י זה נעשה ראוי לאכילה: אם הסיבה שאינו ראוי לאכילה הוא מפני שקוטפו קודם זמנו מברך שהכל, ואם הסיבה שאינו ראוי לאכילה הוא מפני שכן הדרך בפרי זה שנעשה ראוי רק ע"י תיקון בכה"ג מברך העץ. תנאי ב': שגידול הפרי יהיה כהוגן וראוי לאכילה ולא נתקלקל ונפסד טעמו עקב דברים המפסידים טעמו. eilr jxan wgcd ici lr `l` lk`p epi`e awxzdy lk`n e` ixt okle ('` sirq cx 'iq) lkdy תנאי ג: שיהא דעת בני אדם בנטיעת העץ אלא על דעת פרי זה, oebke,dnc` eilr jxan df xac lke`yk ixtd xwir epi`e urd lr lcbd xac okle.dnc` jxan,'ecke ur ilr e` 'ecke mifetz itilw lke`d úåøéô éðéòøâ ewlgpe onvr zexitd enk oixeq` dlxr ipirxby epipy( 'g dpyn '` wxt) dlxr zkqna :zekxa zekld oiprl mb `ed df oic m`d mipey`xd דעת התוס' והרא"ש דכמו שבהלכות ערלה גרעיני הפירות דינם כהפרי עצמו כמו כן לענין הלכות ברכות. אבל דעת הרשב"א שא"א לדמות לערלה דגבי ערלה איכא טעמא אחרינא, אבל האמת אין גרעיני הפרי נדונין כפרי, ומברכין אדמה, ובמתקנם ע"י האור וכדו' מברכין שהכל. daxdc azk dxexa dpynd la` urd mdilr oikxany 'qezd zrck wqt xagnd i"r epwznae dnc` mipirxb lr oikxan jkle `"ayxd ixack xingdl ewqt mipexg`.lkdy xe`d mipirxba z`f lky jraxie` f"yxbd mya ('`k ze` zexrd) dkxad z`fa x`eane mdy zeipga mipewy mipirxb epipnfa la`,'ecke xe`d i"r mpwzn `ede oilk`pd zexitn jxevl drihpd zra ied i`cea b"dka mdly mipirxbd liaya mirhpd micgein mipfn mdizan giha` ipirxb migweld mc` ipa la` ixtd zkxak jxany wtq oi` f"re,df.lkdy oikxan mze` mipwzne תנאי ד': שתהא אכילת הפרי כדרך שבני אדם רגילים לאוכלו אם חי אם מבושל. d
ìùåáî ø åìëåàì íìåòä êøãù éøô,lkdy jxan ig elke` m`,milivg,mi`eyiw,miyeag,uengd ofn migetz `nbecle mie`x md miig mdyk m` elit`y mc` iigde dax dil`d mya siqen dxexa dpynde mdxa` obnd zrc la` lkdy jxan k"b lyean wx mlke`l miyp`d jxc la` dlik`l.urd jxany íäéðù åà éç åà ùåáë åìëåàì åëøãù éøô.urd jxan mipte` 'bd lka ìùåáî åìëàå éç ø åìëåàì åëøãù éøô,lkdy lyazpyk eilr jxan enrh rxbn leyiad m` axd r"eyd wqt(enrh owzn mbyk y"ke) siqen epi`e rxbn epi` leyiad m`.die`xd ezkxa jxan okle ixt zxezn eriwtn leyiad oi`c f"ire sqep xac mr elyiae,enrh rxbn leyiade,ig lk`idl ekxcy ixt m`e (xkeqa mifeb` oebk),urd jxan ixtd jxevl leyiad m`,enrh giayd.lkdy jxan b"dka (xya mr mey enk) sqepd xacd zgayd jxevl leyiad `xea jxiae drh,zeytp `xea mdly dpexg` dkxa lkdy oikxany l"pd mipte`d lka dkldy dxexa dpynd e`iane zexi`n miptd wqt ekxck `ly elke`y ixt lr urd ixt sicr lyean e` ig elke`l xacd m` wtzqny mewn lkc siqed cere,ezaeg ici `viy b"dkay zeid n"n,ezaeg ici `vi lkdy xn`y xac lky t"r`,lkdy `le urd jxaiy.xzei zxxean dkxa `edy urd jxaiy dil `ticr ezaeg ici `vi urd jxia epiid (íé øî ïììëáå) åìùáúðù úå øéáå úåøéôá íéîä úééúù,`ztlk `ztilc `ine `wlqc `in il `hiyt `tt ax xn` `"r hl zekxa.envr ixtd zkxak ozkxa `ztl e` `wlq mda elyazpy min dzeyyk :mipey`xa zeric 'c `ki` xacd xaqda דעת הרא"ש שהיינו טעמא שבישל בשביל טובת הפרי או הירק אבל בישל בשביל המים (כגון בישול עלי תה) בכה"ג מברך שהכל. e דעת הרמב"ם דצריך שניהם הינו שבשעת הבישול יהיה דעתו שמבשל לצורך הפרי ולצורך מימיו, אבל בישל לצורך הפרי בלבד או לצורך המים בלבד מברך על המים שהכל. דעת הרשב"א שזהו דוקא בפירות או ירקות שדרך אכילתן הוא ע"י בישול ובכה"ג המים
שנתבשלו בהם דינם מברך העץ אבל פירות וירקות שדרכן לאכול חיים בלבד אינו מברך על מימיהן שהכל. דעת המרדכי והאגודה דבעינן שלאחר הבישול יהיה על המים שם אוכל וכגון מרק, אבל אם על המים נשאר שם משקה מברך עליו שהכל. ick okle mipey`xd zehiy lk itk xingdl ie`xy miwqetd ehwp dkldl :mi`pz dnk ea eniiwziy jixv ixtd zkxak zewxi e` zexit in lr jxaiy א. ב. ג. דרך הפרי או הירק בבישול. הבישול הוא לצורך הפרי וגם לצורך המים. הבישול הוא לצורך אכילה, אבל אם המים דרכו לגמוע וכדו' מברכין שהכל. dnk cer mipexg`d etiqed mipey`xd t"r mdizeceqiy elld mi`pz 'bn ueg :mi`pz lyan m` la` `cegl zewxi e` zexit lyana `wecy y"`xd mya siqed r"eya.` mipilazd mpn`,lkdy mind lr mb jxan lkdy ozkxay milk`n cer dfl sqepa.dkxad dpyn epi`e ef dkldl qpkp epi` mrhd xetiyl mitqeny iwqt) wxid e` ixtd mrhk xenb mrh elaiw mindy daexn onf lyazpy ote`a `wec.a (zeaeyz,dnc` jxan zewxi aexd m`,urd jxan zexit aexde cgi zewxie zexit lyia.b (mdxa` ly`) ipin `xea jxan obc ly ybxen mrh yi la` obc aexd oi` elit` obc k"b lyia.c (axd r"ey,mdxa` ly`) zepefn mewna elit` lkdy jxan b"dka,xya e` ser zexitd e` zewxil ztqeza lya.d jixv envr wxid lr mpn` (bi,dx,dxexa dpyn),xwir xyad mrh ik,hren `ed xyady.dkxal lth dyrp epi`c zcxtp dkxa jxal b"dka ixnbl wqexn wxid e` ixtdy zewa`n mieyrd miwxn.e z`fe),lkdy jxan envr ixtd lr b"dkac oeikn,lkdy jxan (jraxie` f"yxbd mya dkxad úåøéô éî oke lkdy eilr jxan mixnzn afd yacy x`ean `"r gl zekxaa dxe`kle,miapre mizfn ueg zexit ipin lkn mi`veid miwyn lr f
dzeyd minieqn mipte`a mina elyazpy zewxi e` zexity lirl epipy `eld oaen epi`.lkdy jxan envr ixtd lr ikd eli`e,ixtd zkxak jxan elld min :df oicl minrh 'a `ki` mipey`xae דעת הרא"ש שע"י הבישול הטעם יוצא יותר מהפרי והירק מאשר סחיטה, ולכן מי פירות נחשבים כזיעה בעלמא, דעת הרשב"א שאין דעת בני אדם בנטיעת עץ לשתות מימיו אלא לאוכלם חיים, ולכך אם הדרך לשתות מימיו מברך כברכת הפרי. uin lr s` lkdy jxan mivind ibeq lk lrc dxexa dpynd wqt dkldl.einin zezyl mb mrhepa mc` ipa zrcy mifetz lky dna mivind x`yn dpeye zeid mifetz uin lr wtzqn `"efgd mpn` ezencl jixv ile`e zexit in x`yl inc `le dhigq i"r `vei ixtd okez mifetz uin lr jxal k"b mibdep dyrnl mpn`,ewqxzpy zexit ipicl.lkdy א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. dkld dxen פרי שהתקלקל וראוי לאכילה ע"י הדחק מברכים שהכל. קליפי פירות שאינם עיקר הפרי מברכין עליה אדמה. גרעיני פירות מברכים עליה אדמה, ואם תיקנו ע"י האור וכדו' מברכים עליה שהכל, אבל הקנוי מהחנות מברכים עליה כברכת הפרי היות שהם זנים מיוחדים הניטעים לצורך זה. פרי שדרך העולם לאוכלו רק מבושל ואוכלו חי אם אינו ראוי כ"כ מברך שהכל, ואם ראוי ג"כ כשהוא חי הוי מחלוקת הפוסקים. פרי שדרכו להיאכל חי ואוכלו מבושל, אם הבישול מגרע טעמו ברכתו שהכל, אינו מגרע ברכתו, משביח רק בגלל שמבשלו עם דבר נוסזף תלוי אם הבישול לצורך הפרי מברך כברכת הפרי, אבל אם הבישול לצורך הדבר הנוסף מברך שהכל. השותה מים מפירות שנתבשלו מברך כברכת הפרי רק אם נתקיימו ה' תנאים א) דרך הפרי או הירק בבישול, ב)הבישול הוא לצורך הפרי וגם לצורך המים, ג) הבישול הוא לצורך אכילה, אבל אם המים דרכו לגמוע וכדו' מברכין שהכל, ד) לא בישל דבר נוסף, ה) נתבשלו זמן מרובה. בישל פירות עם דגן מברך על המים מזונות. בישלו עם בשר מברך על המים שהכל. g
ט. מיץ פירות מברכין עליה שהכל. תנאי ה: שיהא בשר הפרי קיים ולא נימוח או נתרסק,urd mdilr jxan okriny mixnz `edy `nixh `"r gl zekxaa רש"י מבאר שם שהיינו תמרים שמיעכן קצת. דעת הרמב"ם אפילו מרוסק לגמרי ג"כ מברך עליו העץ. התרומת הדשן (סימן כ"ט) פוסק שתמרים שמיעכן לגמרי מברך שהכל. :ewqxzpy zexit zbxc x`ape micwp miwqetd zrxkdl qpkipy iptl פירות קצת מרוסקים. פירות מרוסקים לגמרי עד שנעשו עיסה. נימוחו לגמרי. נימוחו לגמרי ונתוספו דברים הנותנים טעם. f"hd,urd k"b eilr jxan wqexy ixt lk f"itl k"`e m"anxd zrck wqt xagnd yexitd dn x`ia wx 'nba i"yxy `l` m"anxd zrck l"q i"yx mby x`an,i"yxk l"q oycd znexzde m"anxd lr wleg i"yxy l"q `"nxd mpn`,`hixh.mipexg`d ewlgp `"nxd ixaca mpn` דעת הגר"א שלפי הרמ"א אפילו על דרגה ב' מברכים שהכל. דעת המגן אברהם והפרמ"ג שדברי ברמ"א היינו דווקא על דרגה ג' וד'. ולכן: דרגה א' לכו"ע מברך העץ, דרגה ב' שהכל, דרגה ג' וד' לכו"ע (להלכה) שהכל. לפי המחבר והמגן אברהם והפרמ"ג העץ, והגר"א `nlr ilek :zekld dnk cer l"pd lr etiqed mipexg`de,iypi` irhp ikdc `zrc`e wqexn `edyk elke`l ixtd jxc m`.` (dxexa dpyn),ezkxa dpzyn epi`y icen ea ex`yp m`,lkdy jxany miwqetd lk zericy ixnbl wqexe jrnzpy ote`a.a milivn mipirxbd oi`e,lkdy jxan ok t"r` ixtd mixikn f"iry zexitd ipirxb (jraxie` f"yxbd mya dkxad z`fe),ex`ez ca`p `l e`xewl eze` ezxev yazyiy mxby zeaiq dnk zngn ezxev dpzyp `l` llk ixtd wqix `l,b t"r` dnc`d eilr jxan oxewtet f"itle,urd jxan b"dka (lk`n rav i"r oebk) weqix i"r ziyrp `l zigkepd ezxevy zeid la` qxizd zxev llk xkip epi`y h
ע( mya c"t oipdpd zkxa),ezkxa x`yp b"dka okle gtpzdl el mxby meg i"r `l` (jaxrie` f"yxbd eilr jxane mly ixt gwl i` n"n lkdy jxany oicdy wqexn ixtdy ote`a.c wqexnd lr jxal el oi`e,ezaeg ici `vei xity wqxd z` xehtl oiekzne urd,lkdy ('b ze`,`v i"q `"g,dnly zgpn) ex`yp `ly t"r` dnc`d jxan ilk zxfra e` cia owqixy dnc` igetz.d :minrh dnk ex`a miwqetae,`"etz zekizg כיון שנשאר תוארו הפנימי ונתרסק רק ריסוק קל (משנ"ב רב, ס"ק מ',) דרך אכילת תפו"א הוא ע"י ריסוק לכן נחשב הדבר שלא נשתנה צורתו, (אבני ישפה או"ח מד) zpwqn miviae ony etiqede dphw zcxbna egenpe ewqxzpy ote`a `"etz lbew daxd znkqd milecb miawp zlra zcxbna eyrp m`e,lkdy oikxany miwqetd.lbewd z` xehtl oiekzie dnc` ezkxany xac lk`eiy miwqetdn מורה הלכה פירות שנתרסקו תלוי כמה הם מרוסקים אם הם קצת מרוסקיםמברך העץ,אם הם מרוסקים לגמרי עד שנעשו עיסה מחלוקת הפוסקים,נימוחו לגמרי ונתוספו דברים הנותנים טעם לכו"ע שהכל. פופקורן מברך עליו אדמה. בירך על פרי שלם והתכוין להוציא את המרוסק יצא ידי חובתו ברכת בורא פרי הגפן dkxa epwziy mrh dn x`ean a"r dl zekxa iptn gnyne creq oiiy iptne,oii lr zcgein.zcgein dkxa el eraw ezeaiyg âåæî ïéé "ז ל' דרך עושי היין הוא לערבב מים ביין כדי להקהות חריפותם ולהטעימם לבני אדם, כזה נקרא יין מזוג, בענין זה מצאנו מחלוקת לענין ע"ז: ע"א) אמר רבא יין מזוג יש בו משום גלוי נפסל מלשתות כדין כל היינות) ויש בו משום יין נסך (היינו אם נשאר מגולה (דאם נתנסך לע"ז הוי יין נסך ויין ובטעם הדבר: ככל יין שנתנסך לע"ז) i
הרא"ש כתב שיין גמור הוא היות וכל יין אדם מוזגו לפי טבעו ומנהגו, הלכך כל זמן שיש בו טעם יין שייך ביה כל הדינים ששוכים בשאר היינות. ובכמות המים המעורב בו איכא כמה דעות: להרא"ש כל זמן שיש טעם יין מיקרי יין. דעת הר"ן דכ"ז דהיין רביע הינו שחוץ מהיין יש רק עד שלושה חלקים מים הוי יין. דעת הרשב"א שאם יש ששה חלקים מים ואחד יין אינו יין אבל עד לשיעור זה נקרא יין. xagndy azk miigd ska mpn`),`"ayxd ixack `"nxd wqt zekxa 'ld oiprae mc` ipa jxcy ce`n wfg oii `ed m`e (o"xd zrck wqt xagndy l"qe `"nxd lr bilt b"dkay a"nae axd r"eya wqt miwlg 'en xzei `edy min ztqez mr ezezyl.b"dtea jxan zepiid la`,mitixg eidy l"fg onfa zepiia `wec epidy mipexg`a x`ean la` lkay epiid,ivgn zegt zvw `ed dbifnd xeriy okle oic oitixg mpi` eppnfa (miigd sk,mdxa` ly`,micbn ixt).oii ivgn xzei didi zenk xeriyd itl min mitiqen xak mde zeid llk siqedl xeq` milrtndn oiiae.llke llk min siqedl oi` okle xzeny íéáðò õéîá äâéæî ïéã דעת הגרש"ז אוירבעך שדין יין מזוג נאמר דוקא ביין אבל במיץ ענבים אסור להוסיף מים ואם מוסיף שיעור מים יתכן שבכה"ג צריך לברך שהנ"ב. דעת המנחת יצחק שמיץ ענבים יש ג"כ דין יין מזוג ואפשר להוסיף, אבל במיץ ענבים הנמכר בחנויות יש לחשוש שהמפעל כבר הוסיפו ולכן אל יוסיף, ïé ùî éðéî ìë øèåô ïéé oiidy itl y"`xd x`ane,oiwyn ipin lk xhet oii `iig 'x xn` a"r `n zekxa milth mleke dkxa oiprl xwir `ed okl oiwyn ipin lkl y`x `ede dwyn xwir.'a sirq crw r"eya wqtp oke,eil` :zerc dnk ied oiwyn oiid xhet ote` dfi`ae דעת הפרי מגדים דאפילו כששותה מעט יין ושלא דרך קביעות כיון שברך ברכה חשובה זו וטעם מעט מהיין כל המשקין בטלים לזה, דעת החיי אדם שהיין פוטר כל המשקין היינו דווקא כשקובע שתייתו על היין, ובגדר קובע שתייתו היינו שיושב ומושך עצמו ביין לשתיה ממושכת ולא לשתית כוס אחד או שניים ואין בדעתו למשוך עצמו ביין,.einbel `ln dzyyk `wec oiwyn xhet oiic dkldl rixkd dxexa dpynd `i
:ïééä øèåô ïé ùî äæéà oicd `edc siqed axd r"eyae,ogleyd lr eiptl eidy oiwyn `wec f"hd zrc.` `l elit`c daaxn lebcd zrce,mdilr ezrc dzide ogleyd lr eiptl did `la.xhet inp ogleyd lr eiptl llk did dkldly oiwyn la`,lkdy ozkxay oiwyn `wec epid oiwyn xhet oiiy dn.a.ozxhet oiid oi` b"dka urd eilr mikxan epiprl k"`e,dwyn e` lke` oic mdl yi m`d epixec ewtzqpy dcilb e` oal.b okle,mzxhet oi` lke` mi`xwp m`c,jxaln mzxhet oiid zkxa i` wtq k"b ied.g"i z`vl oiekzie lkdy ezkxay dn xac lk`iy ick äðåøçà äëøá lr dpexg` dkxa jk dpey`x dkxan oiwynd lk z` zxhet otbd zkxay myk.zeytp `xea zkxan zxhet otbd ezrc dzid `le oiid lr jxiay xg`l mind e`iady oebk lkdy jxal jxved :eilr דעת השו"ע הרב דבכה"ג ברכה אחרונה פוטרת את שניהם דעת המשנה ברורה שיצטרך לברך בכה"ג בורא נפשות, מורה הלכה על יין מברכן בורא פרי הגפן, משבעה יין, ואם הוא מזוג מברכין הגפן רק אם יש לפחות אחד ויש מחמירים בינות שבימינו שצריך לפחות חצי יין, מחלוקת הפוסקים אם יש בו מים עדיין מברכים הגפן. יין פוטר כל מיני משקין ודווקא כששותה מלוא לוגמיו, המשקים היו על השולחן, המשקים. ברכה אחרונה פוטרת גם על המשקים, ויש שהוסיפו אפילו היתה דעתו עליו, בירך (מחמת סיבות דלעיל) שהכל יש בזה מחלוקת הפוסקים האם הברכה אחרונה פוטרתם. ברכת המוציא ובמיץ ענבים ויש אומרים דווקא אם ויש אומרים שכל על המשקין eilr jxany ztd on ueg dnc`d ixt `xea jxan ux`d zexit lr (`"r dl) zekxa mgle" aizkck zcreq ztdy oeik xacd mrh x`ean 'nbae,ux`d on mgl `ivend mgld laiw okle,oefn ipin x`yn xzei driayn `edy xnelk "crqi yep` aal ieyrd mgl lr `wec epiid `ivend zkxa,"ux`d on mgl `ivend" zcgein dkxa,cala obc ipin zyngzn gnwn ai
äìùáúðù äñéò oi` 'ecke obhnyk la` xepza dte`yk wx rawp mgl mydy mipey`xd aex zrc okle 'ecke wva dyery drya rawp mgl mydy z"xd zrc la`,mgl my eilr `wecy wqt xagnae,mgl my epnn cixedl leki epi` k"g` dyery oebihd dyrn zhiyl yegie lr xingi miny `xic r"eyd siqed mpn` mgl `xwp dzt`py dqir eplk`i `ly lbew ldrna yeygl yi okle,dcerq jeza `l` eplk`i `l okle,z"x.dcerqd jeza `l` קביעת שם לחם לפי ר"ת קביעת שם לחם לפי רוב הראשונים àéöåîä úëøá on mgl "`iven" jxany dingp 'x zrc mi`pzd ewlgp `"r g"l `zixaa zekxa `ived xak ixdy xar oeyla zernyna `dzy jixvy oeikn,'d ze`d ila ux`d citwdl jixv epi`y minkg zrce,epnn zepdl `a `edy dfd mgld ux`d on.xaryl rnyn inp `ivendc `vi inp `ivend xn` elit`e `iven xnele `iven jxai `le `ivend `weec xnele ciwtwdl jixvy oke minkgk wqtp dkldl,`iven ly 'n ze`l mlerd seqay 'n ze`d ly zeize` iy`x aaxri `ly ick rinydl mc`d jixvy itl `ivend `weec mixne` jkitlc ex`ia y"`xde o"anxde jxia caricae,`ivend jxai okle,`ed mkg cinlzy xkip `diy eizekxaa yecig.`vic dxexa dpynd wqt `iven oeik ezaeg ici `vi `lc `"ahixde d"`xd zrc dnc`d ixt `xea ztd lr jxa lk`z zepkqna `l xy` aezky enk "mgl" epiid envr ipta my dl raw aezkdc `viy xyt` n"nc azk dpyn sqkde,ixt oeyla jxiayk `vi `l jkle,"mgl" da."dnc`d ixt ziy`xn" ztd lr ixt oeyl inp ep`vnc. depwiz minkg zg`e dxeza zefenx mdn yely, äð éú éî ïåæîä úëøá zekxa rax` yi oefnd zkxaa mei icn mdl cxeiy ond lr 'dl eceiy l`xyi ipal owiz epiax dyn.ofd zkxa z`xwp ef dkxa,eneia ברכת הזן bi
lr ברכת הארץ 'dl zecedl l`xyi ux`l eqpkpy xg`l ryedi owiz ef dkxa.ozpy daehd ux`d ברכת בונה ירושלים epwiz ef dkxa mdinia dpapy ycwnd zia lr dnlye cec.axgi `ly א ל ה יך ע ל- שלוש ברכות אלו רמוזות בתורה שנאמר: ו א כ ל ת ו שב ע ת וב ר כ ת א ת-ה' ה א ר ץ ה טב ה א שר נ ת ן-ל ך, וברכת- זו ברכת הזן, על הארץ- זו ברכת הארץ, הטובה- זו ברכת בונה ירושלים. ברכת הטוב ומטיב y"r minkgd i"r dpwzp aihne aehd `idy ziriaxd dkxad ea mglpe `akek xa ea cxny xqiw qepixc` inia didy dyrnd `ly icke,l"x l`xyi ipa itl` bxde xzia z` yaky cr qepixc` ernyi ornl enxkl xcb mdn dyre miyecwd zeteb z` gwl cer ecxni okn xg`l,mipy dray jyn oeifiaa miyecwd zeteb did jke,e`xie "aihnd",egixqd `ly" aehd" ef dkxa epwiz okle,mxaewl zeyx epzp.dxeawl epzipy פת הבאה בכיסנין ipin `xea dilr jxan oipqika d`ad zty dcedi 'x zrc x`ean `"r a"n zekxa zepefn oica),`ivend jxan dcerq dilr raw la`,dcerq eilr raw `lyk zepefn :oipqika d`ad zta zexcbd 'b yi mipey`xa (zepefn 'lda onwl 'ir dcerq eilr rawy הרמב"ם מפרש שפת הבאה בכיסנין היא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפיה, והבית יוסף בסי' קס"ח מבאר דבריו שהיינו דוקא באופן שנותן בה מעט מים, אבל באופן שנותן הרבה מים בכה"ג אע"פ שנתן בה שאר משקין כיון דהמים רוב בטלים לגבי המים וברכתן המוציא. רבינו חננאל הערוך הטור והרשב"א, פירשו באופן אחר שפת הבאה בכיסנין היינו פת העשויה כעין כיסין מלאים סוכר ושקדים ואגוזים ומיני תבלין. הערוך פירש בשם רבינו האי שפת הבאה בכיסנין הם כעכין, והיא פת בין מתובל ובין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשים וכוססים אותם בבית המשתה ומנהג האנשים שאוכלים אותה קימעה. mikxany mipqika d`ad zt f"itle mipey`xd lk zerck xagnd wqt dkldl wva (3.miyai oikrk (2.`lenn wva (1 mipte` dyelya jiiy zepefn mdilr.wezn xaca dyelipy ieyry úå åúî úåìç dkxad didi zewezn zelg lry oicd on did m"anxd zrc itl o`k wqtpy itl mpn` (zepefn zeipngld dfe),zepefn `id mdly dkxad min `ll zelg mpn`e,zepefn :miwqetd zwelgn dfa yi minn mbe mitqep mixacn mb mieyry zelg ci
ueg) דעת המחבר שאזלינן בתר טעם המורגש, ואם טעם המורגש היא המתוק מברכין מזונות. דעת הרמ"א שהולכים בתר הרוב, ואם הרוב מים אע"פ שטעם המורגש היא המתוק מברכים המוציא. zepefn cxtq ipale `ivend dligzkl oikxan fpky` ipal dwezn dlg f"itle.(onwl dkex`a x`eaiy itk dcerq mdilr rawy ote`n ב) ג) ד) ה) ו) eh êéøôå ùáé äôàî dilr dlre dlibx ztk ziyrp dligzklne zeid `ivend mikxan r"ekl minipv.('b wxt dkxad z`fe) dze` miyaiiny i"r zt my dpnn rwtp oi` okl,zt myd zlik` jxce zeid `ivend dilr jxal fpky` ipa bdpn dpyd x`ya dlk`y dvn zeni x`ya dlke`yk `id cxtq ipa bdpn la`,dcerq zriaw lr `ed dvnd zrc itl oipqka d`ad ztk l"ede dyai zt `ede zeid zepefn dilr jxan dpyd.i`d epiax מורה הלכה א) על הפת אע"פ שגידולו מן הארץ מברכים עליה המוציא. עיסה שנתבשלה לא הוי פת, אבל מ"מ ירא שמים יחמיר ויאכלנו רק בתוך סעודה. מברכין "המוציא" ולא "מוציא" ובדיעבד בירך מוציא יצא ידי חובתו, אבל בירך אדמה לא יצא ידי חובתו. פת הבאה בכיסנים מברכים עליהם מזונות והיא שייך בשלושה אופנים ממולא. 2) כעכין יבשים. 3) בצק שעשוי שנילושה בדבר מתוק. בצק 1) חלה מתוקה אם הרוב מים לבני אשכנז מברכין לכתחילה המוציא ולבני ספרד מזונות, ואם הרוב אינו מים לכו"ע מזונות. על צנימים מברכים המוציא, עליה המוציא, מזונות. ומצה שאכלה בשאר השנה מנהג בני אשכנז לברך אבל מנהג בני ספרד היא כשאוכלה בשאר ימות השנה מברך עליה ברכת בורא מיני מזונות :mixac ipy lr jiiy zepefn ipin `xea zkxa א) מזונות עם צורת פת, והם פת הבאה בכיסנים, וכל הסיבה שאין מברכים עליהם מזונות הוא היות ואין דרך בני אדם לקבוע עליהם סעודה. ב) מזונות שאין עליהם צורת פת, והם כל סוגי האטריות שמבשלים אותם, וכן קוגל איטריות וכדו', שהם מעצם הדין מברכים עליהם מזונות. epi` mipqika d`ad zt la`,zepefn jxan mlerl 'a beqc,mdipia lcad yie `ivend dilr jxal jixv dcerq raewa la`,i`xr dlke`a wx zepefn jxan
seqal la` irx` wx lek`l oiekzd dligzkln m` elit`e,oefnd zkxa dixg`le.oefnd zkxa dixg`l jxan dcerq sxvl xeriy lk` שיעור קביעת הסעודה לפי המחצית השקל äãåòñ úòéá øåòéù דעת המחצית השקל והגרע"א שהוא כמות השוה לנפח ארבע. ביצים כמו שמצאנו לענין עירוב תחומין דעת האגור והשבלי לקט ע"פ הגר"א שהכמות יותר גדולה והיא שיעור האכילה שאדם רגיל לאכול בארוחת בוקר או. ערב שיעור קביעת סעודה לפי הגר"א שיטת השו"ע הרב בעל התניא שהשיעור היא חצי חלה שזה דהמן שנפל בכל יום במדבר היה שיעור חלה וממנה אכלה שני, א"כ שיעור סעודה היא חצי שיעור המחייב חלה, סעודות. גרם 600 חיוב חלה היא מ"ג ביצים וחצי ממנה היא בערך siqed la` `"xbd zrck dxexa dpynd wqt dkldl.lwyd zivgnd zhiyl yegl yi dligzkly שיעור קביעת סעודה לפי השו"ע הרב íéøáã ãåò óøöîå úåðåæî ìëà dkldl siqed b"i w"q g"qw oniqa mdxa` obnd cer lk` sqepa la` ohw xeriy zepefn lk` m`y zepefnd zlik` z` xryl jixv,mixg` mixac jxal m` rcil ick lk`y mixacd x`y sexiva dligzkln rceiy ote`a oke,oefnd zkxa dixg` dcerqa enky xacd mrhe,`ivend jxal jxhvi dfk xeriy lek`l jledy.ztd lr wx oikxan oi` f"kre mixacd x`y k"g`e mgl hrn milke`y.'a beq zepefn lr `le mipqika d`ad zt lr wx `ed ef dkld mpn` 'e`kl f`y 'ecke qwxea dligz milke`y dcerqa xdfidl ce`n jixv f"itle z` lk`iy e`,'a beq zepefn lr zepefn dligz jxaiy e` okle,dkxa wtql qpkp lek`l jiyni k"g` wxe dpexg` dkxa xn`ie qwxead z` lk`iy e`,seqa qwxead.dcerqd x`y מברך המוציא מברך מזונות אני רוצה לאכול fh אני רוצה לטעו
א) ב) ג) מורה הלכה המזונות מתחלקים לשתי קבוצות, מזונות שאינם צורת פת לעולם מברך עליהם מזונות, פת הבאה בכיסנים מברך מזונות רק אם לא קבע עליהם סעודה. שיעור קביעת סעודה היינו כפי שדרך אדם לקבוע לסעודת בוקר או ערב. אכל פת הבאה בכיסנים עם עוד דברים, שאר הדברים מצטרפים לשיעור קביעת הסעודה. fi דיני קדימה בברכות milk`n ipin dnk eiptl oi`ianyky zenewn dnka exikfd l"fg.dligz jxaie gwi dn zeieticr xcq yi xzei e` milk`nd ipy lek`l dvexyk wx bdep dnicw oic (` jxan mdn cg` wx lek`l dvex epi` m` la` eiptl migpend.xzei miaeyg mixac eiptl yi m` elit` eilr e`iad `l oiicr m` la`,eiptl milk`nd lkyk `weec epiid dnicw oic oke (a.milk`nd lk eiptl ipind k"g` lek`l ezrc elit`c i"ad siqene (b lk`nd lr jxan dvex epi` zrk la`,zeaiyg t"r` zepefn milke`y zaya yeciwa okle,dvexy zrke zeid n"n,ith aeyg `edy `ivend milke` k"g`y.dligzkl elke` zepefn lek`l oipern `ed otbd,zepefn,`ivend :jk `ed dkxad zeaiyg xcq (c `ivend :y` rbnd :`ed oniqde,lkdy,dnc`,urd.lkdy dnc` ur otb zepefn daeygd dkxad z` minicwn l"pd milk`nd lk iabl (d oebk,xzei eilr aiag ipyd lk`ndy t"r`,xzei xzei eilr aiag lkdy ezkxay lk`ndy urn ueg,dligz dnc` jxan n"n dnc`dn lr jxan xzei eilr aiag dnc` m`y dnc`e.dligz dnc`d jxan zeey mdizekxay mixac dnk el did m` (e k"g`e,aiagd lr k"g`e,dligz mlyd lr.lecbd lr ux` mda egazypy mipind zraye urd ixt eiptl eid (f :`ed mipind zrayn zexit oia dnicw xcq zncew mipind zray,l`xyi
weqt yi dxezac `ed xacd mrhe.mipenixe mip`z,miapr,mixnz,mizif ux`de,zncew `id ux` dlind l` aexwy lke,mipind zray miriten dae :ipyd ux`d iptl oey`xd ארץ ראשון חיטה ושעורה גפן (ענבים) ארץ ורימון תאנה שני זית שמן ודבש (תמרים) 4 2 7 6 5 3 1 cg`e mgl ipin ipy eiptl did m`y iwp `ede dnicw oic cer yi mgl iabl (g.aiagl elit` mcew iwpd libx gnwn ipyde `ln gnw oebk iwp gnwn.mcew mlyd,mly epi` ipyde mly cg`e cg` oinn zexit ipy eiptl eid m` (h áéáç úøãâä oind xzei eilr aiag eiykr m` elit`e cinz eilr aiagy dn xagnd zrcl.lke`y drya eilr aiagy dn m"anxd zrcle ipyd גדול נקי שלם מבושל אפוי יין ארץ ישראל תמרים זיתים שלם חביב חטה ענבים שעורה חשוב תאנים מאכל כוסמין שבולת שועל שיפון חביב חביב שלם רימונים חביב משקה `ivend zepefn otbd urd dnc`d lkdy gi עיקר וטפל z` xhete gilnd lr jxan enr zte dligza giln eiptl e`iad `"r c"n zekxa xwird lr jxan" dlth enre xwir `edy lk llkd df,el dlth ztdy ztd,dlth ztde xwir gilndy mc` yi ike eywd my 'nbae "dlthd z` xhete aexn ylgpd ald aiydl `a gilnde xqepib zexit ilke`a ixiinc 'nbd zvxzne.lth eixg`ly ztde,zexitd zewizn mixacd x`yl zt oia n"wtp yi lthe xwir ipicay dxexa dpynd x`ane פת דווקא בכה"ג דאינו תאב כלל לאכול פת וכל מה שאולו הוא רק מפני שלא יזיקנו המליח בגרונו אוכל נמי פת באופן זה אינו מברך על הפת, אבל באופן שגם תאב לפת אע"פ שאוכלו עם המליח הפת אינה טפילה אע"פ שתאב יותר למליח. אבל בשאר מאכלים כשאוכל שני מאכלים והאחד בא ללפת ולהטעים את חבירו אע"פ שתאב גם לדבר השני מברך רק על הדבר העיקרי שבא לאכול, ולדוגמא האוכל קוגל עם מלפפון חמוץ אינו מברך על המלפפון חמוץ.
ø éòä úìéëà øçàì ìôèä úìéëà cgi olke`yk `weec epiid dlithd z` xhet xwirc '` sirq a"ix 'iqa `"nxd wqt lke`e zetixgd bitdl dvexe oii dzeydc a"pynd siqen f"itle,dligz xwird e` a`z epi`y df df lkc mc` iigd siqene,dilr jxan epi` zt hrn e` dn xac epi` zepefnd k"g` lke`y dny miigle jrw`l lke`a la`,lthd lek`l llk.mdipy lr jxan ynn lth åîééñîå ø éòä íò ãçé ìôèä úà ìåëàì ìéçúä åéøçàì zgwxnd lr dpekd xwire zgwxn dilr ozepe zepefn ozkxay miwc miwiwx lke`d dkizg x`yp m`e,miwiwxd lr jxan epi` eici etphi `ly `weec `ed miwiwxde oniq a"pyn).zcxtp dkxa `ll elke`l ekiynn xwird zlik` xnb xg`l dphw (e"n w"q g"qw lr `l` eilr jxan epi` miriab jeza z`vnpd dcilba epixec iwqet erixkd f"tle ueng oettln mr lbew lke`a oke,dphw dkizg seqal x`yp i` elit`e,dcilbd i`cea la`,eilr jxan epi`e elke` dphw dkizg x`ype oettlnd lr jxan epi`y.zcxtp dkxa eilr jxan sqep oettln lke`a ø éòä úìéëà éðôì ìôèä úìéëà xwird iptl lthd lke`ac dkldl `"nxd e`iane `"l 'iqa oycd znexzd wqt.eilr jxan דעת הרמ"א דבכל גווני מברך עליו שהכל כיון שאוכלו בתור טפל ואין לו חשיבות בפני עצמו. דעת המגן אברהם שמברך עליו שהכל רק אם ברכת העיקר הוא ג"כ שהכל, ולדוגמא אוכל קרקרים כדי לאכול דג מלוח שברכתו שהכל וכשאוכל תחילה הקרקר מברך עליו שהכל. דעת השו"ע הרב והגר"א שבכל גווני מברך עליו ברכתו הראויה. envr repnl aeh dligzkly azk wx dkld i`da rixkd `l dxexa dpynd.xwir mcew lth lek`ln åéìò åúòã äúéä àìù ìôè dzid xwird z` lke`y drya `wec lthd z` xhet xwiry mdxa` obnd wqt eyexit oi` lthd z` xhet xwirc `dc f"k 'iqa yi` oefgd x`ane lthd lr ezrc jklde,lth wx `edy oeik epnn dkxa aeig wlzqdc `l` dkxa jixv oi` lthy.xwird zkxa i"r ezkxa dipin wlzqd `l eilr ezrc did `lyk alg e`iad ok xg`le alg yiy rci `le xegy dtw lr lkdy jxiay in f"itle.lkdy algd lr jxal jixv hi
íéìëàî éðù áøéò דעת הפרי מגדים שבכה"ג נמי שייך עיקר וטפל ומברך על המין שהוא הרוב. דעת החיי אדם דמברך על כל מין ומין ולא שייך בכה"ג עיקר וטפל. דעת השו"ע הרב דנתבשלו יחד שייך עיקר וטפל ובלא נתבשלו חייב לברך על כל מין ומין..dilr jxaie envrl oine oin lkn lk`i wtqdn z`vl ick dyrnle úô úãåòñ êåúá íéìëàðä íéìëàî dcerqd jeza dcerqd zngn mi`ad mixac `zkld `tt ax xn` a"r `"n zekxa dcerqd jeza dcerqd zngn `lye,mdixg`l `le mdiptl `l dkxa miperh oi`.mdixg`l dkxa miperh oi`e mdiptl dkxa miperh :zehiy dnk `ki` zt zcerqa milk`pd milk`n zxcbda דעת רש"י שדברים הבאים מחמת הסעודה היינו דברים הבאים ללפת את הפת, ושאר הדברים צריכים ברכה ומקשים הראשונים ע"ז דלכאורה מה חידש הגמ' בזה שהרי אפשר לפוטרו מברכה גם מצד דין עיקר וטפל השנוים לעיל.. דעת הרא"ש שדברים הבאים מחמת הסעודה היינו דברים שדרך בני אדם לקבוע עליהם סעודה ולכן הם טפלים לפת שהוא עיקר הסעודה. zt zcerq jeza milk`pd milk`nd lk `ed dkxad aeig llky wqtp dkldl jxcc zngn jxal v"` dizy 'it` oke,ald z` cerql e` ztd z` ztll mi`ade.lke`d zngn zezyl mc` ipa äãåòñá íäéìò íéëøáîù íéøáã.llk mdilr ezrc dzid `ly mixac xxerl `a ik mikxan oi` sixg dwyn),dlik`d zngn mze` dzey epi`y miwyn.(oea`zd.(ztl lth epi`y aeyg dwynl aygp),oii.dwizn ipine zexit äðåøçà äëøá yxtne,dpexg` dkxa eixg` jxal jixv epi` n"n mdilr jxay mixac lr s` mixhtp dcerqd zngn mi`a mpi`y milk`nd mbc `ed xacd mrhc xe`nd lra `ed dcerqd jeza `ay dn lke,lk`y dn lk lr ypi`c dizrcc,oefnd zkxaa.driayd llka.`.a.b.c k
א) מורה הלכה לגבי דיני עיקר וטפל יש נפק"מ בין פת לשאר הדברים פת שנטפל לעיקר היינו באינו תאב כלל לפת, ובשאר הדברים מברך רק על הדבר העיקרי. ב) ג) ד) ה) אכל עיקר וטפל וגמר העיקר ונשאר לו קצת מהעיקר אינו צריך לברל עליו, אם אוכל עוד מהטפל שלא היתה עליו דעתו כשאכל העיקר צריך לברך עליה. טוב להחמיר לא לאכול הטפל לפני העיקר. טפל שלא היתה עליו דעתו כשבירך על העיקר טעון ברכה. עירב שני מאכלים הוי מחלוקת הפוסקים ונוהגים לברך על כל מין. אבל ו) מאכלים הנאכלים בדרך כלל בתוך הסעודה אינו טעון ברכה, מאכלים שאין הדרך לאכלם בסעודה או שהוא מיני מתיקה וכדו' טעון ברכה, ובכל גווני ברכת המזון פוטרת ברכה אחרונה שלהם. k
כללים בהלכות ברכת הנהנין הכלל המקרה אכל ולא ברך לפני האכילה טעם תבשיל ופלט טועם ובולע ספק ברכה אוכל ושותה לרפואה שתה כדי להבליע דבר מגרונו לא אחז והיה לפניו כשברך לא היה לפניו ואפילו שחשב עליו החזיק בידו ונפל ונמאס אם אינו יודע אם נסתפקו הפוסקים בברכה טעה ובירך שהכל טעה וברך מזונות הפסיק בדיבור שלא מענין האכילה שהה בשתיקה שהה לצורך אכילה א. ב. א. ב. הדין אם נשאר לו מעט יברך לא נשאר לו כלום יברך אינו צריך לברך יכוון להנות ויברך בעלת טעם ונהנה יברך מרה ואינה טעימה לא יברך א. נהנה יברך ב. לא נהנה ולא לצימאון לא יברך יצא לא יצא אם נסתפק אם יביאו א.יש עוד והיה בדעתו לאכול יצא ב.לא היה בדעתו לאכול יברך שוב ג. היה בדעתו לאכול ולא היה ברשותו לא יצא יברך וישאל א. יפטור במאכל אחר ב. בדיעבד יברך שהכל בדיעבד יצא בדיעבד יצא, חוץ ממים ומלח יברך שנית אינו צריך לברך אינו נחשב הפסק äðåùàø äëøáì øåòéù ïéà ïéîé ãéá ìëàîä æåçàì êéøö äî úòãì êéøö ø éòá,äëøáä 'ä ä íùì òéâîùë øúåé éñôäì øåñà ïéá øåáéã éãëî äìéëàì äëøáä ak
טעויות בברכת הנהנין (קש"ע סימן נ"ו) טעה ובירך בורא מיני מזונות בורא פרי האדמה המוציא בורא פרי האדמה המוציא בורא פרי הגפן בורא פרי העץ בורא פרי האדמה בורא פרי העץ שהכל בורא מיני מזונות בורא פרי הגפן בורא מיני מזונות המוציא בורא פרי האדמה העץ הדין יצא יצא בדיעבד יצא יצא בדיעבד לא יצא יצא יצא בדיעבד יצא לא יצא יצא יצא חוץ ממלח ומים לא יצא יצא חוץ ממים לא יצא לא יצא דבר שברכתו `ivend `ivend (liyaz `l j`) zepefn zepefn m`zda liyaz ezkxal miapr lr) urd (miwenive otbd ixt `xea urd ixt `xea dnc`d ixt `xea idylk idylk lkdy lkdy lkdy lkdy oeekzd m`,mewna owzi xeaic ick jez xkfp m` el`d millkd lka.cin lk`i,jxay dkxak ezkxay,lk`n mb lek`l bk