רציונל

תוכנית לימודים חינוך לשוני בספרייה לכיתה א' מגיש: יקי פרידמן

רציונל חשיבות שעת הסיפור/ספרות במערכת השבועית. הספרות היא תחום רב-ממדי ואינטרדיסציפלינרי המאפשר למידה מגוונת וייחודית ביותר: הספרות מאפשרת למידה חווייתית ומשמעותית המוליכה להבנה כמעט בכל תחום שאפשר לחשוב עליו: הבנה חברתית, רגשית, ערכית, קוגניטיבית, פסיכולוגית ותרבותית. בתחום הרגשי מאפשר המפגש עם יצירת הספרות היכרות עם תהליכים פנימיים שקורים לכל אדם וגם לכל ילד, היכרות עם קונפליקטים אנושיים ודרכי התמודדות עמם, ובכך מהווה ספרות ילדים כלי עם פוטנציאל טיפולי. מטרות חברתיות ניתן להשיג כשהילדים מעמיקים באמצעות הסיפורים את היכולת שלהם להבין את הזולת ומפתחים אמפתיה והזדהות עם תחושות הזולת. העיסוק עם סיפורי ילדים גם מאפשר בירור לגבי ערכים יסודיים ביותר של האנושות, כמו למשל חריצות, יושר, צדק, וכו'. ניתן לשלב סיפורים לתחומי דעת שונים על פי תוכן הסיפור ובכך להעשיר את ידע העולם של ה ילדים. חשיפה לשפה הכתובה, העשרה לשונית והרחבת אוצר המילים הם חלק מן החינוך הלשוני המתאפשר בטבעיות באמצעות שעת סיפור/ספרות. מעבר ללמידה, הספרות גם מאפשרת קשר אנושי ישיר ומיוחד בין מורה ותלמידיו, קשר העשוי לתרום רבות כבסיס של אימון והבנה הדדית בכל שעות בית הספר, כלומר הרבה מעבר לשעת הספרות. הנחות יסוד אני מאמין שזכותו של כל ילד באשר הוא להכיר יצירות קלאסיות ואחרות של ספרות הילדים, כדי להיות שותפים לנכסי תרבות: להבין את המסרים שלהם, כדי להיות שותפים בערכים המועברים דרך ספרות הילדים; ליהנות מהם ; להתייחס אליהם מבחינה לשונית ורעיונית; ולזכות להרחבת השכלתו באמצעותם. הנאה משמיעת סיפורים היא תנאי משמעותי לקריאה עצמאית, ובכך -- לעיסוק משמעותי בזמן הפנאי. התכנית השנתית מהווה בסיס לשינויים זוהי מסגרת גמישה, לא מחייבת, המתוכננת על-ידי המורה המוביל ופתוחה לשינויים במהלך השנה. ההצעה שלהלן מתייחסת לתכנון שנתי של על-פי לוח השנה העברי. כל חודש מקבל "גוון" מיוחד משלו בהתאם לעונות השנה למועדי הלוח העברי ולימים מיוחדים שנהוג לציינם )בבית הספר, במשפחה,בכלי התקשורת ונושאים מזדמנים(. אני מאמין ביכולות המצויות בילד ללמוד לדעת ולהבין את עולמו אל אותם מחוזות שאליהם נוביל אותו. אני מאמין בחשיפה לגירויים ובתיווך שבעקבותיו באה למידה. מחובתנו לחשוף את הילד למכלול של התנסויות אשר יאפשרו לו מיצוי היכולות הטבועות בו ותפקוד מרבי בעולמו, בסביבתו הפיסית והאנושות. חובתנו להפגישו עם תכנים אשר יהוו מטען תרבותי משותף לו ולחברה שאליה הוא צומח. הייחוד בלמידה מאופיינת בכך שהם לומדים בכל עת ובכל מקום הם לומדים מתוך התנסויות מזדמנות ומכוונות וכל חוויה תורמת לתהליך התפתחותם יכולת הילדים ללמוד את החדש מבוססת על מבנה דעת קיימים ועל מיומנויות שהילדים רכשו והפנימו. התוכנית מאפשרת בחירה מתוך מגוון רחב של תחומים והתנסויות כדי לאפשר לילד להפוך את מלוא התועלת בהתייחס ליכולתם האישית; למבני הדעת שלהם ולמיומנות שרכשו. משך הריכוז של הילדים הקטנים אינו ממושך ונכונותם לפעול מותנית בעניין ובהנאה שהם מפיקים מן הפעילות שבה הם עוסקים. תהליך הלמידה ילווה במשחקים והמחשות- המשחק לסוגיו )חופשי, דרמטי קונסטרוקטיבי, דידקטי ותנועתי( כלי עיקרי ללמידה באמצעות המשחק מתוודע הילד לתכנים ורוכש מיומנות לומד להתבונן לעקוב אחר תופעות להעלות השערות ולתכנן.

תחושת הערכה והנאה מספר, ספרות ילדים וספרייה כערך. התייחסות והבנה של נושאים נבחרים )הבנת עולמם של הילדים עצמם; הבנת העולם הרחב יותר הסובב אותם; חשיבה על רעיונות נצחיים בהם עסוקה האנושות מאז ומתמיד, וכו'(. שילוב כל המרכיבים של החינוך הלשוני )האזנה ודיבור, כתיבה, קריאה וידע לשוני( לקראת ציוני דרך המתבקשים והמאורגנים כתוכנית הקדם יסודית. חשיפה לנכסי תרבות: היכרות של יצירות ספרותיות בכל שנה והיכרות רחבה יותר עם סופר אחד בכל שנה. היכרות עם רעיונות ספרותיים קלאסיים המשמשים רקע לשיח החברתי. כתיבה אישית של סיפור, במטרה לפיתוח הבעה בע"פ ויצירתיות. קשר גומלין בין שעת ספרות ומקצועות אחרים יעדים.1.2.3.4.5.6.7 *כל חודש ייבחר ספר אחד עליו נעבוד עם התלמידים, העבודה תלווה בדפי עבודה של מיומנויות כתיבה, יצירה, אמצעים וויזואליים }מחשב+ מקרן{ ועוד... מטרות יעד הפיכת הילד מקורא מתחיל לקורא עצמאי. }היכולת לקחת סיפור שנלמד ולספר אותו באמצעות התמונות המופיעות בסיפור{ פיתוח הענות ורגישות ליצירה ספרותית. הכרת מגוון יצירות ספרותיות יכולת החוויה וההנאה מהם. הכרת דרכי ביטוי שונות הרחבת אוצר מילים, שיפור הסגנון ופיתוח כושר ההבעה לשונית. טיפוח הרגלי קשב והאזנה. פיתוח יכולת הבעה יצירתית. פיתוח הסקרנות, הדמיון וכושר היצירתיות. חשיפה ללשון הכתובה ולאוריינות בעתיד. מתן כלים להתמודדות עם בעיות שונות באמצעות הספרות. מטרות אופרטיביות הילד יכיר את הספר. הילד יפתח רגישות לספר. הילד ירחיב את אוצר המילים שלו. הילד יכיר מגוון יצירות ספרותיות. הילד יסתקרן, ידמיין, ימיין, ישיים, יכליל. הילד יתמודד עם קונפליקטים שונים באמצעות הסיפור.

צרכי לומד מול צרכי חברה הצורך בביטחון נפשי- רגשי ואינטלקטואלי ביטחון רגשי- אותו הוא מוצא בסיפורים המתארים חיי משפחה. ביטחון אינטלקטואלי- הצימאון לדעת, ידע= ביטחון ביטחון נפשי- הילד מזדהה עם גיבורים שחווים חוויות מעולמו. הצורך בשייכות החברה מעוניינת שהילד ירגיש שייך, ינהג ע"פ כלליה, הנורמות והחוקים המקובלים, ילמד את המנהגים והמורשת המלווה אותה. לילד יש הצורך להשתייך למשפחה לקבוצה ולעם אליו הוא שייך. הוא יכול להכיר את החברה מנהגיה וחוקיה דרך הסיפור המתאר את הווי החיים. בחדר הספרייה הילד לומד חוקים וכללי התנהגות בפינת הספר. הצורך לחקור הילד הוא סקרן מטבעו, הוא צמא לדעת ולהרחיב את ידיעותיו. לילד יש תיאוריות משלו על תופעות בעולם, התנסות בבחירה. באמצעות הספרים הילד נחשף לתופעות. )בנוסף לספרים שילמדו במהלך השנה נשים דגש על נושאים מזדמנים מעולמו של הילד ) מתן ביטוי רגשי החברה מעוניינת שהילד יפרוק את רגשותיו בדרכים מעודנות, עיבוד חוויות. בסיפורים הילד נפגש עם דמויות שחוות חוויות מעולמו: לידת אח, פרידה- הילד מזדהה עם הגיבור ופורק את רגשותיו. שליטה- עצמאות החברה מעוניינת שהילד ישלוט בסביבתו, ירכוש את הכישורים המתאימים על מנת שיוכל לתפקד בחברה, להעשיר את אוצר המילים ולבחור את הספר באופן עצמאי. החברה מעוניינת בהקניית מיומנויות קריאה- זהו בסיס לכל קריאה עתידית.

בחירת הסיפורים: בתוכנית "שעה של קלאסיקה" נבחרו מיטב הסיפורים והיצירות בהתחשב בשני אספקטים עיקריים: 1.הטיב האומנותי סיפורתי. 2 ה. תאמה מבחינה התפתחותית. רשימת הספרים שנבחרו: קלאסיקות לילדים *מעשה בחמישה בלונים- מרים רות *הצבע הכי יפה בעולם- פאול קור *תירס חם- מרים רות *אליעזר והגזר- לוין קיפניס *הבית שלי יעל- מרים רות *הפיל שרצה להיות הכי- פאול קור *הכיסים של ענתי-מק-קי פיונה *סבא בישל מרק- נירה הראל *כספיון הדג הקטן- פאול קור *האריה שאהב תות- תרצה אתר סיפורים לגלגל השנה ראש השנה: *אורחים לראש השנה- עפ"י שישה בשקיק. יום כיפור: "למה לחתולה אין חברים"- ענת אומנסקי סוכות: סוכת החברים- מתוך פורום המורים חורף: *המטריה הגדולה של אבא- לוין קיפניס * מגפיים- מירים רות טו בשבט: *שישה בשקיק אחד. לוין קפניס *השתיל של מור- שרה זלוף *מה נותנים לעץ מתנה מאת טויה טאולו יום המשפחה: *סלט- ע.הלל *משפחה מיוחד במינה- דתיה בן דור אביב: *שלושת הפרפרים- לוין קיפניס *אגוז של זהב"- לוין קיפניס הקשר בין הטיב האומנותי סיפרותי לבין התפתחותי פסיכולוגי: 1. טיב היצירה מבחינה אומנותית יצירה ספרותית טובה מצטיינת בצליל ובקצב. התאמה לגיל הילד ילדים נהנים מצלילים. תופעות והתרחשויות מובנות להם יותר, כאשר הם מודגמות על ידי צלילים. צלילי מילים וצלילי משפטים נקלטים מהר ונאמרים בהנאה. הקצב של המבנה יוצר ביטחון ומסייע לזכור את העלילה. 2. לשון הסיפור פשוטה, מדויקת וקולעת. מביא שרשרת של התרחשויות, פעולות ומעשים. תיאור הרקע קצר, דמויות ברורות. התאמה לגיל הילד טווח הקשב קצר, דורש תוכן עלילתי המובא במילים מובנות, ההתפתחות הלשונית מהירה מכאן שילדים קולטים מהסיפור מילים חדשות שמשמעותן מתבהרת אודות לקצב, לצליל. 3. אין סיפור ללא עלילה העלילה חייבת להבליט התרחשות בהתפתחותה. התאמה לגיל הילד סיפורים בעלי תוכן לקוח מעולם של כאן ועכשיו מבוססים על ניסיון החיים של הילד הקטן, עוזרים לו להבין תופעות והתרחשויות. 4. סיפור אמין מתאר ניגודים וממקד אותם, מראה את הדמויות בצמיחתן. התאמה לגיל הילד הסיפור גורם לילד להזדהות עם הגיבור ועובר ביחד איתו את דרך

המאבקים, משליך על הגיבור את משאלותיו וחוגג את ניצחונותיו. הסיפור מגביר את התובנה. הדחף להבין את ההתרחשויות מביא להעשרת הלשון ולהגברת הקשב. 5. האווירה של הסיפור הייחוד של תוכן סיפורתי באה לביטוי באיורים. האחידות שבין תוכן הסיפור לבין התמונות המלוות אותו חייבת להיות ממוזגת היטב. ההתעמקות בתוכן הסיפור מובילה להתעמקות באיורים. התאמה לגיל הילד הסיפור המציאותי דורש תיאורים ואיורים מוחשיים שיסעו לילד לזהות ולהכיר עצמים, דמויות והתרחשויות. בספרים שנבחרו האיורים מלווים את הסיפור ועוזרים לילד לזכור את הרצף העלילתי התכנים שילוו את בחירת הספרים מבחר מגוון של סוגים ספרותיים בקשת רחבה של נושאים ובהתאמה לצרכי הגיל. מבחר מגוון של נושאים. ספרים אקטואליים לעונה, חג, אירוע, נושא לימודי. ספרים מוכרים. ספרי תמליל ללא תמונות. ספרי אומנות ותמונות אומנות. אלבומי גן, שירונים. אוספי גלויות ותמונות. המלצה- פינת ספרייה בכיתה ו/או לוח קיר כיתתי אני מאמין כי יש לקרב את הילד אל עולם הספרים על כן שתהיה פינת ספרייה בכיתה ו/או לוח קיר אשר בו יופיע הסיפור הנלמד יחד עם הדמויות המלוות את הסיפור ויצירות התלמידים בעקבות הקריאה. החוקים שנקנה לילדים בספריה מסתכלים בספרים ליד השולחן. אחרי סיום הפעילות סוגרים את הספר ומחזירים אותו למדף. שומרים על ניקיון הספר. לא נוגעים בו בידיים מלוכלכות. שומרים על שלמות הספר. מדפדפים בזהירות, מניחים בזהירות, לא זורקים ספר ולא מוציאים החוצה. שומרים על פעילות שקטה בפינה. מותר לדבר ולשוחח אבל בלי להרעיש.

שיר נושא: בואו נפתח את הספר/אירית ויסמן מינקוביץ בו א ו נ פ ת ח א ת ה ן פ ר א ת ה ן פ ר בו א ו נ פ ת ח נ ד פ דף ב ין ד ניו ל אט נ ת ע כ ב ע ם ה א צ ב ע מ ע ט ה יכ ן ש ג רו ת ה ם ל ים ב ם קו ם ש ג ר ים ס נ ור ים נ ח לם נ ד מ י ן ו נ ל מ ד ע ם פ י ה, נ ר נ ר ו ג ם ד נ ט י ל ב כ ל ה עו ל ם נ ש וט ב ם ד ב ר וב י ם נ כ יר א ר צו ת ק ד ומו ת נ ב ק ר ב ה ר ב ה עו ל מו ת נ פ ג ש ב אד ם ה ק ד מו ן ו ג ם ב נ ס י ך ב אר מו ן א ת ה ן פ ר א ם ר ק מפ ת ח ל כ ל מ קו ם ה וא או ת נ ו יי קח נ ד פ דף בו ו ה וא י ס נ ר כ י עו ל ם ומלואו ה וא עו ט ף בו א ו נ פ ת ח א ת ה ן פ ר א ת ה ן פ ר בו א ו נ פ ת ח נ ד פ דף ב ין ד ניו ל אט נ ת ע כ ב ע ם הא צ ב ע מ ע ט ה יכ ן ש ג רו ת ה ם ל ים ב ם קו ם ש ג ר ים ס נ ור ים

ביבליוגרפיה יסעור.ח, קרמר.ע, לגדול עם ספרים, על תהליך בניית הקשר בין הילד הרך לספרות הוצאת ספרים "אח", 1998. סרוף.א, קופר.ר, דהרט.ג, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, מהדורה שלישית, אוניברסיטה הפתוחה, 1998. רות.מ, ספרים לילדים קטנים, טיפוח היחס בין ילדים לספרים, הוצאת פרסומי, 1980.,6 3, תוכנית המסגרת לגן ילדים ממלכתי והממלכתי דתי הערבי והדרוזי גילאי משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים תשנ"ה, 1995. www.kidin.co.il שעת סיפור ושעת ספרות,בית ספר תדהר-ירושלים

משתתף בדיון כיתתי על סוגיות של הסיפור תוך השתלבות בדיבור על פי המוסכם מבין ומשתמש בניסוחים ייחודיים של הסיפור )למשל: שפה ציורית( משחזר את רצף הסיפורת תהליכים אנושיים )התמודדות עם בעיות ופתרונן(מחשבתיים/רגשיים עונה עניינית לשאלות על הסיפור: תוכן, הסברים, תיאור, הדגמות והנמקה ומשתמש באוצר המילים שבסיפור מבין מביע הערכה אישית ומנומקת לסיפור קושר ומשווה בין היצירה ויצירות קרובות מבין ומפיק את המסר העיקרי של הסיפור ומיישם אותו בהקשרים רלוונטיים מעלה השערות במהלך הסיפור ובודק אותן משחזר במילים של עצמו את הרעיון המרכזי של הסיפור מבין את לשון הסיפור משחזר את הסיפור במילים מבין את חלקי הסיפור: וסגיר מבין ומתאר את רקע הסיפור מתאר את הדמויות שבסיפור מגלה עניין להקשיב לאורך כל הסיפור שואל שאלות כדי להבין פתיח, מקשיב ליחידות דידקטיות של הסיפור מראה סימני התעניינות על פי מרכיבי הכריכה ניגש ברצון לפינת הסיפור על פי המורה של עצמו עלילה הוראת שם התלמיד טבלת הערכה התנהלות כללית בשעת סיפור הכרת הסיפור ושליטה בו ברמה המפורשת והסמויה למידה לשונית משולבת בשעת סיפור: האזנה ודיבור.1.2.3.4.5.6.7.8.9.10