ירידה בשמ יעה ו סחר חור ות רזניק אלנה מרצה:
מבוא הולכתיים ליקויי השמיעה מתחלקים לליקויים וליקויים תחושתיים עצביים לעיתים יש פגיעה מעורבת היא כל פגיעה במנגנון הגברת הולכתית פגיעה הקול באוזן החיצונית והתיכונה
ליקו י שמיעה הולכתי הגורמים מתחלקים למספר קבוצות עיקריות: תורשתי מולד דלקתידלקתי/זיהומי יטרוגני טראומה גידולים הפרעות מטבוליות ומערכתיות
אבחנה אנמנזה ובדיקה גופנית דקדקניים טימפנוגרם בדיקת שמיעה מלאה כולל בהתאם לאנמנזה והחשד) MRI ו- הדמיה CT)
טיפול סילוק תרופתי במקרי דלקת, בהתאם לגורם גופים זרים ושעווה לפי הפתולוגיה ניתן לשקול ביצוע ניתוחים שונים לשיפור ושחזור השמיעה
ליקו י שמיעה תחושתי עצבי מדובר בפגיעה במנגנון השמיעה בתוך האוזן הפנימית או במסלולים העצביים המעבירים את אינפורמציית הקול למוח אבחנה באמצעות אנמנזה ובדיקה קפדנית אודיומטרים האבחנה נעשית בע יקר באמצעים של
אטיול וגיה ליקויים בהתפתחות עוברית וגורמים תורשתיים זיהומים חיידקיים ווירליים מצבים זיהומיים אוטוטוקסיות הרעלה עע"י תרופות טראומה כולל חבלות ראש וחבלות רעש בעיות של מיגרנה,MS הפרעות נוירולוגיות וחסימת כלי דם (VBA)
אטיול וגיה מחלות אוטואימוניות ליקוי שמיעה תחושתי פתאומי (אידיופתי)
Differential diagnosis in sudden hearing loss Category Infection Inflammation Trauma Tumor Toxins Etiology Bacterial Viral Autoimmune Temporal bone fracture, Acoustic trauma, Perilymph fistula CPA tumor, Temporal bone metastasis, Carcinomatosis meningitis Aminoglycosides,, Aspirin Postmeningitis,, bacterial labyrinthitis,, syphilis Mumps, cytomegalovirus Cogan s s syndrome, SLE, Multiple sclerosis Vascular Thromboembolism Macroglobulinemia, sickle cell disease, post- CABG, vasculitides
טיפול בעיקר קיים במקרים של ירידת שמיעה פתאומית של ואינהלציות סטרואידים הטיפול כולל מנוחה, קרבוגן בליקוי שמיעה על רקע אוטואימוני יש צורך בטיפול אגרסיבי לפעמים (אימורן) מכשירי שמיעה וניתוחי שתל שבלול
סחר חור ת והפרעו ת שיו וי מש ק ל
רקע כללי כול לת אב רי ח ו ש הא חרא ים ה ו סט יב ו לר ית המ ערכת לתח ו שת תנ ו עה ש ל ה ראש ו מ יק ו ם הראש ב מרחב. המ עב י ר את ש ל ע צ ב 8 ה וס ט יב ו לרי י שנ ו גם ה ח לק הא ינ פ ורמ צ י ה מאבר י הח ו ש אל מ ערכת ה ע צ בי ם ה מרכז ית כאשר ע יר ור של ה מ ערכת אברי הח ו ש פו על י ם בז ו גות, מצ ד אח ד ו ד יכ ו י של ה צד ה נגד י מ תרחש ע ם כל תנ ו עה של הראש. המ ערכ ת מא וז נת ו א י ן כאשר יש ג י רו י ש ו ו ה ב שנ י ה צד ד י םם, תח וש ה של תנו ע ה
רקע כללי המשך כאשר אחד הצדדים חולה יש לעומת זא תת, אסימטריה ומערכת העצבים מפרשת זאת התגובה היא תנועת עיניים מתקנת כתנועה. ושינויים ביציבה המובילים את החולה להרגיש כאילו יש תנועה של הראש. הרגשה זו של ת נועה הי א הסחר חורת
אנ טומ י ה ופ יזיו לוגי ה ש ל המער כ ת הו ס טיב ו לרית
הלבירנט אפשר לחלק את (pars לחלק עליון הוסטיבולרי (pars וחלק תחתון superior) inferior) החלק העליון כולל את התעלות העליונה הסמיסירקולריות ואת וה הוריזונטלית העצבוב עובר האוטריקולוס. Superior באמצעות הה- vestibular nerve החלק התחתון כולל את ואת התעלה הסקולוס הפוסטריורית. הסמיסירקולרית Inferior העצבו ב עובר עם הה- vestibular nerve
הוסטי בולרית המע' פיזיול וג יה של אחראיות על הסמיסירקולריות התעלות אינפורמציה לגבי תנועה סיבובית של הראש הן רגישות לתאוצה סיבובית של הראש סיבוב הראש גורם לתנועה של הנוזל בתוך התעלה בכיוון הפוך לתנועת הראש של התאים הסטיריאוציליה הנוזל בתורו מכופף את בקופולה
הוס טיב ולרי ת ה מע' פיזיול וגי ה של המשך - גורמת להפעלה הוסטיבולרית הפעלת המערכת נוירון של קשתות רפלקס המורכבות מתא השיער, ותא נוירון מטרה. אינטרנוירון ביפולרי, אפרנטי הוסטיבולו- קשת הרפלקס החשובה היא הרפלקס הקיימת בין התעלות (VOR) אוקולרי לשרירים האקסטראהאקסטרא-אוקולריים. הסמיסירקולריות גורמת לתופעה של VOR הפעלת רפלקס הה- פיזיולוגי הבא לתקן את ניסטגמוס זהו ניסטגמוס. המבט בתגובה לסיבוב הראש.
הוס טיב ולרי ת ה מע' פיזיול וגי ה של המשך - נ ית ן לז ה ות לפח ות ש ל ו שה תפק י ד י ם ע י קר י ים של ה וס ט יב ו לר י י ם הרפלקס י ם הראש ו ן ה ו א לשמ ור ה י צ יב ה השנ י ה וא ל הפ יק הת כ ו ו צ ו י ו ת ק ינט י ות ח ו לפ ות של שר יר ים כ ד י לשמ ור על ש י ו ו י משק ל ו י צ יב ות ה ע י נ י י ם בז מ ן הל י כה א ו ת נ ו עה השל י ש י ל שמ ור על ט ו נ וס שר יר י ם המע' עובדת יחד עם הראיה, ה וסטיבולרית המערכת והשמיעה כדי לייצר שיווי משקל. הפרופריוצפטיבית.1.2.3
הוס טיב ולרי ת ה מע' פיזיול וגי ה של המשך - היא ההסטה של הה- VOR הנורמלית התגובה האיטית של גלגלי העיניים בכוון הפוך לכוון הסיבוב של הראש הסקדה היא הניסטגמוס החלק המהיר של המופיעה בגלל שסטיית הגלגל היא כבר בגבול התנועה ויש לחפש מטרה חדשה הוא זהה לכוון הניסטגמוס הקונבנציה קובעת שכוון של הפאזה המהירה של תנועת העין
וורט יגו היא תחושה מדומה בה הסביב ה מסתובבת סביב החולה, וורטיגו - שהחולה מסתובב מסביב לסביבתו. או לחילופין, זוהי תחושה של סחרחורת שגורמת לחוסר שיווי משקל הסחרחורות עלולות להצביע על סיבוך עקב דלקות אוזניים ובעיקר דלקות כרוניות תופעת הסחרחורת מלווה בבחילות והקאות אצל אנשים שסובלים שעוברות לאוזן הפנימית. מדלקות כרוניות של האוזן התיכונה, הסחרחורת יכולה להופיע בהתקפים ה מלווים בבחילות והקאות, שעות או ימים. אשר חולפים כעבור דקות, כהות חושים, תחושה של תנועה בתוך הראש, -Dizziness הזימנים דומים לתחושה לש טרום בחילה וחולשה. עייפות, טשטוש, עילפון.
אפידמולוגיה סחרחורת היא התלונה התשיעית בשכיחות בין הפונים לרופא המטפל ומעלה סחרחורת היא 75 בקבוצת הגיל של בני התלונה השכיחה ביותר בין הפונים לרופא המטפל 300,000 ל- 350,00 בכל שנה יש בישראל בין אבחנות של ורטיגו או דיזינס יש יותר מסיכוי סביר שבמהלך הקריירה תדרשו! לטפל בחולים עם תלונה של סחרחורת!
סוגים שונים של וורטיג ו : Meniere s s disease הפרע ה של הא וז ן הפנ י מ ית א וסף ס י מפ ט ומ י ם ה כ ול ל התקפ י ם ספ ונ טנ י י ם של ו ורט יג וו, ט י נ יט ו ס ולר וב תחו ש ה ש ל אט י מ ות ל יק ו י ש מ י ע ה ע צב יי, בא וז ן לח ו ל ים י ש התקפ י ס ח רח ורת ס יב וב י ת ע ם נ י סטגמ ו ס ה ור י ז ונ טל י הנ משכ י ם מספר ש ע ו ת ומ ל ו ו י ם ב התגברות הטנ ט ו ן י לח ו ל ים במ נ י יר ל יק ו י ש מ י ע ה תח ו שת יי-עצב כמ ו כ ןן, פרוגרס יב י 40-60 ההפר ע ה מ ופ י ע ה לר וב בי ן הג י לא י ם
המשך סוגים שונים של וורטיג וו- :Vestibular Neuritis מ ופ י ע ה כה תקף חר יף ו דרמ ט י ש ל ו ורט יג ו ע ם סי מנ י ם של א י ן אב ד ן ה כרה. או לם, רה ו ח וסר י כ ולת ל עמ ו דד. בח יל הה,הק הס חרח ורת נמשכת מ ספר י מ י ם ע ם ש יפ ור הדרגת י עד לה על מ ות הס י מנ י םם. כ מ ו ו יר ו ס י ם גורם אפ שרי ה ו א ז י ה ו ם בו יר ו ס נ ו יר ו ט ופ יי, לר וב י ש ה י סט ור י ה של ז י ה ום ו יר ל י ממ שפחת ההרפס. קו ד ם לה ו פ עת ה סחרח ורת. א י ן ל יק ו י ש מ י עה י ח ד ע ם הס חרח ורת. בבד יק ה ראש ונ ית ל ח ול ה י ש נ י סטג מ וס ל צד ה בריא.
צורות של ורטיגו התקף פתאומי שמגיע -Paroxismal Vertigo נמשך לזמן קצר במהירות כרעם ביום בהיר. ואז נעלם. מספר שניות עד שע ות מועטות, מגיע גם הוא פתאומי ועז התקף וורטיגו בודד, בפתאומיות אך נעלם לאט יותר מהסוג הראשון: לוקח להתקף ימים ואף שבועות להעלם לחלוטין. בדרך כלל אינו חמור אך נמשך וורטיגו כרוני פחות או יותר. לאורך חודשים ברמה קבועה,
ENG זוהי בדיקה אלקטרופיזיולוגית המושתת על מדידת ובדיקות אוקולומטריות VOR רפלקס בדיקה זו עוזרת להבחין בין פגיעה פריפרית ולזהות את הצד הפגוע למרכזית, רושמים את תנועת העיניים עם אלקטרודות וגם מצלמים את תנועות העיניים במצלמות אינפרא- אדומות.
צורות נוספות של וורטיג ו -Positioning vertigo וורטיגו שינוי תנוחה מתרחש עקב שינוי מצב או תנועה פתאומית של נגרם כתוצאה מכיוון מסוים או בדרך כלל, הראש. מתנוחה מסוימת. התקפים Diziness spells התקף דיזינס שנמשכים מספר שניות ומתרחשים בקצב לא קבוע
Nystagmus מבדקי מבד ק נ יס ט גמ וס כ ול ל אבח ו ן ז ע יר ופ יר ו ש של רפלקס תנ ו עת ה ע י נ י ים תנו עת ע י נ י י ם א י ט ית תנ ו עת ה ע י נ י ים מכ י לה שת י פאז ו תת: תנו עת הח למ ה ותנ ו ע ת ע י נ י י ם מ ה י רה, (ו ו ס ט יב ו לר י תת) י תת). (מרכז אם כאשר ה ע י ן סג ורה אך לא ישנ ה גלגל הע י ן ז ז תנ ו ע ה הד בר נקרא ני סטגמ ו ס ומ צב י ע ע ל ס חרח ורת מה יר הה, ע ל מ חל ות ש ל ופת ו ל וג י ה של א יבר ש י ו ו י ה מש קל, (או מ ערכת ה ע צב ים המרכ ז ית). ה י א לכי ו ו ן הנ י ס טגמ וס, כאשר תנ ו ע ת הע י ן ה מ ה ירה, ו ל ה יפך. ס י מ ן שהפת ול וג י ה בכ י ו ו ן ה שמא ל יי, ה י מנ יי,
בדיקת מבנים בראש וצוואר באפרכסת הסתכ ל ות: מאח ור י ה אפרכסת (Mastoid process) מש יכת האפרכסת כלפ י מ על ה וא ח ורה מ יש ו ש לכ א בב: לח י צה על עצ ם ה מס ט ו א י ד לח י צה על הטרג וס הכנ סת הא וק ט ו סק ופ לתע לה\ע ור התו ףף: כשה אפרכ סת מש ו כה כלפ י מ על ה וא ח ורה (ב ע ד י נ ות) (ל מב וגר)
מערת עצבים בקשה לעתם עיניים עצם 8: כיסוי לאוזן השנייה לחיצה לאוזן השנייה חזרת הנבדק על הנאמר ימין\שמאל Weber test Rhine test עמידה ברגליים צמודות ידיים שמוטות עיניים פקוחות עיניים עצומות עמידה מאחרי הנבדק לתמיכה
בדיקה באמצעות קולן בדיקות באמעות קולן בתדר קבוע ) למשל 512Hz ( יכולות להצביע על בעיות שמיעה בצורה גסה ואף לכוון לאתיולוגיה
Rinne test מרע י ד י ם א ת הק ול ן ו מ ש ו י ם את סף הש מ י עה הגרמ י לע ו מת סף הש מ י ע ה בא ו יר. נרט יט את הק ול ן ו ננ י ח אות ו בא ו י ר על יד הא ו ז ן ה נב דקת. כאשר הנב דק יצ י י ן כ י א י ן ה ו א ש ו מ ע א ות ו י ו תר נני ח א ת במצב בצד ה נ בדק. mastoid קצה ה ק ול ן על ההprocess תקי ן סף ה שמ י ע ה בא ו יר גב וה מ ז ה אשר בע צם ול כ ן הא דם לא י שמ ע את תנ וד ו ת הק ו ל ן שה ונ ח ע ל גבי ה ע צם. כאשר conductive לע ו מת ז את בפגי עה ש מ י עת ית מ ס וג ננ יח את ה קו ל ן על גב י הע צם ה נב דק יצ י י ן כ י ה וא ש ו מ ע לכ ן ק י ו ם מב דק פ תו ל וג י ע ם י רי דה מ וכ ח ת את הק ול ן ש וב. בשמ י ע הה. conductive בשמ י ע ה מ כ ו ונת ל יר י ד ה מס וג
Weber test מרע י ד י ם א ת הק ול ן ו מ נ יח י ם א ות ו על ק ו א מצ ע בג ולג ולת ב מצב תק י ן א ו המר ו ו ח ב י ן הש ינ י י םם. vertex כד וג מת ה אול ם כא ש ר יש פג י עה הק ול ן י ש מ ע לנב דק ב קו האמ צ עע. בשמ י ע ה ח ד צ י ד ית הק ו ל י ש מ ע מ צד לק ו הא מצ עע. המ וח מנס ה לפצ ו ת על conductive בפגי ע ה ש מ י עת ית מ ס וג ההפר ע ה ול כ ן מגב יר את הק ול ות שה ו א שמ ו ע מ הא ו ז ן מ אחר שהב ד יק ה פ ו עלת על ה ו לכ ה גרמ ית ה יא הפג ו עה. לכן המ ח י שמ ע את ה קו ל מ הצ ד ע וקפת את הפת ול וג י הה. מה צ ד הל א פגו עע. ה ו ד ות ל הגברה של ו ( הפג ו ע חז ק י ותר ) כל ו מר הנב דק יתאר ש הק ול מג י ע מה צד הפג ו ע
טיפול סיעודי עדיף שהחולה ישב בכסא נח מאשר שישכב במיטה במהלך היום, יש להמנע מעמידה ממושכת על החולה להמנע מלהתכופ ף ומלהרים דברים מהרצפה לשנות את תנוחת החולה לאט לעשות בשלבים קטנים את שינוי התנוחה משכיבה לעמידה: קודם לשבת במיטה א. על מנת שהוא יעזר המיטה של החולה, להניח כסא או הליכון על-יד ב. בהם להוריד רגל אחת לצד המיטה ג. להוריד את הרגל השנייה ג. להתחיל לקום כעבור כמ ה דקות, ד.
טיפול סיעודי -המשך עדיף להמנע ממקומ ות חמים כגון מקלחות חמות, שמיכות חשמליות וכדו'. שמש ישי רה, אמבטיות, אין לקחת תרופות המכילות ניטרוגליצרין בעמידה לקחת תרופות נגד בחילה לפני האוכל לאכול מנות קטנות כל כמה שעות להישאר בישיבה ולא לשכב אחרי האוכל